‫הסיפור המקראי ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫‪www.ybm.org.il‬‬ ‫סיפור יוסף ואחיו ‪ -‬סיפור על‬ ‫הרב אלחנן סמט‬ ‫בשיעור הקודם למדנו על הנאום המקראי והדגמנו זאת באמצעות ניתוח נאומו של ה' שבראש פרשת‬ ‫וארא‪ .‬בשיעורים הבאים נעבור ללמוד בהרחבה על סיפור העל וננתח את סיפור העל של יוסף ואחיו‬ ‫בתור דוגמא לניתוח סיפור על‪.‬‬ ‫המבנה של סיפור יוסף ואחיו‬ ‫סיפור יוסף ואחיו הוא סיפור כל כך גדול שמכיל בתוכו הרבה סיפורים קטנים שקשורים אחד לשני‬ ‫וכולם חלק מסיפור אחד גדול שנקרא סיפור על‪ .‬כיון שיש בסיפור זה כל כך הרבה סיפורים (כ‪31-‬‬ ‫סיפורים) ‪ ,‬נחלק את סיפור העל לחטיבות וכל חטיבה נחלק לסיפורי משנה‪ .‬ההגדרה של חטיבה היא‬ ‫מספר סיפורים שקרו במקום אחד‪.‬‬ ‫חטיבה‬ ‫תחום‬ ‫מקום‬ ‫דמות עיקרית‬ ‫‪3‬‬ ‫פרק ל"ז‬ ‫כנען‬ ‫כל המשפחה‬ ‫‪2‬‬ ‫פרקים ל"ח‪-‬מ"א‬ ‫מצרים‬ ‫יוסף (בבית פוטיפר‪ ,‬בבית האסורים‪ ,‬משנה למלך)‬ ‫‪1‬‬ ‫פרק מ"ב ‪ -‬פרק מ"ו פסוק ז'‬ ‫כנען ומצרים‬ ‫האחים‬ ‫‪4‬‬ ‫פרק מ"ו‪ ,‬פסוק כ"ח ‪ -‬פרק נ'‪,‬‬ ‫פסוק כ"ו (סוף החומש)‬ ‫מצרים‬ ‫כל המשפחה‬ ‫הרשימה הגינאולוגית (=רשימת שמות) שבאמצע פרק מ"ו מסמלת לנו את ההפסקה בין חטיבות ‪ 1‬ו‪-‬‬ ‫‪ .4‬חטיבה ‪ 1‬מספרת על שלוש הירידות למצרים‪ -3 :‬הירידה שבה נלקח שמעון‪ -2 .‬ירידה עם בנימין‪.‬‬ ‫‪ -1‬ירידה עם יעקב‪ .‬כל ירידה היא סיפור עם מבנה שלם ועצמאי‪.‬‬ ‫נתייחס מעט למבנה של החטיבות ונראה מה אפשר ללמוד ממבנה זה‪ .‬קודם כל‪ ,‬צריך לציין שחוקי‬ ‫החציה לא קיימים בסיפור על‪ .‬חטיבות ‪ 3‬ו‪ 4-‬מקבילות כיון שבהן המשפחה מאוחדת‪ ,‬בניגוד לחטיבות‬ ‫‪ 2‬ו‪ .1-‬הסיפור שמתחיל בכנען בשנאה ופרוד ‪ -‬מסתיים באחדות במצרים‪.‬‬ ‫בתחילת הסיפור‪ ,‬יוסף ואחיו חטאו אחד כלפי השני‪ .‬האחים חטאו כלפי יוסף כשקנאו בו ושנאו אותו‬ ‫(ויש מפרשים שהם גם מכרו אותו) ויוסף חטא כלפיהם בכתונת הפסים ובהבאת דיבתם רעה לפני‬ ‫אביהם‪ .‬הנושא של חטיבה ‪ 2‬הינו תיאור גלגוליו של יוסף מייסוריו ועד לעלייתו לגדולה‪ .‬הנושא של‬ ‫חטיבה ‪ 1‬הינו ייסורי האחים עד שיוסף מתוודא אליהם‪ .‬רק אחרי דרך הייסורים הזו‪ ,‬שעוברים האחים‬ ‫ויוסף‪ ,‬רק אז מגיע האיחוד‪.‬‬ ‫הירידה השניה למצרים‬ ‫נשוב להתעסק בירידה השניה [מג‪ ,‬א ‪ -‬מה‪ ,‬כח] שהיא בעצם החלק החשוב ביותר בכל סיפור יוסף‬ ‫ואחיו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫הסיפור המקראי ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫לכאורה היינו חושבים שהשיא של ירידה זו בפרט ושל הסיפור בכלל זה התגלותו של יוסף לאחיו‪,‬‬ ‫אולם בשיעורים הקודמים ראינו‪ ,‬בעזרת המילה המנחה "אמתחת"‪ ,‬שיוסף כל הזמן רוצה ליידע את‬ ‫האחים שזו עלילה ומוודה שלא תהיה להם שום עילה לוותר על בנימין‪ .‬הוא עושה נסיון שתוצאותיו‬ ‫ידועות מראש‪ ,‬שבו האחים ימסרו נפשם על בנימין וכשהוא יתגלה אליהם הם יוכלו להרים ראש‬ ‫ולהגיד שהם הראו שהם באמת התחרטו‪ .‬על אף שכבר בירידה הראשונה הם אומרים‪" :‬אֲ בָל אֲ שֵׁ מִ ים‬ ‫אֲ נַחְ נּו" [בראשית מב‪ ,‬כא] ומודים באשמה‪ ,‬יוסף רוצה לתת להם הזדמנות להוכיח זאת במעשים ולא רק‬ ‫בדיבורים‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬כל מטרתה של עלילת הכסף הראשונה היא הכנה לפעם השניה‪ .‬בפעם הראשונה לא ברור‬ ‫לאחים שזו עלילה והם אומרים‪" :‬אּולַי מִ שְ גֶּה הּוא" [מג‪ ,‬יב]‪ .‬כדי שזה לא יאמר על הכסף השני‪ ,‬יוסף‬ ‫היה צריך את הכסף ראשון‪ .‬אם כן‪ ,‬לכאורה לא היה טעם לכסף השני בפני עצמו‪ .‬יש כלל שבתורה‬ ‫כשיש דברים שלא ברור למה נעשו ‪ -‬צריך לבחון אותם במבחן התוצאה‪ ,‬סוף מעשה במחשבה‬ ‫תחילה‪ .‬אם הכוונה במעשה הייתה אחרת‪ ,‬התנ"ך היה מודיע‪ ,‬אך כשיש שתיקה לגבי מעשה מסויים‬ ‫התנ"ך 'בונה' על זה שנשלים על פי המחשבה או התוצאות‪.‬‬ ‫בבית אביהם האחים אומרים ליעקב שיש בעיה טכנית וחושדים בהם שהם מרגלים ולכן צריך לקחת‬ ‫את בנימין כדי לשחרר את שמעון‪ .‬יעקב מסכים אך כאשר הם מגלים שהכסף של כולם בשקיהם (ולא‬ ‫רק של אחד כמו שגילו במלון) ‪ -‬יעקב לא מוכן לתת להם להוריד את בנימין‪ .‬יוצא לנו איפוא שבמעשה‬ ‫הכסף הראשון יוסף הכניס גול עצמי‪ ,‬כי בגלל הכסף מושהת הירידה הבאה‪.‬‬ ‫אלא נראה שצריך להסביר שיוסף ידע שהירידה הבאה תושהה ויעקב ישחרר את בנימין רק אחרי‬ ‫ערבות מוחלטת של האחים‪ .‬הכסף הראשון‪ ,‬שתוכנן על ידי יוסף‪ ,‬הוא זה שגרם ליהודה והאחים‬ ‫לקחת אחריות על בנימין ולהיות ערבים לשובו‪ .‬אם כן‪ ,‬יוסף תכנן והסתכן בעיכוב הירידה הבאה‪ ,‬כדי‬ ‫לקבל ערבות של האחים לבנימין‪.‬‬ ‫ערבות זו של יהודה הולידה את נאום יהודה ביחידה הבאה ויהודה אכן מזכיר ערבות זאת בנאומו‪.‬‬ ‫תוכניתו של יוסף קוצרת פירותיה בנאום יהודה ולכן דווקא שם הוא התגלה לאחיו‪ .‬יש מפרשים ששם‬ ‫יוסף התגלה כי נמס לבבו‪ ,‬אולם ברור שפירוש זה לא נכון כיון שמסופר לנו במפורש שכבר נמס לבבו‬ ‫וזה לא גרם לו להתגלות לאחיו אלא רק לבכות בצד‪ .‬נאום יהודה זה השלמת התוכנית בכך שהאחים‬ ‫מראים מסירות נפש על בנה של רחל‪ .‬אם כן‪ ,‬התפנית היא לא הגילוי לאחים אלא כשהאחים לקחו‬ ‫אחריות על בנימין‪ .‬יוסף רוצה שבנימין יהיה עבדו כעונש על הגביע והאחים לא מוכנים ולוקחים‬ ‫אחריות ושבים למצרים‪ .‬לפי הסבר זה‪ ,‬שיאו של הסיפור הזה בפרט ושל כל סיפור יוסף ואחיו ככלל‬ ‫ָארצָה" [מד‪ ,‬יד]‬ ‫הינו הפסוק‪" :‬וַיָב ֹא י ְהּודָ ה ו ְאֶּ חָ יו בֵׁיתָ ה יֹוסֵׁ ף ו ְהּוא עֹודֶּ ּנּו שָ ם וַיִפְ לּו לְפָ נָיו ְ‬ ‫נעיין בסדר סיפורי המשנה של הירידה השניה למצרים‪:‬‬ ‫‪ .3‬פרק מ"ג‪ ,‬פסוקים א'‪-‬י"ד‪ :‬יעקב משלח את בנימין עם אחיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬פרק מ"ג‪ ,‬פסוקים ט"ו‪-‬ל"ד‪ :‬האחים בבית יוסף (‪ -3‬האיש אשר על הבית‪ -2 .‬המשתה עם‬ ‫יוסף)‪.‬‬ ‫‪ .1‬פרק מ"ד‪ ,‬פסוקים א'‪-‬י"ד‪ :‬עלילת הגביע‪.‬‬ ‫‪ .4‬פרק מ"ד‪ ,‬פסוקים ט"ו‪-‬ל"ד‪ :‬נאומי יהודה (‪ 2‬נאומים) לביטול הגזירה‪.‬‬ ‫‪ .5‬פרק מ"ה‪ ,‬פסוקים א'‪-‬כ"ד‪ :‬יוסף מתוודע לאחיו (‪ -3‬יוסף לבד‪ -2 .‬התערבות פרעה)‪.‬‬ ‫‪ .6‬פרק מ"ה‪ ,‬פסוקים כ"ה‪-‬כ"ח‪ :‬האחים שבים ליעקב לכנען ומבשרים "עוד יוסף חי"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫הסיפור המקראי ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫גם בחלק זה בפני עצמו יש את כל המרכיבים של סיפור מקראי‪ .‬הסיפורים ביחידה זו מקבילים אחד‬ ‫לשני בתקבולת כיאסטית כדי ליצור ניגוד בין הירידה למצרים לעומת העליה מממנה‪ .‬בהתחלה כתוב‪:‬‬ ‫"ו ַ‬ ‫בי ָגֹון שְ אֹולָה" [מב‪ ,‬לח] לעומת זאת בסוף כתוב‪" :‬ו ַתְ חִ י רּוחַ י ַעֲ ק ֹב אֲ בִיהֶּ ם" [מה‪,‬‬ ‫ְהֹורדְ תֶּ ם אֶּ ת שֵׁ יבָתִ י ְ‬ ‫כז]‪ .‬האיש אשר על הבית בסיפור השני מקביל לפרעה בסיפור החמישי‪ .‬פעמיים האחים עומדים בבית‬ ‫יוסף ולא יודעים שיוסף הוא זה שעומד מולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוסף נותן פעמיים לבנימין ‪ 5‬דברים (ידות‬ ‫ושמלות)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬למדנו בשיעור זה על המבנה של סיפור על המורכב מחטיבות ומסיפורי משנה‪ .‬מבנה זה קיים‬ ‫בכל סיפורי העל שלאורך התנ"ך‪ ,‬כמו למשל מרד אבשלום‪ .‬גם בשיעורים הבאים נמשיך לנתח את‬ ‫סיפור העל של יוסף ואחיו כדוגמא לניתוח סיפורי העל שבכל התנ"ך‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬