‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫עמ' ‪ - 2‬אודות המדריך‬
‫עמ' ‪ -3-5‬זכויותיהן השונות של הידועים בציבור‬
‫עמ' ‪ 6-7‬חלוקת רכוש בין ידועים בציבור‪ -‬הכיצד?‬
‫עמ' ‪ -8-9‬קביעת מזונות ביחס לילד שהוריו אינם נשואים זה לזו‬
‫עמ' ‪ -10-11‬פסיקת מזונות "משקמים" לידועה בציבור‬
‫עמ‪ -12-13 -‬על ידועים בציבור‪ ,‬ירושות וצוואות‬
‫עמ' ‪ -14-15‬שאלות ותשובות‬
‫עמ' ‪ - 16-27‬סקירות משפטיות בנושאי ידועים בציבור‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪2‬‬
‫מדריך ידועים בציבור‪ -‬כל מה שחשוב לדעת‪ /‬עו"ד אריאל דרור‪,‬‬
‫משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושה‬
‫קוראים נכבדים‪ ,‬שלום רב‪,‬‬
‫מדריך זה הינו מדריך ייחודי ויעודי‪ ,‬אשר חובר על מנת לענות על כל השאלות הנובעות‬
‫מתחום חיי הידועים בציבור‪.‬‬
‫מדריך זה עונה על שאלות רבות המתעוררות בתחום‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫‪ .1‬למה זכאית בת הזוג לאחר הפרידה?‬
‫‪ .2‬מתי יפסקו מזונות משקמים?‬
‫‪ .3‬אימתי יהיה למי מבני הזוג חלק בירושת בן הזוג שהלך לעולמו?‬
‫‪ .4‬כיצד יחולק רכוש שנצבר טרם תחילת הקשר?‬
‫‪ .5‬האם ניתן לחלק נכסי קריירה בין ידועים בציבור?‬
‫‪ .6‬מהן דרישות הפסיקה על מנת שניתן יהיה להכיר בזוג כידוע בציבור?‬
‫‪ .7‬כיצד נפסקים מזונות לילדיהם של הידועים בציבור?‬
‫במדריך זה‪ ,‬המחולק לתתי נושאים‪ ,‬תמצאו חומר רב בנוגע לזכויותיהם של הידועים‬
‫בציבור‪ ,‬אשר ידריך אתכם בכל בעיה שעלולה להתעורר בנושא‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המדריך כולל שאלות ותשובות שהגיעו למשרד במהלך השנים‪ ,‬בנושא זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כולל המדריך אסופה של סקירות משפטיות בנושאים הרלונטים‪ ,‬מביהמ"ש‬
‫השונים‪.‬‬
‫אנו מקווים כי מידע זה יהיה לכם לעזר‪ ,‬ויקל עליכם לקבל מענה לשאלות בפניהם אתם‬
‫עומדים‪.‬‬
‫כל האמור במדריך זה‬
‫לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף‪.‬‬
‫ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪3‬‬
‫זכויותיהן השונות של ידועים בציבור‬
‫מהו מוסד "הידועים בציבור"?‬
‫פעמים רבות אנו נתקלים בבני זוג בעשורים המתקדמים לחייהם‪ ,‬אשר סיימו את‬
‫נישואיהם הראשונים לאחר תקופה ממשוכת‪ ,‬והם בוחרים לנהל קשר זוגי נוסף‪ ,‬הפעם‬
‫ללא נישואין‪.‬‬
‫הסיבות לניהול קשר מחייב ללא נישואין הינן מגוונות‪ ,‬ויכולות לנבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהליך‬
‫גירושין קשה שעבר מי מהצדדים בעת סיום נישואיו הראשונים‪ ,‬או מגיל מתקדם יחסית‪,‬‬
‫בו אין הצדדים מעוניינים לערוך טקס נישואין נוסף‪.‬‬
‫על מנת שבני זוג המנהלים קשר זוגי ללא נישואין‪ ,‬יוכרו‪ ,‬מבחינה משפטית‪ ,‬כידועים‬
‫בציבור‪ ,‬עליהם להוכיח כי אין מדובר בקשר קצר ובלתי מחייב‪ ,‬אלא בזוג החי חיי אישות‪,‬‬
‫המושתתים על יחסי חיבה‪ ,‬אהבה מסירות ונאמנות‪ ,‬אשר מנהל משק בית משותף‪ ,‬כנהוג‬
‫ומקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני‪.‬‬
‫הגדרת בני זוג כידועים בציבור מלווה במשמעויות משפטיות נרחבות‪ ,‬שכן לידועים בציבור‬
‫קיימות זכויות וחבויות האחד כלפי השני‪.‬‬
‫מהם הזכויות והחובות של ידועים בציבור?‬
‫זכאות בת הזוג למזונות במהלך החיים המשותפים ‪:‬‬
‫החוק אינו מקנה לידועה בציבור זכות למזונות במהלך החיים המשותפים‪ ,‬או לאחר‬
‫פרידה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬במקרים מסוימים ניתן להסיק כי קיים בין הידועים בציבור מעין הסכם בע"פ‪ ,‬לפיו‬
‫הידוע בציבור חייב לזון ולפרנס את הידועה בציבור‪ ,‬כל זמן שהם חיים יחד כבעל ואישה‪.‬‬
‫הדבר מקבל משנה תוקף מקום בו האישה אינה עובדת או אינה משתכרת דיו למחייתה‪,‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪4‬‬
‫והצדדים מנהלים חשבון משותף‪ ,‬אליו מפקיד בן הזוג את משכורתו‪ ,‬וממנו מושכת‬
‫האישה כספים‪.‬‬
‫זכאות למזונות משקמים לאחר פרידה‪:‬‬
‫במקרים מסוימים קבעו בתי המשפט כי ידועה בציבור תהיה זכאית למזונות לאחר‬
‫הפרידה‪ .‬מזונות מסוג זה מכונים "מזונות משקמים"‪ ,‬שכן מטרתם לעזור לאישה‬
‫להשתקם לאחר הפרידה‪.‬‬
‫גם אם בני הזוג לא ערכו הסכם המקנה לאישה מזונות מסוג זה‪ -‬ביהמ"ש בכל זאת עשוי‬
‫לקבוע כי הינה זכאית לכך‪.‬‬
‫ככל שהנסיבות יצביעו על מצב כלכלי קשה של האישה‪ ,‬קשר ארוך טווח‪ ,‬ילדים שנולדו‬
‫במהלך הקשר‪ ,‬גיל מתקדם‪ ,‬גבר בעל יכולות כלכליות‪ ,‬ותלות כלכלית של האישה בגבר‪-‬‬
‫ביהמ"ש יטו לפסוקם‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫חשוב לזכור שמדובר למזונות לזמן מוגבל‪ ,‬אשר לא בהכרח יכסו את כלל צרכי האישה‪,‬‬
‫והם למעשה נועדו אך ורק "להעמיד אותה על הרגליים"‪ ,‬עד אשר תוכל להסתדר בכוחות‬
‫עצמה‪(.‬הרחבה בנושא מצויה במאמר במדריך זה)‪.‬‬
‫זכאות לרכוש‪:‬‬
‫לאחר שנקבע כי בני זוג הינם ידועים בציבור‪ ,‬אזי ניתן יהיה לבחון טענות לזכאות ברכוש‪.‬‬
‫מאחר ואים דמובר בבנ הזוג נשואים‪ ,‬אזי יש להוכיח את תחולת הלכת השיתוף‪.‬‬
‫יש להבדיל בין רכוש שנצבר במשותף במהלך החיים המשותפים‪ -‬ורשום על שם שניהם‪-‬‬
‫כגון חשבון בנק משותף אליו הפקידו כספים‪ -‬לבין נכסים שנרכשו ע"י מי מהם בנפרד‪.‬‬
‫הפסיקה קובעת כי כדי להחיל את הלכת שיתוף לגבי רכוש נפרד – יש להוכיח כוונת‬
‫שיתוף מפורשת כאשר נטל הוכחה כבד יותר על מי שמנסה להוכיח את כוונת השיתוף‬
‫בנכסים של הזוג הידוע בציבור‪.‬‬
‫ביהמ"ש יבדוק ביהמ"ש את הלכת השיתוף בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות החיים‬
‫המשותפים הספציפיות של הידועים בציבור‪.‬‬
‫אציין כי במקרה ובני הזוג אינן מעוניינים בשיתוף‪ -‬מומלץ מאוד כי אלו יערכו הסכם ובו‬
‫יעגנו את עקרונותיהם בנוגע לחלוקת רכוש במקרה של פרידה‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪5‬‬
‫זכאות לירושה ‪:‬‬
‫ע"פ חוק הירושה‪ ,‬חלקם של בני זוג ידועים בציבור בירושה זהה לחלקם של בני זוג‬
‫נשואים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בן הזוג הנותר בחיים מקבל מעיזבון המוריש את מה שהיה מקבל אילו היו‬
‫נשואים כדין‪.‬‬
‫על מנת שזוג יחשב כידועים בציבור לצורך הזכאות בירושה‪ ,‬צריכים להתקיים תנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בני הזוג לא היו נשואים אחד לשני‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בשעת מות אחד מהם לא היה בן זוגו נשוי לאחר‪.‬‬
‫לא קיימת הוראה סותרת בצוואה‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪6‬‬
‫חלוקת רכוש בין ידועים בציבור‪ -‬הכיצד?‬
‫על פי הפסיקה‪ ,‬על מנת לקבוע כי בני זוג הינם ידועים בציבור‪ ,‬יש להוכיח שני יסודות‬
‫מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬קיום חיי אישות כבעל ואישה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול משק בית משותף‪.‬‬
‫בחינת התנאים תעשה בצורה סובייקטיבית ‪ -‬כלומר‪ ,‬בית המשפט יבחן כיצד ראו בני הזוג‬
‫את מערכת היחסים ביניהם‪ .‬כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו‪ ,‬מתוך ראייה כוללת של‬
‫העובדות‪.‬‬
‫בשורה ארוכה של פסקי‪-‬דין‪ ,‬צומצמה הדרישה לאורח חיים תקין למינימום‪ ,‬ונקבע כי די‬
‫בהיעדר קרע או פירוד של ממש על מנת למלא דרישה זו‪.‬‬
‫לאחר שנקבע כי בני הזוג עומדים ביסודות אלו‪ ,‬וכאשר עולה טענה לזכאות ברכוש‪ ,‬יש‬
‫להוכיח כוונת שיתוף‪ ,‬על מנת להחיל על בני הזוג את חזקת השיתוף בנכסים ‪ -‬ביחס לכלל‬
‫הנכסים או ביחס לנכס ספציפי העומד לדיון‪.‬‬
‫ביחס לבני זוג נשואים‪ ,‬נקבע בפסיקה כי יש להוכיח את קיומם של אורח חיים תקין‬
‫ומאמץ משותף על מנת להחיל עליהם את חזקת השיתוף‪ .‬כאשר זו קמה‪ -‬היא קמה לגבי‬
‫כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין‪ ,‬עד למועד הקובע‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אצל בני זוג ידועים בציבור‪ ,‬הקמתה של חזקת שיתוף – ככל שזו הוכחה ולא הובאו‬
‫ראיות לסתירתה – עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחייהם‬
‫היום‪-‬יומיים‪ ,‬או בכאלה שנרכשו על ידיהם במשותף‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬באם מי מהצדדים טוען לשיתוף בנכסים אחרים של מי מהם‪ ,‬לרבות כאלו שנצברו‬
‫על יד מי מהצדדים במהלך בתקופת החיים המשותפים ‪ -‬עליו להביא ראיה נוספת שתעיד‬
‫על כוונת שיתוף‪.‬‬
‫ראיה זו יכולה להיות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קיום יחסי תלות‪ ,‬השקעה כספית בנכס‪ ,‬ואמרות של בני‬
‫הזוג בנוגע לשיתוף בנכס‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪7‬‬
‫יצוין כי טיב הנכס‪ ,‬לגביו נטענת טענת שיתוף ‪ ,‬משפיע על מהות התשתית הראייתית‬
‫הנדרשת לביסוס חזקת השיתוף‪ .‬ככל שמדובר בנכסים "משפחתיים" ‪ -‬כגון דירת מגורים‬
‫בה גרו הצדדים משך זמן רב‪ -‬תידרש רמה נמוכה יותר של ראיות להוכחת היסודות‬
‫המקימים את חזקת השיתוף‪.‬‬
‫בנוגע להחלת חזקת שיתוף על נכסים עסקיים‪ ,‬יובהר כי הפסיקה אינה שוללת החלת‬
‫שיתוף בין ידועים בציבור על נכסים עסקיים או נכסים שכבר היו בידי בן הזוג לפני קיומם‬
‫של יחסי ידועים בציבור‪ ,‬אולם כאן נטל ההוכחה יהיה גבוה יותר‪ ,‬ויהיה צורך בהוכחה‬
‫כבדת משקל‪ ,‬ביחס לשיתוף בנכסים אלה‪.‬‬
‫אציין כי על פי הפסיקה‪ ,‬יכולים להתקיים מצבים בהם ידועים בציבור ינהלו משק בית‬
‫משותף ויזרימו אליו את הכנסותיהם ‪ -‬אך ישמרו על הפרדה רכושית בכל הקשור לשאר‬
‫נכסיהם‪ ,‬או מצבים בהם קיים שיתוף לגבי מספר מסוים של נכסים‪ ,‬תוך שמירת הפרדה‬
‫ביחס לסוג אחר של נכסים‪ .‬נטל ההוכחה בכל מקרה מוטל על הטוען לשיתוף‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי כאשר נעשית בחינה של כוונת שיתוף‪ ,‬בתי המשפט בוחנים שלל פרמטרים‪,‬‬
‫לרבות מדוע בני הזוג בחרו לא להינשא ‪ -‬האם היו מנועי חיתון‪ ,‬האם הקשר היה "בתקופת‬
‫מבחן"‪ ,‬האם יש מניעה אידיאולוגית‪ ,‬וכן טיב הקשר הזוגי‪ ,‬נסיבותיו והכוונות המונחות‬
‫בבסיסו‪ ,‬קיום חשבונות בנק משותפים‪ ,‬רישום נכסים על שם שני בני הזוג‪ ,‬אורך הקשר‪,‬‬
‫קיום ילדים משותפים‪ ,‬ותרומתו הכלכלית של כל צד בקשר‪.‬‬
‫על פי הפסיקה‪ ,‬העובדה שבני‪-‬הזוג בחרו שלא להינשא‪ ,‬אינה שוללת את האפשרות להחלת‬
‫חזקת שיתוף ‪ -‬אולם הדבר יכול להשפיע על נטל ההוכחה‪ .‬היינו‪ ,‬באם יוכח כי לא הייתה‬
‫כל מניעה להינשא ‪ -‬אולם בני הזוג בחרו שלא לעשות כן‪ ,‬הדבר עלול להקשות על נטל‬
‫ההוכחה בכל הנוגע להוכחת כוונת שיתוף‪ ,‬שכן ההחלטה שלא להינשא עלולה להעיד על‬
‫ארעיות הקשר‪ ,‬ו‪/‬או רצון הצדדים להפריד את רכושם‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪8‬‬
‫קביעת מזונות ביחס לילד שהוריו אינם נשואים זה לזו‬
‫כללי‪:‬‬
‫בהתאם לנתוני הלמ"ס‪ ,‬בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספר האמהות החד הוריות‪,‬‬
‫וכן במספר הזוגות המגדלים יחד ילדים‪ ,‬ללא נישואין‪ -‬היינו‪ ,‬חיים כידועים בציבור‪.‬‬
‫ע"פ הנתונים‪ ,‬כ‪ ,95%-‬מהזוגות בישראל הינם הם נשואים‪ ,‬כ‪ 73-‬אלף זוגות‪ ,‬הם בני זוג‬
‫שחיים יחד‪ ,‬אך אינם נשואים זה לזו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מספר האמהות החד הוריות הרווקות‬
‫לילדים עד גיל ‪ 17‬גדל מ‪ 8.4-‬אלף בשנת ‪ 2000‬ל‪ 13.5-‬אלף בשנת ‪.2011‬‬
‫כיצד נקבעים מזונות לילד שהוריו אינם נשואים זל"ז‪ ,‬וכיצד משפיע מצבם‬
‫האישי על זכויותיו?‬
‫במקרה בו זוג מתגרש‪ ,‬ברור לנו כי האם רשאית לתבוע מזונות לילדיה‪ ,‬והם יקבעו‬
‫בהתאם להכנסות ההורים וצרכי הילדים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מה קובע החוק במקרה בו מדובר בידועים בציבור?‬
‫חשוב להדגיש כי זכאותו של ילד למזונות אינה קשורה למצבו המשפחתי של הוריו‪.‬‬
‫ילד זכאי לסיפוק צרכיו ‪ ,‬בין אם הוריו נשואים זה לזה‪ ,‬ובין אם לאו‪ ,‬ובין אם נולד‬
‫כתוצאה מקשר נישואין‪ ,‬מרומן או מסטוץ חד פעמי‪ ,‬והדבר אינו מעלה ואינו מוריד‬
‫מחובת האב לדאוג למזונות הקטין עד להגיעו לבגרות‪.‬‬
‫(המאמר אינו מתייחס למצב בו ילד נולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית‪ ,‬שם לא ידועה‬
‫זהות האב וממילא הוא לא נטל על עצמו חובות)‬
‫אולם‪ ,‬חשוב לציין כי למצבם האישי של ההורים ישנם השלכות על ילדיהם‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬העובדה כי ההורים אינם נשואים משליכה על נושא האבהות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬כאשר לזוג נשוי נולד ילד‪ -‬הרי שהבעל ירשם אוטומטית כאב‪ ,‬והילד יקבל את שם‬
‫משפחתו‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪9‬‬
‫במקרה בו הזוג אינו נשוי‪ -‬על האב להצהיר על אבהותו‪ ,‬ולבצע רישום במשרד הפנים‪ .‬ללא‬
‫הרישום‪ -‬הילד יישא את שם משפחתו של אמו בלבד‪.‬‬
‫באם האב מסרב לבצע רישום זה‪ ,‬יש להגיש תביעת אבהות‪ ,‬ורק לאחר קביעת האבהות‪-‬‬
‫בד"כ באמצעות בדיקת רקמות‪ -‬ניתן יהיה לחייבו במזונות‪.‬‬
‫השלכה נו ספת יכולה להתעורר מקום בו הקטין נולד כתוצאה מסטוץ מזדמן‪ ,‬ובאם יוכח‬
‫כי האישה רמתה את האב ונכנסה להריון בכוונה ( היינו‪ ,‬הגבר הפך לאב בעל כורחו)‪.‬‬
‫במקרים כאלו‪ ,‬לעיתים ביהמ"ש לא יפסקו סכום מזונות גבוה‪ ,‬מתוך הנחה כי האישה‬
‫נטלה סיכון מחושב‪.‬‬
‫עריכת הסכם כולל ביחס לקטין‪ -‬פתרון יעיל ומומלץ‬
‫על מנת למנוע בעיות עתידיות‪ ,‬וכאשר גבר ואישה מחליטים להביא לעולם ילד ללא‬
‫נישואין‪ ,‬בין אם כתוצאה מניהול קשר של ידועים בציבור‪ ,‬ובין אם לכל אחד מהם בן זוג‬
‫אחר( בני זוג חד מיניים) מומלץ מאוד לערוך הסכם מקיף עוד קודם להולדת הילד‪ ,‬או‬
‫לכל הפחות‪ -‬מיד עם היולדו‪ ,‬ולהתייחס לכל הנושאים העומדים על הפרק‪ ,‬כגון מימון‬
‫בדיקות ההיריון‪ ,‬ברית‪ ,‬גובה מזונות הקטין‪ ,‬משמורת‪ ,‬סדרי ראיה‪ ,‬קביעת שם משפחתו‬
‫של הילד‪ ,‬וחלוקת רכוש‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לכלול בהסכם רכיבים נוספים שלא בהכרח יהיה בהם שימוש‪ ,‬אולם נועדו להגן‬
‫על הילד בעתיד‪ ,‬כגון זהות המשמורן במידה וההורה המשמורן ילך לעולמו‪ ,‬האם מותר‬
‫למי מהצדדים לעבור דירה ואם כן‪ -‬לאיזה מרחק?‪ ,‬מה קורה אם מי מהצדדים מתחתן‪,‬‬
‫סכום המזונות במקרה של פטירה‪ ,‬מה קורה במצב בו מופר ההסכם‪ ,‬או שלא ניתן לעמוד‬
‫בו עוד‪ ,‬וכיוצב'‪.‬‬
‫אציין כי במקרה של ידועים בציבור הגרים יחד וצוברים רכוש‪ ,‬מומלץ מאוד לערוך הסכם‬
‫כולל המסדיר לא רק את נושא המזונות‪ ,‬אלא אף את המשמורת וחלוקת הרכוש‪ -‬במקרה‬
‫של פרידה‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪10‬‬
‫פסיקת מזונות משקמים ל"ידועה בציבור"‬
‫כללי‪:‬‬
‫המונח ידועים בציבור מתייחס לאיש ואישה‪ ,‬החיים חיי אישות ומנהלים משק בית‬
‫משותף ‪ ,‬מתוך קשר של אהבה ומחיבות‪ ,‬כאשר הם בחרו ביודעין שלא להינשא זה לזו‪.‬‬
‫זכויותיהם של הידועים בציבור אינן רחבות כמו זכויותיהם של בני הזוג הנשואים‪,‬‬
‫ומרביתם אף אינן מוסדרות בחוק‪.‬‬
‫במאמר זה נבחן האם לידועה בציבור הזכות לקבלת מזונות לאחר פרידתה מבן זוגה‪.‬‬
‫זכאות האישה למזונות במהלך הקשר‪:‬‬
‫ידועה בציבור לא בהכרח תהיה זכאית למזונות מבן זוגה במהלך חייהם המשותפים‪ ,‬בעוד‬
‫בעל מחויב לזון את אשתו כחלק מחובות הנישואין‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הפסיקה קבעה כי ניתן להסיק במקרים מסוימים כי קיים בין הידועים בציבור מעין‬
‫הסכם בע" פ‪ ,‬לפיו הידוע בציבור חייב לזון ולפרנס את הידועה בציבור‪ ,‬כל זמן שהם חיים‬
‫יחד כבעל ואישה‪.‬‬
‫האם ידועה בציבור תהיה זכאית למזונות משקמים לאחר פרידה?‬
‫בעוד שע"פ ההלכה היהודית‪ ,‬בעל חייב במזונות אשתו עד למתן הגט‪ ,‬אין חקיקה הקובעת‬
‫כי ידועה בציבור זכאית למזונות לאחר הפרידה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬במקרים מסוימים הפסיקה קבעה כי אישה‪ ,‬אשר הוכיחה לביהמ"ש כי הייתה‬
‫ידועה בציבור‪ ,‬תהיה זכאית למזונות לאחר הפרידה‪ .‬מזונות מסוג זה מכונים "מזונות‬
‫משקמים"‪ ,‬שכן מטרתם לעזור לאישה להשתקם לאחר הפרידה‪.‬‬
‫כאשר הצדדים ערכו ביניהם הסכם מפורש לפיו האישה תקבל או לא תקבל מזונות לאחר‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪11‬‬
‫הפרידה‪ -‬הרי שיש לנהוג ע"פ ההסכם‪.‬‬
‫כאשר הצדדים לא ערכו הסכם‪ ,‬ביהמ"ש יבחן את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ויבדוק‬
‫האם בנסיבות המקרה ראוי וצריך לקבוע מזונות משקמים לצורך הגנה על "הצד‬
‫החלש"‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬יבדוק ביהמ"ש את משך הקשר‪ ,‬האם יש לצדדים ילדים משותפים‪ ,‬האם‬
‫האישה עובדת ו‪/‬או האם יש לה יכולת לעבוד‪ ,‬מהו מצבה הפיזי וגילה עם סיום הקשר‪,‬‬
‫האם בן הזוג עובד‪ ,‬מהם יכולותיו הכלכליות‪ ,‬וכיוצב'‪.‬‬
‫מאחר ואין חוק הקובע כי לידועה בציבור זכות למזונות משקמים‪ ,‬לא ניתן לקבוע מראש‬
‫באילו מקרים יפסקו מזונות משקמים ובאילו לא‪.‬‬
‫ניתן לומר כי ככל שביהמ"ש יתרשם כי בני הזוג חיו יחדיו במשך תקופה ארוכה‪ ,‬והאישה‬
‫הסתמכה על הגבר לצורך פרנסתה‪ ,‬ועל כן כעת‪ ,‬עם הפרידה‪ ,‬אין היא יכולה לכלכל עצמה‪,‬‬
‫בעוד הגבר עובד ומכלכל עצמו במידה מספקת‪ ,‬גובר הסיכוי כי ביהמ"ש יחליט לפסוק‬
‫לאיש ה זו מזונות משקמים‪ ,‬על מנת ליצור שוויון כלכלי יחסי בינה לבין הגבר‪.‬‬
‫לאיזו תקופה יפסקו המזונות המשקמים?‬
‫גם אם נפסקו מזונות משקמים‪ ,‬הרי שהסכום שיפסק הינו סכום מוגבל‪ ,‬שלא בהכרח‬
‫יכסה את כלל צרכי האישה‪ ,‬שכן הוא נועד רק לעזור לה "לעמוד על רגליה" ‪.‬‬
‫בשל סיבה זו‪ ,‬סכום המזונות לא יינתן לכל ימי חייה של האישה אלא רק לתקופה קצובה‪,‬‬
‫הדרושה לאישה להשתקם מבחינה כלכלית‪ ,‬התלויה גם היא בנסיבות העניין‪.,‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪12‬‬
‫על ידועים בציבור‪ ,‬צוואות וירושות‬
‫כאשר נקבע כי בני זוג הינם בגדר ידועים בציבור‪ ,‬הם זכאים לזכויות שונות מתוקף כך‪.‬‬
‫מאמר זה יעסוק בהרחבה בחלוקת עזבון וחלוקת רכוש בין ידועים בציבור‪.‬‬
‫ע"פ חוק הירושה‪ ,‬בן הזוג הנותר בחיים יירש את בן זוגו (משהוכח שמדובר בידועים‬
‫בציבור) כאילו היו בני זוג נשואים ‪ -‬וזאת לאחר עמידה בתנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בני הזוג לא היו נשואים אחד לשני‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בשעת מות אחד מהם לא היה בן זוגו נשוי לאחר‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא קיימת הוראה סותרת בצוואה‪.‬‬
‫מה הדין כאשר אין בנמצא צוואה?‬
‫כאשר לא קיימת צוואה‪ -‬וקיימת עמידה בארבעת תנאים אלו‪ ,‬אזי קל יותר לטעון כי בן‬
‫הזוג הנותר בחיים זכאי למחצית מהעזבון‪ .‬אולם‪ ,‬עלולה להיות מחלוקת לגבי היקף‬
‫העזבון‪ -‬שכן יתכן וחלק מהרכוש נצבר עוד טרם החיים המשותפים ועל כן לכאורה אינו בר‬
‫חלוקה‪.‬‬
‫מה הדין כאשר יש בנמצא צוואה?‬
‫כאשר קיימת צוואה חוקית‪ ,‬אזי יש לנהוג על פיה (כאשר לא הוגשה התנגדות)‪.‬‬
‫ניטול דוגמה‪ ,‬לפיה מנוח מצווה בצוואתו ‪ 20%‬מעזבונו לבת זוגו‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪13‬‬
‫לאור התנאי הרביעי לעיל ‪ -‬בת הזוג לא תירש מחצית מהעזבון‪ ,‬אלא רק ‪ ,20%‬מאחר‬
‫ואכן קיימת הוראה אחרת בצוואה ‪ -‬ההוראה הקובעת כי היא תירש רק ‪.20%‬‬
‫אולם ‪ -‬אין מדובר ב"סוף פסוק"‪.‬‬
‫בת הזוג‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬יכולה להגיש תביעה כנגד העזבון‪ ,‬ובה לטעון כי היא זכאית למחצית‬
‫מרכוש אשר נצבר במהלך החיים המשותפים‪ ,‬מתוקף היותה ידועה בציבור‪.‬‬
‫זכאות זו ‪ -‬למחצית מהרכוש ‪ -‬אינה תלוית חוק הירושה ותנאיו ‪ -‬אלא נובעת מעצם‬
‫היותם ידועים בציבור‪.‬‬
‫חשוב לציין כי זכאות זו אינה אוטומטית‪ ,‬שכן גם אם הוכח כי בני זוג הינם ידועים‬
‫בציבור‪ ,‬על התובעת לעבור משוכה נוספת ‪ -‬ולהוכיח כוונת שיתוף בנכסים העומדים‬
‫לחלוקה ‪ -‬כלומר‪ ,‬עליה להוכיח כי היא והמנוח שיתפו האחד את השני בנכסים לגביהם‬
‫נטען כי הינם משותפים‪ .‬ללא הוכחת כוונת שיתוף זו ‪ -‬לא יכולים להחשב נכסים אלו‬
‫כמשותפים‪ ,‬והם יהיו שייכים רק לצד אשר צבר אותם‪ ,‬ועל שמו הם רשומים‪.‬‬
‫אציין כי נ טל ההוכחה לכוונת שיתוף הינו כבד יותר ככל שמדובר בנכסים שלא שמשו את‬
‫בני הזוג באופן יומיומי ו‪/‬או לא נרכשו על ידי שניהם יחד‪ ,‬ובבני זוג אשר באופן מודע לא‬
‫נשאו‪ -‬אף שלא הייתה מניעה לכך‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נניח ובני זוג רכשו יחד דירה במהלך החיים המשותפים והיא רשומה על שם‬
‫שניהם‪.‬‬
‫במקרה שכזה‪ ,‬נטל ההוכחה להוכחת שיתוף הינו נמוך מאוד‪ -‬שכן הרישום מעיד על כוונת‬
‫שיתוף‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬בת הזוג תוכל‪ ,‬ביתר קלות‪ ,‬לטעון כי מגיע לה מחצית מחלקו של המנוח בדירה‪,‬‬
‫בנוסף לחצי שלה בדירה ‪ -‬היינו‪ ,‬לבעלות של ‪ 75%‬על הדירה ‪ -‬אף אם הוראות הצוואה‬
‫מבטיחות לה חלק נמוך בהרבה‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬אם למנוח היה עסק שנוסד לפני תחילת הקשר‪ ,‬ולבת הזוג יש ידיעה רופפת בלבד‬
‫אודותיו‪ ,‬ואין לה תרומה ממשית אליו‪ -‬אזי יקשה עליה להוכיח כי קיימת כוונת שיתוף‪,‬‬
‫וכי מגיע לה חצי מהזכויות בעסק‪ ,‬שנצברו במהלך הקשר‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪14‬‬
‫שאלות ותשובות‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אני ובת זוגי גרנו יחד משך ‪ 12‬שנים‪ .‬לא היינו נשואים מאחר ובת זוגי לא הצליחה לקבל‬
‫גט מבעלה‪ .‬לפני כשנה‪ ,‬חלתה בת זוגי ‪ ,‬הפסיקה לעבוד ואני סעדתי אותה‪ .‬לפני חודשיים‬
‫היא נפטרה‪ ,‬ולא ערכה צוואה‪ .‬האם יש לי זכות כלשהי ברכוש שלה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫לפי החוק‪ ,‬ידוע בציבור יכול לרשת את בן זוגו כאילו היה נשוי לו‪ ,‬בהתקיים מספר תנאים‪,‬‬
‫ואחד מהם הינו כי בן הזוג לא היה נשוי בעת פטירתו‪ .‬במקרה שלך‪ ,‬היא הייתה נשואה‪,‬‬
‫ועל כן אינך היורש החוקי שלה‪ .‬כמובן שאם היא היתה בוחרת לערוך צוואה ולרשום אותך‬
‫כזוכה‪ -‬הרכוש שלה היה מתחלק בהתאם להוראות הצוואה‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫בעלי מסרב לתת לי גט מזה ‪ 4‬שנים‪ .‬לפני כשנתיים הכרתי בן זוג חדש‪ ,‬ואני גרה עימו‬
‫בדירתו‪ .‬אנו מתנהגים כזוג לכל דבר ועניין‪ ,‬כולל שיתוף כלכלי‪ .‬האם אני נחשבת כידועה‬
‫בציבור שלו ‪ ,‬אפילו שאני עדיין נשואה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫הגדרת המונח "ידועה בציבור" מתייחסת לבני זוג המקיימים יחסי אישות ומנהלים משק‬
‫בית משותף‪ ,‬שלא במסגרת נישואין‪ .‬כלומר‪ ,‬ידועים בציבור יכולים על פי הגדרה זו להיות‬
‫גם אנשים נשואים וגם רווקים או גרושים ‪ ,‬כל עוד הם עומדים בהגדרה הנ"ל‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪15‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אני ובן זוגי מנהלים יחד קשר מחייב מזה כ‪ 10-‬שנים‪ .‬יש לנו ילד משותף‪ ,‬ואנו גרים תחת‬
‫קורת גג אחת‪ .‬איני עובדת‪ ,‬אלא מושכת כספים מהחשבון המשותף‪ ,‬בהסכמת בן זוגי‪,‬‬
‫שמשתכר סכומים גבוהים‪ .‬באם אני ובן זוגי נפרד‪ ,‬מהן זכויותיי ומהן זכויות בני?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫באם את ובן זוגך ת פרדו‪ ,‬אזי ילדך יהיה זכאי למזונות‪ ,‬שיפסקו בהתאם להשתכרות בן‬
‫זוגך‪ ,‬השתכרותך וצרכי הילד עצמו‪ .‬אין כל משמעות לעובדה כי את ובן זוגך אינם נשואים‬
‫בכל הנגוע לפסיקת מזונות קטין‪.‬‬
‫ביחס אלייך‪ ,‬הרי שלעיתים ביהמ"ש פוסקים מזונות משקמים לידועה בציבור‪ ,‬כאשר‬
‫מוכח כי האישה א ינה יכולה לקיים את עצמה‪ ,‬כי בן הזוג מסוגל לשלם‪ ,‬באם לא הוסכם‬
‫ביניכם אחרת ובהסתמך על פרמטרים נוספים‪ ,‬כגון משך הקשר וקיום ילדים משותפים‪.‬‬
‫מזונות אלו יפסקו לזמן מוגבל‪ ,‬ובסכום עליו יחליט ביהמ"ש‪ .‬אציין כי ביהמ"ש לא‬
‫ממהרים לפסוק מזונות מסוג זה‪ ,‬אלא במקרים מיוחדים כאשר יכולת ההשתכרות של‬
‫האישה אינה גבוהה‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪16‬‬
‫ביהמ"ש קיבל תביעתו של גבר להכרה בו כידוע בציבור‬
‫בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש לעניני משפחה בטבריה (כב' השופט אסף זגורי) במסגרת‬
‫תמ"ש ‪ 27446-11-10‬ס‪.‬ב נ' מ‪.‬נ נתקבלה תביעתו של גבר לפיה הינו הידוע בציבור של‬
‫הנתבעת‪ ,‬וכי התקיים ביניהם שיתוף רכושי‪ .‬כפועל יוצא‪ -‬חויבה הנתבעת להשיב‬
‫כספים שגזלה ממנו לאחר הפרידה‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫הצדדים הכירו בשנת ‪ ,2003‬ולאחר מכן החלו לחיות יחד כידועים בציבור‪ ,‬בדירתה של‬
‫הנתבעת‪ ,‬עד פרידתם בשנת ‪ .2010‬התובע טוען כי נהלו משטר של ידועים בציבור‪ ,‬לרבות‬
‫שיתוף ברכוש‪ ,‬בעוד הנתבעת טוענת להפרדה ברכוש‪ .‬התובע דורש קבלת כספים ונכסים‬
‫אותם לקחה הנתבעת לאחר הפרידה‪ ,‬וכן כספים שהשקיע בדירתה‪.‬‬
‫טענות התובע‪:‬‬
‫התובע טוען כי חוזה השכירות שנערך ביניהם היה למראה עין בלבד‪ ,‬ולא הייתה כוונה‬
‫אמיתית כי ישלם לה דמי שכירות עבור המגורים בדירתה‪ ,‬ועל כן אין לו כל חוב כלפיה‪.‬‬
‫התובע מבקש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לקבל חזרה כספים שהשקיע בשיפוץ הדירה‪ ,‬ובקנית מטלטלין‪,‬‬
‫וכן כי הנתבעת תשיב כספים שמשכה מחשבונו לאחר הפרידה‪.‬‬
‫טענות הנתבעת‪:‬‬
‫הנתבעת תחילה טענה כי לא נוהל קשר של ידועים בציבור‪ ,‬אלא משנת ‪ .2005‬כן נטען כי‬
‫נכרת בינה לבין התובע הסכם שכירות‪ ,‬בו הוא לא עמד‪ ,‬ועל כן הוא חייב לה כספים‪.‬‬
‫הנתבעת מכחישה שיתוף ברכוש‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪17‬‬
‫ביהמ"ש פסק‪:‬‬
‫ביהמ"ש בחן את עדויות הצדדים בדבר הקשר ביניהם וקבע כי הוכח כי הינם ידועים‬
‫בציבור‪ .‬לאחר קביעה זו‪ ,‬יש לבחון האם משטר זה כלל גם שיתוף ברכוש‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי עדות הנתבעת ביחס לאי שיתוף ברכוש אינה סבירה ואינה עומדת בקנה‬
‫אחד עם העובדות‪.‬‬
‫ביהמ"ש הבהיר כי יש להוכיח כוונת שיתוף מיוחדת במקרה של בני זוג ידועים בציבור (‬
‫מאחר ואינם נשואים)‪ ,‬ועל כן בחן את התנהלותם הכלכלית‪ ,‬לרבות שיתוף הנתבעת‬
‫בחשבון ה בנק של התובע ובכרטיס אשראי שלו‪ ,‬רכישת מיטלטלין משותפים וכיוצב'‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי מאחר והוכחה כוונת שיתוף‪ ,‬הרי שהתובע אינו זכאי לכספים אותם‬
‫השקיע בדירת הנתבעת‪ .‬מנגד‪ ,‬הוא זכאי לחלקו במטלטלין וכן לכספים אותם משכה‬
‫הנתבעת מחשבונו לאחר פרידתם‪ ,‬וכן אינו חייב בדמי שכירות כלפיה‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪18‬‬
‫ביהמ"ש דחה תביעתה של אישה להכרה בה כידועה בציבור של חסוי‬
‫בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש לעניני משפחה ברמת גן (כב' השופטת מירה דהן) במסגרת‬
‫תמ"ש ‪ 39960/07‬ז‪.‬ש‪.‬נ נ' ח‪.‬מ ( חסוי)‪ ,‬נדחתה תביעתה של תובעת להכרה בה כידועה‬
‫בציבור של הנתבע‪ ,‬כיום חסוי‪ ,‬מאחר ולא הוכיחה כי ניהלה יחד עם הנתבע חיי משפחה‬
‫ומשק בית משותף‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫התובעת הגישה תביעה לסעד הצהרתי לפיו עליה להיות מוכרת כידועה בציבור של החסוי‪,‬‬
‫וכפועל יוצא מכך‪ -‬קיימות לה זכויות ברכושו‪ .‬אשת החסוי ובתו‪ -‬שהינם אפוטרופסיות‪-‬‬
‫מתנגדות לכך ב טענה כי לכל היותר הייתה היא פילגשו‪ .‬הן אף הוציאו צו הרחקה כנגד‬
‫בתה של התובעת‪ ,‬על מנת שלא תתקרב לחסוי‪.‬‬
‫טענות התובעת‪:‬‬
‫מזה כ‪ 35-‬שנה‪ ,‬כאשר התובעת הייתה נערה בת ‪ 17‬והחסוי עו"ד כבן ‪ ,40‬ניהלו הם מערכת‬
‫יחסים וחיי משפחה מלאים ומשותפים‪ ,‬ואף נולדה להם ילדה‪ ,‬בת כ‪ 19-‬שנים‪ .‬לטענתה‪,‬‬
‫הוא העביר לה מימון חודשי‪ ,‬לרבות מימון לימודיה ושיפוצים בביתה‪ ,‬הם נפגשו כל יום‬
‫למשך מספר שעות‪ ,‬יצאו יחד לבילויים‪ ,‬אכלו יחד‪ ,‬וטיפלו בביתם המשותפת‪ .‬בשל כך‪ ,‬יש‬
‫להכיר בה כידועה בציבור‪ ,‬וכפועל יוצא‪ -‬יש ליתן לה חלק מסוים ברכושו‪.‬‬
‫טענות החסוי‪ -‬באמצעות אשתו ובתו‪:‬‬
‫העובדה כי התובעת חכתה זמן כה רב להגשת תביעה זו‪ ,‬כאשר החסוי לא יכול להביא את‬
‫גרסתו המלאה לאירועים‪ -‬מראה על פגם ושיהוי מטעם התובעת‪ ,‬ומוכיחה כי לא נוהלה‬
‫מערכת יחסים של ידועה בציבור‪ .‬כן נטען כי התובעת הינה פילגשו של החסוי‪ ,‬בייחוד‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪19‬‬
‫מאחר והם גרו בדירות נפרדות לאורך כל התרופה‪ ,‬החסוי המשיך להיות נשוי לאשתו מזה‬
‫כ‪ 50 -‬שנה‪ ,‬ותא זה היה התא המשפחתי היחיד בעבורו‪ .‬התובעת לא הביאה כל ראיה כי‬
‫נהלה עם החסוי חיים משותפים‪ ,‬לרבות קבלות ביחס לתמיכה כלכלית‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק‪:‬‬
‫מאחר והחסוי לא יכול ליתן את עמדתו ביחס ליחסיו עם התובעת‪ ,‬הרי שמוטל עליה נטל‬
‫מוגבר להוכחת תביעתה‪ ,‬עימה השתהתה זמן כה רב‪.‬‬
‫ביהמ"ש בוחן את התנאים המצטברים הנדרשים לצורך הוכחת קשר של ידועים בציבור‪,‬‬
‫הכולל ניהול משק בית משותף וחיי משפחה‪ ,‬וקובע כי התובעת לא עמדה בהם‪ .‬התובעת‬
‫לא הוכיחה כי התראתה עם החסוי מדי יום‪ ,‬הצדדים לא גרו תחת קורת גג אחת‪ ,‬החסוי‬
‫נותר נשוי לאשתו לאורך כל השנים‪ ,‬ניהל את יחסיו עם התובעת בהיחבא‪ ,‬העביר לה‬
‫כספים במזומן‪ ,‬ואף לא דאג לרשום את בתה כבתו‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬נדחתה תביעתה של התובעת והיא לא הוכרה כידועה בציבור‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪20‬‬
‫ביהמ"ש העליון חייב גבר לשלם מזונות לילדי ידועתו בציבור‬
‫בבע"מ ‪ 4751/12‬אלמוני נ' אלמונית‪ ,‬במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המערער‪ ,‬קבע‬
‫ביהמ"ש העליון כי ניתן לחייב אדם במזונות ילדיו הקטינים של בו זוגו הידוע בציבור‪-‬‬
‫הביולוגיים או המאומצים‪ -‬אף שאינם ילדיו שלו‪ -‬וזאת מכח דיני החוזים‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫מדובר בצדדים שהיו ידועים בציבור ‪ .‬במהלך הקשר החליטה האישה לאמץ ילד‪,‬‬
‫והמערער הסכים להליך זה‪ .‬לאחר הליך ארוך‪ ,‬אושר לאישה לאמץ ‪ 2‬בנות‪ .‬בתעודת‬
‫הלידה באוקראינה נרשמה האם בלבד כמאמצת‪ ,‬אולם הגבר חתם על טופס לפיו יהיה‬
‫אפוטרופוס באם האישה לא תוכל לטפל בבנות‪ .‬לאחר הפרידה‪ ,‬המערער התעלם כליל‬
‫מהבנות‪ ,‬ועל כן האישה הגישה תביעה לחייבו במזונותיהם‪ .‬ביהמ"ש לעניני משפחה קיבל‬
‫התביעה‪ ,‬וביהמ"ש המחוזי דחה ערעור הגבר‪ ,‬וכעת דן ביהמ"ש בבקשת רשות הערעור‪.‬‬
‫טענות המערער‪:‬‬
‫מדובר ב הלכה תקדימית‪ ,‬לפיה ניתן לח ייב אדם במזונות קטינים שהוא אינו‬
‫אביהם המאמץ או הביולוגי‪ ,‬ועל כן יד לדון בבקשת רשות הערעור‪ .‬כן נטען כי‬
‫המבקש סירב לאורך כל הדרך לאמץ את הקטינות‪ ,‬ושיתוף הפעולה עם המשיבה‬
‫נעשה אך ורק מתוך אהבתו אליה וכאשר הוסכם כי האימוץ ייעשה אך ורק על ידי‬
‫המשיבה והיא תיש א במלוא האחריות‪.‬‬
‫כן נטען כי אין בדין האישי או בחוק כל בסיס לחיובו במזונות הקטינות‪ ,‬ולא‬
‫הייתה שום הצדקה להקמת קונסטרוקציה חוזית בנסיבות העניין‪ .‬גם חתימתו של‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪21‬‬
‫המבקש על מסמך "התחייבות לאפוטרופסות" אינה מטילה עליו שום חבות‬
‫במזונות הקטינות בהווה‪ ,‬אלא רק במקרה שבו חלילה יקרה למשיבה אסון‪.‬‬
‫טענת המשיבה‪:‬‬
‫אין הצדקה להתערבות בית המשפט העליון ב"גלגול שלישי"‪ .‬כן נטען כי אין מקום‬
‫לאפשר למבקש לנתק באופן פתאומי כל קשר עם הקטינות ולהתנער מכל אחריות‬
‫כלפיהן תוך התעלמות מהסתמכות המשיבה והקטינות על התנהגותו בעבר‪ ,‬לרבות‬
‫ת מיכתו הכלכלית‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק‪:‬‬
‫הבקשה מעוררת שאלה חשובה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ולפיכך‬
‫מצדיקה מתן רשות ערעור‪ ,‬אולם לאחר דיון בה ‪ -‬מחליט ביהמ"ש לדחות הבקשה‪,‬‬
‫תוך שהוא מאשרר את פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה וביהמ"ש המחוזי‪.‬‬
‫ביהמ"ש מבהיר כי אין מדובר כאן בהלכה הגורפת בדבר חיוב גבר במזונות מי‬
‫שאינו ילדו הביולוגי או המאומץ‪ ,‬אלא מדובר בכורח הנסיבות במקרה דנן‪.‬‬
‫התנהגותו של המבקש‪ ,‬גילן הרך של הקטינות במועד "צירופן" ל תא המשפחתי‪,‬‬
‫היעדר ה"אלטרנטיבה" ההורית לקטינות‪ ,‬והעובדה שהן ראו במבקש אב‬
‫ושהמבקש ובני משפחתו ראו בהן את בנותיו ‪ -‬מצדיקות חיובו במזונות‪ ,‬ובשים לב‬
‫כי נפסקו מזונות מינימליים בלבד‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪22‬‬
‫ביהמ"ש דחה תביעת ידועה בציבור למזונות משקמים עבורה‬
‫בתמ"ש ‪ 33-01-11‬ס‪.‬ע נ' נ‪.‬א‪ ,‬דחה ביהמ"ש לענייני משפחה (כב' השופט אסף זגורי)‬
‫תביעת ידועה בציבור למזונות משקמים מבן זוגה לשעבר‪ ,‬לאור נסיבותיו היחודיות של‬
‫התיק‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫מדובר בצדדים שהיו ידועין בציבור משך ‪ 7.5‬שנים‪ ,‬וכתוצאה מקשר זה נולדו להם שני‬
‫ילדים‪ .‬לאחר הפרידה הגישה האישה תביעת מזונות קטינים‪ ,‬תביעה למזונות משקמים‬
‫עבורה ותבעה רכושית‪.‬‬
‫טענות התובעת‪:‬‬
‫האישה טוענת כי הינה משתכרת ‪ ₪ 2,000‬ומקבלת דמי מזונות זעומים עבור הילדים ועל‬
‫כן נדרש חיוב הולם במזונות‪ ,‬מדור ודמי שיקום עד אשר תוכל לעמוד על רגליה‪ ,‬מה גם‬
‫שקיים הפרש השתכרות משמעותי ביותר בינה לבין הנתבע‪.‬‬
‫טענת הנתבע‪:‬‬
‫הנתבע טען כי הוא והתובעת כלל לא היו "ידועים בציבור"‪ ,‬וכי שררה ביניהם הפרדה‬
‫רכושית מוחלטת ‪ .‬כן נטען כי הוא מעולם לא נהג לספק את צרכיה ‪ ,‬שכן התובעת כלכלה‬
‫את עצמה מכספיה שלה ו‪/‬או סיוע מאמה‪.‬‬
‫לחילופין טען כי גם אם יקבע שהם היו ידועים ביציבור‪ ,‬לא מגיע לאישה מזונות משקמים‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪23‬‬
‫מאחר ואביו שילם עבורם שכר דירה לשנה סמוך לפרידה‪ ,‬ו התובעת קבלה את מלוא‬
‫תכולת הדירה ורכב בשווי של ‪.₪ 40,000‬‬
‫ביהמ"ש פסק‪:‬‬
‫ניתן לחיב גבר במזונות ידועתו בציבור במקרים מסוימים‪ ,‬מכח הסכם בכתב או מכללא‪.‬‬
‫במקרה דנן ביהמ"ש קבע כי הנתבע מעולם לא פרנס את התובעת ולמעשה נהג בחסכנות‬
‫וקמצנות יוצאת דופן כלפי התובעת‪.‬‬
‫פסיקת מזונות משקמים אמורה לשמר את ההתנהלות במהלך היחסים המשותפים‪ ,‬אך‬
‫במקרה זה‪ -‬הנתבע כאמור לא נהג לזון את האישה גם במהלך חייהם‬
‫משותפים ועל כן ברי כי איונו אמור לזון אותה לאחר הפרידה‪.‬‬
‫גם העובדה כי בין הצדדים היה קשר ארוך‪ ,‬ונולדו להם שני ילדים‪ ,‬אינו יכול הלוות‬
‫בסיס בלעדי לחיוב זה‪ ,‬מה גם שהוכח כי רמת חייה של האישה כיום הינה סבירה‪ ,‬והיא‬
‫קבלה רכוש מסוים כתוצאה מהפרידה‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬התביעה נדחתה‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪24‬‬
‫ביהמ"ש העליון פסק‪ :‬ידועה בציבור רשאית לרשת את בן זוגה המנוח‬
‫כאילו הייתה אשתו‪ ,‬אף שלא לנו יחד כדבר שבשגרה‬
‫בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש העליון (כב' השופטת ע' ארבל ) במסגרת בע"מ ‪3497/09‬‬
‫פלוני נ' פלונית נקבע כי ידועה בציבור רשאית לרשת את בן זוגה המנוח כאילו הייתה‬
‫אשתו‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 55‬לחוק הירושה‪ ,‬אף שלא לנו יחד באותה דירה כדבר שבשגרה‪,‬‬
‫אלא בדירות סמוכות‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ביהמ"ש לעניני משפחה קבע כי החל משנת ‪ 94‬ועד לפטירת המנוח‪ 8 ,‬שנים אחר כך‪,‬‬
‫ניהלו הוא והמשיבה מערכת יחסים של ידועים בציבור‪ ,‬אף שבד"כ לא לנו יחד‪ .‬על כן קבע‬
‫ביהמ"ש קמא כי המשיבה רשאית לרשת מחצית מירושת המנוח כאילו היתה אשתו‬
‫במועד הפטירה‪ .‬ילדיו של המנוח ערערו לביהמ"ש המחוזי‪ ,‬שם נדחה ערעורם‪ .‬כעת‬
‫מוגשת מטעמם בקשת רשות ערעור‪.‬‬
‫טענות המערערים‪:‬‬
‫המערערים טוענים כי ביהמ"ש לעניני משפחה שגה בקובעו כי אין צורך בדרישה למגורים‬
‫משותפים לצורך קביעת מערכת יחסים של ידועים בציבור‪ ,‬וכי למעשה לא מתקיימים‬
‫במקרה דנן הדרישות לקביעת מערכת יחסים שכזו‪ .‬לטענתם‪ ,‬המנוח היה חפץ במערכת‬
‫יחסים חברית בלבד‪ ,‬ללא שיתוף בנכסים‪ ,‬ועל כן הצדדים לא התגוררו יחדיו‪ ,‬והמנוח אף‬
‫לא תמך במשיבה בשום דרך‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪25‬‬
‫מאחר ולטענתם הוכח כי המנוח לא חפץ להוריש דבר למשיבה‪ ,‬הרי שלא ניתן לקבוע מעין‬
‫צוואה‪ ,‬ועל כן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הינו תקדימי וחריג‪.‬‬
‫טענות המשיבה‪:‬‬
‫המשיבה טוענת כי נקבע עובדתית כי מגורי הצדדים בשתי הדירות הסמוכות זו לזו‪ ,‬הפכו‬
‫באופן מעשי‪ ,‬למגורים במעין דירה גדולה אחת משותפת‪ ,‬כאשר לכל אחד היה מפתח לשתי‬
‫הדירות‪.‬‬
‫אין מקום להתערב ולהפוך קביעות עובדתיות אלו‪ ,‬אשר נקבעו בבית המשפט לענייני‬
‫משפחה לאחר משפט הוכחות ארוך שנמשך כארבע שנים וחצי‪ ,‬בהם הוכח כי אורח חייהם‬
‫הינו של ידועים בציבור‪ ,‬וכי הקשר ביניהם לא היה "קשר מוגבל" בלבד‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק‪:‬‬
‫מאחר ואין מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות‬
‫הנשואים הרי שעל בית המשפט לבחון את מרכיב המגורים במקרה הקונקרטי המובא‬
‫להכרעתו‪ ,‬תוך שהוא בוחן את נסיבות הענין מנקודת מבטם הסובייקטיבית של בני הזוג‪,‬‬
‫כפי שנהג ביהמ"ש קמא‪.‬‬
‫ביהמ"ש בדק ומצא כי לא נפלה כל טענות בהחלטת ביהמ"ש קמא‪ ,‬אשר קבע כי עסקינן‬
‫במערכת יחסים זוגית שנמשכה כשמונה שנים וחצי‪ ,‬בהן בילו המנוח והמשיבה את מרבית‬
‫שעות היממה יחדיו‪ ,‬והגיעו לסידור בו יחיו בשתי דירות סמוכות המהוות מעין דירה‬
‫גדולה אחת ומשותפת‪ ,‬תוך קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬נדחתה בקשת רשות הערעור‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪26‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי דחה בר"ע על החלטה בדבר אי פסיקת מזונות‬
‫משקמים לתובעת‪ ,‬הטוענת כי הינה ידועה בציבור‬
‫ברמ"ש ‪ 34625-07-14‬ר"ר ואח' נ' י"א ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור‬
‫שהגישה אישה הטוענת כי הינה ידועה בציבור מזה ‪ 15‬שנה ומתוקף כך זכאית למזונות‬
‫משקמים עבורה ‪ ,‬וכן למזונות גבוהים עבור בנה‪ -‬וזאת אף מבלי לקבל את תשובת המשיב‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫המערערת הגישה לביהמ"ש לענייני משפחה בקשה למזונות זמניים לה ולבנה הקטין‪,‬‬
‫המשותף לה ולנתבע‪ ,‬בסך של ‪ .₪ 35,000‬ביהמ"ש קמא פסק מזונות זמניים לקטין בסך‬
‫‪+ ₪ 3500‬מלוא הוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות‪ ,‬ודחה את תביעתה של האישה‬
‫למזונות משקמים‪ ,‬בשלב זה‪ .‬מכאן בקשת רשות הערעור‪.‬‬
‫טענות האישה‪:‬‬
‫האישה טוענת כי ביהמ"ש היה צריך לספק מזונות על דרך האומדנא עבור הקטין‪ ,‬וכי‬
‫הסכום שנפסק הינו נמוך מדי‪ .‬כן טוענת היא כי היא והמשיב היו ידועים בציבור‪ ,‬וכי נהלו‬
‫תא משפחתי שלם‪ -‬ולכן הינה זכאית למזונות משקמים‪.‬‬
‫טענת המשיב‪:‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬
‫‪27‬‬
‫המשיב מודה בקשר עם האישה‪ ,‬וכן באבהותו על הילד‪ ,‬אך טוען שהוא לא הגיע לכדי קשר‬
‫של ידועים בציבור‪ ,‬מאחר והמשיך לגור עם אשתו‪ ,‬ורק עימה ניהל משק בית משותף‪.‬‬
‫קביעת ביהמ"ש‪:‬‬
‫מדובר כאן במצב יחודי ‪ ,‬בו המשיב ניהל במשך ‪ 15‬שנה ‪ 2‬מערכות יחסים מקבילות‪ -‬מחד‪,‬‬
‫המשיך לגור עם אשתו ולהיות נשוי לה‪ ,‬ומאידך ניהל קשר עם התובעת ואף נולד להם ילד‬
‫ביהמ"ש בחן את מטרת המזונות המשקמים‪ ,‬ואומר כי ניתן לגזור חיוב שכזה מעקרון תום‬
‫הלב‪ ,‬וממנו גם יגזר גובה החיוב ומשכו‪ .‬הוא מביא את דעתו של פרופ' ליפשיץ לפיה קשר‬
‫ממושך‪ ,‬תלות כלכלית והולדת ילד משותף יכולים להביא לזכאות למזונות משקמים‬
‫לתקופת הסתגלות‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬לביהמ"ש ספק רב האם אכן מדובר בידועים בציבור‪ -‬בעיקר מאחר ולא‬
‫הייתה כל לינה משותפת‪ ,‬ו‪/‬או וניהול משק בית משותף וחיי משפחה‪ ,‬והמשיב אף הסתיר‬
‫את קיום הקשר וקיום הילד מאשתו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ביהמ"ש בדק את מצבה הכלכלי של האישה וראה כי הינה משתכרת ‪ 9000‬שח‬
‫לחודש ועל כן לא נגרמה לה חרפת רעב כתוצאה מניתוק הקשר‪.‬‬
‫אף סכום המזונות שנפסק לילד הינו סביר‪ -‬במיוחד לאור העבודה כי הוצאותיו הרפואיות‬
‫גבוהות‪ ,‬ועל האב לשאת בהם במלואם‪.‬‬
‫לאור כל זאת‪ ,‬ומשעסקינן בסעד זמני‪ -‬נדחתה הבקשה‪.‬‬
‫משרד עוה"ד אריאל דרור‪ ,‬דיני משפחה וירושה‪ ,‬היצירה ‪ 3‬ר"ג‪ ,‬טל‪ ,03 6951408 :‬פקס‪03 6951683 :‬‬
‫‪www.divorcelaw.co.il‬‬