תודה רבה למורה אוהד שקד מתיכון עירוני ח` בתל אביב שהכין סיכומים טובים 2
תודה רבה למורה אוהד שקד מתיכון עירוני ח' בתל אביב שהכין סיכומים טובים אלה תקופת הנאורות )פרק (2 ההיסטוריה האנושית מחולקת לשלוש תקופות עיקריות -העת העתיקה מאז בריאת העולם ועד 300 לספירה לערך; ימי הביניים מאז 300לספריה ועד ל 1500לערך והעת החדשה החל מתקופה זו ועד לימינו. תקופת הנאורות היא תקופה בה החלה לפרוח רוח מחשבתית חדשה -האדם החל להתעסק בגורלו, באמונותיו ,בדתו והחל לעסוק בשאלות פילוסופיות שהעסיקו בעבר גם את חכמי יוון. בתקופה זו ,החל מהמאה ה 1600) 17-והלאה( אנו רואים שינוי שהחל בתחום המחשבה בקרב אנשי הרוח השונים .בתקופה זו יותר ויותר אנשים החלו לעסוק בשאלות כגון ייעוד העולם ,צורת החיים, חשיבות החיים ,התעסקות בשאלה האם האדם עומד במרכז והוא אחראי על גורלו או שאלוקים עומד במרכז והוא אחראי על גורל האדם .לתקופה זו עקרונות רבים ומאפיינים רבים ,בהם נעסוק. תקופה זו החלה כאמור במאות ה 16-וה .17-מקור המילה הוא מלשון 'אור' .כלומר ,אנשי תקופת הנאורות האמינו שהם האמת ,הנכון וכל מי שלא חשב כמוהם שייך לעידן החושך -ימי הביניים. בתקופה זו החלו מדענים כמו גליליאו גלילי ,אייזיק ניוטון ואחרים לפרסם מחקרים מדעיים כמו למשל העובדה שכדור הארץ נע סביב השמש ולא השמש סביב כדור הארץ ,וכן כוח הכבידה )הגרביטציה(. תקופה זו ידועה גם בהתפתחות הטכנולוגית הגדולה שהיא המצאת הדפוס ושכלולו .הדפוס התפתח טכנולוגית ,דבר שהוביל לפרסום של ספרים ,מאמרים ועיתונות רחבה .כתוצאה מכך הציבור שרובו הגדול לא ידע קרוא וכתוב ,החל ללמוד קרוא וכתוב ורעיונות הנאורות החלו להתפשט בחברה. מאפייני תקופת הנאורות .1אינדבידואליזם -התפיסה עד הנאורות הייתה שאלוקים עומד במרכז העולם ,ובני האדם נועדו לשרת את רצונותיו באמצעות נציגיו בעולם -הכמרים )בעולם הנוצרי( .הכמרים היו היחידים בעלי הידע והם העבירו דרשות והסברים לציבור המאמינים ומאחר שקהל המאמינים היה בור ועם הארץ ולא ידע קרוא וכתוב -הוא שמע את דבריהם והאמין בכל מה שנאמר לו. בתקופת הנאורות התפיסה הייתה שהאדם במרכז והאדם צריך לקחת את גורלו בידו .ההתייחסות היא אל האדם כפרט ולא כחלק ממשפחה או מקהילה .לכן האדם לא צריך להיות תלוי בחסדי אחרים ואחראי לגורלו .בנוסף ,ההסתכלות הייתה שבימי הביניים האדם האמין שאלוקים במרכז ,דבר שהוביל אותו לא לקחת על עצמו אחריות -כי אם אלוקים קובע הכול -אני לא צריך לעשות כלום. תקופת הנאורות רצתה לראות את הדברים אחרת והציבה את האדם במרכז -כך שהוא קובע את גורל חייו ואחראי להם. .2רציונאליזם -הוגי הדעות האמינו שצריך לשאול שאלות על כל דבר .רציונאליזם הכוונה היא לתבונה -לפעול עפ"י השכל ,כלומר -האמונה שבכוח התבונה להכיר את המציאות ולנתח אותה נכון. לפי הרציונאליזם ,אין דבר שאין לו תשובה שכלית הגיונית .אין דבר שהוא "מעל הטבע" ולכל דבר יש הסבר הגיוני שניתן להגיע אליו עם התבונה והשכל. .3ספקנות וחילון -הנאורות האמינה שיש להטיל ספק בכל דבר ובעיקר בנושאי דת .דרישת הנאורות הייתה לפהריד את כח הכנסייה מענייני המדינה )בימינו -הפרדת דת ומדינה( ,דבר שהוביל לחילון - הפיכת האדם מאדם דתי לחילוני .עם זאת ,היו הוגי דעות שהמשיכו להיות נוצרים אדוקים כמו ניוטון שהאמין בקיומו של אלוקים ובבריאת האדם ,אך האמין שלאחר הבריאה הוא הפסיק להשגיח על העולם ומאפשר לטבע לנהל את העולם בכוחו העצמאי וללא התערבות )הרמח"ל מתאר זאת כאחד מסוגי הכפירה בה' -אמונה שה' ברא את העולם אך הפסיק להשגיח על נבראיו .ראה עוד ב"דעת תבונות" לרמח"ל(. .4ידע -הפיתוחים המדעיים הובילו לשינויים חברתיים ויצרו חברה מבוססת על ידע כללי ולא רק על הכשרה מקצועית .האינציקלופדיה ,בה נכתבו ערכים שונים של ידע בנושאים שונים שכללו מדע, טכנולוגיה ,משפט ,דת ,אנשים חשובים וכו' ,הובילה להעצמת ידע וזכתה לתפוצה רחבה .ההתייחסות בתקופה זו הייתה שאדם אינו צריך רק לרכוש מקצוע בחייו ,אלא גם לדעת ידע כללי )תחת הסיסמה "ידע הוא כוח"(. .5קידמה -המחקרים המדעיים הובילו לשיפור הטכנולוגיה שהובילה לשיפור גדול מאוד בתחומי החיים -נמצאו תקופות למחלות ותוכלת החיים עלתה מאוד .רעיון הקידמה סותר את הנצרות שמאמינה שעידן האושר יבוא רק בעולם הבא .אנשי הנאורות האמינו שהאושר יכול לבוא כבר בעולם הזה עם שיפור הטכנולוגיה ואיכות החיים. יישום רעיונות הנאורות -ארה"ב וצרפת המדינה הראשונה שאימצה את רעיון הנאורות היא ארצות הברית )ארה"ב( .בראשית המאה ה17- קמו 13מושבות )מחוזות( בריטיות בארצות הברית ,אליהן היגרו עשרות אלפים בריטיים ואירופאים. כאשר קופת הממלכה הבריטית התרוקנה מכסף בעקבות מלחמות עם צרפת ,דרשה ההנהגה הבריטית לעלות מסים מהמושבות הבריטיות בארה"ב )אז עדיין לא הייתה קיימת ארצות הברית כמדינה ,אלא שהמושבות האלה נקראו 'המושבות הבריטיות שבאמריקה'( .תושבי המושבות הבריטיות דרשו לקבל יכולת השפעה בפוליטיקה הבריטית שבבריטניה .טענתם הייתה שאם הם משלמים מסים גבוהים -יש להם זכות להיות חלק מהפוליטיקה הבריטית .בריטניה סירבה לכך .אנשי המושבות דרשו צדק ושוויון והחליטו להתמרד ופתחו במלחמת עצמאות מול בריטניה .ב 4-ביולי 1776הכריזה ארצות הברית על עצמאותה מבריטניה .הכרזת העצמאות של ארה"ב הייתה לא רק הכרזה ככל ההכרזה ,אלא הייתה חידוש גדול מאוד בתחומי המדינה בכל העולם .בפעם הראשונה מאפייני הנאורות באו לידי ביטוי בחוקי המדינה -הפרדת רשויות שהיא אחד מהעקרונות החשובים בדמוקרטיה שמאמינה שהאדם עומד במרכז וקובע את גורלו ומכאן שהוא צריך לקבוע מי יעמוד בשלטון וינהיג את המדינה .על כן לא ייתכן שהאדם יונהג ע"י שלטון יחיד )דיקטטורה( ,כיוון שעפ"י הרעיון הדיקטטורי -המנהיג הוא זה שיודע מה נכון עבור האדם ,ואילו עפ"י הנאורות -האדם הוא זה שיודע מה טוב עבורו ולכן הוא צריך לקבוע את מנהיגיו. בהכרזה באים לידי ביטוי עקרונות כמו משטר ייצוגי ,משטר פדראלי )ממשל כללי שתחתיו מדינות שמנהלות ממשל משלהן( והתייחסות לזכויות האדם והאזרח. המהפכה הצרפתית ב 1789-החל המהפכה הצרפתית .המניע )הגורם( העיקרי של המהפכה הצרפתית היה כלכלי ,כמו בארצות הברית .המעמדות הנמוכים בצרפת דרשו לקיים שוויון עם מעמד האצולה .מעמד האצולה )הגבוה( זכה למעמד מיוחד בצרפת ולא שילם מסים .כך נוצר מצב שהמסים שגבה השלטון היה נטל על המעמד הנמוך בחברה. המעמד הנמוך דרש לקיים אסיפת מעמדות ,בה יקחו חלק כל המעמדות )מעמד גבוה ומעמד נמוך(, עפ"י אחוז ייצוגן במציאות בחברה .המעמד הגבוה )האצולה ,המלוכה והכמורה( היה רק 10% באוכלוסייה ולכן באופן טבעי הנגדו לדרישת המעמד הנמוך שהקיף 90%מהאוכלוסייה. כתוצאה מכך הכריזו המעמד הנמוך על עצמם כאסיפה לאומית והסכימו ביניהם לנסח חוקה לצרפת. כך האסיפה הלאומית הוציאה לאור את "הצהרת זכויות האדם והאזרח" של צרפת והחלה להפוך עם הזמן לדמוקרטית. בניגוד לארה"ב ,שעם הקמתה הפכה לדמוקרטית ,צרפת עדיין לא הייתה דמוקרטית בזמן ההפיכה ולקח זמן רב עד שהפכה להיות דמוקרטית .עם זאת המהפכה הצרפתית מסמלת את הנאורות כיוון שלראשונה באים לידי ביטוי עקרונות הנאורות כמו חירות האדם ,שוויון ,קביעת הגורל של האדם בידי עצמו ולא בידי אחרים או מנהיג יחיד .בניגוד לארה"ב ,שם הקמת המדינה הייתה על בסיס הנאורות מתוך כבוד למסגרת הדתית ,בצרפת היה רצון לבצע שינוי מיידי וקיצוני בסדרי העולם כגירסה קיצונית וחילונית של הנאורות. המהפכה התעשייתית )פרק (3 במקביל לתקופת הנאורות החלה אירופה לעבור שינוי כלכלי-חברתי -המהפכה התעשייתית. המהפכה החלה בבריטניה החל מסוף המאה ה 18-והמשיכה למדינות המרכז צרפת ,הולנד ופרוסיה )בהמשך חלק מפרוסיה יהיה גרמניה של היום( .בתקופה זו החלו המצאות רבות ופיתוחים שונים .עד המהפכה התעשייתית כלכלת אירופה הייתה בעיקר חקלאית .המציאות השתנתה בעקבות המצאת הקיטור .הקיטור הוביל לכך שאמצעי התחבורה השתכללו ,הוקמו מאות מסילות ברזל באירופה )שהצריכו ייצרו ברזל ,עצים וכו'( והיא הפכה למרושתת .זה הוביל לצמיחה כלכלית ולהקמת אלפי מפעלים חדשים ביבשת .בנוסף ,אופן הייצור הלך והשתכלל והפך להיות המוני .המשמעות היא שיצירת מוצר מסוים היא מהירה יותר ,זולה יותר וכמותית יותר .שווקים רבים נפתחו בעקבות רישות הרכבות וניתן היה להעביר סחורה בקלות רבה יותר מאשר בעבר בין ערים שונות. ההשלכות החברתיות של המהפכה התעשייתית כמו כל דבר בהיסטוריה לכל אירוע יש השכלות על דברים נוספים -פוליטי ,כלכלי ,חברתי ,מדיני, בטחוני וכו' .כך גם המהפכה התעשייתית: .1עיור -תהליך של מעבר מהעיירה או הכפר אל העיר -בעקבות ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית ,הקמת מפעלים ותעשייה -רובם הגדול בעיר עצמה או בערים חדשות שהוקמו בסמוך למכרות פחם ,מכרות ברזל ,יערות וכו' -דרשו ידיים עובדות שהגיעו מהכפרים. המוני אנשים עזבו את הכפר והחקלאות לטובת העיר והתעשייה .ישנן ערים חדשות שהוקמו בסמוך למכרות וליערות כדי להשתמש במחצבי הטבע לתעשייה הצומחת. .2דמוגרפיה -קצב גידול האוכלוסייה -תהליך העיור ,התעשייה המהירה שהוקמה ,מצב הרפואה שהשתפר פלאים ,המצאת חיסונים ותרופות הובילו לגידול משמעותי באוכלוסייה לא רק בערים ,אלא במדינה כולה .אוכלוסיית אירופה הכפילה את עצמה בתוך פחות ממאה שנה. .3הגירה -מדינות מזרח אירופה בעיקר לא התפתחו תעשייתית בקצב של מדינות המערב אבל הרפואה התקדמה והובילה לגידול דמוגרפי .בעקבות זאת רבים ברוסיה ,אוסטריה ,איטליה וכו' עזבו מדינות אלה והיגרו בעיקר לארה"ב ,כיוון שראו בה מדינה נאורה וחדשה שצמחה על יסודות הנאורות ומאפשרת לקבל אותם כשווים בין שווים. .4מעמדות חדשים -לפני המהפכה התעשייתית המעמדות הכלכליים-חברתיים היו האצולה, הכמורה והמלוכה )מעמד עליון( ואיכרים )מעמד נמוך( .בעקבות המהפכה התעשייתית ,התפתחות התעשייה ,עיור וגידול דמוגרפי ,מעמדות חדשים צמחו בחברה ובכלכלה. א .המעמד הבורגני )בורג=עיר( הורכב משלוש שכבות -בעלי ההון שהיו תעשיינים ,בנקאיים ,יזמים ומנהלים .בעלי מקצועות חופשיים -רופאים ,עורכי דין ,מהנדסיםף רואי חשבון וכו' .זעיר בורגנים - סוחרים קטנים ,בעלי מלאכה ,נותני שירותים )פקידים ,מורים וכו'(. ב .המעמד הנמוך היו הפרולטריון -אלה היו "הפועלים השחורים" -שכירים שאין להם רכוש משלהם. הם עבדו שעות רבות ביום במפעלים בתנאים קשים ללא זכויות כלשהן -לא ביטוח ,לא פיצויים ,והיו בסכנת פיטורין כל הזמן ובשכר נמוך מאוד ,המעסיק יכול היה לפטר עובד בלי תירוצים ובו במקום, ללא כל תנאים. מצב זה של העסקה ללא תנאים ובשכר נמוך מאוד הובילה את משפחות הפרולטריון לשלוח גם את ילדיהן לעבודה וגם את הנשים .זה יצר ערעור על התא המשפחתי )כי הילד והאישה הופכים שווי ערך מול האבא המפרנס( וילדים הלכו לעבוד במקום ללמוד .המשמעות היא שלילדים אלה לא היה לכאורה אפשרות לצאת לעולם ממעמדם הנמוך. בעקבות זאת החלו לקום ארגוני עובדים שדרשו חקיקה מסודרת של תנאי עבודה .הם דרשו הגנה במס' שעות ביום עבודה ,תנאי פיטורין ושכר גבוה יותר .מפעלים שהתנגדו לשתף פעולה עם ארגוני העובדים נאלצו להתמודד עם שביתות של העובדים .בהמשך הוקמו גם מפלגות חברתיות שדרשו צדק חברתי ,שוויון וחוקי עבודה ברורים .מפלגות סוציאליסטיות אלו דרשו לשנות את החוקים לטובת הפרולטריון .חלק מהמפלגות הללו קיבלו את תורתו החדשה של קרל מרקס אשר עסק מבחינה פילוסופית במהפכה של הפרולטריון לכך שלא יהיו מעמדות בחברה ובכלכלה )קומוניזם(. ההשלכות של המהפכה התעשייתית על המדינה המהפכה התעשייתית השפיעה על האנושות לא רק בתחומי החברה כמו שלמדנו ,אלא גם על תחומי המדינה. .1עושר והתפשטות -המהפכה התעשייתית הובילה כאמור להתפתחות כלכלית גדולה ומהירה. מדינות כמו גרמניה ואנגליה שילשו את היקף התוצר הלאומי גולמי שלהם )תל"ג( .באנגליה התל"ג עלה מ 12.5-מיליארד דולר ל 44-מיליארד דולר בתוך 63שנים בלבד! התוצרת הרּבָה הייתה הרבה יותר מאשר האוכלוסייה באירופה הייתה צריכה ,כך נוצר מצב של עודפים רבים במוצרי הגלם .בשל שיטת פס הייצור וכוח עבודה זול וזמין -כמות התוצרים הייתה אדירה ,הרבה מעבר למה שהיו צריכים .דבר זה הוביל בהמשך לתופעת האימפריאליזם -מדינות מפותחות אלו כמו גרמניה ,צרפת ואנגליה כבשו ארצות רבות באפריקה ובמזרח אסיה ושלטו על תושביהם .אנגליה כבשה את הודו ,צרפת את אלג'יריה ותוניסיה ,והגרמנים את נמיביה .אחת המטרות בהשתלטות זו הייתה למצוא שוק למכירת התוצרת העודפת של המדינות המפותחות .סיבה נוספת לאימפריאליזם הייתה הגידול הדמוגרפי באירופה ,אשר הביא מדינות אלה להעביר חלק מאנשיהם גם לשליטה על מדינות נחשלות אחרות באפריקה ובאסיה. תנועות אידיאולוגיות מודרניות – סוציאליזם )פרק (4 בפרקים הקודמים למדנו על המהפכה התעשייתית ועל השלכותיה החברתיות .למדנו כי בעקבות תהליך המיכון והתיעוש המהיר מאוד ,הרבה אנשים עברו אל העיר והוקמו מפעלים רבים .בין היתר תיארנו את המציאות בה צמחו מעמדות חדשים -מעמד הבורגנים ומעמד הפרולטריון ,המעמד הנמוך. בעוד הבורגנים חיו חיים נוחים ,עם תרבות המונים שכללה תיאטרון ,מוסיקה ובידור ,הפרולטריון היה שכבת פועלים עניים שעבדו כמעט ללא תנאים ,שעות רבות במשך היום ,ללא שכר הוגן ,בכל רגע היו מאויימים בפיטורין ,לא זכו לפיצויים וכו' .התוצאה הייתה שהם היו ממורמרים מהעבודה הקשה. המרקסיזם וייחודו הוגי הדעות של הסוציאליזם רצו לשפר את תנאי העבודה ושכר העבודה של מעמד הפרולטריון, מעמד הפועלים .הם פנו אל מנהלי המפעלים בדרישה לשפר את תנאי ההעסקה של הפועלים ,אולם המעסיקים סירבו ,מחשש לפגיעה בהכנסותיהם ורווחיהם .הסוציאליזם הציג אידיאל שונה מתפיסת העולם הליברליזם לפיו החברה דואגת לכל פרט ופרט ושואפת לשוויון מוחלט בין האנשים ,כלומר שחלק מהאנשים צריכים לוותר על יתרותוניהם. גישה זו של הוגי הדעות הסוציאליסטים ,לפי יש ליצור שוויון בין האנשים יחד עם המעסיקים ומנהלי המפעלים נקראת "סוציאליזם אוטופי" )אוטופיה זה חלום( .בפועל ,גישה זו לא הצליחה ,מה שהוביל לגישה שונה המזוהה עם קרל מרקס -אם בעלי המפעלים אינם נענים לדרישת המעמד הנמוך ,עלינו לפעול דרך הפועלים עצמם. אל קרל מרקס נוסף חבר קרוב -פרידריך אנגלס ויחד הם נחשבים להוגי הדעות של הסוציאליזם הקיצוני ,או בשמו -הקומוניזם .עפ"י ניתוח היסטורי שערכו הם העריכו שהאנושות נלחמה מאז ומעולם במלחמת מעמדות -בין מדכאים לבין מדוכאים .המדכאים הם אלו ששולטים על אמצעי הייצור והמדוכאים הם הנשלטים .בעקבות מלחמת מעמדות זו -העולם הלך והתפתח. במציאות קיים פער גדול מאוד בין המעמד הבורגני לבין הפרולטריון מבחינת איכות החיים ורמת החיים .המעמד הבורגני זכה לחיים נעימים וטובים ,איכות חיים גבוהה ורמת חיים טובה ,בעוד מעמד הפרולטריון חי ברמת חיים נמוכה מאוד ,הרבה שעות עבדוה ועוני מתמיד .במציאות זו ,לפי מרקס ואנגלס ,מוכרחת לבוא מהפכה של הפרולטריון שתביא לשינוי בצורת החיים .צורת החיים הנכונה, לפי השניים ,היא שיתופית-שוויונית -הקומוניזם. חוק הדלות הגוברת אנגלס ומרקס טענו כי הניתוח ההיסטורי שביצעו הוא מחקרי-מדעי ואף טענו שהמצב הקיים חייב להוביל ליצירת סדר חברתי חדש .הם טענו כי במצב הקפיטליזם הקיים כאשר יש לתחרות בין היצרנים השונים ,רוצים היצרנים להוזיל כל הזמן את המוצר ומנגד להציע מוצר טוב יותר .מכאן הגיעו למסקנה כי היצרנים דורשים מהפועלים מוצרים טובים יותר ,אבל משלמים להם פחות ,כדי להגדיל את הרווח " -חוק הדלות הגוברת" -מצב זה מוביל למצב שהפועלים יהיו כל הזמן יותר ויותר עניים עד שלא יוכלו יותר ואז יחוללו מהפכה ,כאשר ישאלו את עצמם האם המצב בו הם מועסקים באופן כזה מחויב המציאות? הדיקטטורה של הפרולטריון בעקבות חוק הדלות הגוברת ,הפרולטריון ישאל עצמו האם המצב חייב להימשך כך ויפתח לעצמו תודעה מעמדית -הבנה שלא חייב להימשך המצב בו המדוכאים חייבים לעבוד כל-כך קשה ולחיות ברמת חיים נמוכה כל-כך .כיוון שלפועלים בטבעם אין רצון ברכוש לעצמם ,הם לא יחמדו את הרכוש של הבורגנים ,אלא ישלטו בכוח על אמצעי הייצור ובמשותף -כל בני המעמד הנמוך ינהלו אותו לרווחת הכלל .שלב זה כונה 'הדיקטטורה של הפרולטריון' -כיוון שהפועלים ישטלו בכוח באמצעי הייצור .כיוון שהפרולטריון לא שואף לצבור רכוש על חשבון הבורגנים ,בסופו של דבר יבוטל הקניין )הרכוש( הפרטי וכל אחד יעבוד לפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו .שלב זה ,השלב המהפכני ,הוא מרכזי וחשוב מאוד בתיאוריה הקומוניסטית של מרקס ואנגלס. היחסים של אנגלס ומרקס לגבי דת מרקס ואנגלס האמינו שהדת משרתת את האינטרסים של בעלי ההון ,היא גורמת לאנשים להצדיק את הדין ,לא לקחת על עצמם אחריות ולהאמין שהכול ביד הגורל ונכתב מראש .לטענתם ,הדת היא כלי ש"מרדים" את הציבור מלהלחם על מעמדם הכלכלי והחברתי ולכן קבעו כי "הדת היא אופיום להמונים" )סמים( .כמו כן הם טענו כי הלאומיות מחברת את האנשים מבחינה מלאכותית ומפנה את האיבה כלפי אויבים מבחוץ ,בזמן שהמלחמה האמיתית מבחינתם צריכה להיות בנוגע לעניינים כלכליים. בשנת 1848פרסמו מרקס ואנגלס את המניפסט הקומוניסטי -המשנה המפורשת שלהם בנוגע ליחסים הכלכליים ולמעשה הביסוס של התיאוריה הקומוניסטית .המניפסט מסיים בקריאה לכל פועל העולם להתאחד על בסיס מעמדי לקראת המהפכה הקומוניסטית. אגודות הפועלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה 19-קמו באירופה אגודות פועלים ,כשהן רואות את התיאוריה הקומוניסטית כדגל שלהן .בשנת 1864הוקם האינטרנציונאל הראשון שהיה איגוד בינלאומי של פועלים .הגוף הזה כלל קבוצות של פועלים מרחבי אירופה -בריטניה ,צרפת ואיטליה ,אך פורק לאחר כעשר שנים. בשנת 1889הוקם האינטרנציונאל השני כשגם הוא היה לגוף מאחד של המפלגות הסוציאליסטיות ברחבי אירופה .אחת ההחלטות החשובות של ארגון זה היה קביעת יום האחד במאי כיום הפועל הבינלאומי ,זאת בשל אולטימטום שהציבו ארגוני העובדים בארה"ב לממשל להגבלת שעות העבודה ל 8-שעות .ביום זה פרצה שביתה גדולה והפגנות אלימות במהלך נהרגו עשרות אנשים. סוציאל-דמוקרטיה מפלגות סוציאליסטיות הוקמו באירופה ,וההצלחה הביאה את מנהיגי המפלגות למחשבה מחודשת האם יש צורך במהפכה אלימה על מנת להנחיל את הערכים הסוציאליים .הדמוקרטיה ,כך האמינו, אינה מנוגדת לרעיון הסוציאליסטי .בניגוד לסגנון המהפכני והאלים של הסוציאליזם אותו רצה קרל מרקס ' -דיקטטורה של הפרולטריון' -ראשי המפלגות הסוציאליסטיות ראו שיש מקום לשלב בין הסוציאליזם לדמוקרטיה -סוציאל-דמוקרטיה .באמצעות הדמוקרטיה ניתן יהיה להשיג שוויון חברתי שהרי הדמוקרטיה מאמינה בשוויון כמו שהיא מאמינה בחירות. בשנת 1880ראש ממשלת גרמניה ,ביסמרק ,הנהיג ביטוח בריאות וביטוח תאונות עבודה כדי לבלום את התחזקותה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית .מנהיגים סוציאליטיים רבים לא האמינו בתפיסה הקיצונית והכוחנית של מרקס ולא האמינו שיש מקום לבטל את הקניין הפרטי ויצירת חברה קומוניסטית. על כן החלה להתגבש אידיאולוגיה חדשה ששוללת את המהפכנות הכוחנית של הקומוניזם )הדיקטטורה של הפרולטריון( והם ראו שילוב בין השניים להשגת חירות ,שוויון וצדק. בסיכומו של עניין ,הסוציאל דמוקרטיה לאמעוניינת בביטול הזכות לקניין ולשנות את סדרי העולם מן היסוד ,אלא תומכת בהתערבות של המדינה והשלטון בה בשוק הציבורי כדי למנוע בעיות חברתיות. היא מתנגדת בשליטה של הפועלים על אמצעי הייצור אבל תומכת בשליטה ממשלתית באמצעי הייצור .הגישה הסוציאל-דמוקרטית מאמינה בפיקוח ממשלתי הדוק על המשק הכלכלי ועל המחירים של מוצרי יסוד ,ומתנגדת למהפכה אלימה. הלאומיות בפרקים הקודמים למדנו על אידיאולוגיות שנולדו במאות 18-19באירופה -הליברליזם ,הסוציאליזם, הקומוניזם והסוציאל-דמוקרטיה .אידיאולוגיה נוספת שצמחה בזמנים אלו ,ואפילו עוד לפני כן הייתה הלאומיות. לאומיות היא רגש נאמנות שמרגיש אדם כלפי עמו וכלפי מדינתו .הלאומיות היא תחושת השייכות וההשתייכות ללאום )לעם ,לאומה(. בתקופת ימי הביניים התפיסה הלאומית של האזרחים הייתה מטושטשת .הנצרות מיקדה את הזהות של האדם באמונה הדתית ולא בשאלה הלאומית .כל זאת תחת השליטה של האימפריה הרומית שדרשה התייחסות שווה לכל אזרחי האימפריה בלי קשר למוצא הלאומי או האתני שלהם .עם זאת, כבר המאות 16-17ניתן למצוא סימנים ראשונים של זהות לאומית במדינות כמו בריטניה וצרפת. בתחילת המאה ה ,19-בעקבות המהפכה הצרפתית )שנערכה בסוף המאה ה ,(18-ניתן לראות את התפשטות האידיאולוגיה הלאומית באירופה .המהפכה הצרפתית דיברה של שלטון העם -שהעם יהיה שותף בהחלטות השלטון ,אבל בפועל נציגי הצרפתים לא אפשרו לתושבים המקומיים במדינות הכבושות לנהל את חייהם ועוד יותר מזה -עשו מאמץ לטשטש את המאפיינים התרבותיים המיוחדים שלהם! עובדה זו הובילה את תושבי המדינות הכבושות ליצירת האידיאולוגיה הלאומית ,אשר שמה דגש על המאפיינים הלאומיים של העמים שנמצאים תחת הכיבוש -מאפיינים תרבותיים ואתניים )מוצא( - והבדלה בין האומות השונות .למעשה ניתן לומר שנפוליאון בכך שניסה לטשטש את הזהות הייחודית של העמים השונים ,גרם בדיוק לתוצאה ההפוכה והוא חידוד ההבדלים הלאומיים -כלומר :יצירת כוח לצמיחת רעיונות הלאומיות באירופה. דוגמאות להתפתחות הלאומית האירופאית במאה ה19- יוון -בשנת 1822היוונים מכריזים על עצמאות ומתנתקים מהאימפריה העות'מנית .בשנת 1832 לאחר מלחמה ארוכה -הוכרה עצמאותם. פולין -בפולין פתחו בשתי מרידות נגד האימפריה הרוסית ,אבל לא זכו בעצמאות עד לסיום מלחמת העולם הראשונה. הונגריה -בשנת 1848מפגינים הונגרים תובעים עצמאות מהאימפריה האוסטרו-הונגרית .כמו בפולין ,גם הונגריה זכתה לעצמאות לאחר מלחמת העולם הראשונה. גרמניה -במחצית המאה ה 19-גרמניה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום )מבחינת שטח בתוספת של האזור המזרחי שהיום הוא פולין ומדינות נוספות( נשלטה ע"י פרוסיה .בתהליך שהחל ב1865- התחיל איחוד של עשרות הארצות הגרמניות )כ 300-נסיכויות!( ועד 1871הסתיים האיחוד בראשותו של ביסמרק )מנהיג גרמניה המאוחדת( והוקם הרייך )הממלכה( השני .במהלך איחוד המדינות הגרמניות למדינה אחת גדולה נערכו מלחמות עם דנמרק ,אוסטריה וצרפת. איטליה -גם איטליה החלה במאבק על מנת לקבל עצמאות מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ב1849- ועשר שנים מאוחר יותר הצליחו לשחרר את צפון איטליה ולאחד את הנסיכויות האיטליות השונות - סרדיניה וטוסקנה בצפון ושתי ממלכות סיציליה בדרום .בשנת 1870הושלם איחוד איטליה כשרומה בירתה ,לאחר כיבוש העיר מידי האפיפיור. מומלץ להתבונן במפת אירופה לפני ואחרי האיחוד דגמי לאומיות שונים בעולם קיימים שני דגמים של מדינות לאומיות: לאומיות אתנית-היסטורית לאומיות מסוג זה מתייחסת בעיקר אל המוצא האתני ,ההיסטוריה והתרבות של הלאום .מלחמות של הלאום ,ההיסטוריה המשותפת ,הגיבורים הלאומיים והשפה המיוחדת ללאום -הם אלו שמעוררים את הרגש הלאומי ותחושת השייכות ללאומיות. מקורה של הלאומיות האתנית-היסטורית הוא בגרמניה במאה ה ,18-בזרם הרומנטי שקם כתגובה לנאורות ולזרם הליברלי שהדגישה את השוויון והזהות בין כל בני האדם כאחד וטשטשה את ההבדלים האתניים בין האנשים .הלאומיות האתנית-היסטורית מדגישה את הייחודי שבכל אומה ואומה. הרומנטיקה האמינה שהגיוון התרבותי הוא מאפיין יסוד חשוב בחיי האומה והאנושות וזאת כיוון שהקב"ה אינו רוצה אנושות חד-ממדית ,חד-גונית )רק צורה אחת של אנושות( ,אלא תאפשר מימוש של כל הגוונים והאפשרויות בתוכה .לכן חובה על האדם להיות נאמן לאופי הייחודי של האומה שלו, שהיא קהילה תבותית עם אופי מיוחד שיש לה ייעוד מיוחד בעולם של הקב"ה. הרומנטיקה האמינה שלצורך מימוש הייחוד הלאומי יש צורך בשני דברים -שפה לאומית אחת ומדינה אחת .השפה הלאומית מייצרת קשר רגשי בין האנשים והמסגרת המדינית הכרחת כדי לקיים את התרבות הלאומית ולפתח אותה בלי הפראות .אומה שנמצאת בתוך אומה אחרת וחיה תחת שלטונה ,עלולה לאבד את הזהות שלה ולהידבק באומה השלטת .גם פיזור של אומה בין מספר אומות אחרות יוצר בעיה כיוון שפיצול הכוחות מקשה על התפתחות התרבותית הלאומית של הלאום המפוזר. לפי דגם זה של הלאומיות האתנו-היסטורית ,האומה נוצרה במשך מאות או אלפי שנים ולכן האדם נולד לתוכה ולא יכול להמיר אותה באומר אחרת .דגם זה אומץ ברוב מדינות מרכז אירופה וגרמניה בראשן. לאומיות ליברלית-אזרחית יסוד זה של לאומיות שם דגש על המסגרת המדינית .המאחד בין האזרחים הוא ערכי המדינה וערכי היסוד של המדינה ,וזה מה שמגדיר אותם כאומה .השיתוף במסגרת מדינית אחת הוא זה שגורם לרגש לאומי ולפטריוטיות של האזרחים השונים. עפ"י דגם זה יסודה של האומה הוא בלידת המדינה עפ"י אמנה חברתית -התאגשות פוליטית של יחידים שכרתו ברית ביניהם מרצונם החופשי .היחיד לא יכול לחיות מחוץ למסגרת של אומה ,אבל הוא יכול לבחור לאיזו אומה הוא בוחר להשתייך .ה"דבק" המחבר בין חברי האומה הם החוקים וערכי היסוד של המדינה -והם יוצרים את הקשר הקהילתי בין הפרטים באומה .לפי תפיסה זו ישנה זהות בין המדינה ללאום ובכל מדינה קיים רק לאום אחד. דגם זה בא לידי ביטוי בעיקר במדינות מערב אירופה כמו בריטניה וצרפת ובמדינות כמו אוסטרליה, קנדה וכמובן בארה"ב. מיעוטים אתניים במדינות לאום רקע חשוב :מלחמת העולם הראשונה התנהלה החל מ 1914-בין שני גושים מרכזיים -מדינות הציר )האימפריה הגרמאנית ,האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה העות'מנית( מול מדינות ההסכמה )בריטניה ,צרפת ורוסיה -עד - 1917וארה"ב -מ.(1917- סיומה של המלחמה הייתה בהכנעה מוחלטת של מעצמות הציר -אוסטרו-הונגריה התפרקה למדינות ,האימפריה העות'מנית איבדה את רוב השטחים שלה )למעט טוריקה עצמה( לטובת בריטניה וצרפת והאימפריה הגרמאנית נאלצה להיכנע כניעה מוחלטת מול מעצמות ההסכמה ובראשן צרפת. הייתה זו המלחמה הראשונה שהייתה בהיקף כמעט עולמי .מיליונים נהרגו בקרבות מכל הצדדים וההרס היה אדיר ממדים ,כמו שמעולם לא היה לפני כן. מפת אירופה מעוצבת מחדש עם סיום המלחמה ,מפת אירופה השתנתה לחלוטין .במקום האימפריה האוסטרו-הונגרית הוקמו מספר מדינות על בסיס לאומי מתוך הרעיון של "ההגדרה העצמית הלאומית" -כלומר לכל לאום יש זכות לכך שתהיה לו מדינה משלו שהבסיס למדינה זו יהיה בסיס לאומי-אתני .כך הוקמו מדינות רבות בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית כמו הונגריה ,בולגריה ,יוגוסלביה ,פולין ,צ'כוסלובקיה ,לטביה, ליטא ,אסטוניה ועוד מדינות רבות. בעקבות המלחמה האימפריה הרוסית איבדה חלקים עליהם הוקמו ליטא ,לטביה ואסטוניה .גם האימפריה העות'מנית איבדה שטחים רבים ביניהם צפון אפריקה וארץ ישראל. עקרון ההגדרה העצמית הלאומית עקרון ההגדרה העצמית הלאומית ,אותו קבע נשיא ארה"ב וילסון אומר כי לכל עם צריכה להיות מדינה שתקדם את היסודות האתניים של הלאום ,וכי האוכלוסיה המקומית ,שהיא הלאום המתקיים במקום ,תיקבע את אופי השלטון הרצוי להם ללא התערבות חיצונית. עם זאת ,לא בכל מקום ניתן היה באמת לקיים עיקרון זה ,כיוון שקבוצות מיעוט רבות מבחינה אתנית המשיכו להתגורר בתוך מדינות הלאום החדשות .כך למשל בצ'כוסלובקיה חיו קבוצה גדולה של גרמנים וקבוצה קטנה של הונגרים ,ובכללם היהודים שלמעשה היו מפוזרים על פני כל היבשת. המדינות המנצחות דרשו ברוח הליברליזם לשמור על זכויות המיעוטים הלאומיים באותן מדינות. המדינות המנצחות העמידו שמירה על זכויות המיעוטים כתנאי להכרה במדינות הללו. פולין כדוגמה למדינה אתנית עם מיעוטים אתניים רבים בפולין שהוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה 30%מהאוכלוסייה לא השתייכה ללאום הפולני - ביניהם היו גרמנים ,ליטאים ,אוקראינים ויהודים .היהודים היו כ 10%-מאוכלוסיית פולין ובערים הגדולות יותר מ .30%-על מנת להבטיח את בטחונם ומניעת פגיעה במיעוטים ,ממשלת פולין התחייבה לחתום על הסכם המיעוטים ,כתנאי להענקת עצמאות לפולין. היהודים בפולין זכו לאוטונומיה תרבותית-לאומית .רוב רובם דיברו יידיש ) ,(85%קראו עיתונים וספרים יהודיים ביידיש ,הלכו להצגות תיאטרון ביידיש .רוב היהודים התחנכו במוסדות חינוך יהודיים, אם כי בהמשך חלקם עבר גם לבתי הספר הפולניים .גם מבחינה פוליטית היהודים הבדילו את עצמם והשתייכו למפלגות יהודיות כמו מפלגות ציוניות ,אגודת ישראל והבונד. למרות הסכם המיעוטים עליו חתמה פולין ,ההתבדלות של המיעוטים השונים הובילה את הממשלה ליחס קשה כלפי המיעוטים ובעיקר כלפי היהודים .בתחילת שנות העשרים הוטלו מסים מיוחדים על סוחרים יהודים והוגבלה קבלתם לעבודה במשרות ממשלתיות וללימודים אקדמאיים .אחת התוצאות לכך הייתה העלייה הרביעית.
© Copyright 2024