חישוב ראשי נזק בתביעת תלויים ועיזבון בפלת"ד
אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il בתי המשפט א 1284/04 בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בפני: כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בעניין: .1הראל גלית .2הראל ספיר -דליה )קטינה( .3הראל ליהי אביה )קטינה( ע"י ב"כ עו"ד אילן קנר ועו"ד ורדה באסטאקאר התובעות נ ג ד .1כלל חברה לביטוח בע"מ .2אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ הנתבעות ע"י ב"כ עו"ד מרדכי זוכוביצקי פסק דין לפני תביעת תלויים ועיזבון לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,התשל"ה) 1975 -להלן":חוק הפלת"ד"( בגין מותו של המנוח הראל עופר ז"ל )להלן":המנוח"( בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום .13.3.03 .1רקע הדברים המנוח ,יליד ,3.1.64היה בתקופה הרלבנטית לתביעה זו הנוהג או המשתמש ברכב מס' 07-615-66 )להלן":הרכב"( .ביום 13.3.03בשעה 13:30או בסמוך לכך ,ארעה תאונת דרכים בכביש החוף בה הרכב היה מעורב בעת שהמנוח נהג ברכב )להלן":התאונה"( .המנוח נפגע כתוצאה מהתאונה והובהל לבית החולים הלל יפה בחדרה כשהוא מחוסר הכרה ,שם אובחנה חבלת ראש קשה וחוסר הכרה בדרגת גלזגו .4המנוח הועבר מיידית לבית החולים איכילוב בתל-אביב .חרף הניסיונות להצילו ,נקבע מותו של המנוח ביום .15.3.03 התובעת ,1ילידת 8.6.67הינה אלמנתו של המנוח .התובעת ,2ילידת ,17.4.95והתובעת ,3ילידת ,28.6.00הינן בנותיו הקטינות של המנוח )להלן" :התובעות" או "התלויים"( .התובעות הן היורשות היחידות של המנוח. הנתבעות הן כלל ,חברה לביטוח בע"מ ,ואבנר ,האיגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ )להלן" :הנתבעות" או "המבטחות"( שביטחו את השימוש ברכב בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו. אין מחלוקת בדבר חבותן של הנתבעות לפצות את התובעות בגין הנזקים שנגרמו להן בעקבות פטירת המנוח, והמחלוקת העיקרית נסבה על גובה הפיצויים. אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il .2טענות הצדדים א .התובעות ב"כ התובעות טוען כי לאור העובדה ששכרו של המנוח בין השנים 1992-2001הגיע כדי שילוש השכר הממוצע במשק ,וכן המנוח אף היה צפוי להתקדם ולהשתכר למעלה מכך ,כושר ההשתכרות של המנוח אינו נופל משילוש השכר הממוצע במשק .בהקשר זה טוען ב"כ התובעות ,כי כשנתיים עובר לתאונה ,החל מיולי ,2001 עבד התובע במתכונת מצומצמת ,בשל אירועים שפקדו אותו ,בעיקר בגין מצבה הבריאותי של חמותו שחלתה בסרטן ,ולכן שכרו היה נמוך בתקופה זו; לטענת ב"כ התובעות ,אין בכך כדי לשקף את פוטנציאל ההשתכרות של המנוח ,היות ומדובר בתקופה זמנית ,והמנוח היה צפוי לחזור לעבוד במשרה מלאה ולהשתכר כפי שהשתכר כעשור לפני כן ,ואף להתקדם ולהשתכר למעלה מכך. ביחס להכנסתה של האלמנה ,טוען ב"כ התובעות כי שכרה עובר לתאונה הסתכם בסך של ₪ 13,856ברוטו בממוצע לחודש ,שערכם המשוערך הוא ,₪ 14,806ובניכוי מס .₪ 12,685 -לטענת ב"כ התובעות ,יש להניח שגם אלמלא התאונה היה עולה בידי האלמנה להשביח את שכרה באופן דומה למנוח ,ולהגיע לרמת השתכרות של שילוש השכר הממוצע במשק .זאת בניגוד לסברה כי את שכרו של בן/בת הזוג של המנוח/ה יש לחשב על פי "צילום המצב" במועד התאונה .ב"כ התובעות למעשה מציע לחשב את שכרה של האלמנה לצורך חישוב הפסדי התמיכה בתלויים כשילוש השכר הממוצע במשק במשך כל התקופה )מבלי לקחת בחשבון את תקופת הביניים עד לקידומה של האלמנה והעלאת שכרה( ,כך שהדבר יתקזז עם התקופה הזמנית שבה המנוח היה צפוי לעבוד במתכונת מצומצמת ולהשתכר שכר נמוך אף מהשכר הממוצע במשק .בהקשר זה טוען ב"כ הנתבעות ,כי אין להתחשב בסיכויי האלמנה להינשא מחדש לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי התמיכה בתלויים ,וגם העובדה שיש לה חבר אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה ,היות והיא אינה מתגוררת עימו ,הם אינם מנהלים חשבון בנק משותף ,והם אינם ידועים בציבור )כלומר -הם אינם מנהלים משק בית משותף(. ביחס לאובדן שירותי הורה ובן-זוג ,טוען ב"כ התובעות כי עובר לתאונה נטל המנוח על עצמו משימות רבות בכל הקשור לגידול בנותיו ולתחזוקת הבית .לטענת האלמנה ,מאז פטירת המנוח ,היא נאלצת להעסיק מטפלות שיטפלו בבנותיה ,להגדיל את היקף העסקת עוזרת הבית מפעם בשבועיים לפעם בשבוע ,וכן היא נזקקת לעזרה חיצונית באחזקת הבית )עבודות גינון ,אינסטלציה וכיו"ב( .נושא הערכת שווים של שירותי הורה ובן-זוג נמצא בתהליך של התפתחות בפסיקה ,ולמרות זאת הסכומים שנפסקו עבור שירותים אלה נעו במשך השנים סביב 2,500ל ₪ 3,500-לחודש בלבד .ב"כ התובעות טוען כי יש מקום להמשיך ולפתח נושא זה ולהכיר בשוויים הריאלי של "שירותים" אלה שהוא למעשה גבוה יותר .במקרה דנן ,מוערך שווים של השירותים "הישירים" עבור העסקת עוזרת בית ,מטפלת ,בייביסיטר ועזרה בתחזוקת הבית ,בסך של ₪ 3,500לחודש; עליהם לגישתו יש להוסיף את השירותים ה"עקיפים" או ה"נלווים" שמספק הורה ובן-זוג שהוא זמין ונגיש במשך כל שעות היממה )למעט שעות עבודתו( ולרוב הוא מסייע במטלות שונות כגון סיוע לילדות בהכנת שיעורי הבית ,הסעתן לחוגים וטיולים ,ונטילת חלק בפעילויות משפחתיות כאלה ואחרות ,שנאמדים בסך של ₪ 3,500נוספים לחודש, ובסה"כ נאמד סך הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של ₪ 7,000לחודש עד הגיע הבת הקטנה ,התובעת ,3לגיל ,18 ו ₪ 3,500-לחודש לאחר מכן. 2 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il ב"כ התובעות אומד את הוצאות הקבורה ,מצבה ואבל בסך של .₪ 30,000 בגין כאב וסבל מבקש ב"כ התובעות לפסוק פיצויים לפי תקנה 4לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים )חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון( ,תשל"ו ,1976-לפיו הפיצוי בגין ראש נזק זה עומד על שיעור של 25% מהסכום המרבי ,ובצירוף ריבית מיום התאונה ,מגיע שיעורו כיום לסך של .₪ 47,461 לגבי ניכויי המל"ל טוען ב"כ התובעות כי לפי חוות הדעת האקטוארית של שי ספיר מיום 3.12.07יש לנכות מכספי הפיצויים ₪ 845,275בגין הקצבה המשולמת לתלויים ע"י המוסד לביטוח לאומי. ביחס לטענת הנתבעות לפיה מדובר בתאונת עבודה ,ב"כ התובעות טוען כי קודם לכן לא היה ידוע בוודאות אם בעת התאונה היה המנוח בדרכו ליעד מסוים במסגרת עבודתו כסוכן מכירות ,או שהיה בדרכו לעורך דינו איתו רצה לדבר בנוגע לעניינים אישיים ,ולכן לא היה ידוע אם מדובר בתאונת עבודה ולא הוגשה תביעה לקצבת תלויים למל"ל .בסיכומיו טוען ב"כ התובעות כי בינתיים הוגשה ואושרה תביעה לקצבת תלויים ע"י המל"ל .יחד עם זאת טוען ב"כ התובעות ,כי מאחר ובמקרה דנן הכיר המל"ל בתאונה כתאונת עבודה ,אך קבע כי יש למל"ל זכות חזרה על המעביד לפי סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב( ,תשנ"ה ,1995 -התובעות זכאיות ל- 125%פיצויים )בדומה למקרה שבו לא מדובר בתאונת עבודה והמל"ל רשאי לחזור על המזיק עד כדי 75%מסך כל הפיצויים( ,ולכן אף אם סכום הפיצויים "ייבלע" בתגמולי המל"ל ,התובעות תהיינה זכאיות ל 25%-מסכום הפיצויים מהנתבעות. ב .הנתבעות ב"כ הנתבעות טוען כי במשך כשנתיים עובר לתאונה עבד המנוח בחברת "רשף" כסוכן מכירות של נרות דקורטיביים והשתכר כ ₪ 5,000-נטו בלבד ,כאשר שכר זה הינו קבוע וגלובלי ללא תוספות .לטענתו ,אין כל רלבנטיות להשתכרות המנוח במקומות עבודה בהם עבד המנוח שנים רבות קודם לתאונה ,ולכן יש לחשב את פוטנציאל ההשתכרות של המנוח לפי שכר זה שהשתכר המנוח עובר לתאונה ובסמוך לה ,ולא לפי שילוש השכר הממוצע במשק .עוד טוען ב"כ הנתבעות ,כי המנוח פוטר מעבודותיו הקודמות עובר לתקופת עבודתו בחברת "רשף" משום שמעסיקיו לא היו שבעי רצון מעבודתו ,וגם מסיבה זו אין להניח שפוטנציאל ההשתכרות של המנוח הגיע כדי שילוש השכר הממוצע במשק לצורך חישוב הפסדי ההכנסה לשנים האבודות בתביעת העיזבון. ביחס להכנסת האלמנה ,טוען ב"כ התובעות כי האלמנה עובדת בכירה בחברת החשמל ,שהשתכרותה הממוצעת בחודשים פברואר-אפריל 2008נאמדת בסך ₪ 27,287לחודש ,דהיינו למעלה משילוש השכר הממוצע במשק ,וכי יש להתבסס על נתון זה בעת חישוב הפיצויים. ביחס לשירותי הורה ובן-זוג ,טוען ב"כ הנתבעות כי הסכום הנתבע בגין ראש נזק זה אינו ריאלי ,מאחר והמנוח נעדר מביתו במשך שעות ארוכות לצורך עבודתו כסוכן מכירות ,ולכן ממילא התובעת נעזרה בשירותי מטפלות ושמרטפים וכן בעזרה במשק הבית עובר לפטירת המנוח. 3 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il לגבי הוצאות קבורה ואבל טוען ב"כ הנתבעות כי התובעות לא צרפו לתחשיב הנזק שהוגש מטעמן קבלות המעידות על הוצאות אלה ,וככל שיש לפסוק בפיצוי בגין ראש נזק זה ,הרי שחישוב הפיצוי ייעשה על דרך של אומדנה בלבד. לגבי ניכויי המל"ל בגין קצבת השארים המשולמת לתלויים ,טוען ב"כ הנתבעות כי יש להסתמך על חוות הדעת המעודכנת של האקטואר שי ספיר מיום 3.12.07לפיה יש לנכות מכספי הפיצויים ₪ 845,275בגין תגמולי המל"ל .לפיכך טוען ב"כ הנתבעות ,כי לאחר שבינואר 2008הוגדלו הקצבאות ב 2.8%-ולאחר שערוך תגמולי העבר ,יש לנכות סך של ₪ 887,539בגין תגמולי המל"ל ,ובנוסף יש לנכות סך של ₪ 18,933בגין ההפרש בין קצבאות התלויים לקצבאות השארים בגין האיחור בהגשת התביעה לקצבת תלויים )שכן קצבת התלויים גבוהה יותר מקצבת השארים(. לעניין הפסדי הפנסיה לעיזבון לשנים האבודות ,טוען ב"כ הנתבעות כי מדובר בהרחבת חזית ,וכי אם ביהמ"ש יכיר בהם למרות זאת ,יש לנכות את הסכומים שקיבלו התובעות מקופת התגמולים ביום 30.5.03הנאמדים בסך של .₪ 228,368 עוד טוען ב"כ הנתבעות ,כי בהיות התאונה גם תאונת עבודה ,התובעות אינן זכאיות ל 25%-מסך הפיצויים בגין הנזק מהנתבעות במקרה שבו סכום הפיצויים "ייבלע" בתגמולי המל"ל ,שכן במקרה של תאונת עבודה אין למל"ל זכות חזרה על המעביד עד כדי 75%מסך כל הפיצויים. בנוסף טען ב"כ הנתבעות טענות פרוצדורליות ביחס להעדר מסמכים לתימוכין בתביעת התלויים והעיזבון ,בגין העדרם של תצהיר בריאות ,כתב ויתור על סודיות ,צו ירושה או צו קיום צוואה ,רישיון הנהיגה של המנוח ותעודת ביטוח תקפה המתייחסים לתקופה הרלבנטית. .3תביעת העיזבון )א(הפסדי הכנסה בשנים האבודות א .כושר ההשתכרות של המנוח בשנת 1991סיים המנוח את לימודיו באוניברסיטת חיפה וקיבל תואר B.Aבמדעי המדינה. השתכרות המנוח בעבר :בין השנים 1999– 1992עבד המנוח בחברת "ישראל מנדלסון הספקה טכנית והנדסית בע"מ" )להלן" :חברת מנדלסון"( וקודם שם לתפקיד מנהל ארצי בחברה .שכרו של המנוח עלה מידי שנה והוא מונה לחבר בהנהלת החברה .שכרו של המנוח בחברת מנדלסון הסתכם בסך של ₪ 21,058בממוצע לחודש, שערכם המשוערך הינו ,₪ 24,745ובניכוי מס .₪ 18,727 -בנוסף לשכר נהנה המנוח מהפרשות המעביד לקרן השתלמות בגובה 7.5%משכרו ,ולביטוח מנהלים ,רכב צמוד ,והחזקת פלאפון .המנוח קיבל גם בונוסים שנתיים, אופציות לרכישת מניות החברה ועוד .הטבות אלה מוערכות בשווי של כ ₪ 4000-נטו לחודש ,ועל כן שכרו הכולל 4 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il של המנוח נאמד בתקופה זו בסך של כ ₪ 22,727-נטו לחודש .דהיינו ,למעלה משילוש השכר הממוצע במשק, שנאמד ב ₪ 8,143 -לחודש ,ובשילוש ,₪ 24,429ולאחר ניכוי מס ₪ 18,516 -נטו לחודש. בתחילת שנת ,2000תקופת העסקתו של המנוח בחברת מנדלסון הגיעה לסיומה ,והמנוח ביקש להתחיל לעבוד כמנהל מכירות ארצי בחברת "ש.א.ח.פ הנדסה בע"מ" )להלן" :חברת ש.א.ח.פ"( .אלא שחברה זו היתה מתחרה של חברת מנדלסון ,והאחרונה פנתה לבין הדין לעבודה על מנת למנוע את תחילת עבודתו של המנוח בחברת ש.א.ח.פ .בעקבות זאת ,הוסכם בין שתי החברות ,כי המנוח לא יועסק בחברת ש.א.ח.פ עד ליום .1.7.00המנוח החל לעבוד בחברת ש.א.ח.פ ביולי ,2000ועבד שם במשך כשנה עד ליולי ,2001כאשר שכרו הסתכם בסך של ₪ 17,648בממוצע לחודש )מוצג 31בתיק המוצגים שהוגש מטעם התובעות( ,שערכם המשוערך הוא ,₪ 20,328 ובניכוי מס .₪ 15,850-גם בחברת ש.א.ח.פ נהנה המנוח מהטבות שונות בנוסף לשכר ,לרבות רכב צמוד ,החזקת פלאפון ,הפרשות המעביד לביטוח מנהלים ,לקרן השתלמות ,לקופות גמל ולקופת חסכון .הטבות אלה מוערכות בשווי של כ ₪ 4,000-נטו לחודש ,ובסה"כ נאמד שכרו של המנוח בתקופה זו בסך של ₪ 19,840לחודש .דהיינו, גם בתקופה זו השתכר המנוח סכום גבוה יותר משילוש השכר הממוצע במשך ,שנאמד בסך של ₪ 18,516נטו לחודש כאמור לעיל. בשנת 2000פקדו את המנוח ומשפחתו מספר אירועים :ביוני 2000נולדה ביתו הצעירה של המנוח ,ליהי ,היא התובעת ;3ביולי 2000חלתה חמותו של המנוח בסרטן המעי הגס; בנוסף ,היו סיבוכים בהליכי רישום הבית שרכשו בני-הזוג בקיסריה בשל חריגות בנייה .ב"כ התובעות טוען כי בשל אירועים אלה ,עזב המנוח את עבודתו בחברת ש.א.ח.פ ביולי ,2001והקדיש את עיקר זמנו ומרצו לטיפול בבנותיו וכן במעבר לבית בקיסריה וקבלת ההיתרים הדרושים. בשנה שקדמה לתאונה ,החל התובע לעבוד באופן חלקי או מצומצם כאיש מכירות בחברת "רשף" .שכרו לא דווח לרשויות ,והעסקתו לא היתה קבועה .בדיעבד הונפקו תלושי עבודה של ₪ 5,000ברוטו ,כאשר לטענת ב"כ התובעות סכום זה אינו משקף את השכר המלא ששולם למנוח ,וכן היה גם הסכם בכתב לפיו שכרו של המנוח עמד על ₪ 10,000ברוטו )חוזה העבודה מיום 20.3.02נמצא בתיק שנוהל בביה"ד לעבודה -עב' .914/06הנתבע שם ,רשף יקותיאל ,הודה כי חתם על מסמך זה בעמ' 3ש' 16לפרוטוקול הדיון שם( .מכל מקום ,ב"כ התובעות טוען כי השתכרות המנוח בתקופה קצרה זו ,אינה משקפת את פוטנציאל השתכרותו ,וכי המנוח היה צפוי למצוא עבודה שתתאים לרמתו המקצועית ולרמת השתכרותו בעשור שקדם לאירועים הנ"ל ,ולשוב ולהשתכר בגובה של שילוש השכר הממוצע במשק .לטענתו ,המנוח אף החל לחפש עבודה מתאימה כזו ,אולם בטרם מימש את תוכניותיו ,נהרג המנוח בתאונת הדרכים שארעה במרץ .2003 פוטנציאל ההשתכרות של המנוח :ב"כ התובעות טוען ,כי לאור גילו הצעיר של המנוח שהיה בן 39במותו ,לאור הכנסותיו הגבוהות מעבודותיו הקודמות בחברת מנדלסון ובחברת ש.א.ח.פ ,וכן הנכסים שצבר )בית בקיסריה, יחידת נפש באורלנדו ומגרש בזכרון יעקב( ורמת החיים שבני הזוג הגיע אליה ,יש להסיק כי המנוח היה בעל פוטנציאל שאינו נופל משילוש השכר הממוצע במשק .זאת מאחר ואדם שמשתכר כל השנים שכר גבוה ודווקא 5 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il בתקופה מסוימת לפני התאונה נמצא בתחנת ביניים בחייו שבה עבד באופן חלקי ,אין להעריך את כושר השתכרותו על פי אותה תקופה ,אלא עפ"י השתכרותו לאורך השנים ,וזאת בהעדר כל סיבה להניח שלא היה בידו לממש את כישוריו ויכולותיו ולשוב ולהשתכר כפי שהשתכר בעבר. ב"כ הנתבעות טוען כי אין להתחשב בהכנסותיו של המנוח שנים לפני התאונה לצורך חישוב פוטנציאל ההשתכרות שלו ,וכי הוא היה צפוי להמשיך להשתכר ₪ 5,000לחודש כפי שהשתכר עובר לתאונה .לטענתו ,עוד בחודש יוני 2001פוטר המנוח מעבודתו בחברת ש.א.ח.פ בשל אי הצלחתו בעבודתו וחוסר שביעות רצונם של מעסיקיו ,ומכל מקום גם בעבודתו זו לא השתכר התובע אלא כ ₪ 15,000-ברוטו לחודש ,קרי לא יותר מכפל השכר הממוצע במשק .על כן טוען ב"כ הנתבעות ,כי פוטנציאל ההשתכרות של המנוח עומד על כ₪ 5,000- לחודש. איני מקבלת את גרסת ב"כ הנתבעות לעניין זה .מבחינה עובדתית ,האישור על תשלומים וניכויים לשנת המס ) 1999מוצג 15למוצגי התובעות( מלמד כי בשנה זו השתכר המנוח כ ₪ 21,000-ברוטו בממוצע לחודש במסגרת עבודתו בחברת מנדלסון ,ודו"ח שנתי שהופק ע"י חברת ש.א.ח.פ לשנת העבודה של המנוח שם מלמד כי בשנה זו השתכר המנוח ₪ 17,648ברוטו בממוצע לחודש )מוצג 31למוצגי התובעות(. בנסיבות אלה ,כאשר המנוח השתכר למעלה משילוש השכר הממוצע במשק )בהתחשב גם בהטבות השונות שקיבל במסגרת עבודתו בחברות מנדלסון וש.א.ח.פ( במשך כעשר שנים ,עובר לאירועים שפקדו אותו במהלך שנת 2000שבגינם נאלץ להפחית את היקף משרתו ,ברי כי פוטנציאל ההשתכרות של המנוח עולה בהרבה על השכר שקיבל במהלך התקופה בה עבד באופן חלקי ומצומצם בחברת רשף הנ"ל. אך טבעי הוא ,שיש תקופות בחיים בהם נאלץ אחד מבני הזוג ליתן כתף ולהפחית מהיקף עבודתו כדי שיוכל להקדיש זמן לענייני הבית והטיפול בילדים ,על מנת לאפשר לבת-הזוג לטפל בבן משפחה חולה ,או להתקדם במקום עבודתה ולהשקיע בפיתוח הקריירה .אין בכך כדי להעיד על ירידה בכושר ההשתכרות של אותו בן-זוג, על אף שבאותה תקופה שכרו נמוך יותר .לכן ,בענייננו ,אין לקבוע את פוטנציאל ההשתכרות של המנוח על פי נקודת זמן אחת ,קצרה יחסית ,הגם שהיא סמוכה למועד פטירת המנוח .בסופו של דבר ,האירועים שפקדו את המנוח ואת משפחתו בשנת 2000הגיעו לקיצם )חמותו של המנוח נפטרה ממחלת הסרטן בדצמבר ;2001תהליך בניית הבית בקיסריה והסדרת האישורים והרישומים הנדרשים הגיע לסיומו; האלמנה התקדמה במקום עבודתה ,הבנות הקטנות גדלו( והמנוח היה צפוי לשוב ולעבוד בהיקף משרה מלא ,במשרה התואמת את כישוריו ואת רמת ההשתכרות הקודמת שאליה הורגל. ביחס לטענת ב"כ הנתבעות לגבי נסיבות פיטוריו של המנוח מחברת ש.א.ח.פ ,לא הובאו ראיות המעידות על נסיבות אלה ,למעט עדות האלמנה שהעידה שהמנוח פוטר מעבודתו שם ביולי ") 2001ש .ביולי 2001הוא פוטר משאחף הנדסה .ת .כן .ש .אז הוא קיבל דמי אבטלה מיום אוגוסט 2001עד ינואר .2002ת .נכון ".עמ' 16 ש' .(1-3 6 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il יש לציין לעניין זה כי ב"כ הנתבעות ניסה ,שלא בפרוצדורה ראויה "להכניס" לתיק בית המשפט תצהיר מטעם המעביד האחרון .לעניין זה ציינתי בהחלטתי מיום 25.6.08כי ב"כ הנתבעות במסגרת "הודעת הנתבעות על השלמת תיק מוצגים" שהותר לעניין מוצגים מתיקה האישי של התובעת ,הכניס עדות חדשה של אדם ששמו מעולם לא נזכר ברשימת העדים .ב"כ הנתבעות הגיש מכתב מאדם שעבד בחברת ש.א.ח.ף .גם בעת הדיון הפנה ב"כ הנתבעות את בימ"ש ל"עדות" זו ,מבלי לציין ,כי אותה עדות הוגשה ערב קודם לכן ,כשהתיק היה קבוע לסיכומים. התנהלות זו יש לגנות .לעניין נסיבות הפיטורין יש לכך חשיבות רבה ,לאור העובדה שהתובעת נחקרה ארוכות בשאלה זו ,ואם היתה בידי הנתבעות עדות אחרת לעיין זה היה עליהן לעמת את התובעת עם עדות זו. מכל מקום ,לאור העובדה שדבריה של התובעת מהימנים ומגובים במסמכים ,אני דוחה את הטענה כי המנוח פוטר בשל אי שביעות רצון מעבודתו. לגבי נסיבות פיטורי המנוח מחברת מנדלסון ,לפי תצהירו של סמי לוי ,מנכ"ל חברת מנדלסון ,שצורף לבקשה לצו מניעה שהוגש נגד המנוח וחברת ש.א.ח.פ לביה"ד לעבודה בחיפה )מוצג 16לתיק המוצגים שהוגש מטעם התובעות( -המנוח פוטר מעבודתו בחברת מנדלסון משום שטס לחו"ל בתקופה שבה נקראו עובדי הסניף לפעילות מוגברת למרות הפצרותיו של מר לוי" .בנסיבות אלה" ,נכתב בתצהירו של מר לוי" ,נאלצתי ,בצער רב, לפטר את עופר מעבודתו בחברת מנדלסון ,ועופר חדל לעבוד אצלנו ב."31.12.1999- מכל מקום ,לא הוכח כי המנוח פוטר בשל אי שביעות רצון מעסיקיו מתפקודו כמנהל מכירות ,ואיני רואה סיבה מיוחדת שבעטיה לא היה מתאפשר למנוח לשוב ולעבוד בעבודה התואמת את יכולתו וכישוריו כמנהל מכירות בחברה אחרת .מה גם שפעמים רבות ישנם חילוקי דיעות או חוסר התאמה בין עובד למקום עבודתו ,והדבר אינו מעיד בהכרח על חוסר יכולת וכישורים של העובד או על אי יכולתו לעבוד ולהתמיד בעבודתו במשרה דומה במקום אחר .על כן ,בענייננו איני סבורה כי יש בפיטוריו של המנוח כדי להעיד על ירידה בכושר השתכרותו. לפיכך ,אני מקבלת את טענת ב"כ התובעות בעניין זה באופן חלקי ,וקובעת כי לצורך חישוב הפסדי ההכנסה לשנים האבודות ,יש לאמוד את כושר ההשתכרות של המנוח על פי שתי תקופות :תקופה שלהערכתי היתה נמשכת כשלוש שנים ,בה המנוח היה צפוי לעבוד בהיקף משרה חלקי ולהשתכר כ ₪ 5,000-נטו ,בשל האירועים הנ"ל וכן עד שהיה מוצא עבודה מתאימה כאמור ,והתקופה שלאחריה ,בה המנוח היה צפוי לשוב ולהשתכר בגובה של כשילוש השכר הממוצע במשק. ב .שכר האלמנה התובעת 1היא בעלת תואר ראשון בכלכלה של אוניברסיטת חיפה. שכרה הממוצע של האלמנה בין החודשים ינואר-מאי ,2008כפי שעולה מתלושי השכר שלה ,עומד על כ24,400- ₪ברוטו ,שהוא למעשה שילוש השכר הממוצע במשק. 7 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il לעניין סיכויי האלמנה להינשא מחדש לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי התמיכה בתלויים ,העובדה שיש לה חבר אינה מעלה או מורידה לעניין זה ,היות והיא אינה מתגוררת עימו ,הם אינם מנהלים חשבון בנק משותף, והם אינם מנהלים משק בית משותף .כפי שנקבע בע"א 960/02עזבון המנוח סביחי טלאל נ' הפניקס הישראלי, ]פורסם בנבו[ ,בגין אי הוודאות בדבר סיכויי האלמנה להינשא מחדש לאחר מות בעלה המנוח ,ומשום שהחיזוי הסטטיסטי של סיכויים אלה צריך להתחשב בפרמטרים רבים ההופכים אותו לכמעט בלתי אפשרי ,נטיב לעשות אם לא נביא נתון זה בחשבון בעת חישוב הפיצויים. על כן ,פוטנציאל ההשתכרות של האלמנה ,לצורך חישוב הפסדי ההכנסה לשנים האבודות ,יועמד על שילוש השכר הממוצע במשק. בהקשר זה אציין ,כי עדות האלמנה בעניין הכנסותיה והוצאותיה היתה מהימנה .היא ניאותה לגלות ולחשוף בפני בית המשפט את תיקה האישי כשכירה בחברת החשמל אף שלה עצמה לא היתה גישה אליו: "ש .פנו אליך מחב' חשמל בעקבות בקשה שאני )ב"כ התובעות( פניתי אליהם לקבל את התיק האישי שלך, וביקשו ממך את אישורך להעברת החומר בעקבות צו בית המשפט. ת .נכון ...התקשרו אלי ממח' כוח אדם ..קיבלו פניה ממך ..ואני אמרתי להם שאין לי שום בעיה שיעבירו כל חומר שאתם רוצים. ש .את היית מעורבת במה שהועבר. ת .לא ,אין לי גישה לתיק האישי .והם העבירו כל מה שביקשתם) ".עמ' 16ש' .(16-25 כמו כן ,הודתה האלמנה גם בעובדות שפחות נוח להודות בהן ,כגון נסיעותיה המרובות לחו"ל: ל )"ש .הובא לידיעתך שאנחנו יודעים ועורך הדין שלך יודע שאת נוהגת לצאת לחו"ל לעיתים תכופות לתקופות קצרות .לרבות יציאה ביוני 2003סמוך לתאונה .ת .נכון .אנו )התובעות( בורחות .אנו כל חג ,שלושתנו אנוכי והבנות ,ברחנו מהארץ כדי לא להיות בחגים כדי לנסות להתמודד עם האסון .היכולת להיות עם הבנות להקדיש את מלוא הזמן והמרץ בלי טלפונים זה רק בחו"ל .אני הצהרתי זאת כל פעם שאוכל אקח אותן לחו"ל ".עמ' 37ש' .(3-8 ג .חישוב הפסדי הכנסה לשנים האבודות המנוח נולד ביום 3.1.64ונפטר ביום ,15.3.03והיה בן 39במותו. האלמנה היא ילידת .8.6.67התובעת 2ילידת ,17.4.95והתובעת 3ילידת .28.6.00 הפסדים לעבר -ממועד פטירת המנוח ועד היום בחלוקה לשתי תקופות תקופה א 3 -שנים של עבודה חלקית )מרץ 2003עד מרץ (2006 הכנסת המנוח ₪ 5,000 -נטו מס' ידות) 6-מנוח ,אלמנה ,שתי בנות קטינות ,משק בית ,וחסכון( ערך ידת המנוח₪ 833 - הפסד 5ידות₪ 4,167- הכנסת האלמנה ₪ 11,900 -נטו )לפי ממוצע התלושים בין 1/2004ל(3/2006- ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 1,983 - ההפסד החודשי₪ 2,184 : 36 * ₪ 2,184חודשים = .₪ 78,624 תקופה ב -עבודה במשרה מלאה )אפריל 2006ועד היום -יולי (2008 הכנסת המנוח) ₪ 18,516 -שילוש השכר הממוצע במשק נטו( 8 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il מס' ידות) 6 -מנוח ,אלמנה ,שתי בנות קטינות ,משק בית וחסכון( ערך ידת המנוח₪ 3,086 - הפסד 5ידות₪ 15,430 - הכנסת האלמנה) ₪ 13,072 -לפי ממוצע התלושים בין 4/2006ל(5/2008- ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 2,179- ההפסד החודשי₪ 13,251 : 27 * ₪ 13,251חודשים= .₪ 357,777 הפסדים לעתיד -מהיום ועד תום תוחלת חיי המנוח מהיום ועד הגעת הבת הגדולה לגיל ) 18יולי 2008עד אפריל (2013 הכנסת המנוח₪ 18,516 - מס' ידות6 - ערך ידת המנוח₪ 3,086 - הפסד 5ידות₪ 15,430 - הכנסת האלמנה18,516 - ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 3,086 - מכאן שההפסד החודשי נאמד בסך של .₪ 12,344 55.652 * ₪ 12,344חודשים )מקדם היוון ל 5-שנים(= ₪ 686,698 ממועד הגעת הבת הגדולה לגיל 18ועד שחרורה מצה"ל בגיל ) 20אפריל 2013עד אפריל (2015 הכנסת המנוח₪ 18,516 - מספר ידות5.33 - ערך ידת המנוח₪ 3,474 - הפסד 4.33ידות₪ 15,042 - הכנסת האלמנה₪ 18,516 - ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 3,474 - ההפסד החודשי₪ 11,568 : ) 23.265 * ₪ 11,568מקדם היוון לשנתיים( * ) 0.8626הקדמה ב 5-שנים(= ₪ 232,151 עד הגעת הבת הקטנה לגיל ) 18מאי 2015עד יוני (2018 הכנסת המנוח₪ 18,516- מספר ידות5 - ערך ידת המנוח₪ 3,703 - הפסד 4ידות₪ 14,812 - הכנסת האלמנה₪ 18,516- ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 3,703 - ההפסד החודשי.₪ 11,109 : 9 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il ) 34.386 * ₪ 11,109מקדם היוון ל 3 -שנים( * ) 0.813הקדמה ב 7-שנים(= ₪ 310,561 ממועד הגעת הבת הקטנה לגיל 18ועד שחרורה מצה"ל בגיל ) 20יולי 2018עד יולי (2020 הכנסת המנוח₪ 18,516 - מספר ידות4.33 - ערך ידת המנוח₪ 4,276 - הפסד 3.33ידות₪ 14,240 - הכנסת האלמנה₪ 18,516 - ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 4,276 - ההפסד חודשי₪ 9,964 : ) 23.265 * ₪ 9,964מקדם היוון לשנתיים( * ) 0.744הקדמה ב 10-שנים( = ₪ 172,468 משנת 2020ועד למועד פרישת המנוח מהעבודה בגיל 67בשנת 2031 הכנסת המנוח₪ 18,516 - מספר ידות4 - ערך ידת המנוח₪ 4,629- הפסד 3ידות₪ 13,887 - הכנסת האלמנה₪ 18,516 - ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 4,629 - ההפסד החודשי₪ 9,258 : ) 112.312 * ₪ 9,258מקדם היוון ל 11 -שנים( * ) 0.701הקדמה ב 12-שנים(= ₪ 728,889 הפסדים בתקופת הפנסיה של המנוח ועד למועד פרישת האלמנה מהעבודה בגיל ) 65משנת 2031ועד שנת (2032 הכנסת המנוח₪ 12,961 = ₪ 18,516 * 70% - מספר ידות4 - ערך ידת המנוח₪ 3,240 - הפסד 3ידות₪ 9,720 - הכנסת האלמנה₪ 18,516 - ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 4,629 - ההפסד החודשי₪ 5,091 : ) 11.8 * ₪ 5,091מקדם היוון לשנה( * ) 0.506הקדמה ב 23-שנים(= ₪ 30,397 ההפסדים בתקופת הפנסיה ועד תום תוחלת חיי המנוח בגיל )משנת 2032ועד שנת (2044 הכנסת המנוח₪ 12,961 = ₪ 18,516 * 70% - מספר ידות4 - ערך ידת המנוח₪ 3,240 - 10 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il הכנסת האלמנה₪ 12,961 =₪ 18,516 * 70% - ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה₪ 3,240 - מכאן שההפסד החודשי נאמד בסך של ₪ 6,480 ) 120.8 * ₪ 6,480מקדם היוון ל 12-שנים( * ) 0.4919הקדמה ב 24-שנים( = .₪ 385,051 סך כל הפיצויים בגין הפסדי תמיכה בתלויים232,151 + ₪ 686,698 + ₪ 357,777 +₪ 78,624 =) ₪ 2,982,616 : .(₪ 385,051+ ₪ 30,397 + ₪ 728,889 + ₪ 172,468 + ₪ 310,561 + ₪ לעניין הפסדי הפנסיה לעיזבון לשנים האבודות ,טוען ב"כ הנתבעות כי מדובר בהרחבת חזית ,מאחר שבכתב התביעה המתוקן תביעת העיזבון כללה פיצויים בגין הפסדי הכנסה של המנוח בשנים האבודות עד הגיע המנוח לגיל 70בלבד. כמו כן טוען ב"כ הנתבעות כי אם ביהמ"ש בכל זאת יכיר בהפסדי הפנסיה לעיזבון לשנים האבודות ,יש לנכות מהפסדים אלה את הסכומים שקיבלו התובעות מקופת התגמולים ביום 30.5.03הנאמדים בסך של .₪ 228,368 במסגרת תביעת התלויות כפי שפורטה בסעיף 14לכתב התביעה המתוקן ,תובעות התלויות "הפסדי תמיכה בעתיד ,לגבי התובעת -1עד תום תוחלת חייו של המנוח ,ולגבי התובעות 2ו -3-עד הגיען לגיל ."20אמנם בכתב התביעה המתוקן ביקשו התובעות פיצוי בגין הפסדי הכנסה בתקופת הפנסיה במסגרת תביעת התלויות, ובסיכומים כלל ב"כ התובעות את הפסדי הכנסת המנוח בתקופת הפנסיה במסגרת תביעת העיזבון להפסדי הכנסה בשנים האבודות ,אך הסעד במהותו הוא אותו סעד. כפי שנקבע בהלכת צרור ודובינסקי )ע"א " 4431/05המגן" חברה לביטוח בע"מ נ' אורנית צרור )]פורסם בנבו[, ניתן ביום ,(10.8.06ע"א 2739/06עזבון המנוח דוביצקי ולדימיר נ' אסדי רזקאלה )]פורסם בנבו[ ,ניתן ביום ,(1.6.08מרכיב התמיכה עשוי להיפסק באחת משתי התביעות -בין אם הפסדי התמיכה נתבעו במסגרת תביעת התלויים ובין אם נתבעו במסגרת תביעת העיזבון ,ובלבד שלא יינתן כפל פיצוי. וכך נפסק בעניין זה בהלכת צרור הנ"ל: "יש לבחון תמיד את היחס בין תביעת התלויים לבין תביעת העיזבון ,על-מנת שימנע פיצוי- כפל ..מקום בו תביעת התלויים חוברת לתביעת העיזבון ,ואלה השתיים נדונות בצוותא חדא, פסיקת הפיצוי וניכויו הם בגדר 'משחק סכום-אפס'... בכל הנוגע ליחס שבין הפיצוי עבור הפסדי תמיכה )בתביעת התלויים( לבין הפיצוי בגין הפסדי השתכרות )בתביעת העיזבון( ,כבר נפסק כי יש לקבוע מנגנון של ניכוי או קיזוז... הפיצוי בגין הפסד השתכרות ב'שנים האבודות' מקפל בתוכו פיצויי-תמיכה .זהו פיצוי לעיזבון ,קרי :לניזוק ,אך יש בו מרכיב של תמיכה .הוא כולל תמיכה +חיסכון .מכאן הצורך להבטיח ,שמרכיב התמיכה לא ייפסק פעמיים -פעם בתביעת העיזבון ופעם בתביעת 11 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il התלויים .לעניין זה ,אין נפקא מינה איזו תביעה מוגשת קודם ,וככל שהן מוגשות יחד -איזו תביעה גבוהה יותר... העיקרון בדבר מניעת פיצוי-כפל ...מחייב קיזוז בין תביעת העיזבון לבין תביעת התלויים... הן העיזבון הן התלויים ...תובעים פיצוי בגין אובדן הכנסה 'בשנים האבודות' .בין שתי התביעות ישנו מתחם חפיפה ועל כן ,בעריכת החישוב ,יש לבצע קיזוז-ניכוי מתאים ...הפיצוי הכולל -בסופו של החשבון -צריך לבטא את התמיכה ואת החיסכון .זהו הנזק האמיתי שנגרם -נזקם המצטבר של המנוח ושל תלוייו") .ההדגשות שלי -מ' א' ג'(. לעניין הסכומים שקיבלו התובעות מקופת התגמולים ביום 30.5.03הנאמדים בסך של ,₪ 228,368כפי שעולה ממוצג 78לתיק המוצגים מטעם התובעות ,מדובר בקופת גמל פרטית שכללה ביטוח חיים ,ולכן אין לנכות סכום זה מסכום הפיצויים הנתבע כאן .זאת מאחר אין קשר בין קופת הגמל הפרטית לבין זכויות הפנסיה העתידיות שהמנוח צפויה היה להמשיך ולצבור במסגרת מסלול עבודתו. )ב( נזק לא ממוני -כאב וסבל לפי תקנה 4לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים )חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון( ,תשל"ו1976 - עומד על שיעור של 25%מהסכום המרבי .בצירוף ריבית מיום התאונה מגיע שיעורו היום לסך של .₪ 47,461 ב"כ הנתבעות חישב והגיע לסך של .₪ 46,732 עפ"י התקנה הנ"ל ,אני קובעת כי הפיצוי שיינתן בגין ראש נזק זה יעמוד עס' .₪ 47,461 )ג( הוצאות קבורה ואבל ב"כ התובעות טוען כי הוצאות הקבורה והאבל בהן נשאה האלמנה נאמדים בסך של .₪ 30,000 ב"כ הנתבעות טוען כי ב"כ התובעות לא צרף לתחשיב הנזק שהגיש קבלות המעידות על הוצאות אלה ,וככל שיש לפסוק בפיצוי בגין ראש נזק זה ,הרי שחישוב הפיצוי ייעשה על דרך אומדנה. היות ולא צורפו קבלות ,חישוב הפיצוי ייעשה על דרך האומדנא ,ויעמוד עס' .₪ 10,000 .4תביעת התלויים אובדן שירותי הורה ובן-זוג ב"כ התובעות טוען כי עובר לתאונה נטל המנוח על עצמו משימות רבות בכל הקשור לגידול הבנות ותחזוקת הבית .לטענת האלמנה ,מאז פטירת המנוח ,היא נאלצת להעסיק מטפלות שיטפלו בבנותיה ,להגדיל את היקף העסקת עוזרת הבית מפעם בשבועיים לפעם בשבוע ,וכן היא נזקקת לעזרה חיצונית באחזקת הבית )עבודות גינון ,אינסטלציה וכיו"ב(. 12 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il ב"כ התובעות טוען כי יש מקום להמשיך ולפתח נושא זה של "שירותי הורה ובן-זוג" ,ולהכיר בשווי הריאלי של "שירותים" אלה שהוא למעשה גבוה יותר .לגישתו ,הפיצוי שנפסק בראש נזק זה פעמים רבות הוא נמוך יחסית ולא ריאלי ,כאשר מקורו בתפיסה שוביניסטית שנוצרה בתקופה שבה היה הבעל אחראי לפרנסת המשפחה ואילו האם היתה עקרת בית והשירותים שסיפקה למשפחה היו מובנים מאליהם. כיום ,לאחר שהשאיפה לשוויון בין המינים הביאה לשילוב הנשים או מרביתן בשוק העבודה ,כאשר שני בני- הזוג נדרשים לשאת בנטל הטיפול בילדים ובבית במקביל לעבודה ובנוסף עליה ,ברי כי מטלות אלה אינן מובנות מאליהן כלל וכלל ,ואף ניתן לומר כי הן בחזקת "משרה שנייה" .בבתי אב רבים בהם שני בני-הזוג עובדים במשרה מלאה ,פעמים רבות שוכרים בני הזוג שירותים של מטפל/ת או עוזר/ת בית לצורך ביצוע מטלות אלה. שירותים אלה נרכשים בתשלום לא מבוטל ,ועל כן יש להעריך נכונה את שווים של שירותים אלה ו"לתמחר" אותם בהתאם )לעניין פיצוי בדיני הנזיקין כאשר מדובר בנשים ,ראו :יפעת ביטון" ,מחירן של דמעות- אינטרסים מיוחסי מגדר בעוולת הרשלנות" ,מתוך :עיונים במשפט מגדר ופמניזם ,ד' ברק ארז ,שלומית יניסקי-רביד ,יפעת ביטון ודנה פוגץ' ,עורכות ,תשס"ז ,(2007-עמ' .(233 במקרה דנן ,מעריך ב"כ התובעות את שווים של השירותים "הישירים" עבור העסקת עוזרת בית ,מטפלת, בייביסיטר ועזרה בתחזוקת הבית ,בסך של ₪ 3,500לחודש; עליהם טוען ב"כ התובעות כי יש להוסיף את השירותים ה"עקיפים" או ה"נלווים" שמספק הורה ובן-זוג שהוא זמין ונגיש במשך כל שעות היממה )למעט שעות עבודתו( כגון סיוע בהכנת שיעורי הבית ,הסעת הבנות לחוגים וטיולים ,ונטילת חלק בפעילויות משפחתיות כאלה ואחרות ,שנאמדים בסך של ₪ 3,500נוספים לחודש ,ובסה"כ נאמד סך הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של ₪ 7,000לחודש עד הגיע הבת הקטנה ,התובעת ,3לגיל ,18ו ₪ 3,500-לחודש לאחר מכן. ב"כ הנתבעות טוען כי הסכום הנתבע בגין ראש נזק זה אינו ריאלי ,מאחר והמנוח נעדר מביתו במשך שעות ארוכות לצורך עבודתו בהיותו סוכן מכירות ולכן ממילא התובעות נעזרו בשירותי מטפלות ושמרטפים וכן בעזרה במשק הבית עובר לפטירת המנוח ,ולכן אין לקשור בין הזדקקות זו לבין פטירתו המצערת של המנוח בתאונה .לצורך פשרה בלבד ,הציעו הנתבעות פיצוי בראש נזק זה בסכום גלובאלי בסך של .₪ 50,000 אכן חלה התקדמות בפסיקה ובשנים האחרונות ניכרת נטייה הולכת וגוברת של בתי המשפט השונים להכיר בשירותי הורה ובן-זוג ולפצות בגינם .אולם יש לראות את התמונה בכללותה .בנסיבות המקרה דנן ,כאשר שכר המנוח הועמד על שילוש השכר הממוצע במשק לצורך חישוב הפסדי התמיכה בתלויים ,בהנחה שהמנוח היה צפוי לשוב ולעבוד בהיקף של משרה מלאה ,לא ניתן לטעון כי "שירותים" אלה היו צפויים להינתן על ידו ב"היקף מלא" כפי שטוען ב"כ הנתבעות ,אלא בהיקף חלקי בלבד .על כן אני מוצאת כי יש ליתן פיצוי בראש נזק זה בגין השירותים ה"ישירים" בלבד ,בסך של ₪ 3,500לחודש ממועד פטירת המנוח ועד הגיע הבת הקטנה ליהי לגיל ,18ומחצית מסכום זה לאחר מכן ועד תום תוחלת חיי המנוח ,על פי החישוב שלהלן. פיצויים לעבר ממועד התאונה ועד היום 63.5 * ₪ 3,500 :חודשים= .₪ 222,250 13 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il פיצויים לעתיד -מהיום ועד הגיע הבת הקטנה לגיל 18בשנת ) ₪ 103.561 * ₪ 3,500 :2018מקדם היוון ל10- שנים(= .₪ 362,463 פיצויים לעתיד -ממועד הגעת הבת הקטנה לגיל 18ועד תום תוחלת חיי המנוח בשנת 216.459 * ₪ 1,750 :2044 )מקדם היוון ל 26-שנה( * ) 0.744הקדמה ב 10-שנים(= .₪ 281,829 סה"כ.₪ 866,542= 281,829+ 362,463+ 222,250 : .5ניכויי המל"ל על פי חוות הדעת של האקטואר שי ספיר מיום ) 3.12.07נספח ו' לתיק המוצגים מטעם הנתבעות( ,ניכויי המל"ל הוונו ונאמדו בסך של .₪ 845,275כמו כן ,ההפרש בין קצבאות התלויים לקצבאות השארים לתקופה שמיום פטירת המנוח ועד ליום 31.5.05הסתכם ב .₪ 18,933-אמנם ,מועד ההיוון כפי שנלקח בחשבון בחוות דעת זו ,שהיא העדכנית ביותר שהוגשה בתיק ,הוא ) 30.11.07לפני כ 7-חודשים( ,כאשר ב"כ הנתבעות טען בסיכומיו כי יש לנכות סך של ₪ 887,539בגין תגמולי המל"ל לאחר שערוך להיום .אולם ,כיון שהנתבעות לא ביקשו ,וממילא ,לא הגישו חוות דעת מעודכנת ,יעמוד הסכום על הסכום שבחוות הדעת .על כן יש לנכות סכום של .₪ 845,275 לעניין ההפרש בין קצבאות התלויים לקצבאות השארים שהסתכם בחוות הדעת הנ"ל בסך של ,₪ 18,933איני סבורה כי יש לנכות סכום זה מהפיצויים המגיעים לתובעות .בתצהירה מיום 4.6.06הצהירה התובעת 1כי אינה יודעת בוודאות אם מדובר בתאונת עבודה ,וכי היא אינה מעוניינת להגיש תביעה )למל"ל לקצבת תלויים( לא מבוססת ולהיכשל בה ,ובוודאי שלא לשקר .זאת מאחר שביום התאונה התקשר אליה המנוח וסיפר לה שהוא מעוניין להתייעץ עם עורך דינו בנוגע למכתב שקיבל מעוה"ד של מי שמכר לבני הזוג את ביתם שבקיסריה ,וכן מפירוט השיחות של הטלפון הנייד של המנוח עולה כי מספר דקות לפני התאונה הוא אכן שוחח עם עורך דינו ,ולכן האלמנה סברה כי ייתכן שהמנוח היה בדרכו אל עוה"ד בנוגע לעניינים אישיים )ס' 17לתצהיר( .בתצהירה הנוסף מיום 13.6.07הצהירה האלמנה כי הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה בעקבות תביעה שהוגשה בהסכמתה ע"י חברת הביטוח ,לאחר ש"חברת הביטוח הצליחה לאתר את הלקוח של "רשף" עימו עופר היה אמור להיפגש ,ובזכות זה המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה" )ס' 5לתצהיר המשלים( .בנסיבות אלה ,אני סבורה כי אין לקזז את הסכום האמור )שלמעשה לא שולם לתובעות( ולנכותו מסך הפיצויים המגיעים לתובעות ,היות ונסיבות התאונה לא היו ידועות כל העת והתבררו רק בשלב מאוחר יותר ,כאמור. .6תאונת עבודה בסופו של דבר ,הוגשה תביעה לקצבת תלויים למל"ל והקצבה אושרה .מאחר ובמקרה דנן תביעת הפיצויים אינה נבלעת בניכויי המל"ל )לפי החישוב שיפורט בהמשך( ,שאלת זכאותן של הנתבעות ל 25%-מסך כל הפיצויים מהנתבעות מתייתרת בענייננו. .7טענות פרוצדורליות בדבר העדר מסמכים ביחס לטענות הנתבעות לגבי העדר מסמכים הנדרשים לתימוכין בתביעת התלויים והעיזבון )תצהיר בריאות, כתב ויתור על סודיות ,צו ירושה ,צו קיום צוואה ,רישיון הנהיגה של המנוח ותעודת ביטוח תקפה( המתייחסים לתקופה הרלבנטית ,ברי כי מדובר במסמכים רשמיים ,כאשר אין מחלוקת בדבר קרות התאונה ,היותן של התובעות היורשות היחידות של המנוח ,ואף חבות המבטחות באחריות ,כאשר המחלוקת כאן נסבה על גובה הנזק .לכן העדרם של מסמכים אלה אינה מעלה ואינה מורידה ,ובוודאי שאינה מאיינת את עילת התביעה. יתרה מכך ,חלק מהמסמכים האמורים צורפו בתיק המוצגים שהוגש מטעם התובעות ,כגון תעודת הביטוח 14 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il לתקופה הרלבנטית -מוצג 2שם ,וכן צו הירושה -מוצג 7שם .מעבר לכך ,לאור התנהלות ב"כ הנתבעות בהגשת מסמכים לתיק בימ"ש ,אין לו לטעון כל טענה בעניין זה כלפי התובעות. .8סוף דבר לאור כל האמור לעיל ,תביעת הפיצויים של התובעות מתקבלת במובן זה שעל הנתבעות לשלם לתובעות כדלקמן: בגין תביעת העיזבון הפסדי הכנסה ב"שנים האבודות" ₪ 2,982,616 כאב וסבל ₪ 47,461 הוצאות קבורה ואבל ₪ 10,000 בגין תביעת התלויים שירותי הורה ובן-זוג ₪ 866,542 _________ סה"כ ₪ 3,906,619 ההלכה הפסוקה קובעת ,כי בעוד שמתביעת התלויים יש להוריד את תביעת היורשים ,אין להוריד מתביעת היורשים את תביעת התלויים )ע"א 295/81גבריאל נ' גבריאל פ"ד לו) .(533 (4לכן למשל ,אם תביעת העיזבון גבוהה יותר ,אך בתביעת התלויים נפסק פיצוי עבור אובדן שירותים ,אין לנכות פיצוי אחרון זה מתביעת העיזבון )בשונה ממרכיב התמיכה -אותו אין לפסוק פעמיים -הן במסגרת תביעת התלויים להפסדי תמיכה והן במסגרת תביעת העיזבון להפסדי הכנסה לשנים האבודות ,כאמור לעיל( )הלכת צרור הנ"ל(. היות ובמקרה דנן תביעת העיזבון גבוהה יותר ,יש לפסוק לתלויים את אובדן השירותים ,ולעיזבון את הפסדי ההכנסה לשנים האבודות ,בתוספת הפיצוי עבור כאב וסבל והוצאות קבורה ולוויה כמפורט לעיל -בסך של ₪ 3,906,619לפני ניכויי המל"ל. 5129371 54678313 מסכום זה יש לנכות את נכויי המל"ל בסך .₪ 845,275לסיכום ישלמו הנתבעות לתובעות סכום של 3,061,344 ש"ח .סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 5129371 54678313 מתוך הסכום של ₪ 3,061,344יושקע סכום של ₪ 1,500,000עד להגיע הקטינות ,כל אחת ,לגיל 18אז יעמוד לרשותה של כל אחת סך של ) ₪ 750,000סכום הקרן( .ב"כ התובעות יגיש תוכנית השקעות לעניין זה בתוך 60 ימים מהיום לאישור בית המשפט. 15 אליהו קייקוב ,עו"ד www.kaikov.co.il ד"ר מיכל אגמון גונן 54678313-1284/04 ניתן היום ,י"ג בתמוז ,תשס"ח ) 16ביולי ,(2008בהעדר הצדדים. ד"ר מיכל אגמון-גונן ,שופטת נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה 16
© Copyright 2024