‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫מדיניות לאומית‬ ‫ליישומים ביומטריים בישראל‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פרק‬ ‫‬‫א'‬ ‫ב'‬ ‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫ה'‬ ‫שם הפרק‬ ‫תקציר מנהלים‬ ‫מבוא‬ ‫ניתוח סיכונים‬ ‫עקרונות המדיניות ליישומים ביומטריים בישראל‬ ‫"גבולות הגזרה"‬ ‫"קווים מנחים" לניהול יישומים ביומטריים‬ ‫עמוד‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪41‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח‬ ‫א'‬ ‫ב'‬ ‫ג'‬ ‫שם הנספח‬ ‫סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‬ ‫"קווים מנחים" ליישומים ביומטריים (כלי עזר לביצוע)‬ ‫מודל תפיסתי כללי למערכת ביומטרית כללית‬ ‫סה"כ עמודים‪86 :‬‬ ‫סימוכין המסמך (פנימי)‬ ‫ביומטריה‪ 120-‬מהדורה ‪ ,2.5‬מתאריך ‪1.1.15‬‬ ‫סיווג‬ ‫בלמ"ס‬ ‫סטטוס המהדורה‬ ‫מסמך לצורך היוועצות‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪86‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪56‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪73‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫תקציר מנהלים‬ ‫‪.1‬‬ ‫הסמכות להכנת המדיניות‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬הממונה על היישומים הביומטריים (להלן – הממונה)‪ ,‬שואב את סמכויותיו משני‬ ‫מקורות‪ :‬החוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתונים ביומטריים במסמכי זיהוי‬ ‫ובמאגר מידע‪ ,‬התש"ע – (להלן – החוק)‪ ,‬והחלטת ממשלה ‪ 4510‬מה‪ 1 -‬באפריל ‪2012‬‬ ‫(להלן – החלטה ‪.)4510‬‬ ‫‪ 1.2‬החלטה ‪ 4510‬הורתה על גיבוש המדיניות‪ ,‬ובין היתר קבעה‪:‬‬ ‫‪ ..." 1.2.1‬יועץ ראש הממשלה בנושא קביעת המדיניות בתחום הביומטריה‪"...‬‬ ‫‪ ..." 1.2.2‬יגבש הממונה המלצה לראש הממשלה בדבר מדיניות לאומית אינטגרטיבית‬ ‫‪1.2.3‬‬ ‫ליישומים ביומטריים‪"...‬‬ ‫"‪ ...‬ימליץ לראש הממשלה על מדיניות כוללת במשרדי הממשלה‪ ,‬בתאגידים‬ ‫ממשלתיים ובגופים פרטיים‪ ,‬בתחום היישומים הביומטריים ומאגרים‬ ‫ביומטריים‪ ,‬לרבות לעניין‪ :‬יעדים‪ ,‬מדדים‪ ,‬תקנים‪ ,‬נהלים והנחיות באשר‬ ‫לגישה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬הקמה‪ ,‬תפעול‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬בקרה‪ ,‬הרחבה או צמצום של היישומים‬ ‫והמאגרים הביומטריים‪"...‬‬ ‫‪ 1.3‬מסמך זה הינו מסמך המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים בהתאם להחלטה ‪,4510‬‬ ‫וגובש לאחר קיום הליך היוועצות עם מטה התקשוב הממשלתי‪ ,‬המטה הקיברנטי‬ ‫הלאומי במשרד ראש הממשלה‪ ,‬החטיבה לסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה‪,‬‬ ‫הרשות למשפט‪ ,‬טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים‪ ,‬משרד המשפטים ועם‬ ‫הציבור הרחב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הצורך בקביעת מדיניות‪:‬‬ ‫הצורך בקביעת מדיניות ממשלתית ליישומים ביומטריים‪ ,‬נובע משלוש סיבות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬מדובר בטכנולוגיה אשר יש בה כדי להביא להתייעלות‪ ,‬לרווחים‪ ,‬לשיפור תהליכים‪,‬‬ ‫להרחבה והנגשה של שירותים רבים במגזר הממשלתי – ציבורי ובמגזר הפרטי‪ ,‬שיינתנו‬ ‫לתושבים בצורה יעילה יותר באופן משמעותי‪ .‬נדרש לוודא כי פוטנציאל זה אכן יבוא‬ ‫לידי ביטוי – בצורה נכונה ומאוזנת;‬ ‫‪ 2.2‬הסיכון הפוטנציאלי הקיים בגניבת זהויות ובשיבוש מאגרי מידע‪ ,‬העלולים להוביל לנזק;‬ ‫‪ 2.3‬הצורך לוודא הגנה על הפרטיות בכלל ובאשר להקמת מאגרי מידע ביומטריים בפרט‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫"אוכלוסיות היעד" למסמך המדיניות‪:‬‬ ‫מסמך מדיניות זה נועד למספר "אוכלוסיות יעד"‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬ממשלת ישראל‪ ,‬המאשרת את המדיניות‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬הדרג הניהולי במשרדי הממשלה ובגופים רלבנטיים אחרים‪ ,‬האמורים ליישם את‬ ‫המדיניות הלכה למעשה‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬יחידת הממונה על היישומים הביומטריים‪ ,‬כמסמך מנחה לפעילותה של היחידה‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬הציבור הרחב‪ ,‬כמסמך המשקף את השיקולים שמנחים את מדיניות ממשלת ישראל‬ ‫בהקשר ליישומים ביומטריים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫"העידן הביומטרי"‪:‬‬ ‫‪ 4.1‬נכון למועד חיבור מסמך זה‪ ,‬אנחנו נמצאים על סיפו של "העידן הביומטרי"‪ .‬האתגר‬ ‫הוא – כניסה מתוכננת לעידן הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬כיום נעשה שימוש במנעד רחב מאוד‪ ,‬הולך וגדל‪ ,‬של יישומים ביומטריים‪ ,‬במגזר‬ ‫הממשלתי ובמגזר הפרטי‪ ,‬הן בארץ והן בעולם‪ .‬דוגמה מובהקת לכך בישראל הינו‬ ‫פרויקט התיעוד הלאומי החדש של רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬ ‫‪ 4.3‬התחזית היא כי עד לשנת ‪ 2020‬מרבית היישומים הממוחשבים יאפשרו שילוב של‬ ‫טכנולוגיה ביומטרית כחלק בלתי נפרד מהיישום‪ ,‬וכי יישומים ביומטריים יהוו נדבך‬ ‫עיקרי ומוביל לבקרת הגישה למשאבים ומערכות במאה ה‪ .21-‬השאלה איננה האם‬ ‫יישומים ביומטריים יתפתחו ‪ -‬אלא מהי הדרך הנכונה והמושכלת ליצירת סביבה‬ ‫שעושה שימוש ביישומים ביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 4.4‬עיקרון יסוד במסמך מדיניות זה הינו איזון בין התועלות הצומחות משימוש ביישומים‬ ‫ביומטריים ובין החובה להגן על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫שאלות היסוד בבסיס המדיניות ומענה עליהן‪:‬‬ ‫‪ 5.1‬שלוש שאלות היסוד העומדות בבסיס המדיניות ליישומים ביומטריים של ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬הינן‪:‬‬ ‫‪ 5.1.1‬האם יש צורך בהתערבותה של המדינה?‬ ‫‪ 5.1.2‬באיזו מידה ובאיזה אופן על הממשלה להתערב בשוק‪ ,‬על מגזריו השונים‪ ,‬על‬ ‫מנת להנחות ולכוון את אופן מימושם של יישומים ביומטריים?‬ ‫‪ 5.1.3‬כיצד נכון לאפשר הקמה ושימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬באופן אשר יביא למירב‬ ‫התועלות תוך הגנה מיטבית על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון?‬ ‫‪ 5.2‬שלוש התשובות המרכזיות הניתנות במסגרת מסמך מדיניות זה‪ ,‬הינן‪:‬‬ ‫‪ 5.2.1‬מענה לשאלה הראשונה‪ :‬יישומים ביומטריים הם אמצעי עזר אפקטיבי ביותר‬ ‫בתחום ההזדהות הבטוחה‪ .‬היישומים הביומטריים תורמים ליצירת שכבת‬ ‫הזדהות אמינה יותר ‪ -‬מעבר לזיהוי על ידי כרטיס ("משהו שיש לך") ו‪/‬או‬ ‫סיסמה ("משהו שאתה יודע")‪ .‬יישומים ביומטריים מפשטים‪ ,‬מייעלים‬ ‫ומרחיבים את השירותים הניתנים ע"י המדינה וע"י המגזר הפרטי‪ .‬הם מהווים‬ ‫אמצעי הגנה טוב יותר על הפרטיות ועל המידע‪ ,‬הם אמצעי שמקל על "ביצוע‬ ‫עסקים" ויש בהם כדי לסייע בהנגשת שירותים ליישובים מרוחקים (פריפריה)‪.‬‬ ‫יתרונותיהם ברורים וייעשה בהם שימוש‪.‬‬ ‫‪ 5.2.2‬אולם‪ ,‬בצד היתרונות הרבים טמון גם פוטנציאל נזק‪ .‬שימוש לא מאוזן אשר‬ ‫אינו מבטיח הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון‪ ,‬עלול לאיין את התועלות‪,‬‬ ‫הותרת תחום היישומים הביומטריים ללא הסדרה כוללת עלולה להביא לשימוש‬ ‫בלתי מבוקר בטכנולוגיה לצורך מעקב‪ ,‬התחזות וגניבת זהות‪ ,‬ובכך עשויה‬ ‫להיגרם פגיעה בפרטיות‪ ,‬ואף נזק כלכלי או נזק אחר‪.‬‬ ‫‪ 5.2.3‬מדובר בטכנולוגיה חדשנית המתפתחת בקצב מהיר מאוד‪ ,‬השפעתה גדולה והיא‬ ‫מצריכה התייחסות מיוחדת‪ .‬יש להיערך כבר בשלב זה ליצירת תשתית הסדרה‬ ‫מאוזנת המאפשרת את מימוש התועלות הגלומות בביומטריה מחד‪ ,‬וצמצום‬ ‫הסיכונים הטמונים בה מאידך‪.‬‬ ‫‪ 5.2.4‬ניתן לראות בעולם מספר מדינות שהחלו לפעול לבחינת הסדרתו של התחום‬ ‫וביניהן בריטניה וארה"ב‪.‬‬ ‫‪ 5.2.5‬מטעמים אלו – המענה לשאלה הראשונה הינו חיובי‪ :‬על המדינה להבטיח את‬ ‫הסדרתו המאוזנת של התחום‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪5.2.6‬‬ ‫‪5.2.7‬‬ ‫‪5.2.8‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מענה לשאלה השניה‪ :‬על מנת לקבוע את מידת המעורבות הממשלתית‬ ‫במגזרים השונים ביחס לניהול היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬נבנה מודל של‬ ‫"גבולות גזרה" הכולל שורה של תבחינים המסייעים לקבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באילו‬ ‫מקרים יש מקום למעורבות‪ .‬מודל זה מצביע על המגזרים‪ ,‬סוג המשתמשים‬ ‫והיקפם וסוג המידע בעניינם נדרשת הסדרה במסלולים שונים בהתאם‬ ‫למאפיינים של היישום‪.‬‬ ‫על פי מסמך מדיניות זה‪ ,‬הממונה על היישומים הביומטריים ילווה הקמה של‬ ‫יישומים ביומטריים ממשלתיים חדשים‪ ,‬על פי מודל "מחזור החיים" של‬ ‫מערכות ממוחשבות‪ .‬אכיפה ופיקוח בתחום היישומים הביומטריים יבוצעו‬ ‫בעיקר על ידי רגולטורים קיימים‪ ,‬ובפרט רמו"ט‪ ,‬במסגרת הסמכויות הנתונות‬ ‫להם על פי דין ותוך היוועצות עם הממונה על היישומים הביומטריים‪ ,‬היכן‬ ‫שנדרש על מנת להבטיח את התנהלותו המאוזנת של תחום היישומים‬ ‫הביומטריים‪.‬‬ ‫במענה לשאלה השלישית‪ :‬מימוש נכון של יישומים ביומטריים יתבסס על‬ ‫"קווים מנחים" (‪ )guidelines‬אשר יפרטו כללי "עשה" ו"אל תעשה"‪ ,‬בהתבסס‬ ‫על הניסיון הרב שנצבר‪ ,‬בעולם ובישראל‪" .‬קווים מנחים" אלו הינם במתכונת‬ ‫כללית (גנרית) שיותאמו לארגון וליישום הספציפי באמצעות בדיקה מול‬ ‫"תבחינים" (קריטריונים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוכנו הנחיות ייעודיות ליישומים מסויימים‬ ‫(כפי שבוצע עבור מערכות לניהול נוכחות עובדים משולבות ביומטריה)‪ ,‬וניתן‬ ‫יהיה להכין הנחיות לשימוש במגזר מסויים או בטכנולוגיה ביומטרית מסויימת‬ ‫קול)‪.‬‬ ‫פנים‪,‬‬ ‫אצבע‪,‬‬ ‫טביעות‬ ‫–‬ ‫(כגון‬ ‫המדיניות תהיה‪ ,‬אם כן – לאפשר תשתית להקמת יישומים ביומטריים‪ ,‬תוך‬ ‫ולנהלם‪.‬‬ ‫להקימם‬ ‫נכון‬ ‫בו‬ ‫לאופן‬ ‫באשר‬ ‫הנחיה‬ ‫בנוסף ובנפרד‪ ,‬המעורבות הממשלתית תעודד מחקר ופיתוח ותעניק פרסים על‬ ‫הישגים וחדשנות‪ .‬זאת על מנת לתת ביטוי לפוטנציאל המצוינות הקיים בקרב‬ ‫החוקרים והיוזמים בארץ‪.‬‬ ‫הסיכונים‪:‬‬ ‫גיבוש המדיניות נועד להתמודד עם הסיכונים הבאים‪:‬‬ ‫‪ 6.1‬סיכון מס' ‪ :1‬שימוש לרעה במידע ביומטרי‪ ,‬בפרט על ידי הצלבתו עם מידע נוסף‪,‬‬ ‫במטרה לזהות אדם בניגוד לרצונו‪ ,‬ולהשתמש במידע זה בכדי לפגוע פגיעה פיזית‪,‬‬ ‫נפשית‪ ,‬כלכלית או בפרטיות‪ ,‬של אדם מסוים‪ ,‬או של קבוצת אנשים‪ ,‬עד כדי סיכון‬ ‫בטחוני ברמת מדינה‪ ,‬או פגיעה בניהולה התקין‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬סיכון מס' ‪ :2‬היעדר התשתית החוקית המתאימה הנחוצה להקמת יישומים‬ ‫ביומטריים בצורה אחראית‪ ,‬שהיו יכולים להביא לתועלת רבה לפרט ולחברה כולה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫יעדי המדיניות והחזון‪:‬‬ ‫‪ 7.1‬יעדי המדיניות והחזון הם‪:‬‬ ‫‪ 7.1.1‬יישומים ביומטריים יתנו מענה מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן לצרכים של הפרטים‪,‬‬ ‫התאגידים והגופים השונים של המדינה‪ ,‬באופן אשר יביא ליותר התייעלות‪,‬‬ ‫חסכון‪ ,‬רווחים כלכליים ובטחון‪.‬‬ ‫‪ 7.1.2‬בהקשר זה‪" ,‬שימוש מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן" כולל הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע‬ ‫והביטחון ואיזון בין התועלת לבין הסיכון‪.‬‬ ‫‪ 7.2‬מטרות המשנה של המדיניות הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ 7.2.1‬חיזוק תהליכי אימות והזדהות‪ ,‬והגנה על זהויות אזרחי ותושבי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ 7.2.2‬השגת שיפור משמעותי ברמת מתן השירותים הניתנים לציבור והנגשתם‪ ,‬הן על‬ ‫ידי המגזר הממשלתי והן על ידי מגזרים אחרים‪ ,‬מבחינת נוחות‪ ,‬זמינות‬ ‫וביטחון‪.‬‬ ‫‪ 7.2.3‬גיבוש הסדרה מתאימה‪ ,‬להקמת יישומים ביומטריים בצורה אחראית ומאוזנת‪,‬‬ ‫שתאפשר הטמעת יישומים ביומטריים במקומות שבהם היו יכולים להביא‬ ‫לתועלת והתייעלות‪.‬‬ ‫‪ 7.2.4‬ביטול כפילויות של מערכות ותשתיות ממשלתיות להזדהות‪ ,‬ובפרט – צמצום‬ ‫מאגרי מידע ביומטריים ממשלתיים וציבוריים‪.‬‬ ‫‪ 7.2.5‬הרחבת היישומים הביומטריים על בסיס תעודת הזהות החדשה‪.‬‬ ‫‪ 7.2.6‬יצירת הסדרים מיוחדים עם הגופים המיוחדים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫עקרונות "גבולות הגזרה"‪:‬‬ ‫‪ 8.1‬הימנעות מהטלת עומס הסדרה ו"נטל בירוקרטי" על הציבור בכלל ועל גופים עסקיים‬ ‫בפרט‪ .‬האכיפה והפיקוח על מימוש מדיניות זו‪ ,‬יבוצעו ככלל על ידי הרגולטורים‬ ‫הקיימים ובפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪ ,‬כדי להביא ליישום המדיניות במסגרת‬ ‫הסמכויות הקיימות להם‪ ,‬לרבות סמכויות אכיפה ופיקוח‪ ,‬בכפוף לדין‪ ,‬ובתיאום עם‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 8.2‬רמת המעורבות במגזר הממשלתי תהיה גבוהה‪ .‬לנוכח מידת ההשפעה האפשרית של‬ ‫פרויקטים ממשלתיים על הציבור‪ ,‬יחידת הממונה תבצע ליווי של פרויקטים‬ ‫ממשלתיים חדשים הכוללים יישומים ביומטריים‪ ,‬בהתאם לרמת הסיכון ותבחינים‬ ‫נוספים‪ ,‬החל משלב הייזום ועד להפעלה מבצעית‪ ,‬תוך היוועצות עם הרגולטורים‬ ‫הרלוונטיים לתחום בו פועל היישום‪ ,‬בפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪.‬‬ ‫‪ 8.3‬ליווי דומה לפרויקטים ביומטריים של תאגידים ממשלתיים יבוצע לאחר היוועצות עם‬ ‫התאגידים ועם הרגולטורים הרלוונטיים ובכפוף לדין‪.‬‬ ‫‪ 8.4‬במגזר הממשלתי ובמגזר התאגידים הממשלתיים‪ ,‬תבוצע בדיקה של כל פרויקט הכולל‬ ‫יישום ביומטרי‪ ,‬בשלב הייזום‪ ,‬ובהתאם לניתוח רמת הסיכון ותבחינים נוספים‪ ,‬יוחלט‬ ‫על מינון מעורבות הממונה והיקף הליווי‪ .‬המטרה תהיה לתת כלים בידי כל מנהל‬ ‫משרד או גוף ממשלתי אחר‪ ,‬להעריך בעצמו את מידת המעורבות הנדרשת‪ ,‬בהתאם‬ ‫למודל "גבולות הגזרה"‪ ,‬כאשר הממונה יתערב רק במידת ההכרח‪.‬‬ ‫‪ 8.5‬רמת המעורבות במגזר הפרטי תהיה בדרך כלל נמוכה‪ ,‬כאשר ייתכנו מקרים אשר בהם‬ ‫יהיה מקום להעמקת המעורבות‪ ,‬עקב רגישות מיוחדת להגנת הפרטיות‪ ,‬לביטחון‬ ‫ולאבטחת המידע‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הימנעות מהתערבות‪-‬יתר בפעילות גופים שהינם בעלי סמכויות ואחריות על היישומים‪.‬‬ ‫אחריות הניהול הברורה תישאר אצל גופים אלו‪ .‬המעורבות תהיה במינון המזערי‬ ‫המתחייב על מנת להבטיח שהיישומים ימומשו באופן מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן‪.‬‬ ‫"הקווים המנחים"‪:‬‬ ‫‪" 9.1‬הקווים המנחים" מהווים כלי עבור גופים המנהלים כיום‪ ,‬או מתכננים לנהל בעתיד‪,‬‬ ‫יישומים ביומטריים‪ ,‬ומציג בפניהם מספר עקרונות יסוד שלפיהם יש להקים‪ ,‬להפעיל‬ ‫ולתחזק את היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪" 9.2‬הקווים המנחים" מהווים "מכשיר הנחייה" להגעה ליעד של יישום ביומטרי מאוזן‪,‬‬ ‫ומגדירים את הציפיות שיש מארגון המתעתד ליישם מערכת ביומטרית‪ ,‬או שכבר‬ ‫מיישם מערכת כזאת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הציפיה היא שהארגון יבחן היטב את כניסתו ליישום‬ ‫ביומטרי‪ ,‬ולא יעשה זאת כלאחר יד‪ .‬לצורך כך עליו לנתח את היישום‪ ,‬את היעדים‬ ‫והסיכונים‪ ,‬ולתעד זאת במסמך ייזום מתאים‪ ,‬טרם היציאה לדרך‪.‬‬ ‫‪" 9.3‬הקווים המנחים" מונים את עקרונות היסוד‪ ,‬על פיהם יש לפעול‪:‬‬ ‫‪ 9.3.1‬עקרון תכנון מראש וניתוח סיכונים‬ ‫‪ 9.3.2‬עיקרון הגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ 9.3.3‬עקרון שמירת קיום התכלית‪.‬‬ ‫‪ 9.3.4‬עקרון השמירה על כבוד האדם וטיפול בחריגים‪.‬‬ ‫‪ 9.3.5‬עקרון ההתייעלות‪.‬‬ ‫‪ 9.3.6‬עקרון צמצום סיכוני אבטחת מידע‬ ‫‪ 9.4‬כחלק מ"הקווים המנחים"‪ ,‬גובשו "תבחינים" המגדירים אילו סעיפים של "הקווים‬ ‫המנחים" חלים על יישום או על ארגון ספציפי‪ .‬התבחינים מאפשרים לאחראים על‬ ‫היישומים לבחון בעצמם ולהבין את היקף "הקווים המנחים" החל על יישום מסוים‪ ,‬הן‬ ‫לגבי כלל "הקווים המנחים" והן בפרט לגבי הנחיות אבטחת מידע‪.‬‬ ‫‪ 9.5‬בעניין "הקווים המנחים" התקיים תהליך של היוועצות והוא צפוי להתרחב עוד‪ ,‬לאחר‬ ‫אישור מסמך המדיניות ע"י הממשלה‪ .‬מדובר במסמך דינמי אשר יהיה צורך לעדכנו‬ ‫באופן עיתי בהתאם להתפתחות הטכנולוגית המתחדשת‪.‬‬ ‫‪ .10‬סיכום‪:‬‬ ‫‪ 10.1‬מסמך מדיניות זה מהווה מימוש המשימות שהוטלו על הממונה בהחלטת ממשלה‬ ‫‪.4510‬‬ ‫‪ 10.2‬מדיניות לאומית אינטגרטיבית ליישומים ביומטריים והקווים המנחים אשר נשענים‬ ‫עליה‪ ,‬מייצרים בסיס מאוזן למימוש הפוטנציאל הגלום בתחום‪ ,‬מחד‪ ,‬ומשפרים את‬ ‫ההגנה על המידע‪ ,‬הפרטיות והביטחון‪ ,‬מאידך‪.‬‬ ‫‪ 10.3‬בהתאם לצורך יביא הממונה לאישור הממשלה שינויים מהותיים במדיניות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק א' ‪ -‬מבוא‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק א' – מבוא‬ ‫‪ .1‬מהי ביומטריה‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬ביומטריה‪ 1‬היא מונח המשמש לחלופין לתיאור תכונה או תהליך‪.‬‬ ‫כתכונה‪ :‬מאפיין ביולוגי (אנטומי או פיזיולוגי) והתנהגותי הניתן למדידה‪ ,‬אשר ניתן‬ ‫לעשות בו שימוש לזיהוי אוטומטי‪.‬‬ ‫כתהליך‪ :‬שיטות אוטומטיות של זיהוי אדם בהתבסס על מאפיינים ביולוגיים (אנטומיים‬ ‫ופיזיולוגיים) והתנהגותיים הניתנים למדידה‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬השימוש בביומטריה הוא לצורך זיהוי אדם‪ ,‬על פי מה שהינו ולא על פי המסמך שבידו‬ ‫(שעלול להיות מזויף)‪ ,‬ולא על פי המידע שבידו (שעלול להיות גנוב או מועתק)‪ ,‬אלא‪.‬‬ ‫אנו ניצבים בפתחו של "עידן ביומטרי"‬ ‫‪ .2‬על פתחו של "עידן ביומטרי"‪:‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫שימוש נרחב וחוצה מגזרים ביישומים ביומטריים‪ ,‬ניתן למצוא ברבות מהמפותחות‬ ‫שבמדינות העולם‪ .‬גופי ממשל‪ ,‬גופי המגזר העסקי‪ ,‬הרשאות גישה למערכות ממוחשבות‪,‬‬ ‫תשלומי רווחה‪ ,‬שירותי בריאות וסלולארי‪ ,‬הינם רק מקצת מהדוגמאות‪.‬‬ ‫משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬מנהלים בישראל בימים אלו פרויקט לאומי רחב‬ ‫היקף לתיעוד חכם משולב ביומטריה‪.‬‬ ‫שימוש בביומטריה במעברי גבול – בפרט תוך הסתמכות על הדרכון הביומטרי החדש‬ ‫שהפך לתקן בינלאומי במרבית מדינות העולם‪ ,‬או נטילת ביומטריה ממי שמתכוון להיכנס‬ ‫למדינות כמו ארה"ב‪ ,‬יפן‪ ,‬מדינות האיחוד האירופי ועוד‪ ,‬הינם כיום כבר דבר שבשגרה‪ .‬גם‬ ‫בפרויקט המתבצע כיום במדינת ישראל‪ ,‬נבחנת בנתב"ג מערכת ביקורת גבולות אוטומטית‬ ‫(‪ .)ABC‬מאות עמדות מסוג זה פרוסות כיום בנמלי תעופה שונים ברחבי העולם‪ ,‬כאמצעי‬ ‫לייעול תהליכי המעבר בגבולות באופן שיאפשר מעבר מהיר ככל שניתן מחד ומניעה של‬ ‫פשיעה וטרור מאידך‪ ,‬תוך שימוש בנתונים ביומטריים מאובטחים‪.‬‬ ‫מחקרים של חברות מחקר בינלאומיות‪ ,‬פרסומים בתדירות יומית על יישומים ביומטריים‬ ‫במגוון רחב של תחומים ומדינות‪ ,2‬נתונים על ההיקפים הכספיים של שוק הביומטריה‬ ‫בעולם כיום ותחזיות לשנים הקרובות‪ ,‬מעידים על מגמה זאת‪.‬‬ ‫יישומים ביומטריים נמצאים כבר היום על שולחנם‪ ,‬או בכף ידם‪ ,‬של עשרות מיליוני בני‬ ‫אדם ברחבי העולם‪ ,‬המשתמשים בטלפונים סלולאריים‪ ,‬במחשבי כף יד ובמחשבים‬ ‫ניידים‪ ,‬אשר הגישה אל המידע האישי הצבור בהם‪ ,‬מוגנת באמצעות טביעת אצבע של בעל‬ ‫המכשיר‪ .‬ישנן כיום מעל שני מיליארד רשומות ביומטריות הנאגרות במערכות מידע שונות‬ ‫בעולם‪ ,‬והיד עוד נטויה‪.‬‬ ‫קצב החיים הולך וגובר‪ ,‬הן בפן העסקי והן בפן החברתי ‪ -‬אישי‪ .‬אנו נדרשים להגיב‬ ‫במהירות על אירועים ופעילויות שנמשכו בעבר זמן רב יותר‪ .‬העולם הפך להיות "כפר‬ ‫גלובלי"‪ .‬נפרצו מחסומים של זמן ומרחק‪.‬‬ ‫‪ 1‬ההגדרה מתוך‪:‬‬ ‫‪The dawning of the Biometric Age :http://www.businessweek.com/innovate/content/may2009/id20090520_625039.htm 2‬‬ ‫‪NSTC (National Science and Technology Council) – Biometrics Glossary‬‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪2.10‬‬ ‫‪2.11‬‬ ‫‪2.12‬‬ ‫‪2.13‬‬ ‫זהו עידן בו השימוש באמצעים ביומטריים יהיה חלק בלתי נפרד מחיינו ‪ -‬כאנשים‬ ‫פרטיים‪ ,‬כעובדים בארגונים וכאזרחים‪" .‬העידן הביומטרי" נגזר ממגמות‪-‬על‬ ‫(‪ )mega-trends‬שונות המשפיעות על חיינו‪ ,‬ובהן "עידן המידע"‪ 3‬ו"חברת המידע"‪ :4‬אנו‬ ‫מוצפים במידע המגיע אלינו מכל עבר‪ ,‬כל העת‪ ,‬ובה בעת יוצרים בעצמנו מידע רב (קולי‪,‬‬ ‫מילולי וחזותי) שמופץ על ידנו לאנשים הקשורים עמנו – בני משפחתנו‪ ,‬ידידינו‪ ,‬עמיתינו‬ ‫לעבודה ואנשים נוספים במעגלי קשר רחבים‪.‬‬ ‫אחד ממאפייני "חברת המידע" היא התבססותה הרבה על אספקת שירותים‪.‬‬ ‫הטכנולוגיות החדשות בתחום התקשוב מאפשרות אספקת שירותים במהירות וביעילות‬ ‫מרחוק‪ ,‬ללא שיש קשר פיזי בין המוכר לבין הקונה‪ ,‬או בין נותן השירותים לבין מקבל‬ ‫השירותים‪ ,‬באמצעות תווך רשת האינטרנט‪ ,‬התווך הסלולארי והשילוב ביניהם ("בכל‬ ‫מקום"‪" ,‬בכל זמן" ו"מרחוק ללא נוכחות פיזית")‪.‬‬ ‫מהפיכת התקשורת הסלולארית הפכה את הניידות למאפיין מרכזי בפעילותנו כבני אדם‪:‬‬ ‫הטלפון הנייד מזהה אותנו ואת מקומנו‪ ,‬ומאפשר לבצע פעולות רבות מעבר לשימוש‬ ‫המקורי של מכשיר הטלפון‪ ,‬לרבות‪ ,‬גלישה באינטרנט לצורך חיפוש מידע והתעדכנות‬ ‫שוטפת בחדשות‪ ,‬באירועים ובהתרחשויות סביב כדור הארץ; ביצוע פעולות בנקאיות כולל‬ ‫תשלומים וקבלת שירותים; הצבעה לפרלמנט (במדינות מסוימות); תקשורת ברשתות‬ ‫חברתיות; מאות ואלפי אפליקציות מתוחכמות אחרות‪ .‬ומאחר והזיהוי הוא חלק בלתי‬ ‫נפרד מפעילות זאת‪ ,‬נדרש שגם הזיהוי יהיה "נייד" ויאפשר על פי הצורך מהימנות גבוהה‪.‬‬ ‫לנוכח ההתרחקות הפיזית בין המוסר למקבל‪ ,‬או בין המוכר לקונה‪ ,‬עולה במלוא חריפותה‬ ‫שאלת האמון ההדדי בין שני הצדדים לעסקה‪ :‬כיצד אני כ"מקבל" יכול לתת אמון באתר‬ ‫האינטרנט שמציג עצמו כאתר הבנק שלי? ומהצד השני ‪ -‬כיצד יידע ויוודא נותן השירות‪,‬‬ ‫שמדובר באמת באדם הנכון ‪ -‬המתיימר להזדהות מולו בזהות מסוימת‪ ,‬לפני שימסור לו‬ ‫נתונים אישיים‪ ,‬רפואיים או כספיים‪ ,‬שאולי כלל אינם שייכים לו?‬ ‫השאלות הללו מקבלות משמעות רבה לאור ההיקפים העצומים של העסקאות‪,‬‬ ‫התשדורות‪ ,‬המסרים והקשרים‪ ,‬שמחייבים יצירת "תשתית אמון" ממוחשבת ואמינה‪.‬‬ ‫במקביל להתפתחות העידן המקוון‪ ,‬עלו וגברו סיכוני אבטחת המידע‪ .‬זהו ככל הנראה‬ ‫מאפיין אנושי‪ ,‬שלצד כל תעשיה מצליחה‪ ,‬המגלגלת סכומי עתק‪ ,‬יצמחו אלו שינסו לנצל‬ ‫אותה לרעה‪ .‬הכייסים המודרניים אינם מסתפקים בכיסיהם של הנוסעים באוטובוסים או‬ ‫ההולכים ברחוב‪ ,‬אלא שדרגו את פעילותם לפריצה לארנקים אלקטרוניים וליירוט‬ ‫עסקאות כספיות באינטרנט‪ .‬שודדי הבנקים המודרניים אינם זקוקים עוד לפריצה לסניפי‬ ‫בנקים כשהם רעולי פנים‪ ,‬אלא יכולים לבצע הונאות באינטרנט; גנבי כרטיסי האשראי‪,‬‬ ‫שבעבר "נאלצו" לגנוב כרטיסים בודדים מארנקים‪ ,‬יכולים לפרוץ לאתרי אינטרנט‬ ‫ולשאוב מהם "במכה אחת"‪ ,‬פרטי מאות ואלפי כרטיסי אשראי אותם יוכלו לנצל לצורך‬ ‫ביצוע פעולות הונאה‪ ,‬ברחבי העולם‪.‬‬ ‫גם בתחומים אחרים לא קפאו העבריינים על שמריהם והתאימו את עצמם להתפתחויות‬ ‫הטכנולוגיות‪ .‬עבריינים מתחזים לאנשים פיקטיביים‪ ,‬עם שם‪ ,‬מגדר וגיל בדויים‪ ,‬ומסכנים‬ ‫ילדים ובני נוער שגולשים באינטרנט‪ ,‬שמשתתפים בצ'אטים ובפורומים ברשתות‬ ‫החברתיות – עד כדי סכנת חיים או פגיעות נפשיות קשות‪.‬‬ ‫‪ 3‬ר' לדוגמה ‪http://www.law.co.il/media/computer -law/israel_infoage.pdf -‬‬ ‫‪ 4‬ר' לדוגמה ‪http://www.maor.gov.il/Maor/Pages/HE/HomePage.aspx -‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 2.14‬על מנת להתרשם מההיקפים הכמותיים‪ ,‬בארה"ב נמסר כי בשנת ‪ 2011‬נגנבו שם ‪11.6‬‬ ‫מיליון זהויות וכי הנזק מגניבת זהות בתקופה זאת עמד על ‪ 37‬מיליארד ‪ 5.$‬נזק נוסף‬ ‫נגרם כתוצאה מפגיעה במסחר‪ ,‬שכן שיעור גבוה של גולשים נמנעים מביצוע פעולות קנייה‬ ‫בשל היעדר חשבון מתאים והצורך בבחירת שם משתמש‪ /‬סיסמה לכל חשבון‪.‬‬ ‫‪ 2.15‬בכל תחום שרק נביט בו‪ ,‬הסיכונים הנובעים מחוסר היכולת לזהות בוודאות את "הצד‬ ‫שני"‪ ,‬או לפחות לדעת בוודאות "האם הוא מי שהוא אומר שהינו" ‪ -‬הינם רבים וחמורים‪.‬‬ ‫‪ 2.16‬אל תוך העולם המורכב הזה‪ ,‬מגיעה הביומטריה‪ ,‬המאפשרת – ככל שנעשה בה שימוש נכון‬ ‫– זיהוי חד‪-‬ערכי ברמת מהימנות גבוהה‪ .‬והאתגר הוא – להיערך כיאות לעידן הביומטרי‬ ‫ולהיכנס אליו מוכנים ובאופן מתוכנן‪.‬‬ ‫‪ 5‬מקור‪Dr. Michael Garcia, Deputy Director of NSTIC NPO :‬‬ ‫‪Presentation at the London 2013 Conference on Biometric‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫"הַ קֹּל קוֹּל ַי ֲעקֹּב‪ ,‬וְ הַ י ַָּדיִ ם יְ ֵדי עֵ ָּשו" (בראשית‪ ,‬כז‪ ,‬כב)‬ ‫‪ .3‬סקירת רקע להתפתחות הביומטריה‪:‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫מאז שעשה יצחק שימוש במאפיינים פיזיים והתנהגותיים על מנת לנסות ולהבחין בין שני‬ ‫בניו‪ ,‬כאמור בציטוט לעיל‪ ,‬חלף זמן‪ .‬המעבר מחברה שבטית‪ ,‬קטנה וסגורה‪ ,‬לחברת‬ ‫"הכפר הגלובלי"‪ ,‬העצימה את הצורך בהזדהות‪ .‬במהלך אלפי ומאות השנים האחרונות‪,‬‬ ‫נוצרו סוגים שונים של תעודות בהן צוידו אנשים‪ ,‬על מנת שניתן יהיה לזהות את בעל‬ ‫התעודה‪ ,‬או לפחות לשייכו לקבוצה מסוימת ולדעת ‪" -‬הלנו אתה אם לצרינו?"‪.‬‬ ‫תנועת תושבים בין נסיכויות‪ ,‬מלכויות ומדינות‪ ,‬הביאה להתפתחות מסמכי נסיעה ומסמכי‬ ‫מעבר ("‪ )"laissez-passer‬ובהם הדרכון (‪ )pass-port‬והאשרה (‪.)visa‬‬ ‫המדינה המודרנית מעניקה זכויות ודורשת מתושביה לקיים חובות‪ .‬על מנת להבטיח את‬ ‫מתן הזכויות ואכיפת החובות‪ ,‬התפתחו אמצעי זיהוי שונים ובהם "תעודת זהות‬ ‫לאומית"‪ .‬התפתחות הדמוקרטיה ועקרון "אדם אחד ‪ -‬קול אחד"‪ ,‬מחייבים הזדהות‬ ‫מהימנה בקלפיות‪ .‬לעיתים הזיהוי נעשה על פי תעודת הזהות הלאומית היכן שהיא קיימת‪,‬‬ ‫ולעיתים על פי תיעוד מזהה אחר הכולל את תמונת בעל התעודה לשם זיהוי "בעין" – כגון‪,‬‬ ‫דרכון או רישיון נהיגה‪ .‬במדינות מסוימות‪ ,‬זיהוי בעל זכות הבחירה בבחירות נעשה מול‬ ‫מאגר ביומטרי שהוקם לשם כך‪.‬‬ ‫המערכת הפיננסית המודרנית יצרה את כרטיס האשראי ואת אמצעי התשלום במכשירים‬ ‫ניידים (‪ .(mobile payments‬מערכות שירותי בריאות מחייבות את זיהוי החולה‬ ‫המבוטח באמצעות "כרטיס מבוטח"‪ .‬התפתחות התחבורה היבשתית הביאה ליצירת‬ ‫רישיון הנהיגה‪ .‬במקביל לגורם שמנפיק את התעודה‪ ,‬מוענקות סמכויות לגורם שיבצע‬ ‫בדיקה‪ ,‬בקרה והחלטה‪ ,‬לגבי מהימנות התעודה (לדוגמה – בקרי גבול הבודקים דרכונים‬ ‫ומסמכי נסיעה אחרים בכניסה למדינה וביציאה ממנה)‪.‬‬ ‫מלחמות וטרור מלווים את התפתחות המין האנושי משחר ההיסטוריה‪ .‬במאבקים בין‬ ‫מדינות‪ ,‬עמים וקבוצות אוכלוסייה‪ ,‬נדרש לאמת האם ממול ניצב אזרח תמים השב לביתו‪,‬‬ ‫או טרוריסט המנסה לעבור במחסום ולבצע את זממו‪" .‬עצור – סיסמה"‪ ,‬הינה קריאה‬ ‫המשמשת את המגינים על מקומות רגישים‪ .‬סיסמה (‪ password‬או ‪ (watchword‬היא‬ ‫מילה מוסכמת המאפשרת "מעבר בטוח" – בעוד שאי הכרת הסיסמה חוסמת את הגישה‬ ‫למקום ואף יכולה להיות הרת גורל‪.‬‬ ‫בעולם התקשוב‪ ,‬הפכה הסיסמה לאמצעי מרכזי לזיהוי ולאימות משתמשים‪ .‬ידיעת‬ ‫הסיסמה מאפשרת גישה למערכות רגישות‪ ,‬לחשבונות כספיים‪ ,‬למידע רגיש ולפעולות‪.‬‬ ‫הכרת הסיסמה של משתמש בעל הרשאות גבוהות יכולה לאפשר כניסה למערכת מידע תוך‬ ‫התחזות אליו ולבצע פעולות שיגרמו לנזקים עצומים‪ .‬הסיסמה מחייבת שימוש בזיכרון‬ ‫האנושי‪ .‬לעיתים‪ ,‬עקב ריבוי סיסמאות וחוסר יכולת לנהלן בעל פה‪ ,‬נאלצים לנהלן בצורה‬ ‫גלויה‪ ,‬על ידי רישומן בכתב לצד אמצעי הכניסה הנוסף למערכת (כגון ‪ -‬שם משתמש) או‬ ‫אף על כרטיס הזיהוי עצמו‪ ,‬דבר המוציא את העוקץ מהשימוש בהן כאמצעי מהימן‪ ,‬שכן‬ ‫ניתן לגלות את הסיסמאות ולהשתמש בהן לרעה‪ .‬בהקשר זה הכריז מנכ"ל ‪ pay-pal‬כי‬ ‫"יש למחוק את הסיסמאות מעל פני האדמה"‪ ,6‬וגורמים אחרים הכריזו כי "אולי‬ ‫הסיסמאות לא מתו‪ ,‬אבל צריך להרוג אותן‪ ,‬כי הן פשוט לא מתאימות לבני אדם"‪.‬‬ ‫‪http://arstechnica.com/information-technology/2013/05/paypal-exec-aims-to-obliterate-passwords-from-the-face-of-the- 6‬‬ ‫‪planet/‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪3.11‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪3.13‬‬ ‫‪3.14‬‬ ‫ניתן להתרשם בהקשר זה מפעילות ארגון ‪ FIDO‬ששם לו למטרה לפתח פתרונות‬ ‫המייתרים את השימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל פתרונות ביומטריים‪ ,‬והכולל כחברים בו גופים‬ ‫‪7‬‬ ‫מסחריים משמעותיים ביותר בתחום ההזדהות‪.‬‬ ‫סקרים מסויימים מלמדים על כך שיש לאנשים בממוצע שלוש סיסמאות ברמות אבטחה‬ ‫שונות‪ ,‬החוזרות על עצמן‪ .‬סקר אחר מצביע על כ‪ 25 -‬סיסמאות לאדם‪ ,‬החוזרות על עצמן‪,‬‬ ‫וכי ‪ 76%‬מהפריצות מתבצעות באמצעות פריצת סיסמה‪ .8‬השימוש בסיסמאות משווע‬ ‫‪9‬‬ ‫לשינוי משמעותי‪.‬‬ ‫התפתחות התחבורה והתקשורת שינו סדרי עולם‪ .‬כמויות עצומות של אנשים נעים‬ ‫ממקום למקום‪ .‬כמויות מידע ממוחשב בהיקפים גדולים מאוד מועברות ברשתות‬ ‫התקשורת‪ .‬הדבר חיזק את הצורך בבדיקה ובבקרה של האנשים והמידע‪ ,‬בצורה בטוחה‬ ‫ואמינה‪ ,‬תוך סינון "הרעים" מ"הטובים" ותוך כדי זיהוי – "במי מדובר"?‬ ‫האמצעים ותהליכי העבודה הידניים הישנים‪ ,‬שנועדו לתת מענה לבקרות אלו‪ ,‬לא הספיקו‬ ‫עוד‪ .‬ללא שינוי דראסטי‪ ,‬רמת השירות הייתה אמורה לרדת משמעותית‪.‬‬ ‫ניתן להבין כיצד בנקודה זאת‪ ,‬מתקשרת הביומטריה לחיינו‪ :‬המושג "ביומטריה" מקורו‬ ‫בשפה היוונית ‪" -‬ביו" פירושה "חיים" ו"מטריה" פירושה "מדידה"‪ .‬הביומטריה היא‬ ‫תחום מדעי רחב העוסק בפיתוח וביישום של שיטות כמותיות וסטטיסטיות בפתרון בעיות‬ ‫הקשורות בביולוגיה‪ .‬בין תחומי המשנה של הביומטריה נמצא גם תחום הזיהוי‬ ‫הביומטרי‪ ,‬כלומר ‪ -‬ביומטריה כאמצעי זיהוי לאנשים‪ ,‬שבו עוסק מסמך זה‪.‬‬ ‫ראשיתה של הביומטריה המודרנית נזקפת לזכותו של המדען האנגלי גולטון שפיתח את‬ ‫תורת הזיהוי לפי טביעות אצבע‪ .‬מחקריו היו הבסיס לשיטת מיון וזיהוי פלילי‪ ,‬שפותחה‬ ‫על ידי סר אדוארד הנרי‪ ,‬ראש המשטרה המטרופוליטנית של לונדון‪ ,‬ושימשה במשטרה‬ ‫הבריטית החל מתחילת המאה העשרים‪ .‬הסיכון שבעבירות הפליליות והאיום שהן‬ ‫מציבות על יציבות החברה‪ ,‬הביא לפיתוח אמצעים לזיהוי חשודים בפלילים‪ .‬הביומטריה‬ ‫השכילה לענות על צורך זה‪ ,‬ומשמשת למטרות כאלו עד היום‪ ,‬בכל רחבי העולם‪ ,‬עם‬ ‫מערכות שהולכות ומשתכללות עם השנים‪.‬‬ ‫הזעזוע שנגרם בארה"ב בפרט ובעולם בכלל‪ ,‬בעטיים של אירועי ה‪ 11 -‬בספטמבר ‪,2001‬‬ ‫חיזק את הצורך במענה כנגד פעולות טרור‪ .‬אירוע טראומטי זה גרם בין היתר להאצת‬ ‫השימוש בביומטריה במעברי הגבול ועל ידי רשויות לאכיפת חוק‪ .‬באותם ימים‪ ,‬הוצגה‬ ‫הביומטריה לעיתים בתור "כדור הכסף" (‪ )silver bullet‬שיביא ל"פתרון קסם" לבעיות‬ ‫אלו‪ .‬עד מהרה הדברים חזרו לפרופורציה‪ ,‬מתוך הבנה שמדובר אמנם באמצעי עזר רב‪-‬‬ ‫עוצמה‪ ,‬אך שגם הוא חשוף לתקלות ולשגיאות שיש למנוע ולבקר‪ ,‬ומהווה חלק ממערכת‬ ‫כוללת של תהליכי עבודה ונהלים שיש להקים על מנת להשיג את המטרות המבוקשות‪.‬‬ ‫עבודת מחקר ותקינה רבת היקף‪ ,‬שהתבצעה בשיתוף מומחים ממדינות רבות מרחבי‬ ‫העולם‪ ,‬הביאה ליצירת הדרכון האלקטרוני‪ ,‬הכולל מידע ביומטרי‪ .10‬במקביל התפתחו‬ ‫מערכות ביקורת גבולות שמסוגלות לקרוא את הדרכון‪ ,‬לחלץ ממנו את המידע הביומטרי‪,‬‬ ‫להשוות מידע זה למידע הנרכש מהנוסע הניצב מול בקר הגבול ולקבוע אם הנוסע יכול‬ ‫לעבור במעבר הגבול או לא‪ .‬בתוך מספר שנים קצר יחסית‪ ,‬הונפקו מאות מיליוני דרכונים‬ ‫של אזרחים במעל ‪ 100‬מדינות‪ ,‬והחל מיולי ‪ 2013‬גם במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪/http://fidoalliance.org 7‬‬ ‫‪ 8‬מקור‪Dr. Michael Garcia, Deputy Director of NSTIC NPO :‬‬ ‫‪Presentation at the London 2013 Conference on Biometric‬‬ ‫‪http://www.pcworld.com/article/150874/password_brain_power.html 9‬‬ ‫‪http://www.pcmag.com/article2/0,2817,2386533,00.asp‬‬ ‫‪ 10‬תווי פנים הינם ביומטריה מנדטורית‪ ,‬טביעות אצבע וקשתית העין ‪ -‬אופציונליים‬ ‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪3.16‬‬ ‫‪3.17‬‬ ‫‪3.18‬‬ ‫‪3.19‬‬ ‫‪3.20‬‬ ‫השלב הבא בהתפתחות מערכות ביקורת הגבולות הן מערכות ממוחשבות אוטומטיות‬ ‫אנושי‬ ‫בקר‬ ‫ללא‬ ‫הגבולות‬ ‫ביקורת‬ ‫משימת‬ ‫את‬ ‫שמבצעות‬ ‫(‪ .(Automated Border Control – ABC‬התוצאה – מערכות אשר מגבירות באופן‬ ‫משמעותי את הביטחון‪ ,‬מאפשרות לנהל סיכונים ולהתמקד בגורמי הסיכון‪ .‬מערכות אלו‬ ‫מעבירות כמויות גדולות של נוסעים‪" ,‬ללא מגע יד אדם"‪ ,‬תוך חיסכון כלכלי ועמידה‬ ‫בקבועי הזמן המאתגרים בשדות התעופה המודרניים‪ .‬תחום זה מעסיק מאד מדינות‬ ‫המעונינות לייעל את תהליכי העבודה במעברי הגבול בפרט ובנמלי התעופה בכלל‪.‬‬ ‫הפוטנציאל זוהה על ידי השוק האזרחי‪/‬מסחרי והביומטריה השתלבה בתחומים רבים‪:‬‬ ‫נוכחות עובדים; בקרת כניסה פיזית למתקנים; בקרת כניסה למערכות ממוחשבות; ביצוע‬ ‫העברות (טרנזקציות) של מידע וכסף; משיכת כספים מכספומטים; מתן שירותים‬ ‫רפואיים וחלוקת תרופות; קבלת הקצבות כספיות; קבלת שירותים באמצעות האינטרנט‬ ‫לרבות תשלומים באינטרנט; זיהוי במערכת החינוך; זיהוי חסרי בית להענקת תמיכה‬ ‫סוציאלית; זיהוי בבחירות; זיהוי חוליגנים במשחקי כדורגל; ועוד‪.‬‬ ‫טכנולוגיות ביומטריות שונות התפתחו לשימושים ביטחוניים ומסחריים‪ .‬לצד טביעות‬ ‫האצבע הוותיקות‪ ,‬קיים שימוש הולך וגובר בזיהוי תווי פנים; קשתית העין; קול; תבנית‬ ‫כלי הדם; ולבסוף‪ ,‬ה‪ ,DNA -‬המשמש כיום בעיקר ליישומים משטרתיים של זיהוי פלילי‪.‬‬ ‫יישומים ביומטריים כוללים זיהוי ביומטרי של האדם‪ ,‬כאשר לאחר הזיהוי אמור להתבצע‬ ‫תהליך נוסף‪ ,‬המתבסס על תוצאת הזיהוי‪ ,‬כגון‪ :‬מתן שירות או מניעת שירות; מתן זכות‬ ‫מעבר או מניעת זכות מעבר; מתן מידע או מניעת מתן מידע‪.‬‬ ‫הביומטריה מאפשרת לזהות גורמים עוינים או חשודים מחד‪ ,‬ומאפשרת התפתחות‬ ‫כלכלית מואצת והקלה בחיי היום‪-‬יום מאידך‪ .‬היא נותנת מענה אמין ונוח לפונקציית‬ ‫ההזדהות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬עולות מספר שאלות בסיסיות‪ ,‬הקשורות ביישומים אלו‪ :‬בביומטריה נעשה‬ ‫שימוש במאפיינים פיזיים והתנהגותיים של האדם‪ .‬לצד הזיהוי המהימן‪ ,‬מהו הסיכון‬ ‫לאדם עצמו בכך שמאפייניו הם המייצגים אותו ולמעשה הם "הסיסמה שלו"? מה קורה‬ ‫כאשר מערכת ביומטרית נכשלת בזיהוי‪ ,‬על מה ניתן אז להסתמך כדי להוכיח את הזהות‬ ‫"האמיתית"? מהו הסיכון בכך שמאגר ביומטרי (כגון מאגר טביעות אצבע) גדול‪ ,‬ייפרץ‪,‬‬ ‫ייחשף‪ ,‬ישובש או ייעשה בו שימוש לרעה? כל אלו הן שאלות שיש לברר אותן כחלק‬ ‫מהמדיניות בתחום היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .4‬סטטוס היישומים הביומטריים בישראל‪:‬‬ ‫‪ 4.1‬מדינת ישראל הייתה עד לפני מספר שנים‪ ,‬בין החלוצות בעולם ביישומים ביומטריים‬ ‫רחבי היקף‪ ,‬בפרויקטים כגון‪:‬‬ ‫‪ 4.1.1‬מעבר גבול אוטומטי בנתב"ג‪ ,‬מבוסס ביומטריה של גיאומטריית כף יד‪ :‬מערכת‬ ‫למעבר מהיר בנתב"ג‪ ,‬קיימת מאז ‪ .1998‬מעל מיליון אזרחים ישראליים הצטרפו‬ ‫אליה באופן וולונטארי‪ ,‬עקב רצונם להקל על עצמם ולזרז את תהליך ביקורת‬ ‫הגבולות‪.‬‬ ‫‪ 4.1.2‬פרויקט "בזל"‪ :‬מערכת לניהול המעבר בין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינאית‪.‬‬ ‫‪ 4.1.3‬מעו"ז ‪ :‬מערכת המשלבת ביומטריה לזיהוי עובדים זרים‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬במשך מספר שנים‪ ,‬חל עיכוב בהתפתחות היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬לעומת‬ ‫ההתקדמות באותה תקופה בעולם (למשל בארה"ב או באיחוד האירופי)‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫בישראל מתנהל מאז יולי ‪ ,2013‬פרויקט לאומי רחב היקף לתיעוד חכם משולב ביומטריה‪,‬‬ ‫הכולל דרכונים ותעודות זהות משולבי ביומטריה‪ .‬שילוב הביומטריה בתעודת הזהות‪ ,‬נועד‬ ‫להביא לקיומו של מרשם אוכלוסין אמין‪ ,‬לשפר את אמצעי הזיהוי שבידי גורמי אכיפת‬ ‫החוק‪ ,‬ולהגיע לתוצאה מהימנה בבדיקת "אדם מול תעודה"‪.‬‬ ‫בה בעת‪ ,‬הוא אוצר בתוכו פוטנציאל עצום לצורך מתן שירותים משופרים לתושבים‪.‬‬ ‫מוקמת על ידי משרד הפנים מערכת "מעבר מהיר" (‪ ,)ABC‬המבוססת על הדרכון החדש‪.‬‬ ‫בתחום הצבאי‪ ,‬מוטלת על הצבא אחריות להתמודד עם זיהוי חללים ועם גופות של‬ ‫נעדרים‪ ,‬על מנת להביאם למנוחת עולם ולאפשר למשפחותיהן להתייחד עם זכרם‪.‬‬ ‫בהתאם הוקם מאגר ביומטרי של המתגייסים לצה"ל‪ ,‬התומך בבדיקת זהות לחללים‪,‬‬ ‫נפגעים ונעדרים‪.‬‬ ‫מערכת ביומטרית מבוססת טביעות אצבע הוקמה בשירות התעסוקה ("התייצבומט")‪.‬‬ ‫המערכת מאפשרת למבקשי עבודה להזדהות באמצעות טביעת אצבע ולדווח במכשיר על‬ ‫התייצבותם – הן לצורך קבלת דמי אבטלה והן לצורך איתור משרות פנויות‪ ,‬מבלי‬ ‫שיידרשו להיכנס פיזית לתוך לשכות שירות התעסוקה ולהתייצב בפני פקיד‪.‬‬ ‫קיימת מערכת ביומטרית מבוססת טביעות אצבע בקופת חולים "מכבי"‪ ,‬שנועדה להחליף‬ ‫את השימוש בכרטיסים מגנטיים לזיהוי המבוטחים ולמניעת הונאות‪.‬‬ ‫קיימות מערכות מבוססות טביעות אצבע לניהול נוכחות עובדים למורים במשרד החינוך‬ ‫וכן ברשויות מקומיות מסוימות‪.‬‬ ‫כל אלו מראים על הצורך בקביעת מדיניות שתנחה את אופן מימוש היישומים‬ ‫הביומטריים השונים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מה בין "המאגר הביומטרי" ופרויקט התיעוד הלאומי החכם משולב הביומטריה‬ ‫של משרד הפנים‪ ,‬לבין מסמך המדיניות?‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫בישראל נערך דיון ציבורי מקיף בסוגית המאגר הביומטרי כחלק מפרויקט התיעוד החכם‪.‬‬ ‫חוק הכללת אמצעים ביומטריים ונתונים ביומטריים בתיעוד ובמאגר‪ ,‬התש"ע ‪2009 -‬‬ ‫(להלן ‪" -‬החוק")‪ ,‬מסדיר בפירוט את אופן ניהול פרויקט התיעוד החכם וקובע בין היתר‬ ‫תקופת מבחן של שנתיים במרכזה בחינת הצורך בקיום המאגר הביומטרי‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 30‬לחוק קובע כי ראש הממשלה ימנה ממונה על היישומים הביומטריים אשר בין‬ ‫תפקידיו לפקח על יישומו של החוק‪ ,‬התקנות והכללים שמכוחו‪ ,‬לרבות על "תקופת‬ ‫המבחן" האמורה לעיל‪.11‬‬ ‫מסמך זה אינו עוסק בסוגיית המאגר הביומטרי אשר נבחנת‪ ,‬כאמור‪ ,‬בנפרד‪.‬‬ ‫תיעוד חכם משולב ביומטריה יונפק לתושבי מדינת ישראל‪ ,‬תהיה אשר תהיה החלטת‬ ‫הממשלה והכנסת באשר לקיומו של מאגר ביומטרי‪ .‬להנפקת התעודות עצמן ישנן‬ ‫השלכות לגבי המדיניות הלאומית שתפורט להלן‪.‬‬ ‫מסמך זה עוסק בגיבוש המדיניות הלאומית הכוללת לגבי יישומים ומאגרים ביומטריים‬ ‫בישראל‪ .‬מדובר בנושא הנוגע לחייו של כל תושב בישראל‪.‬‬ ‫‪ 11‬ראה נוסח מלא בסעיף ‪ 30‬לחוק‬ ‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ב' – ניתוח סיכונים‬ ‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ב' – ניתוח סיכונים‬ ‫‪ .1‬מהות הסיכונים‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬קביעת המדיניות מתבססת על ניתוח הסיכונים‪ .‬מימוש המדיניות יתבסס על ניהול‬ ‫הסיכונים‪ .‬עדכון המדיניות יתבסס על הפקת הלקחים מתהליך ניהול הסיכונים‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬ניתוח הסיכונים מתבצע לצורך זיהוי מוקדם ככל האפשר של הסיכונים‪ ,‬ולניהולם‬ ‫המבוקר לאורך זמן‪ .‬ניהול זה כולל בדיקה עיתית של הגדרת הסיכונים עצמם‪ ,‬על מנת‬ ‫לבחון האם הם עדיין רלבנטיים‪ ,‬האם השתנו הפרמטרים של מרכיביהם‪ ,‬והאם התגלו‬ ‫סיכונים חדשים שלא נלקחו בחשבון ויש לתת עליהן את הדעת כעת‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬כדי למקד את קביעת המדיניות‪ ,‬יש בשלב ראשון לאפיין את הבעיה (הסיכונים) ולעמוד על‬ ‫הסיבות להיווצרותה‪ .‬הסיכונים מוצגים באופן כולל וללא התייחסות קונקרטית לפרויקט‬ ‫ספציפי ולסיכונים של פרויקט ספציפי‪ ,‬דבר שייעשה בנפרד לגבי כל פרויקט‪.‬‬ ‫‪ .2‬אפיון הבעיה (הסיכונים)‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬גניבת זהות והתחזות תוך שימוש במידע ביומטרי שנחשף‪:‬‬ ‫‪ 2.1.1‬נתונים ביומטריים שונים במהותם מנתונים מינהליים הקשורים למחזור החיים‬ ‫של האדם‪ .‬נתונים מינהליים הם ברי‪-‬עדכון ותיקון (כגון – שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬מצב‬ ‫משפחתי)‪ .‬נתונים ביומטריים מאפיינים את האדם עצמו‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬במרבית‬ ‫המקרים‪ ,‬אינם ברי‪-‬עדכון ותיקון בצורה פשוטה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 2.1.2‬מאפיין נוסף של נתונים ביומטריים הוא שאינם ניתנים לביטול בצורה פשוטה ‪.‬‬ ‫כאשר משתמשים בסיסמת זיהוי‪ ,‬ניתן להחליפה לסיסמה חדשה אחרת לאחר‬ ‫שהסיסמה הקודמת נחשפה‪ ,‬או נשכחה‪ .‬מאידך‪ ,‬לא ניתן לשנות בצורה פשוטה‬ ‫תווי פנים או טביעות אצבע‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3‬היבט משלים לכך‪ ,‬היא העובדה שמספר אפשרויות ההחלפה של הביומטריה הינו‬ ‫מוגבל מטבעו‪ .‬קיימים תווי פנים יחידים‪ ,‬קיימות עשר אצבעות ושתי עיניים‬ ‫(עבור קשתית העין)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחירת סיסמה או מפתח אחר (כגון צמד‬ ‫מפתחות פומבי ‪ -‬פרטי)‪ ,‬נעשים מתוך מרחב אפשרויות גדול מאד שאינו מוגבל‬ ‫באופן מעשי‪ .‬מגבלה זאת משמעותה שביומטריה אינה יכולה לשמש כ"מפתח"‬ ‫במובן המקובל בתחום ההצפנה‪.‬‬ ‫‪ 2.1.4‬שילוב של המאפיינים הנ"ל‪ ,‬יוצר את הסיכון לפיו אם הנתונים הביומטריים‬ ‫ייחשפו וייקשרו לאדם מסוים ולנתוניו האישיים‪ ,‬עלולה להיווצר פגיעה של ממש‬ ‫בזהותו (עד כדי גנבת זהותו) או בפרטיותו‪.‬‬ ‫‪ 2.1.5‬דוגמה אחת לכך‪ ,‬היא אפשרות "השתלת" טביעות אצבע של אנשים חפים מפשע‪,‬‬ ‫שנגנבו ממאגר ביומטרי כלשהו‪ ,‬בזירת פשע‪ .‬בהקשר זה יש לציין שניתן‬ ‫"להשתיל" טביעות אצבע בצורה זדונית גם מטביעות שנלקחות ממקומות‬ ‫פומביים או אחרים‪ ,‬שהושארו בהם ובמקרים רבים זהו מקור קל ונגיש יותר‬ ‫להשגת טביעות אצבע ביחס לפריצה למאגר‪ ,‬בפרט אם שמורות בו תבניות‬ ‫המאפיינים בלבד ולא התמונות הגולמיות של הביומטריה‪.‬‬ ‫‪ 12‬לפיכך‪ ,‬מחקרים הנעשים לגבי "ביומטריה ברת‪-‬ביטול" הם בעלי משמעות להתמודדות עם חסרון זה של הביומטריה‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 2.1.6‬דוגמה שניה לפגיעה‪ ,‬היא שימוש בביומטריה שנחשפה במערכת אחת‪ ,‬כגון –‬ ‫פריצת מאגר טביעות אצבע הכולל תמונות (‪ ,)images‬לצורך גישה למערכת מידע‬ ‫אחרת‪ ,‬לדוגמה – לכספומט למשיכת מזומן שהגישה אליו מבוקרת ע"י טביעת‬ ‫אצבע‪ .‬אם הבנק המפעיל את הכספומטים ינסה לחסום את הגישה על ידי‬ ‫השוואה לטביעות אצבע שנגנבו (בהנחה שמקרים אלו ידועים)‪ ,‬הדבר יחסום‬ ‫למעשה גם את הגישה של האדם התמים שטביעות האצבע שלו נגנבו‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫לעומת פתרון של חסימת כרטיסי אשראי גנובים‪ ,‬כשאדם יכול לקבל כרטיס‬ ‫אשראי חלופי במקום הכרטיס הגנוב‪ .‬הדוגמה לעיל ממחישה את הקושי‬ ‫שביישום מנגנון ביטול יעיל למאפיינים ביומטריים‪ .‬אחת משיטות ההתמודדות‬ ‫בשנים האחרונות כנגד סיכון זה‪ ,‬הינה הכנסת מנגנוני "בדיקת חיות" לביומטריה‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬מעקב (‪:)surveillance‬‬ ‫‪ 2.2.1‬סיכון נוסף הוא היכולת להשתמש בנתונים ביומטריים כאמצעי לזיהוי אנשים‪ ,‬גם‬ ‫ללא רצונם וללא ידיעתם‪ ,‬כמו בשיטות של זיהוי תווי פנים או זיהוי קשתית העין‪.‬‬ ‫ניתן לצלם אנשים במצלמות אבטחה‪ ,‬כשהם עוברים ברחוב וחולפים מול‬ ‫המצלמה‪ ,‬או במתקנים ציבוריים אחרים‪ ,‬ולבדוק צילומים אלו מול "רשימות‬ ‫מעקב" (‪.)watch list‬‬ ‫‪ 2.2.2‬ניתן לאתר בצורה זאת עבריינים מבוקשים ולמנוע פשיעה‪ .‬ניתן לאתר אוהדים‬ ‫"חוליגנים" בקהל צופים במגרש כדורגל כדי למנוע כניסתם למגרש או להרחיקם‬ ‫ממנו‪ :‬אלו פעולות שנועדו להגן על שלום הציבור‪ .‬מאידך‪ ,‬עלול להיווצר מצב של‬ ‫שימוש לרעה לצורך מעקב באופן שחורג מסמכות או שלא למטרות חוקיות‪.‬‬ ‫‪ 2.2.3‬בהקשר זה יש לומר כי תמונת תווי פנים אינה נתון סודי‪ ,‬אלא גלוי לעין‪ .‬ניתן‬ ‫להשיג תמונת תווי פנים גם ללא צורך בפריצה למאגר‪ ,‬אלא ממקורות גלויים (כמו‬ ‫רשתות חברתיות דוגמת ‪ )facebook‬או מצילום במצלמה ברחוב במקום ציבורי‪.‬‬ ‫מקורות אלו עשויים להיות נוחים יותר מאשר מאגר מאובטח‪ ,‬מעבר לצורך‬ ‫בפריצתו‪ ,‬שכן ניתן לקשור בקלות יתרה את תמונת תווי הפנים לזהות האדם‪,‬‬ ‫לעומת מאגר ביומטרי אשר במקרים מסויימים נעשתה בו הפרדה בין הנתונים‬ ‫הביומטריים לנתונים הדמוגרפיים‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬חשיפת מידע בריאותי‪ /‬אישי‪:‬‬ ‫‪ 2.3.1‬ישנם מקרים שבהם הנתונים הביומטריים אינם מהווים רק "מפתחות זיהוי"‬ ‫אלא שהם יכולים לשקף גם מידע בריאותי ואישי‪ :‬ישנם מקרים בהם ניתן לאתר‬ ‫תגובות רגשיות של אדם לפי ניתוח השינויים בתווי פניו על ידי ‪.micro-gestures‬‬ ‫במקרה של קשתית העין‪ ,‬ניתן להסיק מהתמונה לגבי פגיעה בראייה‪ .‬במקרה של‬ ‫‪ ,DNA‬ככל שיהיו יכולות זמינות של פיענוח וניתוח של מרכיבי ה‪ ,DNA -‬תהיה‬ ‫קיימת היכולת להסיק מסקנות רבות לגבי המאפיינים הגנטיים של אותו אדם‪.‬‬ ‫וככל שהמחקר בתחום זה ילך ויתפתח‪ ,‬המידע שניתן יהיה להסיק מכך יהיה רב‬ ‫יותר וחושפני יותר‪.‬‬ ‫‪ 2.3.2‬אשר על כן‪ ,‬נתונים ביומטריים נחשבים כנתונים בעלי רגישות מיוחדת עם‬ ‫השלכות על פרטיות האדם‪.‬‬ ‫‪ 2.3.3‬יחד עם זאת‪ ,‬מוסדות רבים כמו – בנקים‪ ,‬בתי‪-‬חולים‪ ,‬קופות חולים‪ ,‬חברות‬ ‫סלולאר‪ ,‬חברות אשראי ומשרדי ממשלה‪ ,‬מחזיקים כבר כיום בידיהם מידע עצום‬ ‫ורגיש‪ ,‬שאינו ביומטרי‪ ,‬על רובנו‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 2.4‬סיכונים הקשורים לאופן האיחסון של המידע הביומטרי‪:‬‬ ‫‪ 2.4.1‬הסיכונים שתוארו בסעיף ‪ 2‬לעיל מתייחסים לנתונים ביומטריים באופן כללי‪.‬‬ ‫‪ 2.4.2‬הסיכונים לחשיפת נתונים ביומטריים קשורים בצורה הדוקה לאופן איחסונם‪,‬‬ ‫ובפרט ‪ -‬האם הם נאגרים במאגר ביומטרי‪ ,‬או שהם נשמרים רק על גבי כרטיסים‬ ‫חכמים‪ tokens ,‬או התקנים אחרים‪ ,‬שם הם מאובטחים באמצעי הגנה שונים‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3‬רמת הסיכון תשתנה בהתאם לאופן האיחסון‪ .‬מאגר מידע‪ ,‬מעצם היותו כלי‬ ‫קיבול לכמות גדולה של רשומות‪ ,‬מגדיל את הסיכונים‪ .‬ניטרול הסיכונים מחייב‬ ‫נקיטת אמצעי אבטחת מידע שונים‪ ,‬אשר עיקרם מפורט בפרק ג' – עקרונות‬ ‫המדיניות ליישומים ביומטריים‪ ,‬ובפרט בסעיף ‪ 7‬שם – "עקרונות מדיניות‬ ‫אבטחת המידע ליישומים ביומטריים"‪ ,‬וכן בפרק ה' ‪" -‬קווים מנחים"‬ ‫ליישומים ביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 2.4.4‬שמירת המידע יכולה להיעשות בשתי צורות עיקריות‪ :‬שמירת תמונה (‪ )image‬או‬ ‫שמירת תבניות המאפיינים שמוצו מתוך התמונה (‪.)features in template‬‬ ‫שמירת תבניות המאפיינים מקטינה את הסיכון שבאגירת מידע של תמונות‪,‬‬ ‫אולם יש לה מחיר בכל הקשור לתלות בספק המערכת‪ ,‬היכולת לעבור מספק אחד‬ ‫לספק אחר ללא צורך בקליטה מחדש של כל המאגר והאפשרות לעדכונים במקרה‬ ‫של גילוי פריצה או עדכון טכנולוגי‪.‬‬ ‫‪ 2.4.5‬אמצעי נוסף להפחתת הסיכון הוא הפרדת המידע האלפאנומרי מהמידע‬ ‫הביומטרי‪ ,‬על מנת להקשות על תקיפה שתאפשר את הקישור ביניהם‪.‬‬ ‫‪ 2.4.6‬במקרה של אחסון מידע ביומטרי במכשירים ניידים‪ ,‬נושא שהפך אקטואלי בשנה‬ ‫האחרונה‪ ,‬אזי מתן גישה למחשב הנייד או לטלפון הסלולארי באמצעות קורא‬ ‫טביעת האצבע‪ ,‬במקום לזכור (לאבד‪ ,‬למסור‪ ,‬לשכוח‪ ,‬לכתוב) סיסמת כניסה‪,‬‬ ‫הופכת מכשירים אלו לבטוחים יותר‪ ,‬ואת השימוש בהם לידידותי וליעיל יותר‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬מימוש לא נכון של יישומים כאלו‪ ,‬מבלי שנלקחו בחשבון היבטי אבטחת‬ ‫המידע‪ ,‬עלול לגרום למפגע אבטחתי‪ .‬הימנעות משימוש בטכנולוגיות חדשות‪,‬‬ ‫יעילות ובטוחות‪ ,‬מהווה חסם להתפתחות שיכולה להביא תועלת רבה לציבור‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש צורך במתן מענה לאחסון ושימוש במידע ביומטרי במכשירים ניידים‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום ביניים‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬ניתן לומר שהשימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬בפרט יישומים הכוללים מאגרי מידע‬ ‫ביומטריים‪ ,‬מייצר פוטנציאל נזק העלול להיגרם לפרט ‪ -‬ובמקרים מסוימים גם למדינה‪,‬‬ ‫היה ונעשה במידע שימוש בלתי מבוקר‪ ,‬או היה ונגרם דלף מידע‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬אירועים כאלה‪ ,‬ובפרט אירועי דלף מידע‪ ,‬עלולים לגרום לנזקים‪ ,‬כאשר ניתן יהיה לקשור‬ ‫את המידע הביומטרי לנתונים הביוגרפיים האישיים של אנשים (כגון ‪ -‬מספרי זהות‪,‬‬ ‫שמות‪ ,‬כתובות מגורים‪ ,‬ומידע רגיש כגון ‪ -‬מידע רפואי ומידע כספי)‪ ,‬ולאחר מכן לעשות‬ ‫שימוש לרעה בנתונים אלו (כגון – מעקב לצורך הפללה‪ /‬הכפשה‪ ,‬עבריינות פיננסית‪,‬‬ ‫מודיעין וכד')‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬אירוע דלף מידע ממאגר ביומטרי עלול לגרום לפגיעה בפרטיות‪ ,‬לפגיעה פיזית ו‪/‬או‬ ‫כלכלית‪ ,‬ובמקרי קיצון ‪ -‬להפללת אנשים חפים מפשע‪ ,‬לפגיעה בביטחון המדינה ובניהולה‬ ‫התקין‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 3.4‬מאידך‪ ,‬אל מול הסיכונים האמורים‪ ,‬גלומים ביישומים הביומטריים תועלות והזדמנויות‪:‬‬ ‫ישנם יישומים ביומטריים‪ ,‬עם או בלי מאגר בצדם‪ ,‬אשר מממשים את פוטנציאל‬ ‫ההתייעלות ושיפור איכות החיים‪ ,‬משפרים את הביטחון האישי והלאומי ומייצרים‬ ‫תועלות ברמת הפרט‪ ,‬ברמה הארגונית וברמת החברה והמדינה‪ .‬לשם דוגמה‪ ,‬מעבר הגבול‬ ‫האוטומטי המבוסס על גיאומטריית כף היד המופעל בנתב"ג‪ ,‬הינו פופולרי מאוד וזכה‬ ‫למעל למיליון משתמשים‪ .‬קיימת תופעה דומה בעולם של מערכות "נוסעים מתמידים"‪,‬‬ ‫שגם אליהם ההצטרפות היא בגדר רשות‪ ,‬ושיעורי ההשתתפות בהן גבוהים מאוד‪ .‬כך גם‬ ‫במקרה של מערכת ההתייצבות והזיהוי של שירות התעסוקה בישראל‪.‬‬ ‫‪ 3.5‬לפיכך‪ ,‬נדרש להציג אל מול כל סיכון‪ ,‬את האמצעים האפשריים למניעה וצמצום נזקים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדרה רשמית של הסיכונים ביחס למדיניות הלאומית‪:‬‬ ‫‪ 4.1‬בהתאם לניתוח דלעיל‪ ,‬הוגדרו הסיכונים המהותיים המנחים מסמך מדיניות זה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪4.1.1‬‬ ‫‪4.1.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫סיכון מס' ‪ :1‬שימוש לרעה במידע ביומטרי‪ ,‬בפרט על ידי הצלבתו עם מידע‬ ‫נוסף‪ ,‬במטרה לזהות אדם בניגוד לרצונו‪ ,‬ולהשתמש במידע זה בכדי לפגוע‬ ‫פגיעה פיזית‪ ,‬נפשית‪ ,‬כלכלית או בפרטיות‪ ,‬של אדם מסוים‪ ,‬או של קבוצת‬ ‫אנשים‪ ,‬עד כדי סיכון בטחוני ברמת מדינה‪ ,‬או פגיעה בניהולה התקין‪.‬‬ ‫סיכון מס' ‪ :2‬היעדר התשתית החוקית המתאימה הנחוצה להקמת יישומים‬ ‫ביומטריים בצורה אחראית‪ ,‬שהיו יכולים להביא לתועלת רבה לפרט ולחברה‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫סיכוני‪-‬העל הללו מנחים את קביעת המדיניות‪ ,‬שנועדה לתת להם מענה‪ .‬יובהר כי אין‬ ‫הכוונה כאן להגדרת סיכונים ברמת פרויקט בודד‪ ,‬אשר ייבחנו לגבי כל פרויקט בנפרד‪.‬‬ ‫ניתוח סיכונים זה משמש תשתית לניתוח מעורבות המדינה ביישומים ביומטריים שונים‪,‬‬ ‫בהקשר לדיון ב"גבולות הגזרה"‪ .‬מעורבות הממשלה אמורה למנוע נזקים במקרה של‬ ‫יישומים שאינם לוקחים באופן מספק תקנים‪ best practices ,‬וניסיון קודם‪ ,‬עקב חוסר‬ ‫מודעות או חוסר נגישות למידע‪.‬‬ ‫הצורך בהסדרה מתאימה‪ ,‬אשר תסייע להקמת יישומים ביומטריים בצורה אחראית‪ ,‬אינו‬ ‫ייחודי לתחום היישומים הביומטריים‪ ,‬אלא מאפיין רבים מהתחומים הטכנולוגיים‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר‪ ,‬ועדכון ההסדרה לעיתים אינו מהיר דיו על מנת‬ ‫להתאים למציאות החדשה‪ .‬על כן‪ ,‬על מנת לאפשר הקמת יישומים ביומטריים בצורה‬ ‫אחראית‪ ,‬יש לוודא קיומה של הסדרה מתאימה‪.‬‬ ‫"קבוצת הייחוס" לבחינת השפעת נזקים אפשריים‪ ,‬מתבססת על היקף האוכלוסייה‬ ‫(מספר הנרשמים למערכת)‪ ,‬מאפייני האוכלוסיה (כלל האזרחים‪ /‬תושבים‪ ,‬עובדים‪,‬‬ ‫לקוחות קבוצות משנה וכיו"ב)‪ ,‬ואופי המערכת (מערכת לאומית; מערכת עסקית; מערכת‬ ‫תפעולית)‪ .‬נזק משמעותי עלול להיגרם בעיקר ביישומים לאומיים גדולים‪ ,‬אך לא רק בהם‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ג' – עקרונות המדיניות ליישומים‬ ‫ביומטריים בישראל‬ ‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ג' – עקרונות המדיניות ליישומים ביומטריים בישראל‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫שלוש שאלות היסוד העומדות בבסיס המדיניות ליישומים ביומטריים של ממשלת ישראל‪,‬‬ ‫הינן‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬האם יש צורך בהתערבותה של המדינה?‬ ‫‪ 1.2‬באיזו מידה ובאיזה אופן על הממשלה להתערב בשוק‪ ,‬על מגזריו השונים‪ ,‬על מנת‬ ‫להנחות ולכוון את אופן מימושם של יישומים ביומטריים?‬ ‫‪ 1.3‬כיצד נכון לאפשר הקמה ושימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬באופן אשר יביא למירב‬ ‫התועלות תוך הגנה מיטבית על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון?‬ ‫שלוש התשובות המרכזיות הניתנות במסגרת מסמך מדיניות זה‪ ,‬הינן‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬מענה לשאלה הראשונה‪ :‬יישומים ביומטריים הם אמצעי עזר אפקטיבי ביותר בתחום‬ ‫ההזדהות הבטוחה‪ .‬היישומים הביומטריים תורמים ליצירת שכבת הזדהות אמינה יותר‬ ‫ מעבר לזיהוי על ידי כרטיס ("משהו שיש לך") ו‪/‬או סיסמה ("משהו שאתה יודע")‪.‬‬‫יישומים ביומטריים מפשטים‪ ,‬מייעלים ומרחיבים את השירותים הניתנים ע"י המדינה‬ ‫וע"י המגזר הפרטי‪ .‬הם מהווים אמצעי הגנה טוב יותר על הפרטיות ועל המידע‪ ,‬הם‬ ‫אמצעי שמקל על "ביצוע עסקים" ויש בהם כדי לסייע בהנגשת שירותים ליישובים‬ ‫מרוחקים (פריפריה)‪ .‬יתרונותיהם ברורים וייעשה בהם שימוש‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬אולם‪ ,‬בצד היתרונות הרבים טמון גם פוטנציאל נזק‪ .‬שימוש לא מאוזן אשר אינו מבטיח‬ ‫הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון‪ ,‬עלול לאיין את התועלות‪ ,‬הותרת תחום היישומים‬ ‫הביומטריים ללא הסדרה כוללת עלולה להביא לשימוש בלתי מבוקר בטכנולוגיה לצורך‬ ‫מעקב‪ ,‬התחזות וגניבת זהות‪ ,‬ובכך עשויה להיגרם פגיעה בפרטיות‪ ,‬ואף נזק כלכלי או‬ ‫נזק אחר‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬מדובר בטכנולוגיה חדשנית המתפתחת בקצב מהיר מאוד‪ ,‬השפעתה גדולה והיא מצריכה‬ ‫התייחסות מיוחדת‪ .‬יש להיערך כבר בשלב זה ליצירת תשתית הסדרה מאוזנת‬ ‫המאפשרת את מימוש התועלות הגלומות בביומטריה מחד‪ ,‬וצמצום הסיכונים הטמונים‬ ‫בה מאידך‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬ניתן לראות בעולם מספר מדינות שהחלו לפעול לבחינת הסדרתו של התחום וביניהן‬ ‫בריטניה וארה"ב‪.‬‬ ‫‪ 2.5‬מטעמים אלו – המענה לשאלה הראשונה הינו חיובי‪ :‬על המדינה להבטיח את הסדרתו‬ ‫המאוזנת של התחום‪.‬‬ ‫‪ 2.6‬מענה לשאלה השניה‪ :‬על מנת לקבוע את מידת המעורבות הממשלתית במגזרים‬ ‫השונים ביחס לניהול היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬נבנה מודל של "גבולות גזרה"‬ ‫הכולל שורה של תבחינים המסייעים לקבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באילו מקרים יש מקום‬ ‫למעורבות‪ .‬מודל זה מצביע על המגזרים‪ ,‬סוג המשתמשים והיקפם וסוג המידע בעניינם‬ ‫נדרשת הסדרה במסלולים שונים בהתאם למאפיינים של היישום‪.‬‬ ‫‪ 2.7‬על פי מסמך מדיניות זה‪ ,‬הממונה על היישומים הביומטריים ילווה הקמה של יישומים‬ ‫ביומטריים ממשלתיים חדשים‪ ,‬על פי מודל "מחזור החיים" של מערכות ממוחשבות‪.‬‬ ‫אכיפה ופיקוח בתחום היישומים הביומטריים יבוצעו בעיקר על ידי רגולטורים‬ ‫קיימים‪ ,‬ובפרט רמו"ט‪ ,‬במסגרת הסמכויות הנתונות להם על פי דין ותוך היוועצות עם‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‪ ,‬היכן שנדרש על מנת להבטיח את התנהלותו‬ ‫המאוזנת של תחום היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 2.8‬במענה לשאלה השלישית‪ :‬מימוש נכון של יישומים ביומטריים יתבסס על "קווים‬ ‫מנחים" (‪ )guidelines‬אשר יפרטו כללי "עשה" ו"אל תעשה"‪ ,‬בהתבסס על הניסיון הרב‬ ‫שנצבר‪ ,‬בעולם ובישראל‪" .‬קווים מנחים" אלו הינם במתכונת כללית (גנרית) שיותאמו‬ ‫לארגון וליישום הספציפי באמצעות בדיקה מול "תבחינים" (קריטריונים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוכנו‬ ‫הנחיות ייעודיות ליישומים מסויימים (כפי שבוצע עבור מערכות לניהול נוכחות עובדים‬ ‫משולבות ביומטריה)‪ ,‬וניתן יהיה להכין הנחיות לשימוש במגזר מסויים או בטכנולוגיה‬ ‫ביומטרית מסויימת (כגון – טביעות אצבע‪ ,‬פנים‪ ,‬קול)‪.‬‬ ‫המדיניות תהיה‪ ,‬אם כן – לאפשר תשתית להקמת יישומים ביומטריים‪ ,‬תוך הנחיה‬ ‫באשר לאופן בו נכון להקימם ולנהלם‪.‬‬ ‫בנוסף ובנפרד‪ ,‬המעורבות הממשלתית תעודד מחקר ופיתוח ותעניק פרסים על הישגים‬ ‫וחדשנות‪ .‬זאת על מנת לתת ביטוי לפוטנציאל המצוינות הקיים בקרב החוקרים‬ ‫והיוזמים בארץ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫משמעויות אי‪-‬קיומה של מדיניות ליישומים ביומטריים‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬עד היום‪ ,‬לא גובשה מדיניות לאומית כוללת באשר ליישומים ביומטריים; לא הוגדרו‬ ‫"כללי משחק" אחידים; וכל מערכת טופלה לגופה‪ ,‬ללא ראייה כוללת‪ .‬נדרש לבחון‪ ,‬לגבי‬ ‫המערכות אשר הוקמו טרם הגדרתה וקביעתה של מדיניות מוסדרת‪ ,‬מהן השלכות‬ ‫המדיניות העדכניות על אופן תפעולן והתפתחותן‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬בנוסף‪ ,‬ישנן תכניות ויוזמות שונות להקמת יישומים ביומטריים חדשים‪ ,‬בממשלה‪,‬‬ ‫במגזר התאגידים הממשלתיים ובמגזר הפרטי‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬אי‪-‬קיומה של מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬גורמת לחוסר יכולת הכוונה‪ ,‬לכפילויות ולאי‪-‬‬ ‫הבטחת קישוריות – הן לגבי יישומים קיימים והן לגבי יישומים חדשים‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬מאידך‪ ,‬קיימת התפתחות מהירה של טכנולוגיות חדשניות המשתנות בהתמדה‪ .‬קיום‬ ‫מדיניות יאפשר להנחות‪ ,‬לתאם ולבקר את אופן מימוש היישומים השונים‪.‬‬ ‫‪ 3.5‬הטכנולוגיות הביומטריות המובילות‪ ,‬מיוצרות ברובן על ידי חברות בינלאומיות‪.‬‬ ‫יישומים ביומטריים מחייבים ככלל רכישת מוצרים בינלאומיים‪ ,‬שלגביהם אין למדינה‬ ‫שליטה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שילוב טביעת אצבע במכשירים ניידים או במכשירים סלולאריים‪ ,‬תוך‬ ‫הפצתם למיליוני משתמשים‪ .‬גם על תקנים בינלאומיים אין למדינת ישראל שליטה או‬ ‫השפעה יתרה‪ ,‬והם מאומצים בישראל ככלל כפי שנקבעו בתהליך התקינה הבינלאומי‪.‬‬ ‫‪ 3.6‬בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬הממשלה החליטה שיש לקבוע מדיניות כזאת‪ ,‬ששתיים‬ ‫מתוצאותיה העיקריות‪ ,‬אשר יוצגו בפרקים הבאים‪ ,‬הן‪:‬‬ ‫‪ 3.6.1‬הגדרת "גבולות הגזרה" באשר להתערבות הממשלה במגזרים השונים‪.‬‬ ‫‪ 3.6.2‬קביעת "קווים מנחים" ליישומים ביומטריים קיימים ומתוכננים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫יעדי המדיניות והחזון‪:‬‬ ‫‪ 4.1‬יעדי המדיניות והחזון הם‪:‬‬ ‫‪ 4.1.1‬יישומים ביומטריים יתנו מענה מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן לצרכים של הפרטים‪,‬‬ ‫התאגידים והגופים השונים של המדינה‪ ,‬באופן אשר יביא ליותר התייעלות‪,‬‬ ‫חסכון‪ ,‬רווחים כלכליים ובטחון‪.‬‬ ‫‪ 4.1.2‬בהקשר זה‪" ,‬שימוש מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן" כולל הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע‬ ‫והביטחון ואיזון בין התועלת לבין הסיכון‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 4.2‬מטרות המשנה של המדיניות הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ 4.2.1‬חיזוק תהליכי אימות והזדהות‪ ,‬והגנה על זהויות האזרחים ותושבי מדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2‬השגת שיפור משמעותי ברמת מתן השירותים לציבור והנגשתם‪ ,‬הן על ידי‬ ‫המגזר הממשלתי והן על ידי מגזרים אחרים‪ ,‬מבחינת נוחות‪ ,‬זמינות וביטחון‪.‬‬ ‫‪ 4.2.3‬גיבוש הסדרה מתאימה‪ ,‬להקמת יישומים ביומטריים בצורה אחראית ומאוזנת‪,‬‬ ‫שתאפשר הטמעת יישומים ביומטריים במקומות שבהם היו יכולים להביא‬ ‫לתועלת והתייעלות‪.‬‬ ‫‪ 4.2.4‬ביטול כפילויות של מערכות ותשתיות ממשלתיות להזדהות‪ ,‬ובפרט – צמצום‬ ‫מאגרי מידע ביומטריים ממשלתיים וציבוריים‪.‬‬ ‫‪ 4.2.5‬הרחבת היישומים הביומטריים על בסיס תעודת הזהות החדשה‪.‬‬ ‫‪ 4.2.6‬יצירת הסדרים מיוחדים עם הגופים המיוחדים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫עקרונות מסגרת למימוש יישומים ביומטריים‪:‬‬ ‫‪ 5.1‬תכנון מראש וניתוח סיכונים‪:‬‬ ‫‪ 5.1.1‬יישומים ביומטריים מאפשרים לספק שורה גדולה של שירותים חדשים‪,‬‬ ‫בטוחים ופשוטים‪ ,‬הן לתושבי המדינה על ידי הממשלה והמגזר הציבורי‪ ,‬והן‬ ‫ללקוחות‪/‬צרכנים על ידי גופים עסקיים הפועלים משיקולי רווח כלכלי‪.‬‬ ‫‪ 5.1.2‬יחד עם זאת‪ ,‬בצד יתרונות השימוש בזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי קיימים גם‬ ‫סיכונים‪ ,‬כאשר העיקרי בהם הוא הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר יכולת‪" ,‬לבטל" או‬ ‫"להחליף" מידע ביומטרי לאחר שנחשף ו‪/‬או נעשה בו שימוש לרעה (שלא כמו‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬במקרה של סיסמאות רגילות)‪ .‬התממשותם של הסיכונים עשויה‬ ‫להביא לפגיעה בביטחון‪ ,‬במידע ובפרטיות‪.‬‬ ‫‪ 5.1.3‬השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי ומידתי בהקשר‬ ‫הרלבנטי‪.‬‬ ‫‪ 5.1.4‬ההחלטה על שימוש במערכת ביומטרית נדרשת להישען על ניתוח מקדים‬ ‫שייעשה בגוף ויתועד על ידו‪ .‬הניתוח המקדים יתועד ויכלול שקילת חלופות‬ ‫לעצם השימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬כולל ניתוח היתרונות אל מול הסיכונים‬ ‫הכרוכים בכך (ראה גם להלן לגבי "תכנון לפרטיות")‪ .‬התיעוד נועד לוודא‬ ‫שהחלטות בעניין זה אינן מתקבלות כלאחר יד‪ ,‬אלא רק לאחר שנבדקו‬ ‫השיקולים השונים‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬עיקרון הגנת הפרטיות‪:‬‬ ‫‪ 5.2.1‬החלטתו של אדם למסור את נתוניו לידי צד שלישי‪ ,‬מהווה ויתור מסוים על‬ ‫פרטיותו‪ .‬כך גם לגבי מסירת נתונים ביומטריים למשמרת במערכת ממוחשבת‪,‬‬ ‫על מנת ליהנות מיתרונות היישומים הביומטריים הנלווים אליה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫אין הוא מהווה ויתור גורף על הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ 5.2.2‬לפיכך‪ ,‬ניהול יישומים ביומטריים חייב להסדיר ולהבטיח‪ ,‬לצד התועלות‪ ,‬גם את‬ ‫פרטיותם‪ ,‬ביטחונם וכבודם של המשתמשים שמהם ניטלו אמצעי הזיהוי‬ ‫הביומטריים‪ ,‬תוך נקיטת אמצעי אבטחת מידע מתאימים‬ ‫‪ 5.2.3‬השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי‪ ,‬מאוזן ומידתי‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 5.2.4‬תכנון לפרטיות (‪ :)Privacy by design‬מערכת ביומטרית צריכה להיות מתוכננת‬ ‫תוך שילוב ותכנון מראש של היבטי הגנת הפרטיות‪ .‬האם מערכת שאינה כוללת‬ ‫מאגר ביומטרי נותנת מענה לצרכים ולמטרות היישום‪ ,‬בהתחשב בכל השיקולים‬ ‫הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ 5.2.5‬יש לשאוף לצמצום ככל שניתן של היקף המידע הנאסף (הן מבחינת סוג‬ ‫הביומטריה הנבחרת ומספר סוגי ו‪/‬או אמצעי הביומטריה הנאספים‪/‬נשמרים)‪,‬‬ ‫והגבלת משך זמן שמירת המידע‪.‬‬ ‫‪ 5.2.6‬כמו כן קיימים כלים שונים מתחום אבטחת המידע (ראו להלן) אשר משמשים‬ ‫לצורך הגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ 5.2.7‬ניהול יישום ביומטרי‪ ,‬הכולל מאגר ביומטרי אשר לגביו חלה חובת רישום‪,‬‬ ‫כפוף לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪ ,1981 -‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬עקרון שמירת קיום התכלית‪:‬‬ ‫‪ 5.3.1‬יש לוודא כי מטרות האיסוף והשימושים במידע הביומטרי במסגרת היישום‬ ‫הביומטרי‪ ,‬נשמרים בהתאם לתכלית המקורית שנקבעה‪.‬‬ ‫‪ 5.3.2‬יש לוודא באופן רציף כי לא נעשה שימוש במידע הביומטרי למטרות השונות‬ ‫מהתכלית המקורית שנקבעה והוצהרה מלכתחילה בפני המשתמשים‪ ,‬טרם‬ ‫הרכשת הביומטריה מהם‪.‬‬ ‫‪ 5.4‬עקרון שמירה על כבוד האדם וטיפול בחריגים‪:‬‬ ‫‪ 5.4.1‬בתכנון המערכת ויישומה‪ ,‬יש להבטיח שמירה על כבוד האדם‪ ,‬הן בתהליכי‬ ‫ההרכשה‪ ,‬הן בתהליכי אימות הזהות‪ ,‬והן בטפול בתוצאות ההשוואה‪.‬‬ ‫‪ 5.4.2‬יש לקבוע הליכי טיפול באוכלוסיות חריגות‪ .‬הגדרת אוכלוסייה חריגה יכולה‬ ‫להיות בין כתוצאה ממגבלות פיזיולוגיות (לדוגמה – אנשים שלא ניתן ליטול‬ ‫מהם טביעות אצבע באיכות המזערית הנדרשת)‪ ,‬או כתוצאה ממגבלות המערכת‬ ‫הביומטרית עצמה (כגון – התנאים הפיזיים בהם נלקחות דגימות ביומטריות‬ ‫לאימות)‪ ,‬או בשל סיבה אחרת בגינה יש לפטור אוכלוסייה זו או אחרת משימוש‬ ‫ביישום ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 5.4.3‬יש לשאוף לכך כי‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬דרכי טיפול בחריגים לא יפלו לרעה שום‬ ‫אוכלוסייה‪ ,‬ביחס לאוכלוסייה המטופלת בערוץ הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 5.5‬עקרון ההתייעלות‪:‬‬ ‫‪ 5.5.1‬יישומים ביומטריים מאפשרים לחברות ולגופי השוק הפרטי‪ ,‬כמו גם לממשלה‬ ‫ולמגזר הציבורי‪ ,‬להתייעל‪ ,‬להקל על "עשיית עסקים" ולפעול באופן בטוח‬ ‫ופשוט יותר‪ .‬כל אלו מתאפשרים תוך עשיית שימוש בזיהוי הביומטרי שהינו מן‬ ‫המדויקים ביותר שהטכנולוגיה מספקת כיום ומבוסס על מידע שאדם נושא‬ ‫עימו תמיד‪ .‬המשמעות עבור המגזר הפרטי הינה כלכליות ורווחיות‪ .‬המשמעות‬ ‫עבור המגזר הציבורי הינה הסרת חסמים בירוקראטיים‪ ,‬ביטול כפילויות‪,‬‬ ‫חדשנות וגמישות‪ ,‬מתן שירותים ברמה גבוהה וזמינה יותר ובכך גם תרומה‬ ‫כלכלית לתל"ג‪.‬‬ ‫‪ 5.5.2‬יישומים ביומטריים מסוימים מייתרים את הצורך בשימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל‬ ‫הצורך לזכור ולשמור סיסמאות שונות ורבות על מנת להזדהות בפני מערכות‬ ‫ויישומים שונים‪ .‬בכך יש כדי להביא לתהליך הזדהות ואימות זהות פשוט ויעיל‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪ 5.5.3‬יש למצות באופן המיטבי את היתרון בתהליך ההזדהות היעיל אשר היישומים‬ ‫הביומטריים מאפשרים‪ ,‬להשגת תועלות לפרט ולמדינה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪" 5.5.4‬שם המשחק" הוא איזון בין התועלות לבין הסיכונים‪ ,‬וזאת באחריות כל גורם‬ ‫מיישם‪ .‬תפקיד מערך ההסדרה הינו להבטיח איזון זה‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬ ‫‪ 5.6‬עקרון צמצום סיכוני אבטחת מידע‪:‬‬ ‫‪ 5.6.1‬כאמור‪ ,‬ביתרונות הזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי טמון גם סיכון‪ ,‬בין היתר בשל‬ ‫הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר היכולת‪" ,‬לבטל" או "להחליף" מאפיינים ביומטריים‬ ‫לאחר שנחשפו‪ ,‬והשימוש לרעה שניתן לעשות במידע הביומטרי שדלף‪.‬‬ ‫‪ 5.6.2‬יש לנתח את סיכוני אבטחת המידע של כל יישום ביומטרי מראש‪ ,‬ולנהל‬ ‫סיכונים אלו בצורה שיטתית‪ .‬יש לנסות ולצמצם מראש את סיכוני אבטחת‬ ‫המידע על ידי שילובם בשיקולי התכנון‪ ,‬כבר מהשלבים המוקדמים של תכנון‬ ‫המערכת‪.‬‬ ‫‪ 5.6.3‬יש להבטיח שרמת אבטחת המידע לא תישחק לאורך זמן‪ ,‬מסיבות ארגוניות‪,‬‬ ‫תקציביות או משמעתיות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫עקרונות ספציפיים למימוש היישומים הביומטריים‪:‬‬ ‫‪ 6.1‬בנוסף לעקרונות הכלליים שתוארו לעיל‪ ,‬גובשו שלושה עקרונות נוספים‪ ,‬בנושאים‬ ‫ספציפיים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬עיקרון הרחבת היישומים ביומטריים על בסיס התיעוד החכם החדש‪:‬‬ ‫‪ 6.2.1‬מדינת ישראל קיבלה החלטה לתת בידי אזרחיה תעודות זהות ודרכונים חכמים‬ ‫המכילים גם מידע ביומטרי‪ .‬היקף ההשקעה בפרויקט התיעוד החכם‪,‬‬ ‫ופוטנציאל היתרונות הגלום בשימוש מושכל בהן‪ ,‬מחייב פעולה שמטרתה‬ ‫הרחבת השימושים והשירותים על בסיס תעודת הזהות‪ .‬יובהר שאין הכוונה‬ ‫להתייחס במסמך זה לשימוש במאגר הביומטרי אשר הגישה אליו היא‬ ‫מצומצמת ומוגדרת בחוק‪ ,‬ואשר נחיצותו נבדקת במסגרת תקופת המבחן‪.13‬‬ ‫‪ 6.2.2‬יש לפעול להשגת מירב התועלות להזדהות מאובטחת על בסיס תעודת הזהות‬ ‫החכמה‪ ,‬באופן שיאפשר את הרחבת סל השירותים הניתנים לתושבים‪,‬‬ ‫התייעלות בתהליכי עבודה‪ ,‬הקלה ופשטות באופן מתן שירותים‪ ,‬והקלה על‬ ‫"עשיית עסקים" בישראל‪ .‬כל זאת ‪ -‬בכפוף להגנה על הפרטיות ואבטחת המידע‪.‬‬ ‫‪ 6.3‬עיקרון צמצום המאגרים הביומטריים‪:‬‬ ‫‪ 6.3.1‬ככלל‪ ,‬יש לשאוף לצמצום המאגרים הביומטריים‪ .‬כפי המפורט לעיל תחת‬ ‫עקרונות הפרטיות‪ ,‬על גוף הבוחר לנהל יישום ביומטרי לשקול האם ניתן לקיימו‬ ‫ללא מאגר ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 6.3.2‬שאיפה זאת נובעת משני מקורות‪ :‬המקור האחד נובע משיקולי הגנת הפרטיות‬ ‫ואבטחת מידע‪ ,‬המקור השני נובע משיקולים פונקציונליים וכלכליים של מניעת‬ ‫כפילויות באחסון מידע ביומטרי של התושבים במאגרי מידע מקבילים‪,‬‬ ‫והשקעות כספיות עודפות של המדינה‪.‬‬ ‫‪ 6.3.3‬אמירה כללית זו צריכה להיבחן למול נסיבות המקרה הפרטני ובהתחשב‬ ‫בשיקולים נוספים הרלוונטיים להחלטה על אופן הקמת מערכת‪.‬‬ ‫‪ 6.3.4‬עקרון צמצום המאגרים הביומטריים יחול ביתר שאת במגזר הממשלתי‪,‬‬ ‫ובמקרים מסוימים עשוי לחול גם לגבי מאגרים ביומטריים במגזר הפרטי‪.‬‬ ‫‪ 13‬חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪ ,‬התש"ע – ‪ ,2009‬קובע את האופן בו יינתנו‬ ‫בידי תושבי מדינת ישראל תעודות זהות ומסמכי נסיעה חכמים משולבי ביומטריה‪ .‬החוק קובע כי הוראותיו יבחנו במסגרת "תקופת מבחן"‬ ‫בת שנתיים בה תיבחן גם נחיצותו של המאגר הביומטרי ומטרותיו‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 6.3.5‬ככל שמדובר על העברת מידע בין גופים ציבוריים‪ ,‬הדבר יתבצע בכפוף לכל דין‪,‬‬ ‫לרבות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬ ‫‪ 6.4‬עיקרון ההסדרים המיוחדים‪:‬‬ ‫‪ 6.4.1‬מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים ביותר בתחום הביטחוני‪ ,‬כולל‬ ‫לחימה בטרור‪ ,‬הגנה כנגד תקיפות סייבר‪ ,‬מאבק בפשיעה המאורגנת וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ 6.4.2‬על בסיס המדיניות ומימושה‪ ,‬יש ליצור "הסדרים מיוחדים" לגופים הכוללים‬ ‫את ‪ -‬משטרת ישראל‪ ,‬צה"ל‪ ,‬שירות ביטחון כללי‪ ,‬המוסד למודיעין ולתפקידים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬הגופים המונחים ע"י מלמ"ב במשרד הביטחון‪ ,‬ושרות בתי הסוהר כפי‬ ‫שנדרש בהחלטה ‪.4510‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫עקרונות מדיניות אבטחת המידע ליישומים ביומטריים‪:‬‬ ‫‪ 7.1‬כללי‪:‬‬ ‫‪ 7.1.1‬במסגרת תפקידי הממונה על היישומים הביומטריים המופיעים בהחלטת‬ ‫ממשלה ‪ ,4510‬בסעיף ‪ 2‬ד'‪ ,‬מוגדר כי עליו להמליץ לראש הממשלה על "מדיניות‬ ‫כוללת במשרדי הממשלה‪ ,‬בתאגידים ממשלתיים ובגופים פרטיים‪ ,‬בתחום‬ ‫אבטחת מאגרי המידע הביומטריים‪ ,‬לרבות לעניין‪ :‬נהלים ותקני האבטחה‪,‬‬ ‫חומרה וקישוריות בין המאגר למשתמשים בו‪ ,‬למעט בנושאים המוסדרים בחוק‬ ‫להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים‪ ,‬התשנ"ח–‪ .1998‬תקני האבטחה שיומלצו‬ ‫על‪-‬ידי הממונה‪ ,‬ייקבעו לאחר היוועצות עם המטה הקיברנטי הלאומי במשרד‬ ‫ראש הממשלה (להלן ‪ -‬המטה)‪ ,‬ולא יהיו פחותים מתקני האבטחה שייקבעו‬ ‫בעתיד ביחס לכלל המאגרים על‪-‬ידי המטה או על‪-‬ידי גוף אחר שיוסמך לכך על‬ ‫ידי המטה"‪.‬‬ ‫‪ 7.1.2‬בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬מובאת בזאת המדיניות המוצעת על ידי הממונה בתחום‬ ‫אבטחת מאגרי המידע הביומטריים בישראל‪ .‬מובהר כי מאגרי מידע כוללים גם‬ ‫את יישומי הגישה אליהם והשימוש בהם‪.‬‬ ‫‪ 7.1.3‬יודגש כי נושא אבטחת מידע הוא שיקול מרכזי בהקשר להקמה‪ ,‬שימוש וניהול‬ ‫יישומים המשלבים אמצעים ביומטריים בהליך הזדהות המשתמשים כלפי‬ ‫היישום‪/‬שירות ובוודאי‪ ,‬כאשר השירות הניתן כרוך בסיכון לגניבת זהות‪.‬‬ ‫‪ 7.1.4‬מעטפת הגנה מיטבית‪ ,‬מוכחת וברת תיקוף‪ ,‬הנמשכת לאורך כל מחזור החיים‬ ‫של יישומים ביומטריים‪ ,‬הינה חשובה הן לגוף נותן השירות והן לציבור‬ ‫המשתמש בשירותי הזיהוי‪/‬אימות בבואו לקבל שירותים ממגזרים שונים‬ ‫במשק‪.‬‬ ‫‪ 7.1.5‬קיים סיכון רב ליכולת המימוש והפריסה של יישומים מבוססי ביומטריה ללא‬ ‫השגת אמון הציבור בחוזקה של מעטפת הגנה השומרת על מזהיו הביומטריים‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬אבטחת רכיבי הזיהוי הביומטריים במערכות המספקות שירותי‬ ‫זיהוי ואימות‪ ,‬מהווה מקדם צמיחה והתייעלות לשימוש ביישומים ביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 7.1.6‬חובתה של המדינה בהגנה על זהותו של אדם הינה חזקה ביותר כאשר‬ ‫השירותים אותה היא מספקת או מתירה לגופים אחרים לספק‪ ,‬מותנים בחובת‬ ‫זיהוי המשלב אמצעים ביומטריים‪ .‬שכן‪ ,‬במקרים אלו‪ ,‬אין לצרכן ברירה אלא‬ ‫להסכים לתהליך הרכשת נתוניו הביומטריים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 7.2‬מטרות מדיניות האבטחה המוצעת‪:‬‬ ‫‪ 7.2.1‬הצגת מסגרת דרישות ייחוס להגנה על יישומים ביומטריים בישראל‪ ,‬המחייבת‬ ‫במימוש את כלל הגופים המפעילים יישומים ביומטריים או מתעתדים להקימם‬ ‫והמופיעים בחוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬צווים ובהחלטות ממשלה שונות העוסקות‬ ‫ביישומים ביומטריים‪ .‬קביעת שפת מונחים משותפת הנוגעת להכרות עם‬ ‫התהליכים והאמצעים הנדרשים להיות משולבים בתוכנית ההגנה על היישומים‬ ‫הביומטריים‪ ,‬בכל הנוגע לדרישות אבטחת המידע והגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ 7.2.2‬שמירת רמה גבוהה ומתמשכת של מעטפת אבטחת המידע‪.‬‬ ‫‪ 7.2.3‬שיפור רמת אבטחת המידע בציר הזמן כדי להתאימה לרמת איומי ייחוס‬ ‫חדשים‪ ,‬ככל שיתקיימו‪.‬‬ ‫‪ 7.3‬איומים ותרחישי ייחוס‪:‬‬ ‫‪ 7.3.1‬הקמת יישום ביומטרי לצורכי זיהוי‪ ,‬לא כל שכן יישום ביומטרי הכולל מאגר‬ ‫נתונים ביומטריים‪ ,‬מאפשר את זיהויו של אדם בדרגת אמינות גבוהה מאוד‪,‬‬ ‫שאיננה ניתנת כמעט לזיוף אלא בתנאי שמצליחים לזייף את המרכיב הביומטרי‬ ‫בו מזדהים‪ ,‬דבר שהינו בדרגת קושי גבוהה יותר מזיוף אמצעי זיהוי אחרים‪.‬‬ ‫‪ 7.3.2‬מדינת ישראל‪ ,‬כמו מדינות רבות נוספות בעולם‪ ,‬אימצה את הליך הזיהוי‬ ‫הביומטרי כחלופה בטוחה מועדפת לזיהוי תושביה בתיעוד לאומי ומממשת זאת‬ ‫בפרוייקט המבוצע באחריות משרד הפנים‪ ,‬ואשר מוסדר בפירוט בחוק הכללת‬ ‫אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪,‬‬ ‫התש"ע – ‪ .2009‬בעניינו של המאגר הביומטרי אשר הוקם מכוח החוק הנ"ל‬ ‫קיימות בחוק הוראות ספציפיות‪ .‬יודגש כי מסמך זה אינו מתייחס לפרוייקט‬ ‫המבוצע באחריות משרד הפנים‪ ,‬ובכלל זה למאגר הביומטרי‪ .‬לצד מאגר זה‪ ,‬אם‬ ‫כי בהיקפים מצומצמים יותר‪ ,‬קיימים כבר כיום מאגרי מידע המכילים נתונים‬ ‫ביומטריים של תושבי ישראל בחתכי אוכלוסיה שונים לצורכי זיהוי שונים‪:‬‬ ‫ביטחוניים‪ ,‬רפואיים‪ ,‬עסקיים ואחרים‪.‬‬ ‫‪ 7.3.3‬השגת גישה למאגר ביומטרי או גישה למאגרי מידע אחרים בהיקפים‬ ‫מצומצמים יותר‪ ,‬או גישה למידע ביומטרי העובר בתווך תקשורת או ביחידות‬ ‫הקצה‪ ,‬ע"י גורמים בלתי מוסמכים ‪ /‬בלתי מורשים‪ ,‬מקנה בידם יכולות לבצע‬ ‫מניפולציות שונות ממניעי פשיעה כלכלית‪ ,‬פגיעה בפרטיות ואף פגיעה בביטחונה‬ ‫ו‪/‬או ניהולה התקין של המדינה‪.‬‬ ‫‪ 7.3.4‬השגת נתונים ביומטריים שלא בסמכות ורשות מתוך יישום המשלב ביומטריה‬ ‫בתהליך ההזדהות‪ ,‬עלולה אף לשמש כאמצעי הזדהות במערכת שונה המשלבת‬ ‫הזדהות ביומטרית מאותו סוג‪.‬‬ ‫‪ 7.3.5‬איומי הייחוס כנגד יישומי זיהוי ביומטריים המתבססים על טכנולוגיות מידע‪,‬‬ ‫דומים במאפייניהם לאיומי ייחוס כנגד מערכות מידע בכלל‪ ,‬כאשר במקרה זה‬ ‫האיומים המרכזיים הם גניבת הזהות ושימוש בה שלא על ידי בעליה‪ ,‬עקיפת‬ ‫רכיב הזיהוי וגישה ישירה למערכת המידע או שיבוש היישום וכפועל יוצא ‪-‬‬ ‫שיבוש תפקוד המערכת בה משולב היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 7.3.6‬היווצרותם של איומי ייחוס היא פועל יוצא מנקודות תורפה הנוצרות בתהליכי‬ ‫עבודה בארכיטקטורת מחשוב שגויה‪ ,‬הטמעה טכנולוגית שגויה של היישום‪,‬‬ ‫כשלי הגדרות ציוד בכלל ורכיבי הציוד הביומטרי בפרט וכשלי תוכנה‪ .‬כל אלו‬ ‫ניתנים לניצול על ידי בעלי ידע מתאים למטרות לא רצויות העלולות לפגוע בפרט‬ ‫או במדינה‪.‬‬ ‫‪ 7.3.7‬איומי הייחוס כנגד מערכות מחשוב‪ ,‬בין אם הם משלבים או שאינם משלבים‬ ‫אמצעים ביומטריים לצורך הזדהות‪ ,‬הינם רבים ומגוונים‪ .‬יכולות גורמי תקיפה‬ ‫במרחב הסייבר כיום הן גבוהות ביותר ומתרבות ומתעצמות בקצב מהיר‪ ,‬ומנגד‬ ‫ משקלם של איומי ייחוס אחרים לא פחת‪ .‬יכולות מימוש תרחישי איום לוגיים‬‫במרחב הסייבר כיום אינן נחלת מעצמות בלבד אלא נחלתם של גורמים רבים‬ ‫ומגוונים ובהם ארגונים‪ ,‬קבוצות ופרטים‪ ,‬שרכשו ושיתפו ידע ממקורות רבים‬ ‫ושונים‪ ,‬לרבות שיתופי ידע ברשת האינטרנט‪ .‬לנוכח התועלות שיכולים גורמים‬ ‫עוינים להרוויח‪ ,‬לו השיגו מאחז במאגר ביומטרי או בתווך התקשורת אליו‬ ‫וממנו‪ ,‬והנזק החמור שיכול להיגרם מכך למדינה‪ ,‬נדרשת השתת רמת הגנה‬ ‫בעלת רף גבוה במיוחד‪.‬‬ ‫‪ 7.3.8‬רף זה ניתן יהיה להשגה כאשר יינתן מענה לכל התרחישים השונים המאפשרים‬ ‫את התממשותם של איומי הייחוס‪ .‬המענה הביטחוני‪/‬אבטחתי יאפשר זיהוי‬ ‫מהיר של תרחישי האיום בהתהוותם‪ ,‬יכולת הכלתם‪ ,‬ניהולם ונטרולם‬ ‫ובהתקיים הצורך‪ ,‬מעבר מהיר לשיקום והשבת רכיב הזיהוי הביומטרי לפעילות‬ ‫תקינה‪.‬‬ ‫‪ 7.4‬מדיניות הגנה לאומית על יישומים ביומטריים בישראל‪:‬‬ ‫‪ 7.4.1‬אבטחת מידע הינה אוסף של נהלים‪ ,‬אמצעים טכנולוגים ותהליכים שנועדו להגן‬ ‫על מידע הנדרש בחיסיון‪ ,‬ועל חסינות תפקוד מערכות מידע התומכות בו‪ .‬כל‬ ‫זאת‪ ,‬ללא קשר למהות המידע‪ .‬לדוגמה‪ :‬מיפוי מידע רגיש‪/‬קריטי במערכת‬ ‫נתונה‪ ,‬סקרי סיכונים‪ ,‬סיווג משרות‪ ,‬הגדרת משתמשים על בסיס צורכי תפקיד‬ ‫ו"הצורך לדעת" (‪ ,)NEED TO KNOW‬אבטחת רשומות (סיווג‪ ,‬סימון‪,‬‬ ‫העתקה‪ ,‬הדפסה‪ ,‬אחסון‪ ,‬הפצה‪ ,‬השמדה)‪ ,‬סידורי אבטחה פיזיים‪ ,‬בקרות גישה‪,‬‬ ‫הצפנה‪ ,‬כלי סינון תוכן‪ ,‬ניטור‪ ,‬רישום ועוד‪ .‬בתפיסה זו אין כל הבדל בשאלה אם‬ ‫מדובר במידע הנוגע לצנעת הפרט או במידע רגיש אחר‪.‬‬ ‫‪ 7.4.2‬לאור האמור לעיל‪ ,‬בכל הנוגע לאמצעי אבטחת מידע טכנולוגיים ביישומים‬ ‫ביומטריים‪ ,‬לא נדרשת הפרדה בין אמצעים עבור הגנת הפרטיות ואמצעים עבור‬ ‫הגנת מידע מכל סוג אחר‪ ,‬ככל שקיימת לגביו דרישות חיסיון מתוקף כל חוק‪,‬‬ ‫תקנה‪ ,‬רגולציה או נהלים פנימיים‪ .‬אוסף האמצעים והתהליכים הוא זהה‪ ,‬הגם‪,‬‬ ‫שעוצמת השימוש בהם עשוייה להשתנות בהתאם לרגישות המידע‪ ,‬בין אם מידע‬ ‫הנוגע לניהולה התקין של המדינה או מידע הנוגע לצנעת הפרט‪.‬‬ ‫‪ 7.4.3‬יחידת הממונה נדרשת להכיר את היישומים הביומטריים הקיימים במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬שהינם רלוונטיים על פי "גבולות הגזרה"‪ ,‬לצורך בקרה ועדכון ההנחיות‬ ‫הנוגעות למעטפת הגנה מתאימה למידע הביומטרי‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪7.4.4‬‬ ‫מעורבות היקף הליווי של יחידת הממונה ובפרט המעורבות בהגדרת דרישות‬ ‫ההגנה על יישומים ביומטריים בגופים הממשלתיים הינה בין היתר בהתאם‬ ‫למאפייני היישום כדלהלן (הערה‪ :‬תבחינים מחייבים מוצגים בפרק ד' –‬ ‫"גבולות גזרה"‪ ,‬סעיף ‪ 4‬שם)‪:‬‬ ‫‪ 7.4.4.1‬פוטנציאל פגיעה בביטחון המדינה ‪ -‬פוטנציאל פגיעה בחיסיון מידע‬ ‫בטחוני רגיש‪.‬‬ ‫‪ 7.4.4.2‬פוטנציאל פגיעה בניהולה התקין של המדינה ‪ -‬פגיעה במושאי תשתית‬ ‫ו‪/‬או שלטון קריטיים‪.‬‬ ‫‪ 7.4.4.3‬פוטנציאל פגיעה בפרטיות – חשיפת פרטים אישיים של אזרחי‬ ‫המדינה ו‪/‬או הטרדתם‪.‬‬ ‫‪ 7.4.4.4‬פוטנציאל נזק כלכלי אישי – פוטנציאל הונאות‪ ,‬מעילות‪.‬‬ ‫‪ 7.4.4.5‬כמות הנתונים הביומטריים של הפרטים המשולבים ביישום‪.‬‬ ‫‪ 7.4.4.6‬יישום נטול מאגר או יישום המשלב מאגר‪.‬‬ ‫‪ 7.4.4.7‬תפוצת השימוש ביישום – שימוש עבור ארגון נתון או שימוש עבור‬ ‫מספר ארגונים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ד' – "גבולות הגזרה"‬ ‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ד' – "גבולות הגזרה"‬ ‫‪ .1‬רקע‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬בעגה הצבאית‪" ,‬גבולות גזרה" מגדירים את הקו המפריד בין שתי יחידות שכל אחת‬ ‫אחראית על תחום שטח מסוים במרחב לחימה‪" .‬גבולות גזרה" נועדו לתחם בין הכוחות‪,‬‬ ‫כך שיוכלו לבצע את משימתם ללא הפרעה האחד לשני ותוך תיאום ביניהם‪ .‬מושג זה‬ ‫הושאל בהתאמה גם להגדרת גבולות אחריות בין גופים אזרחיים הפועלים בתחום כלשהו‪.‬‬ ‫‪" 1.2‬גבולות הגזרה" במובן שבו נעשה שימוש במסמך זה‪ ,‬מציינים את מידת המעורבות של‬ ‫המדינה (באמצעות הגורמים המסדירים הרלוונטיים) כלפי גופים המיישמים יישומים‬ ‫ביומטריים‪ .‬הם נועדו לתאם בין תפישת האחריות וההכוונה של המדינה לבין משרד‬ ‫ממשלתי (כ"לקוח"‪ ,‬להבדיל ממשרד ממשלתי כ"גורם הסדרה")‪ ,‬תאגיד ממשלתי‪ ,‬או עסק‬ ‫פרטי אשר משלב יישום ביומטרי לצרכיו הוא‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬בנוסף‪ ,‬מתייחסים "גבולות הגזרה" גם לממשקים של הממונה עם גופים ממשלתיים‬ ‫מסדירים אחרים‪ ,‬כגון רמו"ט‪ .‬הגדרת "גבולות גזרה" כלפי גופים ממשלתיים עמיתים‪,‬‬ ‫נועד למנוע בלבול והפרעה אצל הגופים המיישמים יישומים ביומטריים וכן למנוע‬ ‫כפילויות בהקצאת משאבי הממשלה לתכנון מדיניות וליישומה‪ ,‬על ידי גופים מקבילים‪.‬‬ ‫‪ 1.4‬מסמך מדיניות זה נכתב לאור עקרונותיו והנחיותיו של המדריך הממשלתי שנערך על ידי‬ ‫אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה – "תורת הערכת השפעת ההסדרה" שמכוון‬ ‫"להסדרה מיטבית"‪ .‬כלומר‪ ,‬לייצר תהליך שיטייב את הרגולציה באופן שתועלתה תהיה‬ ‫מרבית ומחיריה מועטים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עקרונות "גבולות הגזרה" לצורך "הסדרה מיטבית"‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬הימנעות מהתערבות‪-‬יתר בפעילות גופים שהינם בעלי האחריות על היישומים‪ .‬אחריות‬ ‫הניהול תישאר אצל גופים אלו והמעורבות תהיה במינון המתחייב על מנת להבטיח‬ ‫שהיישומים ימומשו בצורה הנכונה ביותר‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬על מנת להימנע מהטלת עומס הסדרה מיותר ו"נטל רגולציה" על הציבור‪ ,‬יחידת הממונה‬ ‫תבצע ליווי של פרויקטים ממשלתיים חדשים הכוללים יישום ביומטרי‪ ,‬החל משלב‬ ‫הייזום ועד להפעלה מבצעית‪ ,‬תוך היוועצות עם הרגולטורים הרלוונטיים לתחום בו פועל‬ ‫היישום‪ .‬רגולטורים קיימים‪ ,‬ובפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪ ,‬יישמו את המדיניות‬ ‫במסגרת הסמכויות הקיימות להם‪ ,‬לרבות סמכויות אכיפה ופיקוח‪ ,‬בכפוף לדין‪ ,‬בתיאום‬ ‫עם הממונה על היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬מימוש ההסדרה ייעשה על ידי הכלים הבאים‪ :‬חקיקה; תקינה; "קווים מנחים";‬ ‫הוראות; נהלים ופרסומים כתובים אחרים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .3‬כלי ההסדרה‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬חקיקה‪:‬‬ ‫‪ 3.1.1‬חקיקה מאפשרת הגדרת גבולות אחריות ברורים ומניעת מחלוקות ופרשנויות (ככל‬ ‫שניתן) באשר למה מותר ומה אסור בניהול פרויקט משולב ביומטריה‪ ,‬בפרט כאשר‬ ‫מדובר בחיוב של ציבור או קבוצה מסויימת במתן ביומטריה‪ :‬לדוגמה‪ ,‬החקיקה‬ ‫הקיימת בהקשר לשימוש בביומטריה כאמצעי לזיהוי פלילי על ידי משטרת ישראל‪,‬‬ ‫או החקיקה אשר הגדירה את אופן השימוש בביומטריה בפרויקט משרד הפנים‪,‬‬ ‫לרבות הגדרת "תקופת המבחן" שנועדה לקבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את נחיצות המאגר‬ ‫הביומטרי‪ .‬לא בכל מקרה או יישום קיים צורך בחקיקה פרטנית מסוג זה‪.‬‬ ‫‪ 3.1.2‬בהתאם לצורך תקודם חקיקה מתאימה בהקשר ליישומים ביומטריים‪ ,‬במקרים‬ ‫מסוימים‪ .‬אין מדובר בחקיקה רוחבית גורפת‪ ,‬בהכרח‪ ,‬אלא במתן מענה חקיקתי‬ ‫בהקשר של תחומי אחריות ייעודיים ובמסגרת חקיקה ייעודית‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬תקינה‪:‬‬ ‫‪ 3.2.1‬תהליך התקינה הינו טכני במהותו‪ ,‬ונועד לאפשר התפתחות כלכלית על בסיס‬ ‫"כללי משחק" טכנולוגיים ברורים‪ .‬בדרך כלל מדובר בממשקים בין מערכות‪,‬‬ ‫לצורך יצירת "מערכות פתוחות"‪ ,‬ותחליפיות בין רכיבים שונים‪ .‬היעדר תקינה‬ ‫עלול להביא למצב של "שבי" של ארגון בידי ספק‪ .‬דוגמה פשוטה לתקינה‪ ,‬היא‬ ‫השקע והתקע החשמליים‪ ,‬שהינם הבסיס לשימוש באלפי סוגי אביזרי חשמל בעלי‬ ‫ייעוד שונה‪ .‬מקביל לוגי לכך בתקינה ביומטרית הוא תקן המגדיר את אופן העברת‬ ‫מידע ביומטרי בין מערכות שונות‪.‬‬ ‫‪ 3.2.2‬בתחום הביומטריה‪ ,‬התקנים מתייחסים לממשקי העברת מידע בין מערכות‪,‬‬ ‫לממשקים יישומיים אינטראקטיביים (‪ ,)API‬לאופן שמירת מידע ביומטרי שיאפשר‬ ‫ממשקי גישה אחידים אליו וכיו"ב‪ .‬תקנים אלו מאפשרים פיתוח רכיבים‬ ‫ביומטריים בצורה נפרדת ויעילה (כגון – מנועי השוואה ביומטריים‪ ,‬או סורקי‬ ‫טביעות אצבע)‪ ,‬תוך שמירת יכולת ההתממשקות בין רכיבים שונים מתוצרת‬ ‫ספקים שונים (כגון – אלגוריתמים ליצירת מאפיינים ביומטריים שעליהם תבוצע‬ ‫פעולת ההשוואה הביומטרית)‪.‬‬ ‫‪ 3.2.3‬ככלל‪ ,‬הכוונה היא לאמץ תקנים רלוונטיים אשר ייקבעו על ידי ארגוני התקינה‬ ‫המובילים בעולם‪ ,‬ולא לפתח תקינה ישראלית מקורית‪.‬‬ ‫‪" 3.3‬קווים מנחים"‪:‬‬ ‫‪" 3.3.1‬קווים מנחים"‪ ,‬מהווים מכשיר הנחייה להגעה ליעד של יישום ביומטרי מאוזן‪,‬‬ ‫ומגדירים גם את הציפיות שיש מארגון המתעתד ליישם מערכת ביומטרית‪ ,‬או‬ ‫שכבר מיישם מערכת כזאת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הציפיה היא שהארגון יבחן היטב את כניסתו‬ ‫ליישום ביומטרי‪ ,‬ולא יעשה זאת כלאחר יד‪ .‬לצורך כך עליו לנתח את היישום‪ ,‬את‬ ‫היעדים והסיכונים‪ ,‬ולתעד זאת במסמך ייזום מתאים‪ ,‬טרם היציאה לדרך‪.‬‬ ‫‪ 3.3.2‬לפירוט בעניין "הקווים המנחים"‪ ,‬ר' פרק ה' להלן‪.‬‬ ‫‪" 3.4‬הנחיות"‪ :‬פרסום הנחיות מעת לעת‪ ,‬בהקשר לאופן מימוש היישומים הביומטריים‬ ‫בהתייחס לנושאים קונקרטיים‪ ,‬הינו כלי עזר נוסף‪ ,‬היכול לשמש בפרט על מנת להתמודד‬ ‫עם מצבים המחייבים מתן מענה מידי או דחוף‪ ,‬שאינו נתמך באמצעים האחרים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫הנחייה למשרדי הממשלה בעקבות איתור ליקוי במנגנוני אבטחת מידע או שימוש בסוג‬ ‫ביומטריה מסוים‪ ,‬כתוצאה מתחקיר אירוע שהתפרסם בעולם או בישראל‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .4‬תבחינים‪:‬‬ ‫‪ 4.1‬כללי‪ :‬הגדרת תבחינים ברורים המאפשרים את קביעת המסלול המתאים לניהול היישום‬ ‫במגזרים השונים‪ ,‬בשקיפות ובאופן שמאפשר בחינה עצמית על ידי כל גוף בפני עצמו‪,‬‬ ‫מראש ועוד לפני קביעת המודל הסופי של אפיון המערכת‪ .‬בכך‪ ,‬לכלי זה‪ ,‬חשיבות קודם כל‬ ‫בשלב הייזום והאפיון‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬בשלב הליווי של יישומים קיימים‪ .‬תבחינים אלה יסייעו‬ ‫בקביעת מידת המעורבות של המדינה לגבי יישומים מסויימים‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬קביעת התבחינים‪:‬‬ ‫‪ 4.2.1‬לצורך קביעת מודל‪ ,‬שיאפשר שימוש בו על ידי כל גורם המקים או מיישם מערכת‬ ‫ביומטרית‪ ,‬נבחנו תבחינים מרכזיים המשפיעים על רמת רגישות המערכת‬ ‫והחשיפה לסיכונים‪ ,‬כפי שהוגדרו לעיל במסמך זה‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2‬ככלל‪ ,‬ככל שרמת הרגישות והסיכונים גבוהים יותר‪ ,‬נדרשת מעורבות גדולה יותר‪.‬‬ ‫‪ 4.2.3‬להלן פירוט התבחינים‪:‬‬ ‫‪ 4.2.3.1‬המגזר‪.‬‬ ‫‪ 4.2.3.2‬אופי היישום הביומטרי והיקף האוכלוסייה הכלולה ביישום‪.‬‬ ‫‪ 4.2.3.3‬אופן שמירת המידע הביומטרי – תמונה‪ ,‬תבנית או ייצוג מספרי מקודד‪.‬‬ ‫‪ 4.2.3.4‬מקום איחסון המאגר הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 4.2.3.5‬אופן הרישום למערכת ‪ -‬חובה או רשות‪.‬‬ ‫‪ 4.2.4‬בנוסף על כך‪ ,‬יינתן ביטוי במודל לתבחין הגנה על מידע ביומטרי של קטינים‪.‬‬ ‫‪ 4.3‬המגזר‪:‬‬ ‫‪ 4.3.1‬להלן המגזרים הרלבנטיים‪ ,‬וזאת בהתאם להגדרה בהחלטה ‪:4510‬‬ ‫‪ 4.3.1.1‬משרדי הממשלה‪ :‬למעט מי שבעניינו יתקיימו "הסדרים מיוחדים" לפי‬ ‫החלטה ‪.4510‬‬ ‫‪ 4.3.1.2‬תאגידים ממשלתיים‪ :‬כולל תאגידים סטטוטוריים וכל תאגיד ממשלתי‬ ‫כמשמעו בחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪.1975-‬‬ ‫‪ 4.3.1.3‬גופים פרטיים‪ :‬הכלל הינו מעורבות על דרך הצמצום‪.‬‬ ‫‪ 4.4‬אופי היישום הביומטרי והיקף האוכלוסייה הכלולה ביישום‪:‬‬ ‫‪ 4.4.1‬כללי‪:‬‬ ‫‪ 4.4.1.1‬התבחין כולל שני פרמטרים ‪ -‬אופי היישום הביומטרי והיקף האוכלוסיה‬ ‫הכלולה ביישום‪ ,‬שכן השפעת היקף האוכלוסיה שונה בכל אחד מאופיי‬ ‫היישום המפורטים להלן‪.‬‬ ‫‪ 4.4.1.2‬באופן זה ניתן לתת ביטוי נפרד להשפעת היקף האוכלוסיה הכלולה‬ ‫במערכת‪ ,‬לגבי כל תרחיש‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬השפעת היקף האוכלוסיה ביישום‬ ‫המבוסס על אימות ביומטרי המבוצע על הכרטיס (‪,)Match on Card‬‬ ‫תהיה קטנה יותר מאשר ביישום המבוסס על מאגר ביומטרי עם אימות‬ ‫ביומטרי בלבד (‪.)One to Many‬‬ ‫‪ 4.4.1.3‬בסעיפים להלן יוסברו פרמטרים אלו בפירוט‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 4.4.2‬אופי היישום הביומטרי – חמש אפשרויות‪:‬‬ ‫‪ 4.4.2.1‬היישום כולל מאגר ביומטרי בלבד‪ ,‬המאפשר זיהוי ביומטרי‬ ‫(‪.)One to Many‬‬ ‫‪ 4.4.2.2‬היישום כולל מאגר ביומטרי בלבד‪ ,‬המאפשר אימות ביומטרי‬ ‫(‪.)One to One‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 4.4.2.3‬היישום כולל כרטיס בלבד‪ ,‬כאשר ההשוואה הביומטרית נעשית על‬ ‫הכרטיס (‪.)match on card‬‬ ‫‪ 4.4.2.4‬היישום כולל כרטיס בלבד‪ ,‬כאשר ההשוואה הביומטרית נעשית מחוץ‬ ‫לכרטיס (‪.)match off card‬‬ ‫‪ 4.4.2.5‬היישום כולל שימוש הן במאגר ביומטרי והן בכרטיס‪ .‬יצוין כי חלופה זו‬ ‫אינה כוללת התייחסות לסוג המאגר ולסוג הכרטיס‪ ,‬כפי שנעשה בחלופות‬ ‫האחרות‪.‬‬ ‫‪ 4.4.3‬אופי היישום הביומטרי – משמעויות‪:‬‬ ‫‪ 4.4.3.1‬ביישום שבו הנתונים הביומטריים נשמרים רק על כרטיס‪ ,‬הדליפה‬ ‫הישירה שעלולה לקרות הינה ברמת כרטיס בודד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פגיעות‬ ‫מתמשכת ביישום ביומטרי (לדוגמה – "האזנה" לתקשורת שבין הקורא‬ ‫לכרטיס באתר מסוים)‪ ,‬יכול להביא לחשיפת מידע מצטברת‪.‬‬ ‫‪ 4.4.3.2‬כאשר נעשה שימוש בשיטה של השוואת נתונים על הכרטיס‬ ‫(‪ ,)match-on-card‬מושגת על פניו רמה גבוהה יותר של אבטחת מידע‬ ‫והגנת הפרטיות שכן המידע הביומטרי הרשמי אינו יוצא מהכרטיס‪ ,‬אם כי‬ ‫מנגד‪ ,‬כאמור‪ ,‬המידע הביומטרי הניטל מהאדם מועבר מכיוון החיישן אל‬ ‫הכרטיס ועלול להיות חשוף ל"ציתות" אם לא יוגן כראוי‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫החלופה בה ההשוואה מתבצעת על הכרטיס‪ ,‬מקשה על האפשרות לתקן‬ ‫תקלות בתוכנה הייעודית המותקנת על הכרטיס לרבות תיקון פרצות‬ ‫אבטחה‪ ,‬או לשדרג את טכנולוגית האימות‪.‬‬ ‫‪ 4.4.4‬היקף האוכלוסייה הכלולה ביישום ‪ -‬עקרונות‪:‬‬ ‫‪ 4.4.4.1‬פרמטר זה מתייחס להיקף האוכלוסייה הכלולה ביישום‪ ,‬בין אם מדובר‬ ‫בכמות הרשומות הביומטריות במאגר ביומטרי‪ ,‬ובין אם מדובר‬ ‫בכרטיסים הכוללים מידע ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 4.4.4.2‬לגבי מאגר‪ ,‬ככל שהמאגר גדול יותר‪ ,‬מתבצעות יותר פעילויות של עדכון‬ ‫ושליפה‪ ,‬ובדרך כלל ישנה נגישות של כמות גדולה יותר של עובדים למאגר‪,‬‬ ‫דבר המגדיל בהתאם את הסיכון לדליפת מידע‪.‬‬ ‫‪ 4.4.4.3‬לגבי כרטיס עם מידע ביומטרי‪ ,‬בין אם היישום כולל בנוסף מאגר ביומטרי‬ ‫ובין אם לאו‪ ,‬הרי שהיקף האוכלוסיה מתבטא בין היתר בהיקף פעילות‬ ‫ההרכשה וההנפקה‪ ,‬כנקודות תקיפה אפשריות‪ .‬כל האוכלוסייה עוברת‬ ‫פעולות הרכשה וכל המידע על האוכלוסייה עובר במתקני הנפקה‪ ,‬כך שסך‬ ‫החשיפה הביומטרית הינה עדיין פונקציה של היקף האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ 14‬המונח "כרטיס" כולל כרטיס חכם‪ ,‬או התקן חיצוני אחר בבעלות ואחזקת האדם‪ ,‬כמו מכשיר סלולרי‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 4.4.5‬היקף האוכלוסייה הכלולה ביישום – רמות הסיווג‪:‬‬ ‫נקבעו חמש רמות לפרמטר "היקף האוכלוסייה"‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ 4.4.5.1‬ענק (מעל ‪ 1‬מיליון רשומות)‪.‬‬ ‫‪ 4.4.5.2‬גדול מאד (מעל ‪ 10,000‬רשומות ועד ‪ 1‬מיליון רשומות)‪.‬‬ ‫‪ 4.4.5.3‬גדול (מעל ‪ 10,000‬רשומות ועד ‪ 100,000‬רשומות)‪.‬‬ ‫‪ 4.4.5.4‬בינוני (מעל ‪ 1,000‬רשומות ועד ‪ 10,000‬רשומות)‪.‬‬ ‫‪ 4.4.5.5‬קטן (עד ‪ 1,000‬רשומות)‪.‬‬ ‫‪ 4.5‬אופן שמירת המידע הביומטרי ‪ -‬תמונה‪ ,‬תבנית מאפיינים או תבנית מאפיינים מקודדת‪:‬‬ ‫‪ 4.5.1‬תבחין זה מתייחס לרמת הקושי והמאמץ שיש לעשות בכדי לשחזר את המידע‬ ‫הביומטרי הגולמי המקורי‪ ,‬מתוך המידע הביומטרי הנאגר‪.‬‬ ‫‪ 4.5.2‬תבחין זה רלבנטי הן למאגר ביומטרי הנשמר על שרתים‪ ,‬והן למידע ביומטרי‬ ‫הנשמר על התקן כלשהו (כרטיס חכם ‪ / token /‬התקן סלולרי)‪.‬‬ ‫‪ 4.5.3‬אפשרויות אופן אחזקת המידע במערכת הן‪:‬‬ ‫‪ 4.5.3.1‬תמונה (‪ :)image‬במקרה זה נשמר מידע גולמי של הדגימה הביומטרית‬ ‫המקורית שנלקחה בעת ההרכשה‪.‬‬ ‫‪ 4.5.3.2‬תבנית מאפיינים (‪ :)feature template‬במקרה זה נשמרים המאפיינים‬ ‫הביומטריים שמוצו מתוך הדגימה הביומטרית המקורית‪ .‬כלומר‪ ,‬בוצע‬ ‫עיבוד נוסף והמרה של הנתונים הביומטריים ביחס לתמונה‪ ,‬דבר המאפשר‬ ‫מחד ביצוע פעולות הכרה ביומטרית (זיהוי או אימות) על פי האלגוריתמים‬ ‫השונים‪ ,‬ובאותו זמן‪ ,‬מקשה על שחזור התמונה המקורית‪.‬‬ ‫‪ 4.5.3.3‬תבנית מאפיינים מקודדת‪ :‬במקרה זה מתבצע עיבוד נוסף על נתוני‬ ‫התבנית‪ ,‬על ידי הצפנה או מיצוי (‪ ,)hashing‬וכך מתקבלת תבנית‬ ‫מאפיינים מקודדת‪ .‬לפירוט נוסף ראה פרק ה' – קווים מנחים‪ ,‬סעיף ‪.3.4.8‬‬ ‫‪ 4.5.4‬מאגר תמונות מהווה סיכון גבוה יותר‪ ,‬שכן הוא כולל את המידע הביומטרי‬ ‫המקורי של הדגימות‪ ,‬אשר ניתן לתרגמן לתבניות – באלגוריתמים שונים‪ ,‬לצורך‬ ‫חדירה או לתקיפה של מערכות אחרות‪.‬‬ ‫‪ 4.5.5‬מידע בתבנית מאפיינים מצמצם חלק מסיכונים אלו אך לא באופן מוחלט‪ ,‬שכן‬ ‫הוכח במחקרים שונים‪ ,‬שניתן לשחזר מידע מתוך התבניות‪ ,‬אשר גם אם לא ייראה‬ ‫דומה לעין האנושית‪ ,‬הוא עלול להיות מספיק כדי להטעות מערכות ביומטריות‪.‬‬ ‫‪ 4.6‬מקום אחסון הנתונים – במקרה של שמירת מאגר מידע ביומטרי‪:‬‬ ‫‪ 4.6.1‬אחסון בשרתים בחצרי הארגון‪.‬‬ ‫‪ 4.6.2‬אחסון בשרתים אצל ספק חיצוני בארץ (מיקור חוץ)‪.‬‬ ‫‪ 4.6.3‬אחסון בשרתים אצל ספק חיצוני בחו"ל (מיקור חוץ)‪.‬‬ ‫‪ 4.6.4‬הערה‪ :‬מדובר לכאורה בסעיף "טכני" גרידא‪ ,‬אולם בפועל יש לו השפעה מהותית‬ ‫על אבטחת המידע ועל הגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ 4.7‬אופן הרישום למערכת – "חובה" או "רשות"‪:‬‬ ‫‪ 4.7.1‬תבחין זה עוסק באופן הרישום למערכת ובחובה שמוטלת על המשתמש‬ ‫הפוטנציאלי להירשם למערכת‪ ,‬או לחלופין באפשרות הבחירה שבידו‪.‬‬ ‫‪ 4.7.2‬ככלל‪ ,‬ישנן שתי אפשרויות רשמיות‪:‬‬ ‫‪ 4.7.2.1‬יישומים שהרישום אליהם הוא חובה‪.‬‬ ‫‪ 4.7.2.2‬יישומים שהרישום אליהם הוא רשות ונתון לשיקול דעתו של כל אדם‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 4.7.3‬היישום יהיה בגדר "רשות" (התנדבותי‪ ,‬וולונטארי‪ .)opt-out ,opt-in ,‬כאשר‬ ‫ההחלטה האם להיכלל ביישום ומתי לצאת ממנו‪ ,‬הינה של האדם עצמו‪ .‬יש‬ ‫להדגיש כי במקרים מסויימים על אף שהיישום יוגדר "התנדבותי"‪ ,‬הנסיבות ילמדו‬ ‫כי בפועל לא קיימת חלופה ממשית וסבירה להצטרפות ליישום וכי לא היתה בידי‬ ‫האדם אפשרות ממשית להפעלת שיקול דעת‪ ,‬ולכן לא יהיה ניתן להגדיר את‬ ‫היישום כ"רשות"‪ .‬יתכנו גם מקרים בהם יהיה קושי להכריע בהתאם לנסיבות בין‬ ‫"חובה" ל"רשות"‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן להגדיר גם מקרי ביניים‪ ,‬תוך מתן הנמקות‬ ‫מתאימות‪ ,‬וציון שישקף את מיקום היישום במדרג בין שתי האפשרויות הקיצוניות‬ ‫(ניקוד של בין ‪ 0‬ל‪.)10 -‬‬ ‫‪ 4.7.4‬במערכות שבהן הרישום הוא בגדר "חובה"‪ ,‬הנטייה תהיה בדרך כלל למעורבות‬ ‫גבוהה יותר‪.‬‬ ‫‪ 4.7.5‬במערכות בהן הרישום הוא בגדר "רשות"‪ ,‬הנטייה תהיה ככלל להשאיר את מרווח‬ ‫ההחלטה בידי המשתמש ולצמצם את מעורבות המדינה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יובהר כי‬ ‫וולונטריות כשלעצמה אין משמעותה בהכרח העדר התערבות‪ ,‬וישפיעו על כך‬ ‫גורמים נוספים המנויים בפרק זה‪.‬‬ ‫‪ 4.8‬הגנה על מידע ביומטרי של קטינים‪:‬‬ ‫‪ 4.8.1‬לדעת הממונה‪ ,‬מידע ביומטרי של קטינים‪ ,‬מחייב רגישות יתר בכל הקשור‬ ‫בתהליכי הנטילה‪ ,‬האחסון והשימוש בהם‪.‬‬ ‫‪ 4.8.2‬לפיכך‪ ,‬ככל שמדובר ביישום ביומטרי שבו לפחות ‪ 50%‬מהאוכלוסיה שכלולה‬ ‫ביישום הם קטינים‪ ,‬יינתן ניקוד בן ‪ 10‬נקודות בנוסף לניקוד הכולל של היישום‪.‬‬ ‫‪ 4.9‬שיקול דעת הממונה‪ :‬במקרים מסוימים יש מקום להפעלת שיקול דעת על ידי הממונה‪,‬‬ ‫למרות הניקוד‪ ,‬להעביר יישום ביומטרי למסלול חמור‪/‬נמוך יותר במקרים חריגים‪.‬‬ ‫הערכת הקריטיות של היישום ברמה הלאומית‪ ,‬היא שיקול מרכזי בעניין זה בפרט ביחס‬ ‫לפרויקטים ממשלתיים‪ .‬שיקול הדעת יכלול את מידת ההשתלבות של היישום במערך‬ ‫היישומים הכלל‪-‬ממשלתי והאפשרות להשפעות‪-‬צד (‪ )side-effects‬על יישומים‬ ‫ממשלתיים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .5‬רמת מעורבות הטיפול במגזרים השונים‪:‬‬ ‫‪ 5.1‬החלטה ‪ 4510‬הגדירה מספר מגזרים הרלבנטיים ליישומים הביומטריים‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ 5.1.1‬המגזר הממשלתי‪.‬‬ ‫‪ 5.1.2‬תאגידים ממשלתיים ‪ -‬תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתית‪.‬‬ ‫‪ 5.1.3‬המגזר הפרטי‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬רמת המעורבות על פי המדיניות‪ ,‬תיקבע‪ ,‬בכפוף לדין‪ ,‬בין היתר בהתאם לצורך באבטחת‬ ‫מידע ובהגנת הפרטיות‪ ,‬ותבחינים נוספים‪ .‬רמת המעורבות תושפע מהאיזון שבין צרכי‬ ‫"השוק החופשי" והכלכלה התחרותית‪ ,‬לבין הגנה על אינטרסים של הפרטים‪ ,‬בין אם אלו‬ ‫תושבים‪ ,‬עובדים או צרכני שירותים‪ .‬בהתאם‪ ,‬מידת המעורבות‪ ,‬בסדר יורד‪ ,‬תהיה ‪-‬‬ ‫במגזר הממשלתי‪ ,‬בתאגידים הממשלתיים ולבסוף במגזר הפרטי‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬המעורבות במגזר הממשלתי מתחייבת מכך שמדובר פעמים רבות במאגרים ביומטריים‬ ‫רחבי היקף ובמערכות הנבנות לאורך זמן‪ ,‬וכן בשל הצורך בהתייעלות ובראייה מתכללת‬ ‫בנושא ההישגים הנדרשים מהמערכות‪ ,‬התיאום בין המערכות והמשאבים‪ .‬המעורבות‬ ‫בפרויקטים המבוצעים על ידי התאגידים הממשלתיים‪ ,‬תיגזר מהאמור לגבי המגזר‬ ‫הממשלתי‪ ,‬בהבדלים המתחייבים מרמת הסמכות‪ ,‬הפיקוח וההסדרה שיש למשרדי‬ ‫הממשלה לגבי תאגידים אלו‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 5.4‬כאמור‪ ,‬יחידת הממונה תבצע ליווי של פרויקטים ממשלתיים חדשים הכוללים יישום‬ ‫ביומטרי‪ ,‬החל משלב הייזום ועד להפעלה מבצעית‪ ,‬תוך היוועצות עם הרגולטורים‬ ‫הרלוונטיים לתחום בו פועל היישום‪ ,‬בפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪ .‬כל יישום‬ ‫ביומטרי במגזר הממשלתי ייבחן בשלב הייזום‪ ,‬על מנת להבטיח התאמתו למדיניות‪,‬‬ ‫לתקינה‪ ,‬ל"קווים המנחים"‪ ,‬ולהוראות נוספות של הממונה‪ .‬לגבי כל פרויקט במגזר‬ ‫הממשלתי תוגדר רמת המעורבות המתאימה וייקבעו נקודות הבקרה במהלך "מחזור‬ ‫החיים" כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ 5.4.1‬ייזום‪ :‬בשלב זה מוגדרות מטרות המערכת והפרויקט‪ ,‬לרבות ממשקים למערכות‬ ‫ארגוניות פנימיות ולמערכות חיצוניות‪ .‬כמו כן מוגדרים המשתמשים הפנימיים‬ ‫בארגון‪ ,‬ומשתמשים חיצוניים ככל שישנם כאלו‪ .‬בשלב הייזום ייבחנו על ידי‬ ‫הממונה‪ ,‬בתיאום עם המשרדים‪ ,‬ההשלכות המרכזיות הנוגעות לאופן היישום‬ ‫הביומטרי על התושבים‪ ,‬וההתאמה למדיניות הלאומית‪.‬‬ ‫‪ 5.4.2‬אפיון‪ :‬שלב זה מגדיר בצורה מפורטת את מרכיבי היישום‪ .‬בשלב זה ניתן יהיה‬ ‫לבחון בפרט עמידה בתקנים ביומטריים מחייבים‪ ,‬תאימות למדיניות ותאימות‬ ‫לשלב הייזום מבחינת עמידה במטרות המערכת ויעדיה‪ .‬על הארגון לאשר את‬ ‫האפיון טרם המעבר לשלבים הבאים‪.‬‬ ‫‪ 5.4.3‬עיצוב‪ ,‬פיתוח ובדיקות‪ :‬שלב זה כולל את פיתוח המערכת – בין אם על ידי גוף‬ ‫פנימי בארגון‪ ,‬על ידי ספק חיצוני או על ידי שילוב ביניהם‪ ,‬ולצורך מסירתה ללקוח‬ ‫ובדיקתה‪ ,‬הן בדיקות סופיות על ידי הגוף המפתח והן בדיקות קבלה על ידי הארגון‬ ‫המקבל‪ .‬בנקודת זמן זו ניתן יהיה לבחון שינויים שבוצעו במהלך הפיתוח‪,‬‬ ‫בהתייחס לאפיון שאושר בשלב הקודם על ידי הארגון‪ ,‬תוך בחינת שינויים‬ ‫מהותיים בלבד‪ ,‬שיש בהם משום סטייה אפשרית מהגדרת מטרות המערכת‬ ‫ואפיונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן יהיה לוודא שהבדיקות תתבצענה לכל מרכיבי של האפיון‪.‬‬ ‫‪ 5.4.4‬הפעלה מבצעית‪ :‬שלב זה כולל את האישור האחרון להפעלה מבצעית של המערכת‬ ‫("עלייה לאוויר")‪ .‬בשלב זה ניתן יהיה לבחון האם דרישות שעלו במהלך השלבים‬ ‫הקודמים של הפיתוח (כגון – דרישה לעמידה בתקן מסוים‪ ,‬דרישה לבצע בדיקות‬ ‫אבטחת מידע מסוימות‪ ,‬או דרישה לנקוט באמצעי אבטחת מידע מסוימים כמו‬ ‫הצפנה)‪ ,‬אכן מולאו ונבדקו‪ .‬זוהי "ההזדמנות האחרונה" לפני העלייה לאוויר של‬ ‫המערכת‪ ,‬לוודא עמידתה בדרישות המהותיות של היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 5.4.5‬תחזוקה‪ :‬שלב זה מאפיין את תקופת התפעול השוטפת של המערכת‪ .‬תקופה זאת‬ ‫כוללת מהלכי שינויים והתאמות במערכת‪ ,‬כתוצאה מאילוצים‪ ,‬דרישות‬ ‫והתפתחויות טכנולוגיות‪ ,‬חוקיות או ארגוניות‪ .‬בשלב זה ניתן לבחון בעיקר‬ ‫שהשינויים המהותיים שבוצעו אינם מהווים סטייה ממטרות המערכת המקוריות‬ ‫שסוכמו‪ ,‬וכי המערכת עומדת ב"קווים המנחים" שגובשו ליישומים ביומטריים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בשלב זה ניתן לזהות את המועד שבו המערכת אינה עונה עוד על הצרכים‬ ‫שלשמם אופיינה ושיש לפעול להקמת מערכת חדשה‪ ,‬ואז חוזרים לשלב הייזום‪,‬‬ ‫וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫‪ 5.5‬סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‪ :‬ר' נספח א' הכולל מודל שקלול כמותי של‬ ‫התבחינים המתוארים לעיל לצורך סיווג היישומים הביומטריים בהתאמה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .6‬ניתוח "בעלי עניין"‪:‬‬ ‫‪ 6.1‬כללי‪ :‬להלן "ניתוח בעלי עניין" בתחום הביומטריה‪ ,‬הכולל גורמי מטה העוסקים בהסדרת‬ ‫תחומים המשיקים לפעילות הממונה‪ ,‬והגדרה תמציתית של הממשקים בינם לבין‬ ‫הממונה‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬החטיבה לסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה (רא"מ)‪ :‬הממשק הוא בתחום‬ ‫אבטחת המידע הכולל ובתחום הסייבר בפרט‪ .‬הנחיות הממונה לגבי יישומים ביומטריים‬ ‫הנוגעות לאבטחת מידע אינן גורעות מסמכות החטיבה לסיכול איומי סייבר והן מהוות‬ ‫תוספות ודגשים ביחס לעבודת החטיבה‪.‬‬ ‫‪ 6.3‬המטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה‪ :‬המטה עוסק בתחום הרוחבי של הגנת מערכות‬ ‫מידע כנגד איומיי הסייבר‪ .‬מערכות מידע ביומטריות‪ ,‬ובפרט מערכות לאומיות‪ ,‬יכולות‬ ‫להוות יעד מועדף לתקיפות סייבר‪ ,‬לצורך גניבת זהויות‪ ,‬טרור ופשיעה‪ .‬מאידך‪ ,‬יישומים‬ ‫ביומטריים יכולים לשמש כאמצעי התגוננות כנגד תקיפות סייבר‪ .‬בהתאם‪ ,‬מתחייב‬ ‫תיאום עם גורם מטה זה‪.‬‬ ‫‪ 6.4‬הרשות למשפט מידע וטכנולוגיה (רמו"ט)‪:‬‬ ‫‪ 6.4.1‬רמו"ט עוסקת בהיבטי הגנת הפרטיות ביחס למאגרי מידע מסוגים שונים‪,‬‬ ‫בהתאם לקבוע בחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬תשמ"א ‪ ,1981 -‬ובכלל זה מאגרים‬ ‫ביומטריים‪ .‬הממונה עוסק בהסדרת נושא היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬על כל‬ ‫ההיבטים הכרוכים בכך‪ ,‬לרבות היבט הגנת הפרטיות‪ ,‬באופן הבא לאזן בין‬ ‫התועלות הטמונות ביישומים אלה לסיכונים הטמונים בהם‪.‬‬ ‫‪ 6.4.2‬לאור ההשקה לעיל‪ ,‬סוכם עם רמו"ט מודל על "גבולות הגזרה" כפי שתואר‬ ‫בסעיף ‪ 5.4‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 6.5‬רשות התקשוב הממשלתי‪:‬‬ ‫‪ 6.5.1‬גוף מטה זה עוסק בתחום מתן שירותים לציבור (ממשל זמין)‪ ,‬מערכות מידע‬ ‫ממשלתיות רוחביות (מרכב"ה‪ ,‬סע"ר)‪ ,‬מחקר ופיתוח טכנולוגי בתחומי ממשל‬ ‫זמין (לדוגמה – ‪ ,SSO‬יישומי סלולאר)‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ 6.5.2‬התקשוב הממשלתי‪ ,‬כולל מערך ממשל זמין‪ ,‬הוא גורם משמעותי בכל הקשור‬ ‫לפיתוח יישומים ממשלתיים ובפרט כאלו שתשולב בהם ביומטריה לצורך‬ ‫הזדהות‪.‬‬ ‫‪ 6.6‬רשות האוכלוסין וההגירה‪:‬‬ ‫‪ 6.6.1‬הרשות מהווה גורם מסדיר בכל הקשור למרשם האוכלוסין‪ ,‬תיעוד לאומי‬ ‫והגירה‪ .‬בין היתר אחראי שר הפנים על חוק מרשם האוכלוסין ועל חוק הכניסה‬ ‫לישראל‪ ,‬חוקים שמהווים את התשתית לפעילות הקשורה לרישום תושבים‬ ‫במרשם‪ ,‬הנפקת תיעוד כולל תעודת הזהות ומסמכי נסיעה‪ ,‬הנפקת אשרות לזרים‬ ‫המבקשים להגיע לישראל לשהייה מסיבות שונות (תיירים‪ ,‬עובדים זרים‪,‬‬ ‫לימודים וכד')‪ ,‬גירוש זרים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ 6.6.2‬הביטוי המעשי של כל התחומים הללו הוא בפרויקטים של הקמת תשתית הזיהוי‬ ‫הלאומית‪ ,‬אשר בחלקם כוללים גם מידע ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 6.7‬משרד האוצר‪:‬‬ ‫‪ 6.7.1‬אגף התקציבים במשרד האוצר מהווה גוף משמעותי המעורב בקביעת סדרי‬ ‫העדיפויות‪ ,‬התקצוב ואופן המימוש של יישומים ביומטריים בממשלה‪ .‬בשים לב‬ ‫לסמכות שהוענקה לממונה בהחלטה ‪ ,4510‬באשר לתקצוב פרויקטים‬ ‫ממשלתיים שבהם כלולים יישומים ביומטריים‪ ,‬נדרש שיתוף פעולה בין שני‬ ‫הגופים לממש אחריות זאת הלכה למעשה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪6.10‬‬ ‫‪6.11‬‬ ‫‪6.12‬‬ ‫‪6.13‬‬ ‫‪ 6.7.2‬החשב הכללי במשרד האוצר מהווה את גוף הפיקוח של הממשלה באשר להוצאת‬ ‫תקציבים על ידי משרדי הממשלה‪ ,‬לרבות בהקשר ליישומים ביומטריים‪ ,‬כך‬ ‫שישנו ממשק עם החשכ"ל לעניין הפיקוח בפועל‪.‬‬ ‫משרד ראש הממשלה – המועצה לביטחון לאומי ‪ -‬המטה ללוחמה בטרור‪:‬‬ ‫‪ 6.8.1‬גוף זה מהווה גורם מתכלל לגופי הביטחון השונים כמו גם גוף המגדיר מדיניות‬ ‫ביטחונית ברמה הלאומית‪ .‬חלק מהסיכונים שצוינו במסמך זה‪ ,‬הינם בעלי‬ ‫משמעויות ביטחוניות‪.‬‬ ‫‪ 6.8.2‬לפיכך‪ ,‬נדרש שיתוף פעולה ותיאום על מנת לוודא שההיבטים הביטחוניים יילקחו‬ ‫בחשבון בשיקולי קביעת המדיניות והפיקוח‪.‬‬ ‫מטה ישראל דיגיטלית‪ :‬גוף מטה שנועד לרכז ולתאם את פעילות הממשלה בכל הקשור‬ ‫לקידום מדינת ישראל לשימוש מיטבי בטכנלוגיה הדיגיטלית‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬יש ליחידת‬ ‫הממונה תפקיד בריכוז נושא ההזדהות הבטוחה‪.‬‬ ‫משרד הכלכלה‪ :‬משרד הכלכלה הינו גורם משמעותי בתכניות התייעלות ובתחומים בהם‬ ‫הביומטריה יכולה לסייע ל"עשיית עסקים" (‪ .)doing business‬בנוסף‪ ,‬זהו המשרד האמון‬ ‫על התקינה בישראל‪ ,‬כשהגוף שפועל מטעמו הוא מכון התקנים הישראלי‪.‬‬ ‫משרד המשפטים‪ :‬משרד המשפטים‪ ,‬ובפרט תחום ייעוץ וחקיקה של היועץ המשפטי‬ ‫לממשלה‪ ,‬אחראי על הכנה ופרסום של דברי חקיקה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאשר הממונה יבקש לחייב‬ ‫נורמות שונות באמצעות חקיקה‪ ,‬יידרש שיתוף פעולה ותיאום בתחום זה‪.‬‬ ‫משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‪ :‬שיתוף הפעולה עם משרד זה יאפשר שילוב של‬ ‫התעשייה והאקדמיה‪ ,‬הן בתהליכי היוועצות והן בתהליכי מחקר ופיתוח‪.‬‬ ‫משרדי ממשלה אחרים‪ :‬קיימים משרדי ממשלה נוספים‪ ,‬אשר פעילותם קשורה ביישומים‬ ‫ביומטריים‪ ,‬ובהתאם יידרש שיתוף פעולה ותיאום בביצוע המשימות השונות‪ .‬משרדים‬ ‫אלו כוללים את‪ :‬משרד הביטחון בהקשר ל"מעברים הפנימיים"; משרד הבריאות; משרד‬ ‫החינוך; ועוד‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ה' – "קווים מנחים" ליישומים ביומטריים‬ ‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫פרק ה' ‪" -‬קווים מנחים" ליישומים ביומטריים‬ ‫‪ .1‬כללי‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬מדוע צריך "קווים מנחים"? כי "הדרך חכמה מן ההולך בה"‪.‬‬ ‫‪" 1.2‬הקווים המנחים" שהוכנו על ידי יחידת הממונה‪ ,‬הם כלליים ומתאימים ליישומים‬ ‫ביומטריים באשר הם‪ .‬על פי הצורך‪ ,‬יוגדרו גם "קווים מנחים" ייעודים‪ ,‬כפי שבוצע עבור‬ ‫יישום מערכות נוכחות עובדים משולבות ביומטריה‪ .‬מסמכים נוספים כאלו יוכנו בעתיד‪,‬‬ ‫בהתאם לצורך‪ ,‬הן ליישומים נוספים והן לסוגי ביומטריה נוספים‪ ,‬ובפרט כאלו שהינם‬ ‫פחות מוכרים ושהניסיון הכללי בהם‪ ,‬הן בעולם והן בארץ‪ ,‬מצומצם יותר‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬מכיוון שמדובר בתחום דינמי‪ ,‬הרי שגם "הקווים המנחים" אינם יכולים להישאר‬ ‫סטטיים‪" .‬הקווים המנחים" יעברו עדכון מתמיד על ידי הממונה על היישומים‬ ‫הביומטריים‪ ,‬ככל שיסתבר שתנאי השטח השתנו באופן המחייב עדכון‪.‬‬ ‫‪ .2‬תהליכי איסוף מידע והיוועצות לצורך קביעת "הקווים המנחים"‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬קביעת "הקווים המנחים" מחייבת הבנה והכרה של התחום המקצועי עצמו‪ ,‬וכן ראיה‬ ‫וחשיבה כוללת‪ ,‬שכן מדובר בתחום האתיקה‪ ,‬השקפות עולם באשר לתפקידה של המדינה‬ ‫ביחס לאזרחיה‪ ,‬להגנת הפרטיות ולשמירה על כבוד האדם ולמאפיינים הספציפיים של כל‬ ‫תחום יישום‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬מאז תחילת שנות ה‪ ,2000 -‬הצטבר ניסיון גדול מאוד בעולם; הוקמו פרויקטים בהיקפים‬ ‫לאומיים ובין‪-‬לאומיים אשר בחלקם כבר מומש "דור ‪ "2‬של המערכות; גובשו תקנים‬ ‫רבים על ידי גופי תקינה מוסמכים בעולם; וגובשו מסמכים המציגים ‪– best practices‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כיצד ליישם מערכות בצורה הטובה ביותר‪ ,‬בהסתמך על ניסיון העבר‪ ,‬ותוך שילוב‬ ‫טכנולוגיות חדשניות‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬דוגמה מובהקת לכך הינה פעילותו של ארגון ‪ FRONTEX‬שהוקם על ידי האיחוד האירופי‬ ‫ומקום מושבו הקבוע הינו בוורשה‪ ,‬פולין‪ .‬ארגון זה שם לעצמו למטרה לקדם את תשתית‬ ‫הידע והניסיון ביישום מעברי גבול מבוססי טכנולוגיית מחשוב בכלל וביומטריה בפרט‪.‬‬ ‫אחד מתחומי פעילותו בשנים האחרונות היה מימוש של מעברי גבול אוטומטיים (‪,)ABC‬‬ ‫שהנחיות לגביהן מצויות במסמכי ‪ .FRONTEX‬מכל טעם פרקטי‪ ,‬כאשר מדובר בכספי‬ ‫ציבור‪ ,‬חשוב שייעשה שימוש בניסיון ובידע שנרכש בעולם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬גם בפרויקט ה‪ABC -‬‬ ‫הישראלי‪ ,‬חשוב השימוש בידע וניסיון מצטבר זה‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬בישראל ישנו ניסיון לא מבוטל‪ ,‬של הקמת מספר יישומים ביומטריים‪ .‬לשם מיצוי מאגר‬ ‫ניסיון וידע זה‪ ,‬גובשו על ידי יחידת הממונה על היישומים הביומטריים מספר מהלכי‬ ‫היוועצות‪ .‬פרסום גילוי הדעת בעניין "הקווים המנחים"‪ ,‬כלל מספר סבבי היוועצות‪:‬‬ ‫לאחר גיבוש המסמך באופן פנימי ביחידה‪ ,‬השלב הבא כלל העברת המסמכים לקבוצת‬ ‫גורמי‪-‬מטה ממשלתיים רלוונטיים שכללה את החטיבה לסיכול איומי סייבר במשרד‬ ‫רה"מ‪ ,‬רמו"ט‪ ,‬המטה הקיברנטי ומטה התקשוב הממשלתי‪ .‬בסבב השני‪ ,‬הופץ המסמך‬ ‫לארגונים שידוע היה כי מימשו יישומים ביומטריים בישראל‪ .‬בסבב זה נערכו דיונים‬ ‫מגזריים שבהם שותפו מספר ארגונים בעלי רקע דומה‪ .‬בהמשך לדיונים המשותפים‪,‬‬ ‫נערכים דיונים פרטניים עם כל גורם בפני עצמו‪ ,‬בכדי להעמיק את הדיאלוג ולחדדו‪.‬‬ ‫‪ 2.5‬בסבבים הבאים מתוכנן לשתף גורמים נוספים מהאקדמיה‪ ,‬מהתעשייה וממעגלים רחבים‬ ‫יותר‪ .‬המעגל הסופי יהיה תהליך היוועצות עם הציבור‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 2.6‬להלן תיאור מודל תהליך היוועצות מלא עבור "הקווים המנחים‪:‬‬ ‫מספר‬ ‫שלב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שלב‬ ‫הכנת "הקווים המנחים"‬ ‫דיון פנימי ביחידה‬ ‫הפצת מהדורה לגורמי מטה (החטיבה להגנת הסייבר (רא"מ)‪ ,‬רמו"ט‪ ,‬המטה‬ ‫הקיברנטי‪ ,‬מטה התקשוב הממשלתי; גורמים אחרים על פי העניין)‬ ‫תיקון בהתאם להערות גורמי המטה והכנת מסמך מעודכן‬ ‫הפצה לרשימת גורמים המפעילים כיום יישומים ביומטריים בכדי להיעזר‬ ‫בניסיונם של גורמים שיישמו יישומים ביומטריים‪ ,‬לצורך התייחסות ובקרת איכות‬ ‫קבלת הערות הגורמים דלעיל‬ ‫דיונים משותפים בפורומים מתאימים‬ ‫פגישות פרטניות עם כל גוף‬ ‫תיקון "הקווים המנחים" בהתאם לסיכום הדיונים עם הגורמים והכנת מסמך‬ ‫מעודכן (*)‬ ‫הפצה לרשימה מורחבת (משרדי ממשלה‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬תעשייה)‬ ‫תיקון "הקווים המנחים" בעקבות ההערות והכנת מסמך מתוקן‬ ‫פרסום לציבור באינטרנט לקבלת הערות ותגובות‬ ‫תיקון "הקווים המנחים" על פי התגובות‬ ‫פרסום נוסח מאושר של "הקווים המנחים"‪ .‬המשך עדכון שוטף‬ ‫(*) יחידת הממונה נמצאת נכון לינואר ‪ 2015‬בשלב ‪ 9‬בטבלה לעיל‪ ,‬לקראת המעבר לשלב ‪10‬‬ ‫‪ .3‬תהליך עדכון "הקווים המנחים"‪:‬‬ ‫‪" 3.1‬הקווים המנחים" יעודכנו מעת לעת‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬בהתאם להתפתחויות בתחום‬ ‫היישומים הביומטריים או שינויים אחרים שיצריכו את עדכונם‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬תהליך עדכון "הקווים המנחים" יבוצע תוך היוועצות עם גורמי מטה רלוונטיים‪ ,‬לרבות‬ ‫הרגולטורים הפועלים ליישומם‪ ,‬וכן תבוצע היוועצות עם הציבור במידת הצורך‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬שלבי ההיוועצות ייקבעו על ידי הממונה‪ ,‬בהתאם לעניין‪.‬‬ ‫‪ .4‬פירוט "הקווים המנחים"‪:‬‬ ‫‪" 4.1‬הקווים המנחים" הכלליים (גנריים) מפורטים בהמשך פרק זה (מהדורה ‪ ,2.7‬מה‪-‬‬ ‫‪.)1.1.15‬‬ ‫‪ 4.2‬נספח ב' המצ"ב הינו עותק נוסף של "הקווים המנחים" הכלליים אשר נערך כך שיהיה‬ ‫כלי‪-‬עזר בידי גופים שונים למימוש יישומים ביומטריים‪ ,‬ובו הדגשה בצבעים שונים של‬ ‫הסעיפים הרלבנטיים החלים על היישום בהתאם לסיווגו (ר' הרחבה והסבר לאופן‬ ‫השימוש בנספח א' המצ"ב)‪.‬‬ ‫*****************‬ ‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .1‬פרק ‪" - 1‬קווים מנחים" להנהלת הארגון‪:‬‬ ‫‪ .1.1‬מבוא ‪ -‬שיקולים כלליים בהקמה ובניהול יישומים ביומטריים‪:‬‬ ‫‪ .1.1.1‬יישומים ביומטריים מאפשרים לספק שורה גדולה של שירותים חדשים‪ ,‬בטוחים‬ ‫ופשוטים‪ ,‬הן לתושבי המדינה על ידי הממשלה והמגזר הציבורי‪ ,‬והן‬ ‫ללקוחות‪/‬צרכנים על ידי גופים עסקיים הפועלים משיקולי רווח כלכלי‪.‬‬ ‫‪ .1.1.2‬יישומים ביומטריים מאפשרים לחברות ולגופי השוק הפרטי‪ ,‬כמו גם לממשלה‬ ‫ולמגזר הציבורי‪ ,‬להתייעל‪ ,‬להקל על "עשיית עסקים" ולפעול באופן בטוח ופשוט‬ ‫יותר‪ .‬כל אלו מתאפשרים תוך עשיית שימוש בזיהוי הביומטרי שהינו מן‬ ‫המדויקים ביותר שהטכנולוגיה מספקת כיום ומבוסס על מידע שאדם נושא עימו‬ ‫תמיד‪ .‬המשמעות עבור המגזר הפרטי הינה כלכליות ורווחיות‪ .‬המשמעות עבור‬ ‫המגזר הציבורי הינה הסרת חסמים בירוקראטיים‪ ,‬ביטול כפילויות‪ ,‬חדשנות‬ ‫וגמישות‪ ,‬מתן שירותים ברמה גבוהה וזמינה יותר ובכך גם תרומה כלכלית‬ ‫לתל"ג‪.‬‬ ‫‪ .1.1.3‬יישומים ביומטריים מסוימים מייתרים את הצורך בשימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל‬ ‫הצורך לזכור ולשמור סיסמאות שונות ורבות על מנת להזדהות בפני מערכות‬ ‫ויישומים שונים‪.‬‬ ‫‪ .1.1.4‬יחד עם זאת‪ ,‬בצד יתרונות השימוש בזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי קיימים גם‬ ‫סיכונים‪ ,‬כאשר העיקרי בהם הוא הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר יכולת‪" ,‬לבטל" או‬ ‫"להחליף" מידע ביומטרי לאחר שנחשף ו‪/‬או נעשה בו שימוש לרעה (שלא כמו‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬במקרה של סיסמאות רגילות)‪ .‬התממשותם של הסיכונים עשויה להביא‬ ‫לפגיעה בביטחון‪ ,‬במידע ובפרטיות‪.‬‬ ‫‪ .1.1.5‬החלטתו של אדם למסור את נתוניו לידי צד שלישי‪ ,‬מהווה ויתור מסוים על‬ ‫פרטיותו‪ .‬כך גם לגבי מסירת נתונים ביומטריים למשמרת במערכת ממוחשבת‪ ,‬על‬ ‫מנת ליהנות מיתרונות היישומים הביומטריים הנלווים אליה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין‬ ‫הוא מהווה ויתור גורף על הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ .1.1.6‬לפיכך‪ ,‬ניהול יישומים ביומטריים חייב להסדיר ולהבטיח‪ ,‬לצד התועלות‪ ,‬גם את‬ ‫פרטיותם‪ ,‬ביטחונם וכבודם של המשתמשים שמהם ניטלו אמצעי הזיהוי‬ ‫הביומטריים‪ ,‬תוך נקיטת אמצעי אבטחת מידע מתאימים‪.‬‬ ‫‪ .1.1.7‬השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי ומידתי בהקשר‬ ‫הרלבנטי‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .1.1.8‬ההחלטה על שימוש במערכת ביומטרית נדרשת להישען על ניתוח מקדים שייעשה‬ ‫בגוף ויתועד על ידו‪ .‬תיעוד הניתוח יכלול שקילת חלופות לעצם השימוש ביישומים‬ ‫ביומטריים‪ ,‬כולל ניתוח היתרונות אל מול הסיכונים הכרוכים בכך‪ .‬התיעוד נועד‬ ‫לוודא שהחלטות בעניין זה אינן מתקבלות כלאחר יד‪ ,‬אלא רק לאחר שנבדקו‬ ‫השיקולים השונים‪.‬‬ ‫‪ .1.1.9‬במסגרת הניתוח ייבחנו גם שיקולי הגנת הפרטיות וההשלכות הנגזרות‪ ,‬לרבות‬ ‫אמצעים להגנה על הפרטיות ואמצעי אבטחת מידע‪ .‬בכלל זה‪ ,‬היה והגוף מחליט‬ ‫על שימוש במערכת ביומטרית‪ ,‬עליו לבחון האם מערכת שאינה כוללת מאגר‬ ‫ביומטרי נותנת מענה לצרכים ולמטרות היישום‪ ,‬בהתחשב בכל השיקולים‬ ‫הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ .1.1.10‬יובהר כי "קווים מנחים" אלו אינם חלים על "גופים מיוחדים" כהגדרתם‬ ‫בהחלטת ממשלה ‪ .4510‬לגביהם יוגדר הסדר מיוחד בין אותו גוף לבין יחידת‬ ‫הממונה‪.‬‬ ‫‪ .1.1.11‬מסמך זה כולל את "הקווים המנחים הכלליים"‪ ,‬המתייחסים באופן זהה לכל‬ ‫סוגי היישומים והביומטריה‪ .‬כאשר תיעשה בדיקת עמידה "בקווים מנחים"‬ ‫ליישום ספציפי‪ ,‬ייתכן ויהיו סעיפים מסוימים שלא יהיו רלבנטיים עבור היישום‬ ‫בנסיבות שונות‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬אחריות הנהלה כוללת – ידע‪ ,‬תיעוד והבטחת תהליכים‪:‬‬ ‫‪ .1.2.1‬ניהול תקין של יישומים ביומטריים מחייב את הנהלת הגוף לוודא כי ברשותה‬ ‫נמצאים כלים אשר יאפשרו לה לקבל החלטות מושכלות לגבי אופן השימוש‬ ‫בביומטריה‪ ,‬תוך השגת מירב התועלות הכרוכות בה והפנמה של הסיכונים‬ ‫הקשורים בה‪.‬‬ ‫‪ .1.2.2‬כלים אלו כוללים בין היתר‪ ,‬היכרות שוטפת עם ההיבטים המקצועיים‬ ‫(טכנולוגיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תקינה) של הנושא‪ ,‬וניהול מסודר של היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .1.2.3‬הנהלת הגוף צריכה לוודא כי קיימת היכרות עם כלל המקורות הרלוונטיים‬ ‫המחייבים את הגוף לניהול יישומים ביומטריים (חוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬הוראות נוהל‪,‬‬ ‫החלטות פנימיות) ובפרט החוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים‪ ,‬התשנ"ח ‪-‬‬ ‫‪ 1998‬וחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬והתקנות שמכוחם‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .1.2.4‬קיימים תקנים בתחום הביומטריה המטפלים בהיבטים שונים‪ ,‬לרבות במישור‬ ‫הרכשת הדגימות הביומטריות‪ ,‬הבטחת איכות הדגימות הביומטריות‪ ,‬המרת‬ ‫הדגימות למאפיינים ביומטריים‪ ,‬אופן שמירת המידע הביומטרי‪ ,‬ואופן הגישה‬ ‫ליישומים ביומטריים‪ .‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת היכרות עם התקינה‬ ‫הרלבנטית לאותו יישום ביומטרי המופעל על ידי הגוף‪ ,‬ולנהוג‪ ,‬ככל הניתן‪,‬‬ ‫בהתאם לתקינה‪ ,‬אלא אם יש נימוקים מבצעיים או אחרים לסטייה מהתקינה‪.‬‬ ‫‪ .1.2.5‬על הנהלת הגוף לוודא קיומם ואחזקתם של מסמכי תיעוד לגבי כל יישום‬ ‫ביומטרי שבאחריות הגוף‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ .1.2.5.1‬מסמך בחינת הצורך בהטמעת יישום ביומטרי (יכול שיהיה זה‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫"מסמך ייזום" של היישום הביומטרי בו נבחנו החלופות השונות)‪.‬‬ ‫‪ .1.2.5.2‬אם מדובר ביישום ביומטרי הכולל מאגר ביומטרי‪ ,‬פירוט הצורך בגינו‬ ‫נדרש שימוש במאגר‪.‬‬ ‫‪ .1.2.5.3‬מסמך תיאור פרטני ועדכני ובו פרטים הנוגעים ל‪:-‬‬ ‫‪.1.2.5.3.1‬‬ ‫מטרות היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫‪.1.2.5.3.2‬‬ ‫כללים בקשר למתן גישה לצדדים שלישיים למידע הנכלל‬ ‫במסגרת היישום‪ ,‬ומנגנוני הטיפול בבקשות גישה כאמור‪.‬‬ ‫‪.1.2.5.3.3‬‬ ‫גורמים להם ניתנת גישה או הרשאה לשימוש ביישום‬ ‫הביומטרי ופירוט לגבי הסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש‬ ‫ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם הסכמים כאלה‪.‬‬ ‫‪ .1.2.5.4‬מסמך המתאר את מכלול התהליכים בהם נוקט הגוף כדי להבטיח‬ ‫עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪.1981‬‬ ‫‪ .1.2.5.5‬על הנהלת הגוף לוודא תיעוד פניות של צדדי ג' לגוף בבקשה לקבלת‬ ‫מידע על פי חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח ‪ ,1998 -‬ככל שישנן כאלה‪,‬‬ ‫והאופן בו מטופלות הפניות‪.‬‬ ‫‪ .1.2.6‬על הנהלת הגוף למנות גורם אחראי לכל יישום ביומטרי ובפרט על מאגר ביומטרי‬ ‫ככל שהוא קיים בגוף כחלק מיישום ביומטרי‪ ,‬שידווח להנהלת הגוף באופן סדור‬ ‫בכל הקשור לניהול היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .1.2.7‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיים ניהול שוטף של בדיקות סטטיסטיות הנוגעות‬ ‫לתהליכי הזיהוי הביומטרי‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .1.2.8‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימות מערכות חקירה ובדיקה הכוללות דרכים‬ ‫לאיתור ליקויים ותיקונם‪.‬‬ ‫‪ .1.2.9‬במידה והיישום הביומטרי‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬מתבצע באמצעות ספק‪/‬מיקור חוץ‪ ,‬יש‬ ‫להקפיד על ההנחיות המפורטות בפרק ‪ 5‬שלהלן‪.‬‬ ‫‪ .1.2.10‬לעניין תחום אבטחת המידע ואחריות ההנהלה בהקשר אליו‪ ,‬ר' בפרק ‪ 3‬להלן‪.‬‬ ‫‪ .2‬פרק ‪" - 2‬קווים מנחים" לאחריות הגוף להיבטים טכנולוגיים של היישומים‬ ‫הביומטריים‪:‬‬ ‫‪ .2.1‬אחזקת מסמכים טכנולוגיים פרטניים הנוגעים לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .2.1.1‬תשתית מערכת מידע תומכת ביישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .2.1.2‬טכנולוגיות הרכיבים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .2.1.3‬ממשקי העברת מידע אל ומהיישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .2.1.4‬פרטים אודות מאגר ביומטרי‪ ,‬ככל שקיים מאגר כזה‪.‬‬ ‫‪ .2.1.5‬הערה‪ :‬המסמכים הרלבנטיים דלעיל יכללו שרטוטים סכמתיים וטכניים‬ ‫התומכים בתיאור המילולי‪.‬‬ ‫‪ .2.2‬הגדרת "שיעור קבלת זיהוי שווא" (‪ )FAR‬ו"שיעור דחיית שווא" (‪ )FRR‬ופרמטרים‬ ‫נוספים‪ ,‬המותאמים לדרישות היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .2.3‬אחזקת מסמכים וביצוע תהליכים בתחום אבטחת המידע‪ ,‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים‬ ‫מנחים" לאבטחת מידע‪.‬‬ ‫‪ .2.4‬יש לאבטח מסמכים‪ ,‬אשר הוגדרו כמסמכים רגישים‪ ,‬כגון תכניות אבטחת היישום‬ ‫ו‪/‬או המאגר ונושאים הקשורים להגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬פרק ‪" - 3‬קווים מנחים" לאבטחת מידע‪:‬‬ ‫‪ .3.1‬אחריות הנהלה‪:‬‬ ‫‪.3.1.1‬‬ ‫הנהלת הגוף אחראית להגנה על מידע ביומטרי שנאסף (בהתאם לחקיקה ותקנות‬ ‫קיימים‪ ,‬בפרט חוק הגנת הפרטיות והתקנות שמכוחו)‪ .‬אחריות זו תכלול הגדרת‬ ‫מדיניות ארגונית ברורה להגנה על המידע ועל הפרטיות‪ .‬המדיניות נדרשת לכלול‬ ‫תהליכים‪ ,‬טכנולוגיות ונהלים ולהגדיר בקרות על שלושת רבדים אלו‪ ,‬תוך דגש על‬ ‫שימוש בבקרות טכנולוגיות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.3.1.2‬‬ ‫אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית הגנה מקיפה‬ ‫וסדורה על היישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬ ‫ליישומה ולפיקוח על מימושה הכוללת גם היבטי הגנת הפרטיות ועדכונה‪.‬‬ ‫‪.3.1.3‬‬ ‫הנהלות הגופים מחויבות למינוי אחראים לאבטחת היישומים הביומטריים והגנת‬ ‫הפרטיות‪ ,‬הגדרת חובותיהם וסמכויותיהם וכפיפותם‪ .‬בעלי תפקיד אלו יכולים‬ ‫להיות אותם בעלי תפקיד האחראים על אבטחת המידע והגנת הפרטיות של כלל‬ ‫יישומי המחשוב הארגוניים‪ .‬על הנהלות לוודא השתלבות ממונה אבטחת המידע‬ ‫בדיונים הנוגעים לתוכניות עבודה שנתיות המתייחסות להרחבה‪/‬שינויים‪/‬‬ ‫תחזוקת היישומים הביומטריים ותקצובם‪.‬‬ ‫‪.3.1.4‬‬ ‫יצירת הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי צד שלישי כגון קבלן‬ ‫מיקור חוץ‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו והפיקוח על‬ ‫אותו גורם חיצוני לארגון‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬מדיניות‪ ,‬נהלים ותיעוד שעל הארגון לוודא קיומם‪:‬‬ ‫‪.3.2.1‬‬ ‫מסמך מדיניות אבטחה ובנוסף אליו ‪ -‬אוגדן נהלי אבטחה ובהם‪ ,‬בהתאמה‪,‬‬ ‫עקרונות ופירוט דרישות אבטחת המידע והגנת הפרטיות‪ .‬דרישות אלו יכללו‬ ‫אבטחה פיזית‪ ,‬מהימנות הגורמים המתפעלים ומתחזקים את היישום‪ ,‬אבטחת‬ ‫רשומות‪ ,‬אבטחה לוגית‪ ,‬חלוקת סמכויות ואחריות בין גורמי הביטחון והתפעול‬ ‫עצמם‪ ,‬תפעול ותחזוקה שוטפים‪ ,‬פיקוח ובקרה‪.‬‬ ‫‪.3.2.2‬‬ ‫מסמך עדכני של ניתוח סיכונים פוטנציאלים לפגיעה במידע ובתפקוד היישומים‬ ‫הביומטריים‪ ,‬בהתייחס למאפייני הייעוד והמימוש שלהם‪.‬‬ ‫‪.3.2.3‬‬ ‫מסמך הממפה את מקטעי המידע והתהליכים הרגישים בפעילות היישום‪.‬‬ ‫‪.3.2.4‬‬ ‫אחזקת פרק אבטחה טכנולוגי כחלק מנהלי האבטחה של הגוף‪ ,‬התומך ביישומים‬ ‫ביומטריים‪.‬‬ ‫‪.3.2.5‬‬ ‫אחזקת נספחי הוראות תצורה והפעלה של רכיבי ההגנה הטכנולוגים המשולבים‬ ‫בארכיטקטורת ההגנה על היישומים הביומטריים‪ ,‬לרבות רכיבי החיווי‪.‬‬ ‫‪.3.2.6‬‬ ‫מסמך המפרט את הרשאות המשתמשים בגישה לרכיבים הביומטריים ולרשומות‬ ‫הביומטריות במערכות המחשוב לצורך תפעול‪/‬תמיכה‪/‬תחזוקה‪ .‬רשימה זו‬ ‫תתבסס על העקרונות‪ NEED TO KNOW :‬ו‪ .NEED TO ACT -‬כמו כן‪ ,‬פירוט לגבי‬ ‫הרשאות בהסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם‬ ‫הסכמים כאלה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.3.2.7‬‬ ‫יישום בקרת גישת משתמשים לשימוש ביישומי המערכת ותמיכה בה ע"י גורמי‬ ‫תמיכה המבוססים על שניים מתוך שלושת המרכיבים הבאים‪ :‬סיסמה‪ ,‬כרטיס או‬ ‫זיהוי ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .3.3‬טכנולוגיה‪:‬‬ ‫‪.3.3.1‬‬ ‫יש להתקין את הרכיבים הביומטריים בסגמנט‪/‬רשת ייעודי‪ ,‬המופרדים ע"י‬ ‫אמצעי אבטחה וסינון מרשתות ארגוניות ו‪/‬או ציבוריות אחרות‪.‬‬ ‫‪.3.3.2‬‬ ‫יש להשתמש ברכיבים ביומטריים הכוללים הגנות ‪ ,Anti-Tampering‬כולל‬ ‫יכולת דיווח בזמן‪-‬אמת למערכות הניטור הארגוניות‪.‬‬ ‫‪.3.3.3‬‬ ‫נדרש להטמיע מוצרי אבטחה צד ג' להגנה מפני תקיפת קוד עוין‪ ,‬מניעת גישת‬ ‫בלתי מורשים לתשתיות וליישומים עצמם‪ ,‬בקרת תצורת מערכת‪ ,‬בקרת‬ ‫הוצאת‪/‬הכנסת מידע‪.‬‬ ‫‪.3.3.4‬‬ ‫נדרש לממש תבניות הקשחת מערכות הפעלה בציוד תקשורת אקטיבית‪ ,‬בשרתי‬ ‫אחסון מידע‪ ,‬בשרתי יישומים‪ ,‬בציוד אבטחה ובתחנות עבודה‪ ,‬לפחות ע"פ הנחיות‬ ‫יצרן‪.‬‬ ‫‪.3.3.5‬‬ ‫נדרש להתקין ולהטמיע יישום מרכז ניהול אבטחה נתמך מוצר טכנולוגי תחת‬ ‫קטגוריית מוצרי ‪ SIEM/SOC‬בעל יכולות ניטור מידע ותעבורת מידע לצורך‬ ‫התרעה וגילוי חריגים‪ ,‬ניתוחם לכדי הפקת משמעויות ביטחוניות‪ ,‬הפקת התראות‬ ‫לגורמים ממונים‪ ,‬המלצה‪/‬ייצור תגובה מונעת‪/‬מתקנת ותיעוד‪.‬‬ ‫‪ .3.4‬מימוש‪:‬‬ ‫‪.3.4.1‬‬ ‫בניית יישום ביומטרי מחייבת תשומות הגנה בכל שלבי מחזור החיים של היישום‪,‬‬ ‫החל משלב הייזום ועד לשלב הגריטה והפסקת השימוש במערכת‪.‬‬ ‫‪.3.4.2‬‬ ‫הינם‬ ‫אימוץ ת"י ‪ 27001‬לניהול אבטחת מערכות מידע‪ ,‬ותקן‬ ‫‪ISO/IEC 24745‬‬ ‫תשתית נדרשת לניהול אבטחת יישומים ביומטריים בכל הגופים בכפוף לסיווג‬ ‫שיינתן לאותו יישום‪.‬‬ ‫‪.3.4.3‬‬ ‫בכל גוף בו יישום ביומטרי ובו קיימת הסדרה שאיננה מאמצת את ת"י ‪27001‬‬ ‫לניהול אבטחת מערכות מידע‪ ,‬תבחן יחידת הממונה הימצאותם של פערים ותנחה‬ ‫לגביהם בהתאם ל"גבולות הגזרה" ו"הקווים המנחים"‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 49‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.3.4.4‬‬ ‫קיום פעילות על פי נהלי אבטחה פנים ארגוניים עדכניים‪ ,‬אשר קיבלו תיקוף‬ ‫בתחום השנתיים האחרונות ו‪/‬או בתוך שנה ממועד ביצוע שינויים ו‪/‬או הרחבות‬ ‫של היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪.3.4.5‬‬ ‫ביצוע בדיקות חוסן לאישוש רמת האבטחה ע"י גורם שאיננו נמנה על גורמי‬ ‫התחזוקה והתפעול של היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪.3.4.6‬‬ ‫בהסכמים הנערכים עם ספקים חיצוניים של המערכות הביומטריות‪ ,‬יש לעגן את‬ ‫מחויבותם לכלול במערכות את אמצעי ההגנה המתאימים למימוש המדיניות‬ ‫האמורה לעיל‪ .‬פירוט ראה בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬ ‫‪.3.4.7‬‬ ‫יש להשתמש ככל שניתן בהצפנה כדרך אפקטיבית להגנה על הנתונים‪ ,‬הן בעת‬ ‫אחסונם והן במהלך העברתם בתווך תקשורת פנימי או חיצוני‪.‬‬ ‫‪.3.4.8‬‬ ‫יש לעשות שימוש בהצפנה מתאימה‪ ,‬בהתאם להערכת הסיכונים ביישום‬ ‫הספציפי‪ .‬הצפנה כזו‪ ,‬מן הראוי שתעשה שמוש באלגוריתם מוכר‪ ,‬מפתח מתאים‬ ‫(בהיבטי אורך מפתח‪ ,‬אופן חילול אקראי‪ ,‬שמירה עליו) ומימוש נכון של תהליכי‬ ‫ההצפנה‪.‬‬ ‫‪.3.4.9‬‬ ‫בתום הקמת יישום ביומטרי‪ ,‬נדרש לקיים ע"י גורם מומחה צד ג'‪ ,‬בדיקות קבלה‬ ‫לבחינת תקינות תפקוד אמצעי האבטחה שהושתו ליישום‪ .‬בדיקות אלו תכלולנה‬ ‫את תקינות המענה לתרחישי פגיעה שונים ביישום‪ ,‬הן פגיעה בתשתית‬ ‫הטכנולוגית והן יכולת פגיעה בתהליך‪ ,‬והן תשלבנה בדיקות חוסן‪ ,‬קרי ‪ -‬בחינת‬ ‫יכולת גורם חיצוני לחדור ליישום‪/‬מאגר או לשבש תפקודו‪.‬‬ ‫‪ .3.4.10‬יישומים ביומטריים‪ ,‬לגביהם ייקבע שיפוקחו באופן הדוק ע"י הממונה‪ ,‬יחלו‬ ‫בפעילותם המבצעית לאחר שקיבלו את אישור הממונה‪ ,‬שיינתן בין היתר‪ ,‬על‬ ‫בסיס דו"ח מבדקי אבטחת המידע‪.‬‬ ‫‪ .3.5‬בקרה‪:‬‬ ‫‪.3.5.1‬‬ ‫קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע‪ ,‬לרבות באמצעות גורם צד‬ ‫שלישי‪.‬‬ ‫‪.3.5.2‬‬ ‫כחלק ממכלול הפעולות הנדרשות לשם קיום בקרה על השימוש ביישומים‬ ‫ביומטריים‪ ,‬הכרחי לשמור על יומני רישום מקיפים הכוללים רישום בקרות‬ ‫טכניות ורישום אירועי פגיעה בפרטיות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 50‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.3.5.3‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נדרשת בדיקה שוטפת של קובצי רישום התיעוד של הפרת הפרטיות וקיום‬ ‫ביקורת שוטפת של יומני הרישום‪ ,‬כדי להבטיח שרמת ההגנה על הפרטיות לא‬ ‫תישחק לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪.3.5.4‬‬ ‫בדיקת התאמת תהליכים לנהלים בהתאם לפרקי הפיקוח והבקרה הכלולים‬ ‫במדיניות הגופים עצמם‪ .‬למשל‪ ,‬האם הארגון ביקר שנעשה שימוש בנתונים אך‬ ‫ורק לצרכים המוגדרים בתכלית המערכת‪.‬‬ ‫‪.3.5.5‬‬ ‫בקרה על תהליכי התאמת מהימנות בקליטת עובדים‪.‬‬ ‫‪.3.5.6‬‬ ‫בקרה על תהליכי התאמת ביטחונית בקליטת עובדים‪.‬‬ ‫‪.3.5.7‬‬ ‫בקרת תקינות אמצעי האבטחה המשולבים בתשתיות המחשוב‪.‬‬ ‫‪.3.5.8‬‬ ‫קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע באמצעות גורם צד ג'‪.‬‬ ‫‪.3.5.9‬‬ ‫בקרת מודעות עובדים לנושא הגנת הפרטיות ואבטחת מידע‪.‬‬ ‫‪ .4‬פרק ‪" - 4‬קווים מנחים" להגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬ ‫‪ .4.1‬ההגנה על הפרטיות וכבוד האדם במסגרת השימוש במערכות טכנולוגיות‪ ,‬לרבות במערכות‬ ‫ביומטריות‪ ,‬נעשית בעיקר על ידי כללים ניהוליים וכלים טכנולוגיים הלקוחים מעולם‬ ‫אבטחת המידע‪ .‬להלן יפורטו "הקווים המנחים" לנושא זה‪ ,‬כאשר לגבי השימוש בכלים‬ ‫הטכנולוגיים עצמם קיים פירוט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים" לאבטחת המידע‪ ,‬המהווה גם‬ ‫השלמה לפרק זה‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬יש מקום לבחון את מאפייני המערכת‪ ,‬גם ביחס להיבטים הנוגעים לפרטיות‪ ,‬בשלב מוקדם‬ ‫ככל האפשר‪ ,‬וכיצד ניתן לצמצם את הסיכונים ואת הפגיעה האפשרית בפרטיות בקביעת‬ ‫מאפייני המערכת ובאופן הטמעתה‪ ,‬מראש (לעניין זה ר' גם סעיף ‪ 4.9‬להלן)‪.‬‬ ‫‪ .4.3‬אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית להגנת הפרטיות וכבוד‬ ‫האדם בהקשר ליישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬ ‫ליישומה ולפיקוח על מימושה‪ ,‬לרבות קביעה ומימוש של מדיניות ברורה בנושא הגנת‬ ‫הפרטיות והכלים הטכנולוגיים אשר ישמשו במסגרת זו‪.‬‬ ‫‪ .4.4‬שמירת קיום התכלית‪ :‬על הגוף לוודא כי מטרות האיסוף והשימוש באמצעים‬ ‫הביומטריים ובנתונים הביומטריים‪ ,‬נשמרות בהתאם לתכלית המקורית שנקבעה ליישום‬ ‫הביומטרי‪ ,‬כי לא נאסף ונשמר מידע ביומטרי בהיקף רחב יותר או למשך זמן ארוך יותר‬ ‫מהנדרש למימוש התכלית‪ ,‬וכי לא נעשה שימוש במידע הביומטרי למטרות השונות‬ ‫עמוד ‪ 51‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫מהתכלית המקורית שנקבעה והוצהרה מלכתחילה‪ .‬לשם כך על הגוף לקבוע כללים לניהול‬ ‫מחזור חיי המידע הביומטרי‪ ,‬משך האחזקה ותהליך מחיקת מידע משעה שאינו נדרש עוד‪.‬‬ ‫‪ .4.5‬פניה לקבלת מידע ביומטרי מאדם‪ :‬פניה כזו תכלול את הדרישות האמורות בסעיף ‪11‬‬ ‫לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪( 1981‬ר' סעיפים ‪ 4.5.3 - 4.5.1‬להלן) וכן התייחסות‬ ‫לסוגיות רלוונטיות נוספות )ר' סעיפים ‪ 4.5.8 - 4.5.4‬להלן)‪:‬‬ ‫‪ .4.5.1‬האם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע‪ ,‬או שמסירת המידע‬ ‫תלויה ברצונו ובהסכמתו; יובהר כי על כל מקרה להיבחן לגופו בהתייחס לצורך‪,‬‬ ‫לבסיס החוקתי ולשיקולים הקשורים לתכלית היישום הביומטרי עצמו‪.‬‬ ‫‪ .4.5.2‬התכלית שלשמה מבוקש המידע הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .4.5.3‬לאילו גורמים עשוי להימסר המידע הביומטרי ומהם השימושים שיכולים לעשות‬ ‫בו גורמים אלו‪.‬‬ ‫‪ .4.5.4‬זהות הגוף אוסף המידע‪.‬‬ ‫‪ .4.5.5‬כיצד נשמר המידע הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .4.5.6‬התייחסות לאפשרות להסרת המידע מן המאגר‪.‬‬ ‫‪ .4.5.7‬האם קיימת מגבלת זמן לאחסון המידע והשימוש בו‪.‬‬ ‫‪ .4.5.8‬הכללים שנקבעו להגנה על קטינים וחסויים (ר' גם סעיף ‪ 4.6‬להלן)‪.‬‬ ‫‪ .4.6‬טיפול בקטינים וחסויים‪ :‬על הגוף ליצור הסדר מתאים לקבלת מידע ביומטרי של קטינים‬ ‫וחסויים‪ ,‬באישור ההורים או האפוטרופוס החוקי‪ ,‬בכפוף לחוק הכשרות והאפוטרופסות‪,‬‬ ‫התשכ"ב – ‪.1962‬‬ ‫‪ .4.7‬טיפול בחריגים ושמירה על כבוד האדם‪:‬‬ ‫‪ .4.7.1‬על הגוף לקבוע אופן טיפול חריג באוכלוסיות מסוימות‪ ,‬בין אם כתוצאה‬ ‫ממגבלות פיזיולוגיות (לדוגמא – אנשים שלא ניתן ליטול מהם טביעות אצבע‬ ‫באיכות המזערית הנדרשת)‪ ,‬או ממגבלות המערכת הביומטרית עצמה (כגון –‬ ‫התנאים הפיזיים בהם נלקחות דגימות ביומטריות לאימות)‪ ,‬או בשל סיבה אחרת‬ ‫בגינה יש לפטור את אותה אוכלוסייה מלעשות שימוש בזיהוי ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2‬על הגוף לקבוע את האופן שבו טיפול חריג זה יוצג בפני נותני השירות (לדוגמה –‬ ‫להציג חיווי ברור על כך שמאדם מסוים לא נלקחו טביעות אצבע כלל‪ ,‬או שנלקחו‬ ‫באופן חלקי‪ ,‬מבלי שתיגרם לאותו אדם חוסר נוחות במהלך הטיפול‪ ,‬או שייפול‬ ‫עליו חשד מיותר)‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 52‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .4.7.3‬יש לשאוף לכך כי ככל שניתן‪ ,‬דרכי טיפול חריגות אלו לא יפלו את אותה‬ ‫האוכלוסייה ביחס לאוכלוסייה המטופלת בערוץ הרגיל‪ ,‬בכל הנוגע למשך זמן‬ ‫הטיפול ומורכבותו‪.‬‬ ‫‪ .4.7.4‬בנוסף‪ ,‬יש ליצור נוהל מתאים לטיפול במקרים בהם זיהוי ביומטרי של אנשים‬ ‫יידחה על ידי המערכת‪ ,‬באופן שיחשיד אותם בזהות לא‪-‬להם‪ ,‬בשים לב לעובדה‬ ‫שעלולים להיות מקרים בהם מקור הדחייה יהיה מרמת דיוק המערכת לגבי‬ ‫"שיעור דחיית שווא" (‪.)FRR‬‬ ‫‪ .4.8‬שמירה על השקיפות‪ :‬הגוף יאפשר לאדם לפנות‪ ,‬לברר ולקבל מידע לגבי אמצעים‬ ‫ביומטריים שניטלו ממנו וכן לגבי נתונים ביומטריים שהופקו מהם‪ ,‬הנאספים ונשמרים על‬ ‫ידי הגוף‪ ,‬ככל שהדבר מתאפשר מבחינה טכנית ובכפוף לחוק‪.‬‬ ‫‪ .4.9‬הגבלת היקף שמירת מידע ביומטרי בכלל ומידע המועבר בתווך התקשורת בפרט‪:‬‬ ‫‪ .4.9.1‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬יתבססו על עיקרון צמצום המידע הביומטרי‬ ‫הנשמר‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬הן לעניין היקף המידע‪ ,‬סוג המידע (אמצעים או נתונים‬ ‫ביומטריים) והן לעניין משך זמן שמירתו‪.‬‬ ‫‪ .4.9.2‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬ייקחו בחשבון את עיקרון הפרדת המידע‬ ‫הביומטרי מהמידע הביוגרפי‪ ,‬לרבות הקישור ביניהם‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬ ‫‪ .4.9.3‬ככלל‪ ,‬מידע ביומטרי שנעשה בו שימוש תוך כדי תהליך השוואה ביומטרית‪,‬‬ ‫יימחק לאחר סיום השימוש בו ולא ייאגר באופן מקומי לאחר השימוש‪.‬‬ ‫‪ .4.9.4‬יש לשאוף להעברה מזערית של מידע ביומטרי בתווך התקשורת של הגוף‪.‬‬ ‫‪ .4.10‬מודעות‪ ,‬הדרכה והטמעה של נושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬ ‫‪ .4.10.1‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת מודעות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‬ ‫בקרב הגורמים בגוף העוסקים ביישומים הביומטריים או במידע הביומטרי‬ ‫(גורמי תמיכה‪ ,‬גורמי שירות וכיו"ב)‪.‬‬ ‫‪ .4.10.2‬על הנהלת הגוף לוודא קיום פעילויות הדרכה לגורמים הנ"ל‪ ,‬שמטרתן הטמעת‬ ‫תחושת המחויבות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪.‬‬ ‫‪ .4.11‬ניהול הרשאות הגישה למערכת באופן מצמצם ככל האפשר‪ :‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים‬ ‫מנחים" לאבטחת מידע‪.‬‬ ‫‪ .4.12‬מניעת שחיקה לאורך זמן באמצעות בקרה שוטפת‪ :‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים"‬ ‫לאבטחת מידע‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 53‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .5‬פרק ‪" - 5‬קווים מנחים" ליישום "מוצרי מדף"‪ ,‬מימוש יישומים ביומטריים על ידי ספק‬ ‫חיצוני ו"מיקור חוץ"‪:‬‬ ‫‪ .5.1‬יישומים ביומטריים מבוססים לעיתים קרובות על "מוצר מדף" המיוצר על ידי יצרן‪ ,‬ולאו‬ ‫דווקא מוצר אשר מפותח באופן ייחודי עבור לקוח מסוים‪.‬‬ ‫‪ .5.2‬לצורך מימוש יישומי ביומטריים‪ ,‬הגוף עשוי להתקשר עם ספק חיצוני‪ .‬תפקידי ספק זה‬ ‫מוגדרים בהסכם בינו לבין הגוף‪ ,‬ויכולים לכלול אספקת שירותים שונים‪ ,‬החל משיווק‬ ‫"מוצר המדף" והתקנתו בגוף‪ ,‬פיתוח מערכת משלימה ושילוב מוצר המדף במערכת זאת‪,‬‬ ‫תחזוקה שוטפת של המערכת ולעיתים אף תפעול שוטף של משימות הגוף ב"מיקור חוץ"‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬המידע עצמו נאגר ונשמר במערכות הספק החיצוני ולא בגוף עצמו‪.‬‬ ‫‪ .5.3‬מערכת השיקולים בעת הטמעת יישום ביומטרי הכולל תפעול ואחסון המידע הביומטרי‬ ‫בידי הספק החיצוני‪ ,‬צריכה לכלול את יכולת הגוף לשלוט בצורה מספקת במידע שאינו‬ ‫נשמר על ידו‪ .‬בהתאם‪ ,‬יש ליצור הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי גורם‬ ‫חיצוני כגון ספק "מיקור חוץ"‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו‬ ‫והפיקוח על אותו גורם חיצוני ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים‪.‬‬ ‫‪ .5.4‬יובהר כי בחירה במימוש במיקור חוץ אינה מסירה את אחריות הגוף לגבי היישום‬ ‫הביומטרי‪ ,‬לרבות ‪ -‬אבטחת המידע‪ ,‬הגנת הפרטיות וכיו"ב‪ .‬על הגוף לדאוג להסדרת‬ ‫מחויבויותיו של הספק בהקשר ליישום הביומטרי והמידע הביומטרי‪ ,‬במסגרת הסכם‬ ‫ההתקשרות אתו ובמהלך ההתנהלות השוטפת מולו‪.‬‬ ‫‪ .5.5‬ככל שמימוש "הקווים המנחים" ‪ -‬כולם או חלקם‪ ,‬נעשים ב"מיקור חוץ"‪ ,‬על הגוף לקבל‬ ‫מן הספק אישור רשמי חתום בכתב‪ ,‬לפיו הוא מחויב לעקרונות אלו ומקפיד על קיומם‪ .‬על‬ ‫הגוף לכלול הוראות מתאימות בהסכם ההתקשרות עם הספק‪ ,‬ובמידת הצורך לדרוש‬ ‫מסמכים המעידים על קיומם של עקרונות אלה‪ ,‬ככל שהם מתקיימים‪ .‬עשויים להיות‬ ‫יישומים‪ ,‬רגישים או קריטיים‪ ,‬בהם יש להטיל מגבלות על היקף מימוש היישום באמצעות‬ ‫מיקור חוץ‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 54‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .5.6‬להלן מסמכים ואישורים שיש לדרוש מהספק במקרים רלוונטיים‪:‬‬ ‫‪ .5.6.1‬המערכת מבוססת על שמירת תבנית עם מאפיינים (‪ )template‬ולא על שמירת‬ ‫תמונה (‪.)image‬‬ ‫‪ .5.6.2‬אופן שמירת הנתונים הביומטריים המופקים מהדגימות‪ .‬במקרה של הצפנת‬ ‫הנתונים‪ ,‬אישור שהמידע מוצפן‪ ,‬באיזו שיטה הוא מוצפן ולמי ישנה יכולת לפענח‬ ‫את המידע המוצפן‪.‬‬ ‫‪ .5.6.3‬אמצעי האבטחה שננקטים לגבי גישת משתמשים חיצוניים‪ ,‬כגון ‪ -‬מנהל המערכת‬ ‫מטעם הספק‪ ,‬למידע הנאגר‪ ,‬לרבות אישור שאין לספק אפשרות לבצע שינויים‬ ‫במידע‪.‬‬ ‫‪ .5.6.4‬במקרה שהדבר נדרש‪ ,‬כגון במקרה של שמירת מאגר תמונות‪ ,‬אישור על עמידה‬ ‫בתקן הישראלי לאבטחת מידע ת"י ‪.27001‬‬ ‫‪ .5.6.5‬לוודא ביצוע מחיקה של נתונים ביומטריים של אדם אשר אינם נדרשים עוד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬עובד שעזב‪ ,‬לקוח שהפסיק את השירות‪.‬‬ ‫‪ .5.6.6‬אישור שהספק מאחסן את המידע של הגוף בנפרד מנתוני גופים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .5.6.7‬התחייבות שלא להעביר מידע לכל גורם חיצוני אחר ללא אישור מפורש ובכתב של‬ ‫הגוף‪ ,‬או על פי החלטה משפטית‪.‬‬ ‫‪ .5.6.8‬אישור שהספק עומד בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬לרבות‬ ‫לעניין רישום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע ברשות למשפט‪ ,‬מידע‬ ‫וטכנולוגיה (רמו"ט)‪ ,‬ובפיקוח על ידי רמו"ט‪ ,‬ככל שהדבר נדרש על פי דין‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 55‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח א' – סיווג יישומים ביומטריים על פי‬ ‫תבחינים‬ ‫עמוד ‪ 56‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח א' – סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‬ ‫‪ .1‬תיאור כללי של מודל סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‪:‬‬ ‫‪ .1.1‬מטרת המודל הינה ליצור כלי אפקטיבי שיאפשר הן בדיקה עצמית על ידי כל גוף‪ ,‬כבר‬ ‫בשלב הייזום והאפיון‪ ,‬והן ככלי לבדיקה על ידי הממונה‪ ,‬באשר לעמידת יישום ביומטרי‬ ‫בתבחינים‪ ,‬אשר יוכלו להצביע על רמת הסיכון של אותו יישום ובאופן זה – מה תהיה‬ ‫רמת המעורבות של המדינה בפיקוח ובקרה על אותו יישום‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬בנספח זה יוצג כיצד ניתן לעשות שימוש מעשי במודל‪ ,‬תוך שימוש בתבחינים אשר‬ ‫תוארו בפרק ד' – "גבולות גזרה"‪ ,‬שניתן לתרגמם למונחים כמותיים‪ ,‬כמוצג בטבלה‬ ‫בסעיף ‪ 2‬להלן‪.‬‬ ‫‪ .1.3‬התפישה העומדת מאחורי מודל זה היא של הגדרת הכללים והעברת האחריות לביצוע‬ ‫לגורם המבצע‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגדרת התבחינים וכללי ההתנהלות לפיהם‪ ,‬מאפשרת לשוק‬ ‫להתנהל במתכונת של עיקרון "פארטו" ("‪ ,)"80-20‬כלומר‪ ,‬ב‪ 80% -‬מהמקרים תהיה‬ ‫מעורבות מזערית ופיקוח פרטני ובהם יושקעו כ‪ 20% -‬מתשומות הפיקוח‪ ,‬ואילו ב‪20% -‬‬ ‫מהמקרים‪ ,‬שהם החריגים והמורכבים יותר‪ ,‬יושקעו ‪ 80%‬מתשומות הפיקוח‪.‬‬ ‫‪ .1.4‬תוצר הניתוח המוצג להלן‪ ,‬מכוון גם לרמת העמידה הנדרשת ב"קווים המנחים" בהתאם‬ ‫לסיווג היישום הביומטרי (ר' גם נספח ב' להלן) ובפרט לדרישות אבטחת המידע‬ ‫הכלולות "בקווים המנחים"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לצד האחריות הארגונית העומדת בפני עצמה‪,‬‬ ‫ישנה אחריות לרגולטורים לפיקוח‪ ,‬בהתאם לעניין‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 57‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .2‬הצגת התבחינים‪ ,‬שקלולם ואופן קביעת הציונים‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬טבלת התבחינים‪:‬‬ ‫תבחין‬ ‫ציון מרבי‬ ‫המגזר‬ ‫‪15‬‬ ‫היקף האוכלוסיה‬ ‫‪ /‬אופי היישום‬ ‫‪match on card‬‬ ‫‪match off card‬‬ ‫מאגר ‪1:1‬‬ ‫מאגר ‪M:1‬‬ ‫מאגר וכרטיס‬ ‫‪50‬‬ ‫אופן שמירת‬ ‫המידע הביומטרי‬ ‫‪20‬‬ ‫מקום אחסון‬ ‫הנתונים‬ ‫‪10‬‬ ‫אופן הרישום‬ ‫למערכת‬ ‫‪10‬‬ ‫סה"כ מצטבר‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫ערך ‪1‬‬ ‫ערך ‪2‬‬ ‫ערך ‪3‬‬ ‫ממשלה‬ ‫‪15‬‬ ‫תאגידים‬ ‫סטטוטוריים‬ ‫‪10‬‬ ‫פרטי‬ ‫‪5‬‬ ‫ענק‬ ‫‪28‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪50‬‬ ‫גדול מאוד‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪38‬‬ ‫גדול‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תמונה‬ ‫‪20‬‬ ‫תבנית מאפיינים‬ ‫‪10‬‬ ‫תבנית‬ ‫מאפיינים‬ ‫מקודדת‬ ‫‪1‬‬ ‫ספק זר‬ ‫‪10‬‬ ‫ספק ישראלי‬ ‫‪1‬‬ ‫בתוך‬ ‫הארגון‬ ‫‪1‬‬ ‫חובה‬ ‫‪10‬‬ ‫רשות‬ ‫‪1‬‬ ‫ערך ‪4‬‬ ‫בינוני‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ערך ‪5‬‬ ‫קטן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪105‬‬ ‫לגבי התבחין "אופן הרישום למערכת"‪ ,‬ניתן לקבוע גם ציון ביניים בהתאם למוגדר בפרק‬ ‫‪ 4‬באשר לחלופות המעשיות של רישום שהוא "רשות"‪.‬‬ ‫בסיום שלב זה‪ ,‬יש להתחשב בתבחין "הגנה על מידע ביומטרי של קטינים" ובמידה‬ ‫והיישום מתייחס למצב שבו למעלה מ‪ 50% -‬מהמשתמשים הם קטינים‪ ,‬יש להוסיף ‪10‬‬ ‫נקודות לתוצאה המתקבלת מהניתוח דלעיל‪.‬‬ ‫בהתאם לציון המשוקלל הסופי‪ ,‬ניתן לקבוע את סיווג היישום הביומטרי‪ ,‬המגדיר את‬ ‫אופן העמידה הנדרש "בקווים המנחים"‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 58‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .3‬סיווג היישומים הביומטריים על פי התבחינים‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬סקאלת הסיכונים חולקה לשלוש דרגות‪:‬‬ ‫‪ 3.1.1‬רמת סיכון גבוהה = רמת מעורבות גבוהה (צבע אדום)‪.‬‬ ‫‪ 3.1.2‬רמת סיכון בינונית = רמת מעורבות בינונית (צבע צהוב)‪.‬‬ ‫‪ 3.1.3‬רמת סיכון נמוכה = רמת מעורבות נמוכה (צבע ירוק)‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬הטבלה דלעיל תשמש כלי בדיקה עצמית לגופים המנהלים יישומים ביומטריים או‬ ‫מתכננים יישומים ביומטריים חדשים‪ .‬הגוף ימלא את הטבלה עם המשקלים‬ ‫המתאימים‪ ,‬ויסכמם‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יקבע מהו מיקום היישום בסקאלה‪ ,‬על פי המדרגות‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫‪ 3.2.1‬עד ‪" – 40‬מסלול ירוק"‪.‬‬ ‫‪ 3.2.2‬מ‪ 41 -‬עד ‪" – 80‬מסלול צהוב"‪.‬‬ ‫‪ 3.2.3‬מ‪ 81 -‬ומעלה – "מסלול אדום"‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬הפעלת שיקול דעת‪ ,‬למרות הניקוד‪ ,‬להעביר יישום ביומטרי למסלול חמור‪/‬נמוך יותר‬ ‫במקרים חריגים‪ .‬שיקול הדעת יכלול בפרט את הערכת הקריטיות של היישום ברמה‬ ‫הלאומית‪ .‬בפרט‪ ,‬בכל הקשור לפרויקטים במגזר הממשלתי‪ ,‬שיקול הדעת יכלול את‬ ‫מידת ההשתלבות של היישום במערך היישומים הכלל‪-‬ממשלתי והאפשרות להשפעות‪-‬‬ ‫צד (‪ )side-effects‬על יישומים ממשלתיים אחרים‪ .‬שיקולים כגון אלו יירשמו ויתועדו‬ ‫בפרוטוקול ההחלטה של הממונה בעניין זה‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬יובהר כי סיווג זה חל על "הקווים המנחים" כמוצג בנספח ב' להלן‪ ,‬ולרבות על הנחיות‬ ‫אבטחת המידע כמוצג שם‪.‬‬ ‫‪ .4‬גיבוש מדיניות הבקרה בהתאם לרמת הסיווג‪:‬‬ ‫‪ .4.1‬לאחר שהוערך הסיכון לכל מרכיב בנפרד‪ ,‬ובוצע הסיווג בהתאם לתבחינים‪ ,‬ניתן לתכנן‬ ‫את מסלול הבקרה‪ ,‬תוך שימוש ב"ארגז הכלים" להסדרה‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬התפישה העקרונית היא לשמור את צעדי האכיפה האפקטיביים ביותר לסיכונים הבלתי‬ ‫נסבלים או החמורים ביותר‪ .‬אין טעם להתמקד בצעדי בקרה ואכיפה בגורמים המציבים‬ ‫סיכון נמוך‪ .‬בהתאם‪ ,‬למקרים אלו יש להתאים אמצעים קלים יותר כגון – יידוע‪ ,‬פרסום‪,‬‬ ‫התראות‪ ,‬או "אמנה" שמצטרפים אליה בהסכמה‪ ,‬מאידך‪.‬‬ ‫‪ .4.3‬הביטוי המעשי לשקלול רמת הסיכון בקביעת מדיניות הבקרה והאכיפה נוגע למידת‬ ‫המעורבות בשלב פיתוח היישומים (שלב הקמת הפרויקט) מחד ותזמון הפיקוח בתקופת‬ ‫התחזוקה (שלב תפעול המערכת)‪.‬‬ ‫‪ .4.4‬להלן טבלה המציגה את האמצעים השונים בהתאם לרמת הסיכון – רמת המעורבות‪:‬‬ ‫רמת סיכון‪/‬‬ ‫מעורבות‬ ‫שלב הייזום‬ ‫שלב האפיון‬ ‫שלב בדיקות‬ ‫והפעלה‬ ‫שלב‬ ‫התחזוקה‬ ‫תדירות‬ ‫מזערית‬ ‫תדירות‬ ‫מירבית‬ ‫גבוהה‬ ‫בדיקה‬ ‫במקרים‬ ‫חריגים‬ ‫במקרים‬ ‫חריגים‬ ‫ביקורת‬ ‫תקופתית‬ ‫שנתית‬ ‫חצי‬ ‫שנתית‬ ‫בינונית‬ ‫בדיקה‬ ‫ככלל לא‬ ‫ככלל לא‬ ‫ביקורת‬ ‫תקופתית‬ ‫דו‪-‬‬ ‫שנתית‬ ‫שנתית‬ ‫נמוכה‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫ללא‬ ‫בדיקה‬ ‫מדגמית‬ ‫עמוד ‪ 59‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .5‬תהליך בחינה ומימוש מעורבות על פי סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‪:‬‬ ‫‪ 5.1‬כללי‪:‬‬ ‫‪ 5.1.1‬להלן מוצג תהליך המתאר את אופן מימוש המעורבות‪ ,‬במגזרים השונים‪ .‬הכוונה‬ ‫לעבד את המידע עבור כל פרויקט‪ ,‬בהתאם למודל שהוצג בסעיפים ‪ 4 – 2‬לעיל‪ ,‬על‬ ‫מנת לקבוע את מידת המעורבות לגבי כל יישום ביומטרי‪ ,‬תוך התייחסות לניתוח‬ ‫הסיכונים ולבחינת התבחינים והסיווג כאמור לעיל‪ .‬רמת המעורבות תיקבע לכל‬ ‫יישום לגופו‪ ,‬בהתאם לשלבי "מחזור החיים"‪.‬‬ ‫‪ 5.1.2‬על מנת לקשור באופן הדוק בין סיווג הפרויקט לפי סעיף ‪ 4‬לעיל‪ ,‬כנופל באחת‬ ‫מהקטגוריות של רמת מעורבות גבוהה (פרויקט "אדום")‪ ,‬רמת מעורבות בינונית‬ ‫(פרויקט "צהוב")‪ ,‬או רמת מעורבות נמוכה (פרויקט "ירוק")‪ ,‬צורפה בנספח ב'‬ ‫גרסה של "הקווים המנחים ‪ -‬כלי עזר לביצוע"‪ .‬בגרסה זו‪ ,‬הנחיות הנוגעות לכלל‬ ‫הפרויקטים ובפרט לפרויקט "ירוק" צבועות בצבע ירוק‪ ,‬הנחיות הנוגעות‬ ‫לפרויקט "צהוב" או "אדום" צבועות בצבע צהוב‪ ,‬והנחיות הנוגעות לפרויקט‬ ‫"אדום" בלבד‪ ,‬צבועות בצבע אדום‪ .‬על פי העקרונות הנ"ל‪ ,‬סומנו גם הנחיות‬ ‫אבטחת המידע תוך סיווג לשלושת רמות המעורבות בצבעים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬עקרונות לליווי פרויקטים במגזר הממשלתי ובתאגידים ממשלתיים על ידי הממונה‪:‬‬ ‫‪ 5.2.1‬המגזר הממשלתי והתאגידים הממשלתיים כפופים כיום לרגולציה הקיימת‪,‬‬ ‫לרבות לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪ 1981 -‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬ ‫‪ 5.2.2‬בשל ההשפעה האפשרית של פרויקטים ממשלתיים‪ ,‬הממונה יעודכן לגבי כל ייזום‬ ‫של פרויקטים ממשלתיים ביומטריים חדשים‪ .‬לדיווח יצורף מסמך הייזום‪ ,‬או‬ ‫תיאור מקביל של המערכת‪ ,‬וכן פרטי אנשי קשר על מנת לאפשר בחינה וסיווג‬ ‫היישום בהתאם לתבחינים‪ .‬אופן עדכון יחידת הממונה יפורט בהנחיות שיופצו‬ ‫מטעמו‪.‬‬ ‫‪ 5.2.3‬בשלב הייזום תיערך בחינה ראשונית של מהות היישום‪ ,‬שבסופה ייקבע האם‬ ‫היישום מחייב מעורבות של הממונה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מהי רמת המעורבות בהתאם‬ ‫לשלבי "מחזור החיים" של מערכת ממוחשבת‪.‬‬ ‫‪ 5.2.4‬הבחינה תיערך בהתאם להגדרות‪ ,‬לתבחינים שתוארו בפרק ד' ובנספח זה לעיל‪,‬‬ ‫ובהתאם "לקווים המנחים" הכלליים והייעודיים (ככל שהם קיימים)‪.‬‬ ‫‪ 5.2.5‬בתום הבחינה‪ ,‬יגובשו שלבי "מחזור החיים" בהם הממונה יהיה מעורב‪ ,‬וכן רמת‬ ‫מעורבותו בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫‪ 5.2.6‬יחד עם ההחלטה יימסרו הנחיות מתאימות‪ ,‬והפניה לחקיקה‪ ,‬לתקנים‪ ,‬ל"קווים‬ ‫מנחים" ולנהלי עבודה‪.‬‬ ‫‪ 5.2.7‬בתהליך זה ניתן יהיה להוסיף או לוותר על שלב כלשהו‪ ,‬בהתאם לתבחינים‬ ‫המפורטים להלן‪.‬‬ ‫‪ 5.2.8‬לאחר הבחינה‪ ,‬הממונה יחליט האם היישום מחייב מעורבותו בתהליך‪ ,‬או לא‪.‬‬ ‫אם הממונה יחליט כי נדרשת מעורבותו‪ ,‬הוא ימסור לפונה מסמך ובו פירוט‬ ‫מעורבותו בשלבי מחזור החיים‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬ ‫‪ 5.2.9‬ייתכנו מקרים בהם‪ ,‬בכפוף לדין או לסיכום מתאים‪ ,‬יתבצע ליווי של פרויקטים‬ ‫של תאגידים ממשלתיים על ידי הממונה‪.‬‬ ‫‪ 5.2.10‬אין באמור לעיל כדי לגרוע מחקיקה קיימת החלה על פרויקטים שונים או‬ ‫מסמכותם של הרגולטורים הפועלים בשוק‪ ,‬לרבות רשם מאגרי המידע בהתאם‬ ‫לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪ 1981 -‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 60‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 5.3‬בדיקה תקציבית בשלב הייזום‪ :‬בתהליך המוצג‪ ,‬באה לידי ביטוי סמכותו של הממונה‬ ‫כמוגדר בהחלטת הממשלה ‪ ,4510‬להמלצה מתואמת עם אגף התקציבים באשר להקצאת‬ ‫תקציב פרויקטים ממשלתיים שבהם כלולים יישומים ביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 5.4‬תרשים‪ :‬הדיאגרמה המפורטת להלן‪ ,‬מציגה את התהליך עבור המגזר הממשלתי‬ ‫ותאגידים ממשלתיים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫עמוד ‪ 61‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .6‬התהליך עבור המגזר הפרטי‪:‬‬ ‫‪ 6.1‬המגזר הפרטי כפוף כיום לרגולציה הקיימת‪ ,‬לרבות לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪-‬‬ ‫‪ 1981‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬הממשק עם המגזר הפרטי ייערך בשלב זה על בסיס של גילויי דעת שיועברו אל גורמים‬ ‫רלוונטיים ו‪/‬או יפורסמו לציבור‪ ,‬כאשר בהמשך יישקלו תיקוני חקיקה מסויימים‬ ‫בתחומים בהם הדבר יידרש‪.‬‬ ‫‪ 6.3‬ההסדרה במגזר הפרטי תעשה בהתאם למדיניות הלאומית ובכפוף לדין‪ ,‬באמצעות הפעלת‬ ‫סמכותם של רגולטורים קיימים וכן קידום תיקוני חקיקה מתאימים‪.‬‬ ‫‪ 6.4‬רמת מעורבות בפעילות המגזר הפרטי‪ ,‬בפרויקטים הכוללים יישומיים ביומטריים‪ ,‬תהיה‬ ‫ככלל נמוכה‪ .‬מעורבות כזאת תידרש רק במקרים בהם ימצא כי ישנן סיבות מובהקות‬ ‫לכך‪ ,‬כגון ‪ -‬פגיעה אפשרית בפרטיות האוכלוסייה הכלולה במערכות אלו‪ ,‬סיכונים‬ ‫ביטחוניים או סיכונים אחרים‪ .‬שיקול דעתו של הממונה בעניין זה יהיה על פי מרכיבי‬ ‫הסיכון ותבחינים נוספים‪ ,‬לרבות‪ :‬אופי היישום הביומטרי; קיום מאגר; גודל המאגר‬ ‫והיקפו; סוגי המאפיינים הביומטריים הנשמרים; מאפיינים טכנולוגיים; סוגי‬ ‫האוכלוסייה המושפעת; וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ 6.5‬בסעיף ‪ 3‬ד' בהצעת החלטת הממשלה החדשה‪ ,‬מוצע להורות לשרי הממשלה ו‪/‬או למשרדי‬ ‫הממשלה‪ ,‬לפנות לגורמים שבעניינם פועלים משרדי הממשלה כרגולטורים‪ ,‬על מנת‬ ‫שיפעלו בהתאם להנחיות הממונה‪ ,‬לגבי פרויקטים בהם משולבים יישומים ביומטריים‪,‬‬ ‫בכפוף לדין‪ ,‬כדי לוודא תאימות למדיניות הלאומית שנקבעה בנושא ובהתאם לרמת‬ ‫המעורבות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 62‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ב' – "קווים מנחים"‬ ‫ליישומים ביומטריים‪:‬‬ ‫כלי עזר לביצוע‬ ‫עמוד ‪ 63‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ב' ‪" -‬קווים מנחים" ליישומים ביומטריים‪ :‬כלי עזר לביצוע‬ ‫הערה‪ :‬אופן צביעת הסעיפים‪ ,‬על פי התבחינים‪ ,‬מפורט בנספח א' לעיל‪.‬‬ ‫‪ .1‬פרק ‪" – 1‬קווים מנחים" להנהלת הארגון‪:‬‬ ‫‪ .1.1‬מבוא ‪ -‬שיקולים כלליים בהקמה ובניהול יישומים ביומטריים‪:‬‬ ‫‪.1.1.1‬‬ ‫‪.1.1.2‬‬ ‫‪.1.1.3‬‬ ‫‪.1.1.4‬‬ ‫‪.1.1.5‬‬ ‫‪.1.1.6‬‬ ‫‪.1.1.7‬‬ ‫‪.1.1.8‬‬ ‫יישומים ביומטריים מאפשרים לספק שורה גדולה של שירותים חדשים‪,‬‬ ‫בטוחים ופשוטים‪ ,‬הן לתושבי המדינה על ידי הממשלה והמגזר הציבורי‪ ,‬והן‬ ‫ללקוחות‪/‬צרכנים על ידי גופים עסקיים הפועלים משיקולי רווח כלכלי‪.‬‬ ‫יישומים ביומטריים מאפשרים לחברות ולגופי השוק הפרטי‪ ,‬כמו גם לממשלה‬ ‫ולמגזר הציבורי‪ ,‬להתייעל‪ ,‬להקל על "עשיית עסקים" ולפעול באופן בטוח ופשוט‬ ‫יותר‪ .‬כל אלו מתאפשרים תוך עשיית שימוש בזיהוי הביומטרי שהינו מן‬ ‫המדויקים ביותר שהטכנולוגיה מספקת כיום ומבוסס על מידע שאדם נושא‬ ‫עימו תמיד‪ .‬המשמעות עבור המגזר הפרטי הינה כלכליות ורווחיות‪ .‬המשמעות‬ ‫עבור המגזר הציבורי הינה הסרת חסמים בירוקרטיים‪ ,‬ביטול כפילויות‪ ,‬חדשנות‬ ‫וגמישות‪ ,‬מתן שירותים ברמה גבוהה וזמינה יותר ובכך גם תרומה כלכלית‬ ‫לתל"ג‪.‬‬ ‫יישומים ביומטריים מסוימים מייתרים את הצורך בשימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל‬ ‫הצורך לזכור ולשמור סיסמאות שונות ורבות על מנת להזדהות בפני מערכות‬ ‫ויישומים שונים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בצד יתרונות השימוש בזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי קיימים גם‬ ‫סיכונים‪ ,‬כאשר העיקרי בהם הוא הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר יכולת‪" ,‬לבטל" או‬ ‫"להחליף" מידע ביומטרי לאחר שנחשף ו‪/‬או נעשה בו שימוש לרעה (שלא כמו‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬במקרה של סיסמאות רגילות)‪ .‬התממשותם של הסיכונים עשויה‬ ‫להביא לפגיעה בביטחון‪ ,‬במידע ובפרטיות‪.‬‬ ‫החלטתו של אדם למסור את נתוניו לידי צד שלישי‪ ,‬מהווה ויתור מסוים על‬ ‫פרטיותו‪ .‬כך גם לגבי מסירת נתונים ביומטריים למשמרת במערכת ממוחשבת‪,‬‬ ‫על מנת ליהנות מיתרונות היישומים הביומטריים הנלווים אליה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫אין הוא מהווה ויתור גורף על הפרטיות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬ניהול יישומים ביומטריים חייב להסדיר ולהבטיח‪ ,‬לצד התועלות‪ ,‬גם את‬ ‫פרטיותם‪ ,‬ביטחונם וכבודם של המשתמשים שמהם ניטלו אמצעי הזיהוי‬ ‫הביומטריים‪ ,‬תוך נקיטת אמצעי אבטחת מידע מתאימים‪.‬‬ ‫השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי ומידתי בהקשר‬ ‫הרלבנטי‪.‬‬ ‫ההחלטה על שימוש במערכת ביומטרית נדרשת להישען על ניתוח מקדים‬ ‫שייעשה בגוף ויתועד על ידו‪ .‬תיעוד הניתוח יכלול שקילת חלופות לעצם השימוש‬ ‫ביישומים ביומטריים‪ ,‬כולל ניתוח היתרונות אל מול הסיכונים הכרוכים בכך‪.‬‬ ‫התיעוד נועד לוודא שהחלטות בעניין זה אינן מתקבלות כלאחר יד‪ ,‬אלא רק‬ ‫לאחר שנבדקו השיקולים השונים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 64‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .1.1.9‬במסגרת הניתוח ייבחנו גם שיקולי הגנת הפרטיות וההשלכות הנגזרות‪ ,‬לרבות‬ ‫אמצעים להגנה על הפרטיות ואמצעי אבטחת מידע‪ .‬בכלל זה‪ ,‬היה והגוף מחליט‬ ‫על שימוש במערכת ביומטרית‪ ,‬עליו לשקול האם מערכת שאינה כוללת מאגר‬ ‫ביומטרי נותנת מענה לצרכים הכוללים שלו‪.‬‬ ‫‪ .1.1.10‬יובהר כי "קווים מנחים" אלו אינם חלים על "גופים מיוחדים" כהגדרתם‬ ‫בהחלטת ממשלה ‪ .4510‬לגביהם יוגדר הסדר מיוחד בין אותו גוף לבין יחידת‬ ‫הממונה‪.‬‬ ‫‪ .1.1.11‬מסמך זה כולל את "הקווים המנחים הכלליים"‪ ,‬המתייחסים באופן זהה לכל‬ ‫סוגי היישומים והביומטריה‪ .‬כאשר תיעשה בדיקת עמידה "בקווים מנחים"‬ ‫ליישום ספציפי‪ ,‬ייתכן ויהיו סעיפים מסוימים שלא יהיו רלבנטיים עבור היישום‬ ‫בנסיבות שונות‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬אחריות הנהלה כוללת – ידע‪ ,‬תיעוד והבטחת תהליכים‪:‬‬ ‫‪1.2.1‬‬ ‫‪1.2.2‬‬ ‫‪1.2.3‬‬ ‫‪1.2.4‬‬ ‫‪1.2.5‬‬ ‫ניהול תקין של יישומים ביומטריים מחייב את הנהלת הגוף לוודא כי ברשותה‬ ‫נמצאים כלים אשר יאפשרו לה לקבל החלטות מושכלות לגבי אופן השימוש‬ ‫בביומטריה‪ ,‬תוך השגת מירב התועלות הכרוכות בה והפנמה של הסיכונים‬ ‫הקשורים בה‪.‬‬ ‫כלים אלו כוללים בין היתר‪ ,‬היכרות שוטפת עם ההיבטים המקצועיים‬ ‫(טכנולוגיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תקינה) של הנושא‪ ,‬וניהול מסודר של היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫הנהלת הגוף צריכה לוודא כי קיימת היכרות עם כלל המקורות הרלוונטיים‬ ‫המחייבים את הגוף לניהול יישומים ביומטריים (חוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬הוראות נוהל‪,‬‬ ‫החלטות פנימיות) ובפרט החוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים‪ ,‬התשנ"ח ‪-‬‬ ‫‪ 1998‬וחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬והתקנות שמכוחם‪.‬‬ ‫קיימים תקנים בתחום הביומטריה המטפלים בהיבטים שונים‪ ,‬לרבות במישור‬ ‫הרכשת הדגימות הביומטריות‪ ,‬הבטחת איכות הדגימות הביומטריות‪ ,‬המרת‬ ‫הדגימות למאפיינים ביומטריים‪ ,‬אופן שמירת המידע הביומטרי‪ ,‬ואופן הגישה‬ ‫ליישומים ביומטריים‪ .‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת היכרות עם התקינה‬ ‫הרלבנטית לאותו יישום ביומטרי המופעל על ידי הגוף‪ ,‬ולנהוג‪ ,‬ככל הניתן‪,‬‬ ‫בהתאם לתקינה‪ ,‬אלא אם יש נימוקים מבצעיים או אחרים לסטייה מהתקינה‪.‬‬ ‫על הנהלת הגוף לוודא קיומם ואחזקתם של מסמכי תיעוד לגבי כל יישום‬ ‫ביומטרי שבאחריות הגוף‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ 1.2.5.1‬מסמך בחינת הצורך בהטמעת יישום ביומטרי (יכול שיהיה זה‪,‬‬ ‫לדוגמה‪" ,‬מסמך ייזום" של היישום הביומטרי בו נבחנו החלופות‬ ‫השונות)‪.‬‬ ‫‪ 1.2.5.2‬אם מדובר ביישום ביומטרי הכולל מאגר ביומטרי‪ ,‬פירוט הצורך בגינו‬ ‫נדרש שימוש במאגר‪.‬‬ ‫‪ 1.2.5.3‬מסמך תיאור פרטני ועדכני ובו פרטים הנוגעים ל‪:-‬‬ ‫‪ 1.2.5.3.1‬מטרות היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 1.2.5.3.2‬כללים בקשר למתן גישה לצדדים שלישיים למידע הנכלל‬ ‫במסגרת היישום‪ ,‬ומנגנוני הטיפול בבקשות גישה כאמור‪.‬‬ ‫‪ 1.2.5.3.3‬גורמים להם ניתנת גישה או הרשאה לשימוש ביישום‬ ‫הביומטרי ופירוט לגבי הסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש‬ ‫ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם הסכמים כאלה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 65‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 1.2.5.4‬מסמך המתאר את מכלול התהליכים בהם נוקט הגוף כדי להבטיח‬ ‫עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪.1981‬‬ ‫‪ 1.2.5.5‬על הנהלת הגוף לוודא תיעוד פניות של צדדי ג' לגוף בבקשה לקבלת‬ ‫מידע על פי חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח ‪ ,1998 -‬ככל שישנן כאלה‪,‬‬ ‫והאופן בו מטופלות הפניות‪.‬‬ ‫‪ 1.2.6‬על הנהלת הגוף למנות גורם אחראי לכל יישום ביומטרי ובפרט על מאגר‬ ‫ביומטרי ככל שהוא קיים בגוף כחלק מיישום ביומטרי‪ ,‬שידווח להנהלת הגוף‬ ‫באופן סדור בכל הקשור לניהול היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 1.2.7‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיים ניהול שוטף של בדיקות סטטיסטיות הנוגעות‬ ‫לתהליכי הזיהוי הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 1.2.8‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימות מערכות חקירה ובדיקה הכוללות דרכים‬ ‫לאיתור ליקויים ותיקונם‪.‬‬ ‫‪ 1.2.9‬במידה והיישום הביומטרי‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬מתבצע באמצעות ספק‪/‬מיקור חוץ‪,‬‬ ‫יש להקפיד על ההנחיות המפורטות בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬ ‫‪ 1.2.10‬לעניין תחום אבטחת המידע ואחריות ההנהלה בהקשר אליו‪ ,‬ר' בפרק ‪ 3‬להלן‪.‬‬ ‫‪ .2‬פרק ‪" - 2‬קווים מנחים" לאחריות הגוף להיבטים טכנולוגיים של היישומים‬ ‫הביומטריים‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬אחזקת מסמכים טכנולוגיים פרטניים הנוגעים לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ 2.1.1‬תשתית מערכת מידע תומכת ביישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2‬טכנולוגיות הרכיבים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3‬ממשקי העברת מידע אל ומהיישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ 2.1.4‬פרטים אודות מאגר ביומטרי‪ ,‬ככל שקיים מאגר כזה‪.‬‬ ‫‪ 2.1.5‬הערה‪ :‬המסמכים הרלבנטיים דלעיל יכללו שרטוטים סכמתיים וטכניים‬ ‫התומכים בתיאור המילולי‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬הגדרת "שיעור קבלת זיהוי שווא" (‪ )FAR‬ו"שיעור דחיית שווא" (‪ )FRR‬ופרמטרים‬ ‫נוספים‪ ,‬המותאמים לדרישות היישום הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬אחזקת מסמכים וביצוע תהליכים בתחום אבטחת המידע‪ ,‬כמפורט להלן בפרק ‪– 3‬‬ ‫"קווים מנחים" לאבטחת מידע‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬יש לאבטח מסמכים‪ ,‬אשר הוגדרו כמסמכים רגישים‪ ,‬כגון תכניות אבטחת היישום ו‪/‬או‬ ‫המאגר ונושאים הקשורים להגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 66‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .3‬פרק ‪" - 3‬קווים מנחים" לאבטחת מידע‪:‬‬ ‫‪ .3.1‬אחריות הנהלה‪:‬‬ ‫‪ .3.1.1‬הנהלת הגוף אחראית להגנה על מידע ביומטרי שנאסף (בהתאם לחקיקה ותקנות‬ ‫קיימים‪ ,‬בפרט חוק הגנת הפרטיות והתקנות שמכוחו)‪ .‬אחריות זו תכלול הגדרת‬ ‫מדיניות ארגונית ברורה להגנה על המידע ועל הפרטיות‪ .‬המדיניות נדרשת לכלול‬ ‫תהליכים‪ ,‬טכנולוגיות ונהלים ולהגדיר בקרות על שלושת רבדים אלו‪ ,‬תוך דגש על‬ ‫שימוש בבקרות טכנולוגיות‪.‬‬ ‫‪ .3.1.2‬אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית הגנה מקיפה‬ ‫וסדורה על היישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬ ‫ליישומה ולפיקוח על מימושה הכוללת גם היבטי הגנת הפרטיות ועדכונה‪.‬‬ ‫‪ .3.1.3‬הנהלות הגופים מחויבות למינוי אחראים לאבטחת היישומים הביומטריים והגנת‬ ‫הפרטיות‪ ,‬הגדרת חובותיהם וסמכויותיהם וכפיפותם‪ .‬בעלי תפקיד אלו יכולים להיות‬ ‫אותם בעלי תפקיד האחראים על אבטחת המידע והגנת הפרטיות של כלל יישומי‬ ‫המחשוב הארגוניים‪ .‬על הנהלות לוודא השתלבות ממונה אבטחת המידע בדיונים‬ ‫הנוגעים לתוכניות עבודה שנתיות המתייחסות להרחבה‪/‬שינויים‪ /‬תחזוקת היישומים‬ ‫הביומטריים ותקצובם‪.‬‬ ‫‪ .3.1.4‬יצירת הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי צד שלישי כגון קבלן מיקור‬ ‫חוץ‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו והפיקוח על אותו גורם‬ ‫חיצוני לארגון‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬מדיניות‪ ,‬נהלים ותיעוד שעל הארגון לוודא קיומם‪:‬‬ ‫‪ .3.2.1‬מסמך מדיניות אבטחה ובנוסף אליו ‪ -‬אוגדן נהלי אבטחה ובהם‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬עקרונות‬ ‫ופירוט דרישות אבטחת המידע והגנת הפרטיות‪ .‬דרישות אלו יכללו אבטחה פיזית‪,‬‬ ‫מהימנות הגורמים המתפעלים ומתחזקים את היישום‪ ,‬אבטחת רשומות‪ ,‬אבטחה‬ ‫לוגית‪ ,‬חלוקת סמכויות ואחריות בין גורמי הביטחון והתפעול עצמם‪ ,‬תפעול ותחזוקה‬ ‫שוטפים‪ ,‬פיקוח ובקרה‪.‬‬ ‫‪ .3.2.2‬מסמך עדכני של ניתוח סיכונים פוטנציאלים לפגיעה במידע ובתפקוד היישומים‬ ‫הביומטריים‪ ,‬בהתייחס למאפייני הייעוד והמימוש שלהם‪.‬‬ ‫‪ .3.2.3‬מסמך הממפה את מקטעי המידע והתהליכים הרגישים בפעילות היישום‪.‬‬ ‫‪ .3.2.4‬אחזקת פרק אבטחה טכנולוגי כחלק מנהלי האבטחה של הגוף‪ ,‬התומך ביישומים‬ ‫ביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .3.2.5‬אחזקת נספחי הוראות תצורה והפעלה של רכיבי ההגנה הטכנולוגים המשולבים‬ ‫בארכיטקטורת ההגנה על היישומים הביומטריים‪ ,‬לרבות רכיבי החיווי‪.‬‬ ‫‪ .3.2.6‬מסמך המפרט את הרשאות המשתמשים בגישה לרכיבים הביומטריים ולרשומות‬ ‫הביומטריות במערכות המחשוב לצורך תפעול‪/‬תמיכה‪/‬תחזוקה‪ .‬רשימה זו תתבסס על‬ ‫העקרונות‪ NEED TO KNOW :‬ו‪ .NEED TO ACT -‬כמו כן‪ ,‬פירוט לגבי הרשאות‬ ‫בהסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם הסכמים כאלה‪.‬‬ ‫‪ .3.2.7‬יישום בקרת גישת משתמשים לשימוש ביישומי המערכת ותמיכה בה ע"י גורמי‬ ‫תמיכה המבוססים על שניים מתוך שלושת המרכיבים הבאים‪ :‬סיסמה‪ ,‬כרטיס או‬ ‫זיהוי ביומטרי‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 67‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .3.3‬טכנולוגיה‪:‬‬ ‫‪ .3.3.1‬יש להתקין את הרכיבים הביומטריים בסגמנט‪/‬רשת ייעודי‪ ,‬המופרדים ע"י אמצעי‬ ‫אבטחה וסינון מרשתות ארגוניות ו‪/‬או ציבוריות אחרות‪.‬‬ ‫‪ .3.3.2‬יש להשתמש ברכיבים ביומטריים הכוללים הגנות ‪ ,Anti-Tampering‬כולל יכולת‬ ‫דיווח בזמן‪-‬אמת למערכות הניטור הארגוניות‪.‬‬ ‫‪ .3.3.3‬נדרש להטמיע מוצרי אבטחה צד ג' להגנה מפני תקיפת קוד עוין‪ ,‬מניעת גישת בלתי‬ ‫מורשים לתשתיות וליישומים עצמם‪ ,‬בקרת תצורת מערכת‪ ,‬בקרת הוצאת‪/‬הכנסת‬ ‫מידע‪.‬‬ ‫‪ .3.3.4‬נדרש לממש תבניות הקשחת מערכות הפעלה בציוד תקשורת אקטיבית‪ ,‬בשרתי‬ ‫אחסון מידע‪ ,‬בשרתי יישומים‪ ,‬בציוד אבטחה ובתחנות עבודה‪ ,‬לפחות ע"פ הנחיות‬ ‫יצרן‪.‬‬ ‫‪ .3.3.5‬נדרש להתקין ולהטמיע יישום מרכז ניהול אבטחה נתמך מוצר טכנולוגי תחת‬ ‫קטגוריית מוצרי ‪ SIEM/SOC‬בעל יכולות ניטור מידע ותעבורת מידע לצורך התרעה‬ ‫וגילוי חריגים‪ ,‬ניתוחם לכדי הפקת משמעויות ביטחוניות‪ ,‬הפקת התראות לגורמים‬ ‫ממונים‪ ,‬המלצה‪/‬ייצור תגובה מונעת‪/‬מתקנת ותיעוד‪.‬‬ ‫‪ .3.4‬מימוש‪:‬‬ ‫‪ .3.4.1‬בניית יישום ביומטרי מחייבת תשומות הגנה בכל שלבי מחזור החיים של היישום‪,‬‬ ‫החל משלב הייזום ועד לשלב הגריטה והפסקת השימוש במערכת‪.‬‬ ‫‪ .3.4.2‬אימוץ ת"י ‪ 27001‬לניהול אבטחת מערכות מידע‪ ,‬ותקן ‪ ISO/IEC 24745‬הינם‬ ‫תשתית נדרשת לניהול אבטחת יישומים ביומטריים בכל הגופים בכפוף לסיווג שיינתן‬ ‫לאותו יישום‪.‬‬ ‫‪ .3.4.3‬בכל גוף בו יישום ביומטרי ובו קיימת הסדרה שאיננה מאמצת את ת"י ‪ 27001‬לניהול‬ ‫אבטחת מערכות מידע‪ ,‬תבחן יחידת הממונה הימצאותם של פערים ותנחה לגביהם‬ ‫בהתאם ל"גבולות הגזרה" ו"הקווים המנחים"‪.‬‬ ‫‪ .3.4.4‬קיום פעילות על פי נהלי אבטחה פנים ארגוניים עדכניים‪ ,‬אשר קיבלו תיקוף בתחום‬ ‫השנתיים האחרונות ו‪/‬או בתוך שנה ממועד ביצוע שינויים ו‪/‬או הרחבות של היישומים‬ ‫הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .3.4.5‬ביצוע בדיקות חוסן לאישוש רמת האבטחה ע"י גורם שאיננו נמנה על גורמי התחזוקה‬ ‫והתפעול של היישומים הביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .3.4.6‬בהסכמים הנערכים עם ספקים חיצוניים של המערכות הביומטריות‪ ,‬יש לעגן את‬ ‫מחויבותם לכלול במערכות את אמצעי ההגנה המתאימים למימוש המדיניות‬ ‫האמורה לעיל‪ .‬פירוט ראה בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬ ‫‪ .3.4.7‬יש להשתמש ככל שניתן בהצפנה כדרך אפקטיבית להגנה על הנתונים‪ ,‬הן בעת‬ ‫אחסונם והן במהלך העברתם בתווך תקשורת פנימי או חיצוני‪.‬‬ ‫‪ .3.4.8‬יש לעשות שימוש בהצפנה מתאימה‪ ,‬בהתאם להערכת הסיכונים ביישום הספציפי‪.‬‬ ‫הצפנה כזו‪ ,‬מן הראוי שתעשה שמוש באלגוריתם מוכר‪ ,‬מפתח מתאים (בהיבטי אורך‬ ‫מפתח‪ ,‬אופן חילול אקראי‪ ,‬שמירה עליו) ומימוש נכון של תהליכי ההצפנה‪.‬‬ ‫‪ .3.4.9‬בתום הקמת יישום ביומטרי‪ ,‬נדרש לקיים ע"י גורם מומחה צד ג'‪ ,‬בדיקות קבלה‬ ‫לבחינת תקינות תפקוד אמצעי האבטחה שהושתו ליישום‪ .‬בדיקות אלו תכלולנה את‬ ‫תקינות המענה לתרחישי פגיעה שונים ביישום‪ ,‬הן פגיעה בתשתית הטכנולוגית והן‬ ‫יכולת פגיעה בתהליך‪ ,‬והן תשלבנה בדיקות חוסן‪ ,‬קרי ‪ -‬בחינת יכולת גורם חיצוני‬ ‫לחדור ליישום‪/‬מאגר או לשבש תפקודו‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 68‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .3.4.10‬יישומים ביומטריים‪ ,‬לגביהם ייקבע שיפוקחו באופן הדוק ע"י הממונה‪ ,‬יחלו‬ ‫בפעילותם המבצעית לאחר שקיבלו את אישור הממונה‪ ,‬שיינתן בין היתר‪ ,‬על בסיס‬ ‫דו"ח מבדקי אבטחת המידע‪.‬‬ ‫‪ .3.5‬בקרה‪:‬‬ ‫‪ .3.5.1‬קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע‪ ,‬לרבות באמצעות גורם צד‬ ‫שלישי‪.‬‬ ‫‪ .3.5.2‬כחלק ממכלול הפעולות הנדרשות לשם קיום בקרה על השימוש ביישומים‬ ‫ביומטריים‪ ,‬הכרחי לשמור על יומני רישום מקיפים הכוללים רישום בקרות טכניות‬ ‫ורישום אירועי פגיעה בפרטיות‪.‬‬ ‫‪ .3.5.3‬בנוסף‪ ,‬נדרשת בדיקה שוטפת של קובצי רישום התיעוד של הפרת הפרטיות וקיום‬ ‫ביקורת שוטפת של יומני הרישום‪ ,‬כדי להבטיח שרמת ההגנה על הפרטיות לא תישחק‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪ .3.5.4‬בדיקת התאמת תהליכים לנהלים בהתאם לפרקי הפיקוח והבקרה הכלולים במדיניות‬ ‫הגופים עצמם‪ .‬למשל‪ ,‬האם הארגון ביקר שנעשה שימוש בנתונים אך ורק לצרכים‬ ‫המוגדרים בתכלית המערכת‪.‬‬ ‫‪ .3.5.5‬בקרה על תהליכי התאמת מהימנות בקליטת עובדים‪.‬‬ ‫‪ .3.5.6‬בקרה על תהליכי התאמת ביטחונית בקליטת עובדים‪.‬‬ ‫‪ .3.5.7‬בקרת תקינות אמצעי האבטחה המשולבים בתשתיות המחשוב‪.‬‬ ‫‪ .3.5.8‬קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע באמצעות גורם צד ג'‪.‬‬ ‫‪ .3.5.9‬בקרת מודעות עובדים לנושא הגנת הפרטיות ואבטחת מידע‪.‬‬ ‫‪ .4‬פרק ‪" - 4‬קווים מנחים" להגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫ההגנה על הפרטיות וכבוד האדם במסגרת השימוש במערכות טכנולוגיות‪ ,‬לרבות מערכות‬ ‫ביומטריות‪ ,‬נעשית בעיקר על ידי כללים ניהוליים וכלים טכנולוגיים הלקוחים מעולם‬ ‫אבטחת המידע‪ .‬להלן יפורטו "הקווים המנחים" לנושא זה‪ ,‬כאשר לגבי השימוש בכלים‬ ‫הטכנולוגיים עצמם קיים פירוט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים" לאבטחת מידע‪ ,‬המהווה גם‬ ‫השלמה לפרק זה‪.‬‬ ‫יש מקום לבחון את מאפייני המערכת‪ ,‬גם ביחס להיבטים הנוגעים לפרטיות‪ ,‬בשלב‬ ‫מוקדם ככל האפשר‪ ,‬וכיצד ניתן לצמצם את הסיכונים ואת הפגיעה האפשרית בפרטיות‬ ‫בקביעת מאפייני המערכת ובאופן הטמעתה‪ ,‬מראש (לעניין זה ר' גם סעיף ‪ 4.9‬להלן)‪.‬‬ ‫אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית להגנת הפרטיות וכבוד‬ ‫האדם בהקשר ליישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬ ‫ליישומה ולפיקוח על מימושה‪ ,‬לרבות קביעה ומימוש של מדיניות ברורה בנושא הגנת‬ ‫הפרטיות והכלים הטכנולוגיים אשר ישמשו במסגרת זו‪.‬‬ ‫שמירת קיום התכלית‪ :‬על הגוף לוודא כי מטרות האיסוף והשימוש באמצעים‬ ‫הביומטריים ובנתונים הביומטריים‪ ,‬נשמרות בהתאם לתכלית המקורית שנקבעה ליישום‬ ‫הביומטרי‪ ,‬כי לא נאסף ונשמר מידע ביומטרי בהיקף רחב יותר או למשך זמן ארוך יותר‬ ‫מהנדרש למימוש התכלית‪ ,‬וכי לא נעשה שימוש במידע הביומטרי למטרות השונות‬ ‫מהתכלית המקורית שנקבעה והוצהרה מלכתחילה‪ .‬לשם כך על הגוף לקבוע כללים לניהול‬ ‫מחזור חיי המידע הביומטרי‪ ,‬משך האחזקה ותהליך מחיקת מידע משעה שאינו נדרש עוד‪.‬‬ ‫פניה לקבלת מידע ביומטרי מאדם‪ :‬פניה כזו תכלול את הדרישות האמורות בסעיף ‪11‬‬ ‫לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪( 1981‬ר' סעיפים ‪ 4.5.3 - 4.5.1‬להלן) וכן התייחסות‬ ‫לסוגיות רלוונטיות נוספות (ר' סעיפים ‪ 4.5.8 - 4.5.4‬להלן)‪:‬‬ ‫עמוד ‪ 69‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪ 4.5.1‬האם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע‪ ,‬או שמסירת המידע‬ ‫תלויה ברצונו ובהסכמתו; יובהר כי על כל מקרה להיבחן לגופו בהתייחס לצורך‪,‬‬ ‫לבסיס החוקתי ולשיקולים הקשורים לתכלית היישום הביומטרי עצמו;‬ ‫‪ 4.5.2‬התכלית שלשמה מבוקש המידע הביומטרי;‬ ‫‪ 4.5.3‬לאילו גורמים עשוי להימסר המידע הביומטרי ומהם השימושים שיכולים לעשות‬ ‫בו גורמים אלו‪.‬‬ ‫‪ 4.5.4‬זהות הגוף אוסף המידע‪.‬‬ ‫‪ 4.5.5‬כיצד נשמר המידע הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 4.5.6‬התייחסות לאפשרות להסרת המידע מן המאגר‪.‬‬ ‫‪ 4.5.7‬האם קיימת מגבלת זמן לאחסון המידע והשימוש בו‪.‬‬ ‫‪ 4.5.8‬הכללים שנקבעו להגנה על קטינים וחסויים (ר' גם סעיף ‪ 4.6‬להלן)‪.‬‬ ‫טיפול בקטינים וחסויים‪ :‬על הגוף ליצור הסדר מתאים לקבלת מידע ביומטרי של קטינים‬ ‫וחסויים‪ ,‬באישור ההורים או האפוטרופוס החוקי‪ ,‬בכפוף לחוק הכשרות והאפוטרופסות‪,‬‬ ‫התשכ"ב – ‪.1962‬‬ ‫טיפול בחריגים ושמירה על כבוד האדם‪:‬‬ ‫‪ 4.7.1‬על הגוף לקבוע אופן טיפול חריג באוכלוסיות מסוימות‪ ,‬בין אם כתוצאה‬ ‫ממגבלות פיזיולוגיות (לדוגמא – אנשים שלא ניתן ליטול מהם טביעות אצבע‬ ‫באיכות המזערית הנדרשת)‪ ,‬או ממגבלות המערכת הביומטרית עצמה (כגון –‬ ‫התנאים הפיזיים בהם נלקחות דגימות ביומטריות לאימות)‪ ,‬או בשל סיבה אחרת‬ ‫בגינה יש לפטור את אותה אוכלוסייה מלעשות שימוש בזיהוי ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ 4.7.2‬על הגוף לקבוע את האופן שבו טיפול חריג זה יוצג בפני נותני השירות (לדוגמה –‬ ‫להציג חיווי ברור על כך שמאדם מסוים לא נלקחו טביעות אצבע כלל‪ ,‬או שנלקחו‬ ‫באופן חלקי‪ ,‬מבלי שתיגרם לאותו אדם חוסר נוחות במהלך הטיפול‪ ,‬או שייפול‬ ‫עליו חשד מיותר)‪.‬‬ ‫‪ 4.7.3‬יש לשאוף לכך כי ככל שניתן‪ ,‬דרכי טיפול חריגות אלו לא יפלו את אותה‬ ‫האוכלוסייה ביחס לאוכלוסייה המטופלת בערוץ הרגיל‪ ,‬בכל הנוגע למשך זמן‬ ‫הטיפול ומורכבותו‪.‬‬ ‫‪ 4.7.4‬בנוסף‪ ,‬יש ליצור נוהל מתאים לטיפול במקרים בהם זיהוי ביומטרי של אנשים‬ ‫יידחה על ידי המערכת‪ ,‬באופן שיחשיד אותם בזהות לא‪-‬להם‪ ,‬בשים לב לעובדה‬ ‫שעלולים להיות מקרים בהם מקור הדחייה יהיה מרמת דיוק המערכת לגבי‬ ‫"שיעור דחיית שווא" (‪.)FRR‬‬ ‫שמירה על השקיפות‪ :‬הגוף יאפשר לאדם לפנות‪ ,‬לברר ולקבל מידע לגבי אמצעים‬ ‫ביומטריים שניטלו ממנו וכן לגבי נתונים ביומטריים שהופקו מהם‪ ,‬הנאספים ונשמרים על‬ ‫ידי הגוף‪ ,‬ככל שהדבר מתאפשר מבחינה טכנית ובכפוף לחוק‪.‬‬ ‫הגבלת היקף שמירת מידע ביומטרי בכלל ומידע המועבר בתווך התקשורת בפרט‪:‬‬ ‫‪ 4.9.1‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬יתבססו על עיקרון צמצום המידע הביומטרי‬ ‫הנשמר‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬הן לעניין היקף המידע‪ ,‬סוג המידע (אמצעים או נתונים‬ ‫ביומטריים) והן לעניין משך זמן שמירתו‪.‬‬ ‫‪ 4.9.2‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬ייקחו בחשבון את עיקרון הפרדת המידע‬ ‫הביומטרי מהמידע הביוגרפי‪ ,‬לרבות הקישור ביניהם‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬ ‫‪ 4.9.3‬ככלל‪ ,‬מידע ביומטרי שנעשה בו שימוש תוך כדי תהליך השוואה ביומטרית‪,‬‬ ‫יימחק לאחר סיום השימוש בו ולא ייאגר באופן מקומי לאחר השימוש‪.‬‬ ‫‪ 4.9.4‬יש לשאוף להעברה מזערית של מידע ביומטרי בתווך התקשורת של הגוף‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 70‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 4.10‬מודעות‪ ,‬הדרכה והטמעה של נושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬ ‫‪ 4.10.1‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת מודעות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‬ ‫בקרב הגורמים בגוף העוסקים ביישומים הביומטריים או במידע הביומטרי‬ ‫(גורמי תמיכה‪ ,‬גורמי שירות וכיו"ב)‪.‬‬ ‫‪ 4.10.2‬על הנהלת הגוף לוודא קיום פעילויות הדרכה לגורמים הנ"ל‪ ,‬שמטרתן הטמעת‬ ‫תחושת המחויבות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪.‬‬ ‫‪ 4.11‬ניהול הרשאות הגישה למערכת באופן מצמצם ככל האפשר‪ :‬כמפורט בפרק ‪ - 3‬אבטחת‬ ‫מידע‪.‬‬ ‫‪ 4.12‬מניעת שחיקה לאורך זמן באמצעות בקרה שוטפת‪ :‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים"‬ ‫לאבטחת המידע‪.‬‬ ‫‪ .5‬פרק ‪" - 5‬קווים מנחים" ליישום "מוצרי מדף"‪ ,‬מימוש יישומים ביומטריים על ידי ספק‬ ‫חיצוני ו"מיקור חוץ"‪:‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫יישומים ביומטריים מבוססים לעיתים קרובות על "מוצר מדף" המיוצר על ידי יצרן‪ ,‬ולאו‬ ‫דווקא מוצר אשר מפותח באופן ייחודי עבור לקוח מסוים‪.‬‬ ‫לצורך מימוש יישומי ביומטריים‪ ,‬הגוף עשוי להתקשר עם ספק חיצוני‪ .‬תפקידי ספק זה‬ ‫מוגדרים בהסכם בינו לבין הגוף‪ ,‬ויכולים לכלול אספקת שירותים שונים‪ ,‬החל משיווק‬ ‫"מוצר המדף" והתקנתו בגוף‪ ,‬פיתוח מערכת משלימה ושילוב מוצר המדף במערכת זאת‪,‬‬ ‫תחזוקה שוטפת של המערכת ולעיתים אף תפעול שוטף של משימות הגוף ב"מיקור חוץ"‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬המידע עצמו נאגר ונשמר במערכות הספק החיצוני ולא בגוף עצמו‪.‬‬ ‫מערכת השיקולים בעת הטמעת יישום ביומטרי הכולל תפעול ואחסון המידע הביומטרי‬ ‫בידי הספק החיצוני‪ ,‬צריכה לכלול את יכולת הגוף לשלוט בצורה מספקת במידע שאינו‬ ‫נשמר על ידו‪ .‬בהתאם‪ ,‬יש ליצור הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי גורם‬ ‫חיצוני כגון ספק "מיקור חוץ"‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו‬ ‫והפיקוח על אותו גורם חיצוני ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים‪.‬‬ ‫יובהר כי בחירה במימוש במיקור חוץ אינה מסירה את אחריות הגוף לגבי היישום‬ ‫הביומטרי‪ ,‬לרבות ‪ -‬אבטחת המידע‪ ,‬הגנת הפרטיות וכיו"ב‪ .‬על הגוף לדאוג להסדרת‬ ‫מחויבויותיו של הספק בהקשר ליישום הביומטרי והמידע הביומטרי‪ ,‬במסגרת הסכם‬ ‫ההתקשרות אתו ובמהלך ההתנהלות השוטפת מולו‪.‬‬ ‫ככל שמימוש "הקווים המנחים" ‪ -‬כולם או חלקם‪ ,‬נעשים ב"מיקור חוץ"‪ ,‬על הגוף לקבל‬ ‫מן הספק אישור רשמי חתום בכתב‪ ,‬לפיו הוא מחויב לעקרונות אלו ומקפיד על קיומם‪ .‬על‬ ‫הגוף לכלול הוראות מתאימות בהסכם ההתקשרות עם הספק‪ ,‬ובמידת הצורך לדרוש‬ ‫מסמכים המעידים על קיומם של עקרונות אלה‪ ,‬ככל שהם מתקיימים‪ .‬עשויים להיות‬ ‫יישומים‪ ,‬רגישים או קריטיים‪ ,‬בהם יש להטיל מגבלות על היקף מימוש היישום באמצעות‬ ‫מיקור חוץ‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 71‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ 5.6‬להלן מסמכים ואישורים שיש לדרוש מהספק במקרים רלוונטיים‪:‬‬ ‫‪ 5.6.1‬המערכת מבוססת על שמירת תבנית עם מאפיינים (‪ )template‬ולא על שמירת‬ ‫תמונה (‪.)image‬‬ ‫‪ 5.6.2‬אופן שמירת הנתונים הביומטריים המופקים מהדגימות‪ .‬במקרה של הצפנת‬ ‫הנתונים‪ ,‬אישור שהמידע מוצפן‪ ,‬באיזו שיטה הוא מוצפן ולמי ישנה יכולת לפענח‬ ‫את המידע המוצפן‪.‬‬ ‫‪ 5.6.3‬אמצעי האבטחה שננקטים לגבי גישת משתמשים חיצוניים‪ ,‬כגון ‪ -‬מנהל המערכת‬ ‫מטעם הספק‪ ,‬למידע הנאגר‪ ,‬לרבות אישור שאין לספק אפשרות לבצע שינויים‬ ‫במידע‪.‬‬ ‫‪ 5.6.4‬במקרה שהדבר נדרש‪ ,‬כגון במקרה של שמירת מאגר תמונות‪ ,‬אישור על עמידה‬ ‫בתקן הישראלי לאבטחת מידע ת"י ‪.27001‬‬ ‫‪ 5.6.5‬לוודא ביצוע מחיקה של נתונים ביומטריים של אדם אשר אינם נדרשים עוד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬עובד שעזב‪ ,‬לקוח שהפסיק את השירות‪.‬‬ ‫‪ 5.6.6‬אישור שהספק מאחסן את המידע של הגוף בנפרד מנתוני גופים אחרים‪.‬‬ ‫‪ 5.6.7‬התחייבות שלא להעביר מידע לכל גורם חיצוני אחר ללא אישור מפורש ובכתב של‬ ‫הגוף‪ ,‬או על פי החלטה משפטית‪.‬‬ ‫‪ 5.6.8‬אישור שהספק עומד בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬לרבות‬ ‫לעניין רישום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע ברשות למשפט‪ ,‬מידע‬ ‫וטכנולוגיה (רמו"ט)‪ ,‬ובפיקוח על ידי רמו"ט‪ ,‬ככל שהדבר נדרש על פי דין‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ג' – מודל תפישתי למערכת ביומטרית‬ ‫כללית‬ ‫עמוד ‪ 73‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ג' ‪ -‬מודל תפיסתי למערכת ביומטרית כללית‬ ‫(מעובד על פי תקן )‪ ,ISO/IEC 19794-1:2006(E‬מהדורה ראשונה‪ 1 ,‬אפריל ‪)2006‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪ .1.1‬התקן עליו מסתמך מסמך זה‪ ,‬נועד לתאר את ההיבטים הכלליים והדרישות להגדרת‬ ‫תסדירים (פורמטים) להחלפת מידע ביומטרי בין מערכות‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬התסדירים (‪ )formats‬של העברת המידע ושל ייצוג הרכיבים הביומטריים‪ ,‬נועדו‬ ‫לאפשר עצמאות של מערכות מפלטפורמה מסוימת ("מערכת פתוחה")‪ ,‬תוך הפרדה בין‬ ‫הגדרות הנוגעות להעברת המידע לבין הגדרות הנוגעות לתוכן ולתכולה של המידע‬ ‫הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .1.3‬מתוך חלק מספר ‪ 1‬של התקן שבסימוכין‪ ,‬העוסק בהרחבה בתסדירים של העברת‬ ‫המידע‪ ,‬כולל המסמך הנוכחי בעיקר את רכיבי המודל התפישתי למערכת ביומטרית‬ ‫כללית‪.‬‬ ‫תפישה כללית של יחסי הגומלין בין הנושאים הביומטריים השונים‪:‬‬ ‫‪ .2.1‬הרכיב הגרעיני של האינטראופרביליות הינו של המידע הביומטרי התואם לפורמטים‬ ‫של החלפת מידע ביומטרי לפי תקן ‪ ISO/IEC 19794‬על חלקיו השונים‪.‬‬ ‫‪ .2.2‬פורמטים ביומטריים כמו בתקן ‪ ,)CBEFF( ISO/IEC 19785‬משמשים כ"עטיפה"‬ ‫סביב המידע הביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .2.3‬מאחר ומידע ביומטרי נחשב כמידע רגיש וכמטרה לתקיפות‪ ,‬הגנה קריפטוגרפית‬ ‫נדרשת בסביבות של החלפת מידע‪.‬‬ ‫‪ .2.4‬ישנה חשיבות רבה לתכונות ביומטריות כמו פרופילים של הגנה‪ ,‬הערכת (‪)evaluation‬‬ ‫אבטחת מידע וביצועים‪.‬‬ ‫‪ .2.5‬ממשקים ביומטריים חיוניים בכדי לאפשר ולהקל על אינטגרציה נוחה ושימוש‬ ‫ברכיבים ביומטריים במסגרת מערכות מידע כוללות‪.‬‬ ‫‪ .2.6‬מילון הנתונים הכולל את אוצר המושגים הביומטריים‪ ,‬מומלץ מאוד לשימוש על מנת‬ ‫להוות בסיס ושפה משותפת לכל העושים במלאכה‪.‬‬ ‫‪ .2.7‬מימוש יישומים אשר עושים שימוש באימות ביומטרי ובזיהוי ביומטרי‪ ,‬מתרחשים‬ ‫בהקשר לדרישות ולתפיסות רחבות יותר של היבטים חברתיים‪ ,‬היבטים משפטיים‬ ‫ותפיסות עולם‪ ,‬שצריכות להיות נדונות ומוחלטות‪ ,‬כדי לוודא תאימות מלאה ביניהן‬ ‫לבין היישום הספציפי‪.‬‬ ‫תרשים תפישתי של מערכת ביומטרית כללית‪:‬‬ ‫‪ .3.1‬למרות המגוון הרחב של היישומים והטכנולוגיות הביומטריות‪ ,‬לכל המערכות‬ ‫הביומטריות‪ ,‬ישנם הרבה רכיבים משותפים הקיימים בהם‪ ,‬כפי שיוצג להלן‪:‬‬ ‫‪ .3.1.1‬הדגימות הביומטריות נרכשות (‪ )acquired‬מאנשים על ידי חיישנים‪.‬‬ ‫‪ .3.1.2‬הפלט של החיישנים נשלח למעבד אשר מחלץ את המאפיינים (‪)features‬‬ ‫הייחודיים‪/‬המובהקים והניתנים לשחזור מתוך הדגימות‪ ,‬ומסירים את כל‬ ‫יתר המרכיבים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 74‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ .3.1.3‬המאפיינים שהינם תוצאה של התהליך הקודם‪ ,‬יכולים להישמר בבסיס‬ ‫נתונים כתבנית‪ ,‬או שהם יכולים להיות מושווים לתבנית ספציפית‪ ,‬להרבה‬ ‫תבניות או לכל התבניות אשר כבר קיימות בבסיס הנתונים‪ ,‬על מנת לקבוע‬ ‫האם יש "התאמה" (‪.)match‬‬ ‫‪ .3.1.4‬החלטה הנוגעת ל"טענת הזהות" נעשית על בסיס מידת הדמיון שנמצאה בין‬ ‫מאפייני הדגימה לבין מאפייני התבנית‪ ,‬או התבניות‪ ,‬מולם בוצעה ההשוואה‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬התרשימים בנספחים ג'‪ 1-‬ו‪ -‬ג‪ 2-‬ממחישים את זרימת המידע בתוך מערכת ביומטרית‬ ‫כללית‪ .‬המערכת הביומטרית הכללית מורכבת מתת‪-‬המערכות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .3.2.1‬הרכשת נתונים (‪.)data capture‬‬ ‫‪ .3.2.2‬עיבוד אותות (‪.)signal processing‬‬ ‫‪ .3.2.3‬אחסון (‪.)storage‬‬ ‫‪ .3.2.4‬התאמה (‪.)matching‬‬ ‫‪ .3.2.5‬החלטה (‪.)decision‬‬ ‫‪ .3.3‬התרשימים מתייחסים הן לשלב ההרשמה (‪ ,)enrolment‬והן לשלב התפעול‪ ,‬של‬ ‫מערכות אימות וזיהוי ביומטריות‪.‬‬ ‫‪ .3.4‬בסעיף להלן יתוארו מרכיבי תת‪-‬מערכות אלו ביתר פירוט‪.‬‬ ‫‪ .3.5‬חשוב לזכור ולשים לב‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬כי במערכת ביומטרית מסוימת וקונקרטית‪ ,‬יכול‬ ‫להיות שחלק מהמרכיבים התפיסתיים לא יתקיימו בה כלל‪ ,‬או שלא יהיה מיפוי‬ ‫והתאמה חד‪-‬ערכיים ביניהם לבין המרכיבים הפיזיים של אותה מערכת‪.‬‬ ‫מרכיבים תפיסתיים של מערכת ביומטרית כללית (תת‪-‬מערכות)‪:‬‬ ‫‪ .4.1‬תת‪-‬מערכת להרכשת מידע‪ :‬תת‪-‬מערכת זו אוספת תמונה (‪ )image‬או אות (‪ )signal‬של‬ ‫הסוגים הביומטריים (כגון – תווי פנים‪ ,‬טביעות אצבע) אשר הוצגו בפני החיישן‬ ‫הביומטרי‪ ,‬ומוציאה כפלט את התמונה‪/‬האות כ"דגימה ביומטרית"‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬תת‪-‬מערכת לתמסורת המידע (‪:)transmission‬‬ ‫‪ .4.2.1‬תת‪-‬מערכת זו (שאינה מוצגת בתרשים‪ ,‬וכן אינה תמיד קיימת בצורה מובחנת‬ ‫במערכת ביומטרית)‪ ,‬תעביר דגימות‪ ,‬מאפיינים ותבניות‪ ,‬בין תת‪-‬המערכות‬ ‫השונות‪ .‬דגימות‪ ,‬מאפיינים או תבניות‪ ,‬יכולים להיות מועברים תוך שימוש‬ ‫בפורמטים תקניים להחלפת מידע‪.‬‬ ‫‪ .4.2.2‬הדגימה הביומטרית יכולה להידחס ו‪/‬או להיות מוצפנת לפני התמסורת‪,‬‬ ‫ולאחר מכן – להיפרס ו‪/‬או להיות מפוענחת‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬לפני שייעשה בה‬ ‫שימוש‪.‬‬ ‫‪ .4.2.3‬ייתכן שדגימה ביומטרית תשתנה עקב "רעש" שיהיה בערוץ התמסורת כמו גם‬ ‫עקב איבוד מידע בתהליך הדחיסה או הפריסה‪.‬‬ ‫‪ .4.2.4‬מומלץ ליישם טכניקות של קריפטוגרפיה על מנת להגן על מקוריות‬ ‫(אותנטיות) המידע הביומטרי‪ ,‬השלמות (‪ )Integrity‬והסודיות שלו‪ ,‬בין אם‬ ‫מדובר במידע מאוחסן ובין אם במידע שעובר בתמסורת‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 75‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.4.3‬‬ ‫‪.4.4‬‬ ‫‪.4.5‬‬ ‫‪.4.6‬‬ ‫תת‪-‬מערכת עיבוד אותות (‪:)signal processing‬‬ ‫‪ .4.3.1‬תת‪-‬מערכת זו מחלצת את המאפיינים המובהקים מתוך הדגימה הביומטרית‪.‬‬ ‫‪ .4.3.2‬תהליך זה יכול לכלול את איתור האות (‪ )signal‬של המאפיינים הביומטריים‬ ‫בתוך הדגימה שהתקבלה (תהליך הידוע בשם "סגמנטציה")‪ ,‬חילוץ מאפיינים‪,‬‬ ‫ובקרת איכות שבאה להבטיח שהמאפיינים שחולצו יהיו מספיק מובחנים‬ ‫וברי‪-‬חזרה (‪.)repeatable‬‬ ‫‪ .4.3.3‬במקרה שבקרת האיכות דוחה את הדגימה‪/‬דגימות שהתקבלו (בהתאם לערכי‬ ‫הבקרה שהוגדרו)‪ ,‬השליטה בתהליך יכולה לחזור לתת‪-‬מערכת ההרכשה‪ ,‬על‬ ‫מנת לאסוף דגימה נוספת‪ ,‬או דגימות נוספות‪.‬‬ ‫‪ .4.3.4‬במקרה של הרשמה (‪ ,)enrolment‬תת‪-‬מערכת עיבוד האותות יוצרת‬ ‫מהמאפיינים הביומטריים‪ ,‬תבנית‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬תהליך ההרשמה מחייב‬ ‫לקחת מספר מאפיינים ביומטריים ממספר הצגות (‪ )presentations‬של‬ ‫המאפיינים הביומטריים של האדם הנרשם‪.‬‬ ‫תת‪-‬מערכת לאחסון המידע (‪:)storage‬‬ ‫‪ .4.4.1‬תבניות מאוחסנות בתוך בסיס נתוני ההרשמה‪ ,‬בתת‪-‬מערכת האחסון‪.‬‬ ‫‪ .4.4.2‬כל תבנית קשורה ומשויכת לפרטי האדם הנרשם‪.‬‬ ‫‪ .4.4.3‬יש לציין כי בטרם המעבר לשלב האחסון בבסיס נתוני ההרשמה‪ ,‬ייתכן ויהיה‬ ‫צורך בתסדיר מחודש (‪ )re-formatting‬לתוך פורמט להחלפת מידע של נתונים‬ ‫ביומטריים‪.‬‬ ‫‪ .4.4.4‬הערה חשובה‪ :‬תבניות יכולות להישמר במספר סוגי מקומות‪ :‬במכשיר‬ ‫ההרכשה הביומטרי שבו נקלטו; על התקן‪/‬מדיה נייד‪ ,‬כמו – כרטיס חכם;‬ ‫באופן מקומי‪ ,‬כגון במחשב אישי או בשרת מקומי; או בבסיס נתונים מרכזי;‬ ‫כל זאת‪ ,‬מותנה במערכת הספציפית‪.‬‬ ‫תת‪-‬מערכת להתאמה (‪:)matching‬‬ ‫‪ .4.5.1‬בתת‪-‬מערכת ההתאמה‪ ,‬המאפיינים מושווים כנגד תבנית אחת או יותר‪,‬‬ ‫ו"ציוני דמיון" (‪ )similarity scores‬מועברים לתת‪-‬מערכת ההחלטה‪.‬‬ ‫‪" .4.5.2‬ציוני הדמיון" מציינים את מידת ההתאמה בין המאפיינים המושווים‪.‬‬ ‫‪ .4.5.3‬לצורך אימות‪" ,‬טענת זהות" אחת של אדם שנרשם תוביל ל"ציון דמיון" אחד‪.‬‬ ‫‪ .4.5.4‬לצורך זיהוי‪ ,‬תבניות רבות‪ ,‬או אף כל התבניות בבסיס הנתונים‪ ,‬יכולות להיות‬ ‫מושוות עם המאפיינים‪ ,‬ובהתאם להפיק כפלט "ציון דמיון" לכל אחת‬ ‫מההשוואות הללו‪.‬‬ ‫תת‪-‬מערכת להחלטה (‪:)decision‬‬ ‫‪ .4.6.1‬תת‪-‬מערכת ההחלטה משתמשת ב"ציוני הדמיון" שהתקבלו‪ ,‬במסגרת ניסיון‬ ‫אחד או יותר של התאמה‪ ,‬על מנת לספק את תוצאת ההחלטה עבור טרנזקציה‬ ‫של אימות או של זיהוי‪.‬‬ ‫‪ .4.6.2‬במקרה של אימות‪ ,‬המאפיינים נחשבים כאילו הם "התאמה" מול תבנית‬ ‫מושווית‪ ,‬כאשר "ציון הדמיון" גבוה יותר מ"סף" מוגדר‪" .‬טענת זהות" לגבי‬ ‫רישום של נרשם יכולה להיות מאומתת על בסיס "מדיניות ההחלטה"‪ ,‬אשר‬ ‫יכולה להרשות‪ ,‬או שלא להרשות‪ ,‬מספר ניסיונות השוואה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 76‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.4.7‬‬ ‫‪.4.8‬‬ ‫‪ .4.6.3‬במקרה של זיהוי‪ ,‬המזהה של הנרשם או התבנית שלו‪ ,‬הינם ה"מועמד"‬ ‫הפוטנציאלי עבור אותו אדם‪ ,‬כאשר "ציון הדמיון" גבוה יותר מ"סף" מוגדר‪,‬‬ ‫ו‪/‬או כאשר "ציון הדמיון" הינו אחד מבין ‪ k‬הערכים הגבוהים ביותר אשר‬ ‫התקבלו‪ ,‬עבור ערך מסוים של ‪" .k‬מדיניות ההחלטה" יכולה להרשות‪ ,‬או שלא‬ ‫להרשות‪ ,‬מספר ניסיונות השוואה לפני שהיא מקבלת את החלטת הזיהוי‪.‬‬ ‫‪ .4.6.4‬הערה‪ :‬תפיסתית‪ ,‬ניתן להתייחס למערכות רב‪-‬ביומטריות‪ ,‬כלומר ‪ -‬כאלו‬ ‫שעושות שימוש במספר ביומטריות שונות‪ ,‬באותה הצורה של מערכות חד‪-‬‬ ‫ביומטריות‪ ,‬על ידי שמתייחסים לשילוב של דגימות‪ /‬תבניות‪ /‬ציונים‬ ‫ומאפשרים לתת‪-‬מערכת ההחלטה לפעול על פי "שילוב ציונים"‬ ‫(‪ )score fusion‬או "שילוב החלטה" (‪ ,)decision fusion‬בהתאם לעניין‪.‬‬ ‫תת‪-‬מערכת מנהלתית (‪:)administration‬‬ ‫‪ .4.7.1‬תת המערכת המנהלתית‪ ,‬שאינה מוצגת בתרשים‪ ,‬שולטת במדיניות הכוללת‪,‬‬ ‫במימוש ובשימוש של המערכת הביומטרית‪ ,‬בהתאמה לדרישת המגבלות‬ ‫המתאימות בהיבט החוקי‪ ,‬המשפטי והחברתי‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2‬להלן מספר דוגמאות להמחשה‪:‬‬ ‫‪ .4.7.2.1‬מתן היזון חוזר לנרשם במהלך ו‪/‬או לאחר הרכשת המידע‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.2‬בקשה למידע נוסף מהנרשם‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.3‬אחסון ותסדיר (פורמט) של התבניות הביומטריות ו‪/‬או המידע‬ ‫הביומטרי המיועד להחלפה‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.4‬מתן אפשרות להתערבות ידנית והחלטת מפעיל על הפלט‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.5‬הגדרת ערכי סף‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.6‬הגדרת ערכי הכינון של תת‪-‬מערכת ההרכשה‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.7‬שליטה על סביבות התפעול ועל המידע הלא‪-‬ביומטרי‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.8‬מתן הגנות מתאימות לפרטיות משתמש הקצה‪.‬‬ ‫‪ .4.7.2.9‬אינטראקציה עם היישום אשר עושה שימוש במערכת הביומטרית‪.‬‬ ‫ממשקים (‪:)interfaces‬‬ ‫‪ .4.8.1‬למערכת הביומטרית יכול שיהיו‪ ,‬או שלא יהיו‪ ,‬ממשקים ליישום חיצוני או‬ ‫למערכת חיצונית‪ ,‬באמצעות ממשק יישומי (‪ ,)API‬ממשק חומרה או ממשק‬ ‫פרוטוקול (הממשקים אינם מוצגים בתרשים)‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 77‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫פונקציות של מערכת ביומטרית כללית‪:‬‬ ‫‪ .5.1‬הרשמה (‪:)enrolment‬‬ ‫‪ .5.1.1‬בתהליך ההרשמה‪ ,‬מעובדת על ידי המערכת טרנזקציה לגבי אדם מסוים‪,‬‬ ‫במטרה לייצר ולשמור "תבנית הרשמה" לאותו אדם‪.‬‬ ‫‪ .5.1.2‬ההרשמה כוללת בדרך כלל‪:‬‬ ‫‪ .5.1.2.1‬הרכשת הדגימה‪.‬‬ ‫‪ .5.1.2.2‬סגמנטציה וחילוץ המאפיינים‪.‬‬ ‫‪ .5.1.2.3‬בדיקות של בקרת איכות‪ .‬בדיקות אלו עשויות לדחות את הדגימה‬ ‫או את המאפיינים‪ ,‬ככאלו שאינם מתאימים ליצירת תבנית‪ ,‬ולחייב‬ ‫הרכשה של דגימות נוספות‪.‬‬ ‫‪ .5.1.2.4‬יצירת התבנית (אשר עשויה לחייב מאפיינים ממספר דגימות)‪ ,‬עם‬ ‫אפשרות להמרה לפורמט החלפת מידע ואחסון‪.‬‬ ‫‪ .5.1.2.5‬ביצוע ניסיונות בדיקה לאימות או זיהוי ביומטרי‪ ,‬על מנת להבטיח‬ ‫שתוצאת ההרשמה הינה ברת‪-‬שימוש‪.‬‬ ‫‪ .5.1.2.6‬אם תהליך ההרשמה הראשון יימצא כלא‪-‬מספק‪ ,‬ניתן לאפשר‬ ‫חזרה על מספר ניסיונות להרשמה‪ ,‬וזאת כתלות במדיניות‬ ‫ההרשמה שנקבעה‪.‬‬ ‫‪ .5.2‬אימות (‪:)verification‬‬ ‫‪ .5.2.1‬בתהליך האימות‪ ,‬מעובדת על ידי המערכת טרנזקציה לגבי אדם מסוים‪,‬‬ ‫במטרה לאמת טענה חיובית כלשהי לגבי ההרשמה של אותו אדם במערכת‬ ‫(לדוגמה‪" ,‬אני רשום במערכת כאדם "‪.)"X‬‬ ‫‪ .5.2.2‬תהליך האימות ייעשה אחת מהשתיים‪ :‬או שיקבל את הטענה (‪ ,)accept‬או‬ ‫שידחה אותה (‪.)reject‬‬ ‫‪ .5.2.3‬תוצאת ההחלטה של האימות נחשבת כשגויה‪ ,‬באחד משני המקרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .5.2.3.1‬טענה שקרית (‪ )false‬מתקבלת (‪;)false accept‬‬ ‫‪ .5.2.3.2‬טענה אמתית (‪ )true‬נדחית (‪.)false reject‬‬ ‫‪ .5.2.4‬יש לשים לב לכך שמערכות ביומטריות מסוימות‪ ,‬מאפשרות לאדם יחיד‬ ‫להירשם עם יותר ממופע אחד של מאפיין ביומטרי (לדוגמה‪ ,‬מערכת עם‬ ‫ביומטריה של קשתית העין עשויה לאפשר למשתמשים לרשום את שתי‬ ‫תמונות העיניים‪ ,‬בעוד שבמערכת עם ביומטריה של טביעות אצבע משתמש‬ ‫עשוי להירשם עם שתי אצבעות או יותר לצורך גיבוי – למקרה שנגרם נזק‬ ‫לטביעת אצבע אחת)‪.‬‬ ‫‪ .5.2.5‬מערכת לאימות כוללת בדרך כלל‪:‬‬ ‫‪ .5.2.5.1‬הרכשת הדגימה‪.‬‬ ‫‪ .5.2.5.2‬סגמנטציה וחילוץ המאפיינים‪.‬‬ ‫‪ .5.2.5.3‬בדיקות של בקרת איכות‪ .‬בדיקות אלו עשויות לדחות את הדגימה‬ ‫או את המאפיינים‪ ,‬ככאלו שאינם מתאימים להשוואה‪ ,‬ולחייב‬ ‫הרכשה של דגימות נוספות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 78‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.5.3‬‬ ‫‪ .5.2.5.4‬השוואה של מאפייני הדגימה מול התבנית של הזהות שנטענה לגבי‬ ‫האדם הנבדק‪ ,‬ויצירת "ציון דמיון" (‪.)similarity score‬‬ ‫‪ .5.2.5.5‬שיפוט על בסיס התוצאה שהתקבלה‪ ,‬האם מאפייני הדגימה‬ ‫תואמים (‪ )match‬את התבנית‪ ,‬בהתבסס על הקביעה‪ ,‬האם "ציון‬ ‫הדמיון" גבוה יותר מציון הסף (‪.)threshold‬‬ ‫‪ .5.2.5.6‬החלטה סופית על ההתאמה‪ ,‬בהתבסס על תוצאת ההתאמה של‬ ‫ניסיון התאמה אחד או יותר‪ ,‬כפי שמוכתב על ידי מדיניות‬ ‫ההחלטה (‪.)decision policy‬‬ ‫‪ .5.2.6‬דוגמה‪ :‬במערכת אימות המרשה עד שלושה ניסיונות של התאמה עבור תבנית‬ ‫רשומה אחת‪ ,‬תוצאה של "דחייה שקרית" תהיה התוצאה של כל שילוב שהוא‬ ‫של "כישלונות להרכשה" (‪ )failures-to-acquire‬או אי‪-‬התאמה‬ ‫שקרית"‬ ‫"קבלה‬ ‫הניסיונות‪.‬‬ ‫שלושת‬ ‫במהלך‬ ‫שגויה‪/‬שקרית‪,‬‬ ‫(‪ )false acceptance‬תהיה התוצאה‪ ,‬אם הדגימה נרכשה והותאמה בצורה‬ ‫שגויה‪/‬שקרית לתבנית ההרשמה של הזהות שנטענה‪ ,‬בכל אחד משלושת‬ ‫הניסיונות‪.‬‬ ‫זיהוי (‪:)identification‬‬ ‫‪ .5.3.1‬בתהליך הזיהוי‪ ,‬מעובדת על ידי המערכת טרנזקציה לגבי אדם מסוים‪,‬‬ ‫במטרה למצוא מזהה של ההרשמה של אותו אדם‪.‬‬ ‫‪ .5.3.2‬הזיהוי מספק רשימת מועמדים שיכולה להיות "רשימה ריקה" או שתכלול רק‬ ‫מזהה אחד‪.‬‬ ‫‪ .5.3.3‬הזיהוי נחשב כ"נכון"‪ ,‬אם אותו אדם שנבדק רשום במערכת‪ ,‬והמזהה השייך‬ ‫להרשמה שלו נמצא ברשימת המועמדים‪.‬‬ ‫‪ .5.3.4‬הזיהוי נחשב כ"שגוי" באחד משני המקרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .5.3.4.1‬המזהה של אדם שנרשם‪ ,‬אינו מופיע ברשימת המועמדים (שגיאת‬ ‫זיהוי שלילית‪-‬שקרית – ‪;)false-negative identification error‬‬ ‫‪ .5.3.4.2‬טרנזקציה של אדם נבדק שאינו רשום במערכת‪ ,‬יוצרת רשימת‬ ‫מועמדים שאינה רשימה ריקה (שגיאת זיהוי חיובית‪-‬שקרית –‬ ‫‪.)false-positive identification error‬‬ ‫‪ .5.3.5‬מערכת לזיהוי כוללת בדרך כלל‪:‬‬ ‫‪ .5.3.5.1‬הרכשת הדגימה‪.‬‬ ‫‪ .5.3.5.2‬סגמנטציה וחילוץ המאפיינים‪.‬‬ ‫‪ .5.3.5.3‬בדיקות של בקרת איכות‪ .‬בדיקות אלו עשויות לדחות את הדגימה‬ ‫או את המאפיינים‪ ,‬ככאלו שאינם מתאימים להשוואה‪ ,‬ולחייב‬ ‫הרכשה של מספר דגימות נוספות‪.‬‬ ‫‪ .5.3.5.4‬השוואה כנגד חלק‪ ,‬או כנגד כל התבניות הרשומות בבסיס הנתונים‬ ‫של ההרשמה‪ ,‬ויצירת "ציון דמיון" (‪ )similarity score‬לכל אחת‬ ‫מההשוואות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 79‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ .5.3.5.5‬שיפוט על בסיס התוצאה שהתקבלה‪ ,‬האם כל תבנית שהותאמה‬ ‫(‪ ,)matched‬מהווה מזהה פוטנציאלי להיכלל ברשימת המועמדים‬ ‫עבור האדם הנבדק‪ ,‬בהתבסס על הקביעה‪ ,‬האם "ציון הדמיון"‬ ‫גבוה יותר מציון הסף (‪ )threshold‬ו‪/‬או הינו בין ‪ k‬הציונים‬ ‫הגבוהים ביותר שהוחזרו‪ ,‬ויצירת רשימת מועמדים‪.‬‬ ‫‪ .5.3.5.6‬החלטה סופית על ההתאמה‪ ,‬בהתבסס על רשימת המועמדים‬ ‫המתקבלת מניסיון אחד‪ ,‬או ממספר ניסיונות‪ ,‬כפי שמוכתב על ידי‬ ‫מדיניות ההחלטה (‪.)decision policy‬‬ ‫היבטים כלליים של שימוש במידע ביומטרי‪:‬‬ ‫‪ .6.1‬מבוא‪ :‬כאשר עושים שימוש במידע ביומטרי‪ ,‬ההיבטים הכלליים שיוצגו בסעיף להלן‪,‬‬ ‫צריכים להילקח בחשבון‪.‬‬ ‫‪ .6.2‬שונות טבעית (‪:)Natural Variability‬‬ ‫‪ .6.2.1‬מידע לאימות ומידע לייחוס‪ ,‬אינם זהים בדרך כלל‪ ,‬כאשר מבצעים תהליך‬ ‫התאמה (‪.)matching‬‬ ‫‪ .6.2.2‬אדם לא יוכל אף פעם להציג בדיוק את אותו המידע‪ ,‬מאחר והמידע מתבסס‬ ‫על הרבה מאוד גורמים שאפילו שינויים קטנים מאוד בהם (כגון – תרגום‬ ‫המידע‪ ,‬גלגול (‪ )rotation‬והפרעות (‪ )distortion‬של האצבעות)‪ ,‬כבר יוצרות‬ ‫מידע אחר‪.‬‬ ‫‪ .6.2.3‬לכן‪ ,‬צריך להגדיר יחד עם מבנה הנתונים הביומטרי‪ ,‬פרמטרים ספציפיים כמו‬ ‫– מרווחי שגיאה (‪.)tolerances‬‬ ‫‪ .6.3‬השפעת הגיל (‪ )aging‬ומשך השימוש‪:‬‬ ‫‪ .6.3.1‬מספר סוגי ביומטריה (לדוגמה – תמונת הפנים)‪ ,‬עוברים שינויים ככל שגיל‬ ‫האדם עולה‪.‬‬ ‫‪ .6.3.2‬לכן‪ ,‬חשוב להגדיר את תקופת השימוש הבסיסית של מידע הייחוס הביומטרי‪,‬‬ ‫או לספק אמצעים לעדכון המידע‪ ,‬אם הדבר ניתן‪.‬‬ ‫‪ .6.3.3‬משך השימוש שבו המידע הביומטרי יהיה עדיין תקף‪ ,‬כפי שמוגדר על ידי ספק‬ ‫היישום‪ ,‬צריך להיות קצר יותר או שווה לתקופת השימוש הבסיסית‪.‬‬ ‫‪ .6.4‬תנאי ההרשמה‪ :‬על מנת להגיע לתוצאות התאמה טובות‪ ,‬חשוב להגדיר את תנאי‬ ‫ההרשמה בהתייחס לאיכות המינימום הנדרשת של נתוני הייחוס הביומטריים‪ ,‬לדוגמה‬ ‫– מספר מזערי של מינושיה‪ ,‬במקרה של טביעות אצבע‪ ,‬או במקרה של מידע בצורת‬ ‫תמונה‪ -‬איכות מיקוד מזערית‪ ,‬ניגוד‪ ,‬רזולוציה וכד'‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫תהליכי עיבוד נתונים‪:‬‬ ‫‪ .7.1‬רמות עיבוד נתונים לפי תקן ‪ ISO/IEC 19785-1‬הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .7.1.1‬נתונים שנרכשו‪ :‬הנתונים נמצאים בצורתם הגולמית‪ ,‬כפי שנמסרו מהחיישן‪.‬‬ ‫‪ .7.1.2‬נתוני ביניים‪ :‬הנתונים שעובדו מתוך הפורמט שנמסר ע"י החיישן‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫לא נמצאים בצורה שניתן להשתמש בה להתאמה‪ :‬נתונים אלו נקראים "נתוני‬ ‫תמונה"‪.‬‬ ‫‪ .7.1.3‬נתונים מעובדים‪ :‬הנתונים הנמצאים בצורה שניתן להשתמש בה להתאמה‪:‬‬ ‫נתונים אלו נקראים "נתוני מאפיינים"‪.‬‬ ‫‪ .7.1.4‬עבור החלפת מידע בין מערכות‪ ,‬נתוני ביניים (תמונה או נתוני התנהגות) ונתוני‬ ‫מאפיינים‪ ,‬הינם בעלי רלבנטיות מיוחדת‪ ,‬כמוצג בתרשים שבנספח ג' ‪.3 -‬‬ ‫‪ .7.2‬דוגמאות של תסריטים שונים של רמות שונות של עיבוד נתונים‪ ,‬מוצגות בנספח ג' ‪.4 -‬‬ ‫ביומטריה מרובה (‪:)multi-biometrics‬‬ ‫‪ .8.1‬ביומטריה מרובה נחלקת לשלוש קטגוריות משנה‪:‬‬ ‫‪ .8.1.1‬רב‪-‬מודלית (‪ :)multi-modal‬שימוש בסוגי ביומטריות שונות‪ ,‬כגון – פנים‬ ‫וטביעות אצבע‪.‬‬ ‫‪ .8.1.2‬רב‪-‬אלגוריתמית (‪ :)multi-algorithmic‬שימוש בשניים או יותר אלגוריתמים‬ ‫שונים‪ ,‬לעיבוד של אותה דגימה ביומטרית‪.‬‬ ‫‪ .8.1.3‬רב‪-‬מופעית (‪ :)multi-instance‬שימוש בלפחות שני מופעים שונים של אותו‬ ‫סוג ביומטריה‪ ,‬לדוגמה – קשתית עין ימין וקשתית עין שמאל‪ ,‬או אצבע מורה‬ ‫ימנית ואצבע מורה שמאלית‪.‬‬ ‫‪ .8.2‬ניתן להשתמש באמצעי ביומטריה‪-‬מרובה‪ ,‬על מנת לשפר את הביצועים של מערכות‬ ‫ביומטריות במונחים של שיעורי השגיאות שבהם‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ג' ‪ – 1‬זרימת המידע בתוך מערכת ביומטרית כללית – שלב ההרשמה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫–‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫)‬ ‫;‬ ‫‬ ‫;‬ ‫(‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫עמוד ‪ 82‬מתוך ‪86‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ג' ‪ – 2‬זרימת המידע בתוך מערכת ביומטרית כללית – שלב האימות והזיהוי‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫–‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬‬ ‫‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫עמוד ‪ 83‬מתוך ‪86‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ג' ‪ – 3‬רמות עיבוד נתונים ביומטריים‬ ‫‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫‬ ‫)‬ ‫‬ ‫‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫‬ ‫עמוד ‪ 84‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫נספח ג' ‪ – 4‬דוגמאות לתסריטי התאמה (‪)matching scenarios‬‬ ‫תרשים ד' ‪ – 1 – 4‬שימוש בנתוני מאפיינים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ " "‬ ‫ " "‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ " "‬ ‫‬ ‫" "‬ ‫‬ ‫עמוד ‪ 85‬מתוך ‪86‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪Prime Minister's Office‬‬ ‫הממונה על היישומים הביומטריים‬ ‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬ ‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫תרשים ד' ‪ – 2 – 4‬שימוש בנתוני מאפיינים בתסריט של "התאמה על הכרטיס"‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ " "‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫" "‬ ‫‬ ‫" "‬ ‫‬ ‫עמוד ‪ 86‬מתוך ‪86‬‬