• !:!:;:!:I:!:;: • •• mmmmmmmmmmmmmmmm • •a ה״כ פרופ׳ שמעון שטרית בכנס י ר ו הנהלות וועדות במתרסים: ״תפקיח של הדירקטור לשרת לא רק את ההנהלה בה הוא חבר אלא את הציבור כולו בשנת תש״ל תפתת תכנית לימודים אוניברסיטאית עבוד ירדם המשחק ,כך שיתאימו לעבודת המתנ״ס. מאת עדנה בוסטין .3התקציב :התקציב צריך לכלול את כל התחדשות ותחלופה הם המאפיינים הבול טים ביותר בהנהלות המתנ״סים בשבועות אלו .כמעט בכל הנהלה ישנם שינויים בעק בות הבחירות לרשויות את ...ההנהלה כולה. מצב במתנ׳׳ס״ ובו לבד מנהלים בעקרונות ובכללים המכתיבים את עבודת ההנהלות בצורה טובה מסודרת לעבודתן. במסגרת זו התקיים באוניברסיטת בר־ אילן כנס ליושבי־ראש הנהלות וליושבי־ראש ועדות במתרסים .פתת א ת הכנס מנכ״ל החברה למתנ״סים מר שאול לילך ,א ש ר ברך את המשתתפים והציג בפניהם את תפיסתה ש ל החברה למתנ״סים ואת מקומה של ההנהלה בתפיסת עולם זאת. פרופ׳ שטרית :על ההנהלה לקבוע א ת כללי המשחק. ז״ר חיה יצהקי ברכה את מ.שתתפי הכנס בשם אוניברסיטת בר־אילן והציגה ל מ ש ת ת פים את הרעיון ש ל תכנית לימודים אקדמית ליושבי־ראש הנהלות וועדות במתנ׳׳סים. ח״כ פרופ׳ שמעון שטרית הוזמן ל ש א ת את ההרצאה המרכזית ,א ש ר נסבה אודות מעמדו בכלל ובמתנ״סים בפרט. שטרית ,כוללים את: שטרית התייחס בדבריו למעמד הדירקטור להנהלה :על ההנהלה תודתנו נתונה לכל הגופים והמוסדות שסייעו לנו באתמ כנס המנהלים בירושלים BUS SERVICES אוטובוסים ומיניבוסים מפוארים וממוזגים לתיירות 03-651181 ח נ י ר .ינ< ^11נ ״ N מ ש ה שיפמ! שהותי ביטוח טל• ו02 4>;979 שרות למתנ״סים מכל הלב יוסי לב וחברים ערבי שירה וזמר ושחריות לבתי־ספר 057-435139 מגדל־דוד בע״מ מכונות מ ש ר ד י ו ת -נייר מוצרי נייר וקרטון -ציוד ורהוט משרדי שושן 2פינת כודש ,ת.ד .ו 2יוושלים טל228573 223042 . פ ר נ ק ל א ת כ ץ קבלני בנין ופיתות בע״מ רח׳ מ ש ה שרת ,52קרית חיים 26260 טלפונים04-723716 ,725376 : קונפליקטים ,יתסי עירית ירושלים אגף התיירות והמוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד אנוש, למתנ״סים המתעוררת בגין החוק הקובע ,כי מוזמנים יושבי־ראש למלאו ההנהלות, והתברים ולהחזירו בהקדם ,על־מנת ל א פ ש ר טובת התברה בהנהלתה הוא חבר ,אלא גם את עיצובה הסופי של התכנית א ש ר אמורה את טובת הציבור כולו .לעיתים ,ישנה התנג להפתת בשנת תש״ן. נגישים עיל פעילות במתירים נמוכים ,צריך המתנ״ס להפעיל פעילות יקרה ובכך אינו מ א פ ש ר יושבי־ראש ממתנ״סים בכל רחבי הארץ, מרמת־הגולן ועד אילת ,א ש ר השתתפו בכנס, הביעו א ת תקוותם כי כנסים אלו יהפכו לחלק מן השגרה במערכת ולא יהיו בבחינת ארוע חד־פעמי. לחברינו באמון הגיףנט תודה עירות וטובוסים מאזנים בדבריו ,נגע פרופ' שטרית בבעיה יחודית תקציבו צריך להיות מאוזן ,ואזי במקום להפ לקבוע א ת פתרון ודויתות בימים הקרובים יופץ שאלון בעניין בין כל הכלי התשוב ביותר .צריך שיהא אמון בו כללי ש ל הדירקטור בחברה הציבורית. פות עם הצוות הבכיר. וזולים לבין טובת המתנ״ס ,א ש ר פרופ' תכנון, תקצוב, ניתות הצוות הבכיר :חשיבות רבה לישיבות מ ש ו ת ו .המנהל והצוות המקצועי :המנהל הוא וביכולתו. טיים לתפקוד ההנהלה :תפיסת העולם המת־ כספיים, ש ו ת בין טובת הציבור הגורסת מתן שירותים .2מערכת יחסי־גומלין בין המנהל והצוות יושבי־ראש הנהלות והוועדות במתנ״סים תעסוק בנושאים אותם רואים התברים כקרי־ הכרת הקהילה ועוד. תפקידו ש ל דירקטור הוא ל ש ר ת לא רק את כלי העבודה ש ל ההנהלה ,אומר פרופ׳ תכנית הלימודים ההולכת ונבנית עבור נ״סית ,קבלת התלטות ,ניהול ישיבות ,ש י ט ו ת .5קשר בלמי פורמלי עם הקליינטים ועם והשני -״הנהלה על רגל אחת" א ש ר מתמקד ולאפשר להתייעץ ברואה התשבון וביועץ המשפטי. ומנוהלים ,גם רקע ,תורה ותפיסת עולם; כניסה האוברדרפט וכוי( .כ א ש ר י ש ספקות תשוב למתנ״סים שני מדריכים .האחד " -מדריך ההנהלה .המטרה היא להבטית את בניית מדיניות פעולה. )תזרים מזומנים ,ד ר ת תודשי על מצב הבנק, בעיצומה ש ל תקופה זו הוציאה התבדה לחבר הנהלה הפעילות הקיימת במתנ״ס כולל זו הממומנת על־ידי גורמי חוץ .באמצעות התקציב שולטת תות ,שהרי זו למעשה משמעותה ש ל קביעת .4מערכת הבקרה :מערכת החשבונות הרשויות ממנים מי את נציגיהם להנהלה ומי בכל מקרה^אומר פרופ' שטרית ,על ההנהלה להתמודד עם הבעיה ולפעול בעיניים פקו־ ההנהלה בכל הקורה במתנ״ס. המקומיות .ראשי לשכ«<ז^-.מסוימות להשתלב בפעילויותיו. ברכות נאמנות לרגל יובל ה־.75 איתולינו להמשך שיתוף פעולה פורה. משפחת המתנ״סים כנס מנהלים ארצי 25-26.6.89בירושלים בנושא: אהבת ארץ ישראל ,ציונות ומורשת לזי׳ר יעל פהנר מנהלת העמותה לקידום החינוך הקהילתי בבתי הספר ולצוות העמותה ברכותינו לרגל קבלת פרס החינוך כן תרבו ובן תוסיפו! בנזתנ״סיס 149 תבנית אליה מתלהקים ובאים פסיפסים של עדות ונופים. פסיפס התבוננות הדורש בגלוי זהו האור הגנה .ע ב ר טמון בחביוני ארץ, מרהיב בעוצמתו ,אך נחבא אל הכלים ,מ ש ד ר מספר מעשיות ונפלאות ויחידים המבינים, אוצר בלום ש ל הכל ולא כלום .קיבוץ גלויות שורשים תיים בשלום זה עם זה. האדם הוא המוקד .כל שנברא למענו נברא שיהא לו בהבנה ,בנגיעה ,בחושים וראוי ותחושות ,דרכם תחדור האהבה לטבע ולנוף, לחי ולצומח ,לאתר ולמורשת. פסיפס נסתר לא רק בירושלים ובצפת ,לא רק בטבריה ובשכם .גם בנתיבות ובאופקים ,בשלומי ובמעלות י ש מאלה וגם מאלה .כל פרצוף ,כל פתח וחלון ,כל ש ע ר מקומר וסורג מותלד יכולים לעורר זכרונות מעורפלים .אין זו הזיה בהקיץ ,זוהי מציאות של פסיפס נסתר :פיסת חרס ,ממצא ארכיאולוגי ,בית המעברה ,בית הוועד ,בור המים ,הבאר והאנטילייה ,כד והאוטו החלב הירוק, הסראיה ומשטרת טיגרט ,כל אלו ואחרים הם אתרים בקהילה, ראויים להתייתסות ,לאיתור ,לשימור ללימוד ולסיור. • 1 לפועלו ש ל האדם .הילוך במבוך פסיפס בית הכנסת העתיק ביריחו -עברי לאורך ח ו ט הקשר מאברהם ו ע ד הקהילה ,עד טמון בחביוני א ר ץ שם הישוב ומסורוח המשפחה .מרבי עקיבא ע ד א ו ר עקיבא ,מיצחק רובנו)יואב( ועד שדה של נופי אנוש וטבע א ש ר בהדדיות מופלאה יואב .ע ו ד קטע בפסיפס מאוחר ,בפסיפס בנוי כנס מנהלים ארצי מתכנס בימים אלה בירושלים במסרה להקנות כלים ורע יונות בדרך חווייתית למנהלים ,בתקווה שיהוו סוכנים בקהילותיהם ויביאו אוכלוסיות יעד רבות ושונות לטייל בירוש לים בתקופה זו. הכנס מוקדש לנושא אהבת ארץ ישראל ,ציונות, מורשת וירושלים. להלן רשימתו של מאיר כהן בנושא: • • i l i i i i f ' J i l .1 קטעי מקורות יהודיים ,שירי "רחל ,כיסופי עולי הרגל ,בית שמאי ובית הלל ,פרקי אבות ודמויות שהיו והותירו תותם. קהילה מקודשת מכל הארצות Iארץ ישראל סבא ונבירה בנסתר ,דורש חקירה ודרישה .פסיפס קולות הזמנה אך מעטים מסוגלים לשמוע, נוף * y״י־ ׳#י האדם הוא המוקד .הקהילה היא המסגרת, סיון תשנז״ט ,יוני 1989 זכרונות ראשוני הישוב ותלוצי המעברה ,קבר ומטבע, כתובת ואגדה .זהו השילוב של קורות ומקו רות ,אסמכתאות להמשכיות הקשר ,הכרתי להבנת העבר ,תיוני להווה. ארץ י ש ר א ל מקודשת מכל הארצות .עמים תלפו והותירו בה רישומם .נמצא לה ל א ר ץ ישראל לב רתב להכיל את הכל :יהודים ,נוצ רים מוסלמים, דרוזים וצירקסים ועוד. באותה ת ש ת י ת ובאותו אתר נדתקות ובאות מסורות הדתות .שפרעם ופקיעין ,עכו ותברון הם מ ע ט מרבים .נבי יונס הוא יונה הנביא,אברהם הוא אל־תליל ,יהודה הוא נבי יודא, נבי סמואל הוא שמואל הנביא .עוד דמויות אחרות מ ק ו ד ש ו ת לאלו גם לאלו .שית בילל הוא המואזין של מוחמר ,קול המואזין משתלב בפעמוני כנסיות ובסילסולי התפילה ויוצר תיוניות בנוף הארץ .זהו המסד עליו ניתן להשתית את ההבנה בין לבין ,אירות ולימודים הדדיים ,ליקוט מסורות ומפגשים עם דמויות ועוד כיד הרצון והדמיון. •IP > סידנא עלי -מסורות מתכנסות באתר ובנוף קרוב ורחוק הרחוק עלום ומלהיב .נופים עתירי ירוק, מים ,א ת ר ומדבר .חוויית המפגש עם נופי־ שכנים היא ביסוד תיבת הארץ .עולמות התב־ ויים בנפש צצים ונוסקים אל מ ו ל מפל ,גיא, האוטו הירוק בגדרות -מציאות ש ל פסיפס נסתר חגחוגים במהות ש ל גיחה קצרה ש ל יציאה מהשיגרה. השיגרה היא הזדמנות .התוג והתג הם השיגרה ,שגורים בלות הפעילות ככוכבים במסילותם חולפים ושבים .צריך לנצל את ההזדמנות ,לצאח מהשיגרה .כל חג נושא הסימנים הקרובה. בסביבה להביא את מזכרת הקשורה בטבע הארץ,בנוף ובמורשת. הביתה איל המתנ״ס והתוג :לצייר את הנוף, תג האסיף ותג הקציר ,האתרוג והלולב, ליצור כלי חרס מקרקעות הסביבה ,לתולל ספירת העומר מהתל תרמש בקמה ועד מתן לצלילי כלי נגינה עתיקים ,לנגן על קחרוס תורה והר סיני .ראשי חדשים וימי צום, ונבל ,להפיק הצבע מן הטבע ,ליצור יודאיקה חנוכה ואתרי המכבים ,ט׳׳ו בשבט ושבעת באמנות, המינים שנתברכה בהם הארץ ,סתיו וסוכות, דגמי בתים ואתרים ,להפיק ש מ ן ויין תירוש. אביב ופסח ,קיץ ושבועות .אלו הסימנים, לשתזר בית בד ,גת ,מגדל ושומרה .להתבונן מצויים ביומן השנה .אלו הסימנים ליציאה נופי טבע ואדם לפעילות יוצרת פיסת ארץ ישראל ,ללקט־ משתוקק לזהוב המדבר ואחר מן הנגב אלי חידון וטקס ,המחזה ופינח חג ,אימרת החודש ס ל ט פירות העונה ו ס ל י ת ) ס י ו ר ללא תשלום( לנוף -בנגיעה ,בחושים ובתחושות .זה מן הגולן להביא תוויות והוויות ש ל עדות ומנהגים, ודמויות המועד ,מלאכות העונה וחפצי החג, לליקוט מצוק ומבצר .זו תוויה המשוקעת בגוף ובלב ולתרגם לעצב תצוגת • ס ו ד האהבה -הקשיש והנער אל נופי אתגרים, ;ים ומבטאים צורך נפשי אנוש וטבע. אל מ ו ל רחוק ועלום ניבטת הסביבה כמפו־ ענתת .השכונה והרחוב ,מוסדות ציבור ותי ווך ,האתר הקטן ,מבנה עתיק ,נתל אכזב, מפעל ואנדרטה הם מן הבית ,כל כך קרוב מלאכות עתיקות, שניתן לגעת ולהדק את הקשר .אלו האתרים שלנו .אם יד אוהבת תגיע עדיהם ,אם אוזן רגישה תאזין לקולות ייפתתו השערים גם לאחרים .אלו השערים ש ל אהבה -לקרוב מפל נחל דוד -חווית מפגש עם נופים בחגחוגים. אצלינו או אצלכם בכל מקרה תרגישו בבית ^,.,^Jk תיאטרון החאן ן ״״נולדו ״מה שבלב״ בקרוב ״חברה״ I אשמים" I . . . 1 1הצגות חדשות תיאטרון החאן מגיע לכל מתנ״ס בארץ. ק י י ט נ ו ת ,טיולי מ ש פ ח ו ת ו ס ת ם ״ כ י י פ נ י ם " : א ת ם מ ו ז מ נ י ם ל ש ל ב ב י ק ו ר ב י ר ו ש ל י ם ע ם צ6יה בהצגה ש ל ת י א ט ר ו ן ה ח א ן ,ב י ק ו ר ב מ ו ז י א ו ן מ ג ד ל דוד ,מ פ ג ש ע ם ש ח ק נ י ם ^שותכ^ןו^^^^מ^הלי^שוב^^^^^ מ ת י ר ה ט י ו ל 23ש ״ ת ל א י ש כ ו ל ל הכל. ולרחוק. תיאטרון החאן ו828ו02-7 במתנ״סים 149 מתני׳סים מצטיינים מחה ירושלים מחה המרכז מתנ״ס מורשה מתנ׳׳ס מורשה ,בניהולו ש ל מיכאל בן אבי, זכה בפרס מתוך נימוקיק אלה: ומעורבת עם ארגונים פנים וחוץ שכונתיים כמו :טיפת חלב ,שירותי בריאות ,שירותי נוער ,מחלקות בעיריה ועוד .שיתוף פעולה זה הנהלה פעילה ומעורבת ,המקיימת י ש י תרם ותורם רבות למעמדו ש ל המתנ׳׳ס ו ל א בות סדירות תוך השתתפות פעילה ש ל כל מון שרוחשים לו תושבי השכונה מחד והשי חבריה ובעיקר יצויינו תושבי השכונה המג רותים השונים מאידך. לים מעורבות בתוכניות צוות המתנ״ס ע ו מ ד בלחצים קשים ש ל המתנ״ס ובפעילותיו .ההנהלה הינה שותפה חלק מ ת ו ש ב י השכונה הנוהג באלימות מילו מלאה לנעשה ,תוך קבלת אחריות מלאה לית ופיזית .על אף זאת ,מתפקד הצוות באופן מלאים הרמוני ,באוירה טובה ,שקטה ותומכת .אופן להתלטותיה פעילה ומתן ותומכת גיבוי ותמיכה למנהל ולצוות במילוי תפקידם. המתלים פעולה זה מצביע ,ללא ספק ,על רמה מקצו מ ש מ ש כבית וכמרכז לתושבי השכונה המוצאים במתנ״ס מקום נעים וצוות גבוהה עית ש ל הצוות ,ש ל המנהל ושל ההנהלה. המקשיב ופחות לסייע להם .בעיקר, על אף הקשיים והלחצים בהם היה נתון קשישי השכונה וצעיר*ם רבים ,א ש ר להם זמן המתנ׳׳ס ,פעלו המנהל וצוותו תוך הקפדה רב פנוי ,ובמתנ״ס הם מבלים את זמנם בצורה ושמירה על נוחלים תקינים ועל איזון כספי, חם סיון תשמ״ט ,יוני 1989 קרית עקרון מתנ״ס קרית עקרון ,בהנהגתו של מנהלו איתן מזרחי וצוות מסור וחרוץ ,יצר קהילה תוססת ומעורבת ואף פרש דרכים וכיוונים תדשים שהשפיעו רבות על הישוב בפרט ועל מתנ׳׳סים אחרים והחברה למתנ״סים בכלל. מתנ״ס קרית עקרון הצליח ל מ מ ש את הרעיון שפותח על־ידי החברה למתנ׳׳סים והתאתדות התעשיינים בדבר שיתוף פעולה בין מפעלי תרושת ומרכזים קהילתיים. בקרית עקרון נוצר ק ש ר עם מפעל ׳׳תדיראך המקומי ,ומזה שנתיים ויותר מתקיים קשר רצוף ומוצלת הכולל פעילויות רבות ומגוונות כגון :קייטנות משותפות ,הכשרה מקצועית לצעירים מובטלים ופעילויות תרבות וחברה מחוז הצפון המתנ״ס פיתת עבודה מקורית ביותר עם נוער .מועצת נוער רתבה מנהלת את פעיל ויות הנוער ביישוב ומתפקדת כהנהלה צעירה ש ל צעירי המתנ״ס. מסגרת מעניינת נוספת היא מ נ ר פ - מרכז נוער פעיל ,המסייעת לנערים בשיפור הישגיהם בלימודים בשיטות חדשניות ,בפעי־ לות העשרה מעמיקה ובביצוע פעולות המבטאות זיקה אמיתית ש ל הנוער לישוב. המעורבות העמוקה שמפגינים תושבים רבים במתנ׳׳ס מביאה את הקהילה לפיתות עצמי מרשים המתבטא ל מ ש ל במפעל מנויים ענק המופעל כולו על־ידי פעילים ,מערכת רחבת היקף בגיל הרך ופעילות מוצלתת. נעימה. מתנ״ס מרום הגליל ,בניהולו של א ש ר רחום ,זכה בפרס מתוך נימוקים אלו: ניהול תקין ש ל המערכת ,תכנית ארגונית ותקציבית לאורך שנים ,עבודת צוות טובה, הנעשית על־ידי המנהל א ש ר רתום וצוות הרכזים, למרות קשיים אוביקטיביים של המתנ׳׳ס האזורי -פיזור גיאוגרפי גדול. צוות המתנ״ס ידע לפעול עם האוכלוסיות השונות, ואיפשר בני מושבים, ודרוזים קיבוצים להם פעילות תרבותית ,תברתית ברמה גבוהה. א ש ר רחום מנהל ותיק ,המחדש ומתחדש ומפעיל צוות ותיק שאינו קופא על שמריו. צוות המתנ״ס הצליח להביא למעורבות משותפות. תושבים בנעשה בישוביהם ,ברמה גבוהה ש ל עובדה א ש ר תרמה ליכולת עמידתו ולתפקודו המתלים פיתח מערכת יחסים מ ש ו ת פ ת מתנ״ס מרום הגליל הפעלה קהילתית ,תוך מתן אתריות למושבים התקין ש ל המתנ״ס. והקורה בישובם ,הן מבחינת התכנים והן מבחינת החקציב. המתנ״ס מפעיל פרוייקט חדשני ומצלית - מחה הדרום הספר ,כ א ש ר יומיים בשבוע הופכים לימים ארוכים ובהם תוכניות העשרה וחוגים הנית־ מתנ״ס דימונה מתנ״ס דימונה ,בניהולו ש ל שמעון כהן וצוותו, בפרס זכה המצטיין על עבודה מאומצת ומסורה ,שינוי דרכי עבודה והשיבה והשגת יעדים שהוצבו בתכניות העבודה. המתליס שיתף פעולה עם ארגונים שונים בישוב ,בעיקר עם בתי־ספר ,ועדי שכונות ומוסדות כמו הקונסרבטוריון למוסיקה, מע״ש ,מוסד טללים לחינוך מיוחד ועוד. הם לכל המשפחה. יחודו של המתנ״ס מתבטא המתלים עם הנהלת המתנ״ס ,עובדה שהביאה אווירה של עשייה משותפת והפניית האנרגיה ש ל בישוב ,אינו כופה את דעתו עליהם המתנ״ס ו מ א פ ש ר להם יוזמה תופשית. מפעלים עירוניים כמו ש ב ו ע הטבע וארועי ולנלמדים במערכות שונות בישובים אתרים קיץ ,ועל עבודה מעמיקה ומקיפה עם בתי בארץ. בני הנוער העלו אח המחזמר "ספריי מחה השרון מתנ״ס יד התשעה הרצליה מתנ׳׳ס יד התשעה בהרצליה ,בניהולו של מיקי פרידמן ,זכה בפרס מתוך נימוקים אלו: mm A i מפגש עם הסופרת שלומית כהן מחה חיפה מתנ״ס תענ״ך מתנ״ס תענ׳יך ,בניהולה ש ל אריאלה הזמן, זכה בפרס מתוך נימוקים אלו: במתליס תעל׳ך התגבשה ופועלת הנהלה שהינה דוגמא להנהלה הלוקחת אחריות בגין הסמכות שבידיה .ההנהלה מתכנסת בתדי רות של אתת ל־ 3שבועות ,מקיימת דיונים עיניניים בכל הקשור למדיניות ולקביעת דרכו ש ל המתליס. המתלים הצלית ,בתקופה קשה זו ש ל ההתיישבות העובדת ,לגבש תוכניות לפעי לות ש ל בני נוער ומבוגרים ,מקיים ארועים קהילתיים ותרבותיים ו מ ש מ ש כפרת על רקע המשברים הכלכליים והחברתיים במושבים. מתליס תעליך הוכיח שאין צורך במבנים מפוארים והנהלתו לקידום המערכת והרחבתה. המערכת הקהילתית ש ל המתנ״ס חולשת עותם של כל זאת ,תוך בניית מערכת יתסים הדוקה הבלתי אמצעי שהוא יוצר עם הגופים ה ש ר נים לפיתות ולהרתבה תכניות תדשות ומגוונות. בקשר קהלים בקרב אוכלוסיות חלשות ,על ארגון שם המתנ״ס בכל תחומי האמנות .חלק גדול מהמפגשים הרתבת מיוחד פרוייקט קו העימות נוצל היטב על־ידי תלמידי בתי־הספר למגוון רתב ש ל פעילויות על תתומים רבים ש ל תרבות ואמנות ובאמצ על נים על־ידי המתנ״ס. הספר בישוב .באמצעות המתל׳כז נתשפים נולדו פרוייקטים שהפכו למדוברים דגש הארכת והעשרת יום הלימודים בבתי ובתשתית פיזית ,אלא י ש צורך בכוח־אדם מקצועי טוב כדי להוכיח שוב את מה שיודעים כולנו ,כי עם קצח רצון ויוזמה א פ ש ר לעשות הכל. התיאטרון הקהילתי יד התשעה ,הרצליה מתנ״ס זה מתפעל שכונה בעייתית תוך המעככת הכספית ש ל המתנ״ס גדולה אמיתי, ומתופעלת בצורה ראויה לתיקוי ,הן בצד הני בתהליך ש ל קביעת המדיניות וקבלת החל הול הכספי התקין והן בשליטה העדכנית ש ל ראיה קהילתית ושיתוף תושבים המערכת הכספית והתשבונאית. טות ,תוך ביצוע והערכה משותפים. המתנ״ס שוקק תיים ומלא פעילות כל מיקי פרידמן יזם וכתב נוהלים ברורים שעות היום .הצוות קטן אך יעיל ,כל אחד להעסקת כות־אדם שעתי אותם הוא מיישם מתברי הצוות ממלא יותר מתפקיד אתר, במתליס ואף הפיץ נהלים אלה למנהלי המתח עבודת ביניהם לשימושם .התקציב מוגש עם קווי מדיניות, הצוות ושיתוף ראויים לציון מיותר. הפעולה תוכנית פעולה שנתית וכלי הערכה. i f במתנ״סיס 149 סיון תשמ״ט ,יוני 1989 מדיניות בת יענה כלפי האוכלוםיה התתית במתנ״ס ד»]<ה הצליחו ליצור r3 a n r n מאת יולי בן לביא, מנהל מתנ״ס רוממה ,ירושלים בעתון הקודם )48ו( התפרסמ חלקה הראשון של כתבה בנושא: מדיניות בת יענה כלפי האוכלוסיה החרדית .בגליון זה אנו מביאים חלקה השני את והאחרון הכתבה. של .. האוכלוסיה ההדדית לחילוניות אך מה קדה במקמות אהדים^ ומחע אין מדימת בחדה במשא דגיש בין נציגי החרדים ל׳ס החילונית .המתל׳ס לא יעשה האוכלוסיה אבחנות על רקע לאום ,דת ,מין וגזע ו ד ל ת ר תיו צריכות להיות פתותות בפני צל־תועוב כ ל עוד נשמרים עקרונות היסוד. לצורך כך שהוגשה גובשה מקצועית, תוכנית כהצעה לפיתוח פרוייקט מיוחד לגיוינט ישראל .המתל׳ס קיבל במשך שנתיים מימון לעובד קהילתי מיותד ,ש י ש ק ו ד על פיתוח הסובלנות וההידברות ההדדית בין כל מגוון האוכלוסיות בקהילה שירותים ותוכניות פיתות ויפעל למען לאוכלוסיה התרדית. במשך האחרונות, השנתיים מןזליך קשה וממושך ש ל עבודה קהילתית, המתנ״ס הלומדות בבית־הספר פעמיים בשבוע אחה׳׳צ - וכיום ישנן כ־40ו 3נות בחוגים אלו. כמו כן ,תובה לציין שלמתנ״ס ברוממה י ש שלוחה תרדית ב ש כ ו נ ת ע ז ר ת תורה ב ש ם " נ ו ח חמד". במקום מתקיימת במשך 7השנים האתרונות פעילות קהילתית עניפה עבור נשים ובנות .בצעדים הראשונים ש ל המתנ׳׳כו בהתמודדות עם הנושא החרדי ,סייעה רבות רכזת השלוחה דבורה ןזנדלוביץ ,א ש ר תרמה מנסיונה הרב והעשיר בעבודה עם התרדים. האתרונים האם בחלוקת "העוגה" התקציבית •של המתל׳ס צריכים לתת עדיפות לאוכלוסיה החרדית שמהווה את רוב השכונה? או להש־ ^ ע באוכלוסיה שנותרה החילונית בשכונה והמסורתית ושמאופיינת בבעיות סוציאליות ק ש ו ת ובמיוחד בילדים ובני נוער הנמצאים ״בסיכוך׳ל במטרה קלט המתנ׳׳ס רכזת לגיל -הרך לפתת שירותים ומסגרות לילדים חרדים וחילוניים בשכונה. למצב הקהילתי התדש שנוצר? בית הספר היסודי "אלי כהן׳ והתלמידים הכרם ,ובחטיבת הביניים ״רנה ,"]vtkp אבל ובמישור החברתי. המתל׳ס, בהתערבות קהילתית בשעת קושי רק עקב "החשדנות•׳ והפחד ש ל שני הצדדים -התר־ ותושבים מקרב האוכלוסיה החרדית התדשה בשיתוף פעולה עם בתי־הספר ,העיריה וקרן דים פתדו מתכנים לא רצויים שקיימים במת־ בתהליכי קבלת החלטות. ירושלים ,ש ל ו ש פעמים בשבוע בשעות אחר לתרום לתייהם .מאידך ,במתל׳ס היה קיים הקהילתיח העובדת כהנא־פרנקל, הצהרים. מוטרד כמו כן ,מקיים המתל׳ס מרכז למידה לבני מאיומים ומנסיונות לגרום נזק פיזי לפעילות נוער הנמצאים בסכנה להתדרדרות ולפליטה החרדית מארשה שהוא מקיים באולם התדש והיפה שנפתת בו ממסגרות תינוכיות בבתי־הספר התיכוניים. על־ידי המתליס, בית־ספר לבלט וסטודיו למתול של להקת במרכז הליל לומדים 25בני נוער ומקבלים פתד מ״השתלטות" ש ל התרדים וכוי. שהועסקה פיתתה מספר רב ש ל פעילויות ושירותים ומשמעותי. המתל׳ס החל " ת מ ר ׳ ירושלים. שעורים פרטיים פעמיים בשבוע במקצועות לאוכלוסיה .אם זה בפתיחת פעוטונים לגיל גורמים חרדיים איימו ל ש ר ו ף את המתלים אנגלית ,מתמטיקה ,עברית וכו׳. הרך ,או בקיומן ש ל קייטנות לילדות בתופשת ואף מ ס פ ר פעמים נופצו ש מ ש ו ת באולם וכר. הקיץ .כמו כן ,נפתחו מספר חוגים לנשים עבור בני הנוער מקיים המתל׳ס פעילות המתליס ארגן באופן דתוף מפגש עם נציגים והתקיימו מספר רב ש ל הרצאות ושיעורים תברתית מגוונת ,תוך דגש על תוכניות מניעה מהקהילה התרדית והסמכות הרבנית במט־ לנשים. בחחום הסמים ,בנושאי מין ,גיל ההתבגרות, רסדורף ,כבוד הרב גנס שליט״א בהשתתפות הכנה לצה׳׳ל ,וכמובן מסיבות ,ארועים וטיו־ נציגים מההנהלה ,עירית ירושלים ,התבדה לים בתגים. לא כל הדרך היתה"סוגה בשושנים" :נוצר קושי רב בצוות לעבודה משותפת ,אם זה למתליסים ולהקת הבלט "תמרי .בפגישה המשותפות, אמנם הביעו הנציגים החרדים את התנג־ קושי דותם לפעילות להקת בלט במתל׳ס ,אבל גינו לערוך פעילויות משותפות לחרדים ולחילר בכל תוקף מעשים ש ל פגיעה פיזית או א י ר נים ,בעיקר כשמדובר בגיל הצעיר ובמיותר מים על המתל׳ס. ברמת עקב התוכניות הבעיה והפעילויות האובייקטיבית שקיים בבנות או ברמה התקציבית .המשפחות החר־ דיות הן מעוטות הכנסה וקיימת בעיה קשה של מימון הפעילויות עבור האוכלוסיה התר־ דית ,עקב העדר תקציבים ממלכתיים שהמת־ ליס יכול לגייס. המתל׳ס מ ש ת ד ל גם לערב את ההורים ובני המשפחה בכל מה שנעשה עם הילדים ובני הנוער ,ולאחרונה גם החלה להתגבש קבוצה ש ל אמהות שמקיימות פעילות יחד עם הילדים)למשל ,סדנא להכנת מסכות בתג ואמנם מאותה פגישה לא ארעו מעשים דומים ו/או נסיונות לפגוע פיזית במתליס, והפעילות במקום ממשיכה ללא הטרדות. כיום ,מפעיל המתל׳כז פעילויות לאוכלו־ נות עם האוכלוסיה החרדית,. מניתוח מאפייני .הקהילה החרדית ניתן במטרה,לשפר את איכות החיים ש ל התוש־ בים •ולקדם :א ת ניהול התיים -העצמאיים ולקיחת ־ 975ו( .כידוע ,נסגר משבר ,הקים מרכז למידה לילדים ,בו משתת־ להיות מראה )עד כה( שניתן ליצור דו־קיום וסובל על־ידי האתריות התושבים ל ל מ ו ד ש נ ? ת ן ל ש ת ף פעולה עם קבוצוח רבות על •מהאוכלזסיה הליטאיות החרדית, או בעיקר הקבוצות הקבוצות חלק שלוקחות בחיים הפרלמנטריים והולכות ומהוות חלק ומשנית לילדים ובני נוער )הרחבה בנושא נות בשכונה? לפני כשנה ,עמדה המערכת;;1-מבחן קשה מקהילתם ? המודל שפותח במתנ׳׳ס ברוממה של המתנ״סים. במקומות החדשים ונוצרו פערים בלימודים עד היום. המתנ״ס הוא ארגון ^עוירות הפועל בקהילה לוסיה שמהווה ניות סביב הסוגיות ש ל תופש הפרט ,זכויות זוק הסובלנות ההדדית בין האוכלוסיות ה ש ד העבודה היום יומית ותלקן נותר ללא מענה :׳ T׳ .י ; .״ -־ החרדית חלק אינטגרלי פות העולם בין האוכלוסיות התרדיות לתילר החרדית ל׳ס ולא ראו במתל׳ס גורם שעשוי לשפר או הקהילתית. ת ו א מ ו ת .את האם מתנ׳׳סים א ל ו צ ר י כ י ם ל ש ר ת א ת ה א ו כ ־ ש ל המתנ״ס הוא על פעולות מניעה ראשונית ליס ב ש ט ת נעשה מ א מ ץ רב ל ש ת ף פעילוח והידברות שתר המציאות שאול ,רמוו^ ובעבר הרחוק ש ל המערכת הדמוקרטית ועקרונות הפעולה שיר את הילדים והמשפחות .המרכז פועל שבשכונה. נ״ס ברוממה מוכית שטענות אלו תסרות כל -מקור ברוך. לוניים שנותרו בקהילה .כאן הדגש המרכזי החל להווצר אמון ובסיס מ ש ו ת ף לפעילות בין .להערכתי ,הנסיון הקהילתי שנצבר במת־ הנביא, תרדים אזי המתנ׳׳ס תייב לשרת גם אותם - נציג מהאוכלוסיה החרדית ובפעילות המת־ בהתחלה כספייםמשלעצמם. מתנ״סים: שמואל רוממה, גבעת כל ע ו ד לא נוצרת סתירה עם עקרונות יסוד בולט בשטח שהתלמידים מרוממה לא נקלטו אלו ורבות אחרות מלוות את התרדית ,מפני ש י ש להם מ ק ו ר ו ת הולכת ומתתרדת ,באזור הנ׳׳ל פועלים מספר אסור ,מאידך ,להתעלם מהניגודים בהשק פתרו בבתי־ספר "עוררו׳ בקרית משה ובית האם המתנ״כז צריך לפעול לדרקיום לחי ובאובייקטיביות מקצועית. את כל צרכיהם. ואינן ולבתון ישנו מצב שבו הגזרה הצפונית בירושלים * לא צריך להשקיע ולהזרים תקציבים לאוכ־ לוסיה ומתנ׳׳סים צריכות את הנושא לשבת בכובד ר א ש הפעילות עבור התושבים המסורתיים והחי־ את רמת הלימודים והתפקוד החברתי ולהע המתלים פעילויות וחיי קהילה נפרדים שמספקים להם שחיים בקהילה ,ואם בקהילה חיים תושבים בהמשך התהליך צורף להנהלת המתל׳ס היה * החרדים ל א צריכים את המתנ׳׳לז ,י ש להם המדוכה חייהם .המתנ״ס צריך ל ש ר ת את התושבים פיס כיום למעלה מ־ 60ילדים במטרה לתזק לקהילה המתנ״ס ולכן הם מוכנים ל׳עוקט תעשייתי״. למינהלות על כל הפעילות התרדית הנ׳׳ל מתקיימת ל צ ד ראה ע מ ו ס וולפורד האם הרכב ההנהלה צריך להיות מותאם שאלות באמצעות התל להפעיל תוגים לילדות והפעילויות׳ בתחום• :מןוזרדי •.אוסיף ,שבימים לנציגג ןזחילוניס, הן את האוכלוסיו/התרדית שבשכונה והן את דות כ־ 800בנות. * החרדים מנסים ל א ט לאט להשתלט על עד כאן תארתי א ת התפתחות התוכניות לאחר שיחות ודיונים רבים בהנזה^תייוזמת־ הותלט כי המתל׳ס ישרת בעת ובעונה אחת בית־הספר היסודי הרי־די״בית יעקב״ ,בו ל ו מ לא ציוניים והם לא משרתים את המדינה. המלצות לעתיד החברה למתנ״סים והתברה הירושלמית פורים(. מהממסד הלגיטימי. המתנ׳׳ס צריך לתת מענה לצרכי האוכלו־ האזרח ,נושא דת ומדינה ,ר ש ו ת הפרט ו ר ש ו ת סיה החרדית ,אבל אסור לו למתנ׳׳ס״להכנע״ הרבים )ציבור( וכר .אבל דווקא בשל פערים לדרישות כמו " :א ס ו ר לקיים פעילות מעורבת אלו צריכה התברה למתנ״סים לנסות וליצור בכל מקרה" ,א ו " א ס ו ר לקיים מסיבות לנוער שינוי למרות שאין עדיין ערבויות אמי או לאפשר קיומו של תוג ריקודי עם" וכר. תיות שנסיון זה עשוי להצליח. - מסוג זה יהיו לגיטימיות )אם החברה למתנ׳׳סים ,יחד עם הגורמים הרל בכלל( רק כ א ש ר האוכלוסיה החרדית תהיה לבחון דרישות רוב מוחלט באוכלוסיה והמתנ״ס לא יצטרך וונטית בעירית ירושלים, צריכים בגישה מערכתית את התהליכים הדמוגרפיים לשרת גם את האוכלוסיה החילונית ו/או ולגבש מדיניות שתהיה רלוונטית למתנ״סים המסורתית .כל עוד קיימת אוכלוסיה חילונית ולמערכות הפועלות או מסורתית וישנם בני נוער וילדים שמעוני בשטת. נים לpתת חלק בפעולות מסוג זה במתנ׳׳כז, י ש לאפשר זאת. החברתיות הנוספות ראיה מתל׳סית מערכתית כוללת ,מקיפה ו/או מינהל אזורי משולב ,הוא אתד האלטרנ קו הגבול הוא ש מ ו ת ר לקיים כל פעילות טיבות .כאן הכוונה לתזק מנהיגות מקומית במתנ״ס ,כל עוד היא לא פוגעת או מונעת חיובית מהאזור כולו ,במטרה להגיע לניהול ציבור עצמאי ולקיתת אתריות על מכלול רב ש ל קיומה של פעילות אתרת על־ידי התושבים ואינה מנוגדת לכללים הדמוקר טיים ו/או המינהל הציבורי התקין. נושאים כמו: - עד היום ,כל הקבוצות בקהילה"מכבדות״ אחת את השניה ולא הופנו דרישות כלפי המתנ״ס לא לקיים פעילות זו או אתרת בעיות פיזיות )צפיפוח דיור ,מפגעי בטי חות ,תכנון וגיבוש מדיניות אכלוס ,תתבורה, מפגעים מאזורי תעשיה וכוי(. בעיות חברתיות )טיפול בקשישים ,נוער - )למעט המקרה ש ל הסטודיו למחול ובלבו בו בסיכון ,פיתוח מענה לצרכי האוכלוסיה התר־ החרדים טוענים ש מ ד ו ב ר בפעילות"עירונית" דית וכר(. ש ל א עונה על צרכי האוכלוסיה ברוממה(. -סובלנות ודו־קיום -נסיון להגיע לפתרו כיום ,פעילים חילוניים וחרדיים ברוממה נות לבעיות הקיימות בין האוכלוסיה התר־ יתד למען עתיד השכונה ,אם זה להשאיר פועלים דית לחילונית ע׳׳י הדברות בלי בוועדה לבטיחות בדרכים ,או בוועדת כספים ואקום )כפי שזה קיים כיום( לפעילות ש ל וכות־אדם ש ל הנהלת המתנ׳׳ס .נכון שישנם קבוצות קיצוניות. גם נסיונות אתרים בשכונה סמוכה לרוממה - מקור ברוך שלווה באלימות שם היה תהליך שונה - ובמאבקים הדדיים בין חרדים לתילונים. אסיים בתקווה שמערכת הדו־קיום והסו בלנות ההדדית שמאפיינת את שכונת רוממה תמשיך גם בעתיד. ובכך תחזקנה ידינו! אנו מקווים ,שיפתח גם חוג הורים שיסייע בהתמודדות ש ל בני המשפחה בנושא חינוך הילדים. לאחרונה ,הוחלט בהנהלת התברה הירושלמית למינהלות ומתנ״םימ ל ק צ ץ באופן משמעותי בתקציבו ש ל מתנ״ס רוממה. סיה התרדית ופעילות לאוכלוסיה הוותיקה לא כאן המקום ל פ ר ט את כל הפעולות ש ל ארועים המתליכו ,רק נדגיש שבעת ובעונה אחת מתק־ ואין ספק שבמצב הנוכחי כל המערכת עלולה להתערער ולצאת משליטה של הגורמים מרכזיים בהם שתי האוכלוסיות לוקחות חלק יימות פעי.לויות שונות לכל סוגי האוכלוסיות, המקצועיים הפועלים בשטת. האם לאפשר פעילות נפרדת לאוכלוסיה ומשתפות פעולה ,למשל ,בתתילת השנה ערך בלי שהדבר ייצור מתיתות או פגיעה אתר החרדית במתליס ,או למנוע כל נסיון להתבד־ המתל׳ס ארוע פתיחה ברתבת הכניסה תתת בשגי. האם צוות העובדים שנותן שירות כיפת השמים .בארוע היה שילוב של הכנת לאוכלוסיה זו צריך להיות תרדי גם הוא? עבודות יצירה ואומנות להורים וילדים ,עם האם איש צוות תרדי צריך להשתתף ב א ד ר הופעת להקת נגנים תסידית )"כלי זמרי(. עים ובתוכניות הקשורות לאוכלוסיה התילר להפתעה הרבה של כל הגורמים ,השתתפו בשלב זה התמודדנו עם שאלות עקרוניות קשות: לותי מאות נשים חרדיות וילדיהן ל צ ד נשים ת י ל ר נית ו/או המסורתית? האם ניתן לערוך אינטגרציה בפעילות המתלים עבור נשים חרדיות ונשים חילוניות ו/או מסורתיות? האם ניתן לערוך אינטגרציה בפעילות המתלים החילונית והמסורתית .ישנם גם כאשר מדובר בילדים חרדים ובילדים חילוניים או מסורתיים ? ניות וילדיהן ,וביתד כולם יצרו עבודות אומ־ נות מבריסטולים ,צבעים ,פימו ,ובסוף הארוע כולם צפו בקוסם וכר. במהלך השנה הרחיב המתלים את מסגרת הפעילות לאוכלוסיה התרדית ונוצר ק ש ר עם הפסקת המימון להעסקת העובד הקהילתי בשכונה ,והעובדת המיוחדת ש ר י ש ה את הפעילות לאוכלוםיח החרדית)שכידוע מהווה כ־ 70%מתושבי השכונה( ,פרושה שהמת־ סיכום: פתתתי רשימה זו בשאלה המרכזית כאמור ,עיקר פעילותו ש ל המתנ״ס הוא ביצירת דו־קיום וסובלנות הדדית בשכונה, נ״ס לא יוכל להמשיך ולהתמודד ברמה הקהילתית עם"הלחצים״ השונים ש ל מגוון תת - האם וכיצד צריך המתלים להתייתם לאוכלה סיה התרדית? במהלך פעילותי כמנהל המתל׳ס ברוממה ונסיונותי ליצור דו־קיום בין האוכלוסיה התר־ דית לתילונית ,הושמעו בפני הטענות הבאות על־ידי גורמים שונים )טענות שלא פעם צרמו את האוזן(. * המתל׳ס לא צריך ל ש ר ת את החרדים ,הם הקבוצות השונות ,ובמיוחד ,לא יוכל להמשיך לשרת ולהענות לצרכים ש ל מרבית התושבים החרדים. במקביל ,הקיצוץ בהקצבות הבלתי יעודיות ש ל החברה הירושלמית למינהלות ומתנ״סיס פרושי ,שהמתנ״ס לא יוכל להמשיך ולפעול למען האוכלוסיה החילונית והמשפחות הנמצאות בסיכון! מכאן ,המשמעות המיידית להחלטה הנ״ל היא פגיעה מיידית וחמורה בפעילות המתנ״ס ,דבר שיביא בהכרת לסגירתו. האם בזה מעוניינים כל הגורמים הנוגעים ב ד ב ר ? ! li i . . :::: . .... 1... .... I I !»•• •••• < J m l i •§••!!! ••» ••••••$$••11 •••!•••!•$|SS ••> ••) רמות •••••>::::t:ii:»::::l::::::::::::::::::il::!i::lH קמראטה רמות״ על המפה העירונית "הרחבת מעגל שוחרי המוסיקה" -זהו המוטו של אביבה שוקר ,מנהלת הקונסרבטר דיון למוסיקה ולאמנויות ש ב מ ר כ ז הקהילתי שנקרא "לנו מ ש ל נ ר אשר נרכש על־ידי בתי־ 89ברמות .לאתרונה התלו להגיע גם הזמנות הספר. במערכת .קיומו ש ל כל מופע מותנה בהכנ ומה היה בסל? עשרים ותשע קונצרטים ס ו ת ובתקציב שמגוייס עבורו. ומופעי בלט מוסברים בבתי־הספר בהפקת כמובן ,שפרוייקט תדשני מסוג זה מהווה ש ע מ ד מאחורי הקמת המתלים ,שהסתיימו בשלושה קונצרטים חגי אתגר רציני הן מבתינת הניהול המקצועי שלו ברמות. זהו גם הרעיון והן מבחינת ניהולו הכלכלי. ״קמראטה רמות״ -תזמורת ק א מ ת ת מ ק צ ר גיים ש ל קמראטה רמות ולהקת הבלט ה י צ ר עית לכלי קשת ,המורכבת מנגנים מקצועיים גית ש ל המתלים בתיאטרון ירושלים .אלף שרובם תושבי השכונה .התזמורת ,שנוסדה ש ב ע מ א ו ת תלמידים הגיעו עם הוריהם ו מ ר תית ,העירונית והארצית כאחד מלמדים ככל ו ש ם ניתנה להם ההזדמנות לחזות הנראה על התמודדות יפה ש ל צ ו ו ת המתנ״ס "משוגעים לדבר׳ המכהנים היום כחבר נאמ־ בהפקה מ ש ו ל ב ת ש ל בלט עם תזמורת ,תוך עם הפרוייקט ,ואם חדרה התזמורת גם ל מ ו ד נים ,פועלת בהצלחה רבה בירוקולים ,תוך ישום החויות והידע ש ר כ ש ו בהכנה ה מ ר עות כלי התקשורת ,״ספונסרים" פה ושם הרי שימת דגש מיותד על ילדי רמות ותושביה. קדמת במופעים בבתי־הספר. בשכונה לפני כשנתיים ,ביוזמת תושבים ריהס של התזמורת ברמה השכונ הופעותיה זה הודות לעבודה גכוגה בתחום הפרסום ויחסי ציבור. השנה לא היה ילד בשכונה ש ל א נפגמו עם השנה ,הוזמנה התזמורת לנגן בקונצרטים לא מדובר בארוע מקרי ,אלא מרכזיים בירושלים כגון :הקונצרט החגיגי ש ל י ש לציין ,כי התזמורת ממומנת ממעגל המרכז יום העצמאות המתקיים כל שנה בתיאטרון כספים סגור שאיננו נשען על נושאים אחרים הקהילתי בשיתוף מנהלי בתי־הספר בשכונה, ירושלים ,קונצרט חגיגי עם מקהלת ״ א ו ר ט ר מרחבי הארץ וכן הצעות להשתתפות בהפ בסופו "לול תרבות׳ ת ו צ ר ת בית ר י ר ירושלים ,ובקרוב בפסטיבל כלי הקשה קות י ח ו ^ ו ת . התזמורת. בפרוייקט שהוליד רחב מימ^־ים שיזם בית קפה להורים ולילדים למקוריות. פסיבי או אקטיבי יותר ,בהתאם לרצונם. עד כאן ,הכל נראה ורוד ,אך למרות נחי בזמנו ,פעל בבקעה בית־קפה דומה .הרעיון בכך הזדמנות למפגש תברתי ר פ ט פ ו ט על כוס שות דעתנו להמשיך ולקיים את המסגרת היא לא מעטים .הקושי מצא תן בעינינו והתלטנו לאמצו .מצאנו, קפה" ,כשיש מי שדואג לילדים שלא ינדנדו, שבשכונה קיים צורך ש ל תושבים למקום בו רואים פסול בכך .אבל גם גילינו, העיקרי הוא מימון התוכנית .מאחר שאנחנו יוכלו להיפגש אחר־הצהריים ,עם ילדיהם, שהאימהות ,כשילדיהן נהנים מהפעילות ,הן משתדלים לגבות מההורים רק דמי השתת לבילוי משותף .המדובר במיוחד באימהות שותפות להתפעלות מהיכולת שהם מגלים פות סמליים ,אין ביכולתנו לכסות את ההוצ המטופלות במספר ילדים קטנים; ביצירתיות ,במתשבה ובדמיון ורואות שגם אות המעוניינות לגוון את הבילוי בשעות אחר־ הילד השובב ביותר הופך לשעה קלה להיות ברכישת ציוד ,וקשה ל מ מ ש את שאיפתנו הצהריים וחיפשו מקום ,שיהיה מ צ ד אחד ילד " ת מ ו ד ׳ ש א פ ש ר להתגאות בו. צעירות קרוב לביתן ,ומצד שני לא יצריך הוצאה כספית גדולה. ניסינו לענות על צורך זה כשהצבנו לעצמנו גם מספר מטרות נלוות שניתנות להשגה באותה הזדמנות. תכננו פעילות מגוונת ומעשירה לילדים, הלומדת ב״תוכנית שוורץ" .בנוסף, שציפינו. מגיעים אלינו ילדים רבים כפי אתראית על מכירת כמובן ,שמוסיפה לזה גם חוסר המודעות ש ל המשחקים ותלמידים נוספים במסגרת״מתוי־ חלק מהמשפחות המסתפקות בהפניית היל בות אישית" במתל׳ס .תוכנית הפעילות מ ת ר דים לחשדירי הטלוויזיה בכבלים ובכך פטרו כזו שתהיה גם חדשנית ותורמת ,ומתאימה להקיף גילאים רחבים ככל האפשר ,כך שכל ילד שמגיע ,ימצא עיסוק המתאים ליכולתו ובעזרת הצוות במתליס המנוסה בעבודה עם הורים וילדים בגיל הרך. אתת לתודש ,בערך ,אנתנו מארתים הצגה עם גני ילדים הנמצאים בקרבת מקום כדי לבנות פעילות משותפת ומקווים שנהנה • משיתוף פעולה. ארגנו בשכונה ״שבוע בטיחות בדרכים". הארוע שהתקיים בחודש ש ע ב ר היה בהש תתפות תלמידי בתי־הספר בשכונה במשך השבוע התקיימו פעולות מרוכזות שונים בשכונה ,שתלקם י מ ש 7 במופע מיוחד במינו בנוף הפייסנות המזר א ש ר יתד עם מר ש א ו ל בן שמתון ,היו׳ר חית ,הציגה להקת הפייטנים ״נעימות נתי בות״ יכולת נדירה של שירה ופיוט ,הערבים ר א ש המועצה המקומית ,הרב יששכר מאיר, אימון לאוזן וקליטים גם עבור מי שרחוק מסוג זה ר א ש ישיבת הנגב ,מכובדים וקהל רב -באו מקצועית טובה ויכולת להופיע ברתבי הארץ. להאזין לצלילי העוד והכינור שבידיו ה א מ ר מתליסים המעונינים בהזמנת הלהקה יפנו נות ש ל ישועה אזולאי המפורסם ,ו ש א ר כלים ל :ראובן פיניש ,רכז תרבות תורנית מתליס הממזגים עבר עם עתיד. נ״ס בקביעות בטיחותיים כמו כן ,תנוצל העובדה שרוב י ל ^ השכונה יצפו בהצגות פנטומימה והרצאות בנושא מניעת תאתות. להתקיים לאורך זמן .במעוך השבוע נבדקו כלי רכב ואופניים חינם ,סומנו מכוניות נגד המשטרה, גניבות, ואליו מתמנים ולהודיע על פגעים תושבים בשכונה. תודה נערכו נמ!ופטים ציבוריים בנושא שסייעו בארגון המבצע: לגופים המשמר האזרחי ותנוער נוער לנוער השכונתית. יהוד מאת לבנה לאון זה התתיל בערך לפני שנה .צווו :המתנ״ס היהודי באטלנטה הגיע לביקור ביהוד .ערכנו קבלח פנים חמה .הפגישה היתה קור גומלין באטלנטה. העולמי ליהודי צפון־אפריקה ,מ ר יתיאל זוהר, הקמת הלהקה בהדרכה וליווי ש ל ישועה הוקם מוקד שכונתי שיפעל מעתה במת־ מרוכזים הקיץ בקיטנות במתל׳ס ,וגם ש ם ותושבים. במקומות ע׳׳י השופטת רות זיכוביצקי. להתקשר מאז אותה פגישה ש ר ר שקט ,כנראה אף אזולאי יש עתיד למוסיקה המיוחדת הזר׳ -ציין לראשונה לכבודם פייטנים בדבריו מר יצתק קינן ,מנכ״ל "אמנות לעם", קהילתי רמות ומהנדס השכונה רונן קישון מרגשת ולבבית .בתום הפגישה הוזמנו לבי להקת הפייטנים של מוסיקה ,הנחשבת "כבדה״. התחבורה עצמם מלדאוג לצרכיהם. כיום ,אנתנו בתהליך ש ל יצירת קשר ישיר נתיבות "בהופעת הבכורה שלה הוכיחה הלהקה כי ועדת השכונתית שבמרכז תאונות דרכים שבויימו ע׳׳י תלמידים ,ולוו להרתיב את המסגרת. אחה״צ ,כשהאחראית על הפעלתו היא ס ט ר כננת ומפורסמת מ ר א ש לכל החודש ,כשרובה ולטעמו .ובאותה הזדמנות גם תהיה מעניינת הכרוכות במימון כות אדם אתדות המקיימות פעילות לילדים ,כך ש ל א עובדים ב ו תלמידה שבוע בטיחות בדרכים בשכונת רמות מתאים בית־הקפה פועל יומיים בשבוע ,בשעות מבוצעת בידי הצוות האחראי על ההפעלה ומגרה הורים להיות מעורבים אם באופן כרוכה בקשיים במקביל לנו ,פועלות בשכונה עוד מסגרות דנטית •• *••i או מופע מקצועיים. איננו מתעלמים מהעובדה שתלקם רואים ואיננו ••••••# <•• ••••••••••••• • • • • • • • l i •• ^•• ••••••• ׳••••••••••• •••••••••• •••••••••• •••••••••• מבקרים באטלנטה גוננים אומנם ,מלבד השם איננו יכולים לטעון H : !••H#•i••:•:•. . . n מהווה שיא בפעולות הכשרה ש ל מקומיים ותזרות במתליס ,שעתה לאתר הגיעה לרמה אינטיסיבים נתיבות ,טלפון 523/4ו.057-94 ב־.3.89ו)אתרי שמלאנו את תובתנו האזר חית ביום הבתירות( שעה 8.00בבוקר צוות המתנ״ס טס לאטלנטה .טיסה ארוכה ,המת נות ,נחיתות ביניים ,ואתרי 25שעות טיסה אנחנו באטלנטה. המארתות חיכו לנו במרכז המשפתות אחד לא האמין שזה יקרה .יתי ,מנהל המת־ הקהילתי באטלנטה .השעה מאותרת )(24:00 נ״ס ,לא ויתר .טלפונים ומכתבים לעירנו בלי הרבה גינוני טקס -י ש ר למיטה .מכאן התאומה ,ואז בנובמבר 88הגיעה ההזמנה ואילך הרגשנו בבית 5 .ימים ש ל אירות נפלא. הרשמית מאטלנטה. פגישות עם הצוות במתנ״ס ,פגישה עם אנשי מודעה קטנה על הלות " -צ ו ו ת המתנ״ס באטלנטה מזמין אותנו לביקור .למעוניינים אנא הרשמו אצל יתי". שבועיים ויותר היתה הרשימה ריקה הפדרציה, טיולים וכמובן קניות, קניות, קניות. הגיע הזמן לעזוב ,שוב פרידות ודמעות, - קשה לעזוב אנשים כל כך נתמדים. הצוות לא מאמין .נרשמים ,מותקים ,הרבה מכאן הטיול הפרטי שלנו -טיסה קצרה שאלה ולבסוף שמונה יוצאים :יחי אותנו לניו־אורלינס ,שהיא מולדת סימני שריג - מנהל המתנ״ס; לבנה לאון הביאה - הגיאז )הגיאז שם נשפך מכל פינה( ,שיט על מזכירה; י ש ש כ ר יצחקוב -אב בית; הלן חזי ובמועדוני ־ רכזת ילדים ונוער; אפרת הרמן -רכזת תרבות; צורי חתוכה -מנהלן; מרים ירום רכזת הגיל הרך; חסיה סידלמן -רכזתתהיליה. הצוות ש נ ש א ר קיבל על עצמו תפקיד למשימה .נתנו תפקידים לרכזים שנשארו, קצת מקנאים אך הכל ברות טובה .וכשהכל מוכן יוצאים לדרך .כרטיסים ,ויזות, דרכונים וכמובן הירוקים כבר מוכנים בתי קים• ההתרגשות גוברת ועמה התששות איך יהיה ומה יהיה? המזוודות ארוזות ,מסיבת פרידה מהצוות ,נשיקות ודמעות ואנו בשעת האפס. המיסיסיפי, ג׳אז חהו ,צריך לעזוב והפעם לאורלנדו. אורלנדו - דיסני וורלד) E p c o t ,עולם המתר( ,היו לדעת כולנו גולת הכותרת ש ל הטיול .מראות ש פ ש ו ט אי אפשר ל ת א ר חשוב " -ל ש מ ו ר על המתנ״ס" .כולם נרתמו כבר ביקור במוזיאונים - צריך לראות ולתוש. וושינגטון -מחיאונים ,הבית הלבן ,בנין הפרלמנט ועוד ועוד... ולקינוח ניו־יורק הגדולה. זהו .תמו 7ו יום של כיף .צריך לחזור הביתה. זה המקום להודות ליתי ,על ההדרכה הנפלאה שקיבלנו במשך הטיול. והעיקר -אנו מקווים שמתנ״סים אחרים ילכו בדרכנו. סין! תשמ״ט ,יוני 1989 במתנ״סים 149 מתי והיכן הוקמו מרכזים קהילתיים ל מאת דיר אורי ינאי תכנית שוורץ לוח ב: לוח א: עד סוף 1988הקימה החברה למתנ״סים מאה וחמישים מרכזים בכל רחבי הארץ. פתיתת מרכזים קהילתיים )- (1988-1970 מיון לפי סוג הישוב מ ס פ ר מרכזים קהילתיים שנפתחו כבכל שנה ,כן גם השנה ,נסקור בחודש יוני השנה שיעור המרכזים שהצטברו בסוגי ונדוות במאמר קצר על פתיתתם ש ל מרכזים קהילתיים מאז 970ו .מתי והיכן הוקמו מת־ פתיתת מרכזים קהילתיים 970 -ו988-ו*; מרכזים שנוספו ואתוז הגידול הישוב השונים )באחוזים( השנה בישוב בישוב בישובים בישוב בישובי בישובים מ ס פ ר המרכזים «. מספרם המצטבר אחוז שנוספו מ ש ך השנה של המרכזים הגידול ־ עד 1970 - **4 מצוקה* פיחוח** אחרים מצוקה פיתוח אחרים 1970 6 10 50.0ו 970ו 7 ו 2 70.0 10.0 20.0 1971 2 12 20.0 לשלושה סוגים: ו97ו ו 1 66.6 8.4 25.0 1972 9 ו2 •75.0 ו .ישובי מצוקה :כישובי מצוקה הוגדרו כל 1972 3 ו 5 52.3 9.5 38.2 973ו 5 26 23.8 הישובים הכלולים בתכנית הרווחה ,על־פי 1973 ו ו 3 46.1 1.5ו 42.4 1974 9 35 34.6 בשנים 974ו 7 2 54.3 8.5 ,37.2 1975 2ו 47 34.2 975ו 7 5 55.3 6.4 38.3 1976 5ו 62 .9ו3 .2ישובי פיתות :כישובי פיתות הוגדרו כל 976ו 9 ו 5 56.4 6.4 37.2 1977 וו 73 7.7ו שהעוברים אליהם ,זכאים לקבל 977ו 5 3 3 54.8 9.6 35.6 978ו 9 82 2.3ו הטבות ,והישוב אינו ישוב מצוקה )למשל 978ו 6 ו 2 56.1 9.7 34.2 979ו 3ו 95 5.8ו 979ו 8 3 2 56.8 11.6 31.6 980ו 5 00ו 0.6ו 1980 2 2 ו 56.0 3.0ו 31.0 981ו 2ו 2וו 2.0ו ו98ו 9 3 58.0 4.3ו 27.7 1982 6 8וו 5.3 מעיון בלות א' נראה ,כי קרוב לששה מתוך 982ו 4 ו ו 58.5 14.4 27.1 1983 8 26ו 6.7 כל עשרה מרכזים קהילתיים הוקמו בשכונות 983ו 4 2 2 57.8 15.1 26.1 1984 5 131 3.9 בישובי מצוקה .שיעור זה היה קבוע 984ו 2 ו 2 57.2 15.3 27.5 1985 4 35ו 3.0 יתסית ,אך בשנים האחרונות תלה בו ירידה. 985ו ו 2 1 56.3 16.3 27.4 1986 3 138 2.2 בישובים אלה י ש למתליסים רבים תפקיד 986ו ו 2 55.8 17.4 26.8 1987 0ו 148 7.2 מרכזי בחישול האוכלוסיה וקידומה. 987ו 5 3 55.4 18.2 26.4 1988 2 50ו .4ו 988ו 2 56.0 8.0ו 26.0 נ׳׳סים ב א ר ץ ? לצורך תיאור זה נמיין את הישובים ב א ר ץ משרד רשימות התינוך והתרבות השונות. הישובים 'אריאל ,מעלה אדומים וכדי(. .3ישובים אתרים :שאינם ישובי מצוקה ופי־ תות )למשל קרית ים ,נהריה(. או של שיעורם הקהילתיים המרכזים שנפתתו בישובי פיתות עלה בהתמדה מאז שנת 976ו .כל מתנ״ס שישי ממוקם בישוב פיתות ,ביניהם ישובים בתהומי יהודה ,שומ־ 2 * לא כולל בתי ס פ ר קהילתיים. * לפי רשימת הישובים הנכללים ב״תכנית הרוותה" לשנת תשמ״ח ארבעה מרכזים כבר היו קיימים ב־970ו ** ישובי פיתות :לפי רשימת ישובי הפיתות )זכאות לקבלת הטבות לעוברים אל שאינם ישובי מצוקה רון והגולן .בישובים אלה מושך המתנ״ס תוש־ לוח ג: בים ומפצה לא אתת על ריתוק העיר בהציעו ותכניות שירותים כמקובל שם»^:-,מ <-ל א . פתיתת מרכזים קהילתיים תש׳׳ל־תשמי׳ת 1988-1970 150 148 למעלה מכך. קרוב לשלושה מבין כל עשרה מרכזים קהילתיים מצוי בישובים "אתרים" שאינם י ש ו ב י " מ צ ו ק ה " או"פיחות" .שיעורם היחסי ש ל מרכזים קהילתיים בישובים מסוג זה פתח עם השנים .בישובים אלה י ש למתנ״ס תפקיד מרכזי בגישור בין יתירים וקבוצות ,ומתן מגוון של שירותים לאוכלוסיה. מעיון בלוח ב' ניתן ללמוד על שיעור פתיחתם חדשים. של מרכזים קהילתיים 0וג ה י ש ו ב בתתילת דרכה ש ל המערכת נפתתו מרכזים ישוב אחר קהילתיים בשיעור גבוה והמערכת התרתבה ישוב פיתוח • לעיתים כדי שליש מגדלה בשנה אתת .עם הזמן הואט קצב הגדילה ומאז 1982נפתתו יחסית • מעט מרכזים קהילתיים במערכת. בשנת 1987 בפתיתתם שמוקמו תלה התעוררות ישוב • * np12m משמעותית ש ל מרכזים קהילתיים תרשים בישובים שונים ,ביניהם בישובי• מיעוטים. לעומת צמצום שחל בפתיתת מתנ״סים חדשים ,התרתבה תפוצתם ש ל בתי הספר הקהילתיים .בתי ספר קהילתיים אינם כלו־ לים בסקירה זו. ראוי להבהיר שלא כל המרכזים שנפתחו, והכלולים בסקירה זו, קיימים גם היום. בחלקם נסגרו מחנ״סים שחדלו להתקיים, והמפורסמים שבהם הם המרכזים המפוא־ רים שפעלו בימית ובאופירה .חלק מהמת־ נ״סים שנסגרו ממשיכים להתקיים ולפעול אך לא תמיד במסגרת התבדה למתנ״סים ,כמו למשל המרכזים בגדרה ,קרית אונו ,תדרה ועוד ,ש ש ו ב אינם שייכים למסגרת החברה למתגייסים ואף לא מודרכים על ידה. לבסוף ,ראוי לזכור שפינה זו מאירה נ ת ר נים כמותיים בלבד .נתונים אלה הם חלקיים בלבד לתמונה הכוללת של מערכת המרכזים הקהילתיים והתפקיד החברתי בו הם נוש 5/1988 I V אים בישראל. 1987 1986 1985 1984 ישוב׳ פיתוח שאינם ב״תכנית הרווחה־. •י מבוסס על רשימת הישובים הכלולים בתכנית הרווחה של משרד החינוך והתרבות. 1983 1982 1981 1980 1979 1978 1977 1976 1975 1974 1973 1972 1971 1970 במתנ״םים 149 מ ו ס ף לעניני ת ר ב ו ת ו״אמנות לעם׳ 7 סינן תשמ״ט ,יוני 1989 בחסות ״ מ פ ע ל ו ת דיסקונט ל ת ר ב ו ת ואמנות״ האוסקר התרבותי ניתן למתנ״ס דימונה מס׳ 14 אמנות לעם -שחקנים ובמאים ,רקדנים ״אמנות לעם" גאה להעניק אות הערכה והוקרה לבל האמנים וכוריאוגרפים ,מוסיקאים ,סופדים ומשוררים ,אוצרים ומפעילי סדנאות יצירה. " א מ נ ו ת לעם" מודה ומברכת את שיתוף הפעולה עם הישובים -מנהלי המתרסים ,רכזי התרבות, ועדות הרפרטואר בישובים ובבתי הספר ,על עבודתם המסורה ו ה נ פ ל א ה "אמנות לעם" מברכת את ועדות הרפרטואר המקצועיות שמלוות כל מדור ומדור בריצה מטורפת אחרי המופעים השונים )כמעט ערב ערב( .כל זאת ,בהתנדבות ,בנאמנות ובהתמדה. "אמנות לעם" נפרדת בימים אלה מדיר יוסף מיכמךמלקמן ,האב הרוחני ש ל "אמנות לעם" שגידל דור שהלך אחריו ובודאי ימשיך את דרכו ,דיר יוסף מיכמן־מלקמן הציע ביוני 966ו ,כשהיה אז מנהל היחידה לתרבות ב מ ש ר ד החינוך ,לייסד מפעל אחד - מפעל לאמנות לעם שיאחד את כל הגורמים שפעלו בשטח .ואכן בספטמבר 1966התכנסה לראשונה הועדה ליאמנות לעם" שדיר יוסף מלקמן עמד בראשה .מאוחר יותר כיהן כיריר הנהלה ובמשך שנים רבות כיריד ועדת רפרטואר תיאטרון מבוגרים. כולנו ביחד מברכים את נבחרי האמנים בתחומים השונים על קבלת אות ההערכה על עבודתם בשנת תשמ״ט. המתנ״ס מנצח על כל פעילות התרבות בישוב. ב־ 7ביוני הוענק פרס "אמנות לעם" ע״ש זאב יוסיפון למתרס המצטיין במדינת ישראל -מתרס דימונה. הפרס ניתן למתרס על הצטיינות במכלול המדורים של "אמנות לעם״: תיאטרון ,מתול ,מוסיקה ,אמנות פלסטית וספרות. דימונה זכתה עד כה במגוון פרסים יתודיים שונים הנוער במתנ״ס א ש ר ביתד עם "אמנות לעם" פיתח כגון :הצטיינות בפיתות תכניות קהילתיות ,בתתום את הפעילות האמנותית במסגרת בתי־הספה התיאטרון הבית־ספרי ,ציון לשבת על פיתות נושא הכוונה לסל התרבות הבית־ספרי המאפשר לציבור הספרות בקהילה ועוד ,אך זוהי הפעם הראשונה ליהנות מפעילות תרבותית במגוון רתב ולהתוודע שדימונה זוכה בפרס היוקרתי הניתן על הצטיינות לתתומי אמנות שונים. בכל הענפים ,האת לאתר תתרות קשה מול מיטב אגף נוסף במתנ״ס המאפשר פיתות יתודי ש ל המתנ״סים ב א ר ץ וישובים כגון :מרום הגליל בגליל התרבות והאמנות הוא אגף האמנות במתנ״ס ,א ש ר העליון ,מזכרת בתיה ,עפולה ,קרית־גת ,מצפה דמון יישם מטרה נוספת ש ל "אמנות לעם" ,והקים מרכז ועוד .הפרס מציין את העובדה שדימונה מהווה ״ אמנות המשלב תערוכות של אמנות במגוון גדול מודל תיקוי ארצי ואבן שואבת לישובים רבים של היצע ובתדירות גבוהה. ב א ר ץ בנושאים שונים כגון :הפעלת בתי־ספר פיתות נוסף של המערכת הם בתי הספר קהילתיים ,הפעלת הספריה ועוד ,כשעל הכל מנצת הקהילתיים .המתנ״כז ,מתוך אתריות ציבורית מלאה המתנ״ס ,מדריך ,מכוון ומנווט. הבין כי בתי הספר הם כלים תברתיים ש י ש לטפת, גדולתו ש ל המתנ״ס -בקשר הבלתי אמצעי וכך איפשר לכל בית ספר עבודה עצמאית תוך שהוא יוצר עם הגופים השונים העוסקים במלאכה, שיתוף פעולה מקסימלי ,ושמירה על הצביון היתודי בעובדה שאינו כופה את דעתו ,מ א פ ש ר מרתב של המוסדות הפעילים בתתום הטכני .כך התפתתה מתייה ויוזמה תופשית ,כל זאת תוך נגיעות מערכת קהילתית מפוארת התולשת על תתומים משמעותיות המסייעות למערכת לפרוח. רחבים ש ל עשיה כשתלון הראוה הוא התרבות כך מופיעים בין נימוקי תברי ה נ ה ל ת " א מ נ ו ת לעם" והאמנות ,וכך נולדו פרוייקטים שהפכו למדוברים להעניק את הפרס למתנ״ס דימונה ,הפעילות ונלמדים במערכות שונות בישובים אתרים בארץ. הענפה שמקיים אגף התרבות במתנ״ס ,פעילות כל הנימוקים האלה ומעל הכל מסירותם ש ל כל המתפרסת על מגוון גדול ש ל תוכניות יתודיות: העובדים במתנ״ס ,בבתי הספר ,בספריה ב ר ש ו ת אירות תלמה ילין ,מפעל יתודי ראשון מסוגו בארץ, המקומית ,שיתוף הפעולה בין כל הגורמים ,נהירתם חגיגות תיאטרון עם מיטב התיאטראות בארץ, ש ל תושבי דימונה א ש ר הצביעו ברגלים בעד מפגשים עם שתקנים בבתים ,סדרוח מנויים, התרבות והאמנות ,בעד איכות החיים בעיר ,איכות נסיעות להצגות מתוץ לדימונה ועוד. שבאה לידי בטוי גם בשיפור מבנה התרבות ,ש י פ ו ץ אגף התרבות במתנ״ס דימונה הפגין יתור נוסף בכך אולם המתנ״ס ,הקמת היכל הילד ועוד -כל שהעניק לאמנים צעירים בראשית דרכם הנימוקים האלה חברו יחדיו והכריעו את הכף בעד המקצועית ,במה מכובדת במסגרת אירועי שבוע הענקת הפרס היוקרתי למתנ״ס ולדימונה ,פרס האמן הצעיר ועל כך ראויים לציון כל רכזי התרבות שהוא היוקרתי מבין הפרסים הניתנים ב א ר ץ שעבדו במתנ״ס ובמיותר בלדו נברו הרכז הנוכתי. בתתום התרבות והאמנות של "אמנות לעם". נימוק נוסף לקבלת הפרס הוא פעילותו של אגף שר התינוך והתרבות מר יצחק נבון חובש את הצילינדר. משמאלו -אורי מרום ,יו״ר הנהלת " א מ נ ו ת לעם"; קיצוני מימין -יצתק קינן ,מנכ׳יל "אמנות לעם". למה ציאנדרי זאב יוסיפון היה בוהמיין תל־אביבי א ש ר הבין כי אתר הגשרים בין כל שכבות האוכלוסיה הישראלית הוא גשר תרבות והקים בשנות התמישים את תלימ -תיאטרון למעברות. זאב היה חזק בחג הפורים .גייס שחקנים מכל ת״א ויצא בשיירת משאיות ענקית למעברות .מאחר שהוא ניצח על הכל נהג להחחפש ובשנים האתרונות התחפש עם פראק וצילינדר. כובעו הפך לסמל מסחרי ועל ש מ ו נקרא הפרס היוקרתי" :הצילינדר הנודד׳ המוענק על־ידי"אמנות לעם" למתנ״ס המצטיין על פעילותו בתהומי התרבות והאמנוח. השנה זכה מתנ״ס דימונה על פעילותו בכל תתומי התרבות והאמנות. בשנים האחרונות התליטה "אמנות לעם״ להעניק את פרס הצילינדר גם לאמנים. בנזתנ־סים 149 סיון תשנז־ס ,יוני 1989 • 8־ הזוכים האמנים שלישיית אדלר אשר רייך — משורר שלישיית אדלר זכתה לא מכבר להכרה בשלישיית המפותיות הטובה בעולם כיום. מ ש ו ר ר הפועל ב׳׳אמנות לענו׳ שנימ רבות. הופיעה ברחבי תבל ו מ ש ת ת פ ת בכנסים בין־לאומיים. מנתה כ־ 3שנים סדנאות כתיבה יוצרת לבני הנוער בדימונה .יש לציין שלמרות " ה פ ח ד מפני ב־987ו נבחרו להיות שופטים בתחרות עולמית לנגני מפוחיות ובאוקטובר שנה זו ,חברת הונר השירה מצליח א ש ר רייך במפגשיו לקרב את קהל המשתתפים לשדה יצירתו ולעולם השירה. בחרו בהם להיות שופטים .אין ישוב ב א ר ץ ששלישיית אדלר לא הופיעה בו ועוד כוחה במתניה. חברי השלישייה הם: דרור אדלר -מפוחית האקורדים סופר לילדים ועורך עיתון ״פשוש״ -החברה להגנת הטבע .מחנך ומורה לטבע .הוציא לאור 14 יקי קול -נגן מפוחית הבס דני רונן עמוס בר — סופי לילדים ספרי ילדים. -הצעיר שבחבורה הוא הסולן. במפגשיו מנסה עמוס בר באמצעות ספריו לקרב את הילדים לחיים בטבע החופשי ,לבעלי חיים, לצמתים ופרתים. תיאטדון ״אלדד בימות ובדים״ עמוס בר פעיל ב״אמנות לעם" שנים רבות .מוכן לנסוע לכל מקום ב א ר ץ ובכל מפגש מקרין הרבה אילן אלדד -במאי קולנוע ,טלויזיה ותיאטרון .בין סרטיו הידועים" :סיניה״" ,הדיבוק" 3",שעות תמימות והתלהבות ,דבר הגורם למעורבות רבה ש ל הילדים. ביוני׳ .בתיאטרון ביים את "בודדה באפילה" ר ש ב ת ,ראשון שני" בתיאטרון הבימה .בתיאטרון בימות עמוס בר מקיים בקביעות סדנא לכתיבה יוצרת ל־ 2קבוצות קבועות בקרית מלאכי. ובדים ביים א ת " מ י ט ה מטבח -מיטה מטבת״ ,״ג׳וני שב משדה הקרב"" ,רק שלום וללכת"" ,בעל שימושי מ א ד ׳ ו׳יתומים״. דינה דורון -בוגרת בית הספר המפורסם ״נברהוד פליי האוז״ .למדה ריקוד בסטודיו ש ל מרטה תרומתו גדולה וביססה את פעולות הספרות בקרב הילדים. להקת מחול ״בת שבע״ גרהם .גילמה את תפקיד אנה פרנק על בימת ברודווי ותפקידים נוספים• לצידה ש ל קתרין הברן להקת מתול "בת שבנל׳ תוגגת השנה את שנת ה־ 25להיווסדה .מ ש ך השנים הכשירה דור ש ל בתיאטרון השקספירי האמריקאי .שיחקה בתיאטרון הקאמרי ,הבימה ,ב׳׳ש ותיאטרון אלדד בימות רקדנים .עבדה עם גדולי הכוריאוגרפים בעולם ועם המוכשרים מהם בארץ. ובדים. הלהקה מופיעה ברתבי הארץ גם מטעם "אמנות לעם" ,על כל במה אפשרית ושמה לה ליעד להגדיל את קהל הצופים ולהגיע אל כל גווניות ,למן הדור הצעיר בתכניות תינוכיות. אילן סביר ואופירה ארבתי — תיאטרון ״בבואה״ הלהקה מרבה להופיע באירופה ובארה״ב ומייצגת את המיטב במתול הישראלי. אילן סביר -למד משחק ,להטוטנות וליצנות אצל אברהם דנא .עיבד ועיצב את הצגות היתיד שלו" :התתרות הגדולה בין הארנבת והצב״ ,״נכדך צפרדע׳׳. אופירה ארכוני -בוגרת התוג לתיאטרון באוניברסיטת ת״א .למדה להטוטנות וליצנות אצל אברהם דנא. השתתפו בפסטיבל תיאטרון בובות והצגות ילדים בארץ ובעולם .אילן ילמד בשנה הבאה בביה״ס לתיאטרון תזותי בירושלים. אמנון דמתי -רקדן תירש ,סולן ל ש ע ב ר ש ל להקת המחול ״קול ודממה". ג׳יל פיינגולד -השומעת ,באה מעולם התעמלות מכשירים ובלט מים. השתתפו במספר גדול ש ל מפגשים .מוכנים להופיע בכל התנאים בכל רתבי הארץ ותמיד ברות טובה .אין סוף מכתבי הערכה מ צ ד הישובים והביקוש רב .תודה על תרומתם לקירוב קהל\1דש ולקידום המחול בכלל. עירית שילה ואבי יקיר — זוג שחקנים ומפעילי בובות עירית שילה ג׳יל פיינגולד ואמנון דמתי — מפגשי מחול -שתקנית תיאטרון וקולנוע .מפעילה ומשתקת את הבובה "אוזה" מתכנית הטלויזיה " פ ר פ ר נתמד׳ .קולה נשמע בסרטים מצויירים כ מ ו " נ י ל ס ואווזי הבר׳" ,קטקטים" ועוד .העלתה הצגות שונות בתיאטרון הבובות שלה .יוצרת ,כותבת ומעבדת בעצמה. אבי יקיר -בוגר התוג לתיאטרון באתיברסיטת ת׳יא .שיחק בתיאטרון הקאמרי ,תיאטרון ילדים ונוער ובסרט "גולדה" .בטלויזיה הלימודית -ב״קישקשתא׳' ר פ ר פ ר נתמד׳. דן בניה סדי - משרה במפגשיו אוירה חמה ,מרגשת ,סותפת ויוצר גירוי ראשוני תיובי אצל המשתתפים .מתאים את מפגשיו לסוג האוכלוסיה כולל קשישים ,נשות תהיל״ה ועוד. קיים ע ש ר ו ת מפגשים בכל רחבי הארץ וההדים מהישובים נלהבים ותיוביים מאד. הזוכים בפרס הציאנדר מגיבים עירית שילה )גם בשביל אבי יקיר( לא היתה מעולם אי־הבנה בינינו או משהו שאני לא מוכנה לעשות .תענוג לעבוד איתם ,אפילו אילן אלדד -בימות ובדים שמרוויתים קצת פתות ,בגלל )וסליתה על הביטוי( -תחילה בהומור: תתושת השליתות שנותנת שמחת תיים .אני מקוה לקחתי להראות את הצילינדר למנהל הבנק שלי לעבוד איתם עד סוף ימי... אתר כך ברצינות :מתמיא שקיבלנו את הצילינדר. גליה בראור -המשכן לאמנות עין־חרוד -זוהי והוא אמר לי שזה ריק... ספונטאנית על זכייתם: אני עובדת עם "אמנות לעם" כבר 8שנים וזה יוצא מן הכלל! הקהל שאני רואה לא תובש צילינדרים ואותם אני מקי קול אוהב יותר מהכל .רצוי שהתיאטרון יגיע לקהלים נעים לקבל פ ר ס ! השלישיה שלנו רצה כבר הרבה לעם" .בעזרתם אנתנו מצליתים להביא אמנות -מפוחית באס ,ש א ש י י ת אדלר - זכות גדולה לנו להשתתף בפרוייקטים ש ל "אמנות הרבה יותר גדולים שיודעים להעריך תיאטרון, שנים בכל ישובי הארץ ,וזו הרגשה טובה שמכירים טובה ואיכותית לכל אזורי הארץ .ואמנם רואים בעיקר היום ,כשהתיאטרון המסובסד דוחף אותנו בכך שאנחנו עושים עבודה קשה .בעצם ,קיבלנו לפינה... את תוצאות עבודת השנים האלה ,כי הקהל הרבה ספר וקלף -איפה הצילינדר? יותר פתוח לאמנות פלסטית ומוכן לקבל. בפרס סיו! תשמ׳־ט ,יוני 1989 במתנ״סיס 149 הןגילינדר הסינפונייטה הישראלית באר־שבוו זאב ויעקב פרקש( הסינפונייטה הישראלית באר־שבע נוסדה בשנת 973ו ,פרתה והתפתתה יתד עם סביבתה המדברית. זאב הקריקטוריסט -אין הוא אמן מוצהר בתתום האמנות הפלסטית ,אין הוא אמן מוצהר מתזמורת קאמרית גדלה והיתה לתזמורת סימפונית קטנה ,הסינפונייטה ,המתקבלת בתשואות בתחום התיאטרון ולמעשה הוא הכל. בישראל ובתו׳ל .השנה תוגגת הסינפונייטה 5ו שנה לקיומה. במשך שנים ,זאב מ ש ת ת ף קבוע במגאזינים ,באירועים מיותרים ובמפגשים המקרבים את הקהל ממקום מושבה בבאר־שבע ,פרצה התזמורת את גבולות מטרתה המקורית כמוקד תרבותי אזורי, לתחום התרבות. ת ו ט ל ת היום חלק פעיל בכל ארועי המוסיקה המרכזיים בארץ .בזכות המוניטין שרכשה ,הביאה מעבר לכישוריו ב ת ח ו מ ו ) ב ע ת ו ן הארץ ומעריב( ,הוא אדם נפלא ,א ת ר " ש כ ו ל ם אוהבים לאהוב״ להופעה עמה אמנים אורחים מהשורה הראשונה כאייזק שטרן ,שילה אמסטרונג ,קלוד פרנק ,גרי והקהל מגיב בהתאם. קאר ,פליסטי פלמר ,שלמה מינץ ,פול טורטלייה ,ז׳אן פייר ראמפאל ,מוריס בורג והרמן באומן. תערוכתו מתניידת כבר 4שנים ו פ ש ו ט אי א פ ש ר להורידה בגלל הפופולריות שלה .זכות גדולה בתתום ההקלטות ,לסינפונייטה הישגים לא מבוטלים ,שני תקליטים ש ל מוסיקה ישראלית ושניים לכולנו ,לאמנים לישובים ;ל״אמנות לעם״ ,להכיר אמן מוכשר וותיק. נוספים של מוסיקה ווקאלית .כמו כן יצאו לאור שלושה תקליטורים ושניים נוספים יופצו בקיץ חזי)להרי ליוש( — ״תליין ראשי״ הקרוב. תתת שרביטו ש ל מנדי רודן ,מנהלה המוסיקאלי ומנצתה הראשי מאז 977ו ,התרתבה התזמורת חזי ,שבלעדי תושייתו ,הבנתו בתערוכות ,דבקותו במטרה ודייקנותו המקצועית ,לא היה נוצר הדיאלוג הטוב בין המדור לבין השטח .תזי מלווה את "אמנות לעם" 0ו שנים וזה הזמן לציין את ה י ו ת ו " א ח ד מהמשפחה". והתפתתה לגוף מוסיקאלי מגובש ,המבצע קשת רתבה ש ל יצירות מתקופת הבארוק ועד ליצירות בנות זמננו .הסינפונייטה שמה דגש על יצירות שנכתבו ע״י מלתינים ישראליים וביצעה הופעת בכורה לרבות מיצירות אלה. יוסי אשר — אמן ומחנך תבר ועדת רפרטואר ש ל המדור לאמנות פלסטית ,אוצר תערוכות ,מפעיל סדנאות והוא כתובת לכל שלישיית ״קצב משגע״ — ערב גרשווין התייעצות והתלבטות ^^מנותית .אדם המוכן להתייצב ולתת כתף בכל פעם ולכל בקשה. לפני למעלה משנה ליקט סביבו הפסנתרן רמי בר־ניב שני אמנים משני קצוות הקשת המוסיקלית ויתד איתם הוא מגיש את התכנית " ק צ ב משגע" ,ערב שכולו גרשווין ,לציון 90שנה להולדתו המשכן לאמנות עין חרוך ) 898ו(. למעיין ברשימת המשאילים לתערוכות של "אמנות לעם" ,ברור מיד שבלי המשכן לאמנות ,רמת זמרת הסופראן רובין מזל קפסוטו באה מעולם המוסיקה הקלאסית והאופרה .נגן הסקסופון מאיר התערוכות ש ל המדור היתה פחותה .תמיד "אמנות לעם" מקבלת את יצירות האמנות הטובות שפייזר בא מעולם הג׳אז .בחיווכו המוסיקלי ש ל רמי בר־ניב הצליחו השלושה גם יחד ליצור את ביותר וברותב לב. תכניח הקונצרט הזה. כל אתר מהשלושה הינו אמן בפני עצמו העסוק בקונצרטים ובהקלטות ב א ר ץ ובעולם .למרות זאת מקהלת רינת הספיקו להופיע עם תכנית זו כבר כ־ 40פעמים לקהל נלהב וזכו לביקורות נלהבות ברתבי הארץ ,מן סטנלי ספרבר -מנהלה המוסיקאלי ש ל "רינת" מאז 976ו ,ושל התזמורת הסימפונית תיפה מאז ,1986נולד בניו יורק והשתלם במוסיקה באוניברסיטת קולומביה ובביה״ס ג׳וליארד .מאז עלייתו לישראל ב־972ו ניצח על כל התזמורות התשובות כאן ,לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הוא ניצת על ה״משית" ש ל הנדל עם תזמורת שיקגו במקום ליאונרד ברנשטיין ,ועל החזמורח הקיבוצים בצפון דרך הערים הגדולות ועד לעיירות הפיתות והקיבוצים בדרום .כמו כן הופיעו בשידור תי בתערוכת ה־ 40למדינה. רמי בר־ניב הפיק את הקונצרט ,ליקט את התומר ,עיבד את הטקסט ואת המוסיקה ,ערך וגם מגיש את הקונצרט. הסימפונית ש ל לונדון. המקהלה הלאומית -מקהלת ״רינת" נוסדה ב־955ו בידי גארי ברתיני ומאז 976ו מנצתה הוא סטנלי ספרבר .במקהלה כ־ 40זמרים בעלי הכשרה והשכלה מוסיקלית ,השרים יצירות מתקופת הרנסאנס ועד ימינו ,בכלל זה יצירות רבוח ש ל מלחינים ישראלים שבתלקן נכתבו עבור "רינת". המקהלה הופיעה פעמים רבות עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ותזמורות ישראליות אחרות תתת שרביטיהם ש ל גדולי המוצתים ,וכן מופיעה בקונצרטים א־קפלה ברתבי הארץ" .רינת" סיירה פעמים רבוח בחרל ובמרץ שנה זו ערכה מסע הופעות ברתבי ארה״ב לציון 40שנות המדינה. דן בניה סדי - חזי הפרס גרם לי להתרגשוח עצומה, הרבה שנות עבודה זכיתי להכרה והערכה ר ש מ י ת הנובעת מהעובדה שמעולם לא פונקתי על־ידי ש ל עבודתי. מתנות ,צעצועים או הערכה אתרת ,ע ד שניסיתי יוסי אשר -לא ידעתי ש א פ ש ר לנסח במלים את מה שאני עושה במעשים ,בלי לבקש על זה דבר... כל התיים ידעתי שקוראים לי יוסי א ש ר שעושה כך וכך -עכשיו קבלתי על זה תעודה .אני לא יודע מה המשמעות והפריבילגיות ש ל זוכה בפרס הזה. אני ,בכל אופן ,ממשיך להיות מעורב ואיכפתי. עמוס בר -ההרגשה טובה ,אני ש מ ת שאני מוכר גם מעל לבמה ולא רק בספרים שלי ,שהם בבחינת "שלח לחמך על פני המים״ .כאן ,במפגשים ,י ש היזון חוזר מ מ ש מול העיניים ,והסיפוק האמיתי הוא מהילדים והאנשים איתם אני נפגש בשטח. -ניוד תערוכות -ש מ ת מ א ד שאתרי כל כך כותי בכתיבה ,שפרצה לי דרך... סטנלי ספרבר " -רינת" -קודם כל זה תיובי לא רק ש׳׳אמנות לעם״ הוליכה אותי אל קהל אישי למקהלת "רינת״ .אנתנו גאים על כך שאנחנו תם ,בשונה מכל מסגרת אחרת ,קהל שכונתי מגיעים לכל פינה במדינה. שבקרבו גדלתי ,קהל שמהווה עבורי אבא ,אמא, ושכנים טובים ,אליהם רציתי תמיד לדבר ,בע׳פ, בכתב. מנדי רודן מה ,זה מגיע לנו על עבודה קשה כמו זו שאנחנו עושים! קשה לרקוד ב 8-בבוקר ,בבית־ספר ,כ א ש ר לפיכך ,זהו פרס כפול ומכופל. -סינפונייטה באר־שבע ג׳יל פיינגולד ואמנון דמתי -מחול -אתה יודע הגוף לא תם ,לא מוכן ,ולפעמים 3הופעות ברצף. -זהו כבוד לסינפונייטה ולי ל ש ר ת את הנושא ש ל הפצת המוסיקה בעם .אני בטות שנמשיך לתת את ואם י ש בפרס הוקרה קטנה אבל נעימה -זה יש לנו 2תפקידים :להביא לעם מוזיקה ישראלית בת זמננו ,ולהביא אותה לכל מקום שאפשר. הצילינדר המחיש לנו את היעד הזה ,אליו אנחנו שואפים כבר שנים ומהווה זריקת עידוד להמשך. זאב -התערוכה שלי ,שהיא עכשיו בשנתה ה־,5 בהתלט כבוד! עד היום קיבלנו הערכה ומשוב תיובי לוקחת אותי למקומות רתוקים אליהם לא הייתי מהאנשים ב ש ט ת ולא מ״אמנות לעם" .עם קבלת מגיע בנסיבות אתרות .בדרך כלל אני חובש בקיץ האמנות הזו למי שמגיעה לו ותודה על ההערכה הצילינדר והכתירה. תודה! -יתכן שהמשוב הגיע גם אליהם. קסקט ובחורף ברט :מהיום ,לא אוכל יותר להגיד: ׳שכתתי את הצילינדר שליי... •iO במתנ״סים 149 ציון ישראל יוסיפון :״אבא לא היה בבית, הוא היה איש ציבור ד לשבח אשובים בתחום האמנות הפלסטית ־ ערד ״מצריף למוזיאון ואנחנו אתכם לאורך כל הדרך אם יש מקום המציין את כברת הדרך שעשה מאת זאביק בית״הספר הקהילתי ״בךצבי״ בנס־ציונה במקום היתה בתנאי תצוגה קשים ,אך עם הרבה הבנה ש ל אנשי הישוב ובעיקר ״פרנסיר לנתיצות ישראל ,סופרו גם לישראל עצמו ,כך ש ל ש ב ת עם ישראל לשיחה על "בית אבא" זו מ מ ש עבודת בית־הספר הקהילתי"בךצבי״ בנס־ציונה מקיים זו השנה הששית "סל־תרבות" עם אוריינטציה קהילתית. בכל תחומי האמנות .חלק גדול מן המפגשים הם לכל המשפתה .בית־הספר מפעיל גם את אוכלוסיית גני־הילדים בישוב וגם את בתי־הספר של תרבות ואמנות. היסודיים האתרים ,אף שאינם קהילתיים. בגלל ההתמדה בתשיפת הצבור לתערוכות בית־הספר מקיים באופן קבוע מפגש קפה־תיאטרון המגוונות המלוות גם בסדנאות ,נוצר קהל צרכני או קפה־תרבות להורים ולתושבים. אמנות שעזר להגשים חלום -מחיאון וגלריה הביא לארץ ועזר לה להקלט ,הוא ראה באנשים הרבה מהסיפורים שסופרו על יוסקוביץ ,אבא של ילדי בית־הספר נחשפים למגוון רתב של פעילויות המדור לאמנות הרי הוא ערד .תתילת העבודה סיון תשמ״ט ,יוני 1989 שיחזור ,ו י ש ר א ל " נ כ נ ס לזה" ברצון ורואים שהוא עובר מעין טיהור כשהוא מספר: "אני מתתיל מ מ ש לזכור אותו מגיל .4נולדתי בתל־ יוסף ,ל א ש ת ו השלישית ש ל אבא ,אתר כך עברנו ל מ ש מ ר הים שליד עכו ובסוף -לת״א .זה היה ערב מלחמת השחרור .אבא עבד קצת כבנין ,כדי להחפרנס ,ואפילו נפצע בעבודה .אחר כך החל "לעבוד בממשלה" ,והפך להיות קצין העתונות ש ל השר דוד ר מ ז ) ת ת ב ו ר ה ותיווך( .היו לו שם תפקידים רבים ומשונים ,ואני זוכר בבית ערימות בית־הספר אחראי להוצאת קהלים לפסטיבל גדולות ש ל מעטפות עם בולים מתגלגלות בין מיוחדת לאמנות .יתד עם המתנ״ס ועם מנהלת ישראל בירושלים .השנה ,תשמ״ט ,יצאו לפסטיבל המוזיאון ,מירי טרגן ,נוספו לפעילות השוטפת גם 650איש. לפני הפצה או פסולות לקראת השמדה... בית־הספר קשוב וער לרתשי הקהילה ולצרכים הוא לא היה אבא במובן המקובל ש ל הדברים .הוא התרבותיים .זו השנה השניה שבית־הספר מפעיל לא הדריך אותי או לימד אותי לרכב על אופניים קורס לפעילי תרבות בו שותפים מורים ,הורים או שהלכנו יחד לראות כדורגל .הוא בכלל לא היה לאמנות רמת השרון. ותושבים גם מנס־ציונה וגם מבתי־ספר בערים בבית .כדי לראות אותו היינו הולכים לקפה "קנקן׳ אתרות. ואח״כ ליכסית" .הביתה הוא היה בא כדי להתליף כותרת בעיתון ארצי אומרת" :השבוע תפתת גולת הכותרת ש ל בית־הספר היא ועדת הרפרטואר מתקפת האמנות של ערד .האם ערד מאיימת". המונה 6ו חברים והמסייעת בתכנון ,בארגון, כמה נפלא לחיות עם איומים כאלה. בביצוע והמשתתפת באופן פעיל בימי עיון הן ש ל פרוייקטים מיותרים ויחודיים" :מקצבים 986ו״ ״ תערוכת פיסול יזומה ברתובות ערד988 .ו"פסלים על גגות ערד׳ -ופרוייקט צילום מיותר ״ערד בצבע״ במלאת 25שנה לישוב בשיתוף המדרשה "אמנות לעם" והן ש ל בתי־הספר הקהילתיים. בפעילות הקולנוע גם היה בית־הספר תלוץ וכבר בתחום הספרות ־ אופקים אופקים ,עיירת פיתות עם בעיות תעסוקה קשות, מודעות נמוכה לצריכת פעולות תרבות ,אמנות וספרות .הספריה ממוקמת בתוך המתנ״ס ובתנאים קשים .מנהלת הספריה ,זהבה לוי ,עושה עבודה נפלאה ותשובה ובשיתוף פעולה מלא עם יעקב ביתן מנהל המתנ״ס. השנה נפתחו במתנ״ס 4קבוצות ש ל סדנאות כתיבה יוצרת לילדים ,הנפגשות כל שבועיים עם הסופרות ציפי שחרור ודורית פלג. הפעיל לנוער מפגש על הסרט הקצר. הכורסאות ועד היום אני לא יודע אם הן היו שם בגדים ,לישון ,זה היה משהו כ מ ו " ב ס י ס הספקה" ש ל ו . . .את מעט הכסף שהרוויח היה נותן לאיזה מ ש ו ר ר או צייר דל אמצעים -לא הביתה .מי ש ע ב ד קשה בבית זו אמא ,שגם אמרה יום אתד: "בשביל כמה רגעים של קודש )במחיצתו ש ל יוסיפון( אני מוכנה לסבול הרבה ימים ש ל חולי... וכשהיה קשה ,עברנו לקיבוץ אפק לכמה זמן ,ואז הפרס מוענק על מגוון רתב ש ל פעילויות בכל אבא היה בא לבקר ,נניח ,פעמיים בחודש ,ומביא תתומי התרבות והאמנות ולכל הקהילה. יש להודות לצוות ההנהלה ,לתעדת הרפרטואר, לצוות המורים ולגבי פנינה רבינוביץ על תרומתם לקידום התרבות ואיכות התיים בנס־ציונה. בתהום המהול ־ מ.א. אילות תרף המתסור בתנאים טכניים נאותים והמרחקים הגדולים בין ישוב לישוב ,התקיימה ב ש ט ת המועצה פעילות מחול ענפה .תמיד היתה נכונות להזמין גם מופעים יחודיים ,א ש ר י ש להשקיע עבודה רבה על איתו חברים ,ועושים שמח. הוא היה איש טוב לב באופן מדהים .אהב חיים, אהב את החלק הגשמי ,אוכל ,שתיה ,תתיכות ,אבל יתד עם זה היה בו גם שאר־רות ,אהב דברים יפים, עם כל הלב. את הפוטנציאל האמנותי שגלום בהם -היה לו חזון מסוים ב ש ט ת הזה. אני זוכר איך היה מסחובב עם הפחקים שלו )צעטאלאך( עליהם היה מעתיק שירים .את אהבת השירה קיבלתי ממנו .את אלתרמן דיקלמתי תפשי. היוזמה להקמת תלים היתה של דור רמז ,אך מרגע ש ר מ ז הטיל אותה על יוסיפון זה היה "התינוק שלוי :הוא נתן לזה את התוכן ,את הצורה ואת הארגון .בלי מזכירות או פקידות ,בלי מנגנון ,מתוך חדר )בשותפות עם עוד מישהו( בועד הפועל - הפעיל יוסיפון מערכת אדירה! הוא היה אמרגן טבעי ויח״צן טבעי -מהגדולים שהיו לנו .לכל הצגה הוא סיפק מ א ו ת הצגוח ברחבי הארץ .קזבלן, למשל ,הוזמן על ידו מיגאל מוסינזון. היינו נוסעים איתו המון ,לראות הצגות .זו היתה דרך נוספת שלנו להיות א י ת ו ) ל מ ר ו ת שבדרך הוא ישן בדרך כלל ,את״כ טיפל וארגן והתרוצץ ובדרך תזרה -אנתנו ישנו (,..תה היה גם שכרנו - לראות הצגות בלי כסף .אני ,היום ,לא יכול לראות הצגה אם אני לא יושב לפתות בשורה 4באמצעיי ישראל מדבר על אביו בפכתון ,בשיקול ,לא במרירות ,תס ותלילה" :היה כיף להיות איתו ב״כסית" .תמיד היה במרכז העניינים למרות שהאחרים היו חשובים לא פחות .היה לו הומור חם ,יהודי -לא ציני .הוא לא הפריע לי ...בעצם, גם לא יכולתי להשוות ,אחרי הכל הוא האבא היחיד שהיה לי .היה נעים להיות בתברתו .בזכותו פגשתי את גדולי התיאטרון והספרות ,אנשים ב ש ר ודם ,שדיברו גם "פרוזה" .בכלל ,אי אפשר היה להשוות אותו לשום דבר אתר שמכירים .היה לו ר א ש אתר .כ ש פ ר ץ נפט בתלץ הוא הביא הביתה קסת דיו עם נפט מתלץ .ברכבת העמק ,מספרים, הוא היה עוצר אנשים ומקריא להם שירים .הוא היה מבקש רק "תצי כוס תה" -בשביל לא להטרית ,כביכול ...איש אתרי' הכל הוא תילק .את כל המתנות שקיבל )למעט ספרים ,מהם לא יכול היה להפרד( הוא תמיד תילק ונתן לכולם .גם כשגייס כספים לתלים ,והוא גייס המון כסף ,אף פעם לא לקת מזה פרוטה לעצמו. תמיד לאתרים .מ י ש א אשרוב גר בביתנו כמה זמן. ביוסל ברגנר הוא תמך ,את קדיה מולודובסקה הוא וישראל מצטט ,לסיום ,מתוך ההקדשה שכתב אלתרמן ליוסיפון על התרגום שלו ליוליוס קיסר: יוסיפון יךיךי ,הוא מצוי לכל ;ד אך פלאי מהותו ,ךק מעט יבינום כי נפוץ בךבים הוא בטופס אתד עואיננו ניתן לתךגום מ ו ת להביא אליהם קהל ,ועל כך יש לציין לשבח את דניאלה ניר ,רכזת התרבוח ,על עבודחה ועל בתחום התיאטרון ־ מ.א .מרום הגליל הפרס מוענק בשל מגוון רחב ש ל פעילות ש ו ט פ ת בנושאי התיאטרון שהקיפה אח כל אוכלוסיית הקהילה .פרט לסדרת המנויים התקיימו פעולות נוספות במרכזים האיזוריים ,בבתי־הספר ובישובים בשעות אתה״צ והערב. המתנ״ס השקיע בעבודת הפרסום וההכנה לקראת המופעים ,הצטיין בארות האמנים והמדור נהנה לעבוד עם מוטי בן מרדכי שגילה אכפתיות ומסירות בעבודתו. המאמצים שהיא משקיעה .ובנוסף ,על ת ש ו מ ת הלב והרצון הטוב בארות האמנים. סמל ל״אמנות לעם״י "אמנות לעם" יצאה במכרז ,בשיחוף עם אגודח המעצבים הגרפיים ,לבחירת סמל. הוגשו 68הצעות .ועדת השיפוט מציינת את ההשתתפות הערה ואת המאמץ וההישג שהגיעו אליו מרבית העבודות. בפרס ראשון ושני זכה זאב הררי מקיבוץ מרחביה בפרס השלישי זכה אייב רוזנפלד ציון לשבת להצעות ש ל זאב י ו ס י פ ו ן ) ב מ ר כ ז ( בתקופת תלים -איתן הנדל ,גד אלמליח ,דניאל גרונדלנד ,חיימי קיבקוביץ. הסמל מביע את רות "אמנות לעם" ואת המדורים על הקיר בביחו ממוסגר קלף ,מעשה ידי דני קחון ,שדומה דמיון מפתיע למגילת העצמאות .וכתוב שם: לזאב יוסיפון־יוסקוביץ הכלולים בה :תיאטרון ,מוסיקה ,מתול ,אמנות בתחום המוסיקה - מזכרת בתיה אות הערכה והוקרה •ית ,ספרות ,קולנוע רסל־תרבות״. על פעלך למען האמנות והספרות בישראל על כך שהבאת תיאטרון לעולים אמנות לעם ועם לתיאטרון על רעות וידידות ואהבה שפיזרת סביבך. הישוב מזכרת בתיה מקיים פעילות מוסיקלית תנה מרון מתמשכת בתנאים קשים .למרות בעיות תקציביות מתעקש על קיום סדרות ומתמודד בצורה רצינית עם הצדדים המוסילקיים־תוכניים. תשומת־לב רבה ,רצון טוב ,עבודה מקיפה ואכפתיות מקיפים את הפעילויות גם מבתינת הצדדים הטכניים -סידור האולם באופן אסתטי למרות מיעוט האפשרויות ,פרסום הארועים ועוד. כל זאת באחריותה הישירה ש ל אורה גבע ,אש^ר למען בניית קהל מנויים ,קבלת האמנים מכל הלב בישוב והגדלת המודעות המוסיקלית בישוב. טדי ק ולק יוסל ברגנר יגאל אלון משה דיין תצקל איש כסית יוכבד בת־מרים יעקב אגמון גילה אלמגור תנה רובינא שמעון פינקל חיים וגליה טופול אורי עופר שלמה ש ב א יורם קניוק דן אלמגור ע .הלל עמיקם גורביץ גרשון פלוטקין זלמן לביוש דב סדן תנוך ברטוב רפאל אליעז נתן אלתרמן צילה ב ת ד ר אהרון מגד משקיעה שעות וימים לנושא ,עשתה ועושה רבות פרס אייב שלישי רוזנפלד דוד בן־גוריון נסים אלוני שמעון פרס לאה פורת יגאל מוסינזון צילה בינדר אריה נבון זהרירה תריפאי יהושע רבינוביץ אבא קובנר י יונתן ר ט ו ש נתום גוטמן יצחק ישר יוסי בנאי "בטת הוא ארגן גם את זה"... אומר ישראל יוסיפון" ,מתאים לו״ תעודת זהות יהחם: פרסומים מאת שלמה דברת מנהל המתנ״ס מתוכננת סדרת פרסומים ייחודיים ,כגון: לקט סיפורי־עם מרוקאיים שהוקלטו במוע מבוא דון הקשישים בירוחם ,פוענחו ותורגמו לעב־ דית על־ידי פנינה טוקטלי,תלמידתו-של תוקר כדי להבין את בעיוחיה ש ל החברה היש־ הפולקלור היהודי פרופ׳ דב נוי .אוסף כל מה ראלית היום ,טוענת הסוציולוגית דיר יעל שנכתב עצמון מן האוניברסיטה העברית בירושלים, תיו ש ל מקים היישוב אמנון זעירי ,ממשיך ציוניות שוות בתשיבותן :ייסוד תברה ח ל ר המפעל שלמה תמיר ,קטעי עיתונות ורפורט־ צית בארץ ישראל וקליטת גלי העלייה ההמר זיות שנכללו בספרי התקופה ,זכרונות העו־ נית על־ידי המדינה הצעירה בראשית ימיה. לים עצמם( .תוברת על תולדות סכר ירותם ובכל זאת ,מעט מדי מתקר ותיעוד הצטברו והאגם שנוצר בעקבות בנייתו ,מאז ועד היום. עד כה על המהפכה השניה ,טעונת הרגשות מהדורה מעודכנת ש ל תוברת הפעלת תלמי־ והתומר הקיים מזנית לעתים קרובות את דים נקודת התצפית ש ל העולים עצמם. המדינה בהסטוריוגרפיה הציונית ע ד כה הוא בנוסף לימי עיון שיוקדשו להיבטים שונים בטוי נוסף לתהליך האיטי ש ל קליטתם ש ל של הפרוייקט ,מתוכננים מפגשים עם ר א ש ר העולים ושילובם בתברה הישראלית ובמוקדי נים סביב מוטיבים כגון תיי הדת בקהילה, הכות שלה .פרוייקט " ת ע ו ד ת זהות" בירותם שירותי הבריאות ,מתיישבים בירותם שהש־ נועד להעמיק את הבנתנו בכל הנוגע לתקופה תתפו בלתימה נגד הנאצים ,גלגולי הספרית זאת בתולדותנו ,ולתת לעולים ולצאצאיהם את לספר ההזדמנות ותיי התרבות ,מפגש עם ראשי היישוב בעבר ולדון ובהווה ,בני ירוחם המכהנים היום בתפקידים בהשלכות אלו על תיי הפרט והכלל. שתווה הדור את המעבר מרכזיים הטראומטי ידי גורמים שונים ,ערבי פיוטים או סיפורי צורך דתוף לתעד את סיפורו ,מה הביא איתו מבט ביקורתי על עבר זה עשוי גם לתרום לשיפור מערכת קליטת העלייה בעתיד. יום עיון רכבת ש ל החברה הישראלית כזירת התמוד ביום ג׳ 27.6.89יתקיים בירותם יום עיון שיוקדש לפרוייקט ,באירגון מ ש ו ת ף ש ל יד בן צבי, בתורף ו95ו באמצע המדבר ,כמתנה עבודה ללא ת ש ת י ת כלכלית לטווח ארוך ,והפכה, לאתר הסטוריה מסובכת וכאובה ,לעיירת הפיתות הראשונה בנגב .כאן ניתן לבתון את -וגם מירב השגיאות שנעשו בתהליך זה את עצמת התזון הגדול ש ל הפרתת השממה, יישוב עולים ,פיזור אוכלוסין. .2ירוחם ,עם אוכלוסיה ש ל 6,500תוש־ בים ,קטנה דיה עבור פרוייקט שיקיף ,א ת כל תושביה והמעורבים בעשייה בה. .3י ש בירותם גרעין של תושבים מסורים לרעיון של כאמצעי מורשתו הקרוב העבר להאדרה ושימור עצמית של הקהילה ולעידוד השתתפות פעילה בעיצובה. ועדת ההיגוי ש ל הפרוייקט הוקמה באוק טובר 988ו ונפגשת מאז בסדירות .תברים בה ר א ש המועצה ,נציגים של המועצה המקומית, המתנ״ס ובית הספר התיכון המקיף .כן תברה בוועדה ביחד׳, דבי גולדמן־גולן ,מנהלת " מ ד ר ש ת מרכז המתמחה לימודים בהצגת וסיורים עיירת בירותם, הפיתות כאתגר ירוחם, אוניברסיטת ההסברה ו .ירותם נוסדה על־ידי הסוכנות היהודית לימוד מתנ״ס בירותם, למה בירוחם? ביישוב ,וכירב .כן נקיים דיונים סביב צפייה בסרטים שהוכנו על ירותם על־ מגלות אל הארץ המובטתת הולך וכלה ,וקיים מיישם" ,איך נפגש עם האדם ועם הנוף"באך. -״ירותם שלי״. אירועים התפקיד השולי שיועד לעלייה ש ל שנות את ייסוד )953ו-ו95ו( ,לפני הקמת בתי הקבע )זכרונו־ י ש לזכור כי היא תוצר ש ל שתי מהפכות סיפורם על מעברת תל־ירותם המציין המועצה בן המקומית גוריון, השנה 40שנה ומרכז לעלייה הגדולה .ביום זה ישתתפו מורים ועובדי חינוך מן הישוב ,וכן אישי ציבור ואנשי אקדמיה .בין הדוברים פרופ׳ יהודה גרדוס ,ד״ר בני גדרון, דות - של כותות מנוגדים מסורת מול מודרניות ,אחדות לאומית מול עדתיות ,י ה ר דיות מול ישראליות .הבשלת הזהות כרוכה בבעיית ההזדהות -עם המדינה ,עם הארץ, .עם הציונות ,עם יהודים מ א ר צ ו ת אתרות. מארכיון למוזיאון בשלב ד״ר דן בר־און .הדיונים יתמקדו בקשר בין לימוד העבר הקרוב לבין תכנון העתיד ,פיתות נית .ונותן לפרוייקט שירותי צילום ומשרד. והנגב .ביום העיון יוצגו ממצאים הפרוייקט הופך להיות תלק בלתי נפרד מתכ־ ש י מ ו ש יצירתי מ ש ר ת נאמנה את שהצטברו בארכיון ויודגם בהם. למה ״תעודת זהות"? הכותרת נבתרה משום שהיא ממקדת את מטרות הפרוייקט :לתזק את הזהות הקיבר צית ש ל הקהילה על־ידי בניית מרכז קבוע בכותות משותפים .על־ידי תשיפת תרומתה של עליית שנות המדינה לבניית התברה היש־ ראלית ,על כל העושר ש ל מורשתה ובלי להתעלם מבעיותיה הייתודיות ,ניתן להתגבר על,דימוי עצמי נמוך ותתושת שוליות בלתי נחשבת .זוהי הזדמנות לטפל בזהות ה מ ר ניות המתנ״ס מטרות המתנ״ס ואת יעדיו .מגעים עם ר א ש המועצה ,חברת המתנ׳׳סים והמועצה לשימור אתרים ש ל התבדה להגנת הטבע ,כבר החלו. המטרה היא לאגם משאבים לצורך הקמת מוזיאון גדול ש ל המעברות ,העלייה ההמונית וערי הפיתות, המעברה ובאתר להם. בצריפים של ו195 מבתי האבן המקוריים )כיום של הסמוכים האתר נמצא סמוך לכניסה לישוב, מאתורי "פסל ונמצא מתאים למתתם הארכיון ימותשב מייד עם מיתשוב הספ־ דייה העירונית .כן נבדקו הצעות להכנסת לשימושים יצירתיים בהם על־ידי תלמידים ומבקרים במרכז .בקשות למימון הפרוייקט או תלקים ממנו כבר הוגשו למספר קרנות. הפרוייקט א ו ש ר ע׳׳י R E . F — Israel E n - של עזרא אוריון, משותזר ו מ ש ו מ ר עבור התושבים ,מבקרים ותיירים. קרן לרכישת יצירות אמנות נופיה הטבעיים והאנושיים של ירוחם היוו תמיד מקור השראה ליוצרים ,תושבי המקום ואתרים ,בכל ענפי האמנות הפלסטית .חשוב לאסוף כאן יצירות כאלו ,הן משום תשיבותן כעדויות הסטוריות והן בתיעוד של חיי הרות והנפש בירותם .אגב כך גם נצלית לעודד את היוצרים להמשיך במלאכתם. d o w m e n t F u n dלצורך גיוס תרומות פטורות סיכום המועצה המקומית בירותם ממרכז ההסברה, הנפשי של עם ישראל ,ולגבי התוסן הנפשי ממס ב ת ר ל דרך עמותת מחנ״ס ירוחם .את המופע הראשון האורקולי ראש רוכש כולל כל התומרים שנאספו לצורך הכנתו. תוכניות אלה משתלבות בפרוייקט פיתוח פארק ירותם כאתר תיירות מרכזי בנגב. ב ש י מ ו ש צה״ל( הראשונים הזהות״ העידן האורקולי הממותשב כל התומרים בכל המדיה ,ופתיתת האפשרות זה מארח המתנ״ס את הארכיון בהיותו האלה למען העתיד. וידיאו אינטר־אקטיבי ממותשב ,לשם קיטלוג הקטן ש ל הפרוייקט בבניין הספרייה העירר ירותם עם ,ועוד .נקפיד לתעד את כל האירועים אנו מאמינים כי מה שנכון לגבי התוסן של הפרט ,נכון גם לגבי תוסנה הנפשי ש ל הקהילה :לימוד העבר כחלק בלתי נפרד ש ל מאפשר ההווה מבוססת היערכות יותר לקראת העתיד. מעורבות מערכת החינוך והקהילה את מרכזת הפרוייקט לאה שקדיאל, שהינה דמות יוצאת דופן בציבוריות הישרא־ לית בהיותה לותמת מובהקת לייצוג שווה והולם לנשים בישראל ופרצה לתודעה היש־ נציגי מערכת התינוך והמערכת הקהילתית ראלית במאבקה)כולל בג״צ( על זכותה להימ־ שותפים להקמת הפרוייקט מן הרגע הראשון. נות עם תברי המועצה הדתית .לאה שקדיאל בעבר התקיימו אירועים תשובים בכיוון זה הגיעה שהוקם )תגיגות 25לירוחם ,תגיגות 30לירותם ,פרו־ במטרה ייקט תצ״ב - תלוצים בנגב ב־983ו( לירותם התערתה במסגרת להתיישב גרעין בעיירת ומאז פיתות בחיי הישוב ,וממלאת תפקידים יהודי וציוני ראשון במעלה. אולם לא היה להם המשך ומה שנאסף לצורך שונים ומגוונים .פרוייקט זה ,הנותן לישוב חסות אקדמית מבצע תר פעמי לא רוכז ונשמר .המגמה הנוכ־ מקור התייתסות לעברו ולשרשיו ו מ א פ ש ר תית -להקים מרכז קבוע -ת א פ ש ר המש־ הסתכלות מתמדת למציאות היומיומית עם מכון יד יצתק בן צבי בירושלים ,המתמתה בתקר תולדות ארץ ישראל ,העניק לפרוייקט כולו את תסותו האקדמית ,ומינה את דיר יהודה ליאון כנציגו בוועדת ההיגוי .מנכ״ל יד בן צבי ,צבי צמרת ,יזם הכללח ירוחם בפרו ייקט תיעוד בע״פ ש ל עולי שנות החמישים והשישים ,והעמיד לרשותנו 6,000ש״ת לשנה זו. את איתור העולים והראיונות איתם מבצעת לאה שקדיאל ,שהיא גם רכזת ה פ ר ד ייקט כולו ,בהנתיית דיר אהרן קידר מהיחידה לתיעוד בע״פ במכון ליהדות זמננו באוניבר סיטה העברית בירושלים. ביות והשתלבות רב־פעמית של התושבים בהיבטים שונים של הפרוייקט ובזמנים שונים .כבר עכשיו התגייסו מתנדבים אתרים לעבודה סדירה. מדריכת תוגי הסיירות ניסתה מסלול סיור בתוך היישוב עם סדרת פעולות ומשתקים. מרכז המריצים ינסה מתקר מצומצם עם חניכיו .הפרוייקט ישולב במגמה להפוך את בית ןזספר התיכון המקומי לבית־ספר קהילתי בשנה הבאה ,ובתוכנית להנהגת יום לימודים ארוך בבתי הספר ה י ס ר דיים בישוב .כן הוגשה טיוטה לקייטנה סביב הנושא. בניה ותכנון לעתיד. הפרוייקט קם באווירה המיותרת הקיימת בירותם מזה למעלה מתמש שנים ,המת־ בטאת בשינוי מראה הישוב ,בהיווצרות מנהי גות תרשה, כסאתיסטית צעירה במידת ויוזמת מה(. )אפילו המבקר כיום בירותם קולט תדמית חדשה ,שומע הרבה על הסתכלות קדימה ,על תכניות ו ...על תוסר בדירות. לימוד העבר מאפשר לתושבים להסתכל על עתידם בצורה מעודדת יותר ולהבין את גודל המיפעל הציוני באותה עליה. <•••» :1 f f י I li •< 1 I I באר יעקב 1: ולבצע את התוכנית. התיישבו בנוחות על הדשאים ויצרו כלים, דמויות וכיוצא בזה. על־מנת להבטיח קהל משתתפים רב ככל בדוכן הציור התנסו בציור ,בפלסטלינה עוד בחורף שעבר ,לאחר שערכנו סקר שאפשר ,נקטנו באמצעים שיווקיים ו פ ר ס ר ובטכניקות ש ל שפיכת צבעים ונשיפה בהם. המתייחס לצרכי המתנ׳׳ס ,התחוור לנו כי מיים אחדים :יום היצירה פורסם בלוח ארועי מה ש י צ א מזה היו יצירות מפתיעות .כ א ש ר משתתפת חודש אפריל ,המחולק לכל בית אב בישוב, התחממה ,הוציאה המורה לציור שכונה מסויימת אינה בישוב מספיק בפעילהות המתנ״ס. לבתי־הספר, על־מנת לעודד מוטיבציה וליצור מודעות המרכזיים ה י ל ד ם ולכל המוקדים בישוב .הדבקנו מודעות ,עברנו להורים "להתלכלך׳ ,לטבול ידיים בצבע ולי־ אל השכונה ל׳אחר צהריים ש ל יצירוז׳ .מ ש מ ע ו ת במתל׳ס, ע ב ת ו עם מגפון מספר פעמים יצירה זו היתה ש ה מ ת ר ס יצא לשכונה עם בשכונה .יום לפני הארוע הדבקנו מודעות לצריכת הפעילחות, החלטנו ההוגים השונים הפועלים בו הגרום להורים ולילדים להתנסות בשטוד יצירה כמו: קרמיקה ,ציור בטכניקות שונות ,מלאכת יד בנושאים שונים ,ג׳אז ומתול יצירתי ,לטווח רחב ש ל גילאים והכל - באוירה פתוחה ותמה ,חינם אין כסף ועל "המגמיו שלהם" בתוך השכונה. בכניסות האוירה צבעי ידיים .נהננו לראות איך לא איכפת היה בכיתות ,הזכרנו א ל ד י ם בבואם לפעילויות לצאת הבתים המשותפים ועל לותות המודעות המצויים בכל כני9ה. צור עם ילדיהם. בדוכן המלאכה היו גרוטאות מכל המינים והצבעים .חלקי ספוגים ,חתיכות ב ד ם ,צמר, ד ק ט י ם ,קרעוים ,טושים ,פסולת עצים ,דבק, מסמרים ,גרגרי פלסטיק צבעוניים .ילדים ביום המיועד התמקמנו בגינה הציבורית יצרו שלטים עם אמרות"תכמות״ לתדריהם, ונעימה. צבעו ,ציירו ויצרו תמונות מכל מיני גרוטאות. העמדנו דוכנים לקרמיקה ש ע ד מהרה התברר הלהיט היה יצירת בובות ספוג לבושות בשלל שהם צרים מלהכיל את כל הבאים ליצור. צבעים מפיסות בד שונות. שבשכונה, שהיא * f t (••••1:::::n ••••••••• ••••••••••• י ב נ ה עם בוא האביב החלטנו שזה הזמן לצאת לגני : !$:H:::l:::!i::!:::::::::::n:il::::::ii:!::::: לצאת אל השכונות מאת דבורה גורין מנהלת המתנ״ס •1 רחבת ידיים חוסר המקום לא היווה בעיה ,הורים וילדים המורה לגיאז ולמחול יצירתי התמקמה במשטח מרוצף והפעילה ילדים מגיל שנתיים שלוש ,שנעו בחן לקצב המוסיקה .גם אתיות בוגרות ואמהות הצטרפו לריקודים והמראה היה מהנה ביותר. לגעת בצבע ,לגעת במוסיקה ,לגעת בחומר זו היתה ססמתנו .מטרתנו היתה ליצור - גרוי מותשי ואישי ,ולתת לאוכלוסיה להתנ־ סות בכל אלה ,במקום בו הם נמצאים ,על־ מנת לקרבם לפעילויות התרבות שמציע המתנ״ס .בשכונה לא פסקו לדבר על כך. היציאה שלנו לשטח התקבלה בהערכה ובשמחה ,ש מ ח ו שבאנו! במקום נולד תהליך של שיתוף פעולה בין־מוסדי בשנה האחרונה התפתח תהליך של שיתוף ביךמקצועית ,היה בעל השלכות גם למסגרות פעולה ח ד ש ביבנה :בין המתל׳ס לבין לשכת האתרות ש ל המתנ׳׳ס ,כ א ש ר נעשתה קליטה הרווחה. מוצלתת של ילדים תריגים עם מעקב צ מ ו ד זה התחיל עם שיתות על הקמת מ ש פ ח ת ר נים בהן האגף לגיל הרך ש ל המתריס שיתף את לשכות הרווחה ואת התחנות לבריאות המשפתה ביבנה .כך נוצרה ועדת הגוי ל מ ש פחתונים ולאתר דיון מי יפעיל ישירות א ת המסגרת החדשה הנחוצה כל כך ליבנה ,הגענו לשיתות על איך לבנות מסגרת איכותית בה כל גורם תורם א ת מיטבו. לדעת רכזת הגיל הרך ,הויכות ההתתלתי היה לגיטימי גם אם המתנ׳׳נז לא היה מקבל על עצמו את הסמכות להפעלת ה מ ש פ ח ת ר נים מטעם ועדת ההגוי הארצית .תסיסה כזאת איפשרה ,לדעתה ,ש י ת ו ף פעולה בעתיד כ א ש ר נרצה להתליט על דברים תכניים ו מ ה ר תיים למסגרת .ועדת ההגוי תפקדה בצורה רצינית ועניינית בבתירת הצוות המתאים ולקתה תלק בהעברת הקורס למטפלות במת־ נ״ס יבנה ,שהתפתח לקורס איזוהי בשיתוף אחרים מתנ״סים והמשפחתונים מעירית רחובות. תפקוד ועדת ההגוי למשפתתונים כועדה ש ל גורמים מקצועיים. השבוע ,א ו ש ר ש י ת ו ף נוסף במסגרת הצה־ רונים של המתריס ,א ש ר יתחילו לקלוט ילדים המופנים מלשכת הרווחה. ללא ספק ,ההכרה בכוחות המקצועיים של הלשכה עובד משותפת, כאשר מאפשרת טובת דרעוית בשפה הקהילה עומדת - . ־י במרכז. i, הולדת המעופתתונים ביבנה הנה תוויה ש ל ש י ת ו ף פעולה בין גורמים שונים א ש ר מאפשרים לעובדהם המקצועיים לבנות מסגרת איכותית ממנה כבר נהנים התושבים, הפעוטים וגם המבוגרים יותר. אין ספל^ ש ש י ת ו ף פעולה בין־מוסדי זה נוצר ופועל הודות לגישתה המיוחדת והמ־ ש ת פ ת ש ל קלאודיה כהן ,רכזת הגיל הרך במתליס .אגף גיל הרך ביבנה מ ש ל ב בתוכו מגוון רתב של .מסגרות פעולה ,פעוטונים ברמות גיל שונות ,צהרונים ,משפחתונים, פרוייקט מיוחד עם הורים ועוד ,זאת בהנתיית רכזת הגיל הרך ובהדרכחה ש ל מרים הופמן. הרובע היהודי האירוע נכחו כ־00ו ילדים .ר30 הורים .מספר התושבים בשכונה רב פי כמה וכמה .אין לנו ספק כי פעולה תד־פעמית זו לא תשנה הרגלי אי־צריכה ,אך אנו כבר מתכננים פעולה נוספת באופי הפעלה שונה. ולסיום ,תודה ל י ד ר הנהלת המתנ״ס ציון מסורי ,על התמיכה והערוד הרב; לעובדי המועצה, שסייעו בהובלת הציוד; לזכריה כלף ,שתרם לנו את "רגלי השולחן׳; ותודה מיותרת לדבורה קדם ,רכזת התרבות שלנו שניצתה על כל הפעולה ,ולצוות המתנ׳׳ס שהיה מעורב בכל התהליך. אור בהר מאת קובי כהן רכז ארועים ונוער "מעלות מוריה" .התהלוכה הסתיימה בטכס מרנין בו הופיעה להקח מחול ש ל בנות המת־ נ״ס בריקודים ומסכח. בערב ראש חודש אייר 4.5.89עצרו נהגים אורה ש ל המשואה הגדולה וכתובת האש באזור הר הצופים את רכבם בהפתעה וסקר הפיצו חום ואמונה כי אנו לא רק על המפה נות כשלפניהם נעו עשרות לפידים שהאירו ברובע היהודי עצמו ,אלא נראים גם בראשי ההרים ומצטרפים למשואות נוספות בכוכב את הדרך שלפניהם. " א ו ר בהרי ש מ ו ש ל ארוע א ש ר חידש עלינו השתר ,סרטבא וכוכב הירדן. את ת ו ד ש אייר ואת מנהג הדלקת מ ש ו א ו ת מר חיים בן שמעון ,ממתלקת נס״ת בעי־ בראשי ההרים ,נוהג ש ב א מ צ ע ו ת ו הודיעו על דיה ,הנתה את הטכס :המנכ״ל מר שאול לילך, מועדים וארועים מיותרים בתיי העם היהודי. ואיציק עפרון מאגף הנוער בקק״ל ,נשאו דברי הארוע הקיף בתוכו פעילויות שונות: ברכה. בשעות אחה״צ יצאו סיורים מודרכים לסי־ מטאות הרובע היהודי ומשכנות שאננים, אין ספק שארוע זה מהווה רק ציון דרך ורמז לבאות. באתריות"תכנית מ ק ר ם " ש ל המתנ״ס .לאתר מכן נוספים ומשימה בלבדיים של מתנ״ס הרובע היהודי, למגרש הסמוך למטה הארצי ש ל המשטרה, ועלי לציין בצער שמתנ״סים מרתבי העיר לא משם יצאו בתהלוכת לפידים לעבר הר ה צ ר השתתפו ולו בצורה סמלית בטכס. פים, לגעת בצבע ,לגעת בחומר הגיעו משתתפים ואורתים אך עם זאת ,אין ספק שזה אינו ארוע במסלול שעבר בשדרה ששמה היה צריך לזכור כי ביקורים ברובע היהודי מתו סמלי לא פ ת ו ת " :ש ד ר ת שיירת הר הצופים". קים את רוחם של תושבי המקום ,ומוכיתים שירה ,מצב רות והתלהבות איפיינו את מירושלים וממדינת הצועדים ,ביניהם בלטו תלמידי והורי המ״מ כי הרובע הוא תלק .ישראל. ^:::::::::::::: :::::1 »nh;:::::u::::: ••9 :: ^ iiiii Hi y H » It: | » : : : : » » t t : : : i : : t | » { t : : : :::H::l::::::::::!!:lH::li:$ It!::: עו עתלית הוויה של מפגש לפני שבועות אתדים התקיים ביקור ש ל 20 יוצאת דופן בהתנסות המקצועית והאישית. אנשי שיקום פסיכיאטרי מכל רתבי הארץ מצאתי עצמי ,אחרי זמן קצר ,מעורה ופועל ב מ ו ע ד ו ן " מ ל ב ולב״ הפועל במתנ״ס .מרבית במשותף למלא עם אתרים אתר המשימות המבקרים פועלים במסגרות רפואיות שונות, והכל תוך התלהבות גוברת ומדבקס וסותפת. בריאות זו היתה ללא ספק יצירה משולבת אותנטית הנפש ,ובחירתם לבוא לבקר במרכז נבעה אישית וגם עם הקבוצה .כהרף עין נפלו מתי־ פועל מרכז י י ח ו ד צות ונעלמו חששות ,ש א ף לפני ז6ן קצר במרכזי מהצורך בריאות לראות הנפש כיצד ובחחנות חברתי־שיקומי במסגרת קהילתית. יכולת לחועו בממשות אותן בתוך תלל דאולם .ההתנגדות התחלפה בנתינה וקבלה הביקור נ ש א אופי ש ל השתתפות תוויתית מ צ ד כל מ)יותתף ,תוך נסיק למצוא את מקומך יחד עם חברי המועדון והצוות ,וצפייה ב צ י ר בקבוצה ולהשתייך איליה כמו כל אתר אתר. רים ובעבודות האמנות ש ל החברים _ .־ י י וביכולתי שלכ״ם ליצור תנאים ש ל תיבה התגובות ו?יו נלהבות ומעודדות. - ואוירה מוזאימה :,תרמה דברת להנאה ו ל נ ר "תוויה בלתי רגילה .למדתי הרבה גם ת ו ת שהם תנאי ילווד ביצירה•! ,לי'אישית כאיש מקצוע וגם כאדם פרניי,.היו לי ציפיות, אך המציאות /נליוז!'ובדרךיכלל אנו רגילים להיפך גזכך׳. - ״מודל הוסיפה' מפומעותית למאגר ההתנסויות. התחזקה בייהתוזושה־ ^!ועליתם ע ל ד ר ך ש ^ ח ־ זירה אנעוי״נז עם קשיים ותדזושווז תזקות ש ל ש צ ר י ך ' לראות בעיניים' ,כמה שידברו זה לא יישקף את המציאות הנפלאה אצלכם". אבדן ,לאתר מצבי* מ ש ב ר טראומתיים ,למצוא עצמם ולהשתלב מ ת ד ש בקהילה. פיתחתם מודל ייתורי ויתכן יתיר בארץ, " -אני מקנאה בכם". המבוסס על עקרונות דינמיים הנובעים מרב־ וכותב ירדן אולמן ,עובד סוציאלי שיקומי ש ל ברית התנועה הקיבוצית: דים עמוקים ושואבים כותם מבסיס ההנאה האנושית הקדומה ביותר לצפי היקרה! - מהיצירתיות והפיכתה למקור ש ל כוח והתחדשות. " ל א ת ר הביקור המרתק והמלהיב במוע־ במועדון מ ת א פ ש ר לאנשים עם שלכם מניעת נשירה של תלמידים בשיתוף אוניברסיטת היפה מאת רחל וקנין רכזת פרוייקט השכלה ומרכזת היתירה לקידום נוער בשנה האחרונה קיים מתנ״ס ע ת א ת פ י ר ייקט יתודי משולב עם היחידה למעורבות חברתית ש ל אוניברסיטת חיפה ,ש מ ט ר ת ו - תגבור וחיזוק בעלי תלמידים פוטנציאל ־' לנשירה מבתי־הספר. התהליך שקדם לתחילת הפרוייקט־היה: ברצונך להתזיר לעצמך את מעמדך לאתר אותם מ ת ד ש בקהילה עם דגש על מעורבות נסיגה ,ו ב ו בזמן לשפר א ת איכות תייך תוך הרחבת אופקים ,הצטרף ל מ ו ע ד ו ן " מ ל ב ולב" להחזיר לאנשים אלו א ת טעם הפועל במתנ׳׳ס בערד. הצלחתם התיים ,ו א ת כבודם העצמי .מכך התרשמתי ומפתתת מיומנויות תברתיות בסיסיות. בשבילי זו היתה חוויה תזקה ומרתקת, עים כבעלי אתריות גבוהה ,משום שהעדר־ ויות מאוד משפיעות על המשך. יי' ' iהקשר עם ההורים הינו משמעותי 'ביותר,־ והם אכן היו גורם מדרבן ומסייע בקייוים הפרוייקט. פנינו ליחידה למעורבות תברתית וביקשנו עובדתמתנ׳׳ס ,.ובמקביל רכזת מטעם האוני־ א ש ר למרות הקשיים האמורים ,קיימת נהירה סטודנטים א ש ר התמחותם הינה לשון,מתמ־ נעשתה תלוקת תפקידים ברורה טיקה ואנגלית .היתירה נענתה לבקשתנו ברסיטה. ומשלימה אתת א ת השניה .י ש לציין ,שהפרו־ כתובת לקבלת סיוע לימודי במהלך השנה. וגייסה לצורך העניין 2ו סטודנטים. ייקט היווה תלק משלים לפרוייקט היל׳ה בתוכניתנו להרתיב את הפרוייקט בשנת .3קיימנו שיתות עם התלמידים והוריהם. )השלמת השכלה( א ש ר פועל במתנ״ס מזה תש׳׳ן ,ולהקיף מספר רב יותר ש ל תלמידים, שנתיים ,ונותן מענה לאוכלוסיה המטופלת כ א ש ר הלמידה תעשה על־ידי מודל לימודי על־ידי היחידה לקידום נוער ,כ א ש ר התלמי־ אשר הישגי דים נשרו בכתות זי ,ח׳ ,ט׳. התלמידים. הצגנו א ת הפרוייקט ,מטרתו ,תשיבותו והה־ שקעה הנדרשת מאתנו .וכן ,הצגנו את הצי־ יאפשר מעקב למדידת תיאטרון בובות — לא לשעשוע בלבד בספריה העירונית במגדל העמק ,פועל זו השנה השניה חוג לתיאטרון בובות ל י ל ד ם . לכם. בלתי אמצעי תוך פעילות מהנה המסייעת ולקבל לתכנית אך ורק סטודנטים א ש ר י ד ר ש ל תלמידי הישוב א ש ר רואים במתנ״ס לכל אתר. זוהי הבטחה תד־משמעית. ש ל סטודנטים א ש ר נובעים מעומס לימודים, הזקוקים לשיפור השגיהם באופן מיידי. ש ל עבודה ויצירה תורתית מ ש ו ת פ ת ומרגשת מהו העבר? במלים פשוטות :מפגש אנושי .2י ש לקתת בתשבון קשיים אוביקטיביים .2לאתר איסוף הנתונים ובדיקת הצרכים הנפלא והמרתק שחווינו יחד ,ועל כך תודתנו לעושים אנו אימצנו בשנה שעברה את רעיון תיאט־ במלאכה .תיזקו ואימצו -הדרך ע ו ד רבה רון הבובות ,בתהילה כתוג מן השורה ,שיספק וארוכה .אין קיצורים וגם ניסים לא באים תעסוקה לילדים .אולם ע ד מהרה נוכתנו בתשבון ,אבל י ש ש כ ר לפועלכם". לדעת ,כי היצירה ואסיים קידום נוער. את הפרוייקט באופן יעיל',הוא רוכז על־ידי מכאן חלק ממחשבותי והרגשתי מהמפגש בברכת תגבדה שעה ב כ ל מ ק צ ו ע • U .־ .־ : זאת על־ידי יום עיון מרוכז בנושא עבודה עם לרמת הקושי ש ל כל תלמיד ,על־מנת ל מ מ ש ובצורות השונות ,הבובה מ ש מ ש ת כלי בטוי יישר אוכלוסיה יחודית א ש ר צרכיה שונים ,ועבודה לסיכום: נושא הבובות אהוד על בני כל הגילים כוח ו .י ש להכין א ת הסטודנטים למפגש עם כאמור ,היה זה פרוייקט ראשוני במתנ״ס זוהי אולי הצהרה נועזת ,אבל אתרי ש ע ו ת עם אותם אנשים וצוות מיומן ומקצועי ש ל 5-4תלמידים למשך 3שעות .כ ל קבוצה דיים וחלויבות ,ל א י ת ו ר קבוצות תלמידים במיוחד ודבר זה ב ל ט כבר במפגש הראשון. - בעיים .בקבוצה זו .,הלמידה נעדכה בקבוצות מנהלים ומחנכי הכתות ש ל בתי הספר היםיד מגדל העמק עם ש א ר האוכלוסיות הרגילות .על־ידי כך שים במקצועות האמורים והכנתם לחטיבת •םות״מיותרת ,דהיינו ,למידה פרטיניוז בהתאם לכם את התרשמותי ומחשבותי .וכך הייתי פותח א ת ד ב ד : א .תגבור ותיזוק תלמידי כיתות ר ,א ש ר מתק־ מיידית .אוכליוסיה כופציפי^זו'^'יבלה^תיץ1־ נתינה לקבלה. אתם למעשה הפרוייקט פעל בשני מישורים: ושיתות עם מורות יועצות ש ל בתי" הספר, דונכם"מלב ולב" ,אני מרגיש צורך עז להעביר בדרך טחתם ושיתפו פעולה. מסקנות ולקחים: עמה מתייבת מיומנות מיותרת .ניתן לעשות היחידהלקידום נוער •ונמצ^י^י^י^נ^נ^נערירה לבנות מ ת ד ש א ת האיזון העדין שהופר בין מיוחדת לציין שלאורך השנה ההורים עמדו בהב ו .צוות היחידה לקידום נוער ערך ביקורים נכויות ומוגבלויות החיים בדרך כלל בשוליים, משלבים התגובות היו תיוביות ,ובמבט לאחור י ש ב .תלמידי ״אודנו׳ ,שהים* מ^ויפלעז'^' ,ל־ידי פיות שלנו ב א ש ר לשיתוף הפעולה שלהם. אם ברצונך להרגיש בריא ולהוות ,אם !»H!!:::t:t:lH:t:: הקבוצה מ ת א ס פ ת פעם בשבוע ,והילדים יוצרים לבדם את הבובות ,בונים את התפ חיב את השכלתם הספרותית. התיאטרון סביב בנינו פרוייקט הקרוי אורה ,מתברים או מעבדים מתזות ומופיעים "בובות מספרות" -ובו בנו הילדים ״תפאר והוריהם ,המביעים תמיכה רות" מיניאטוריות ש ל בובות ואביזרים עפ״י בפני תבריהם וערוד רב ביותר. דרך התיאטרון סיפורי ילדים מוכרים. לומדים הילדים להכיר שטתי אמנות אחרים ,כמוסיקה ומתול ,ולהר־ הפרוייקט הוצג בתערוכה ניידת ב מ ו ע ד ר נים השכונתיים וזכה להצלתה רבה. והפעילות סביב התוג, מהווה לילדים מוקד תוויתי רב עוצמה ל ב ט ר הדמיון ולפיתות יהמה, רגשות, להפעלת שיפוט, אתריות ,קבלת התלטות ומציאת פתרונות למצבים שונים. התיאטרון הפך כלי לחיזוק הבטחון והדמוי העצמי אצל ילדים א ש ר כושר הביטוי שלהם היה דל ,והם לא מ צ א ו מ ו צ א לדמיונם הפורה. כמו כן ,מלמד התיאטרון ערכים מוסריים ואסטטיים. מגדל העמק -תיאטרון בובות רכסימ גביע פז זכרו ש ל מ ש ה פ ז הי״ד שנפל במלחמת לבנון הונצח בטורניר קט־רגל מסורחי למבוג האירוע אורגן בהצלתה ע״י עגיב רחמים התפילה מנהל אגף הנוער והספורט. בטורניר נבתרות מתנ״סים ממתח תיפה :ר מ ת ישי ,עתלית ,קרית אתא, טבעון ,טירת כרמל ורכסים. את האירוע כיבדו נציגי המשפתה ,ר א ש המועצה המקומית מר יעקב ישראל ,מנהל המתנ״ס מר אבנר כהן וחברי מועצה. המשתקים התלו בדקת דומיה. בטורניר זכתה בבכורה נבתרת רכסים א' זו השנה ומרתק בו שלטה נבתרת רכסים .רק בדקות יוסי פ ז לשתקנים על השתתפותם ,ל ש ו פ ט מנחם אלטמן ולצוות המתנ״ס. ונלמדו השניה ברציפות שבמתנ״ס התידון קובצו בחוברת מהודרת בכיתות בעזרת מתנכות הכיתות. ביום ירושלים התקיים השלב השני -תידון פנימי בבתי הספר בו התמודדו המצטיינים מהשלב הראשון. הזוכים במקומות ו 6-בתידון הפנימי מכל רכסים מתקיים חידון מרכזי לתלמידי בתי בית ס פ ר עולים לשלב הגמר א ש ר יתקיים י שגברה על נבתרת טבעון בגמר ספורטיבי בטקס הענקת גביעים הודה האב השכול נושאי מאת עגיב רתמים ,מנהל אגף הנוער הספר. את התוצאה. השלטון בירושלים ואתרים בירושלים. חידון ״ירושלים בירת ישראל׳ ישראל׳. הסיום הצליתו שתקני מתנ״ס טבעון לצמצם ה ב ד המועדון עוסקים בעבודה יצירתית בירושלים ,שמות העיר וכינוייה, ירושלים בתש׳ית ,איתור ירושלים ,מוסדות רים במתנ״ס רכסים. השתתפו התידון :ירושלים במרוצת הדורות ,ערכה ש ל הנבחר: הנושא "ירושלים בירת התידון מאורגן על־ידי צוות המתנ״כו בשי־ ת ו ף המועצה המקומית ומוסדות התינוך בישוב -בתי הספר "זבולון׳ רהרואה׳. כ־60ו במעמד חגיגי בסוף חודש יוני בנוכחות ר א ש המועצה מר ישראל יעקב ,מפקחי מ ש ר ד החי־ תלמידי כיתות די-ו' השתתפו בתלק הראשון ש ל התידון ,בו יבתנו בנושאי נוך ונכבדים מהחברה למתנ״סים ומהישוב. 2ו החלמידים שיעלו לחידון הגמר ישחחפו בסמינר בנושא ירושלים .כמו כן יצאו להתארת במתנ״ס הרובע היהודי ,בו ישתלמו ויסיירו בירושלים. 14 במתנ׳׳סים 149 סיון תשנז״ט ,יוני 1989 לאהד ״הבלי לידה״ ארוכים ,החלטנו לקהת על עצמנו את הקמת והפעלת פרויקט ניוד להקות המתנ״סים ,שיקרא: '.•.•.•.•.•••.•••.•.•.•.•.v.v.•.•.•.•.•. .־-־״־•.•.״•״ •••״••-•.•-•.*1• .״••.״•״•״• ״קידום״ אל תשאל! פינתו של זאביק השועל קבוצות יצוג ,דרמה ,מחול ומוסיקה המטרות ו .לארגן ולאפשר ללהקות טובות במת־ ל׳כוים במות הופעה מחוץ לישוב. שר האוצר הצהיר עולא יהיה פחות /הרופא שלי הבטיח שתרד לי הנפיחות /שר הבנזחון נתן הוךאות "ברורות מאד׳ לצה״ל /וראעו לוטית ,תהיה בסיס להכללתה של להקה המתנ״ס המזמין בעלות המופע ,ותזכה את בתכנית "קידום". המתנ״ס השולח בחלקו .ממזמינים ח ו ץ ממת־ .6הוועדות יפעלו לאורך כל השנה ויבקרו במופעים ש ל להקות ייצוגיות ש ל מתנ״סים, ל׳סים תגבה התבדה את העלות שתקבע, ותעביר למתליס השולת את תלקו. הממשלה יזם רנכנית שלום אבל הבטיח עולא יחזיר אף ע\על! / ההקזתךרות הבטיחה :״אף מפעל כאן לא נעובית!״ /הבנק שלי הבטיח להוריד את הךבית /שר המשטרה הבטיח להיטיב עם השוטרים /הבן עולי הבטיח)עווב( שיעשה את השעורים /בזק עווב אומרת עותךביק את ראשוניים הפגורים /ו׳׳הפועל ת״א״ מבטיחה עומעכשו תבקיע עוערים ולא תפקיע .7להקות המתקרבלת מבתינה איכותית בתכנית ,ומתקורה ש ת ו ט ל על הזמנת מופ .3להציג לציבור ולתקשורת בישראל את לרמת הכתירה ,אך לא נכללו בתכנית ,יופנו עים .כל הכספים שיצטברו יוקדשו בלעדית עוהוא תכף מגיע ועו״לא תחכה אצלי עד בוש״ / ...ואעותי שוב טוענת ההישגים האיכותיים ש ל המתנ׳׳סים בתתום ע׳׳י יריד הוועדה אל מערכת ההדרכה ש ל לפיתות הפרוייקט. )בפעם האלף( עואין לה פשוט מה ללבש /מס הכנסה מבטיח לכל נישומיו .4מתנ״ס יהוד ,כמרכז"קידום" ,אינו דורש את האבכולה! /שר התכ)״ס אונזר שאפשר לחסל את האינתיפאדה)בלי .2להעשיר את תכניות התרבות ש ל המת־ ל׳סים במופעים ברמה איכותית ובמחיר נמוך. הבמה. בתיאום עם מנהלי המתנ״כזים ,מדריכי הלה קות ומרכז"קידום". ליסים. לרמה המתאימה. בשלב .8כל מתנ״ס שלהקותיו יכללו ב׳׳קידום" .5ליצור"הכנסות" למתליסים לעזרה בהת־ זקתן של להקות איכות ולעודדם לכך. יתתייב להזמין 3מופעים לשנה מ״קידום". .9תקבע טבלת תשלומים למתני׳כו השולת .6לעזור למתל׳סים ,בהדרכה מתאימה, להקות ,עפ״י מרתקי הנסיעה ,ותשלום קבוע להעלאת הרמה האומנותית ש ל להקותיהם. שיקבל המתנ״ס עבור הופעתו ,בהתאם לסוג המופע. ביצוע ו" .קידום" 0ו .המתני׳ס השולח יהיה אחראי להסעת להקתו ,והוא ישלם למסיע שיבתר) .ההתזר יפעל אמרגני כמרכז קבוע ופעיל להשגת המטרות הליל. .2בשלב הראשון נוטל על עצמו מתליס יהוד להקים את מ ר כ ז " ק י ד ו ם " בצמוד אליו, כאשר מרכז זה יונק מן המתלים את ה ש י ר ר תים הדרושים כמו :ריכח ,תיאום ,אמרגנות, מיחשוב ,הנהלת תשבונות ראשונית ומזכי רות כללית. .3ימונו כ־ 4-3ועדות מיון רפרטואריות וועדות שיפוט והערכה ,על בסיס איזורי. .4בכל ועדה יהיו לפתות 2אנשי מקצוע בכל אתר מהתתומים :מוסיקה וזמר ,מחול, דרמה .בנוסף ,נציגי השטת :מא״ז ,מנהל מת־ ל׳כז ,רכז .תברי הוועדה ,מבין אנשי המקצוע, יכולים להיות מדריכים העובדים במתליסים, שהם בעלי נסיון רחב ומוניטין בתתומם. .5השיפוט וההמלצות יהיו על בסיס למתנ״ס יהיה כאמור לעיל לפי ממוצעים ברדיוס מרתקים(. ו ו .המזמין אתראי להגברה ותאורה ה ד ר ר שים למופע לפי מ פ ר ט נתון שיקבל .כמו כן באתריות המזמין אירות נאות של המופיעים. 2ו .העלות למתנ״ס המזמין קבוצות מ״קי־ דום" ,יהיה יחסי למרחקי הנסיעה והתשלום שיקבל המחנ״ס השולח. למערכת המתנ״סים .3׳׳קידום" מדמי חבר ש י ש ל מ ו המתנ״סים המשתתפים התבדה ,א ש ר תסייע לקידומן ש ל הלהקות .4להצמית איכות ש ל קבוצות ייצוג במת־ ישאב משאבים למזמינים תיתווסף מחוץ תקורה שתיקבע בתתשיב הוצאות התפעול הממ שיות ש ל "קידום". תקציב וכספים ו .״קידום״ יופעל כמרכז עצמאי ,עם משק כספים סגור ,בסעיף תקציבי נפרד ,בהנהת׳׳עו ש ל החברה. אמנותי טהור ,על פי תבתינים ברורים שיי .2תברת המתנ׳׳סים עפ״י הוראות תשלום קבעו בוועדות .רק הרמה האמנותית ה א ב ס ר ש ל "קידום" תנהל מיסלקה ,שתתייב את ההפעלה הראשון תקציבים שום מיוחדים. החנוך כזבטיח כזהפכה דצינית^״אבל דק בגלגול הבא / ...החזאי אוכזר לוח זמנים מנגנון הביצוע התל כבר בעבודתו ואנו קבלנו המון הבנוחות מדאשי העדים - /אז עכעוו ,כעוהראש עולנו כבר הקמת ״ועדות שיפוט" וכינוסן הראשון - אתם תופסים כזה הולך כאן וארנם כזבינים /למה אף פעם ,לעולם ,אי מקווים כי נעמוד בלות הזמנים המתוכנן: סוף יולי .89 התחלת בדיקת להקות;ליי ועדות השיפוט והמלצות ר א ש ו נ ו ת .8.89 - פרטים נוספים, תפעוליים שאלונים, רישום לתכניות ,ובהמשך הצעות להזמנה, נוספים, לפרטים * קורסים תד שנתיים במקצועות :רישום וציור ,פיסול ,אנימ ציה וקולנוע ,ויטראז׳ אמנותי ,צילום. עליהם כלל להפדיך /את יום קיום הכנס ,כלוכןר ,הרנאדיך! לא ,אי אפשר ,ובכל המובנים /לקים כנס של שקמים! להערות אז אולי קצת שקדיני ולהבהרות, -רגקנו אותי אם נועיתי - לתרבות אבל מה עותיארתי נאמנויות במתליסים ,או אל יתי הוא -מצבנו הפוליטי... שריג ,מנהל מתנ״ס יהוד. להקת הנוער ״דור שני״ להקת פועלת הנוער "דור שני" בצורה מסודרת מקריתימלאכי בהופעות ברחבי הארץ. הלהקה הופיעה באירועים חשובים ויוקר בפתיחת תגיגות המימונה בבית הלהקה ,המופיעה ברפרטואר ת ד ש " ה נ ו ע ר לאן" ,מודרכת על־ידי הבמאי גדי עינבר ו ה מ ר סיקאי יאיר רוזנבלום. ניתן להזמין את הלהקה להופעות במת־ נ׳׳סים ברחבי הארץ במחירים מיוחדים למת־ נ׳׳סים. יש להתקשר למתנ׳׳ס קרית־ מלאכי ,טל335 .ו.08-58 -פנסי חוץ. הגיעו אליו פניות רבות)ועדיין מגיעות( .הפנ סים ניתנו למתנ״ס שטרן בירושלים ולמתנ״ס גן יבנה ,לפי העקרון ש ל -כל הקודם זוכה. מאגף הפיתות ש ל החברה נמסר לנו כי ציוד רב ובעל ערך מונח וזרוק במתסני המתנ־ בקשו מאבות לאתר ש ר ו ת ו הצבאי החל לימודיו באוני ברסיטת ב א ר ש ב ע בתוגים ספרות ומינהל שיעשו סדר בתקופת לימודיו היה רכז חינוך בשכונת הבוכרים בירושלים מטעם פרוייקט שיקום שכונות והקים ת ש ת י ת לפעילות ילדים ונוער בשכתה. באר ש ב ע ואילת מטעם מ ש ר ד העבודה והר שלמה תורגימן ,מנהל המתנ״ס ,מוסר כי הבית יליד ישראל ,1954 ,נשוי .2 + עומד לסיים את לימודיו לתואר מ.א. בעבר היה קצין מכתן למבוגרים באזור בעיתון האתרון הציע בית הנוער העברי שלכם דוד עזרא למד באוניברסיטה העברית בירושלים גאוגרפיה והסטוריה ש ל עם י ש ר א ל והשנה ניות התיווך. ״סדר פסח״! מתנה נא להכיר: מנהאם תדשים תינוכי ,והוא בעל ת ו א ר מ.א .במינהל ומדי "סים .אנו פונים שוב למנהלי המחנ״סים - המעוניינים להתקבל יתקשרו לטל׳02-226937 ,02-283963 : בימים :א׳-ה׳ בשעות io:8־oo:7ו. מפני ששקתים לאף אחד לא מאמינים! /כי אם תכופר להם עוהכנס א פ ש ר לפנות אל דיר צבי בראולפן ,האחראי לתיאום * קורס דו־שנתי למדריכים באריגה אמנותית. אפשר לקים בנס עול שקונים!!?? יועברו בקרוב אל כלל המתנ״סים. הטלוויזיה "זהו זהי. נפתתה ההרשמה לשנת הלימודים תשי׳ן 90״989ו לא בעננים /וההתעוה הכללית כאן היא -על הפנים! /מענין אורני אם מתוזיל ב־ - 9.00הם יגידו :זה מרנוזיל וךאי בשתים / ...ולא יקשה התתלת ניוד -אתרי סוכות תש׳ינ. תשמ׳׳ח, מרכז אמנות -רה׳ הע״ה 9מורשה להכנס לפךכוים( /ושר התרזבוךה סךנם ״נזת לתיות" ,כלומר ,צופה את שידדו ממטרים ויהיו גם שריפות בהדים /ולפני 100ימים )של חסד?( ר א ש הממשלה ,בסדרת הופעות בתוכנית עירית ירושלים המחלקה לנוער ,ספורט וחברה אגף אמנות ?'עשות במקזים הקלה /ושרות התעסוקה קןךוךו עגאדטרטו הם מחקזלים "תחית הנ/תים״ /הבת שלי כזבטיךזה)ץהפעם תחזר בזמן מן המסבה /ושר תיים מאוד ,כגון :טכס חלוקת פרס ישראל משרד החינוך והתרבות מינהל התרבות אגף לתרבות ואמנות מחה ידושליס שעךים /ושר הבנוי והעוכון מוךיע ש״יעשה שרידים״ /העורבךב אומר וותה ועסק בארגון ושיקום מטופלים המופ נים על־ידי בתי המשפט. פנימיית "בית הילד׳ בגילה ,ש ם הם תיים במסגרת משפתתית עם 2ו ילדים מבתים הרוסים ,ו מ ש מ ש י ם להם כהורים. בשנת 987ו התל עבודתו כמנהל מתנ״ס בבאר בשנים האתרונות מנהלים דרור ו א ש ת ו שבע ולאתרונה טאובל )שלותה( התקבל לנהל את המתנ״ס בקרית מנחם בירושלים. דרור גרינבלום יליד ישראל958 ,ו ,נשוי .1 + במתסנים וכל ציוד שאינו ב ש י מ ו ש אצלכם לאתר שרותו הצבאי עסק בהדרכת טיולים הציעו במתנה למתנ״ס אתר .אנו ,במערכת והיה רכז אזור ירושלים מטעם תנועת בני העיתון ,נשמת לפרסם את הודעותיכם. עקיבא. התקבל לנהל א ת המתנ״ס בגבעת שאול. דוד אמסלם יליד ישראל 960ו .רווק. אוניברסיטת בוגר בר אילן בכלכלה ובמינהל עסקים ,ועתה הוא משלים לימודיו לתעודת רואה חשבון. עבודתו האתרונה היתה ככלכלן באגף התקציבים של המוסד לביטוח לאומי .נבחר לנהל את בירושלים. המתנ״ס בשכונת מורשה סיון תשמ׳׳ט ,יוני 1989 במתנ״סים 49ו מאמר זה נכתב עבור קורס מנהלים חדשים אשר התקיים במחנופש עין גדי. סם הבהאות ים המוות מאת נורית סתוי מידי ללא כל מאמץ .טוב להפעלת חולים הזקוקים לפיזיוטרפיה .כידוע ,בתוקי הפיסיקה קיימת שנה רבים נוהרים לאזור להינות דיפוזיה מריכוזיות גבוהה לנמוכה. מהמרחצאות החמים ,הבוץ ומי הים העשי רים במינרלים, מהאויר הצח בנוסף להנאה, קיימים הנעימה. ומהשמש בים התיכון ריכוזיות התומרים במים שווה במקום באדם .לעומת זאת ,בים לריכוזיות הדם אלמנטים בריאוחיים חשובים א ש ר יחוארו המלח ברשימה זו .ראוי לציין ,כי העונוח המומלצוח לאדם חסרים מלחים ומינרלים בדם ,עוברים הן סתיו ,אביב וחודשי החורף. מתחת לפני הים .שני השמות מתארים שתי יחודיות לים זה ,המבדילו מימים אחרים .ריכוז המלחים פה הוא 3 3 %לעומת ים התיכון בו הריכוז הוא 4 %או האוקינוס האטלנטי שריכה המלחים בו 3 %בלבד .בגלל הרכוזיות הגבוהה ,בעלי־תיים רב־תאיים וצמ־ הים לא יכולים להתפתח .עם כל זאת ,ים המלח מהווה מקור לחיים ולבריאות האדם, והאזור מהווה מוקד משיכה לתיירים מכל קצווי תבל. לאזור ולים גורמי מרפא טבעיים ושונים: בעולם עם ברום ,האובך מכיל תומר זה ,שלו השפעות על בשעות הצהריים. המערכת העצבית שלנו ,והוא גורם להר־ געתה .טוב לאנשים ניורוטים או מתותים. לקרני ידוע ,כי שהות באזור גורמת להרגשת רפיון מספר הנכונים כל שנה גבוה .לעומת זאת, ורוגע. באזור ים המלח דווחו מעט מ א ו ד מקרים ש ל שני ,הלחות הנמוכה היא בעלת מצד השפעה מתזקת .היא גורמת לפעילות גבוהה נוספת בולטת היא בחמצן .במקום 0 % ,ו עושרו של יותר תמצן זהום הקשורים בתעשיה ותחבורה ,עובדה התורמת לאנשים הסובלים מתפקוד מערכות נשימה לקויות. טורה לא יורדת מתחת ל־0°ו. הלחות נמוכה ) ( 5 0 % - 3 4 %ואילו דחיסות האויר גבוהה מאוד. גורמי האקלים ה• הסיבה לשיעור הגבוה של אידוי מי ים המלח השמש היום ,הרופאים מזהירים ,חוזרים ומזהי־ הדרכה ויצירת אובך המשתרע על כל האזור. ועלולה ה ש מ ש ולהרבות במשחות מגינות. מ א ש ר באזור הים החיכון ,והאויר נקי מגורמי השנה הנעה מ־1°ו ועד .40°בלילה הטמפר־ לסרטן כייתור כולנו נדרשים להמנע מלהיחשף חשיפת יתר האזור אזור ים המלח הוא אתר האזורים היבשים טמפרטורה גבוהה מאחר שהים הוא בעל ריכוז גבוה ש ל סגולית ש ל השמש ,המהווה גורם מזיק לעור תכונה לאורך כל המרחצאות גורמי הבמאות של אזור ים המלח יותר ש ל המטבוליזם ש ל הגוף. אקלים מסייע לבריאות אלו ממימי הים לדם באמצעות העור. ים המלת הקרוי גם ים המות ,נמצא 396מ' תכונות הריכחיות חומרים במים משולשת .כ א ש ר רים מפני קרינה של , U V Bהקרינה האולטרה־ מסלול לימודים אוניברסיטאי בחינוך מבוגרים מחזור שלישיבשנת הלימודים תש׳ין יקיים מרכז מרטין בובר של האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם האגף לחינוך מבוגרים ש ל מ ש ר ד התיווך והתרבות מסלול לימודים להכשרה ולהשתלמוח בחינוך מבוגרים .המסלול מיועד לאנשים בעלי רקע בעבודה עם מבוגרים, הממלאים או המתכוננים למלא תפקידים בכירים בתיווך מבוגרים .מתאים לרכזים במתנ״סים מכל התתומים. מ ש ך המסלול :שנה אקדמית אחת .הלימודים יתקיימו פעם בשבוע ,ביום מרוכז ש ל שמונה שעות לימוד בכל פעם .בסה״כ יקיף המסלול כ־ 230שעות לימוד. מטרת הלימודים :להקנות למשתתפים ידע ,הבנה ומיומנויות ,על רמה אקדמית נאותה ,בנושאים הנוגעים לתתומים מגוונים והיבטים שונים ש ל תינוך מבוגרים בישראל ובעולם. שיטות הלימוד :הלימודים יתנהלו בצורת הרצאות וקבוצות דיון ,תוך השתתפות פעילה בסדנאות ובסיורים לימודיים. תנאי קבלה :יתקבלו למסלול בעלי השכלה על־תיכונית ובעלי נסיון בעבודה עם מבוגרים )אם בתפקידי הוראה ותיווך ואם בתפקידים מתאימים אתרים( .תינתן עדיפות למועמדים שעובדים כיום בתיווך מבוגרים או לאלה המתכוונים לעבוד בשטח זה לאחר תום הקורס. תכנית הלימודים :תכלול נושאים כלליים המיועדים לכלל המשתתפים במסלול ,וכן נושאים ייתודיים בתתומי התמתות המיועדים לתלק מן הלומדים בהתאם לשטחי התעניינותם ועיסוקם. המסלול מוכר ע׳׳י מ ש ר ד התינוך והתרבות לצורך גמול השתלמות .למסיימים תוענק תעודה מאת מרכז מרטין בובר ש ל האוניברסיטה העברית. שכר הלימוד ,300ו ש׳׳ת ,לפי מדד פברואר .1989 הרשמה וקבלת פרטים מרכז מרטין בובר ,האוניברסיטה העברית ,הר־הצופים, ירושלים 905ו ,9טל.02-882450 ,02-882443-4 . באזור אנו מוצאים מעיינות חמים העשי־ דים במינרלים .מים אלו נשאבים למרתצאות מי ים המלח רבים שנבנו במלונות לאורך החוף כמו מוריה כפי שציינתי ,מי הים מכילים רכוז גבוה של מלח ,פי 3מימים אחרים .אך לא רק מלת אלא גם מינרלים שונים. המבנה הכימיקלי ש ל מי ים המלח: כלוריד 212,400 ברום 20ו5, דו־תתמוצת הפחמן 220 הנוספת ולאובך היוצרים סיכון ש ל הקרניים גופרית 470 הקצרות ,האולטרה סגוליות ) , ( U V Bבעוד סודיום 50ו39, שמאפשרים לקרניים מסוג , U V Aהקרניים אשלגן 7,260 סידן 6,860ו מגנזיום 40,650 שריפת העור מהשמש. זאת אנו זוקפים לשכבת האטמוספרה הבריאות ,לתדור ולהשפיע על עורנו. ממתקרים שתים ש ל חוקרים ממכון וייצמן ומהאוניברסיטה בבאר־שבע עולה ,כי קרני יותר ויותר אנשים ,רופאים ותולים ,מאמ־ ה ש מ ש התודרות לאדמת באר־שבגנ כפולות צים את הרעיון שההרכב הכימיקלי המיותד מאלו התודרות לים המלת .עם זאת ,החוק־ ש ל ים המלח מהווה מקור חשוב לבריאות דים מזהירים מפני שהיית יתר בשעות הצה־ האדם. דיים רתצה ותשיפות לשמש .ההמלצה היא על הריכח הגבוה ש ל המלח והמינרלים גורם מוקדמת בבוקר או לקראת ש ע ו ת למשקל גבוה ש ל המים המתנגדים למשקל אתה״צ המאוחרות. האדם וגורמים לכך שיוכל לצוף על פניהם ועין בוקק וכן בעין גדי .ההכרה בתרומתם לבריאות נזכרת כבר בימים עברו .קיימת אגדה המספרת כי שלמה המלך היה רותץ במעיינות חמים. בתקופת הרומאים נבנו מרתצאות בטבריה ובתמת גדר .קלאופטרה מלכת מצרים נהגה להשתמש במעיינות החמים ש ל ים המלח לצרכים קוסמטיים. המרתצאות כיום מכילים את החומרים שהז כרתי וכן חומרים נוספים :יוד ,פלואור ,תומ־ צות ,ליטיום ועוד. בוץ צפונה מסדום וקרוב לעין גדי אנו מוצאים כמויות גדולות של בוץ המתאים ל ש י מ ו ש למטרות רפואיות .הבוץ מורכב מ א צ ו ת ) ש ר י ־ דים אורגנים מן התי והצומת( ,מלת ומינרלים וכן הורמונים המופרשים מהאצות .הבוץ הנמרת על הגוף מושך את קרני השמש ואלו גורמים לעליית הטמפרטורה שלו .זו נשמרת קרוב לרבע שעה .האפקטיביות ש ל החום על מחלות ראומטיות משמעותית. אוניברסיטת בר אילן ארץ מורשת הפקולטה ליהדות המדור לידיעת הארץ ציונות ו מ ו ר ש ת המתלקה ללימודי ארץ י ש ר א ל המלה ההרשמה לקורסים אקדמאיים בלימודי ארץ ישראל ברובע היהודי החלה ההרשמה ללימודים בקורסים אקדמאיים בלימודי א ר ץ ישראל ברובע היהודי בשנה׳׳ל תש״ן מטעם אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף תכנית מ ק ד ם במרכז הקהילחי הרובע היהודי. הקורסים נערכים בבית בר אילן ברובע היהודי)דת׳ שוני הלכות( בימי שני בשעה 5:30-08:45ו. הלימודים מיועדים למורים ולמדריכים ,למורים בשנת שבתון ,ולציבור הרחב. ההשתתפות בלימודים מקנה גמול השתלמות ונקודות זיכוי אקדמאיות באוניבר־ סיטת בר אילן ובאוניברסיטה הפתותה. ומה ההשפעה על החולה או הבריא? לפי דיר דורגן ,המרחצאוח החמים גורמים ל־ 3סוגי גרוי :תרמי ,מכני וכימיקלי. הגרוי התרמי :חום המים מרחיב את הורי־ דים וכתוצאה מכך מואץ מחזור הדם ולחץ הדם יורד .החום משפיע גם על עליית תום הגוף. הגרוי המכני :דתיסות המים גורמת ,כפי שציינתי ,להצפת הגוף והאיברים קלים יותר לתנועה בתוך המים .ניתן להעסיק בתרגילי פיזיוטרפיה או בפעילות גופנית קלה .במים, הנשימה עמוקה יותר והפעילות של הלב והריאות עולה. הגרוי הכימי :החומרים הכימיים המומ־ סים במים משפיעים על המצב האקליברי ש ל העור וגורמים לו השתנות. מכל הנאמר ,אנו למדים שהאזור מהווה מקור מרפא לאנשים הסובלים מ :א( מתלות תכנית הלימודים: רומאטיות פרקי טבע במקרא /פרופ׳ י׳ פליקס )סמסטר אי(. המקום לציין ,כי חולי פסוריאזיס מכל העולם מבוא לארכיאולוגיה הלניםטית־רומית /דרי ע .קלונר )סמסטר גי(. נוהרים כל שנה למקום; ג( הפרעות במערכח ארץ י ש ר א ל / 1948-1882הגב' מרגלית שילה )שנתי(. הנשימה )אסטמה ואמפיזמה( .אמנם המקום ואתרטיות; ב( מחלות עור .פה מבוא לגיאוגרפיה היסטורית ש ל א״י /דרי יהושע ש ו ו ר ץ )סמסטר אי( לטיפול בהפרעות אלו הוא העיר ערד ,אך גם ירושלים בתקופות רומית וביזנטית /דרי יהושע ש ו ו ר ץ )סמסטר בי(. אזור ים המלח מהווה מקום טוב לריפוי. ארץ י ש ר א ל בתקופה ערבית קדומה /דר׳ י' דרורי)שנתי(. והעיקר ,ההיבט הפסיכוסומטי :אפידמיולו־ הערה :אין צורך בידע מוקדם או במבתני כניסה. פרטים והרשמה: לקבלת טפסי הרשמה י ש לפנות אל: אוניברסיטת בר אילן ,המתלקה ללימודי א״י ,רמת גן ,טל8350 .ו.03-53 מטה א ר ץ מורשה החברה למתנ״סים ,גבעת הגיוינט ירושלים מיקוד 034ו ,9טל520651 . .02-535762 / מתנ״ס הרובע היהודי ,רח' משגב לדך הרובע היהודי ירושלים ,97500טל/ 283777 . .02-280024 ג י ם כ פ ר ו פ ' שובל מביהי׳ס לרפואה קהילתית ובריאות הציבור שעל־יד בית־הספר לרפואה הדסה עין־כרם וכן אתרים ,טוענים שהמחק־ דים לא מצביעים תד־משמעית על השפעת הגורמים המצויינים על מצב הבריאות ש ל האנשים התשופים להם. עם זאת ,תר־ משמעית הם מוכנית להצביע על השפעה ש ל הגורמים על המצב הנפשי .כלומר ,עצם השהייה באזור גורמת להרגשה טובה ולת־ תושה ש ל בריאות. 16 במתנ״סים 149 מטרד החינוך והתרבות המחלקה לתרבות ואמנות בשכונות מעריב לנוער יום השנה מכריזים על תחרות ארצית "קולות וכלי זמר׳ לגילר כשדונוח צעידים בשידה ובנגינה בחחומי המוסיקה הקלה בנושא הנהלות ימאהה, ו ב מ ש ר ד ההפקה :נ ו ר ד א ו 72תל־אביב ט ל .03-5464415 : בית הספר לחינוך בית הספר לעבודה סוציאלית ע״ש פאול בדוואלד חוכניח להכשדח מנהלים וסגל בכיד במדכזים קהילחיים ע״ש ר״ר יוסף י .שוודץ נמשכת ההרשמה ללימודי תעודה לשנת תש״ן במסלול: הכשרת סגל בביר לתוכנית הגיל הדך )(3-0 הלימודים בתוכנית מתמקדים ביישום ידע מתחומי התפתחות הילד ב ש ל ו ש השנים הראשונות ,לעבודה מניעתית ,לבניית תוכניות חינוכיות ,לעבודה עם הורים והדרכה לצוות פרה־מקצועי במסגרת הקהילה. משך הלימודים :שנה אחת. לפרטים :נא לפנות אל מזכירות תוכנית שתרץ ,ביה״ס לעבודה סוציאלית ,האוניבר סיטה העברית ,הר־הצופים ירושלים ,חדר ,532טלפון 02-882184 ,02-820008בימים א׳-ה'. התוכנית מקנה ידע ומיומנות בניהול ובהפעלת שרותים חברתיים קהילתיים, וכוללת קורסים עיוניים והכשרה מעשית מודרכת. הלימודים מהווים גם תוכנית השלמה ללימודי מוסמך למינהל בעבודה סוציאלית לבעלי כישורים מתאימים. התוכנית מתאימה למועמדים מתחום חברה ,רוח וחינוך ובן לרכזים בפועל במרכזים בתיאטרון ירושלים. 21.6 רכזים חדשים - 22.6 רכזים חדשים -קרית ענבים מנהיגות ציבורית מתנדבת 25.6 כנס מנהלים ארצי בירושלים 26.6 כנס מנהלים ארצי בירושלים ותרומה לטובת הכלל. 27.6 מפגש עם אנשי J W Bבירושלים פסטיבל מחול כרמיאל טעם ולכל כיס. 3מופעים מרכזיים באמפיתיאטרון ענק, הגדול מסוגו בארץ: 600רקדנים200 , חיל האויר בניצוחו ש ל ננסי ברנדס. :9.7.89בלט האופרה מליון בבכורה ארצית מיותרת לפסטיבל כרמיאל. ערב שלישי מופע בהשתתפות ראווה 000ו קהילתיים. הלימודים יתקיימו יומיים רצופים אתת לשבועיים +לימודים מרוכזים בחודש יוני. תוכנית הפיצול מבוססת על יומיים רצופים אחת לתודש +שבועיים בתודש יוני. תנאי קבלה :תואר בוגר )ב.א .עדיפות לבעלי נסיון בתתום( ,סיוע אפשרי בשכר לימוד. לפרטים :נא לפנות אל מזכירות תוכנית שוורץ ,ביה״ס לעבודה סוציאלית ,האוניבר סיטה העברית ,הר־הצופים ירושלים ,חדר - 530מסלול מנהלים ,טלפונים ,02-882185 72ו ,02-820בימים א׳-ה׳. - מהארץ ומחר׳ל בליווי תזמורת צה״ל בניצוחו כרטיסים :מחיר מיוחד לקבוצות במכירה בית הספר לתיאטחן •nirn flt3>IIIW כללי :ביה־ס לתיאטרון חזותי שהוקם ביוזמת עמותת תיאטרון הקרון מציע קורס — נזקיף ויסודי מסוגו — בהדרכת בכירי הבובנאים באר׳ן. לקורס מוזמנים גם מרצים אורחים במקצועות נלווים והוא כולל גם צפייה בהצגות מהאר׳ן !מחויל. מסרת הקויס :הכשרת מדריכים לבעלי רקע בתחומי תיאטרון ,אמנות ,עיצוב או מלאכה במכלול הנושאים והסכגיקות של עיצוב והפעלת בובות־תיאטרון ,עיבוד סיפורים למחזות ותהליכי הפקה .הקורם אינו מיועד למורים בלבד. 9דט׳• :הקורס חינו דדשנת׳ ומתקיים אחת לשבוע ביום ד׳ בשעות .21.00-17.00למס״מים תוענק תעודת מדריך לתיאטרו! בובות מטעם ביה־ס ומשרד החינוך והתרבות .מוכר כגמול השתלמות .סה־כ מקיף הקורם 300שעות במשך שנתיים .למעונ״נים בהתמחות אמנותית־ מקצועית מוצע מסלול התמחות בתיאטרו! בובות יומיים מלאים בשבוע במשך שנתיים ימים. םלי 02-719435 ,731219 :ביסים אי-ה׳ בין השעות 15.00-9.00 6.7 רכזים לניהול ה' -קרית ענבים 9.7 מנהלים תרשים ד׳ -קרית ענבים 10.7 מנהלים תדשים ד׳ -קרית ענבים. 11.7 מנהלים תרשים ד׳ -קרית ענבים 12.7 פתיתת קורס מנהלים תרשים ה' -קרית ענבים 13.7 מנהלים תדשים ה' -קרית ענבים תיילים ופנסיונרים 7.5 :ש״ת. מופעים ש ל מיטב הלהקות המקצועיות )בת־דור ,הקיבוצית ,רינה שנפלד ,תמר י־ם, ברכות איחולים קול ודממה (...החל משעה 0:00ו .כרטיסים: 7ש׳יח. מופעים משולבים של להקות מחול י ש ר א ליות ולהקות אורחות מחר׳ל -החל משעה משרדי מחוז הצפון -שינוי כחובת בוב סוקולוב, כהן, מונה טסנג, משרדי הכתובת: שינפלד (...התל מ־0:00ו .כרטיסים 6 :ש״ת. נים )גם על הדשא שנמצא בשפע( ,שרותי מזון... לפרטים ניתן להשיג שם את: אום הולדחם איציק אהרוני ,מנהל האזור יוסי פרנקו ,מנחה האזור )חודש יוני{ מירי ונגר ,מזכירות האזור נוספים :מתני׳ס כרמיאל ישמת ל ש ו ש ן בן רחמים מוהל מחנ״ס מגדל חוחומינו במוח א מ ך ז״ל רח׳ הגפן 17ת.ד. 470 כרמיאל .20100טלפון.04-882848 : רינה במקום :בריכת שחיה ,שרותי לינה מאורג החברה למתנ׳׳םים באזור הצפון עברו למשכנם החדש בפרמיאל. כיתות אומן עם טובי הכוריאוגרפים )אנה דרוש/ה רבז/ת נועד סוזי פולק ,החברה ירושלים לאה גורפיין ,הרובע היהודי ירדנה לבנת ,החברה ירושלים מתנ״ס קצרין מ ח פ ש רכז נוער שיקים ציון בוסאני ,החברה ירושלים מערכת אגף נוער מבראשית. מוניד דיאב ,תמרה המעוניינים, זאביק זהבי ,בתי ס פ ר קהילתיים בעלי רקע מתאים ונסיון בעבודה ,יפנו לטובה מעוז מנהלת המתנ׳׳כז, טלי 962083-4או לכתובת :מתל׳ס קצרין ,ת.ד. פרוספר רביבו ,קרית יובל 147קצרין ר מ ת הגולן מיקוד .12900 יוסי פרנקו ,מנתה צפון אריק קורן ,מא׳׳ז חיפה עמי שגב ,החברה ירושלים עמי שמואל ,החברה ירושלים שלמה תורג׳מן ,בית הנוער לאהובה בן חורין במחו״ס זיו ,ביח הכרם השחחפוחנו ב א ב ל ו עם מוחה ש ל אמך ז״ל ל ש מ ו א ל אבואב ר א ש המועצה המקומיח קריח טבעו! חנחומינו במזח אביך ז״ל צבי לוטן ,שלית חדשון החברה למדכו• תרבות וספורט )לנוער ולמבוגר••( בע״]< אהוד מימוני ,גן יבנה רפי אבידן ,בקעת הירדן בועז גדסי ,שלית עורכת :אלישבע מאי סלח חלבי ,בתי־ספר קהילתיים אירית בן זכאי ,מתנופש המערכת :יוסי בנבנישתי, זאביק זהבי ,מאיר כהן, אשר לוי .ירון סוקולוב, אלי צ׳ציק. לאהרן לנגרמן ולמשפחתו ,להולדת הנכד. לאבי קנפו, מנהל המתנ״ס באשדוד, ולמשפחתו ,להולדת הבן. תהילת הלימודים — 25באוקטובר .1989 לפרטים נא לפנות למזכירות ביה־ס לתיאסרון ווזות׳, 5.7 רכזים לניהול ה' -קרית ענבים אורי סטריזובר ,ההברה ירושלים פתיחת הרשמה ל7ן1ר 0ארצי להכשרת מדריכים לתיאסחן־בובות רוז־ יד חרוצי• ) 4קומה די( ,א׳זור תעשיה תלפיות ,יר1שלים. מרכז הערכה -סדנת מיון -מעלה התמישה מוקדמת2 :ו ש״ח )במקום 20ש״ח( .ילדים, למנחם רביבי בג׳וינט י ש ר א ל חנחומינו במוח אביך ז״ל TWO 3.7 מרכז הערכה -סדנת מיון -מעלה התמישה צוות הדרכה -בחברה רקדנים לעמוד לרשותכם. ipma 2.7 מרכז הערכה -סדנת מיון -מעלה החמישה 4.7 )רקדני 0.7.89 -ו :״כרמיאל 89״ 2.7 צוות אגף הגיל הרך מזכירות 2-5קבוצה ב' -קרית ענבים להקת בת־שבע( .את הערב תלווה תזמורת - 29.6 הנתיית קבוצות שנה ב׳ -קרית ענבים מזכירות 2-5קבוצה ב' -קרית ענבים :8.7.89׳׳עם אחד לב אחדי,זמרים ,סולנים 28.6 הנחיית קבוצות שנה א׳ -קרית ענבים הנתיית צוותי משימה 49מופעים סביב השעון ,לכל גיל ,לכל ערב ראשון קרית ענבים כנס מחוזי -אזור חיפה ,מרכז שרון .10:00כרטיסים 6 :ש׳ית. משך הלימודים :שנה אתת עם אפשרות פיצול לשנתיים. ועדות היגוי גיל הרך צוות הדרכה -בחברה ש ל יצחק גרציאני. הכשדח מנהלים וסגל בכיד למדכזים קהילחיים במחכונח החדשה מזכירות בכירות 20.6 יתקיים ב־7.9.89ו י״ז אלול תשמ״ט ערב שני תנאי קבלה :תואר ב.א) .עדיפות לבעלי נסיון בשטח( .סיוע אפשרי בשכר לימוד. 8.6ו רכזים לניהול ו׳ נושא הכנס: ב ח ס ו ת כייפן כ ר ט י ס ההנחות ל צ ע י ר י ם ש ל ד י ס ק ו נ ט 6.6ו הנחיית קבוצות שנה א' -קרית ענבים מזכירות בכירות -קבוצות א' ו־ב' מעלה החמישה 19.6 לזכרו של חיים צפורי ז׳׳ל ק ב ל ת תקנונים והרשמה החל מ0.6.89-ו ע ד ה־0.7.89ו במתנ״סים ובסניפי בנק ד י ס ק ו נ ט 15.6 הנחייה לצוותי משימה רכזים לניהול ר קרית ענבים כנס ארצי של הנהלות מתנ״סים פרסים יקרי ערך ברחבי הארץ ,ב ר ש ת חנויות כלי ז מ ר - לוח השתלמרות לחיים צפורי בשיתוף החברה למתנ״גזים וחברת כלי זמר בע״מ התחרות לגילאי 18-14בלבד מנהל אמנות׳ :דוד קריבושי מפיק :איתן גפני סיון תשמ״ט ,יוני 1989 ל מ ש פ ח ח גולדיש ולביח JWB השחחפוחנו באבלכם הבבד עם מוחו ש ל מ ר ו ץ ז״ל למאיר יצחק תלוי, במתנ׳׳ס אילת, ולמשפחתו ,להולדת הבת. לשרה שילה ,רכזת הגיל הרך במתנ״ס מעלות, ולמשפחתה ,להולדת הבת. המען :גבעת ג׳וינט .ירושלים 91034 636636 טלפון; עיצוב ,ס ד ר וע־מוד: סטודיו אפרת02-522145 , דפוס :ג׳רוסלם פוסט ,ירושלים
© Copyright 2024