השפעת תכנית התערבות על כושר גופני

‫השפעת תכנית התערבות על כושר גופני‬
‫אירובי בריצה ארוכה בין תלמידי כיתות‬
‫יא'‪ -‬יב' בעלי הפרעות קשב וריכוז‬
‫והיפראקטיביות (‪) ADHD‬לתלמידים‬
‫בחינוך הרגיל שלא עברו תכנית התערבות‪.‬‬
‫פרויקט גמר‬
‫מוגש על ידי‬
‫קובי פרץ‬
‫במסגרת הקורס‪:‬‬
‫פרויקט יישומי‬
‫בהדרכת‪:‬‬
‫ד"ר זוהר שדה‬
‫המכללה הדתית לחינוך‬
‫גבעת וושינגטון‬
‫תמוז‪ ,‬תשס"ד‬
‫יוני‪4112 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר‪2...........................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מבוא ‪3-5.........................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬הפרעת קשב וריכוז‪-‬סקירת ספרות‪5.............................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות‪5..........................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬היסטוריה של הפרעת ‪ ADHD‬וגלגוליה השונים ‪5-9...........................................................‬‬
‫‪ 1.3‬אפידמיולוגיה – שכיחות הפרעת ‪9-11................................................................... ADHD‬‬
‫‪ 1.2‬אטיולוגיה – סיבות להפרעת ‪11..........................................................................ADHD‬‬
‫‪ 1.5‬הבסיס התורשתי או הגנטי של ‪11-11.....................................................................ADHD‬‬
‫‪ 1.1‬מאפייני ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות‪11........................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬תסמיני הפרעת קשב וריכוז עיקריים ‪11...................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬הטיפול התרופתי לילדים עם ‪14.......................................................................ADHD‬‬
‫‪ 1.1.1‬תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי‪14-13......................................................................‬‬
‫‪ .2‬השפעת הפעילות הגופנית על הלוקים ב ‪13........................................................ADHD‬‬
‫‪ 4.1‬שיפור תפקודים ניהוליים בעקבות פעילות גופנית של הלוקים ב ‪13-12.......................ADHD‬‬
‫‪ 4.4‬שיפור יכולת אירובית ויכולת קוגניטיבית בעקבות פעילות גופנית של הלוקים ‪12-11. ADHD‬‬
‫‪ 4.3‬חשיבות הפעילות גופנית לילדי ‪ ADHD‬והקשר בינה לבין שיפור יכולת קוגניטיבית ‪11-11......‬‬
‫‪ 4.2‬השפעתה המיטבית של פעילות גופנית על ילדים עם הפרעות קשב‪ ,‬ריכוז והיפראקטיביות‪......‬‬
‫(‪11-19....................................................................................................................) ADHD‬‬
‫‪ 4.5‬השפעתה מיטבית של פעילות גופנית על מבוגרים ובוגרים צעירים עם הפרעת ‪..........ADHD‬‬
‫וקורלציה בין פעילות גופנית לבין מחשבות פולשניות‪ ,‬דאגה ואימפולסיביות‪19-41......................‬‬
‫‪ 4.1‬השמנה‪ ,‬נזקיה והתחלואה הנלווית אליה‪41...................................................................‬‬
‫‪ 4.1.1‬זיהוי השמנה בקרב ילדים‪44.....................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.4‬מניעת השמנה בקרב ילדים‪44-43...................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.3‬נזקי ההשמנה והטיפול בה בקרב ילדים‪43..................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬חשיבות הריצה‪ ,‬יתרונותיה וחסרונותיה‪42....................................................................‬‬
‫‪ 4.1.1‬טכניקת הריצה‪42....................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.4‬המרכיבים לריצה נכונה ‪42-49.......................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.3‬חשיבות הריצה‪49....................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.2‬הכנה לפני הריצה‪49-31.................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.5‬מה חשוב במהלך הריצה‪31-34.......................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.1‬המלצות כלליות בריצה‪34.........................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.1‬כיצד לרוץ נכון‪33.....................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.2‬תרגילי מתיחות לקראת הריצה‪33-32............................................................................‬‬
‫‪.3‬מחקר‪35.........................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬שאלת המחקר‪35......................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 3.4‬מטרת המחקר‪35.....................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬השערות המחקר‪35..................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬שיטות המחקר‪35....................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.1‬אוכלוסיית המחקר ‪35-31...........................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.4‬כלי המחקר‪31.......................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.3‬פרוטוקול המחקר ‪31..............................................................................................‬‬
‫‪" 3.2.2‬תכנית ההתערבות בישיבת בני חיל צביה שבה הילדים לוקים ב ‪31-31................ADHD‬‬
‫‪ 3.2.5‬הגדרת משתנים –תלויים ובלתי תלויים‪31................................................................‬‬
‫‪ 3.2.1‬הביטים אתיים במחקר ‪31-32......................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.1‬שיטות סטטיסטיות‪32............................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.2‬חשיבות המחקר‪32.................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬תוצאות ‪33.....................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬קבוצות המחקר וטבלת ריכוז תוצאות‪32....................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬השוואת ילדים רגילים בשנת תשע"ד לילדים עם הקו"ר בשנים תשע"ג –תשע"ד‪39.........‬‬
‫‪ 2.3‬השוואת ילדים רגילים בשנת תשע"ד לילדים עם הקו"ר בשנת תשע"ד ‪39.......................‬‬
‫‪ 2.2‬השוואת ילדים רגילים בשנת תשע"ד לילדים עם הקו"ר בשנת תשע"ד ‪39.......................‬‬
‫‪ 2.5‬השוואת ילדים עם הקו"ר בשנת תשע"ג (קבוצת ביקורת) מול ילדים עם הקו"ר בשנת‬
‫תשע"ד (קבוצת ניסוי) ‪21................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬השוואת חלק זהה של ‪ 15‬נבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ג לעומת שנת תשע"ד‪21...........‬‬
‫‪ 2.1‬גרפים‪21................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1.1‬גרף ריכוז תוצאות המחקר – קבוצת הניסוי שתי קבוצות הביקורת‪24-23........................‬‬
‫‪ 2.1.4‬גרף קבוצת נבדקים זהים עם הקו"ר בשנים תשע"ג – תשע"ד ‪23-22................................‬‬
‫‪ 2.1.3‬גרף המציג את מידת השינוי בתוצאה בכול אחת מהקבוצות שנדגמו‪22-25.......................‬‬
‫‪ . 5‬דיון‪45..........................................................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬ממצאי המחקר ‪25-21..................................................................................................‬‬
‫‪ 5.4‬מסקנות המחקר‪21..................................................................................................‬‬
‫‪ 5.3‬מגבלות המחקר וגודל המחקר ‪22..............................................................................‬‬
‫‪ 5.2‬אומדן התוצאות ‪22.................................................................................................‬‬
‫‪ 5.5‬המלצות למחקר עתידי ‪29........................................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬סיכום‪29.................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬תקציר באנגלית ‪51..................................................................................................‬‬
‫‪ . 6‬מקורות‪55-52.....................................................................................................‬‬
‫‪ .7‬ספחים‪52......................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬תוצאות‪-‬ישיבת בני חיל שנים תשע"ג‪-‬תשע"ד תחילה וסוף שנה‪53..................................‬‬
‫‪ 1.4‬תוצאות‪-‬ישיבת בני חיל בתחילת‪ ,‬אמצע וסוף "תכנית התערבות" ‪52..............................‬‬
‫‪ 1.3‬תוצאות –תיכון הרטמן (ילדים רגילים) בתחילת וסוף תכנית ההתערבות‪55....................‬‬
‫‪3‬‬
‫תקציר‬
‫הפרעת קשב וריכוז‪ ,‬או בשמה המקצועי ‪ )Attention Deficit Hyperactivity Disorder( ADHD‬להלן‬
‫הקו"ר‪ .‬הקו"ר הינה ההפרעה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בילדים‪ .‬הערכות מדברות על בין ‪ 2‬ל‪2-‬‬
‫אחוזים מהילדים בעולם הסובלים ממנה‪ ,‬ונראה שהמספרים אף גבוהים יותר‪ .‬בנים סובלים מההפרעה‬
‫הזו פי שלוש עד ארבע מבנות‪ .‬תסמינה העיקריים של המחלה הם ‪ :‬קשיי קשב ‪ -‬המתבטאים ביכולת‬
‫התמדה מועטה‪ ,‬אובדן עניין והסחת דעת ‪.‬רובם של הילדים סובלים גם מאחד משני תסמינים נוספים‪:‬‬
‫היפראקטיביות מוטורית ואימפולסיביות ‪.‬האימפולסיביות היא תסמין שלאורך החיים גורם לבעיות‬
‫הסתגלות ולהסתבכויות שונות עם הסביבה‪ .‬בסיס ההפרעה הינו מולד ואנו יודעים שבמידה רבה הינו‬
‫גנטי"‪" ,‬הסימנים מתחילים בטווח גילאים שונה‪ ,‬כאשר ישנם ילדים המאובחנים כבר בגיל שנתיים‪,‬‬
‫שהוריהם מדווחים על 'עצמאות'‪' ,‬עקשנות' או מועדות לתאונות‪ ,‬אבל רוב הילדים מאובחנים בשנים‬
‫האחרונות של הגן‪ .‬בגילאים הללו הסביבה כבר דורשת מהילד יותר קשב ואיפוק והיא כבר פחות סובלנית‬
‫לאי השקט והאימפולסיביות‪ ,‬שהם תסמיני הליבה של ההפרעה בילדים הללו‪ .‬במחקר זה נבדקו ילדים‬
‫רגילים וילדים עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות במבחן אירובי של ריצת ‪ 4‬ק"מ ‪ .‬כאשר נדגמו ‪31‬‬
‫תלמידים עם ‪ ADHD‬אשר קבלו "תכנית התערבות" שכללה שני אימונים נוספים בכול שבוע במשך ארבעה‬
‫חודשים והם שמשו קבוצת המדגם ‪.‬לטובת קבוצת הביקורת שמשו שתי קבוצות ‪:‬קבוצה אחת של ‪34‬‬
‫ילדים משנה קודמת (‪ )4114-4113‬עם ‪ ADHD‬וקבוצה נוספת של ילדים ‪ 51‬ילדים רגילים משנה זו (‪4113-‬‬
‫‪. )4112‬שתי הקבוצות לא קבלו תוספת אימון ‪.‬מטרת מחקר זה היא לנסות ולהבין האם קיים הבדל מובהק‬
‫בין ילדים רגילים לילדים עם הקו"ר במבחן אירובי ? ואם קיים הבדל כזה ‪,‬האם ניתן באמצעות תוספת‬
‫אימונים להביא את הישגיהם של הלוקים בהקו"ר להישגים דומים לילדים רגילים ? זאת למרות הקושי‬
‫שלהם להתמיד במשימה ‪,‬תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי ושאר תסמיני המחלה‪.‬‬
‫‪.1‬מבוא‬
‫במסגרת לימודי תואר שני בחינוך גופני בגבעת וושינגטון נתבקש החוקר לכתוב עבודת מחקר‬
‫בנושא חינוך גופני‪ .‬הנושא שהחוקר בחר לעסוק בו הוא השוואת כושר גופני אירובי של ילדים‬
‫נורמטיביים בכיתות יא'‪ -‬יב' לבין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ( ‪) ADHD‬באותו הגיל‪ .‬הסיבות‬
‫שבגינם בחר החוקר בנושא זה לעבודתו "נולדו" במהלך הלימוד במסגרת התואר השני‪ .‬ראשית‬
‫עולם הריצה היה תמיד קרוב לליבו והוא מתאמן בריצות ארוכות מזה שנים רבות‪ .‬שנית‪ ,‬מזה‬
‫תשע שנים החוקר מועסק בבית ספר מיוחד מסוגו שבו כול תלמידיו מאובחנים כסובלים‬
‫מהפרעות קשב וריכוז והיפר אקטיביות בשם ישיבת בני חיל צביה בירושלים‪ .‬כמו כן החוקר‬
‫מלמד בתיכון במרכז ירושלים בשם תיכון תורני ניסוי הרטמן שבו תלמידיו הם תלמידים‬
‫‪2‬‬
‫נורמטיביים באופן כללי‪ .‬ההוראה בשתי המסגרות השונות כול כך באופיין ובאופי האוכלוסייה‬
‫שלהם הוביל אותי להעמיק יותר ולנסות להבין טוב יותר כיצד אני יוכל לקדם את התלמידים‬
‫בעלי הפרעות הקשב והריכוז בדומה לתלמידי התיכון הנורמטיבי השני‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך השנים‬
‫שבהם החוקר מלמד ילדים אלו הוא שומע תלונות שונות מתלמידים בעת בחינה בריצה ארוכה‬
‫או במאמץ אינטנסיבי שדורש מהם מאמץ ארוך והתמדה לאורך זמן‪ .‬תלונות התלמידים לאורך‬
‫השנים היו דומות למדיי‪" :‬המורה‪ ,‬אני מרגיש מיובש " או "המורה אני מרגיש חלש ורעב ואין‬
‫לי כו ח לרוץ" או "אני מרגיש חוסר תאבון לכן לא אכלתי ואני חלש" ‪ .‬תלונות בנוסח דומה שמע‬
‫החוקר מתלמידים שונים‪ ,‬כולל מהתלמידים היותר ספורטיביים שבד"כ אוהבים לעסוק בפעילות‬
‫גופנית גם אם היא קשה ומאמצת כריצה ארוכה‪.‬‬
‫בשל הנאמר לעיל‪ ,‬החליט החוקר לנסות להעמיק ולחקור את ההבדל בין שתי האוכלוסיות ע"מ‬
‫להבין כיצד הוא יכול לעזור ולקדם תלמדים הלוקים ב ‪ ADHD‬על אף ולמרות הקושי ותופעות‬
‫הלוואי של השימוש בתרופות‪ ,‬הקושי להתמיד בביצוע מאמצים גופניים ארוכים‪ ,‬הקושי לעסוק‬
‫בפעילות גופנית בכלל לחלק מהתלמידים‪ .‬חשוב לציין שסקלת הקשיים שמתמודדים ילדים אלו‬
‫מבחינת התמודדות עם מאמץ גופני נעים מחוסר מוטיבציה מוחלט לבצע פעילות גופנית כלשהי‬
‫ועד ביצוע של פעילות גופנית נמרצת ואף מסוכנת לעיתים‪ ,‬כטיפוס על מתקנים כלוחות הסל‪ ,‬חבלי‬
‫טיפוס וכדומה‪.‬‬
‫באשר לתוספת פעילות גופנית לילדים אלו ע"מ להוציא את עודפי האנרגיה בצורה חיובית כמה‬
‫שיותר החל החוקר בהפעלת חדר הכושר בכול בוקר בישיבה לפני התפילה ובמהלך הפסקת‬
‫הצהריים‪ .‬נתלו שקי אגרוף במוקדים שונים בישיבה בנוסף לפינות הפעלה של שולחנות פינג פונג‬
‫ומוקדי פעילות נוספים שהחוקר עמל להוסיפם בימים אלו לטובת פעילות גופנית מגוונת ונמרצת‬
‫שתגיע לכול ילד וילד עד כמה שאפשר‪ .‬החוקר סמוך ובטוח שהידע הרב והחיוני שרכש במסגרת‬
‫לימודי התואר השני בחינוך הגופני הרחיבו את אופקיו בצורה מאוד ניכרת ומשפרים וישפרו את‬
‫רמת ההוראה שלו לטובת תלמידיו השונים‪.‬‬
‫באמצעות מחקר החוקר ימדוד ריצת ‪ 4‬ק"מ‪ ,‬שהיא מאמץ אירובי ארוך שדורש התמדה ומאמץ‬
‫גופני‪ ,‬לשתי קבוצות התלמידים בשני התיכונים ויערוך השוואה בניהם‪ .‬החוקר מקווה שילמד‬
‫ויפיק ממחקר זה ידע אשר יסייע בעתיד בקידום תלמידים אלו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.1‬הפרעת קשב וריכוז ‪ ADHD‬סקירה ספרותית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ( ‪)ADHD‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (‪Attention Deficit Disorder and Hyperactivity‬‬
‫‪ ADHD‬להלן הקו"ר) נחקרה רבות לאורך השנים‪ )2002( Connor .‬הגדיר את הפרעה זו‬‫כהפרעה עצבית התנהגותית המופיעה בילדות וגורמת לקושי בוויסות פעילות ייתר‪ ,‬לקוי בקשב‬
‫ולתוקפנות‪ .‬כבר במאה ‪ 19‬זיהו פסיכיאטרים אירופאיים את התסמונת‪ ,‬שבתחילה כונתה "נזק‬
‫מוחי מזערי"‪ .‬לאו רך מאה השנים האחרונות שונה שמה פעמים רבות‪ .‬שינויים אלו העידו על‬
‫מורכבות ההפרעה מבחינת הגורמים השונים שבבסיסה ועל מאמצי המחקר והטיפול המושקעים‬
‫בחקר תסמונת זו לאורך השנים‪ ,‬כפי שכתבו אפטר ואחרים (‪.)1991‬‬
‫‪ ) 1990( Barkly‬כתב‪" :‬ילדים הלוקים בהקו"ר (הפרעת קשב וריכוז) מהווים אוכלוסייה מגוונת‬
‫המציגה שונות רבה בדרגת התסמינים‪ ,‬במידה שבה בעיות ההתנהגות באות לידי ביטוי במצבים‬
‫שונים‪ ,‬ובמידה שבה קיימות הפרעות נוספות הקשורות להפרעת הקשב והריכוז "‪.‬‬
‫‪ 1.4‬היסטוריה של הפרעת הקשב והריכוז‪:‬‬
‫בספר עממי לילדים משנת ‪ 1213‬בשם "יפתח המלוכלך" (‪ ,) Struwell Peter‬כותב היינריך‬
‫הופמן בספרו‪" :‬עודד‪...‬הפסק להתנהג כזחל השולחן אינו שדה מערכה‪ ,‬כך אומר האב לבנו‪.‬‬
‫הוא אומר זאת ברצינות ולא בצחוק או בחיוך‪ .‬האם עומדת נבוכה‪ ,‬מביטה סביבה למרות‬
‫שאיננה אומרת מילה‪ .‬אך עודד אינו מוכן להקשיב‪ .‬הוא ישיג את המטרתו בכול מחיר‪ .‬הוא‬
‫סובב וגועש הוא מתפרע ומתפלש לכאן ולשם על כיסאו‪ .‬פיל‪ ,‬תנועות אלו אינו יכול לסבול"‪.‬‬
‫זהו אחד התיאורים הראשונים של הפרעת הקשב והריכוז על שני חלקיה‪ :‬הפרעת קשב‬
‫והיפראקטיביות‪ .‬ההיסטוריה של ההפרעה משלבת בתוכה את התפיסות המדעיות לגביה‬
‫בתקופות שונות בהתאם לידע באותה עת‪ ,‬והן את הגישות ביחס לחשיבותה של הפרעה זו‬
‫בתקופות אלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא כוללת את התהוות העמדה כלפי מרכיביה הקוגניטיביים‬
‫(הכרתיים) והרגשיים‪ .‬רוצה לומר ידע ורגשות הלא מודעים כלפי התופעה‪ .‬כגון כעס‪ ,‬פחד‪,‬‬
‫אשמה‪ ,‬בושה וכדומה אשר משפיעים על ההתייחסות לתופעה‪.‬‬
‫הראשונים אשר תארו במחקרם את ההפרעה הזאת הם ‪ Still‬ו ‪ Still .)1914( Tredgold‬תיאר‬
‫לראשונה ‪ 41‬ילדים‪ ,‬אשר סבלו מתוקפנות יתר‪ ,‬מרדנות‪ ,‬רגשנות יתר‪ ,‬והתלהבות מופרזת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הילדים היו אכזריים וחלקם אף תוארו כלא ישרים‪ .‬לרוב הילדים היה הפרעות קשב‬
‫וריכוז והם היו בפעילות יתר מתמדת‪ Still .‬הגדיר ילדים אלו כסובלים מהפרעה בשליטה‬
‫ובמוסר‪ ,‬וטען שזו מחלה כרונית‪ .‬היו מקרים מסוימים שבהם ההפרעה הופיעה כמשנית‬
‫למחלת מוח דלקתית‪ ,‬תוך כדי החלמה מהמחלה‪ .‬חלקם של הילדים בסלו אף מטיקים בנוסף‬
‫להפרעה זו‪ .‬זה היה למעשה התיאור הראשון של הפרעה משולבת בקשב וריכוז וטיקים‪.‬‬
‫‪ )1922( Barkly‬תיאר שנית את התופעה שנים רבות אחר כך‪ ,‬הוא דוח על ‪ 11%‬מהילדים‬
‫הסובלים מהפרעת טיק כרונית או מהפרעת טורט כסובלים גם מהפרעת קשב וריכוז‪ .‬חלקם‬
‫של הילדים פיתחו אף עבריינות קשה‪ )1914( Still .‬ציין כי יש יחס של ‪ 3:1‬בין בנים לבנות‬
‫בשכיחות ההפרעה‪ ,‬גיל הופעת ההפרעה עמד על ‪ 2‬שנים‪ .‬בקרב ההורים לילדים אלו תוארו‬
‫תופעות של שימוש יתר באלכוהול‪ ,‬עבריינות והפרעות אפקטיביות כדיכאון ואובדנות בקרב‬
‫ההורים‪ .‬הסיבות שיחס לכך היו תורשתיות או חבלות טרום או סביב הלידה‪ .‬ההפרעה‬
‫בשיפוט המוסרי הערכי הוא יחס להפרעה מוחית‪ ,‬בהבנה שמדובר בירידה בסף הגירוי בתגובה‬
‫לגירויים חיצוניים‪ ,‬או בהפרעה קורטיקלית אחרת שהיא תוצאה של ליקוי עצבי‪ .‬במקרים‬
‫אלו טען ‪" Still‬שהידע מתנתק מהרצייה או מהשיפוט החברתי"‪ .‬לכן המליץ על טיפול פסיכו‬
‫חינוכי כדי להתמודד עם ההפרעה‪.‬‬
‫ב ‪ 1933‬פרסם ד"ר רובין (‪ )Robin‬ספר שדן בהבחנה שיש לעשות בקבוצת ילדים הסובלים‬
‫מהפרעה בתשומת לב‪ ,‬לדברי החוקר‪ ,‬יש להפריד בין ילדים הסובלים מהפרעת קשב לילדים‬
‫החולמים בהקיץ וילדים שבוהים‪ .‬הוא חלק אותם לשתי קבוצות‪ :‬ילדים הסובלים מחוסר‬
‫ריכוז לילדים הסובלים מפיזור בריכוז‪ ,‬כלומר‪ ,‬ילדים שמתעניינים בהרבה דברים ביחידת זמן‬
‫אחת‪.‬‬
‫תופעה זו עוררה עניין רב בצפון אמריקה בשנים ‪ 1911-1912‬לאחר שנצפו תוצאות מגפת קרום‬
‫המוח שפשטה באותה תקופה‪ .‬פרסומים מחקריים רבים של ‪ Ebaugh‬ו ‪)1912( Hohman‬‬
‫תיאר חלק מההפרעה כיום‪ :‬הפרעת קשב‪ ,‬הפרעה בוויסות הפעילות והפרעה בשליטה על‬
‫דחפים‪ ,‬וכן בהפרעות מסוג מרדנות ועבריינות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 31-‬של המאה ה‪ ,41-‬החלו חוקרים רבים לחפש סיבות נוספות להופעת ההפרעה‪:‬‬
‫טראומה לאחר לילדה‪ ,‬דלקות‪ ,‬הרעלות‪ ,‬אפילפסיה וחבלות ראש‪ .‬כמו כן‪ ,‬תואר הדמיון בין‬
‫התסמינים של ילדים שס בלו מחבלה באונה המצחית לילדים היפראקטיביים‪ .‬ממצאים אלו‬
‫‪1‬‬
‫הביאו את ‪ ) 1932( Levin‬לקבוע כי אי שקט זה אצל ילדים היפראקטיביים נובע מחבלה‬
‫באונה המצחית‪ .‬לפי ‪ )1921( Lehtinen & Strauss‬הדרך הנאותה לטפל בילדים אלו היא‬
‫ללמד אותם בכיתות קטנות נטולות גירויים חיצוניים עם לבוש אפור של צוות ההוראה‪.‬‬
‫באותה תקופה בשנת ‪ 1931‬החלו לטפל בילדים אלו באמצעות טיפול תרופתי שכלל‬
‫אמפטמינים ע"פ דווחו של ‪ .Bradley‬התרופות תוארו כעוזרות לשיפור ההתנהגות וההישגים‬
‫הלימודיים‪ .‬בשנת ‪ 1911‬הפך טיפול בממריצים לטיפול המומלץ להפרעות קשב‪ .‬בשנות‬
‫החמישים עברה ההתמקדות בסיבות ההפרעה כנזק בטלמוס אשר במוחנו ע"פ דווחו של‬
‫‪ .)1951( Laufer‬הוא תיאר את ההפרעה כנזק וכירידה בסף הגירוי באזור הטלמי במוח‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 11-‬הופיעו תהיות לגבי הסיבות לתופעה‪ ,‬הצמדת ההפרעה לנזק המוחי‪ ,‬מה שעורר‬
‫תהיות בקרב החוקרים ‪ Herbert‬ו ‪ )1912( Rapin‬שערערו על ההנחה כי ילדים אלו סובלים‬
‫מנזק מוחי‪ ,‬כאשר לא סבלו מנזק מוחי בהכרח‪ ,‬מה עוד שקשר זה לא הוכח מעולם‪ .‬מאותה‬
‫העת נעלם בדרגה המנוח הזה והופיעו במקומו מונחים שונים‪" :‬הפרעות למידה"‪" ,‬הפרעות‬
‫שפה"‪" ,‬דיסלקסיה" "ופעלתנות יתר"‪ .‬בשנת ‪ 1911‬הגדירה החוקרת ‪ S.Chess‬את הילד‬
‫ההיפראקטיבי שמבצע פעולות בתדירות גבוהה בהרבה מהממוצע‪ ,‬או שנמצא כול הזמן‬
‫בתנועה או שניהם גם יחד כילד היפראקטיבי‪ .‬קיטוב עמדות בין חוקרים מארה"ב וחוקרים‬
‫מאירופה‪ ,‬ובמיוחד מאנגליה‪ ,‬באשר למקומה של ההיפראקטיביות‪ .‬בארה"ב נתפסה הפרעה‬
‫זו כהפרעת התנהגות בעוד באנגליה היא נתפסה "כנזק מוחי"‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 11-‬החל המחקר של הפרעה זו להתפתח‪" :‬הנזק המוחי המזערי" וההיפראקטיביות‬
‫פינו את מקומם ל"הפרעת קשב וריכוז"‪ .‬דגלס‪ ,‬נשיאת החברה הפסיכולוגית בקנדה‪ ,‬הצהירה‬
‫שהפרעת הקשב ובעיית השליטה בדחפים אצל ילדים אלו‪ ,‬מרכזיות בהפרעה יותר‬
‫מההיפראקטיביות (‪ .)Douglas 1972‬באוניברסיטת מק'גיל פותח הכלי לבדיקת התפקוד‬
‫המתמשך (‪,) Continuion Performance Test‬אשר הפך לכלי העיקרי לאבחון ההפרעה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הוכח לראשונה יעילותן של תרופות בטיפול בהפרעות קשב וריכוז‪ .‬הוכח לראשונה‬
‫שההפרעה אינה נעלמת עם גיל ההתבגרות‪ .‬לראשונה הופיע תיאור חדש של ההפרעה שנקראה‬
‫עתה" הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מאפייני ההפרעה היו‪:‬‬
‫‪ .1‬ליקוי בהשקעת קשב‪ ,‬בארגונו וברצף שלו‪.‬‬
‫‪ .4‬קושי בשליטה על תגובות אימפולסיביות‪.‬‬
‫‪ .3‬קושי בוויסות סף הגירוי בצורך להתמודד עם גירויים חיצוניים‪.‬‬
‫‪ .2‬צורך מוגזם לבקש תמיכה מידית במצבי קושי‪.‬‬
‫תפיסה זו שלטה למשך חמש עשרה שנה עד ‪ .1921‬משנה זו‪ ,‬מודגשת ההפרעה בקשב כיסודית‬
‫להפרעות המשניות‪ .‬בשנת ‪ 1921‬דווחו ‪ Weiss & Hechteman‬על הפרעה זו וכינו אותה‬
‫"תיאורית הספירלה" שבה הם מתארים את השפעת הילד ההיפראקטיבי על הוריו ולהפך‪.‬‬
‫המבנה המשפחתי חשוב עד היום בקביעת גורלם של ילדים היפראקטיביים‪ ,‬גם אם עדיין לא‬
‫מובן מהות המנגנון‪ .‬לטיפול התרופתי הוצע לראשונה טיפול התנהגותי‪ ,‬טיפול פסיכותרפויטי‬
‫וכן הדרכת הורים והתערבות התנהגותית בכיתה בה לומד הילד ההיפראקטיבי‪.‬‬
‫הקיטוב בין ארה"ב ואירופה‪ ,‬ובעיקר צרפת‪ ,‬הלך וגדל ולמעשה עד היום מדינות כמו צרפת‬
‫אינן מכירות בקיומה של הפרעה זו‪ .‬לכן ילדים הסובלים מהפרעה זו‪ ,‬זכו לטיפול שונה‬
‫בארה"ב לעומת אנגליה או צרפת למשל‪ .‬קיטוב זה השפיע על היכולת לבחון את נפיצות‬
‫התופעה ושכיחותה בקרב אוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫החל משנות ה‪ 21-91-‬של המאה ה‪ ,41-‬פורסמו אמות‪-‬מידה ייחודיות לאבחון ההפרעה‪,‬‬
‫ופותחו כלים ועזרי מחקר לבדיקת מהימנותן‪ .‬נמצא שההפרעה ממשיכה להתקיים עד גיל‬
‫מאוחר‪ ,‬ושאחד המרכיבים התורמים להמשכיות קיומה כגורם פתולוגי הוא דרגת התוקפנות‬
‫המשולבת בהיפראקטיביות‪ .‬ההיפראקטיביות יוחסה לחוסר בשלות מערכת העצבים‬
‫המרכזית‪ ,‬בעוד שהתוקפנות יוחסה לגורמים התפתחותיים סביבתיים‪ .‬משנת ‪ 1921‬היה סיווג‬
‫אחיד של ההפרעה מכמה בחינות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סולם מדידה אחיד לאבחון ההפרעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רשימת אמות‪-‬המידה הייתה מבוססת על ממדים אמפיריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התסמינים היו צריכים להיות חריגים לגיל הילד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפרעה אפקטיבית מלווה(דיכאון או היפומניה) לא שללה את קיום ההפרעה‪ ,‬אלא‬
‫נתפסה כהפרעה מלווה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪‬‬
‫הפרעת הקשב והריכוז צורפה עם ההפרעה המרדנית והפרעת ההתנהגות להפרעה‬
‫אחת‪ ,‬שנקראה "הפרעות התפרצותיות בהתנהגות"‪ .‬זה נבע מתפיסה קלינית‬
‫מקובלת שבמקרים רבים יש חפיפה בין ביטויי ההתנהגות של ההפרעות השונות‪.‬‬
‫מאז שהחל המחקר להתמקד בהבדלים בין כול אחת מההפרעות‪ ,‬חשוב היה להגדיר את‬
‫המאפיינים של ההפרעה ע"מ לספק טיפול מתאים‪ .‬אחת הדרכים לאשש את ההבדל בין שתי‬
‫ההפרעות היא לבדוק את הקשר הגנטי המלווה של כל אחת מההפרעות‪ .‬מחקרים שנעשו‪,‬‬
‫ובעיקר מחקרו של ‪ ,)1991( Biederman‬הראו שלקרובי הילד עם הפרעת הקשב והריכוז‪,‬‬
‫קיימות הפרעות שונות מאלו שנמצאו אצל קרובי ילד הסובל מהפרעות בהתנהגות‪ .‬או‬
‫מהפרעה משולבת‪ .‬אצל הקרובים של הילד עם הפרעת קשב וריכוז נמצאו הפרעות בהישגיות‬
‫ודיסטימיה (הפרעה במצב הרוח ומצבי רוח דיכאוניים)‪ ,‬בעוד שאצל הקרובים לילד עם‬
‫הפרעות התנהגות נמצאו הפרעות התנהגות אנטי חברתיות‪ ,‬שימוש יתר בחומרים‪ ,‬דיכאון‬
‫והפרעות בזוגיות‪ .‬אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נמצא שינויים בחלק הקדמי של האונה‬
‫המצחית‪ ,‬במערכת הלימבית‪ ,‬ליקויים בקולטנים במוח‪ ,‬מחסור בדופמין‪ ,‬בנוראפינפרין‬
‫ובסרוטנין‪ .‬בעיקר באזורים במוח הידועים כשלוטים בקשב‪ ,‬הרצייה‪ ,‬המוטיבציה ללמוד‬
‫והתגובה לחיזוקים‪ .‬כיום ברור שהטיפול צריך להיות משולב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי‬
‫לילד‪ ,‬טיפול תרופתי בממריצים ונוגדי דיכאון‪ ,‬או תרופות חדשות שמוכיחות את עצמן‬
‫כעיליות יותר‪ ,‬הדרכה להורים‪ ,‬הדרכה למורים‪ ,‬וחיזוק חיובי התנהגותי לילד‪.‬‬
‫סקירה זו של המושג הפרעת קשב וריכוז מראה את החשיבות שבהבנת ההפרעה במסגרת‬
‫חברתית בה היא מתוארת‪ .‬כיום ישנה הבנה מעמיקה יותר של הפרעות אלו‪ .‬בסקירה זו‬
‫ראינו עד כמה תפיסות מנוגדות בהבנת התפתחות ההפרעה‪-‬כמו ההבנה הביולוגית מול‬
‫הראייה הסביבתית‪-‬הפכו למשלימות זו את זו‪ .‬כיום ברור שקיים קשר תורשתי להפרעה אך‬
‫ברור באותה מידה‪ ,‬מידת השפעתה של הסביבה בהופעת התסמינים של ההפרעה‪ .‬חשוב לא‬
‫פחות להבין את התהליך הספירלי המצביע על הדדיות ההשפעה של הילד על ההורה ולהיפך‪.‬‬
‫(מנור‪ ,‬א' וטיאנו ‪ ,‬ש ‪)4114‬‬
‫‪ 1.3‬אפידמיולוגיה (שכיחות המגפה)‪:‬‬
‫הפרעה זו היא אחת הסיבות השכיחות ביותר להפנייתם של ילדים לטיפול נפשי‪ ,‬ומהווה את אחת‬
‫ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר בגיל הילדות‪ . ,‬ופוגעת ב‪ 3%-5%‬מהילדים בקירוב‪.‬‬
‫‪ ) 1998 ( Gingerich‬התייחס לשכיחות התופעה במדינות שונות‪ :‬בקנדה שכיחות התופעה היא‬
‫‪11‬‬
‫‪ 9%( 14%‬בנים ו ‪ 3%‬בנות)‪ .‬בסין ‪ ,3%‬בפורטו ריקו ‪ 9.5%-‬ובישראל ‪ .3.9%-‬בולטת שכיחות‬
‫התופעה בקרב בנים לעומת בנות‪ .‬אומנם יש לציין ששיטות המדידה היו שונות מארץ לארץ מה‬
‫שיצר את הפער לעיתים‪ .‬בכול מקרה ההפרעה נפוצה פי ‪ 3‬עד ‪ 9‬בקרב בנים לעומת בנות‪ .‬בנים‬
‫נוטים להפגין יותר התנהגויות תוקפניות‪ ,‬ובשל כך הגיעו יותר לצורך טיפול במרפאה‪ .‬הפרעת‬
‫הקשב והריכוז אינה נעלמת בילדות‪ ,‬אלא ממשיכה להתקיים גם בחייו הבוגרים של הלוקה‪.‬‬
‫הפרעה זו משפיעה מאוד על חיי הילד ובני משפחתו‪ ,‬וכן על החברה שסביבו‪ ,‬ולכן תופעה זו הפכה‬
‫לנושא חשוב בבריאות הציבור )‪.)2000 Stubbe‬‬
‫‪ 1.2‬אטיולוגיה (סיבות לתופעה)‪:‬‬
‫"ההפרעה מוגדרת כתסמונת‪ ,‬קרי כקבוצה של סימנים ותסמינים דומים המופיעה בחלק‬
‫מהאוכלוסייה "‪ ,‬ההתייחסות היא לקבוצת ילדים השונה מאחרים באופן קבוע לאורך מספר‬
‫מעקבים מתקופת הילדות ועד תקופת הבגרות‪ .‬ילדים אלו חשופים לסיכון מוגבר ללקות בקשיי‬
‫למידה ולפתח בעיות התנהגות ובעיות חברתיות‪ .‬יכול להיות שאין תסמין אחד שמצביע על בעיה‬
‫זו אלא מספר תסמינים קליניים (מרגלית‪ .)1922 ,‬למרות המחקרים הרבים שנעשו בארבעים‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬סיבות ההפרעה עדיין אינם ידועות‪ ,‬השימוש בביטוי ההפרעה או בחומרת‬
‫ההפרעה נעשה בביטויים שונים מעיד על כך שלהפרעה זו מספר גורמים פסיכו‪-‬חברתיים‬
‫וביולוגיים‪ .‬רוב החוקרים ביום מסכימים כי קיימת נטייה ראשונית ביולוגית להפרעה‪ .‬מחקרים‬
‫רבים שנעשו העלו השערות כי סיבוכי הריון‪ ,‬נטילת תרופות במהלך ההיריון‪ ,‬תזונה לקויה בזמן‬
‫ההיריון‪ ,‬היעדר בשלות נירולוגית וליקויים קוגניטיביים גרמו לליקוי זה בקרב ילדים‬
‫)‪.) 1990 Barkly‬‬
‫‪ 1.5‬תורשה או סביבה‪:‬‬
‫מחקרים שנערכו בתאומים ובילדים מאומצים ובמשפחות‪ ,‬נראה כי הפרעת קשב וריכוז היא‬
‫הפרעה תורשתית בבסיסה‪ .‬נמצא כי שיעור הגורם התורשתי נע בין ‪ ,11%-91%‬כלומר שקיים קשר‬
‫חזק בין שכיחות התופעה לגורם הגנטי שלה‪ .‬אבל חשוב לזכור שעדיין הקשר אינו מאה אחוזים‬
‫לכן יש לייחס זא ת גם לגורם הסביבתי וליחסי הגומלין בין הגורם הגנטי לתורשתי‪Connor .‬‬
‫(‪ .)2002‬הנתונים הנירופארמקולוגיים‬
‫כיום מעלים אפשרות של ליקויים בוויסות‬
‫הקטכולאמינים‪ ,‬ובמיוחד חוסר תפקוד דופמינרגי שהוא האטה בהפרשת הדופמין‪ ,‬ובעקיפין גם‬
‫ליקויים בוויסות של נוראפינפרין ‪ Wilens‬ושות' ( ‪ .) 4114‬כמו כן הועלתה אפשרות כי הפרעה זו‬
‫‪11‬‬
‫נגרמת מליקויים במבנה ובתפקוד של קליפת המוח הטרום קדמית‪ ,‬האונה הקדם מצחית (– ‪pre‬‬
‫‪ ) frontal‬וברשתות הקשרים שלה עם אזורים שונים במוח‪.‬‬
‫)‪.)1999 Zametkin) ,(1997 Barkly‬‬
‫‪ 1.1‬מאפיני ילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות‪:‬‬
‫קושי בדחיית סיפוקים‪ ,‬כמו הצורך להמתין לתור במשחק‪ ,‬להמתין בשקט‪.‬‬
‫‪ .1‬קושי בשליטה על דחפים ודחיית סיפוקים מידיים‪.‬‬
‫‪ .4‬עשיית קיצורי דרך‪ ,‬כאשר מבחינתם הפעילויות משעממות הם ינסו למצוא כל דרך על מנת‬
‫לקצר את הזמן הנדרש להן ולהימלט ממנה‪.‬‬
‫‪ .3‬הגבה מוגזמת ולא מאופקת ויכולת שליטה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪ .2‬קושי במילוי הוראות ועשיית משימות עד הסוף‪ .‬מוסחים בקלות ממשימותיהם‪.‬‬
‫(משרד החינוך‪)4111 ,‬‬
‫ההפרעה סווגה בשני מאפיינים קליניים –שני ממדים התנהגותיים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוסר קשב –חוסר היכולת לשמור על תגובה למשימות או פעילויות שונות‪ ,‬לזכור חוקים‬
‫ולציית להם‪ ,‬ולהתעלם מהסחות דעת שונות בזמן הפעילות‪.‬‬
‫‪ .4‬התנהגות היפראקטיבית ‪/‬אימפולסיבית או אי עיכוב של תגובות‪ .‬בשלב הראשון בגלאי‬
‫‪ 3-2‬שנים מופיעות בעיות הקשורות לעכבה זו בעוד שהבעיות הקשורות באינטראקציה‬
‫עם בני אדם מופיעות בגלאים מאוחרים יותר בין ‪ 5-1‬שנים ‪.)4113( Barkly‬‬
‫‪ 1.1.1‬תסמיני הפרעת קשב וריכוז עיקריים‪:‬‬
‫‪ )1991( Barkly‬ו‪ )1998( Gingerich‬דווחו כי התסמינים העיקריים של הפרעה זו הם‪ :‬טווח‬
‫קשב קצר‪ ,‬הסחת דעת‪ ,‬פעילות‪-‬יתר‪ ,‬קשים בריסון דחפים המתבטאים באימפולסיביות‬
‫ורגזנות‪ .‬הפרעות אלו מופיעות כבר בשל מוקדם למדי של הילדות‪ .‬בד"כ לפני גיל ‪ 1‬שנים‪ .‬והם‬
‫מופיעות בעקביות לאורך השנים‪ .‬ילדים אלו מתקשים ליצור קשרים חברתיים ולעמוד‬
‫בנורמות חברתיות מקובלות‪ .‬בשל הקושי שלהם לדחות סיפוקים הם נוטים להגיע לעימותים‬
‫עם בני גילם וכן עם מבוגרים‪ .‬בפעמים רבות הדבר בא לידי ביטוי בקשיים לימודיים בבית‬
‫הספר‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 1.1‬הטיפול התרופתי בהקו"ר‪:‬‬
‫‪ Wilens‬ושות' ( ‪ ) 4114‬התייחסו לטיפול התרופתי ודווחו על כך במחקרם‪" :‬הטיפול ב‪-‬‬
‫הקו"ר כולל מישלב תרופתי ולא תרופתי (טיפול בחינוך ובפסיכותרפיה‪ ,‬וטיפול משלים )‬
‫בניגוד לסברה המקובלת‪ ,‬עיקר הטיפול בהפרעה הוא תרופתי‪ ,‬והוא יעיל הן בתסמינים‬
‫ההתנהגותיים שלה והן בבעיות הנובעות ממנה בתחום הקוגניטיבי‪ ,‬החברתי והמשפחתי"‪.‬‬
‫ממחקרים שנעשו עולה כי הטיפול בהפרעה הוא רב –תחומי‪ .‬התרופות הניתנות כיום כטיפול‬
‫הן מעוררות‪ ,‬נוגדות דיכאון ותרופות נוספות‪ .‬התרופות המעוררות נמצאו כהכי יעילות עד‬
‫עתה‪ ( .‬כתב העת הרפואה ספטמבר ‪.)4112‬‬
‫‪ 1.1.1‬תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי ‪:‬‬
‫הטיפול התרופתי ממלא תפקיד חשוב בטיפול בילדים העם ‪ . ADHD‬רוב הטיפולים כוללים‬
‫תרופות מעוררות (פסיכוסיטימולנטים ) עם טווח פעולה שונה ‪.‬שחרור מידי או שחרור ממושך‪.‬‬
‫‪ )4111(,F0gelman Y &kalan E‬דווחו כי רישום מתילפנידט (שהוא הרטלין בשמו המסחרי )‬
‫מהווה את האחת תרופות המקובלות ביותר בטיפול בילדים עם הפרעת ‪ .ADHD‬הטיפול בתרופה‬
‫זו עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות ‪,‬הן במדינת ישראל והן במדינות מערביות אחרות‪.‬‬
‫למשל בבריטניה על השימוש בתרופה מי ‪ 4111‬מרשמים בשנה בשנת ‪ 1991‬ל ‪ 351,111‬לשנה בשנת‬
‫‪ Natt,DJ(.4112‬ושות' ‪.) 4111‬רוב העלייה ברישום התרופה הזו התרחשה בקרב ילדים‪.‬‬
‫אם כן רצוי שנכיר את תופעות הלוואי של תרופה זו מקרוב יותר ע"מ להבין טוב יותר את‬
‫ההשפעה של נטילת התרופות על רמת המוטיבציה של ילדים אלו לבצע כושר גופני ‪.‬לא אחת‬
‫נתקלתי בתלונות בקרב ילדים עם מוטיבציה סבירה יחסית ובעלי משמעת יחסית טובה בקושי‬
‫לבצע מאמץ אירובי ארוך טווח כמו ריצת ‪ 4‬ק"מ בטענות שונות ודיי דומות לאורך השנים הרבות‬
‫שבהם אני משמש מורה ומאמן לאוכלוסייה מיוחדת זו ‪" :‬המורה אני מיובש" ‪,‬המורה אני מרגיש‬
‫חלש " ‪,‬לא ישנתי טוב בלילה" ‪ ,‬אני מרגיש חלש כי לא היה לי תאבון לאכול " וכדומה ‪ .‬תלונות‬
‫אלו "הדליקו אצלי נורה אדומה " ורצון לנסות ולהבין את הסיבות לתופעה‪ .‬החוקרים ‪Peserson‬‬
‫‪ )4112( K , McDnagh MS‬והחוקר )‪ Godfrey J (2009‬התייחסו להשפעות הלוואי של נטילת‬
‫התרופות‪ ,‬הם דווחו על מספר תופעות לוואי עיקריות להלן ‪:‬‬
‫ירידה בתאבון ‪ :‬בקרב מטופלים במעוררים קצרי טווח וארוכי טווח‪ ,‬תרופות מסוגים שונים גרמו‬
‫לירידה בתיאבון ולכן המליצו על אכילה לפני נטילת התרופות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הפרעות שינה ‪ :‬תופעות של הפרעות שינה היה באחוזים גבוה יותר באופן משמעותי בקרב‬
‫המטופלים‪ .‬הטיפול גרם או להפרעת ש ינה או שהגביר הפרעת שינה קיימת‪ ,‬לכן הומלץ למטופלים‬
‫לטול את התרופות מוקדם בבוקר ולא אחה"צ או לשקול טיפול עם תרופה בעלת שחרור איטי ‪.‬‬
‫תופעות של חרדה ‪ :‬תופעות של חרדה נצפו במידה מועטת‪ .‬כמו כן טיפול ברטלין כרוך בעליה קלה‬
‫של לחץ הדם והדופק ‪,‬על כן המליץ ארגון ה ‪( FDA‬ארגון הבריאות האמרקאי ) לציין זאת‬
‫למטופלים‪ .‬נבדק סיכול לחלות במחלות לב איסכמיות ( הפחתה בקצב הזרמת הדם לשריר הלב )‬
‫ולאירוע מוח בכ‪ 241,111 -‬איש אשר נמצאו במעקב במשך עשר שנים‪.‬‬
‫פסיכוזה ‪ :‬קיימות עדויות לתופעת ריגוש לתופעת ריגוש עצבי ‪,‬הכוללות רגישות להתפתחות‬
‫פסיכוזה או מאניה כתוצאה מנטילת תרופות מעוררות כדוגמת הרטלין או בשמו הגינרי‬
‫‪,‬מטילפנידט‪ .‬כיום מומלץ ליטול רטלין למטרת טיפול לאחר שנערך אבחון מתאים ומהימן של‬
‫‪. ADHD‬חשוב מאוד לבדוק אם קיימות מחלות קרדיווסקולריות בקרב המטופלים או האם‬
‫קיים פוטנציאל להתמכרות לסמים‪ ,‬וכן האם קיימת הבחנה של סכיזופרניה (מחלת נפש) או‬
‫הפרעה דו‪-‬קוטבית (שהיא מאניה דפרסיה ‪,‬היא מחלה נפשית הגורמת לתנודות חריגות במצבי‬
‫הרוח‪ ,‬מרץ וביכול המטופל לתפקד כראוי‪ .‬ראוי וחשוב לציין בפני הילד או הבוגר את כול תופעות‬
‫הלוואי של נטילת התרופות ע"מ שיערך בהתאם על מנת לצמצם ע"י אכילה לפני נטילת תרופה‬
‫‪,‬נטילה בשעת בוקר מוקדמת ועוד תופעות כפי שמנינו מעלה‪ ( .‬הרפואה ‪,‬אוקטובר ‪)4111‬‬
‫‪ .2‬השפעת הפעילות הגופנית על ילדים הלוקים ב‪ADHD‬‬
‫בעבודת מחקר זו החוקר בודק משווה בין ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז לעומת ילדים‬
‫בריאים ביכולת ביצוע מאמצים אירוביים‪ .‬לכן בדק החוקר מחקרים שנעשו בארץ ובעולם שבהם‬
‫נחקר השפעת פעילות גופנית מסוגים שונים‪ :‬אירובית‪ ,‬סבולת שרירית‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬גמישות‪,‬‬
‫פעילות גופנית קלה וכדומה על שיפור מדדים התנהגותיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪ .‬להלן סקירה‬
‫של מספר מחקרים שונים וממציאיהם‪.‬‬
‫‪ 4.1‬במחקר שנעשה באוניברסיטת צפון קרולינה בגרינסבורו ע"י ‪ ) 4111( Etnier & Gapin‬אשר בחן‬
‫את הקשר בין פעילות גופנית לתפקודים ניהוליים בילדים בעלי לקות ‪ ADHD‬בחנו החוקרים את‬
‫תפקודם של הילדים בעלי לקות ‪ ADHD‬במה שהם הגדירו כתפקודים ניהוליים שהם‪:‬‬
‫תהליכי השליטה הקוגנטיבים הגבוהים של האדם‪ .‬תפקודים ניהוליים חיוניים לצורך תכנון‬
‫וקבלת החלטות‪ ,‬איתור ותיקון טעויות‪ ,‬למידה של מצבים או פעולות חדשים‪ ,‬התמודדות מול‬
‫‪12‬‬
‫מצבים מסוכנים או מסובכים‪ ,‬התגברות על הרגל מושרש היטב או התנגדות לפיתוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם‬
‫מאפשרים לאדם לפתח שליטה עצמית ויכולת לדחיית סיפוקים מידיים לצורך הגשמת מטרות‬
‫ארוכות טווח‪ .‬שאלת המחקר שלהם הייתה‪ :‬האם פעילות גופנית (הידועה כבעלת השפעה על‬
‫הקוגניציה) יכולה להיות יעילה עבור ילדים בעלי ‪ ?ADHD‬החוקרים בדקו במחקר ‪ 41‬ילדים‬
‫בגילאי ‪ .2-14‬כל משתתפי המחקר היו בנים (בשל השכיחות הגבוהה של הפרעת קשב וריכוז והיפר‬
‫אקטיביות ‪ ADHD‬בקרב בנים)‪.‬כל משתתפי המחקר אובחנו כבעלי ‪ ADHD‬והנם מטופלים‬
‫בתרופות‪ .‬הילדים קיבלו מבחן שבדק ‪ 2‬פרמטרים (לצורך מענה על כל המבחנים ניתנו להם ‪25‬‬
‫דקות)‪.‬התפקודים שנבחנו‪ :‬מבחן מהירות תגובה מול מחשב‪ ,‬העתקת תבניות‪ ,‬חזרה על משפטים‬
‫מתוך זיכרון‪ ,‬זמן עיבוד מידע‪ .‬בסיום המבחן כל ילד קיבל פדומטר (מד צעדים)‪ ,‬אותו היה עליו‬
‫ללבוש במשך ‪ 1‬ימים בכל שעות העיירות שלו‪ .‬אחרי ‪ 1‬ימים נאספו הפדומטרים מהילדים (נלקחו‬
‫תוצאות רק מילדים שהיו עם הפדומטר לפחות ‪ 5‬ימים)‪ ) 4111( Etnier & Gapin .‬דווחו מניתוח‬
‫הנתונים כי נמצא מתאם גבוה בין כמות הפעילות הגופנית אותה ביצע הילד (ושבאה לידי ביטוי‬
‫בפדומטר) לבין התפקוד של הילד במבחנים הניהוליים‪ .‬ילדים שביצעו יותר פעילות גופנית גם‬
‫הראו תוצאות טובות יותר במבחנים התפקודיים‪ .‬מסקנת החוקרים הייתה‪ :‬פעילות גופנית יכולה‬
‫לנבא הצלחה במבחנים תפקודיים! ילדים שע"פ הפדומטר שלהם ביצעו יותר פעילות גופנית במשך‬
‫השבוע‪ ,‬באופן מתאמי גם הראו תפקודים טובים יותר במבחנים הניהוליים‪ ,‬בייחוד בפרמטרים‬
‫שכללו תכנון‪ .‬פעילות גופנית מהווה מדד להצלחה במבחנים ניהוליים עבור ילדים בעלי ‪.ADHD‬‬
‫התרופות אותן מקבלים ילדי ‪ ADHD‬יעילות רק ב‪ 45-21% -‬מהילדים‪ .‬פעילות גופנית הוכחה‬
‫כמסייעת לילדים בעלי ‪ ADHD‬וזה יוכל לאפשר לאותם ילדים לצמצם את התרופות שלהם‬
‫ולהגדיל את הפעילות הגופנית ויש בכך משום פריצת דרך של ממש!‪) 2010) Gapin & Etnier ,‬‬
‫‪ 4.4‬במחקר גישוש נוסף אשר נעשה מטעם אוניברסיטת מונטריאול בקנדה ע"י ‪ Verret‬ושות'‬
‫(‪ )2010‬בנושא השפעת פעילות גופנית על ילדים עם ליקוי ‪ ADHD‬בדקו החוקרים האם תכנית‬
‫מתוגברת של פעילות גופנית תסייע לילדים אלו לשפר תפקודי התנהגות ותשפר יכולת‬
‫קוגניטיבית‪ ..‬המחקר בוצע ע"י בית חולים "‪ "Revier de Paris‬ונתמך ע"י כל הורי המשתתפים‬
‫ללא יוצא מן הכלל‬
‫במשך ‪ 11‬שבועות באולם הספורט של ביה"ס ‪ 3‬פעמים בשבוע נדרשו‬
‫התלמידים לעשות פ"ג במשך ‪ 25‬דקות‪ .‬הפעילות כללה חימום‪ ,‬תרגיליי קואורדינציה‪ ,‬פיתוח כוח‬
‫והורדת דופק בסופו של דבר הרעיון המרכזי היה לשמור על סימביוזה בין פעילות עצימה לקלה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כל הנ"ל נעשה בפיקוח של מוניטור מיוחד ושעונים‪ ,‬כאשר בהמשך שולבו גם משחקיי כדור‬
‫לתלמידים‪ .‬במהלך המחקר בוצעה פעילות קלה על קבוצת ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫השערת המחקר של ‪ Verret‬ושות' (‪ )2010‬הייתה שנחזה בשיפור בכל ההתנהגויות הקשורות‬
‫בקשב ובריכוז‪ .‬חשוב לציין כי כל המשתתפים בניסוי כבר אובחנו כל אחד מהם באופן אישי ע"י‬
‫רופא המשפחה ועוד גורמים הנוגעים בדבר כלוקים בהפרעת קשב וריכוז ( ‪ )ADHD‬וזאת גם בפן‬
‫הרגשי וגם בפן המוטורי‪ .‬המחקר כלל ‪ 41‬משתתפים בגילאים של בין ‪ .1-14‬אותם ‪ 41‬ילדים‬
‫חולקו ל‪ 4‬קבוצות‪ .‬קבוצה אחת מנתה ‪ 11‬תלמידים ונקראה קבוצת השליטה והיא הטרוגנית‬
‫וכללה ילדים מאזורים שונים(גיאוגרפית) כמו כן בקבוצת השליטה כולם היו תחת טיפול תרופתי‪.‬‬
‫קבוצה שנייה נקראה קבוצת הפעילות הגופנית ומנתה ‪ 11‬ילדים שרק ‪ 31%‬מהם נטלו תרופות‪.‬‬
‫האחראים הונחו אגב שלא לשנות במאומה את מינון וזמניי קבלת התרופות‪ .‬בשלב השני של‬
‫הניסוי‪ 11 ,‬ימים לפני תחילת הניסוי (שארך ‪ 11‬שבועות)‪ ,‬בקשו ‪ Verret‬ושות' (‪ )2010‬מהנחקרים‬
‫לא לשנות את מינון התרופות ולא לעשות פ"ג יום לפני המבחנים‪ ,‬בשלב הזה מדדו החוקרים את‬
‫חוזק שרירי השלד‪( bmi ,‬יחס בין משקל חלקי גובה בריבוע )‪ ,‬גמישות‪ ,‬סבולת שריר‪ ,‬סבולת כוח‪.‬‬
‫בשלב השלישי ערכו ‪ Verret‬ושות' (‪ )2010‬מדידת התנהגות (‪ )cbcl‬באמצעות שאלון שמורים‬
‫מילאו שמדד בעיות סוציאליות וחברתיות של התלמידים במבחן ה ‪ cbcl‬בחנו מספר אספקטים‬
‫ובהם‪ :‬חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ביצוע תחת לחץ‪ ,‬התמודדות עם מצביי דחק‪ ,‬בעיות תשומת לב‪ ,‬עמידה‬
‫בכללים‪ ,‬התפרצויות אגרסיביות כאשר נעשה ממוצע של מה שהשיגו התלמידים במבדקים הנ"ל‬
‫וכל אחד מהם קיבל ציון שהתבטא באחוזון מסוים המתאים לו‪ .‬בשלב האחרון מדדו ‪Verret‬‬
‫ושות' (‪ )2010‬מדידות ניורופסיכולוגיה – תשומת לב להתנהגות ותגובות הקשורות לכך שם‬
‫המבחן‪ avery day attention for children-‬בפועל המבחן בודק את יכולת הריכוז וההתאמה של‬
‫הנבחן לדוגמא‪ :‬מבחן בו הנבדק שומע שני קולות אחד ללכת והשני לא ללכת‪ ,‬החוקרים שמים לב‬
‫למתי הוא הגיב כמה זמן לקח לו להגיב ובאופן כללי למה הוא בחר להגיב ולמה לא‪.‬‬
‫‪ Verret‬ושות' (‪ )2010‬דווחו כי סה"כ רוב התוצאות היו בתחום הנורמאלי‪ .‬בעקבות המחקרים‬
‫אמנם הוכח שפעילות גופנית תורמת ועוזרת מבחינה מוטורית‪ ,‬כוח‪ ,‬קוגניציה‪ ,‬ואף בפן‬
‫ההתנהגותי במעט אך אפילו החוקרים טוענים שלא דיי במחקר זה והוא לא מהווה בסיס איתן‬
‫מספיק להשערות מרחיקות לכת‪ ,‬יחד עם זאת ‪ Verret‬ושות' (‪ )2010‬טענו שפעילות גופנית‬
‫קונסיסטנטית בכוחה בהחלט לשפר תהליכים של מאן דהוא ולסייע להיות חד וממוקד באופן‬
‫‪11‬‬
‫כללי לכל אדם באשר הוא אדם‪ .‬ממחקר נוסף זה אנו למדים כי פעילות גופנית‪ ,‬אפילו קלה‪ ,‬יכולה‬
‫לסייע ולשפר יכולת מוטורית‪ ,‬כוח‪ ,‬קוגניציה‪ ,‬ואף לסייע בצד התנהגותי‪ .‬אם כי זהו מחקר גישוש‬
‫ראשוני‬
‫ונושא‬
‫זה‬
‫עוד‬
‫ראוי‬
‫שייחקר‬
‫לעומק‪.‬‬
‫(‪2010‬‬
‫‪al,‬‬
‫‪et‬‬
‫‪)Verret‬‬
‫‪ 4.3‬בשנת ‪ 4111‬ערכו ‪ Kostrzewa& Archer‬מחקר סקירה בכתב העת שעוסק בהפרעת קשב וריכוז‬
‫שכלל מחקרים שנעשו משנת ‪ 1921‬ועד ‪ 4111‬במדינות שונות בעולם‪ ,‬בנושא השפעת פעילות גופנית‬
‫על ילדים עם הפרעת ‪ )4111( Kostrzewa & Archer .ADHD‬דווחו כי הפרעת ‪ ADHD‬היא למעשה‬
‫בעיה התפתחותית שמקורה במוח‪ .‬סטטיסטית נמצאה שכיחות ההפרעה בין ‪ 2%-14%‬בילדים‬
‫בחתך הגילאים שבין ‪ 1-14‬ברוב המדינות ובכל גווני הקשת באוכלוסייה אם כי מחקרים מראים‬
‫שהפרעה זו נפוצה יותר דווקא בקרב בנים‪ .‬עוד דווחו ‪ )4111( Kostrzewa & Archer‬כי סה"כ‬
‫הציונים של הלוקים בהפרעה מסוג ‪ ADHD‬בהחלט נמוכים יותר משל ילדים נורמטיביים אחרים‪,‬‬
‫הדבר המעניין לראות במחקר כי ה‪ ADHD‬לא משפיע רק על הלוקים בהפרעה זו אלא גם על‬
‫המעגלים הקרובים כמו המשפחה וההורים שמסביב שנשאבים לעולמו של הילד מתוך רצון‬
‫לגיטימי לעזור לו ונתקלים פעמים רבות בחומה בצורה‪ ,‬מצביי רוח משתנים וחוסר יכולת לתקשר‪.‬‬
‫כמובן שהתנהלות מסוג הנ"ל וכל מה שקשור בה יש בה להשפיע על הסביבה הקרובה והמידית‬
‫ולא רק על המשפחה הגרעינית‪ .‬עוד דווחו ‪ )4111( Kostrzewa & Archer‬במחקר שפעילות גופנית‬
‫מסייעת מאוד ובכוחה להוריד לחץ‪ ,‬להפחית את הסיכוי לדיכאון‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה בדומה מאוד‬
‫למחקר הקודם‪ .‬למעשה גם בניסיונות שנעשו על חיות (חולדות ) ולא רק על בני אדם נמצא כי‬
‫פעילות גופנית מפתחת ומשפרת מרכיבים של רגישות‪ ,‬יכולת מוטורית‪ ,‬רגישות ותפקוד קוגניטיבי‬
‫באופן כללי‪ .‬כמו כן נמצא כי האפקט של פעילות גופנית גרם להפחתה של התנהגות השלילית של‬
‫אותם תלמידים בעליי לקות ‪ ADHD‬ולמעשה פ"ג תרמה ליכולתם של התלמידים להתנהג טוב‬
‫יותר ובצורה מקובלת יותר‪ .‬באחד המחקרים נמצא כי פעילות גופנית שנמשכה בין ‪ 5-15‬דקות‬
‫הורידה משמעותית התנהלות היפראקטיבית של הנבדקים וכמו כן דווח על ירידה בהפרעות מצד‬
‫אותם תלמידים‪ .‬עוד דווח ע"י החוקרים על מחקר שכלל ‪ 19‬בנים בעלי ‪ ADHD‬שעשו פעילות‬
‫גופנית בני ‪ 1-14‬שנים כי אמנם ההתנהגות השתפרה בהחלט אך לא הציונים‪ .‬התוכנית הנ"ל‬
‫הצליחה לשפר מרכיבים כמו תפקוד מוטורי‪ ,‬שיפור עיבוד תהליכי מידע במוח‪ ,‬יכולת מסת שריר‬
‫ואף התנהגות כללית בכיתה ובבית‪ .‬לאור המחקרים דלעיל נוכל לסכם ולומר כי לרוב ישנה‬
‫הסכמה כוללנית על כך שפעילות גופנית בכוחה לסייע ללוקים ב ‪ ADHD‬וסיוע זה משמעותו‬
‫שיפור של עשרות אחוזים במגוון רחב של תפקודים ופעילויות‪ .‬המחקרים מצביעים על כך חד‬
‫‪11‬‬
‫משמעית שפעילות גופנית טובה ומסייעת לבעליי הלקות‪ ,‬הפועל היוצא של הנאמר לעיל מסקירה‬
‫ספרותית זו היא המלצה לאנשים נורמטיביים לבצע פעילות גופנית בכלל ולפני מטלות חשובות‬
‫בפרט וקל וחומר לבעליי הפרעות קשב וריכוז (‪)2155 , Kostrzewa & Archer‬‬
‫במחקר שנערך בשנת ‪ 4113‬ע"י ‪ Abramovitch et al‬בעקבות מחקר שבחן את הקשר הטורדני בין‬
‫פעילות גופנית ומחשבות טורדניות‪ ,‬תחושת דאגה ואימפולסיביות בקרב מבוגרים המאובחנים‬
‫כלוקים בהפרעת קשב וריכוז (להלן קו"ר –הפרעת קשב וריכוז) ‪.‬נמצא קשר בין רמת תסמיני‬
‫הפרעת הקשב שלהם למידת פעילותם הגופנית של הנבדקים‪ .‬במחקר נבדקו ‪ 31‬מבוגרים‬
‫המאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות‪ .‬המחקר בוצע באמצעות שאלונים‬
‫אשר בחנו את תסמיני הפרעת הקשב ביחס לרמת הפעילות הגופנית של הנבדקים‪ .‬הנבדקים אשר‬
‫דווחו על מעורבות גבוהה בפעילות גופנית אירובית‪ ,‬הראו אימפולסיביות נמוכה יותר ופחות‬
‫ופחות מחשבות טורדניות ודאגות‪. )4113( Abramovitch et al .‬הסבר למחקר זה מוסבר‬
‫באמצעות מנגנונים ביולוגיים‪ -‬עצביים שונים המעלים את האפשרות כי פעילות גופנית מונעת‬
‫התגברותם של תסמינים מסוימים הקיימים אצל ילדים הסובלים מהקו"ר ‪Abramovitch et al .‬‬
‫(‪)4113‬‬
‫‪ 4.2‬השפעה מיטבית של פעילות גופנית על ילדים עם ‪ADHD‬‬
‫טיב הקשר בין פעילות גופנית לתפקוד קוגניטיבי בילדים ומבוגרים נחקר כבר יותר מי ‪ 51‬שנה‪,‬‬
‫מחקרים בנושא הראו כי קיים קשר הדוק בין פעילות גופנית וקוגניציה בהיבטים של מנגנונים‬
‫פיזיולוגיים ומנגנוני למידה ‪/‬התפתחות‪ .‬לפעילות גופנית ולחינוך גופני יש השפעה חיובית על‬
‫ריכוז‪ ,‬על למידה ועל הצלחה אקדמית‪ ,‬וכן גם על חרדה והערכה עצמית‪ .‬מחקרים אחדים בדקו‬
‫את ההשפעה של פעילות גופנית בילדים עם ‪ ADHD‬והראו תוצאות דומות‪ ,‬אולם כדי להגביר את‬
‫התודעה ואת החשיבות של פעילות גופנית כפקטור קליני משמעותי בטיפול וסיוע לילדים אלו‬
‫‪(.‬קונסטנטיני ושות' ‪)4114‬‬
‫כאשר אנו באים לבחון את ההשפעה המיטבית של פעילות גופנית על ילדים עם הקו"ר (להלן‬
‫הקו"ר –הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ‪ ) ADHD,‬רואים כי היא מסייעת במישורים שונים‪:‬‬
‫התמדה‪ ,‬סיוע ביצירת קשרים חברתיים‪ ,‬שיפור יכולת קשב וריכוז‪ ,‬שיפור קואורדינציה‪ ,‬שחרור‬
‫אנרגיות‪ ,‬שיפור יכולות למידה‪ ,‬קליטה‪ ,‬עיבוד וניתוח מידע חדש‪ .‬קיימות ראיות התומכות‬
‫‪12‬‬
‫בהשפעה חיובית של פעילות גופנית על התפקוד קוגניטיבי של ילדים ובוגרים ובעיקר ילדים בגלאי‬
‫‪ 1-13‬שנים ‪.‬‬
‫בסקירת ספרות שערכה קונסטנטיני ושות' ( ‪ ) 4114‬נמצאו ממצאים שהצביעו לאותו כיון ‪ :‬שיפור‬
‫יכולת קוגניטיבית אצל ילדים ומבוגרים‪ :‬במחקר שערכה גפין ועמיתיה (‪ )4111‬הובאו מספר‬
‫דוגמאות למחקרים שנעשו ב‪ 31-‬שנים האחרונות ‪.‬אלן (‪ )1921‬הציע תכנית אימון של משך שישה‬
‫שבועות ‪,‬שלוש פעמים בשבוע ‪ ,‬שכללה הליכה של ‪ 5-11‬דקות ‪,‬הילדים היו קשובים יותר בימים‬
‫שבהם בוצעה הפעילות‪ .‬שיפמן (‪ )1925‬הציע תכנית פעילות גופנית של ‪ 14‬שבועות שבדקה השפעת‬
‫ריצה על היפראקטיביות‪ ,‬שליטה בדחפים ובמינון התרופתי ‪.‬המחקר נעשה ללא קבוצת ביקורת ‪.‬‬
‫הפעילות הגופנית גרמה לירידה בהיפראקטיביות ובדחפים וכן הביאה לירידה במינון התרופתי‪.‬‬
‫וונדט (‪ )4111‬ערך תכנית אימון רגילה של שישה שבועות‪ ,‬שבה נטלו חלק ‪ 13‬ילדים עם הקו"ר‬
‫שקבלה תכנית אימונים סדירה‪ ,‬וקבוצת ביקורת של ‪ 11‬ילדים של קבלו שום אימון נוסף‪ .‬חל‬
‫שיפור התנהגותי בקבוצה שקבלה את התוספת אימון‪ .‬מחקרים נוספים של טת' (‪ )4113‬שכלל‬
‫שמונה שבועות של אימון ניכר שיפור התנהגותי‪ ,‬כמו כן במחקרם של גפין ועמיתיה (‪ )4111‬שנערך‬
‫במשך שבוע שלם שבו ניתנה לקבוצת בנים אימון מרוכז שהביא להורדת מינון התרופות‪ ,‬במחקר‬
‫זה לא נבדקה השפעת הפעילות הגופנית על תפקוד קוגניטיבי ‪ .‬מחקר נוסף של קאנג ועמיתיו‬
‫(‪ ) 4111‬הראה שיפור במיומנויות חברתיות ותפקודים קוגניטיביים‪ .‬מחקר של סמית ועמיתיה‬
‫(‪ )4111‬הראה גם שיפור ניכר בסימפטומים של הקו"ר ‪ .‬מחקר של ורט ועמיתיו (‪ )4114‬בדק כושר‬
‫גופני‪ ,‬תפקודים קוגניטיביים והתנהגות בילדים עם הקו"ר נמצא כי לאחר תכנית בת ‪ 11‬שבועות‬
‫‪ 3,‬פעמים בשבוע ‪ 25,‬דקות בכול פעם ‪,‬חל שיפור במסת השריר‪ ,‬ביכולת המוטורית‪ ,‬בהתנהגות‬
‫ובעיבוד המידע ע"י הילדים הנבדקים‪ .‬מחקר זה הגיע לאחר מחקר מקיף נוסף שנעשה ע"י פריש –‬
‫פלאש (‪ ) 1992‬שבדק השפעה של שילוב פעילות גופנית וכישורים חברתיים על התנהגות‪ .‬נצפה‬
‫שיפור ניכר בהתנהגות הפרטים בקבוצת הפעילות הגופנית‪.‬‬
‫ע"פ המלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים בנוגע לאבחון‪ ,‬הערכה וטיפול בילדים‬
‫ומתבגרים עם הקו"ר קיימות מספר המלצות בנוגע לטיפול באוכלוסייה זו שאחת מהם היא‬
‫חשיבות הפעילות הגופנית כפקטור משמעותי בטיפול וסיוע לילדים ‪ .‬פעילות גופנית הובילה‬
‫לשיפור בבריאות הנפשית של הילדים שנטלו חלק במחקרים הרצ"ב ‪.‬לדברי החוקרים ‪,‬פעילות‬
‫גופנית יכולה להיחשב מרכיב משמעותי נוסף לטיפולים שכבר מבוססים היטב בתחום זה‪ ,‬כדוגמת‬
‫טיפול קוגניטיבי –התנהגותי‪ ,‬שהוא כאמור אחת ההמלצות של האקדמיה האמריקאית לרפואת‬
‫‪19‬‬
‫ילדים‪ .‬אנשי מקצוע‪ ,‬רופאים‪ ,‬מורים והורים צריכים לעודד פעילות גופנית בילדים‪ ,‬לא רק לשם‬
‫היתרונות הבריאותיים והפיזיים שלה אלא גם לשיפור בבריאות הנפשית‪.‬‬
‫(הרפואה דצמבר ‪) 4114‬‬
‫‪ 4.5‬לסיכום נושא השפעת פעילות גופנית על ילדים עם הקו"ר ישנו מחקר סקירה נוסף שנעשה ע"י‬
‫אברמוביץ ע‪ ,‬ושו"ת (‪ ) 4113‬מחקר זה בדק קורלציה בין פעילות גופנית לבין מחשבות פולשניות‪,‬‬
‫דאגה ואימפולסיביות במבוגרים עם הפרעת ‪. ADHD‬המחקר בדק את ההשפעה של פעילות‬
‫גופנית על אוכלוסייה זו‪ .‬זה היה מחקר פיילוט רוחבי‪ .‬הרקע למחקר זה היה‪ :‬פעילות גופנית‬
‫ידועה כמייצרת מספר אפקטים פסיכולוגיים באוכלוסיות בריאות ולא בריאות כאחת ‪.‬מכל מקום‬
‫‪ ,‬מעט ידוע על הקשר בין אימון גופני וסימפטומים של הפרעת ‪ ADHD‬במבוגרים עם ‪. ADHD‬‬
‫מחקר זה בודק את הקשר בין אימון גופני לבין שלושה סימפטומים ‪.1 :‬התנהגות אימפולסיבית ‪.‬‬
‫‪.4‬מחשבות פולשניות לא רצוניות‪ .3 .‬דאגה ‪ .‬השתיים האחרונות הן מרכיב קוגניטיבי בחרדה‬
‫שהיא סימפטום בולט ב‪. ADHD‬החוקרים בדקו את הפעילות הגופנית באמצעות שאלוני דיווח‬
‫עצמי‪ .‬השתתפו ‪ 31‬משתתפים עם אבחנה של ‪ .ADHD‬הקבוצה חולקה לשתי קבוצות ‪:‬אלה‬
‫העוסקים בפעילות אירובית תכופה ונקראה( פעילות ברמה גבוהה‪ )high activity-‬וקבוצה שניה ‪-‬‬
‫עוסקים בפעילות גופנית לא תכופה (פעילות ברמה נמוכה ‪.)low activity group -‬תוצאות המחקר‬
‫היו דיי ברורות‪ :‬מבוגרים עם ‪ ADHD‬שעסקו בפעילות גופנית אירובית תכופה דיווחו על התנהגות‬
‫אימפולסיבית מופחתת משמעותית ‪ .‬הפחתה ניכרת בדאגה ומחשבות טורדניות‪ -‬פולשניות לעומת‬
‫הקבוצה שעסקה בפעילות גופנית נמוכה ששם ההשפעה הייתה הרבה יותר נמוכה‪ .‬מסקנות‬
‫המחקר היו‪ :‬נמצא קשר ברור בין פעילות גופנית והפחתה בסימפטומים של אימפולסיביות‬
‫מחשבות פולשניות ודאגה במדגם של מבוגרים עם ‪ . ADHD‬תוצאות מחקר זה עשויות לעודד‬
‫מחקרים נוספים בנושא ופותח צוהר חשוב לבדיקה וטיפול באוכלוסייה זו אצל מבוגרים וילדים‪.‬‬
‫במחקר זה סוקרים החוקרים אברמוביץ ע‪ ,‬ושו"ת (‪ ) 4113‬מחקר סקירה מקיף וגדול שנעשה‬
‫בתחום זה במהלך השלושים שנה האחרונות ‪ .‬האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית (‪ )4111‬הגדירה‬
‫את‬
‫הפרעת ‪ ADHD‬כהפרעה נוירולוגית התפתחותית המאופיינת בעיקר בהיעדר קשב‪,‬‬
‫אימפולסיביות והיפראקטיביות‬
‫הפרעה זו ממשיכה להתקיים בבגרות ע"פ מחקרם של‬
‫)‪ Biederman et al (2010) ,Kessler et al (2006),Mannuzza et al (1993‬מצב זה ‪ /‬הפרעה זו‬
‫מופיעים בכל רחבי העולם‪ 5.3% -‬בילדים ומתבגרים ו ‪ 2.2% -‬במבוגרים (‪Bederman et al )4111‬‬
‫‪41‬‬
‫‪.‬נמצא קשר בין פעילות גופנית והשפעתה על התפקוד הפסיכולוגי והקוגניטיבי ‪ .‬המחקר מצביע על‬
‫כך ששיפור בבריאות הפיזית פעילות גופנית מפחיתה חרדה ודיכאון ומשפרת תפקודים‬
‫פסיכולוגיים באוכלוסיות קליניות ולא – קליניות ע"פ דווחם של ‪Dunn et al (2001) ,Page RM‬‬
‫‪,Winfley D & & Tucker LA (1994),Sjogren et al (2006),Teychenne et (2008)al‬‬
‫)‪ Kunce J(1986‬ממצאים נוספים דווחו ע"י ‪ )4111( et al Wipfli‬אשר ערכו מחקר מטה ‪-‬‬
‫אנליזה שכלל ניסויים רנדומליים מבוקרים שבחנו את האפקטים מפחיתי החרדה של האימון‬
‫הגופני‪ .‬הם מצאו הפחתה משמעותית בחרדה בקבוצות שנהגו להתאמן בהשוואה לקבוצות‬
‫ביקורת שלא טופלו ‪,‬יתרה מכך החוקרים דיווחו שהקבוצות שהתאמנו הפגינו הפחתה משמעותית‬
‫יותר בחרדה ‪ ,‬בהשוואה לטיפולים האחרים מפחיתי החרדה‪ .‬המחקר מגלה שפעילות גופנית‬
‫עשויה להיות מקושרת עם שיפור בתפקודים קוגניטיביים )‪ .Winter et al (2007‬נעשה ניסיון‬
‫מרשים להבין את טבעם של האפקטים של הפעילות הגופנית‪ .‬במחקר הקודם אברמוביץ ושוויגר‬
‫)‪ Abramovitch A & Schweiger A(2009‬מצאו שבוגרים צעירים עם ‪ ADHD‬סובלים יותר‬
‫משמעותית ממחשבות פולשניות ודאגה מקב׳ הביקורת הנורמלית ‪.‬במחקר הנוכחי נעשתה‬
‫השוואה בין ‪ 4‬קבוצות בוגרים עם ‪ : ADHD‬העוסקים באופן תכוף והעוסקים באופן לא תכוף‬
‫בפעילות גופנית ‪.‬תוצאות המחקר גילו שפרטים בוגרים עם ‪ ADHD‬שעסקו בפעילות גופנית‬
‫אירובית לעיתים תכופות דיווחו על הפחתה משמעותית במה שקרוי ‪( meta- worry‬דאגה על‬
‫דאגה )‪ ,‬פחות דאגה בגלל המחשבות הפולשניות‪ ,‬פחות קושי בדחיית המחשבות הפולשניות‪ ,‬פחות‬
‫עצבות בגלל המחשבות הפולשניות ובאופן כללי ‪ -‬הפחתה משמעותית במחשבות פולשניות‬
‫מעוררות חרדה ‪ .‬ממצא חשוב נוסף‪ -‬חברי הקבוצה שעסקו בספורט בצורה אינטנסיבית יותר‬
‫דיווחו על הרבה פחות התנהגות אימפולסיבית‪ -‬אחד המרכיבים המהותיים בתסמונת ‪. ADHD‬‬
‫במהלך השנים התפתחה ספרות ענפה בנושא והיא גדלה בהתמדה ‪ .‬הספרות מציעה הסבר לתופעה‬
‫שתוארה לעיל‪ :‬פעילות פיסית עשויה לשנות העברה של נירו טרנזמיטורים מנו אמינים ‪Winter et‬‬
‫)‪ .Hattori et al (1994) , al (2007‬אימון גופני גורם לשינוי במטבוליזם (חילוף החומרים של‬
‫האדם) של ‪ 3‬נירו טרנזמיטורים מונו אמינים‪ :‬סרוטונין ‪,‬דופמין ונוראפינפרין‪ .‬שינוי זה עשוי‬
‫להיות בבסיס המכניזמים הפיזיולוגיים המקושרים עם אפקטים פסיכולוגיים ‪,‬התנהגותיים‬
‫ורגשיים של האימון הגופני ‪Chaouloff F (1997),Foley TE & Fleshner M (2003),Sutoo D .‬‬
‫)‪ .& Akiyama (2003‬ישנה הוכחה מדעית לכך שאימון גופני אירובי גורם לשינויים מבניים כמו‬
‫‪41‬‬
‫גם תפקודיים במוח ואלה ‪ -‬קשורים בשיפור הקוגניטיבי ‪ ,‬אמוציונלי ‪ ,‬התנהגותי ופיסי‬
‫‪.‬‬
‫)‪ Hassmen P et al (2000‬כפי שהוזכר בדיון לעיל המחקר מספק הוכחה לאפקטים תראפוייטים‬
‫של אימון על הפרעות חרדה ודיכאון ולאחרונה ‪ ,‬גם בהקשר ל ‪ ADHD‬לאור האמור לעיל ‪,‬ברור‬
‫שממצאי המחקר משקפים אפקטים חיוביים של אימון גופני על כלל הסימפטומים של ‪ADHD‬‬
‫באופן שמחקה או אולי אף מוסיף להאפקט של הטיפול התרופתי ‪.‬מתן סטימולנטים ותרופות‬
‫מרשם לפרטים עם ‪ ADHD‬מביא לשיפור בתפקודים הקוגניטיביים ולשינויים התנהגותיים‬
‫חיוביים ‪ .‬המחקרים שבדקו השפעת טיפול ב‪( methylphenidate‬רטלין) על פרטים בוגרים עם‬
‫‪ ADHD‬מצאו שהקבוצה שקיבלה את התרופה עצמה ( בהשוואה לקבוצה שקיבלה פלסבו)‬
‫הניבה תוצאות מרשימות ‪ :‬הפחתה ניכרת בסימפטומים של היעדר קשב‪ .‬היפראקטיביות‬
‫והתנהגות אימפולסיבית )‪ Faraone SV et al (2004), Spencer T et al (2005‬התרופות‬
‫הסטימולנטיות הפחיתו אימפולסיביות במבוגרים עם התסמונת או נורמליים ‪.‬‬
‫‪Faraone SV et al (2004) Pietras CJ et al (2003).‬‬
‫( ‪) Amitai A et al 2013‬‬
‫‪ 4.1‬השמנה‪ ,‬נזקיה והתחלואה הנלווית אליה‪:‬‬
‫אדם אשר כרסו הולכת לפניו‪ ,‬נתפס בעיננו כאיש חביב ולבבי וטוב לב‪ ,‬בעל חוש הומור וכדומה‪.‬‬
‫ואומנם השמנה היא פועל יוצא של חוסר פעילות גופנית‪ ,‬אכילת יתר וגרגרנות‪ .‬מעבר לשייח‬
‫הפייסני המתלווה לכל דיון בנושא הקילוגרמים המיותרים שלנו‪ .‬אנו נוטים להדחיק ולהתעלם‬
‫מהמחיר הבריאותי הכבד שגובה מאתנו עודף המשקל הנערם עלינו‪ .‬מחקרים רבים הוכיחו בצורה‬
‫מובהקת כי עודף משקל והשמנת יתר הם גורם סיכון מספר אחת למחלות לב וסוכרת וכן‬
‫לתופעות הנחשבות כמזיקות מבחינה בריאותית כמו יתר לחץ דם‪ ,‬חסימת עורקים וורדים‪,‬‬
‫הכבדה על פעילות הלב ואף מהווה גורם סיכון לסרטן השד‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬בדומה לכול מדינות המערב‪ ,‬עולה שכיחותה של השמנת יתר בילדים על סיבוכיה‬
‫הרבים‪ .‬מצב זה מחייב פעולה רחבת היקף‪ ,‬הן במסגרת משרדי הממשלה השונים‪ ,‬שרותי‬
‫הבריאות ו רופאי המשפחה‪ .‬עודף משקל בקרב ילדים ונוער אינו בולט ולעיתים לא מאובחן נכון‪,‬‬
‫סקירה זו מבוססת על נייר עמדה‪ ,‬אשר הוכן בסיוע ‪ 15‬ארגוני בריאות בארה"ב‪ .‬בנייר סקירה זו‬
‫מפורטות בו דרכי זיהוי של השמנת ילדים‪ ,‬מניעת השמנה וטיפול בה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בדו"ח מבקר המדינה משנת ‪ 4111‬מוגדרת ההשמנה "כמכת מדינה"‪ .‬ההוצאה הכספית מוערכת‬
‫ב‪ 11‬מיליארד דולר בשנה‪ .‬למרות הנטל כלכלי והרפואי הכרוך בכך‪ ,‬לא מתבצעים מאמצים‬
‫לטיפול בתופעה‪ ,‬צמצומה ומניעתה‪ Lissau .‬ושות'(‪ )4112‬דווחו במסגרת סקר שנערך מטעם ארגון‬
‫הבריאות העולמי שכיחות עודף המשקל והשמנה בקרב בני נוער בשנים ‪ 1991-1992‬בישראל‬
‫הוערכה בכ‪ 12%-‬בקרב בני ‪ 13‬שנים‪ ,‬ובכ‪ 41%-‬בקרב בני ‪ 15‬שנים‪ .‬בקרב הבנות נמדדו ‪ 14%‬בקרב‬
‫בנות ‪ 13‬שנים‪ ,‬ובכ‪ 11%-‬בקרב בנות ‪ 15‬שנים‪ .‬מנתוני המדידות שנערכו בקרב ‪ 11,134‬מתגייסים‬
‫לצ‪.‬ה‪.‬ל בגיל ‪ 11‬שנים בשנת ‪ 4111‬נמצא כי ‪ 11.5%‬מהבנים ו ‪ 15%‬מהבנות סבלו מעודף משקל ‪Bar‬‬
‫‪ .)4115( Dayan‬כמובן‪ ,‬שנתונים אלו לא מיצגים את כלל האוכלוסייה כי המגזר הערבי‪ ,‬החרדי‬
‫ובנות השירות הלאומי לא נכללו בו‪.‬‬
‫‪ 4.1.1‬זיהוי השמנה בקרב ילדים‪:‬‬
‫קיימות דרכים רבות לזיהוי השמנה בקרב ילדים‪ ,‬המדד הנפוץ‪ ,‬הפשוט והזול ביותר לבדיקה בכול‬
‫מפגש עם ילד הוא מדד מסת הגוף (‪. ) BMI‬ילד בעל עודף משקל (‪) overweight‬מעל אחוזון ‪25‬‬
‫לגיל ולמין על פי עקומי ה ‪ CDC ( CDC‬להלן ‪Centers for Disease Control and :‬‬
‫‪,Prevention‬המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב )‪ ,‬וילד מעל אחוזון ‪ 95‬ע"פ ‪ CDC‬נחשב‬
‫לילד שמן ( ‪ .)obese‬הוועדה אף הציעה להסתייע בסף נוסף –אחוזון ‪ 99‬לנוכח הצורך הגובר בו‬
‫יותר ויותר‪ Bell .‬ושות' (‪)4111‬‬
‫‪ 2.6.2‬מניעת השמנה של ילדים ‪:‬‬
‫תהליך המניעה של השמנת ילדים מתחיל בלידה ואף לפניה‪ :‬הוא כולל את כול הילדים ובעיקר‬
‫להורים הלוקים בעודף משקל או לאם שלקתה בסוכרת הריון‪ .‬זאת למרות שהרכב התזונה‬
‫המדויק והיעיל ביותר עדיין אינו ידוע‪ .‬ע"מ לצמצם את היקף תופעת ההשמנה בקרב ילדים‬
‫מומלץ ‪:‬להימנע מצריכה של משקאות ממותקים ‪,‬צריכה מוגברת של ירקות ופריות בתפריט‬
‫היומי ‪,‬הגבלת שעות הצפייה בטלוויזיה ובמחשב ואף מניעת שימוש במחשב או צפייה בטלוויזיה‬
‫לפני גיל שנתיים‪ .‬הוצאת המחשב והטלוויזיה מחדר הילדים ‪,‬אכילה מסודרת של ארוחת בוקר‬
‫‪,‬צמצום צריכת מזון מחוץ לבית‪ ,‬ובעקר מזון מהיר השופע משומנים ובחומרים מזיקים‪ ,‬קיום‬
‫ארוחות משותפות‪ ,‬הגבלת גודל המנה המוגשת לילד‪ .‬אצל תינוקות מומלץ לצרוך תזונה מאוזנת‬
‫ועתירת סידן וסיבים תזונתיים‪ ,‬הנקה עד גיל שישה חודשים‪ ,‬הנקה עם תוספת של מזונות‬
‫‪43‬‬
‫משלימים עד גיל ‪ 14‬חודשים ‪ .‬ביצוע פעילות גופנית בעצימות בנונית עד מאומצת למשך ‪ 11‬דקות‬
‫לפחות‪(Dubnov- Raz G &Berry EM ,2008( .‬‬
‫‪ 2.6.3‬נזקי ההשמנה והטיפול בה בקרב ילדים‪:‬‬
‫לאחר איתור המחלה בקרב הילד יש לבדוק מספר גורמים בריאותיים נוספים‪ ,‬כגון איכות התזונה‬
‫‪,‬מידת הפעילות הגופנית‪ ,‬שעות "היושבנות" ביממה ונוכחות רקע משפחתי של עודף משקל או של‬
‫מחלות כרוניות‪ .‬כמעט כול מערכות הגוף משפעות לרעה כתוצאה של עודף משקל אשר פוגעים‬
‫באיכות החיים של הילד‪ :‬הפרעות נשימה בשינה ‪,‬גנחת (אסתמה)‪ ,‬צרבת‪ ,‬עצירות‪ ,‬מיעוט‬
‫מחזורים‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬מצב רוח ירוד‪ ,‬חרדה‪ ,‬עיסוק מוגבר בדימוי גוף או הימנעות מהליכה לבית‬
‫הספר‪ ,‬כאבי רגלים בהליכה‪ ,‬שתייה מוגברת ושיתון יתר כעדויות לסוכרת ועוד מחלות ובעיות‬
‫בריאות רבות שהם תוצאה ישירה של עודף המשקל‪ .‬מומלץ לערוך אף בדיקות מעבדה לבעלי עודף‬
‫משקל ע"מ לאתר רמות שומני דם גבוהים‪ ,‬רמות סוכר גבוהות ואנזימי כבד לאיתור סוכרת‬
‫סמויה או כבד שומני‪ .‬לילדים בעלי ‪ BMI‬מעל אחוזון ‪ ,95‬מומלץ לערוך בדיקות אלו מגיל ‪ 11‬שנים‬
‫גם ללא גורמי סיכון נוספים‪ August GP) .‬ושות ' ‪)4112‬‬
‫לסיכום ניתן לומר כי שכיחות ההשמנה בישראל גבוהה בקרב ילדים ומבוגרים‪ ,‬נלווים לה נטל‬
‫נפשי‪ ,‬רפואי וכלכלי ‪.‬לכן יש להשקיע מאמץ מרבי ע"מ לצמצם את ממדי התופעה‪ .‬לרוב זוהי‬
‫מלחמה כנגד יצרים אבולוציוניים בסיסים מאוד של האדם‪ ,‬הפועלים לחיסכון בהוצאת אנרגיה‬
‫ולאגירתה‪ .‬עם זאת לנוכח הנתונים האפידמיולוגיים המדאיגים ‪,‬נראה כי העיסוק והטיפול בסוגיה‬
‫זו הוא בלתי נמנע‪ .‬חשוב לגשת לנושא זה בעדינות ובזהירות מרבית‪ ,‬ולזכור כי המשקל אינו חזות‬
‫הכול ‪ :‬המשקל הוא תולדה של אורח חיים בלתי מיטבי‪ .‬לאחרונה גברו העדויות המחקריות כי‬
‫פעילות גופנית או שמירה על כושר גופני טוב לבדם מסוגלים לצמצם את התחלואה הנלוות‬
‫להשמנה‪ Allen DB .‬ושות ' ‪ (2007) ,DuBose KB‬ושות' ‪(2007),Eisenmann JC‬ושות'‬
‫)‪ . (2007‬לכן יש לשאוף ולפעול לשיפור אורח החיים בקרב ילדים ובני נוער‪ ,‬ולמזער את העיסוק‬
‫במשקל עצמו ובמיוחד במראה החיצוני‪ .‬ניתן להיות אף שמן מבחוץ‪ -‬אך בריא מבפנים‪ .‬שזה‬
‫בוודאי חשוב יותר‪( .‬הרפואה דצמבר ‪)4119‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ 4.1‬חשיבות הריצה‪ ,‬יתרונותיה וחסרונותיה‬
‫‪ 2.7.5‬טכניקת הריצה‬
‫טכניקת ריצה נכונה היא מרכיב מרכזי להגברת יעילות הריצה ולמניעת פציעות‪ .‬מרבית האנשים‬
‫לא חושבים פעמיים לפני שהם מתחילים לרוץ‪ ,‬אם לכושר כללי או כחלק מאימונים לתחרות‬
‫כלשהי‪ .‬הם קונים נעלי ריצה‪ ,‬קושרים שרוכים ומתחילים לרוץ‪ .‬ואולם‪ ,‬למרות שהפשטות‬
‫שבריצה היא שהופכת אותה לענף ספורט כה מבוקש‪ ,‬אם נתחיל לרוץ ללא טכניקה נכונה‪ ,‬קיימת‬
‫סבירות גבוהה שהדרך בה נרוץ תהיה לא יעילה וגרוע מכך ‪ -‬נסלול את דרכינו לפציעות שונות‪.‬‬
‫‪ 2.7.2‬המרכיבים לריצה נכונה ‪:‬‬
‫יציבה מאוזנת וישרה‪ ,‬ריצה בצעדים קצרים ובמקצב מהיר‪ ,‬נחיתה רכה על מרכז כף הרגל‪ ,‬הטיה‬
‫קלה של הגוף קדימה ותנועות ידיים חופשיות ורפויות‪.‬‬
‫‪.1‬יציבת "צמר גפן ופלדה"‪:‬‬
‫נבחן לעומק כל מרכיב ומרכיב בריצה‪ ,‬ונתחיל ביציבה בעת ריצה‪ .‬יציבה נכונה היא חוד החנית‬
‫לריצה נכונה‪ .‬כשמקפידים עליה‪ ,‬האנרגיה זורמת בגוף בחופשיות ממש כמו שמים זורמים ביתר‬
‫קלות דרך צינור ישר לעומת צינור עקום‪ .‬יציבה לא נכונה יכולה ליצור לחץ‪ ,‬עייפות יתר‪ ,‬חוסר‬
‫נוחות ואפילו כאב‪.‬‬
‫כשהיציבה מאוזנת באופן נכון‪ ,‬אנו יוצרים מצב בו מבנה השלד תומך במשקל הגוף במקום‬
‫ששרירי הגוף יבצעו זאת‪ .‬אחד מהעקרונות לריצה נכונה ויציבה נכונה נקרא ‪" :‬צמר גפן ופלדה";‬
‫במנח גוף ישר יש ציר שעובר במרכז הגוף מהראש לרגליים‪ .‬ברגע שאותו ציר נשמר ישר וחזק‪,‬‬
‫נוצר מצב שה"פלדה" תומכת את הגוף ומאפשרת לזרועות ולרגליים להיות רפויים ממש כמו צמר‬
‫גפן‪ .‬יציבה ישרה ומאוזנת יוצרת קו ישר שמחבר בין הכתף‪ ,‬האגן ועקב כף הרגל‪ .‬הדרך הטובה‬
‫ביותר לחוש זאת היא להתרכז בעמוד השדרה בעוברו מקצה הראש ועד לקצה עצם הזנב‪.‬‬
‫תפקיד הרגלי ים אינו רק להניע את הגוף‪ ,‬אלה לתמוך בו בין הצעדים‪ ,‬ולכן יציבה ישרה משחקת‬
‫תפקיד מרכזי בכל פעם שכף הרגל דורכת על הקרקע‪ .‬מרבית הרצים פוגעים ביעילות הריצה‬
‫כשהם רצים כפופים‪ .‬סיום הריצה בגב כואב היא אינדיקציה לכך‪ .‬על מנת לשמור על יציבה נכונה‬
‫בזמן ריצה חשוב להפעיל את שרירי הבטן התחתונים‪ .‬פעולה זו מתאפשרת על ידי הרמת רצפת‬
‫האגן כלפי מעלה בעזרת שרירים אלה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪.2‬כיצד בונים יציבה נכונה‬
‫התחילו בעמידת פיסוק כשהרגליים ברוחב האגן‪ ,‬כשכפות הרגליים מקבילות אחת לשנייה‪ .‬דמיינו‬
‫מיתר הקשור לקצה ראשכם המושך אתכם כלפי מעלה וגורם לכם להיות גבוהים וישרים יותר‪.‬‬
‫הורידו מעט את הסנטר והביטו קדימה‪ .‬כעת‪ ,‬הרימו את רצפת האגן בעזרת שרירי הבטן‬
‫התחתונים‪ .‬ההרגשה תהיה כאילו אתם מבצעים כפיפת בטן אנכית‪ .‬החזיקו למשך ‪ 31‬שניות‪.‬‬
‫ביצוע פעולה זו במהלך היום תחזק את שרירי הבטן ותאפשר שמירה על יציבה ישרה בזמן ריצה‪,‬‬
‫שחייה‪ ,‬ישיבה‪ ,‬עמידה ואפילו בזמן נסיעה ברכבכם‪.‬‬
‫‪.3‬נחיתה בזמן ריצה‬
‫לאחר שלמדנו על יציבה נכונה בזמן ריצה‪ ,‬הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב לוויכוח הישן‪-‬נושן‬
‫בקרב קהילת הרצים‪ :‬מהי צורת הנחיתה האופטימלית על כף הרגל בזמן ריצה?‬
‫רצים בכל הרמות מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות‪ :‬אלה שנוחתים על מרכז כף הרגל‪ ,‬אלה‬
‫אלה שנוחתים על כריות כף הרגל ואלה שנוחתים דווקא על העקב‪ .‬לפניכם ההבדלים בין שלושת‬
‫המצבים‪ ,‬והסבר על ההשפעה של כל אחד ואחד מהם על הרץ‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪.4‬נחיתה על כריות כף הרגל‬
‫מדובר בנחיתה על החלק הקדמי של כף הרגל בין החלק הקדמי ביותר של קשת כף הרגל לקצה‬
‫האצבעות‪ ,‬ובאופן כללי ‪ -‬נחיתה על כריות כף הרגל‪ .‬אם העקבים בזמן הריצה אינם נוגעים‬
‫בקרקע‪ ,‬סימן שמדובר בנחיתה על כריות כף הרגל ‪.‬‬
‫ספרינטרים שרצים למרחקים בינוניים וחלק מהטריאתלטים נוטים לרוץ על כריות כף הרגל‪,‬‬
‫פשוט משום שיותר קל לפתח מהירות בסגנון זה‪ .‬זו ריצה שמתאימה לריצות מאוד מהירות‪ ,‬והיא‬
‫מסתמכת רבות על עבודת שרירי רגליים חזקה‪ ,‬בעיקר בחלק התחתון שלהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬נחיתה על‬
‫כרית כף הרגל פוגמת ביעילות הריצה‪ .‬חלק מרצי העילית המהירים ביותר לטווח ריצה בינוני‬
‫(רצים קנייתים‪ ,‬מרוקנים‪ ,‬אתיופים ומקסיקנים) רצים עם שילוב של הטיית הגוף קדימה ונחיתה‬
‫על כריות כף הרגל‪.‬‬
‫האם נחיתה על כריות כף הרגל מונעת פציעות? יש לנו בשורות טובות לברכיים‪ ,‬שכן ריצה כזו‬
‫מורידה מהן עומס‪ .‬הבעיה היא בכך שריצה על כריות כף הרגל מגבירה את העומס על שרירי‬
‫התאומים‪ ,‬גיד אכילס‪ ,‬השוקה וכף הרגל‪ ,‬ובכך מעלה את הסיכון לעומס יתר על אחד מהשרירים‬
‫או קרע באחד מהגידים אם מגזימים במהירות או במרחק הריצה‪.‬‬
‫‪.5‬נחיתה על מרכז כף הרגל‬
‫נחיתה זו מאופיינת במגע בו זמני של העקב וכריות כף הרגל בקרקע בכל צעד‪ .‬ניתן לראות זאת‬
‫בבירור כשצופים בילדים רצים‪ .‬הם תמיד ינחתו במגע מלא של כף הרגל בקרקע ‪ .‬למרבית הרצים‪,‬‬
‫ריצה על מרכז כף הרגל נחשבת לבטוחה ביותר בכל הקשור למניעת פציעות‪ .‬הדגש שניתן הוא על‬
‫מניעת עומס ייתר בגפיים התחתונות (כולל הברכיים) משום ש‪ 91%-‬מפציעות הריצה מתרחשות‬
‫בחלק זה‪ .‬כדי לנוע קדימה בריצה אנחנו בסך הכל צריכים לאפשר לגוף ליפול קדימה מתוך‬
‫‪41‬‬
‫משיכה של כוח הכובד‪ ,‬ולא על‪-‬ידי דחיפה של הגוף בעזרת שרירי הרגליים וכפות הרגלים כפי‬
‫שנהוג לחשוב‪ .‬לכן‪ ,‬ריצה כזו יעילה יותר‪ ,‬שכן הרגליים לא משמשות ככוח מניע‪.‬‬
‫כשכפות הרגליים מגיעות לקרקע הן נוחתות מאחורי או מתחת למרכז הכובד של הגוף ‪ -‬על מרכז‬
‫כף הרגל‪ .‬המאמץ היחיד על הרגל הוא לספק ייצוב רגעי של הגוף בין הצעדים‪ .‬האם נחיתה על‬
‫מ רכז כף הרגל מונעת פציעות? כאן‪ ,‬כאמור‪ ,‬היתרון ברור‪ .‬ריצה כזו מפחיתה או מונעת לחלוטין‬
‫את העומס על הגפיים התחתונות‪ ,‬במיוחד באזור השוק הקדמית ושרירי התאומים וכן שני‬
‫הגידים שבדרך כלל הפציעה בהם היא השכיחה ביותר‪ :‬גיד אכילס והגיד הפלניטרי שבכף הרגל‪.‬‬
‫‪.6‬נחיתה על עקב כף הרגל‬
‫נחיתה באזור העקב מתרחשת כשהעקב פוגע בקרקע בקדמת הגוף‪ .‬כ‪ 15%-‬מהרצים נוחתים על‬
‫העקב ולמרות שזו הנחיתה השכיחה ביותר‪ ,‬מעניין לציין שהיא נעשית מתוך אילוץ‪ ,‬ולא מתוך‬
‫בחירה‪ .‬רוב רצי הפנאי נוטים לרוץ במנח זקוף ללא הטיה של הגוף קדימה‪ ,‬מצב המאלץ אותם‬
‫להניע את רגליהם קדימה כדי להתקדם‪ .‬במצב זה‪ ,‬כפות הרגלים תמיד ינחתו בקדמת הגוף והעקב‬
‫תמיד יפגע בקרקע קודם‪ .‬ריצה כזו בולמת את התנועה בכל צעד‪ ,‬דבר שגורם לעומס גדול על‬
‫הברכיים ולחוסר יעילות בריצה‪ .‬האם נחיתה על העקב מונעת פציעות ? מרבית הרצים בסגנון זה‬
‫מתלוננים על כאבי ברכיים בשלב כלשהו במתכונת האימונים שלהם‪ ,‬ומספקים תעסוקה מתמדת‬
‫לאורתופדים ופיזיותרפיסטים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫לכן‪ ,‬מומלץ להתאמן על שיפור סגנון הריצה שלכם‪ .‬אם תלמדו לרוץ בצורה בטוחה ויעילה‪,‬‬
‫תמזערו את הסיכוי לפציעה‪ .‬זכרו‪ :‬נחיתה על מרכז כף הרגל מתאימה לרוב הרצים‪ ,‬נחיתה על‬
‫כריות כף הרגל מתאימה רק לחלק קטן מהם‪ ,‬אך נחיתה על העקב ‪ -‬לא מתאימה לאף אחד‪.‬‬
‫‪.7‬כיצד מניעים את הידיים בזמן ריצה‬
‫לתנועת הידיים יש תפקיד מכריע במהלך הריצה‪ ,‬לא פחות מהרגליים‪.‬‬
‫לרבים מאתנו תנועת הידיים בריצה נתפסת כשולית בלבד‪ ,‬שהרי הרגליים הן אלו המניעות את‬
‫הגוף בריצה‪ .‬אך מתברר שתנועת הידיים – מהכתף ועד קצות האצבעות ‪ -‬חשובה לא פחות‬
‫מתנועת הרגליים‪ ,‬ובמצבים מסוימים אף יותר‪ .‬תנועת ידיים נכונה תסייע להפוך את הריצה‬
‫לקלילה ואנרגטית יותר‪.‬‬
‫‪.3‬כיצד משפיעה תנועת הידיים על הריצה?‬
‫בריצה קיים קשר הדוק בין תנועת הידיים לרגליים‪ .‬כאשר תנועת הזרועות מוגבלת‪ ,‬גם תנועת‬
‫הרגליים תהיה מוגבלת איטית יותר‪ ,‬ובכך נסגל לעצמנו סגנון ריצה כבד ואיטי‪ .‬אם תנועת‬
‫הזרועות תהיה משוחררת ומהירה‪ ,‬גם תנועת הרגליים תהיה קלילה יותר‪ ,‬ועל כן נצטרך להשקיע‬
‫פחות אנרגיה בייצוב הגוף בכל פעם שננחת על כף הרגל‪ .‬אם תשימו לב לסגנון הריצה של רצים‬
‫שונים‪ ,‬מקצוענים או חובבנים‪ ,‬תוכלו להבחין בסגנונות שונים של תנועת הידיים‪ :‬חלקם מחזיקים‬
‫את הזרועות גבוה וחלקם נמוך‪ ,‬חלקם בקושי מזיזים אותן ואחרים מניעים אותן בחוזקה ועם‬
‫אנרגיה מרובה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪.9‬טיפים לתנועת ידיים נכונה‬
‫‪‬‬
‫כופפו את הזרועות בזווית של ‪ 91‬מעלות‪ .‬הקפידו שהזרועות לא יעברו את קו המותניים‬
‫בזמן הריצה או לא יעלו מעל קו הכתפיים‪ .‬דמיינו שזרועותיכם נעות כמטוטלת הנעה‬
‫בחופשיות קדימה ואחורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימרו על כפות ידיים רפויות‪ .‬חלק מהרצים נוטים לכווץ אגרופים בחוזקה בעת הריצה‪,‬‬
‫דבר הגורם לשרירים מכווצים שלא לצורך‪ .‬על אצבעות הידיים להיות מכונסות פנימה‬
‫ברכות בזמן הריצה‪ ,‬כאילו אתם אוחזים פרפר בכף ידכם‪ .‬הניחו את האגודל מעל האצבע‬
‫ואל תכניסו אותה פנימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הימנעו מהרמת הכתפיים בזמן ריצה‪ .‬כתפיים‪ ,‬צוואר או גב עליון תפוסים בזמן הריצה או‬
‫בעקבותיה מאותתים על כך שקיימת תנועה כלפי מעלה ומטה של הכתפיים‪ .‬הקפידו‬
‫להרפות את הכתפיים בזמן הריצה ואל תאפשרו תנועה אנכית של הכתפיים בזמן שאתם‬
‫רצים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרו למרפקים להוביל את תנועת הזרועות אחורה‪ .‬שימו דגש על תנועה לאחור של‬
‫המרפקים בזמן הריצה במקום לפנים‪ .‬קל להבחין שכאשר דוחפים את המרפקים לאחור‬
‫הזרוע חוזרת מעצמה קדימה‪ .‬תנועה לאחור של המרפקים מאזנת את ההטיה של הגוף‬
‫קדימה (על כך נלמד בפרקים הבאים)‪ .‬המקרה היחידי בו נעבור לתנועת זרועות לפנים‬
‫יהיה בעליות‪ ,‬כדי שתנועת הזרועות תקל על עבודת הרגליים על‪-‬ידי הגברת המומנט‬
‫למעלה וקדימה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לתנועת הידיים ישנה חשיבות לא פחות משמעותית מאשר לתנועת הרגליים‪ .‬על‪-‬ידי‬
‫תנועת ידיים נכונה נוכל להקל על עבודת הרגליים בריצה באופן משמעותי‪ ,‬ובכך לשפר את סגנון‬
‫הריצה ‪ ,‬את היעילות האנרגטית ואת הקלילות ריצה‪ ,‬ואולי אף נצליח לשבור שיא אישי חדש ‪.‬‬
‫(מתוך אתר ‪ XNET‬טל סתיו ‪)4111‬‬
‫‪31‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 4.1.3‬חשיבות הריצה ‪.‬‬
‫• הפעילות היעילה ביותר מבחינה קרדיווסקולארית לשיפור סיבולת לב‪-‬ריאה ומניעת מחלות לב‬
‫וכלי דם‪.‬‬
‫• הפעילות היעילה ביותר להורדה במשקל‪ ,‬שורפת קלוריות יותר מכל פעילות אירובית אחרת‪.‬‬
‫• פעילות כנגד מסה המסייעת בטיפול באוסטיאופורוזיס (בריחת סידן‪ ,‬הידלדלות העצם)‪.‬‬
‫• משפרת את תחושת היכולת‪ ,‬ההישגיות והביטחון העצמי‪ ,‬וניתנת לביצוע בכל מקום‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬הכנה לפני הריצה‪:‬‬
‫• לפני שאתם יוצאים לריצה הראשונה גשו לבדוק את כשירות הלב והריאות אצל רופא‪ .‬מומלץ‬
‫גם לבצע בדיקה שנתית של תפקוד הלב במאמץ (ארגומטריה)‪.‬‬
‫• מצאו חבר לריצה‪ ,‬ריצה עם שותף או קבוצה היא כלי מצוין להגברת המוטיבציה‪.‬‬
‫• חלקו את האימונים על פני כל השבוע‪.‬‬
‫• לפני הריצה הימנעו מארוחה כבדה וצאו לריצה לפחות כשעתיים אחריה‪ ,‬כדי להבטיח שהמזון‬
‫יתעכל במלואו וייספג בדם‪.‬‬
‫• רצוי שהארוחה לפני הריצה תהיה עתירת פחמימות עם מעט מאד חלבון ושומן‬
‫‪31‬‬
‫• נעליים טובות עשויות להפחית ולמנוע פציעות‪ .‬לכן‪ ,‬קנו נעלי ריצה טובות‪ ,‬שיהיו יציבות‪ ,‬קלות‬
‫משקל‪ ,‬שיבלמו זעזועים ושיתאימו במיוחד למבנה כף הרגל שלכם‪ .‬אל תערבו שיקולי מותג‪,‬‬
‫אופנה או עלות‪ .‬נעל טובה היא נעל שנוחה לכם כבר מהתחלה‪.‬‬
‫• אנשים הסובלים מבעיות אורתופדיות ואנשים הסובלים מעודף משקל של עשרה קילוגרמים‬
‫ויותר‪ ,‬צריכים להיזהר מריצה‪ .‬הסיכונים לפגיעות במפרקים‪ ,‬בעיקר בברכיים‪ ,‬בקרסוליים ובגב‪,‬‬
‫גדולים יותר בריצה מאשר בהליכה (בהליכה‪ ,‬העומס המופעל על המפרקים הוא פי ‪ 1.5‬ממשקל‬
‫הגוף‪ ,‬בריצה העומס גדל עד פי ‪ 3‬ויותר)‪.‬‬
‫• לאנשים בעלי עודף משקל ו‪/‬או בעיות אורתופדיות מומלץ לשלב הליכה ומעט מאד ריצה‪,‬‬
‫כשהריצה תתבצע בקצב איטי מאד (כמעט הליכה)‪ ,‬על מנת להפחית את העומס ולהימנע‬
‫מפציעות‪.‬‬
‫• הימנעו מביצוע שני אימונים ארוכים או קשים במיוחד ברצף‪ .‬ניתן לקיים אימון קל בין שני‬
‫אימונים עצימים יותר‪.‬‬
‫• רוצו בטוח ‪ -‬רכשו מחזירי אור ואמצעי סימון ואזהרה (סרטים בוהקים‪ ,‬נצנצים וכד')‪ .‬תמיד‬
‫העדיפו מסלול שיעבור באזורים נקיים מכלי רכב (שדות‪ ,‬חוף הים‪ ,‬פארקים וכד')‪ .‬בכביש יש לרוץ‬
‫נגד כיוון התנועה‪.‬‬
‫במהלך הריצה ‪:‬‬
‫• כ‪ 11 -‬דקות לפני שיוצאים לדרך מומלץ לשתות לפחות שתי כוסות מים‪ .‬אם הריצה נמשכת יותר‬
‫משעה מומלץ לשתות גם במהלכה‪ ,‬אך בלגימות קטנות‪.‬‬
‫• אם לא הייתם פעילים תקופה ארוכה התחילו ב‪ 31-‬דקות הליכה‪ ,‬משולבת במעט ריצה‪ ,‬ומעת‬
‫לעת הגדילו את פרק הזמן הכולל ואת תדירות הריצה‪ ,‬עד שתרוצו את כל פרק הזמן ברצף‪.‬‬
‫התקדמות מהירה מדי עלולה לגרום לפציעות‪.‬‬
‫• לפני תחילת הריצה בצעו חימום של המפרקים ותרגילי מתיחה בסיסיים לכל קבוצות השרירים‪.‬‬
‫• הקדישו את ‪ 1‬הדקות הראשונות לחימום בהליכה‪/‬ריצה איטיים יחסית‪ ,‬כדי להעלות בהדרגה‬
‫את הדופק ולחץ הדם ול"שמן" את המפרקים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫• רוצו לפי זמן ולא לפי מרחק ‪ -‬ריצה לפי זמן קלה יותר ומאפשרת להתאים את הקצב‬
‫להרגשתכם‪.‬‬
‫• קודם מפתחים סיבולת ורק אח"כ מהירות‪ .‬כלומר‪ ,‬קודם צריך להיות בעלי יכולת לרוץ מרחק‬
‫ורק אח"כ לרוץ אותו מהר‪ .‬הגיעו קודם ל‪ 31-‬דקות ריצה רצופה לפני שתנסו להעלות את מהירות‬
‫הריצה‪.‬‬
‫• ב‪ 5-‬הדקות האחרונות חזרו להליכה‪/‬ריצה איטית כדי להוריד את קצב הלב והנשימה בהדרגה‪.‬‬
‫• בתום הריצה הקפידו לבצע תרגילי הרפיה ומתיחות‪.‬‬
‫‪ 4.1.1‬המלצות כלליות בריצה‪:‬‬
‫• רוצו בקביעות והתמידו ‪ -‬לפחות שלוש פעמים בשבוע‪ .‬דילוג על אימונים ואפילו אימון בודד‪,‬‬
‫מקשה על ביצוע האימון הבא‪.‬‬
‫• נקודת המפנה בה תתחילו להרגיש יותר טוב‪ ,‬תגיע באימון התשיעי (בד"כ‪ ,‬בסוף השבוע השלישי‬
‫לאימונים)‪.‬‬
‫• היו קשובים לגופכם‪ .‬לא כל ריצה תהיה טובה ונעימה‪ .‬בימים קשים הורידו את קצב הריצה‪,‬‬
‫שלבו יותר קטעי הליכה או קצרו את זמן הריצה‪.‬‬
‫• אל תעשו השוואות ביניכם לבין רצים אחרים‪ ,‬התרכזו ולמדו ליהנות מההישגים שלכם‪.‬‬
‫• מחקרים מצאו ששינוי במערכות הפיזיולוגיות מתרחש רק כאשר רצים בין שלוש לחמש פעמים‬
‫בשבוע‪ ,‬למשך עשרים עד שישים דקות‪ ,‬ובעוצמה של ‪ 51%-25%‬מהיכולת המרבית שלנו‪.‬‬
‫• גוונו ושנו מעת לעת את המסלול‪ ,‬כך יהיה לכם מעניין ומהנה יותר‪.‬‬
‫• "כאב בצד" בזמן ריצה‪ ,‬לרוב מתחת לצלעות התחתונות‪ ,‬הוא אחד הדברים המתסכלים הקורים‬
‫לרצים מתחילים‪ .‬הסיבה לכאבים היא עיוות שריר הסרעפת והצטברות פסולת של דו תחמוצת‬
‫הפחמן בגוף‪ .‬הדרך הטובה ביותר להתגבר עליו היא להפחית מעוצמת הפעילות‪ ,‬לעבור להליכה‬
‫ואף לעצור במקרה הצורך‪ .‬דרך נוספת היא לקחת מספר נשימות עמוקות בהן יש לנשוף יותר‬
‫אוויר מאשר לשאוף‪ ,‬כדי להוריד את רמת דו‪-‬תחמוצת פחמן‪.‬‬
‫• העדיפו ריצה על משטחים רכים יותר‪ ,‬כך מפרקי גופכם יספגו פחות זעזועים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫כיצד לרוץ נכון ‪:‬‬
‫• עבודת הידיים ‪ -‬יש להניף את הידיים קדימה ואחורה ולא לרוחב הגוף‪ .‬שימו לב שאצבעות‬
‫וכפות הידיים לא סגורות חזק מידי‪ ,‬כדי למנוע מתח שיעבור לכל הגוף‪ .‬לצורך כך‪ ,‬דמיינו שאתם‬
‫מחזיקים בכפות הידיים חפץ שביר שיש להחזיקו בעדינות‪.‬‬
‫• חגורת הכתפיים ‪ -‬שחררו את חגורת הכתפיים‪ ,‬כך שהכתפיים תהיינה שמוטות כלפי מטה וייטו‬
‫אחורה‪ .‬רצים מתחילים נוטים לרוץ בצורה מכווצת‪ ,‬מה שמגביל את תנועת הידיים וגורם‬
‫להוצאת אנרגיה מיותרת‪.‬‬
‫• רוצו זקוף ‪ -‬הראש מורם וזקוף והמבט קדימה‪ .‬הטיה מוגזמת של הגו לפנים גורמת לעומס‬
‫מיותר על הגב התחתון ולא מאפשרת פתיחה מלאה של הריאות‪.‬‬
‫• נחתו ברכות ‪ -‬אם אתם שומעים את הצעדים שלכם‪ ,‬סימן שאתם נוחתים בעוצמה חזקה מידי‪.‬‬
‫• הביטו ‪ 11‬עד ‪ 41‬מטרים קדימה‪ ,‬מה שיבטיח שקיעורי הצוואר והגב יישארו בריאים‪ ,‬במצב‬
‫תקין‪.‬‬
‫• תמיד הקשיבו לגופכם ‪ -‬הוא יודע להכתיב את סגנון הריצה היעיל והקצב הנכון עבור מבנה הגוף‬
‫שלכם ורמת הכושר בה אתם נמצאים‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬תרגילי מתיחות לפני הריצה‪:‬‬
‫השרירים העיקריים שפועלים במהלך ריצה הם שרירי הרגליים‪ .‬יש שלוש קבוצות שרירים‬
‫עיקריות שרצוי למתוח ולהכין אותם לפני הריצה וגם לאחריה‪:‬‬
‫‪ .1‬כופפי הברך פושטי הירך (‪ Hamstrings‬ו– ‪)Gluteus Maximus‬‬
‫אלו הם השרירים העיקריים המבצעים בריצה את תהליך הדחיפה של הקרקע לאחור‪ .‬התרגיל‪:‬‬
‫הציבו את העקב של הרגל אותה מותחים על מדרגה מוגבהת‪ ,‬הטו את הגוף לפנים בצורה מבוקרת‬
‫ואיטית עד לתחושת מתיחה‪ .‬החזיקו את המתיחה כ‪ 31-‬שניות וחיזרו על הפעולה ‪ 3 -4‬פעמים‬
‫נוספות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ .4‬פושטי הברך (‪)Quadriceps‬‬
‫שרירים אלה דוחפים את הגוף קדימה ולמעלה במהלך הריצה‪ .‬משמשים גם כסופגי הזעזועים‬
‫העיקריים‪ ,‬השולטים על תנועת הגוף והנחיתה של כף הרגל אל הקרקע‪.‬‬
‫התרגיל‪ :‬בעמידה ישרה‪ ,‬כופפו את הרגל לכיוון הישבן‪ ,‬תפסו את הרגל בנקודת המפגש של כף‬
‫הרגל והשוק עם היד כאשר האחיזה מתבצעת מאחורי הגב‪ .‬משכו את הרגל לכיוון הישבן ולמעלה‬
‫ות וך כדי כך בצעו סיבוב אגן לאחור‪ ,‬בכדי לבטל את הקשת המותנית (הלורדוזה)‪ ,‬עד שתרגישו‬
‫תחושה של מתיחה בקדמת הירך‪ .‬יש להחזיק במתיחה כ‪ 31-‬שניות‪ ,‬לבצע את הפעולה ‪ 4-3‬פעמים‬
‫נוספות ואז להחליף רגליים‪.‬‬
‫‪ .3‬הכופפים כפית של מפרק הקרסול – (‪ Gastrocnemius‬ו‪)Soleus -‬‬
‫קבוצת שרירים חשובה לתהליך דחיפת הגוף וניתוקו מהקרקע (קדימה ולמעלה) ולספיגת‬
‫זעזועים‪.‬‬
‫התרגיל ‪ :‬הישענו קדימה על קיר או כל דבר יציב אחר בעמידת פסיעה ‪ -‬רגל אחת לפנים קצת‬
‫כפופה והרגל השנייה ישרה לאחור‪ .‬הקפידו לשמור על העקב של הרגל האחורית על הרצפה‪.‬‬
‫הישענו לפנים עד תחושת מתיחה בחלק התחתון האחורי של הרגל הישרה‪ .‬יש לבצע את הפעולה‬
‫‪ 4-3‬פעמים נוספות ולא לשכוח להחליף רגליים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .3‬מחקר‬
‫אופי המחקר ‪ :‬מחקר יישומי בשטח מתחום הפיזיולוגיה של המאמץ‪.‬‬
‫סוג המחקר ‪ :‬תכנית התערבות עם קבוצות ביקורת‬
‫‪ 3.1‬שאלות המחקר ‪:‬‬
‫‪.1‬האם יש הבדל בכושר הגופני אירובי של ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות לבין‬
‫ילדים בחינוך הרגיל ?‬
‫‪. 4‬האם תכנית התערבות הכוללת תוספת אימון שבועית ובקבוצות קטנות תוך הצבת מטרות‬
‫למתאמנים ‪,‬תשפר את הכושר הגופני אירובי של ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז‬
‫והיפראקטיביות ?‬
‫‪ 3.4‬מטרת המחקר ‪:‬‬
‫להשוות יכולת ביצוע של מאמצים אירוביים בילדים בעלי הפרעת ‪ ADHD‬לבין ילדים בריאים‬
‫ולבדוק האם יש השפעה של אימונים נוספים על שיפור היכולת האירובית בילדים בעלי ‪ADHD‬‬
‫מול ילדים בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫‪ 3.3‬השערות המחקר הם‪:‬‬
‫‪.1‬כושרם הגופני האירובי של ילדים בעלי הפרעת ‪ ADHDA‬יהיה נמוך יותר מאשר אצל ילדים‬
‫בחינוך הרגיל ‪.‬‬
‫‪ . 4‬באמצעות תוספת אימוניים אישיים ‪,‬בקבוצות קטנות תוך הצבת מטרות מוגדרות להשגה ‪,‬ניתן‬
‫יהיה לשפר את כושר הגופני האירובי של ילדים הלוקים ב ‪ ADHD‬ולהביאם לשיפור בהישגיהם‬
‫בריצת ‪ 4‬ק"מ ‪.‬‬
‫‪ 3.2‬שיטות המחקר ‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬אוכלוסיית המחקר ‪:‬‬
‫הנבדקים הם ‪ 114‬תלמידים משני בתי ספר תיכוניים בירושלים מכיתות יא'‪ -‬יב' ‪ 51.‬תלמידים‬
‫מתיכון הרטמן במושבה הגרמנית‪ ,‬ילדים בחינוך הרגיל‪ .‬מישיבת בני חיל צביה בארמון הנציב עם‬
‫הפרעת ‪ 31 ADHD‬תלמידים משנה זו (תשע"ד) ו ‪ 34‬תלמידים משנה קודמת (תשע"ג) מהחינוך‬
‫המיוחד ‪,‬מחצית תלמידים משכבת כיתה יא' ומחצית תלמידים משכבת יב'‪ ,‬ובתיכון הרטמן נבחרו‬
‫‪31‬‬
‫‪ 45‬תלמידים מכיתה יא' ו‪ 45‬תלמידים מכיתה יב' משנה זו (תשע"ד)‪ .‬נוצרו שתי קבוצות בקורת ‪:‬‬
‫תלמידי החינוך המיוחד משנה קודמת ללא תוספת של "תכנית התערבות" ותלמידי החינוך הרגיל‬
‫שלא קבלו "תכנית התערבות" משנה זו (תשע"ד) ‪.‬‬
‫‪ 3.2.4‬כלי המחקר ‪:‬‬
‫סטופר ורישום התוצאות ברשימה שימית ומחשב‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬פרוטוקול המחקר ‪:‬‬
‫בתחילת שנת הלימודים תשע"ג בתאריך ‪ 4.9.4114‬נערכה מדידת ריצה של ‪ 4‬ק"מ לכיתה יא'‬
‫בשעה ‪ 11:11‬ובשעה ‪ 11:11‬לכיתה יב' במסלול מישורי ‪,‬כול התוצאות נרשמו והוקלדו ‪.‬בסוף שנה‬
‫בתאריך ‪ 31.5.4113‬נערכה מדידת סיכום לכיתה יא' בשעה ‪ 11:11‬ולכיתה יב' בשעה ‪11:11‬‬
‫במסגרת מבחן בגרות בחינוך גופני ‪ .‬כול התוצאות הוכנסו והוקלדו בגיליון אקסל במחשב‪ .‬נדגמו‬
‫‪ 34‬תלמידים ‪ 11,‬נבדקים מכיתה יא' ו‪ 11‬נבדקים מכיתה יב' ‪ .‬מדידה זו שימשה קבוצת ביקרת‬
‫בבית הספר של החינוך המיוחד ‪,‬ללא תכנית התערבות ‪.‬‬
‫בתחילת שנת הלימודים ‪,‬שהתחילה מוקדם יותר השנה ביחס לשנים קודמות‪ ,‬נערכו אימוני הכנה‬
‫קלים והחזרת התלמידים לכושר בסיסי ע"י ביצוע של אימוני כוח קלים ‪,‬ריצה קלה עד בנונית‬
‫למרחקים מי ‪ 511‬מטרים עד ‪ 1511‬מטרים‪ ,‬לאחר מכן נערכו מבחני ריצה בתחילת שנה בכול אחד‬
‫מבתי הספר‪ :‬בתאריך ‪ 11.9.4113‬נערכה מדידת ריצה של ‪ 4‬ק"מ הלוך ושוב במסלול מישורי‬
‫בשעה ‪ 11:11‬בבוקר לכיתה יא' ובשעה ‪ 11:11‬בבוקר לכיתה יב' בישיבת בני חיל צביה שבה‬
‫הילדים לוקים בהפרעת קשב וריכוז והיפר אקטיביות ‪ .‬בתאריך ‪ 14.9.4113‬נערכה מדידת ריצה‬
‫של ‪ 4‬ק"מ במסלול מישורי בשעה ‪ 11:11‬בבוקר לכיתה יא' ובשעה ‪ 11:11‬לכיתה יב' בתיכון‬
‫הרטמן במושבה הגרמנית מהחינוך הרגיל ‪,‬התוצאות נרשמו לפי רשימה שמית‪ .‬כול התוצאות‬
‫הוכנסו והוקלדו לגיליון אקסל במחשב‪ .‬בתאריך ‪ 31.14.13‬נערכה מדידת ריצה אחרונה של ‪ 4‬ק"מ‬
‫במסלול מישורי בשעה ‪ 11:11‬בבוקר לכיתה יא' ובשעה ‪ 11:11‬לכיתה יב' בתיכון הרטמן במושבה‬
‫הגרמנית לשם השוואת תוצאות בין בית הספר שבו הופעלה תכנית התערבות לבית ספר שבו‬
‫נערכו שיעורים כרגיל ללא תוספת מיוחדת‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬תכנית ההתערבות בישיבת בני חיל צביה שבה הילדים לוקים ב ‪.ADHD‬‬
‫לאחר המדידה הראשונית שנערכה בשני התיכונים ‪,‬הילדים קבלנו שיעורי חינוך גופני פעמיים‬
‫בשבוע בצורה סדירה ‪,‬כאשר נערכו אימונים תכנית האימונים השנתית הרגילה בשני בתי הספר ‪:‬‬
‫‪31‬‬
‫בתחילת השנה התבצע אימון בכושר גופני ולאחר מכן באתלטיקה קלה וכושר גופני אירובי כהכנה‬
‫לתחרות מרוצי שדה מחוזית ולתחרות אתלטיקה מחוזית בהמשך כפי שנעשה בכול שנה בכול‬
‫אחד מבתי הספר‪.‬‬
‫בשונה משנים קודמות ‪,‬השנה התבצעה "תכנית התערבות" בישיבת בני חיל צביה שבה הילדים‬
‫לוקים ב ‪ ADHD‬במשך ארבעה חודשים ע"מ לשפר את כושרם הגופני האירובי ‪:‬נוספו עוד‬
‫שעתיים שבועיו ת בנוסף לשיעורי חנ"ג בנושאים אחרים בנוסף לאימון בהפסקת הצהריים‬
‫הגדולה‪ .‬בתוכנית זו בוצעו אימונים אישיים בקבוצות קטנות של תלמידים בריצה בנונית ‪1111 ,‬‬
‫מטרים ועלה בהדרגה עד ריצת ‪ 4‬ק"מ ‪,‬משם בוצעו מדידות אימון לאותם תלמידים בתאריך‬
‫‪ 1.11.13‬בריצת ‪ 4‬ק"מ באותו מסלול בשעה ‪ 11:11‬בבוקר לכיתה יא' ובשעה ‪ 11:11‬בבוקר לכיתה‬
‫יב' כול התוצאות נרשמו ע"פ רשימה שמית והוקלדו למחשב‪ ,‬משם נמשך אימון התלמידים בריצה‬
‫ארוכה שהיעד הוא להכינם לתחרות מרוצי שדה‪ .‬כאשר הוצבה מטרה ברורה לתלמידים כולם‪,‬‬
‫ללא יוצא מהכלל ‪,‬להיות מוכנים וכשירים לתחרות מרוצי שדה המחוזית ‪,‬כאשר יבחרו‬
‫התלמידים עם התוצאות בטובות ביותר בריצת ‪ 4‬ק"מ לייצג את בית הספר בכבוד ‪ .‬ע"פ התוצאות‬
‫שנמדדו ‪,‬נבחרו התלמידים בעלי ההישגים הטובים ביותר לייצוג הישיבה בתחרות מרוצי השדה‪.‬‬
‫כול ילד קבל תוספת אימון ועסק באימון כושר אירובי בריצה שעתיים בשבוע‪ .‬בתאריך ‪49.14.13‬‬
‫נערכה מדידה אחרונה לכיתה יא' בשעה ‪ 11:11‬ולכיתה יב' בשעה ‪ 11:11‬באותו מסלול ריצה‬
‫ובאותם תנאים‪ ,‬כול התוצאות נרשמו ע"פ רשימה שמית והוקלדו למחשב‪ .‬בתאריך ‪31.14.13‬‬
‫נערכה מדידת ריצה אחרונה של ‪ 4‬ק"מ במסלול מישורי בשעה ‪ 11:11‬בבוקר לכיתה יא' ובשעה‬
‫‪ 11:11‬לכיתה יב' בתיכון הרטמן במושבה הגרמנית לשם השוואת תוצאות בין בית הספר שבו‬
‫הופעלה תכנית התערבות לבית ספר שבו נערכו שיעורים כרגיל ללא תוספת מיוחדת‪.‬‬
‫‪ 3.4.5‬הגדרת משתנים‪ -‬תלוי ובלתי תלויים ‪:‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬תלמיד אשר קיבל תכנית התערבות כן‪/‬לא ‪,‬‬
‫המשתנה התלוי – תוצאת ריצה בשניות של ‪ 4‬ק"מ ‪.‬‬
‫‪ 3.2.1‬היבטים אתיים ‪ :‬ע"מ לערוך מחקר זה ‪,‬החוקר פנה אל כול אחד ממנהלי בתי הספר ובקש‬
‫רשות לערוך מדידות שישמשו למחקר ‪,‬החוקר הסביר את חשיבות המחקר למנהלי בתי הספר‬
‫ובעיקר למנהל ישיבת בני חיל צביה שמחקר זה עשוי לפתוח "צוהר" לעולמם של ילדים עם‬
‫‪32‬‬
‫‪ ADHD‬שיכול לסייע להבינם ולמצוא דרכים חדשות וטובות לסייע להם‪ .‬מנהלי בבתי הספר נתנו‬
‫את ברכתם למחקר זה‪.‬‬
‫‪ 3.2.1‬שיטות סטטיסטיות ‪ :‬בדיקה של סטטיסטיקה תיאורית שכוללת ‪ :‬סטיית תקן ‪,‬מדדי מרכז‬
‫ופיזור ‪ .‬כמו כן ‪,‬עריכת מבחני ‪ t‬בלתי תלוי ומבחן שונות דו כווני עם מדידות חוזרות‪ .‬נלקחו‬
‫דגימות של ריצה משנת לימודים קודמת של ריצת ‪ 4‬ק"מ בתחילת השנה ובסוף השנה בישיבת בני‬
‫חיל צביה ‪,‬ע"מ לבדוק וליצור קבוצת ביקורת מאותה אוכלוסייה של החינוך המיוחד שפעלו ללא‬
‫"תכנית התערבות"‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬חשיבות המחקר ‪:‬‬
‫ע"מ למצוא דרכים לקדם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות למרות הקשיים‬
‫שלהם להתמיד במאמץ גופני ובכלל להתמודד עם אתגרים וקשים בחיים שלהם כבוגרים‬
‫וכאזרחים מן השורה בעתיד‪.‬‬
‫‪ 4‬תוצאות ‪:‬‬
‫‪ 2.1‬קבוצות במחקר זה ‪:‬‬
‫‪.5‬קבוצת ילדים רגילים מתיכון הרטמן בשנה זו (תשע"ד) ‪ 51‬נבדקים ‪ .‬קבוצה זו משמשת קבוצת‬
‫בקורת של ילדים רגילים שלא קבלה תכנית בשנה זו (תשע"ד)‬
‫‪ .4‬קבוצת ילדים עם הקו"ר מישיבת בני חיל צביה משנה קודמת (תשע"ג) ‪ 34‬נבדקים‪ .‬קבוצה זו‬
‫משמשת קבוצת בקורת של ילדים עם הקו"ר שלא קבלה "תכנית התערבות" ‪.‬‬
‫‪.3‬קבוצת ילדים עם הקו"ר מישיבת בני חיל צביה המהווה את קבוצת הניסוי של ילדים עם‬
‫הקו"ר שקבלה "תכנית התערבות" מיוחדת בשנה זו (תשע"ד ) ‪ 31‬נבדקים ‪.‬‬
‫טבלת סטטיסטיקה תיאורית ‪ :‬טבלת ריכוז תוצאות של כול הבדיקות שנעשו וסוג הנבדקים‬
‫מס'‬
‫קבוצה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫מס'‬
‫נבדקים‬
‫שנה וסוג נבדקים‬
‫רגילים–תשע"ד ‪50‬‬
‫הקו"ר תשע"ג ‪32‬‬
‫הקו"ר תשע"ד ‪30‬‬
‫הקו"ר תשע"ג ‪ +‬תשע"ד ‪62‬‬
‫הקו"ר תשע"ג זהים ‪15‬‬
‫הקו"ר תשע"ד זהים ‪15‬‬
‫ממוצע‬
‫בדקות‬
‫תחילת‬
‫שנה‬
‫‪08:20‬‬
‫‪10:19‬‬
‫‪10:06‬‬
‫‪10:12‬‬
‫‪10:08‬‬
‫‪09:52‬‬
‫‪39‬‬
‫סטיית תקן בדקות‬
‫תחילת שנה‬
‫‪00:57‬‬
‫‪01:12‬‬
‫‪01:19‬‬
‫‪01:15‬‬
‫‪00:57‬‬
‫‪01:05‬‬
‫ממוצע בדקות‬
‫סוף שנה‬
‫‪08:06‬‬
‫‪09:40‬‬
‫‪08:50‬‬
‫‪09:16‬‬
‫‪09:43‬‬
‫‪08:15‬‬
‫סטיית תקן בדקות‬
‫סוף שנה‬
‫‪00:45‬‬
‫‪00:55‬‬
‫‪01:16‬‬
‫‪01:10‬‬
‫‪00:52‬‬
‫‪01:07‬‬
‫‪ 4.2‬השוואת ילדים רגילים בשנת תשע"ד לילדים עם הקו"ר בשנים תשע"ג –תשע"ד‬
‫לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות נעשה ניתוח שונות דו‪-‬כונית עם מדידות חוזרות‪.‬‬
‫‪.1‬נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות‪ ,‬קבוצת הילדים הרגילים מול קבוצת הילדים עם‬
‫הקו"ר (בשנת תשע"ג ובשנת תשע"ד) בנקודת ההתחלה בתחילת כל שנה‪ ,‬ובנק' הסיום‪ .‬שתי‬
‫הקבוצות הינם שתי אוכלוסיות שונות‪( F(1,110)=59.8 p< 0.001 .‬גורם הקבוצות)‬
‫‪ .4‬כול קבוצה שיפרה את הביצועים שלה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום ‪.‬‬
‫‪( F (1,110)= 127.8 p< 0.001‬גורם הזמן)‬
‫‪.3‬אופן השיפור שונה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בשתי הקבוצות ‪.‬‬
‫‪( F(1,110) = 46.6 p< 0.001‬הקורלציה) קבוצת הקו"ר שיפרה יותר את הישגיה באופן יחסי‬
‫לקבוצת הילדים הרגילים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬השוואת ילדים רגילים בשנת תשע"ד לילדים עם הקו"ר בשנת תשע"ד‬
‫לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות נעשה ניתוח שונות דו‪-‬כונית עם מדידות חוזרות ומבחן ‪.t-test‬‬
‫‪.1‬נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות‪ ,‬קבוצת הילדים הרגילים מול קבוצת הילדים עם‬
‫הקו"ר (בשנת ‪ 4113‬בלבד) בנקודת ההתחלה בתחילת כל שנה‪ ,‬ובנקודת הסיום‪ .‬שתי הקבוצות‬
‫הינם שתי אוכלוסיות שונות‪ ( F(1,78)= 28.2 p< 0.001 .‬גורם הקבוצות )‬
‫‪ .4‬כול קבוצה שיפרה את הביצועים שלה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום ‪.‬‬
‫‪( F (1,110)= 185 p< 0.001‬גורם הזמן)‬
‫‪.3‬אופן השיפור שונה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בשתי הקבוצות ‪.‬‬
‫‪ ( F(1,110) = 87.6 p< 0.001‬הקורלציה ) קבוצת הקו"ר שיפרה יותר את הישגיה באופן יחסי‬
‫לקבוצת הילדים הרגילים‪.‬‬
‫מבחן ‪ t-test‬תלוי‬
‫‪ .1‬נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאת ההתחלה במבחן הריצה בין שתי הקבוצות עם הקו"ר ‪.‬‬
‫‪. T(49) = 6.64 p < 0.001‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.4‬נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות הסיום במבחן הריצה בין שתי הקבוצות עם הקו"ר (שנים‬
‫תשע"ג –תשע"ד )‬
‫‪t(29) = 9.72 p < 0.001‬‬
‫‪ 2.2‬השוואת ילדים עם הקו"ר בשנת תשע"ג (קבוצת ביקורת) מול ילדים עם הקו"ר בשנת‬
‫תשע"ד (קבוצת ניסוי)‬
‫לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות נעשה ניתוח שונות דו‪-‬כונית עם מדידות חוזרות ומבחן ‪.t-test‬‬
‫מבחן שונות דו‪-‬כונית עם מדידות חזרות ‪:‬‬
‫‪.1‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות‪ ,‬קבוצות הילדים עם הקו"ר ‪ .‬בנקודת ההתחלה‬
‫בתחילת שנה‪ ,‬שתי אוכלוסיות זהות‪.‬‬
‫‪ ( F(1,60)= 3.42 p > 0.05‬גורם הקבוצות )‬
‫‪ .4‬כול קבוצה שיפרה את הביצועים שלה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום ‪.‬‬
‫‪( F (1,60)= 140 p< 0.001‬גורם הזמן)‬
‫‪.3‬אופן השיפור שונה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בשתי הקבוצות ‪.‬‬
‫‪ ( F(1,110) = 87.6 p< 0.001‬הקורלציה ) קבוצת הקו"ר בשנת תשע"ד (קבוצת הניסוי) שיפרה‬
‫יותר את הישגיה באופן יחסי לקבוצת הקו"ר תשע"ד (קבוצת הביקורת)‪.‬‬
‫מבחן ‪ t-test‬בלתי תלוי‬
‫‪ .1‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאת ההתחלה במבחן הריצה בין שתי הקבוצות עם הקו"ר ‪.‬‬
‫‪. T(60) = 0.72 p >0.05‬‬
‫‪.4‬נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות הסיום במבחן הריצה בין שתי הקבוצות עם הקו"ר‬
‫‪.t(60) = 3.0 p < 0.01‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 2.5‬השוואת חלק זהה של ‪ 55‬נבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ג לעומת שנת תשע"ד‬
‫מבחן שונות דו‪-‬כונית עם מדידות חזרות ‪ :‬הבדלים בין השנים תשע"ג לתשע"ד‬
‫סוג נבדקים ושנה‬
‫תחילת שנה‬
‫תשע"ג ‪-‬הקו"ר‬
‫תשע"ד ‪-‬הקו"ר‬
‫ממוצע בדקות‬
‫‪10:08‬‬
‫‪09:52‬‬
‫התחלה‬
‫סטיית תקן‬
‫‪14.8‬‬
‫‪16.8‬‬
‫סוף שנה‬
‫ממוצע‬
‫בדקות‬
‫‪09:43‬‬
‫‪08:15‬‬
‫סוף‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪13.5‬‬
‫‪17.4‬‬
‫‪.1‬נמצאו הבדלים מובהקים בין תוצאות נבדקים זהים בשנת תשע"ג לשנת תשע"ד בתחילת‬
‫התכנית (גורם הזמן) ‪F(1,14) =13.5 p < 0.01 .‬‬
‫‪.4‬נמצאו הבדלים מובהקים בין תוצאות נבדקים זהים בשנת תשע"ג לשנת תשע"ד בין נקודת‬
‫ההתחלה לנקודת הסיום בין הקבוצה בשנת תשע"ג לאותה קבוצה בשנת תשע"ד (גורם הזמן)‪.‬‬
‫‪F(1,14) = 61.28 p < 0.001‬‬
‫‪. 3‬נמצאו הבדלים מובהקים בבדיקת אינטראקציה בין השנים לזמן ‪ ,‬היה שיפור מובהק בשתי‬
‫השנים מתחילת שנה לסוף שנה ‪,‬אבל השיפור היה גדול הרבה יותר בקבוצה שקבלה את‬
‫"תכנית ההתערבות"‪F(1,14) = 21.8 p < 0.001 .‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 4.6‬גרפים‬
‫‪ 4.6.5‬גרף ריכוז תוצאות המחקר – קבוצת הניסוי ושתי קבוצות הביקורת ‪:‬‬
‫תוצאות ריצת ‪ 2‬ק"מ בשניות בנקודת ההתחלה ובנקודת סוף בכול‬
‫שלוש הקבוצות שנבדקו‬
‫‪620‬‬
‫‪610‬‬
‫‪600‬‬
‫‪590‬‬
‫‪580‬‬
‫‪570‬‬
‫‪560‬‬
‫‪550‬‬
‫‪540‬‬
‫‪530‬‬
‫‪520‬‬
‫זמן בשניות ‪510‬‬
‫‪500‬‬
‫‪490‬‬
‫‪480‬‬
‫‪470‬‬
‫‪460‬‬
‫‪450‬‬
‫‪440‬‬
‫‪430‬‬
‫‪420‬‬
‫‪410‬‬
‫‪400‬‬
‫‪619.5‬‬
‫‪605.7‬‬
‫‪580.6‬‬
‫‪530‬‬
‫תשע"ד ‪-‬רגילים‬
‫תשע"ג ‪-‬הקו"ר‬
‫‪499.75‬‬
‫תשע"ד ‪-‬הקו"ר‬
‫‪485.8‬‬
‫סוף שנה‬
‫תחילת שנה‬
‫הסבר הגרף ‪:‬‬
‫בגרף זה מוצגות שלושת הקבוצות ‪,‬שתי קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי אחת‪ .‬קבוצת הביקורת של‬
‫ילדים רגילים (הקו הכחול) ‪ 51‬נבדקים‪ ,‬קבוצת ביקורת של ילדים עם הקו"ר משנת תשע"ג (הקו‬
‫האדום) ‪ 34‬נבדקים ‪ ,‬קבוצת הניסוי של ילדים עם הקו"ר משנת תשע"ד שקבלו "תכנית‬
‫התערבות" (הקו הירוק ) ‪ .‬בגרף זה רואים שהיה שיפור בתוצאה הממוצעת של ריצת ‪ 4‬ק"מ בכול‬
‫הקבוצות ‪,‬אך השיפור היחסי של הקבוצה עם הקו"ר שקבלה "תכנית התערבות" היה גדול‬
‫ומשמעותי הרבה יותר‪ .‬חשוב לציין שתוצאת הריצה הממוצעת הייתה הרבה יותר גבוהה אצל‬
‫‪23‬‬
‫הילדים הרגילים ביחס לשתי הקבוצות עם הקו"ר שתוצאת ההתחלה שלהם הייתה דיי דומה‬
‫‪.‬ניתן גם לראות שתוצאת הריצה הממוצעת בסוף שנת תשע"ג לתוצאה הממוצעת בתחילת שנת‬
‫תשע"ד אצל הילדים עם הקו"ר היו דיי דומות וניתן ליחס את הפער "לירידה בכושר" בשל מיעוט‬
‫פעילות גופנית בחופשת הקיץ‪ .‬כמו כן חשוב לציין שהתוצאה הממוצעת של קבוצת הביקורת של‬
‫היל דים הרגילים הייתה מאוד גבוהה ולכן השיפור היחסי בין נקודת ההתחלה לנקודת הסוף‬
‫הייתה קטנה ‪,‬אך כול שיפור ברמה הזאת היא הרבה יותר קשה והערך היחסי של כול שיפור‬
‫בשניות הרבה יותר משמעותי‪.‬‬
‫‪ 4.6.2‬גרף קבוצת נבדקים זהים עם הקו"ר בשנים תשע"ג – תשע"ד‬
‫תוצאות ריצת ‪ 2‬ק"מ בשניות בנקודת ההתחלה וסוף של קבוצת הנבדקים‬
‫הזהה בשנת תשע"ג ובשנת תשע"ד‬
‫‪620‬‬
‫‪610‬‬
‫‪608.6‬‬
‫‪600‬‬
‫‪590‬‬
‫‪592.5‬‬
‫‪583.6‬‬
‫‪580‬‬
‫‪570‬‬
‫זמן בשניות ‪560‬‬
‫תשע"ג ‪-‬הקו"ר‬
‫‪550‬‬
‫תשע"ד ‪-‬הקו"ר‬
‫‪540‬‬
‫‪530‬‬
‫‪520‬‬
‫‪510‬‬
‫‪505‬‬
‫‪500‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫נקודת התחלה נקודת הסוף‬
‫הסבר הגרף‪ :‬בגרף זה‪ ,‬שבו נבדקו ‪ 15‬נבדקים זהים בעלי הקו"ר בשנת תשע"ג שלא קבלו "תכנית‬
‫התערבות"( הקו הכחול)‪ ,‬נבדקו שוב לאחר שקבלו תכנית התערבות בשנת תשע"ד (הקו האדום)‪.‬‬
‫רואים שיפור מובהק בקבוצת הביקורת בשנת תשע"ג בין הבדיקה בתחילת השנה לסוף השנה‪ ,‬אך‬
‫השינוי המשמעותי הרבה יותר היה בשנת תשע"ד שבה קבלו אותם ילדים "תכנית התערבות"‬
‫בשנת תשע"ד‪ .‬הזמן הממוצע בדקות של ריצת ‪ 4‬ק"מ בשנת תשע"ג עמד בתחילת השנה על ‪11:12‬‬
‫‪22‬‬
‫דקות ובסוף שנה התוצאה הממוצעת הייתה ‪ 9:23‬דקות ‪.‬בשנת תשע"ד התוצאה הממוצעת עמדה‬
‫על ‪ 9:54‬דקות בתחילת שנה הגיעה בסוף "תכנית ההתערבות" על ‪ 2:15‬דקות ‪ .‬זהו שיפור ניכר‬
‫ומשמעותי מאוד וחייבים ליחסו להשפעה החיובית של "תכנית ההתערבות" על הנבדקים שקבלו‬
‫את תוספת האימון‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬גרף המציג את מידת השינוי בתוצאה בכול אחת מהקבוצות שנדגמו‪.‬‬
‫תוצאות ריצת ‪ 2‬ק"מ בשניות בנקודת ההתחלה ובנקודת הסוף בכול אחת‬
‫מהקבוצות שנדגמו‬
‫‪600‬‬
‫‪580‬‬
‫‪560‬‬
‫‪540‬‬
‫תשע"ד ‪-‬רגילים‬
‫‪520‬‬
‫תשע"ג ‪-‬הקו"ר‬
‫תשע"ד ‪-‬הקו"ר‬
‫זמן בשניות ‪500‬‬
‫תשע"ג הקו"ר זהים‬
‫‪480‬‬
‫תשע"ד הקו"ר זהים‬
‫‪460‬‬
‫‪440‬‬
‫‪420‬‬
‫‪400‬‬
‫סוף שנה‬
‫תחילת שנה‬
‫הסבר הגרף ‪ :‬ניתן לראות את מידת השינוי בכול קבוצה בתוצאה הממוצעת בנקודת ההתחלה‬
‫לנקודת הסוף‪ .‬חשוב מאוד לשים לב לשני ממצאים עיקריים ‪ :‬בעמודה בצבע ירוק מציינת את‬
‫מידת השינוי בתוצאה הממוצעת בריצת ‪ 4‬ק"מ בקבוצת הקו"ר בשנת תשע"ד שקבלה "תכנית‬
‫התערבות" ‪,‬רואים שינוי מהותי מאוד בתוצאה (הורדה של ‪ 1:11‬שניות בתוצאה הממוצעת) מי‬
‫‪ 11:11‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ ממוצעת לתוצאה של ‪ 2:51‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ ממוצעת‪ .‬נתון מובהק‬
‫הרבה יותר הוא של הקבוצה הזהה שנמדדה בשנת תשע"ג לעומת שנת תשע"ד (העמודה בצבע‬
‫טורקיז )‪.‬שם רואים שינוי גדול מאוד בתוצאה הממוצעת בריצת ‪ 4‬ק"מ ‪.‬מזמן של ‪ 9:54‬דקות‬
‫‪25‬‬
‫לריצת ‪ 4‬ק"מ בתחילת השנה לתוצאה של ‪ 2:15‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בסוף השנה לעומת תוצאה‬
‫של ‪ 11:12‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בתחילת שנת תשע"ג לתוצאה של ‪ 9:23‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בסוף‬
‫שנת תשע"ג ‪ .‬רוצה לומר שבשנת תשע"ג היה שיפור של ‪ 45‬שניות בתוצאה הממוצעת בריצת ‪4‬‬
‫ק"מ לעומת ‪ 1:31‬דקות בריצת ‪ 4‬ק"מ בשנת תשע"ד‪ .‬זהו שינוי גדול מאוד ‪.‬‬
‫‪ .5‬דיון‬
‫במחקר זה נעשה ניסיון לבדוק האם קיים הבדל מהותי בכושרם הגופני אירובי של ילדים בעלי‬
‫הפרעות קשב וריכוז לעומת ילדים רגילים בריצת ‪ 4‬ק"מ‪ ,‬ואם קיים הבדל כזה בתוצאה ממוצעת‬
‫בריצת ‪ 4‬ק"מ ‪,‬האם ניתן באמצעות "תכנית התערבות" ליצור שינוי ולהביא לצמצום הפרע בין‬
‫שתי קבוצות הנבדקים? לשם כך נדגמו שתי קבוצות ביקורת וקבוצת ניסוי אחת ‪.‬קבוצת ביקורת‬
‫אחת הייתה של ילדים עם הקו"ר בשנת תשע"ג (שנה קודמת) באותו מוסד לימודי בישיבת בני חיל‬
‫צביה בירושלים וכן קבוצת ביקורת נוספת של ילדים רגילים מתיכון הרטמן בירושלים‪ .‬קבוצת‬
‫ניסוי אחת של נבדקים עם הקו"ר שקבלו "תכנית התערבות" בשנת תשע"ד (שנה זו) מישיבת בני‬
‫חיל צביה בירושלים‪.‬‬
‫לצורך בדיקת הנתונים לעומק ‪ ,‬נבדקו נתוני המחקר ע"י יצירת מספר קבוצות וביצוע השוות‬
‫נתונים ביניהם בתוצאה ממוצעת בריצת ‪ 4‬ק"מ בתחילת וסוף הבדיקה כדלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצת הנבדקים הרגילים נבדקה מול קבוצות הקו"ר בשנים תשע"ג –תשע"ד‬
‫‪‬‬
‫קבוצת הנבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ג מול קבוצת הנבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ד‬
‫שקבלו "תכנית התערבות"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצת הנבדקים הרגילים בשנת תשע"ד מול קבוצת הנבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ד ‪.‬‬
‫שקבלו "תכנית התערבות"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצת נבדקים זהים עם הקו"ר בשנת תשע"ג (בהיותם בכיתה יא' ) מול אותם נבדקים‬
‫בשנת תשע"ד (בהיותם בכיתה יב)‪.‬‬
‫‪ 5.1‬ממצאי המחקר כפי שעלו מתוצאות הבדיקות שנעשו ‪:‬‬
‫ראשית חשוב לציין שבכול הקבוצות שנבדקו היה שיפור בתוצאת הריצה הממוצעת בבדיקה‬
‫שנעשתה בסוף השנה או "תכנית ההתערבות" (ארבעה חודשים) לעומת התוצאה הממוצעת‬
‫בתחילת השנה ‪.‬כמו כן נמצא הבדל מובהק בתוצאות ריצת ‪ 4‬ק"מ הממוצעת בין ילידים רגילים‬
‫לילדים עם הקו"ר ‪ :‬התוצאה הממוצעת של הילדים הרגילם שנבדקו הייתה ‪ 2:41‬דקות לריצת ‪4‬‬
‫‪21‬‬
‫ק"מ בתחילת השנה לתוצאה של ‪ 2:11‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בסוף הבדיקה ‪,‬שהיא תוצאה ממוצעת‬
‫גבוהה כשל עצמה ‪,‬לעומת תוצאה ממוצעת של ‪ 11:14‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בתחילת השנה לעומת‬
‫תוצאה של ‪ 9:11‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בסוף הבדיקה אצל שתי הקבוצות יחד בעלות הקו"ר משנים‬
‫תשע"ג ותשע"ד ‪.‬נמצא הבדל מובהק בין ילדים אשר קבלו " תכנית התערבות" בשנת תשע"ד‬
‫(שנה זו) לעומת ילדים שלא קבלו "תכנית התערבות" בשנת תשע"ג‪ :‬מידת השינוי בתוצאה‬
‫הממוצעת בריצת ‪ 4‬ק"מ בקבוצת הקו"ר בשנת תשע"ד שקבלה "תכנית התערבות" ‪,‬רואים שינוי‬
‫מהותי מאוד בתוצאה (הורדה של ‪ 1:11‬שניות בתוצאה הממוצעת) מי ‪ 11:11‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ‬
‫ממוצעת לתוצאה של ‪ 2:51‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ ממוצעת‪.‬‬
‫נמצא הבדל מובהק ומהותי מאוד בבדיקה שנעשתה בנבדקים זהים משנת תשע"ד (בהיותם‬
‫בכיתה יא') לעומת אותם נבדקים בשנת תשע"ד בהיותם בכיתה יב'‪ :‬שינוי גדול מאוד בתוצאה‬
‫הממוצעת בריצת ‪ 4‬ק"מ ‪.‬מזמן של ‪ 9:54‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בתחילת השנת תשע"ד לתוצאה של‬
‫‪ 2:15‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בסוף השנת תשע"ד לעומת תוצאה של ‪ 11:12‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ‬
‫בתחילת שנת תשע"ג לתוצאה של ‪ 9:23‬דקות לריצת ‪ 4‬ק"מ בסוף שנת תשע"ג ‪.‬‬
‫חשוב לציין כי הנבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ד שקבלו "תכנית התערבות" התחילו "בנקודת‬
‫הזינוק" בתחילת השנה בתוצאה גבוהה יותר (פחות טובה) וכן מידת השיפור היחסי היה גבוהה‬
‫הרבה יותר ביחס לקבוצה של הילדים הרגילים‪.‬‬
‫בשל הפער בתוצאות חשוב להבין את הסיבות להפרעה זו ואת ההשפעה של פעילות גופנית על‬
‫הלוקים בהפרעה זו ‪ :‬כיום ברור שקיים קשר תורשתי להפרעה אך ברור באותה מידה‪ ,‬מידת‬
‫השפעתה של הסביבה בהופעת התסמינים של ההפרעה‪ .‬חשוב לא פחות להבין את התהליך‬
‫הספירלי המצביע על הדדיות ההשפעה של הילד על ההורה ולהיפך‪( .‬מנור‪ ,‬א' וטיאנו ‪ ,‬ש ‪. )4114‬‬
‫פעילות גופנית הוכחה כמסייעת לילדים בעלי ‪ ADHD‬וזה יוכל לאפשר לאותם ילדים לצמצם את‬
‫התרופות שלהם ולהגדיל את הפעילות הגופנית ויש בכך משום פריצת דרך של ממש!‪2010) ,‬‬
‫‪ . )Gapin & Etnier‬חשובה לא פחות המסקנה שעלתה ממחקרים שונים שהצביעו על הפעילות‬
‫הגופנית כמטיבה עם ילדים הלוקים בהקו"ר ‪ :‬המחקרים מצביעים על כך חד משמעית שפעילות‬
‫גופנית טובה ומסייעת לבעליי הלקות‪ ,‬הפועל היוצא של הנאמר לעיל מסקירה ספרותית זו היא‬
‫המלצה לאנשים נורמטיביים לבצע פעילות גופנית בכלל ולפני מטלות חשובות בפרט וקל וחומר‬
‫לבעליי הפרעות קשב וריכוז (‪)Archer & , Kostrzewa2011‬‬
‫‪21‬‬
‫ביקורת ‪ :‬חשוב לציין מספר הערות לגבי תוצאות מחקר זה ‪ :‬למרות "תכנית ההתערבות"‬
‫שנעשתה ‪,‬עדיין ישנם הבדלים מובהקים בין ילדים רגילים לילדים עם הקו"ר בריצת ‪ 4‬ק"מ ‪,‬יתכן‬
‫שאם "תכנית ההתערבות" הייתה נעשית לאורך השנה כולה ‪,‬הפער היה מצטמצם או בטל כליל‬
‫בין שתי קבוצות הנבדקים‪ .‬ניתן לציין כי יתכן שאם היה נעשה מחקר לאורך זמן רב יותר ‪,‬למשל‬
‫שנתיים ברציפות ‪,‬היה ניתן לבדוק בצורה מדויקת יותר את יעילותה של "תכנית ההתערבות"‪.‬‬
‫כמו כן ‪,‬בל נשכח שבמחקר זה ‪,‬החוקר היה מעורב באופן אישי ופעיל למען הצלחת הניסוי ולכך יש‬
‫בוודאי השעה על התוצאות ‪,‬יתכן שאם הבדיקה הייתה נעשית ע"י גורם נטרלי מטעם החוקר‬
‫השינוי בתוצאות היה פחות מהותי ומובהק‪ .‬כמו כן ‪,‬זהו מדגם קטן שבדק שני בתי ספר בסה"כ‬
‫‪,‬יתכן שאם היה נעשה מחקר בהיקף הרבה יותר רחב של בתי ספר ‪,‬התוצאות היו שונות‪.‬‬
‫‪ 5.2‬מסקנות המחקר ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫זהו מחקר פיילוט שפותח צוהר למחקרים נוספים בתחום ויכול להתרחב לתחומי בדיקה‬
‫רבים ונוספים בתחומי השפעתה המיטבית של פעילות גופנית על ילדים הסובלים מקו"ר‬
‫‪,‬אין ספק שרב הנסתר על הגלוי בתחום זה וראוי שייחקר לעמוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לבצע שינוי ולשפר תוצאות במבחני ריצה אירוביים אצל ילדים הסובלים מי הקו"ר‬
‫ע"י תוספת שעות אימון ויחס אישי בקבוצות קטנות ואינטימיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אכן יש הבדל מהותי ומובהק בכושר גופני אירובי בין ילדים רגילים לילדים עם הקו"ר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיים קושי בסיסי לבצע מאמצים גופניים אירוביים ע"י ילדים עם הקו"ר בשל השפעה‬
‫של גורמים שונים כמו תופעות הלוואי של התרופות שהם נוטלים ‪,‬הקושי להתמיד‬
‫בביצוע מאמצים שדורשים התמדה לאורך זמן אצל ילדים עם הקו"ר ועוד גורמים‬
‫נוספים שדורשים מחקר מעמיק ורחב הרבה יותר‪.‬‬
‫‪5.3‬מגבלות המחקר‪ :‬גודל המדגם מהווה מגבלה ראשונה במחקר זה ‪,‬סביר להניח כי‬
‫מדגם גדול הרבה יותר של נבדקים היה בעל סיכוי גדול יותר למצוא הבדלים נוספים בין‬
‫הקבוצות ‪ .‬ראוי היה לערוך מדידה של נבדקים במקומות שונים בארץ עם הפרעת קשב‬
‫וריכוז בבתי ספר שונים ואצל אוכלוסיות שונות ומגוונות כגון ‪ :‬דתיים ‪,‬בני מיעוטים‬
‫‪,‬חרדים וחילונים וכדומה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 5.4‬אומדן התוצאות ‪ :‬התוצאות נבדקו במסלול דומה אך לא זהה ‪,‬יתכן כי היו השפעות‬
‫של מזג אויר ‪,‬לחות ‪,‬עומס חום ‪,‬קור וכדומה ‪,‬אע"פ שבכול המדידות היה מזג אויר נוח‬
‫לביצוע פעילות גופנית‪.‬‬
‫‪ 5.5‬המלצות למחקר עתידי ‪ :‬זהו מחקר מרתק שחשף מעט מאוד בנושא פעילות‬
‫גופנית אירובית אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ‪,‬כדאי לרצוי לבצע מחקר עם מדגם‬
‫גדול יותר שיבדוק פרמטרים נוספים להשוואה בין ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לילדים‬
‫רגילים‪.‬‬
‫‪ 5.6‬השפעת "החוקר המתערב" ‪ :‬במחקר זה ‪,‬החוקר עצמו ערך את "תכנית‬
‫ההתערבות" והיה בעל רצון ומוטיבציה חזקה להצלחת התכנית ‪,‬יתכן שאם "תכנית‬
‫ההתערבות" הייתה נעשית ע"י גורם נטרלי בהנחיית החוקר ‪,‬התוצאות היו אחרות‬
‫ופחות מרשימות במידת השינוי שהתכנית הצליחה לעשות ‪.‬‬
‫‪ 5.7‬סיכום‬
‫מחקר זה הוא מחקר פיילוט שיכול "לפתוח צוהר" למחקרים רבים ומגוונים בתחום זה שיכול‬
‫ללמד רבות על עולמם המיוחד ‪,‬בעל הקשים המיוחדים ‪,‬המאתגר והדורש הרבה הבנה וסובלנות‬
‫מהחברה הסובבת אוכלוסייה זו ‪.‬רבים חושבים כי ילדים אלו מפריעים או חסרי סבלנות ומנוחה‬
‫ללא כול סיבה הנראית לעין מבלי להבין את הקשיים היומיומיים שבהם נדרשים ילדים אלו‬
‫להתמודד במסגרת בית הספר ‪,‬בחברה ובבית הפרטי‪ .‬חשוב לציין כי במחקר זה נבדק תחום‬
‫ספציפי של כושר אירובי אך ניתן לבדוק תחומי כושר גופני ויכולות שונות ומגוונות בענפי ספורט‬
‫שונים אצל ילדים אלו‪ .‬מחקר זה "האיר באור חזק וברור" את השפעתה המיטבית של פעילות‬
‫גופנית על ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ולכן כדאי ורצוי להוסיף‬
‫ולתגבר את שעות הפעילות הגופנית באוכלוסייה זו‪ .‬מחקרים הראו שכתוצאה מתוספת ותגבור‬
‫של פעילות גופנית באוכלוסייה זו‪ ,‬חל שיפור התנהגותי לטיב וכן דווח על צמצום מהותי בכמות‬
‫צריכת התרופות אצל הסובלים מהקו"ר‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫תקציר באנגלית ‪:‬‬
‫‪51‬‬
‫ ספרות‬4.5
595- ,‫ הגיגי גבעה י‬.‫ לקות היפראקטיבית ולקות קשב בחינוך הגופני‬.)2113(.‫ א‬,‫דיין‬

.256
,"2116 ‫ בנובמבר‬5 ,‫ י' במרחשוון התשס"ז‬,)‫(א‬3/‫"חוזר מנכ"ל סז‬

. 2155 ‫ • אוקטובר‬51 '‫ • חוב‬551 ‫כתב העת סקירות הרפואה • כרך‬

,‫ יובל קפיטולניק‬:‫ייעוץ רפואי‬. ‫מגזין 'אדם' מגיש לכם מדריך לריצה נכונה ובריאה‬

. ‫ המדור לחיים בריאים‬:‫ מתוך‬."‫מנכ"ל משותף "דינמיקל שרותי כושר‬
. ‫הוצאת דיונון‬, ‫) לחיות עם הפרעת קשב‬2112( ‫ש‬, ‫ א טיאגו‬,‫מנור‬

,‫ יובל קפיטולניק‬:‫ייעוץ רפואי‬. ‫מגזין 'אדם' מגיש לכם מדריך לריצה נכונה ובריאה‬

‫ המדור לחיים בריאים‬:‫ מתוך‬."‫מנכ"ל משותף "דינמיקל שרותי כושר‬

Correlates of physical Activity with intrusive thoughts, worry and
impulsivity in dults with Attention deficit / Hyperactivity disorder : A
cross –sectional Pilot study.

Exercise training increases size of hippocampus and improves memory
.Kirk I. Ericksona, Michelle W. Vossb,c, Ruchika Shaurya Prakashd,
Chandramallika Basake, Amanda Szabof Laura

erret, C., Guay, M. C., Berthiaume, C., Gardiner, P., Louise B. (2010).A
Physical Activity Program Improves Behavior and Cognitive Functions in
Children With ADHD : An Exploratory Study. Journal of Attention
Disorders.

.J Sport Exerc Psychol. 2010 Dec;32(6):753-63
The relationship between physical activity and executive function
performance in children with attention-deficit hyperactivity disorder.
Jennifer Gapin and Jennifer L. Etnier .University of North Carolina at
Greensboro
51

Journal of Attention Disorders .Archer, T., Kostrzewa, R. M. (2012)
Physical Exercise Alleviates ADHD . Symptoms: Regional Deficits and
Development Trajectory. Neurotox Res,
21:195–209.

Gapin J, Etnier JL.Archer, T., Kostrzewa, R. M. (2012) Physical Exercise

Alleviates ADHD Symptoms: Regional Deficits and Development
Trajectory. Neurotox Res, 21:195–209.

ISRAEL JOURNAL OF PSYCHIATRY & REKATED SCIINCES
50(1) '2013 '47-54
54
/
‫נספחים‬
‫‪ 7.5‬תוצאות ריצת ‪ 2‬ק"מ שנה קודמת (תשע"ג) בתחילת וסוף שנה בישיבת בני חיל צביה בחינוך‬
‫המיוחד (ילדים עם הפרעת )‪.(ADHD‬‬
‫שנה קודמת –תחילת שנה‬
‫שנה קודמת‬
‫שנה קודמת –סוף שנה‬
‫שנה קודמת‬
‫‪ 2‬ק"מ ריצה בתחילת שנת‬
‫תשע"ג בדקות(‪)2.22.2‬‬
‫ריצת ‪ 2‬ק"מ מדידה בתחילת‬
‫שנה בשניות ‪2.2..2‬‬
‫‪ 2‬ק"מ ריצה סוף שנה תשע"ג‬
‫בדקות ‪32.5..3‬‬
‫‪ 2‬ק"מ ריצה סוף שנה תשע"ג‬
‫בשניות ‪32.5..3‬‬
‫‪09:15‬‬
‫‪10:58‬‬
‫‪09:03‬‬
‫‪10:30‬‬
‫‪11:10‬‬
‫‪12:26‬‬
‫‪09:37‬‬
‫‪09:20‬‬
‫‪09:04‬‬
‫‪10:07‬‬
‫‪09:52‬‬
‫‪09:20‬‬
‫‪11:07‬‬
‫‪09:17‬‬
‫‪10:47‬‬
‫‪09:40‬‬
‫‪10:46‬‬
‫‪10:04‬‬
‫‪11:20‬‬
‫‪11:30‬‬
‫‪10:04‬‬
‫‪08:57‬‬
‫‪11:27‬‬
‫‪14:12‬‬
‫‪10:41‬‬
‫‪10:26‬‬
‫‪09:30‬‬
‫‪12:01‬‬
‫‪10:48‬‬
‫‪555‬‬
‫‪598‬‬
‫‪543‬‬
‫‪630‬‬
‫‪670‬‬
‫‪746‬‬
‫‪577‬‬
‫‪560‬‬
‫‪544‬‬
‫‪607‬‬
‫‪592‬‬
‫‪560‬‬
‫‪667‬‬
‫‪557‬‬
‫‪647‬‬
‫‪580‬‬
‫‪646‬‬
‫‪604‬‬
‫‪680‬‬
‫‪690‬‬
‫‪604‬‬
‫‪537‬‬
‫‪687‬‬
‫‪852‬‬
‫‪641‬‬
‫‪626‬‬
‫‪570‬‬
‫‪721‬‬
‫‪648‬‬
‫‪08:26‬‬
‫‪10:37‬‬
‫‪08:41‬‬
‫‪09:41‬‬
‫‪10:32‬‬
‫‪11:36‬‬
‫‪09:30‬‬
‫‪09:00‬‬
‫‪08:48‬‬
‫‪09:37‬‬
‫‪09:33‬‬
‫‪09:01‬‬
‫‪10:21‬‬
‫‪09:00‬‬
‫‪10:12‬‬
‫‪08:52‬‬
‫‪10:37‬‬
‫‪09:26‬‬
‫‪10:02‬‬
‫‪10:28‬‬
‫‪09:56‬‬
‫‪08:45‬‬
‫‪10:10‬‬
‫‪11:25‬‬
‫‪10:12‬‬
‫‪09:19‬‬
‫‪09:20‬‬
‫‪11:14‬‬
‫‪10:08‬‬
‫‪506‬‬
‫‪637‬‬
‫‪521‬‬
‫‪581‬‬
‫‪632‬‬
‫‪696‬‬
‫‪570‬‬
‫‪540‬‬
‫‪528‬‬
‫‪577‬‬
‫‪573‬‬
‫‪541‬‬
‫‪621‬‬
‫‪540‬‬
‫‪612‬‬
‫‪532‬‬
‫‪637‬‬
‫‪566‬‬
‫‪602‬‬
‫‪628‬‬
‫‪536‬‬
‫‪525‬‬
‫‪610‬‬
‫‪685‬‬
‫‪612‬‬
‫‪559‬‬
‫‪560‬‬
‫‪674‬‬
‫‪608‬‬
‫‪53‬‬
‫‪08:59‬‬
‫‪08:29‬‬
‫‪10:37‬‬
‫‪490‬‬
‫‪08:10‬‬
‫‪539‬‬
‫‪479‬‬
‫‪07:59‬‬
‫‪509‬‬
‫‪602‬‬
‫‪10:02‬‬
‫‪637‬‬
‫תוצאות ריצת ‪ 2‬ק"מ בתחילת ‪,‬אמצע וסוף תכנית ההתערבות בחינוך המיוחד בישיבת בני חיל‬
‫מדידה ראשונה‬
‫תוצאה ‪ 2‬ק"מ‬
‫מדידה שניה‬
‫תוצאה ‪ 2‬ק"מ‬
‫בשניות‬
‫תוצאה ‪ 2‬ק"מ‬
‫בדקות‬
‫מדידה אחרונה בתום התוכנית‬
‫תוצאה ‪ 2‬ק"מ‬
‫בשניות‬
‫תוצאה ‪2‬‬
‫ק"מ‬
‫תוצאה ‪ 2‬ק"מ בשניות‬
‫‪22..2..3‬‬
‫‪.2:35‬‬
‫‪536‬‬
‫‪22:5.‬‬
‫‪52.‬‬
‫‪22:23‬‬
‫‪653‬‬
‫‪.2:22‬‬
‫‪502‬‬
‫‪22:20‬‬
‫‪560‬‬
‫‪20:00‬‬
‫‪625‬‬
‫‪.2:52‬‬
‫‪566‬‬
‫‪.2:31‬‬
‫‪631‬‬
‫‪22:32‬‬
‫‪672‬‬
‫‪22:51‬‬
‫‪667‬‬
‫‪22:35‬‬
‫‪515‬‬
‫‪20:50‬‬
‫‪635‬‬
‫‪22:50‬‬
‫‪665‬‬
‫‪22:25‬‬
‫‪565‬‬
‫‪20:55‬‬
‫‪636‬‬
‫‪20:5.‬‬
‫‪631‬‬
‫‪20:31‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪552‬‬
‫‪.2:23‬‬
‫‪503‬‬
‫‪22:21‬‬
‫‪561‬‬
‫‪22:..‬‬
‫‪661‬‬
‫‪22:23‬‬
‫‪653‬‬
‫‪22:25‬‬
‫‪505‬‬
‫‪20:02‬‬
‫‪622‬‬
‫‪22:.2‬‬
‫‪..:2.‬‬
‫‪..:22‬‬
‫‪22:32‬‬
‫‪.2:02‬‬
‫‪22:50‬‬
‫‪.1:.1‬‬
‫‪.2:22‬‬
‫‪22:.5‬‬
‫‪20:36‬‬
‫‪22:52‬‬
‫‪22:35‬‬
‫‪662‬‬
‫‪676‬‬
‫‪20:35‬‬
‫‪.2:33‬‬
‫‪.2:32‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪.2:25‬‬
‫‪22:22‬‬
‫‪.5:25‬‬
‫‪22:30‬‬
‫‪20:53‬‬
‫‪21:01‬‬
‫‪22:31‬‬
‫‪20:02‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪633‬‬
‫‪632‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪625‬‬
‫‪562‬‬
‫‪225‬‬
‫‪510‬‬
‫‪533‬‬
‫‪061‬‬
‫‪511‬‬
‫‪522‬‬
‫‪21:53‬‬
‫‪.2:2.‬‬
‫‪22:51‬‬
‫‪21:02‬‬
‫‪22:50‬‬
‫‪20:00‬‬
‫‪.3:.2‬‬
‫‪22:23‬‬
‫‪20:20‬‬
‫‪21:.2‬‬
‫‪20:50‬‬
‫‪21:36‬‬
‫‪573‬‬
‫‪565‬‬
‫‪20:51‬‬
‫‪637‬‬
‫‪20:36‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪20:..‬‬
‫‪561‬‬
‫‪20:0.‬‬
‫‪621‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪522‬‬
‫‪21:23‬‬
‫‪553‬‬
‫‪20:02‬‬
‫‪620‬‬
‫‪21:02‬‬
‫‪062‬‬
‫‪21:02‬‬
‫‪552‬‬
‫‪.2:03‬‬
‫‪553‬‬
‫‪20:25‬‬
‫‪525‬‬
‫‪26:00‬‬
‫‪505‬‬
‫‪20:21‬‬
‫‪557‬‬
‫‪21:52‬‬
‫‪012‬‬
‫‪21:20‬‬
‫‪555‬‬
‫‪.2:22‬‬
‫‪526‬‬
‫‪22:20‬‬
‫‪500‬‬
‫‪20:51‬‬
‫‪637‬‬
‫‪..:.2‬‬
‫‪572‬‬
‫‪.2:01‬‬
‫‪601‬‬
‫‪.2:23‬‬
‫‪523‬‬
‫‪.2:22‬‬
‫‪502‬‬
‫‪22:20‬‬
‫‪560‬‬
‫‪20:23‬‬
‫‪603‬‬
‫‪..:02‬‬
‫‪700‬‬
‫‪..:.5‬‬
‫‪615‬‬
‫‪.2:05‬‬
‫‪556‬‬
‫‪22:06‬‬
‫‪573‬‬
‫‪22:.1‬‬
‫‪551‬‬
‫‪22:20‬‬
‫‪655‬‬
‫‪551‬‬
‫‪556‬‬
‫‪670‬‬
‫‪652‬‬
‫‪665‬‬
‫‪611‬‬
‫‪502‬‬
‫‪512‬‬
‫‪615‬‬
‫‪666‬‬
‫‪52‬‬
‫‪501‬‬
‫‪667‬‬
‫‪550‬‬
‫‪665‬‬
‫‪625‬‬
‫‪760‬‬
‫‪653‬‬
‫‪605‬‬
‫‪536‬‬
‫‪635‬‬
‫מס' מדידה ראשונה‬
‫ריצת ‪ 2‬ק"מ‬
‫מדידה ראשונה ריצת‬
‫מדידה שני ריצת ‪2‬‬
‫מדידה שניה ריצת ‪2‬‬
‫‪ 2‬ק"מ בשניות‪ .‬תיכון‬
‫ק"מ בדקות תיכון‬
‫ק"מ בשניות תיכון‬
‫בדקות‬
‫טבלת תוצאות ריצת ‪ 2‬ק"מ בתיכון הרטמן –ילדים רגילים‬
‫‪55‬‬
407
06:47
410
06:50
5
478
07:58
498
08:18
2
491
08:11
492
08:12
3
475
07:55
484
08:04
4
403
07:43
402
07:42
5
477
07:57
482
08:02
6
431
07:11
432
07:12
7
465
07:45
463
07:43
3
524
08:44
560
09:20
9
514
08:34
532
08:52
5
544
09:04
573
09:33
5
490
08:10
502
08:22
5
582
09:42
625
10:25
5
503
08:23
539
08:59
5
528
08:48
552
09:12
5
462
07:42
469
07:49
5
526
08:46
534
08:54
5
502
08:22
514
08:34
5
459
07:39
474
07:54
5
436
07:16
434
07:14
2
487
08:07
482
08:02
2
400
06:40
405
06:45
2
406
06:46
409
06:49
2
537
08:57
567
09:27
2
410
06:50
415
06:55
2
513
08:33
527
08:47
2
499
08:19
522
08:42
2
502
08:22
526
08:46
2
51
482
08:02
497
08:17
2
453
07:33
465
07:45
3
457
07:37
471
07:51
3
459
07:39
464
07:44
3
622
10:22
700
11:40
3
502
08:22
506
08:26
3
437
07:17
435
07:15
3
482
08:02
473
07:53
3
466
07:46
465
07:45
3
431
07:11
439
07:19
3
522
08:42
546
09:06
3
489
08:09
502
08:22
4
492
08:12
507
08:27
4
543
09:03
581
09:41
4
522
08:42
534
08:54
4
541
09:01
552
09:12
4
468
07:48
482
08:02
4
481
08:01
496
08:16
4
521
08:41
541
09:01
4
455
07:35
472
07:52
4
488
08:08
492
08:12
4
526
08:46
545
09:05
5
51