להורדה - yschool

‫בס"ד‬
‫מרתון בגרות בתנ"ך‬
‫שאלון ‪2112‬‬
‫[שאלה ‪ - 5‬שעור ‪]05‬‬
‫שאלה ותשובה ‪ 5‬סעיף א' ‪:1‬‬
‫בראשית פרק מ"ב‪:‬‬
‫)‪ (1‬עיין בפסוקים א'‪-‬ו'‪.‬‬
‫בפסוקים אלה בני יעקב מכונים ״אחי יוסף"‪ .‬מה אפשר ללמוד מכינוי זה? (‪ 4‬נקודות)‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מן הכינוי ״אחי יוסף״ רש״י לומד שהאחים התחרטו על מכירת יוסף‪,‬‬
‫ושהייתה ביניהם אחווה‪.‬‬
‫שאלה ותשובה ‪ 5‬סעיף א' ‪:2‬‬
‫(‪ )2‬עיין בפסוקים ז'‪-‬ח'‪.‬‬
‫על פי פירוש שלמדת‪ ,‬הסבר מדוע זיהה יוסף את אחיו‪ ,‬ואילו הם לא זיהו‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫אותו‬
‫תשובה‪:‬‬
‫כשהאחים ראו את יוסף בפעם האחרונה הוא היה נער בלי זקן והם כבר היו‬
‫בוגרים‪ ,‬לכן הוא השתנה והם לא השתנו‪.‬‬
‫או‪:‬‬
‫יוסף ציפה לבואם‪ ,‬כי היה הגיוני שהם יבואו לקנות אוכל‪ ,‬והם לא העלו בדעתם‬
‫שהוא מתגורר במצרים ומשמש בתפקיד רם כזה‪.‬‬
‫שאלה ותשובה ‪ 5‬סעיף ב' ‪:1‬‬
‫עיין בפסוקים ז'‪-‬כ'‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין שלוש מן הפעולות של יוסף המבטאות את התנכרותו לאחיו‪ 4( .‬נקודות)‬
‫תשובה‪:‬‬
‫פעולות המבטאות את ההתנכרות של יוסף לאחיו (יש לציין שלוש)‪:‬‬
‫• לא גילה להם את זהותו‪,‬‬
‫• עלילת המרגלים‪,‬‬
‫• דיבר אתם קשות‪,‬‬
‫• אסר אותם‪ ,‬השאיר את שמעון במאסר ודרש מהם להביא את בנימין‪.‬‬
‫שאלה ותשובה ‪ 5‬סעיף ב ‪:2‬‬
‫(‪ )2‬על פי פירוש שלמדת‪ ,‬הסבר מדוע התנכר יוסף לאחיו‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫תשובה‪:‬‬
‫• אפשר לענות על פי אחד מן הפירושים האלה‪:‬‬
‫או‬
‫• יוסף התנכר לאחיו כי רצה לראות אם הם עדיין שונאים אותו‬
‫(על פי פירוש ״עקדת יצחק״)‬
‫שחזרו בתשובה והתחרטו על מעשיהם‪.‬‬
‫• יוסף התנכר לאחיו עד שבאו אליו בהרכב מלא עם בנימין‪ ,‬כדי להביא להתגשמות‬
‫מלאה של חלומותיו‪ ( .‬על פי רמב״ן)‬
‫• יוסף ידע שאחיו הסתירו מאביו את דבר מכירתו למצרים ואם יתגלה לאחיו בשלב זה‬
‫הם לא יוכלו להסתיר מאביהם את הפשע שעשו ויש חשש שהגילוי יביא למשבר קשה‬
‫בבית יעקב‪ .‬מכיוון שיוסף הבין שגם לו היה חלק בקנאה ובשינאה שהייתה בינו לבין‬
‫אחיו‪ ,‬הוא מחליט לשתוק ולהתגלות אליהם בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כשהגילוי יוכל להביא‬
‫לשלום ביניהם ולא למשבר‪.‬‬
‫(על פי הסבר של הרב חנן פורת בספרו ״מעט מן האור״ לספר בראשית‪).‬‬
‫שאלה ‪ 5‬סעיף ג‪:‬‬
‫עיין בפסוקים כ׳‪-‬כ״ב‪.‬‬
‫״ודבר זה מדרכי התשובה הוא‪ :‬שבזמן שתבוא צרה [‪ ]...‬ידעו הכול שבגלל‬
‫מעשיהם הרעים הורע להם״‪.‬‬
‫(רמב״ם‪ ,‬הלכות תעניות‪ ,‬פרק א'‪ ,‬הלכה ב')‬
‫כיצד הכלל שבדברי הרמב״ם בא לידי ביטוי בהתנהגות של אחי יוסף?‬
‫בסס את דבריך על הכתוב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫תשובה ‪ 5‬סעיף ג'‪:‬‬
‫• כ ו ְאֶ ת‪-‬אֲ ִחיכֶם ַהקָּ טן תָּ ִביאּו ֵא ַלי וְיֵָאמְ נּו ִדב ְֵריכֶם ו ְלא תָּ מּותּו וַיַעֲ שֹּו‪ֵ -‬כן‪:‬‬
‫ׁש ִמים אֲ ַנחְ נּו ַעל‪ִ -‬‬
‫ָאחיו אֲ ָבל אֲ ֵׁ‬
‫• כא וַּיאמְ רּו ִאיׁש אֶ ל‪ִ -‬‬
‫ָאחינּו אֲ ׁשֶ ר ָר ִאינּו צ ַָרת‬
‫ַנפְ ׁשֹו ב ִ‬
‫ְהתְ ַחנֲנֹו ֵׁא ֵׁלינּו וְלא ׁשָ מָ עְ נּו ַעל‪ֵׁ -‬כן בָָאה ֵׁא ֵׁלינּו ַה ָָּ ָרה ַהאּאת‪:‬‬
‫• כב וַיַ ַען ְראּו ֵבן אתָּ ם ֵלאמר הֲ לֹוא ַ‬
‫ָאמ ְר ִתי אֲ ֵליכֶם ֵלאמר ַאל‪-‬תֶ חֶ טְ אּו ַביֶלֶד ו ְלא‬
‫[בראשית מ"ב]‬
‫שְ ַמעְ תֶ ם ו ְ ַגם‪-‬דָּ מֹו ִהנֵה נִדְ ָּרש‪:‬‬
‫• בעקבות הצרה שבאה עליהם נזכרו האחים בחטא מכירת יוסף‪ ,‬ואמרו שזו‬
‫כנראה הסיבה לדברים שאירעו להם‪:‬‬
‫ׁש ִמים אֲ ַנחְ נּו ַעל‪ִ -‬‬
‫ָאחיו אֲ ָבל אֲ ֵׁ‬
‫• כא וַּיאמְ רּו ִאיׁש אֶ ל‪ִ -‬‬
‫ָאחינּו אֲ ׁשֶ ר ָר ִאינּו צ ַָרת‬
‫ַנפְ ׁשֹו ב ִ‬
‫ְהתְ ַחנֲנֹו ֵׁא ֵׁלינּו וְלא ׁשָ מָ עְ נּו ַעל‪ֵׁ -‬כן בָָאה ֵׁא ֵׁלינּו ַה ָָּ ָרה ַהאּאת‪:‬‬
‫לסיכום‬
‫• השאלה עסקה בפרק מ"ב הגילוי של האחים שיש קשר בין מה שקורה להם‬
‫כעת לבין מה שקרה להם עם יוסף‪.‬‬
‫• תגובות יוסף ומשמעותן‪.‬‬
‫א וַיַ ְרא יַעֲ ק ֹב‪ִ ,‬כי י ֶש‪-‬שֶ בֶר ב ִ‬
‫ְמצ ְָּריִם; וַי ֹאמֶ ר יַעֲ ק ֹב ְל ָּבנָּיו‪ ,‬לָּמָּ ה ִתתְ ָּראּו‪ .‬ב וַי ֹאמֶ ר‪-‬‬
‫ ִהנֵה שָּ ַמעְ ִתי‪ִ ,‬כי י ֶש‪-‬שֶ בֶר ב ִ‬‫ְמצ ְָּריִם; ְרדּו‪-‬שָּ מָּ ה ו ְִשבְרּו‪-‬לָּנּו ִמשָּ ם‪ ,‬וְנִחְ י ֶה ו ְֹלא‬
‫יֹוסף‪ ,‬עֲ שָּ ָּרה‪ִ ,‬לשְ ב ֹר בָּר‪ִ ,‬מ ִמצ ְָּריִם‪ .‬ד ו ְאֶ ת‪ִ -‬בנְי ִָּמין אֲ ִחי ֵ‬
‫נָּמּות‪ .‬ג וַיֵ ְרדּו אֲ ֵחי‪ֵ -‬‬
‫יֹוסף‪,‬‬
‫ֹלא‪-‬שָּ ַלח יַעֲ ק ֹב אֶ ת‪-‬אֶ חָּ יו‪ִ :‬כי ַ‬
‫ָאמר‪ ,‬פֶ ן‪-‬יִקְ ָּראֶ נּו ָאסֹון‪ .‬ה ו ַיָּב ֹאּו ְבנֵי יִשְ ָּר ֵאל‪ִ ,‬לשְ ב ֹר‬
‫ְיֹוסף‪ ,‬הּוא ַה ַ‬
‫ָּאים‪ִ :‬כי‪-‬הָּ י ָּה הָּ ָּרעָּ ב‪ ,‬בְאֶ ֶרץ ְכנ ַָּען‪ .‬ו ו ֵ‬
‫בְתֹוְך ַהב ִ‬
‫ָארץ‪--‬הּוא‬
‫ש ִליט ַעל‪-‬הָּ ֶ‬
‫ָארץ; וַיָּב ֹאּו אֲ ֵחי ֵ‬
‫ָארצָּה‪ .‬ז וַיַ ְרא‬
‫יֹוסף‪ ,‬וַיִשְ ַתחֲ וּו‪-‬לֹו ַא ַפיִם ְ‬
‫ַה ַמשְ ִביר‪ְ ,‬לכָּל‪ַ -‬עם הָּ ֶ‬
‫ֵ‬
‫יֹוסף אֶ ת‪-‬אֶ חָּ יו‪ ,‬וַיַ ִכ ֵרם; וַיִתְ נַ ֵכר אֲ ֵליהֶ ם וַי ְַד ֵבר ִאתָּ ם קָּ שֹות‪ ,‬וַי ֹאמֶ ר אֲ ֵלהֶ ם ֵמַאיִן‬
‫בָּאתֶ ם‪ ,‬וַי ֹאמְ רּו‪ֵ ,‬מאֶ ֶרץ ְכנַ ַען ִלשְ בָּר‪-‬אֹכֶל‪ .‬ח וַיַ ֵכר י ֵ‬
‫ֹוסף‪ ,‬אֶ ת‪-‬אֶ חָּ יו; ו ְֵהם‪ֹ ,‬לא‬
‫ִה ִכ ֻרהּו‪.‬‬
‫ז וַיַ ְרא ֵ‬
‫יֹוסף אֶ ת‪-‬אֶ חָּ יו‪ ,‬וַיַ ִכ ֵרם; וַיִתְ נַ ֵכר אֲ ֵליהֶ ם וַי ְַד ֵבר ִאתָּ ם קָּ שֹות‪ ,‬וַי ֹאמֶ ר אֲ ֵלהֶ ם‬
‫ֵמַאיִן בָּאתֶ ם‪ ,‬וַי ֹאמְ רּו‪ֵ ,‬מאֶ ֶרץ ְכנַ ַען ִלשְ בָּר‪-‬אֹכֶל‪ .‬ח וַיַ ֵכר ֵ‬
‫יֹוסף‪ ,‬אֶ ת‪-‬אֶ חָּ יו; ו ְֵהם‪ֹ ,‬לא‬
‫ִה ִכ ֻרהּו‪ .‬ט וַיִזְכ ֹר ֵ‬
‫יֹוסף‪ֵ --‬את ַהחֲ ֹלמֹות‪ ,‬אֲ שֶ ר חָּ ַלם לָּהֶ ם; ו ַי ֹאמֶ ר אֲ ֵלהֶ ם מְ ַר ְג ִלים‬
‫ָארץ בָּאתֶ ם‪ .‬י וַי ֹאמְ רּו ֵאלָּיו‪ֹ ,‬לא אֲ דֹנִי; וַעֲ בָּדֶ יָך בָּאּו‪,‬‬
‫ַאתֶ ם‪ִ ,‬ל ְראֹות אֶ ת‪-‬עֶ ְרוַת הָּ ֶ‬
‫ִלשְ בָּר‪-‬אֹכֶל‪ .‬יא ֻכלָּנּו‪ְ ,‬בנֵי ִאיש‪-‬אֶ חָּ ד נָּחְ נּו; ֵכנִים אֲ נַחְ נּו‪ֹ ,‬לא‪-‬הָּ יּו עֲ בָּדֶ יָך‬
‫ָארץ בָּאתֶ ם ִל ְראֹות‪ .‬יג וַי ֹאמְ רּו‪,‬‬
‫מְ ַר ְג ִלים‪ .‬יב וַי ֹאמֶ ר‪ ,‬אֲ ֵלהֶ ם‪ֹ :‬לא‪ִ ,‬כי‪-‬עֶ ְרוַת הָּ ֶ‬
‫שְ נֵים עָּ שָּ ר עֲ בָּדֶ יָך ִ‬
‫ַאחים אֲ נַחְ נּו ְבנֵי ִאיש‪-‬אֶ חָּ ד‪--‬בְאֶ ֶרץ ְכנ ַָּען; ו ְִהנֵה ַהקָּ ט ֹן אֶ ת‪-‬‬
‫ָא ִבינּו ַהיֹום‪ ,‬ו ְהָּ אֶ חָּ ד ֵאינֶנּו‪ .‬יד וַי ֹאמֶ ר אֲ ֵלהֶ ם‪ֵ ,‬‬
‫יֹוסף‪ :‬הּוא‪ ,‬אֲ שֶ ר ִד ַב ְר ִתי אֲ ֵלכֶם‬
‫ֵלאמ ֹר‪--‬מְ ַר ְג ִלים ַאתֶ ם‪ .‬טו בְז ֹאת‪ִ ,‬תב ֵ‬
‫ָּחנּו‪ֵ :‬חי ַפ ְרע ֹה ִאם‪ֵ -‬תצְאּו ִמזֶה‪ִ ,‬כי ִאם‪-‬‬
‫בְבֹוא אֲ ִחיכֶם ַהקָּ ט ֹן ֵהנָּה‪ .‬טז ִ‬
‫שלְחּו ִמכֶם אֶ חָּ ד‪ ,‬וְי ִ ַקח אֶ ת‪-‬אֲ ִחיכֶם‪ ,‬ו ְַאתֶ ם ֵהָאסְ רּו‪,‬‬
‫וְיִבָּחֲ נּו ִדב ְֵריכֶם ַהאֱ מֶ ת ִאתְ כֶם; ו ְִאם‪ֹ-‬לא‪ֵ --‬חי ַפ ְרע ֹה‪ִ ,‬כי מְ ַר ְג ִלים ַאתֶ ם‪ .‬יז וַיֶאֱ ס ֹף‬
‫יֹוסף ַביֹום ַהשְ ִל ִ‬
‫א ֹתָּ ם אֶ ל‪ִ -‬משְ מָּ ר‪ ,‬שְ ֹלשֶ ת י ִָּמים‪ .‬יח וַי ֹאמֶ ר אֲ ֵלהֶ ם ֵ‬
‫ישי‪ ,‬ז ֹאת עֲ שּו‬
‫ֹלהים‪ ,‬אֲ נִי י ֵָּרא‪ .‬יט ִאם‪ֵ -‬כנִים ַאתֶ ם‪--‬אֲ ִחיכֶם אֶ חָּ ד‪ ,‬י ֵ ֵ‬
‫וִחְ יּו; אֶ ת‪-‬הָּ אֱ ִ‬
‫ָאסר ְב ֵבית‬
‫ִמשְ ַמ ְרכֶם; ו ְַאתֶ ם לְכּו הָּ ִביאּו‪ ,‬שֶ בֶר ַרעֲ בֹון ב ֵ‬
‫ָּתיכֶם‪ .‬כ ו ְאֶ ת‪-‬אֲ ִחיכֶם ַהקָּ ט ֹן תָּ ִביאּו‬
‫ֵא ַלי‪ ,‬וְיֵָאמְ נּו ִדב ְֵריכֶם ו ְֹלא תָּ מּותּו; וַיַעֲ שּו‪ֵ -‬כן‬