אקומטריה II

www.bentamari.com/ecometry
‫כלכלה דינמית‬
‫בן תמרי‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪2‬‬
‫עורכת ‪ :‬רעות לבנה‬
‫דפוס‪ :‬צבי בן‪-‬צבי הפקות בע"מ‬
‫גרפיקה‪ :‬ארד‪-‬יאירי )בעזרת עודד אבידני(‬
‫כלכלה דינמית‬
‫©‪1995‬‬
‫‪Dynamic Economics‬‬
‫כל הזכויות שמורות לחברת אקומטריה בע"מ‪ ,‬ת"ד ‪ ,10580‬ירושלים ‪ ,91103‬ישראל‪.‬‬
‫‪ISBN 965-222-669-6‬‬
‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לתרגם או לעבד לתוכנה את החומר מן הספר ללא רשות הבעלים‪ ,‬אלא‬
‫לצרכים שאינם עסקיים בלבד‪.‬‬
‫אקומטריה בע"מ‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה ‪5 ....................................................................‬‬
‫‪ .1‬היסטוריה ‪7 ............................................................‬‬
‫‪ 1.1‬מציאות ומתמטיקה ‪9 ...............................................‬‬
‫‪ 1.2‬דטרמיניזם וסטוכסטיות )קיבוע ואקראיות( ‪11 ............‬‬
‫‪ 1.3‬דטרמיניזם ושימור ‪15 ................................................‬‬
‫‪ 1.4‬מחזוריות‪18 ..............................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬מחזוריות אנדוגנית ‪18 ................................‬‬
‫‪ 1.4.2‬מחזוריות אקסוגנית ‪25 ..............................‬‬
‫‪ .2‬תיאוריה ‪29 .............................................................‬‬
‫‪ 2.1‬מערכות ריבועיות וחוקי שימור ‪31 ...............................‬‬
‫‪ 2.2‬המשוואות היסודיות וסימטריה כלכלית ‪42 .................‬‬
‫‪ 2.3‬אקומטריה ‪46 ...........................................................‬‬
‫‪ 2.4‬המערכת האנאליטית ‪50 .............................................‬‬
‫‪ 2.4.1‬הצגה קרטזית ‪50 .......................................‬‬
‫‪ 2.4.2‬הצגה מעריכית ‪53 ......................................‬‬
‫‪ 2.4.3‬הצגה טריגונומטרית ‪54 ..............................‬‬
‫‪ 2.5‬פונקציונל‪ ,‬תנאי אופטימום וטרנספורמציה ‪58 .............‬‬
‫‪ 2.6‬מחזוריות כלכלית‪62 ..................................................‬‬
‫‪ .3‬אמפיריקה ‪65 ...........................................................‬‬
‫‪ 3.1‬כאוס בכלכלה וממצאים אמפיריים לגביו ‪67 ................‬‬
‫‪ 3.2‬ממצאים אמפיריים בכלכלה דינמית ‪72 .......................‬‬
‫‪ 3.2.1‬מבחן הסימטריה ‪73 ...................................‬‬
‫‪ 3.2.2‬מבחן התאמה גרפית ‪77 ..............................‬‬
‫‪ 3.2.3‬ניתוח רב‪-‬משתני ‪82 ....................................‬‬
‫‪ 3.3‬ניסוי בדיעבד ‪87 .........................................................‬‬
‫‪ 3.4‬המרחב הכלכלי כיריעה ‪91 ..........................................‬‬
‫‪ .4‬סיכום ‪93 .................................................................‬‬
‫‪ .5‬נספחים‪97 ..............................................................‬‬
‫‪ 5.1‬נספח מתמטי ‪99 ........................................................‬‬
‫‪ 5.1.1‬משפט אמי נטר ‪99 .....................................‬‬
‫‪ 5.1.2‬משוואות קרמונה )‪100 .............. (Cremona‬‬
‫‪ 5.1.3‬משפט ‪101 ...................................... KAM‬‬
‫‪ 5.1.4‬העושר ומשוואות התנועה‪104 .....................‬‬
‫‪ 5.1.5‬ניכוי המערכת ‪105 .....................................‬‬
‫‪ 5.2‬נספח סטטיסטי ‪107 ...................................................‬‬
‫‪ 5.3‬מקורות ‪113 ..............................................................‬‬
‫‪ 5.4‬מפתח המונחים ‪121 ...................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪4‬‬
‫הקדמה‬
‫ספר זה הוא המשכו של הספר אקומטריה ‪ -‬יסודות הכלכלה ]תמרי ‪ ,[1991‬העוסק בקשר שבין‬
‫התפוקה‪ ,‬הכסף והתמחיר )רמת המחירים( בכלכלה כמערכת אנאליטית אחת‪ .‬המסקנה בספר יסודות‬
‫הכלכלה הייתה‪ ,‬כי הכסף הוא חלק אימננטי מהתהליך הכלכלי‪ ,‬ונוסף על היותו יחידת מידה‪ ,‬חליפין‬
‫וצבירה‪ ,‬הוא גם המדיום המייצג את הזמן "‪) "time is money‬כמו האור בפיסיקה(‪ .‬מערכת כלכלית‬
‫מוניטרית‪ ,‬כשהיא מוצגת כמכפלה קרטזית של תפוקה וכסף )זהו מרחב העסקאות ‪ -‬מרחב קיינס( היא‬
‫מערכת משמרת‪ ,‬כלומר שומרת על קבוע מספרי מסוים )ה"מלך"( במהלך פעולתה‪.‬‬
‫בספר הנוכחי‪ ,‬אקומטריה ‪ -‬כלכלה דינמית‪ ,‬אני מפתח ומרחיב את המשמעות האנאליטית של המערכת‬
‫הכלכלית כמערכת משמרת‪ ,‬ומסיק כי מערכת כלכלית משמרת במרחב קיינס‪ ,‬כשמוסיפים לה את משוואת‬
‫התמחיר‪ ,‬היא מערכת סימטרית‪ ,‬שבה הקשר בין קצבי הגידול של התפוקה‪ ,‬הכסף והתמחיר )קרי‬
‫הצמיחה‪ ,‬ההדפסה והאינפלציה( הוא ליניארי‪.‬‬
‫הדינמיקה של כלכלה סימטרית ניתנת להדמיה )סימולציה( באמצעות שלוש משוואות‪-‬יסוד‪ ,‬המתארות‬
‫שלושה מתנדים )‪ - (oscillators‬תפוקה‪ ,‬כסף ותמחיר ‪ -‬הקשורים ביניהם‪ .‬משוואות‪-‬יסוד אלה מניבות‬
‫במרוצת הזמן תהליך אבולוציוני‪ ,‬המגלה מבנה של מושך מוזר )‪.(strange attractor‬‬
‫אין בכוונתי ללמד את תורת הכלכלה‪ ,‬אלא להציג דרך חדשה‪ ,‬ולדעתי אף פורייה יותר מן הדרך המקובלת‪,‬‬
‫להטמעה והבנה של הכסף במערכת כלכלית אנאליטית‪ .‬מטבע הדברים החומר רב‪ ,‬והיריעה קצרה; לכן‪,‬‬
‫כבספרי הקודם‪ ,‬הבאתי רק את הדרוש והנוגע לעניין בלבד‪ ,‬בהנחה שהקורא המעוניין ישלים את החסר על‬
‫פי הספרות המוזכרת‪.‬‬
‫כבספרי הראשון‪ ,‬כך גם כאן‪ ,‬הפרק הראשון מוקדש לסקירה היסטורית של הרעיונות התיאורטיים‪,‬‬
‫בבחינת "דע מאין באת" ותדע "לאן אתה הולך"‪ .‬הפרק השני מוקדש לניסוח הכלים התיאורטיים‬
‫האפשריים לטיפול בבעיית הקשר שבין תפוקה‪ ,‬כסף ותמחיר כמערכת אנאליטית אחת‪ ,‬בבחינת "מעט‬
‫המחזיק את המרובה"‪ .‬הפרק השלישי מעמת בין המבנה התיאורטי המוצע לבין הנתונים בפועל‪.‬‬
‫לאחר שבספר הקודם הועלו רעיונות ראשוניים ובסיסיים‪ ,‬כאן הרעיונות מפורטים ומפורשים יותר‪ ,‬דבר‬
‫המתבטא בניסוחים המתמטיים ובהוכחות הסטטיסטיות‪ ,‬עם זאת נותרו עדיין פרצות רבות‪ ,‬שאני מקווה‬
‫ליישב חלק מהן בעתיד‪ .‬ספר זה מיועד למיגוון של קוראים‪ ,‬ולא כולם יבינו את כולו‪.‬‬
‫‪ ,1995‬בן תמרי‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬היסטוריה‬
‫‪ 1.1‬מציאות ומתמטיקה‬
‫הניסיון להציג‪ ,‬לנתח ולחזות מערכת אמפירית כלשהי ‪ -‬אסטרונומית‪ ,‬פיסיקלית‪ ,‬כימית‪ ,‬ביולוגית‪,‬‬
‫כלכלית‪ ,‬חברתית‪ ,‬אמנותית או אחרת ‪ -‬באמצעים מתמטיים הוא ניסיון עתיק‪ ,‬שראשיתו במזרח הרחוק‬
‫)אצל הסינים וההודים( ובמזרח התיכון )אצל הבבלים‪ ,‬המצרים והיוונים(‪ .‬במזרח הרחוק הומצאו ריבועי‬
‫‪1‬‬
‫הקסם‪ ,‬החשבונייה‪ ,‬היין והיינג ‪ ,‬ונתגלה חתך הזהב ‪ -‬עקרון יסוד חשוב באמנות‪ ,‬במדע‪ ,‬בדת‬
‫ובארכיטקטורה‪ .‬מהמזרח התיכון ניתן להביא בעיקר את הגיאומטריה האוקלידית‪ ,‬אשר במרכזה השיטה‬
‫הדדוקטיבית‪ ,‬שעיקרה ההוכחה של תיאורמות על בסיס הגדרות ואכסיומות מובחנות וברורות ]קוסטא‬
‫‪.[1990‬‬
‫‪Capra 1976, Hogben 1960, Boyer 1991, Bell 1946, 1990, Kline 1972, Kramer 1970, Lanczos 1970].‬‬
‫התיאורמה החשובה ביותר לענייננו היא משפט פיתגורס ‪: 2‬‬
‫‪A2  B 2  C 2‬‬
‫בנוסח המעגלי של משפט פיתגורס לתיאור מציאות אמפירית השתמש לראשונה ניוטון‪ ,‬בנסחו את חוק‬
‫המשיכה‪ .‬בנוסח ההיפרבולי של משפט זה לתיאור מציאות אמפירית השתמש לראשונה‪ ,‬עד כמה שידוע לי‪,‬‬
‫מינקואסקי‪ ,‬בנסחו את תורת היחסות הפרטית של איינשטיין כמרחב בעל שלושה ממדים‪ ,‬והממד‬
‫הרביעי‪ ,‬ממד הזמן‪ ,‬מוסף אליו במינוס‪. 3 [Lanczos 1970 p. 93] .‬‬
‫כיום השיטות האנאליטיות לתיאור המציאות משוכללות הרבה יותר‪ ,‬וניתן לערוך בעזרתן‪ ,‬ובעזרת‬
‫המחשב‪ ,‬הדמיה של המציאות במכלול של משוואות ‪ -‬לדוגמה‪ ,‬המכלולים של ‪ Lorenz‬ו‪ Rossler-‬או‬
‫המכלול המובא כאן כהדמיה לכלכלה מוניטרית ] ‪Kocak 1986, Goodwin 1990, Wegner and‬‬
‫‪.[Peterson 1991‬‬
‫תיאור הכלכלה כמערכת של משוואות‪ ,‬ראשיתו אצל פרטו וואלרס ‪ . 4‬ואלרס השתמש בגישושים‬
‫)‪ (Totonnment‬להדמיית השוק ]‪ .[Walras 1954‬למיטב ידיעתי‪ ,‬אין‪ ,‬עדיין‪ ,‬מכלול מתמטי משביע‬
‫רצון היכול לשמש הדמיה לתהליך הכלכלי‪ ,‬וגם המכלול המוצע כאן מבחנו לפניו‪.‬‬
‫‪ 1‬דיון המחבר את תרבויות החשיבה המזרחיות והמערביות בפרספקטיבה של תורת הכאוס‪ ,‬הנותנת ביטוי מספרי למושגים‬
‫כ'יין' ו'יינג' 'זכר' ו'נקבה'‪' ,‬כאוס' ו'בקרה'‪ ,‬נמצא אצל רוסלר] ‪.[Rossler 1992 p. 462‬‬
‫‪ 2‬משפט פיתגורס אומר כי יש קשר מסוים בין היקף המעגל לקוטרו‪ .‬כל זווית‪ ,‬שמנגד ליתר )‪ ,(C‬שהוא קוטרו של המעגל‪,‬‬
‫ונמצאת על המעגל‪ ,‬היא זווית ישרה; סכום ריבועי צלעותיו הקצרות של משולש ישר זווית שווה לריבוע היתר )הקוטר של‬
‫המעגל(‪.‬‬
‫‪ 3‬חוק המשיכה של ניוטון ) ‪ ( F  GM 1 M 2 / R‬ומשוואת הקשר בין מסה לאנרגיה של איינשטיין ‪ E  MC‬הם‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬גם גלגולו של משפט פיתגורס ]‪ .[Friedrichs 1965‬מעניינת‪ ,‬לענייננו‪ ,‬ההקבלה המתודית בפיזיקה בין הזוגות קפלר‬
‫וניוטון‪ ,‬פרדיי ומקסוול‪ ,‬והזוג איינשטיין ומינקואסקי‪ ,‬הראשון מנסח את הבעיה אנאליטית )או אמפירית(‪ ,‬והשני מצרין אותה‬
‫מתמטית )ובביולוגיה הזוגות לוטקה וולטרה‪ ,‬תומפסון ותום(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 4‬היו גם ניסיונות מוקדמים יותר לתאר את הכלכלה באופן מתמטי‪ ,‬אך הם היו חלקיים בלבד ] ‪Theocharis 1961,‬‬
‫‪.[Franklin 1983.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1.2‬דטרמיניזם וסטוכסטיות )קיבוע ואקראיות(‬
‫החשיבה‪ ,‬בדינמיקה כלכלית‪ ,‬התפתחה בשני זרמים מקבילים‪ .‬הזרם המיצרפי )הדטרמיניסטי( והזרם‬
‫הפרטי )הסטוכסטי(‪ .‬הראשון מכפיף את התנהגות הפרטים‪ ,‬המהווים את המערכת‪ ,‬לכללי התנהגותו של‬
‫המיצרף‪ ,‬ושולל מהפרט את חופש הפעולה‪ .‬השני מכפיף את כללי ההתנהגות של המיצרף לאוסף כללי‬
‫ההתנהגות של הפרטים המהווים את המערכת‪ .‬התנהגות המיצרף בראשון דטרמיניסטית ובשני‬
‫סטוכסטית‪.‬‬
‫הקבלה זו מזכירה‪ ,‬ולא במקרה‪ ,‬את הדואליות השוררת בפיסיקה בין המכניקה הקלאסית ותורת היחסות‬
‫)הנחשבות כדטרמינסטיות( לתורה הקוונטית )הנחשבת כסטוכסטית( ]‪ .[Prigogine 1980‬מקורה של‬
‫דואליות זו במתודה המדעית שאנו עובדים בה ובטכניקה המתמטית העומדת לרשותנו‪ ,‬שאינן מאפשרות‬
‫לנו עדיין להבין כראוי תהליכי הקבצה‪ ,‬התגבשות ואבולוציה של מערכת אגרגטיבית‪ ,‬את כללי תפעולה‪,‬‬
‫את יחסי הגומלין שבין הפרט לכלל‪ ,‬את מבנה ההירארכיה שבה‪ ,‬את מורכבותה ואת כיוון זרימתה בזמן‪.‬‬
‫במציאות קיים עולם אחד ופתרון אחד‪ ,‬אך במתודה המדעית אנו נאלצים לנקוט תפיסה אחת‪ ,‬שבה או‬
‫שהכלל נפרט לפרטים או שהפרטים מצטרפים לכלל‪ .‬אין לנו אפשרות למתודה סטיראוגרפית שתכיל את‬
‫שתי צורות הראייה יחדיו‪ ,‬ועלינו להחליט איזו מתודה עדיפה ופורייה יותר לענייננו‪ .‬מהמתודה שנבנתה‬
‫תיגזר האחרת‪.‬‬
‫ככל שהמיצרף גדול ומרובה יותר‪ ,‬כן הוא מתגלה כדטרמיניסטי יותר וכבעל אפשרויות חיזוי טובות יותר‪.‬‬
‫תהליך ההקבצה‪ ,‬ההתגבשות‪ ,‬האגרגציה‪ ,‬התהוות ההירארכיה והאבולוציה של הפרטים למערכת אחת‬
‫הוא כתהליך 'מיגנוט' ‪ , 5‬השולל מהם את דרגות החופש שהיו להם לפני ההתגבשות למיצרף‪ .‬עץ האפשרויות‬
‫נגזם‪ ,‬ותהליך ההתגבשות וההצטרפות של הפרטים לכלל מעניק להם‪ ,‬בתמורה להתגבשותם‪ ,‬איכויות‬
‫)הגנה‪ ,‬יעילות‪ ,‬כוח וכדומה( שאותן אין אנו מבינים עדיין לאשורן‪.‬‬
‫תהליכי הסימביוזה בין הפרט לכלל שהוא שייך אליו אינם מובנים די צורכם‪ .‬פרטים בלתי מגובשים‬
‫מתגלים כחופשיים יותר מפרטים המגובשים למיצרף )אגרגט(‪ ,‬ועץ האפשרויות מסתעף; ככל שהמיצרף‬
‫גדל‪ ,‬קטן חופש הפעולה של הפרט החבר בו‪ ,‬ומידת הדטרמיניסטיות של המערכת עולה‪ .‬במלים אחרות‪:‬‬
‫לפנינו סולם‪ ,‬שבצדו האחד מיצרף ודטרמיניזם‪ ,‬בצדו השני פרט וסטוכסטיות‪ ,‬והמציאות נעה בתווך‪:‬‬
‫מתקיים בה איזון בין אבדן החופש לבין יתרונות היחד ‪. 6‬‬
‫הזרם הדטרמינסטי רואה בתהליכים מיצרפיים )מקרו‪-‬כלכליים( את העיקר‪ .‬הפרטים החברים במערכת‬
‫)מרצונם ושלא מרצונם( מסתגלים אל התנאים הניצבים בפניהם באמצעות האבולוציה והספקולציה‪.‬‬
‫השפעתם על המיצרף מינורית‪ ,‬ומתבטאת בתהליכי משוב למערכת בכללותה‪ .‬חסידי זרם זה טוענים כי‬
‫מאחורי התהליך הכלכלי המיצרפי עומדות משוואות‪-‬יסוד )"היד הנעלמה"‪ ,‬או 'היד המכוונת'(‪ ,‬שמעצבות‬
‫את הכלכלה‪ ,‬ובאמצעותן ניתן להסביר ולחזות תהליכים כלכליים‪ .‬המוטו הוא ל'חזות משמע לספור'‪ ,‬ולכן‬
‫אם אינך יכול עדיין לחזות‪ ,‬הרי זה משום שאינך יכול עדיין לספור‪ .‬האבולוציה )במובן הכללי ולא רק‬
‫הביולוגי( היא כקליידוסקופ‪ ,‬היוצר סימטריות‪ .‬אנו מבחינים בסימטריות )ממוצעות( אלה גם אם אין אנו‬
‫מבינים או יודעים את דרך התהוותן ‪. 7‬‬
‫‪5‬מלים ומשפטים הנתונים בין גרשיים בודדים הן שימושים מושאלים‪ ,‬ואילו גרשיים כפולים מציינים ציטוטים‪.‬‬
‫‪6‬כישלונו של הקומוניזם )ודיקטטורות אחרות כמוהו( כשיטה חברתית נעוץ בהעדר איזון בין אבדן החופש לבין יתרונות היחד‪.‬‬
‫איזון זה אינו יכול להתקיים במערכות אינפלציוניות‪ ,‬שבהן נוטרל מנגנון הבקרה על האיזון בין כמויות הכסף והתפוקה‪ ,‬ונשללת‬
‫מהפרט האפשרות לתמרון כלכלי בין אבדן החופש ליתרונות היחד‪ ,‬זאת בהעדר תמחיר אמין להם‪ ,‬בהעדר אינפלציה‬
‫הדיקטטורה מתנוונת‪.‬‬
‫‪7‬על היחס שבין סימטריות ותכונות של מערכות במדע ובאמנות ראה‪:‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪7‬‬
‫לעומת זאת הזרם הסטוכסטי רואה את המערכת הכלכלית כנקבעת על ידי מאבק אינטרסים של הפרטים‬
‫המהווים את המערכת )כוחות הביקוש וההיצע(‪ .‬תוצאת המאבק אינה ניתנת לחיזוי מראש )גם לא על ידי‬
‫האל(‪ ,‬ואין לה מכניזם הניתן לתיאור באמצעות משוואות‪-‬יסוד‪ .‬בכל רגע משתחק לו משחק חדש; אין‬
‫יציבות בפתרון‪ ,‬ואין לו נתיב קבוע לאורך הזמן‪ .‬על פי זרם זה העולם נברא בכל רגע מחדש‪ .‬כל תחזית היא‬
‫בגדר ניחוש ונס‪ ,‬ונקודות הפתרון של המערכת נעות אקראית )בראוניאנית( ולא במסלול בעל מבנה‬
‫מתמטי‪ ,‬במרחב המדידה‪ .‬המערכת מאבדת את זיכרונה‪ ,‬ו"העתיד אינו כלול בעבר" ] ‪Prigogine 1980‬‬
‫‪ .[pp. xvii, 8‬המחזיק בטענה האחרונה אין לו ביטחון כי לאחר שנרדם כבן‪-‬אנוש לא יתעורר כחיפושון ‪-‬‬
‫בהשאלה מסיפור הגלגול של קפקא‪.‬‬
‫מחלוקת זו בין הזרם הדטרמיניסטי לזרם הסטוכסטי אצל כלכלנים באה לידי ביטוי בקשר )או בתלות(‬
‫שבין התצפיות האמפיריות בסדרה עתית כלכלית‪ .‬הסדרות הכלכליות יכולות להיות מחירי מוצרים‬
‫בשווקים‪ ,‬מחירי מניות בבורסה‪ ,‬סדרת התוצר או הכסף‪ ,‬או כל סדרה עיתית כלכלית אחרת‪.‬‬
‫אם יש קשר בין התצפיות בסדרה‪ ,‬כפי שמאמינים חסידי הדינמיקה הגיאומטרית )הדטרמיניסטים(‪ ,‬אזי‬
‫יש משוואות‪-‬יסוד )‪ (A‬הקובעות את מהלך הסדרה )‪ (x‬מתחילתה בעבר )‪ (X0‬ועד עתה )‪. xt  Ax0 :(Xt‬‬
‫במערכת דטרמיניסטית ניתן לערוך תחזיות ל‪ Xt -‬בהנתן ‪ X0‬ובאמצעות המטריצה ‪ ,A‬שהיא האלגוריתם‬
‫האבולוציוני‪ .‬אצל הדטרמניסטים תוצאת ה'משחק'‪ ,‬ואחד מהפתרונות שייבחר מקבוצה סופית של‬
‫פתרונות‪ ,‬כבר מוטבעת במערכת בצורה עוברית‪ ,‬שהיא תנאי ההתחלה )‪ .(X0‬את הפתרון )‪ (Xt‬נדע רק עם‬
‫התפתחותה של המערכת‪ .‬אם אין קשר בין התצפיות בסדרה והמערכת מאבדת את זכרונה‪ ,‬כפי שטוענים‬
‫חסידי הזרם הסטוכסטי‪ ,‬אזי בכל אירוע לאורך הזמן מתהווה מציאות חדשה‪ ,‬בלתי תלויה בקודמתה;‬
‫התוצאה מותנית בכוחות הפועלים‪ ,‬ואי אפשר עקרונית לערוך תחזיות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬דטרמיניזם ושימור‬
‫למערכת דטרמניסטית חייבים להיות חוקי שימור‪ ,‬המבטיחים את המשכיותה ורציפותה ההיסטורית‪,‬‬
‫שכן המערכת עוברת שינויים )תהליכים(‪ .‬חוקי שימור מקיימים מצב שבו ה'מלך' )פונקציונל‪ ,‬סקלר ]תמרי‬
‫‪ 1991‬ע' ‪ ([43‬יישאר קבוע לאורך הנתיב האקסטרימלי‪ ,‬ועל פיו תיכון המערכת‪ .‬תכונת השימור היא הבסיס‬
‫לתופעה המחזורית‪ .‬כל תכליתה וסיבת קיומה של המחזוריות היא לקיים את תכונת השימור‪ .‬מחזוריות‬
‫היא ביטוי של רצון מערכת דינמית להשתמר‪ ,‬כלומר להימצא בתוך גבולות מסוימים )במעין שרוול ‪-‬‬
‫‪ .(torus‬אם המערכת מגיעה לגבולה )תופעת הגודש(‪ ,‬היא תשנה כיוון ] ‪.[Ruelle 1989‬‬
‫שורת המדענים שתרמו למושג השימור ולהצרנתו ארוכה‪ ,‬ובה הוגים מהמילטון ועד לפומנקו )העוסק‬
‫במרחבים מינימליים(‪ .‬מדענים אלה עסקו ועדיין עוסקים במבנה הפורמלי ובתנאים הדרושים לקיומם של‬
‫חוקי השימור במערכות דינמיות שמיוצגות באמצעות יצירים גיאומטריים המשובצים במרחב של חלל‬
‫וזמן ‪ . 8‬חוקי שימור אלה מבטיחים את יציבותם הדינמית של היצירים הגיאומטריים ] ‪Almgren 1966,‬‬
‫‪.[Fomenko 1990, Fomenko and Tuzhilin 1991, Hildenbrandt and Tromba 1985,‬‬
‫‪Kline 1972 pp. 917-921, Field and Golubitsky 1992, Stewart and Golubitsky 1992 pp. 43-44 & 46,‬‬
‫‪Snapper and Troyer 1971, Lanczos 1970 p. 303, Shubnikov and Koptsik 1974 ch. 12, Weyl 1952.‬‬
‫‪8‬לחלופין ניתן לומר שהיצירים הגיאומטריים פורשים את החלל והזמן סביבם )הבעיה הדואלית(‪Lanczos 1970 ch. ] .‬‬
‫‪.[9.3.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪8‬‬
‫היציר הגיאומטרי )ציור ‪-1‬א( יכול להיות כוכב‪ ,‬בעל‪-‬חי‪ ,‬עקומת ביקוש‪ ,‬פונקציית ייצור או כל גודל סקלרי‬
‫אחר‪ ,‬המבטא פתרון של מערכת הנתונה בתהליך של אופטימיזציה דינמית‪ .‬אם הערך הסקלרי האופטימלי‬
‫אינו משתנה בתהליך האופטימיזציה הדינמית‪ ,‬אזי ערך זה הוא המלך של המערכת‪ .‬דוגמה אינטואיטיבית‬
‫למלך מסוג זה‪ ,‬שמערכת דינמית אורגנית מתווסתת על פיו‪ ,‬היא טמפרטורת הגוף‪ ,‬שאותה המערכת )גופנו(‬
‫משמרת באמצעות זרמי קליטה ופליטה של חומרים ואנרגיות‪.‬‬
‫הרעיון של הצגת חוק במדע כאלמנט של יציר גיאומטרי שאינו משתנה עם הזמן‪ ,‬אף שהיה אינטואיטיבי‬
‫מקדמת דנא‪ ,‬תחילתו אצל פליקס קליין‪ ,‬שהשתמש בטרנספורמציות )חבורות( כדי למיין גיאומטריות‪.‬‬
‫ידידו של קליין סרג' לי השתמש בטרנספומציות רציפות כדי למיין משוואות דיפרנציאליות‪ .‬קליין טען‪,‬‬
‫כי כל גיאומטריה ניתנת לאפיון על ידי חבורה של מטריצות )‪ (transformations‬המאפיינות אותה לפי‬
‫התכונות שהיא משמרת בעת ההעתקה ]‪ .[Kline 1972 pp. 917-921‬כיום מבצעים את עבודת המיון‬
‫הגיאומטרי באמצעות מרחבים ליניאריים כלליים מהסוג ‪ . x'  Ax‬השימוש בטכניקה זו )הפונקציונל(‬
‫אצל כלכלנים החל בתחילת המאה הזו אצל פרנק רמזי )‪ ,(Frank Ramzy 1928‬שגזר את תנאי‬
‫האופטימום לחיסכון לאומי‪.‬סמואלסון היה‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬הראשון שהכניס לספרות הכלכלית את‬
‫'אינטגרל האנרגיה'‪ ,‬המאפשר לגזור את התנאים )חוקי השימור( הדרושים לאופטימום כלכלי‪.‬‬
‫ציור ‪-1‬א‪ :‬טרנספורמציה של יציר גיאומטרי ‪xt  Ax0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Xt‬‬
‫‪X0‬‬
‫סמואלסון הכניס מושג זה במסגרת האנאליטית של מודל הצמיחה של וון‪-‬נוימן‪ ,‬המאופיין בהעדר צריכה‬
‫של הפרטים ובצבירת הון בלבד‪ .‬חוק השימור‪ ,‬הנגזר כפונקציית מטרה )במונחי הצריכה הפרטית(‪ ,‬אומר‬
‫כי באופטימום היחס בין תפוקה לעושר הוא יחס קבוע לאורך הזמן ]‪.[Sato and Ramachandran 1990 ch. 3‬‬
‫דוגמה לחוקי שימור כלכליים במערכת בדידה נמצאת במאמרם של ‪ ,Sato and Maeda‬המחברים‬
‫מניחים‪ ,‬במאמר זה‪ ,‬כי הדטרמיננטה של המטריצה ‪ A‬שווה ל‪ ,1-‬ומוצאים שהמבנה הפונקציונלי המתאים‬
‫להנחה זו חייב להיות היפרבולי ]‪ .[Sato et al 1990 p. 161‬בספרי אקומטריה ‪ -‬יסודות הכלכלה‬
‫]תמרי ‪ [1991‬אני בונה פונקציונל היפרבולי תיאורטי‪ ,‬ומוצא אמפירית‪ ,‬בהסתמך על משפט הרטמן‪-‬גרובמן‪,‬‬
‫כי הדיטרמיננטה של המטריצה ‪ A‬שווה ל‪ 1-‬בקירוב‪ .‬דהיינו‪ ,‬שתנאי השימור מתקיים‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1.4‬מחזוריות‬
‫מקור המחזוריות‪ ,‬המתגלה בכלכלה‪ ,‬שנוי במחלוקת‪:‬‬
‫מאחר שמחזורים עסקיים לא כולם זהים‪ ,‬והם כפופים לשינויים היסטוריים יחד עם שינויי‬
‫המבנה והמוסדות של הכלכלה‪ ,‬אין זה מפתיע שהמאמצים העצומים למדל אותם כמוצר אחיד‬
‫ של סוג אחד של זעזועים אקראיים או אחרים ‪ -‬נכשלו‪ .‬מודלים אנדוגניים לא‪-‬ליניאריים‬‫יכולים לייצג אספקטים חשובים של תנועת הכלכלה‪ ,‬אך לעת עתה הם אינם מפותחים דיים‪,‬‬
‫ורחוקים משימושיות אמפירית‪ .‬השאלה אם הם יכולים להיות בלתי תלויים בזעזועים חיצוניים‬
‫עדיין פתוחה ]‪.[Zarnowitz 1992 p. 17‬‬
‫‪ 1.4.1‬מחזוריות אנדוגנית‬
‫בספרות מצויים ‪ 3‬סוגי שינויים אנדוגניים הגורמים למחזוריות כלכלית‪ :‬שינוי ביחס בין חיסכון להשקעה‪,‬‬
‫בין טכנולוגיה לפריון ובין כסף לתפוקה‪.‬‬
‫)א( השינוי ביחס‪ ,‬בגבולות מסוימים‪ ,‬בין החיסכון להשקעה‬
‫דוגמה לגישה זו היא מודל צמיחה של סקטור אחד )כאוטי פשוט(‪ ,‬שבו הצבר ההון ‪ K‬מייצר את הדינמיקה‬
‫במערכת‪ .‬על ידי הכנסת החיסכון‪ , s (k ) ,‬כמשתנה אנדוגני )נוסחה ‪ (1‬מקבלים את צבירת מלאי ההון ‪K‬‬
‫כתופעה כאוטית‪ .‬לחלופין אפשר לקחת במקום החיסכון את אלמנט הזיהום ‪) m‬נוסחה ‪ ,(2‬כאשר ‪ K‬היא‬
‫מלאי ההון )'‪ K‬מלאי הון בתקופה הבאה(‪ L ,‬היא עבודה‪ s ,‬היא שיעור החיסכון‪ B ,‬קבוע‪  ,‬היא פונקציית‬
‫הייצור‪ ,‬ו‪ -‬היא שיעור גידול האוכלוסייה )אקסוגני למערכת( ]‪)[Day 1982‬ציור ‪-1‬ב(‪.‬‬
‫) ‪s (k ) f (k‬‬
‫‪ h( k ) , k  K L‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪1) K ' ‬‬
‫‪BK  (m  k ) ‬‬
‫) ‪ h( k‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪2) K ' ‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪10‬‬
‫ציור ‪-1‬ב‪:‬מבנה מחזורי להצבר ההון המושפע מהחסכון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫'‪K‬‬
‫במקום התכנסות לפתרון יחיד‬
‫‪0‬‬
‫*‬
‫‪K‬‬
‫‪K‬‬
‫‪0‬‬
‫*‬
‫‪K‬‬
‫‪K‬‬
‫נקבל שוטטות מחזורית )‪(Cobweb‬‬
‫'‪K‬‬
‫‪0‬‬
‫*‬
‫‪K‬‬
‫‪0‬‬
‫‪K‬‬
‫*‬
‫‪K‬‬
‫‪K‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪11‬‬
‫)ב( השינוי ביחס‪ ,‬בגבולות מסוימים‪ ,‬בין הטכנולוגיה לפריון‬
‫מקור אנדוגני זה למחזוריות כלכלית ניתן לביטוי פורמלי באמצעות משוואות )מכלול( רוסלר )‪,(Rossler‬‬
‫שהוכנס לספרות הכלכלית בידי גודווין ]‪ ) [Goodwin 1990‬ציור ‪-1‬ג(‪ .‬גודווין מנסה לשרשר את תורותיהם‬
‫של מרקס‪ ,‬קיינס ושומפטר לתורה מחזורית אחת‪ .‬ממרקס הוא לוקח את המחזוריות הקפיטליסטית של‬
‫צבירת רווח כמוטיב מרכזי )לשכר עבודה ריאלי נתון ותעסוקה מלאה(‪ ,‬מקיינס הוא מוסיף את הביקוש‬
‫האפקטיבי כקובע את רמת האבטלה והשכר‪ ,‬ומשומפטר ‪ -‬את ההתחדשות הטכנולוגית המוטמעת בכלכלה‬
‫באמצעות השקעות חדשות‪.‬‬
‫ציור ‪-1‬ג‪ :‬מושך רוסלר‪Rossler attractor‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מכלול )משוואות( רוסלר לפי גודווין‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪v'  u  z‬‬
‫])‪u '  v  bu  c[cos( w‬‬
‫) ‪z '  b  z (v  a‬‬
‫‪w'  d‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ v‬היא היצע העבודה‪ ,‬ו‪ u-‬היא מחירה; ‪ z‬היא משתנה בקרה‪ w ,‬היא השכר הנקוב‪ a, b, c, d, ,‬הם‬
‫פרמטרים ] ‪.[Goodwin 1990 p. 124‬‬
‫‪‬‬
‫תכונתו העיקרית של מכלול‪‬רוסלר היותו מחזורי‪ ,‬סדיר או לא סדיר‪ ,‬מוגבל בתחום ואין‪-‬סופי באיטרציות‪.‬‬
‫האלמנט המקנה למכלול מחזוריות‪‬הוא ])‪ c[cos(w‬במשוואה השנייה‪ .‬המחזוריות עוברת עיוותים כך‬
‫שהמבנה המחזורי כביכול נעלם‪ .‬בהתאפס מקדם‪ c ‬מתאפס המחזור ונעלם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גודווין מציג כמניע למחזוריות את הגודש וההבשלה של חידושים והמצאות ) ‪swarming of‬‬
‫‪.(inovations‬חידושים אלו‪ ,‬המוטמעים במשק דרך תהליך ההשקעות‪ ,‬יוצרים היצע סחורות ושירותים‪,‬‬
‫ההולך וגדל כאשר הוצאות הייצור ליחידת תפוקה הולכות וקטנות‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪12‬‬
‫האלמנט המרכזי של כאוטיות במערכת כלכלית‪ ,‬אליבא דגודווין‪ ,‬הוא תופעת הגודש‪.‬תופעה זו מנוסחת‬
‫באמצעות משוואת תנועה לוגיסטית למלאי ההון‪ .‬ההון מבשיל‪ ,‬וכתוצאה מכך גידול התפוקה והתעסוקה‬
‫)למלאי הון נתון( מואט שוב‪ .‬לאחר מכן מגיעה שוב תגלית )שהבשילה מדעית(‪ ,‬חודרת למלאי ההון בתהליך‬
‫השקעות מחודש‪ ,‬ומוטמעת בו; המחזור מתחיל מחדש וחוזר חלילה‪ .‬חידושים טכנולוגיים‪ ,‬אומר גודווין‪,‬‬
‫בעקבות שומפטר‪ ,‬הם המגבירים את ההיצע‪ ,‬ובכך מאפשרים מחיר נמוך יותר ליחידת תפוקה‪ ,‬וגורמים‬
‫בכך לתזוזות במערכת הכלכלית‪.‬‬
‫חשוב לציין כי חידושים והמצאות הם מהותיים לתורת המחזור ‪ -‬מפני‬
‫שבשפל‪ ,‬כשיש עודף כושר ייצור‪ ,‬אין בסיס אחר להשקעות חדשות‪ ,‬הדרושות‬
‫ליצירת התרחבות מחודשת ]‪.[Goodwin 1990 p. 21‬‬
‫‪‬‬
‫גודווין גורס תחרות בין עבודה להון על בסיס המודל של 'טורף ונטרף'‪ ,‬המבוסס על מודלים נוסח‬
‫לוטקה‪-‬ולטרה )‪ .(Lotka-Volterra‬כל תשומה )עבודה או הון( מתחרה על חלקה בהכנסה הלאומית‪.‬‬
‫המניע למחזוריות אצל מרקס הוא המאבק והתחרות על המשאבים בין המנצלים )בעלי ההון(‬
‫למנוצלים )השכירים(‪ ,‬והמניע למחזוריות אצל שומפטר הוא תחרות בין גורמי הייצור ‪ -‬ההון והעבודה‬
‫‪ -‬הבאה לידי ביטוי בטכנולוגיה‪.‬‬
‫גודווין טוען‪ ,‬בעקבות מרקס‪ ,‬קיינס ושומפטר‪ ,‬כי המניע לדינמיקה כלכלית התפתחותית )אבולוציה‬
‫כלכלית( הוא הרווח‪ .‬לפי שומפטר השאיפה לרווח מביאה לתהליך עקיב של חידושים והמצאות‪ .‬תהליך זה‬
‫אינו רציף‪ ,‬אך רצוף התפרצויות טכנולוגיות‪ .‬הדחף לרווח מניע את היזמים ליזמה וחידוש; בתהליך זה יש‬
‫עליות ומורדות‪ ,‬והוא מקבל מבנה מחזורי ‪ -‬שביסודו הוא מבנה פרקטלי‪ .‬המורפולוגיה הגרפית של‬
‫התהליך אינה ליניארית‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬אין עדיין ניסיונות אמפיריים לעמת סדרות עתיות כלכליות‬
‫קיימות עם ההדמיה שהציע גודווין ולאמת אותה על פיהן‪.‬‬
‫)ג( השינוי ביחס‪ ,‬בגבולות מסוימים‪ ,‬בין כסף לתפוקה‬
‫הקודמים מדגישים את צד ההיצע‪ ,‬הטכנולוגיה והפריון‪ ,‬ואילו אצל המוניטריסטים הדגש הוא על כסף‬
‫ותמחיר‪ .‬תכונת המחזוריות נובעת‪ ,‬לפי גישה זו‪ ,‬מאשליית הכסף וההתפכחות ממנה וחוזר חלילה‪.‬‬
‫המחזוריות נובעת מהשתנות היחס בין כמות הכסף ליחידת תפוקה‪ ,‬ובעקבותיה משתנה התמחיר;‬
‫התפוקה נקבעת על ידי כוחות כלכליים‪ ,‬והכסף נקבע )במשק מודרני( אקסוגנית‪.‬‬
‫שתי הגישות האחרונות ‪ -‬הטכנולוגית והמוניטרית ‪ -‬ניתנות לתיאור מתמטי באמצעות מכלול משוואות‪:‬‬
‫הראשונה באמצעות מכלול רוסלר‪ ,‬והשנייה באמצעות המכלול הכלכלי‪ ,‬שפיתוחו מוצג בהמשך‪ .‬שני‬
‫המכלולים מגלים תכונות של מושך מוזר )‪) (strange attractor‬ציור ‪-1‬ג בעמוד ‪ 21‬וציור ‪-2‬ה בעמוד ‪. 9 (56‬‬
‫מבנה כלכלי לא‪-‬ליניארי יוצר תופעות של מחזוריות וכאוס‪ .‬אי‪-‬ליניאריות )לפחות בחלק מהמרחב ומהזמן(‬
‫היא תנאי הכרחי‪ ,‬אבל לא מספיק‪ ,‬למציאותה של התופעה הכאוטית‪ .‬לכן השאלה היא‪ :‬האם מערכות‬
‫כלכליות הן מערכות לא‪-‬ליניאריות לפחות בחלק מהמרחב ומהזמן ?‬
‫ניתן לייצר דוגמאות תיאורטיות רבות למבנים כלכליים כאוטיים‪ ,‬שבהם התנודתיות )סביב שיווי משקל(‬
‫נגזרת באופנים שונים‪ .‬כאוטיות בכלכלה יכולה לנבוע‪ ,‬למשל‪ ,‬מריבוי סקטורים‪ ,‬מאי יכולת ללוות בין‬
‫תקופות‪ ,‬משינויים טכנולוגיים‪ ,‬מזיהום סביבה‪ ,‬מאנדוגניזציה של משתנים או ממבנה השוק ורמת שכלולו‪.‬‬
‫‪9‬בגישה סטריאוגרפית הרואה את המערכת כולה בתמונה אחת ניתן לומר כי אלו שני הצדדים של אותו מטבע‪ ,‬וכי טכנולוגיה‬
‫ופריון הן בבואה של כסף ותמחיר )כאינרציה וגרביטציה בפיסיקה( ]תמרי ‪ 1991‬עמוד ‪.[34‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪13‬‬
‫לאחרונה מופיעים בתחום הכלכלה ספרים רבים על כאוס‪ ,‬פרקטלים ומערכות לא‪-‬ליניאריות‪ ,‬נוסף על‬
‫המאמרים הרבים בנושא זה ]תמרי ‪Baumol and Benhabib 1989, Goodwin 1990, Puu 1991, 1991‬‬
‫‪.[Sato et al 1990, Medio 1992, Rosser 1991, Brock et al 1991, Barnett et al 1989, Peters 1991‬‬
‫‪ 1.4.2‬מחזוריות אקסוגנית‬
‫המקור האקסוגני למחזוריות ותנודתיות בכלכלה נמצא תחת הכותרת של 'כתמי שמש' )‪-  (sunspots‬‬
‫ללמדך כי ההפרעות )מקור הפעימות( הגורמות למערכת להתנדנד‪ ,‬להתחתחת ולהשתנן מקורן מחוץ‬
‫לכלכלה‪ :‬ריתמוס הטבע‪ ,‬מלחמות‪ ,‬רעב‪ ,‬פגעי טבע‪ ,‬מחלות וכדומה‪ .‬המודלים של מחזוריות שמקור‬
‫ההפרעה בהם חיצוני נחלקים לפי סוגי הגורמים ולפי אורכם )לוח ‪-2‬א עמוד ‪.(63‬‬
‫‪10‬‬
‫סוגיהם‪:‬‬
‫זעזועי טבע‪ :‬פגעי מזג‪-‬אוויר‪ ,‬רעידות אדמה‪ ,‬בצורת‪ ,‬שיטפון ומחלה‪.‬‬
‫זעזועי היצע‪ :‬בטכנולוגיה‪ ,‬במלאים‪ ,‬בהון‪ ,‬בכוח‪-‬אדם ובחומרי‪-‬גלם‪.‬‬
‫זעזועי ביקוש‪ :‬בכסף ובטעמים‪ ,‬בשערי חליפין ובריבית‪.‬‬
‫זעזועים פוליטיים‪ :‬בחירות ומהפכות‪ ,‬חילופי שלטון ומלחמות‪.‬‬
‫אורכם‪:‬‬
‫הקצר )‪ :(Kitchins‬נובע משינויי מלאי‪.‬‬
‫הבינוני )‪ :(Juglars‬נובע משינויי טכנולוגיה ומלאי‪.‬‬
‫הארוך )‪ :(Kondrateff‬נובע מהתגליות‪ ,‬אשליית הכסף ומהשפעתם המצטברת של מחזורים קצרים ובינוניים‪.‬‬
‫הענק‪ :‬נובע משינויים מוניטריים ומאשליית הכסף‪ ,‬המתפתחת בעקבותיהם‪ ,‬וכן מהשפעה מצטברת של מחזורים‬
‫קצרים יותר‪.‬‬
‫בבדיקה אמפירית למחזוריות בסדרות כלכליות עיתיות נקבל‪ ,‬בכל רגע נתון‪ ,‬את ההשפעה המצטברת של‬
‫כל הגורמים יחדיו‪ ,‬וההפרדה ביניהם סינתטית וכמעט בלתי אפשרית; היא ישימה רק לצורכי ניתוח‬
‫והבנה‪ .‬מפאת מיעוט התצפיות האמפיריות העומדות לרשותנו כיום‪ ,‬העדויות האמפיריות למבנה לא‪-‬‬
‫ליניארי בכלל‪ ,‬ולמבנה כאוטי בפרט‪ ,‬לפחות בחלק מהמרחב והזמן‪ ,‬עדיין עמומות ובלתי משכנעות‪ ,‬וגם‬
‫ההבחנה במחזוריות בסדרה עיתית קשה‪.‬‬
‫לשם אימות או הפרכה של קיום מכלול כלכלי המאפשר הדמיה של הכלכלה )מהסוגים המוצגים כאן(‬
‫נדרשות תקופות מדידה של כ‪ 100-‬שנה לפחות‪ ,‬וכאלה אין עדיין; כיום יש נתונים אמינים משנת ‪1960‬‬
‫ואילך )כ‪ 34-‬תצפיות בלבד(‪ .‬מסקנות המבחנים האמפיריים שנערכו עד כה לשם אישור )או הפרכה( של‬
‫התיאוריה הכלכלית הלא‪-‬ליניארית אינן ברורות‪ ,‬ומותנות בהשערות הבסיס ובטכניקה האקונומטרית‬
‫שהמבחנים מתבססים עליה‪.‬‬
‫עם זאת ראוי לציין‪ ,‬כי מציאותם של 'קורי‪-‬עכביש' )‪ (cobweb‬בשווקים מעידה על הימצאותו של מבנה‬
‫לא‪-‬ליניארי‪ .‬ייחודו של מבנה כזה הוא שבשינוי פרמטרי ניתן לשנות את המשטר הדינמי שלו מיציבות‬
‫למחזוריות תקופתית‪ ,‬ומזו ‪ -‬למחזוריות לא תקופתית )כאוס(‪ .‬דוגמה לכך הוא שוק הדיור בישראל ]תמרי‬
‫‪.[1981‬‬
‫‪10‬מבוסס על הסקירות‪ ,‬האנתולוגיות והפרסומים האלה‪:‬‬
‫;‪Barnett et al 1989; Baumol et al 1989; Brock et al 1988, 1991; Boldrin et al 1990; Rosser 1991‬‬
‫‪Mullineux et al 1992; Medio 1992; Mullineux et al 1993; Zarnowitz 1992; Holden 1986; Ruelle‬‬
‫‪1989; Casdagli et al 1992.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪14‬‬
‫‪ .2‬תיאוריה‬
‫‪ 2.1‬מערכות ריבועיות וחוקי שימור‬
‫בטבע שורדות רק מערכות דינמיות שהן ריבועיות במשתנים המוחלטים וליניאריות בקצבן ‪ . 11‬בטווח‬
‫הארוך אנו נשארים במערכות ריבועיות שקצביהן ליניאריים‪ .‬סטייה מהליניאריות הקצבית בטווח הקצר‬
‫מביאה את המערכת או לכאוס‪ ,‬המסתיים בהתאיינותה‪/‬התאפסותה של המערכת )זאת בהתאם לגודל‬
‫הסטייה מהליניאריות הקצבית( או לחזרתה לליניאריות זו‪.‬‬
‫מערכת כלכלית דינמית היא מערכת סימטרית‪ .‬קרי‪ ,‬ריבועית במשתנים ‪ -‬תפוקה‪ ,‬כסף ותמחיר ]‪[P, M, Q‬‬
‫בהתאמה ‪ -‬וליניארית בקצביהם‪ :‬צמיחה ‪ ,‬הדפסה ואינפלציה ]‪ [p, m, q‬בהתאמה‪ .‬אם המערכת אינה‬
‫סימטרית היא תיכחד‪ .‬דינמיקה קצבית לא‪-‬ליניארית אפשרית במערכת סימטרית בטווח הקצר בלבד‪.‬‬
‫כשהחזקה של המשתנים גבוהה‪/‬קטנה מ‪ ,2-‬המערכת מתאיינת‪/‬מתנוונת לאין סוף‪/‬לאפס‪ .‬בזמני טלטלה‬
‫)‪ (perturbation‬המערכת מאבדת את הסימטריה שלה לתקופת מה עד לרגיעתה‪ .‬במצבים כאלה עוסק‬
‫משפט ‪) .[Lauwerier in Holden 1986] KAM‬ראה הנספח המתמטי‪ (.‬למערכת דינמית משטר דינמי של‪:‬‬
‫יציבות )שיווי משקל‪ ,‬נקודה שדרכה עובר ציר הסימטריה(‪ ,‬משטר של מחזוריות תקופתית ומשטר של‬
‫מחזוריות לא תקופתית ‪ -‬כאוס )ציור ‪-3‬ה עמוד ‪.(89‬‬
‫בדרך כלל מערכות דינמיות נמצאות בטבע במשטר יציב‪ ,‬והן נעות לאורך צירי הסימטריה‪ .‬מרבית חיינו‬
‫אנו נמצאים בסביבה יציבה של שיווי משקל‪ ,‬שבה המצב סימטרי ‪. 12‬‬
‫כשמופעלים על המערכת כוחות מבחוץ‪ ,‬היא עלולה לצאת משיווי משקל‪ ,‬ולהגיע‪ ,‬דרך שלבי מחזוריות‬
‫ומעין מחזוריות‪ ,‬לסחרור בתהליך הסחרור החזקה של המשתנים עולה‪/‬יורדת לאינסוף‪/‬לאפס‪ ,‬ולכן‬
‫המערכת מתאיינת‪/‬מתנוונת בהתאם לגודל החזקה )אם היא גדולה‪/‬קטנה מ‪ .(2-‬חלק מהמערכות חוזרות‬
‫לאחר הסחרור באופן אסימפטוטי למצבן הסימטרי שלפני הסחרור‪ .‬הדינמיקה של הסחרור‪ ,‬הבלימה‬
‫וההתייצבות עדיין אינה ברורה די צורכה‪ ,‬אך ניתן להבחין במבנה הפרקטלי‪-‬כאוטי שלה‪ - ,‬שכן בבסיסה‬
‫נמצא מושך מוזר‪ ,‬שלפחות באחד מממדיו קצב גידולו נמצא בסימן שלילי‪.‬‬
‫חשוב ללמוד את התהליך הדינמי של מערכת דינמית ‪ -‬דהיינו את השפעתם של שינויים בתנאי ההתחלה‪,‬‬
‫בפיגורים ובפרמטרים על המערכת‪ - ,‬כדי לדעת להימנע ממצבי הסחרור שלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במערכות הניתנות‬
‫לשליטתנו ‪ -‬בכלכלה‪ :‬היפראינפלציה ובועות פיננסיות; בבריאות‪ :‬התקפי לב‪ ,‬פסיכוזה והיסטריה‪.‬‬
‫במערכות שאינן בשליטתנו ‪ -‬במטראולוגיה‪ :‬טורנדו וטייפון; בגיאולוגיה‪ :‬רעידות אדמה והרי געש‪.‬‬
‫מערכת כלכלית היא מערכת פיסיקלית מתומחרת‪ :‬היא מייחסת )מנפקת( מספר )מחיר( לכל חילוף )עסקה(‬
‫מסה )סחורה ושירות ‪ -‬הנמדד( במסה )מטבע ושטר ‪ -‬המודד( בחלל ובזמן )השוק(‪ .‬תפקיד הכלכלה הוא‬
‫למצוא באמצעות התמחיר את כללי ההתנהגות של החומר והאנרגיה במרחב ואת השינויים החלים בהם‬
‫בזמן‪ ,‬כך שיהיו אופטימליים לצרכינו ‪. 13‬‬
‫‪ 11‬מערכות ריבועיות ניתנות לתיאור גיאומטרי כחתכים של קונוס כפול‪ ,‬שממנו‪ ,‬כידוע‪ ,‬ניתן לגזור את הגיאומטריה‬
‫האאוקלידית והלא‪-‬אאוקלידית כאחת‪.‬‬
‫‪ 12‬לנטייה לשמר את הסימטריה קוראים בתרבות האנושית מסורת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫התמחיר מאפשר לנו לנצל את התכונות של התנהגות החומר והאנרגיה ואת דרכי השתנותם במרחב ובזמן לצרכינו‬
‫‪Physics dealt with the behaviour of matter in space and its change in time [Heisenberg‬ולתועלתנו‪.‬‬
‫‪1952 p. 11].‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪15‬‬
‫הנמדד והמודד אותו ‪ -‬קשורים יחדיו‪ .‬המודד הוא תת‪-‬קבוצה של הנמדד‪ ,‬ולכן אין מודד נייטרלי‪ .‬ניתן‬
‫לקבל מצב של מדידה נייטרלית כביכול‪ ,‬כשהמודד והנמדד גדלים באותו שיעור‪ ,‬וחלקו של המודד בנמדד‬
‫נשאר קבוע‪ ,‬או‪ ,‬לחלופין ‪ -‬כשהמודד זניח בגודלו ביחס לנמדד‪.‬‬
‫מערכת פיסיקלית היא מערכת משמרת ‪ . 14‬האם פעולת התמחיר מעבירה את תכונת השימור ממערכת‬
‫פיסיקלית למערכת כלכלית? ‪ -‬כן‪ ,‬למיטב הבנתי‪ .‬אם מערכת כלכלית היא מערכת משמרת במרחב קיינס‬
‫)המוגדר כמכפלה קרטזית של תפוקה וכסף ] ‪ ,([ Qt , M t : t‬אזי ניתן לנסח בה חוקים‪ ,‬וניתן לאבחן בה דפוס‬
‫גרפי מסוים )‪.(pattern‬‬
‫עקרון השימור מנחה את המערכת בתגובותיה כמנגנון בקרה עצמי‪ ,‬וזאת באמצעות שינויים מתאימים‬
‫במשתנים ובפרמטרים המרכיבים את המערכת כך שתתקיים תכונת השימור‪ .‬לעיתים מכנים תכונת שימור‬
‫זו 'מערכת מתקנת שגיאות'‪ ,‬או 'מנגנוני ייצוב אוטומטיים'‪ .‬ה"יד הנעלמה" של אדם סמית‪ ,‬שכביכול‬
‫מארגנת את עולמנו הכלכלי לטוב )ולרע( ‪ , 15‬אינה אלא ביטוי של רצון המערכת להשתמר‪.‬‬
‫בחיי יום יום מערכת כלכלית‪ ,‬שאינה מתעוותת בגלל פיקוחים‪ ,‬מצויה בסביבת המצב הסימטרי שלה‬
‫)כלואה בשרוול ‪ ,(torus, sleeve‬והמבנה המתמטי נשמר בה )ציור ‪-2‬א(‪ .‬מרחקה מהמצב הסימטרי בתוך‬
‫השרוול פרופורציונלי לסטייה מהיחס האופטימלי שבין הכסף לתפוקה‪.‬‬
‫היחס האופטימלי שבין הכסף לתפוקה נמצא אי שם בין מינימום ‪ 1/3‬למכסימום ‪:.2/3‬‬
‫‪ GDP : 1 / 3  M 1 / GDP  2 / 3‬תמ"ג‪ M1 ,‬אמצעי תשלום‪ ,‬ובמונחי תעריך ‪. 3 / 2  GDP / M 1  3‬‬
‫אם נכייל נכונה את מקורות ההדפסה של הכסף ביחס לתפוקה‪ ,‬נתקרב במידה המרבית ליחס האידיאלי‬
‫הרצוי של הכלכלה ‪ , 16 M 1 / Q  1 / 3‬יחס זה של שליש )‪ (1/3‬מאופיין באינפלציה אפס‪ ,‬והמערכת‬
‫תנוע על ציר הסימטריה‪ ,‬שהוא אוסף נקודות שיווי המשקל לאורך זמן‪ .‬מעל ‪ 2/3‬מתקיים הסחרור‬
‫האינפלציוני וההיפראינפלציוני‪.‬‬
‫בעלי חיים )כולל בני אדם(‪ ,‬בהיותם משתמשים במסה ובאנרגיה במרחב ובזמן שהם מצויים בהם‪ ,‬ניצבים‬
‫בפני בעיית שטיינר )‪ - [Fomenco 1990] (Steiner‬מציאת הנתיבים הקצרים ביותר בין הנקודות השונות‪,‬‬
‫הפרושות במרחב ובזמן‪ ,‬והמספקות את המסה והאנרגיה הדרושות למחייתן )מזון‪ ,‬כסות והגנה(‪.‬‬
‫אנו חיים במרחב עקום‪ .‬בפיסיקה העיקום הוא תוצאה של פעולת כוח המשיכה )לפי ניוטון( או סוג‬
‫הגיאומטריה )לפי איינשטיין(‪ .‬בכלכלה העיקום מתבטא בתפוקה )התועלת( השולית הפוחתת; אך דומה‬
‫שהן כוח המשיכה והן התפוקה )התועלת( השולית הפוחתת מקורם אחד ‪ -‬רצונו של הטבע )האל( להיות‬
‫'יעיל'; כיוון שאינו בזבזן‪ ,‬שואף הטבע להיות יריעה מינימלית )יריעה יעילה( ‪ -‬כי הבזבן נכחד‪ ,‬והחסכן‬
‫שורד‪.‬‬
‫בעולם החי )לא כולל בני אדם( המרחב שבו מתקיימת פעילות כלכלית של יחיד או קבוצה נקרא‬
‫'טריטוריה'‪ .‬בקהילת בני אדם קוראים לו בצורה 'מעודנת' יותר‪ ,‬שוק )במובנו הרחב(‪ .‬יתרונו של השוק‬
‫‪ 14‬המאפיין מערכת משמרת )‪ (conservative system‬הוא שקומבינציה מסוימת של איבריה נוטה להיות קבועה לאורך זמן‪ .‬דוגמה‪:‬‬
‫במערכת אנרגטית סגורה‪ ,‬ללא התערבות מבחוץ‪ ,‬סכום האנרגיה הקינטית והפוטנציאלית קבוע‪ .‬מערכות משמרות מסתדרות כך שהקבוע‬
‫)‪ invariant‬או ה'מלך' בלשוני( יהיה קבוע לאורך הזמן‪ .‬על סמך אותו עקרון ניתן לומר כי סכום הסחר בפועל והסחר הפוטנציאלי קבוע‪.‬‬
‫‪ 15‬בדרך כלל טוב לחזקים ורע לחלשים כך שה"יד הנעלמה" משקפת למעשה אבולוציה כלכלית‪ :‬החזק שורד‪ ,‬והחלש כלה‪.‬‬
‫‪ 16‬יחס זה הוא ביטוי לחוק הזהב המבטיח מערכת הרמונית‪ ,‬והוא מקרה פרטי של יחסים פיתגוראים‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪16‬‬
‫והסחר בו‪ ,‬שהוא מאפשר חליפין והתמחות בין הפרטים‪ ,‬ובאמצעותם ‪ -‬העלאת סך התפוקה )הפריון( של‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫ציור ‪-2‬א‪ :‬השרוול הכלכלי )‪(torus‬‬
‫גובה‬
‫כסף‬
‫חתך פוקארא‬
‫מרחב קיינס‬
‫תפוקה‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪17‬‬
‫ניקח לדוגמה שמורת 'גן‪-‬עדן' כלשהי‪ ,‬המקבילה למושג שמורת טבע‪ ,‬כמייצגת קהילה‪ .‬כשם שהאדם‪ ,‬ככוח‬
‫חיצוני לשמורת טבע‪ ,‬מנווט אותה כך שמשק החי יהיה אופטימלי לצרכיו במגבלת הטבע הנתונה לו‪ ,‬כך‬
‫הטבע )האל( מנווט אותנו ב'שמורה' הגזורה לפי צרכיו‪ .‬שאלת הכוח המניע של המערכת האבולוציונית‬
‫תישאר לנצח‪ ,‬ורק התשובה עליה תשתנה בהתאם לידע המדעי‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬אנו אולי רוצים למרב תועלת‬
‫או רווח כבני דעת‪ ,‬אך כשאר בעלי החיים עלינו לכלכל )‪ (to economize‬את השימוש באנרגיה ובמסה‬
‫אשר במרחב ובזמן כך שלפחות נישרד ‪. 17‬‬
‫‪Minimal films happen to be widely spread in nature as most economical‬‬
‫‪surfaces forming the skeletons of some living organisms [Fomenko 1990 p. 61].‬‬
‫לצערנו אין לנו הדרך לדעת מה נחשב במערכת ביולוגית 'יעיל'‪ ,‬ואת מה רוצה המערכת להשיג‪ ,‬כלומר את‬
‫מי או מה אנו משרתים‪ ,‬או‪ ,‬בלשון הכלכלנים ‪ -‬את מה מייצג מושג ה'רווח' או ה'תועלת'‪.‬‬
‫התשובה לשאלה 'מה ממרבים )‪ (maximize‬בכלכלה' כלולה בתשובה לשאלה 'איזה דפוס גיאומטרי‬
‫)‪ (pattern‬נוצר בתהליך הכלכלי במרחב קיינס ]‪ .'[Qt,Mt:t‬כבגיאומטריה כן בכלכלה ניתן לפתח את‬
‫התבנית הגיאומטרית הכלכלית באמצעות גלגול המשיק )המגבלה( לקמור )הייצור(‪ .‬המישור המשיק‬
‫בתהליך הכלכלי הוא המגבלה במונחי תקציב )גורמי הייצור במונחי עלות(‪ ,‬והקמור הוא הישות הממורבת‬
‫)הממוכסמת בתפוקה ובכסף( )ציור ‪-2‬ב(‪.‬‬
‫באקומטריה ‪ -‬יסודות הכלכלה ]תמרי ‪ [1991‬המשיק הוא הביטוי הגרפי למשוואה הכמותית ‪- M = PQ -‬‬
‫והקמור הוא פונקציית ייצור היפרבולית‪ . Z  (Q 2  M 2 )1 2 :‬רכיבי הנמדד )‪ (Q‬מופיעים בסימן פלוס‪,‬‬
‫ורכיבי המודד )‪ (M‬מופיעים בסימן מינוס ‪ . 18‬המודד והנמדד מהווים מערכת אנאליטית אחת‪ .‬ישנן‬
‫אפשרויות שונות ליצירת דפוסים או תבניות גרפיות )יצירים גיאומטריים( במערכות דינמיות ] ‪Morgan‬‬
‫‪.[1993 p.78; Hilbert and Cohn Vossen 1990 #30.‬‬
‫המשפט המתמטי המרכזי בספרי הקודם היה משפט הרטמן‪-‬גרובמן ]תמרי ‪ 1991‬ע' ‪ ,[45‬המאפשר לעבור‬
‫ממרחב היפרבולי למרחב ליניארי‪ .‬בספר זה המשפט המתמטי המרכזי הוא משפט רוזנס )‪Jacob Rozanes‬‬
‫‪ ,(1922-1842‬המבטיח כי טרנספורמציות קרמונה )‪ (Cremona‬הן הטרנספורמציות היחידות המשמרות‬
‫שטח במרחב דו‪-‬ממדי‪) .‬ראה הנספח המתמטי‪(.‬‬
‫‪ 17‬בלשון חז"ל‪" :‬מרבה נכסים מרבה דאגה"‪ ,‬משמע 'מרבה תפוקה מרבה תשומה'‪ :‬ככל שתמרב את עושרך‪ ,‬תזדקק ליותר‬
‫תשומות כדי לשמרו‪ ,‬ככל שתרבה תשומה ‪ -‬תישחק‪.‬‬
‫‪ 18‬כל פעילות כלכלית מתנהלת על פני כדור הארץ‪ ,‬ולכן הגיאומטריה שלה יונקת מגיאומטריה פיסיקלית כדורית )או מהמקבילה‬
‫הדו‪-‬ממדית שלה ‪ -‬הגיאומטריה הפרויקטיבית ]‪ .([Ryan 1986‬הוספת מודד בסימן )‪ (-‬למרחב כדורי הופכת אותו למרחב‬
‫היפרבולי )ובהתאמה את המרחב הפרויקטיבי‪ ,‬שהוא כדור בדו‪--‬ממדי‪ ,‬לדיסק קליין‪ ,‬שהוא היפרבולה בדו‪-‬ממדי(‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪18‬‬
‫ציור ‪-2‬ב‪ :‬המרחב הכלכלי ומרחב קיינס‬
‫‪M‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Q‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪19‬‬
‫מאחר שמערכת מסה‪-‬אנרגיה המעוגנת בחלל‪-‬זמן היא מערכת משמרת‪ ,‬אני סבור שפעולת התמחיר תעביר‬
‫את תכונת השימור מהמערכת הפיסיקלית )מסה‪/‬אנרגיה ‪ -‬בחלל‪/‬זמן( למערכת הכלכלית )תפוקה‪/‬כסף ‪-‬‬
‫בחלל‪/‬זמן(‪ .‬במלים אחרות‪ :‬כלכלה היא‪ ,‬לדידי‪ ,‬פיסיקה מתומחרת ‪. 19‬‬
‫לכן‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬המקור למלך )‪ (invariant‬בכלכלה חייב להיות פיסיקלי )פיסיקה במובן הרחב שלה‪ ,‬הכולל‬
‫כימיה‪ ,‬ביולוגיה וכיו"ב(; פירושו של דבר‪ ,‬שיש למצוא דרך לבטא את חוקי הפיסיקה במונחים מוניטריים‪.‬‬
‫מאחר שאין לנו עדיין גודל קבוע )‪ (constant‬בכלכלה )המקביל למהירות האור בפיסיקה(‪ ,‬אין לנו גם‪,‬‬
‫עדיין‪ ,‬משוואה בכלכלה המקבילה למשוואה הפיסיקלית שבין מסה לאנרגיה‪ .‬משוואה מסוג זה אמורה‬
‫‪20‬‬
‫לתאר את הקשר שבין תפוקה לכסף כחוק אוניברסלי ‪.‬‬
‫כשהתמחיר לקוי ואינו מעביר את חוקי השימור במדויק‪ ,‬נוצרות סטיות מתנאי הסימטריה‪ ,‬ומשהו לקוי‬
‫בתפקודו של הכסף במערכת‪ .‬במקרה זה נוצרות הפרעות )‪ ,(perturbations‬והכלכלה סוטה מהמצב‬
‫הסימטרי הממוצע‪ ,‬שבו קצבי הגידול של התפוקה ושל הכסף שווים‪.‬‬
‫לשיטתי‪ ,‬הזמן )‪ (t‬בכלכלה מיוצג‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על ידי הכסף‪" :‬כסף הוא החוליה המקשרת בין ההווה‬
‫לעתיד"‪ ,‬כותב קיינס ]‪ .[Keynes 1936 p.293‬לדידנו אין חלל ללא מסה )תפוקה(‪ ,‬ואין זמן ללא תהליך‬
‫)כסף(‪ .‬מכאן השקילות בין המרחב הדו‪-‬ממדי בפיסיקה ) ]‪ X ; [X,t‬חלל‪ t ,‬זמן( לבין המרחב הדו‪-‬ממדי‬
‫בכלכלה )]‪ Q ;[Q,M‬תפוקה‪ M ,‬כסף(‪ .‬הכסף ממספר את התפוקה ואת מיקומה בחלל ובזמן באמצעות‬
‫התמחיר‪ ,‬הנקבע במהלך העסקאות‪ .‬התמחיר הוא הכמות הממוצעת של הכסף )המובאת לשוק לשם‬
‫החלפה( ליחידה ממוצעת אחת של תפוקה )שאף היא מובאת לשוק לשם החלפה( ‪. 21‬‬
‫כדי שנקבל חוקי שימור במערכות היפרבוליות‪ ,‬עליהן לקיים מבנה של חבורות סימטריות‪ .‬חבורות אלה‬
‫מחייבות טרנספורמציות לורנץ )או אחרות(‪ ,‬המבטיחות כי המשתנים )והקומבינציות שלהם( יגדלו באופן‬
‫אקספוננציאלי‪ .‬גידול אקספוננציאלי הוא כידוע הפתרון האנאליטי למשוואות דיפרנציאליות ליניאריות‪.‬‬
‫‪ 19‬בין הראשונים שהסב את תשומת לבנו לכך היה גאורגסק‪-‬רוגן ]‪ [Georgescue Roegen 1971‬אשר הדגיש את החוק‬
‫התרמודינמי השני )האנטרופיה( והזהירנו מהתעלמות מחוק זה‪ .‬ובניסוח שלי לדבריו‪" :‬אינך עובר אותו נהר‪ ,‬שורף אותה‬
‫אנרגיה ו'מבצע אותה עסקה' ‪ -‬פעמיים"‪ .‬תהליכי טבע אינם הפיכים ]‪) .[Prigogine 1980‬ואם הם הפיכים ‪ -‬כבווידאו‪ ,‬הרי‬
‫הנקלט נפלט‪ ,‬והנפלט נקלט‪ ,‬ולצד עולמנו חי לו עולם מקביל‪ ,‬שאיננו מודעים לו; כחומר ואנטי‪-‬חומר‪ ,‬זמן ואנטי‪-‬זמן‪(.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬שימוש בשפה מתמטית לתיאור תהליכים דינמיים בטבע חייב להצביע על כיוון הזרימה של התופעה‪ ,‬מהעבר‬
‫אל העתיד‪ ,‬כך שלא תתאפשר הפיכות סיבתית בשוויון‪ ,‬כפי שמאפשר השוויון הנוכחי )=(‪ .‬לדוגמה‪ :‬סימן השוויון בין ‪ a‬ל‪-‬‬
‫‪ (a=b) b‬יהפוך לסימן נביעה סיבתית של ‪ b‬מ‪ (a>=>b) a-‬כך ש‪ b-‬ינבע סיבתית )לא לוגית ‪ (a => b‬מ‪ ,a-‬וההפך אינו‬
‫נכון‪ .‬החץ הכפול בא כדי להבחין בין הנביעה הסיבתית לנביעה הלוגית‪ .‬בחץ הכפול אינך יכול לשוב לאחור‪ .‬אין ‪ b‬גורר ‪ ,a‬אף כי‬
‫ניתן להקיש ממציאות ‪ b‬עתה על מציאותו של ‪ a‬בעבר‪ ,‬בבחינת אין הנחל נסוג למעיינו ואין הילוד שב לרחמו‪.‬‬
‫‪ 20‬שים לב לשקילות שבין ‪ E  C M‬בפיסיקה לבין ‪ M  PQ‬בכלכלה‪ .‬הן מהירות האור )‪ (C‬והן התמחיר )‪ (P‬משמשים‬
‫מקדמי טרנספורמציה לניכוי והתאמה של המערכת ‪ -‬ובשניהם המערכת היפרבולית‪ ,‬כאשר בשניהם המודד )האור או הכסף(‬
‫‪2‬‬
‫מופיע בסימן מינוס )‪ .(-‬בפיסיקה מקדם התחלופה ‪ C‬קבוע ) ‪ ,( C  C‬ובכלכלה מקדם התחלופה ‪ P‬משתנה ) ‪( P  P‬‬
‫עובדה המקשה על הבנת יציבותה )הסימטריה( של הכלכלה‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 21‬יש להבחין בין תמחיר )כטמפרטורה(‪ ,‬שהוא מושג של ממוצע ‪ -‬הכמות הממוצעת של הכסף ליחידה ממוצעת של תפוקה ‪ -‬לבין‬
‫המחירים )כחום(‪ ,‬שהם כמות הכסף המסוימת המוחלפת בכמות תפוקה מסוימת בעסקה מסוימת‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪20‬‬
‫‪ 2.2‬המשוואות היסודיות וסימטריה כלכלית‬
‫על פי אקומטריה ‪ -‬יסודות הכלכלה ]תמרי ‪ ,[1991‬המערכת הכלכלית מעוצבת על ידי שתי משוואות‪-‬יסוד‪,‬‬
‫המקיימות יחדיו את חוק השימור‪ ,‬אשר בו הדיטרמיננטה של מקדמי הגמישויות )היעקוביאן( שווה ל‪.1-‬‬
‫כאן אני מוסיף על שתי המשוואות היסודיות הללו משוואה שלישית‪ ,‬שהיא משוואת התמחיר )רמת‬
‫המחירים הממוצעת( המתפקדת כמשוואת משוב‪ ,‬שבאמצעותה המערכת מווסתת את עצמה למצב משמר‪.‬‬
‫)למעשה אנו אמורים לעבוד עם משוואת התעריך‪ ,V ,‬שנמצא ביחס הפוך לתמחיר התיאורטי‪(.P ,‬‬
‫שלוש משוואות אלה יוצרות מחזוריות כלכלית‪ ,‬שמקורה באשליית הכסף‪ .‬אשליית הכסף )וההתפכחות‬
‫ממנה בעתות הדפסה מוגברת( מביאה לתנודתיות בתמחיר ולמחזוריות של ביקוש והיצע בשווקים‪ .‬היחס‬
‫שבין הכסף לתפוקה נע כסינוסואיד בתוך גבולות מסוימים ‪. 22‬‬
‫אבולוציה בחי וטכנולוגיה בכלכלה מקורם אחד – האנטרופיה‪ ,‬דהיינו נטיית החומר )החי והדומם(‬
‫להתפורר‪ .‬ההתגברות על האנטרופיה בחי היא באמצעות הולדת דור חדש‪ ,‬ובכלכלה ‪ -‬באמצעות השקעות‬
‫חדשות‪ .‬הולדה והשקעה עדיפות על שיפור הקיים‪ .‬העדפה זו היא ביטוי למבחן הרלוונטיות‪ :‬הקיים נהיה‬
‫בלתי רלוונטי למציאות ובלתי ניתן לשינוי לשם שיפורו )בגלל אי ההפיכות של תהליכי זקנה בחי‬
‫וההתיישנות בציוד ‪ -‬שהם סוגי אנטרופיה(‪.‬‬
‫ההתיישנות והאי‪-‬רלוונטיות של הקיים ביחס להשתנות המציאות היא בעוכריו‪ :‬בגלל אי הפיכותם של‬
‫תהליכים בזמן‪ ,‬חייב הקיים להתבטל )למות(‪ .‬הולדה והשקעה מאפשרות הטמעה של ידע חדש ורלוונטי‪,‬‬
‫שנוצר לצורכי קיום בזמן הנוכחי‪ ,‬ונצבר במהלך חיי הקיים‪ .‬בחי אין אנו מבינים עדיין כיצד המידע הנצבר‬
‫מוטמע בגנים )באלגורתם האבולוציוני( כדי שיעבור לצאצאים‪ ,‬ובדומם אנו מכנים זאת 'ידע אנושי'‪,‬‬
‫המוטמע בהשקעות חדשות‪.‬‬
‫באבולוציה‪ ,‬שהיא תהליך איטרטיבי כמעט אינסופי של אורגניזם וצאצאיו המרבים עצמם‪ ,‬נוצרת מערכת‬
‫בעלת דמיון עצמי‪ .‬לצמיחה של אורגניזם וצאצאיו יש כללים סימטריים‪ .‬כל עוד המערכת היא בסביבת‬
‫שיווי המשקל אנו מבחינים בסימטריה‪ .‬כאשר‪ ,‬בכוחן של מסיבות‪ ,‬המערכת מתרחקת משיווי משקל‪,‬‬
‫מתקבלים מבנים לא ליניאריים‪ ,‬כאוטיים ופרקטליים‪ ,‬ואז אנו מבחינים במבנה הסימטרי הממוצע רק‬
‫לאחר מספר רב של איטרציות ]‪.[Field et al 1992‬‬
‫מערכת דינמית כלשהי‪ ,‬ובמיוחד מערכת כלכלית‪ ,‬מנסה לשמר את העבר באופן שהיום הוא ממוצע )מסוג‬
‫מסוים( של שלשום ואתמול‪ ,‬המחר הוא ממוצע של אתמול והיום וכן הלאה ‪ -‬כגביעי גלידה המקננים זה‬
‫בזה‪ .‬ההווה הוא הפריזמה המשקפת את העבר בעתיד ולהפך‪ ,‬ועל ידי כך נוצרות הומולוגיות הרמוניות‪,‬‬
‫הניתנות לשחזור מתמטי ]‪.[Ryan 1986 p. 134‬‬
‫לדידו של ניוטון חוק פיסיקלי הוא יחס בין המצב הנוכחי של העולם למצבו מיד לאחר‬
‫מכן; או‪ ,‬במלים אחרות‪ :‬חוקים פיסיקליים הם משוואות דיפרנציאליות ]הנרי‬
‫פונקארא‪ ,‬בהסתמך על ‪.[Kramer 1970 p. 204‬‬
‫סימטריה היא לימוד של מיפוי מרחב‪-‬מצב ]‪ [state-space‬לתוך עצמו‪ ,‬כך‬
‫שיציר גיאומטרי )עקום התמורה‪ ,‬עקומות שוות‪-‬תפוקה או תועלת‪ ,‬עקומות‬
‫‪ 22‬בבסיס המערכת נמצאת משוואה לוגיסטית של התמחיר‪ ,V , P '  VP (1  P) :‬משמש כפרמטר פיקוח‪ ,‬מוגדר‬
‫כיחס ההפוך לתמחיר התיאורטי ) ‪.( V  Q / M‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪21‬‬
‫אדישות וכדומה ‪ -‬ב"ת(‪ ,‬שהוא בדרך כלל קבוצה של תת‪-‬מרחב המוגדר על ידי‬
‫יחס שקילות‪ ,‬נשאר ללא שינוי ]‪.[Sato et al 1990 p. 1‬‬
‫מערכת סימטרית ניתנת להצגה כמערכת של מספרים מרוכבים‪ .‬לשם הפשטות נעבוד במרחב העסקאות‬
‫שאותו אני מכנה מרחב קיינס ]‪ .[Qt,Mt:t‬כשאנו עוסקים בסוגים שונים של פונקציות ייצור סימטריות‪,‬‬
‫המונח הכלכלי המקביל‪ ,‬שטבע ‪ ,Sato‬הוא ‪. 23 [Sato et al 1990 p.37] Holotheticity‬‬
‫באקומטריה ‪ -‬יסודות הכלכלה ]תמרי ‪ [1991‬נמצא קשר פונקציונלי בין כסף )‪ ,M1‬אמצעי תשלום(‪ ,‬תפוקה‬
‫)‪ ,GDP‬תמ"ג במחירים קבועים( ותמחיר )‪ ,CPI‬מדד המחירים לצרכן(‪ .‬כמו כן נמצא‪ ,‬כי מערכת כלכלית‬
‫המיוצגת כמרחב קיינס היא מערכת משמרת‪ .‬מערכת משמרת שגדליה ריבועיים ושיעוריה ליניאריים היא‬
‫מערכת סימטרית‪.‬‬
‫כאן נראה‪ ,‬כי הקשר הכמותי בין הצמיחה )‪ ,(q‬ההדפסה )‪ (m‬והאינפלציה )‪ (p‬הוא ליניארי ) ‪.( p  m  q‬‬
‫פירושו של דבר שמערכת כלכלית המוצגת כמרחב קיינס היא מערכת משמרת וסימטרית )ראה להלן פרק‬
‫‪ .3‬אמפיריקה(‪ .‬השימור בא לידי ביטוי ביחידתיות של היעקוביאן‪ ,‬המורכב מגמישויות הכסף והתפוקה זה‬
‫לזו ‪ 24‬ואילו הסימטריה מתבטאת בליניאריות של הקצבים‪.‬‬
‫הצמיחה )‪ (q‬וההדפסה )‪) ,(m‬ובמקביל להן ההשקעה )‪(k‬והילודה )‪ ,((l‬הן התזוזות )‪ (translations‬של‬
‫המערכת‪ ,‬והאינפלציה )‪) ,(p‬ובמקביל לה הפריון) ‪ (‬הוא הסיבוב שלה )‪ .(rotation‬בכך מתקיימת החבורה‬
‫הסימטרית‪ .‬אם למרחב קיינס מבנה היפרבולי‪ ,‬אזי סימטריות אלה הן התנועות של המערכת ] ‪Ryan‬‬
‫‪.[1986 p. 177‬‬
‫‪ 2.3‬אקומטריה‬
‫יתרונה של הגישה האקומטרית‪ ,‬המוצגת כאן‪ ,‬בכלכלה הוא ביכולתה להתגבר על שלוש בעיות תיאורטיות‬
‫עקרוניות – מוניטריזציה‪ ,‬אגרגציה והקצאה ‪ -‬שהגישה הקונבנציונלית אינה נותנת להן מענה‪ .‬גישה זו גם‬
‫מאפשרת שימוש במיחשוב מודרני לצרכים תיאורטיים ואמפיריים גם יחד בכלכלה‪ ,‬וזאת בגלל‬
‫הקרדינליות של הגדלים במרחב הנידון‪.‬‬
‫מוניטריזציה‬
‫הצגתה של הכלכלה במרחב קיינס ]‪ [Qt,Mt:t‬מאפשרת לטפל בכלים מתמטיים ובכלים מיחשוביים בצד‬
‫התיאורטי ובצד האמפירי יחדיו‪ ,‬כאשר את התפוקה )‪ (Q‬מייצגת סדרת התמ"ג )‪ ,(GDP‬את הכסף )‪(M‬‬
‫מייצגת סדרת אמצעי התשלום )‪ (M1‬ואת התמחיר )‪ - (P‬סדרת מדד המחירים לצרכן )‪.(CPI‬‬
‫‪ 23‬הגדרת הכפל והחילוק במספרים מרוכבים שונה מהגדרת הכפל והחילוק של מספרים ריאליים‪ .‬תכונתם של מספרים‬
‫מרוכבים‪ ,‬שהם הולכים בזוגות במקרה של מספרים מרוכבים רגילים )תפוקה וכסף(‪ ,‬בשלשות במקרה של קווטרניונים )הון‪,‬‬
‫עבודה וכסף(‪ ,‬או ברביעיות במקרה של מספרי ‪ .Calay‬בחמישיות ומעלה תכונות הכפל והחילוק לפי הגדרת המספרים‬
‫המרוכבים אינן נשמרות‪.‬‬
‫‪ 24‬כאשר לוקחים תמחיר )‪ (P‬במקום כסף )‪(M1‬ביחס לתפוקה‪ ,‬מקבלים התפלגות דומה עם ממוצע קרוב ל‪ ,1-‬אך סטיית‬
‫הממוצע מ‪ 1-‬גבוהה יותר‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪22‬‬
‫אגרגציה‬
‫ניתן לערוך אגרגציה לכל מספר של פרטים המהווים את המערכת הכלכלית ‪ -‬החל בפרט הבודד‪ ,‬המשך‬
‫במשפחה‪ ,‬בפירמה ובענף‪ ,‬וכלה במדינה או בגושי מדינות )כשוק האירופי( ‪ -‬ללא צורך בפרט מייצג ‪ 25‬או‬
‫בפונקציות תועלת )קרדינלית או אורדינלית(‪ .‬מכאן גם שאין צורך במושגי העדפה ותועלת בתוך המערכת‬
‫לשם עיקומו של המרחב הכלכלי‪ ,‬הדרוש כדי להשיג בה פתרון‪ ,‬כי הקמירות הדרושה לפתרון נובעת‬
‫מההיפרבוליות של המרחב‪ .‬המערכת היא אגרגטיבית או דיסאגרגטיבית לכל גודל‪ .‬הכללים החלים על‬
‫הפרט חלים גם על הכלל‪ .‬שאלת הרציפות או הבדידות של האגרגט‪ ,‬והפרטים המרכיבים אותו‪ ,‬היא משנית‬
‫לעניננו ]‪.[Aumann 1964‬‬
‫הקצאה וחלוקה‬
‫ההקצאה‪ ,‬שהיא תהליך של אופטימיזציה כלכלית דינמית‪ ,‬ותהליך חלוקת העושר נפתרים סימולטנית‬
‫באותו מרחב‪ .‬התפזרות התפוקה והכסף במרחב הכלכלי וחלוקת העושר בו בין הפרטים המפוזרים במרחב‬
‫היא סוג של אנטרופיה כלכלית‪ .‬אני מכנה אותה אקרופיה‪ ,‬והיא באה לידי ביטוי באמצעות המסחר‪,‬‬
‫המאזן את פיזור הכסף‪ ,‬ובעקבותיו ‪ -‬את הפרשי המחירים בין המקומות‪.‬‬
‫בהעדר הפרשי מחירים אין עסקים‪ .‬הפרשי היחס בין כסף לתפוקה‪ ,‬המתבטאים במחירים שונים במקומות‬
‫הגיאוגרפיים השונים‪ ,‬הם המאפשרים עסקאות ומסחר‪ .‬מערכת כלכלית סגורה תגיע לשוויון במכסימום‬
‫אקרופיה‪ ,‬ומנקודת מבטנו תתנוון והסחר בה יכלה‪.‬‬
‫חלוקת העושר בין הפרטים )ציור ‪-2‬ג(‪ ,‬שאנו מרבים לדבר בה ולמדדה‪ ,‬באמצעות מדדי לורנץ וג'יני‪ ,‬היא‬
‫מקרה פרטי של האקרופיה ותוצאותיה‪ .‬השוויוניות בחלוקת העושר בין הפרטים במרחב קיינס ניתנת‬
‫למדידה באמצעות היחס בין מרחב החלוקה למרחב כולו‪ .‬מרחב החלוקה כולל את המובא לשוק להחלפה‬
‫ואת שאינו מובא לשוק להחלפה )דהיינו‪ ,‬השטח המנומר והשטח המפוספס יחדיו בציור ‪-2‬ג(‪.‬‬
‫התפוקה והכסף המוחלפים בין הפרטים מהווים את השוק במובנו המצומצם‪ ,‬ובו מתבצעות העסקאות‬
‫ונקבעים המחירים )השטח המפוספס(‪ .‬התפוקה והכסף שאינם מובאים להחלפה מהווים את החסכונות‬
‫שהם 'גרעיני התאים' )השטח המנומר(‪ .‬מקדמי גרשם מהווים‪ ,‬במערכת האקומטרית‪ ,‬את מה שעקומות‬
‫הביקוש וההצע מהווים במערכת הקונבנציונלית‪ .‬היינו‪ ,‬קביעת כמויות התפוקה והכסף המובאות לשוק‬
‫להחלפה וקביעת המחירים כתוצאה מכך בשוק‪ .‬מקדם גרשם לתפוקה מושפע מהריבית ומקדם גרשם‬
‫לכסף מושפע משיעור האבטלה‪ .‬ואילו הביקוש נגזר ממכסימום תועלת במיגבלת התקציב‪ ,‬וההצע ניגזר‬
‫ממכסימום רווח במיגבלת הוצאות‪.‬‬
‫‪ 25‬הנחת 'הפרט המייצג' מחייבת להניח מראש קיום מערכת ארגודית שבה קיים ממוצע‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪23‬‬
‫ציור ‪-2‬ג‪ :‬העושר הלאומי וחלוקתו לפרטים במרחב קיינס‬
‫)‪ N‬אוכלוסיה‪ j ,‬פרט‪( 0  j  N ,‬‬
‫כסף‪,‬‬
‫מחולק לפי הבעלות‬
‫תפוקה‬
‫מחולקת לפי בעלות‬
‫התפוקה והכסף‬
‫המובאים‬
‫לשוק להחלפה‬
‫החסכון שאינו‬
‫מובא לשוק‬
‫להחלפה‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪24‬‬
‫‪ 2.4‬המערכת האנאליטית‬
‫מערכת משמרת ניתנת להצגה כמערכת של מספרים מרוכבים במסגרת קרטזית‪ .‬כמו כן ניתן להציגה‬
‫כמערכת של מספרים טריגונומטריים ‪ -‬במסגרת פולרית‪ ,‬או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬כמערכת של מספרים מעריכיים‪,‬‬
‫במסגרת כדורית; זאת לפי העניין המתבקש‪.‬‬
‫נגדיר תיק )עושר‪ (W ,‬ליחידה כלכלית ‪ ,j‬באמצעות מספר מרוכב‪ ,‬שבו התפוקה ‪ Q‬מיוצגת בציר הממשי‪,‬‬
‫והכסף ‪ - M‬בציר הדמיוני )ציור ‪-2‬ג בעמוד ‪ .(49‬זאת כאשר האינדקס ‪ j‬מקיים את התנאי ‪j) , 0  j  N‬‬
‫= יחידה כלכלית ‪ = N , 26‬אוכלוסייה(‪ .‬נציג את העושר )התיק( ‪ W‬לפרט ‪ j‬בהצגה קרטזית‪ ,‬בהצגה מעריכית‬
‫ובהצגה טריגונומטרית‪.‬‬
‫‪ 2.4.1‬הצגה קרטזית ‪W  Q  iM‬‬
‫בהצגה קרטזית של מספרים מרוכבים נקבל‪:‬‬
‫‪i  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪W j  Q j  iM j‬‬
‫‪W  Q  iM‬‬
‫ובאגרגציה על ‪ N‬הפרטים נקבל את העושר הכללי ‪: 27‬‬
‫על ידי אינטגרציה של העושר ‪ W‬בתקופה מסוימת נקבל את מצב המשק באיטרציה )בשנה( הבאה '‪ ,W‬לאחר‬
‫מנה מסוימת של שינויים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪W '   Wdw  1 2 W  C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(Q  iM ) 2  C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪  (Q 2  M 2 )  iQM  C‬‬
‫‪2‬‬
‫העושר ‪ W‬הוא סוג של 'פוטנציאל' )‪ C . 28 (‬מייצג את מקדמי גרשם ‪ -‬המבטאים את התפוקה והכסף‬
‫שאינם מובאים לשוק להחלפה‪ ,‬ובטווח הקצר ניתן לחשוב אותם לקבועים‪ .‬במרחב העושר ניתן לטפל‬
‫בקלות רבה יחסית )נומרית וגרפית(‪ ,‬באמצעות תוכנות מחשב המיועדות לפתרון של משוואות דינמיות‬
‫)רציפות או בדידות(‪ .‬תוכנות כדוגמת ‪ FractintPhaserDMC‬מאפשרות להציג גרפית את‬
‫‪‬‬
‫הפתרון כמסלול )‪ (trajectory‬במישור )ציור ‪-2‬ה בעמוד ‪ (56‬ואת קבוצות ההפרדה של המישור ) ‪seperatrix‬‬
‫‪ - (sets‬כמפה טופוגרפית המחלקת את המישור לפי קוי גובה )ציור ‪-2‬ד(‪.‬‬
‫ציור ‪-2‬ד מביא כדוגמה ל'מפה טופוגרפית' את קבוצת מנדלברוט ‪ 29‬המחלקת את המישור המרוכב לפי‬
‫מהירות ההתכנסות‪ .‬ההתכנסות במרחב המרוכב )מרחב קיינס( ממוינת על פי הפרמטר ‪ ,C‬הניתן לשינוי‬
‫‪ 26‬כשמבחינים בין 'פרט סודר' ל'פרט מונה'‪ .‬לפרט סודר ‪ j‬יש תיק כלשהו‪ ,‬ולפרט מונה ‪ j‬יש תיק כללי‪ ,‬המצטבר עד למניינו‬
‫באינדקס‪ .‬לנוחות גרפית ניתן לסדר את התיקים לפי סדר עולה )או יורד(‪ ,‬על פי גודל התפוקה או הכסף‪.‬‬
‫‪ - N 27‬מספר התיקים ניתן להשאפה לאין סוף כדי לקבל רציפות‪ .‬השאפה זו מביאה את היחידה הנספרת )'סוחר' אצל אומן או‬
‫'תיק' כמספר מרוכב אצלי( למצב שהיא קטנה מכדי להשפיע על הכלל‪) .‬מובן שבמערכת הנמצאת בתחום כאוטי כל שינוי זעיר‪,‬‬
‫ולו אצל פרט בודד‪ ,‬יש לו השפעה בהתאם לחזקות ליאפונוב‪ (.‬המערכת האקומטרית מוגדרת מלכתחילה לגבי הכלל‪ ,‬ובעייתי‬
‫היא החלוקה‪ ,‬בעוד שאצל אומן ואחרים המערכת מוגדרת לפרט יציג‪ ,‬ובעייתם היא ההצרפה )אגרגציה(‪ .‬אצל אומן הכסף הוא‬
‫פרט טכני המקל על המסחר‪ ,‬ולכן ניטרלי לתהליך‪ ,‬ואילו אצלי הכסף הוא הרכיב הזוגי לתפוקה בתיק‪ ,‬ולכן אינו ניטרלי‬
‫]‪.[Aumann 1964‬‬
‫‪ 28‬הפוטנציאל ‪ Z‬ניתן להצגה כמורכב מהמפגש של פונקציית ה'הצע' )‪ S  1 2 (Q  M ) :(S‬עם פונקציית ה'ביקוש' )‪(D‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ iQM‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , D‬קרי‪.Z = S + D :‬‬
‫‪ 29‬מנדלברוט )‪ (Benoit Mendelbrot‬היה הראשון שעשה שימוש ממוחשב בגרפיקה של מספרים מרוכבים‪ ,‬ובכך גילה את הקבוצה‬
‫הקרויה על שמו )ציור ‪-2‬ד(‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪25‬‬
‫עבור ‪ W‬קבוע‪ ,‬או על פי המשתנה ‪ ,W‬הניתן לשינוי עבור ‪ C‬קבוע‪ .‬תכונת ההתכנסות או אי ההתכנסות לפי‬
‫מספר האיטרציות מאפשרת לשפע ולדרג )‪ ,(to graduate‬למיין ולחלק את מרחב קיינס לאזורים בעלי‬
‫מצבים דינמייים שונים‪ :‬אזורים המתכנסים לשיווי משקל‪ ,‬אזורים מחזוריים ומעין‪-‬מחזוריים ואזורים‬
‫כאוטיים‪ .‬תפקידה של ה'צביעה' במרחב קיינס כתפקיד קווי הגובה במפה טופוגרפית ‪ -‬לחלק את המרחב‬
‫לפי קבוצות שוות‪-‬מהירות ההתכנסות ]‪.Wegner and Peterson 1991‬‬
‫ציור ‪-2‬ד‪ :‬קבוצת מנדלברוט )‪(Mendelbrot‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2.4.2‬הצגה מעריכית‪W  Re pt , R  (Q 2  M 2 )1 / 2  1 ‬‬
‫המבנה הפורמלי המקיים את תנאי חבורת הסימטריה בנוסח המעריכי הוא‪:‬‬
‫‪e qt 0 | 0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪mt‬‬
‫‪0 e | 0 ‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0 0 | e pt ‬‬
‫ומתקיים חוק שימור התמחיר‪:‬‬
‫‪Qt  Q0 ‬‬
‫‪M  M ‬‬
‫‪ t   0‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ Pt   P0 ‬‬
‫‪p  mq‬‬
‫חוקי השימור התיאורטיים של רמזי וסמואלסון הם מקרה פרטי של חוק זה‪ ,‬הידוע בניסוחו הפופולרי‬
‫'אינפלציה היא יותר כסף הרודף אחרי פחות סחורות'‪.‬‬
‫הפונקציה האקספוננציאלית בנקודה כלשהי במרחב קיינס )הדו‪-‬ממדי( ממפה מרחב זה לתוך המרחב‬
‫הכלכלי )התלת‪-‬ממדי(; זאת היא עושה על ידי העתקת הווקטור )`‪ (B`A‬במרחב קיינס לאקודז )‪(AB‬‬
‫במרחב הכלכלי )ציור ‪-2‬ב בעמוד ‪] (39‬תמרי ‪ 1991‬עמוד ‪.[Morgan 1993 #9.1 p. 77 ,33‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪26‬‬
‫‪ 2.4.3‬הצגה טריגונומטרית ])‪W  R [cos( P)  sin( P‬‬
‫מאחר שמצאנו כי מרחב קיינס ]‪ [Qt,Mt:t‬הוא מרחב משמר‪ ,‬נוכל להשתמש במשפט רוזנס‬
‫‪30‬‬
‫לאיתור‬
‫הטרנספורמציה המתאימה שתקיים את תכונת השימור‪ .‬המשפט אומר כי במרחב דו‪-‬ממדי משמר רק‬
‫משוואות קרמונה )‪ (Cremona‬תקיימנה את תכונת השימור‪ ,‬אלו הן שתי המשוואות הראשונות במכלול‬
‫הכלכלי המוצג בהמשך‪ .‬כתוצאה ממשפט רוזנס נשתמש במשוואות קרמונה כבסיס למכלול הכלכלי‬
‫שמאפשר לבצע הדמיה כלכלית ‪ . 31‬למשוואות קרמונה אלה נוסיף את משוואת התמחיר המתפקדת‬
‫כמשוואת משוב‪ .‬התמחיר )‪ (P‬מודד את כמות הכסף הממוצעת )‪ (M‬ליחידה ממוצעת של תפוקה )‪(Q‬‬
‫המובאות לשוק להחלפה )או לחלופין ‪ -‬התעריך )‪ (V‬המודד את כמות התפוקה הממוצעת )‪ (Q‬ליחידה‬
‫ממוצעת של כסף )‪ (M‬המובאות לשוק להחלפה(‪.‬‬
‫המכלול המוצג כאן )הסימולטור( מאפשר לערוך הדמיה של הכלכלה במרחב קיינס‪ .‬המערכת נעה מאתמול‬
‫להיום ומהיום למחר וכן הלאה‪ ,‬בהתאם למספר כללי מעבר‪.‬המכלול מורכב למעשה משלושה מתנדים‬
‫)‪ ,(oscillatores‬הקשורים ביניהם )ציור ‪-2‬ה(‪.‬‬
‫ההצגה בציור ‪-2‬ה נותנת את המסלול הדינמי של המערכת )‪ (trajectory‬במרחב המוגדר ] ‪Medio 1992‬‬
‫‪ .[Kocak 1986,‬אחרי ‪ 30‬עד ‪ 100‬איטרציות המסלול נמשך לאטרקטור )‪ ,(attractor‬נהיה בלתי רלוונטי‬
‫לענייננו‪ ,‬וניתן לקטעו )נקודה '‪ B‬בציור ‪-2‬ה(‪.‬‬
‫קשרי הגומלין שבין שלוש משוואות‪-‬היסוד‪ ,‬המהוות מכלול של שלושה מתנדים‪ ,‬יוצרים משחק‪ ,‬שבו שתי‬
‫המשוואות הראשונות )משוואות קרמונה( נותנות את כמויות התפוקה והכסף‪ ,‬והמשוואה השלישית‬
‫)משוואת המשוב( מחזירה תמחיר‪ .‬המשוואות הראשונות מקבלות תמחיר ומחזירות כמויות תפוקה וכסף‬
‫וכן הלאה‪ ,‬תהליך המקביל לתהליך השוק של ולרס )‪ .(tatonnement‬באמצעות משוואות אלה‬
‫)המכלול הכלכלי( ביכולתנו להתוות את הדפוס הגרפי )‪ (pattern‬לשוק‪ ,‬ולאבחן את המבנה הגיאומטרי של‬
‫מערכת משמרת דו‪-‬ממדית במרחב קיינס )ציור ‪-2‬ה(‪.‬‬
‫‪ 30‬משפט רוזנס )‪" (Jacob Rosanes 1842-1922‬כל הטרנספורמציות האלגבריות החד‪-‬חד‪-‬ערכיות של המישור חייבות להיות‬
‫טרנספורמציות קרמונה )‪) [Kline 1972 pp. 918-920] "(Cremona‬ראה הנספח המתמטי(‪.‬‬
‫‪ 31‬ניתן לבנות פונקציה לוגיסטית של התמחיר ) ‪ P '  VP (1  P‬כאשר ‪ ,V‬המשמש כפרמטר פיקוח‪ ,‬מוגדר כיחס ההפוך‬
‫לתמחיר התיאורטי ) ‪ Q / M‬‬
‫‪ .( V‬על ידי ‪ V‬ניתן לפקח נומירית על המינון האופטימלי של כמות הכסף‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪27‬‬
‫ציור ‪-2‬ה‪ :‬הדמיה במרחב קיינס‬
‫‪M‬‬
‫'‪B‬‬
‫'‪A‬‬
‫‪Q‬‬
‫המכלול הכלכלי ‪: 32‬‬
‫)‪Q '  (Q  aM ) cos( P )  (bM ) sin( P‬‬
‫) ‪M '  (Q  cM ) sin( P )  (dM ) cos( P‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪‬‬
‫‪3.‬‬
‫] ‪P'  BP  [(1  U ) M /(1  I )Q‬‬
‫שתי המשוואות הראשונות הן משוואות קרמונה והמשוואה השלישית היא משוואת התמחיר‪.‬‬
‫‪ = Q‬תפוקה )'‪ Q‬תפוקה בתקופה הבאה(; ‪ = M‬כסף; ‪ = P‬תמחיר‪ = t :‬זמן; ‪ a,b,c,d,‬הם פרמטרים‬
‫של גמישויות הכסף והתפוקה זה ביחס לזה; ‪ = B‬שיעור ההצמדה; ‪ = U‬שיעור האבטלה; ‪ = I‬שיעור‬
‫הריבית; ‪ = ‬פונקציה טריגונומטרית כלשהי‪ ,‬המבטיחה תכונות של מרחב מינימלי‪.‬‬
‫לכל ארץ מקדמי ‪ ,d ,c ,b ,a‬ו‪ I ,U ,B-‬האופייניים לה‪ ,‬המשתנים במרוצת השנים‪ ,‬וניתן‬
‫למצאם ולעבדם מנתוני הסטטיסטיקה הלאומית‪ .‬את המקדמים ‪ d ,c ,b ,a,‬ניתן למצוא‬
‫אקונומטרית )ראה נספח סטטיסטי(‪ ,‬ואת מקדמי ההצמדה‪ ,‬האבטלה והריבית ניתן להוציא ישירות‬
‫מהספרות ‪. 33‬‬
‫על המכלול חלים שני התנאים הבאים‪ :‬תנאי השימור )‪ ;(1‬ותנאי המיצוי )‪.(2‬‬
‫‪1. ad  bc  1‬‬
‫‪2. 0  B, U , I ,  1‬‬
‫‪ 32‬המקדם ‪ b‬אמור להיות שלילי לפי משוואות קרמונה‪ ,‬ואכן אנו מוצאים אמפירית כי סימנו של ‪ b‬שלילי )לוח ‪-5‬ב עמוד ‪.(109‬‬
‫‪ U 33‬ו‪ I-‬הם סוג של מקדמי גרשם‪ ,‬שמשפיעים על כמויות הכסף והתפוקה המובאות לשוק להחלפה‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪28‬‬
‫‪ 2.5‬פונקציונל‪ ,‬תנאי אופטימום וטרנספורמציה‬
‫‪34‬‬
‫הצגת מערכת כלכלית במבנה מטריציאלי מהסוג ‪ x'  Ax‬מאפשרת לנו לעבוד ברמה התיאורטית‬
‫והאמפירית בעת ובעונה אחת‪ .‬בפועל המערכת הכלכלית מתמידה במהלכה ומשוטטת סביב ממוצע מסוים‬
‫של המשתנה הרלוונטי‪ ,‬הכלוא במעיין שרוול או צמיג )‪ ,torus‬ציור ‪-2‬א בעמוד ‪.(35‬‬
‫נשחזר את המבנה הכלכלי הדינמי המשוער של מערכת כלכלית על ידי הגדרת הפונקציונל‪:‬‬
‫‪W '  W (Q, M : t )  1 / 2 W 2  C‬‬
‫התנאי להיות הפונקציונל )‪ (W‬קבוע ובלתי תלוי ישירות בזמן )‪ (t‬הוא‪ ,‬כי קיימת טרנספורמציה משמרת‬
‫שהיא גם סימטרית )ראה הנספח המתמטי‪ :‬משפט אמי נטר( מסוג טרנספורמציות לורנץ‪:‬‬
‫‪Q'   (Q, M ,  )  Q  M‬‬
‫‪M '  (Q, M ,  )  M  Q‬‬
‫כדי שהטרנספורמציה תקיים את תנאי השימור )‪ (|A|=1‬במשתנים הבלתי תלויים שלה – תפוקה )‪(Q‬‬
‫וכסף )‪ – (M‬משתנים אלו חייבים לגדול אקספוננציאלית‪ .‬פירושו של דבר שהתנאים לאופטימום במערכת‬
‫הם כי קצב גידול הכסף )ההדפסה( ישווה לקצב גידול התפוקה )הצמיחה( והיוצא מכך כי קצב גידול‬
‫התמחיר )האינפלציה( יהייה אפס‪ .‬ניכוי הגדלים הנומינליים‪ ,‬במערכת כלכלית‪ ,‬חייב להתבצע בהתאם‬
‫לתנאי חבורת לורנץ‪ ,‬שהיא חבורה סימטרית אשר בה מתקיים ‪. AA'  I‬‬
‫שיטת הניכוי הנכונה לגדלים נומינליים לצורכי מחקר וחיזוי חייבת להיגזר מטרנספורמציית לורנץ‪ ,‬אשר‬
‫בה הכסף תלוי בתפוקה ) ‪ ,( M '  M  Q‬ולא מטרנספורמציית גליליאו שבה הכסף אינו תלוי בתפוקה‬
‫)ומתקיים בה המצב ‪ .( M '  M‬זאת לפחות לגבי הדרישה ל 'מרחק' ])‪ [d(x,y‬קבוע‪.‬‬
‫הנחת 'העדר אשליית הכסף' היא עמוד התווך של הדיון הכלכלי המקובל‪ .‬עבודתם של הכלכלנים בגדלים‬
‫ריאליים )ניכוי הגדלים הנקובים במדדי המחירים( נותנת ביטוי להנחה זו‪ .‬אך הנחה זו בטעות יסודה ‪ -‬המערכת‬
‫)והפרטים בתוכה( אכן מתפקדת תחת אשליית הכסף‪ ,‬והדיון הכלכלי חייב להיות במונחים כספיים נקובים‪ .‬ניכוי‬
‫הגדלים הנומינליים )לצורכי אבחנות מדעיות( צריך להתבצע באופן שונה ]תמרי ‪ 1991‬ע' ‪.[23‬‬
‫על אף שהטרנספורמציה המתקיימת במציאות היא מטיפוס לורנץ )התפוקה והכסף משפיעים זו על זה‬
‫אהדדי(‪ ,‬והכסף מאבד מערכו עם ריבויו העודף‪ ,‬הרי בפועל הפרטים פועלים על סמך אשליית הכסף‬
‫)כבטרנספורמציות גליליאו( ואינם מודעים לירידת ערכו של הכסף‪ .‬בעת ביצוע עסקאות אין הם יכולים‬
‫)במיוחד בשיעורי אינפלציה נמוכים( לערוך את ההתאמה הדרושה‪ .‬הפרטים מתייחסים לכסף כאל יחידת‬
‫מידה אחידה לאורך הזמן ‪. 35‬‬
‫בהיותם שוגים באשליית הכסף‪ ,‬מתפקדים הפרטים ומבצעים עסקאות כאילו הטרנספורמציה היא‬
‫"גליליאית"‪ .‬אשליית הכסף‪ ,‬יחד עם גורמים אחרים‪ ,‬היא הכוח המניע למחזוריות כלכלית‪ :‬המחזוריות‬
‫נובעת מאשליה והתפכחות‪ ,‬אשליה והתפכחות וכן הלאה‪ .‬לכן‪ ,‬ככל שהאינפלציה תקטן‪ ,‬כן יקטן המנעד‬
‫)האמפליטודה( של המחזור הכלכלי ותקופתו תתארך‪.‬‬
‫‪[Logan 1977 pp.83-91 #5.3-5.4, Sato et al p. 150].‬‬
‫‪ 35‬שקול להנחת הזמן האבסולוטית במכניקה הניוטונית‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪29‬‬
‫הכסף מייצג‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את הזמן‪ ,‬ובאמצעותו הזמן מקבל משמעות כלכלית‪ .‬התמחיר הוא ה'מהירות‬
‫‪36‬‬
‫הממוצעת' )‪ (speed‬שבה 'נוסעת' המערכת הכלכלית במושגי כסף ‪ .‬כדי לשמר את המרחב הכלכלי נעה‬
‫המערכת לפי חבורת לורנץ ‪ .‬הכסף הוא 'נייטרלי' אך ורק כשכמותו אופטימלית‪ ,‬וכמותו היא אופטימלית‬
‫רק כשהתמחיר יציב )‪ ,(P=P0‬והאינפלציה היא אפס )‪ .(p=0‬זה קורה כאשר גידול הכסף הוא כגידול‬
‫התפוקה‪.‬‬
‫הקטע ] ' ‪ [ A' , B‬במרחב קיינס )ציורים ‪-2‬ב ו‪-2-‬ה עמודים ‪ 39‬ו‪ ,56-‬בהתאמה( נראה כקטע פרויקטיבי של‬
‫מסלול ממרחב היפרבולי‪ .‬מהמשתנה הממורב נדרש לנוע באופן שיקיים מיזעור )יעילות( לכל הכיוונים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מיזעור לכל הכיוונים הוא תכונה המתקיימת במרחבים מינימליים ‪ .‬למעשה נקבל מסלול הפותר בעיית‬
‫קיצון מסוימת )אופטימיזציה(‪.‬‬
‫תנאי הכרחי לאופטימום בפתרון מערכת כלכלית כי תישמר המשוואה הליניארית ‪(p,m,q) p  m  q‬‬
‫הם קצבי השינוי של התפוקה‪ ,‬הכסף והתמחיר‪ ,‬בהתאמה(‪ ,‬ותנאי מספיק לאופטימום הוא כי יתקיים ‪p‬‬
‫‪ ,= 0‬או‪ ,‬לחלופין במונחי תעריך‪) . p  q  m :‬ראה הנספח המתמטי‪ (.‬השוק‪ ,‬שהוא מרחב העסקאות‪,‬‬
‫מנסה למזער את כמות הכסף הנדרשת להחלפה ליחידת תפוקה אחת‪ .‬פירושו של דבר שהשוק‪ ,‬כמכפלה‬
‫קרטזית של תפוקה וכסף‪ ,‬מתנהג כחתך דו‪-‬ממדי במרחב מינימלי )ציור ‪-2‬ה עמוד ‪.(56‬‬
‫נקח את הצמיחה )‪ (q‬וההדפסה )‪ (m‬כמייצגים את עקמומיות המרחב בכיוונים מנוגדים; אזי העקמומיות‬
‫הממוצעת המחושבת מהן )‪ ,(H‬במצב האופטימלי‪ ,‬תהיה כסכומן ותשווה לאפס באופטימום‬
‫)‪ . 38 ( H  m  q  0‬מרחבים בעלי עקמומיות ממוצעת אפס הם‪ ,‬כידוע‪ ,‬מרחבים מינימליים‪.‬‬
‫במצב כלכלי אופטימלי ההדפסה )‪ (m‬שווה לצמיחה )‪ ,(q‬והאינפלציה )‪ (p‬שווה לאפס‪ ,‬כך שמשקים לא‬
‫אינפלציוניים יושבים‪ ,‬לפחות בתיאוריה‪ ,‬על יריעה יעילה המהווה מרחב מינימלי‪.‬‬
‫מצבים אופטימליים במרחב קיינס ] ‪ [Qt , M t : t‬יוצרים מצב של שוק מינימלי; לכן יש לבדוק אמפירית‬
‫אם מערכת כלכלית מהווה מרחב מינימלי ‪ ,‬ואם כן ‪ -‬מאיזה סוג הוא‪ .‬מבחן אמפירי לסוג המרחב‬
‫המינימלי המתאים‪ ,‬מבין המרחבים האפשריים‪ ,‬ילמד אותנו את המבנה הגיאומטרי הגלובלי של המערכת‬
‫הכלכלית ‪. 39‬‬
‫‪ 36‬במובן זה‪ ,‬כאשר הכסף נתפס כמדיום שבאמצעותו אנו תופסים זמן בכלכלה )כשם שהאור מודד זמן בפיסיקה(‪ ,‬הרי אינפלציה‬
‫היא זיקנה‪ :‬מושג הזמן הסובייקטיבי מואץ במערכות אינפלציוניות‪.‬‬
‫‪ 37‬מרחבים מינימליים )‪ :(Minimal Surfaces‬תכונתם היסודית של המרחבים המינימליים )במינוח כלכלי מרחבים יעילים(‬
‫היא כי העקמומיות הממוצעת שלהם )‪ (H‬בכל נקודה שווה ל‪) .0-‬היעילות הכלכלית היא מקסימלית לכל כיוון‪ ,‬כלומר ההקצאה‬
‫והחלוקה של גורמי ייצור בין התפוקות הן אופטימליות‪ (.‬ידועים כ‪ 6-‬סוגי מרחבים מינימליים‪ ,‬ביניהם ה‪Helicoid-‬‬
‫)המהווה את היריעה עליו יושבים מסלולי התנועה בציור ‪-2‬א בעמוד ‪ ,(35‬וה‪) Catenoid-‬שממנו כנראה שאוב הקטע '‪A' B‬‬
‫בציור ‪-2‬ה בעמוד ‪ ,(56‬מרחבים אלה ניתנים לדפורמציה האחד לשני‪[Almgren 1966, Osserman 1986, Fomenko .‬‬
‫]‪.1990, 1991, Morgan 1993.‬‬
‫‪ 38‬מכפלתן של הצמיחה וההדפסה )‪ (mq‬מהווה את העקמומיות הגאוסיאנית )‪ .(G=mq) (G‬שכרגע‪ ,‬לצערי‪ ,‬איני רואה את‬
‫המשמעות הכלכלית שלה‪.‬‬
‫‪ 39‬גרף של פונקציה אנאליטית מרוכבת )‪ ( W2‬מהווה כידוע יריעה מינימלית‪ ,‬שבה העקמומיות הממוצעת )‪ (H‬שווה אפס )‪(H=0‬‬
‫‪2 3‬‬
‫והעקמומיות הגאוסיאנית )‪ (G‬שונה מאפס ) ) | ‪.[Morgan 1993 p.29] (G  8 (1  4 | W‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪30‬‬
‫‪ 2.6‬מחזוריות כלכלית‬
‫מחזוריות כלכלית נבדקה אמפירית מסוף המאה ה‪ 19-‬ואילך‪ .‬ההבחנות הראשונות מיוחסות למרקס‬
‫לקונדרטייף ולאחרים‪.‬‬
‫הדיון במחזוריות מתחיל מתיאוריות היסטוריות שהן בעיקרן אנדוגניות‪ ,‬דטרמיניסטיות‪ ,‬רב‪-‬סיבתיות ותיאוריות‪ ,‬ומגיע‬
‫לתיאוריות בנות זמננו‪ ,‬שהן בעיקרן אקסוגניות‪ ,‬סטוכסטיות‪ ,‬חד‪-‬סיבתיות או מוגבלות לטיפוסים מעטים של זעזועים‬
‫המבוססים על מודלים פורמליים קטנים ]‪.[Zarnowitz 1992 p. 1‬‬
‫מחזוריות כלכלית מקורה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהשתנות היחס‪ ,‬בגבולות מסוימים‪ ,‬בין כסף לתפוקה‪ .‬מחזוריות זו‬
‫ותופעת אשליית הכסף תלויות הדדית‪ .‬היחס בין כסף לתפוקה וההבחנה בהשתנות היחס הזה באמצעות‬
‫התמחיר יוצר דפוס מחזורי של אשליה והתפכחות‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬כי תאוצת התמחיר נעה בין מינימום‬
‫למקסימום כמטוטלת )ציור ‪-2‬ו(‪ .‬מחזוריות זו‪ ,‬המצויה בשווקים השונים‪ ,‬באה לידי ביטוי במבנה לולייני‬
‫הכלול במבנה השרוול )‪) (torus‬ציור ‪-2‬א בעמוד ‪] (35‬תמרי ‪ ,1991‬ציור ‪ 3‬בעמוד ‪.[47‬‬
‫לוח ‪-2‬א‪ :‬טיפוסי מחזורים‬
‫סוגי המחזור‬
‫מספר השנים*‬
‫הסיבה‬
‫קצר )‪(Kitchins‬‬
‫‪3-4‬‬
‫אי התאמה בין המחאי הרצוי למצוי ובין הריבית לתשואה‬
‫בינוני )‪(Juglars‬‬
‫‪9-12‬‬
‫חידושים טכנולוגים והשפעת המחזור הקצר‬
‫ארוך )‪(Kondratieff‬‬
‫‪27-36‬‬
‫גודש‪ ,‬הבשלת המצאות‪ ,‬אשליית הכסף והשפעת המחזור הקצר והבינוני‬
‫ענק ) (‬
‫‪81-108‬‬
‫אובדן הזיכרון של המערכת‪ ,‬והשפעות מחזוריות קודמות‬
‫‪‬‬
‫שים לב שאורכו של כל מחזור הוא פי שלושה מאורך קודמו‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪31‬‬
‫ציור ‪-2‬ו‪ :‬היתרות הריאליות )‪ ,(M/P‬ישראל ‪.1960-1993‬‬
‫אמצעי תשלום ראליים‬
‫מנוכים במדד המחירים לצרכן‬
‫–‬
‫‪1993 - 1960‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪32‬‬
‫‪ .3‬אמפיריקה‬
‫‪ 3.1‬כאוס בכלכלה וממצאים אמפיריים לגביו‬
‫ידוע כי סדרות עיתיות הנוצרות על ידי תהליכים לא‪-‬ליניאריים מופיעות כסדרות אקראיות‬
‫באוטוקורלציה‪ ,‬בניתוחן הספקטרי ובגרפיקה שלהן‪ .‬לפיכך שיטות הבדיקה האמפיריות לכאוס מנסות‬
‫לאבחן אי מקריות בסדרות‪ .‬ישנן מספר שיטות לאבחון אי‪-‬ליניאריות בסדרות עיתיות ובמנגנונים החבויים‬
‫מאחוריהם‪.‬‬
‫כלכלנים מנסים לאבחן אי‪-‬ליניאריות ומבנים כאוטיים בסדרות עתיות כלכליות בעיקר באמצעות מבחני‬
‫פיגורים למיניהם או מציאת הממד של הסדרה‪ .‬אי‪-‬ליניאריות היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק לכאוס‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הימצאותו של מבנה קורי עכביש )‪ (cobweb‬בשווקים מזהה מצב של אי‪-‬ליניאריות ושוטטות בין‬
‫)או סביב( הפתרונות של המערכת‪ .‬שינוי פרמטרי במערכת לא‪-‬לינארית יכול להביא לכאוס‪ ,‬שפירושו‬
‫מחזוריות לא‪-‬תקופתית‪ .‬המבחן המצוי לאיתור אי‪-‬ליניאריות הוא מבחן ‪Brock, ) BDS‬‬
‫‪ ,(Dechert,Scheinkman‬המבוסס על ממד הקורלציה ועל פיתוח סטטיסטי מיוחד עבורו ‪. 40‬‬
‫למבנים לא‪-‬ליניאריים אפיונים מיוחדים‪ :‬רגישות לתנאי התחלה; לפיגורים ולשינויים בפרמטרים; מבנה‬
‫פרקטלי; נקודות קריטיות בפרמטרים שבהן מתקיימת תופעת הגודש )‪ ;(swarm‬שינויים במבנה הדינמי‬
‫של המערכת מיציבות דרך מחזוריות ומעין‪-‬מחזוריות ועד למצב הקיצוני של כאוס וחוזר חלילה‪.‬‬
‫ישנם מספר מושגים אנאליטיים‪ ,‬שבאמצעותם ניתן לנתח סדרות כלכליות עיתיות ‪ -‬חזקות ליאפונוב‪ ,‬ממד‬
‫המרחב‪ ,‬ממד פרקטלי‪ ,‬ממוצע )ארגודי( וניתוח ספקטרי‪.‬‬
‫חזקות ליאפונוב‪ :‬חזקות אלה משמשות לבדיקת רגישותה של המערכת לתנאי התחלה‪ ,‬ובאמצעותן ניתן‬
‫למדוד את מידת השוטטות )‪ (wandering‬של המסלולים בתוך התחום שבו כלואה התופעה‪ .‬חזקות‬
‫ליאפונוב )‪ (i‬הם קצבי השינוי של הצירים במרוצת הזמן‪ ,‬או התפתחות המרחק שבין שני מסלולים‬
‫לאורך הזמן ‪. 41‬‬
‫בהתרחבות )צמיחה( חזקות ליאפונוב חיוביות‪ ,‬ובהתכווצות )דעיכה( הן שליליות‪ .‬במערכות ארגודיות‬
‫חזקות ליאפונוב הן קצבי השינוי הממוצעים של המשתנים הדינמיים )סדרות עיתיות(‪ .‬מערכת שבה לפחות‬
‫אחת מחזקות ליאפונוב שלילית היא מערכת כאוטית בעלת מושך מוזר‪.‬‬
‫‪ 40‬במבחן ‪ BDS‬מתאימים את המודל הליניארי הטוב ביותר לנתונים‪ ,‬ומשתמשים בסטטיסטי מסוים כדי לבדוק את השערת‬
‫האפס – 'אם השאריות הנאמדות הן אסימפטוטיות להתפלגות נורמלית )שלה תכונות של אי‪-‬תלות‪ ,‬התפלגות אחידה‬
‫ונורמלית('‪.‬למבחן ‪ BDS‬כוח רב יותר מאשר לשיטות ניתוח אחרות של סדרות עיתיות קונבנציונליות‪ ,‬משום שבניתוח ספקטרי‬
‫או בניתוח שונות עצמית קשה להבחין בין סדרות אקראיות לסדרות כאוטיות ]‪.[Brock et al 1991‬‬
‫‪ 41‬בכדור ‪ n‬ממדי עם רדיוס של )‪) p(0‬בזמן ‪ ,(t=0‬הכדור נהיה לאליפסואיד כשהמערכת מתפתחת‪ .‬חזקת ליאפונוב )‪(i‬‬
‫לממד ‪ i‬ניתנת להגדרה במונחי אורך הציר הראשי ‪ pi‬של האליפסואיד‪:‬‬
‫‪ i  lim t  (1 / t ) log 2 ( Pi (t ) / Pi (0)), i  1,..., n‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪33‬‬
‫ממד המרחב‪ :‬למשתנה אקראי ממד אינסופי במרחב הזמן שבו הוא שוכן‪ .‬המרחב המשכן מוצג כמערכת‬
‫בעלת ממד אינסופי מהסוג ] ‪ [ X t , X t i‬כאשר ) ‪ ,( i  1,..., n‬והסדרה תמלא את כל החלל הניתן לה ‪. 42‬‬
‫למושך מוזר )‪ (strange attractor‬יש ממד פרקטלי סופי‪ ,‬הנובע מדעיכתו של ממד אחד או יותר‪ ,‬לכן ממדו‬
‫של תת‪-‬המרחב המשוכן נמוך יותר‪ .‬לכן השאלה 'אם הממד הפרקטלי של המרחב המשובץ‪ ,‬לאחר‬
‫ההתנוונות‪ ,‬נמוך יותר מהממד של המרחב המשבץ'‪ ,‬משמשת מבחן אמפירי לסדרות סטטיסטיות‬
‫כאוטיות‪.‬‬
‫המבחן מבצע בדיקת ממד בסדרה המקורית ובסדרה המוטרפת שלה )אובדן הסדר הזמני(‪ .‬אם הממד של‬
‫הסדרה המוטרפת גדל‪ ,‬הסדרה המקורית הייתה סדרה פרקטלית במקורה‪ .‬אם לסדרה העיתית מבנה‬
‫כאוטי לפני הטריפה‪ ,‬אזי טריפת הסדר הזמני שלה תהרוס את המבנה הפרקטלי‪ ,‬והיא תהפוך לסדרה‬
‫אקראית‪ .‬לכן סדרות מוטרפות‪-‬סדר שהיו כאוטיות לפני הטריפה‪ ,‬ממדן לאחר הטריפה יהיה גבוה יותר‬
‫מאשר ממדן לפניה‪.‬‬
‫הממד הפרקטלי )או היפוכו חזקת הרסט ‪ (H‬מציין את השינניות של סדרה סטטיסטית‪ .‬אם השינניות‬
‫פרקטלית‪ ,‬אזי יש במרחב תחום מסוים ומוגדר שבו תעבור הסדרה; אם השינניות אקראית‪ ,‬תמלא הסדרה‬
‫את כל המרחב‪ .‬קיום חזקת הרסט )‪ (H‬הגבוהה מ‪ 0.5-‬במדד הקורלציה בין התצפיות‪C  2 ( 2 H 1)  1 :‬‬
‫מעיד על סדרה פרקטלית )בסדרה אקראית ‪ .(H=0.5‬באמצעות חזקות הרסט ניתן לנפות סדרות עיתיות‬
‫מגמתיות מסדרות עיתיות אקראיות‪ .‬המוטו של המבנה הפרקטלי הוא‪" :‬ככל שקטן המודד כן גדל‬
‫הנמדד"; לדוגמה‪ :‬שימוש בסרגל למדידת אורך חופים או עננים‪ ,‬שימוש בכסף נקוב למדידת תפוקה‬
‫כלכלית נקובה ]‪.[Peters 1991 pp. 58,64‬‬
‫ממוצע‪ :‬הוכחה אמפירית חייבת להתבסס על משפט הממוצע של ‪ Birkhoff‬ו‪ ,Khinchin-‬השייך למכלול‬
‫חוקי המספרים הגדולים‪ .‬המשפט אומר כי נוכחותו של מודד אינווריאנטי במערכת מאפשרת לקחת בה‬
‫ממוצעים לאורך הזמן‪ .‬התכונה הארגודית קשורה לתכונה שלפיה ממוצע המשתנה במערכת על פני זמן‬
‫שווה לממוצע המרחב ]‪.[Medio 1992 p. 72‬‬
‫ניתוח ספקטרי‪ :‬ניתוח של סדרה עיתית בתחום התדירויות במקום בתחום הזמן‪ .‬זאת על ידי הצגתה‬
‫כטורי פוריי‪ ,‬ושימוש במרחב הפאזה )גודל והטיה( לאבחון רכיבי המחזוריות )תדר ומנעד(‪ .‬בסדרות‬
‫מחזוריות יש קשר בין שתי ההצגות ]‪.[Medio 1992 p. 101‬‬
‫נערכו מספר בדיקות כדי לאמת או להפריך את התיאוריות של האי‪-‬ליניאריות והכאוס בכלכלה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הכלכלנים ‪ Brock‬ו‪ (1986) Sayers-‬בדקו סדרות עיתיות מקרו‪-‬כלכליות אמריקניות שונות‬
‫באמצעות מבחן השארית‪ ,‬כדי למצוא אם יש בהן דטרמיניזם כאוטי‪ .‬התוצאות אינן תומכות בהימצאותו‬
‫של כאוס בעל ממדים נמוכים‪.‬‬
‫‪42‬לכן סדרה אקראית דו‪-‬ממדית ] ‪ [ X t , X t 1‬תמלא את המרחב הדו‪-‬ממדי כאשר ‪ t  1,..., ‬במרווח ]‪ [1 ,0‬וממדה יהיה‬
‫‪ ,2‬ואילו ממד הסדרה הפרקטלית התואם לה יהיה בין ‪ 1‬ל‪ .2-‬סדרה אקראית תלת‪-‬ממדית‬
‫] ‪ [ X t , X t 1 , X t  2‬תמלא את‬
‫המרחב התלת‪-‬ממדי כאשר ‪ t  1,..., ‬במירווח ]‪ [0,1‬וממדה יהיה ‪ ,3‬ואילו ממד הסדרה הפרקטלית התואם לה יהיה בין ‪2‬‬
‫ל‪ .3-‬וכך הלאה עד אינסוף‪ .‬סדרה אקראית אין סופית ] ‪ [ X t , X t 1 ,..., X t  ‬תמלא את המרחב האינסוף ממדי כאשר‬
‫‪ t  1,..., ‬במירווח ]‪ [1 ,0‬וממדה יהיה אינסופי‪ ,‬ואילו ממד הסדרה הפרקטלית התואם לה יהיה נמוך מאינסוף‪ .‬תכונת‬
‫הממד הפרקטלי‪ ,‬שהוא נמוך מהממד האקראי שהוא שוכן בו‪ ,‬משמשת אבן בוחן לבדיקת כאוטיות ואי‪-‬ליניאריות של מערכות‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪34‬‬
‫לעומתם בדקו ‪ Scheinkman‬ו‪ ,(1986) LeBaron -‬נתוני מדד שבועיים של מחירי מניות בבורסה של ניו‬
‫יורק‪ ,‬באמצעות טריפת הסדרות )ערבוב הסדר העיתי של כל סדרה(‪ ,‬שהעלתה את הממדיות של הסדרות‪.‬‬
‫הם מצאו כי הסדרות שנבדקו משובצות במרחב ‪ 6‬ממדי‪ ,‬ממצא המעיד על הימצאות כאוס בשוקי מניות‪.‬‬
‫הכלכלנים ‪ Barnett‬ו‪ (1988) Chen-‬בדקו נתונים מוניטריים מיצרפיים‪ ,‬ומצאו עדות לממד קורלציה נמוך‬
‫בסביבות ‪ 1.3‬עד ‪ 1.5‬בסדרות מוניטריות מיצרפיות ] ‪Brock et al 1991 p. 28, Mullineux and Peng‬‬
‫‪.[1993 p. 71‬‬
‫פיטרס )‪ (Peters‬הפעיל פרוצדורה של ניתוח טווח מתוקנן )‪ (R/S‬וחזקות ליאפונוב על מחירי מניות ומדד‬
‫‪ ,Standard & Poors‬כדי לאבחן אם הן מאופיינות בסדרות אקראיות או פרקטליות; הוא מצא כי חזקת‬
‫הרסט ‪ H‬נעה בין חצי לאחת )‪ ,(0.5<H<1‬דבר המעיד כי הסדרות הנבדקות הן בעלות מבנה פרקטלי‪ ,‬וכי‬
‫חזקות ליאפונוב חיוביות‪ .‬מכאן שהאתמול משפיע על היום‪ ,‬המשפיע על המחר‪ ,‬והשוק "זוכר" את המגמה‬
‫]‪.[Peters 1991 ch. 8‬‬
‫‪ 3.2‬ממצאים אמפיריים בכלכלה דינמית‬
‫מאחר שלפי תפיסתי קיימים מצבים של אי‪-‬ליניאריות קצבית בטווחי זמן קצרים בלבד‪ ,‬סוגי המבחנים‬
‫המקובלים לאי‪-‬ליניאריות אינם מתאימים לצרכינו‪.‬‬
‫כדי לקבל אומדנים אמינים‪ ,‬בשיטות המקובלות‪ ,‬שהן תלויות דגימה‪ ,‬לממד ולמבנה של סדרה לא‪-‬‬
‫ליניארית דרושה סדרה עיתית הנפרשת על כמאה שנה לפחות‪ ,‬ומכילה כ‪ 7-‬מחזורים כלכליים בינוניים‬
‫ויותר ‪ . 43‬סדרות מעין אלו אינן עומדות כיום לרשותנו‪ ,‬ולפיכך אני משתמש במבחנים אחרים‪ ,‬שהם בחזקת‬
‫'טיפה המעידה על טעמו של הים'‪ .‬אינני בודק סדרה בודדת כ'תוצר' או 'כסף' בפני עצמה‪ ,‬אלא אם הקשר‬
‫בין הסדרות כפי שאני מציגן בפרק התיאורטי מתקיים‪.‬‬
‫ערכתי שלושה מבחנים אמפיריים לשם אישור )או הפרכה( של טענתי בדבר הסימטריה הקצבית‬
‫‪44‬‬
‫)הממוצעת( של המרחב הכלכלי ‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בחוק שימור התמחיר‪ .‬הראשון הוא מבחן הסימטריה‬
‫לקצבי השינוי של התפוקה‪ ,‬הכסף והתמחיר‪ :‬הצמיחה‪ ,‬ההדפסה והאינפלציה ) ‪ ;( p  m  q‬השני ‪ -‬מבחן‬
‫התאמה גרפית בין מסלול ההדמיה של המכלול הכלכלי למסלול הנוצר מנתונים אמפיריים של המשק‬
‫השוויצי; השלישי ‪ -‬ניתוח רב‪-‬משתני )‪ (Multivariate Analysis‬של שיעורי השינוי של התפוקה‪ ,‬הכסף‬
‫והתמחיר )הצמיחה‪ ,‬ההדפסה והאינפלציה( במדגם של כ‪ 45-‬ארצות מ‪ 1960 -‬עד ‪.1993‬‬
‫הראשון מעיד שאכן בממוצע לאורך זמן מתקיים חוק השימור‪ ,‬דהיינו שמערכת כלכלית היא מערכת‬
‫סימטרית‪ .‬השני מעיד כי הסימולטור שנבנה על פי תפיסת האקומטריה אכן מהווה קו מגמה כללי למערכת‬
‫אמפירית כשוויץ )לפחות בקטע '‪ A' B‬ציור ‪-2‬ה בעמוד ‪ ,(56‬ובשלישי ניווכח כי מטריצת הטרנספורמציה‬
‫שנמצאה בניתוח רב‪-‬משתני היא מטריצה סימטרית‪.‬‬
‫‪ 43‬כדי לגלות את ה'סימטריה הממוצעת' החבויה בסדרה עיתית שמייצגת תופעה‪ ,‬נדרש מספר עצום של איטרציות מחד גיסא‪,‬‬
‫וזיהוי נכון של הסדרה שהיא מייצגת מאידך‪ .‬אי מציאת מבנה אנאליטי במדגמים קטנים עדיין אינה מלמדת על אי‪-‬דטרמינזים‪.‬‬
‫הופעה כביכול אקראית של סדרה יכולה לנבוע מדגימה של הסדרה בקטע של המרחב שהוא מצוי בו במשטר כאוטי ] ‪Field et al‬‬
‫‪.[1992 p. 27‬‬
‫‪ 44‬סימטריה מרחבית מעידה על עקמומיות גאוסיאנית )‪ (G‬קבועה של המרחב‪ ,‬כלומר שעיקום בצד אחד של המרחב בא על‬
‫חשבון צד אחר שלו )בז'רגון כלכלי "אין ארוחה חינם"(‪ .‬מרחב סימטרי הוא מרחב איזומטרי המשמר מרחקים‪ .‬תנועותיו‬
‫כוללות תזוזה‪ ,‬סיבוב‪ ,‬גזירה ורפלקציה‪ ,‬והוא מקיים מבנה של יציר גיאומטרי‪ ,‬במקרה של מרחב יעיל מתקיים סוג כלשהוא של‬
‫מרחב מינימלי‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪35‬‬
‫‪ 3.2.1‬מבחן הסימטריה‬
‫אם מערכת כלכלית מתנהגת לפי התיאוריה המוצגת לעיל‪ ,‬אזי ההתאמה הקצבית ‪ -‬הסימטריה ‪ -‬חייבת‬
‫להתקיים בזמן‪ .‬זה חוק התמחיר ‪) p  m  q‬התעריך ‪.( v  q  m 45‬‬
‫לשם מבחנו האמפירי של חוק זה נתבונן בממוצעים הרב‪-‬שנתיים של שיעורי השינוי בכל אחת ממדינות‬
‫המדגם )לוח ‪-3‬א(‪ .‬נחשב את משתנה הסטייה של האינפלציה בפועל )‪ (p‬מהאינפלציה התיאורטית )*‪,(p‬‬
‫ונפלג את משתנה הסטייה )‪ .(dev‬ההתפלגות של משתנה הסטייה )‪ (dev‬מגלה כי מרבית המקרים נמצאים‬
‫סביב לממוצע )‪ ,(0.1‬וההתפלגות מוטה ימינה‪ ,‬כלומר שונה מהנורמלית )ציור ‪-3‬א(‪ .‬אחד מהסממנים‬
‫למבנה פרקטלי‪ ,‬בניגוד למבנה אקראי‪ ,‬הוא שלהתפלגות המשתנה שמתפלג פרקטלית יש זנב הפונה ימינה‬
‫)אופייני להתפלגות ‪ Levy‬ואחרות(; אי‪-‬סימטריה בהתפלגות מלמדת על הטיה של הסדרה העיתית בכיוון‬
‫מסוים‪ .‬במקרה שלפנינו התפלגות משתנה הסטייה )‪ (dev=p*-p‬אכן נוטה ימינה וממוצע הסטייה הוא‬
‫‪ 0.1‬נקודות האחוז )סטייה יחסית של כ‪ 1.8%-‬בלבד(‪.‬‬
‫ציור ‪-3‬א‪ :‬התפלגות הסטייה של ‪ 45‬מדינות‪ 1960 ,‬עד ‪1993‬‬
‫‪15‬‬
‫מספר ארצות‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫אחוז הסטייה‬
‫‪2.91‬‬
‫‪1.775‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪Dev=p*-p‬‬
‫‪-0.495‬‬
‫‪-1.63‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-2.765‬‬
‫‪-3.9‬‬
‫‪ 45‬אנו צריכים להתרגל לעבוד עם המשתנה )‪(V‬הוא היחס ההפוך של התמחיר )‪ (P‬אשר מבטא את ערך הכסף‪:‬‬
‫‪ . V  1 / P  Q / M‬אישור לטענתי יהיה אם נמצא שהכסף מופיע במערכת האמפירית בסימן מינוס ) ‪) ( -‬ראה סימנו של‬
‫המקדם ‪ ,b‬המבטא את רגישות התפוקה ביחס לכסף בלוח ‪-5‬ב בעמוד ‪.(109‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪36‬‬
‫לוח ‪-3‬א‪:‬‬
‫הצמיחה‪ ,‬ההדפסה‪ ,‬האינפלציה והסטייה של האינפלציה בפועל משיעורה התיאורטי‪1993 - 1960 ,‬‬
‫האינפלציה‬
‫הסטייה‬
‫הצמיחה‬
‫ההדפסה‬
‫האינפלציה‬
‫‪q‬‬
‫‪m‬‬
‫‪p‬‬
‫התיאורטית‬
‫‪P*=m-q‬‬
‫‪dev=p*-p‬‬
‫אוסטרליה‬
‫‪3.7‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫אוסטריה‬
‫‪3.3‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫בלגיה‬
‫‪3.2‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪-2.4‬‬
‫קנדה‬
‫‪3.9‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫הארץ‬
‫קולומביה‬
‫‪4.5‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫קוסטה‪-‬ריקה‬
‫‪4.8‬‬
‫‪18.5‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪-0.0‬‬
‫קפריסין‬
‫‪5.7‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪1.2‬‬
‫דנמרק‬
‫‪2.7‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪1.2‬‬
‫הרפ' הדומיניקנית‬
‫‪4.1‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪-0.8‬‬
‫אקוודור‬
‫‪4.7‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪0.0‬‬
‫אל‪-‬סלוודור‬
‫‪3.1‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪-1.7‬‬
‫פינלנד‬
‫‪3.1‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪1.6‬‬
‫צרפת‬
‫‪3.4‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫גרמניה‬
‫‪2.9‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪2.1‬‬
‫גאנה‬
‫‪2.5‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪25.6‬‬
‫‪-2.1‬‬
‫יוון‬
‫‪4.3‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫גווטמאלה‬
‫‪4.0‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫הונדורס‬
‫‪4.1‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫הודו‬
‫‪4.2‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫אינדונזיה‬
‫‪5.9‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪34.7‬‬
‫‪33.1‬‬
‫‪-1.6‬‬
‫אירלנד‬
‫‪4.3‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪-2.9‬‬
‫ישראל‬
‫‪5.8‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪39.1‬‬
‫‪38.2‬‬
‫‪-0.9‬‬
‫איטליה‬
‫‪3.7‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪1.6‬‬
‫יפן‬
‫‪5.9‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫קוריאה‬
‫‪8.7‬‬
‫‪23.8‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫מכסיקו‬
‫‪4.6‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪2.4‬‬
‫מרוקו‬
‫‪4.3‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪1.6‬‬
‫מיינמאר‬
‫‪2.9‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪-1.6‬‬
‫נפאל‬
‫‪3.2‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪3.9‬‬
‫הולנד‬
‫‪3.4‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪0.2‬‬
‫ניו‪-‬זלנד‬
‫‪2.3‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫ניגריה‬
‫‪4.3‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫נורבגיה‬
‫‪3.7‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪2.1‬‬
‫פיליפינים‬
‫‪3.9‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪-1.2‬‬
‫פורטוגל‬
‫‪4.4‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪-2.7‬‬
‫סינגפור‬
‫‪8.4‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪-1.0‬‬
‫דרום‪-‬אפריקה‬
‫‪3.2‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪0.8‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪37‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫ספרד‬
‫‪4.2‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪0.0‬‬
‫סרי‪-‬לנקה‬
‫‪4.0‬‬
‫‪12.6‬‬
‫שבדיה‬
‫‪2.5‬‬
‫‪9.3‬‬
‫שוויץ‬
‫‪2.5‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪-1.2‬‬
‫תורכיה‬
‫‪5.1‬‬
‫‪33.5‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫אנגליה‬
‫‪2.2‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫ארה"ב‬
‫‪3.0‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪-1.2‬‬
‫ונצואלה‬
‫‪3.8‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪-0.8‬‬
‫ממוצע‬
‫‪4.0‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודים עצמיים מנתוני ]‪.[IFSY 1993‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫מבחן התאמה גרפית‬
‫לצורך אישור אמפירי למערכת התיאורטית נציג את המסלול הגרפי של המשק השוויצי במרחב קיינס‬
‫)משנת ‪ 1960‬עד שנת ‪ (1993‬ואת המסלול הגרפי התואם לו הנובע מהרצת ההדמיה הכלכלית )בפרמטרים‬
‫של שווייץ( במרחב זה )מתצפית ‪ 1‬עד תצפית ‪ ,(34‬קרי מנקודה '‪ A‬ועד לנקודה '‪) B‬ציור ‪-2‬ה בעמוד ‪.(56‬‬
‫המיתאם בין המיתר האמפירי המתקבל למשק השוויצי למיתר התיאורטי המתקבל מההדמיה )לוחות ‪-3‬‬
‫ב ו‪-3-‬ג( מוצג בציור ‪-3‬ב בעמוד ‪ .81‬מסלול ההדמיה הולבש על המסלול הגרפי האמפירי של שוויץ בצורה‬
‫מנרמלת‪ .‬קטע ההדמיה מתאים לקטע '‪ A' B‬שבציור ‪-2‬ה בעמוד ‪ .56‬מהציור מובחן כי המסלול השוויצי‬
‫מחפש את מהלכו כנהר את אפיקו‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪38‬‬
‫לוח ‪-3‬ב‪ :‬מדד התפוקה‪ ,‬הכסף והתמחיר ‪ -‬שווייץ‪ 1960 ,‬עד ‪1993‬‬
‫השנה‬
‫‪1960‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪1962‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1971‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫התצפית‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫מקור ‪ :‬עיבוד עצמי מנתוני ‪.IFSY‬‬
‫‪QSWS‬‬
‫‪1.0000‬‬
‫‪1.0840‬‬
‫‪1.1380‬‬
‫‪1.1945‬‬
‫‪1.2561‬‬
‫‪1.2946‬‬
‫‪1.3253‬‬
‫‪MSWS‬‬
‫‪1.0000‬‬
‫‪1.1520‬‬
‫‪1.2805‬‬
‫‪1.3741‬‬
‫‪1.4635‬‬
‫‪1.5202‬‬
‫‪1.5774‬‬
‫‪PSWS‬‬
‫‪1.0000‬‬
‫‪1.0192‬‬
‫‪1.0632‬‬
‫‪1.0997‬‬
‫‪1.1337‬‬
‫‪1.1724‬‬
‫‪1.2284‬‬
‫‪1.3653‬‬
‫‪1.4160‬‬
‫‪1.4953‬‬
‫‪1.5903‬‬
‫‪1.6581‬‬
‫‪1.7159‬‬
‫‪1.7702‬‬
‫‪1.7909‬‬
‫‪1.6710‬‬
‫‪1.6567‬‬
‫‪1.6959‬‬
‫‪1.7059‬‬
‫‪1.7474‬‬
‫‪1.8238‬‬
‫‪1.8502‬‬
‫‪1.8330‬‬
‫‪1.8516‬‬
‫‪1.8845‬‬
‫‪1.9537‬‬
‫‪2.0101‬‬
‫‪2.0508‬‬
‫‪2.1101‬‬
‫‪2.1915‬‬
‫‪2.2422‬‬
‫‪2.2415‬‬
‫‪2.2401‬‬
‫‪2.2272‬‬
‫‪1.6943‬‬
‫‪1.9047‬‬
‫‪2.1268‬‬
‫‪2.3600‬‬
‫‪2.7767‬‬
‫‪2.9275‬‬
‫‪2.9036‬‬
‫‪2.8071‬‬
‫‪2.9287‬‬
‫‪3.2706‬‬
‫‪3.2981‬‬
‫‪4.0731‬‬
‫‪3.9977‬‬
‫‪3.9936‬‬
‫‪3.7867‬‬
‫‪3.7867‬‬
‫‪4.1578‬‬
‫‪4.4313‬‬
‫‪4.3209‬‬
‫‪4.4150‬‬
‫‪5.0251‬‬
‫‪5.1432‬‬
‫‪5.0058‬‬
‫‪4.9269‬‬
‫‪4.8445‬‬
‫‪5.0397‬‬
‫‪5.3326‬‬
‫‪1.2777‬‬
‫‪1.3086‬‬
‫‪1.3412‬‬
‫‪1.3897‬‬
‫‪1.4811‬‬
‫‪1.5797‬‬
‫‪1.7181‬‬
‫‪1.8858‬‬
‫‪2.0120‬‬
‫‪2.0465‬‬
‫‪2.0730‬‬
‫‪2.0947‬‬
‫‪2.1713‬‬
‫‪2.2585‬‬
‫‪2.4050‬‬
‫‪2.5412‬‬
‫‪2.6164‬‬
‫‪2.6928‬‬
‫‪2.7855‬‬
‫‪2.8064‬‬
‫‪2.8471‬‬
‫‪2.9000‬‬
‫‪2.9916‬‬
‫‪3.1535‬‬
‫‪3.3370‬‬
‫‪3.4720‬‬
‫‪3.5887‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪39‬‬
‫לוח ‪-3‬ג‪ :‬מדד התפוקה‪ ,‬הכסף והתמחיר ‪ -‬הדמיה‪ ,‬תצפיות ‪ 1‬עד ‪34‬‬
‫השנה‬
‫‪1960‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪1962‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1971‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫התצפית‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪QSIM‬‬
‫‪1.0000‬‬
‫‪1.0067‬‬
‫‪1.0133‬‬
‫‪1.0200‬‬
‫‪1.0266‬‬
‫‪1.0332‬‬
‫‪1.0399‬‬
‫‪1.0465‬‬
‫‪1.0531‬‬
‫‪1.0597‬‬
‫‪1.0663‬‬
‫‪1.0729‬‬
‫‪1.0794‬‬
‫‪1.0860‬‬
‫‪1.0925‬‬
‫‪1.0990‬‬
‫‪1.1055‬‬
‫‪1.1120‬‬
‫‪1.1184‬‬
‫‪1.1248‬‬
‫‪1.1312‬‬
‫‪1.1375‬‬
‫‪1.1438‬‬
‫‪1.1501‬‬
‫‪1.1563‬‬
‫‪1.1625‬‬
‫‪1.1687‬‬
‫‪1.1748‬‬
‫‪1.1808‬‬
‫‪1.1869‬‬
‫‪1.1928‬‬
‫‪1.1987‬‬
‫‪1.2046‬‬
‫‪1.2104‬‬
‫המקור‪ :‬נתוני המכלול )הסימולטור( של ציור ‪-2‬ה בעמוד ‪.56‬‬
‫‪MSIM‬‬
‫‪1.0000‬‬
‫‪1.0197‬‬
‫‪1.0398‬‬
‫‪1.0602‬‬
‫‪1.0809‬‬
‫‪1.1021‬‬
‫‪1.1236‬‬
‫‪1.1455‬‬
‫‪1.1678‬‬
‫‪1.1905‬‬
‫‪1.2136‬‬
‫‪1.2371‬‬
‫‪1.2610‬‬
‫‪1.2854‬‬
‫‪1.3102‬‬
‫‪1.3354‬‬
‫‪1.3611‬‬
‫‪1.3872‬‬
‫‪1.4138‬‬
‫‪1.4408‬‬
‫‪1.4684‬‬
‫‪1.4964‬‬
‫‪1.5249‬‬
‫‪1.5539‬‬
‫‪1.5835‬‬
‫‪1.6135‬‬
‫‪1.6441‬‬
‫‪1.6751‬‬
‫‪1.7068‬‬
‫‪1.7389‬‬
‫‪1.7717‬‬
‫‪1.8049‬‬
‫‪1.8388‬‬
‫‪1.8732‬‬
‫‪PSIM‬‬
‫‪1.0000‬‬
‫‪1.0105‬‬
‫‪1.0212‬‬
‫‪1.0321‬‬
‫‪1.0434‬‬
‫‪1.0549‬‬
‫‪1.0666‬‬
‫‪1.0787‬‬
‫‪1.0910‬‬
‫‪1.1037‬‬
‫‪1.1166‬‬
‫‪1.1298‬‬
‫‪1.1434‬‬
‫‪1.1572‬‬
‫‪1.1713‬‬
‫‪1.1858‬‬
‫‪1.2006‬‬
‫‪1.2157‬‬
‫‪1.2311‬‬
‫‪1.2469‬‬
‫‪1.2630‬‬
‫‪1.2794‬‬
‫‪1.2962‬‬
‫‪1.3133‬‬
‫‪1.3308‬‬
‫‪1.3486‬‬
‫‪1.3668‬‬
‫‪1.3853‬‬
‫‪1.4042‬‬
‫‪1.4235‬‬
‫‪1.4431‬‬
‫‪1.4631‬‬
‫‪1.4834‬‬
‫‪1.5042‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪40‬‬
‫ציור ‪-3‬ב‪ :‬המסלול הגרפי למשק השוויצי וההדמייה במרחב קיינס‬
‫הכסף‬
‫‪M‬‬
‫'‪B‬‬
‫‪1993‬‬
‫שוויץ‬
‫‪1960‬‬
‫התפוקה‬
‫'‪A‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪ 3.2.3‬ניתוח רב‪-‬משתני‬
‫ניקח את שיעורי הגידול הממוצעים הרב‪-‬שנתיים של התפוקה‪ ,‬הכסף והתמחיר‪ ,‬קרי‪ ,‬הצמיחה‪ ,‬ההדפסה‬
‫והאינפלציה ב‪ 45-‬המדינות שבמדגם אשר עליהן יש בידינו מיגוון נתונים אמין לתקופה מ‪ 1960-‬עד ‪1993‬‬
‫)לוח ‪-3‬א בעמוד ‪ .(75‬הארצות משמשות כתצפיות ניסוי במשתנים צמיחה‪ ,‬הדפסה ואינפלציה )‪p, m, q‬‬
‫בהתאמה(‪ .‬אנו מחפשים קשרים ליניאריים בין הקצבים הללו באמצעות ניתוח רב‪-‬משתני ] ‪Green and‬‬
‫‪.[Carroll 1976‬‬
‫המסקנה העיקרית העולה מהניתוח הרב‪-‬משתני היא‪ ,‬כי מטריצת הגורמים הבלתי תלויים )‪ (A‬היא‬
‫סימטרית‪ ,‬ומתקיים תנאי הסימטריה ‪) A'  A 1‬במונחים של מספרים מרוכבים המטריצה‬
‫הרמיטיאנית(‪.‬‬
‫הקשר האקונומטרי בין האינפלציה )‪ ,(p‬הצמיחה )‪ (q‬וההדפסה )‪(m‬‬
‫‪p  0.3  1.0 m  1.1 q‬‬
‫)‪(33.1) (5.8‬‬
‫)‪(t.s.‬‬
‫המיתאם המתואם ‪ :R*=0.95‬מבחן ‪ :DW = 2.05‬מבחן ‪.:F-stat.=592 F‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪41‬‬
‫ציור ‪-3‬ג‪ :‬משטח התגובה של האינפלציה לצמיחה והדפסה‬
‫‪ 45‬מדינות ‪ 1960‬עד ‪1993‬‬
‫אינפלציה‬
‫צמיחה‬
‫הדפסה‬
‫ככל שתרבינה השנים )התצפיות(‪ ,‬תתכנסנה המטריצות המובאות בהמשך ל'חוקים' )לממוצעים( יציבים‪,‬‬
‫שמהם ניתן יהיה לגזור חוקים נוספים בכלכלה‪.‬‬
‫המטריצות התואמות‪:‬‬
‫השונות ‪Covariance‬‬
‫‪p m q‬‬
‫‪p 66 67 3‬‬
‫‪m 67 72 5‬‬
‫‪q‬‬
‫‪3 5 2‬‬
‫המיתאם ‪Correlation‬‬
‫‪p m‬‬
‫‪q‬‬
‫‪p‬‬
‫‪1 0.97 0.27‬‬
‫‪m 0.97 1 0.43‬‬
‫‪q 0.27 0.43 1‬‬
‫ בן תמרי‬/ ‫כלכלה דינמית‬
42
‫קוסינוסים מכוונים‬
Direction Cosinus
(degrees)
p m q
p 0 14 74
m 14 0 64
q 74 64 0
‫מטריצת המעבר‬
Transformation Matr.
0.998  0.070
Tb  
0.998 
0.070
‫המטריצה האלכסונית‬
Diagonalized Matr.
72.0 0 
D

 0 1.47 
‫הפתרון‬
Eeigen Structure Matr.
1  72.0
 2  1.47
 0.35 4.95
C ( x)  1 I  

 4.95  70.2
||p||= 54.5; ||m||= 56.8; ||q||= 9.0
:‫הגדלים התואמים‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪43‬‬
‫ציור ‪-3‬ד‪ :‬הקוסינוסים המכוונים‬
‫אינפלציה‬
‫שים לב לזוית של ‪ 18‬עבור הגובה‪ ,‬כידוע‪:‬‬
‫) ‪  ' / 2  sin(18 0‬‬
‫יחס הזהב ) ‪  1.618 ( Phi‬‬
‫‪ '  0.618 ...‬‬
‫‪ ‬ו‪ '-‬הם‪ ,‬כידוע‪ ,‬השורשים של המשוואה הריבועית הבאה )שהמשוואה הלוגיסטית היא סוג שלה(‪:‬‬
‫‪x2  x 1  0‬‬
‫‪ 3.3‬ניסוי בדיעבד‬
‫כל מדינה )מ‪ 45-‬המדינות במדגם( יכולה להיחשב כתצפית בניסוי בדיעבד‪ ,‬אשר לו ערך משתנה אחר‬
‫בסקלה של המשתנה שבפיקוח‪ .‬דוגמה למשתנה בפיקוח‪ :‬ההדפסה ‪) m‬או משתנה אחר(‪ .‬המיסדר שנוצר‬
‫הוא כניסוי מעבדה בדיעבד של מערכת כלכלית‪ .‬ניסוי שבו מעלים‪ ,‬כביכול‪ ,‬אט אט את ערך המשתנה‬
‫שבפיקוח )בפועל הערכים של 'משתנה הבקרה' קופצים לא אחיד אלא לפי ערכי המשתנה בדיעבד של‬
‫המדינות בסדר שמתקבל(‪ ,‬ומתבוננים בתוצאה הנרשמת בציר הגובה במשתנים האחרים‪ .‬בתחילת הציר‬
‫יירשמו מדינות בעלות שיעורי שינוי נמוכים במשתנה שנבחר‪ ,‬ובסופו מדינות בעלות שיעורים גבוהים‪ .‬שאר‬
‫המשתנים של המערכת מתמיינים לפי הסדר שמכתיבים שיעורי השינוי של המשתנה שנבחר כממיין את‬
‫המרחב‪.‬‬
‫בציורים ‪-3‬ו‪-3 ,‬ז )עמוד ‪ (90‬מסודרות כל המדינות לפי סדר עולה של קצב הצמיחה )‪ (q‬והדפסה )‪,(m‬‬
‫מהקצב הנמוך לקצב הגבוה‪ ,‬כאילו המשתנה המסדר הוא 'פרמטר ניסוי' בדיעבד‪ ,‬ושאר המשתנים‬
‫מתמיינים לפי סדרו של זה‪ .‬כל מדינה נחשבת כתצפית‪ .‬כך מאבחנים את זרימת המערכת לפי שינויי‬
‫הפרמטר שנבחר כפרמטר הניסוי‪ .‬הניסוי מגלה מבנה לוגיסטי בעל גודש ‪) 46‬לוח ‪-3‬ד(‪.‬‬
‫‪ 46‬יש להבחין בין טריפת סדרה עיתית של מדינה מסוימת‪ ,‬שבה מאבדים את המבנה הפרקטלי של הסדרה‪ ,‬לבין שינוי הסדר‬
‫הכרונולוגי של המדינות כאן בהתאם לפרמטר המיון )‪ ,(sorting‬שים לב שהסדר הפרמטרי והסדר הכרונולוגי שונים‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪44‬‬
‫לוח ‪-3‬ד‪ :‬הצמיחה‪ ,‬ההדפסה והאינפלציה ומשטר דינמי‬
‫מבוסס על מדגם של ‪ 45‬מדינות‪ 1960 ,‬עד ‪1993‬‬
‫המשתנה‬
‫המשטר היציב‬
‫הצמיחה ‪q‬‬
‫ההדפסה ‪m‬‬
‫האינפלציה ‪p‬‬
‫‪2-4‬‬
‫‪1-10‬‬
‫‪8-10‬‬
‫איבוד יציבות‬
‫המשטר הכאוטי‬
‫המשטר התקופתי‬
‫אחוזים‬
‫‪] Comment‬א"ת‪ :[1‬עמוד ‪44:‬‬
‫ההדפסה פועלת כסם‪-‬מרץ )‪ – (steroid‬תחילה‬
‫מועילה ולאחר מכן מזיקה‪ .‬מילטון פרידמן השווה‬
‫זאת לשתיית אלכוהול‪ ,‬אך סבורני כי המטפורה של‬
‫סם מרץ מיטיבה לתאר את תופעת הגודש יותר‬
‫מאשר אלכוהול אשר לו דינמיקה אחרת‪.‬‬
‫‪4.1-4.6‬‬
‫‪11-15‬‬
‫‪11-15‬‬
‫‪+ 5.7‬‬
‫‪+ 41‬‬
‫‪+ 41‬‬
‫‪4.6-5.7‬‬
‫‪16-40‬‬
‫‪16-40‬‬
‫לוח ‪-3‬ד מעיד כי הגדלה )או כיווץ( של ההדפסה‪ ,‬כפי שנהוג בישראל ובמדינות אחרות )בסביבות שיעורי‬
‫הדפסה של ‪ 10%‬ומעלה בממוצע רב שנתי(‪ ,‬מכניס את המערכת הכלכלית למשטר דינמי לא יציב המאופיין‬
‫במחזוריות תקופתית ולא תקופתית )כאוס( ומביא לאבדן השליטה בה‪.‬‬
‫במדיניות הכלכלית )במיוחד המוניטרית( מתבקשת‪ ,‬לכן‪ ,‬מתינות‪ ,‬זהירות ומינון במשורה עקב בעיות של‬
‫פיגורים‪ ,‬התאמה פרמטרית וקשיים בזיהוי המשטר הדינמי בו מצויה המערכת )ציור ‪-3‬ה(‪ .‬לפיכך שיטת‬
‫טפטוף הכסף )כטפטפות מים או אינפוזיה( למערכת הכלכלית היא השיטה האופטימלית לגידול מוניטרי‪.‬‬
‫ציור ‪-3‬ה‪ :‬משטר דינמי למערכת כלכלית‪-‬מוניטרית‬
‫‪Q‬‬
‫‪X (t) = M‬‬
‫‪P‬‬
‫כאוטיות‬
‫מחזוריות‬
‫מחזוריות‬
‫יציבות‬
‫‪t‬‬
‫יציבות‬
‫<‪6‬‬
‫< ‪40‬‬
‫< ‪40‬‬
‫<‪4< q‬‬
‫‪10 < m <6‬‬
‫‪10 < p 40‬‬
‫<‬
‫‪40‬‬
‫<‪0<q‬‬
‫‪4‬‬
‫< ‪0< m‬‬
‫‪10‬‬
‫<‪0< p‬‬
‫‪10‬‬
‫*‬
‫‪X‬‬
‫צמיחה‬
‫הדפסה‬
‫אינפלציה‬
‫מערכות דינמיות מצויות רוב הזמן במשטר דינמי יציב‪ ,‬היינו‪ ,‬הפרמטרים של המערכת הם בגודלם‬
‫האופטימלי‪ ,‬והיחסים בין הגדלים האנדוגניים נמצאים בהרמוניה‪ .‬לעיתים חלים בפרמטרים שינויים‬
‫אקסוגניים כ'כתמי שמש'‪ ,‬או אנדוגניים כ'הדפסת כסף'‪ .‬כתוצאה משינויים אלה עוברת המערכת ממשטר‬
‫דינמי אחד למשנהו; מיציבות למחזוריות תקופתית‪ ,‬ומזו למחזוריות לא‪-‬תקופתית‪ ,‬דהיינו לכאוס‪ .‬בעוד‬
‫שאת המעבר מיציבות לכאוס אנו מתחילים להבין‪ ,‬הרי המעבר מכאוס חזרה ליציבות הוא עדיין בגדר‬
‫תעלומה )שבולמי מערבולות כזנבות לציפורים ומסלקות לבנקים נוטלים בה חלק(‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪45‬‬
‫ציור ‪-3‬ו‪ :‬ההדפסה והאינפלציה ביחס לצמיחה‬
‫‪ 45‬מדינות‪1960-1993 ,‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.1‬‬
‫הצמיחה‬
‫‪3.9‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪m‬‬
‫ציור ‪-3‬ז‪ :‬הצמיחה והאינפלציה ביחס להדפסה‬
‫‪ 45‬מדינות‪1960-1993 ,‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪33.5‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪23.8‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪18.5‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.6‬‬
‫ההדפסה ‪M‬‬
‫‪p‬‬
‫‪q‬‬
‫‪ 3.4‬המרחב הכלכלי כיריעה‬
‫נקח‪ ,‬באמצעות תוכנות בעלות גרפיקה תלת‪-‬ממדית‪ ,‬את התמחיר )‪ (Pt‬כמשתנה גובה למרחב קיינס הדו‪-‬‬
‫ממדי ]‪ 1960 ,[Qt,Mt:t‬עד ‪ ,1993‬ונבנה את היריעה המתאימה למדינה מסוימת‪ ,‬במקרה הנוכחי ישראל‬
‫ושווייץ‪ ,‬וכן להדמיה‪ .‬הדפוס הגרפי )‪ (pattern‬המתקבל מהנתונים הסטטיסטיים של ישראל ושווייץ צריך‬
‫להידמות לתבנית הגרפית המתקבלת מההדמיה‪ .‬מהגרפים ניתן להבחין במבנה הטופולוגי של המרחב‬
‫הכלכלי ) ‪) . P  f (Q, M‬ציורים ‪-3‬ח‪-3 ,‬ט ו‪-3 -‬י(‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪46‬‬
‫ציור ‪-3‬ח‪ :‬התמחיר ‪ P‬כפונקציית גובה לתפוקה ‪ Q‬וכסף ‪M‬‬
‫ישראל ‪1960-1993‬‬
‫‪1960-93‬‬
‫ישראל‬
‫‪P‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪M‬‬
‫ציור ‪-3‬ט‪ :‬התמחיר ‪ P‬כפונקציית גובה לתפוקה ‪ Q‬וכסף ‪M‬‬
‫שוויץ ‪1960-1993‬‬
‫‪1960-93‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫שוויץ‬
‫‪M‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪47‬‬
‫ציור ‪-3‬י‪ :‬התמחיר ‪ P‬כפונקציית גובה לתפוקה ‪ Q‬וכסף ‪M‬‬
‫הדמייה‬
‫‪P‬‬
‫‪Q‬‬
‫הגרפים בוצעו בתוכנת ‪.Graftool, ver. 3.3‬‬
‫‪M‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪48‬‬
‫‪ .4‬סיכום‬
‫הצגה אנאליטית‬
‫מערכת כלכלית ניתנת להצגה אנאליטית במספרים מרוכבים )במערכת קרטזית( במספרים מערכיים‬
‫)במערכת כדורית( או במספרים טריגונומטריים )במערכת פולרית(‪ ,‬הכול לפי העניין והנוחות‪ .‬במערכת‬
‫כזאת המוניטריזציה‪ ,‬האגרגציה והחלוקה נפתרות יחדיו באותו מרחב‪ .‬יכולת הצגת המערכת במספרים‬
‫מרוכבים‪ ,‬מערכיים או טריגונומטריים נובעת מתכונת השימור שלה‪.‬‬
‫סימטריה‬
‫מערכת כלכלית‪ ,‬שהיא משמרת בגדליה ולינארית בקצביה‪ ,‬היא מערכת סימטרית‪ .‬כמערכת פיסיקלית‬
‫נוטה המערכת הכלכלית להתכנס בטווח הארוך למבנים גיאומטריים‪ .‬במרוצת הזמן המערכת הכלכלית‬
‫)באבולוציה שלה( משוטטת במעין שרוול‪ ,‬או צמיג )‪ (torus‬סביב צירי הסימטריה ‪ -‬שהם מרכזי השרוול ‪-‬‬
‫כמים הזורמים בצינור או כנהר באפיקו‪.‬‬
‫אנטרופיה כלכלית ‪ -‬אקרופיה‬
‫מערכת כלכלית ‪ -‬כמערכת פיסיקלית ‪ -‬נוטה לפזר את הכסף בשווה )באמצעות המסחר( בין כל המקומות‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬כך שהמחירים ישתוו‪ .‬במערכות סגורות היכולת לעשות עסקים הולכת ופוחתת‪ .‬האקרופיה‬
‫ מדד השוויון העסקי ‪ -‬נוטה לעלות )כאנטרופיה ‪ -‬מדד השוויון האנרגטי ‪ -‬הנוטה לעלות(‪ .‬האקרופיה היא‬‫מודד ל'יכולת המערכת לעשות עסקים'‪ .‬מערכת כלכלית סגורה תלך ותתנוון במרוצת הזמן בגלל נטייתה‬
‫להשוות במחירים בכל המקומות )האקרופיה(‪ .‬הפרשי המחירים של המוצרים בין המקומות השונים הם‬
‫היוצרים את המסחר‪ ,‬ההתמחות והחליפין‪.‬‬
‫הדמייה ומחזוריות‬
‫ניתן לבצע הדמיה למערכת כלכלית בטווח הקצר והארוך כאחד באמצעות משוואות‪-‬היסוד‪ .‬משוואות אלה‬
‫מאפשרות ללמוד את המשטר הדינמי )יציבות‪ ,‬מחזוריות וכאוס( של המערכת על פי שינויי הפרמטרים‬
‫שלה‪ .‬מחזוריות כלכלית יכולה לנבוע ממקור אקסוגני כ'כתמי‪-‬שמש'‪ ,‬המשפיעים על הריתמוס של הטבע‬
‫)שינוי פרמטרי(‪ ,‬או‪ ,‬לחלופין ‪ -‬ממקור אנדוגני כאשליית הכסף‪ ,‬ואיבוד היחסים ההרמוניים בין המשתנים‬
‫האנדוגניים המביא לשינוי במשטר הדינמי‪.‬‬
‫מדיניות כלכלית‬
‫הכלל שלפיו יש לפעול לאופטימום כלכלי במדיניות המוניטרית הוא 'קצב גידול הכסף ישווה לקצב גידול‬
‫התפוקה'‪ .‬כלל זה יבטיח תמחיר יציב ואינפלציה אפס‪ .‬את תוספת הכסף הדרושה יש לטפטף כבטפטפת או‬
‫כבאינפוזיה‪ .‬שיטה זו גם תבטיח בקרה יעילה לעת שינויי תפוקה קיצוניים‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪49‬‬
‫‪ 5.1‬נספח מתמטי‬
‫‪] Comment‬א"ת‪ :[2‬עמוד ‪50:‬‬
‫בכלכלה מכנים קשרים סימטריים הנשארים ללא‬
‫שינוי קשרים הולותטיים ) ‪Holothetic‬‬
‫‪.[Sato et al 1990 p. 37] (functions‬‬
‫‪ 5.1.1‬משפט אמי נטר )‪(Amalie Emmy Noether 1882-1935‬‬
‫חשיבות המשפט הוא באפשרו לבנות כמויות )סקלרים( קבועים‪ ,‬שהם חוקי שימור‪ ,‬לאורך נתיב הקיצון‬
‫שבו מתקיימים תנאי אוילר לגרנג' ‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫יהי הפוקציונל‪ , J ( x)   L[ x(t ), x (t ), t ]dt :‬אזי קיימות טרנספורמציות המקיימות את הכלל‬
‫‪a‬‬
‫הסימטרי ‪ . A'  A 1‬אם אינטגרל הפעולה של בעיה מסוימת הוא אינווריאנט תחת טרנספורמציה ‪r‬‬
‫פרמטרית‪ ,‬אזי יש ‪ r‬כמויות לאורך הקיצון )אקסטרימום(‪ .‬כמויות אלו הן חוקי השימור של המערכת‪,‬‬
‫שלאורכם אנו נעים )‪ . J ( x' )  J ( x‬ערכי הפונקציונל לפני הטרנספורמציה ואחריה שווים‪.‬‬
‫אם נזעזע את המערכת סביב הפתרון באמצעות שינוי באחד הפרמטרים‪ ,‬נוכל למצוא את השינוי הנגרם לה‬
‫באמצעות פיתוח טיילור‪ .‬משפט אמי נטר מבטיח כי‪ J ( x) :‬יהיה אינווריאנט באופן מוחלט אם‬
‫)‪ , J ( x' )  J ( x)  0 (e‬ו‪ J ( x) -‬הוא אינווריאנט מסתעף אם ) ‪Sato ] J ( x' )  J ( x)  0(e)  e(d ( ) / dt‬‬
‫‪.[et al 1990 ch. 1‬‬
‫‪] Comment‬א"ת‪ :[3‬עמוד ‪50:‬‬
‫במעבר ממערכות דינמיות רציפות למערכות‬
‫דינמיות בדידות דרושים מספר שינויים‪ ,‬והעיקרי‬
‫שבהם הוא הכנסת גורם "מתקן"‪ ,‬המעצב באופן‬
‫שונה את חוקי השימור הסטנדרטיים‪.‬‬
‫גישה הפוכה למשפט נטר היא גישת הלמהולץ )‪ .(Helmholtz‬בגישת נטר מחפשים משוואות תנועה‬
‫)קצבים( לפונקציונל ידוע ומסוים‪ .‬בגישת הלמהולץ מחפשים פונקציונל למשוואות תנועה )קצבים( ידועות‬
‫ונתונות למפרע ]‪.[Sato et al 1990 ch. 5‬‬
‫‪5.1.2‬‬
‫משוואות קרמונה )‪(Luigi Cremona 1830-1903‬‬
‫כל הטרנספורמציות האלגבריות החד‪-‬חד‪-‬ערכיות של המישור חייבות להיות טרנספורמציות‬
‫קרמונה )‪.[Kline 1972 pp. 918-920] (Cremona‬‬
‫ב‪ 1854-‬הציג קרמונה את הטרנספורמציות הבירציונליות הכלליות של המישור השלם לתוך עצמו‪ .‬מקס‬
‫נטר )אביה של אמי נטר( ויעקב רוזנס הוכיחו‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬כי טרנספורמציות קרמונה במישור ניתנות‬
‫לבנייה מסדרה של טרנספורמציות לינאריות וריבועיות‪ .‬כל הטרנספורמציות האלגבריות החד‪-‬חד‪-‬ערכיות‬
‫של המישור חייבות להיות טרנספורמציות קרמונה ]‪.[Kline 1972 p.933‬‬
‫משוואות קרמונה )מפה ריבועית דו‪-‬ממדית משמרת שטח(‬
‫‪2‬‬
‫) ‪x1 '  x1 cos(a)  ( x 2  x1 ) sin(a‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪x 2 '  x1 sin(a )  ( x 2  x1 ) cos(a‬‬
‫משוואות קרמונה הן כמודל למפות פונקארא של מערכת דיפרנציאלית המילטוניאנית בעלת ארבעה‬
‫ממדים‪ .‬מפות אלה הן בעלות דינמיקה מורכבת‪ ,‬המזכירה מערכות המילטוניאניות לא אינטגרביליות‬
‫)שבהן עוסק משפט ‪ .(KAM‬המפה כוללת שני סוגי נקודות שבת‪ :‬אליפטיות והיפרבוליות‪ ,‬ומסלולים‬
‫תקופתיים המפרידים ביניהם‪ .‬למפות קרמונה מבנה פרקטלי )ציור ‪-5‬א בעמוד ‪Kocak 1986 p. ] (103‬‬
‫‪.[189‬‬
‫המכלול הכלכלי בעמוד ‪ 56‬בשתי משוואותיו הראשונות הוא ווריאנט של משוואות קרמונה המוצגות לעיל‪,‬‬
‫ועליהן‪ ,‬תוך כדי התאמתן לצורכי הכלכלה‪ ,‬הוספתי את המשוואה השלישית‪ ,‬שהיא משוואת התמחיר‬
‫המתפקדת כמשוואת משוב‪.‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪50‬‬
‫‪ 5.1.3‬משפט ‪KAM‬‬
‫משפט ‪ (Kolmogorov, Arnold, Moser) KAM‬עוסק בהפרעות )‪ (perturbation‬סביב נקודות שבת‬
‫של מערכות דינמיות משמרות )המשמרות שטח גרפי בחתכי פונקארא( מהסוג‪:‬‬
‫) ‪x '  f ( x, y‬‬
‫) ‪y '  g ( x, y‬‬
‫המשפט קובע את מצבם של המסלולים האינווריאנטים במערכות משמרות )כמעט אינטגרביליות(‪.‬‬
‫המסלולים מצטיירים כאשר מספרי הסיבוב )שהם זוויות ההטיה במרחבים דו‪-‬ממדיים‪ ,‬ובאינטרפטציה‬
‫כלכלית השינוי בתמחיר( אינם רציונליים די הצורך‪ ,‬אולם סוטים רק במקצת מנקודות השבת‪.‬‬
‫)באינטרפטציה כלכלית‪ :‬זעזועים סביב נקודות שיווי המשקל בשוק‪ ,‬שבהן מתקיים תמחיר יציב‬
‫) * ‪) (. p  0, P *  f ( P‬ציור ‪-5‬א(‪.‬‬
‫התוצאה היא פקעת‪ ,‬המורכבת משכבות שכבות )כמרמלדה( המופרדות במעגלים‪ .‬בין המעגלים )או‬
‫האליפסות(‪ ,‬שהם טבעות אינווריאנטיות‪ ,‬מתקיימות שכבות של מילוי סטוכסטי – אזורים כאוטיים‬
‫מנומרים הנמצאים בין הטבעות ומחוץ לטבעת הגדולה ביותר‪ .‬האזור הכאוטי בנוי משילוב של נקודות‬
‫שבת מרכזיות )‪ ,(center‬שסביבן מעגלים ונקודות אוכף )‪.(saddle points‬‬
‫ציור ‪-5‬א‪ :‬מפת ‪(Birkhoff Map) KAM‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪51‬‬
‫כשההמילטוניאן אינטגרטיבי‪ ,‬יש לנו תנועה סדירה של המסלולים )‪ (trajectories‬במשטח‪.‬‬
‫כשההמילטוניאן כמעט אינטגרבילי‪ ,‬תנועת המסלולים אינה סדירה‪ .‬כשהוא סמוך מאוד לאינטגרביליות‬
‫מתקיים משפט ‪.KAM‬‬
‫המסלול בתוך האזור הכאוטי )התחום בין שתי טבעות אינווריאנטיות המקיימות ערך סקלרי קבוע( מוגבל‬
‫לתחומו‪ ,‬ואינו יכול לחצות את הטבעות המקיפות אותו לא כלפי פנים ולא כלפי חוץ‪ .‬כך נוצרים אזורים‬
‫סטוכסטיים ואזורים לא‪-‬סטוכסטיים כשכבות עוגה‪ .‬דבר זה אומר כי מפת ‪ KAM‬מורכבת למעשה מאוסף‬
‫של טבעות ואיים‪ .‬כל אי הוא מיקרוקוסמוס של המפה כולה‪ ,‬ויש לו דמיון עצמי האופייני למבנה פרקטלי‪.‬‬
‫‪[Arrowsmith and Place 1990 p. 319, Lauwerier in Holden 1986, Greene 1979,‬‬
‫‪Cvitanovic 1989 p. 33].‬‬
‫גם שווקים כלכליים מקומיים מקיימים מבנה פרקטלי‪ ,‬שבו שוק בודד )למוצר או לאזור( הוא מיני שוק‬
‫)גומחה( בתוך שוק גדול ממנו‪ .‬בכלכלה בא משפט ‪ KAM‬לידי ביטוי כשהמערכת מגיעה הרחק מהיחס של‬
‫‪ 1/3‬בין הכסף והתפוקה‪ .‬מקורו של יחס זה בחתך הזהב החבוי כאן‪ .‬במונחים כלכליים – היחס בין כסף‬
‫)‪ (M‬לתפוקה )‪ (Q‬הוא ‪ 1/3‬באופטימום‪ ,‬מעבר ל‪ 2/3-‬מתחילה ההיפראינפלציה‪.‬‬
‫‪5.1.4‬‬
‫העושר ומשוואות התנועה‬
‫העושר‪:‬‬
‫‪([Q(t )] 2  [ M (t )] 2 ) dt‬‬
‫‪t1‬‬
‫‪‬‬
‫‪Max W ‬‬
‫‪t0‬‬
‫‪M  PQ‬‬
‫‪s.t.‬‬
‫משוואות התנועה של אוילר‪-‬לגרנג'‪:‬‬
‫] ‪L  Q  M  [ PQ  M‬‬
‫‪2‬‬
‫בהנתן הלגרנג'יאן הבא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫אזי משוואות התנועה של אוילר‪-‬לגרנג' הן‪:‬‬
‫והתנאים לאופטימום הם‪:‬‬
‫‪p  0, q  m‬‬
‫‪ 5.1.5‬ניכוי המערכת‬
‫נגדיר את 'המרחק' הכלכלי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫' ‪d ( x' , y ' )  Q'  M‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ L‬‬
‫‪ ( )0‬‬
‫‪Q t Q‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪L  L‬‬
‫‪)0‬‬
‫( ‪‬‬
‫‪M t M‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪52‬‬
‫טרנספורמציות לורנץ )וגלילאו(‬
‫‪Lorenz Tr. Q'  Q  M‬‬
‫‪M '  M  Q‬‬
‫‪Galileo Tr. Q'  Q  M‬‬
‫‪M ' M‬‬
‫הניכוי המתבקש מטרנספורמציות לורנץ‪ ,‬שהן טרנספורמציות ללא אשליית הכסף‪ ,‬מורכב מסיבוב )‪(R‬‬
‫ותזוזה )‪: (T‬‬
‫‪d ( x, y )  R  T‬‬
‫‪4MQ‬‬
‫‪1  2‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫) ' ‪d ( x' , y‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪R‬‬
‫הניכוי הנכון מורכב מסיבוב )‪ (R‬ותזוזה )‪ .(rotation and translation) (T‬כיום אנו מבצעים בעת ניכוי‬
‫מחירים רק את הסיבוב )ניכוי במדד המחירים(‪ ,‬ויש להוסיף על כך גם את התזוזה )‪ .(T‬סיבוב ותזוזה‬
‫מהווים טרנספורמציה סימטרית של תפוקה וכסף במרחב קייס והם מבטיחים את קיום תכונת השימור‬
‫של מרחב זה‪.‬‬
‫‪5.2‬נספח סטטיסטי‬
‫לוח ‪-5‬א‪ :‬נתוני ארה"ב כדוגמה‪ 1960 ,‬עד ‪1993‬‬
‫התפוקה‬
‫הכסף‬
‫התמחיר‬
‫במיליארדי דולרים‬
‫במיליארדי דולרים‬
‫‪1985=100‬‬
‫‪QUSA‬‬
‫‪MUSA‬‬
‫‪PUSA‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪2,217.0‬‬
‫‪147.1‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪2,274.8‬‬
‫‪152.1‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪1962‬‬
‫‪2,411.8‬‬
‫‪154.4‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪2,511.7‬‬
‫‪160.9‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪2,653.0‬‬
‫‪168.1‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪2,800.4‬‬
‫‪176.2‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪2,968.9‬‬
‫‪180.4‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪3,045.9‬‬
‫‪194.0‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪3,171.2‬‬
‫‪209.6‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪3,257.4‬‬
‫‪216.6‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪3,256.0‬‬
‫‪225.9‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪1971‬‬
‫‪3,357.0‬‬
‫‪240.7‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪3,517.8‬‬
‫‪262.2‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪3,700.6‬‬
‫‪277.3‬‬
‫‪34.0‬‬
‫השנה‬
‫מחירי ‪1990‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪53‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪3,677.4‬‬
‫‪286.9‬‬
‫‪37.8‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪3,647.5‬‬
‫‪302.0‬‬
‫‪41.2‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪3,827.7‬‬
‫‪318.7‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪4,000.3‬‬
‫‪345.7‬‬
‫‪46.5‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪4,193.0‬‬
‫‪375.2‬‬
‫‪49.9‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪4,298.7‬‬
‫‪408.2‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪4,275.6‬‬
‫‪432.2‬‬
‫‪63.1‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪4,351.1‬‬
‫‪460.3‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪4,257.3‬‬
‫‪494.2‬‬
‫‪73.9‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪4,423.0‬‬
‫‪540.3‬‬
‫‪76.2‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪4,696.8‬‬
‫‪585.0‬‬
‫‪79.5‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪4,845.5‬‬
‫‪655.0‬‬
‫‪82.4‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪4,986.7‬‬
‫‪776.1‬‬
‫‪83.9‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪5,140.1‬‬
‫‪786.2‬‬
‫‪87.0‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪5,342.3‬‬
‫‪820.1‬‬
‫‪90.5‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪5,477.6‬‬
‫‪830.9‬‬
‫‪94.9‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪5,522.2‬‬
‫‪870.5‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪5,458.3‬‬
‫‪935.7‬‬
‫‪104.2‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪5,645.4‬‬
‫‪1,065.8‬‬
‫‪107.4‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪5,814.9‬‬
‫‪1,230.3‬‬
‫‪110.6‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪4.6‬‬
‫שיעור הגידול הממוצע‬
‫אחוזים‬
‫המקור‪.IFSY 1994 :‬‬
‫‪] Comment‬א"ת‪ :[4‬עמוד ‪54:‬‬
‫מקדמי המיתאם והסטטסיסטי ‪ t‬הם על גבול‬
‫המובהקות; הניתוח כאן בא כדי ליצור השוואה בין‬
‫מדינות על אותה מתודה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שמתרבות‬
‫התצפיות כן משתפרים הסטטיסטיים‪ ,‬דבר הנצפה‬
‫כשאני מתקדם במניין השנים )ההתחלה‬
‫באקומטריה – יסודות הכלכלה ]תמרי ‪[1991‬‬
‫עבור השנים ‪ 1960‬עד ‪ ,1987‬היייתה פחות‬
‫מובהקת בסטטיסטיים מאשר כאן בכלכלה דינמית‬
‫לשנים ‪ 1960‬עד ‪.1993‬‬
‫רגרסיות לגבי ארה"ב )ללא חותך(‬
‫‪Q'  1.0143 Q  0.0151 M‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪M '  0.0136 Q  1.030 M‬‬
‫‪c‬‬
‫‪d‬‬
‫הצב את תוצאות הרגרסיה עבור כל מדינה בסימולטור שבעמוד ‪ 56‬וכן בלוח ‪-5‬ב שבהמשך‪) ,‬ראה התפלגות‬
‫היעקוביאן שבציור ‪-5‬ב בעמוד ‪ .(112‬את שיעורי הגידול הממוצעים לתקופה ‪ 1960‬עד ‪ 1993‬לכל מדינה הצב‬
‫בלוח ‪-3‬א שבעמוד ‪.75‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪54‬‬
‫לוח ‪-5‬ב‪ :‬מקדמים אקומטריים והיעקוביאן ‪ad-bc=J‬‬
‫‪ 45‬מדינות‪ 1960 ,‬עד ‪1993‬‬
‫המדינה‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫אוסטרליה‬
‫‪1.0489‬‬
‫‪-0.0246‬‬
‫‪c‬‬
‫‪-0.0357‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1.0307‬‬
‫‪ad-bc=J‬‬
‫‪1.0802‬‬
‫אוסטריה‬
‫‪1.0218‬‬
‫‪-0.0263‬‬
‫‪0.0313‬‬
‫‪0.9672‬‬
‫‪0.9892‬‬
‫בלגיה‬
‫‪1.0319‬‬
‫‪-0.0370‬‬
‫‪0.0449‬‬
‫‪0.9497‬‬
‫‪0.9817‬‬
‫קנדה‬
‫‪1.0183‬‬
‫‪-0.0218‬‬
‫‪0.0305‬‬
‫‪0.9716‬‬
‫‪0.9900‬‬
‫קולומביה‬
‫‪1.0073‬‬
‫‪-0.0052‬‬
‫‪0.0170‬‬
‫‪1.0128‬‬
‫‪1.0203‬‬
‫קוסטה‪-‬ריקה‬
‫‪1.0076‬‬
‫‪-0.0059‬‬
‫‪0.0062‬‬
‫‪1.0109‬‬
‫‪1.0186‬‬
‫קפריסין‬
‫‪1.0091‬‬
‫‪-0.0022‬‬
‫‪0.0247‬‬
‫‪0.9854‬‬
‫‪0.9944‬‬
‫דנמרק‬
‫‪1.0126‬‬
‫‪-0.0134‬‬
‫‪0.0245‬‬
‫‪0.9862‬‬
‫‪0.9990‬‬
‫הר' הדומיניקנית‬
‫‪1.0062‬‬
‫‪-0.0039‬‬
‫‪-0.0166‬‬
‫‪1.0515‬‬
‫‪1.0579‬‬
‫אקוודור‬
‫‪1.0077‬‬
‫‪-0.0058‬‬
‫‪0.0131‬‬
‫‪1.0329‬‬
‫‪1.0409‬‬
‫אל‪-‬סלוודור‬
‫‪1.0136‬‬
‫‪-0.0166‬‬
‫‪-0.0062‬‬
‫‪1.0262‬‬
‫‪1.0401‬‬
‫פינלנד‬
‫‪1.0501‬‬
‫‪-0.0285‬‬
‫‪0.0420‬‬
‫‪0.9857‬‬
‫‪1.0362‬‬
‫צרפת‬
‫‪1.0206‬‬
‫‪-0.0224‬‬
‫‪0.0395‬‬
‫‪0.9605‬‬
‫‪0.9811‬‬
‫גרמניה‬
‫‪1.0158‬‬
‫‪-0.0173‬‬
‫‪0.0131‬‬
‫‪0.9968‬‬
‫‪1.0128‬‬
‫גאנה‬
‫‪1.0030‬‬
‫‪0.0017‬‬
‫‪0.0298‬‬
‫‪1.0272‬‬
‫‪1.0302‬‬
‫יוון‬
‫‪1.0161‬‬
‫‪-0.0195‬‬
‫‪0.0173‬‬
‫‪1.0005‬‬
‫‪1.0170‬‬
‫גווטאמלה‬
‫‪1.0120‬‬
‫‪-0.0131‬‬
‫‪-0.0078‬‬
‫‪1.0317‬‬
‫‪1.0440‬‬
‫הונדורס‬
‫‪1.0108‬‬
‫‪-0.0097‬‬
‫‪0.0056‬‬
‫‪1.0111‬‬
‫‪1.0220‬‬
‫הודו‬
‫‪1.0024‬‬
‫‪-0.0044‬‬
‫‪0.0058‬‬
‫‪1.0143‬‬
‫‪1.0166‬‬
‫אינדונזיה‬
‫‪1.0056‬‬
‫‪-0.0000‬‬
‫‪-0.0000‬‬
‫‪0.8001‬‬
‫‪0.8046‬‬
‫אירלנד‬
‫‪1.0065‬‬
‫‪-0.0031‬‬
‫‪0.0196‬‬
‫‪0.9855‬‬
‫‪0.9920‬‬
‫ישראל‬
‫‪1.0057‬‬
‫‪-0.0037‬‬
‫‪0.0295‬‬
‫‪1.0222‬‬
‫‪1.0282‬‬
‫איטליה‬
‫‪1.0135‬‬
‫‪-0.0128‬‬
‫‪0.0356‬‬
‫‪0.9747‬‬
‫‪0.9884‬‬
‫יפן‬
‫‪1.0142‬‬
‫‪-0.0321‬‬
‫‪0.0274‬‬
‫‪0.9369‬‬
‫‪0.9511‬‬
‫קוריאה‬
‫‪1.0114‬‬
‫‪-0.0059‬‬
‫‪0.0403‬‬
‫‪0.9676‬‬
‫‪0.9789‬‬
‫מכסיקו‬
‫‪1.0266‬‬
‫‪-0.0068‬‬
‫‪0.0009‬‬
‫‪1.0441‬‬
‫‪1.0510‬‬
‫מרוקו‬
‫‪1.0375‬‬
‫‪-0.0143‬‬
‫‪0.0682‬‬
‫‪0.9779‬‬
‫‪1.0157‬‬
‫מיינמאר‬
‫‪0.9977‬‬
‫‪0.0064‬‬
‫‪-0.0121‬‬
‫‪1.0287‬‬
‫‪1.0265‬‬
‫נפאל‬
‫‪0.9971‬‬
‫‪0.0084‬‬
‫‪0.0123‬‬
‫‪1.0017‬‬
‫‪0.9987‬‬
‫הולנד‬
‫‪1.0200‬‬
‫‪-0.0221‬‬
‫‪0.0314‬‬
‫‪0.9721‬‬
‫‪0.9923‬‬
‫ניו‪-‬זלנד‬
‫‪1.0124‬‬
‫‪-0.0145‬‬
‫‪-0.0153‬‬
‫‪1.0353‬‬
‫‪1.0479‬‬
‫ניגריה‬
‫‪1.0111‬‬
‫‪-0.0115‬‬
‫‪0.0057‬‬
‫‪1.0138‬‬
‫‪1.0252‬‬
‫נורבגיה‬
‫‪1.0131‬‬
‫‪-0.0119‬‬
‫‪0.0073‬‬
‫‪1.0196‬‬
‫‪1.0330‬‬
‫פיליפינים‬
‫‪1.0117‬‬
‫‪-0.0152‬‬
‫‪0.0193‬‬
‫‪1.0026‬‬
‫‪1.0147‬‬
‫פורטוגל‬
‫‪1.0139‬‬
‫‪-0.0134‬‬
‫‪0.0036‬‬
‫‪1.0182‬‬
‫‪1.0324‬‬
‫סינגפור‬
‫‪1.0377‬‬
‫‪-0.0362‬‬
‫‪0.0176‬‬
‫‪0.9911‬‬
‫‪1.0291‬‬
‫דרום אפריקה‬
‫‪1.0155‬‬
‫‪-0.0181‬‬
‫‪0.0018‬‬
‫‪1.0121‬‬
‫‪1.0278‬‬
‫ספרד‬
‫‪1.0189‬‬
‫‪-0.0203‬‬
‫‪0.0278‬‬
‫‪0.9800‬‬
‫‪0.9991‬‬
‫סרי‪-‬לנקה‬
‫‪1.0083‬‬
‫‪-0.0073‬‬
‫‪-0.0082‬‬
‫‪1.0253‬‬
‫‪1.0338‬‬
‫שבדיה‬
‫‪1.0190‬‬
‫‪-0.0204‬‬
‫‪0.0385‬‬
‫‪0.9663‬‬
‫‪0.9854‬‬
‫כלכלה דינמית ‪ /‬בן תמרי‬
‫‪55‬‬
‫שוויץ‬
‫‪1.0301‬‬
‫‪-0.0360‬‬
‫‪0.0740‬‬
‫‪0.9095‬‬
‫‪0.9395‬‬
‫תורכיה‬
‫‪1.0062‬‬
‫‪-0.0042‬‬
‫‪0.0049‬‬
‫‪1.0406‬‬
‫‪1.0471‬‬
‫אנגליה‬
‫‪1.0054‬‬
‫‪-0.0033‬‬
‫‪0.0054‬‬
‫‪1.0243‬‬
‫‪1.0299‬‬
‫ארה"ב‬
‫‪1.0143‬‬
‫‪-0.0151‬‬
‫‪-0.0136‬‬
‫‪1.0300‬‬
‫‪1.0446‬‬
‫ונצואלה‬
‫‪1.0099‬‬
‫‪-0.0110‬‬
‫‪0.0131‬‬
‫‪1.0147‬‬
‫‪1.0249‬‬
‫ממוצע‬
‫‪1.0147‬‬
‫‪-0.0132‬‬
‫‪0.0159‬‬
‫‪0.9966‬‬
‫‪1.0114‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודים עצמיים מנתוני ‪.IFSY 1993‬‬
‫ציור ‪-5‬ב‪ :‬התפלגות היעקוביאן )‪(J=|A|=ad-bc‬‬
‫ציר ‪ – X‬היעקוביאן‬
‫ציר ‪ – Y‬מספר ארצות‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.091‬‬
‫‪.041‬‬
‫‪.99 0‬‬
‫‪.94 0‬‬
‫‪.89 0‬‬
‫‪.84 0‬‬
‫‪.79 0‬‬
56
‫ בן תמרי‬/ ‫כלכלה דינמית‬
‫ מקורות‬5.3
‫ספרים ומאמרים‬
.‫ ספריית פועלים‬,"‫דויד‬-‫ חותם שלמה ומגן‬,‫ "חתך הזהב‬,1990 ,‫מיכאל קוסטא‬
108 ‫ "מחזוריות ומחירים בענף הדיור" רבעון לכלכלה‬,1981 ,‫אפרים תמרי‬
.‫ ישראל‬,‫ הוצאת אקומטריה‬,"‫ "יסודות הכלכלה‬, 1991 ,‫בן תמרי‬
Almgren, F.J., (1966) "Plateau's Problem", Benjamin Inc.
Arrowsmith, D.K., and Place, C.M., (1990) "An introduction to Dynamical Systems",
Cambridge University Press.
Aumann, R.J., (1964) "Markets with a continuum of traders "Econometrica Vol. 32, No. 1-2.
Barnett, W.A., Geweke, J. and Shell, K., (1989)"Economic Complexity: Chaos, Sunspots,
Bubbles, and Nonlinearity", Cambridge University Press.
Baumol, W.J. and Benhabib, J., (1989) "Chaos: Significance ,Mechanism, and Economic
Applications", The Journal of Economic Perspectives, A.E.A.
Bell, E.T., (1946) "The Magic of Numbers", Dover 1974, N.Y..
Boldrin, M. and Woodford, M., (1990) "Equilibrium Models Displaying Endogenous
Fluctuations and Chaos, A Survey" Journal of Monetary Economics 25, Elsevier Science
Publishers B.V. North-Holland.
Boyer, C.B. Revised by Merzbach, U.C., (1991 2ed) "A History of Mathemathics", John Wiley
and Sons.
Brock, W.A. and Sayers, C.L., (1988) "Is The Business Cycle Characterized by Deterministic
Chaos?", Journal of Monetary Economics, 22, 71-90 North-Holland.
Brock, W.A., Hsieh, D.A. and Lebaron, B., (1991) "Nonlinear Dynamics, Chaos, and
Instability: Statistical Theory and Economic Evidence", The M.I.T. Press.
Capra, F., (1976) "The Tao of Physics", Bantam Book.
Casdagli, M., Jardins, D., Eubank, S., Farmer, D., Gibson ,J. and Theiler, J., (1992)
"Nonlinear Modeling of Chaotic Time Series: Theory and Applications", in Kim, J.H. and
Stringer, J., "Applied Chaos", John Wiley & Sons Inc.
Cvitanovic, P., editor, (1989, 2ed.) "Universality in Chaos", Adam Hilger.
Day, R.H., (1982) "Irregular Growth Cycles", American Economic Review, 72. 406-414.
do Carmo, M.P., (1976) "Differential Geometry of Curves and Surfaces", Prentice-Hall.
Field, M. and Golubitsky, M., (1992) "Symmetry in Chaos ,"Oxford University Press.
Fomenko, A.T., (1990) "The Plateau Problem", Gordon and Breach Science Publishers.
Fomenko, A.T. and Tuzhilin, A.A., (1991) "Elements of the Geometry and Topology of Minimal
Surfaces in Three-Dimensional Space", American Mathematical Society.
Franklin, J., (Apr. 1983) "Mathematical Methods of Economics", The American Mathematical
Monthly. vol. 90 no. 4.
Friedrichs, K.O., (1965) "From Pythagoras to Einstien", The Mathematical Association of
America.
Georgescue-Roegen, N., (1971) "The Entropy Law and the Economic Process", Cambridge,
Mass., Harvard University Press.
Goodwin, R.M., (1990) "Chaotic Economic Dynamics ,"Clarendon Press, Oxford.
Green, P.E. and Carroll, J.D., (1976) "Mathematical Tools For Applied Multivariant Analysis",
Academic Press, N.Y.
57
‫ בן תמרי‬/ ‫כלכלה דינמית‬
Greene, J.M., (June 1979) "A Method for Determining a Stochastic Transition", J. Math. Phys.
20(6). American Institute of Physics.
Heisenberg, W., (1952) "Philosophic Problems of Quantum Physics", Reprint 1979 Ox Bow
Press.
Hilbert, D. and Cohn-Vossen, H., (1990) "Geometry and the Imagination", Chelsea, N.Y..
Hildenbrandt, S. and Tromba, A., (1985) "Mathematics and Optimal Form", Scientific
American Library, N.Y..
Hogben, L., (1960) "Mathematics in the Making", Macdonald ,London.
Holden, A.V., editor, (1986) "Chaos", Princeton University Press.
I.F.S.Y., (1993), "International Financial Statistic Yearbook "I.M.F.
Keynes, J.M., (1936) "The General Theory of Employment ,Interest and Money", London,
Macmillan.
Kline, M., (1972), "Mathematical Thought from Ancient to Modern Times", Oxford University
Press.
Kocak, H., (1986) (include software, Phaser" )Differential and Difference Equations through
Computer Experiments", Springer-Verlag.
Kramer, E.E., (1970) "The Nature and Growth of Modern Mathematics", Princton University
Press.
Lanczos, C., (1970) "Space Through the Ages: The Evolution of Geometrical Ideas from
Pythagoras to Hilbert and Einstein", Academic Press.
Logan, D., (1977) "Invariant Variational Principles ,"Academic Press.
Medio, A. in Collaboration with Gallo, G., (1992) (include software, DMC),Chaotic Dynamics,
Theory and Applications to Economics", Cambridge University Press.
Morgan, F., (1993) "Riemannian Geometry: A Beginner's guide", Jones and Bartlett
Publishers, Boston, London.
Mullineux, A.W. and Dickinson, D.G., (1992) "Equilibrium Business Cycles: Theory and
Evidence", Journal of Economic Surveys Vol. 6, No. 4. Basil Blackwell Ltd.
Mullineux, A.W. and Peng, W., (1993) "Nonlinear Business Cycle Modelling", Journal of
Economic Surveys Vol. 7, No. 1. Basil Blackwell Ltd.
Osserman, R., (1986) "A Survey of Minimal Surfaces ,"Dover.
Peters, E., (1991) "Chaos and Order in the Capital Markets ,"Wiley and Sons, inc.
Prigogine, I., (1980) "From Being to Becomming", Freeman and Company, San Francisco.
Puu, T., (1991) "Nonlinear Economic Dynamics", 2ed .Springer-Verlag.
Rosser, J.B., (1991) "From Catastrophe to Chaos: A General Theory of Economic
Discontinuities", Kluwer Academic Publishers.
Rossler, O.E., (1992) "The Future of Chaos", in Applied Chaos. Ed. Kim, J.H. and Stringer, J.
John Wiley & Sons, Inc.
Ruelle, P., (1989) "Chaotic Evolution and Strange attractores ,"Cambridge University Press.
Ryan, P.J., (1986) "Euclidean and Non-Euclidean Geometry ,"Cambridge University Press.
Sato, R. and Ramachandran, R.V., editors, (1990)" Conservation Laws and Symmetry:
Applications to Economics and Finance", Kluer Academic Publishers.
Shubnikov, A.V. and Koptsik, V.A., (1974) "Symmetry in Science and Art", Plenum Press, N.Y.
Snapper, E. and Troyer, J.R., (1971) "Metric Affine Geometry", Dover.
Stewart, I. and Golubitsky, M., (1992) "Fearful Symmetry: Is God a Geometer?", Blackwell.
Theocharis, R.D., (1961) "Early Developments in Mathematical Economics", London,
MacMillan & Co Ltd.
‫ בן תמרי‬/ ‫כלכלה דינמית‬
58
Wegner, T. and Peterson, M., (1991) (include software ,Fractint.®" )Fractal Creations", Waite
Group Press.
Walras, L., (1954), "Elements of Pure Economics", Trans .Jaffe Allen and Unwin, London.
Weyl, H., (1952) "Symmetry", Princton, New Jersey.
Zarnowitz, V., (1992) "Business Cycles; Theory, History ,Indicators and Forecasting", The
University of Chicago Press.
‫תוכנות‬
DMC®, (1992) "Dynamic Model Cruncher", Medio, A. in Collaboration with Gallo, G. "Chaotic
Dynamics, Theory and Applications to Economics", Cambridge University Press.
Fractint®, (1991), Wegner and Peterson, "Fractal Creations ,"Waite Group Press.
Graftool®, (1990) ver 3.3, "Graphical Analysis System", 3-D V.C.
Phaser®, Kocak, H. (1986) "Differential and Difference Equations through Computer
Experiments", Springer-Verlag.
MicroTSP®, ver.7. (1990) "QMS Quantitative Micro Software", Irvine, California.
www.bentamari.com/ecometry