‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫משמעת תלמידים והוצאת תלמיד מפריע‬ ‫מן הכיתה‬ ‫מוגש לוועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‬ ‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬ ‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪90 -‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪049804915‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫‪90 - 0 4 9 0 5 9 6‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫כתיבה‪ :‬אתי וייסבלאי‬ ‫ט"ז שבט תשע"ג‬ ‫אישור‪ :‬יובל וורגן‪ ,‬ראש צוות‬ ‫‪ 72‬בינואר ‪7102‬‬ ‫התנהגות לא נאותה של תלמידים בזמן שיעור מפריעה למהלך השיעור‪ ,‬מונעת ניצול של זמן השיעור‬ ‫ללמידה ופוגעת באווירה בכיתה‪ .‬אחד הכלים הנפוצים להתמודדות עם התנהגות לא נאותה של תלמידים‬ ‫המפריעה להתנהלות השיעור הוא הוצאת התלמיד המפריע מן הכיתה והרחקתו ממנה לזמן מוגבל‪.‬‬ ‫השימוש בכלי זה מעורר ביקורת רבה‪ ,‬הן מבחינת האפקטיביות שלו והן מבחינת הפגיעה שעשויה‬ ‫להיגרם לתלמיד‪.‬‬ ‫במסמך שלהלן תדון מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה‪ .‬בין הנושאים‬ ‫שהמסמך יעסוק בהם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רקע על נושא משמעת תלמידים בבית הספר ומידת השפעתה על הישגי תלמידים;‬ ‫‪‬‬ ‫נתונים על משמעת תלמידים בבתי ספר בישראל לאורך זמן ובהשוואה בינלאומית;‬ ‫‪‬‬ ‫הוצאה משיעור כאמצעי להתמודד עם הפרות משמעת לרבות שימוש בחדרי הפגה בעת הוצאת‬ ‫תלמיד מכיתה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מכיתה ויישומה;‬ ‫לצערנו‪ ,‬בשל חוסר היע נות של מנהלי בתי הספר לא ניתן להציג מידע על מדיניות בתי ספר בישראל בנוגע‬ ‫להוצאת תלמיד מכיתה ומידת השימוש שנעשה בהם בחדרי הפגה‪.‬‬ ‫מן המסמך עולים בין השאר הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬לאקלים במוסד החינוכי‪ ,‬ובתוך כך להתנהגות תלמידים בבית הספר‪ ,‬יש חשיבות רבה ביצירת‬ ‫סביבה שמאפשרת למידה ותורמת לבניית אופיו המוסרי והערכי של התלמיד‪ .‬מחקרים מצאו‬ ‫קשר בין התנהגות נאותה של תלמידים בבית הספר לבין הישגי תלמידים‪.‬‬ ‫‪ ‬נושא המשמעת בבתי ספר בישראל עומד בשנים האחרונות במרכזו של דיון ציבורי מתוך תפיסה‬ ‫כי מערכת החינוך מתקשה להתמודד עם בעיות משמעת וכי רמת המשמעת הנמוכה בבתי ספר‬ ‫היא אחד הגורמים להישגיהם הנמוכים של תלמידים‪.‬‬ ‫‪ ‬נתונים בנושא התנהגות תלמידים מעידים כי בשנים האחרונות חל שיפור ברמת המשמעת של‬ ‫תלמידים בישראל‪:‬‬ ‫‪ o‬נתוני בחינות המיצ"ב שבדקו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את האקלים הבית ספרי מעידים כי בין‬ ‫השנים תשס"ח לתשע"ב יש שיפור ברמת המשמעת בבתי הספר בכל המגזרים ושכבות‬ ‫הגיל שנבדקו‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם בשנת הלימודים תשע"ב פחות ממחצית התלמידים (‪44%‬‬ ‫מתלמידים כיתות ה'‪-‬ו' וכ‪ 23%-‬מתלמידי ז'‪-‬ט' וי'‪-‬י"א) מדווחים כי הלימודים בכיתות‬ ‫מתאפיינים בהתנהגות נאותה של תלמידים‪ .‬נראה כי התלמידים בבית הספר היסודי‬ ‫מתאפיינים בהתנהגות הנאותה ביותר‪ ,‬בעוד שהתלמידים בחטיבות הביניים מתאפיינים‬ ‫בהתנהגות הפחות נאותה‪.‬‬ ‫‪ o‬תוצאות מבחני פיזה מעידות כי רמת המשמעת בבתי ספר בישראל דומה לממוצע‬ ‫במדינות ה‪ OECD-‬וכי בין שנת ‪ 7111‬ל‪ 7112-‬חלק שיפור משמעותי בהתנהגות‬ ‫תלמידים ובמידת ההפרעה הנגרמת להוראה בשל בעיות משמעת‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪ o‬תוצאות מבחני ה‪ TIMSS -‬וה‪ PIRLS -‬משנת ‪ 7100‬מלמדים כי התנהגות תלמידים‬ ‫מהווה בעיה מצומצמת או מתונה בבתי ספר שבהם לומדים ‪ 35%‬מתלמידי כיתות ד' ו‪-‬‬ ‫‪ 24%‬מתלמידי כיתות ח'‪.‬‬ ‫‪ ‬אחד הכלים המקובלים להתמודדות עם התנהגות לא נאותה של תלמידים בכיתות הוא הרחקת‬ ‫התלמיד המפריע מחברת הלומדים‪ .‬ההרחקה עשויה להיות לזמן קצר‪ ,‬לפרק זמן ארוך או‬ ‫לצמיתות‪ .‬בעת הרחקת תלמיד נשקלות על כפות המאזניים מחד זכותם של התלמידים האחרים‬ ‫ללמוד ללא הפרעה ומנגד זכותו של התלמיד המפריע להשתלב בלימודים‪ ,‬העשויה להיפגע לאורך‬ ‫זמן‪ .‬מחקר שנערך בישראל בשנת ‪ 7100‬מצא כי הוצאת תלמיד מכיתה ככלי משמעתי היא‬ ‫תופעה שכיחה אף כי מורים מתייחסים אליה כמוצא אחרון בלבד‪ .‬מרבית המורים משתמשים‬ ‫בכלי זה כפתרון לבעיה נקודתית ולא כחלק או נקודת מוצא לטיפול חינוכי ארוך טווח בתלמיד‪.‬‬ ‫‪ ‬השימוש ב"חדר הפגה"‪ ,‬לשהות תלמידים בעת הרחקה מכיתה לזמן קצר או ארוך‪ ,‬הוא אחד מן‬ ‫הפתרונות המוצעים בהקשר זה‪ .‬חדר ההפגה מאפשר טיפול משמעותי בתלמיד המורחק בעת‬ ‫שהוא שוהה מחוץ לכיתה‪ .‬ממשלת בריטניה ממליצה על הקמת "חדר הרחקה" או "חדר השעיה‬ ‫פנימית" בבתי ספר וניסחה הנחיות לשימוש בחדרים אלה‪ .‬מנגד בארצות הברית התעורר בשנים‬ ‫האחרונות דיון ציבורי סביב שימוש ב"חדרי בידוד" במוסדות חינוך ומשרד החינוך הפדרלי‬ ‫הנחה שלא לעשות שימוש באמצעים מסוג זה לטיפול בבעיות משמעת‪.‬‬ ‫‪ ‬מדיניות משרד החינוך בעניין הוצאת תלמיד משיעור עמומה‪ .‬חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת‬ ‫‪ 7112‬שאפשר הוצאת תלמיד מכיתה ללא השגחה בוטל בראשית שנת ‪ .7107‬חוזר המנכ"ל‬ ‫שהחליף אותו אינו מתייחס לנושא זה‪ .‬על פי חוזר המנכ"ל העדכני בנושא אקלים בית ספרי על‬ ‫כל בית ספר לגבש תקנון בית ספרי שבו מוגדרים כללי ההתנהגות המצופה מן התלמידים‪ .‬ניתן‬ ‫למנוע מתלמיד שאיננו עומד בכללי ההתנהגות המצופים מתלמיד כניסה לכיתה תוך ציודו‬ ‫במשימה לימודית‪ ,‬החוזר איננו מבהיר היכן על התלמיד שנמנעה כניסתו לכיתה לשהות‪ .‬כן‬ ‫מאפשר החוזר להשתמש בהשעייה בית ספרית למשך מספר ימים בהשגחת מבוגר‪ .‬בכוונת‬ ‫המשרד לפרסם בחודשים הקרובים חוזר מנכ"ל חדש שבו יובהרו הנחיות המשרד‪.‬‬ ‫‪ ‬לדברי נציגי משרד החינוך‪ ,‬המשרד מנחה להרחיק תלמיד משיעור רק לאחר שמוצו כל‬ ‫האפשרויות האחרות ולהשגיח על תלמיד בעת ההרחקה‪ .‬על השימוש בכלי זה להשתלב בתכנית‬ ‫חינוכית שמטרתה שיפור התנהגות התלמיד והאקלים הבית ספרי בכלל‪ .‬המשרד מעודד את בתי‬ ‫הספר למצוא פתרונות לעניין ההשגחה על תלמידים שהורחקו משיעור בהתאם לאמצעים‬ ‫העומדים לרשותם‪ .‬במשרד אין מעקב אחרי מידת היישום של הנחיות אלו בבתי הספר‪ .‬נציג‬ ‫ארגון המנהלים בחינוך העל‪-‬יסודי ציין כי מוסדות החינוך מודעים להנחיות משרד החינוך‬ ‫בעניין זה אך הם מתקשים לעיתים קרובות ליישמן‪.‬‬ ‫‪ ‬פסיקת בתי המשפט בנושא זה‪ ,‬ובמיוחד פסיקה משנת ‪ 7112‬שעסקה בהשגחה על תלמידים‬ ‫שהוצאו מכיתה‪ ,‬הבהירה כי חובת הפיקוח של עובדי הוראה כלפי תלמידיהם דומה לחובתם של‬ ‫הורים כלפי ילדיהם‪ .‬לפי הפסיקה השארת תלמיד שהוצא מכיתה ללא השגחה‪ ,‬גם אם צויד‬ ‫במשימה לימודית‪ ,‬מהווה הפרה של חובה זאת‪ .‬הנחיות משרד החינוך ליישום חוזר המנכ"ל‬ ‫משנת ‪ 7112‬שהוזכר לעיל תואמות את הפסיקה בנושא זה‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪ .5‬משמעת והתנהגות תלמידים בבית הספר‪ :‬רקע‬ ‫המושג "משמעת בבית הספר" מתאר מערכת דינמית של עקרונות‪ ,‬כללים‪ ,‬חוקים ונורמות היוצרים‬ ‫אקלים כיתה וחיי בית ספר תקינים‪ .‬מערכות אלה מאפשרות למידה משמעותית והן תוצר של יחסי‬ ‫הגומלין הקיימים בבית הספר‪ ,‬כמסגרת ארגונית‪ ,‬בין המורה‪ ,‬הכיתה כקבוצה‪ ,‬התלמידים כפרטים‬ ‫‪1‬‬ ‫ומשפחותיהם‪.‬‬ ‫משרד החינוך בחוזר המנכ"ל העוסק בנושא האקלים הבית ספרי ולמעשה במשמעת בבית הספר (יידון‬ ‫בסעיף ‪ 2‬להלן)‪ ,‬טוען כי‪ " :‬האקלים במוסד החינוכי הוא גורם מרכזי המשפיע על יצירת סביבה המפתחת‬ ‫ביטחון אישי ותחושת שייכות‪ ,‬ערך וכבוד לצד ערכים חברתיים כמו אחריות לחברים בקהילה ומצמצמת‬ ‫אלימות‪ ,‬פגיעה באחר והתנהגויות סיכון" וכן כי‪" :‬אקלים חינוכי מיטבי מאפשר מוגנות פיזית‪ ,‬בריאות‬ ‫‪2‬‬ ‫נפשית‪ ,‬התפתחות מוסרית‪ ,‬תפקוד לימודי ורכישת מיומנויות וערכים של אזרחים במדינה דמוקרטית‪".‬‬ ‫בדברים שצוטטו לעיל עולים תפקידיה השונים של המשמעת בבית הספר‪ .‬תפקידה הראשון של המשמעת‬ ‫הוא ליצור תחושת מוגנות בקרב תלמידים ומורים המאפשרת להם את הביטחון שהם זקוקים לו לצורך‬ ‫הוראה ולימוד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המשמעת תורמת לשקט‪ ,‬לסדר ולארגון הנדרשים לצורך ההוראה‪ .‬יתר על‬ ‫כן‪ ,‬למשמעת מיוחס תפקיד חינוכי‪-‬ערכי בבניית אופיו המוסרי של התלמיד‪ ,‬פיתוח משמעת עצמית‪,‬‬ ‫הפנמת הכבוד לסמכות וחשיבות הציות לכללים‪ .‬באופן זה מכינה המשמעת את התלמיד להשתלבות‬ ‫בחברה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות ישנו דיון ציבורי בנושא התנהגות תלמידים ומשמעת בית ספרית‪ .‬זאת במיוחד לאחר‬ ‫אישור חוק זכויות התלמיד‪ ,‬התשס"א‪ 0999-‬ומתוך תפיסה כי ההתמקדות בזכויות התלמידים במערכת‬ ‫החינוך‪ ,‬פוגעת ביכולתם של המורים להתמודד עם אירועי אלימות ובעיות התנהגות‪ .‬בשנת ‪ 7107‬ערכה‬ ‫ועדת החינוך של הכנסת ארבעה דיונים בנושא משמעת‪ ,‬התנהגות תלמידים ויצירת אווירה לימודית‬ ‫בבית הספר‪ .‬בדיונים אלה הצביעו חלק מן הדוברים על חולשתה של מערכת החינוך בהתמודדות עם‬ ‫‪3‬‬ ‫אירועי הפרות משמעת‪ .‬מנגד נטען כי גם להורים יש תפקיד בהקשר זה‪.‬‬ ‫לטענת חוקרים העוסקים בתחום‪ ,‬החברה הישראלית נחשבת לחברה שבה דפוסים של חוסר משמעת‬ ‫הבאים לידי ביטוי באי‪-‬כבוד כלפי המדרג הפורמלי‪ ,‬ריבוי בפעילויות לא‪-‬פורמליות וחוסר ציות לחוקים‬ ‫הקיימים‪ .‬תכונות אלה הנובעות לטענתם מחד משורשיה של התרבות העברית בגלות שגרמו לעוינות‬ ‫ולתחושת ניכור כלפי החוק והסמכות ומאידך מתוך מיתוס "הצבר" הנוהג בעצמאות מופגנת‪ ,‬במרדנות‪,‬‬ ‫בהעזה ובחוצפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפערים האתניים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים הקיימים בישראל פוגעים במידת‬ ‫ההסכמה על כללי המשחק ומקשים על אכיפתם‪ .‬לבד מן ההקשר התרבותי והחברתי‪ ,‬נטען גם כי‬ ‫מאפייני בתי הספר בישראל‪ ,‬ובהם כיתות גדולות ושכר מורים נמוך‪ ,‬תורמים לתפוצתם של בעיות‬ ‫‪4‬‬ ‫משמעת בבתי הספר‪.‬‬ ‫‪ 1‬שמעוני ש‪ .‬סגל ש‪ .‬שרוני ו‪ ,.‬משמעת בכיתה‪ ,‬היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים‪ ,‬מכון מופ"ת‪ ,‬תל אביב‪.0225 ,‬‬ ‫‪ 2‬קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך‪ ,‬חוזר מנכ''ל תשע‪(0/‬א)‪ ,‬י"ב באלול התשס"ט‪10 ,‬‬ ‫בספטמבר ‪.7112‬‬ ‫‪ 3‬ראו דיוני ועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט של הכנסת‪ ,‬התנהגות תלמידים בהצגה גטו‪ 3 ,‬במאי‪ ,7107 ,‬כללי התנהגות בהסעות ‪-‬‬ ‫במסגרת דיונים בנושא אלימות במערכת החינוך‪ 73 ,‬ביוני‪ ,7107 ,‬כללי התנהגות ביציאה לפעילות במוסדות תרבות‪ 01 ,‬ביולי‪,‬‬ ‫‪ 7107‬ו‪-‬איך יוצרים אווירה תומכת לימודים בבתי הספר? לקראת שנת הלימודים תשע״ג ‪ -‬מעקב אחר הטמעת חוזר מנכ״ל‬ ‫בנושא אלימות‪ 74 ,‬ביולי‪.7107 ,‬‬ ‫‪Yossi Shavit, Carmel Blank, "School Discipline and Achievement in Israel", Tel Aviv University, November‬‬ ‫‪10, 2009.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪4‬‬ ‫מחקר שנערך עלי ידי פרופ' יוסי שביט בחן את הקשר בין משמעת להישגים לימודיים על פי בחינות ה‪-‬‬ ‫‪ TIMSS‬משנת ‪ ,7112‬שבהן נבדקה אוריינות מתמטיקה ומדעים בקרב תלמידי כיתות ח'‪ .‬כחלק מן‬ ‫השאלון נשאלו תלמידים‪ ,‬מורים ומנהלי בתי הספר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על היבטים שונים של אלימות והפרות‬ ‫משמעת בבתי הספר ובכיתות‪ .‬הציון הממוצע שהשיגו התלמידים בישראל במבחנים אלו היה נמוך בכ‪44-‬‬ ‫נקודות מן הממוצע של תשע המדינות שהשתתפו במחקר‪( 5‬תלמידים ישראלים השיגו ציון ממוצע של‬ ‫‪ 284‬נקודות לעומת הממוצע שהוא ‪ 0,178‬נקודות)‪ .‬לפי החוקרים רמת המשמעת של תלמידים בבתי ספר‬ ‫בישראל הן לפי הדיווח העצמי שלהם על רמת הקורבנות והן לפי דיווחי המורים על הפרעות בכיתה‪,‬‬ ‫נמוכה ביחס לשאר המדינות ותדירות בעיות המשמעת נמצאה גבוהה בהשוואה למרבית המדינות‬ ‫המשתתפות‪ .‬במסגרת הניתוח הסטטיסטי שנערך‪ ,‬נעשה ניסיון לאמוד את השפעת המשמעת הבית‪-‬‬ ‫ספרית והכיתתית ואת רמת הקורבנות האישית על הישגי התלמיד‪ .‬על פי תוצאות הניתוח‪ ,‬לו רמת‬ ‫המשמעת בישראל הייתה דומה לממוצע הבינלאומי ולא נמוכה ממנו הישגי התלמידים הישראלים היו‬ ‫משתפרים ב‪ 72-‬נקודות‪ .‬כלומר‪ ,‬הפער בין ציוני התלמידים בישראל לציוני התלמידים במדינות האחרות‬ ‫שהשתתפו במחקר היה מצטמצם בכמחצית‪ .‬לדברי החוקרים‪ ,‬מכאן שתכניות לשיפור המשמעת בבתי‬ ‫ספר‪ ,‬אף כי הן בעלות ערך רב בפני עצמן‪ ,‬אינן יכולות להביא את תלמידי ישראל לרמת הממוצע‬ ‫‪6‬‬ ‫הבינלאומי‪ .‬לצורך כך נדרשת התערבות ליתר שוויוניות וצמצום פערים בין מגזרים שונים‪.‬‬ ‫תוצאות מבחני ‪ PISA‬מעידות אף הן כי כיתות ובתי ספר שבהם יש יותר בעיות משמעת מוליכים פחות‬ ‫ללמידה‪ ,‬שכן על מורים לבזבז זמן רב לצורך יצירת סביבה לימודית מסודרת לפני שיחלו בהוראת‬ ‫החומר‪ .‬הפרעות בכיתה פוגעות ביכולת של תלמידים להתרכז בלמידה ובמידת המעורבות שלהם‬ ‫בשיעורים‪ .‬במדינות רבות‪ ,‬בהן ישראל‪ ,‬תלמידים שלמדו בבתי ספר שהאקלים המשמעתי שלהם היה‬ ‫‪7‬‬ ‫טוב יותר הגיעו להישגים גבוהים יותר במבחנים‪.‬‬ ‫‪ .0‬נתונים על רמת המשמעת בכיתות בישראל‬ ‫כאמור אף כי התפיסה הרווחת בציבור היא כי רמת המשמעת בבתי הספר הולכת ומתדרדרת‪ ,‬נתונים‬ ‫שנתקבלו ממקורות שונים מצביעים על תמונה שונה ‪ .‬לפי תוצאות בחינות המיצ"ב‪ ,‬מאז שנת ‪ ,7118‬חל‬ ‫שיפור ברמת המשמעת בבתי הספר בכל שכבות הגיל ובכל במגזרים‪ .‬תוצאות מבחנים בינלאומיים‪,‬‬ ‫שבהם נמדדה גם התנהגות התלמידים מעידות אף הן על שיפור ברמת המשמעת בבתי הספר‪ .‬אך למרות‬ ‫השיפור‪ ,‬חלק גדול מן התלמידים‪ ,‬המורים והמנהלים מדווחים כי בעיות משמעת מפריעות למהלכם‬ ‫התקין של הלימודים‪.‬‬ ‫‪ 5‬צ'ילה‪ ,‬איטליה‪ ,‬ישראל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬הולנד‪ ,‬יפן וקוריאה‪.‬‬ ‫‪ 6‬יוסי שביט וכרמל בלנק‪ ,‬משמעת בית‪-‬ספרית והישגים לימודיים בישראל‪ ,‬נייר מדיניות מס' ‪ ,7100.00‬מרכז טאוב לחקר‬ ‫המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬ ‫‪Yossi Shavit, Carmel Blank, "School Discipline and Achievement in Israel", Tel Aviv University, November 10,‬‬ ‫‪2009.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪OECD (2010), PISA 2009 at a Glance, "What makes a school successful? Do Students perform better in more‬‬ ‫"?‪disciplined schools‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪ .0.5‬נתוני משרד החינוך – מדדי אקלים בית‪-‬ספרי בתוצאות בחינות המיצ"ב‬ ‫‪8‬‬ ‫כחלק מבחינות המיצ"ב הנערכות דרך קבע החל משנת הלימודים תשס"ב בודק המשרד גם את האקלים‬ ‫הבית ספרי ומאז שנת הלימודים תשס"ח מתייחס השאלון גם לנושא התנהגות נאותה של תלמידים‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫על פי נתוני המיצ"ב מאז שנת ‪ 7118‬הוטבה רמת המשמעת בבתי הספר בכל שכבות הגיל‪ ,‬עם זאת גם‬ ‫בשנת הלימודים תשע"ב פחות ממחצית התלמידים (‪ 44%‬מתלמידים כיתות ה'‪-‬ו' וכ‪ 23%-‬מתלמידי ז'‪-‬ט'‬ ‫וי'‪-‬י"א) מדווחים כי הלימודים בכיתות מתאפיינים בהתנהגות נאותה של תלמידים‪ .‬נראה כי התלמידים‬ ‫בבית הספר היסודי מתאפיינים בהתנהגות הנאותה ביותר‪ ,‬בעוד שהתלמידים בחטיבות הביניים‬ ‫מתאפיינים בהתנהגות הפחות נאותה כפי שעולה מן התרשים להלן המביא את תוצאות המדד המסכם‬ ‫של התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה שחושבו על ידי משרד החינוך על פי תשובות התלמידים‬ ‫לשאלות בנושא זה‪:‬‬ ‫התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה על פי דיווחי תלמידים‪ ,‬תשס"ח‪-‬תשע"ב‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫כיתות י'‪-‬י"א‬ ‫‪28%‬‬ ‫תש"ע‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫תשע"א‬ ‫תשע"ב‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫השיפור מאפיין את כל שלבי הגיל ומתקיים הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי‪ .‬בחינוך העברי בכיתות‬ ‫ה'‪-‬ו' עלה שיעור התלמידים המדווחים על התנהגות נאותה בכיתות מ‪ 25%-‬מן התלמידים בתשס"ח ל‪-‬‬ ‫‪ 47%‬בתשע"ב‪ ,‬בכיתות ז'‪-‬ט' מ‪ 72%-‬ל‪ 20%-‬ובכיתות י'‪-‬י"א עלה שיעור התלמידים מ‪ 72%-‬בתש"ע ל‪-‬‬ ‫‪ 25%‬בתשע"ב‪ .‬בחינוך הערבי בכיתות ה'‪-‬ו' עלה שיעור התלמידים המדווחים על התנהגות נאותה מ‪47%-‬‬ ‫בתשס"ח ל‪ 42%-‬בתשע"ב ובחטיבות הביניים מ‪ 27%-‬ל‪ .22%-‬בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א במגזר הערבי‬ ‫נרשמת יציבות בדיווחים על התנהגות נאותה שהוא ‪ 22%-41%‬בשנים תש"ע‪-‬תשע"ב‪ .‬מן הנתונים‬ ‫במגזרים השונים ניתן ללמוד גם כי רמת המשמעת במגזר הערבי גבוה יותר מאשר במגזר היהודי‪,‬‬ ‫והפערים בתחום זה נותרו ללא שינוי בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫‪ 8‬רשות ארצית למדידה והערכה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מיצ"ב תשע"ב – חלק ב'‪ :‬ממצאי סקר האקלים והסביבה הפדגוגית‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫מבחינת תשובות התלמידים לשאלות בנושא התנהגות נאותה עולה כי רוב התלמידים הן בחינוך העברי‬ ‫והן בחינוך הערבי מתייחסים בכבוד למוריהם‪ ,‬אולם שיעור גבוה של התלמידים‪ ,‬במיוחד בחטיבות‬ ‫הביניים‪ ,‬מצביעים על בעיה של רעש של התלמידים והמתנה של המורה בתחילת השיעור‪ .‬רוב התלמידים‬ ‫מסכימים כי כללי ההתנהגות בבתי הספר ברורים להם וכי המורים בבית הספר מקפידים שתלמידים‬ ‫יפעלו לפיהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק גדול מן התלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים מעידים כי חבריהם אינם‬ ‫מקפידים על כללי התנהגות אלה‪ .‬סיכום הנתונים לגבי שנת הלימודים תשע"ב בטבלה הבאה‪:‬‬ ‫שיעור התלמידים המסכימים עם היגדים לגבי התנהגות נאותה של תלמידים‪ ,‬תשע"ב‬ ‫כלל בתי הספר‬ ‫כיתות‬ ‫ה'‪-‬ו'‬ ‫חינוך ערבי‬ ‫חינוך עברי‬ ‫ז'‪-‬ט' י'‪-‬י"א ה'‪-‬ו' ז'‪-‬ט' י'‪-‬י"א ה'‪-‬ו' ז'‪-‬ט'‬ ‫י'‪-‬י"א‬ ‫התלמידים מתייחסים בכבוד למורים‬ ‫‪63‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪57‬‬ ‫אין תלמידים שמתחצפים‬ ‫‪42‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪44‬‬ ‫המורים לא צריכים לחכות בתחילת השיעור‬ ‫‪40‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪33‬‬ ‫לעיתים רחוקות התלמידים עושים רעש‬ ‫‪32‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫כללי ההתנהגות בבתי הספר ברורים לי‬ ‫‪93‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪80‬‬ ‫התלמידים מקפידים על כללי ההתנהגות‬ ‫‪62‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪42‬‬ ‫המורים מקפידים שהתלמידים יפעלו לפי כללי ההתנהגות‬ ‫‪87‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪ .0.0‬התנהגות נאותה של תלמידים בישראל בהשוואה בינלאומית – מבחני פיזה‪TIMSS ,‬‬ ‫ו‪PIRLS-‬‬ ‫מקור נוסף למידע אודות התנהגות תלמידים בכיתות לימוד בישראל ורמת המשמעת המאפיינת אותן הם‬ ‫מבחנים בינלאומיים שבהם משתתפים תלמידים מישראל‪ .‬הבולטים בין מבחנים אלה הם מבחני פיזה‬ ‫העוסקים באוריינות קריאה בקרב בני ‪ 03‬במדינות ה‪ ,OECD-‬מבחני ‪ PIRLS‬הבודקים כישורי אוריינות‬ ‫של תלמידים בכיתה ד' ומבחני ‪ TIMSS‬הבוחנים את יכולותיהם במדעים ובמתמטיקה של תלמידי‬ ‫כיתות ח'‪ .‬נתונים אלה מלמדים כי תחושת המוגנות של תלמידים בבתי ספר בישראל גבוהה אך בתי‬ ‫ספר רבים מתמודדים עם בעיות משמעת‪.‬‬ ‫תלמידי בתי הספר ומנהלים התייחסו לנושא משמעת והתנהגות נאותה בכיתות כחלק מן השאלונים של‬ ‫מבחני פיזה בשנת ‪ .7112‬התלמידים התבקשו לציין עד כמה התנהגויות כגון‪ :‬חוסר הקשבה למורה‪ ,‬רעש‬ ‫ואי‪-‬סדר בכיתה ועוד‪ ,‬נפוצות בשיעורי לימוד הקריאה באמצעות סולם הכולל את התשובות‪ :‬אף פעם‬ ‫לא‪ ,‬בחלק קטן מן השיעורים‪ ,‬ברוב השיעורים ובכל השיעורים‪ .‬המנהלים התבקשו לציין עד כמה תופעות‬ ‫כגון‪ :‬איחורים‪ ,‬הפרעות בכיתה‪ ,‬בריונות והצקות בין‪-‬תלמידים‪ ,‬חוסר כבוד של תלמידים למורים ועוד‬ ‫מפריעות לשיעורים באמצעות סולם הכולל את התשובות‪ :‬בכלל לא‪ ,‬מעט‪ ,‬במידה מסויימת והרבה‪.‬‬ ‫על בסיס תשובות התלמידים חושב לכל מדינה אינדקס של אקלים משמעתי ( ‪index of disciplinary‬‬ ‫‪ .)climate‬תשובות המנהלים שימשו לחישוב אינדקס של גורמים הנוגעים לתלמידים המשפיעים על‬ ‫האקלים הבית‪-‬ספרי (‪ .)index of student-related factors affecting school climate‬כנקודת האפס‬ ‫של מדדים אלה נקבע ממוצע ה‪ OECD-‬שחושב בעניין זה‪ .‬המדדים שחושבו עבור תלמידי ישראל מצויים‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫בשני המקרים כעשירית סטיית התקן מעל הממוצע – כלומר רמת המשמעת בישראל קרובה לממוצע ה‪-‬‬ ‫‪ OECD‬בעניין זה ומעט טובה ממנו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בתרשימים שלהלן יוצגו שיעור התלמידים שהשיבו כי התנהגויות בכיתה נפוצות פחות בשיעורים ("אף‬ ‫פעם לא" או "בחלק קטן מן השיעורים") ושיעור המנהלים שהשיבו כי התנהגויות תלמידים אינן‬ ‫מפריעות או מפריעות במידה מועטה ללמידה‪ ,‬בישראל ובהשוואה לממוצע ה‪ OECD -‬בתחום זה‪ .‬יש‬ ‫לשים לב כי ככל ששיעור התלמידים שמוצג בתרשים גבוה יותר‪ ,‬מספר בעיות ההתנהגות נמוך יותר ומצב‬ ‫המשמעת בכיתות טוב יותר‪.‬‬ ‫עד כמה התנהגות התלמידים מפריעה להוראה‪ ,‬תפיסות תלמידים‪ ,‬פיזה ‪0999‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪60‬‬ ‫התלמידים מתחילים התלמידים אינם המורה חייב לחכות‬ ‫זמן רב לשקט‬ ‫לעבוד זמן רב אחרי יכולים ללמוד היטב‬ ‫תחילת השיעור‬ ‫ישראל‬ ‫יש רעש ואי‪-‬סדר‬ ‫בכיתה‬ ‫התלמידים אינם‬ ‫מקשיבים לדברי‬ ‫המורה‬ ‫ממוצע ‪OECD‬‬ ‫‪OECD (2010), PISA 2009 Results: What Makes a School Successful? – Resources, Policies and Practices‬‬ ‫(‪(Volume IV‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪9‬‬ ‫עד כמה התנהגות התלמידים מפריעה להוראה‪ ,‬תפיסות מנהלים‪ ,‬פיזה ‪0999‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תלמידים לא‬ ‫הצקות ובריונות של חוסר כבוד של‬ ‫תלמידים כלפי תלמידים כלפי מורים מופיעים לשיעור‬ ‫תלמידים אחרים‬ ‫ישראל‬ ‫הפרעה לכיתה על‬ ‫ידי תלמידים‬ ‫היעדרות תלמידים‬ ‫ממוצע ‪OECD‬‬ ‫כן מעידים נתוני המבחן כי בין שנת ‪ 7111‬לשנת ‪ 7112‬חל שיפור של כ‪ 02%-‬בשיעור התלמידים בישראל‬ ‫שציינו כי המורה אף פעם לא או בחלק קטן מן השיעורים נאלץ להמתין זמן רב לשקט לפני תחילת‬ ‫השיעור‪ .‬לעומת עלייה ממוצעת של ‪ 5%‬במדד זה בכלל מדינות ה‪.OECD-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫במבחני ה‪ PIRLS-‬וה‪ TIMSS -‬נשאלו מורים ומנהלים אודות רמת המוגנות‪ ,‬הבטיחות והמשמעת בבתי‬ ‫הספר‪ .‬מורים התבקשו לציין את מידת ההסכמה שלהם עם אמירות לגבי מוגנות ובטיחות בבתי ספר‬ ‫כגון‪ :‬האם בית הספר ממוקם בשכונה בטוחה‪ ,‬האם הם מרגישים בטוחים בבית הספר‪ ,‬האם התלמידים‬ ‫מתנהגים בצורה נאותה ומידת הכבוד שהם רוחשים למורים‪ .‬על סמך תשובות המורים חושב לכל בית‬ ‫ספר מדד בטיחות ונקבע האם הוא "בטוח ומוגן"‪" ,‬בטוח ומוגן במידה מסויימת" או "לא בטוח ומוגן"‪.‬‬ ‫מנהלים התבקשו לציין עד כמה התנהגויות תלמידים כגון‪ :‬איחורים‪ ,‬היעדרויות שאינן מוצדקות‪,‬‬ ‫הפרעה למהלך הלימודים בכיתה‪ ,‬העתקה במבחנים‪ ,‬קללות‪ ,‬ונדליזם‪ ,‬גניבה‪ ,‬אלימות מילולית בין‬ ‫תלמידים‪ ,‬אלימות פיזית בין תלמידים ואלימות כלפי מורים מהוות בעיה בבית הספר‪ .‬על סמך תשובות‬ ‫המנהלים חושב לכל בית ספר מדד משמעת ובטיחות בית ספרית ונקבע האם הוא "כמעט ללא בעיות‬ ‫משמעת"‪" ,‬עם בעיות משמעת שוליות" ו‪"-‬עם בעיות משמעת מתונות" שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של‬ ‫הפרעה להוראה שנגרמת שבשל בעיות משמעת‪ .‬הנתונים עבור כל מדינה הוצגו באמצעות שיעור‬ ‫התלמידים הלומדים בבתי ספר מכל סוג בכל מדינה‪ .‬כן חושב עבור כל מדינה ציון המשקף את רמת‬ ‫המוגנות הממוצעת ורמת המשמעת בבתי הספר על סולם שבין ‪ 1‬ל‪ 07-‬נקודות (ככל שהניקוד גבוה יותר‬ ‫רמת המוגנות והמשמעת טובה יותר)‪.‬‬ ‫לא ניתן היה להשוות את רמת המשמעת בישראל בשנת ‪ 7100‬לשנים קודמות שכן זאת היא השנה‬ ‫הראשונה שבה חושב מדד זה לבתי הספר‪ .‬יודגש כי בניגוד למבחני פיזה שבהם משתתפות המדינות‬ ‫המפותחות‪ ,‬במבחני ה‪ TIMSS -‬וה‪ PIRLS-‬לוקחות חלק עשרות מדינות וישויות לאומיות שאינן בהכרח‬ ‫?‪OECD (2011), PISA in Focus, 2011/4, Has discipline in school deteriorated‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪10‬‬ ‫מדינות מתועשות או מערביות‪ .‬לכן אין להתייחס למיקומה של מדינת ישראל במדרג או למיקומה‬ ‫בממוצע הבינלאומי כמשקף את מעמדה של ישראל מול המדינות המערביות בנושא זה‪.‬‬ ‫נתוני המבחנים מעידים כי מרבית התלמידים בישראל לומדים בבתי ספר מוגנים ובטוחים אך בעיות‬ ‫משמעת מפריעות ללימודיהם של חלק גדול מהם במידה קטנה או מתונה (רמת ההפרעה הגבוהה‬ ‫ביותר)‪ .‬הציון הממוצע שניתן לבטיחות ולמוגנות בתי ספר בישראל היה ‪ 00‬בכיתה ד' ו‪ 01.4-‬בכיתה ח'‪.‬‬ ‫הציון הממוצע שניתן לרמת המשמעת הוא ‪ 2.7‬בכיתה ד' ו‪ 2.4-‬בכיתה ח'‪ .‬יצויין כי רמת המוגנות בבתי‬ ‫הספר בישראל דורגה מעל כל המדינות המערביות שהשתתפו במבחנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬רמת המשמעת בהם‬ ‫נמוכה ממרבית המדינות המערביות שהשתתפו בו – בקרב תלמידי כיתות ד' רק בגרמניה ובהולנד רמת‬ ‫המשמעת נמוכה מאשר בישראל ובקרב תלמידי כיתות ח' רמת המשמעת בבתי הספר נמוכה יותר‬ ‫מאשר בישראל רק בניו‪-‬זילנד‪ ,‬פינלנד ושבדיה‪.‬‬ ‫פירוט הנתונים בתרשימים להלן‪:11‬‬ ‫‪TIMSS & PIRLS International Results 2011.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .0.6‬נתוני ארגון המורים‬ ‫ארגון המורים עורך מזה שנים אחדות סקר בקרב מורים בחינוך העל‪-‬יסודי בנוגע לאלימות כלפי מורים‪.‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬מביא הסקר נתונים בנושא דיווחים מורים על בעיות משמעת בבית הספר‪ .‬על פי הסקר בשנת‬ ‫הלימודים תשע"ב דיווחו ‪ 85%‬מן המורים כי נתקלו בבעיות משמעת בבתי הספר‪ 3% .‬דיווחו כי קיימת‬ ‫בעיות משמעת במידה רבה מאוד‪ 07% ,‬כי קיימת בעיית משמעת במידה רבה‪ 25% ,‬במידה בינונית ו‪22%-‬‬ ‫במידה קטנה‪ .‬שיעור הסובלים מבעיות משמעת גבוה יותר במגזר היהודי הממלכתי מאשר במגזר‬ ‫הערבי‪ .‬בבחינת הנתונים לאורך זמן עולה כי מאז שנת ‪ 7114‬חלה ירידה בשיעור המורים שדיווחו כי‬ ‫קיימות בעיות משמעת במידה רבה מאוד‪ ,‬רבה ובינונית בבית הספר‪ .‬כשלושה רבעים מבין המורים שענו‬ ‫על הסקר בשנת תשע"ב מקדיש זמן מן השיעור לטיפול בבעיות משמעת‪ 35% ,‬מקדישים לכך עד רבע‬ ‫מזמן השיעור‪ 01% ,‬כמחצית מזמן השיעור ו‪ 2%-‬מקדישים למעלה ממחצית הזמן לטיפול בבעיות‬ ‫משמעת‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .6‬הוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה כאמצעי להתמודדות עם הפרעות משמעת‬ ‫מורים מתמודדים עם בעיות משמעת במגוון רחב של כלים התלויים באופי הפרעת המשמעת המתעוררת‪,‬‬ ‫מאפייני הכיתה ובית הספר‪ ,‬אישיות המורה ויכולותיו‪ ,‬גישתם החינוכית של המורה ובית הספר‪ ,‬יחסים‬ ‫קודמים עם התלמיד המפריע ועוד‪.‬‬ ‫הרחקה של התלמיד מסביבת הלומדים לזמן קצר (הוצאה מכיתה)‪ ,‬ארוך (השעיה) או לצמיתות (הרחקה‬ ‫ממוסד חינוכי) היא אחת הדרכים המקובלות להתמודדות עם בעיות משמעת‪.‬‬ ‫הרחקת תלמיד מפריע מסלקת גורם מפריע‪ ,‬ולעיתים מאיים‪ ,‬ומאפשרת לשאר התלמידים בכיתה או‬ ‫בבית הספר לממש את זכותם ללמוד‪ .‬כן נכללת הרחקה לפרק זמן מוגבל בין הסוגים השונים של "פסק‬ ‫זמן" שהיא מתודה נפוצה לטיפול בבעיות התנהגות בקרב תלמידים המאפשרת לתלמיד המפריע להירגע‪,‬‬ ‫להחליט על שינוי התנהגותו ולחזור לכיתה תוך נכונות ללמוד‪ 13.‬מנגד‪ ,‬הרחקה מכיתה מונעת מן התלמיד‬ ‫המפריע את הזכות ללמוד‪ .‬השימוש בה‪ ,‬כמו גם באמצעי ענישה אחרים הנפוצים בהתמודדות עם בעיות‬ ‫משמעת‪ ,‬עשוי לאורך זמן לפגוע באפשרות של התלמיד להשתלב בלמידה בכיתה ולהביא‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫להרחקה לצמיתות של התלמיד מבית הספר ואף לנשירה ממערכת החינוך‪ .‬מחקרים רבים שנערכו‪,‬‬ ‫בעיקר בארצות הברית‪ ,‬מצאו כי נגד אוכלוסיות מוחלשות של תלמידים‪ ,‬ובמיוחד שחורים‪ ,‬ננקטו יותר‬ ‫אמצעי משמעת דוגמת השעיה‪ ,‬השהיה (‪ )detention‬והרחקה מן המוסד החינוכי ולדבר היו תוצאות‬ ‫‪14‬‬ ‫חמורות מבחינת הישגיהם בלימודים והיכולת שלהם לסיים את בית הספר‪.‬‬ ‫‪ 12‬ארגון המורים‪ ,‬אלימות כלפי מורים ‪ -‬היקף התופעה ודרכים להתמודדות‪ ,‬סקר מכון גיאוקרטוגרפיה‪ ,‬מאי ‪.7107‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ראו‪:‬‬ ‫‪Howard, M. K. (2009). Time-out in the schools: Punitive or educative? evidence-based or‬‬ ‫‪from‬‬ ‫‪Retrieved‬‬ ‫‪Bethesda:‬‬ ‫‪Bethesda,‬‬ ‫‪conceived?.‬‬ ‫‪poorly‬‬ ‫‪http://search.proquest.com/docview/274503786?accountid=47457‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪Russell, J. S., Robert, S. M., Abra, C. N., & Reece, L. P. (2002). The color of discipline: Sources of racial and‬‬ ‫‪gender disproportionality in school punishment. The Urban Review, 34(4), 317-342.‬‬ ‫‪Council of State Governments Justice Center, The Public Policy Research Institute, Texas A&M University,‬‬ ‫‪BREAKING SCHOOLS' RULES: A Statewide Study of How School Discipline Relates to Students’ Success‬‬ ‫‪and Juvenile Justice Involvement, July 2011.‬‬ ‫וכן נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי המחלקה לזכויות אזרח במשרד החינוך הפדרלי‪:‬‬ ‫הוצאה מכיתה ממוקמת באחד השלבים הנמוכים מבחינת חומרה של אמצעי ההרחקה‪ .‬שכן היא נמשכת‬ ‫זמן קצר יחסית והתלמיד נותר בשטח בית הספר‪ .‬מחקר שנערך על ידי ד"ר אלעזר יריב בשנת ‪ 2011‬על‬ ‫בסיס ראיונות עם כ‪ 031-‬מורים‪ ,‬מרביתם בבתי ספר יסודיים מצא כי הוצאה מכיתה של תלמיד מפריע‬ ‫היא תופעה שכיחה הקיימת בכל שלבי החינוך‪ .‬אם כי‪ ,‬יש שונות רבה בין המורים ובתי הספר בהיקף‬ ‫השימוש בכלי זה‪ .‬במרבית בתי הספר קיים תקנון ברור ומובנה שכלל לעיתים גם הנחיות באשר להרחקת‬ ‫תלמידים‪ ,‬המגבילים את יכולתו של המורה להוציא תלמיד מכיתה ומחייבים דיווח בעניין זה‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת לעיתים קרובות האירועים מתרחשים באופן לא צפוי שאינו מאפשר למורים לנהוג לפי נהלי בתי‬ ‫הספר‪ .‬מרבית המורים מתייחסים להוצאה מכיתה כאמצעי אחרון ועל פי דיווחיהם הוצאה משיעור‬ ‫מתרחשת כשתלמיד אינו מאפשר למורה ללמד‪ ,‬או כשהתנהגותו אלימה ומסכנת אחרים‪ .‬היא מתאפיינת‬ ‫בתהליך הדרגתי בו ההפרעה מתגברת עד שהמורה מרגיש כי לא נותרת בפניו ברירה אחרת‪.‬‬ ‫על פי המחקר‪ ,‬השיקולים העומדים בפני המורה בעת ההחלטה על הוצאת תלמיד מכיתה הם‪ :‬מידת‬ ‫ההפרעה לכיתה‪ ,‬מידת הפגיעה במורה והרצון להגן על מעמדו כאשר ההפרעה עצמה איננה יוצרת שיבוש‬ ‫חמור למהלך השיעור ותגובת התלמידים האחרים להפרעה‪ .‬כשש שביעיות מן התלמידים שהורחקו מן‬ ‫הכיתה היו בנים‪ ,‬כמחציתם היו תלמידים שהוגדרו כתלמידים "בעייתיים" על ידי המורה ולרבע מהם‬ ‫בעיות קשב‪ .‬המורים ציינו כי במרבית המקרים התלמידים קיבלו את ההחלטה ברצון‪ .‬לאחר ההרחקה‪,‬‬ ‫עד לסיומו של השיעור‪ ,‬המורים נשארו בכיתה ללמד והתלמיד המורחק שהה סמוך לכיתה ללא השגחה‪.‬‬ ‫רוב המורים לא ממשיכים בטיפול בתלמיד וחלקם אף לא נוהגים לדווח על ההרחקה‪ .‬רק לעיתים‬ ‫רחוקות מסרו המרואיינים כי ביקשו לנצל את האירוע כדי לחנך‪ ,‬לסייע לתלמיד לשנות את התנהגותו‪,‬‬ ‫להפנות אותו לייעוץ או להפגש עם הורי התלמיד‪ .‬מורים אחדים פנו בעקבות המקרה לגורמים אחרים‬ ‫בבית הספר על מנת להתחיל בתהליך של טיפול בתלמיד המפריע‪ .‬לדברי ד"ר יריב הוצאה תלמיד מפריע‬ ‫מכיתה ללא המשך טיפול איננה כלי אפקטיבי להתמודדות ארוכת טווח עם בעיות משמעת של‬ ‫תלמידים‪ .‬חלק גדול מן המורים ציינו כי להוצאת תלמיד מכיתה אין השפעה על התלמיד‪ ,‬זאת במיוחד‬ ‫‪15‬‬ ‫כאשר מדובר בתלמיד שנתפס כבעייתי‪.‬‬ ‫בבריטניה ההוצאה מכיתה תוך השארות בשטח בית הספר משמשת כאלטרנטיבה מקובלת לסוגים‬ ‫אחרים של הרחקה ומכונה – "הרחקה פנימית" (‪ .)internal exclusion‬משרד החינוך הבריטי פרסם‬ ‫בשנת ‪ 7112‬מדריך להרחקה פנימית‪ .‬המדריך נועד להציע הנחיות בנושא זה אך איננו מהווה נוהל מחייב‪.‬‬ ‫על פי המדריך הרחקה פנימית הוא כלי פנימי של בית הספר שנועד לצורך להתערבות מיידית במצבים‬ ‫הדורשים כי התלמיד יורחק מן הכיתה אך לא משטח בית הספר מסיבות משמעתיות‪ .‬השימוש בהרחקה‬ ‫פנימית מאפשר לתלמידים ולמורים האחרים להמשיך בלימודים ללא הפרעה‪.‬‬ ‫הרחקה פנימית מהווה בדרך כלל חלק מגישה כוללת של בית הספר למשמעת ולהתנהגות ועל השימוש‬ ‫בה להיעשות בהתאם לגישה זאת‪ .‬יש לקבוע מערכת שקופה וברורה להפנייה להרחקה פנימית שכוללת‬ ‫יידוע של התלמיד על הסיבות ולהרחקה ותיעוד של ההרחקה על ידי בית הספר‪ .‬על ההרחקה להמשך זמן‬ ‫קצר ככל האפשר‪ .‬מומלץ כי כל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬לרבות צוותי ההוראה‪ ,‬התלמידים‪ ,‬ההורים‬ ‫ומטפלים אחרים יהיו מודעים למדיניות בית הספר בכל הנוגע לשימוש בהרחקה פנימית‪ .‬ההרחקה‬ ‫‪Office for Civil Rights, Civil Rights Data Collection, March 2012‬‬ ‫‪ 15‬אלעזר יריב‪" ,‬צא מהכיתה!" הד החינוך‪.7100 .84-22 ,)0(85 ,‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫הפנימית יכולה להתבצע במקום שיועד לכך בתוך בית הספר‪ ,‬בכיתה אחרת באופן זמני או בכל מקום‬ ‫‪16‬‬ ‫אחר שנקבע‪.‬‬ ‫על פי נתונים שנאספו במחקר שנערך עבור משרד החינוך הבריטי בנושא אסטרטגיות להתמודדות עם‬ ‫בריונות בבית הספר הרחקה פנימית היא אחת מן הסנקציות הנפוצות כתגובה לבריונות‪ 28% .‬מבתי‬ ‫הספר היסודיים שהשתתפו במחקר‪ 20% ,‬מבתי הספר העל‪-‬יסודיים ו‪ 50%-‬מבתי הספר לחינוך מיוחד‬ ‫השתמשו בסנקציה זאת כתגובה לבריונות‪ .‬במרבית בתי הספר היה חדר שיועד לצורך הרחקה פנימית‪.‬‬ ‫מחברי המחקר מעידים כי שימוש בחדר מבודד לצורך הרחקה פנימית הוא אחת מן הסנקציות הישירות‬ ‫‪17‬‬ ‫המומלצות לטיפול בבריונות בבית הספר‪ .‬זאת לצד כלים חינוכיים אחרים‪.‬‬ ‫בארצות הברית מקובל השימוש במונח "השעיה תוך בית ספרית" (‪ )in school suspension‬לתיאור הליך‬ ‫משמעתי שבמהלכו התלמיד שוהה באופן זמני (לרוב שעות ספורות עד ימים אחדים) מחוץ לכיתתו‬ ‫ומורחק מן התלמידים האחרים‪ .‬התלמידים שנמצאים בהשעייה תוך בית ספרית נדרשים לרוב להשלים‬ ‫משימה שניתנת להם על ידי המורה והם אינם מורשים להתרועע עם חבריהם לכיתה‪ .‬ברוב המקרים‬ ‫השימוש בהשעיה תוך בית ספרית מהווה אלטרנטיבה להשעייה מן הלימודים ומוצא אחרון לפניה‪.‬‬ ‫לשימוש בהשעיה תוך בית ספרית יתרונות אחדים ובהם‪ :‬יכולתו של המוסד החינוכי לשלוט בסדר יומו‬ ‫של התלמיד ולנצל את הזמן לצורך השלמת חומר לימודי ו‪/‬או התמודדות עם בעיית ההתנהגות שהביאה‬ ‫להשעייה‪ ,‬הימצאות התלמיד במבנה בית הספר ובפיקוח צוות ההוראה‪ ,‬הימנעות מן התוצאות‬ ‫השליליות והסטיגמה הנלווית להשעיה מן הלימודים הן עבור בית הספר והן עבור התלמיד והשגת מצב‬ ‫של שקט זמני בכיתה‪ .‬לפיכך היא מהווה כלי מועדף על ידי מוסדות חינוך רבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפרקטיקה של‬ ‫השעיה תוך בית ספרית‪ ,‬המקרים שבהם היא מתרחשת‪ ,‬אורכה‪ ,‬היכן שוהים התלמידים וכד' מגוונת‬ ‫מאוד ומשתנה בין בתי הספר‪ .‬בהתאם לכך מחקרים אודות מידת ההשפעה של השעיה תוך בית ספרית‬ ‫על התנהגות תלמידים לא הניבו תוצאות אחידות ומחקרים רבים מצאו כי היא איננה אפקטיבית ועשויה‬ ‫להיות אף מזיקה‪ .‬למידת הפיקוח על תלמידים בעת השעיה תוך בית ספרית ולטיפול בהם במהלך‬ ‫‪18‬‬ ‫ההשעייה יש משקל בבחינת התרומה של כלי זה לשיפור התנהגותם של תלמידים‪.‬‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬אחת הסוגיות שעמה מתמודדת מערכת בית הספר בהקשר של הוצאת תלמיד מכיתה היא‬ ‫היכן שוהה התלמיד שהוצא מן הכיתה‪ .‬תלמיד שהוצא מן הכיתה‪ ,‬ולא הוגדר בעבורו מקום שבו עליו‬ ‫לשהות‪ ,‬עשוי להמשיך ולהפריע ואף לסכן את עצמו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אפשר שהתלמיד המפריע מקבל באופן‬ ‫זה "תמריץ חיובי" להתנהגות לא‪-‬נאותה‪ .‬בתי ספר שונים מצאו פתרונות שונים למצב זה התלויים‬ ‫במבנה בית הספר‪ ,‬בכוח האדם שבו ובמשאבים שביכולתו להקצות לצורך כך‪.‬‬ ‫מדריך משרד החינוך הבריטי מציין כי בחינוך העל‪-‬יסודי מקובל השימוש בחדרי הרחקה ( ‪remove‬‬ ‫‪ )room‬לצורך הרחקה פנימית‪ .‬בעוד בחינוך היסודי נפוצים יותר אמצעים אחרים‪ .‬חדרי ההרחקה‬ ‫משמשים כמקום שהיה לתלמידים שהורחקו מן הכיתה בשל הפרות משמעת במסגרת הליך הרחקה‬ ‫פנימית או כאשר שליחת תלמיד לחדר ההרחקה יכולה למנוע יציאת האירוע משליטה‪ .‬זאת לפי מדיניות‬ ‫ההתנהגות של בית הספר‪ .‬מומלץ שלא להשתמש בחדרי ההרחקה כמקום שבו לומדים תלמידים‬ ‫‪16‬‬ ‫‪UK Department for Children, schools and families, Internal Exclusion Guidance, 2009.‬‬ ‫‪Fran Thompson and Peter K. Smith, University of London, The Use and Effectiveness of Anti-Bullying‬‬ ‫‪Strategies in Schools, Department for Education, 2011.‬‬ ‫‪ 18‬להרחבה בנושא השעיה תוך בית ספרית בארצות הברית ראו‪:‬‬ ‫‪Trent Lane Mohrbutter, "In School Suspension: A Qualitative Examination of Assisstnat Principal Preceptions",‬‬ ‫‪A dissertation Submitted to the Graduate Faculty of North Carolina State University, 2011‬‬ ‫‪17‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫מסויימים דרך קבע או כחדר שבו יכולים תלמידים שנעדרו ממבחנים או מפעילויות לימודיות אחרות‬ ‫להשלימם וכן להוצאת תלמיד מכיתה שלא באמצעות מנגנון ההרחקה הנהוג בבית הספר‪.‬‬ ‫המדריך מכיל הנחיות מפורטות להפעלת חדרי הרחקה בבתי הספר‪ .‬על פי ההנחיות‪ ,‬חדרי ההרחקה‬ ‫נתונים בדרך כלל‪ ,‬אך לא תמיד‪ ,‬לפיקוח צוותי ההוראה של בית הספר‪ .‬מורה ששולח תלמיד להרחקה‬ ‫פנימית ייתן לתלמיד משימה שעליו למלא כאשר הוא מחוץ לכיתה‪ .‬כן מומלץ לעודד את התלמיד להרהר‬ ‫בסיבות להרחקה‪ .‬כאשר תלמידים שוהים בחדר ההרחקה למשך למעלה מחצי יום יש להקדיש תשומת‬ ‫לב מיוחדת לפעילויות שאותן יבצעו שעשויות לכלול‪ :‬השלמת משימה שניתנה על ידי המורה בכיתה או‬ ‫איש הצוות בחדר ההרחקה‪ ,‬דיון על הסיבות להרחקה עם מבוגר‪ ,‬ביצוע התבוננות פנימית שתהיה לה‬ ‫תוצאה מעשית כגון מכתב התנצלות‪ ,‬ניתוח התנהגות התלמיד עם איש הצוות המפקח תוך מחשבה על‬ ‫דרכי פעולה אלטרנטיביות במצבים דומים בעתיד‪ .‬מכיוון שהרחקה פנימית נועדה כעונש על הפרות‬ ‫משמעת‪ ,‬על תכנית הפעילויות בחדר ההרחקה להיות מתוכננת ומובנית בקפידה‪ .‬כל זמן שהתלמיד שוהה‬ ‫בחדר ההרחקה צריך להיות מנוצל באופן מועיל להתמודדות עם בעיית ההתנהגות או להשלמת הנלמד‬ ‫בכיתה‪ .‬חשוב כי התלמידים יבינו באופן מלא את הסיבות להרחקה ומה עליהם לעשות במהלכה‪.‬‬ ‫חדר ההרחקה יכול להיות ממוקם בתוך אחד מאזורי הלמידה השקטים של בית הספר‪ ,‬בחדר נפרד בבית‬ ‫הספר או במבנה נפרד‪ .‬יש לקבוע הגבלה על מספר התלמידים השוהים בחדר בו זמנית שכן צפיפות‬ ‫עשויה לצמצם את ההשפעה החיובית של השהות בו‪ .‬על החדר להיות מצוייד בכל הנדרש ללמידה‪ ,‬כן‬ ‫מומלץ כי יהיו בו מגוון חומרי למידה נו ספים שהתלמידים השוהים בו יוכלו לבצע במידה והשלימו את‬ ‫המשימות שהוטלו עליהם‪ .‬כן יש לוודא כי לתלמידים יש גישה לשירותים ולמי שתייה‪.‬‬ ‫להקמת חדר הרחקה עשויות להיות עלויות הקמה מסויימות אך עיקר העלויות שלאחר מכן הן עלויות‬ ‫כוח אדם‪ .‬ניתן לפקח על חדר ההרחקה באמצעות תורנות של עובדי הוראה מתוך בית הספר או איש‬ ‫צוות ייעודי שיאייש את החדר באופן קבוע‪ .‬איש הצוות בחדר ההרחקה צריך להיות בעל יכולות‬ ‫מתאימות להתמודד עם מצבם הרגשי המורכב של התלמידים המופנים אליו ולהכיר את המדיניות‬ ‫והמנגנונים הקשורים בחדר ההרחקה‪ .‬מומלץ לתעד ולבחון דרך קבע את השימוש בחדר ההרחקה‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫לרבות מינם‪ ,‬גילם‪ ,‬שייכות אתנית והכיתה שממנה מגיעים השוהים בחדר ומשך השהות בחדר‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬בארצות הברית הובעה בשנים האחרונות ביקורת חריפה על השימוש בחדרים נפרדים‪ ,‬המכונים‬ ‫"חדרי פסק זמן" (‪ )time out rooms‬עבור תלמידים שהוצאו מן הכיתה‪ ,‬בעיקר בחינוך המיוחד ובקרב‬ ‫תלמידים בעלי בעיות התנהגות חריפות‪ .‬זאת תוך התייחסות לאמצעים מסוג זה כצורה של התעללות‬ ‫בילדים‪ .‬גופים העוסקים בזכויות ילדים עם מוגבלויות דיווחו בפרסומיהם על מקרים רבים שבהם שהו‬ ‫ילדים צעירים זמן ממושך נעולים בחדרים קטנים ועל שימוש גובר באמצעים אלו גם כאשר לא היה בכך‬ ‫צורך ממשי וכתגובה על הפרות משמעת קלות‪ .‬בשימוע בקונגרס שנערך בשנת ‪ 7112‬אסף משרד המבקר‬ ‫הפרדלי (‪ )General Accountability Office‬מידע על מקרים שבהם נפגעו ילדים בבתי ספר כתוצאה‬ ‫מריסון או בידוד‪ 20.‬בעקבות השימוע הוגשו בקונגרס הצעות חוק להגבלת השימוש בריסון ובבידוד בבתי‬ ‫ספר (‪ .)Keeping All Students Safe Act‬הדיון בהצעות אלה טרם הסתיים‪ .‬בשנת ‪ 7112‬החל משרד‬ ‫החינוך הפדרלי של ארצות הברית להתערב בסוגיות אלה ובמאי ‪ 7107‬פרסם המשרד ‪ 03‬עקרונות‬ ‫לשימוש בריסון ובבידוד בבתי ספר‪ .‬בין עקרונות אלה איסור על שימוש בריסון או בבידוד כאמצעי‬ ‫‪UK Department for Children, schools and families, Internal Exclusion Guidance, 2009.‬‬ ‫‪United States Government Accountability Office, Seclusions and Restraints - Selected Cases of Death and‬‬ ‫‪Abuse at Public and Private Schools and Treatment Centers, House of Representatives, May 19, 2009.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫להתמודדות עם בעיות משמעת ואפשר להשתמש בהן רק במצבים שבהם התנהגותו של הילד מהווה‬ ‫סיכון מיידי לפגיעה פיזית בו או באחרים‪ .‬הנחיות המשרד אינן מתייחסות לשימוש בפסק זמן כאמצעי‬ ‫‪21‬‬ ‫לעיצוב התנהגות שבהם הילד שוהה במקום נפרד שאינו נעול בהשגחת מבוגר לצורך הרגעתו‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה‬ ‫מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד משיעור מתאפיינת בשינויים תכופים ובעמימות הן‬ ‫באשר לנסיבות שמתירות או מחייבות להוציא תלמיד מפריע מן השיעור והן באשר להשגחה ולטיפול‬ ‫בתלמיד בעת שהוא שוהה מחוץ לכיתה‪ .‬לדברי נציגי משרד החינוך בחודשים הקרובים בכוונתם לפרסם‬ ‫‪22‬‬ ‫חוזר מנכ"ל חדש שיבהיר נושאים אלו‪.‬‬ ‫הוראות משרד החינוך בכל הנוגע להתנהגות תלמידים פורסמו בעבר בתקנון משרד החינוך בנושא‬ ‫"משטרו ונוהגו של בית הספר" שעודכן מעת לעת‪ .‬על פי התקנון הרחקת תלמיד משיעור עד תום השיעור‬ ‫או הרחקת תלמיד לכמה שיעורים במהלך יום הלימודים נכללות בין הפעולות שניתן לנקוט בתגובה‬ ‫להפרת משמעת על ידי התלמיד על ידי המורה המלמד בכיתה‪ .‬אין צורך ליידע את הורי התלמיד‪ .‬התקנון‬ ‫מציין כי תלמיד שהורחק מן הכיתה‪ ,‬אין להשאירו לנפשו במסדרונות בית ספר או בחצר‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫הוא הוצא מן הכיתה לזמן קצר‪ .‬אם התלמיד הורחק לשיעור אחד או עד סוף יום הלימודים‪ ,‬הוא יועסק‬ ‫‪23‬‬ ‫בין כותלי בית הספר‪ ,‬לפי הסידורים שייקבעו על ידי הנהלת בית הספר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 0222‬הוחלף התקנון בחוזר מנכ"ל מיוחד שכותרתו "סדר נוהל ואורחות חיים בבית הספר"‪ .‬החוזר‬ ‫הרחיב בנושא התנהגות תלמידים והתמודדות עם בעיות משמעת תוך התייחסות נפרדת לחינוך היסודי‬ ‫ולחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬בחינוך היסודי הוצאה משיעור איננה נכללת בין התגובות שניתן לנקוט בעת הפרת‬ ‫משמעות או לאחריה‪ .‬בחינוך העל‪-‬יסודי ניתן להרחיק תלמיד מן השיעור עד תומו או להרחיקו לכמה‬ ‫שיעורים במהלך יום הלימודים‪ .‬סעיף ‪ 2‬קובע כי "תלמיד שהורחק מן הכיתה‪ ,‬אין להשאירו לנפשו‬ ‫במסדרונות בית הספר או בחצר‪ ,‬אלא אם כן הוא הוצא מהכיתה לזמן קצר‪ .‬אם התלמיד הורחק לשיעור‬ ‫אחד או עד סוף יום הלימודים‪ ,‬הוא יועסק בין כותלי בית הספר לפי הסידורים שייקבעו על ידי הנהלת‬ ‫בית הספר ובהשגחת מבוגר"‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫בדצמבר ‪ 7111‬חוקקה הכנסת את חוק זכויות התלמיד‪ ,‬התש"ס‪ .7111-‬החוק מסדיר את נושא זכויות‬ ‫התלמיד במערכת החינוך בישראל‪ ,‬ומעניק לזכויות אלו תוקף חוקי‪ .‬החוק ותקנותיו מגדירים את‬ ‫הנהלים להרחקת תלמיד לצמיתות מבית הספר‪ .‬סעיף ‪ 01‬בחוק מתייחס באופן כללי לאמצעי משמעת ‪-‬‬ ‫" כל תלמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם‪ ,‬ובכלל זה הוא‬ ‫זכאי שלא יינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופניים או משפילים"‪ ,‬אך איננו עוסק בהוצאת תלמיד מכיתה‪.‬‬ ‫חוזר מנכ"ל משרד החינוך מראשית שנת הלימודים תשס"ג קבע נוהל להרחקת תלמיד שאינו כולל‬ ‫הנחיות המחייבות השגחה על תלמיד בעת הוצאה משיעור‪ .‬על פי החוזר "הרחקה משמעותה הוצאת‬ ‫תלמיד מהכיתה או מבית‪-‬הספר והשעייתו מהלימודים‪ .‬יש כמה רמות להרחקה‪ :‬הרחקה משיעור עד‬ ‫תומו על ידי המורה‪ ,‬הרחקה מכמה שיעורים באותו יום באישור המחנך‪ ,‬הרחקה ל‪ 5-‬ימי לימוד לכל‬ ‫היותר באישור המנהל‪ ,‬הרחקה ל‪ 01-‬ימי לימוד לכל היותר באישור מפקח והעברת התלמיד והוצאתו‬ ‫‪U.S. Department of Education, Restraint and Seclusion: Resource Document, May 2012.‬‬ ‫‪ 22‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬ ‫‪ 23‬תקנון משרד החינוך בנושא משמעת בית ספרית‪" ,‬משטרו ונוהגו של בית הספר" בתוך‪ :‬שמעוני ש‪ .‬סגל ש‪ .‬שרוני ו‪ ,.‬משמעת‬ ‫בכיתה‪ ,‬היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים‪ ,‬מכון מופ"ת‪ ,‬תל אביב‪.0225 ,‬‬ ‫‪ 24‬משרד החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪" ,‬סדר‪ ,‬נוהל ואורחות חיים בבית הספר"‪ ,‬חוזר המנהל הכללי‪ ,‬חוזר מיוחד ט' (התשנ"ז)‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪21‬‬ ‫מבית‪-‬הספר (בהתאם לתקנות זכויות התלמיד ‪ -‬פרסום הוראות הרחקת תלמידים ‪ -‬התשס"ב‪.")7117-‬‬ ‫הרחקה עשויה להיות אמצעי להענשה או למניעת אלימות או אמצעי למניעת סכנה בריאותית במקרה של‬ ‫מחלה מדבקת‪ .‬על‪-‬פי הנהלים הרחקה משיעור אחד עד תומו על ידי המורה תתועד על פי נוהלי בית‬ ‫הספר‪ .‬הרחקה ליותר משיעור אחד תועבר לידיעת המחנך‪ .‬אם התלמיד הורחק מעבר לשיעור בודד‪ ,‬בית‬ ‫הספר אחראי להביא את הדבר לידיעת ההורים‪ .‬תלמיד שהורחק מהכיתה יועסק בין כותלי בית הספר‬ ‫לפי סידורים שייקבעו על ידי הנהלת בית הספר‪ .‬בבית הספר היסודי בלבד אפשר להעביר תלמיד לכיתה‬ ‫‪25‬‬ ‫אחרת במוסד (בשכבת גיל מקבילה או גבוהה יותר)‪ ,‬ליום לימודים או לתקופה קצובה‪ ,‬באישור המנהל‪.‬‬ ‫חוזר מנכ"ל זה בוטל בפברואר ‪ 7107‬על ידי חוזר מנכ"ל שעוסק בהרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך‬ ‫‪26‬‬ ‫שאינו מתייחס להוצאת תלמיד משיעור‪.‬‬ ‫חוזר המנכ"ל העדכני בנושא התנהגות תלמידים בבית הספר פורסם בשנת ‪ 7112‬וכותרתו‪" :‬קידום‬ ‫אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך"‪ .‬החוזר ביטל חוזרים קודמים בנושא‬ ‫משמעת שהוצגו להלן‪ ,‬אך לא את החוזר משנת תשס"ג שעוסק בהרחקת תלמידים (שבוטל כאמור‪,‬‬ ‫בפברואר ‪)7107‬‬ ‫על פי החוזר כל בית ספר מחוייב לגבש תקנון בית ספרי העוסק בהתנהלות בחיי השגרה של בית הספר‬ ‫והתמודדות עם אירועי אלימות‪ .‬בתקנון מפורטת ההתנהגות המצופה מן התלמיד במצבים שונים לצד‬ ‫תגובות אפשריות של בית הספר להפרה‪ .‬בנוסף לענישה מפורטת גם סוג התכנית החינוכית שניתן להפעיל‬ ‫במקרים אלו‪ .‬החוזר אוסר על ענישה העשויה לסכן את התלמיד‪ ,‬לפגוע בשלומו או בבריאותו‪.‬‬ ‫בין ההתנהגויות המצופות מן התלמיד בחיי השגרה‪ ,‬מונה החוזר כללים להתנהגות בזמן שיעור וביניהם‪:‬‬ ‫ישיבה במקום‪ ,‬הבאת ציוד הנדרש לשיעור והוצאתו מהתיק‪ ,‬הקשבה ולמידה‪ ,‬השתתפות בשיחה ובדיון‬ ‫ברשות המורה ובאופן מכבד ומילוי מטלות הניתנות בשיעור‪ .‬החוזר איננו מתייחס ישירות להרחקה‬ ‫מכיתה כמענה להפרעה אך בתוך טווח התגובות שבית הספר יכול לאמץ במקרה של הפרת הכללים מונה‬ ‫החוזר‪:27‬‬ ‫‪ .0‬מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום חלופי וציוד התלמיד במשימה לימודית)‪.‬‬ ‫‪ .7‬במקרים חוזרים העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות מיום לימודים) בתיאום עם‬ ‫המורה‪.‬‬ ‫‪ .2‬השעיה בתוך בית הספר למספר ימים על פי שיקול דעתו של המנהל‪ ,‬בהשגחת מבוגר ובהתאם‬ ‫לאפשרויות של בית הספר (מורה בשעות פרטניות‪ ,‬שַ מָּ ר וכו') בליווי מטלה לימודית‬ ‫לדברי נציגי משרד החינוך המונח השעיה תוך‪-‬בית‪-‬ספרית הנזכר בחוזר‪ ,‬כולל בתוכו הרחקת התלמיד‬ ‫משיעור‪ ,‬מחלק ממנו או ממספר שיעורים‪ .‬על פי מדיניות המשרד‪ ,‬כפי שפורטה במכתב של השירות‬ ‫הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך העוסק בהטמעת חוזר מנכ"ל וביישומו‪ ,‬הרחקת תלמיד משיעור‬ ‫נעשית רק לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות להתמודד עם הפרת הכללים‪ .‬ההשעיה נעשית בהשגחת‬ ‫מבוגר ובליווי מטלה לימודית או פעילות אחרת‪ .‬ההשגחה במקרים של השעיה תוך בית ספרית נעשית‬ ‫‪ " 25‬נוהל הרחקת תלמיד"‪ ,‬חוזר מנכ"ל תשסג‪(7/‬א)‪ ,‬כ"ה תשרי תשס"ג‪ 0 ,‬באוקטובר ‪,7117‬‬ ‫‪" 26‬נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר"‪ ,‬חוזר מנכ''ל תשעב‪(5/‬א)‪ ,‬ח' בשבט התשע"ב‪10 ,‬‬ ‫בפברואר ‪7107‬‬ ‫‪ 27‬קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך‪ ,‬חוזר מנכ''ל תשע‪(0/‬א)‪ ,‬י"ב באלול התשס"ט‪10 ,‬‬ ‫בספטמבר ‪.7112‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫בהתאם לאפשרויות של בית הספר‪ .‬צוות המורים וההנהלה‪ ,‬בבתי ספר בכל שלבי החינוך‪ ,‬מחוייבים‬ ‫‪28‬‬ ‫לדווח להורים על הרחקת תלמיד מחלק משיעור‪.‬‬ ‫יובהר כי פרטים אלו אינם מצויים בחוזר המנכ"ל הנוכחי בעניין זה‪ .‬אך לדברי נציגי המשרד בכוונתם‬ ‫לכלול הוראות מפורטות בעניין הוצאת תלמיד מכיתה בחוזר מנכ"ל מעודכן בנושא אקלים בית ספרי‬ ‫שיתפרסם בחודשים הקרובים‪ .‬כן נמסר כי הוצאה תלמיד מכיתה‪ ,‬בדומה לתגובות אחרות הנכללות‬ ‫בחוזר המנכ"ל‪ ,‬אינה רק תגובה נקודתית למצב שנוצר בכיתה אלא אמורה להיות שלב בתוך תכנית‬ ‫‪29‬‬ ‫חינוכית שמטרתה‪ ,‬בסופו של דבר לשפר את התנהגות התלמיד הבודד ואת האקלים הבית‪-‬ספרי ככלל‪.‬‬ ‫על רקע העמימות של הוראות משרד החינוך בעניין זה‪ ,‬גדלה חשיבותה ומידת השפעתה של המערכת‬ ‫המשפטית על התפתחות מדיניות משרד החינוך ועל האופן שבו פועלים מוסדות החינוך בהקשר זה‪ .‬בית‬ ‫המשפט נדרש כמה פעמים לנושא מידת ההשגחה והפיקוח של מורים על תלמידיהם במסגרת תביעות‬ ‫נזיקין של תלמידים שנפגעו בעת פעילות בית הספר‪ .‬פסק הדין המשמעותי האחרון בעניין זה ניתן בשנת‬ ‫‪ 7112‬על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בדיון משפטי בתביעת נזיקין בגין פגיעה שנגרמה לתלמיד כיתה‬ ‫ה' בבית הספר בזמן שהוצא מן השיעור ושהה ללא השגחה ביחד עם תלמידים אחרים בכיתתו‪.‬‬ ‫פסק הדין עסק בנושא "האם השארת תלמידים צעירים בכיתתם‪ ,‬לפרק זמן ממושך‪ ,‬ללא השגחת מבוגר‪,‬‬ ‫הינה התרשלות מצד המורה?" פסק הדין קובע כי "מושכלות יסוד הן כי על מורים מוטלת חובה לפקח‬ ‫ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על מנת להבטיח את שלומם ובטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם‪ ".‬לדברי‬ ‫בית המשפט בין התלמיד והוריו לבין הנהלת בית הספר נוצר קשר חוזי‪ ,‬בין במפורש ובין במשתמע‪ ,‬שבו‬ ‫מתחייבת הנהלת בית הספר לפקח על התלמיד בעת שהייתו בבית הספר ולשמור על שלמות גופו ובטחונו‪.‬‬ ‫חובת הפיקוח וההשגחה המוטלת על מורה כלפי תלמידו זהה לחובתו של הורה כלפי בנו ונעוצה בכך‬ ‫שילדים שטרם פיתחו מנגנוני בקרה ושיקול דעת שמבוגר מחזיק בהם‪ ,‬נוטים להתנהגות פזיזה העלולה‬ ‫לסכן אותם‪ .‬בנוכחות מבוגר אחראי‪ ,‬יש כדי למנוע התנהגות פזיזה או להפחיתה‪ .‬מידת הפיקוח לה‬ ‫נדרשים המורים‪ ,‬טיבה ומהותה‪ ,‬משתנים בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה‪ ,‬בהתאם‬ ‫לגיל התלמידים‪ ,‬מקום הימצאם‪ ,‬סוג הפעילות בה הם עוסקים‪ ,‬טיב וגודל הסיכון הכרוך באותה פעילות‬ ‫וכד'‪ .‬ככל שהתלמידים צעירים יותר‪ ,‬נדרשת השגחה הדוקה יותר‪ .‬כן ציין בית המשפט כי בהחלטה על‬ ‫מידת הפיקוח הנדרשת בכל מצב יש מקום לשיקולים חינוכיים‪ ,‬דוגמת הקניית הרגלי למידה עצמאיים‪,‬‬ ‫אך באיזון כלל השיקולים הרלוונטיים‪ ,‬יש לתת מעמד בכורה לצורך וההכרח להבטיח את שלום‬ ‫התלמידים‪ .‬על יסוד טיעונים אלה ותוך בחינת הוראות משרד החינוך כפי שהובאו לעיל קבע בית המשפט‬ ‫כי הוצאת התלמיד מן הכיתה והשארתו ללא פיקוח היא הפרה של חובת הזהירות המוטלת על צוות בית‬ ‫הספר והתנהגות המורה במקרה זה חרגה מן הנהלים הרלוונטיים ומנורמת ההתנהגות הסבירה בנסיבות‬ ‫העניין‪ .‬בעקבות זאת הטיל בית המשפט על משרד החינוך אחריות לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו‬ ‫‪30‬‬ ‫לתלמיד בעקבותיה‪.‬‬ ‫לדברי נציגי משרד החינוך‪ ,‬מדיניות משרד החינוך‪ ,‬חוזר המנכ"ל משנת ‪ 7112‬וההנחיות לבתי הספר‬ ‫‪31‬‬ ‫שנלוות לו‪ ,‬נוסחו בהתאם לפסיקה שעיקריה פורטו לעיל‪.‬‬ ‫‪ 28‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬ ‫שיחת טלפון‪ 21 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬ ‫‪ 29‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬ ‫‪ 30‬בית משפט מחוזי חיפה‪ ,‬פסק דין בתיק ‪ ,203/17‬מיום ‪.72.00.7112‬‬ ‫‪ 31‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬שיחת טלפון‪ 21 ,‬בדצמבר‬ ‫‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫‪ .1‬יישום מדיניות משרד החינוך‬ ‫חוזר המנכ"ל בנושא קידום אקלים בית ספרי מיטבי שנדון לעיל מיושם במערכת החינוך באמצעות‬ ‫השירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי במשרד החינוך‪ .‬בחלק גדול מבתי הספר‪ ,‬ובהם כלל חטיבות הביניים‪ ,‬הופעלו‬ ‫בשנים שמאז פורסם החוזר תכניות לפיתוח אקלים חינוכי מיטבי (אח"מ)‪ .‬בתי הספר המשתתפים‬ ‫בתכנית מלווים על ידי מפקחי השירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי ומדריכיו במשך שלוש שנים בתהליך גיבוש‬ ‫‪32‬‬ ‫ויישום של תכנית התערבות המותאמת לצרכי כל בית ספר‪.‬‬ ‫על פי נציגי השירות הפסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬כחלק מן ההכשרה הניתנת למורים לצורך יישום החוזר‬ ‫באמצעות מדריכי שפ"י‪ ,‬היועצים החינוכיים בבתי הספר והפסיכולוגיים החינוכיים‪ ,‬מוענקים להם גם‬ ‫כלים לצורך ההתמודדות עם הפרעות בשיעור באופן שאינו מסלים את האירוע ומאפשר למורה לטפל בו‬ ‫באופן מכבד ויעיל‪ .‬בתוך כך מונחים המורים בנושא ההשגחה על תלמיד שמוצא משיעור‪ .‬ההשגחה‬ ‫במקרים אלו נעשית בהתאם לאפשרויות של בית הספר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬מורה בשעות פרטניות‪ ,‬מדריך‬ ‫מוגנות‪ ,33‬העברה להשגחת מורה בכיתה מקבילה באופן זמני‪ ,‬השגחה של מורה בחדר המיועד להשעיה‬ ‫בית‪-‬ספרית וכד'‪ .‬השירות הפסיכולוגי ייעוצי מנחה את בתי הספר למצוא פתרונות ההולמים את‬ ‫צרכיהם בהתאם לאפשרויות העומדות לרשותם‪ ,‬אך איננו מעודד אותם לפתרון מסויים‪ .‬משרד החינוך‬ ‫איננו אוסף נתונים על השעיה תוך‪-‬בית ספרית ומידת ההתאמה בין האופן שבו פועלים בתי הספר‬ ‫למדיניות משרד החינוך בעניין זה ולא ביצע מחקר על מנת לבחון את האפקטיביות של השימוש בכלי זה‬ ‫על ידי מוסדות החינוך‪ .‬לדברי ראש היחידה למניעת אלימות ופיתוח אקלים בית ספרי בשפ"י‪ ,‬הגב' עינב‬ ‫לוק‪ ,‬הנסיון מלמד כי בתי‪-‬הספר יוזמים פתרונות יצירתיים בהקשר זה‪ ,‬תוך שיתוף כלל המורים‬ ‫‪34‬‬ ‫ובמקרים רבים גם תלמידים והורים‪.‬‬ ‫אריה לוקר יו"ר ארגון המנהלים בחינוך העל‪-‬יסודי מסר כי בתי הספר פועלים בהתאם להנחיות משרד‬ ‫החינוך בעניין הוצאת תלמיד מכיתה‪ .‬בכל בית ספר על‪-‬יסודי נכתב תקנון המתייחס הן למקרים שבהם‬ ‫ניתן להוציא תלמיד מכיתה‪ ,‬הן למקום שבו שוהה התלמיד בעת שהוצא מן הכיתה והן לתיעוד ולדיווח‬ ‫להורי התלמיד‪ .‬לדבריו‪ ,‬יש קושי רב בנושא ההשגחה על התלמיד‪ ,‬שכן המורה המלמד בכיתה אינו יכול‬ ‫לצאת ממנה על מנת לוודא כי התלמיד יגיע מיד למקום שאליו הוא אמור להגיע‪ .‬כמו כן‪ ,‬שהות של‬ ‫תלמיד או תלמידים שהוצאו מן הכיתה באחד מן החדרים המיועדים ללמידה או לעבודה בבית הספר‬ ‫עשוי להפריע לפעילות המתקיימת במקומות אלו‪ .‬הוא מציין כי למורים ולמנהלים כיום יש כלים‬ ‫מועטים להתמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים והמשמעת בבתי ספר ויכולתם ללמד נפגעת בשל‬ ‫‪35‬‬ ‫כך‪.‬‬ ‫נעמי ריפתין יו"ר המזכירות הפדגוגית בהסתדרות המורים מסרה כי לפי עמדת הסתדרות המורים ככלל‬ ‫יש להימנע מהוצאה מכיתה ורצוי להתמודד עם בעיות התנהגות של תלמידים בכלים חינוכיים בתוך‬ ‫הכיתה‪ .‬במקרים שבהם אין ברירה אחרת אפשר להוציא תלמיד מכיתה רק בתנאי שבית הספר ערוך‬ ‫להעניק לו באותה שעה טיפול חינוכי‪ .‬אין בשום אופן לתת לתלמיד להסתובב לבדו בבית הספר‪ .‬לצורך‬ ‫כך על משרד החינוך להעניק למורים בעת ההכשרה לפני כניסתם להוראה ולאחריה כלי מעשיים‬ ‫‪ 32‬להרחבה ראו‪ :‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬התמודדות משרד החינוך עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר‪ ,‬כתיבה‪ :‬אסף‬ ‫וינינגר‪ 78 ,‬בנובמבר ‪.7100‬‬ ‫‪ 33‬הפועל בבתי ספר שלוקחים חלק בתכנית "עיר ללא אלימות"‪.‬‬ ‫‪ 34‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬ ‫‪ 35‬ד"ר אריה לוקר‪ ,‬יו"ר ארגון המנהלים בחינוך העל‪-‬יסודי‪ ,‬שיחת טלפון‪ 5 ,‬בינואר ‪.7102‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫להתמודדות עם בעיות משמעת בכיתה‪ .‬לדבריה‪ ,‬חוזר המנכ"ל הנוכחי של משרד החינוך ופעילות המשרד‬ ‫‪36‬‬ ‫ליישומו תואמות עמדה זאת‪.‬‬ ‫נציגת מועצת התלמידים יערה שפירא מסרה על פי הידוע להם הוצאת תלמידים משיעור היא כלי נפוץ‬ ‫להתמודדות עם בעיות משמעת בכיתה‪ .‬כאשר ברוב המקרים אין השגחה על התלמידים שהוצאו מן‬ ‫‪37‬‬ ‫הכיתה ומדובר בפתרון נקודתי ללא המשך טיפול‪ ,‬ככל הידוע להם‪.‬‬ ‫בהעדר נתונים ממשרד החינוך בנושא זה‪ ,‬ביקשנו לערוך סקר בין מנהלי בתי ספר יסודיים ועל‪-‬יסודיים‬ ‫באמצעות ארגוני המנהלים בבתי הספר היסודיים והעל‪-‬יסודיים‪ .‬במסגרת הסקר‪ ,‬שלחנו למנהלי בתי‬ ‫הספר שאלון הבוחן את מדיניות בית הספר בעניין הוצאת תלמיד משיעור‪ :‬האם בבית הספר נהוג‬ ‫להוציא תלמיד מן השיעור‪ ,‬היכן שוהה תלמיד שהוצא משיעור ומי משגיח עליו‪ .‬לצערנו התקבל מספר‬ ‫תשובות נמוך מאוד שלא אפשר לקבוע ממצאים ברורים‪.‬‬ ‫‪ 36‬נעמי ריפתין‪ ,‬יו"ר המזכירות הפדגוגית‪ ,‬הסתדרות המורים‪ ,‬דואל‪ 5 ,‬בינואר ‪.7102‬‬ ‫‪ 37‬יערה שפירא‪ ,‬דוברת‪ ,‬מועצת התלמידים והנוער הארצית‪ ,‬שיחת טלפון‪ 5 ,‬בינואר ‪.7102‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬