‫הפעלת תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬ ‫הפרויקט מבוצע ע"י ויצ"ו העולמית ואדיוסיסטמס ע"פ מכרז מס' ‪8321/./118‬‬ ‫עבור אגף א' לחינוך על יסודי‬ ‫משרד החינוך‬ ‫קיץ ‪ – /114‬תשע"ד‬ ‫‪.‬‬ ‫היסטוריה א'‬ ‫שאלון ‪1//110‬‬ ‫תוכנית לימודים‬ ‫וערכה למורה‬ ‫תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬ ‫‪www.bagrut3.org.il‬‬ ‫כתב‪ :‬טל ברגר‬ ‫תכנית עבודה – היסטוריה חלק א' ‪" – 511220‬מחצית שלישית"‬ ‫קיץ תשע"ד‬ ‫פירוט הנושאים‬ ‫פרק‬ ‫מס'‬ ‫שיעורים‬ ‫הלימוד‬ ‫א‪ .‬מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות‬ ‫חלק ‪I‬‬ ‫הלאומיות‬ ‫בישראל‬ ‫ובעמים‬ ‫‪ 14‬שיעורים‬ ‫באירופה במאה ה ‪21 -‬‬ ‫‪ .4‬המאפיינים של תופעת הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית‪ ,‬תרבותית‬ ‫ופוליטית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגורמים לצמיחתן ול התגבשותן של התנועות הלאומיות באירופה במאה‬ ‫‪ 1‬שיעורים‬ ‫‪ 5‬שיעורים‬ ‫ה ‪.41-‬‬ ‫‪ .3‬המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו‬ ‫באירופה במאה ה ‪41 -‬‬ ‫‪ .1‬דפוסי הגשמה של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה ‪( 41-‬אין‬ ‫‪ 1‬שיעורים‬ ‫‪ 3‬שיעורים‬ ‫הכוונה לתנועה הציונית)‬ ‫ב‪ .‬התנ ועה הלאומית היהודית – המודרנית ומאפייניה‬ ‫העיקריים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כתנועה‬ ‫‪ 1‬שיעורים‬ ‫הלאומית של העם היהודי‪.‬‬ ‫‪ .2‬פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה ("מדינת‬ ‫‪ 1‬שיעורים‬ ‫היהודים"‪ ,‬תכנית באזל‪ ,‬המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה‪,‬‬ ‫ניסיונותיו לקדם את הצ'רטר ויכוח אוגנדה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬הויכוח בין הציונים על דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל‪.‬‬ ‫*** מבחן ראשון ***‪*** 43.70.2743‬‬ ‫"המחצית השלישית"‬ ‫‪ 2‬שיעורים‬ ‫ג‪ .‬דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ‬ ‫ישראל‬ ‫‪ .2‬פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד למלחמת העולם הראשונה‪:‬‬ ‫הסיבות לעליו ת לארץ ישראל‪ ,‬מפת ההתיישבות‪ ,‬צורות התיישבות‪ ,‬מסגרות‬ ‫פוליטיות‪ ,‬חברתיות וביטחוניות‪ ,‬תרבות וחינוך‪ ,‬אישים וארגונים שסייעו‬ ‫לפעילות הציונים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיעורים‬ ‫ד‪ .‬התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪.‬‬ ‫‪ . 4‬עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‬ ‫‪ . 5‬הצהרת בלפור‪ :‬תוכנה‪ ,‬הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה‪ ,‬האינטרסים‬ ‫‪ 5‬שיעורים‬ ‫של בריטניה במתן ההצהרה‪ .‬כיצד קיבלו אותה הציונים‪ ,‬היהודים‬ ‫המשתלבים‪ ,‬הערבים‪.‬‬ ‫פרק סיכום – נקודות דמיון ונקודות שוני בין התנועה‬ ‫הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים‬ ‫אחרים במאה ה ‪.21-‬‬ ‫הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות‪ ,‬המטרות‪ ,‬דפוסי הנהגה‪ ,‬הדרכים‬ ‫שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות‪ ,‬הקשיים שעמדו בדרכן‪.‬‬ ‫‪ 2‬שיעורים‬ ‫פרק ראשון – יהודה בתקופה הפרסית‬ ‫א‪ .‬גלות בבל ‪ ,‬הצהרת כורש ושיבת ציון‬ ‫‪ . 3‬הצהרת כורש‪ :‬תוכנה ומהימנותה‪ ,‬הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה‬ ‫חלק ‪II‬‬ ‫בית שני –‬ ‫ממדינת‬ ‫‪ 5‬שיעורים‬ ‫*** מבחן שני ***‪**** 24.70.2741‬‬ ‫*** עד המבחן יש ללמ ד גם את נושא בניית בית המקדש‪ ,‬אך נושא זה לא ייכלל‬ ‫בבחינה‬ ‫מקדש לעם ב‪ .‬בניית בית המקדש השני‬ ‫הספר‬ ‫‪ .4‬בניית בית המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ . 3‬בית המקדש כמרכז החיים היהודיים‪ :‬מרכז דתי‪ ,‬כלכלי וחברתי‬ ‫שיעורים‬ ‫"המחצית השלישית"‬ ‫‪ 1‬שיעורים‬ ‫ג‪.‬עזרא ונחמיה‬ ‫‪.4‬עזרא הסופר‪ ,‬מעמדו‪,‬סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון‪ :‬קשיים והישגים‬ ‫‪ .2‬נחמיה ‪ -‬מעמדו‪ ,‬סמכויותיו ופעולותיו ‪ :‬קשיים והישגים‪.‬‬ ‫‪ 1‬שיעורים‬ ‫‪ . 3‬המחלוקת בשאלת הזהות היהודית ‪ :‬הגישה הבדלנית מול הגישה‬ ‫האוניברסאלית‬ ‫פרק רביעי‪ :‬ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן‬ ‫בית המקדש‬ ‫ג‪ .‬דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל ('מלך חסות' ‪ -‬הורדוס‪ ,‬הנציבים)‬ ‫‪5‬שיעורים‬ ‫ד‪ .‬הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בויכוח על היציאה למלחמה ברומאים‪.‬‬ ‫פרק חמישי ‪ -‬בין ייאוש לבניה‪ :‬מירושלים ליבנה‬ ‫א‪ .‬רבן יוחנן בן זכאי והקמת הרכז ביבנה‬ ‫‪ .4‬המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות‬ ‫שנשקפו לחברה יהודית עקב משבר זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בנ יית המרכז ביבנה‪ :‬עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש‪ ,‬יצירת גורמים‬ ‫מלכדים חדשים‪ :‬תקנות חדשות 'זכר לחורבן'‪ ,‬בית הכנסת‪ ,‬לימוד‬ ‫התורה והתפילה‪.‬‬ ‫*** אחרי מבחן שלישי יש ‪ 0‬שעות תרגול ***‬ ‫*** תאריך מתכונת – ‪*** 53.58.1524‬‬ ‫*** אחרי המתכונת יש ‪ 25‬שעות תרגול ***‬ ‫*** תאריך בגרות ‪*** 57.58.1524‬‬ ‫"המחצית השלישית"‬ ‫‪ 5‬שיעורים‬ ‫הבנת מילות הוראה לצורך כתיבת תשובה‬ ‫בטבלה שלפניך מבחר מילות הוראה ומשמעותן והכוונה לדרך התשובה המצופה‪:‬‬ ‫הצעה למהלך כתיבת תשובה‬ ‫מילת ההוראה‬ ‫המשמעות‬ ‫ציין‬ ‫כתוב בראשי פרקים או בכותרות בלי פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬ ‫לפרט‪ ,‬בלי לתאר או בלי להסביר את לדוגמה‪ :‬הגורמים ‪ /‬המהלכים ‪ /‬התוצאות‬ ‫הם‪:‬‬ ‫הנדרש‪.‬‬ ‫‪.............4‬‬ ‫‪.............2‬‬ ‫תאר ‪ /‬הצג‬ ‫כתוב את פרטי התוכן‪ ,‬תוך "צילום" פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬ ‫תמונת המצב של‪:‬‬ ‫פעולה או אירוע או תהליך או בגוף התשובה מתייחסים לשאלות א"מ‪.‬‬ ‫תופעה‪.‬‬ ‫מתארים לפי הנדרש בשאלה בלי‬ ‫להסביר את הסיבות או את התוצאות‬ ‫וההשפעות שלהם‪.‬‬ ‫מומלץ להשתמש בשאלות א"מ‪:‬‬ ‫אילו שלבים כולל האירוע?‬ ‫מה התרחש באירוע?‬ ‫מי הם הגורמים המעורבים בפעולה או‬ ‫באירוע?‬ ‫מה קרה בתחילת התהליך‪ ,‬בהמשכו‬ ‫ובסופו?‬ ‫הסבר‬ ‫באר או פרש את הנושא הנדרש פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬ ‫בשאלה‪ ,‬תוך ניתוח הפעולה או‬ ‫האירוע מבחינת‪ :‬הסיבות‪ ,‬התוצאות בגוף התשובה מפרטים את הנתונים ואת‬ ‫וההשפעות‪,‬‬ ‫הנלווים‬ ‫השיקולים‬ ‫לפעולה‬ ‫או‬ ‫והמהלכים העובדות תוך הבהרה וניתוח ההקשר –‬ ‫לאירוע‪ ,‬סיבה ‪ /‬תוצאה‪.‬‬ ‫המשמעות וההקשר ההיסטורי‪.‬‬ ‫"המחצית השלישית"‬ ‫הצעה למהלך כתיבת תשובה‬ ‫מילת ההוראה‬ ‫המשמעות‬ ‫נמק‬ ‫בסס את הדעה או את הטענה המוצגת פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬ ‫בשאלה‪ ,‬בעזרת נימוקים למיניהם‬ ‫המסתמכים על עובדות‪ ,‬על נתונים בגוף התשובה נימוקים המסתמכים על‬ ‫ועל דוגמאות‪.‬‬ ‫השווה‬ ‫עובדות‪ ,‬על נתונים ועל דוגמאות‪.‬‬ ‫כתוב את הדומה ואת השונה בין שני פותחים בהצגת נושאי ההשוואה‪ ,‬בהצגת‬ ‫עניינים‪ ,‬אירועים‪ ,‬או כל נושאי הקריטריונים וכן בהצגת מ טרת ההשוואה‪.‬‬ ‫השוואה אחרים הנדרשים בשאלה‪ ,‬על‬ ‫פי קריטריונים‪.‬‬ ‫בגוף התשובה מפרטים את השווה ‪/‬‬ ‫הדומה ואת השונה לפי סדר הגיוני באחת‬ ‫משתי דרכים‪:‬‬ ‫‪ .4‬כל הקריטריונים של נושא א'‬ ‫ובהמשך כל הקריטריונים של‬ ‫נושא ב'‪.‬‬ ‫‪ .2‬כל קריטריון של נושא א' מול‬ ‫אותו קריטריון של נושא ב'‪.‬‬ ‫מסיקים מסקנות‪ ,‬כלומר מה ניתן ללמוד‬ ‫ולהבין מההשוואה על הנושא‪.‬‬ ‫"המחצית השלישית"‬ ‫הבהרות על קטע המקור בבחינות הבגרות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .4‬בשתי בחינות הבגרות בהיסטוריה נדרשים התלמידים לענות על שאלות המכילות‬ ‫קטעי מקור‪ .‬קטעי מקור לא נועדו להכשיר את התלמידים להיסטוריונים‪ .‬המטרה‬ ‫העיקרית היא לבחון את יכולת התלמיד להפיק מידע מתוך קטע מקור‪ ,‬בנושא‬ ‫מתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫‪ .2‬קטעי המקור בבחינה מעובדים בד"כ לשפה מובנית יותר‪ ,‬לתלמידים תוך הקפדה‬ ‫על שמירת תוכנם המקורי‪.‬‬ ‫‪ .3‬אורכו של קטע המקור לא מעיד בהכרח על הקושי שלו‪ .‬קטע מקור ארוך יחסית‬ ‫מכיל לעיתים הסבר בהיר ומפורט יותר של התופעה או הנושא ההיסטורי הנדון‪,‬‬ ‫מאשר קטע מקור קצר ותמציתי‪.‬‬ ‫‪ .1‬התלמידים נדרשים לדלות מקטע המקור את עיקרי הדברים‪ ,‬לציינם או להציגם או‬ ‫להסבירם עפ"י הנדרש במטלות סעיפי השאלה‪.‬‬ ‫‪ .5‬לעיתים בקטע המקור אין הסברים לתופעות או לנושאים הנידונים בו‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫בשאלה בה המטלה מורה על הסבר והוא איננו מצוי בקטע הכוונה שהתלמיד יסביר‬ ‫על סמך מה שלמד‪.‬‬ ‫‪ .6‬בתשובות למטלות קטעי המקור‪ ,‬על התלמיד להתייחס לכל המידע המוזכר בקטע‪,‬‬ ‫בכפוף למטלות השאלה‪ .‬לדוגמא ‪ -‬כאשר המטלה הינה ‪' :‬הצג את הטיעונים‬ ‫המוזכרים בקטע' על התלמיד להציג את כל הטיעונים המופיעים בקטע הנדון‪.‬‬ ‫‪ 1‬מתוך הנחיו ת באתר המפמ"ר‬ ‫"המחצית השלישית"‬