‫הערכת נזקי הפיקוח הביומטרי‬ ‫תקציר הרצאה ‪ -‬סדנה לפרטיות וסייבר‪28.4.15 ,‬‬ ‫מר אבי מרציאנו‬ ‫פרקטיקות של מעקב ופיקוח ביומטריים הפכו בעשורים האחרונים למרכיב משמעותי בהתנהלותם‬ ‫של גופים ומוסדות‪ ,‬החל בארגונים מסחריים וכלה במדינות לאום‪ .‬חוקרים טוענים שפרקטיקות‬ ‫אלו משקפות את אחד מהשינויים החברתיים המשמעותיים ביותר בחמישים השנים האחרונות‪.‬‬ ‫בעוד שהשלכותיהן של פרקטיקות אלה זוכות להתייחסויות רבות במחקר האקדמי‪ ,‬מרבית‬ ‫החוקרים מתארים אותן באופן אנקדוטי ולא שיטתי‪ ,‬או מתמקדים בהיבטים ספציפיים כמו הפרת‬ ‫הפרטיות‪.‬‬ ‫בסדנה זו אציג מודל תיאורטי ששואב משני שדות מחקר מרכזיים – לימודי מעקב ופיקוח‬ ‫(‪ )surveillance studies‬ומדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה (‪ .)STS‬מודל זה מבקש למפות ולאפיין נזקים‬ ‫אפשריים של מעקב ופיקוח ביומטריים והוא כולל ארבע קטגוריות מובחנות‪ .‬כל אחת מהקטגוריות‬ ‫מתמקדת בקבוצה חברתית אחרת ובנזק ספציפי‪ .‬המודל מאתגר את מערכת היחסים שבין ארבע‬ ‫הקטגוריות במטרה לאפשר הערכה וניתוח ביקורתיים של פרקטיקות מעקב ביומטריות‪ .‬מבחינה‬ ‫זו‪ ,‬אחת מתרומותיו המרכזיות של המודל היא הדיון בפרקטיקות מעקב שונות תחת מסגרת אחת‪,‬‬ ‫מתוך הבנה שיש לראותן כרצף‪ .‬לצד הצגת המודל‪ ,‬אבקש לדון במשמעותן הערכית‪-‬מוסרית של‬ ‫פרקטיקות מעקב ולאתגר את מערכת היחסים שבין פרקטיקות אלה לבין זכויות אזרח וזכויות‬ ‫אדם‪.‬‬