‫"בזה וגם מזה"‬ ‫(קהלת ז'‪ ,‬י"ח)‬ ‫יוזמה חינוכית בבית הספר‬ ‫העל יסודי בקבוצת יבנה‬ ‫ניסן תשע"ג – אפריל ‪3112‬‬ ‫מגישים‪:‬‬ ‫שרה עברון – מנהלת בית הספר‬ ‫מוטי שולץ – ממונה חטיבת הביניים‬ ‫ליאת חפר – רכזת בית המדרש חטיבת הביניים‬ ‫אפרים ב"ק – רב בית הספר וראש תכנית בית המדרש‬ ‫‪1‬‬ ‫פרק א – תקציר‬ ‫ֹלהים יֵצֵ א אֶׁ ת‪ֻּ -‬כלָּם‪:‬‬ ‫טוֹב אֲ ֶׁשר ֶׁתאֱ חֹז בָּ זֶׁה וְ גַם‪ִ -‬מזֶׁה ַאל‪ַ -‬תנַח אֶׁ ת‪-‬יָּדֶׁ ָך כִ י‪-‬י ְֵרא אֱ ִ‬ ‫קהלת ז‪ ,‬יח‬ ‫קהלת‪ ,‬החכם מכל אדם לימד אותנו‪ ,‬שעל אדם להיות נטוע בשני עולמות‪ ,‬לאחוז "בזה" ובאותה העת‬ ‫לא להניח מהיד את "זה"‪ ,‬רק כך נגיע ליראת אלוהים שהיא הביטוי המקראי לדרך מוסרית ערכית‬ ‫טובה‪.1‬‬ ‫תכניתנו באה מתוך תפיסת עולם ערכית המעגנת את הלמידה של תכני יהדות ביחד עם תכני עולם‬ ‫הידע הכללי לכתחילה‪ ,‬היא מקיפה את כל תחומי הדעת‪ .‬ומבוססת על השקפת עולם ערכית דתית‬ ‫פתוחה‪.‬‬ ‫ההצעה המונחת לפנינו היא ניסיון של בית ספר דתי קיבוצי על יסודי‪ ,‬להתמודד עם למידת טקסטים‬ ‫יהודים וכלליים תוך חיבור לזהות אישית של התלמידים‪ .‬מטרת הפרויקט‪ :‬להקנות רכיבי זהות‬ ‫מובחנת הנשענת מחד על היהדות על תרבותה הענפה ומאידך על נכסי צאן ברזל של התרבות‬ ‫הכללית האוניברסאלית‪ .‬המיזם רוצה ליצור פלטפורמה לחיבור ושיח בין התרבות היהודית לתרבות‬ ‫האוניברסאלית על ידי למידה‪ ,‬חוויה‪ ,‬יצירה ומגוון פעילויות‪ .‬בסוף התהליך נרצה לראות בוגר שהוא‬ ‫"שגריר בעולם" של יהדות חזקה ופתוחה המנהלת שיח עם העולם הכללי האוניברסאלי‪.‬‬ ‫תכניתנו היא הוליסטית ותקיף את ארבעת ההיבטים ההכרחיים הנדרשים בהובלת שינוי בית ספרי‪:‬‬ ‫הרכיב האנושי ‪ ,‬הרכיב הפדגוגי‪ ,‬הרכיב הארגוני והרכיב המרחבי‪ .‬בית הספר יפעיל תכנית מיוחדת‬ ‫ב"כתות בית מדרש" הקיימות בכל שכבת גיל מכתה ז' ועד כתה י"ב בה יוכל לבחור להשתתף כל‬ ‫תלמיד‪ .‬בכתות אלה תתקיים למידה אישית וקבוצתית המבוססת על חיבור אישי ויצירה‪.‬‬ ‫בכוונתנו לבנות סדירויות בית ספריות חדשות שיטמיעו את התכנים והתהליכים לתוך התרבות הבית‬ ‫ספרית‪( .‬מערכת שעות שבועית‪ ,‬זמני למידה ועבודת צוותים‪ ,‬הוראת מקצועות רב תחומית)‪.‬‬ ‫התכנית תטפח את עקרון הבחירה של התלמיד‪ ,‬וזה יתבטא בהחלטתו על עצם ההשתתפות בתכנית‪,‬‬ ‫וכן בבחירותיו בלמידה הרב תחומית‪ .‬הוכנסו לתכנית מרכיבים המכריחים את המשתתפים לבצע‬ ‫בחירה‪ ,‬שתהפוכנה ברבות הימים לחלק מ"שפת בית המדרש"‪.‬‬ ‫עקרון אחריות התלמיד הוא הצד השני של מטבע הבחירה‪ .‬בחירה שאין בצידה שכר וגם מחיר לבוחר‬ ‫עלולה להתרוקן מתוכן ולפיכך התלמידים יידרשו להיות אחראים לבחירותיהם‪.‬‬ ‫חיבור בין העולם ללמידה – במחקר על למידה משמעותית עולה כי למידה כזו מתרחשת כאשר‬ ‫מורים ותלמידים יכולים לראות את הרלוונטיות והקשר של החומר הנלמד לעולמם האישי‪ ,‬כחלק‬ ‫‪1‬‬ ‫בראשית כ'‪ ,‬בראשית כ"ב‪ ,‬איוב ב'‬ ‫‪3‬‬ ‫מתהליך הלמידה‪ .‬לכן יוקדשו זמן ומאמץ (לעתים‬ ‫על חשבון כמות החומר הנלמד) על מנת ליצור‬ ‫חיבור‪.‬‬ ‫למידה חווייתית ויצירתית ‪ -‬של ארון הספרים היהודי הפתוח תוך התאמת שיטות הוראה שונות‬ ‫לתלמידים השונים‪ .‬התלמידים והמורים יחוו בתוך שגרת הלמידה וההוראה הזדמנויות ליצור יצירות‬ ‫בתחומים שונים על בסיס התשתית שנלמדה‪.‬‬ ‫בנוסף למרכיב הלמידה בכתות תכיל התוכנית גם מרכיב חברתי משמעותי של פעילות בה ייושמו‬ ‫התכנים והערכים הנלמדים בחוויה קבוצתית מחוץ לכותלי הכתה‪ ,‬במסגרת של יום בשבוע של למידה‬ ‫לה קראנו "תורה על פה" המחברת בין הלמידה לבין העולם סביבה‪.‬‬ ‫חיבור בין תחומי דעת שונים – הידע בעולמנו הופך להיות רב תחומי ובינתחומי יותר משנה לשנה‪.‬‬ ‫למידה רב תחומית הקושרת בין תחומי דעת שונים כגון תורה וספרות‪ ,‬מחשבת ישראל ואזרחות‪,‬‬ ‫תהיה מרכיב חשוב בתוכנית‪ .‬שעות ההוראה במקצועות אלה יחוברו וצוות מורים מתחומים שונים‬ ‫ילמד את התלמידים בקבוצות קטנות בהתאם לבחירותיהם‪.‬‬ ‫הקצאת זמן לעבודת ולמידת צוות – עבודתם של מורים היא רבת פנים וכוללת משימות רבות ובהן‬ ‫תכנון והערכת ההוראה והלמידה ‪ ,‬היא מקבלת עומק ואפקטיביות גדולים יותר כשהיא נעשית בתוך‬ ‫צוותים מקצועיים‪ .‬התוכנית מקצה פרקי זמן משמעותיים לצורך חשוב זה‪ ,‬ורואה בה תנאי להצלחה‪.‬‬ ‫התכנית תימדד בעזרת סקרי עמדות של תלמידים הורים וצוות חינוכי לפני תחילתה ובמהלכה על‬ ‫מנת ליצור רצף של שיפור‪ .‬בשנת ההפעלה הראשונה תפעל התכנית בשש מתוך שתים עשרה כתות‬ ‫חטיבת הביניים‪ .‬ומהשנה השנייה ואילך היא תצמח לתוך החטיבה העליונה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרק ב – הצגת בית הספר‬ ‫ָאדם מַ ה ּטֹוב ּומָ ה ה' ֵ‬ ‫ּדֹורׁש מִ מְ ָך‬ ‫הִ גִיד לְ ָך ָ‬ ‫כִי אִ ם עֲ ׂשֹות מִ ׁשְ פָ ט ו ְַאהֲ בַת חֶ סֶ ד ו ְהַ ְצנֵעַ לֶ כֶת עִ ם א‪ֹ-‬להֶ יָך‪:‬‬ ‫מיכה ו‬ ‫בית הספר העל יסודי בקבוצת יבנה‪ ,‬נוסד בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת על ידי‬ ‫ראשוני תנועת הקיבוץ הדתי כבית חינוך לילדי הקיבוצים הדתיים תחת הרעיונות של תורה ועבודה‪.‬‬ ‫בית הספר הוא מוסד האמון על אמירה ייחודית שיש בה בשורה לכלל המערכת‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא היה‬ ‫המוסד הדתי הראשון בו למדו בנות תלמוד (ביחד עם הבנים) ברמה של ‪ 5‬יחידות לימוד‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מעודד בית הספר את בוגרותיו (לצד בוגריו) לשירות משמעותי ומלא בצה"ל (בניגוד למקובל עד‬ ‫לאחרונה בציבור הדתי)‪ .‬במהלך השנים התפתח המוסד ופתח את שעריו לאוכלוסיות רחבות‬ ‫ומגוונות תוך שמירת הרוח החינוכית המיוחדת לו‪ .‬מזיגה של התחדשות‪ ,‬ביחד עם מסורות שאין‬ ‫לוותר עליהן‪ ,‬מהווה חלק מייחודו של המוסד‪.‬‬ ‫בבית הספר היום‪ ,‬לומדים כ‪ 531‬תלמידים הבאים מיישובי המועצה האזורית חבל יבנה‪ ,‬מקיבוצי‬ ‫הקיבוץ הדתי בדרום‪ ,‬ומישובים רבים נוספים בפריפריה של עד ‪ 51‬ק"מ‪ ,‬המגיעים מידי בקר בהסעות‬ ‫מ כ ‪ 21‬ישובים שונים‪ .‬בית הספר מחולק לחטיבת ביניים ולחטיבה עליונה‪ .‬לחטיבה העליונה צמודה‬ ‫פנימייה חינוכית לתלמידי י"א וי"ב בה נמצאים ‪ 55%‬מתלמידי שנתונים אלה‪ .‬הפנימייה היא הבסיס‬ ‫לחינוך למנהיגות ערכית של תלמידנו‪.‬‬ ‫בית הספר הוא חלק מהחמ"ד‪ ,‬ושותף לרוב השקפות החינוך הקיימות בו‪ ,‬אך מקפיד לשמור על‬ ‫עצמאות רעיונית במספר נושאים חינוכיים‪-‬דתיים המהווים את לוז ההשקפה של הקיבוץ הדתי‪.‬‬ ‫תמצית משנתו החינוכית מתבטאת בשלושת המסרים הבאים‪:‬‬ ‫תרומה לקהילה כערך דתי‬ ‫ארון ספרים יהודי פתוח‬ ‫חינוך מעורב לבנית ובנות‬ ‫‪4‬‬ ‫בית הספר הוא בעל מסורת ארוכה של חינוך‬ ‫לשירות צבאי משמעותי‪ ,‬עם נתוני שירותי מרשימים של בוגריו‪ ,‬ובעל הישגים יפים בבחינות הבגרות‬ ‫(‪ 01%‬זכאות תשע"ב)‪ .‬בבית הספר מתקיימות תכניות חברתיות מיוחדות רחבות היקף בהן שותפים‬ ‫כל תלמידיו במיוחד בכתות י"א י"ב‪.‬‬ ‫קוראים בתורה בטיול בשטח‬ ‫בנות ובנים לומדים עם המחנך בשטח‬ ‫‪5‬‬ ‫פרק ג ‪ -‬הצגת הצורך‬ ‫להיכן נביט ולאן נטה אוזנינו?‬ ‫הנותן עיניים לראות ואזנים לשמוע‪ ,‬הטה את עיני ואת אזני לבית המדרש הישן‪.‬‬ ‫בית המדרש הישן היה מלא יהודים ושערי ההיכל פתוחים היו‪,‬‬ ‫וההיכל היה מלא ספרי תורה ישנים‪,‬‬ ‫ומתוך ספרי התורה הבהיק ספר חדש עוטה מעיל אדום עם נקודות כסף‪.‬‬ ‫זה הספר שכתבתי אני‪...‬‬ ‫ש"י עגנון‪ ,‬עם כניסת היום‬ ‫הסבר כללי‪:‬‬ ‫הכותרת "בזה וגם מזה" מבטאת את רעיון ארון הספרים היהודי הפתוח‪ ,‬שהיא תפיסת עולם‬ ‫ערכית המעגנת את הלמידה של תכני היהדות ביחד עם תכני עולם הידע הכללי לכתחילה‪,‬‬ ‫ומקיפה את כל תחומי הדעת‪ .‬היא מבוססת על השקפת עולם ערכית דתית פתוחה‪.‬‬ ‫הצורך לחבר את אוצר הידע ואופן המחשבה היהודיים המיוחדים שפותחו לאורך ההיסטוריה‬ ‫עם הדור העכשווי ולתוך עולמו‪ ,‬הוא צורך של בתי ספר ישראלים ויהודיים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫לבית הספר יש צורך אך גם פוטנציאל מיוחד של יכולת להטמיע לכל באיו רוח זו של יהדות‬ ‫פתוחה שתתבסס על שיח אוטנטי חזק ומחבר עם מקורות היהדות מחד ופלורליזם מודרני‬ ‫מאידך‪.‬‬ ‫לאור התמורות בעולם היהודי‪ ,‬הדתי והחילוני כאחד אנחנו בקבוצת יבנה מחפשים את הדרך‬ ‫לקדם ולמצב את בית הספר שלנו כנושא הדגל של גישת ארון הספרים היהודי הפתוח‪ ,‬תחת‬ ‫הכותרת מהפסוק בקהלת‪" :‬אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" המבטא את הרצון לחיות בתוך‬ ‫שני עולמות ולחבר ביניהם‪.‬‬ ‫כיום חלק לא מבוטל של הבוגרים מחוברים שצורה שטחית בלבד לערכים אלה‪ ,‬רבים‬ ‫מהבוגרים מוותרים על חלקים מהותיים של זהות דתית או של פתיחות בתום חינוכם כיוון‬ ‫שהקשר שלהם למרכיבים הללו ולחיבור ביניהם אינו מושרש בהם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בכוונתנו לבנות תכנית הוליסטית שתחבר‬ ‫בין הלומד לנלמד‪ ,‬תהפוך לחלק מזהותו‬ ‫והוא יהיה "שגריר" של היכולת לשלב‪ ,‬להכיל‪ ,‬ולחיות א התכנים השונים‪ .‬תכנית זו‬ ‫תהיה בעלת עוגנים בלמידה ובחוויה הבונה הזהות‪ .‬בכוונתנו לארגן מחדש את תכני הלימוד‬ ‫בחטיבת הביניים בנושאים של יהדות והומניסטיקה‪ ,‬לקשור את הלמידה לחוויה הכוללת‬ ‫בחירה‪ ,‬אחריות ויצירה‪ ,‬לחבר בין עולמות ידע שונים‪ ,‬הנמצאים היום בנתק מהתלמידים‪.‬‬ ‫התוצר של התכנית יהיה בוגרים שהם "שגרירים" ונושאי הדגל של שמירת ערכי היהדות‬ ‫המודרנית בשילוב שיח משמעותי עם נכסי צאן הברזל של התרבות הכללית תוך הישענות‬ ‫על ערכי והפלורליזם הסובלנות‪.‬‬ ‫נתונים‪:‬‬ ‫החינוך הממלכתי דתי אליו שייך בית הספר מכריז על רצונו ללמד בצורה פתוחה המחברת‬ ‫את הלומד ללימוד ואף החל בהתאמה וחידוש של תכניות לימודים תוך דגש על למידה‬ ‫והוראה משמעותיים וחיבור אישי השל הלומדים‪ .‬הכותרת המאחדת לכך היא תכנית "ל"ב‬ ‫לדע"ת"‪ .2‬עם זאת‪ ,‬ישנו בחמ"ד חשש גדול והסתגרות‪ ,‬והמצב הקיים רחוק מפתיחות כפי‬ ‫שאנו תופסים אותה‪ .‬דוגמא לכך אפשר לראות בכתיבת תכנית הלימודים החדשה בתנ"ך‬ ‫שעוררה פולמוס חריף‪ ,‬שאחד משיאיו היה ויתור על חומרי למידה פתוחים שהוצאו‬ ‫מהתוכנית‪.‬‬ ‫קיים מספר קטן של בתי הספר על יסודיים בחינוך הדתי בעלי תפיסת עולם דתית פתוחה‬ ‫הדוגלת בלימוד יהדות מודרנית‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬מצוינות ערכית ואקדמית תוך חיבור אישי‪.‬‬ ‫בתוכם אפשר למנת את תיכון שק"ד בקיבוץ שדה אליהו את התיכונים לבנים ולבנות של‬ ‫מכון הרטמן ואת תיכוני פלך לבנות בירושלים‬ ‫ובקרית עקרון‪ 3.‬בחלק מבתי ספר אלה‬ ‫נכתבות ומיושמות תכניות לימודים מיוחדות במקצועות הקודש וברובם מודגש הקשר האישי‬ ‫‪2‬‬ ‫תכנית לב לדע"ת ‪http://levladaat.org/content/1 -‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אתרי הבית של בתי הספר‪:‬‬ ‫שק"ד –‬ ‫‪http://shakeds.iscool.co.il/%D7%93%D7%A3%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/1867/language/he‬‬‫‪IL/Default.aspx‬‬ ‫תיכון הרטמן – ‪http://boysschool.hartman.org.il/About_Us_View.asp?Cat_Id=140&Cat_Type=About‬‬ ‫תיכון פלך ‪http://www.schooly2.co.il/pelech/page.asp?page_parent=64263 -‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ללימוד‪ .‬הבידול והייחודיות שלנו היא בכך‬ ‫שאנו בית ספר הפתוח לכל ילדי הקהילה‪,‬‬ ‫ובכך שאנו מחנכים בנים ובנות באותה המסגרת (בית ספר שק"ד דומה לנו בנתונים‬ ‫אלה אך שונה במיקוד העשייה החינוכית שלו)‪.‬‬ ‫החינוך הממלכתי בישראל במחקר שנעשה עבור קרן אב"י חי‪ ,‬נמצא שבשנים אלה אנו‬ ‫מצויים בתהליך הדרגתי של שינוי תודעה‪ .‬נפתח כעת "חלון הזדמנויות" הקשור בתפיסתם‬ ‫של רבים את מרכיבי הזהות היהודית והחינוך היהודי ורצונם עסוק בכך‪ .‬למידה חדשה של‬ ‫זהות יהודית המתאפיינת כלמידה הכוללת רפלקטיביות עמוקה‪ ,‬המוכוונת ליצור תודעה‬ ‫מושכלת ואקטיבית של זהות יהודית המתבססת על מידע וחוויה נכנסת כעת למערכת ‪.4‬‬ ‫תכניות "תרבות ישראל" וגם בתי הספר של רשת תל"י מתמודדים עם הרצון להכניס מורשת‬ ‫ותרבות ישראל ברוח פתוחה לתוכנית הלימודים‪ .‬פתרון שימצא אצלנו (בית ספר בזרם‬ ‫החמ"ד ובעל תפיסה פלורליסטית) יתכן שיוכל לתת כיוונים למענה גם עבור ציבור זה‪.‬‬ ‫בחינוך בעולם היהודי בתפוצות‪ ,‬התפיסה של ארון ספרים יהודי פתוח ופתיחות כלפי‬ ‫תרבות כללית מקבלת ממדים שונים לחלוטין‪ .‬הפתיחות והפלורליזם במוסדות הללו‪ ,‬גם‬ ‫כשהם ממוקדים בחינוך היהודי היא רבה‪ .5‬יתכן שתוכנית הנבנית בארץ תוך שיתוף עם בית‬ ‫ספר בתפוצה ברוח זו‪ ,‬תיתן מענה לצרכים המיוחדים שלנו בעת ובעונה אחת עם מתן מענה‬ ‫לצרכים של חיזוק זהות יהודית וקשר עם מדינת ישראל הקיימים בבתי ספר בתפוצות‪ .‬בניית‬ ‫קשרים של למידה משותפת והדדית של חדרי מורים בארץ ובתפוצות‪ ,‬שיהיו דגם ללמידה‬ ‫משותפת של תלמידים יכול להוות פריצת דרך משמעותית‪ .‬בית הספר נכנס בימים אלה‬ ‫‪4‬‬ ‫חמו‪ ,‬סוגיות בחינוך יהודי בקרב קבוצת מעצבי מדיניות בשדה החינוך – מחקר‪http://avichai.org/wp- :‬‬ ‫ ‪content/uploads/2011/11/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99‬‬‫‪%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA‬‬‫‪%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99‬‬‫‪%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ראו למשל את ערכי בתי הספר הבאים‪GANN ACADEMY BOSTON :‬‬ ‫‪https://www.gannacademy.org/about/MissionStatement.asp‬‬ ‫‪Luciendehirch, Paris‬‬ ‫‪http://www.luciendehirsch.fr/‬‬ ‫‪Liberal yavne Colledge‬‬ ‫‪http://www.yavneh.vic.edu.au/‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לתכנית "בתי ספר תאומים" עם בית‬ ‫הספר לוסיאן דה הירש בפריז‪ ,‬צרפת‪,‬‬ ‫הדוגל ברעיונות דומים להפליא ושיתוף הפעולה עמו יכול להיות מצע לבדיקת התכנית‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫חדשנות בלמידה‪ ,‬לצוות המוביל של הפרויקט ברור שהקניה והפנמה של הערכים‬ ‫המורכבים לעיל תוכל להתבצע רק אם נדע לנצל את כל העומד לרשותנו בעולם החדשנות‬ ‫הלימודית‪ .‬מחקר מטעם ה ‪ 6oecd‬מציג שבעה עקרונות לחדשנות ביצירת מרחב למידה‬ ‫שמטרתם היא יצירת לומד מכוון עצמאית המסוגל לפעול בעולם משתנה‪ .‬בין העקרונות‬ ‫שהוא מונה נמנים הלמידה כתהליך חברתי‪ ,‬נוכחות העולם הרגשי בלמידה‪ ,‬הכרה בשונות‬ ‫בין הלומדים‪ ,‬דרכי הערכה המקדמות את תהליך הלמידה ולמידה בינתחומית המחברת‬ ‫תחומי דעת שונים ואת הלמידה לעולם‪ .‬נקודות דומות נמצא גם במחקרה של ווילר ‪7‬נראה‬ ‫שהשימוש בכלים אלה הוא מהותי לתכניתנו וחיוני להצלחתה‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל נוכל להסיק כי‪:‬‬ ‫בעולם החינוך היהודי הכללי והדתי יש צורך וגם רצון ליצור דפוסים חדשים של למידה‬ ‫משמעותית של היהדות ברוח פתוחה‪ .‬הסלילה של נתיב פדגוגי שידע לנצל את הידע על‬ ‫חדשנות בלמידה ולרתום אותה לחינוך לזהות יהודית פתוחה המבוססת על למידה רב‬ ‫תחומית ומשמעותית לתלמידים ולמורים אפשרית ואף נדרשת‪ .‬זהו הפרויקט שלנו‪.‬‬ ‫‪7 Essential Principles of Innovative Learning‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪/http://blogs.kqed.org/mindshift/2013/02/7-essential-principles-of-innovative-learning‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪Steve Wheeler. "10 characteristics of authentic learning", http://steve-wheeler.blogspot.co.il, 29‬‬ ‫‪November 2012.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פרק ד – הפרויקט‬ ‫התכנית תתבסס על העקרונות הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫עקרון הבחירה ואחריות התלמיד‬ ‫‪ -‬יתבטא בהחלטתו על עצם ההשתתפות בתכנית‪ ,‬וכן‬ ‫בבחירותיו בלמידה הרב תחומית כפי שנפרט בהמשך‪ .‬זהו מרכיב חיוני במעורבותו בלמידה‬ ‫ותוצאותיה‪.‬‬ ‫לפיכך הוכנסו לתכנית מרכיבים רבים המכריחים את התלמיד לבצע בחירה‪,‬‬ ‫ותהפוכנה ברבות הימים לחלק מ"שפת בית המדרש"‪ .‬להבנתנו‪ ,‬זהו מרכיב זהותי משמעותי‪.‬‬ ‫ה"בוגר השגריר" בוחן‪ ,‬מסתכל ויודע להציב שיקולי בחירה‪ .‬היכולת להפעיל שיקול הדעת ולצאת‬ ‫מחוץ לחשיבה הרגילה דורשת אומץ להתבונן נכוחה‪ ,‬כיון נפגשים אצלו עולמות שונים ולעתים‬ ‫מנוגדים עם תפישות שונות הדורשות בחירות מורכבות‪.‬‬ ‫עקרון אחריות התלמיד הוא הצד השני של מטבע הבחירה‪ .‬בחירה שאין בצידה שכר וגם מחיר לבוחר‬ ‫עלולה להתרוקן מתוכן ולפיכך התלמידים יידרשו להיות אחראים לבחירותיהם‪ ,‬הן בכניסה לתכנית‬ ‫והן במסלולי הלמידה שלהם‪ .‬כדי שרכיב הבחירה יוטמע באמת‪ ,‬נחוצה התנסות ממשית של חוויית‬ ‫חיים‪ ,‬עקרון האחריות חייב להיות מוכל‪ .‬נחוצה למידה מה קורה בתהליך בחירה‪ ,‬הטמעה‪ .‬התלמיד‬ ‫לומד שלבחירה שלו יש משמעות‪ ,‬ההתנסות אמתית‪ .‬עיקרון זה הופך את הבחירה לאקט של צמיחה‪,‬‬ ‫ללמידת עומק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫עקרון חיבור בין העולם‪ ,‬הלומד והתהליך הלמידה‬ ‫– שילב תכנים אוניברסאליים‬ ‫ויהודיים הוא עקרון חשוב בתכנית‪ .‬חיבור בין תחומי דעת שונים וההבנה כי ההפרדה היא‬ ‫מלאכותית‪ ,‬לצורך העמקה והבנה של תחום מסוים אך העולם עצמו הוא רב ממדי ורב תחומי היא‬ ‫ערך אותו רוצה התכנית להקנות‪ .‬הידע בעולמנו הופך להיות רב תחומי ובינתחומי יותר משנה‬ ‫לשנה‪ .‬מוסדות האמונים על למידה בינתחומית הולכים ומתרבים כיוון שעולמנו דורש זאת‪.‬‬ ‫בגילאי בית הספר היסודי והתיכון קשה לעסוק בלמידה בינתחומית עמוקה ואמתית אך הנחת‬ ‫התשתית של רב תחומיות חייבת להיות מרכיב בתכנית המבקשת לחדש‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אמנם‪ ,‬נחוצה וחיונית תשתית בסיסית של ידע‪,‬‬ ‫ליצירתה נחוצה למידה יותר טובה ומעמיקה‪ .‬אנו‬ ‫מאמינים ביכולת התלמיד להכיל ולעבד למידה שמזמנת שיח בין תחומי דעת שונים‪ .‬למידה זו‬ ‫מזמנת ראייה רחבה‪ ,‬הוליסטית‪ ,‬שתקנה לו משקפיים ועקרונות ואת היכולות לעשות זאת גם‬ ‫בפלטפורמה שבין התרבות היהודית לתרבות הכללית‪" .‬נכסי צאן הברזל" שיוצר אדם שיודע ליצור‬ ‫שיח בין עולמות‪ ,‬זו פלטפורמה הוליסטית של שיח ותרבות הנבנית לתוך אישיות הלומד‪.‬‬ ‫רלוונטיות ללומד ‪ -‬במחקר על למידה משמעותית עולה כי למידה כזו מתרחשת כאשר מורים‬ ‫ותלמידים יכולים לראות את הרלוונטיות והקשר של החומר הנלמד לעולמם האישי‪ ,‬כחלק מתהליך‬ ‫הלמידה‪( .‬ראו סקירה בפרק שלישי) לכן יוקדשו זמן ומאמץ (לעתים על חשבון כמות החומר הנלמד)‬ ‫על מנת ליצור חיבור‪ .‬הנחת בסיס של המיזם שלנו היא שעל מנת להגיע להגשמה וליישום‪ ,‬אחת‬ ‫הפלטפורמות המרכזיות היא הפגשה בין עולמות תוכן שונים מגוונים ולעתים סותרים ויצירת שיח‬ ‫פורה ומושכל ביניהם תוך יצירת מעורבות אישית של התלמידים ומציאת החיבורים לעולם האישי‪.‬‬ ‫באופן זה הלמידה הופכת להיות למשהו אקטיבי המכריח ומזמן שיח בין מתחים ובין שונויות ומהווה‬ ‫נדבך משמעותי לזהות המעגלית רב‪-‬ממדית של בוגר‪.‬‬ ‫למידה משמעותית – האתגר שלנו הוא ליצור רלוונטיות וחיבור על מנת להגיע ללמידה משמעותית‪.‬‬ ‫שיבוח ההוראה והלמידה יביאו לאהבת הלמידה‪ ,‬לבוגר סקרן שאוהב ללמוד‪ ,‬מתוך הנחת יסוד‬ ‫שעשייה זו תקרין לתהליכי הלמידה בכלל בית הספר ותביא לרצון להרחיב עוד מעבר לאופקים‪.‬‬ ‫למידה חווייתית ויצירתית ‪ -‬של ארון הספרים היהודי הפתוח תוך התאמת שיטות הוראה שונות‬ ‫לתלמידים השונים‪ .‬התלמידים והמורים יחוו בתוך שגרת הלמידה וההוראה הזדמנויות ליצור יצירות‬ ‫בתחומים שונים על בסיס התשתית שנלמדה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫עקרון הלמידה החברתית‬ ‫‪ -‬בנוסף למרכיב הלמידה בכתות תכיל התוכנית גם מרכיב‬ ‫חברתי משמעותי של פעילות בה ייושמו התכנים והערכים הנלמדים בחוויה קבוצתית מחוץ‬ ‫לכותלי הכתה‪ .‬הכותרת שבחרנו עבור תחום זה היא‪" :‬תורה על פה"‪ ,‬מרעיונות התורה אל עולם‬ ‫ה"על פה"‪ ,‬בדיבור ברעיון ובמעשה‪ .‬מרכיב זה של התכנית עוסק בחוויה‪ ,‬מפגיש על בסיס קבוע‬ ‫תלמידים צעירים ובוגרים לעשייה ולימוד משותפים‪ ,‬מפגש את התלמידים והצוות עם הקהילה‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ועם המתרחש בעולמה כגון חקלאות (רפת)‬ ‫חברה (גיל הזהב) ועוד‪ .‬כאשר תלמידים‬ ‫נדרשים לפעול יחד כקבוצה‪ ,‬וללמוד נושא תוך יצירה עם העולם סביבם נולדות תובנות‬ ‫חדשות ויש יצירה‪.‬‬ ‫הרציונל לבחירה בעמודי התווך האלה מתבסס בין היתר על ידע בינלאומי בנושא למידה‬ ‫משמעותית‪ ,‬למידה רב ובינתחומית תועלותיה והשפעתה‪ .‬אוניברסיטת מלבורן המהווה מרכז ללמידה‬ ‫אקדמית בין ורב תחומית מלמדת כי היעד החשוב והחיוני של הוראה וחינוך הוא בניית תכניות מסוג‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בינתחומיות היא היכולת לשלב בין ידע ואופני חשיבה של לפחות שני תחומי דעת או לפתח‬ ‫תחומי מומחיות ‪ ,‬כגון הסבר תופעות‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬יצירת מוצר באופנים שהיו בלתי אפשריים‬ ‫בהפעלת תחום אחד בלבד‪ .‬בסיום למידה בינתחומית תלמידים יהיו מסוגלים ל‪:‬‬ ‫•‬ ‫להכיל הבנה של נקודות מבט שונות שעלו מתחומים שונים‬ ‫•‬ ‫להעריך ביקורתית ידע ממגוון רחב של תחומים‬ ‫•‬ ‫לפעול בחקר‪ ,‬פתרון בעיות בינתחומי תוך הפעלת דרכים מרובות של ידע‬ ‫•‬ ‫יהיו בעלי "מטה" ידיעה והבנה של מהות הידע ומבנה התחומים השונים‬ ‫•‬ ‫יהיו מסוגלים לעשות אינטגרציות‪ ,‬סינתזות‪ ,‬איזונם ולהתאים ידע מתחומים מרובים על מנת‬ ‫לייצר משהו גדול יותר ממה שהיה אפשרי דרך תחום ידע בודד‪.‬‬ ‫כל אלה הם יעדים אליהם חותרת תכניתנו‪.‬‬ ‫המחקר על מהי למידה משמעותית הוזכר בקצרה במבוא‬ ‫‪9‬‬ ‫נפרט כאן שעל מנת להגיע לבוגר לומד‬ ‫עצמאי בעולם משתנה‪ ,‬תכני ההוראה אומנם חשובים‪ ,‬אך חשוב יותר להגיע מעבר‪ ,‬ליכולת לשאול‬ ‫וליישם במציאות חדשה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Integrating the disciplines: successful interdisciplinary subjects‬‬ ‫‪Clinton goldung:‬‬ ‫‪http://www.cshe.unimelb.edu.au/resources_teach/curriculum_design/docs/Interdisc_Guide.pdf‬‬ ‫‪ 9‬מחקר ה ‪http://blogs.kqed.org/mindshift/2013/02/7-essential-principles-of- oecd‬‬ ‫‪/innovative-learning‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .1‬הלמידה חייבת להיות מרכז ההוויה‬ ‫בכתה עם מטלות המכוונות לקוגניציה‬ ‫וצמיחה‪ ,‬התלמידים חייבים להיות אקטיביים בלמידה‪ ,‬עליהם להיות לומדים בעלי מיקוד‬ ‫שליטה פנימית ומוטיבציה ללמידה בעת התהליך‪ ,‬ולעקוב בעצמם אחרי התקדמותם‪.‬‬ ‫‪ .3‬למידה היא תהליך חברתי היא לא יכולה לקרות לבד‪ .‬אנו "חיה חברתית" אנו לומדים דרך‬ ‫אינטראקציה‪ ,‬ע"י התדיינות הדדית‪ .‬קבוצה מובנית לומדת היא יעילה לכל חבריה‪ ,‬היא‬ ‫דוחפת חברים שונים לכיוונים שונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬רגשות הם חלק אינטגראלי מהלמידה‪ ,‬תלמידים מבינים רעיונות יותר טוב כשהם נעים בין‬ ‫רגש‪ ,‬קוגניציה ומוטיבציה‪.‬‬ ‫בניית ושמירת המוטיבציה ללמידה צריכה להתחיל מעמדה‬ ‫רגשית של התלמיד‪ ,‬אם התלמיד יבין למה זה טוב‪ ,‬הלמידה תהפוך חשובה יותר עבורו‪.‬‬ ‫‪ .4‬שונות בין הלומדים – לומדים הם שונים וסביבת למידה יצירתית חווייתית‪ ,‬צריכה לתת‬ ‫מענה לכך‪ .‬כל תלמיד מביא עמו לכתה ידע קודם שונה‪" .‬אנו זקוקים לתהליכים ופעילויות‬ ‫שעוזרים למורה לגייס כל תלמיד מהמקום בו הוא נמצא"‬ ‫‪.5‬‬ ‫יש לאתגר את התלמידים אך במידתיות "חיוני למצוא את הנקודה הרכה בכל תלמיד"‬ ‫תלמידים צריכים לחוות גם הצלחה לימודית וגם את חדוות אתגור הגילוי‪.‬‬ ‫‪ .6‬ההערכה צריכה להיות למען הלמידה ולא של הלמידה – הערכה חשובה‪ ,‬אך רק על מנת‬ ‫להבין כיצד להכין את היחידה הבאה באופן הכי אפקטיבי‪.‬‬ ‫‪ .7‬למידה צריכה לחצות דיסציפלינות ולהימתח לתוך העולם האמתי‪ .‬למידה לא תוכל להיות‬ ‫משמעותית אם תלמידים לא יבינו מדוע הידע יהיה שימושי עבורם‪ ,‬איך אפשר להגשימו‬ ‫בחיים‪ .‬הבנת הקשר בין הנושאים והרעיונות חיוני ליכולת להעביר מיומנויות‪" ,‬אנחנו לא‬ ‫יכולים להסתפק בהשארת המידע במכלים אטומים שלעולם אינן נקשרים זה לזה"‪.‬‬ ‫הפלטפורמה להוצאה לפועל של המיזם כוללת‪:‬‬ ‫הקצאת זמן לעבודת ולמידת צוות – עבודתם של מורים היא רבת פנים וכוללת משימות רבות ובהן‬ ‫תכנון והערכת ההוראה והלמידה‪ ,10‬היא מקבלת עומק ואפקטיביות גדולים יותר כשהיא נעשית בתוך‬ ‫צוותים מקצועיים‪ .‬התוכנית מקצה פרקי זמן משמעותיים לצורך חשוב זה‪ ,‬ורואה בה תנאי להצלחה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ש‪.‬שרן – ארגון מערכת השעות‬ ‫‪12‬‬ ‫עבודת הצוות תוקדש ליצירת דפוסי עבודה‬ ‫משתפת בין המורים‪ ,‬לבניית תכנית לימודים רב‬ ‫תחומית‪ ,‬לתהליכים רפלקטיביים‪ ,‬הזנה הדדית‪ ,‬לשיח על האופן בו איך יוצרים מצבים המעמידים‬ ‫לפני התלמידים דילמות משמעותיות היכולות להביא לזיקוק אסטרטגיות למידה ייחודיות ללמידה‬ ‫בינתחומית‪ ,‬חיבור גישות תיווך בין מבני הדעת השונים של הדיסציפלינות‪ .‬מעקב אחר רכיבים‬ ‫והערכתם שאינם לימודיים‪ .‬כל אלה יתבצעו בקבוצות עבודה מונחות ומקצועיות בתוך מערת השעות‬ ‫השבועית והלוח השנתי‪.‬‬ ‫מבנה חדש לסדירות הבית ספרית ‪:‬‬ ‫שבוע הלימודים בבית הספר יפוצל לימי כתות אם וימי הקבצות‪ .‬בימי כתות האם תופעל בכתות בית‬ ‫המדרש התכנית המיוחדת ובה רצועות זמן לפעילויות למידה מסוגים שונים‪:‬‬ ‫זמן ירוק‪ :‬פתיחת יום על ידי מחנך‪/‬כת‬ ‫זמן סגול‪ :‬מקצועות מרובי בחירה‬ ‫זמן כתום‪ :‬תורה על פה‬ ‫זמן אדום‪ :‬ריכוז ימים מקצועיים כללים‬ ‫פתיחת היום על ידי מחנך‪/‬כת אישי באופן קבוע‪ ,‬אמורה ליצור מרחב של אינטימיות‪ ,‬חיבור‪ ,‬הרגשת‬ ‫שייכות‪ ,‬ראיית כל תלמיד‪ .‬בכיתה ז יש מקום להקדיש שעות אלו גם ללימוד ה"שפה" הבית מדרשית ‪.‬‬ ‫המקצועות מרובי הבחירה‬ ‫בכל שנתון יהיה נושא שיהווה ציר ללמידה‪ ,‬העוגן נלקח מלימודי תנ"ך‪ .‬בכתה ז' הלומדת את ספר‬ ‫בראשית נושא המשפחה‪ ,‬המקצוע השותף ללמידה הרב תחומית יהיה ספרות‪ .‬בכתה ח' הלומדת את‬ ‫ספר ויקרא נושא הקדושה‪ ,‬גם בשנתון זה המקצוע המשלב יהיה ספרות‪ ,‬ובכתה ט' הלומדת את‬ ‫ספר שמות נושא העם‪ ,‬בשנתון זה ישולבו מקצועות הספרות והאזרחות ללמידה רב תחומית בנוסף‬ ‫לתנ"ך‪.‬‬ ‫מקצועות התנ"ך‪ ,‬הספרות והאזרחות נלמדים בחטיבת הביניים היום בצורה המפרידה בין מקצוע‬ ‫למקצוע‪ ,‬אינה קושרת בין המקצוע לבין מציאות חייו של התלמיד ועיקרון הבחירה לא נוכח בהם‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בתכנית המוצעת יידרש התלמיד לבחור מסלול‬ ‫למידה הקרוב לליבו בתנ"ך‬ ‫ובמקצוע הכללי‪.‬‬ ‫בחירה זו תלווה אותו במהלך סמסטר שלם‪ ,‬בה ילמד ביחד עם עמיתים את תחום הדעת‪.‬‬ ‫בפריזמה שאותה בחר‪ ,‬למידתו תוערך בהתאם לתהליך ותוצר שאותו יעבור‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬בלימודי התנ"ך צריך יהיה לבחור בין המסלולים הבאים‪ :‬אומנות‪" ,‬חידון תנ"ך"‪ ,‬מסלול‬ ‫ארכיאולוגי (ארץ ישראל) מסלול פרשנות‪ .‬בלימודי הספרות ייבחרו יצירות ספרות המתאימות לנושא‬ ‫העל של השנה לעיל‪ ,‬ותלמידים יידרשו לבחור בין קריאת יצירות "רגילה" השתתפות בסדנה לכתיבה‬ ‫יוצרת‪ ,‬ספרות ואומנות וספרות ומוסיקה‪ .‬סעיף זה מחייב כתיבה מחדש של תכנית הלימודים בחטיבת‬ ‫הביניים במקצועות אלה על ידי הצוות המיישם ומגייס את המורים לתרום בתחומים נוספים בהם הם‬ ‫מומחים או חובבים‪ .‬מספר גדול יותר של מורים יוקצה להוראה בשנתון והם יחולקו לקבוצות לימוד‬ ‫קטנות יחסית בהתאם לבחירותיהם‪ .‬בחירות התלמידים יפגישו אותם עם נכסי צאן הברזל של‬ ‫היהדות וכן של התרבות הכללית‪ ,‬בתחומי אמנות‪ ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מוסיקה ועוד‪.‬‬ ‫תורה בעל פה‪ -‬מרעיונות התורה אל עולם העל‪-‬פה בחשיבה דיבור ומעשה בכל שבוע יהיה יום‬ ‫אחד של פעילות חווייתית וחברתית שמטרתה חיזוק ההזדהות ולמידה שאינה כבולה לחדר הכתה‬ ‫הקלאסי‪ .‬מסגרת פעילות רב גילאית חוצת כיתות בה כל תלמיד יבחר פעילות עיונית ופעילות מעשית‬ ‫אחת לשנת לימודים‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫לימוד במרכז הרצוג ליהדות בעין צורים‪ ,‬זהו מרכז העוסק בקשר בין חלקי החברה הישראלית דרך‬ ‫זהות יהודית ישראלית מגוונת המפתח תכניות ייחודיות לציבור כללי ודתי כאחד‪ .‬המוסד הזה הוקם‬ ‫ומופעל על ידי תנועת הקיבוץ הדתי ובית הספר מרבה לשתף עמו פעולה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עבודה חקלאית במשק הילדים בקבוצת יבנה – משק זה‪ ,‬מכיל חממה לימודית וכן "חוות חיות" בית‬ ‫ובר מגוונת‪ .‬ביחד עם ועדת החינוך של קבוצת יבנה ניתן יהיה לקיים בה קבוצות חקר ועבודה‬ ‫הקושרות סוגיות שונות‪.‬‬ ‫התנדבות בקהילה במועצה האזורית חבל יבנה‪ ,‬ובמיוחד במרכז היום לקשיש אותו מפעילה המועצה‬ ‫בשטח הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מרכז יעקב הרצוג בעין צורים – "עושים ענין מתרבות יהודית‪ ,‬הפוגשת את החברה המודרנית‪ ,‬מלימוד דיאלוגי ופתוח‬ ‫ומשיח של אחריות בחברה הישראלית" ‪http://merkazherzog.org.il/‬‬ ‫‪15‬‬ ‫וכן רעיונות נוספים הנמצאים בתהליכי גיבוש‬ ‫ויצירת שיתופי פעולה כגון‪ :‬מוזיאון הנצחת השואה‬ ‫בניר גלים (ישוב המועצה האזורית) ‪ ,‬מדגרת קבוצת יבנה‪ ,‬רפת קבוצת יבנה ועוד‪.‬‬ ‫בכל שנתון תחובר למידת ה"על פה" לנושא המרכזי של בית המדרש באותה השנה‪ ,‬והתלמידים‬ ‫ידרשו ליצור תיק עבודות שישקף את תהליך החוויה אותה עברו‪.‬‬ ‫בימי ההקבצות יתקיימו לימודים במקצועות אנגלית‪ ,‬מתמטיקה ומדעים‪ .‬בימים אלה יקדישו המורים‬ ‫זמן למידה ועיבוד והפקת לקחים תוך כדי הפעלה לתכנית המיוחדת אותה הם כותבים ומיישמים‪.‬‬ ‫עקרונות פעולה‪-‬‬ ‫תכניתנו היא הוליסטית ומקיפה את ארבעת ההיבטים ההכרחיים הנדרשים‬ ‫בהובלת שינוי בית ספרי‪ :‬הרכיב האנושי (צוות ניהול והוראה‪ ,‬תלמידים‪ ,‬והורים) הרכיב הפדגוגי‬ ‫(תכנית לימודים‪ ,‬תכנים‪ ,‬דרכי למידה‪ ,‬אמצעי למידה והערכה) הרכיב הארגוני (מרחבי לימוד ופעילות‪,‬‬ ‫משאבים טכנולוגיים) והרכיב הארגוני (ארגון הזמן של מורים ושל תלמידים‪ ,‬מערכת השעות )‬ ‫‪12‬‬ ‫בית‬ ‫הספר יפעיל תכנית מיוחדת ב"כתות בית מדרש" הקיימות בכל שכבת גיל מכתה ז' ועד כתה י"ב בה‬ ‫יוכל לבחור להשתתף כל תלמיד‪ .‬בכתות אלה תתקיים למידה אישית וקבוצתית המבוססת על חיבור‬ ‫אישי ויצירה‪ ,‬המורים ישתתפו בהכנה יוכשרו לעבודת צוות תהליכית ויקבלו זמן הכנה מודרך רב‬ ‫במהלך השבוע‪ ,‬ומרחבי הלמידה יותאמו לאופניה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אינה פוקס – המפה המערכתית ‪5991‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ד‪ .‬הפרויקט שלנו ופרויקטים דומים בציונות הדתית‬ ‫מרכיב הבחירה‬ ‫תיכון הרטמן‬ ‫שק"ד‬ ‫פלך‬ ‫ירושלים‬ ‫שדה אליהו‬ ‫מזכרת בתיה‬ ‫מועט‬ ‫מועט‬ ‫רב‬ ‫(בבחירת בית‬ ‫(בכניסה לתכנית)‬ ‫בכניסה לתכנית‬ ‫בשתי רצועות זמן‬ ‫הספר)‬ ‫הוליסטיות התכנית‬ ‫התכנית שלנו‬ ‫בכל סמסטר‬ ‫מקיפה את כל לימודי‬ ‫מצומצמת ללמידה‬ ‫מקיפה תחומי דעת‬ ‫מקיפה לימודי יהדות‬ ‫היהדות בביה"ס‬ ‫הלא פורמאלית‬ ‫רבים‬ ‫והומניסטיקה‬ ‫קיימת‬ ‫לא קיימת‬ ‫קיימת‬ ‫ובהמשך נוספים‬ ‫למידה רב ובין‬ ‫בבנייה‬ ‫תחומית‬ ‫היקף תלמידים‬ ‫זמן למידה ועבודה‬ ‫בי"ס סלקטיבי צומח‬ ‫בי"ס לכל הקהילה‬ ‫בי"ס סלקטיבי צומח‪.‬‬ ‫בי"ס לגל הקהילה‬ ‫כל הכתות בתכנית‬ ‫מחצית בית הספר‬ ‫כל הכתות בתכנית‬ ‫מחצית בית הספר‬ ‫יש‬ ‫סטנדרטי‬ ‫יש‬ ‫רב‬ ‫לצוות‬ ‫‪17‬‬ ‫פרק ה – מטרות ויעדים‬ ‫מטרתה המרכזית של התכנית היא ליצור בוגרים בעלי זהות דתית חזקה ופתוחה‪ ,‬המבוססת על‬ ‫חווית למידה של חיבור אישי של עולמות היהדות והתרבות הכללית‪.‬‬ ‫ברצוננו לחולל שינוי בדמות הבוגר – ואת זאת אי אפשר לראות בטווח קצר‪ .‬התוכנית נועדה ליצור‪:‬‬ ‫בוגר‪/‬ת סקרן‪/‬נית ומעורב‪/‬ת‪ ,‬בוגר‪/‬ת שבחירה ואחריות לה היא חלק מעולמו‪/‬ה ויודע ‪/‬ת להיות אחראי‬ ‫להן‪ ,‬בוגר ‪/‬ת בעל‪/‬ת למעורבות חברתית קהילתית ונתינה‪ ,‬בוגר‪/‬ת עם קשת רחבה של מיומנויות‬ ‫(יצירה‪ /‬ניהול דיון ‪ /‬נאום ‪ /‬הכרות עם שפות מקבילות‪ /‬הבעת דעה) היודע להביע את עצמו‪ ,‬בוגר‬ ‫שרוצה לגשת לארון ספרים‪ ,‬שרוצה ללמוד‪ .‬בוגר שיש לו קשר נפשי‪ ,‬ונכונות להתפעל ממשהו שאינו‬ ‫רגיל בוגר שרוצה ואוהב להיות חלק מפעילות רוחנית‪ ,‬בוגר שמבין למה הוא לומד תורה‪ ,‬החש‪/‬ה‬ ‫בבית בכל טקסט יהודי בוגר‪/‬ת הקושר‪/‬ת בין הארון היהודי לעולמו‪/‬ה האישי‪ ,‬בוגר החש בבית‬ ‫בתרבות העולם הכללי ‪ ,‬בוגר‪/‬ת היודע‪/‬ת להדהד וליצור בין עולמות של ידע כללי וידע יהודי‪.‬‬ ‫הנושאים הללו אינם פשוטים למדידה‪ ,‬ובתוך תהליך התבגרות של בני נוער המשימה נעשית סבוכה‬ ‫יותר‪ ,‬אך אנו חושבים ששימוש בסקרי עמדות מתוקפים הקיימים בחמ"ד יוכלו לנו לבחינת הצלחה‪.‬‬ ‫אנו מקווים שסקרי העמדות שנקיים בקרב בוגרי השנה הראשונה השנייה ואף השלישית‪ ,‬יצביעו על‬ ‫יחס חיובי לתוכנית עצמה ולחוויית הלמידה והחינוך בה‪ ,‬וכן על יחס חיובי הולך ומשתפר כלפי העולם‬ ‫הדתי והחיבור בין העולם הכללי לעולם הדתי‪ .‬דמות בוגר בית הספר בעוד שש שנים אמורה להיות‬ ‫חזקה וברורה הרבה יותר מכפי שהיא משתקפת היום בסקרי העמדות של בוגרי כתות י"ב‪ ,‬בהם‬ ‫רבים מהבוגרים מכריזים כי אינם מחוברים ערכית בצורה חזקה לנושא הדתי‪ ,‬או להיפך‪ ,‬כי אינם‬ ‫מזדהים עם הרעיונות של התרבות הכללית‪.‬‬ ‫בתחום תוצרי תהליך למידה‪ ,‬אנו שואפים להגיע למצב בו בחירותיהם של התלמידים ולמידתם‬ ‫שנעשו במעורבות אישית גדולה‪ ,‬יביאו לכך שתלמיד בית המדרש שיסיים את כתה ט' בבית ספרנו‬ ‫ידע להבין מהי חשיבה אינטגרטיבית יתמודד כבר לפחות פעם אחת עם עבודה אינטגרטיבית‪ ,‬ויכיר‬ ‫מסלולי חשיבה מגוונים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עם צמיחתה של התכנית לחטיבה העליונה‬ ‫(תשע"ה ואילך) תלמידינו יחוו תהליך למידה הכולל‬ ‫כתיבה ויצירה המחבר בין עולמות‪ ,‬יגישו פרויקטים במקום חלק מבחינות הבגרות‪ ,‬ויהיו אזרחים‬ ‫פעילים בקהילת החינוך של בית הספר ובישובים שלהם‪ .‬אנו מצפים שכל בוגר של כתת בית מדרש‬ ‫יגיש לפחות עבודה אחת ברמה של יחידת בגרות אחת באחד המקצועות הנלמדים‪.‬‬ ‫אנו שואפים לראות "בוגרים שגרירים" של תפיסת עולם רחבה ועמוקה הבוחרים בחייהם דרכים של‬ ‫תרומה ועשייה משמעותית לעצמם‪ ,‬למדינתם עמם ועולמם‪ ,‬ועל מנת לראות זאת נצטרך להמתין‬ ‫לפחות שש שנים‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬התכנית שואפת ליצור חדר מורים בעל הכרה בחשיבות הדרך החינוכית המיוחדת וצוות‬ ‫הוראה המיומן בהנחלתה בכתות באמצעות פדגוגיה חדשנית‪.‬‬ ‫בשנה הראשונה‪ ,‬העבודה עם הצוות החינוכי תתייחס למעגלי מעורבות שונים‪:‬‬ ‫כלל הצוות – יידרש להשתתף בלמידה חווייתית ובין תחומית במספר מפגשים מצומצם מנת‬ ‫להתנסות באופן חיובי מרוח הלמידה הזו‪ ,‬ולגבש עמדות חיוביות לקראת הרחבת התכנית בהמשך‪.‬‬ ‫צוותי החינוך והמקצוע המפעילים את התכנית בשנה "ל תשע"ד(כמחצית מהמורים בחטיבת הביניים)‬ ‫ישתתפו בלמידת עמיתים מונחית על בסיס קבוע‪ ,‬וכן בסדנא שבועית להכנה ורפלקציה של עבודתם‪.‬‬ ‫כמו כן בשנה הראשונה יגבש צוות החטיבה העליונה תכנית מתאימה ליישום בכתה י' תשע"ה‪.‬‬ ‫התכנית שואפת לחולל שנוי ביחס הקהילה הקרובה (הורים וישובים) והרחבה‪ .‬שינוי זה ייראה לעין‬ ‫ברישומים לקראת תשע"ה‪ ,‬תהליך המתרחש בין חנוכה לט"ו בשבט בכל שנה בציבור הדתי‪ .‬אנו‬ ‫מקווים לצמוח בכל שנה באופן עקבי בנושא זה‪ .‬מדד בולט יהיה אחוז הורי הבנות המביעים אמון‬ ‫בבית הספר ובתכנית ונרשמים לכתה ז'‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פרק ו – קהל היעד‬ ‫תלמידי תכנית בית המדרש – הנמענים המרכזיים של התכנית‪ .‬תלמידים המעוניינים ללמוד בצורה‬ ‫חווייתית ולחבר בין עולמות‪ ,‬בצורה עדכנית ורלוונטית‪ ,‬תכנית זו תפתח עבורם הזדמנות מלהיבה‬ ‫ומאתגר‪.‬‬ ‫תלמידי הכתות העיוניות – תלמידי בית הספר שבחרו לא להשתתף בתכנית‪ ,‬אם לא נתייחס אליהם‬ ‫ואל צרכיהם עלולים להפוך לסיכון לתוכנית‪ .‬על בית הספר להקפיד ולבנות עבורם במענה מתאים‪,‬‬ ‫וכן לנצל את ההזדמנויות הנפתחות עבורם כניסת אלמנטים חדשים בבית הספר‪ .‬מרכיבים בתכנית‬ ‫כגון פתיחת בוקר‪ ,‬בכתות בית המדרש‪ ,‬היא הזדמנות להכניס מרכיב חדש גם בכתות העיוניות‪.‬‬ ‫צוות ההוראה של בית הספר – צוות ההוראה נחלק לשני מעגלים‪ ,‬המורים ה המלמדים בכתות בית‬ ‫המדרש‪ ,‬ושאר הצוות‪ .‬המלמדים בכתות הללו מקבלים הזדמנות מאתגרת להיות חלק מיצירה‬ ‫פדגוגית והתחדשות בבית הספר‪ .‬חלקם חוששים מאד מיכולתם לשאת בנטל החשוב ורבים מהם‬ ‫רואים בה הזדמנות לממש חלום פדגוגי‪ .‬יתר אנשי צוות יושפעו משמעותית מהתכנית כיוון שדפוסי‬ ‫העבודה בבית הספר ישתנו‪ ,‬וכל החינוך ההוראה והלמידה עשויה להשתדרג‪.‬‬ ‫הורי התלמידים בתכנית בית המדרש – הורים אלה פנו לבית הספר בדיון ציבורי שקיימנו לפני שנה‬ ‫וחצי ובקשו שנעמיק את העשייה החינוכית ברוח זו‪ ,‬התוכנית‪ ,‬היא מענה אמתי לציפייה‪.‬‬ ‫הורי תלמידי הכתות העיוניות – הורים אלה מצפים שבית הספר ימשיך לתת מענה מצוין גם למי שלא‬ ‫בחרו בתוכנית‪ .‬עצם העובדה שכל הצוות ילמד כלים חדשים וישתמש בהם בכל הכתות יכול לתת‬ ‫להם מענה‪ .‬האיומים והסיכונים לתכנית קיימים מצד הורים אלה‪ ,‬אם בית הספר לא ימצא מענה ראוי‪.‬‬ ‫קהילות הישובים של בית הספר ותנועת הקיבוץ הדתי– קהילות בית הספר ובתוכן תנועת הקיבוץ‬ ‫הדתי ממתינות מאז הדיון הציבורי להתקדמות והתחדשות וכניסה לתוכנית תיתן לכך מענה‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫פרק ז – מערך הפרויקט‬ ‫כוח אדם‬ ‫בראש תכנית בית המדרש יעמוד הרב אפרים ב"ק‪ ,‬רב בית הספר ומחנך ותיק שישמש דמות מובילה‬ ‫עבור מחנכי כתות בית המדרש‪ ,‬וכן עבור תלמידי התכנית‪ .‬זהו "תפקיד רוחב"‪.‬‬ ‫בחטיבת הביניים‪ ,‬מונתה כבר השנה רכזת בית מדרש חטיבה‪ ,‬ליאת חפר‪ ,‬המשמשת מנהיגה‬ ‫פדגוגית ויזמית חינוכית‪ ,‬ומפעילה כבר השנה פיילוט של הרעיונות המוצגים בתוכנית‪.‬‬ ‫צוות בית המדרש‪ ,‬יורכב ממחנכי כתות בית המדרש‪ ,‬שלוש מחנכות (כתות בנות) ושלושה מחנכים‬ ‫(כתות הבנים) וכן רכזי המקצועות השותפים לתכנית‪ :‬תנ"ך‪ ,‬ספרות ואזרחות‪.‬‬ ‫מבנה ארגוני‬ ‫מנהלת‬ ‫ממונה חטיבה‬ ‫ראש בית‬ ‫מדרש‬ ‫רכזי מקצוע‬ ‫יועצות‬ ‫מחנכים‬ ‫מחנכים‬ ‫מחנכים‬ ‫מחנכים‬ ‫מחנכים‬ ‫מחנכים‬ ‫ממונה תיכון‬ ‫ראש בית‬ ‫מדרש‬ ‫מחנכים‬ ‫רכז‬ ‫פנימייה‬ ‫מחנכים‬ ‫מדריכים‬ ‫מורים‬ ‫מורים‬ ‫מורים‬ ‫מורים‬ ‫יועצת‬ ‫יועצת‬ ‫רכזי מקצוע‬ ‫יועצות‬ ‫מדריכים‬ ‫יועצת‬ ‫‪31‬‬ ‫פרק ח – לוח זמנים‬ ‫שנת הכנה (תשע"ג)‬ ‫זמן מבצע‬ ‫כתיבת התכנית‬ ‫חורף –הכנה צוות היגוי‬ ‫אפריל – גיבוש תכנית מעשית לשנה"ל הקרובה צוות היגוי‬ ‫מאי – בניית צוותי הוראה ומקצוע – צוות הנהלה‪ ,‬רכזי מקצוע‪ ,‬היגוי‪.‬‬ ‫יוני – בניית השתלמות הצוות על ידי מנהלת ורכזת‪,‬‬ ‫בניית מערכת שעות ותכנונה בסוף החודש רכז מערכת‬ ‫יולי – שבוע השתלמות וימי הכנה לצוות – רכזת בית מדרש ממונה ומנהלת‪.‬‬ ‫אוגוסט – רכישת ציוד ואבזור כתות‪ .‬רכזת בית מדרש‪ ,‬ממונה חטיבה‪ ,‬מנהלנית בי"ס‬ ‫שנה ראשונה (תשע"ד)‬ ‫בשנה זו תופעל התוכנית בכתות בית המדרש בחטיבת הביניים‪ .‬מדובר בארבע מתוך שמונה כתות‬ ‫אם בשנתונים ז' וח' ובקבוצה נבחרת מכתות ט' (בה השנתון מצומצם)‪ .‬מחצית מהמורים בחטיבת‬ ‫הביניים יהיו שותפים פעילים בלמידה משותפת כתיבה והפעלת התכנית בכתות‪ .‬כל מורי חטיבת‬ ‫הביניים ישתתפו בלמידת הצוות‪ .‬יוקדש זמן משמעותי להפקת לקחים על מנת לשפר את התהליך‬ ‫לקראת השנה השנייה‪.‬‬ ‫ספטמבר – אוקטובר – הפעלת חודשיים ראשונים חבלי לידה מחנכים‪ ,‬צוותי מקצוע‪ ,‬ראשי מדרש‬ ‫אוקטובר – פתיחת השתלמות צוות רכזת בית המדרש‬ ‫נובמבר – סקר עמדות ראשון (תלמידים‪ ,‬הורים‪ ,‬צוות) רכזת בית המדרש‬ ‫דצמבר – לקחים ותחילת בניית שנה"ל הבאה‪:‬‬ ‫‪33‬‬ ‫הזמנת תלמידי ז' וי' החדשים לבחור במסלול‪,‬‬ ‫ממונה חט"ב‪ ,‬ממונה חט"ע‪ ,‬צוות קליטה ביה"ס‪,‬‬ ‫תחילת עבודה עם צוות החטיבה העליונה על תכנית מתאימה לכתה י' תשע"ה (מקצועות‪ ,‬מסלול‬ ‫בגרות‪ ,‬מסלול חברתי ועוד) ראש תכנית בית מדרש‪ ,‬ממונה חט"ע‪ ,‬מנהלת‬ ‫בחינת אפשרויות הרחבה עם בתי ספר יהודיים נוספים בארצנו ובעולם היהודי‪ .‬מנהלת‬ ‫ינואר פברואר מרץ – הרצת תכנית בכתות החטיבה והמשך בניית התכנית לכתות התיכון‪ .‬סקר‬ ‫עמדות שני בסוף מרץ להפקת לקחים – תלמידים‪ ,‬צוות‪ ,‬הורים וכן גורמי חוץ הנמצאים עמנו בקשר‪.‬‬ ‫ראש תכנית בית המדרש‪ ,‬רכזת בית מדרש חטיבה מחנכי כתות בית מדרש‬ ‫אפריל – גיבוש צוות מוביל לשנה"ל תשע"ה תוך התמקדות בצרכי הפרויקט כיעד בית ספרי‪ ,‬הנהלת‬ ‫בית הספר ורכזי בית המדרש‬ ‫מאי – כוח אדם מנהלת‪ ,‬ממונים‬ ‫יוני – הכנת תשתית למערכת שעות ז'‪ -‬י' לתכנית והכנת מערך למידת המורים וההשתלמות לשנה‬ ‫שתבוא ולקיץ‪ .‬מנהלת‪ ,‬ממונים‪ ,‬רכז מערכת שעות‪.‬‬ ‫משוב סוף שנה ראשונה מכל השותפים לתוכנית‪ .‬רכזת בית מדרש חטיבה וממונה‬ ‫שנה שנייה (תשע"ה)‬ ‫התכנית תופעל בכל כתות המדרש בחטיבת הביניים (שש מתוך שתים עשרה) וכן לראשונה בחטיבה‬ ‫העליונה בשתיים מחמש כתות י'‪.‬‬ ‫שנה רביעית (תשע"ז) – התכנית תקיף את כל הגילאים ואת כל צוותי ההוראה בבית הספר‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פרק ט – תקציב‬ ‫תקצוב התכנית מתבסס על כוח האדם ומצבת שעות ההוראה הקיימים היום בבית הספר לצורך‬ ‫ההפעלה השוטפת‪ .‬כניסתו הקרובה של בית הספר לשתי רפורמות במערכת החינוך מזמנת ארגון‬ ‫מחדש של מבנה העבודה של צוות ההוראה אותה בכוונתנו לרתום לתכנית‪.‬‬ ‫הוצאה גדולה צפויה באופן שוטף בהפעלת מרכיב "הזמן הכתום"‪ ,‬למידה על פה‪ ,‬מחוץ לכותלי‬ ‫הכתה‪ .‬כאן בכוונתנו להיעזר בתקציב תמיכה שנתי מטעם המועצה האזורית‪ .‬בכל שנה מופנה סכום‬ ‫זה לצורך מיוחד אותו מגדיר בית הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו מנסים לגייס גורמים נוספים על מנת להרחיב את‬ ‫הפעילות (ותנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬ועד הורים‪ ,‬ונוספים)‪ .‬נבקש תקציב בהיקף של ‪ 125‬אלש"ח לצורך‬ ‫בניית התשתית למיזם כפי שנפרט להלן‪:‬‬ ‫שש כתות בית מדרש בחטיבת הביניים תשע"ד‪: ₪ 00,555 ,‬‬ ‫שולחן עגול ללמידה קבוצתית‪ 0111=6*1511-‬ש"ח‬ ‫ארון ספרים ‪ -‬עם ‪ 4‬מדפים‪ 0111=6*1511-‬ש"ח‬ ‫‪ 51‬ספרי קריאה ‪ /‬לימוד ‪ 15,111= 6*51*51‬ש"ח‬ ‫מחשב‪ +‬מדפסת ‪ +‬תכנה‪₪ 34,111=6*4111-‬‬ ‫למידת מורים‪: ₪ 00,,55 :‬‬ ‫השתלמות קיץ ל ‪ 31‬מורים‪₪ 42,111 :‬‬ ‫החזר ‪ 5‬ימי עבודה של ‪ 7‬שעות ‪35111 = 5*31*351 -‬‬ ‫תשלום ל‪ 2‬מנחים לסדנאות ל ‪ 5‬ימים ‪15111= 1311*5*2‬‬ ‫השתלמות שנתית לכל בית הספר‪ -‬סה"כ ‪35,511‬‬ ‫שלושה מנחים‪ ,‬כל מנחה מעביר סדרה של ‪ 41‬שעות (‪ 16‬מפגשים של שעתיים וחצי)‬ ‫‪35,511= 2*16* 611‬‬ ‫‪34‬‬ ‫פרק י – שיתופי פעולה‬ ‫השלב הראשון של התכנית מחייב שיתוף פעולה עם המועצה האזורית חבל יבנה‪ ,‬בנושא התקציבי‪,‬‬ ‫בהסעות מיוחדות לתכנית‪ ,‬וכן כתמיד‪ ,‬בתמיכה וידיעה את הנעשה בבית הספר‪ .‬המועצה האזורית‬ ‫אחראית גם לפעילות במרכז יום לקשיש ובמרכזים נוספים אליהם‪.‬‬ ‫כמו כן הרשות היא האחראית על בית הספר היסודי המזין המרכזי שלנו בית הספר "עמיחי"‪,‬‬ ‫ברצוננו להדק עוד את הקשר ולבנות שיתופי פעולה של צוות ותלמידי בית המדרש עם בית הספר‬ ‫היסודי‬ ‫שיתוף פעולה חיוני הוא עם קבוצת יבנה‪ ,‬בה ממוקם המבנה הפיזי של בית הספר‪ ,‬והשולחת ‪111%‬‬ ‫מבניה ובנותיה לבית הספר (בניגוד לכל שאר קהילות בית הספר)‪ .‬קבוצת יבנה היא סלע איתן לא רק‬ ‫בנושא זה‪ ,‬אלא גם בתשתיות הקיימות בה החיוניות להפעלה של מרכיבים מיוחדים בתכנית כגון‪:‬‬ ‫רפת‪ ,‬משק ילדים‪ ,‬חממה‪ ,‬ספרייה ועוד‪.‬‬ ‫המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנער‪ ,‬וכן החינוך הממלכתי דתי – הם שני בעלי עניין חשובים‬ ‫התומכים בבית הספר לאורך השנים ועוזרים להצלחתו‪ .‬אנו סמוכים ובטוחים שגם בפרויקט זה נוכל‬ ‫לראות בהם שותפים חשובים‪.‬‬ ‫בית הספר הקיבוצי הדתי שק"ד בשדה אליהו‪( ,‬בית הספר התאום) מתמודד עם מציאות דומה‬ ‫ותהליכים דומים‪ ,‬אנו רואים בהם שותפים לחשיבה יצירתית ושואפים לקיים ולקדם דיאלוג על בסיס‬ ‫קבוע בין שני בתי הספר‪ ,‬ללמידת עמיתים בונה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫פרק יא – ניתוח סיכונים‬ ‫הסיכון הגדול ביותר המונח לפתחה של התכנית‪ ,‬נובעת מעצם מהותה כתכנית בחירה‪ .‬כמחצית‬ ‫מתלמידי בית הספר בוחרים היום להיכנס לכתות בית המדרש ומחציתם בוחרים לא להיכנס לתוכנית‬ ‫והם לומדים בכיתות עיוניות רגילות‪ .‬לכאורה‪ ,‬מצבם של תלמידים אלה יהיה טוב יותר מבעבר‪ ,‬כיוון‬ ‫שהם ירוויחו רווחי משנה כגון‪ ,‬זמן ירוק של פתיחת יום עם מחנכיהם בכתות‪ ,‬מורים המקבלים זמן‬ ‫צוות ללמידה ועוד‪ .‬למעשה‪ ,‬עלולה לצמוח תחושת קיפוח של התלמידים שלא בוחרים בכתות בית‬ ‫המדרש ושל הוריהם‪.‬‬ ‫בית הספר חייב להיות ער לצרכיהם ולקידומם של תלמידים אלה‪ ,‬ולבחון מידי שנה כיצד לתת מענה‬ ‫עבורם והאם נחוץ לשנות את מבנה הבחירה ומשמעותה‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי לטווח ארוך יידרשו כל התלמידים‬ ‫בשלב ראשון לטעום מהתכנית ולפרוש ממנה רק אם העומס הרגשי והקוגניטיבי יהיה גדול מדי‪.‬‬ ‫סיכון נוסף הוא פתיחתם של מוסדות דתיים חדשים לבקרים באזור בית הספר‪ ,‬העוסקים בתכנים‬ ‫דומים אך מפרידים בין בנים ובנות‪ ,‬ומהווים מקור משיכה עבור אוכלוסייה דתית צעירה שהצטרפה‬ ‫להרחבות בישובים באזור‪ .‬בית הספר לא מתכוון לוותר על זהותו הייחודית‪ ,‬להיפך יתרונו וחוזקו‬ ‫מונחים בשמירה על זהות ייחודית‪ ,‬שתכנית זו מקדמת‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫פרק י"ב – תכנית הערכה‬ ‫מטרתה המרכזית של התכנית היא ליצור בוגרים בעלי זהות דתית חזקה ופתוחה‪ ,‬המבוססת על‬ ‫חווית למידה של חיבור אישי של עולמות היהדות והתרבות הכללית (כך כתבנו בפרק מטרות ויעדים)‬ ‫על מנת לעשות זאת יש להכשיר צוות המזוהה בעצמו עם ערכים אלה‪ ,‬לצייד אותו בכלי עבודה‬ ‫ולמדוד את הצלחת יישום התהליך ואת תפוקתו‪ .‬ישנם נושאים רבים אותם אפשר למדוד בתהליך‬ ‫ובתוצריו‪ ,‬אנו בוחרים להתמקד בשלושה מעגלים ולבחון את התכנית בעזרת שאלוני עמדות שיופצו‬ ‫בנקודות זמן שונות במהלכה‪ .‬השאלונים יופנו לכלל צוות בית הספר‪ ,‬לתלמידי התכנית‪ ,‬ולהורי‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫מדידה והערכה של צוות ההוראה – שנה ראשונה‬ ‫בצוות ההוראה אנו מתכוונים למדוד הן את מדדי תהליך ההכשרה של המורים והיישום הראשוני והן‬ ‫את מדדי התפוקה בקרב התלמידים לדעת הצוות‪.‬‬ ‫קבוצת מדדים ‪ - 1‬מדדי תהליך – דפוסי יישום השינוי בבית הספר‪:‬‬ ‫איך חווה הצוות את המהלך‪ :‬מה היה קשה ‪ /‬מה זרם בקלות ‪ /‬מה היה עודף ‪ /‬מה היה חסר ‪ /‬מה‬ ‫תרם להצלחה‪ /‬מה היו הגורמים שעיכבו ומה היו הגורמים שהאיצו את היישום ‪ /‬מה הייתה מידת‬ ‫שיתוף הפעולה של התלמידים ‪ /‬עד כמה הייתה הכשרת הצוות רלוונטית ‪/‬‬ ‫קבוצת מדדים ‪ – 3‬מדדי תפוקות – כיצד מתרשם המורה על ההיבטים הבאים של תפוקות התכנית‪:‬‬ ‫האם התכנית משפיעה על התלמידים בתחום הרגשי? בתחום החברתי? בתחום הלימודי? בכל אחד‬ ‫מתחומים אלה אנו מקווים לראות דיווח על שיפור‬ ‫על מה בעיקר השפיע התכנית? לאיזו פעולה שעשינו ביישום מייחס הצוות את ההצלחה?‬ ‫האם הפעלת התכנית יצרה דברים שלא ציפינו להם? לטוב? לרע? לאילו היבטים של התכנית אתה‬ ‫מייחס השפעה בלתי צפויה זו?‬ ‫האם כל מה שעשינו בהפעלה היה הכרחי לתוצאה? האם יש מרכיבים שיש לוותר עליהם?‬ ‫‪37‬‬ ‫מדידה והערכה של הצוות שנה שנייה ואילך‪:‬‬ ‫החל מהשנה השנייה יושם דגש גדול יותר על‬ ‫מדידת התפוקה של הבוגרים ויוקטן הדגש של בחינת הערכת הצוות‪ .‬הסיבה לכך היא שההכשרה‬ ‫לשנה הראשונה תהיה אינטנסיבית מאד‪ ,‬בהמשך הפעלת התכנית צפויה ההכשרה להפוך חלק‬ ‫מהשגרה ועליה להימדד על בסיס קבוע אך בפחות העמקה‪ .‬כמו כן ככל שיעבור הזמן יהיו בידינו‬ ‫נתונים של משוב בקרב תלמידים והורים אליהם נוכל להשוות את משנה לשנה‪.‬‬ ‫מדידה והערכה של תלמידים‬ ‫על מנת ליצור סולם הערכה יציב למדידת הצלחת התכנית ברצוננו לאסוף נתונים בסיסיים לשפעתה‬ ‫בנקודות זמן שונות מהתלמידים המשתתפים בה‪ .‬בשנה הראשונה יופצו שאלוני העמדות בתחילת‬ ‫שנה"ל‪ ,‬ולקראת סופה‪ .‬ותערך השוואה של בין התשובות בתחילה ובסוף‪ .‬בהמשך הדרך‪ ,‬ככל‬ ‫שיצטברו נתונים נוכל להשוות בין השנים השונות ולראות האם חל שינוי ושיפור משנה לשנה‪.‬‬ ‫הבסיס להשוואה בשנה הראשונה יוכל להיות שאלון ותיק בו נעשה שימוש בבית הספר המכיל‬ ‫שאלות על עמדות ביחס לנושאים של זהות דתית בבית הספר‪.‬‬ ‫מדידה והערכה הורים‬ ‫אחת הסיבות המרכזיות ליצירת התוכנית הייתה חוסר שביעות רצון של הורים וקהילת בית הספר‬ ‫מסקרי עמדות של דמות הבוגר‪ ,‬שהובעה בדיון קהילתי רחב לפני שנה וחצי‪ .‬יש חשיבות רבה‬ ‫למדידה של דעת ההורים על השפעות התוכנית‪.‬‬ ‫בכוונתנו להשתמש בשני מדדים לצורך זה‪:‬‬ ‫הראשון – שאלון עמדות להורים המתייחס למרכיבי התוכנית כפי שהם חווים אותה על בניהם‬ ‫השני – רישום ילדים נוספים מאותה המשפחה לתוכנית זו‪ .‬בחינוך הדתי‪ ,‬בה הורים בוחרים עבור כל‬ ‫ילד את בית הספר והתוכנית המתאימה לו‪ ,‬רישום של אחים צעירים לתכנית בה משתתפים אחים‬ ‫בוגרים יכולה לשמש מדד לשביעות רצון מממנה‪.‬‬ ‫‪35‬‬