הורד מסמך

‫במבחן להצלת חיים אין מועד ב' !‬
‫החוברת ניתנת להורדה בחינם מאתר החברה‬
‫‪WWW.PAMTECS.CO.IL‬‬
‫ניתן לרכוש את החוברת בגרסה מודפסת במחיר עלות של ‪₪ 30‬‬
‫ולקבלה בדואר בתוספת ‪ ₪ 5‬דמי‪-‬משלוח‬
‫חוברת קורס ‪ 20-24‬שעות לימוד‬
‫עמ' ‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫נושא‬
‫עמוד‬
‫כללי עשה ואל תעשה‬
‫‪3‬‬
‫מבוא להחייאה‬
‫‪3‬‬
‫סכימת החייאה במבוגר‬
‫‪4‬‬
‫מצבי חוסר הכרה ‪ -‬חנק מגוף זר‬
‫‪5‬‬
‫מצבי חוסר הכרה ‪ -‬טביעה‬
‫‪6‬‬
‫מצבי חוסר הכרה ‪ -‬התחשמלות‬
‫‪6‬‬
‫מצבי חוסר הכרה ‪ -‬תליה‬
‫‪7‬‬
‫מצבי חוסר הכרה ‪ -‬הרעלות‬
‫‪7‬‬
‫מצבי חוסר הכרה ‪ -‬הרעלת ‪CO‬‬
‫‪8‬‬
‫מצבי חירום בחולה ‪ -‬שבץ מוחי‬
‫‪9‬‬
‫מצבי חירום בחולה ‪ -‬אפילפסיה‬
‫‪9-01‬‬
‫מצבי חירום בחולה ‪ -‬סוכרת‬
‫‪01‬‬
‫מצבי חירום בחולה ‪ -‬אסטמה‬
‫‪00‬‬
‫מצבי חירום בחולה ‪ -‬בצקת ריאות‬
‫‪00‬‬
‫מחלות לב וכלי דם‬
‫‪01‬‬
‫תעוקת חזה‬
‫‪03‬‬
‫אוטם בשריר הלב‬
‫‪03-04‬‬
‫שטפי דם‬
‫‪05-06‬‬
‫פצעים‬
‫‪06‬‬
‫כוויות‬
‫‪07-08‬‬
‫שברים‬
‫‪09‬‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫כללי עשה ואל תעשה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמור על שקט נפשי‪.‬‬
‫הקפד על סודיות רפואית‪ -‬אל תעביר לגורם לא מוסמך מידע רפואי שהגיע אליך מתוקף‬
‫תפקידך‪.‬‬
‫סרוק תמיד את זירת האירוע לפני הגישה לפצוע והקפד על בטיחות המטפל והמטופל‪.‬‬
‫שמור על צנעת הפרט‪.‬‬
‫פעל תמיד אך ורק לפי הידע שרכשת בקורס ואל תחרוג מסמכויותיך‪.‬‬
‫אין לקבוע מוות!‬
‫אין לסטור ו‪/‬או להכות נפגע!‬
‫אין לתת תרופות או למרוח משחות!‬
‫אין לשחרר נפגע לביתו ללא בדיקה של גורם מוסמך ממך‪.‬‬
‫מבוא להחייאה‬
‫ישנן ‪ 3‬מערכות בגוף האדם המוגדרות כ"מערכות חיוניות"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מערכות שפגיעה באחת מהן‬
‫תגרום לסכנת חיים מיידית‪ .‬מערכות אלו הינן‪ -‬מערכת העצבים‪ ,‬מערכת הדם ומערכת הנשימה‪.‬‬
‫בין מערכות אלו קיים קשר ישיר עפ"י הסכמה שלהלן הנקראת "משולש החיים"‪:‬‬
‫מערכת העצבים‬
‫מערכת הדם‬
‫תאי הגוף‬
‫מערכת הנשימה‬
‫סביבה‬
‫קריסה של אחת מהמערכות החיוניות תביא לקריסה של היתר‪ ,‬דבר שיגרום למוות‬
‫קליני‪ .‬לאחר מספר דקות ללא חמצון של רקמת המוח ייגרם מוות מוחי‪.‬‬
‫מקרים בהם לא נבצע החייאה‪:‬‬
‫‪ ‬אובדן צלם אנוש‪.‬‬
‫‪ ‬ריסוק של הפנים‪ -‬נבצע עיסויים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬סכנה למטפל או למטופל‪.‬‬
‫‪ ‬גופה במצב ריקבון‪.‬‬
‫קריטריונים להפסקת החייאה‪:‬‬
‫‪ ‬הגיע צוות רפואי מוסמך‪.‬‬
‫‪ ‬רופא קבע מוות‪.‬‬
‫‪ ‬תשישות מוחלטת של המטפל‪.‬‬
‫‪ ‬חזרו נשימה ודופק‪.‬‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫סכימת החייאה במבוגר‬
‫בדיקת דופק – מטפל שאינו מנוסה בביצוע החייאה ואינו בטוח אם יש או אין דופק‪,‬‬
‫יבצע החייאה מלאה (הנשמות ועיסויים)‪ ,‬לנפגע לא נושם‪.‬‬
‫עצירה בזמן ביצוע ההחייאה תהיה אך ורק לצורך‪:‬‬
‫*סילוק הפרשות‪.‬‬
‫*בדיקת נשימה ודופק‪.‬‬
‫*מניעת סכנה למטפל‪.‬‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫מצבי חוסר הכרה‬
‫חנק מגוף זר‬
‫מנגנון‬
‫סימנים‬
‫טיפול‬
‫חדירה של גוף זר גורמת לחסימה מלאה או חלקית של קנה‬
‫הנשימה‪ .‬כאשר הנפגע בהכרה מטרת הטיפול היא ליצור לחץ על‬
‫דרכי הנשימה העליונות אשר יגרום לפליטת הגוף הזר החוצה‪ .‬אצל‬
‫חולה חסר‪-‬הכרה אנו חוששים לנזק מוחי ולכן נמנעים מבזבוז זמן‬
‫יקר ומנסים להנשים בלחץ ע"מ להחדיר את הגוף פנימה אך‬
‫לאפשר מעבר חמצן‬
‫סיפור המקרה‬
‫אודם שהופך לכחלון בפנים‬
‫שיעול‬
‫מחנק וקשיי נשימה‬
‫היסטריה‬
‫יש לבדוק אם ניתן להוציא את הגוף הזר בעזרת האצבעות או‬
‫מלקחיים‬
‫אם הנפגע משתעל‪ ,‬יש לעודדו להמשיך ולפנות לבית החולים‬
‫מבוגר‬
‫נפגע בהכרה‪ 6-01 :‬תמרוני היימליך‪ -‬עומדים מאחורי הנפגע‪,‬‬
‫מכופפים אותו קדימה ולוחצים בעזרת שתי ידיים (אחת מאוגרפת)‬
‫בין הטבור לבין עצם החזה בכיוון פנימה ולמעלה‪ .‬אחרי הלחיצות‬
‫בודקים בפה אם העצם נפלט וחוזרים על הפעולות עד שהעצם‬
‫נפלט או עד שהנפגע מאבד הכרה‪.‬‬
‫נפגע חסר הכרה‪ 6-01 :‬תמרוני היימליך בשכיבה – יושבים מעל‬
‫ירכיו של הנפגע ולוחצים בעזרת שתי כפות הידיים‪ ,‬בין הטבור‬
‫לעצם החזה בכיוון פנימה ולמעלה‪ .‬לאחר מכן בדיקה בפה‪ .‬אם לא‬
‫נפלט‪ ,‬מנסים לבצע שתי הנשמות (אלה עשויות לדחוף את העצם‬
‫הזר לתוך אחת הריאות ולפנות את הריאה השנייה להנשמה)‪ .‬כל‬
‫עוד לא נכנס אוויר לבית החזה‪ ,‬ממשיכים בתהליך שוב ושוב‪.‬‬
‫משנכנס אוויר לבית החזה‪ ,‬עוברים לביצוע החייאה רגילה‪.‬‬
‫ילד‬
‫מטפלים כמו במבוגר‪ .‬את ההיימליך יש לבצע בעמידה על הברכיים‬
‫מאחורי הילד ולהשתמש בפחות עוצמה בלחיצה‬
‫תינוק‬
‫יש להמיר את תמרוני היימליך בהפיכת התינוק על גבי ידו של‬
‫המטפל וטפיחות בעזרת כף היד על גבו של התינוק בין השכמות‪.‬‬
‫אישה בהריון ‪ /‬בעלי כרס גדולה‬
‫יש להמיר את תמרוני היימליך בלחיצות עם כף היד במרכז החזה‬
‫של הנפגע‪ ,‬כאשר הנפגע שעון עם גבו כנגד קיר‪.‬‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫טביעה‬
‫מנגנון‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫דגשים‬
‫חדירה של טיפת מים מגרה את קנה הנשימה להתכווץ ולמנוע‬
‫מעבר מים (לרינגוספאזם)‪ ,‬מצב זה נקרא טביעה יבשה‪ ,‬מכיוון‬
‫שריאות הנפגע יבשות‪ .‬לאחר מספר דקות בהן לא יגיע חמצן‬
‫למוח ישתחרר הכיווץ והריאות יתמלאו במים‪ ,‬מצב זה נקרא‬
‫טביעה רטובה‪.‬‬
‫במים מתוקים‪ -‬הפרעות קצב לב‬
‫במים מלוחים‪ -‬בצקת ריאות‬
‫‪ABC‬‬
‫חמצן‬
‫פינוי‬
‫אין לנסות ולהוציא מים מהריאות‬
‫יש להתייחס לנפגע שטבע במים רדודים כנפגע עמש"ץ‬
‫בנפגע חסר הכרה יש לחשוד להיפותרמיה (מכת‪-‬קור)‬
‫בהחייאה ישנה בעיה של הקאות חוזרות‬
‫התחשמלות‬
‫מנגנון‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫דגשים‬
‫החשמל עובר דרך תאי הגוף במסלול הקצר ביותר להארקה‪ .‬יש לצפות‬
‫לכוויות כניסה ויציאה‪ ,‬וייתכנו אף שברים כתוצאה מכיווץ חזק ביותר של‬
‫השרירים כתגובה לזרם החשמלי‬
‫תסחיפי שומן וסידן‬
‫שברים‬
‫נזק לרקמות‬
‫הפרעות בקצב הלב עד דום לב‬
‫ניתוק מהזרם בעזרת חפץ מבודד !!‬
‫‪ ABC‬בהתייחסות לעמש"צ‬
‫חמצן‬
‫טיפול בשברים וכוויות‬
‫פינוי‬
‫אין לגעת בנפגע לפני ניתוקו מהזרם !! אך אין כל מניעה או סכנה לגעת‬
‫בו לאחר הניתוק‪.‬‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫תליה‬
‫מנגנון‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫בתליה ישנו מנגנון קטלני המשלב חנק כתוצאה מחסימת קנה‬
‫הנשימה‪ ,‬שבירת המפרקת המאיימת על גזע המוח וחסימת‬
‫כלי הדם המובילים דם למוח‪ .‬ניתן לצפות בנפגע לסימני חוסר‬
‫חמצן‪ ,‬גודש ורידי צוואר וחוסר הכרה‪.‬‬
‫חנק‬
‫פגיעה בעמוד שדרה צווארי‬
‫הרחקה מגורם‬
‫‪ ABC‬בהתייחסות לעמש"צ‬
‫קיבוע ללוח גב‬
‫חמצן‬
‫פינוי‬
‫הרעלות‬
‫מנגנון‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫דגשים‬
‫כל חומר יגרום לפגיעות שונות‪ .‬ככלל יש לצפות לדיכוי ההכרה והנשימה‬
‫וכמו"כ לכוויות בדרכי העיכול במקר של חומצות‪ ,‬בסיסים‪ ,‬אלקאליים‬
‫וממסים אורגניים‬
‫איבוד הכרה‬
‫כוויות פנימיות‬
‫נזק לתאי הגוף‬
‫תופעות שונות לפי סוג הרעל‬
‫‪ ABC‬לפי הצורך‬
‫יש להתקשר עם מרכז ההרעלות הארצי בבי"ח רמב"ם בטל' ‪14-‬‬
‫‪ 8540911‬ולפעול לפי הוראותיהם!‬
‫חמצן‬
‫פינוי‬
‫יש לפעול עפ"י הכתוב על אריזת החומר‬
‫אין לעודד הקאה או לתת שתיה או מזון מכל סוג שהוא ללא הוראה‬
‫מפורשת!!!‬
‫יש להביא את החומר באריזתו המקורית לבי"ח‬
‫עמ' ‪7‬‬
‫הרעלת ‪CO‬‬
‫מנגנון‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫דגשים‬
‫גז ה ‪ CO-‬הנפלט בשריפה נקשר לתאים במקום החמצן וגורם‪ ,‬בנוסף‬
‫לכוויות בדרכי הנשימה‪ ,‬לחנק ברמה התאית‪ .‬הנפגע יראה סימני חוסר‬
‫חמצן ועירפול עד חוסר הכרה‪ .‬הסימנים יכולים להופיע עד שעות לאחר‬
‫הפגיעה‬
‫חנק‬
‫חנק ברמה התאית‬
‫נזק מוחי‬
‫נזק למערכות הגוף‬
‫הרחקה מגורם‬
‫‪ABC‬‬
‫חמצן בריכוז גבוה‬
‫פינוי‬
‫אין לטפל עד שהאיזור מטוהר או עד אשר צוות ממוגן יוציא את‬
‫הנפגעים !!‬
‫כללי בטיחות למניעת הרעלות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש להקפיד על קריאת הוראות‬
‫השימוש והאזהרות המופיעות על‬
‫אריזות‬
‫אין להחליף אריזות מקוריות של‬
‫רעלים‪ ,‬ובמיוחד לא באריזות של מזון‬
‫יש להרחיק רעלים ותרופות מהישג‬
‫ידם של ילדים‬
‫אין ליטול תרופות בחושך‬
‫יש לשמור בהישג יד את מס' הטלפון‬
‫של מרכז הרעלים‬
‫יש לאחסן רעלים בנפרד ממזון‬
‫כללי בטיחות למניעת התחשמלות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבדוק אחת לחודש את המפסק נגד‬
‫התחשמלות‬
‫אין לחבר ולנתק מכשירי חשמל ומפסקי‬
‫תאורה יחפים או רטובים‬
‫אין לנסות ולתקן מכשירי חשמל‬
‫מקולקלים ללא טכנאי מוסמך‬
‫אין לבצע אלתורים בחשמל‬
‫יש לנתק מכשיר חשמלי לפני ניקויו‬
‫במידה וישנם ילדים קטנים מומלץ להתקין‬
‫מגינים לשקעים‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫מצבי חירום בחולה‬
‫)‪ - C.V.A (cerebro-vascular accident‬שבץ מוחי‬
‫גורמים‬
‫סימנים‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫חסימה או פיצוץ של כלי‪-‬דם במוח הגורמים לחוסר אספקת חמצן לחלק מהמוח‪.‬‬
‫גורמי סיכון‪ -‬יתר לחץ‪-‬דם‪ ,‬עישון‪ ,‬טרשת עורקים‪.‬‬
‫שיתוקים בהצלבה (עיניים נגדיות לחצי גוף)‬
‫אישונים לא‪-‬שווים‬
‫בחילות והקאות‬
‫קושי בדיבור ובנשימה‬
‫הפרעה בשיווי משקל‬
‫אי שליטה על סוגרים‬
‫דופק איטי‪ ,‬נשימה איטית ולחץ‪-‬דם גבוה‬
‫ייתכנו פירכוסים ואובדן הכרה‬
‫יש לבצע ‪ 3‬בדיקות ולדווח אם אינן תקינות‪ :‬הרמת ידיים לצדדים (נחפש אי‪-‬‬
‫סימטריה בתנועה)‪ ,‬חיוך (נחפש אי‪-‬סימטריה)‪ ,‬חזרה על משפט קצר (נחפש דיבור‬
‫לא ברור‪ ,‬שיכחה וכו')‬
‫מוות עקב פגיעה במרכזי ההכרה‪ ,‬הנשימה והדופק‬
‫נכות‬
‫‪ ABC‬במידת הצורך‬
‫הרגעה ומנוחה‬
‫חמצן‬
‫פינוי‬
‫אפילפסיה‪ -‬מחלת הנפילה‬
‫גורמים‬
‫סימנים‬
‫(להתקף קשה)‬
‫סכנות‬
‫גורמי המחלה אינם ידועים באופן ברור אך נמצא כי ישנם גורמים המעלים את‬
‫הסיכון לחלות כגון‪ -‬מומים מולדים במערכת העצבים‪ ,‬פגיעת ראש והחלמה‬
‫מניתוח נוירולוגי‪ .‬ההתקף הראשון יכול להופיע בכל גיל‪ .‬ישנן מספר תרופות מניעה‬
‫למחלה וחולים אמורים ליטול אותן באופן סדיר‪ .‬ההתקפים בהם ניתקל הינם‪,‬‬
‫בד"כ‪ ,‬התקף ראשון של חולה‪ ,‬התקף כתוצאה מאי נטילת התרופה או בעקבות‬
‫"התרגלות" ואדישות של המוח לתרופה מסויימת‪ .‬ישנם ‪ 3‬סוגי התקפים‪:‬‬
‫התקף קל‪ –petit mal -‬התקף הנמשך מספר שניות ובד"כ אינו כולל את סימני‬
‫ההתקף הקשה‪ ,‬למעט אובדן הכרה רגעי‪ .‬מסוכן בעיקר בשעת נהיגה או הפעלת‬
‫מכונות מסוכנות‪.‬‬
‫התקף קשה‪ -grand mal -‬התקף הנמשך דקות אחדות‪.‬‬
‫התקף מתמשך‪ -status epilepticus -‬סדרה מחזורית של התקפי ‪grand‬‬
‫‪mal‬שביניהם לא מתעורר החולה ונותר בחוסר הכרה‪.‬‬
‫חוסר הכרה‬
‫עוויתות ופירכוסים (כולל נעילת לסתות)‬
‫קצף מהפה‬
‫אובדן שליטה על סוגרים‬
‫חבלות בכל חלקי הגוף כתוצאה מהפירכוסים‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫טיפול‬
‫חנק כתוצאה מצניחת בסיס לשון‬
‫בהתקף ממושך‪ -‬נזק מוחי‬
‫ריפוד איזור הטיפול‪ ,‬בעזרת חפצים רכים כגון‪ ,‬כריות‪ ,‬מזרונים‪ ,‬בד מגולגל וכד'‬
‫שמירה על נתיב אוויר פתוח תוך מניעת פגיעה בראש‬
‫במידה וישנו בלון חמצן ניתן לפתוח אותו בקרבת הנפגע‬
‫‪ABC‬‬
‫פינוי‬
‫סוכרת‬
‫גורמים‬
‫סימנים‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫מחלה כרונית אשר יכולה להופיע בילדות (סוכרת נעורים) או בבגרות (סוכרת‬
‫מבוגרים) המתאפיינת בחוסר איזון בין רמות הסוכר בגוף לרמת ההורמון אינסולין‬
‫המופרש בלבלב לספיגתו ופירוקו‪ .‬חלק מחולי הסוכרת מאוזנים ע"י הזרקת‬
‫אינסולין בכמות המותאמת לצריכת הסוכר שלהם‪ .‬יכולים להופיע אצלם ‪ 2‬סוגים‬
‫של התקפים‪:‬‬
‫היפרגליקמיה (יתר‪-‬סוכר)‪ -‬רמת סוכר גבוהה מרמת האינסולין‪ .‬יכול להיגרם עקב‬
‫אכילה מופרזת או החמצה של מנת אינסולין‪.‬‬
‫היפוגליקמיה (תת‪-‬סוכר)‪ -‬רמת סוכר נמוכה מרמת האינסולין‪ .‬יכול להיגרם עקב‬
‫הזרקת יתר של אינסולין‪ ,‬החמצת ארוחה‪ ,‬או פעילות גופנית מאומצת‪.‬‬
‫היפרגליקמיה‬
‫היפוגליקמיה‬
‫התדרדרות איטית במצב‬
‫הידרדרות מהירה במצב ההכרה‬
‫ההכרה‬
‫עור אדום חם ויבש‬
‫עור חיוור‪ ,‬קר ולח‬
‫צמא – יובש בריריות‬
‫רעב עז‬
‫דופק מהיר‬
‫דופק מהיר שמואט בהדרגה עד לדום לב‬
‫בלבול וחוסר התמצאות‬
‫אי שקט‪ ,‬עצבנות‬
‫השתנה מרובה‬
‫הזעה‬
‫סחרחורות‬
‫סחרחורות‬
‫חולשה‬
‫חולשה‬
‫ריח אצטון מהפה‬
‫חסימת כלי‪-‬דם פריפריים‬
‫נזק לאיברים עם זרימת דם מועטה‪:‬עיוורון‪ ,‬נמקים ובצקות בגפיים‪,‬‬
‫כליות‪ ,‬כבד ומוח‪.‬‬
‫אבדן הכרה וחנק‬
‫הפסקת נשימה ודופק בעקבות חוסר אנרגיה להפעלת השרירים בגוף‬
‫‪ ABC‬במידת הצורך‬
‫חמצן‬
‫לחולה בהכרה‪ -‬מתן שתיה ממותקת‪ ,‬או דבר מתיקה אחר‪.‬‬
‫פינוי‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫מצבי חירום נשימתיים‬
‫‪ – Asthma‬קצרת הסימפונות‬
‫גורמים‬
‫סימנים‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫מחלה נשימתית כרונית המתאפיינת בהתקפים אשר גורמים להיצרות בסמפונות‬
‫בעקבות כיווץ השרירים העוטפים אותם והפרשת רירית בתוכם‪ .‬עקב כך יגרם‬
‫קוצר נשימה‪.‬‬
‫קוצר נשימה‬
‫צפצופים וחרחורים בנשימה‬
‫שיעול‬
‫כיחלון‬
‫הרגשת מחנק‬
‫אי‪-‬שקט‬
‫חולה אשר אינו מגיב לוונטולין נמצא בסכנת חיים !‬
‫חנק‬
‫דום נשימה‬
‫‪ ABC‬במידת הצורך‬
‫הרגעה‬
‫מנוחה – רצוי בישיבה‬
‫חמצן‬
‫פינוי בישיבה‬
‫‪ – PE- pulmonary edema‬בצקת ריאות‬
‫גורמים‬
‫סימנים‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫אי סדירות בפעילות החדר (או העליה) השמאלי של הלב גורמת לבעיה באיסוף‬
‫הדם מן הריאות (נקרא גם אי‪-‬ספיקת לב שמאל)‪ .‬כך נוצר לחץ של דם המצטבר‬
‫בנימים בנאדיות הריאה‪ .‬לחץ זה הופך ל"דליפה" של מים מהדם שבנימים אל תוך‬
‫חלל הריאה‪ .‬מים אלה יפריעו לנשימה ולספיגת החמצן בנאדיות‪.‬‬
‫קוצר נשימה‬
‫חרחורים בנשימה‬
‫כאבים בחזה‬
‫כיחלון פריפרי‬
‫אי‪-‬שקט‬
‫חרדה‬
‫דופק מהיר‬
‫בבצקת קשה‪ -‬קצף דמי‬
‫חוסר חמצן לרקמות‬
‫‪ ABC‬לפי הצורך‬
‫הרגעה‬
‫חמצן בריכוז גבוה‬
‫פינוי בישיבה‬
‫סיוע נשימתי‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫מחלות לב וכלי‪-‬דם‬
‫הגדרות‬
‫*עורקים כליליים (קורונארים)‪ -‬עורקים המספקים דם לשריר הלב‪.‬‬
‫*טרשת עורקים (ארתריאוסקלרוזיס)‪ -‬תהליך שקיעת שומנים וסידן בדפנות העורקים‪.‬‬
‫תהליך היווצרות אוטם בשריר הלב‬
‫קצב זרימת הדם בעורקים הכליליים מותאם לדרישות פעולת הלב‪ .‬בזמן מנוחה מותאם קצב זרימת‬
‫הדם לפעילות הלב הרגילה‪ ,‬ובזמן מאמץ‪ ,‬כאשר נדרשת כמות חמצן גדולה יותר לשריר הלב‪ ,‬מתרחבים‬
‫העורקים הכליליים על‪-‬מנת לספק דרישה זו‪ .‬כושר זה נפגע ע"י טרשת העורקים המתרחשת בעורקיו‬
‫הכליליים של כל אדם החל מגיל הנעורים‪ ,‬ויכולה להתגבר עקב גורמי‪-‬סיכון שונים‪ .‬תהליך הטרשת גורם‬
‫במרוצת השנים להיצרות בקוטר העורקים הכליליים ולהקטנת יכולותיהם להתרחב ולהעביר דם‪ .‬משלב‬
‫מסוים תגרום היצרות זו להפרעה באספקת הדם לשריר הלב‪ .‬הפרעה זו תתבטא תחילה בזמן מאמץ‬
‫ויווצר לחץ בחזה אשר‬
‫יחלוף במנוחה‪ ,‬תופעה זו נקראת תעוקת חזה (‪ .) angina pectoris‬כאשר הטרשת תתקדם עד כדי‬
‫חסימה מלאה של העורק לא יגיע חמצן לחלק משריר הלב ויווצר בו נמק‪ .‬מצב זה קרוי אוטם בשריר‬
‫הלב (‪ )MI‬או "התקף לב"‪ .‬האוטם עלול לגרום לסיבוכים שונים בהתאם לשריר שנפגע‪ ,‬ולעיתים אף‬
‫למוות‪.‬‬
‫עמ' ‪12‬‬
‫‪ – Angina pectoris‬תעוקת חזה‬
‫סימנים‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫כאבים או אי‪-‬נוחות בחזה המופיעים במאמץ או התרגשות וחולפים במנוחה‬
‫הקרנות כאב‬
‫קשיי נשימה‬
‫הזעה‬
‫אוטם בשריר הלב‬
‫חולים כרונים ישתמשו בטבליות קורדיל ‪ /‬ספריי איזוקט (ניטרוגליצרין)‬
‫מנוחה מוחלטת‬
‫הרגעה‬
‫חמצן‬
‫פינוי‬
‫‪ – MI- myocardial infraction‬אוטם בשריר הלב‬
‫סימנים‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫כאבים או לחץ בחזה‬
‫עשויות להיות הקרנות כאבים לידיים‪ ,‬בטן עליונה‪ ,‬גב עליון‪ ,‬צוואר ולסת‬
‫קשיי נשימה‬
‫בחילות והקאות‬
‫צרבת‬
‫חיוורון‬
‫זיעה קרה‬
‫סחרחורות‬
‫חולשה‬
‫חרדה‬
‫התעלפות או התדרדרות הדרגתית במצב ההכרה‬
‫דופק מהיר‪ /‬איטי‪ /‬לא סדיר‬
‫חוסר הכרה‬
‫דום לב‬
‫אי‪ -‬ספיקת לב שמאלית – תגרום לבצקת ריאות (ראה "בצקת ריאות" בעמ'‬
‫‪)01‬‬
‫אי‪-‬ספיקת לב ימנית – תגרום לבצקות ברגליים‬
‫הפרעות קצב קטלניות‬
‫הלם קרדיוגני‬
‫‪ABC‬‬
‫הרגעת החולה‬
‫מנוחה מוחלטת‬
‫חמצן‬
‫פינוי (רצוי בישיבה)‬
‫עמ' ‪13‬‬
‫גורמי סיכון לאוטם בשריר הלב‬
‫עישון‬
‫יתר כולסטרול ושומנים בדם‬
‫יתר לחץ‪-‬דם‬
‫סכרת‬
‫חוסר פעילות גופנית‬
‫גיל‬
‫מגדר (גברים יותר מנשים)‬
‫תורשה‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫שטפי‪-‬דם‬
‫הגדרה‬
‫שטף‪-‬דם הינו יציאת נוזל הדם מכלי‪-‬הדם עקב חבלה‪ .‬דבר זה מסכן את הנפגע בהלם ובזיהום‪.‬‬
‫סוגי שטפי‪-‬דם‬
‫‪ ‬שטף‪-‬דם תת‪-‬עורי ("המטומה")‪ -‬יציאת מעט דם אל בין שכבות עור‪ .‬מתבטא בסימן כחול‪.‬‬
‫‪ ‬שטף‪-‬דם פנימי‪ -‬יציאת דם מכלי‪-‬הדם לחללים בתוך הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬שטף‪-‬דם חיצוני‪ -‬יציאת דם מכלי‪-‬הדם אל מחוץ לגוף‪.‬‬
‫שיטות לעצירת שטפי‪-‬דם‬
‫ניתן לעצור שטפי דם על‪-‬ידי לחץ על כלי‪-‬הדם כלפי עצם‪ .‬עדיף לעצור את שטף הדם בלחץ ישיר‬
‫על מקום הפציעה‪ ,‬ורק אם לא ניתן יש להשתמש בלחץ עקיף‪.‬‬
‫לחץ ישיר‬
‫לחץ עקיף‬
‫בגפיים‪ -‬לחץ בעזרת כף יד (רצוי עם תחבושת סטרילית על הפצע) וחבישת‬
‫דגל אנגליה‪ ,‬או אלתור חבישה לוחצת‪.‬‬
‫בראש‪ -‬לחץ בעזרת כף יד (רצוי עם תחבושת) וחבישת ראש לוחצת‪.‬‬
‫בצוואר‪ -‬אין לקשור את התחבושת‪ ,‬יש להפעיל לחץ על התחבושת עם כף‬
‫יד‪/‬אגרוף ולהטות את ראש הנפגע כלפי האגרוף‪.‬‬
‫בכל מקום אחר‪ -‬לחץ בעזרת כף יד או אלתור תוך שמירה על הפעלת לחץ‪.‬‬
‫לאחר הפעלת הלחץ יש לעקוב אחר הדימום‪ .‬אם הדימום לא נעצר או התחבושת‬
‫מתמלאת בדם יש ללחוץ חזק יותר עם היד או ע"י הוספת משולש לחץ על החבישה‪ .‬אם‬
‫לא נעצר הדימום יש להפעיל לחץ עקיף‪.‬‬
‫א‪ .‬חסם עורקים‪ -‬יש להניח על גפיים בלבד‪ ,‬בהתאם לתנאים המפורטים‬
‫בטבלה בעמוד הבא‪ 5 ,‬ס"מ מעל מקום הפציעה‪ .‬אין להניח‬
‫על מפרק‪ .‬לאחר הנחת החסם יש לרשום במקום בולט על גוף‬
‫הנפגע "ח‪.‬ע‪ ".‬ושעה בארבע ספרות‪ .‬אין לעכב פינוי לצורך‬
‫רישום ח‪.‬ע‪ ..‬אין להוריד ח‪.‬ע‪ .‬שהונח‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקודות לחיצה‪ -‬מטפל שביצע נקודת לחיצה לא יעזוב אותה עד להגעה למתקן רפואי‪.‬‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫תנאים להנחת חסם‪-‬עורקים‬
‫סיבתי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נסיבתי‬
‫‪ ‬חושך ‪ /‬עשן כבד‬
‫‪ ‬סכנה למטפל או למטופל‬
‫‪ ‬אירוע רב נפגעים‬
‫כל קטיעה או חצי קטיעה‪ ,‬מדממת או לא‬
‫מדממת‬
‫שט"ד מהירך אצל מבוגר‬
‫בעיות בשלבים ‪ A‬ו‪( B -‬נתיב אוויר ונשימה)‬
‫ריבוי שטפי דם בפצוע אחד‬
‫סוגי חסמי עורקים‬
‫‪ ‬גומי‪/‬סיליקון – ניתן לשימוש בידיים ורגליים‪ .‬יש לפזר טלק על ח‪.‬ע‪ .‬גומי אחת לחודש או‬
‫חודשיים ע"מ שלא יקרע בעת מתיחה‪ .‬עלול להחליק ממקומו על פצוע מזיע או רטוב‪.‬‬
‫‪ ‬הולנדי – מהיר ויעיל‪ .‬ניתן לאלתר מכל בד או רצועה חזקה‪ .‬מיועד לשימוש באיברים צרים‬
‫יחסית‪ ,‬כלומר ידיים ושוקיים של מבוגר‪ .‬בילדים ניתן לשימוש גם בירך‪ .‬יש להקפיד על‬
‫מתיחה עד לעצירת הדימום‪.‬‬
‫‪ ‬רוסי – יעיל ביותר‪ .‬ניתן לאלתר מכל בד או רצועה חזקה‪ .‬מיועד לשימוש באיברים רחבים‬
‫יחסית‪ ,‬כלומר ירך (במבוגר) או ידיים ושוקיים אצל פצועים "עבים" במיוחד‪ .‬קיימת‬
‫אפשרות לשימוש בו‪ ,‬גם כאשר לא הצלחנו לעצור את הדימום בשום דרך אחרת‪ .‬יש‬
‫להקפיד על סיבוב המקל עד לעצירת הדימום‪.‬‬
‫פצעים‬
‫הגדרה‬
‫פגיעה בשלמות רקמת העור הגורמת לפגיעה בתפקודי העור‪ -‬מניעת אובדן נוזלים‪ ,‬הגנה‬
‫מזיהום‪ ,‬וויסות חום הגוף והעברת מידע עצבי‪ .‬צורת הפצע תלויה בגורם‪ -‬שפשוף‪ ,‬חפץ תקוע‪,‬‬
‫ניתוק‪ ,‬חתך‪ ,‬ירייה‪ ,‬לחץ‪ ,‬קריעה או דקירה‪ .‬הסכנות בפצע הינן זיהום‪ ,‬דימום ופגיעה באיברים‬
‫פנימיים‪.‬‬
‫טיפול בפצע‬
‫‪ ‬שטיפה במים נקיים וזורמים‬
‫‪ ‬ניקוי בתמיסת סביעור‬
‫‪ ‬חיטוי בעזרת תמיסת או משחת פולידין‬
‫(למעט בחולים חסרי ‪)G6PD‬‬
‫‪ ‬חבישה סטרילית‬
‫‪ ‬פינוי במינימום כאב‬
‫דגשים‬
‫אין להוציא גוף התקוע בפצע !‬
‫אפידרמיס‬
‫דרמיס‬
‫סאב‪-‬קוטן‬
‫אין להשתמש בתרופות‪/‬משחות שאינן בסמכותך‪.‬‬
‫עמ' ‪16‬‬
‫כוויות‬
‫הגדרה‬
‫כוויה היא הרס רקמות כתוצאה מחום יתר‪ -‬אש‪ ,‬נוזלים רותחים‪ ,‬גופים חמים‪ ,‬שמש‪ ,‬חשמל או‬
‫חומרים כימיים‪ .‬חומרת הכוויה מסווגת לפי שכבת העור שנפגעה ושטחה מסווג ביחס לשטח‬
‫הגוף‪.‬‬
‫סימנים‬
‫סימנים‬
‫דרגת הכוויה‬
‫עור אדום‪ ,‬חם ויבש‪ ,‬רגישות וכאבים‬
‫דרגה א'‪ -‬פגיעה בשכבת האפידרמיס‬
‫עור אדום וחם‪ ,‬שלפוחיות מלאות בנוזל‪ ,‬בצקת‬
‫דרגה ב'‪ -‬פגיעה בשכבת הדרמיס‬
‫מקומית‪.‬‬
‫דרגה ג'‪ -‬פגיעה בשכבת הסאב‪-‬קוטן (תת‪-‬עור) עור שחור ומפוחם כתוצאה ממגע ישיר עם‬
‫אש‪ ,‬או עור לבן וקשה כתוצאה ממגע עם חום‬
‫ללא אש‪ .‬הרס רקמות‪ ,‬גלד (עור שנמס‬
‫והתקשה ללא גמישות) סימני דרגה ב' מסביב‬
‫לכוויה‪.‬‬
‫טיפול בכוויות‬
‫‪ .0‬הרחקה מגורם תוך שמירה על בטיחות‬
‫‪ ABC .2‬לפי הצורך‬
‫‪ .3‬הסרת בגדים‪ ,‬תכשיטים ונעליים גם אם נדבקו‪ .‬זאת עקב זיהום‪ ,‬רעלים וחום נוסף‬
‫הנמצאים בבד ונספגים לעור‪ .‬אם ההידבקות עקשנית‪ ,‬לגזור את מה שניתן מסביב‪.‬‬
‫‪ .1‬שטיפה במי ברז – רצוי קרירים‪.‬‬
‫‪ .5‬כיסוי בתחבושת סטרילית ורטובה ‪ /‬פדי גאזה רטובים ‪ /‬תחבושת ג'ל (דוגמת ג'לונט או‬
‫‪ .)Burn-Free‬ההרטבה במי ברז קרירים או בתמיסה סטרילית (דוגמת סליין או הרטמן)‪.‬‬
‫‪ .6‬כיסוי הנפגע למניעת ירידת חום גוף‪( .‬להקפיד שאין מגע ישיר בין השמיכה לכוויה‬
‫חשופה)‬
‫‪ .7‬פינוי‬
‫איסורים‬
‫‪ ‬אין לנקב שלפוחיות‬
‫‪ ‬אין למרוח שום חומר שאינו מים !!! גם חומרים שמצויין עליהם כי הם מיועדים לשימוש‬
‫בכוויות‪.‬‬
‫‪ ‬אין לקרר כוויה בקרח‬
‫‪ ‬אין לקרר כוויה ששטחה מעל ‪ 25%‬משטח הגוף באמצעות זרימה ממושכת של מים ע"מ‬
‫שלא תיגרם ירידה בחום הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬אין להשתמש בתרופות או אילתורים פרט לאלו שצוינו‬
‫‪ ‬אין לכסות את הכוויה בחומר לא סטרילי‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫שיטות חישוב אחוזי כוויה‬
‫‪ .0‬עפ"י כף יד‪ -‬שטח כף היד (של הנפגע) הינו ‪ 0%‬משטח הגוף‪.‬‬
‫‪ .2‬עפ"י איברים שלמים‪:‬‬
‫מבוגר‪-‬‬
‫ילד‪-‬‬
‫יד – ‪9%‬‬
‫חזה ובטן – ‪01%‬‬
‫ראש וצוואר – ‪9%‬‬
‫רגל – ‪01%‬‬
‫גב וישבן – ‪01%‬‬
‫איברי מין – ‪0%‬‬
‫יד – ‪9%‬‬
‫חזה ובטן – ‪01%‬‬
‫ראש וצוואר – ‪01%‬‬
‫רגל – ‪03.5%‬‬
‫גב וישבן – ‪01%‬‬
‫איברי מין – ‪0%‬‬
‫* שתי השיטות אינן מדוייקות לחלוטין‪ ,‬אך בשעת הדיווח למוקד החירום‪ ,‬אין צורך בדיוק מירבי‪.‬‬
‫מטרת החישוב היא קבלת סדר גודל של הסכנה בכוויה‪.‬‬
‫כוויות מסכנות חיים‬
‫‪ ‬כוויות דרגה א' ו‪-‬ב' מעל ‪ 31%‬משטח הגוף‬
‫‪ ‬כוויות דרגה ג' מעל ‪ 01%‬משטח הגוף‬
‫‪ ‬כוויות באוכלוסיות מיוחדות‪ -‬נשים בהריון‪ ,‬קשישים‪ ,‬ילדים‪ ,‬נכים וחולים כרוניים‬
‫‪ ‬כוויות באזור הראש והצוואר‬
‫‪ ‬כוויה היקפית באיבר גלילי‪ -‬סכנת היווצרות חסם‪-‬עורקים טבעי‬
‫‪ ‬כוויה נרחבת על בית‪-‬החזה עשויה להקשות על הנשימה‬
‫‪ ‬שאיפת עשן‬
‫‪ ‬כוויות חשמל‬
‫‪ ‬כוויות מחומרים כימיים‬
‫דגשים מיוחדים לכוויות‬
‫‪ ‬בכוויה מחומרים כימיים‪ -‬הפשטה וסילוק הבגדים והנעליים‪ ,‬שטיפה במים זורמים ואם יש‬
‫צורך‪ ,‬נבצע גירוד של החומר הכימי באמצעות חפץ קשיח‪ ,‬כדי לסלקו מן העור לחלוטין‪.‬‬
‫לאחר מכן יש להמשיך בטיפול רגיל לכוויה‪.‬‬
‫‪ ‬בכווית חשמל – יש לטפל כבכל כווית חום‪ ,‬אך לשים לב לסכנות נוספות של התחשמלות‬
‫(ראה פרק התחשמלות בע"מ ‪.)01‬‬
‫‪ ‬בכוויה מזפת‪ -‬יש לקרר את מקום הכוויה ולפנות‪ .‬אין להסיר את הזפת‪.‬‬
‫‪ ‬אין לכבות אדם בוער ע"י גלגולו בחול‪ ,‬שכן סיבת המוות העיקרית בפצועי כוויות היא‬
‫זיהום‪ .‬מומלץ לעשות זאת באמצעות מים‪ ,‬או לחנוק את הלהבות בעזרת שמיכה (רצוי‬
‫רטובה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא מומלץ לרסס ממטפי‪-‬כיבוי ישירות על אדם‪ .‬החומרים שבמטף‬
‫עלולים להזיק לכוויה‪.‬‬
‫עמ' ‪18‬‬
‫שברים‬
‫הגדרה‬
‫פגיעה ברצף הריקמה הקשה של הגוף הנגרמת עקב מכה ישירה‪ ,‬עקיפה או פגיעת מעיכה‪.‬‬
‫השבר יכול להיות סגור או פתוח (עם או ללא פציעה של העור)‪.‬‬
‫סוגי שברים‬
‫‪ ‬שבר פשוט‬
‫‪ ‬שבר מרוסק‬
‫‪ ‬שברים עם פגיעה באיברים פנימיים‪ -‬גולגולת‪ ,‬לסתות‪ ,‬צלעות‪ ,‬אגן‪ ,‬עמ"ש‪ ,‬ירך‬
‫‪ ‬שבר "ענף ירוק"‪ -‬יציאת סיבים של עצם (אצל ילדים)‬
‫סימנים‬
‫סכנות‬
‫טיפול‬
‫דגשים‬
‫סיפור המקרה‬
‫כאבים עזים‬
‫נפיחות ובצקת מקומית‬
‫כחלון מקומי‬
‫שינוי צורה‬
‫הגבלה בתנועה‬
‫פגיעה באיברים פנימיים‬
‫שטפי‪-‬דם‬
‫פגיעה בעצבים‬
‫שיתוקים ונכויות‬
‫תסחיפי שומן וסידן‬
‫זיהומים (בעיקר בשבר פתוח)‬
‫קיבוע בתנוחה שבה נמצא השבר‬
‫ברגליים‪ -‬קיבוע לרגל הבריאה‬
‫קיבוע מלא לפי סיפור המקרה (לוח גב וצווארון)‬
‫קירור האיזור (קרח – לא ישירות‪ ,‬אלא תמיד עטוף‬
‫בבד)‬
‫פינוי‬
‫אין קיבוע לשברים בצלעות‪ .‬ניתן להשכיב על הצד‬
‫הפגוע ולהניח כרית מתחת לצלעות‪.‬‬
‫עמ' ‪19‬‬