לובלין – סיכום מפורט על לובלין הגרמנית, מערך הדרכה כולל ישיבת חכמי לובלין
האנדרטה יהודים החל מהמאה ה 40,000 - 14-יהודים ב.'39- תוכנית ניסקו לפתרון הבעיה היהודית נכשלה -עיתונות -תנאים קשים. גלובוצניק ישב בזאמק -מפקד מחוז לובלין ,המשטרה ה -ס.ס .ו"ריינהרד". מרץ - '41גטו לובלין. 17מרץ - '42שולחים לבלזץ' -תוך חודש נרצחים כולם. נשארים 4,000לעבודה עד אוקטובר '42אז נשלחים למידאנק. הקהילה בעיני הנאצים לובלין ערש תרבות המזרח, ללא יהדות המזרח המערב היה מתבולל ונעלם -לכן לטפל בהם תחילה, לובלין ' -ירושלים דה פולין' או 'פח הזבל היהודי בלובלין'. גרמנים חשבו בטעות שהיהדות הוותיקה ביותר. ועד 4הארצות כאן. הישיבה מסמיכה רבנים כצינור רוחני. הסיבות לכך שקהילת לובלין הראשונה לחיסול מבצע ריינהרד הדימוי המיוחד שדיברנו קודם גלובוצניק בשל תפקידיו ואחראי על "ריינהרד" מיקום חשוב לגרמנים קרוב לבריה"מ ,צומת מסילות ,ודרך ראשית, וורשה-לבוב – קייב -אודסה עורף חקלאי חשוב רעיון להפוך את לובלין למדינת ס.ס. ועד ההצלה פתיחה השיר כל מקרה של ויסלאבה שימבורסקה: יכול היה לקרות חייב היה לקרות קורה מוקדם יותר ,מאוחר יותר קרוב יותר רחוק יותר קרה לא לך. על הבית שלט ובו כתוב" :בבית הזה נוסד בשנת 1944הועד להצלה הראשון בפולין בעזרת "הועד הפולני לשחרור העם" וע"י היהודים שניצלו מהכיבוש ההיטלראי". לובלין היא העיר הגדולה הראשונה שוחררה 23 ,יולי .1944 פליטים מגיעים בלי כלום. וועד ההצלה הוקם ע"י דר' שלמה הרשהורן: ריכוז שמות ניצולים, אוכל ,לינה ,ביגוד ,אוזן קשבת, מחזק את העשייה ומגיעים נוספים. המדור לחיפוש קרובים: צבי הירש צירינג -יהודי גרמני נתקע בלונדון .היו לו אישה ושני ילדים בגרמניה שלא היו בקשר משך כל המלחמה .אחרי המלחמה ראה את שמם בביה"כ בו התפלל ומכאן צלחה תוכנית הרדיו שפועלת עד היום. עדותה של ל .אטינגר ,ילידת לידה המתארת את האוירה בלובלין באותם ימים: "ימים רצופים יורד שלג סמיך שכיסה במעטה לובן את רחובותיה הלאים של העיר ..שקילומטרים ספורים ממנה שכן מחנה מאידאנק הידוע לשמצה ...לכאן החלו לזרום "אנשים בפסים " ,שרידי מחנות הריכוז שנפרצו .צללי אדם מילאו את עמק הבכא האכזרי והמרושע ומצאו את מקומם ב"בית פרץ" .מדי יום ביומו ביקרתי בבית זה .כוחות נפש עצומים נדרשו כדי לתמוך ולסעוד את מוכי הגורל .הישגיי היו צנועים למדי .לעיתים נסתמן חיוך על פניהם הכבויים ,ואז ידעתי ,כי עוד לא כלו כל הקיצין". מכאן מתארגנת תנועת 'הבריחה' -העברת יהודים לאירופה ועליתם לא"י בית היתומים בלובלין כאן ישב וועד הקהילה ,לפני המלחמה ובמהלכה היה בית יתומים .הוקם ב 1857-במקום אחר והועבר לכאן בעזרת כספים של הקהילה .היה בו בי"ס להכשרה מקצועית מגיל ,3-18כמה מאות ילדים. הגרמנים הגיעו לאקציה ,ולאחר תחנונים וויתרו ,אך ימים לאחר מכן חזרו 40 ,נרצחו במהלך הפינוי ,השאר הובלו למחנות. עדות של קרל מולק ,איכר פולני שביתו שכן בסמיכות וראה את הרצח במו עיניו: " זה היה בשדה באזור מורביה [ ]...הובלו אסירים לחפירת בור מבלי לדעת את מטרתו ,הבור היה 5מטר אורכו וכ 2-מטרים רוחבו [ ]...לפתע הופיעה משאית גדולה המכוסה היטב ביריעת בד כבדה ושחורה .היא הגיעה לשדה במרחק כ 100-מטר מהכביש שם נמצא הבור הגדול בין החולות .המשאית הגיעה מאחור אל סף הבור ובפתח נראים תינוקות ,לרוב עטופים בחי תולים ,היו גם שני גברים מבוגרים .אנשי הגסטאפו מניחים את התינוקות על הגבעה החולית ואחד מהם יורה אליהם ממכונת ירייה .אחר כך אחד היהודים זורק אותם לבור והשני העומד למטה מניח אותם עטופים עדיין בחיתוליהם ,חצי מתים ומפרפרים ,לרוחב – אחד על ידי האחר בצפיפות כדי לחסוך במקום ...הסדר הגרמני צריך להישמר גם כאן ...כעבור שעה המשאית חוזרת .הפעם היא מביאה ילדים גדולים יותר .הם צועדים לקראת המוות ברביעיות כשהם אוחזים בידיהם .הם עומדים על פי הבור ,הגרמני יורה אליהם מאקדח ,אחדים נופלים מיד אל הבור ,אחרים מושלכים לתוכו על ידי היהודים המופקדים על כך". הזאמק להראות את הפנס הדולק כנר נשמה 24שעות ביממה. זאמק = טירה ,מקום ישיבת במלך בימי הביניים .המלך הזמין את היהודים לשבת כאן ,לסחור ולקיים כלכלה ואכן כך היה - הקהילה פרחה והייתה מוגנת. ב '39-גלובוצניק הפך את הטירה למקום מושבו ולכלא אכזרי מאוד. שער גרוצקה' ,שער היהודים' במבנה הקימה קבוצת צעירים מוזיאון חדש על תולדות יהודי לובלין עד שנת .1939המטרה של המוזיאון היא זיכרון היהודים כחלק אינטגראלי של העיר .בקומה העליונה תערוכה על העיר היהודית שאיננה .בנויה מאוסף של 3,000תמונות שחלקן מוצגות על קירות המוזיאון וחלקן עדיין מאוחסנות .המוזיאון מכיל צילומים ,קטעי עדויות מוקלטים על חיי העיר ,קטעי עדויות כתובים על הקירות ,דגם קטן בקנה מידה של 1:250של אזור הרובע היהודי ,צילומי פנורמה של לובלין מסביב לקירות .בדגם יש שיחזור של בית הכנסת המפואר של המהרש"ל לפני שנהרס .הוא נוסד בתחילת המאה ה ,16-נשרף ונחרב בחלקו פעמים מספר ,אולם נשאר עומד עד תקופת השואה. ישיבת חכמי לובלין 1924רעיון 1930 -הקמה. 6קומות עם חדרי לינה ובמרתף חדר אוכל ומטבח ,נסע לגייס כספים בארה"ב אירופה ואף בפולין. תנאי קבלה 400 -דפי גמרא בע"פ. הדף היומי 2,711 :דפים סה"כ. נפטר ב 1933-בגיל - 46עצמותיו הועלו לישראל. עם כיבוש לובלין על ידי הגרמנים נחרץ גורלה של הישיבה .הישיבה נתפסה בעיני הגרמנים כמרכז הפצת היהדות לעולם. ביטאון נוער גרמני פרסם בפברואר '40תאור נלהב על כיבוש בניין הישיבה והצתת הספרייה התורנית שהייתה בה. "היה זה לגאון לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת שהייתה נודעת בגדולתה ,בפולין .השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם( .כ 20,000-ספרים) 20 .שעות שלמות השתוללו הלהבות .יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו - צעקותיהם כמעט החרישו אותנו. הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללותיהם". לאחר שחרור לובלין הפקיעו השלטונות הפולניים את בנין הישיבה ,והוא שימש כשלוחת אוניברסיטת לובלין ,ללימודי רפואה. דוגמא לאגדה יהודית הממחישה את תורת הפלפול: שני תלמידי חכמים נפלו בארובה אחד יצא נקי השני מלוכלך מי מבין השנים ילך להתרחץ? .... לאחר שעמדנו על קסם הלימוד והבנו למה לומדים נשאל את עצמנו כיצד יכלו התלמידים לאפשר לעצמם ללמוד. בישיבות בפולין ,בד"כ חיו בני הישיבות ,הנערים בתנאים קשים מנשוא .לא הייתה יכולת לישיבות לתת לתלמידיהם חדרים ומיטות מסודרות ללינה( ,בוודאי לא לכולם) ,וגם האוכל היה ניתן ב"ימים" .כלומר" :בחור האוכל ימים" הוא סמוך על שולחנם של יהודים אמידים בקהילה .יום אצל פלוני ויום אחר אצל אלמוני .והיו כמובן ימים שכלל לא היה למי לפנות ונותרו הבחורים רעבים שכן לא כל אחד זכה ל"ימים" בכל ימות השבוע… כל זה יצר סוג של בחור ישיבה הסובל חרפת רעב ,מבלה לילותיו ללא שינה מסודרת( ,ולא מלימוד ,אלא מחוסר מקום להניח ראשו) ,והיה בזה נזק הן לתדמית של לומדי התורה ,והן לאיכות הלימוד עצמו. ר' מאיר שפירא רבה של לובל ין החליט לעשות מעשה ולשנות את המציאות .להקים ישיבה שיש בה תנאי פנימייה וחדרים מסודרים ,חדר-אוכל מתפקד ,אולמות לימוד מרווחים ומצוידים במיטב האביזרים הנדרשים. מהר"מ שפירא היה גם המבצע של החלום .הוא בעצמו נסע בכל אירופה וארה"ב לגיוס כספים לבנין (המגרש התקבל כתרומה) בנוסף לגיוס שנערך בפולין עצמה. הוקם בנין בן שש קומות ,הקומות העליונות – למגורים ,והתחתונות ללימוד ,בית מדרש ,ובקומת המרתף – חדר אוכל. ואכן – הישיבה התמלאה בתורה ובתלמידי חכמים. על מנת להתקבל לישיבה נדרש כל תלמיד לדעת בעל פה 400דפי גמרא. כאן המקום להעביר צילומים של דף גמרא הכולל שני עמודים עם פרשנויות ותוספות. הדף היומי בישיבה למדו תלמוד רק הנבחרים (בשל תנאי הקבלה הקשים) אך התלמוד צריך להגיע גם לאיש הפשוט העמל והעסוק בפרנסת משפחתו. הרב שפירא העלה את הרעיון שבכל יום ילמד דף אחד ,שיקבע ויפורסם בכל לוחות השנה .כך שבכל יום מימות השנה ילמדו יהודים בכל מקום בעולם את אותו הדף ,אותה הסוגיה .ונוהג היה לומר :שכאשר יכנסו שני יהודים לרכבת ,יהודים שלא מכירים, ולא ראו זה את זה מעולם ,תמיד יהיה להם נושא משותף וחיובי לדיון :הדף היומי. חישוב פשוט הראה שמספר הדפים בתלמוד הבבלי הוא בדיוק כמספר ימים בשבע שנים. ,)7X356וכך נוצר מחזור של שבע שנים בו מסיימים את כל התלמוד מתחילתו עד סופו. בראש השנה של שנת תרפ"ד פתח רבי שפירא במפעל הדף היומי במסכת ברכות. הרב שפירא חלה ונפטר בשנת ,1933בגיל .46את דמי הביטוח שלו ציוה בצואתו לישיבה .עצמותיו הועלו ארצה .והוא לא ראה בחורבן ישיבתו ,ויהדות אירופה כולה. עם כיבוש לובלין על ידי הגרמנים נחרץ גורלה של הישיבה .הישיבה נתפסה בעיני הגרמנים כמרכז הפצת היהדות לעולם. ביטאון נוער גרמני פרסם בפברואר '40תאור נלהב על כיבוש בנין הישיבה והצתת הספרייה התורנית שהייתה בה. "היה זה לגאון לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת שהייתה נודעת בגדולתה ,בפולין .השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם 20 .שעות שלמות השתוללו הלהבות .יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו – צעקותיהם כמעט החרישו אותנו. הוזמנה תזמורת צבאית והצלילי העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים". לאחר שחרור לובלין הפקיעו השלטונות הפולניים את בנין הישיבה ,והוא שימש כשלוחת אוניברסיטת לובלין ,ללימודי רפואה. בשנת 2003במסגרת השבת הרכוש היהודי הציבורי הוחזר הבניין לקהילה היהודית. שנת הקמתה -בשנת תרפ"ד 1924ניגש הרב מאיר שפירא להגשמת תוכניתו להקמת הישיבה "ישיבת חכמי לובלין" לתלמידים מחוננים מכל רחבי פולין .ישיבה שהפכה להיות הגדולה ביותר בעולם היהודי ,שלפני השואה. הוא פירסם כרוז היסטורי על יסוד הישיבה: "בעזה"י פה לובלין נושאים אנו מבטנו אל ימי קדם ,אל תקופת הזהב שבה חי ועד ד' ארצות ונתקיימה אז בפה ישיבת תבל ששמשה למרכז התורה בפולין המדינה ,וגם יצאה ממנה תורה והוראה לכל בית ישראל .ונתועדנו כיום להקים עולה של תורה ונקרא שוב לתחייה ישיבת תבל ע"ש ישיבת חכמי לובלין ז"ל ,ולשם זה החלטנו להעמיד בנין גדול ורחב ידיים שיכיל גם חדרי לימוד ,גם חדרי מלון ואוכל ,באופן שחמש מאות תלמידים מחונני כישרון יהיו מטופלים כל צורכם ברוח וחומר". הישיבה היתה אמורה להיות שונה מכל הישיבות שהיו בעבר בפולין .הרעיון היה להפוך את הישיבה למוסד אקדמאי מסודר, שתתמודד עם נטישת התלמידים את עולם הישיבות ,בעקבות ההשכלה ,ותציב אלטרנטיבה השכלתית תורנית ,תוך שימוש באמצעים פדגוגיים מודרניים ,ושיטות הוראה מתקדמות. בל"ג בעומר באותה שנה הונחה אבן הפינה בשמחה גדולה ובמעמד כל גדולי התורה הצדיקים והאדמו"רים. אפיל ו הנשמות הקדושות הוזמנו ע"י הרב מאיר שפירא שהלך לבית הקברות הישן להזמין את רבני לובלין ,כמו רבי יעקב פולק, רבי שלום שכנא רבו של הרמ"א ,המהרש"ל ,המהר"ם וכמובן גם פקד את קברו של החוזה מלובלין אבי תנועת החסידות בפולין. וכך מתאר זאת אחד מתלמידיו: "לא ראיתי מימי איש בעל רגש ובעל נשמה אצילית יותר ממנו .אבל אי אפשר לתאר את התרגשותו בשעה זו ,כשהלך עם אחוזת מרעיו ותלמידיו בין קברי הצדיקים .רגעים אחדים התעכב אצל קברו של רבי יעקב פולאק ,יוצר הפלפול ואבי הישיבות בפולין ,עבר אל קברו של רבי שלום שכנא רבו של הרמ"א ,השתטח על קברם של המהרש"ל והמהר"ם מלובלין ,וגם על קברו של החוזה מלובלין ,אבי החסידות הפולנית ,לא פסח .ככלותו להתפלל על קברי הקדושים עמד על גבעה ונשא מדברותיו: "רבותינו הקדושים ,חכמי לובלין! אתם שהרבצתם את התורה בעיר זו ,יסדתם ישיבות והעמדתם תלמידים הרבה ,אתםרבותיי ,שמאורכם אנו ניזונים ומפיכם אנו חיים - ,באתי להודיעכם כי אני עבדכם יהודה מאיר בן מרגלא ,החלטתי להחזיר העטרה ליושנה ,והנני מזמינכם לחג הנחת אבן יסוד להיכל התורה". כעבור 6שנים ביום כ"ח בסיוון תר"ץ 1930היתה חנוכת הבית ברוב פאר והדר והגיעו יהודים ורבנים מכל רחבי פולין. המגרש שעליו הוקמה הישיבה נתרם ע"י הנדיב ר' שמואל אייכנבוים. רבי מאיר שפירא נסע לאמריקה קנדה ואירופה כדי לגייס כספים לבניין הישיבה ,השכיר את עצמו כחזן בימים נוראים ואפילו את הכסף שקיבל מחותנו העשיר ,העניק לבניין הישיבה. רבי מאיר שפירא ייסד את לימוד "הדף היומי" כאשר בכל רחבי פולין למדו כל יום דף ממסכת הש"ס באפון מסודר וקבוע .רעיון זה איפשר לכל אחד -תלמיד חכם או איש פשוט -ללמוד כל יום יחד עם כל העולם היהודי את אותו דף בגמרא .ולכן ,הציע לגייס כסף לישיבה ע"י תרומה של גרוש אחד מכל יהודי לכל דף גמרא שנלמד במסגרת הדף היומי. הבניין בתפארתו :על החזית נשארה המצבה המציינת את היותו של הבניין הזה ,ישיבת חכמי לובלין וכל הבניין כיום הינו בי"ס לרפואת שיניים של אוניברסיטת לובלין. במפלס העליון היה פסוק "לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם". בקומה הראשונה -הספריה "אוצר הספרים" של הישיבה .ספרים נאספו בה מכל רחבי פולין זאת בזכות האיגרת שהוציא רבי מאיר שפירא שכל עיר בישראל תרום ספרים ישנים או חדשים לטובת ישיבת חכמי לובלין ,וכן עזבונות וירושות יתרמו לטובת הספריה הגדולה בישיבה. על סיומה הטרגי של הספריה אנו מוצאים בכתבה של בטאון הנוער הגרמני "דויטשא יונגאר צייטונג"( :המאמר בעברית) " היה זה לגאון לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת ,שהיתה נודעת כגדולה ביותר בפולין .השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם .עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות .יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו. צעקותיהם כמעט והחרישו אותנו .הוזמנה תזמורת צבאית ,והצלילים העליזים של המוסיקה החיילית החרישו את יללת היהודים". האולם :היכל הישיבה המפואר ,ארון הקודש המפואר עמד היכן שהיום הבימה המוגבהת ,במרכז האולם עמדה הבימה ,ובהיכל זה למדו התפללו והתפלפלו תלמידים מכל פולין ,כי רבי מאיר שפירא הדגיש לא רק את בני העשירים והמיוחסים אלה דם את בני העניים שצריכים לעשות הכל כדי שילמדו תורה בישיבה. אולם תלמידים נבחרו ונבררו אחד אחד כי ישיבה זו נועדה בעיקר למחוננים ומוכשרים. לישיבה היתה ת וכנית לימודית מסודרת לארבע שנים בסוף כל שנה התקיימו בחינות ובסיומן התלמיד היה מקבל תואר מיוחד. וכעבור כל תקופת הלימודים היתה בחינה מסכמת שמכשירה את התלמיד לכהן כרב בישראל. דגם של בית המקדש עמד בתוך הישיבה -ושימש את התלמידים בלימוד מסכתות העוסקות בעבודת המקדש. בישיבה היתה פנימייה וחדר אוכל לתלמידים וכמובן חדרי לימוד כך שהתלמידים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם ללמוד התורה .במיוחד נודע היחס האישי שבין ראש הישיבה עם כל תלמיד ותלמיד ,והיה מטייל איתם ברחבי הגן שמסביב לישיבה ומשוחח איתם על הבעיות האישיות והוויות העולם. ביום ז' במרחשוון תרצ"ד 1934נסתלק הגאון רבי מאיר שפירא כאשר כל תלמידיו סביב למיטתו ,לבניין הישיבה הגיעו יהודים רבים ואפילו נציגים מהמלוכה הפולנית הרדיו הממלכתי הודיע על פטירתו של רבי מאיר ועל האסון אשר פקד את היהדות החרדית. המפקח הכללי בלובלין הורה לקיים בכל בתי הספר הנוצריים שעת התייחדות לזכרו .ובשנת תשי"ח הועלו עצמותיו לישראל, והוא קבור בהר המנוחות בירושלים. כך ספדה לו אשתו אהובה ,לאחר שהדליקה את נרות השבת: " אישי הדגול! התפללתי תמיד כי תאריך ימים יותר ממני ...מה ערך לכל חיי מול יום אחד שלך ...אולם רצון ההשגחה היה אחר ...היה נא מליץ יושר שמלכותך ,מלכות התורה ,תיכון לעד ...זאת נחמתי בעניי."... חלק א' -גרמון מחוז לובלין והעיר הגרמנית ב/לובלין: הבנת הסיפור של לובלין הגרמנית מחייב הבנה של מקומה של לובלין בפרט ומחוז לובלין בכלל בהתייחסות הגרמנית לפולין ולמזרח ,שכולל גם את אוקראינה ,ביילרוס המדינות הבלטיות ורוסיה בכלל. ב 1943-מוציאה הוצאת "בדקר" מלייפציג ,מדריך תיירים לגנרלגוברנמן ,משהו שדומה למדריכי מישלן בתקופתנו .המדריך מיועד לתיירים ,אנשי עסקים ,אנשי מפלגה ואנשי צבא ו SS-גרמניים שצריכים להגיע לצורך עיסוקיהם לשטחי הגנרלגוברנמן, ואין להם מושג מה קיים באזור זה ,ויש בו מידע מהסוג הזה – המלצות על מלונות ,מסעדות ,אתרי תיירות מעניינים וכיוצא בזה, וכן פרקי היסטוריה .האנס פראנק ,מושל הגנרלגוברנאמן התבקש על ידי ההוצאה לכתוב דברי פתיחה ,וכך כתב : "לאלה שמן המזרח מגיעים לרייך ,הגנרלגוברנאמן מהווה חלק חזק וחשוב מן המולדת, לאלה שמהרייך למזרח נוסעים ,האזור מברך אותם כאזור הראשון בעולם המזרח" כאשר האנס פראנק אומר "אלו שמן המזרח מגיעים לרייך" הוא מתכוון לגרמנים "פולקסדויטשה" שהתכניות הגרמניות מייעדות אותם ליישב ולגרמן את הגוברנאמן בכלל ואת מחוז לובלין בפרט. אמירה אחרת ביחס ללובלין היא של איגמרד ריקהיים ,אהובתו של גלובוצניק בלובלין ,שאמרה 56שנים לאחר שעזבה את העיר: "לובלין היתה ס.ס" . שתי אמירות אלו מקפלות מספר משמעויות עמוקות יותר ביחס למקומה של לובלין בתפיסת הגרמנים ,משמעויות בהן ננסה לגעת במפגש הזה. רקע היסטורי – קביעת קו הגבול בין גרמניה וברית המועצות ב1939- ב 23-באוגוסט 1939נחתם הסכם מולוטוב-ריבנטרופ בין שר החוץ הגרמני ,יואכים פון ריבנטרופ לשר החוץ הסובייטי, ויאצ'סלב מולוטוב .ההסכם היה בעיקרו הסכם אי התקפה בין ברית המועצות לגרמניה ,ובנספח סודי קבע את חלוקתה של פולין בין שתי המדינות. על פי הנספח הסודי חולקו איזורי ההשפעה בשטחי פולין בקו הנהרות נרב ( (Narevויסלה ( )Vistulaוסאן)San(. על פי ההסכם המקורי ,איזור לובלין כולו צריך היה להיכלל בשטחי ההשפעה של ברית המועצות כיוון שקו הגבול היה צריך לעבור לאורך הוויסלה ,הנמצאת ממערב ללובלין. בראשית ספטמבר 1939גרמניה פולשת לפולין במתקפת בזק (בליצקריג) ,צבא פולין קורס והוורמאכט מתקדם מהר ורחוק מהמתוכנן. סטאלין ,שהיו לו אינטרסים מיידיים במדינות הבאלטיות מציע להיטלר לתקן את ההסכם ולקבוע מחדש את קווי התיחום בין רוסיה וגרמניה בתוך שטחי פולין .שר החוץ הגרמני ריבנטרופ מגיע בדחיפות למוסקווה ובסופו של יום ,ב 28 -לספטמבר 1939 נחתם הנספח הסודי המתוקן ובו נקבע כי קוי הגבול יתחמו אזור שיועבר לשליטה וסיפוח סובייטי (מזרח פולין) ,אזור שיועבר לשליטה וסיפוח גרמני (מערב פולין) והאזור המרכזי של פולין :הגנרלגוברנמן .וכך ,לובלין שנועדה להיות בשליטה סוביטית נמצאת תחת כיבוש גרמני ,וליטא כדוגמא ,עוברת משליטה גרמנית לשליטה סוביטית. המפות שבתרשים מציגות את השינויים בתחום הגבולות בין בריה"מ לפולין במהלך 1939 מושג מרחב המחיה ( )Lebensraumבתפיסה הגרמנית ב 1939-יושבת צמרת אנשי התכנון בממשל הגרמני ויוצרת תכנית אב שלימים נודעה בשם "תכנית אב למזרח" או .Generalplan Ostתכנית זו אינה רק תכנית אידאולוגית אלא תכנית העבודה הכוללת של הממשל הגרמני ובו נקבע הבסיס לתכניות העבודה המפורטות בתחומי הכלכלה ,התחבורה ,החקלאות ,ההגירה וכל שאר התחומים הכלכליים והחברתיים על מנת ליישם את התפיסה הגרמנית ביחס למזרח ,היינו שטחי פולין בואך ברית המועצות .איזור לובלין היה מעבדת הניסוי המעשית של הגרמנים ביחס ליישום ה Generalplan Ost -בכל שטחי פולין. על פי התפיסה הגרמנית ,העם הגרמני ,הוא עם גדול מבחינה מספרית ( 40מליון גרמנים בגרמניה שלפני המלחמה) שיושב יחסית על מעט אדמה ביחס לעמים אחרים .חוקרים גרמניים חישבו ומצאו כי יחס האוכלוסיה לשטח (נפש לקמ"ר) בגרמניה גבוה בהרבה מיחס זה במדינות אחרות. בעיני הגרמנים זהו חוסר צדק היסטורי שיש לתקן אותו .הדרך לתקן את חוסר הצדק הזה הוא על ידי התפשטות מזרחה .זוהי התשתית העובדתית ששימשה את הגרמנים להצדקת ההשתלטות על פולין ומאוחר יותר גם לפלישה לבריה"מ (בנוסף למאבק בקומוניזם והאיום שנשקף לדעתם מברית המועצות). על פי המידע שהיה לגרמנים כאשר תכננו את ה ,Generalplan Ost -בשטחי המזרח שכללו את פולין ,ביילרוס ,המדינות הבלטיות וחלקים מאוקראינה וברית המועצות ,יש אוכלוסיה של 45מליון נפש (כולל יהודים) .מתוך אוכלוסיה זו 31 ,מליון אינם רצויים מבחינה גזעית-אתנית ויש לפנות אותם תוך 25-30שנה מזרחה ,לכיוון סיביר .מתוכם יש להיפטר מכ 4-מליון בתוך 10 שנים ומ 10-מליון נוספים תוך 20שנה .במקום אותם תושבים "לא רצויים" יש להביא וליישב במזרח 10מליון גרמנים אתניים - פולקס דוייטשה ,המתגוררים מחוץ לגרמניה. תכנית Generalplan Ostהתגבשה סופית ב 1941-ואושרה ב1942-ומכאן שלגרמנים אין בתחילת המלחמה תכנית מסודרת ומפורטת מה יעשו ביהודים או בפולין אבל הכיוון המתגבש ברור. על פי התכנית ,יוקמו יישובים/מאחזים חקלאיים על בסיס גרעין של איכרים מגרמניה שיחד איתם ייושבו "פולקסדוייטשה" .תוך 20שנה תהיה באיזור אוכלוסיה גרמנית מעורבת – גרמנים שבאו מגרמניה וגרמנים פולקס דוייטשה. בסיפור הזה של תכנית גירמון מחוז לובלין בכלל ולובלין בפרט ,יש שלוש דמויות מרכזיות :היטלר ,הימלר וגלובוצניק. היטלר שהתווה את החזון של מרחב המחיה נואם בפני הפיקוד הצבאי הבכיר של הווהרמאכט ב 22-באוגוסט 1939וכך אומר : פולין תנוקה מתושביה ותיושב בגרמנים .גורלה של רוסיה יהיה כזה בדיוק ,לאחר מותו של סטאלין .הוא איש חולה מאוד...... אנחנו נשבור את ברית המועצות ואז יאיר השחר לשלטון גרמני על כדור הארץ". היטלר ראה בחזון שלו הבאה של כל הגרמנים מכל העולם – רומניה ,איטליה ,רוסיה ועוד ויישובם בשטחי פולין ,שתהפוך לחלק מהרייך הגרמני. עניין שיבת הגרמנים מכל המדינות בחזרה הביתה לגרמניה הוא עניין מרכזי בתפיסה של היטלר (עם אחד-רייך אחד-מנהיג אחד) .המערכות הממשלתיות עוסקות בזה ,בפרט מערכות החינוך ומערכת התעמולה ומשקיעים בעניין הזה משאבים רבים. בשנת 1941יוצא להקרנה בגרמניה הסרט – Heimkehrהשיבה הביתה .הסרט הזה – כמובן סרט תעמולה מבית היוצר של גבלס -מתאר את שובם הביתה ,כלומר לשטחי הרייך החדשים ,של הפולקסדוייטשה ויוצר אווירה חיובית ואמפתיה לרעיון. על התייחסותו של הימלר לעניין מרחב המחיה העתיד להתפתח עבור הגרמנים בשטחי פולין ניתן ללמוד מתיאוריו של מזכירו יוסט (הרייך השלישי – היסטוריה חדשה ,מייקל ברליי ,הוצ' זמורה ביתן ויבנה , 2007 ,עמ' .)438השניים ,יוסט והימלר נסעו בחורף 1939-1940לאורכה ולרוחבה של פולין במכונית הב-מ-וו של הרייכספיהרר ,מעת לעת ירדו השניים מן המכונית ,דילגו על פני תעלות או צעדו בשדות זרועים לועי פגזים .על פי תיאורו של יוסט " הימלר היה מרים חופן אדמה בידו ,שואף את ריחה האורגני הלח ,מפורר את הגרגרים בין אצבעותיו ,ואז שולח את מבטו אל עבר "המישור העצום ,הרחב ,שהיה מלא ,מלא אדמה פוריה זאת .וכך ניצבנו שם כמו איכרים פרה-היסטוריים וצחקנו זה אל זה בעיניים בורקות .....כל זה היה שוב אדמה גרמנית ! עד מהרה תשנה המחרשה הגרמנית את התמונה כולה כאן .עצים ושיחים יינטעו כאן בקרוב.משוכות טבעיות יגדלו ,וסמורים וקיפודים ,בזים ונצים יגוננו על היבול מפני מזיקים אחרים". לובלין ,בתפיסה הגרמנית ,היא עיר גרמנית .לאחר כיבוש העיר ולצורך הדגשת סמלי הריבונות הגרמנית בלובלין בא לידי ביטוי, בין היתר ,בהטבעת סמל הרייך הגרמני על גבי בולים פולניים שנמצאו במשרדי הדואר הפולני. ב 26 -לאוקטובר , 1940לציון שנה לייסוד הגנרלגוברנאמן ,מוצאים הגרמנים "מעטפת יום ראשון" עם בולי ממשל הגנרלגוברנאמן וחותמת הדואר של העיר לובלין. מאוחר יותר ,ב ,1942 -מדפיסים הגרמנים סדרת בולים בערכים שונים של ממשל הגנרלגוברנאמן לציון 600שנים לייסוד העיר, ששבה ,לפי תפיסתם ,להיות עיר גרמנית .בחלק העליון של הבול כתוב :לובלין עיר גרמנית 1342-1942 וכאן אנחנו מגיעים לאודילו גלובוצניק ,מפקד ה SS-והמשטרה במחוז לובלין ,ו'יצרן' מרבית הרעיונות הביצועיים באשר למחוז לובלין ולגנרל גוברנאמן כולו .בדרך כלל אנחנו בהדרכות מזכירים את האיש פה ושם בלובלין ,בעיקר במיידאנק אבל צריך לשים לב לכך שהאיש בעצם אחראי להשמדת 1.5-2מליון יהודים ,כשליש מכלל הנרצחים בשואה. למה שנעשה בלובלין ב 1942-התייחס יוזף גבלס ,שר התעמולה ביומנו ב 27 -במרץ :1942 "היהודים מהגנרל גוברנמן ,וקודם כל מלובלין ,מסולקים עתה למזרח .לצורך זה מופעלים תהליכים ברבריים למדי שאין לתארם בפרטים .מהיהודים לא נשאר הרבה" לכל מה שקורה ליהודים בגנרלגוברנאמן ושאליו התייחס גבלס -הסילוק ל"מזרח" ,התהליכים הברבריים ,גורל היהודים ,על הכל אחראי אודילו גלובוצניק .הוא קבלן הביצוע. רקע על אודילו גלובוצניק ,מתוך לקסיקון השואה ,איתמר לוין ,הוצ' ידיעות ספרים ,עמ' 76 "גלובוצניק ,אודילו ()1904-1945 קצין SSודמות מרכזית ב"פתרון הסופי" .בנובמבר 1939מונה לראש המשטרה וה SS-בפולין הכבושה .לאחר מכן עמד בראש יחידת SSמיוחדת אשר ביצעה את "מבצע ריינהרד" לחיסול יהדות פולין ,והיה אחראי על הקמתם והפעלתם של מחנות טרבלינקה ,סוביבור ,בלז'ץ ומיידאנק .עם תום המבצע (סוף )1943מונה למפקד ה SS-באיזור הים האדריאטי .על סופו יש מספר גירסאות :התאבדות או רצח בידי פרטיזנים או נוקמים יהודיים". אודילו גלובוצניק גלובוצניק הוא איש מרכזי בסיפור .אין נושא שקשור להשמדה בשטחי הגנרלגוברנאמן שלא קשור אליו .כדוגמא – ב 22-ביולי 1942מגיעים שני קצינים לאדם צ'רניאקוב ,יו"ר היודנראט בוורשה ושם הם מודיעים לו על תוכנית הגירוש ודורשים ממנו, מהיודנראט ,מכסה יומית של 6,000יהודים מוורשה .אחד משני הקצינים שמגיעים לצ'רניאקוב הוא הפלה ,ראש מטה מבצע ריינהרד עליו אחראי גלובוצניק. מערכת קבלת ההחלטות על רצח יהודי הגנרלגוברנאמן היטלר ,הימלר וגלובוצניק הם האנשים המעורבים בקבלת ההחלטות הנוגעות לביצוע רצח יהודי הגנרלגוברנאמן .גלובוצניק הוא היוזם והמציע ,הן בהקשר לתכנית להשמדת היהדים והן בהקשר לתכנית לגרמן את מחוז לובלין תחילה .לאחר שהתכנית מאושרת ע"י הימלר והיטלר ,הוא הגורם המבצע. יישום המדיניות האנטי יהודית בלובלין תחילה מדוע דווקא מחוז לובלין נבחר כדגם לביצוע תכנית ההשמדה וגירמון האיזור? בלובלין יש את התנאים הבסיסיים לתחילת ביצוע תכנית ההשמדה ,כדגם שממנו יופקו לקחים להמשך .התנאים הבסיסיים הם – מחוז לובלין מרוחק יחסית ,די נידח בעצם ,ניתן להתחיל בו את ההשמדה בשקט יחסי .תנאי נוסף – בלובלין יש את האיש שאפשר לסמוך עליו – אודילו גלובוצניק .ואכן ,ביולי 1941הימלר מבקר בלובלין ונותן לגלובוצניק אישור לתכנון הפתרון הסופי. תחומי העיסוק של גלובוצניק הם רחבים מאוד ומתפרסים על נושאים רבים : תכנון משלוחים ופעולות גירוש הקמת מחנות השמדה והפעלתם תפיסת נכסים וחפצי ערך של הקורבנות חיסול גיטאות (וורשה ,לובלין ,ביאליסטוק) איסוף הרכוש היהודי בגיטאות (הקמת מחנה משנה של מיידאנק בוורשה) מחסנים לרכוש היהודי (שופן 27בלובלין) הפעלת מחנות משנה (מחנות עבודה) במחוז לובלין גירמון איזור זמושצ' – גירוש פולנים ויישוב גרמנים אתניים (פולקסדוייטשה) גלובוצניק הוא האיש הנכון ,שניתן לסמוך עליו .הוא בעל נאמנות אידאולוגית נאצית מוחלטת ,דבק במטרה ובעל יכולת ניהול וארגון .לגלובוצניק יש קשר ישיר עם הימלר ובאמצעותו להיטלר ,כך שהוא עוקף ,מעשה יום יום ,את סמכויותיו של האנס פראנק ,מושל הגנרלגוברנאמן. לאחר תחילת הפעלת מחנה בלז'ץ ,מתקיים דיון בשאלה האם להמשיך לקבור את הנרצחים או לשרוף את הגופות .אחד מאנשי המטה שהגיעו לדיון מברלין ,מציע לשרוף את הגופות על מנת לטשטש את העקבות .גלובוצניק מתייחס לכך ואומר : "...אם אי פעם יבוא אחרינו דור פחדן ורכרוכי עד כדי כך ,שלא יבין את מפעלנו הטוב ,הרצוי כל כך וההכרחי ,אזי רבותי היה כל הנאציונל-סוציאליזם לשווא .להפך ,צריך היה לקבור [עם הגופות] לוחות ברונזה ,עליהם ייכתב שאנחנו היינו אלה שהיה להם האומץ להוציא לפועל מפעל עצום זה". היטלר: "כן ,גלובוצניק הטוב שלי ,זוהי המלה וזו גם דעתי". ניתן ללמוד מהציטוט גם את ההתייחסות והנאמנות האידאולוגית הנאצית הקיצונית והן את מידת הקירבה של גלובוצניק להיטלר. ביצוע המדיניות האנטי יהודית חלוקת האחריות בתוך המטה של גלובוצניק היתה ברורה .תחת גלובוצניק פעלו הפלה ,וירט ו-ויפרן כאשר לכל אחד מהם תחומי אחריות מוגדרים: "מברק הפלה" ב 11-בינואר 1943מוציא הרמן יוליוס הפלה ,ראש המטה של גלובוצניק ,מברק מוצפן (באמצעות מערכת ההצפנה "אניגמה") לברלין המסווג "סוד מדינה" .עצם קיומה של מכונת אניגמה בלובלין ,ההצפנה וסיווג הסודיות של המסמך מעידים הן על חשיבותו והן על הרצון להביא את המידע שבו רק למי שמוסמך לקרוא מסמכים בסיווג כזה .המסמך הותר לפרסום ע"י הבריטים רק בשנת .2000המסמך מפרט נתונים דו שבועיים ומצטברים של הרצח במבצע ריינהרד .במסמך זה מופיעים גם נתוני השמדה במחנות בלז'ץ ,סוביבור ,טרבלינקה ומיידאנק .על בסיס מברק זה ישנם חוקרים הסבורים כי מחנה מיידאנק היה (מבחינת הגרמנים) אחד מן המחנות במבצע ריינהארד .להלן תרגום "מברק הפלה": סוד מדינה ! עבור משרד הביטחון הראשי של הרייך ,לידיעתו של אייכמן ,ברלין ( ...המשך קטוע) 13/15 .סוד מדינה ! למפקד הבכיר של משטרת הביטחון ולידיעתו של היים ,קראקוב בנוגע לדיווח אחת לשבועיים על מבצע ריינהארדט .מקור :מברק רדיו. ההגעות עד ל T 10335 ,S 515 ,B 0 ,L 12761 ,31.12.42סך כולל . 23611המצב(...רווח) B ,L 24733 ,31.12.42 T 71355, S 101370 ,434508סך כולל .1274166מפקד ה SSומשטרת לובלין ,הפלה ,שטורמבנפיהרר [רב-סרן]. ריכוז הנתונים שב"מברק הפלה" -מספרי הנרצחים במחנות מבצע ריינהרד מספר האנשים שהגיעו בשבועיים שעד 31בדצמבר 1942סה"כ עד 31בדצמבר 1942 L לובלין (מיידנק) 12,761 24,733 B (בלז'ץ) 0 434,508 S (סוביבור) 515 101,370 T (טרבלינקה) 10,335 713,555 (במקור .71.355 :כנראה שנפלה טעות וחסרה הספרה ,5לפי סה"כ לשנה זו) סה"כ23,611 : 1,274,166 גירמון מחוז לובלין – גירוש פולנים מאיזור זאמושצ' על פי התפיסה הגרמנית ,יש לחלק את האוכלוסיה הפולנית ל 4-קבוצות קבוצה ראשונה קבוצה שנייה קבוצה שלישית מיועדת לשרת את הגרמנים שייושבו ואיזור קבוצה רביעית מיועדת לגירוש /השמדה יישום תכ נית הגירמון של מחוז לובלין (כ"פיילוט" לגירמון הגנרלגוברנאמן כולו) מתחיל באיזור זאמושצ' בסוף .1942הבחירה באיזור זה הינה מטעמי נוחות פרקטית ולא מסיבות אידאולוגיות .באיזור זה אותרו כ 290-כפרים פולניים ללא אוכלוסיה יהודית, ובהם אוכלוסיה של כ 110,000-איכרים פולנים ובני משפחותיהם .תושבי כפרים אלו גורשו באכזריות למחנות מעבר בזאמושצ' (ברחוב קרוכמלנה 31וברחוב לובלסקה) וב ,Zwierzynie -ובגירוש זה ניספו כ 10,000-פולנים .במחנות המעבר מתבצע המיון לארבעת הקבוצות ,על פי בדיקת התאמה לגזע הארי .חלק מהאוכלוסיה הפולנית מועבר לעבודת כפייה במחנות עבודה ,וחלק להשמדה באושוויץ ובמיידאנק .קרוב ל 30,000 -ילדים פולנים שנראו מתאימים מבחינה גזעית נלקחו ממשפחותיהם והועברו למחנה ילדים ב Dzierzazna -ליד לודז' לבדיקת התאמה נוספת לפני העברתם לגירמון במשפחות גרמניות בתוך הרייך. ילדים שלא נמצאו מתאימים לגירמון הועברו לצריף הילדים באושוויץ ,ולאחר מכן הושמדו .כ 4,000-ילדים מאלו שהועברו למשפחות ברייך לא אותרו עד היום. סוף דבר ב 4.11.1943-משגר גלובוצניק להימלר תיק מסמכים ואליו מצורף מכתב בו הוא מסכם את "מבצע ריינהרד" "רייכספיהרר! ב 19.10.1943-סיימתי את "מבצע ריינהרד" בגנרלגוברנאמן ,שעליו פיקדתי ,וחיסלתי את כל המחנות .אני מרשה לעצמי להגיש לו ,רייכספיהרר ,את התיק המצורף שבו הדו"ח הסופי .הבירורים שלי בלובלין העלו שהגנרלגוברנאמן, בעיקר מחוז לובלין ,היה מוקד סכנה מיוחד ,ולכן ניסיתי לתפוס את גורמי הסיכון האלה בצורה מוחשית .ייתכן שבעתיד יהיה כדאי להפנות את תשומת הלב לחיסולה של סכנה זו .מן הצד האחר ניסיתי לתאר את הגיוס לעבודה ,תיאור שניתן ללמוד ממנו לא רק על היקף העבודה שנעשתה ,אלא גם שגרמנים מעטים כל כך נדרשו כדי להוציאה לפועל .גיוס זה של עובדים גדל במידה כזו שהיום מתעניינים בו מפעלי תעשייה מפורסמים. ...בביקורו עורר בי הרייספיהרר את התקווה שלאחר סיומה של משימה קשה זו יהיה אפשר להעניק כמה מן הדברים .אני מבקש מן הרייכספיהרר להודיעני ,אם יותר לי להעלות כמה הצעות בנידון )...( .אהיה אסיר תודה לו ,רייכספיהרר ,על החלטה חיובית ,שכן אשמח לראות את אנשיי מקבלים תגמול על עבודתם הקשה (")... הימלר משיב ל"גלובוס" (כינויו של גלובוצניק) במכתב ב30.11.1943- "גלובס היקר! אני מאשר את קבלת מכתבו מ 4.11.43-ובו הודעתו על סיומו של מבצע ריינהרד .כמו כן אני מודה לו על התיק שנשלח אליי. אני מביע בזאת את תודתי ואת הוקרתי על הישגיו היוצאים מן הכלל ועל תרומתו לעם הגרמני כולו בביצוע מבצע ריינהרד. הייל היטלר" גלובוצניק מסיים את תפקידו בלובלין תוך כדי שערוריות כספיות ואחרות והימלר מורה על העברתו לטרייסט .בסוף המלחמה נתפס על ידי הבריטים ומועמד למשפט אך מצליח להתאבד לפני המשפט .לפי גירסה אחרת ,גלובוצניק חוסל על ידי חוליית נוקמים יהודיים שאיתרה אותו. חלק ב' – סיור אתרים בלובלין הזאמק הזאמק היה בית סוהר גרמני בו עברו 40,000אסירים פולנים ויהודים .לפני נסיגת הגרמנים מלובלין ,ביולי 1944מביאים הגרמנים לזאמק 300אסירים יהודיים ,בעלי מלאכה וניתנת הוראה שלא לגעת בהם לרעה .מספר ימים לפני הנסיגה נרצחים 300אסירים אלו בזאמק. בניגוד למה שחושבים ,המטה של גלובוצניק לא היה בזאמק. מלון אירופה לפי מדריך בדקר מלון אירופה הוא מלון טוב ,יש בו 70חדרים במחיר 8זלוטי לחדר ללילה. במלון אירופה התמקמה מחלקת התעמולה של גבלס .גבלס משגר יחידת תעמולה ללובלין מכיוון שלובלין אמורה להיות עיר שמאכלסת אלפי גרמנים "פולקסדוייטשה" ולפיכך יש צורך במחלקת תעמולה בעיר. מלון גרנד שימש כ"דוייטשר האוס" – מועדון קצינים גרמני מבנה מול ה"דוייטשה האוס" סניף הרייכסבנק בו הופקדו מטילי זהב ומטבע חוץ שנשדדו מקורבנות מבצע ריינהארד. מטה אקציון ריינהרד כיום חלק מהאוניברסיטה של לובלין Court House בית המשפט המחוזי .בבית משפט זה החל להעיד ב 1945-חיים הירשמן ,ניצול מבלז'ץ ,בפני ועדת חקירה פולנית .הירשמן היה בזונדר קומנדו ועם סגירת מחנה בלז'ץ נשלח עם כל האסירים שנותרו במחנה לסוביבור .בדרך קפץ מהרכבת וכך ניצל. לאחר שברח הגיע ללובלין שם שרד עד נסיגת הגרמנים .לאחר תחילת עדותו נרצח על ידי פולני אנטישמי .אשתו ביקשה להמשיך את עדותו מתוך מה ששמעה ממנו וועדת החקירה קיבלה את בקשתה. מחנה שדה התעופה ומחנה מגרש הספורט (לא מסומנים במפה המצורפת) מחנות עבודה אליהם הגיע הרכוש שנשדד מקרבנות מבצע ריינהרד לצורך ניקוי ,חיטוי ,תיקון ואריזה ,לפני שנשלח אל הרייך.
© Copyright 2024