2015 ‫כנס מיט"ל‬
‫עדי קידרון‬
‫פרופ' יעל קלי‬
This research was supported by the I-CORE Program of the Planning and Budgeting Committee and The Israel Science Foundation grant 1716/12
‫רציונל‬
‫מהי בינתחומיות?‬
‫רב תחומיות (‪- )Multi disciplinary‬‬
‫שילוב השקפות דיסציפלינאריות שונות‪,‬‬
‫אולם תוך אינטראקציות מינימליות‬
‫בינהם‪ ,‬כך שכל דיסציפלינה שומרת על‬
‫זהותה ועל מבני הידע שלה‪.‬‬
‫בינתחומיות (‪- )Interdisciplinary‬‬
‫יצירת ידע אינטגרטיבי המבוסס על‬
‫אינטראקציות בין דיסציפלינות שונות‪,‬‬
‫תוך חקר סוגיות שאינן ייחודיות‬
‫לדיסציפלינה מסוימת‪.‬‬
‫)‪(Thompson - Klein, 2010‬‬
‫רציונל‬
‫מדוע בינתחומיות חשובה?‬
‫‪‬‬
‫הפתרונות לבעיות העולם לא טמונים בהמשך צבירה של ידע‬
‫תחומי אלא בהבנה טובה יותר של היחסים בין שדות ידע אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היכולת לשלב ידע בין תחומים ולהבין את היחסים בין שדות‬
‫ידע שונים היא צורך קריטי אל מול אתגרי המאה ה‪R. ( .21-‬‬
‫‪‬‬
‫ביטוי ברמה יישומית‪:‬‬
‫(‪.)R. Frodeman, 2010‬‬
‫‪)Frodeman, 2010‬‬
‫‪ -Partnership for the 21st century skills ‬שילוב תימות‬
‫בינתחומיות לתוך נושאי הליבה הנלמדים בארה"ב‪.‬‬
‫‪ 3 - )Next Generation Science Standards( NGSS ‬מימדים‬
‫בהתייחסות לסטנדרטים ‪ -‬אחד מהם של קונספטים רוחביים בין‬
‫תחומי המדעים השונים (‪.)crosscutting‬‬
‫‪ ‬פינלנד ‪ -‬מהפכה קוריקולרית‪ :‬לימוד על פי תחומים רוחביים‪ ,‬במקום‬
‫מקצועות‪.‬‬
‫רציונל‬
‫למידה בינתחומית‬
‫תהליך שבו לומדים משלבים וממזגים‬
‫טכניקות‬
‫משתי דיסציפלינות או יותר‪,‬‬
‫במטרה‬
‫לייצר תוצרים‪ ,‬להסביר תופעות‪ ,‬או לפתור בעיות‬
‫בדרכים שלא היו אפשריות באמצעים של דיסציפלינה‬
‫)‪(Boix Mansilla, 2010‬‬
‫אחת בודדת‪.‬‬
‫רציונל‬
‫אתגר ההשכלה הגבוהה‬
‫‪ ‬מוסדות להשכלה גבוהה הם "שחקני מפתח" בהכנת‬
‫צעירים להתמודדות עם אתגרי המאה ה‪.21-‬‬
‫‪ ‬נראה כי עיקר ההוראה האקדמית ממשיכה להיעשות‬
‫מתוך הסתכלות דיסציפלינארית‪ ,‬במקום לספק‬
‫לסטודנטים כלים לאינטגרציה של ידע בין תחומים‪.‬‬
‫‪ ‬ההקשר‪" :‬משבר המוסדות להשכלה גבוהה" ‪ -‬קריאה‬
‫לחשיבה מחודשת על המטרות והפרקטיקות‬
‫המסורתיות‪ ,‬אל מול האפשרויות המתחרות ההולכות‬
‫ומתהוות‪.‬‬
‫)‪(Christensen, Horn, Caldera & Soares, 2011‬‬
‫רציונל‬
‫פרקטיקות מסורתיות בהשכלה הגבוהה‬
‫שבירת גבולות לקידום‬
‫הבנה בינתחומית‬
This research was supported by the I-CORE Program of the Planning and Budgeting Committee and The Israel Science Foundation grant 1716/12
‫מחקר עיצוב‬
‫מחקר עיצוב ‪DBR -‬‬
‫‪ ‬מאפשר בחינה שיטתית של תהליכי למידה בהקשרם‬
‫הטבעי—נטורליסטי ("‪.)"Learning Ecology‬‬
‫‪ ‬מטרותיו‪ :‬תרומה תיאורטית ופרגמטית (ידע עיצובי מעשי)‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר מתערב הבוחן גישות חדשניות ללמידה‪.‬‬
‫‪ ‬מתבסס על איטרציות של עיצוב–הפעלה–הערכה ושיפור‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר תלת שנתי – ‪ 3‬איטרציות‪.‬‬
‫מחקר עיצוב‬
‫מטרת המחקר‬
‫‪ ‬הסבר תהליכי התפתחות של הבנה בינתחומית בהקשר‬
‫סוציו‪-‬קונסטרוקטיביסטי‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מודל הוראה לקידום הבנה בינתחומית ובחינת‬
‫תרומת מרכיביו השונים‪.‬‬
‫השערת העל‬
‫‪ ‬פיתוח הבנה בינתחומית מערב הבנה מעמיקה של רעיונות‬
‫תחומיים‪ ,‬המשולבת בד בבד עם היכולת לזהות קשרים בין‬
‫רעיונות תחומיים שונים (‪.)Boix-Mansila, 2010‬‬
‫‪ ‬יכולות אלו נרכשות באמצעות דיאלוג משמעותי וחשיפה‬
‫למגוון רעיונות ודרכי חשיבה‪.‬‬
‫רציונל‬
‫מודל פדגוגי ‪ -‬עקרון פריצת הגבולות‬
‫תמיכה בחקר רעיונות הן מזווית תחומית‬
‫והן מזווית בינתחומית‪:‬‬
‫פעילויות המסייעות ללומדים להעמיק‬
‫ברעיונות התחומיים‪ ,‬ולהשוות ולקשר בין‬
‫רעיונות מתחומים שונים‪.‬‬
‫תמיכה באינטראקציות פרודוקטיביות בין )‪(Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫לומדים ברמות מומחיות שונות‪.‬‬
‫באופן ספציפי‪ ,‬הדגמה (‪ )modeling‬והחצנה של‬
‫תהליכי חשיבת מומחה‪ ,‬ואימון (‪)coaching‬‬
‫רמות קהילות למידה שבה תרבות‬
‫גישה של‬
‫ה'טירונים' בעודם הולכים אימוץ‬
‫ומפתחים‬
‫הלמידה הרצויה מערבת סינתיזה של‬
‫הבנה גבוהות יותר‪.‬‬
‫השקפות שונות‪ ,‬פתרון בעיות בדרכים‬
‫)‪(Collins, 2006‬‬
‫שונות‪ ,‬וקידום שיתופי של ידע תוך שימוש‬
‫בעושר ובמגוון הרעיונות של חברי הקהילה‪.‬‬
‫)‪(Bielaczyc et al., 2013‬‬
‫מחקר עיצוב‬
‫‪Conjecture Mapping‬‬
‫שאלת מחקר ‪:2‬‬
‫באיזו מידה יפתחו הסטודנטים הבנה‬
‫בינתחומית של תוכן אשר נלמד בקורס‬
‫המיישם את המודל?‬
‫)‪(Sandoval, 2014‬‬
‫‪Theoretical‬‬
‫‪Conjectures‬‬
‫שאלת מחקר ‪:3‬‬
‫מהי תרומתם של מרכיבי‬
‫העיצוב השונים?‬
‫‪From Theory‬‬
‫‪to Design‬‬
‫‪Design‬‬
‫‪Conjectures‬‬
‫‪Mediating processes‬‬
‫‪Intervention outcomes‬‬
‫תוצאות‬
‫ההתערבות‬
‫תהליכים‬
‫המתרחשים‬
‫בסביבה‬
‫המעוצבת‬
‫‪Embodiment‬‬
‫‪High level conjecture‬‬
‫העיצוב‬
‫השערת העל‬
‫שאלת מחקר ‪:1‬‬
‫מה מאפיין תהליכי למידה בינתחומית‬
‫בקהילות למידה מוגברות‪-‬טכנולוגיה‪,‬‬
‫המעוצבות על פי המודל?‬
‫שבירת גבולות לקידום‬
‫הבנה בינתחומית‬
This research was supported by the I-CORE Program of the Planning and Budgeting Committee and The Israel Science Foundation grant 1716/12
‫הוראה‬
‫הצצה לאיטרציה ‪II‬‬
‫תחום ‪1‬‬
‫ידע‬
‫מקושר‬
‫תימה‬
‫תחום ‪2‬‬
‫ידע‬
‫מקושר‬
‫מרכזית‬
‫תחום ‪3‬‬
‫ידע‬
‫מקושר‬
‫למידה בציר הזמן‬
‫הבנה‬
‫תימה‬
‫תימה‬
‫תימה‬
‫הצצה לאיטרציה ‪II‬‬
‫תחום ‪2‬‬
‫משאבי למידה‬
‫תחום ‪3‬‬
‫משאבי למידה‬
‫הוראה‬
‫משימה אינטגרטיבית‬
‫תחום ‪1‬‬
‫משאבי למידה‬
‫תימה‬
‫מרכזית‬
‫ידע‬
‫מקושר‬
‫ידע‬
‫מקושר‬
‫ידע‬
‫מקושר‬
‫למידה בציר הזמן‬
‫הבנה‬
‫תימה‬
‫תימה‬
‫תימה‬
‫משאבים ללימוד תחום‬
‫מנחה בינתחומי‬
‫עיצוב מודל ההוראה‬
‫למידה והוראה בחברה מקוונת (קורס היברידי לתארים מתקדמים)‬
‫מדעי‬
‫הלמידה‬
‫תקשורת‬
‫מדעית‬
‫רווחה‬
‫ובריאות‬
‫פסיכולוגיה‬
‫קוגניטיבית‬
‫תקשורת‬
‫ומדיניות‬
‫מדעי‬
‫המידע‬
‫עיצוב מודל ההוראה‬
‫למידה והוראה בחברה מקוונת (קורס היברידי לתארים מתקדמים)‬
‫מדעי‬
‫הלמידה‬
‫תקשורת‬
‫מדעית‬
‫רווחה‬
‫ובריאות‬
‫פסיכולוגיה‬
‫קוגניטיבית‬
‫תקשורת‬
‫ומדיניות‬
‫מדעי‬
‫המידע‬
‫למידה בחברה מקוונת (קורס מקוון במלואו לתואר ראשון)‬
‫עיצוב מודל ההוראה‬
‫למידה והוראה בחברה מקוונת (קורס היברידי לתארים מתקדמים)‬
‫מדעי‬
‫הלמידה‬
‫תקשורת‬
‫מדעית‬
‫רווחה‬
‫ובריאות‬
‫פסיכולוגיה‬
‫קוגניטיבית‬
‫תקשורת‬
‫ומדיניות‬
‫מדעי‬
‫המידע‬
‫למידה בחברה מקוונת (קורס מקוון במלואו לתואר ראשון)‬
‫שבירת גבולות לקידום‬
‫הבנה בינתחומית‬
This research was supported by the I-CORE Program of the Planning and Budgeting Committee and The Israel Science Foundation grant 1716/12
‫איטרציות ההפעלה‬
‫יישום המודל‬
‫‪ ‬ההקשר‪ :‬מרכז המצויינות הבינאוניברסיטאי לחקר למידה‬
‫בחברה מקוונת )‪LINKS (I-CORE‬‬
‫‪ ‬התמה המרכזית ‪" -‬למידה בחברה מקוונת"‬
‫‪ 6 ‬תחומי דעת‪ :‬מדעי הלמידה‪ ,‬תקשורת המדע‪ ,‬מדעי‬
‫הבריאות והרווחה‪ ,‬מדעי הקוגניציה‪ ,‬מדעי המדיה‬
‫והתקשורת‪ ,‬ומדעי המידע‪.‬‬
‫‪ 2 ‬קורסים מקבילים‬
‫למידה בחברה מקוונת‬
‫תואר ראשון‬
‫למידה והוראה בחברה מקוונת‬
‫תארים מתקדמים‬
‫(קורס מקוון)‬
‫(קורס היברידי)‬
‫תשע"ד‬
‫‪ 34‬סטודנטים‬
‫‪ 16‬סטודנטים‬
‫תשע"ה‬
‫‪ 40‬סטודנטים‬
‫‪ 12‬סטודנטים‬
‫איטרציות ההפעלה‬
‫‪ ‬הצצה קצרה לסביבות הלמידה של שני הקורסים‪...‬‬
‫איטרציות ההפעלה‬
‫איסוף הנתונים‬
‫איטרציות ההפעלה‬
‫איסוף הנתונים‬
‫‪"2 ‬משימות סינתיזה" יחידניות ‪ -‬באמצע הקורס ובסיומו‪.‬‬
‫‪ ‬הסטודנטים נדרשו לבחור שאלה בינתחומית מתוך‬
‫מבחר שהוצג להם (למשל‪" ,‬האם וכיצד משתנים‬
‫תפקידיהם של מורה ושל תלמיד בחברה מקוונת‪ ,‬לאור‬
‫שלושת התחומים שנלמדו?")‬
‫‪ ‬המענה ‪ -‬מאמר בן ‪ 1000‬מילים היוצר אינטגרציה בין‬
‫שלושה מהתחומים שנלמדו בקורס‪.‬‬
‫‪ ‬המשימות היו זהות בדרישותיהן‪ ,‬למעט תחומי התוכן‬
‫אליהן התייחסו‪.‬‬
‫ממצאים ראשוניים‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫מחוון ‪ KI‬להערכת אינטגרציית ידע‬
‫‪ ‬גנרי וניתן ליישום בהקשר של תחומי תוכן שונים ובכך‬
‫לייצור בסיס משותף להשוואה ולהכללה מעבר לתחום‬
‫התוכן הבודד (‪.)Liu, Lee, Hofstetter & Linn, 2008‬‬
‫‪ ‬מתבסס על ניתוח טיעונים שמעלים תלמידים בתשובותיהם‬
‫לשאלה מורכבת‪.‬‬
‫‪ ‬קריטריונים לאינטגרציית ידע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת הרעיונות הבודדים‪ :‬הנכונות המדעית‪ ,‬הרלוונטיות‬
‫שלהם להקשר שהוצג‬
‫בחינת קיום קשר בין הרעיונות הבודדים‬
‫בחינת איכות הקשר‪ :‬תקפותו המדעית‪ ,‬מורכבותו‪ ,‬אופן‬
‫ההסבר שלו‪.‬‬
‫איטרציות ההפעלה‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫סוגיות בהתאמת מחוון ‪ KI‬לאינטגרציית ידע בינתחומית‬
‫‪ ‬סוג התוצר‪ :‬פיסקה לעומת מאמר שלם‪.‬‬
‫‪ ‬סוג המשימה‪ :‬שאלה עם תשובה מוגדרת אחת לעומת שאלה‬
‫המאפשרת תשובות לגיטימיות שונות (אין "תשובה נכונה")‪.‬‬
‫‪ ‬סוג תחום הדעת‪ :‬תחום מדעים לעומת תחום מדעי החברה‬
‫(נכונות? רלוונטיות? נורמטיביות? עמדות ולא רק עובדות?)‬
‫‪ ‬סוג הקשר‪ :‬קשרים בין רעיונות באותו תחום לעומת שלשה סוגי‬
‫קשרים אפשריים (קשר בין רעיונות באותו תחום‪ ,‬קשר בין רעיונות‬
‫מתחומים שונים‪ ,‬קשר בין רעיון מתחום לתמה)‪.‬‬
‫‪ ‬חשיבה אינטגרטיבית לעומת הבנה אינטגרטיבית‪ :‬האם‬
‫מספיק רק ליצור קשרים (חשיבה) או שהם חייבים להיות נכונים‬
‫(הבנה)?‬
‫המחקר‬
‫ממצאים – קורס בסיסי‬
‫‪ ‬נמצא שיפור מובהק ומשמעותי ביכולת אינטגרציית הידע‬
‫של הסטודנטים מהקורס הבסיסי (תואר ראשון)‪ ,‬אשר‬
‫למדו באמצעות המודל‪ ,‬בין אמצע הקורס לסופו‪.‬‬
‫‪Mean Synthesis Grade‬‬
‫)‪1st iteration (2014‬‬
‫‪120.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪82.50‬‬
‫‪80.0‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪Final assignment‬‬
‫‪Mid-course assignment‬‬
‫‪t(31)=2.96, one-tail p<.01‬‬
‫איטרציות ההפעלה‬
‫סיכום ודיון‬
‫‪ ‬הבנה בינתחומית = היכולת לנתח תמה מרכזית באופן‬
‫קוהרנטי והגיוני באמצעות טיעונים המייצגים אינטגרציה‬
‫של ידע מתחומי דעת שונים‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה בהשערות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור היכולת לנתח באופן בינתחומי את התמה המרכזית‬
‫של הקורס ‪‬שיפור ההבנה הבינתחומית בנושא "למידה‬
‫בחברת המידע"‪.‬‬
‫‪ ‬תרומה להבנה של מהות החשיבה הבינתחומית‪ ,‬ולאופן‬
‫שבו ניתן לקדמה כמיומנות נדרשת במאה ה‪.21-‬‬
‫איטרציות ההפעלה‬
‫ומה הלאה?‬
‫‪ ‬שאלות המחקר הנוספות‪ :‬תהליך הלמידה‪ ,‬תרומת‬
‫מרכיבי המודל השונים‪.‬‬
‫‪ ‬איטרציה תשע"ו ‪ -‬קורסים‬
‫‪ ‬יישום בבתי ספר‬
‫שבירת גבולות לקידום‬
‫הבנה בינתחומית‬
This research was supported by the I-CORE Program of the Planning and Budgeting Committee and The Israel Science Foundation grant 1716/12
‫רציונל ורקע תיאורטי‬
‫מיפוי תחומי המחקר‬
‫הוראה‬
‫באקדמיה‬
‫‪Biggs, 2012‬‬
‫למידה‬
‫בינתחומית‬
‫‪Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫חינוכית‬
‫קהילות‬
‫למידה‬
‫‪Bielaczyc & Collins,‬‬
‫‪1999‬‬
‫אינטגרציה‬
‫של ידע‬
‫‪Linn, 2006‬‬
‫כיצד ניתן לקדם הבנה בינתחומית בקורסים אקדמיים‬
‫באמצעות מודל הוראה המבוסס על קהילות למידה מוגברות טכנולוגיה?‬
‫רציונל ורקע תיאורטי‬
‫מיפוי תחומי המחקר‬
‫רב תחומיות (‪ :)Multi disciplinarity‬שילוב נקודות מבט דיסציפלינאריות‬
‫שונות‪ ,‬אולם תוך יחסי גומלין מוגבלים מאד ושמירה על זהות כל תחום ומבנה‬
‫הוראה‬
‫הידע שלו‪.‬‬
‫באקדמיה‬
‫בניית ידע אינטגרטיבי המבוסס על‬
‫בינתחומיות (‪:)Interdisciplinarity‬‬
‫אינטראקציות בין דיסציפלינות שונות‪ ,‬ותוך עיסוק בסוגיות שאינן ייחודיות‬
‫לדיסציפלינה מסוימת‪.‬‬
‫למידה‬
‫טכנולוגיה‬
‫קהילות‬
‫בינתחומית‬
‫‪Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫חינוכית‬
‫למידה‬
‫אינטגרציה‬
‫של ידע‬
‫פיתוח הבנה בינתחומית –‬
‫שילוב ומיזוג קונספטים‪ ,‬תיאוריות‪ ,‬השקפות‪ ,‬מידע‪ ,‬נתונים‪ ,‬טכניקות‪ ,‬וכלים‬
‫משתי דיסציפלינות או יותר במטרה לקדם את ההבנה של נושא הנמצא מעבר‬
‫לטווח של דיסציפלינה בודדת )‪.(Boix Mansilla, 2010‬‬
‫רציונל ורקע תיאורטי‬
‫מיפוי תחומי המחקר‬
‫לומדים בינתחומיים נדרשים למזג שני קונספטים קיימים לכדי יחידת‬
‫משמעות חדשה‪.‬‬
‫הוראה‬
‫באקדמיה‬
‫קונספטואלית ויישומית להבנה‬
‫‪ – Knowledge Integration‬מסגרת‬
‫של תהליכי אינטגרציית ידע‪ ,‬להערכתם‪ ,‬ולתמיכה בקיומם באמצעות‬
‫עקרונות עיצוב‪.)Linn, 2006( .‬‬
‫למידה‬
‫טכנולוגיה‬
‫קהילות‬
‫בינתחומית‬
‫חינוכית‬
‫למידה‬
‫‪Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫מודל הוראה לקידום ‪KI‬‬
‫שליפת הרעיונות הקיימים אצל‬
‫התלמידים‪ ,‬הוספה של רעיונות‬
‫חדשים‪ ,‬פיתוח קריטריונים להערכת‬
‫הרעיונות‪ ,‬ארגון הרעיונות‪.‬‬
‫שיטת הערכה‬
‫אינטגרציה‬
‫של ידע‬
‫כלי להערכת אינטגרציה של‬
‫ידע המתמקד בקשרים שבין‬
‫רעיונות‪.‬‬
‫רציונל ורקע תיאורטי‬
‫מיפוי תחומי המחקר‬
‫הוראה‬
‫באקדמיה‬
‫למידה‬
‫בינתחומית‬
‫‪Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫חינוכית‬
‫אינטגרציה‬
‫של ידע‬
‫‪Linn, 2006‬‬
‫קהילות‬
‫למידה‬
‫רציונל ורקע תיאורטי‬
‫מיפוי תחומי המחקר‬
‫למידה כתהליך של השתתפות ‪ -‬הלמידה נעשית תוך השתתפות פעילה‬
‫הרלוונטיים לקהילה‪ .‬זאת בניגוד‬
‫בפעילויות יצירת המשמעות והידע הוראה‬
‫רכישת ידע (‪.)Lave & Wenger, 1991‬‬
‫להתייחסות ללמידה כאל תהליך של‬
‫באקדמיה‬
‫למידה‬
‫בינתחומית‬
‫‪Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫חינוכית‬
‫תרבות הלמידה‪:‬‬
‫חברי הקהילה לומדים לסנתז בין השקפות‬
‫לעשות‬
‫שונות‪ ,‬לפתור בעיות במגוון דרכים‪,‬למידה‬
‫שימוש בידע השונה שיש לחברים‬
‫משמעותית‬
‫כמשאבים לפתרון משותף ולקידום‬
‫ההבנה‪ ,‬ולכבד ולהעריך את ההבדלים‬
‫בתוך הקהילה‪.)Bielaczyc & Collins, 1999( .‬‬
‫קהילות‬
‫למידה‬
‫רציונל ורקע תיאורטי‬
‫מיפוי תחומי המחקר‬
‫הוראה‬
‫באקדמיה‬
‫המודל הפדגוגי המסורתי הנפוץ ‪ -‬הרצאות פרונטאליות‪ .‬זאת למרות‬
‫אינה מעודדת התפתחות של הבנה קונספטואלית של‬
‫שלמידה מהרצאות‬
‫למידה‬
‫טכנולוגיה‬
‫‪.)McCray,‬‬
‫‪& Schuck,‬‬
‫רעיונות מורכבים (‪2003‬‬
‫‪ DeHaan‬קהילות‬
‫בינתחומית‬
‫‪Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫הטכנולוגיתחינוכית‬
‫למידה‬
‫השימוש בטכנולוגיה‬
‫באקדמיה‪ ,‬אולם‬
‫קיימת חדשנות ברמה‬
‫הוא בעיקרו ליישום פדגוגיה שמרנית‪" ,‬הוראתית"‪ ,‬שבה תכנית הלימודים‬
‫והמרצה עומדים במרכז והדגש הוא על העברת המידע לקהל רחב מבלי‬
‫אינטגרציה (‪.)Ellis & Goodyear, 2009‬‬
‫לתמוך בתהליך של הבניה פעילה של ידע‬
‫מסקנות מדאיגות מתוך מחקר של‬
‫ידעמצב ההוראה באקדמיה בארה"ב‪:‬‬
‫אודות‬
‫‪ 45%‬מהסטודנטים ללימודי התואר הראשון לא מפתחים מיומנויות‬
‫משמעותיות של חשיבה ביקורתית‪ ,‬הסקת מסקנות מורכבת‪ ,‬ומיומנויות‬
‫כתיבה במהלך ‪ 3‬הסמסטרים הראשונים ללימודיהם‪)Arum & Roska, 2011( .‬‬
‫רציונל ורקע תיאורטי‬
‫מיפוי תחומי המחקר‬
‫הוראה‬
‫באקדמיה‬
‫למידה‬
‫בינתחומית‬
‫‪Boix-Mansilla, 2010‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫חינוכית‬
‫קהילות‬
‫למידה‬
‫אינטגרציה‬
‫פוטנציאל לקדם למידה ממוקדת‬
‫לשילוב טכנולוגיה בסביבות‪-‬למידה יש‬
‫של ידע‬
‫בתהליכי בניית ידע באמצעות קידום‬
‫תלמיד‪ ,‬פעילה ושיתופית‪ ,‬התומכת‬
‫מיומנויות חשיבה מסדר גבוה‪ ,‬שיתופיות‪ ,‬בניית תוצרים ורפלקציה‬
‫(‪.)Kali, Levin-Peled & Dori, 2009‬‬
‫המחקר‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫‪" ‬לא מדבר לעניין"‬
‫‪" ‬מדבר לעניין" אבל טועה‬
‫‪ ‬מזהה קשר פוטנציאלי בין רעיונות‬
‫אבל לא יכול להסבירו בהקשר הנדון‪.‬‬
‫‪ ‬מבין כיצד שני רעיונות מתחברים‬
‫בהקשר הנדון‪.‬‬
‫‪ ‬מבין כיצד כמה רעיונות מתחברים‬
‫בהקשר הנדון‪.‬‬
‫‪ ‬פיתח הבנה מערכתית של רעיונות‬
‫מדעיים ויכול לבחון שני הקשרים‬
‫שונים‪( .‬לא ישים ברמת בתי ספר)‬
‫מחקר עיצוב‬
Conjecture Mapping
:3 ‫שאלת מחקר‬
‫מהי תרומתם של מרכיבי‬
?‫העיצוב השונים‬
(Sandoval, 2014)
From Theory
to Design
High level conjecture
Interdisciplinary
understanding entails deep
understanding of disciplinary
ideas simultaneously
combined with the ability to
see connections between
different disciplinary ideas in
several domains. These
abilities are gained through
meaningful dialogue and
exposure to a diversity of
ideas and ways of thinking.
Design
Conjectures
Embodiment
• Breaking boundaries
between disciplines.
• Breaking boundaries
between learners.
• Breaking boundaries
between organizational
levels of hierarchy.
:1 ‫שאלת מחקר‬
‫מה מאפיין תהליכי למידה בינתחומית‬
,‫טכנולוגיה‬-‫בקהילות למידה מוגברות‬
?‫המעוצבות על פי המודל‬
:2 ‫שאלת מחקר‬
‫באיזו מידה יפתחו הסטודנטים הבנה‬
‫בינתחומית של תוכן אשר נלמד בקורס‬
?‫המיישם את המודל‬
Theoretical
Conjectures
Mediating processes
Intervention outcomes
• A variety of ideas and ways
of thought would be shared
through meaningful
dialogue.
• Connections between ideas
in the various disciplines
would emerge.
• Modeling and coaching
processes would occur
between the communities
and would support
interdisciplinary learning of
the undergraduate level
students.
Students will be able to explain
a cross-cutting theme in a
coherent and logical way, using
arguments that integrate
knowledge from different
disciplines.