‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫אנחנו משערים שזאת הכן התשובה הנכונה אבל לא במאת האחוזים!!‬
‫יש לחפש את הפירוש של ההגדרה‬
‫הערות שלי‬
‫דעה שנייה‬
‫‪ (1‬מה מבין ההיגדים הבאים אינו מאפיין מחקר איכותי?‬
‫• מחקר איכותי אינו משתמש בשאלונים כדי לאסוף את נתוניו‬
‫מחקר איכותי בוחן רעיון או גישה‪ ,‬הוא הולך מן המקרה הפרטי אל הכלל )קרוב‬
‫למדעי הרוח(‪ ,‬הנחת המחקר היא מהמציאות הקיימת ולכן היא סובייקטיבית‪ ,‬מערך‬
‫גמיש‪ ,‬חשיבות לדמות החוקר‪ ,‬ניתוח תוכן‪ ,‬מחקר ספירלי‪ .‬המחקר מתחיל באיסוף‬
‫נתונים וממנו נבנים תיאוריות )מהשטח לתיאוריה(‪ .‬מדגיש את השונות בין האנשים ולא‬
‫דמיון בניהם‪ ,‬לעומת מחקר כמותי שהוא מדגיש את הדומה והשווה‪.‬‬
‫התצפית היא דוגמא למחקר איכותי‪.‬‬
‫‪ (2‬חוקר רוצה לבדוק יחסי גומלין בקרב חסידי הרב משולם‪ ,‬השיטה הטובה‬
‫ביותר לאיסוף הנתונים היא?‬
‫• ניסוי‬
‫• ראיון‬
‫• תצפית‬
‫• תוכן‬
‫מערך ניסוי מלא ‪ -‬שיטת מחקר שלחוקר יש שליטה מוחלטת על ה‪-‬מ‪.‬ב‪.‬ת )הוא יכול‬
‫לבצע בו מניפולציה( והוא המתפעל שלו‪ .‬ניתן לטעון שיש קשר סיבתי‪.‬‬
‫תצפית‪ -‬מטפלת בעיקרה בחקר ההתנהגות )לא עוסקת בעמדות וערכם(‪ .‬שיטה זו‬
‫עדיפה כאשר הנבדקים לא רוצים לשתף פעולה‪ ,‬בעיות התבטאות‪ ,‬מנטרל רציה‬
‫חברתית‪ .‬התצפית היא דוגמא למחקר איכותי‪.‬‬
‫‪ .‬בדיקת יעילות מניפולציה‪-‬דרך לבדוק ולאמת שאכן נוצרו הבדלים בין הקבוצות‬
‫כפי שרצה החוקר)שימוש בעוד הגדרה אופרציונלית למשתנה הבלתי תלוי‪-‬יכול להיות‬
‫גם אופרציונליזם מרובה(‪.‬‬
‫ניתוח תוכן ‪ -‬שימוש בנתונים קיימים )הלמ"ס(‪.‬‬
‫ניתוח תוכן כמותי ‪ -‬טבלאות ליווח וניתוחים סטטיסטים‪.‬‬
‫ניתוח תוכן איכותי – ניתוח משמעות התוכן מטקסט כתוב‪ ,‬סיפור‬
‫ראיון אישי מובנה‪ -‬לחוקר יש סדרת שאלות קבועות שהוא שואל בראיון ללא חריגה‬
‫מהמודל שנקבע‪ ,‬אסור להסביר את השאלות‪.‬‬
‫ראיון חצי‪-‬מובנה‪ -‬הראיון לא מובנה‪ ,‬ולא קשיח‪ .‬המראיין זורם עם המרואיין‪ .‬אין‬
‫חשיבות לסדר השאלות‪.‬‬
‫למראיין מספר נושאים שממקד את הנחקר‪.‬‬
‫ראיון לא מובנה‪ -‬המראיין מעלה רק את נושא המחקר וכל המידע נאסף בשיחה‬
‫חופשית‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪" (3‬רחוב הפסגה מספר ‪ , "7‬מה הם אותם המספרים המופיעים על‬
‫הבניינים?‬
‫• אורדינלים – )מעידה על כך שניתן לדרג לפי סדר (‬
‫• נומינלים‬
‫• אינטרוואלים‬
‫• ראציונאלים‬
‫את המשתנים האיכותיים אנו מעוניינים למדוד‪ ,‬וזה נעשה ע"י סולמות ‪:‬‬
‫ניתן להבחין בין‬
‫ערכים )זהות(‬
‫נומינלי )שמי(‬
‫אורדינלי‬
‫אינטרוולי‬
‫מנה‪/‬יחס‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫ניתן‬
‫ערכים‬
‫)סדר(‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לדרג‬
‫ניתן להשוות הפרשים בין‬
‫ערכים‬
‫)הפרש(‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫השוואת מנות\ נקודת‬
‫אפס מוחלטת )יחס(‬
‫‪+‬‬
‫סולם מדידה נומינאלי )שמי(‪ -‬אם יש רצון למיין מין של נחקר )‪ :‬גבר או אישה ‪ ,‬צבע‬
‫עיניים‪ ,‬דת‪ ,‬וכו'(‬
‫סולם מדידה אורדינאלי )סידורי‪ ,‬דירוגי(‪ -‬החוקר קובע יחס בין הקטגוריות‪ .‬היחסים‬
‫יכולים להיות "גדול" או "קטן" או סטאטוס‪ :‬גבוה בינוני או נמוך )‪ .(1 ,2 ,3‬בסולם זה‬
‫אנו יכולים לעשות בדיקה של חציון‪ .‬אנו יכולים לזהות קטגוריות ואף לדרג אותן‪.‬‬
‫הסולם האינטרוואלי )מרווחי(‪ .‬ניתן למדוד מרחק בין קטגוריות )המרחקים בין‬
‫הקטגוריות הם שווים זה לזה‪ ( .‬אנו יכולים להגיד מהו ההפרש בין נתונים )לדוגמא‪-‬‬
‫מעלות טמפ'( ‪ ,‬אולם לא ניתן להכפיל אותם‪ .‬ניתן לבצע מבחנים סטטיסטיים‪ :‬ממוצע‪,‬‬
‫סטיית תקן‪ ,‬פירסון‪ .‬אנו יכולים לזהות את הקטגוריות‪ ,‬יוצרים סדר‪ ,‬ויש אינפורמציה על‬
‫ההפרש בין הקטגוריות‪} .‬קובעים נקודת אפס שרירותית )נירמול(‪ 180 .‬ס"מ זה נקודת‬
‫האפס{‪.‬‬
‫הסולם הרציונאלי )יחס‪ ,‬מנה(‪ .‬מדידת מעלות‪ ,‬גובה‪ ,‬משקל וכו'‪ .‬נקודת האפס‬
‫במדידה היא בכך שנקודת האפס היא נוקדת אפס מוחלטת )ולא נירמול(‪.‬‬
‫נקודת האפס הינה אמיתית‪ ,‬ולא ‪ 0‬שרירותי‪ .‬זאת במקרים של משקל‪ ,‬גובה‪ ,‬אורך‪,‬‬
‫מרחק‪ .‬בסולם הזה אנו יכולים לבצע את כל פעולות החשבון‪.‬‬
‫ככל שהסולם מתקדם יותר )שואף לרציונאלי(‪ ,‬התשובות יותר מדויקות‪ .‬אולם‪ ,‬אנו‬
‫עוסקים במקרים רבים בנתונים שונים שאין להם נקודת אפס‪ ,‬או בנתונים נומינאליים‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪ (4‬החיסרון הבולט בשאלון דואר הוא?‬
‫• אחוז הענות נמוך‬
‫• לא ניתן להגיע לאוכלוסיה רחבה‬
‫• עלות גבוהה יחסית‬
‫• כל התשובות נכונות‬
‫סקר דואר – ניתן להקיף אוכלוסיות גדולות‪ ,‬מחיר זול יחסית‪ ,‬אין השפעה של החוקר‪,‬‬
‫אחוז משיבים נמוך‪.‬‬
‫יכולת הפצתו למספר גדול של נחקרים ללא מגבלה גיאוגרפית ‪,‬זול יותר מראיון בין‬
‫חוקר לנחקר‪ ,‬הבעיה המרכזית בניסוח השאלון היא בכך שהמחבר חייב לנסח את‬
‫השאלון באופן ברור ונהיר לכל קורא פוטנציאלי‪ .‬בשאלון דואר אנו יכולים לשאול‬
‫שאלות חישוביות או מטרידות מכיוון שנחקר יכול לענות על כך שירצה‪.‬אנו יכולים‬
‫לשאול שאלות היסטוריות לגביו‪.‬שאלון זה דומה מאוד לשאלון המובנה‪ ,‬רק שזה מופץ‬
‫בדואר‪ .‬בשאלון דואר אנו מחשיבים כהצלחה מענה של ‪ 50%‬מן הנחקרים‪ .‬איננו יודעים‬
‫מי באמת ענה על השאלון ייתכן וכל המשפחה‪ ,‬ייתכן ורק הילדים ענו‪ -‬לדבר זה יש‬
‫מחיר‪.‬‬
‫‪ (5‬במערך מחקר ניסוי ‪:‬‬
‫• החוקר שולט על המשתנה הבלתי‪-‬תלוי‬
‫• החוקר שולט על המשתנה התלוי‬
‫• החוקר שולט על התוצאות של המשתנה התלוי‬
‫• אף תשובה לא נכונה‬
‫מערך ניסוי מלא ‪ -‬שיטת מחקר שלחוקר יש שליטה מוחלטת על ה‪-‬מ‪.‬ב‪.‬ת )הוא יכול‬
‫לבצע בו מניפולציה( והוא המתפעל שלו‪ .‬ניתן לטעון שיש קשר סיבתי‪.‬‬
‫מערך חצי‪-‬ניסויי‪ -‬משתמשים בסיטואציה שנכפתה עלינו‪ .‬ללא שליטה על ה‪-‬מ‪.‬ב‪.‬ת‪.‬‬
‫אין קבוצת ביקורת‪ .‬ניתן לטעון לקשר פשוט )בלבד(‪.‬‬
‫‪ (6‬כדי להשיג מהימנות בין‪-‬אישית )מהימנות בין חוקרים( גבוהה ‪,‬יש ‪:‬‬
‫• לדאוג כי התצפית תהיה מובנית וכי הקטגוריות תהינה ברורות‪.‬‬
‫• לדאוג למספר רב של חוקרים\שופטים‬
‫• לבדוק מהימנות השחזור קודם לכן‬
‫• אף תשובה לא נכונה‬
‫מהימנות‪ .‬רמת המידה בה כלי המדידה בו אנו משתמשים משוחרר מטעויות מקריות‪,‬‬
‫גודלה נקבע עפ"י היחס שבין השונות האמיתית לשונות הנצפית‪ ,‬היא בודקת עד כמה‬
‫כלי מדידה הוא שיטתי ועקבי )באיזה מידה אם נחזור על המדידה מספר פעמים נקבל‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫את אותה תוצאה או תוצאה דומה( ‪ ,‬טעות קבועה לא משפיעה על המהימנות‪ .‬מהימנות‬
‫בודקת תמיד ‪ 1‬תכונה ‪ 1‬שיטה לאותם נבדקים‪.‬‬
‫מהימנות בין‪-‬אישית‪ -‬כאשר שני חוקרים שונים‪ ,‬מקבלים את אותן התוצאות‪ ,‬ע"י‬
‫שימוש בכלי מדידה דומים‪ ,‬כמו כן רגיש לטעויות מקריות שקשורות בסובייקטיביות של‬
‫מעריך‪.‬‬
‫מהימנות השחזור ‪ -‬כאשר מחקרים עוקבים‪ ,‬ע"י אותו חוקר ובכלים דומים‪ ,‬מקבלים‬
‫תוצאות דומות‪.‬‬
‫‪ (7‬איזה קשר )מתאם( נקבל בין מספר התשובות הנכונות במבחן לבין‬
‫מספר התשובות השגויות במבחן?‬
‫• מתאם שלילי‬
‫• מתאם חיובי‬
‫• מתאם אפס‬
‫• אי‪-‬אפשר לדעת‬
‫הסבר‪ ,‬ככל שמספר התשובות נכונות עולה כך מספר התשובות השגויות יורד‪.‬‬
‫מתאם חיובי ‪-‬כאשר שני המשתנים עולים או יורדים ביחד‪) .‬לדוגמא "ככל שההשכלה‬
‫עולה השכר עולה"(‬
‫מתאם שלילי – יחס הפוך בין המשתנים‪) .‬לדוגמא "ככל שמבצעים יותר כושר כך‬
‫המשקל יורד"(‬
‫מתאם אפס – אין כלל קשר בין המשתנים‬
‫קורלציה )התאמה( ‪ -‬ביסוס קשר בין המשתנים הרלוונטיים‪.‬‬
‫המידה המדויקת לפיה יש קורלציה בין שני משתנים תלויה בחישוב של קורלציה‬
‫מוקדמת – במדד פירסון תוצאה שבין )‪ (-1‬ל – )‪ (1‬מספקת קורלציה שלילית או חיובית‪.‬‬
‫תוצאת )‪ (0‬פירושה העדר קורלציה‪ .‬לפעמים העדר קורלציה מפתיע וסותר הנחות‬
‫תיאורטיות‪.‬‬
‫‪" (8‬דתי‪ ,‬הוא אדם המאמין בקיומו של ה'" ‪ ,‬זוהי ?‬
‫• הגדרה נומינאלי‬
‫• השערה אמפירית‬
‫• הגדרה אופרציונלית‬
‫• תשובות א‪ +‬ב נכונות‬
‫הגדרה נומינאלית ‪-‬הגדרה מילונית‪ ,‬תיאורית‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫טענה אמפירית ‪ -‬מבוססת על עובדות‪ ,‬ואשר ניתן לאשרה או להכחישה ע"י איסוף‬
‫עובדות ובדיקתן‪ .‬משפט אמפירי‪ ,‬הנו משפט‪ ,‬שניתן להציע הליך או פרוצדורה‬
‫מחקרית ואתגרה הוא להוכיח את אישורה או להכחישה‪.‬‬
‫טענה שניתן לבדוק באופן כמותי ) לא מטפל בערכים ותחושות (‪ ,‬טענה עובדתית‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪/‬אופרטיבית‪/‬תצפיתית ‪-‬אך וכיצד נבדוק את המשתנים‬
‫במחקר הספציפי‪ .‬לכל הגדרה נומינלית אחת יש הרבה הגדרות תצפיתיות אפשריות‪.‬‬
‫איך חוקרים רוצים \ בוחרים לראות את ההגדרה הנומינאלית‪.‬‬
‫טענה נורמטיבית ‪-‬מטפל בערכים ותחושות‬
‫‪... (9‬‬
‫‪.... (10‬‬
‫חברת תרופות רוצה לבחון את השפעתה של תרופה חדשה על‬
‫‪(11‬‬
‫הורדת לחץ הדם‪ ,‬לשם כך חולקו ‪ 200‬איש ‪ ,‬מחציתם חולי לב והשאר‬
‫אנשים בריאים לשתי קבוצות ‪:‬‬
‫א‪ .‬קבוצת ניסוי אשר מקבלת את התרופה‬
‫ב‪ .‬קבוצת ביקורת אשר מקבלת תרופת דמה‬
‫כל אחד ממשתתפי המחקר בחר בעצמו האם ברצונו להיות בקבוצת‬
‫הניסוי או הביקורת‪ .‬לשמחת חברת התרופות תוצאות המחקר אכן הראו‬
‫כי לחץ הדם בקבוצת הניסוי היה נמוך יותר מאשר קבוצת הביקורת ‪ ,‬מה‬
‫האיום העלול לפגוע במחקר ?‬
‫• סלקציה‬
‫• תמותה מחקרית‬
‫• הבשלה‬
‫• שינוי בכלי המחקר‬
‫סלקציה‪ -‬התאמה מתאימה בין קבוצת הביקורת לקבוצת ניסוי‪.‬‬
‫ברירה\סלקציה ‪-‬איום זה מדבר על כך שמראש‪ ,‬כבר בתחילת הניסוי היו הבדלים בין‬
‫‪ 2‬הקבוצות‪,‬במשתנים שקשורים למאפייני נבדק ועשויים לשמש כהסבר חלופי‪.‬‬
‫תמותה מחקרית ‪-‬נחקרים לא זמינים בין המדידה הראשונה לשנייה )פוטרו מהעבודה‪,‬‬
‫עברו תפקיד וכו(‪.‬‬
‫הבשלה‪ -‬תהליכים פנימיים שמתרחשים אצל הנבדק‪ .‬ככל שהזמן גדול יותר זה‬
‫משמעותי יותר‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫מהו הקושי המרכזי של המחקר הנארטיבי )סיפור חיים( )למשל‬
‫‪(12‬‬
‫המחקר של ליבליך ועימותיה "מחפשים ומוצאים"( ?‬
‫• תוקף חיצוני\ יכולת הכללה‬
‫• השגת נתונים‬
‫• סלקציה‬
‫• הבשלה‬
‫תוקף‪ -‬בודק האם כלי המדידה מדד )ע"י קריטריון הערכה( את מה שהוא אמור‬
‫למדוד? מודדים את ההלימה או חפיפה מלאה בין ההגדרה האופרציונלית לבין משתנה‬
‫תיאורטי אותו אמורים למדוד‪ .‬הגדרתו של הקריטריון‪ :‬המדדים יחשבו כתקפים כאשר‬
‫אותם מדדים ימדדו את התכונה שהחוקר מעוניין במדידתה ואותה בלבד‪ .‬חסם עליון‬
‫לתוקף =<מהימנות‪ .‬מדד יכול להיות מהימן אך לא תקף‪ ,‬אולם אם הוא תקף‪,‬‬
‫הרי הוא מהימן‪.‬‬
‫יש ‪ 4‬סוגי תוקף שקשורים למערך המחקר‪/‬ניסוי;‪.1‬תוקף פנימי ‪.2‬תוקף מבנה‬
‫‪.3‬תוקף מסקנה סטטיסטית)תמ"ס( ‪.4‬תוקף חיצוני‪.‬‬
‫תוקף מסקנה סטטיסטית‪-‬עוצמת קשר בין נתוני האוכלוסייה למסקנה שהוסקה מהמדגם‪,‬האם הקשר‬
‫שהתגלה משקף מצב אמיתי באוכלוסיה' או שהינו מקרי‬
‫תוקף חיצוני‪ -‬תיקוף של ההגדרות התצפיתיות מגורמים חיצונים )חוקרים אחרים(‪.‬‬
‫המידה שבה ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם מחוץ למעבדה או לתנאים‬
‫הספציפיים שבו נערך המחקר‪,‬‬
‫הכוונה‪ -‬קשור ביכולת להכליל את ממצאי הניסוי מעבר לנבדקים‬
‫שהשתתפו במחקר‪,‬מעבר למועד בו הוא נערך‪,‬ומעבר למקום בו הוא נערך‪) .‬לדוגמא ‪:‬כאשר עושים ניסוי‬
‫עם צעירים‪-‬לא ניתן להכליל למבוגרים‪,‬כאשר עושים ניסוי בישראל‪-‬לא ניתן להכליל למדינה אחרת‪(.‬‬
‫הכללה אמפירית ‪ -‬ניסוח של כללים המבטאים קשרים בין‪..‬‬
‫סלקציה‪ -‬התאמה מתאימה בין קבוצת הביקורת לקבוצת ניסוי‪ .‬סלקציה‪/‬ברירה‪-‬איום‬
‫זה מדבר על כך שמראש‪ ,‬כבר בתחילת הניסוי היו הבדלים בין ‪ 2‬הקבוצות‪,‬במשתנים‬
‫שקשורים למאפייני נבדק ועשויים לשמש כהסבר חלופי‪.‬‬
‫צמד חוקרים רוצה לבחון את השינויים שחלו במתיישבי יהודה‬
‫‪(13‬‬
‫והשומרון מאז החלה תקופת ההתיישבות‪ ,‬לשם כך דגמו מספר כתבות‬
‫מתקופות שונות בעיתון המבטא את המתיישבים‪ ,‬נבחנו ההתייחסות‬
‫השונות לתהליך השלום בשיטה הבאה‪:‬‬
‫• ניתוח תוכן‬
‫• תצפית משתתפת‬
‫• מחקר נארטיבי‬
‫• מחקר ארכוני‬
‫צופה משתתף‪ -‬יודעים שהוא זר‪ ,‬אולם הוא שומר על שכל הקודים של החברה אותה‬
‫הוא חוקר‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫צופה טהור‪ :‬חוקר חברה זרה‪ ,‬כאשר כולם יודעים שהוא זר‪.‬‬
‫משתתף טהור‪ :‬סמוי‪ ,‬וחוקר את החברה שלו )או דומה לו(‪.‬‬
‫משתתף צופה‪ :‬משתתף‪ ,‬אולם כולם יודעים שהוא עושה מחקר‪.‬‬
‫ניתוח תוכן ‪ -‬שימוש בנתונים קיימים )הלמ"ס= מפקד האיכלוסין(‪.‬‬
‫ניתוח תוכן כמותי ‪ -‬טבלאות ליווח וניתוחים סטטיסטים‪.‬שואלים כמה פעמים‬
‫מופיעה כל הגדרה תצפיתית יש צורך במיומנות גבוהה של החוקר‪.‬‬
‫ניתוח תוכן איכותי ‪ -‬ניתוח משמעות התוכן מטקסט כתוב‪,‬‬
‫סיפור ניתוח התרשמותי של החוקר לאחר שיש לו ידע בתחום בו הוא מטפל‪.‬‬
‫מחקר איכותי נרטיבי ‪-‬מבוסס על ראיון חצי מובנה‪ , .‬בכיוון של אישיות גוררת סיפור‪.‬‬
‫ובסופו ניתוח תוכן )טקסט(‪ .‬סיפורי חיים המאופיינים עפ"י תוכנם ועפ"י המבנה שלהם‪.‬‬
‫נסוגי מחקר‪:‬‬
‫מחקר אכרוני‪-‬חוקרים חברה אחת בנקודת זמן אחת‪ .‬מחקר מצומצם יחסית‪ .‬החוקר‬
‫משווה את החברה עם חומר תיאורטי על חברות דומות‪ .‬ההשוואה על חברות אחרות‬
‫נעשה בזמן ניתוח הנתונים‪ .‬נערך בפרק זמן קצר )של שנה שתיים(‬
‫סינכרוני‪-‬מחקר שמשווה בין שתי חברות‪,‬בנקודת זמן אחת‪.‬מחקר מקיף יחסית)לדוגמה‪:‬חיי חברה של‬
‫נוער בישראל לעומת נוער ביפן בשנות ה‪.(2000-‬‬
‫דיאכרוני‪-‬צפייה בחברה אחת‪,‬בנקודות זמן שונות‪ .‬מחקר ארוך טווח‪,‬שבוחן שינויים בזמן)חיי חברה של‬
‫נערים בישראל בשנות ה‪ 60-‬לעומת שנות ה‪.(2000-‬‬
‫המרכז הארצי לבחינות בגרות והערכה פיתח מתכונת חדשה‬
‫‪(14‬‬
‫לבחינה פסיכומטרית‪ ,‬הבחינה הועברה ל ‪ 500‬איש בתחילת ינואר ‪99‬‬
‫ופעם נוספת הועברה הבחינה לאותם אנשים ביולי ‪ , 99‬מה ביקשו‬
‫החוקרים לבדוק ?‬
‫• מהימנות שחזור‬
‫• מהימנות בינ‪-‬אישית \ מהימנות בין שופטים‬
‫• תוקף פנימי‬
‫• תוקף נראה‬
‫תוקף פנימי‪ -‬הפעלת משתנה בלתי תלוי על משתנה תלוי‪ ,‬באמצעותו מגלים שהשינוי‬
‫שצפינו קרה‪ ,‬והכך אנו יכולים לקבוע שהמשתנה הבלתי תלוי הוא ולא משתנה נוסף‬
‫אחר‪,‬חיצוני או זר לניסוי‪,‬הינו הסיבה לתוצאה‪ ,‬ולפיכך יצר את ההבדלים בתוצאות‬
‫הניסוי )במשתנה התלוי( ולפיכך לומר שיש כאן סיבתיות‪.‬‬
‫תוקף נראה – תוקף תוכן הערכה סובייקטיבית של החוקר בהקשר למדדים האמורים‬
‫לייצג או לאפיין את ההגדרה הנומינאלית של המשתנה‪ .‬החוקר יבחן את השאלות‬
‫ששאל מול הנחקרים‪ ,‬וכך יבדוק את הרלוונטיות של השאלות השונות‬
‫תוקף תוכן בודק האם כלי המדידה מייצג את כל עולם התוכן שהוא אמור לייצג‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫מהימנות‪ -‬כאשר אנו חוזרים ומודדים פעם נוספת באותו כלי ונקבל את אותם תוצאות‬
‫מהימנות בין‪-‬אישית‪ -‬כאשר שני חוקרים שונים‪ ,‬מקבלים את אותן התוצאות‪ ,‬ע"י‬
‫שימוש בכלי מדידה דומים‪.‬‬
‫מהימנות השחזור ‪ -‬כאשר מחקרים עוקבים‪ ,‬ע"י אותו חוקר ובכלים דומים‪ ,‬מקבלים‬
‫תוצאות דומות‪.‬‬
‫לפניך שני נוסחים לאותה שאלה‪:‬‬
‫‪(15‬‬
‫א‪" .‬יש הטוענים כי עישון חשיש במידה מבוקרת משפר את מצב‪-‬הרוח‬
‫ואינו מזיק לבריאות‪"...‬‬
‫ב‪" .‬האם אתה נוהג לעשן חשיש"?‬
‫ציין איזה מבין הקביעות היא נכונה‪.‬‬
‫• נוסח א' יביא לתשובות אמיתיות יותר‪ ) .‬בשחזורים‪ ,‬זאת התשובה (‬
‫• נוסח א' שגוי משום שזו שאלה מוטה‪ ) .‬נראה לי נכון יותר (‬
‫• נוסח ב' יביא לתשובות אמיתיות יותר ‪.‬‬
‫• נוסח ב' יוביל יותר אנשים להודות בעישון חשיש‪.‬‬
‫שאלה מוטה‪ -‬מנסחים בכוונה בצורה מוטה על מנת לאפשר ליותר אנשים לענות‬
‫בכנות למשל רוב האנשים מרמים את מס הכנסה מה לגביך )ע"פ דנה פרג(‬
‫)לפי דעתנו‪ (:‬אנו חוששים שהנחקר לא ייתן תשובות שאנו החוקרים מעוניינים שיענה‪ ,‬ולכן אנו מנסחים‬
‫את השאלות כך שהתשובות יהיו "לטובתנו"‪.‬‬
‫)ע"פ המחברת"‪ ,‬אבל לא נראה לי קשור( אנו חוששים שהנחקר לא ייתן תשובות נכונות‪ ,‬משתמשים‬
‫בשאלות מוטות ע"מ לבטל דעות קדומות ומוסכמות חברתיות‪.‬‬
‫ציפיות החוקר כנבואה שמגשימה את עצמה‪-‬מכיוון שלחוקר יש ציפיות)השערות ניסוי( הוא עלול‬
‫בצורה לא מודעת להעביר אותן לנבדקים ולהטות בכך את הניסוי‪.‬הציפיות עלולות ליצור שונות שיטתית‬
‫טעותית‪-‬כי היחס של החוקר יהיה שונה בין הקבוצות‪,‬באופן שינסה למצוא את ההבדלים שהחוקר מצפה‬
‫להן מראש‪.‬‬
‫קשר פשוט ניתן לבדוק ע"י ______ ואילו קשר סיבתי ניתן לבחון‬
‫‪(16‬‬
‫ע"י __________‬
‫• מערך קורלטיבי ומערך ניסוי‬
‫• מערך ניסוי ומערך קורלטיבי‬
‫• מושגים חד‪-‬מימדים ומושגים רב‪-‬מימדים‬
‫• מושגים רב‪-‬מימדים ומושגים חד‪-‬מימדים‬
‫* קורלטיבי‪ ,‬מוצא קשר פשוט‪ ,‬מערך ניסוי‪ ,‬מוצא קשר סיבתי‪.‬‬
‫קשר פשוט – יש קשר כלשהוא בין ‪ X‬ל ‪. Y‬‬
‫א‪ .‬יכול להיות משתנה שלישי שפועל על שני שתנים‬
‫ב‪ .‬יכול להיות שהיה זה צירוף מקרי בין שני משתנים‬
‫ג‪ .‬יכול להיות קשר סיבתי בין המשתנים‪ -‬גורמי סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫קשר סיבתי –‪ X‬הנו הסיבה ל ‪ .Y‬התנאים הכרחיים על מנת להסיק סיבתיות )שמשתנה‬
‫א' גורם למשתנה ב'(‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המשתנה התלוי מופיע לפני המשתנה הבלתי תלוי‬
‫אין משתנים מתערבים \ אין הסברים חלופיים \ הפרכת הסברים נוספים‬
‫יש קשר בין המשתנים \ קשר סטטיסטי‬
‫מערך קורלטיבי )קשרי(‪ -‬מודל שבכוחו לבטא קיומו של קשר בין שני משתנים‪,‬‬
‫בודקים את ההשפעה של פעולה שבוצעה‪ .‬ביצוע נירמול‪ :‬מדידה ראשונה – נקודת‬
‫האפס‪ ,‬שואלים שאלות‪ ,‬נותנים ציונים וכו'‪ .‬ביצוע פעולה כלשהיא )שכנוע‪ ,‬למידה‪,‬‬
‫הצגה וכו'( מדידה שניה‪ .‬ובכך קביעת קשר ועוצמתו‪ .‬ניתן לטעון לקשר פשוט )בלבד(‬
‫מערך ניסוי מלא ‪ -‬שיטת מחקר שלחוקר יש שליטה מוחלטת על ה‪-‬מ‪.‬ב‪.‬ת )הוא יכול‬
‫לבצע בו מניפולציה( והוא המתפעל שלו‪ .‬ניתן לטעון שיש קשר סיבתי‪.‬‬
‫מושג חד מימד ‪ -‬מושג שמצוי על רצף אחד )לדוגמא‪ :‬טמפרטורה‪ -‬קרה או חמה(‪.‬‬
‫מושג דו מימדי ‪ -‬מושג שמצוי על מספר מימדים‪ ,‬מכיל מספר משתנים )לדוגמא‪ :‬מזג‬
‫האוויר )מושג( הכולל בתוכו‬
‫רמת טמפ'‪ ,‬מצב הרוח‪ ,‬גשום\לא גשום וכו' )מספר‬
‫משתנים חד‪-‬מימדים(‪.‬‬
‫‪(17‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החיסרון המרכזי של "תוקף נראה" הוא‪:‬‬
‫תלוי בהערכה הסובייקטיבית של החוקר‬
‫בדר"כ קשה לבדיקה‬
‫הוא אינו ממצה‬
‫הוא אינו בלעדי‬
‫תוקף נראה – תוקף תוכן ‪ :‬הערכה סובייקטיבית של החוקר בהקשר למדדים האמורים‬
‫לייצג או לאפיין את ההגדרה הנומינאלית של המשתנה‪ .‬החוקר בוחן את השאלות‬
‫ששאל מול הנחקרים‪ ,‬וכך בודק את הרלוונטיות של השאלות השונות‪.‬‬
‫תהליך זה בנוי כך שאנו באופן לוגי רואים לגבי כל הגדרה והגדרה האם היא ממצה‬
‫והאם היא גם בלעדית‪.‬‬
‫בשאלון שהופץ בקרב משרתי הקבע בחיל מסוים הופיעה השאלה‬
‫‪(18‬‬
‫הבאה‪" :‬האם בתקופה האחרונה קודמת או הורדת בדרגתך?" מהי‬
‫הבעיה בשאלה זו?‬
‫• זוהי שאלה בכפולה‪ ,‬בת שני חלקים אשר התשובה עליהם אינה זהה‬
‫• זוהי שאלה מאיימת‬
‫• השאלה כללית מדי‬
‫• השאלה ספציפית מידי‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫במסגרת קורס שיטות מחקר הוטל על הסטודנטים לחבר שאלון‬
‫‪(19‬‬
‫ולבדוק את מהימנותו ותקיפותו‪ ,‬בבדיקת המהימנות מסתבר שהשאלון‬
‫מהימן‪ ,‬אחד הסטודנטים אמר "אין כל טעם לבדוק תוקף"‪ ,‬הסטודנט‪:‬‬
‫• צודק כי יש לבדוק קודם תוקף ואחר‪-‬כך מהימנות‬
‫• צודק מכיוון ששאלון מהימן בהכרח תקף‬
‫• לא צודק כי אין קשר בין מהימנות לתוקף‬
‫• לא צודק כי שאלון מהימן הוא לא בהכרח תקף‬
‫)מתוך דבריו של לובל‪ ,‬זאת התשובה ‪ ,‬מהימן= לא תקף‪ ,‬תקף בהכרח מהימן(‬
‫הקשר בין תוקף למהימנות ‪ :‬אם מבחן הוא מהימן‪ ,‬תוצאותיו לא בהכרח גם תקפות‪.‬‬
‫מהימנות היא חסם עליון לתוקף‪ .‬משמע‪ :‬ייתכן שהתוצאות יציבות‪ ,‬אך לא ניתן להסיק‬
‫מהן את המסקנות הנחוצות לנו‪ ,‬הפרשנות שלנו אינה תקפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר מבחן‬
‫אינו מהימן‪ ,‬הוא גם לא יהיה גם תקף – אם יש הרבה רעש וחוסר יציבות‪ ,‬אז אנחנו‬
‫כנראה לא מצליחים למדוד בהצלחה את מה שהתכוונו למדוד‪ .‬אם המבחן הוא תקף‪,‬‬
‫הוא כנראה גם מהימן‪.‬‬
‫תוקף שאלון‪ -‬יש לגבי תוקף מלא שאלות‪ ,‬החוקר שואל עצמו האם השאלה ה‪ 1-‬היא‬
‫תוקף מלא‪ ,‬ה‪ 2-‬וכך הלאה עד שהוא מגיע לכך שהשאלות יוצרות תוקף מלא‪.‬יש תוקף‬
‫כאשר כלי המחקר בדק רק את שהחוקר רצה לבדוק‬
‫שאלון מהימן‪ -‬כשאר אנו חוזרים ומודדים פעם נוספת את אותו שאלון ומקבלים את‬
‫אותם תוצאות ‪.‬‬
‫על השאלה "כמה ספרים קראת בשנה האחרונה" ענה הנשאל –‬
‫‪(20‬‬
‫"‪ "4‬אף שלאמיתו של דבר לא קרא אף ספר‪ .‬תשובה זו מדגימה את‬
‫התופעה של ‪:‬‬
‫• רצייה חברתית‬
‫• הבשלה‬
‫• היסטוריה‬
‫• הטייה למתן תשובות כמותיות לעומת תשובות איכותיות‬
‫רצייה חברתית ‪ -‬נטיית הנבדקים בהתייחסות לתופעה או קבוצה‪ ,‬להתנהג או לענות‬
‫עפ"י הדרך שהקבוצה מצפה מאיתנו להתנהג‪ ,‬ולא עפ"י דעתנו האישית‪ .‬ובכך לא‬
‫להצטייר כחריגים אלא דווקא כנורמאליים‪ .‬בדר"כ אנשים לא עונים בכנות לנושאים‬
‫רגישים חברתית‪.‬‬
‫‪(21‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מתי יעדיף החוקר להשתמש בשאלות סגורות על‪-‬פני פתוחות?‬
‫כאשר המוטיבציה של הנחקר נמוכה‬
‫כאשר חסר לו ידע בתחום‬
‫כאשר רצונו לעמוד על תהליכים אשר הביאו את הנחקר לדעה מסוימת‬
‫כאשר יכולת הביטוי של הנחקר גבוהה‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪(22‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהשערה "ילדים בכורים שתלטנים יותר משאר הילדים"‪,‬‬
‫משתנה תלוי‪ -‬שתלטנות ומשתנה בלתי תלוי –סדר\מיקום הילדים‬
‫במשפחה‬
‫משתנה תלוי‪ -‬סדר\מיקום הילדים במשפחה ומשתנה בלתי תלוי –‬
‫שתלטנות‬
‫משתנה תלוי‪-‬ילד בכור או לא בכור ומשתנה בלתי תלוי – שתלטנות‬
‫משתנה תלוי‪ -‬שתלטנות ומשתנה בלתי תלוי – ילד בכור או לא בכור‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ -‬כאשר חוקר סבור שתופעה מסוימת נובעת מתופעה אחרת‬
‫‪.‬המשתנה המהווה את הסיבה לתופעה נקרא בלתי תלוי‬
‫משתנה תלוי‪ -‬מהווה את התוצאה לאותה סיבה‪.‬‬
‫אופציה שנייה של תשובות אפשריות‪:‬‬
‫• המשתנה התלוי שמי והמשתנה הבלתי‪-‬תלוי שמי‬
‫• המשתנה התלוי אורדינאלי והמשתנה הבלתי‪-‬תלוי שמי‬
‫• המשתנה התלוי אינטרוולי והמשתנה הבלתי‪-‬תלוי אורדינאלי‬
‫• המשתנה התלוי אורדינלי והמשתנה הבלתי‪-‬תלוי אורדינאלי‬
‫ אם אנחנו קובעים כי המשתנה בלתי תלוי –סדר\מיקום הילדים במשפחה אזי‬‫והמשתנה הבלתי‪-‬תלוי אורדינאלי‪ .‬אך אם קבענו כי ‪ :‬המשתנה בלתי תלוי – ילד‬
‫בכור או לא בכור אזי המשתנה הבלתי‪-‬תלוי שמי‪.‬‬
‫לפי דעתנו משתנה תלוי ="שתלטנות" נקבע ע"י הסולם הרציונאלי )יחס( אבל זה לא מופיע באופציות‪,‬‬
‫ואנחנו לא יודעים אם מדובר ברמה מסוימת של "שתלטנות"‪ -‬אורדינאלי‪ ,‬או האם מדובר בהגדרה‬
‫"שתלטן" "לא שתלטן" ‪ -‬שמי‬
‫סולם מדידה נומינאלי )שמי(‪ -‬אם יש רצון למיין מין של נחקר )‪ :‬גבר או אישה ‪ ,‬צבע עיניים‪ ,‬דת‪ ,‬וכו'(‬
‫סולם מדידה אורדינאלי )סידורי‪ ,‬דירוגי(‪ -‬החוקר קובע יחס בין הקטגוריות‪ ,‬יכולים לעשות בדיקה של‬
‫חציון‪ ,‬יכולים לזהות קטגוריות ואף לדרג אותן‪.‬‬
‫הסולם האינטרוואלי )מרווחי(‪ .‬ניתן למדוד מרחק בין קטגוריות‪,‬להגיד מהו ההפרש בין נתונים‪ ,‬אולם‬
‫לא ניתן להכפיל אותם‪ .‬ניתן לבצע מבחנים סטטיסטיים‪ :‬ממוצע‪ ,‬סטיית תקן‪ ,‬פירסון‪.‬‬
‫הסולם הרציונאלי )יחס‪ ,‬מנה(‪ .‬מדידת מעלות‪ ,‬גובה‪ ,‬משקל וכו'‪.‬‬
‫‪(23‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ההשערה "ככל שאוכלים יותר משמינים יותר"‬
‫ניתנת לחקירה אימפרית‬
‫השערה טאוטולגית ולכן אינה ניתנת לחקירה אימפרית‬
‫אין בהשערה קבוצת השוואה ולכן אינה ניתנת לחקירה אמפירית‬
‫ההשערה מביעה תפיסת סובייקטיבית של אנשים ולכן אינה ניתנת‬
‫לחקירה אמפירית‬
‫מעגלית‪ ,‬ולכן אינה ניתנת לחקירה אמפירית‪ -) .‬הופיע במבחן אחר(‬
‫השערה טאוטולגית‪ -‬טענה נכונה‪ ,‬בתוך ניסוח המשפט מסתתרות כל האפשרויות‬
‫הקיימות‪ ,‬ולמעשה הוא ממצה את כל האפשרויות באופן שאין צורך לאסוף נתונים‬
‫וניתוחן )לדו'‪" :‬כל הבנים אינם בנות"‪" ,‬כאשר יש שני פתרונות אפשריים לבעיה‪,‬‬
‫הנבדקים יבחרו בפתרון האחד או בפתרון האחר"(‪.‬‬
‫השערה מעגלית‪-‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪(24‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מה ההבדל בין ההגדרה נומינאלית לבין הגדרה אופרצונלית ?‬
‫נומינאלית היא מושגית ואופרצונלית היא ביצועית‬
‫נומינאלית היא הרכבית ואופרצונלית היא מבנית‬
‫נומינאלית היא מבנית ואופרצונלית היא הרכבית‬
‫נומינאלית היא ביצועית ואופרצונלית היא מושגת‬
‫הגדרה אופרציונלית‪/‬אופרטיבית‪/‬תצפיתית ‪-‬אך וכיצד נבדוק את המשתנים‬
‫במחקר הספציפי‪ .‬לכל הגדרה נומינלית אחת יש הרבה הגדרות תצפיתיות אפשריות‪.‬‬
‫איך חוקרים רוצים \ בוחרים לראות את ההגדרה הנומינאלית‪ – .‬ביצועית‪.‬‬
‫הגדרה נומינאלית‪ -‬הגדרה מילונית‪ ,‬תיאורית‪ .‬מה חוקרים – נומינלי‪.‬‬
‫מושג\מונח‬
‫מושגית=‬
‫הגדרה שהיא הרכבית‪-‬‬
‫הגדרה שהיא מבנית –‬
‫‪(25‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קשר מדומה היא‪:‬‬
‫קשר שנמצא תחילה בין משתנים אך לאחר הוספת משתנה ביקורת‬
‫התגלה כי הקשר המקורי לא אמיתי‪.‬‬
‫קשר שהתקבל בעקבות שינוי של נתוני המחקר‬
‫קשר שהתקבל עקב טעות חישובית‬
‫קשר חלקי בין משתנים‬
‫קשר מדומה ‪-‬משתנה מתערב חיצוני\ גורם מתערב )‪ ,(Z‬המשפיע גם על ‪ X‬וגם על ‪.Y‬‬
‫ניתן להסיק זאת רק מטבלה תלת משתנית‪.‬‬
‫בארגון גדול נמצא כי קיים קשר שלילי בין שנות הוותק של העובד‬
‫‪(26‬‬
‫לבין מספר היעדרויות ממקום העבודה‪ .‬בדיקה נוספת של נתוני המחקר‬
‫הרתה כי לבעלי וותק רב בארגון אין ילדים קטנים בבית על כן פוחתים‬
‫מספר היעדרויות‪ ,‬מהו התיאור הסכמתי המתאים לממצאים?‬
‫• ‪Y < --X‬‬
‫• ‪X <-– Y‬‬
‫• ‪Y < -- Z < --X‬‬
‫• ‪X < -- Z < --Y‬‬
‫בנוסף לכך‪:‬‬
‫מזויף)עקיף‪-‬ארטיפקט(‪)BFA-‬המתאם בין ‪ A‬ל‪ B-‬מזויף‪:‬מצב כלכלי משפיע על‬
‫מראה חיצוני‪ ,‬וכן משפיע על הצלחה עם בני‪-‬זוג( מותנה‪ BA-‬בתנאי ‪)D‬עבירת תנועה‬
‫גורמת לדו"ח בתנאי שהיה שם שוטר( משתנה ייחוס‪-‬משתנה שהחוקר לא יכול‬
‫להתערב‪/‬להפעיל מניפולציה )מין‪,‬מוצא‪,‬השכלה‪,‬גובה(‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪(27‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מה מבין הדברים הבאים מהווה קושי מרכזי במחקר אורך?‬
‫תמותה מחקרית‬
‫מערך מחקרי‬
‫תוקף פנימי‬
‫מהימנות השחזור‬
‫מחקר אורך‪ -‬מחקר בו יש דגימות שונות לאורך זמן‪.‬‬
‫תמותה מחקרית‪ -‬נחקרים לא זמינים בין המדידה הראשונה לשניה )פוטרו מהעבודה‪,‬‬
‫עברו תפקיד‪ ,‬מתו במהלך הזמן וכו(‪.‬‬
‫מערך מחקרי – תוכנית עבודה‪ ,‬באמצעותה החוקר מוציא מן הכוח אל הפועל את‬
‫ההשערות שהוא ניבא למצוא במחקר זה‪ .‬החוקר יבחר את המודל המחקרי היעיל‬
‫ביותר לדעתו שבאמצעותו הוא יאשש את השערותיו‪.‬‬
‫תוקף פנימי‪ -‬הפעלת משתנה בלתי תלוי על משתנה תלוי‪ ,‬באמצעותו מגלים שהשינוי‬
‫שצפינו קרה‪ ,‬והכך אנו יכולים לקבוע שהמשתנה הבלתי תלוי הוא ולא משתנה נוסף‬
‫אחר‪,‬חיצוני או זר לניסוי‪,‬הינו הסיבה לתוצאה‪ ,‬ולפיכך יצר את ההבדלים בתוצאות‬
‫הניסוי )במשתנה התלוי( ולפיכך לומר שיש כאן סיבתיות‪.‬‬
‫מהימנות השחזור ‪ -‬כאשר מחקרים עוקבים‪ ,‬ע"י אותו חוקר ובכלים דומים‪ ,‬מקבלים‬
‫תוצאות דומות‬
‫‪(28‬‬
‫מה מבין הדברים הבאים מהווה קושי מרכזי למחקר הנערך על‪-‬ידי‬
‫תצפית משתתפת?‬
‫• רצייה חברתית‬
‫• תמותה מחקרית‬
‫• יצירת הגדרות אופרציונליות‬
‫• תוקף פנימי‬
‫הגדרה אופרציונלית‪/‬אופרטיבית‪/‬תצפיתית ‪-‬אך וכיצד נבדוק את המשתנים‬
‫במחקר הספציפי‪ .‬לכל הגדרה נומינלית אחת יש הרבה הגדרות תצפיתיות אפשריות‪.‬‬
‫איך חוקרים רוצים \ בוחרים לראות את ההגדרה הנומינאלית‪.‬‬
‫תמותה מחקרית‪ -‬נחקרים לא זמינים בין המדידה הראשונה לשניה )פוטרו מהעבודה‪,‬‬
‫עברו תפקיד וכו(‪.‬‬
‫רצייה חברתית ‪ -‬נטיית הנבדקים בהתייחסות לתופעה או קבוצה‪ ,‬להתנהג או לענות‬
‫עפ"י הדרך שהקבוצה מצפה מאיתנו להתנהג‪ ,‬ולא עפ"י דעתנו האישית‪ .‬ובכך לא‬
‫להצטייר כחריגים אלא דווקא כנורמאליים‪ .‬בדר"כ אנשים לא עונים בכנות לנושאים‬
‫רגישים חברתית‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫מה משותף בין המחקר על בית‪-‬המשפט העליון לבין המחקר על‬
‫‪(29‬‬
‫חופש הביטוי של העיתונות?‬
‫• שניהם סקרים‬
‫• שניהם נעשו ע"י ראיונות‬
‫• שניהם מחקרים איכותיים‬
‫• שניהם מחקרי אורך‬
‫‪(30‬‬
‫חוקר המשתמש במחקרו לצורך תכנון קהילתי‪ ,‬בנתונים מתוך‬
‫מפקד האוכלוסין פועל לפי שיטת ‪:‬‬
‫• מחקר ארכיוני \ ארכוני‬
‫• ניתוח תוכן‬
‫• ניסוי‬
‫• תצפית משתתפת‬
‫מחקר ארכיוני‪-‬‬
‫אין הגדרות‬
‫מחקר אכרוני‪-‬חוקרים חברה אחת בנקודת זמן אחת‪ .‬מחקר מצומצם יחסית‪ .‬החוקר‬
‫משווה את החברה עם חומר תיאורטי על חברות דומות‪ .‬ההשוואה על חברות אחרות‬
‫נעשה בזמן ניתוח הנתונים‪ .‬נערך בפרק זמן קצר )של שנה שתיים(‬
‫תצפית משתתפת‪-‬‬
‫אם הכוונה לתצפית משתתפת‪ ,‬אזי זוהי תצפית שבה החוקר‬
‫מהווה חלק מהקבוצה‪ :‬הוא משפיע עליה ומושפע ממנה‪ .‬כיוון שכך החוקר סובייקטיבי‪.‬‬
‫מושג זה נטבע על ידי ברוניסלב מלינובסקי‪.‬‬
‫ניתוח תוכן ‪ -‬שימוש בנתונים קיימים )הלמ"ס= הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(‪.‬‬
‫ניתוח תוכן כמותי ‪ -‬טבלאות ליווח וניתוחים סטטיסטים‪.‬‬
‫ניתוח תוכן איכותי – ניתוח משמעות התוכן מטקסט כתוב‪ ,‬סיפור חיים‪.‬‬
‫‪ ?!!?!?.. (31‬שחזור לא מוצלח של שאלה‬
‫‪ (32‬הויכוח בין שני החוקרים‪ –.‬אילו????‬
‫השאלה "כשאתה הולך לישון בלילה האם אתה נוהג להשאיר‬
‫‪(33‬‬
‫נורה דולקת איפה שהוא בדירה?" שאלה זו היא‪:‬‬
‫• מוטה ופתוחה‬
‫• תקפה ופתוחה‬
‫• ישירה ופתוחה‬
‫• עקיפה וסגורה‬
‫שאלה מוטה‪ -‬מנסחים בכוונה בצורה מוטה על מנת לאפשר ליותר אנשים לענות‬
‫בכנות למשל רוב האנשים מרמים את מס הכנסה מה לגביך )ע"פ דנה פרג(‬
‫)לפי דעתנו‪ (:‬אנו חוששים שהנחקר לא ייתן תשובות שאנו החוקרים מעוניינים שיענה‪ ,‬ולכן אנו מנסחים‬
‫את השאלות כך שהתשובות יהיו "לטובתנו"‪.‬‬
‫)ע"פ המחברת"‪ ,‬אבל לא נראה לי קשור( אנו חוששים שהנחקר לא ייתן תשובות נכונות‪ ,‬משתמשים‬
‫בשאלות מוטות ע"מ לבטל דעות קדומות ומוסכמות חברתיות‪.‬‬
‫ציפיות החוקר כנבואה שמגשימה את עצמה‪-‬מכיוון שלחוקר יש ציפיות)השערות ניסוי( הוא עלול‬
‫בצורה לא מודעת להעביר אותן לנבדקים ולהטות בכך את הניסוי‪.‬הציפיות עלולות ליצור שונות שיטתית‬
‫טעותית‪-‬כי היחס של החוקר יהיה שונה בין הקבוצות‪,‬באופן שינסה למצוא את ההבדלים שהחוקר מצפה‬
‫להן מראש‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫שאלה תקפה‪ -‬שאלה שהיא תקפה לנקודת זמן נוכחית בהווה בלבד ולא ניתן לחזור‬
‫עליה בעתיד‪.‬‬
‫שאלה ישירה ‪ -‬שאלה ישירה אודות המשתנה הנבדק‪ .‬בדרך כלל שנקבל תשובות‬
‫מהימנות‪.‬‬
‫שאלה עקיפה‪ -‬שואלים על משתנה אחר וממנו מסיקים למשתנה הרלונטי‪ X .‬לא‬
‫משפיע באופן ישיר על ‪ X .Y‬משפיע על ‪ Z‬שמשפיע על ‪) Y‬ולכאורה נראה ש ‪ X‬משפיע‬
‫על ‪ .(Y‬ניתן להסיק רק מטבלה תלת משתנית‪.‬‬
‫כאשר התשובות לא מהימנות‬
‫השלכות לשאלה פתוחה‪:‬המרואיין לא מוגבל ויכול לתת תשובות שהחוקר לא חשב עליהן‪.‬השאלה‬
‫הפתוחה מעלה לתודעת המרואיין תשובות בולטות יותר ולאו דווקא קולעות לדעתו‪.‬קשה לנתח את‬
‫התשובות כי הן לא מקודדות‪.‬מרואיינים לא אוהבים לענות לשאלות פתוחות‪.‬‬
‫השלכות‬
‫לשאלות‬
‫סגורות‪:‬החוקר‬
‫מקבל‬
‫מידע‬
‫רלוונטי‬
‫כי‬
‫השאלות‬
‫והתשובות‬
‫נבחרו‬
‫בקפידה‪.‬התשובות מוכנות מראש ועשוי להיות מצב שהחוקר לא יקלע לדעת המרואיין באף אחת‬
‫מהתשובות‪.‬המרואיינים מתייחסים לאותם משתנים‪.‬ניתוח התשובות נעשה במהירות‪.‬נוח לענות על‬
‫שאלות סגורות ולכן היענות המרואיינים גדולה‪.‬‬
‫‪(34‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תוקף המדידה פירוש‪:‬‬
‫שאם נחזור על המדידה נקבל אותם תוצאות ‪ -‬נכון‪ ,‬חלק מהתוקף‬
‫שהמדידה היא אובייקטיבית ‪ -‬לא בהכרח‬
‫המדידה מבוססת על עובדות ‪ -‬לא בהכרח‬
‫המדידה היא ישירה ‪ -‬לא תמיד‬
‫אף תשובה אינה נכונה – לפיכך לא נכון )נכון‪,‬עפ"י השחזור( ‪ -‬אני לא אוהבת‬
‫להסתמך על שחזורים‪ ,‬כתשובות מהימנות!‬
‫כל התשובות נכונות ‪ -‬לפיכך לא נכון‬
‫תוקף המדידה‪ -‬המדידה של התוקף \ באיזו צורה ובאיזה כלי את בודק את התוקף‬
‫????‬
‫תוקף‪ -‬הקריטריון להערכת כלי המחקר )כלי הערכה למהימנות המחקר( ‪ .‬הגדרתו‪:‬‬
‫המדדים יחשבו כתקפים כאשר אותם מדדים ימדדו את התכונה שהחוקר מעוניין‬
‫במדידתה ואותה בלבד‪ .‬כאשר תהיה הלימה או חפיפה מלאה בין ההגדרות‬
‫התצפיתיות לבין ההגדרה הנומינאלית‪ ,‬המדד יהיה תקף‪ .‬מדד יכול להיות מהימן אך‬
‫לא תקף‪ ,‬אולם אם הוא תקף‪ ,‬הרי הוא מהימן‪.‬‬
‫‪(35‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מדידה היא מהימנה‪ ,‬כאשר‬
‫יש הלימה בין ההגדרה הנומינאלית להגדרה האופרטיבית‬
‫החוקר מודד את מה שהתכוון למדוד‬
‫בכל כלי מדידה שנמדוד נקבל את אותם התוצאות‬
‫אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫•‬
‫כל התשובות נכונות‬
‫מהימנות‪ -‬כאשר אנו חוזרים ומודדים פעם נוספת באותו כלי ונקבל את אותם תוצאות‬
‫הגדרה אופרציונלית‪/‬אופרטיבית‪/‬תצפיתית ‪-‬אך וכיצד נבדוק את המשתנים‬
‫במחקר הספציפי‪ .‬לכל הגדרה נומינלית אחת יש הרבה הגדרות תצפיתיות אפשריות‪.‬‬
‫איך חוקרים רוצים \ בוחרים לראות את ההגדרה הנומינאלית‬
‫‪(36‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קשר סיבתי הוא‪:‬‬
‫קשר שבין שני משתנים שאחד מהם הוא הסיבה לשני‬
‫קשר שסיבתו ידועה‬
‫קשר סיבתי תלוי בגורם לא ידוע‬
‫קשר בין שני משתנים תלויים‬
‫קשר סיבתי –‪ X‬הנו הסיבה ל ‪ .Y‬התנאים הכרחיים על מנת להסיק סיבתיות )שמשתנה‬
‫א' גורם למשתנה ב'(‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המשתנה התלוי מופיע לפני המשתנה הבלתי תלוי‬
‫אין משתנים מתערבים \ הסברים חלופיים \ הפרכת הסברים נוספים‬
‫יש קשר בין המשתנים \ קשר סטטיסטי‬
‫יש לשער שתוצאות מדידה באמצעות ראיון מובנה תהיינה יותר‬
‫‪(37‬‬
‫מהימנות מאשר תוצאות המדידה באמצעות ראיון לא מובנה‪.‬‬
‫• לא נכון‪ ,‬כי זה תלוי מי המראיינים‬
‫• לא נכון‪ ,‬זה תלוי בסיטואציה של הראיון‬
‫• נכון‬
‫• לא נכון ‪ ,‬כי אין קשר בין רמת המובנות לבין המהימנות‬
‫• אף תשובה אינה נכונה‬
‫• תשובות ‪ 3 ,2‬ו‪ 4-‬נכונות‬
‫בראיון מובנה ישנה חשיבות לסדר השאלות‪ ,‬ועל כן לא משנים את הסדר עבור‬
‫איש מן הנחקרים‪ .‬בראיון מסוג אחר הסדר אינו משנה‪.‬‬
‫מהימנות ?! = שאלות נכונות‪ ,‬אמינות‪.‬‬
‫מהו המספר המדויק של ההגדרות התצפיתיות שניתן להגדיר‬
‫‪(38‬‬
‫הגדרה נומינלית מסוימת?‬
‫• ‪ 4 ,3‬הגדרות‬
‫• אין מספר מדויק של הגדרות – אם בשאלה מדובר בכלליות‪ ,‬אזי זאת‬
‫התשובה הנכונה‪.‬‬
‫• הגדרה אחת בלבד – אם בשאלה מדובר במחקר ספציפי‪ ,‬אזי זאת‬
‫התשובה הנכונה‪.‬‬
‫•‬
‫‪(39‬‬
‫שתי הגדרות‬
‫טענה אמפירית‪ ,‬היא?‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טענה שעל פיה נערכים ניבויים‬
‫טענה שנמצאה נכונה במחקר‬
‫טענה אובייקטיבית‬
‫טענה שניתן לאשש או להפריך באמצעות עובדות‬
‫כל התשובות נכונות‬
‫כל התשובות אינן נכונות‬
‫טענה \ משפט אמפירי‪ -‬הנו משפט‪ ,‬המבוסס על עובדות ופרמטרים אובייקטיבים‪,‬‬
‫שניתן להציע הליך או פרוצדורה מחקרית על מנת להוכיח )האתגר( את אישורה או‬
‫להכחישה ע"י איסוף עובדות ובדיקתן‪) .‬טענה שניתן לבחון – גם באופן כמותי ולא רק (‬
‫‪.‬‬
‫טענות לא אמפיריות – ערכיות ונורמטיביות‪ ,‬שלא בהכרח מבוססות על עובדות‪.‬‬
‫"ערכה של השירה העברית גדול מערכה של השירה הערבית"‬
‫זוהי אינה טענה אמפירית‪ .‬מכיוון שזו דעה סובייקטיבית‪ ,‬אין פרמטרים אובייקטיביים למדוד זאת‪ ,‬אלא‬
‫נקבל דעות לגבי אותו עניין!‬
‫חוקר המשתמש במחקרו לצורך תכנון מרכז קהילתי בנתונים‬
‫‪(40‬‬
‫מתוך מפקד האוכלוסין פועל לפי שיטת‪:‬‬
‫• ניתוח נתונים איכותיים‬
‫• ניתוח נתונים קיימים‬
‫• ניתוח תוכן כמותי‬
‫• שיטה עקיפה מקובלת‬
‫• אפשריות ‪ 3 ,2‬נכונות‬
‫"שיפוט מעשה תוקפנות בקרב יוצאי עדות‪ "...‬מהו המשתנה‬
‫‪(41‬‬
‫הבלתי תלוי ומהו התלוי?‬
‫• מב"ת ‪:‬שיפוט מעשה תוקפנות‪ .‬מ"ת‪ :‬מוצא עדתי‬
‫• מב"ת ‪ :‬מוצא עדתי‪ .‬מ"ת‪ :‬שיפוט מעשה תוקפנות‬
‫• מב"ת ‪ :‬תוקפנות בקרב יוצאי עדות המזרח ‪ .‬מ"ת‪ :‬תוקפנות בקרב יוצאי‬
‫עדות מערב‬
‫• מב"ת ‪ :‬תוקפנות בקרב יוצאי עדות מערב‪ .‬מ"ת‪ :‬תוקפנות בקרב יוצאי‬
‫עדות המזרח‬
‫‪(42‬‬
‫מהימנות בין אישית )בין שופטים( תושג‪:‬‬
‫• החלפת חוקר בחוקר אחר לא תשפיע על תוצאות המחקר‬
‫• החלפת החוקר תשפיע על תוצאות המחקר‬
‫• שינוי בתנאי המחקר )שאינם קשורים בחוקר עצמו( לא השפיעו על‬
‫תוצאות המחקר‬
‫• אף תשובה‬
‫מהימנות בין שופטים עקביות תוצאות כלי מדידה פורמלי עבור מודדים שונים‪ .‬נמדדת‬
‫על ידי בדיקה של קבוצת תשובות או תוצרים של מבחן על ידי שני מעריכים והשוואת‬
‫תוצאות הבדיקה‪ .‬הגורם הנבדק הוא המתאם בין הציונים שניתנו על ידי שני המעריכים‪.‬‬
‫אין צורך לבדוק מהימנות בין שופטים במבחנים המורכבים משאלות סגורות‪ ,‬שכן באלו‬
‫אין השפעה למעריך על הציון‪.‬‬
‫חוקר בוחן את האופן בו פותרים תלמידים בעיות חשבוניות‪,‬‬
‫‪(43‬‬
‫השערת המחקר נוסחה כך "כאשר יש שני פתרונות אפשריים לבעיה‪,‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫הנבדקים יבחרו בפתרון האחד או בפתרון האחר" – מה דעתך על ניסוח‬
‫ההשערה?‬
‫• בהשערה מוצגת טענה אמפירית שניתן להוכיחה או להכחישה‬
‫• הואיל ובהשערה אין מימד זמן מוגדר לא ניתן לאמת או להכחיש‬
‫• בהשערה מנוסחת טענה בלתי אמפירית הואיל ונכונה תמיד‬
‫• ההשערה מציגה טענה אמפירית עקרונית אך לא מעשית‬
‫מימד זמן –‬
‫‪(44‬‬
‫איזו מהשיטות המחקר הבאות מתאימה ביותר לבדיקת קשר‬
‫אפשרי בין רמת השכלה של נבדקים לבין עמדותיהם כלפי חולי נפש?‬
‫• תצפית‬
‫• ניסוי לפני ואחרי אם קבוצות ביקורת‬
‫• שאלון או ראיון‬
‫• ניתוח תוכן של עיתונות‬
‫כלי מדידה אפשריים‪ :‬ישנם שלוש אפשריות עיקריות לקבל מידע‪ :‬סקר)קשר ישיר‬
‫בין החוקר לנבדק(‪ ,‬תצפית )קשר עין בכיוון אחד(‪ ,‬ושיטה לא ראקטיבית )אין קשר‬
‫ישיר בין החוקר לנבדק(‪.‬‬
‫התצפית‪ ,‬מטפלת בעיקרה בחקר ההתנהגות )לא עוסקת בעמדות וערכם(‪ .‬שיטה זו‬
‫עדיפה כאשר הנבדקים לא רוצים לשתף פעולה‪ ,‬בעיות התבטאות‪ ,‬מנטרל רציה‬
‫חברתית‪ .‬יש מספר סוגי תצפיות‬
‫ניסוי לפני ואחרי אם קבוצות ביקורת – מפורט בסוף הקובץ‬
‫‪(45‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫"אובייקטיביות" במדע פרושו‪:‬‬
‫שהחוקר לא מתחשב בדעותיו האישיות בפירוש דברים‬
‫שכל טענה מבוססת על עובדות‬
‫מוקבל להעביר על מחקרים‬
‫שמדען צריך לחשוף את מקורותיו כך שמדענים אחרים יכולים לשחזר‬
‫את מחקרו‬
‫כל התשובות נכונות‬
‫התשובה לשאלה סגורה מחייבת את המשיב להתייחס רק‬
‫‪(46‬‬
‫להגדרותיו של החוקר‬
‫• נכון‬
‫• לא נכון‬
‫• נכון לעיתים רחוקות‬
‫שאלה סגורה‪-‬‬
‫כל שאלה סגורה הנה שאלה מנחה‪ .‬אם אין מרכיבי השאלה אינם כוללים הנחיה‪,‬‬
‫השאלה אינה מנוסחת היטב‪ .‬למעשה לא הבאנו לידי הנחקר את כל האופציות‬
‫הקיימות‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫תוצאות מדידה של תצפית תהינה בד"כ תקפות יותר מאשר אלה‬
‫‪(47‬‬
‫של סקר‪.‬‬
‫• נכון‪ ,‬מכיוון שהמגע ישיר בין החוקר והתופעות ‪ – .‬אם התצפית סמויה‬
‫• נכון‪ ,‬מכיוון שהחוקר עצמו עוסק באיסוף נתונים ‪ – -‬לא בהכרח‬
‫• נכון‪ ,‬מכיוון שמספר הצופים בתצפית קטן ממספר המראיינים בסקר ולכן‬
‫יש בתצפית פחות בעיות תוקף – לא בהכרח שיהיה מספר קטן יותר‬
‫• נכון‪ ,‬מכיוון שהחוקר יחזור על תצפיות באותם אירועים שניתן לקבל‬
‫_____ לתצפית הראשונה יותר מאשר אם חזר על שאלה בסקר שנית‪.‬‬
‫• כל תשובות נכונות‬
‫• של התשובות לא נכונות‬
‫תוקף‪ -‬בודק האם כלי המדידה מדד את מה שהוא אמור למדוד )ע" קריטריון‬
‫הערכה( ? מודדים את ההלימה או חפיפה מלאה בין ההגדרה האופרציונלית לבין‬
‫משתנה תיאורטי אותו אמורים למדוד‪.‬‬
‫התצפית‪ ,‬מטפלת בעיקרה בחקר ההתנהגות )לא עוסקת בעמדות וערכם(‪ .‬שיטה‬
‫זו עדיפה כאשר הנבדקים לא רוצים לשתף פעולה‪ ,‬בעיות התבטאות‪ ,‬מנטרל רציה‬
‫חברתית‪ .‬יש מספר סוגי תצפיות‪.‬‬
‫התצפית הנה כלי מחקר נפוץ מאוד במחקר האנתרופולוגי‪ .‬האפיון של המחקר מסוג זה‬
‫הנו לראות ראייה הוליסטית )כוללת(‪ .‬מנסים לראות את נושא המחקר כחלק מנושאים‬
‫גדולים יותר‪ .‬לרוב הגישה הנה לבחון את הנחקרים לאורך זמן‪.‬‬
‫הקשיים למחקר אנתרופולוגי הנם רבים‪.‬‬
‫ חוסר בידע קודם‪ ,‬יש קושי לנסח השערות ניתנות לבדיקה‬
‫ הקושי לפקח על משתנים מתערבים )אין תנאים סטריליים( מכיוון שהמחקר‬
‫נעשה בסביבה הטבעית‪.‬‬
‫ הנחקרים לעולם אינם הולכים "לישון"‪ .‬חוקרים אותם גם בשלבים אלו של‬
‫המחקר‪.‬‬
‫ קיים פער בין המושגים שהחוקר רוצה לחקור‪ ,‬לבין הביטוי שלהם בשטח )מושג‬
‫זה נקרא "תוקף"(‪.‬‬
‫ תגובתיות – הטיה‪.‬‬
‫‪(48‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קבוצת הביקורת במערכי הניסוי דרושה כדי ‪:‬‬
‫לאפשר ביטול הסברים אלטרנטיביים‬
‫לאפשר מדידת משתנים על הנבדקים ושתי מועדי מדידה‬
‫להגביר מהימנות ניסוי‬
‫להוכיח שמשתנה הבלתי תלוי שיוצר את השינוי במשתנה התלוי‬
‫תשובות ‪ 1-4‬אינן נכונות‬
‫תשובות ‪ 1‬ו‪ 4 -‬נכונות‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫קבוצת ביקורת ‪-‬‬
‫‪(49‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מטרתו של איש המדע הוא ‪:‬‬
‫לנסח חוקים אודות תופעות‬
‫להבין תופעות‬
‫לנבא תופעות‬
‫לאסוף עובדות אודות תופעות שונות‬
‫כל התשובות נכונות‬
‫רקפת החליטה לפתוח בדיאטה חריפה‪ ,‬לשם כך נפגשת אם‬
‫‪(50‬‬
‫דיאטקנית וזו שקלה אותה וקבעה כי משקלה התחלתי הוא ‪ 75‬ק"ג‪,‬‬
‫בנוסף קנתה רקפת משקל ביתי אשר קבע כי משקלה התחלתי הינו ‪65‬‬
‫ק"ג‪ ,‬מה דעתך על המשקל הביתי?‬
‫• המשקל אינו תקף ואינו מהימן‬
‫• המשקל תקף ומהימן‬
‫• המשקל תקף אך אינו מהימן‬
‫• המשקל מהימן ואינו תקף‬
‫* מדד יכול להיות מהימן ולא תקף‪ .‬מדד שהוא תקף הוא בהכרח מהימן‪.‬‬
‫מהימנות‪ .‬רמת המידה בה כלי המדידה בו אנו משתמשים משוחרר מטעויות מקריות‪,‬‬
‫גודלה נקבע עפ"י היחס שבין השונות האמיתית לשונות הנצפית‪ ,‬היא בודקת עד כמה‬
‫כלי מדידה הוא שיטתי ועקבי )באיזה מידה אם נחזור על המדידה מספר פעמים נקבל‬
‫את אותה תוצאה או תוצאה דומה( ‪ ,‬טעות קבועה לא משפיעה על המהימנות‪.‬‬
‫תוקף‪ -‬בודק האם כלי המדידה מדד את מה שהוא אמור למדוד )ע" קריטריון הערכה(?‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רצתה לבחון את מספר מסיימי‬
‫‪(51‬‬
‫הבגרות בארץ‪ ,‬לשם כך חולקה הארץ לפי אזורי מגורים )קיבוץ‪ ,‬כפר‪,‬‬
‫עיר( ‪ .‬בתוך כל מגזר ערכה דגימה אקראית‪ .‬מהי שיטת הדגימה‬
‫המתוארת?‬
‫• מדגם אקראי רב שלבי ‪ /‬שכבתי‬
‫• מדגם שכבתי ‪ /‬ריבודי‬
‫• מדגם אקראי שיטתי‬
‫• מדגם מכסה‬
‫דגימת שכבות‪ -‬כל זרם באוכלוסיה נדגם‪ ,‬מבטיח ייצוגיות דומה לאוכלוסיה‪ .‬מקטין‬
‫את טעות הדגימה‪ ,‬ובא לוודאות שהתוצאות תהיינה משקפות‪.‬‬
‫דגימת אשכולות‪ -‬מחלקים את האוכלוסייה לקבצים עפ"י קריטריונים דומים )גיל‪,‬‬
‫משקל‪ ,‬השכלה‪ ,‬מוצא וכו(‪ .‬בוחרים באופן מקרי אשכול ואז בוחרים את כל האנשים‬
‫באשכול‬
‫מכסה‪ -‬נדגמת קבוצה על פי שיעוריה באוכלוסייה כאשר הדוגם מוגבל רק במספר‬
‫האנשים ולא את מי‪ ,‬מתי והיכן הוא דוגם‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫דגימה שיטתית‪ -‬דוגמים מרשימה בצורה שיטתית ע"פ יחס דגימה קבוע מראש‬
‫)לדוגמא – כל אדם חמישי(‬
‫עיקרון ההסתברות‪ /‬שיטה אקראית‪ -‬לכל יחיד באוכלוסיה‪ ,‬קיימת הסתברות‬
‫שווה להיבחר ולהיכלל בתוך המדגם‪ .‬שיטה זו עדיפה ונותנת תוקף חזק יותר‪.‬‬
‫דגימה מקרית פשוטה ‪ -‬הגרלה‪ .‬הבעיה יתכן ולא יהיה ייצוג לקבוצות קטנות‪.‬‬
‫טעויות בתהליך הדגימה‪ .1 :‬הטייה‪-‬‬
‫בחירה שיטתית לא רצויה או שגויה‬
‫של אנשים למדגם‬
‫)מאפיינים דומים(‪ .2 .‬טעות דגימה ‪ -‬טעות בלתי נמנעת‪ .‬בשל חוסר היכולת לדגום את כל האוכ'‪.‬‬
‫ככל שיש הבדלים גדולים יותר בין אנשים )הכוונה‪ ,‬ככל שסטיית התקן של התכונה גדולה יותר‪ ,‬כך‬
‫טעות הדגימה גדלה(‪ ,‬כך הטעות תהיה גדולה יותר ‪.‬ככל שהמדגם גדול יותר כך הטעות קטנה‬
‫‪(52‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מי מבין הבאים אינה טענה אמפירית ‪:‬‬
‫כגודל הציפיות כך גודל האכזבה ‪-‬‬
‫בסופו של דבר ינצח הקפיטליזם את הקומוניזם – אין זמן לא ניתן לבדיקה‬
‫הענשת עבריני תנועה יכולה לשפר או להחריף את המצב בכביש –‬
‫אמפירי‬
‫)טואוטולוגי(‪ ,‬לא אמפירי‬
‫•‬
‫כל הרווקים אינם נשואים ‪ -‬טואוטולוגי‬
‫באילו מבין שיטות המחקר הבאות תהיה הרצייה החברתית של‬
‫‪(53‬‬
‫הנבדק קטנה יותר?‬
‫• ראיון‬
‫• שאלון – אם השאלון האנונימי אז כן‪ ,‬אבל אם‪.‬‬
‫• תצפית – תלוי איזה סוג של תצפית‬
‫• ניסוי‬
‫שיטת הרזיה א' מפחיתה דופק ומשקל יותר מאשר שיטת הרזיה ב'‪.‬‬
‫‪(54‬‬
‫בהשערה זו‪:‬‬
‫• זוג משתנים בלתי‪-‬תלויים וזוג משתנים תלויים‬
‫• משתנה בלתי תלוי אחד ושני משתנים תלויים‬
‫• זוג משתנים בלתי תלויים ומשתנה תלוי אחד‬
‫• משתנה בלתי תלוי אחד ומשתנה תלוי אחד‬
‫חוקר רוצה לבחון האם השתתפות חיילים בפעולה קרבית‬
‫‪(55‬‬
‫מסוכנת‪ ,‬משנה את העמדות של החייל כלפי צה"ל‪ .‬לשם כך בחר באופן‬
‫אקראי ‪ 30‬חיילים וערך עימם ראיונות לפני היציאה לפעולה‪ ,‬ולאחר‬
‫חזרתם מהפעילות נערכו עימם ראיונות בפעם הנוספת‪ .‬מהו מערך‬
‫המחקר המתואר?‬
‫• אחרי‪ ,‬בלי קבוצת ביקורת‬
‫• לפני ואחרי‪ ,‬בלי קבוצת ביקורת‬
‫• לפני ואחרי ‪ ,‬עם קבוצת ביקורת‬
‫• אחרי‪ ,‬עם קבוצת ביקורת‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫מערך המחקר‪ -‬הנו תוכנית עבודה‪ ,‬או המודל לפיו החוקר מנסה להוכיח או לאשש‬
‫את השערות‪ .‬הוא הינו אחד השלבים החשובים במחקר‪ .‬למעשה התוכני הזו קובעת לא‬
‫רק איך ומתי נאסוף את האינפורמציה‪ ,‬אלא קובעת בין היתר מהם הכלים בהם‬
‫נשתמש לצורך ביצוע המחקר‪ .‬מאחר ויש סידרה של מערכי מחקר‪ ,‬אנחנו נכיר מספר‬
‫מודלים‪ ,‬וכמובן שניתן לפתח עוד ועוד כאלה‪ .‬השאלה תהיה‪ ,‬האם מערך המחקר‬
‫הנבחר מתאים לשאלת המחקר‬
‫* יש פירוט בסוף הקובץ על המערכים השונים‬
‫‪(56‬‬
‫קיימת טענה כי‪ ,‬תוקף מרבית הניסויים בפסיכולוגיה בעייתי משום‬
‫שמרבית הניסויים מבוססים על מדגמי סטודנטים‪ .‬טענה זו מתמקדת‬
‫בבעיה של‪:‬‬
‫• תוקף המבנה‬
‫• תוקף חיצוני‬
‫• תוקף פנימי‬
‫• תוקף נראה \ תוקף סובייקיבי‬
‫תוקף מבנה‪-‬בודק את הקשר בין הרמה התיאורטית לבין הרמה התצפיתית‪ ,‬הן של‬
‫המשתנה הבלתי תלוי)סיבה( והן של המשתנה התלוי)תוצאה(‪.‬תוקף מבנה בוחן ‪2‬‬
‫אספקטים שונים;מיצוי ובלבדיות‪.‬אלו הם שני אספקטים הבודקים את ההלימה בין‬
‫המשתנה התיאורטי למשתנה האופרציונלי‪.‬‬
‫תוקף חיצוני‪-‬קשור ביכולת להכליל את ממצאי הניסוי מעבר לנבדקים שהשתתפו‬
‫במחקר‪,‬מעבר למועד בו הוא נערך‪,‬ומעבר למקום בו הוא נערך‪) .‬כאשר עושים ניסוי עם‬
‫צעירים‪-‬לא ניתן להכליל למבוגרים‪,‬כאשר עושים ניסוי בישראל‪-‬לא ניתן להכליל‬
‫למדינה אחרת(‬
‫תוקף פנימי‪ -‬הפעלת משתנה בלתי תלוי על משתנה תלוי‪ ,‬באמצעותו מגלים שהשינוי‬
‫שצפינו קרה‪ ,‬והכך אנו יכולים לקבוע שהמשתנה הבלתי תלוי הוא ולא משתנה נוסף‬
‫אחר‪,‬חיצוני או זר לניסוי‪,‬הינו הסיבה לתוצאה‪ ,‬ולפיכך יצר את ההבדלים בתוצאות‬
‫הניסוי )במשתנה התלוי( ולפיכך לומר שיש כאן סיבתיות‪.‬‬
‫תוקף נראה – תוקף תוכן‪ :‬הערכה סובייקטיבית של החוקר בהקשר למדדים האמורים‬
‫לייצג או לאפיין את ההגדרה הנומינאלית של המשתנה‪ .‬החוקר יבחן את השאלות‬
‫ששאל מול הנחקרים‪ ,‬וכך יבדוק את הרלוונטיות של השאלות השונות‪.‬‬
‫איזה סוג מחקר מתאים לבחינת נכונות ההשערה הבאה‪" :‬מוצא‬
‫‪(57‬‬
‫אתני משפיע על העמדה הפוליטית"‬
‫• ניסוי‬
‫• מחקר ניסוי למחצה‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫•‬
‫•‬
‫מחקר קורלטיבי תיאורי‪ – ..‬ע"פ דרך השלילה‬
‫לא ניתן לאושש או לדחות טענה זו‬
‫מערך קורלטיבי )קשרי(‪ -‬מודל שבכוחו לבטא קיומו של קשר בין שני משתנים‪,‬‬
‫בודקים את ההשפעה של פעולה שבוצעה‪ .‬ביצוע נירמול)=הפיכת מצב קיים לסקלה‬
‫מספרית( מתבצעת ע"י ‪ :‬מדידה ראשונה – נקודת האפס‪ ,‬שואלים שאלות‪ ,‬נותנים‬
‫ציונים וכו'‪ .‬ביצוע פעולה כלשהיא )שכנוע‪ ,‬למידה‪ ,‬הצגה וכו'( מדידה שניה‪ .‬ובכך‬
‫קביעת קשר ועוצמתו‪ .‬ניתן לטעון לקשר פשוט )בלבד(‪.‬‬
‫מערך ניסוי מלא ‪ -‬שיטת מחקר שלחוקר יש שליטה מוחלטת על ה‪-‬מ‪.‬ב‪.‬ת )הוא יכול‬
‫לבצע בו מניפולציה( והוא המתפעל שלו‪ .‬ניתן לטעון שיש קשר סיבתי‪.‬‬
‫מערך חצי‪-‬ניסויי‪ -‬משתמשים בסיטואציה שנכפתה עלינו‪ .‬ללא שליטה על ה‪-‬מ‪.‬ב‪.‬ת‪.‬‬
‫אין קבוצת ביקורת‪ .‬ניתן לטעון לקשר פשוט )בלבד(‪.‬‬
‫‪(58‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫איזה מהתכונות הבאות היא יתרון של שאלות פתוחות בשאלון‪.‬‬
‫כל המשיבים מתייחסים לאותם משתנים‬
‫הפקת מגוון תשובות שאף עורך המחקר לא חשב עליהם‬
‫ניתוח התשובות נעשה במהירות‬
‫נח לענות על שאלות פתוחות ומרבית המשיבים עונים על שאלות כאלו‪.‬‬
‫אנו נשאל שאלה פתוחה‪ ,‬אם אנו רוצים לעמוד על התהליך שהביא את הנחקר לדעה‬
‫זו או אחרת ‪ ,‬על מנת לתת לנחקר להתבטא‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שאלה פתוחה הנה קשה לניסוח‪ ,‬וכאשר החוקר אינו מכיר את כל תחומי‬
‫ההשתנות של הנושא‪ ,‬הוא עלול לטעות בניסוח השאלות‪ .‬ישנה אפשרות לתת מחקר‬
‫מוקדם בו נשאלת השאלה כשאלה פתוחה‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬על סמך התשובות שהתקבלו‪,‬‬
‫לנסח את השאלות הסגורות )אותן גם קל יותר לנתח(‪.‬‬
‫‪(59‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫באיזה מבין המקרים הבאים תבחר להשתמש בתצפית?‬
‫כאשר המדגם גדול במיוחד‬
‫כאשר רוצים לחקור עמדות‬
‫כאשר קיימים קשיי שפה‬
‫כאשר רוצים לעשות משעל עם‬
‫תצפית‪ -‬מטפלת בעיקרה בחקר ההתנהגות )לא עוסקת בעמדות וערכים(‪ .‬שיטה זו‬
‫עדיפה כאשר הנבדקים לא רוצים לשתף פעולה‪ ,‬בעיות התבטאות‪ ,‬מנטרל רציה‬
‫חברתית‪ .‬התצפית היא דוגמא למחקר איכותי‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫במחקר מסוים השתתפו ‪ 20‬גברים בעלי השכלה עממית‪20 ,‬‬
‫‪(60‬‬
‫גברים בעלי השכלה תיכונית ו ‪ 20‬גברים בעלי השכלה גבוהה‪ .‬האם ניתן‬
‫לומר כי לפנינו מדגם ובו ‪ 60‬גברים אשר השכלתם הממוצעת תיכונית ?‬
‫• כן‪ ,‬רמת ההשכלה מוצגת בסולם אינטרוואלי‪ ,‬ולכן מותר לבצע בו‬
‫מממוצע‬
‫• כן‪ ,‬רמת ההשכלה מוצגת בסולם אורדינאלי‪ ,‬ולכן מותר לבצע בו‬
‫מממוצע‬
‫• לא‪ ,‬רמת ההשכלה מוצגת בסולם אינטרוולי‪ ,‬ולכן אסור לבצע בו‬
‫מממוצע ‪ -‬אינטרוולי הוא בין קטגוריות‪ -‬זה סדר למספרים – ניתן לבדוק‬
‫מרחק‬
‫• לא‪ ,‬רמת ההשכלה מוצגת בסולם אורדינאלי‪ ,‬ולכן אסור לבצע בו‬
‫מממוצע – יותר לסדר כדרגים בצבא ‪ -‬קטגוריות‬
‫* אם ניתן לבצע חציון אז בהכרח ניתן לעשות ממוצע??‬
‫סולם מדידה נומינאלי )שמי(‪ -‬אם יש רצון למיין מין של נחקר )‪ :‬גבר או אישה ‪ ,‬צבע‬
‫עיניים‪ ,‬דת‪ ,‬וכו'(‬
‫סולם מדידה אורדינאלי )סידורי‪ ,‬דירוגי(‪ -‬החוקר קובע יחס בין הקטגוריות‪ ,‬יכולים‬
‫לעשות בדיקה של חציון‪ ,‬יכולים לזהות קטגוריות ואף לדרג אותן‪.‬‬
‫הסולם האינטרוואלי )מרווחי(‪ .‬ניתן למדוד מרחק בין קטגוריות‪,‬להגיד מהו ההפרש‬
‫בין נתונים‪ ,‬אולם לא ניתן להכפיל אותם‪ .‬ניתן לבצע מבחנים סטטיסטיים‪ :‬ממוצע‪,‬‬
‫סטיית תקן‪ ,‬פירסון‪.‬‬
‫הסולם הרציונאלי )יחס‪ ,‬מנה(‪ .‬מדידת מעלות‪ ,‬גובה‪ ,‬משקל וכו'‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד אינה תיאוריה מדעית קלאסית‪,‬‬
‫משום שאין היא עומדת במבחן ה‪-‬‬
‫• כלליות‬
‫• פומביות‬
‫• בחינות‬
‫• אובייקטיביות‬
‫* מטרתו של איש המדע להוציא את תיאוריה שלו לאור על מנת שחוקרים אחרים יבדקו אותו‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫הגדלת השונות בין הנבדקים‪-‬‬
‫• פוגעת מהימנות‬
‫• משפרת את המהימנות‬
‫• פוגעת בתקפות הפנימית‬
‫• משפרת את התקפות הפנימית‬
‫שונות‪ -‬שמירת שונות נועדה ליצור תאום בין קבוצות )בין הניסוי לביקורת ( ‪ ...‬יגדיל‬
‫את השונות המקרית בגלל ההבדלים שבין האנשים ודבר זה יפגע בתוקף מסקנה‬
‫סטטיסטית‪ ...‬הגדלת השונות בין הנבדקים משפרת את המהימנות‪ .‬צמצום שונות‬
‫משפרת את התקפות הפנימית ‪.‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫מהימנות‪ -‬היא המידה שבה כלי המדידה מודד את הידע או הכישורים באופן עיקבי‪.‬‬
‫מהימנות ותוקף ‪ ,‬אלו הן ‪ 2‬הצורות לבדוק עד כמה כלי המדידה שאיתם אנו סוקרים‬
‫הם איכותים‬
‫‪69‬‬
‫מחקר הבוחן את הקשר שבין חרדת בחינות לבין הצלחה בבחינות‬
‫• הוא בהכרח מתאמי‬
‫• הוא בהכרח ניסוי‬
‫• יכול להיות ניסוי ויכול להיות מתאמי‬
‫• יכול להיות אתנוגרפי ויכול להיות מתאמי‬
‫מתאם חיובי ‪-‬כאשר שני המשתנים עולים או יורדים ביחד‪) .‬לדוגמא "ככל שההשכלה‬
‫עולה השכר עולה"(‬
‫מתאם שלילי – יחס הפוך בין המשתנים‪) .‬לדוגמא "ככל שמבצעים יותר כושר כך‬
‫המשקל יורד"(‬
‫מתאם אפס – אין כלל קשר בין המשתנים‬
‫‪70‬‬
‫ציוני המבחן הפסיכומטרי הם דוגמא למשתנה‬
‫• נומינלי‬
‫• אורדינלי‬
‫• אינטרוואלי‬
‫• ראציונלי‬
‫הסולם האינטרוואלי )מרווחי(‪ .‬ניתן למדוד מרחק בין קטגוריות‪,‬להגיד מהו ההפרש בין נתונים‪ ,‬אולם‬
‫לא ניתן להכפיל אותם‪ .‬ניתן לבצע מבחנים סטטיסטיים‪ :‬ממוצע‪ ,‬סטיית תקן‪ ,‬פירסון‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫על מנת לבחון את מהימנותן של השאלות במשחק "מקבילית המוחות"‬
‫לא נשתמש ב –‬
‫• אלפא קרונבך‬
‫• מהימנות מבחן חוזר‬
‫• מבחנים מקבילים‬
‫• ניתן להשתמש בכל אחד מהמדדים הנ"ל‬
‫* במשחק אין עקביות בין השאלות ‪ ,‬הם מגיעות בצורה רנדומאלית )ללא קשר בין‬
‫הנושאים( ‪ ,‬המשחק אינו בוחן רמת חוכמה בתחום אחד – תכונה אחת‪ ,‬אלא מספר‬
‫חומים –תחומים‪.‬‬
‫מבחן מ סוג ‪ α‬של קרונבאך‪ -‬המבחן אומד את העקביות הפנימית של הפריטים‪ ,‬האם‬
‫הם מודדים אותה תכונה‪ .‬המבחן מודד תכונה אחת בלבד‪.‬‬
‫מהימנות כעקיבות פנימית מסוג ‪ α‬של קרונבאך מחשבים מתאם בין כל פריט לבין‬
‫יתר הפריטים‪,‬ממוצע כל ה‪ SB-‬האפשריים‪/‬רגיש לטעויות מקריות שקשורות בתוכן‪+‬‬
‫הטרוגניות )נעדיף במבחן הומוגני שבו מודדים תכונה אחת(‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫מהימנות מבחן חוזר )‪ (Test-Retest‬העקביות של התוצאות בין מועדי בחינה שונים‪.‬‬
‫טעויות התלויות בזמן )מצב הרוח‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬זמן הבחינה( סוג הכלי‪ -‬מבחן הטרוגני‬
‫)מבחן המודד יותר מתכונה אחת(‬
‫מבחנים מקבילים מהימנות השוואת ההישגים של אותם נבחנים בשני מבחנים‬
‫מקבילים‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫על מנת לבחון את המהימנות של מבחן הבעה בעברית נשתמש ב‪-‬‬
‫• קרונבך‬
‫• מהימנות מבחן חוזר‬
‫• מהימנות בין שופטים‬
‫• מבחנים מקבילים‬
‫מהימנות בין‪-‬אישית‪ -‬כאשר שני חוקרים שונים‪ ,‬מקבלים את אותן התוצאות‪ ,‬ע"י‬
‫שימוש בכלי מדידה דומים‪ ,‬כמו כן רגיש לטעויות מקריות שקשורות בסובייקטיביות של‬
‫מעריך‪.‬‬
‫מהימנות‪ -‬רמת המידה בה כלי המדידה בו אנו משתמשים משוחרר מטעויות מקריות‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫בשאלון הבוחן עמדות של סטודנטים בנוגע לחוויות הקולינריות‬
‫בקמפוס‪ ,‬נמצא כי אלפא= ‪ 87%‬ניתן לומר ש‪:‬‬
‫• מהימנות השאלון גבוהה‬
‫• תוקף התוכן של השאלון גבוה‬
‫• א‪ +‬ב נכונים‬
‫• אף אחת מהתשובות לא נכונה‬
‫* הקשר )אלפא( הוא חיובי חזק ולכן השאלון תקף ‪ ,‬ולפיכך הוא בהכרח מהימן‬
‫תוקף נראה – תוקף תוכן‪ :‬הערכה סובייקטיבית של החוקר בהקשר למדדים האמורים‬
‫לייצג או לאפיין את ההגדרה הנומינאלית של המשתנה‪ .‬החוקר יבחן את השאלות‬
‫ששאל מול הנחקרים‪ ,‬וכך יבדוק את הרלוונטיות של השאלות השונות‬
‫‪74‬‬
‫פרופ' אדיפוס העביר שאלוני אישיות ל‪ 40 -‬נשים דיכאוניות‪ ,‬שבוע‬
‫לאחר מכן הוא ראיין את אותן נשים במטרה לאבחן את סוג האישיות‬
‫שלהן‪ .‬הוא עשה זאת על מנת ?‬
‫• לבדוק את מהימנות המבחן החוזר של הכלי‬
‫• לבדוק את מהימנות המבחנים המקבילים‬
‫• לבדוק את התוקף המתכנס של הכלי‬
‫• לבדוק את התוקף המבחין של הכלי‬
‫* בהכרח לא מהימנות כי הוא השתמש בשני כלים שונים )פעם שאלון פעם ראיון(‬
‫תוקף מתכנס ‪ -‬בתוקף זה אנו בודקים מתאם בין שתי שיטות שונות שמודדות את‬
‫אותה התכונה‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫תוקף מבחין ‪ -‬בתוקף זה אנו בודקים האם כלי המדידה מצליח להפריד או להבדיל‬
‫בין ‪ 2‬תכונות שניתן להתבלבל ביניהן )לדומא נטייה לדיכאון מול נטייה להתאבדות(‬
‫‪,‬כלומר‪,‬האם הוא בלבדי לתכונה אחת‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫בכיתה ד' בבי"ס "שיבולים" העבירו מבחן לאיתור ילדים מחוננים‪,‬‬
‫תוצאות המבחן הועברו למחנכת הכיתה‪ .‬פעולה זו עלולה לפגוע ב‪...‬‬
‫• מהימנות המבחן ‪ -‬כנראה נבדק מהימנות לפני כן‬
‫• תוקף המבנה של המבחן ‪ -‬אין המורה יכולה לשנות את המבנה‬
‫• תוקף הניבוי של הנבחן‬
‫• א‪ +‬ב נכונים‬
‫תוקף ניבוי ‪ -‬מבוסס על תוצאות מדידה אשר שימשה לבדיקת השערה אחרת‪ .‬בודק‬
‫קשר באמצעות קריטריון ישיר או עקיף )וממנו מסיקים לקריטריון שלנו( ובכך למנוע‬
‫מעבר לניחוש מקרי‪) .‬לדוגמה‪:‬חזאי‪-‬ציון בפסיכומטרי‪ ,‬קריטריון‪-‬ציון סוף תואר ראשון‪.‬‬
‫בתוקף ניבוי בדר"כ יש פער זמנים בין חזאי וקריטריון‪.‬‬
‫תוקף מבנה‪-‬בודק את הקשר בין הרמה התיאורטית לבין הרמה התצפיתית‪ ,‬הן של‬
‫המשתנה הבלתי תלוי)סיבה( והן של המשתנה התלוי)תוצאה(‪.‬תוקף מבנה בוחן ‪2‬‬
‫אספקטים שונים;מיצוי ובלבדיות‪.‬אלו הם שני אספקטים הבודקים את ההלימה בין‬
‫המשתנה התיאורטי למשתנה האופרציונלי‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫אם נדגום ארבעה סטודנטים מכל חוג באונ' ‪ ,‬תהיה זו‬
‫דגימת_____________ אם נדגום את כל הסטודנטים מהחוג המשולב‬
‫ומהחוג לפילוסופיה ‪ ,‬נדגום בשיטת ה_____________‪.‬‬
‫• אשכלות ‪ ,‬שכבות‬
‫• שכבות‪ ,‬אשכולות‬
‫• מכסה‪ ,‬אשכולות‬
‫• מכבה‪ ,‬שיטתית‬
‫דגימת שכבות‪ -‬כל זרם באוכלוסיה נדגם‪ ,‬מבטיח ייצוגיות דומה לאוכלוסיה‪ .‬מקטין‬
‫את טעות הדגימה‪ ,‬ובא לוודאות שהתוצאות תהיינה משקפות‪.‬‬
‫דגימת אשכולות‪ -‬מחלקים את האוכלוסייה לקבצים עפ"י קריטריונים דומים )גיל‪,‬‬
‫משקל‪ ,‬השכלה‪ ,,‬ערים‪ ,‬מוצא וכו(‪ .‬בוחרים באופן מקרי אשכול ואז בוחרים את כל‬
‫האנשים באשכול‬
‫מכסה‪ -‬נדגמת קבוצה על פי שיעוריה באוכלוסייה כאשר הדוגם מוגבל רק במספר‬
‫האנשים ולא את מי‪ ,‬מתי והיכן הוא דוגם‪.‬‬
‫דגימה שיטתית‪ -‬דוגמים מרשימה בצורה שיטתית ע"פ יחס דגימה קבוע מראש‬
‫)לדוגמא – כל אדם חמישי(‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪77‬‬
‫על מנת לבחון את ההשערה ש"כל זוג חמישי מתגרש" הלך החוקר‬
‫לבית הדין הרבני באשקלון וראיין כל זוג חמישי‪ ,‬זוהי דוגמא ל‪:‬‬
‫• דגימה שיטתית‬
‫• דגימה מקרית‬
‫• שיטת המכסה‬
‫• אף אחת מהתשובות אינה נכונה‬
‫מקרית שיטתית‪-‬כל אדם חמישי מכלל האוכלוסייה )הבעייתיות היא כאשר‬
‫הרשימה ממוינת‪/‬מסודרת לפי תכונה מסוימת אז המדגם מושפע מהנקודה בה אנו‬
‫מתחילים‪,‬בנוסף‪-‬בעיה אם במסגרת הדגימה יש מחזוריות שחופפת למחזור הדגימה‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫חברת "בורגון" מעוניינת לערוך סקר שביעות רצון לקוחות‪ ,‬לשם כך‬
‫היא מעבירה שאלונים לכל הלקוחות בסניפים בב"ש‪ ,‬ת"א ‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫וחיפה‪ .‬שיטת הדגימה היא‪:‬‬
‫• שכבות ‪ -‬בחירת הלקוחות של החברה‬
‫• אשכולות ‪ -‬בחירה ע"פ ערים‬
‫• מכסה‬
‫• א‪ +‬ב נכונים‬
‫• ב‪ +‬ג נכונים‬
‫דגימת שכבות‪-‬מבטיח ייצוגיות דומה לאוכלוסיה‪ .‬מקטין את טעות הדגימה‪ ,‬ובא‬
‫לוודאות שהתוצאות תהיינה משקפות‪.‬‬
‫דגימת אשכולות‪ -‬בכל אוכלוסיה עפ"י קריטריונים דומים )גיל‪ ,‬משקל‪ ,‬השכלה‪,‬‬
‫ערים‪ ,‬מוצא וכו(‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫איזו מהשיטות הבאות מבוססת על עיקרון הדומה למבחני תמונות‬
‫)‪ ,TAT‬רוזנצוויג( ?‬
‫• המבחן הפסיכומטרי‬
‫• השלמת משפטים‬
‫• מבחן בהבעה עברית‬
‫• אף אחד מהנ"ל‬
‫‪80‬‬
‫איזה תנאי הכרחי על מנת להסיק סיבתיות )שמשתנה א' גורם‬
‫למשתנה ב'(‬
‫• המשתנה התלוי מופיע לפני המשתנה הבלתי תלוי ‪ -‬לא ייתכן!!‬
‫• אין משתנים מתערבים \ הסברים חלופיים – הכרחי‬
‫• יש קשר בין המשתנים ‪ -‬לא הכרחי‬
‫• א‪+‬ב‬
‫• א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪81‬‬
‫על מנת לבחון את יעילותו של קורס לשיפור הביטחון העצמי לקחו‬
‫כקבוצת ניסוי את המשתתפים בעלי הביטחון העצמי הנמוך ביותר‪.‬‬
‫כקבוצת ביקורת נלקחו אנשים בעלי בטחון עצמי ממוצע‪ ,‬האיומים‬
‫הבולטים בניסוי זה ‪:‬‬
‫• ברירה ורגרסיה לממוצע‬
‫• ברירה ובשילה‬
‫• נשירה ובשילה‬
‫• רגרסיה לממוצע ובשילה‬
‫ברירה‪-‬איום זה מדבר על כך שמראש‪ ,‬כבר בתחילת הניסוי היו הבדלים בין ‪2‬‬
‫הקבוצות‪ ,‬במשתנים שקשורים למאפייני נבדק ועשויים לשמש כהסבר חלופי‪.‬‬
‫רגרסיה סטטיסטית אל הממוצע‪-‬מתרחשת כאשר יש ‪ 2‬מדידות של משתנה תלוי‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪,‬על סמך המדידה הראשונה בחרתי קבוצה אם ערכים קיצוניים‪ .‬מכיוון שבכל‬
‫מדידה יש טעויות מקריות שנובעות ממהימנות לא‪-‬מושלמת‪,‬אז ניתן להניח שבתצפית‬
‫עם ערך קיצוני יש עוד יותר טעות מקרית‪,‬לכן‪-‬במדידה הבאה הערך שנקבל יהיה פחות‬
‫קיצוני וקרוב יותר אל הממוצע)לדוגמה‪:‬אם ניקח קבוצת עם מנת משכל מאוד נמוכה‬
‫ונעביר אותה תכנית העשרה‪,‬לא נוכל לטעון שהעלייה במנת המשכל היא בעקבות‬
‫תכנית ההעשרה( פ' קבוצת ביקורת עם ערכים קיצוניים כשל קבוצת הניסוי‪.‬‬
‫* אין כאן בשילה ואין כאן נשירה‬
‫‪82‬‬
‫איזו מהשיטות הבאות היא היעילה ביותר על מנת לבדוק את הקשר בין‬
‫מין לבין עמדות כלפי אנשים עם נכויות קשות ? )שאלה ‪ 88‬בשיחזורים(‬
‫• שאלון פתוח‬
‫• תצפית‬
‫• שיטות השלכתיות‬
‫• שאלון סגור‬
‫שיטות השלכתיות‪ -‬במקום לשאול על האדם באופן ישיר "כיצד אתה מעביר את זמנך‬
‫בתקופת הקטיושות"? שואלים לגבי חברים וסביבה קרובה והוא עונה לגביהם )ע"פ דנה‬
‫פרג(‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫* אתה משליך את עצמך למצב הנתון – הזדהות‬
‫טבלה מסכמת )מתוך ויקיפדיה( ‪:‬‬
‫השיטה‬
‫מהירות‬
‫משאבים‬
‫נדרשים‬
‫אחוז‬
‫היענות‬
‫ראיון טלפוני‬
‫מהירה‬
‫רבים ‪-‬‬
‫סוקרים‪,‬‬
‫עלות טלפון‬
‫גבוה‬
‫נדרשות‬
‫שאלות קצרות‬
‫ושאלון קצר‬
‫ראיון פנים מול‬
‫פנים‬
‫מהירה‬
‫רבים מאוד ‪-‬‬
‫סוקרים‬
‫גבוה‬
‫מאוד‬
‫אין הגבלות‬
‫שאלון למילוי‬
‫עצמי בדואר‬
‫איטית ‪-‬‬
‫עד‬
‫חודשים‬
‫מעטים‬
‫נמוך‬
‫שאלות‬
‫מובנות‬
‫מאליהן‬
‫שאלון למילוי‬
‫עצמי ‪ -‬חלוקה‬
‫ידנית‬
‫מהיר‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫מאוד‬
‫שאלות‬
‫פשוטות‬
‫יחסית‬
‫בעייתי לרוב‬
‫סוגי המדגמים‬
‫שאלון מקוון‬
‫)באינטרנט או‬
‫בדואר אלקטרוני(‬
‫מהיר‬
‫מעטים‬
‫בינוני‬
‫שאלות‬
‫מובנות‬
‫מאליהן‬
‫מתאים‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מסוימות בלבד‬
‫יח'‬
‫‪8‬‬
‫בעיות‬
‫אתיות‪:‬רמיית‬
‫נבדק‪-‬כל‬
‫מצב‬
‫אופי‬
‫השאלון‬
‫של‬
‫הערות‬
‫הסוואה‪,‬מתן‬
‫תשובות‬
‫כוזבות‪,‬הטעייה‪,‬יש בו צורה מסוימת של שקר גם אם נסביר זאת אח"כ לנבדק‪.‬גרימת‬
‫סבל לנבדק‪-‬בכל ניסוי או מחקר בו הנבדק חווה מצוקה‪,‬אי‪-‬נחת גופנית או נפשית‪,‬יש‬
‫בעיה אתית‪.‬גם אם הסבל יחסית מועט וקשור לדימוי עצמי של נבדק זו בעיה‪.‬הסכמה‬
‫להשתתף במחקר איננה מתן הרשאה לגרימת סבל‪.‬חדירה לפרטיות‪-‬בכל מחקר בו‬
‫יש שאלונים חודרניים‪,‬תצפית נסתרת‪,‬התבוננות בנבדק במצבים מביכים‪-‬יש חדירה‬
‫לפרטיות‪.‬השתתפות במחקר אינה הסכמה לחדירה לפרטיות‪ .‬מניעת טיפול‪,‬פגיעה‬
‫באינטליגנציה‪-‬מתרחשת כאשר נבדקי קבוצת הביקורת לא מקבלים טיפול שהיה‬
‫יכול לעזור להם גופנית‪,‬נפשית או מנטאלית‪,‬אבל‪,‬כאשר נבדקי קבוצת הביקורת חשים‬
‫מרמור והם הפסידו משהו שהיה יכול להיות להם‪-‬זו פגיעה אתית‪.‬‬
‫סוגי תצפית‪-‬צופה טהורצופה משתתףמשתתף כצופהמשתתף טהור‪.‬הצופה‬
‫הטהור‪-‬יכול להיראות שונה מהנחקרים‪.‬בדר"כ לא מסתיר את זהותו כחוקר‪,‬או את‬
‫שיטות התיעוד שלו‪.‬לכאורה‪ ,‬אובייקטיבי יותר‪,‬כי הוא לא משתתף בפעילות החברתית‬
‫של הקבוצה אותה הוא חוקר‪,‬והיחסים שלו עם חבריה מצומצמים‪.‬מצד שני‪-‬התגובתיות‬
‫אליו גדולה‪.‬חברי הקבוצה לא נותנים בו אמון‪,‬יתנהגו לידו בצורה אחרת ועלולים‬
‫להסתיר ממנו פעילויות‪.‬המשתתף הטהור‪-‬פעיל בחברה הנחקרת‪.‬משתתף בפעילויות‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫השונות שלה‪,‬ומקבל תפקידים בה‪.‬יש לו יחסים עם חברי הקבוצה‪,‬והתגובתיות אליו‬
‫מינימלית‪.‬בדר"כ‬
‫הוא‬
‫ייחשף‬
‫למגוון‬
‫רחב‬
‫של‬
‫פעילויות‪,‬גם‬
‫סודיות‬
‫או‬
‫לא‬
‫חוקיות‪.‬לרוב‪,‬מסתיר החוקר את זהותו כחוקר‪.‬הוא לא יתעד בצורה גלויה‪,‬ולעיתים‪,‬כדי‬
‫להיראות כמו חבר מן השורה‪,‬זה ידרוש גם דמיון פיזי‪.‬לעיתים נוצרות בעיות אתיות של‬
‫רמייה‪,‬השתתפות בפעילות לא חוקית‪,‬כמו גם בעיות תיעוד וסובייקטיביות‪ 4.‬סוגי‬
‫דגימה‪-‬אנשים‪-‬זו אינה דגימה הסתברותית‪.‬החוקר דוגם מעט חברים בקבוצה‪,‬לפי‬
‫תחושותיו ממי יקבל מידע חשוב ורלוונטי להבנת הקבוצה‪ .‬זמנים‪-‬החוקר מנסה לדגום‬
‫שעות פעילות רלוונטיות‪ ,‬שיכולות ללמד על אספקטים שונים של החברה‪.‬אירועים‪-‬‬
‫החוקר מחפש אירועים משמעותיים‪,‬שיכולים להאיר את החברה הנחקרת‪.‬מקומות‪-‬‬
‫החוקר מחפש מקומות מרכזיים‪/‬משמעותיים‪.‬‬
‫בהצלחה רבה במבח‪,‬‬
‫במידה ואת זוכרי שאלות מהמבח ‪ /‬או שיש ברשותכ חומרי לימוד נוספי– את‬
‫מוזמני להעביר אלינו במייל ‪ [email protected]‬כדי שנוכל לפרסמ ולעזור‬
‫לסטודנטי נוספי לקראת המבחני‪.‬‬
‫שלכ‪,‬‬
‫צוות אתר‬
‫‪www.studenteam.net‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫‪X1 X2‬‬
‫‪Z1‬‬
‫‪Z2‬‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪34‬‬
‫שיטות מחקר מאגר שאלות תשובות ‪www.studenteam.net‬‬
‫מבוסס על החומר הנלמד ומשאלות משוחזרות משנים קודמות‪ ,‬הגדרות מתוך סיכומי שעורים שהופצו באינטרנט‬
‫בעריכת‪ ,‬שרי בוקעי‪ .‬יולי ‪2006‬‬
‫תודות לכל מי שעזר ונתן את דעתו בנושא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪34‬‬