"משפטון" - 31/31תוקפה ומעמדה של תוכנית אשר קבוע בה תאריך משוער לביצוע תוכנית בניין עיר הידועה בציבור גם בשם "תב"ע" הינה מסמך בעל מעמד ותוקף חוקי אשר מטרתו להסדיר את השימושים במקרקעין מסוימים .סעיף 311לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – ( 3691להלן":החוק") הינו סעיף מהותי וחשוב עת דנים בבסיסן ומהותן של תוכניות בניין עיר אשר קובע כי אין לבצע (למעט מקרים חריגים) כל פעולה במקרקעין אלא אם נתנה הוועדה המקומית לתכנון ובניה הסכמתה והיתר בניה לכך .יודגש כי הוועדה המקומית לא תיתן את היתר הבניה אלא על פי הקביעות וההוראות המפורטות בתוכנית בניין עיר. יצוין כי החוק מבחין ,בין היתר ,בין כמה סוגי תוכניות ,ולמעשה קובע את ההירארכיה ביניהן: במישור העקרוני ניתן לומר כי התוכנית במדרג ההיררכיה הגבוהה ביותר הינה תוכנית המתאר הארצית ,לאחריה ברמת החשיבות הינה תוכנית מתאר מחוזית ,ולאחריה תוכנית מתאר מקומית והאחרונה בהירארכיה האמורה הינה התוכנית המפורטת אשר בסמכות הוועדה המקומית לתכנון ובניה .תוכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים הכוללים את התשריט והתקנון ואליהם מצורפים לעיתים נספחים שונים. ב"משפטון" זה נסקור פס"ד של בית המשפט לעניינים מנהליים במסגרתו דן ביהמ"ש ,בין היתר ,בשאלת תוקפה של תכנית בניין עיר ומשמעות ההוראות שנקבעו בה בדבר המועדים לביצוע התוכנית .לצורכי "משפטון" זה יובהר כי סעיף 48לחוק קובע" :כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה ,ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב". נסיבות המקרה: חברת נייר חדרה בע"מ הינה הבעלים של מפעל המצוי באזה"ת שבצפון נהריה .המקרקעין נשוא העתירה נמצאים מצפון למפעל אשר בבעלות החברה האמורה (להלן":המתחם") .הוועדה המקומית יזמה וקידמה תוכנית אשר אושרה בשנת 4998במסגרתה שונה ייעוד המקרקעין במתחם לתיירות ונופש ולמגורים (להלן" :התוכנית"). בסעיף 52לתכנית האמורה נקבע ,בין היתר ,כי "המועד לביצוע תכנית זאת הינו עשר שנים מיום אישורה כחוק."....... כמו כן ,נדרש מגיש הבקשה להיתר להכין נספח בינוי ולקבל את אישור הועדה המקומית והוועדה המחוזית. שחף נהריה בע"מ הגישה בהתאם להוראות התכנית ,נספח בינוי מתאים וקיבלה את אישור הועדה המקומית והוועדה המחוזית כקבוע בתכנית .כנגד האישור האמור הוגש ערר לועדת ערר ומשנדחה הערר הוגשה העתירה .נייר חדרה בע"מ טענה ,בין השאר ,כי התכנית פקעה לאור הוראות סעיף 52לתכנית ("הוראת פקיעה") ומשכך אין מקום לדון בנספח הבינוי ו/או לתת היתר בניה מכוח התכנית. בית המשפט פסק: הכלל אשר נקבע במספר פסקי דין אשר ניתנו ע"י ביהמ"ש העליון קובע שציון מועד משוער לביצוע בתכנית (תב"ע) מטרתו הינה רק להדריך ולכוון את רשויות התכנון והבנייה ,בעלי הזכויות במקרקעין והציבור .עצם חלוף המועד אינו מביא לפקיעתה של התכנית או מביא לסיומה אלא מחייב את רשויות התכנון השונות לבדוק האם התכנית דורשת התאמה ,עדכון או שינויים לאור חלוף העתים ממועד אישורה. בית המשפט מדגיש כי בחינת מעמדו של המועד הקבוע בתוכנית הינו עפ"י לשונו והקשר הדברים ,ובד"כ כאשר מדובר בהוראה על פקיעה התוכנית ("הוראת פקיעה") ההוראה תהיה מפורשת וברורה. בפסה"ד נשוא "משפטון" זה נקבע כי הליך הבחינה האמור אינו יכול להתבצע במסגרת הליך אישור נספח הבינוי, אלא יש לבצע דיון מתאים ,מעמיק ומנומק. מהאמור לעיל עולה כי ההלכה קובעת שההוראה בדבר מועד הביצוע הקבועה בתוכנית היא הוראה מנחה המחייבת בדיקת התכנית ,אשר במקרה הנדון התברר כי לא נעשתה בפועל .ביהמ"ש החליט בנסיבות העניין להחזיר הדיון לוועדות התכנון לשם קבלת החלטות מתאימות לאחר עריכת הדיון באופן ראוי ,נכון ומעמיק. (עת"מ 5111-69-31נייר חדרה בע"מ נ' שחף נהריה בע"מ ואח') (עריכה :עו"ד נתי רוזנצוייג )05.36.0631 אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת ,או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד ,האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא .בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
© Copyright 2024