‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫בתי המשפט‬
‫א ‪1284/04‬‬
‫בית המשפט המחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫בפני‪:‬‬
‫כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון‪-‬גונן‬
‫בעניין‪:‬‬
‫‪ .1‬הראל גלית‬
‫‪ .2‬הראל ספיר‪ -‬דליה )קטינה(‬
‫‪ .3‬הראל ליהי אביה )קטינה(‬
‫ע"י ב"כ עו"ד אילן קנר ועו"ד ורדה באסטאקאר‬
‫התובעות‬
‫נ ג ד‬
‫‪ .1‬כלל חברה לביטוח בע"מ‬
‫‪ .2‬אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ‬
‫הנתבעות‬
‫ע"י ב"כ עו"ד מרדכי זוכוביצקי‬
‫פסק דין‬
‫לפני תביעת תלויים ועיזבון לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה‪) 1975 -‬להלן‪":‬חוק הפלת"ד"(‬
‫בגין מותו של המנוח הראל עופר ז"ל )להלן‪":‬המנוח"( בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום ‪.13.3.03‬‬
‫‪ .1‬רקע הדברים‬
‫המנוח‪ ,‬יליד ‪ ,3.1.64‬היה בתקופה הרלבנטית לתביעה זו הנוהג או המשתמש ברכב מס' ‪07-615-66‬‬
‫)להלן‪":‬הרכב"(‪ .‬ביום ‪ 13.3.03‬בשעה ‪ 13:30‬או בסמוך לכך‪ ,‬ארעה תאונת דרכים בכביש החוף בה הרכב היה‬
‫מעורב בעת שהמנוח נהג ברכב )להלן‪":‬התאונה"(‪ .‬המנוח נפגע כתוצאה מהתאונה והובהל לבית החולים הלל‬
‫יפה בחדרה כשהוא מחוסר הכרה‪ ,‬שם אובחנה חבלת ראש קשה וחוסר הכרה בדרגת גלזגו ‪ .4‬המנוח הועבר‬
‫מיידית לבית החולים איכילוב בתל‪-‬אביב‪ .‬חרף הניסיונות להצילו‪ ,‬נקבע מותו של המנוח ביום ‪.15.3.03‬‬
‫התובעת ‪ ,1‬ילידת ‪ 8.6.67‬הינה אלמנתו של המנוח‪ .‬התובעת ‪ ,2‬ילידת ‪ ,17.4.95‬והתובעת ‪ ,3‬ילידת ‪ ,28.6.00‬הינן‬
‫בנותיו הקטינות של המנוח )להלן‪" :‬התובעות" או "התלויים"(‪ .‬התובעות הן היורשות היחידות של המנוח‪.‬‬
‫הנתבעות הן כלל‪ ,‬חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬ואבנר‪ ,‬האיגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ )להלן‪" :‬הנתבעות" או‬
‫"המבטחות"( שביטחו את השימוש ברכב בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו‪.‬‬
‫אין מחלוקת בדבר חבותן של הנתבעות לפצות את התובעות בגין הנזקים שנגרמו להן בעקבות פטירת המנוח‪,‬‬
‫והמחלוקת העיקרית נסבה על גובה הפיצויים‪.‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫‪ .2‬טענות הצדדים‬
‫א‪ .‬התובעות‬
‫ב"כ התובעות טוען כי לאור העובדה ששכרו של המנוח בין השנים ‪ 1992-2001‬הגיע כדי שילוש השכר הממוצע‬
‫במשק‪ ,‬וכן המנוח אף היה צפוי להתקדם ולהשתכר למעלה מכך‪ ,‬כושר ההשתכרות של המנוח אינו נופל‬
‫משילוש השכר הממוצע במשק‪ .‬בהקשר זה טוען ב"כ התובעות‪ ,‬כי כשנתיים עובר לתאונה‪ ,‬החל מיולי ‪,2001‬‬
‫עבד התובע במתכונת מצומצמת‪ ,‬בשל אירועים שפקדו אותו‪ ,‬בעיקר בגין מצבה הבריאותי של חמותו שחלתה‬
‫בסרטן‪ ,‬ולכן שכרו היה נמוך בתקופה זו; לטענת ב"כ התובעות‪ ,‬אין בכך כדי לשקף את פוטנציאל ההשתכרות‬
‫של המנוח‪ ,‬היות ומדובר בתקופה זמנית‪ ,‬והמנוח היה צפוי לחזור לעבוד במשרה מלאה ולהשתכר כפי שהשתכר‬
‫כעשור לפני כן‪ ,‬ואף להתקדם ולהשתכר למעלה מכך‪.‬‬
‫ביחס להכנסתה של האלמנה‪ ,‬טוען ב"כ התובעות כי שכרה עובר לתאונה הסתכם בסך של ‪ ₪ 13,856‬ברוטו‬
‫בממוצע לחודש‪ ,‬שערכם המשוערך הוא ‪ ,₪ 14,806‬ובניכוי מס‪ .₪ 12,685 -‬לטענת ב"כ התובעות‪ ,‬יש להניח שגם‬
‫אלמלא התאונה היה עולה בידי האלמנה להשביח את שכרה באופן דומה למנוח‪ ,‬ולהגיע לרמת השתכרות של‬
‫שילוש השכר הממוצע במשק‪ .‬זאת בניגוד לסברה כי את שכרו של בן‪/‬בת הזוג של המנוח‪/‬ה יש לחשב על פי‬
‫"צילום המצב" במועד התאונה‪ .‬ב"כ התובעות למעשה מציע לחשב את שכרה של האלמנה לצורך חישוב הפסדי‬
‫התמיכה בתלויים כשילוש השכר הממוצע במשק במשך כל התקופה )מבלי לקחת בחשבון את תקופת הביניים‬
‫עד לקידומה של האלמנה והעלאת שכרה(‪ ,‬כך שהדבר יתקזז עם התקופה הזמנית שבה המנוח היה צפוי לעבוד‬
‫במתכונת מצומצמת ולהשתכר שכר נמוך אף מהשכר הממוצע במשק‪ .‬בהקשר זה טוען ב"כ הנתבעות‪ ,‬כי אין‬
‫להתחשב בסיכויי האלמנה להינשא מחדש לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי התמיכה בתלויים‪ ,‬וגם העובדה‬
‫שיש לה חבר אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה‪ ,‬היות והיא אינה מתגוררת עימו‪ ,‬הם אינם מנהלים חשבון בנק‬
‫משותף‪ ,‬והם אינם ידועים בציבור )כלומר‪ -‬הם אינם מנהלים משק בית משותף(‪.‬‬
‫ביחס לאובדן שירותי הורה ובן‪-‬זוג‪ ,‬טוען ב"כ התובעות כי עובר לתאונה נטל המנוח על עצמו משימות רבות בכל‬
‫הקשור לגידול בנותיו ולתחזוקת הבית‪ .‬לטענת האלמנה‪ ,‬מאז פטירת המנוח‪ ,‬היא נאלצת להעסיק מטפלות‬
‫שיטפלו בבנותיה‪ ,‬להגדיל את היקף העסקת עוזרת הבית מפעם בשבועיים לפעם בשבוע‪ ,‬וכן היא נזקקת לעזרה‬
‫חיצונית באחזקת הבית )עבודות גינון‪ ,‬אינסטלציה וכיו"ב(‪ .‬נושא הערכת שווים של שירותי הורה ובן‪-‬זוג נמצא‬
‫בתהליך של התפתחות בפסיקה‪ ,‬ולמרות זאת הסכומים שנפסקו עבור שירותים אלה נעו במשך השנים סביב‬
‫‪ 2,500‬ל‪ ₪ 3,500-‬לחודש בלבד‪ .‬ב"כ התובעות טוען כי יש מקום להמשיך ולפתח נושא זה ולהכיר בשוויים‬
‫הריאלי של "שירותים" אלה שהוא למעשה גבוה יותר‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מוערך שווים של השירותים "הישירים"‬
‫עבור העסקת עוזרת בית‪ ,‬מטפלת‪ ,‬בייביסיטר ועזרה בתחזוקת הבית‪ ,‬בסך של ‪ ₪ 3,500‬לחודש; עליהם לגישתו‬
‫יש להוסיף את השירותים ה"עקיפים" או ה"נלווים" שמספק הורה ובן‪-‬זוג שהוא זמין ונגיש במשך כל שעות‬
‫היממה )למעט שעות עבודתו( ולרוב הוא מסייע במטלות שונות כגון סיוע לילדות בהכנת שיעורי הבית‪ ,‬הסעתן‬
‫לחוגים וטיולים‪ ,‬ונטילת חלק בפעילויות משפחתיות כאלה ואחרות‪ ,‬שנאמדים בסך של ‪ ₪ 3,500‬נוספים לחודש‪,‬‬
‫ובסה"כ נאמד סך הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של ‪ ₪ 7,000‬לחודש עד הגיע הבת הקטנה‪ ,‬התובעת ‪ ,3‬לגיל ‪,18‬‬
‫ו‪ ₪ 3,500-‬לחודש לאחר מכן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫ב"כ התובעות אומד את הוצאות הקבורה‪ ,‬מצבה ואבל בסך של ‪.₪ 30,000‬‬
‫בגין כאב וסבל מבקש ב"כ התובעות לפסוק פיצויים לפי תקנה ‪ 4‬לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‬
‫)חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון(‪ ,‬תשל"ו‪ ,1976-‬לפיו הפיצוי בגין ראש נזק זה עומד על שיעור של ‪25%‬‬
‫מהסכום המרבי‪ ,‬ובצירוף ריבית מיום התאונה‪ ,‬מגיע שיעורו כיום לסך של ‪.₪ 47,461‬‬
‫לגבי ניכויי המל"ל טוען ב"כ התובעות כי לפי חוות הדעת האקטוארית של שי ספיר מיום ‪ 3.12.07‬יש לנכות‬
‫מכספי הפיצויים ‪ ₪ 845,275‬בגין הקצבה המשולמת לתלויים ע"י המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫ביחס לטענת הנתבעות לפיה מדובר בתאונת עבודה‪ ,‬ב"כ התובעות טוען כי קודם לכן לא היה ידוע בוודאות אם‬
‫בעת התאונה היה המנוח בדרכו ליעד מסוים במסגרת עבודתו כסוכן מכירות‪ ,‬או שהיה בדרכו לעורך דינו איתו‬
‫רצה לדבר בנוגע לעניינים אישיים‪ ,‬ולכן לא היה ידוע אם מדובר בתאונת עבודה ולא הוגשה תביעה לקצבת‬
‫תלויים למל"ל‪ .‬בסיכומיו טוען ב"כ התובעות כי בינתיים הוגשה ואושרה תביעה לקצבת תלויים ע"י המל"ל‪ .‬יחד‬
‫עם זאת טוען ב"כ התובעות‪ ,‬כי מאחר ובמקרה דנן הכיר המל"ל בתאונה כתאונת עבודה‪ ,‬אך קבע כי יש למל"ל‬
‫זכות חזרה על המעביד לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב(‪ ,‬תשנ"ה‪ ,1995 -‬התובעות זכאיות ל‪-‬‬
‫‪ 125%‬פיצויים )בדומה למקרה שבו לא מדובר בתאונת עבודה והמל"ל רשאי לחזור על המזיק עד כדי ‪ 75%‬מסך‬
‫כל הפיצויים(‪ ,‬ולכן אף אם סכום הפיצויים "ייבלע" בתגמולי המל"ל‪ ,‬התובעות תהיינה זכאיות ל‪ 25%-‬מסכום‬
‫הפיצויים מהנתבעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנתבעות‬
‫ב"כ הנתבעות טוען כי במשך כשנתיים עובר לתאונה עבד המנוח בחברת "רשף" כסוכן מכירות של נרות‬
‫דקורטיביים והשתכר כ‪ ₪ 5,000-‬נטו בלבד‪ ,‬כאשר שכר זה הינו קבוע וגלובלי ללא תוספות‪ .‬לטענתו‪ ,‬אין כל‬
‫רלבנטיות להשתכרות המנוח במקומות עבודה בהם עבד המנוח שנים רבות קודם לתאונה‪ ,‬ולכן יש לחשב את‬
‫פוטנציאל ההשתכרות של המנוח לפי שכר זה שהשתכר המנוח עובר לתאונה ובסמוך לה‪ ,‬ולא לפי שילוש השכר‬
‫הממוצע במשק‪ .‬עוד טוען ב"כ הנתבעות‪ ,‬כי המנוח פוטר מעבודותיו הקודמות עובר לתקופת עבודתו בחברת‬
‫"רשף" משום שמעסיקיו לא היו שבעי רצון מעבודתו‪ ,‬וגם מסיבה זו אין להניח שפוטנציאל ההשתכרות של‬
‫המנוח הגיע כדי שילוש השכר הממוצע במשק לצורך חישוב הפסדי ההכנסה לשנים האבודות בתביעת העיזבון‪.‬‬
‫ביחס להכנסת האלמנה‪ ,‬טוען ב"כ התובעות כי האלמנה עובדת בכירה בחברת החשמל‪ ,‬שהשתכרותה הממוצעת‬
‫בחודשים פברואר‪-‬אפריל ‪ 2008‬נאמדת בסך ‪ ₪ 27,287‬לחודש‪ ,‬דהיינו למעלה משילוש השכר הממוצע במשק‪ ,‬וכי‬
‫יש להתבסס על נתון זה בעת חישוב הפיצויים‪.‬‬
‫ביחס לשירותי הורה ובן‪-‬זוג‪ ,‬טוען ב"כ הנתבעות כי הסכום הנתבע בגין ראש נזק זה אינו ריאלי‪ ,‬מאחר והמנוח‬
‫נעדר מביתו במשך שעות ארוכות לצורך עבודתו כסוכן מכירות‪ ,‬ולכן ממילא התובעת נעזרה בשירותי מטפלות‬
‫ושמרטפים וכן בעזרה במשק הבית עובר לפטירת המנוח‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫לגבי הוצאות קבורה ואבל טוען ב"כ הנתבעות כי התובעות לא צרפו לתחשיב הנזק שהוגש מטעמן קבלות‬
‫המעידות על הוצאות אלה‪ ,‬וככל שיש לפסוק בפיצוי בגין ראש נזק זה‪ ,‬הרי שחישוב הפיצוי ייעשה על דרך של‬
‫אומדנה בלבד‪.‬‬
‫לגבי ניכויי המל"ל בגין קצבת השארים המשולמת לתלויים‪ ,‬טוען ב"כ הנתבעות כי יש להסתמך על חוות הדעת‬
‫המעודכנת של האקטואר שי ספיר מיום ‪ 3.12.07‬לפיה יש לנכות מכספי הפיצויים ‪ ₪ 845,275‬בגין תגמולי‬
‫המל"ל‪ .‬לפיכך טוען ב"כ הנתבעות‪ ,‬כי לאחר שבינואר ‪ 2008‬הוגדלו הקצבאות ב‪ 2.8%-‬ולאחר שערוך תגמולי‬
‫העבר‪ ,‬יש לנכות סך של ‪ ₪ 887,539‬בגין תגמולי המל"ל‪ ,‬ובנוסף יש לנכות סך של ‪ ₪ 18,933‬בגין ההפרש בין‬
‫קצבאות התלויים לקצבאות השארים בגין האיחור בהגשת התביעה לקצבת תלויים )שכן קצבת התלויים גבוהה‬
‫יותר מקצבת השארים(‪.‬‬
‫לעניין הפסדי הפנסיה לעיזבון לשנים האבודות‪ ,‬טוען ב"כ הנתבעות כי מדובר בהרחבת חזית‪ ,‬וכי אם ביהמ"ש‬
‫יכיר בהם למרות זאת‪ ,‬יש לנכות את הסכומים שקיבלו התובעות מקופת התגמולים ביום ‪ 30.5.03‬הנאמדים‬
‫בסך של ‪.₪ 228,368‬‬
‫עוד טוען ב"כ הנתבעות‪ ,‬כי בהיות התאונה גם תאונת עבודה‪ ,‬התובעות אינן זכאיות ל‪ 25%-‬מסך הפיצויים בגין‬
‫הנזק מהנתבעות במקרה שבו סכום הפיצויים "ייבלע" בתגמולי המל"ל‪ ,‬שכן במקרה של תאונת עבודה אין‬
‫למל"ל זכות חזרה על המעביד עד כדי ‪ 75%‬מסך כל הפיצויים‪.‬‬
‫בנוסף טען ב"כ הנתבעות טענות פרוצדורליות ביחס להעדר מסמכים לתימוכין בתביעת התלויים והעיזבון‪ ,‬בגין‬
‫העדרם של תצהיר בריאות‪ ,‬כתב ויתור על סודיות‪ ,‬צו ירושה או צו קיום צוואה‪ ,‬רישיון הנהיגה של המנוח‬
‫ותעודת ביטוח תקפה המתייחסים לתקופה הרלבנטית‪.‬‬
‫‪ .3‬תביעת העיזבון‬
‫)א(הפסדי הכנסה בשנים האבודות‬
‫א‪ .‬כושר ההשתכרות של המנוח‬
‫בשנת ‪ 1991‬סיים המנוח את לימודיו באוניברסיטת חיפה וקיבל תואר ‪ B.A‬במדעי המדינה‪.‬‬
‫השתכרות המנוח בעבר‪ :‬בין השנים ‪ 1999– 1992‬עבד המנוח בחברת "ישראל מנדלסון הספקה טכנית והנדסית‬
‫בע"מ" )להלן‪" :‬חברת מנדלסון"( וקודם שם לתפקיד מנהל ארצי בחברה‪ .‬שכרו של המנוח עלה מידי שנה והוא‬
‫מונה לחבר בהנהלת החברה‪ .‬שכרו של המנוח בחברת מנדלסון הסתכם בסך של ‪ ₪ 21,058‬בממוצע לחודש‪,‬‬
‫שערכם המשוערך הינו ‪ ,₪ 24,745‬ובניכוי מס‪ .₪ 18,727 -‬בנוסף לשכר נהנה המנוח מהפרשות המעביד לקרן‬
‫השתלמות בגובה ‪ 7.5%‬משכרו‪ ,‬ולביטוח מנהלים‪ ,‬רכב צמוד‪ ,‬והחזקת פלאפון‪ .‬המנוח קיבל גם בונוסים שנתיים‪,‬‬
‫אופציות לרכישת מניות החברה ועוד‪ .‬הטבות אלה מוערכות בשווי של כ‪ ₪ 4000-‬נטו לחודש‪ ,‬ועל כן שכרו הכולל‬
‫‪4‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫של המנוח נאמד בתקופה זו בסך של כ‪ ₪ 22,727-‬נטו לחודש‪ .‬דהיינו‪ ,‬למעלה משילוש השכר הממוצע במשק‪,‬‬
‫שנאמד ב‪ ₪ 8,143 -‬לחודש‪ ,‬ובשילוש ‪ ,₪ 24,429‬ולאחר ניכוי מס‪ ₪ 18,516 -‬נטו לחודש‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ ,2000‬תקופת העסקתו של המנוח בחברת מנדלסון הגיעה לסיומה‪ ,‬והמנוח ביקש להתחיל לעבוד‬
‫כמנהל מכירות ארצי בחברת "ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ הנדסה בע"מ" )להלן‪" :‬חברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ"(‪ .‬אלא שחברה זו היתה מתחרה‬
‫של חברת מנדלסון‪ ,‬והאחרונה פנתה לבין הדין לעבודה על מנת למנוע את תחילת עבודתו של המנוח בחברת‬
‫ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הוסכם בין שתי החברות‪ ,‬כי המנוח לא יועסק בחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ עד ליום ‪ .1.7.00‬המנוח‬
‫החל לעבוד בחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ ביולי ‪ ,2000‬ועבד שם במשך כשנה עד ליולי ‪ ,2001‬כאשר שכרו הסתכם בסך של‬
‫‪ ₪ 17,648‬בממוצע לחודש )מוצג ‪ 31‬בתיק המוצגים שהוגש מטעם התובעות(‪ ,‬שערכם המשוערך הוא ‪,₪ 20,328‬‬
‫ובניכוי מס‪ .₪ 15,850-‬גם בחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ נהנה המנוח מהטבות שונות בנוסף לשכר‪ ,‬לרבות רכב צמוד‪ ,‬החזקת‬
‫פלאפון‪ ,‬הפרשות המעביד לביטוח מנהלים‪ ,‬לקרן השתלמות‪ ,‬לקופות גמל ולקופת חסכון‪ .‬הטבות אלה מוערכות‬
‫בשווי של כ‪ ₪ 4,000-‬נטו לחודש‪ ,‬ובסה"כ נאמד שכרו של המנוח בתקופה זו בסך של ‪ ₪ 19,840‬לחודש‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫גם בתקופה זו השתכר המנוח סכום גבוה יותר משילוש השכר הממוצע במשך‪ ,‬שנאמד בסך של ‪ ₪ 18,516‬נטו‬
‫לחודש כאמור לעיל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬פקדו את המנוח ומשפחתו מספר אירועים‪ :‬ביוני ‪ 2000‬נולדה ביתו הצעירה של המנוח‪ ,‬ליהי‪ ,‬היא‬
‫התובעת ‪ ;3‬ביולי ‪ 2000‬חלתה חמותו של המנוח בסרטן המעי הגס; בנוסף‪ ,‬היו סיבוכים בהליכי רישום הבית‬
‫שרכשו בני‪-‬הזוג בקיסריה בשל חריגות בנייה‪ .‬ב"כ התובעות טוען כי בשל אירועים אלה‪ ,‬עזב המנוח את עבודתו‬
‫בחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ ביולי ‪ ,2001‬והקדיש את עיקר זמנו ומרצו לטיפול בבנותיו וכן במעבר לבית בקיסריה וקבלת‬
‫ההיתרים הדרושים‪.‬‬
‫בשנה שקדמה לתאונה‪ ,‬החל התובע לעבוד באופן חלקי או מצומצם כאיש מכירות בחברת "רשף"‪ .‬שכרו לא‬
‫דווח לרשויות‪ ,‬והעסקתו לא היתה קבועה‪ .‬בדיעבד הונפקו תלושי עבודה של ‪ ₪ 5,000‬ברוטו‪ ,‬כאשר לטענת ב"כ‬
‫התובעות סכום זה אינו משקף את השכר המלא ששולם למנוח‪ ,‬וכן היה גם הסכם בכתב לפיו שכרו של המנוח‬
‫עמד על ‪ ₪ 10,000‬ברוטו )חוזה העבודה מיום ‪ 20.3.02‬נמצא בתיק שנוהל בביה"ד לעבודה‪ -‬עב' ‪ .914/06‬הנתבע‬
‫שם‪ ,‬רשף יקותיאל‪ ,‬הודה כי חתם על מסמך זה בעמ' ‪ 3‬ש' ‪ 16‬לפרוטוקול הדיון שם(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ב"כ התובעות‬
‫טוען כי השתכרות המנוח בתקופה קצרה זו‪ ,‬אינה משקפת את פוטנציאל השתכרותו‪ ,‬וכי המנוח היה צפוי‬
‫למצוא עבודה שתתאים לרמתו המקצועית ולרמת השתכרותו בעשור שקדם לאירועים הנ"ל‪ ,‬ולשוב ולהשתכר‬
‫בגובה של שילוש השכר הממוצע במשק‪ .‬לטענתו‪ ,‬המנוח אף החל לחפש עבודה מתאימה כזו‪ ,‬אולם בטרם מימש‬
‫את תוכניותיו‪ ,‬נהרג המנוח בתאונת הדרכים שארעה במרץ ‪.2003‬‬
‫פוטנציאל ההשתכרות של המנוח‪ :‬ב"כ התובעות טוען‪ ,‬כי לאור גילו הצעיר של המנוח שהיה בן ‪ 39‬במותו‪ ,‬לאור‬
‫הכנסותיו הגבוהות מעבודותיו הקודמות בחברת מנדלסון ובחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ‪ ,‬וכן הנכסים שצבר )בית בקיסריה‪,‬‬
‫יחידת נפש באורלנדו ומגרש בזכרון יעקב( ורמת החיים שבני הזוג הגיע אליה‪ ,‬יש להסיק כי המנוח היה בעל‬
‫פוטנציאל שאינו נופל משילוש השכר הממוצע במשק‪ .‬זאת מאחר ואדם שמשתכר כל השנים שכר גבוה ודווקא‬
‫‪5‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫בתקופה מסוימת לפני התאונה נמצא בתחנת ביניים בחייו שבה עבד באופן חלקי‪ ,‬אין להעריך את כושר‬
‫השתכרותו על פי אותה תקופה‪ ,‬אלא עפ"י השתכרותו לאורך השנים‪ ,‬וזאת בהעדר כל סיבה להניח שלא היה‬
‫בידו לממש את כישוריו ויכולותיו ולשוב ולהשתכר כפי שהשתכר בעבר‪.‬‬
‫ב"כ הנתבעות טוען כי אין להתחשב בהכנסותיו של המנוח שנים לפני התאונה לצורך חישוב פוטנציאל‬
‫ההשתכרות שלו‪ ,‬וכי הוא היה צפוי להמשיך להשתכר ‪ ₪ 5,000‬לחודש כפי שהשתכר עובר לתאונה‪ .‬לטענתו‪ ,‬עוד‬
‫בחודש יוני ‪ 2001‬פוטר המנוח מעבודתו בחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ בשל אי הצלחתו בעבודתו וחוסר שביעות רצונם של‬
‫מעסיקיו‪ ,‬ומכל מקום גם בעבודתו זו לא השתכר התובע אלא כ‪ ₪ 15,000-‬ברוטו לחודש‪ ,‬קרי לא יותר מכפל‬
‫השכר הממוצע במשק‪ .‬על כן טוען ב"כ הנתבעות‪ ,‬כי פוטנציאל ההשתכרות של המנוח עומד על כ‪₪ 5,000-‬‬
‫לחודש‪.‬‬
‫איני מקבלת את גרסת ב"כ הנתבעות לעניין זה‪ .‬מבחינה עובדתית‪ ,‬האישור על תשלומים וניכויים לשנת המס‬
‫‪) 1999‬מוצג ‪ 15‬למוצגי התובעות( מלמד כי בשנה זו השתכר המנוח כ‪ ₪ 21,000-‬ברוטו בממוצע לחודש במסגרת‬
‫עבודתו בחברת מנדלסון‪ ,‬ודו"ח שנתי שהופק ע"י חברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ לשנת העבודה של המנוח שם מלמד כי בשנה זו‬
‫השתכר המנוח ‪ ₪ 17,648‬ברוטו בממוצע לחודש )מוצג ‪ 31‬למוצגי התובעות(‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬כאשר המנוח השתכר למעלה משילוש השכר הממוצע במשק )בהתחשב גם בהטבות השונות‬
‫שקיבל במסגרת עבודתו בחברות מנדלסון וש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ( במשך כעשר שנים‪ ,‬עובר לאירועים שפקדו אותו במהלך‬
‫שנת ‪ 2000‬שבגינם נאלץ להפחית את היקף משרתו‪ ,‬ברי כי פוטנציאל ההשתכרות של המנוח עולה בהרבה על‬
‫השכר שקיבל במהלך התקופה בה עבד באופן חלקי ומצומצם בחברת רשף הנ"ל‪.‬‬
‫אך טבעי הוא‪ ,‬שיש תקופות בחיים בהם נאלץ אחד מבני הזוג ליתן כתף ולהפחית מהיקף עבודתו כדי שיוכל‬
‫להקדיש זמן לענייני הבית והטיפול בילדים‪ ,‬על מנת לאפשר לבת‪-‬הזוג לטפל בבן משפחה חולה‪ ,‬או להתקדם‬
‫במקום עבודתה ולהשקיע בפיתוח הקריירה‪ .‬אין בכך כדי להעיד על ירידה בכושר ההשתכרות של אותו בן‪-‬זוג‪,‬‬
‫על אף שבאותה תקופה שכרו נמוך יותר‪ .‬לכן‪ ,‬בענייננו‪ ,‬אין לקבוע את פוטנציאל ההשתכרות של המנוח על פי‬
‫נקודת זמן אחת‪ ,‬קצרה יחסית‪ ,‬הגם שהיא סמוכה למועד פטירת המנוח‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬האירועים שפקדו את‬
‫המנוח ואת משפחתו בשנת ‪ 2000‬הגיעו לקיצם )חמותו של המנוח נפטרה ממחלת הסרטן בדצמבר ‪ ;2001‬תהליך‬
‫בניית הבית בקיסריה והסדרת האישורים והרישומים הנדרשים הגיע לסיומו; האלמנה התקדמה במקום‬
‫עבודתה‪ ,‬הבנות הקטנות גדלו( והמנוח היה צפוי לשוב ולעבוד בהיקף משרה מלא‪ ,‬במשרה התואמת את כישוריו‬
‫ואת רמת ההשתכרות הקודמת שאליה הורגל‪.‬‬
‫ביחס לטענת ב"כ הנתבעות לגבי נסיבות פיטוריו של המנוח מחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ‪ ,‬לא הובאו ראיות המעידות על‬
‫נסיבות אלה‪ ,‬למעט עדות האלמנה שהעידה שהמנוח פוטר מעבודתו שם ביולי ‪") 2001‬ש‪ .‬ביולי ‪ 2001‬הוא‬
‫פוטר משאחף הנדסה‪ .‬ת‪ .‬כן‪ .‬ש‪ .‬אז הוא קיבל דמי אבטלה מיום אוגוסט ‪ 2001‬עד ינואר ‪ .2002‬ת‪ .‬נכון‪ ".‬עמ' ‪16‬‬
‫ש' ‪.(1-3‬‬
‫‪6‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫יש לציין לעניין זה כי ב"כ הנתבעות ניסה‪ ,‬שלא בפרוצדורה ראויה "להכניס" לתיק בית המשפט תצהיר מטעם‬
‫המעביד האחרון‪ .‬לעניין זה ציינתי בהחלטתי מיום ‪ 25.6.08‬כי ב"כ הנתבעות במסגרת "הודעת הנתבעות על‬
‫השלמת תיק מוצגים" שהותר לעניין מוצגים מתיקה האישי של התובעת‪ ,‬הכניס עדות חדשה של אדם ששמו‬
‫מעולם לא נזכר ברשימת העדים‪ .‬ב"כ הנתבעות הגיש מכתב מאדם שעבד בחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬ף‪ .‬גם בעת הדיון הפנה‬
‫ב"כ הנתבעות את בימ"ש ל"עדות" זו‪ ,‬מבלי לציין ‪,‬כי אותה עדות הוגשה ערב קודם לכן‪ ,‬כשהתיק היה קבוע‬
‫לסיכומים‪.‬‬
‫התנהלות זו יש לגנות‪ .‬לעניין נסיבות הפיטורין יש לכך חשיבות רבה‪ ,‬לאור העובדה שהתובעת נחקרה ארוכות‬
‫בשאלה זו‪ ,‬ואם היתה בידי הנתבעות עדות אחרת לעיין זה היה עליהן לעמת את התובעת עם עדות זו‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬לאור העובדה שדבריה של התובעת מהימנים ומגובים במסמכים‪ ,‬אני דוחה את הטענה כי המנוח‬
‫פוטר בשל אי שביעות רצון מעבודתו‪.‬‬
‫לגבי נסיבות פיטורי המנוח מחברת מנדלסון‪ ,‬לפי תצהירו של סמי לוי‪ ,‬מנכ"ל חברת מנדלסון‪ ,‬שצורף לבקשה‬
‫לצו מניעה שהוגש נגד המנוח וחברת ש‪.‬א‪.‬ח‪.‬פ לביה"ד לעבודה בחיפה )מוצג ‪ 16‬לתיק המוצגים שהוגש מטעם‬
‫התובעות(‪ -‬המנוח פוטר מעבודתו בחברת מנדלסון משום שטס לחו"ל בתקופה שבה נקראו עובדי הסניף‬
‫לפעילות מוגברת למרות הפצרותיו של מר לוי‪" .‬בנסיבות אלה"‪ ,‬נכתב בתצהירו של מר לוי‪" ,‬נאלצתי‪ ,‬בצער רב‪,‬‬
‫לפטר את עופר מעבודתו בחברת מנדלסון‪ ,‬ועופר חדל לעבוד אצלנו ב‪."31.12.1999-‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬לא הוכח כי המנוח פוטר בשל אי שביעות רצון מעסיקיו מתפקודו כמנהל מכירות‪ ,‬ואיני רואה סיבה‬
‫מיוחדת שבעטיה לא היה מתאפשר למנוח לשוב ולעבוד בעבודה התואמת את יכולתו וכישוריו כמנהל מכירות‬
‫בחברה אחרת‪ .‬מה גם שפעמים רבות ישנם חילוקי דיעות או חוסר התאמה בין עובד למקום עבודתו‪ ,‬והדבר אינו‬
‫מעיד בהכרח על חוסר יכולת וכישורים של העובד או על אי יכולתו לעבוד ולהתמיד בעבודתו במשרה דומה‬
‫במקום אחר‪ .‬על כן‪ ,‬בענייננו איני סבורה כי יש בפיטוריו של המנוח כדי להעיד על ירידה בכושר השתכרותו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אני מקבלת את טענת ב"כ התובעות בעניין זה באופן חלקי‪ ,‬וקובעת כי לצורך חישוב הפסדי ההכנסה‬
‫לשנים האבודות‪ ,‬יש לאמוד את כושר ההשתכרות של המנוח על פי שתי תקופות‪ :‬תקופה שלהערכתי היתה‬
‫נמשכת כשלוש שנים‪ ,‬בה המנוח היה צפוי לעבוד בהיקף משרה חלקי ולהשתכר כ‪ ₪ 5,000-‬נטו‪ ,‬בשל האירועים‬
‫הנ"ל וכן עד שהיה מוצא עבודה מתאימה כאמור‪ ,‬והתקופה שלאחריה‪ ,‬בה המנוח היה צפוי לשוב ולהשתכר‬
‫בגובה של כשילוש השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכר האלמנה‬
‫התובעת ‪ 1‬היא בעלת תואר ראשון בכלכלה של אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫שכרה הממוצע של האלמנה בין החודשים ינואר‪-‬מאי ‪ ,2008‬כפי שעולה מתלושי השכר שלה‪ ,‬עומד על כ‪24,400-‬‬
‫‪ ₪‬ברוטו‪ ,‬שהוא למעשה שילוש השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫לעניין סיכויי האלמנה להינשא מחדש לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי התמיכה בתלויים‪ ,‬העובדה שיש לה‬
‫חבר אינה מעלה או מורידה לעניין זה‪ ,‬היות והיא אינה מתגוררת עימו‪ ,‬הם אינם מנהלים חשבון בנק משותף‪,‬‬
‫והם אינם מנהלים משק בית משותף‪ .‬כפי שנקבע בע"א ‪ 960/02‬עזבון המנוח סביחי טלאל נ' הפניקס הישראלי‪,‬‬
‫]פורסם בנבו[‪ ,‬בגין אי הוודאות בדבר סיכויי האלמנה להינשא מחדש לאחר מות בעלה המנוח‪ ,‬ומשום שהחיזוי‬
‫הסטטיסטי של סיכויים אלה צריך להתחשב בפרמטרים רבים ההופכים אותו לכמעט בלתי אפשרי‪ ,‬נטיב לעשות‬
‫אם לא נביא נתון זה בחשבון בעת חישוב הפיצויים‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬פוטנציאל ההשתכרות של האלמנה‪ ,‬לצורך חישוב הפסדי ההכנסה לשנים האבודות‪ ,‬יועמד על שילוש‬
‫השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫בהקשר זה אציין‪ ,‬כי עדות האלמנה בעניין הכנסותיה והוצאותיה היתה מהימנה‪ .‬היא ניאותה לגלות ולחשוף‬
‫בפני בית המשפט את תיקה האישי כשכירה בחברת החשמל אף שלה עצמה לא היתה גישה אליו‪:‬‬
‫"ש‪ .‬פנו אליך מחב' חשמל בעקבות בקשה שאני )ב"כ התובעות( פניתי אליהם לקבל את התיק האישי שלך‪,‬‬
‫וביקשו ממך את אישורך להעברת החומר בעקבות צו בית המשפט‪.‬‬
‫ת‪ .‬נכון‪ ...‬התקשרו אלי ממח' כוח אדם‪ ..‬קיבלו פניה ממך‪ ..‬ואני אמרתי להם שאין לי שום בעיה שיעבירו כל‬
‫חומר שאתם רוצים‪.‬‬
‫ש‪ .‬את היית מעורבת במה שהועבר‪.‬‬
‫ת‪ .‬לא‪ ,‬אין לי גישה לתיק האישי‪ .‬והם העבירו כל מה שביקשתם‪) ".‬עמ' ‪ 16‬ש' ‪.(16-25‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הודתה האלמנה גם בעובדות שפחות נוח להודות בהן‪ ,‬כגון נסיעותיה המרובות לחו"ל‪:‬‬
‫ל )"ש‪ .‬הובא לידיעתך שאנחנו יודעים ועורך הדין שלך יודע שאת נוהגת לצאת לחו"ל לעיתים תכופות‬
‫לתקופות קצרות‪ .‬לרבות יציאה ביוני ‪ 2003‬סמוך לתאונה‪ .‬ת‪ .‬נכון‪ .‬אנו )התובעות( בורחות‪ .‬אנו כל חג‪ ,‬שלושתנו‬
‫אנוכי והבנות‪ ,‬ברחנו מהארץ כדי לא להיות בחגים כדי לנסות להתמודד עם האסון‪ .‬היכולת להיות עם הבנות‬
‫להקדיש את מלוא הזמן והמרץ בלי טלפונים זה רק בחו"ל‪ .‬אני הצהרתי זאת כל פעם שאוכל אקח אותן‬
‫לחו"ל‪ ".‬עמ' ‪ 37‬ש' ‪.(3-8‬‬
‫ג‪ .‬חישוב הפסדי הכנסה לשנים האבודות‬
‫המנוח נולד ביום ‪ 3.1.64‬ונפטר ביום ‪ ,15.3.03‬והיה בן ‪ 39‬במותו‪.‬‬
‫האלמנה היא ילידת ‪ .8.6.67‬התובעת ‪ 2‬ילידת ‪ ,17.4.95‬והתובעת ‪ 3‬ילידת ‪.28.6.00‬‬
‫הפסדים לעבר‪ -‬ממועד פטירת המנוח ועד היום בחלוקה לשתי תקופות‬
‫תקופה א‪ 3 -‬שנים של עבודה חלקית )מרץ ‪ 2003‬עד מרץ ‪(2006‬‬
‫הכנסת המנוח‪ ₪ 5,000 -‬נטו‬
‫מס' ידות‪) 6-‬מנוח‪ ,‬אלמנה‪ ,‬שתי בנות קטינות‪ ,‬משק בית‪ ,‬וחסכון(‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 833 -‬‬
‫הפסד ‪ 5‬ידות‪₪ 4,167-‬‬
‫הכנסת האלמנה‪ ₪ 11,900 -‬נטו )לפי ממוצע התלושים בין ‪ 1/2004‬ל‪(3/2006-‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 1,983 -‬‬
‫ההפסד החודשי‪₪ 2,184 :‬‬
‫‪ 36 * ₪ 2,184‬חודשים = ‪.₪ 78,624‬‬
‫תקופה ב‪ -‬עבודה במשרה מלאה )אפריל ‪ 2006‬ועד היום‪ -‬יולי ‪(2008‬‬
‫הכנסת המנוח‪) ₪ 18,516 -‬שילוש השכר הממוצע במשק נטו(‬
‫‪8‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫מס' ידות‪) 6 -‬מנוח‪ ,‬אלמנה‪ ,‬שתי בנות קטינות‪ ,‬משק בית וחסכון(‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 3,086 -‬‬
‫הפסד ‪ 5‬ידות‪₪ 15,430 -‬‬
‫הכנסת האלמנה‪) ₪ 13,072 -‬לפי ממוצע התלושים בין ‪ 4/2006‬ל‪(5/2008-‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 2,179-‬‬
‫ההפסד החודשי‪₪ 13,251 :‬‬
‫‪ 27 * ₪ 13,251‬חודשים= ‪.₪ 357,777‬‬
‫הפסדים לעתיד‪ -‬מהיום ועד תום תוחלת חיי המנוח‬
‫מהיום ועד הגעת הבת הגדולה לגיל ‪) 18‬יולי ‪ 2008‬עד אפריל ‪(2013‬‬
‫הכנסת המנוח‪₪ 18,516 -‬‬
‫מס' ידות‪6 -‬‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 3,086 -‬‬
‫הפסד ‪ 5‬ידות‪₪ 15,430 -‬‬
‫הכנסת האלמנה‪18,516 -‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 3,086 -‬‬
‫מכאן שההפסד החודשי נאמד בסך של ‪.₪ 12,344‬‬
‫‪ 55.652 * ₪ 12,344‬חודשים )מקדם היוון ל‪ 5-‬שנים(= ‪₪ 686,698‬‬
‫ממועד הגעת הבת הגדולה לגיל ‪ 18‬ועד שחרורה מצה"ל בגיל ‪) 20‬אפריל ‪ 2013‬עד אפריל ‪(2015‬‬
‫הכנסת המנוח‪₪ 18,516 -‬‬
‫מספר ידות‪5.33 -‬‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 3,474 -‬‬
‫הפסד ‪ 4.33‬ידות‪₪ 15,042 -‬‬
‫הכנסת האלמנה‪₪ 18,516 -‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 3,474 -‬‬
‫ההפסד החודשי‪₪ 11,568 :‬‬
‫‪) 23.265 * ₪ 11,568‬מקדם היוון לשנתיים( * ‪) 0.8626‬הקדמה ב‪ 5-‬שנים(= ‪₪ 232,151‬‬
‫עד הגעת הבת הקטנה לגיל ‪ ) 18‬מאי ‪ 2015‬עד יוני ‪(2018‬‬
‫הכנסת המנוח‪₪ 18,516-‬‬
‫מספר ידות‪5 -‬‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 3,703 -‬‬
‫הפסד ‪ 4‬ידות‪₪ 14,812 -‬‬
‫הכנסת האלמנה‪₪ 18,516-‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 3,703 -‬‬
‫ההפסד החודשי‪.₪ 11,109 :‬‬
‫‪9‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫‪) 34.386 * ₪ 11,109‬מקדם היוון ל‪ 3 -‬שנים( * ‪) 0.813‬הקדמה ב‪ 7-‬שנים(= ‪₪ 310,561‬‬
‫ממועד הגעת הבת הקטנה לגיל ‪ 18‬ועד שחרורה מצה"ל בגיל ‪) 20‬יולי ‪ 2018‬עד יולי ‪(2020‬‬
‫הכנסת המנוח‪₪ 18,516 -‬‬
‫מספר ידות‪4.33 -‬‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 4,276 -‬‬
‫הפסד ‪ 3.33‬ידות‪₪ 14,240 -‬‬
‫הכנסת האלמנה‪₪ 18,516 -‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 4,276 -‬‬
‫ההפסד חודשי‪₪ 9,964 :‬‬
‫‪) 23.265 * ₪ 9,964‬מקדם היוון לשנתיים( * ‪) 0.744‬הקדמה ב‪ 10-‬שנים( = ‪₪ 172,468‬‬
‫משנת ‪ 2020‬ועד למועד פרישת המנוח מהעבודה בגיל ‪ 67‬בשנת ‪2031‬‬
‫הכנסת המנוח‪₪ 18,516 -‬‬
‫מספר ידות‪4 -‬‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 4,629-‬‬
‫הפסד ‪ 3‬ידות‪₪ 13,887 -‬‬
‫הכנסת האלמנה‪₪ 18,516 -‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 4,629 -‬‬
‫ההפסד החודשי‪₪ 9,258 :‬‬
‫‪) 112.312 * ₪ 9,258‬מקדם היוון ל‪ 11 -‬שנים( * ‪) 0.701‬הקדמה ב‪ 12-‬שנים(= ‪₪ 728,889‬‬
‫הפסדים בתקופת הפנסיה של המנוח ועד למועד פרישת האלמנה מהעבודה בגיל ‪) 65‬משנת ‪ 2031‬ועד שנת‬
‫‪(2032‬‬
‫הכנסת המנוח‪₪ 12,961 = ₪ 18,516 * 70% -‬‬
‫מספר ידות‪4 -‬‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 3,240 -‬‬
‫הפסד ‪ 3‬ידות‪₪ 9,720 -‬‬
‫הכנסת האלמנה‪₪ 18,516 -‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 4,629 -‬‬
‫ההפסד החודשי‪₪ 5,091 :‬‬
‫‪) 11.8 * ₪ 5,091‬מקדם היוון לשנה( * ‪) 0.506‬הקדמה ב‪ 23-‬שנים(= ‪₪ 30,397‬‬
‫ההפסדים בתקופת הפנסיה ועד תום תוחלת חיי המנוח בגיל )משנת ‪ 2032‬ועד שנת ‪(2044‬‬
‫הכנסת המנוח‪₪ 12,961 = ₪ 18,516 * 70% -‬‬
‫מספר ידות‪4 -‬‬
‫ערך ידת המנוח‪₪ 3,240 -‬‬
‫‪10‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫הכנסת האלמנה‪₪ 12,961 =₪ 18,516 * 70% -‬‬
‫ערך ידת המנוח בהכנסת האלמנה‪₪ 3,240 -‬‬
‫מכאן שההפסד החודשי נאמד בסך של ‪₪ 6,480‬‬
‫‪) 120.8 * ₪ 6,480‬מקדם היוון ל‪ 12-‬שנים( * ‪) 0.4919‬הקדמה ב‪ 24-‬שנים( = ‪.₪ 385,051‬‬
‫סך כל הפיצויים בגין הפסדי תמיכה בתלויים‪232,151 + ₪ 686,698 + ₪ 357,777 +₪ 78,624 =) ₪ 2,982,616 :‬‬
‫‪.(₪ 385,051+ ₪ 30,397 + ₪ 728,889 + ₪ 172,468 + ₪ 310,561 + ₪‬‬
‫לעניין הפסדי הפנסיה לעיזבון לשנים האבודות‪ ,‬טוען ב"כ הנתבעות כי מדובר בהרחבת חזית‪ ,‬מאחר שבכתב‬
‫התביעה המתוקן תביעת העיזבון כללה פיצויים בגין הפסדי הכנסה של המנוח בשנים האבודות עד הגיע המנוח‬
‫לגיל ‪ 70‬בלבד‪.‬‬
‫כמו כן טוען ב"כ הנתבעות כי אם ביהמ"ש בכל זאת יכיר בהפסדי הפנסיה לעיזבון לשנים האבודות‪ ,‬יש לנכות‬
‫מהפסדים אלה את הסכומים שקיבלו התובעות מקופת התגמולים ביום ‪ 30.5.03‬הנאמדים בסך של ‪.₪ 228,368‬‬
‫במסגרת תביעת התלויות כפי שפורטה בסעיף ‪ 14‬לכתב התביעה המתוקן‪ ,‬תובעות התלויות "הפסדי תמיכה‬
‫בעתיד‪ ,‬לגבי התובעת ‪ -1‬עד תום תוחלת חייו של המנוח‪ ,‬ולגבי התובעות ‪ 2‬ו‪ -3-‬עד הגיען לגיל ‪ ."20‬אמנם בכתב‬
‫התביעה המתוקן ביקשו התובעות פיצוי בגין הפסדי הכנסה בתקופת הפנסיה במסגרת תביעת התלויות‪,‬‬
‫ובסיכומים כלל ב"כ התובעות את הפסדי הכנסת המנוח בתקופת הפנסיה במסגרת תביעת העיזבון להפסדי‬
‫הכנסה בשנים האבודות‪ ,‬אך הסעד במהותו הוא אותו סעד‪.‬‬
‫כפי שנקבע בהלכת צרור ודובינסקי )ע"א ‪" 4431/05‬המגן" חברה לביטוח בע"מ נ' אורנית צרור )]פורסם בנבו[‪,‬‬
‫ניתן ביום ‪ ,(10.8.06‬ע"א ‪ 2739/06‬עזבון המנוח דוביצקי ולדימיר נ' אסדי רזקאלה )]פורסם בנבו[‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪ ,(1.6.08‬מרכיב התמיכה עשוי להיפסק באחת משתי התביעות‪ -‬בין אם הפסדי התמיכה נתבעו במסגרת תביעת‬
‫התלויים ובין אם נתבעו במסגרת תביעת העיזבון‪ ,‬ובלבד שלא יינתן כפל פיצוי‪.‬‬
‫וכך נפסק בעניין זה בהלכת צרור הנ"ל‪:‬‬
‫"יש לבחון תמיד את היחס בין תביעת התלויים לבין תביעת העיזבון‪ ,‬על‪-‬מנת שימנע פיצוי‪-‬‬
‫כפל‪ ..‬מקום בו תביעת התלויים חוברת לתביעת העיזבון‪ ,‬ואלה השתיים נדונות בצוותא חדא‪,‬‬
‫פסיקת הפיצוי וניכויו הם בגדר 'משחק סכום‪-‬אפס'‪...‬‬
‫בכל הנוגע ליחס שבין הפיצוי עבור הפסדי תמיכה )בתביעת התלויים( לבין הפיצוי בגין‬
‫הפסדי השתכרות )בתביעת העיזבון(‪ ,‬כבר נפסק כי יש לקבוע מנגנון של ניכוי או קיזוז‪...‬‬
‫הפיצוי בגין הפסד השתכרות ב'שנים האבודות' מקפל בתוכו פיצויי‪-‬תמיכה‪ .‬זהו פיצוי‬
‫לעיזבון‪ ,‬קרי‪ :‬לניזוק‪ ,‬אך יש בו מרכיב של תמיכה‪ .‬הוא כולל תמיכה ‪ +‬חיסכון‪ .‬מכאן הצורך‬
‫להבטיח‪ ,‬שמרכיב התמיכה לא ייפסק פעמיים‪ -‬פעם בתביעת העיזבון ופעם בתביעת‬
‫‪11‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫התלויים‪ .‬לעניין זה‪ ,‬אין נפקא מינה איזו תביעה מוגשת קודם‪ ,‬וככל שהן מוגשות יחד‪ -‬איזו‬
‫תביעה גבוהה יותר‪...‬‬
‫העיקרון בדבר מניעת פיצוי‪-‬כפל‪ ...‬מחייב קיזוז בין תביעת העיזבון לבין תביעת התלויים‪...‬‬
‫הן העיזבון הן התלויים‪ ...‬תובעים פיצוי בגין אובדן הכנסה 'בשנים האבודות'‪ .‬בין שתי‬
‫התביעות ישנו מתחם חפיפה ועל כן‪ ,‬בעריכת החישוב‪ ,‬יש לבצע קיזוז‪-‬ניכוי מתאים‪ ...‬הפיצוי‬
‫הכולל‪ -‬בסופו של החשבון‪ -‬צריך לבטא את התמיכה ואת החיסכון‪ .‬זהו הנזק האמיתי‬
‫שנגרם‪ -‬נזקם המצטבר של המנוח ושל תלוייו"‪) .‬ההדגשות שלי‪ -‬מ' א' ג'(‪.‬‬
‫לעניין הסכומים שקיבלו התובעות מקופת התגמולים ביום ‪ 30.5.03‬הנאמדים בסך של ‪ ,₪ 228,368‬כפי שעולה‬
‫ממוצג ‪ 78‬לתיק המוצגים מטעם התובעות‪ ,‬מדובר בקופת גמל פרטית שכללה ביטוח חיים‪ ,‬ולכן אין לנכות סכום‬
‫זה מסכום הפיצויים הנתבע כאן‪ .‬זאת מאחר אין קשר בין קופת הגמל הפרטית לבין זכויות הפנסיה העתידיות‬
‫שהמנוח צפויה היה להמשיך ולצבור במסגרת מסלול עבודתו‪.‬‬
‫)ב( נזק לא ממוני‪ -‬כאב וסבל‬
‫לפי תקנה ‪ 4‬לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים )חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון(‪ ,‬תשל"ו‪1976 -‬‬
‫עומד על שיעור של ‪ 25%‬מהסכום המרבי‪ .‬בצירוף ריבית מיום התאונה מגיע שיעורו היום לסך של ‪.₪ 47,461‬‬
‫ב"כ הנתבעות חישב והגיע לסך של ‪.₪ 46,732‬‬
‫עפ"י התקנה הנ"ל‪ ,‬אני קובעת כי הפיצוי שיינתן בגין ראש נזק זה יעמוד עס' ‪.₪ 47,461‬‬
‫)ג( הוצאות קבורה ואבל‬
‫ב"כ התובעות טוען כי הוצאות הקבורה והאבל בהן נשאה האלמנה נאמדים בסך של ‪.₪ 30,000‬‬
‫ב"כ הנתבעות טוען כי ב"כ התובעות לא צרף לתחשיב הנזק שהגיש קבלות המעידות על הוצאות אלה‪ ,‬וככל שיש‬
‫לפסוק בפיצוי בגין ראש נזק זה‪ ,‬הרי שחישוב הפיצוי ייעשה על דרך אומדנה‪.‬‬
‫היות ולא צורפו קבלות‪ ,‬חישוב הפיצוי ייעשה על דרך האומדנא‪ ,‬ויעמוד עס' ‪.₪ 10,000‬‬
‫‪ .4‬תביעת התלויים‬
‫אובדן שירותי הורה ובן‪-‬זוג‬
‫ב"כ התובעות טוען כי עובר לתאונה נטל המנוח על עצמו משימות רבות בכל הקשור לגידול הבנות ותחזוקת‬
‫הבית‪ .‬לטענת האלמנה‪ ,‬מאז פטירת המנוח‪ ,‬היא נאלצת להעסיק מטפלות שיטפלו בבנותיה‪ ,‬להגדיל את היקף‬
‫העסקת עוזרת הבית מפעם בשבועיים לפעם בשבוע‪ ,‬וכן היא נזקקת לעזרה חיצונית באחזקת הבית )עבודות‬
‫גינון‪ ,‬אינסטלציה וכיו"ב(‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫ב"כ התובעות טוען כי יש מקום להמשיך ולפתח נושא זה של "שירותי הורה ובן‪-‬זוג"‪ ,‬ולהכיר בשווי הריאלי של‬
‫"שירותים" אלה שהוא למעשה גבוה יותר‪ .‬לגישתו‪ ,‬הפיצוי שנפסק בראש נזק זה פעמים רבות הוא נמוך יחסית‬
‫ולא ריאלי‪ ,‬כאשר מקורו בתפיסה שוביניסטית שנוצרה בתקופה שבה היה הבעל אחראי לפרנסת המשפחה‬
‫ואילו האם היתה עקרת בית והשירותים שסיפקה למשפחה היו מובנים מאליהם‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר שהשאיפה לשוויון בין המינים הביאה לשילוב הנשים או מרביתן בשוק העבודה‪ ,‬כאשר שני בני‪-‬‬
‫הזוג נדרשים לשאת בנטל הטיפול בילדים ובבית במקביל לעבודה ובנוסף עליה‪ ,‬ברי כי מטלות אלה אינן מובנות‬
‫מאליהן כלל וכלל‪ ,‬ואף ניתן לומר כי הן בחזקת "משרה שנייה"‪ .‬בבתי אב רבים בהם שני בני‪-‬הזוג עובדים‬
‫במשרה מלאה‪ ,‬פעמים רבות שוכרים בני הזוג שירותים של מטפל‪/‬ת או עוזר‪/‬ת בית לצורך ביצוע מטלות אלה‪.‬‬
‫שירותים אלה נרכשים בתשלום לא מבוטל‪ ,‬ועל כן יש להעריך נכונה את שווים של שירותים אלה ו"לתמחר"‬
‫אותם בהתאם )לעניין פיצוי בדיני הנזיקין כאשר מדובר בנשים‪ ,‬ראו‪ :‬יפעת ביטון‪" ,‬מחירן של דמעות‪-‬‬
‫אינטרסים מיוחסי מגדר בעוולת הרשלנות"‪ ,‬מתוך‪ :‬עיונים במשפט מגדר ופמניזם‪ ,‬ד' ברק ארז‪ ,‬שלומית‬
‫יניסקי‪-‬רביד‪ ,‬יפעת ביטון ודנה פוגץ'‪ ,‬עורכות‪ ,‬תשס"ז‪ ,(2007-‬עמ' ‪.(233‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬מעריך ב"כ התובעות את שווים של השירותים "הישירים" עבור העסקת עוזרת בית‪ ,‬מטפלת‪,‬‬
‫בייביסיטר ועזרה בתחזוקת הבית‪ ,‬בסך של ‪ ₪ 3,500‬לחודש; עליהם טוען ב"כ התובעות כי יש להוסיף את‬
‫השירותים ה"עקיפים" או ה"נלווים" שמספק הורה ובן‪-‬זוג שהוא זמין ונגיש במשך כל שעות היממה )למעט‬
‫שעות עבודתו( כגון סיוע בהכנת שיעורי הבית‪ ,‬הסעת הבנות לחוגים וטיולים‪ ,‬ונטילת חלק בפעילויות משפחתיות‬
‫כאלה ואחרות‪ ,‬שנאמדים בסך של ‪ ₪ 3,500‬נוספים לחודש‪ ,‬ובסה"כ נאמד סך הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של‬
‫‪ ₪ 7,000‬לחודש עד הגיע הבת הקטנה‪ ,‬התובעת ‪ ,3‬לגיל ‪ ,18‬ו‪ ₪ 3,500-‬לחודש לאחר מכן‪.‬‬
‫ב"כ הנתבעות טוען כי הסכום הנתבע בגין ראש נזק זה אינו ריאלי‪ ,‬מאחר והמנוח נעדר מביתו במשך שעות‬
‫ארוכות לצורך עבודתו בהיותו סוכן מכירות ולכן ממילא התובעות נעזרו בשירותי מטפלות ושמרטפים וכן‬
‫בעזרה במשק הבית עובר לפטירת המנוח‪ ,‬ולכן אין לקשור בין הזדקקות זו לבין פטירתו המצערת של המנוח‬
‫בתאונה‪ .‬לצורך פשרה בלבד‪ ,‬הציעו הנתבעות פיצוי בראש נזק זה בסכום גלובאלי בסך של ‪.₪ 50,000‬‬
‫אכן חלה התקדמות בפסיקה ובשנים האחרונות ניכרת נטייה הולכת וגוברת של בתי המשפט השונים להכיר‬
‫בשירותי הורה ובן‪-‬זוג ולפצות בגינם‪ .‬אולם יש לראות את התמונה בכללותה‪ .‬בנסיבות המקרה דנן‪ ,‬כאשר שכר‬
‫המנוח הועמד על שילוש השכר הממוצע במשק לצורך חישוב הפסדי התמיכה בתלויים‪ ,‬בהנחה שהמנוח היה‬
‫צפוי לשוב ולעבוד בהיקף של משרה מלאה‪ ,‬לא ניתן לטעון כי "שירותים" אלה היו צפויים להינתן על ידו‬
‫ב"היקף מלא" כפי שטוען ב"כ הנתבעות‪ ,‬אלא בהיקף חלקי בלבד‪ .‬על כן אני מוצאת כי יש ליתן פיצוי בראש נזק‬
‫זה בגין השירותים ה"ישירים" בלבד‪ ,‬בסך של ‪ ₪ 3,500‬לחודש ממועד פטירת המנוח ועד הגיע הבת הקטנה ליהי‬
‫לגיל ‪ ,18‬ומחצית מסכום זה לאחר מכן ועד תום תוחלת חיי המנוח‪ ,‬על פי החישוב שלהלן‪.‬‬
‫פיצויים לעבר ממועד התאונה ועד היום‪ 63.5 * ₪ 3,500 :‬חודשים= ‪.₪ 222,250‬‬
‫‪13‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫פיצויים לעתיד‪ -‬מהיום ועד הגיע הבת הקטנה לגיל ‪ 18‬בשנת ‪) ₪ 103.561 * ₪ 3,500 :2018‬מקדם היוון ל‪10-‬‬
‫שנים(= ‪.₪ 362,463‬‬
‫פיצויים לעתיד‪ -‬ממועד הגעת הבת הקטנה לגיל ‪ 18‬ועד תום תוחלת חיי המנוח בשנת ‪216.459 * ₪ 1,750 :2044‬‬
‫)מקדם היוון ל‪ 26-‬שנה( * ‪) 0.744‬הקדמה ב‪ 10-‬שנים(= ‪.₪ 281,829‬‬
‫סה"כ‪.₪ 866,542= 281,829+ 362,463+ 222,250 :‬‬
‫‪ .5‬ניכויי המל"ל‬
‫על פי חוות הדעת של האקטואר שי ספיר מיום ‪) 3.12.07‬נספח ו' לתיק המוצגים מטעם הנתבעות(‪ ,‬ניכויי‬
‫המל"ל הוונו ונאמדו בסך של ‪ .₪ 845,275‬כמו כן‪ ,‬ההפרש בין קצבאות התלויים לקצבאות השארים לתקופה‬
‫שמיום פטירת המנוח ועד ליום ‪ 31.5.05‬הסתכם ב‪ .₪ 18,933-‬אמנם‪ ,‬מועד ההיוון כפי שנלקח בחשבון בחוות‬
‫דעת זו‪ ,‬שהיא העדכנית ביותר שהוגשה בתיק‪ ,‬הוא ‪) 30.11.07‬לפני כ‪ 7-‬חודשים(‪ ,‬כאשר ב"כ הנתבעות טען‬
‫בסיכומיו כי יש לנכות סך של ‪ ₪ 887,539‬בגין תגמולי המל"ל לאחר שערוך להיום‪ .‬אולם‪ ,‬כיון שהנתבעות לא‬
‫ביקשו‪ ,‬וממילא‪ ,‬לא הגישו חוות דעת מעודכנת‪ ,‬יעמוד הסכום על הסכום שבחוות הדעת‪ .‬על כן יש לנכות סכום‬
‫של ‪.₪ 845,275‬‬
‫לעניין ההפרש בין קצבאות התלויים לקצבאות השארים שהסתכם בחוות הדעת הנ"ל בסך של ‪ ,₪ 18,933‬איני‬
‫סבורה כי יש לנכות סכום זה מהפיצויים המגיעים לתובעות‪ .‬בתצהירה מיום ‪ 4.6.06‬הצהירה התובעת ‪ 1‬כי‬
‫אינה יודעת בוודאות אם מדובר בתאונת עבודה‪ ,‬וכי היא אינה מעוניינת להגיש תביעה )למל"ל לקצבת תלויים(‬
‫לא מבוססת ולהיכשל בה‪ ,‬ובוודאי שלא לשקר‪ .‬זאת מאחר שביום התאונה התקשר אליה המנוח וסיפר לה‬
‫שהוא מעוניין להתייעץ עם עורך דינו בנוגע למכתב שקיבל מעוה"ד של מי שמכר לבני הזוג את ביתם‬
‫שבקיסריה‪ ,‬וכן מפירוט השיחות של הטלפון הנייד של המנוח עולה כי מספר דקות לפני התאונה הוא אכן‬
‫שוחח עם עורך דינו‪ ,‬ולכן האלמנה סברה כי ייתכן שהמנוח היה בדרכו אל עוה"ד בנוגע לעניינים אישיים )ס'‬
‫‪ 17‬לתצהיר(‪ .‬בתצהירה הנוסף מיום ‪ 13.6.07‬הצהירה האלמנה כי הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת‬
‫עבודה בעקבות תביעה שהוגשה בהסכמתה ע"י חברת הביטוח‪ ,‬לאחר ש"חברת הביטוח הצליחה לאתר את‬
‫הלקוח של "רשף" עימו עופר היה אמור להיפגש‪ ,‬ובזכות זה המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת‬
‫עבודה" )ס' ‪ 5‬לתצהיר המשלים(‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬אני סבורה כי אין לקזז את הסכום האמור )שלמעשה לא‬
‫שולם לתובעות( ולנכותו מסך הפיצויים המגיעים לתובעות‪ ,‬היות ונסיבות התאונה לא היו ידועות כל העת‬
‫והתבררו רק בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫‪ .6‬תאונת עבודה‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הוגשה תביעה לקצבת תלויים למל"ל והקצבה אושרה‪ .‬מאחר ובמקרה דנן תביעת הפיצויים‬
‫אינה נבלעת בניכויי המל"ל )לפי החישוב שיפורט בהמשך(‪ ,‬שאלת זכאותן של הנתבעות ל‪ 25%-‬מסך כל‬
‫הפיצויים מהנתבעות מתייתרת בענייננו‪.‬‬
‫‪ .7‬טענות פרוצדורליות בדבר העדר מסמכים‬
‫ביחס לטענות הנתבעות לגבי העדר מסמכים הנדרשים לתימוכין בתביעת התלויים והעיזבון )תצהיר בריאות‪,‬‬
‫כתב ויתור על סודיות‪ ,‬צו ירושה‪ ,‬צו קיום צוואה‪ ,‬רישיון הנהיגה של המנוח ותעודת ביטוח תקפה( המתייחסים‬
‫לתקופה הרלבנטית‪ ,‬ברי כי מדובר במסמכים רשמיים‪ ,‬כאשר אין מחלוקת בדבר קרות התאונה‪ ,‬היותן של‬
‫התובעות היורשות היחידות של המנוח‪ ,‬ואף חבות המבטחות באחריות‪ ,‬כאשר המחלוקת כאן נסבה על גובה‬
‫הנזק‪ .‬לכן העדרם של מסמכים אלה אינה מעלה ואינה מורידה‪ ,‬ובוודאי שאינה מאיינת את עילת התביעה‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬חלק מהמסמכים האמורים צורפו בתיק המוצגים שהוגש מטעם התובעות‪ ,‬כגון תעודת הביטוח‬
‫‪14‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫לתקופה הרלבנטית‪ -‬מוצג ‪ 2‬שם‪ ,‬וכן צו הירושה‪ -‬מוצג ‪ 7‬שם‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לאור התנהלות ב"כ הנתבעות בהגשת‬
‫מסמכים לתיק בימ"ש‪ ,‬אין לו לטעון כל טענה בעניין זה כלפי התובעות‪.‬‬
‫‪ .8‬סוף דבר‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬תביעת הפיצויים של התובעות מתקבלת במובן זה שעל הנתבעות לשלם לתובעות‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫בגין תביעת העיזבון‬
‫הפסדי הכנסה ב"שנים האבודות" ‪₪ 2,982,616‬‬
‫כאב וסבל‬
‫‪₪ 47,461‬‬
‫הוצאות קבורה ואבל‬
‫‪₪ 10,000‬‬
‫בגין תביעת התלויים‬
‫שירותי הורה ובן‪-‬זוג‬
‫‪₪ 866,542‬‬
‫_________‬
‫סה"כ‬
‫‪₪ 3,906,619‬‬
‫ההלכה הפסוקה קובעת‪ ,‬כי בעוד שמתביעת התלויים יש להוריד את תביעת היורשים‪ ,‬אין להוריד מתביעת‬
‫היורשים את תביעת התלויים )ע"א ‪ 295/81‬גבריאל נ' גבריאל פ"ד לו)‪ .(533 (4‬לכן למשל‪ ,‬אם תביעת העיזבון‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬אך בתביעת התלויים נפסק פיצוי עבור אובדן שירותים‪ ,‬אין לנכות פיצוי אחרון זה מתביעת‬
‫העיזבון )בשונה ממרכיב התמיכה‪ -‬אותו אין לפסוק פעמיים‪ -‬הן במסגרת תביעת התלויים להפסדי תמיכה והן‬
‫במסגרת תביעת העיזבון להפסדי הכנסה לשנים האבודות‪ ,‬כאמור לעיל( )הלכת צרור הנ"ל(‪.‬‬
‫היות ובמקרה דנן תביעת העיזבון גבוהה יותר‪ ,‬יש לפסוק לתלויים את אובדן השירותים‪ ,‬ולעיזבון את הפסדי‬
‫ההכנסה לשנים האבודות‪ ,‬בתוספת הפיצוי עבור כאב וסבל והוצאות קבורה ולוויה כמפורט לעיל‪ -‬בסך של‬
‫‪ ₪ 3,906,619‬לפני ניכויי המל"ל‪.‬‬
‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬
‫מסכום זה יש לנכות את נכויי המל"ל בסך ‪ .₪ 845,275‬לסיכום ישלמו הנתבעות לתובעות סכום של ‪3,061,344‬‬
‫ש"ח‪ .‬סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל‪.‬‬
‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬
‫מתוך הסכום של ‪ ₪ 3,061,344‬יושקע סכום של ‪ ₪ 1,500,000‬עד להגיע הקטינות‪ ,‬כל אחת‪ ,‬לגיל ‪ 18‬אז יעמוד‬
‫לרשותה של כל אחת סך של ‪) ₪ 750,000‬סכום הקרן(‪ .‬ב"כ התובעות יגיש תוכנית השקעות לעניין זה בתוך ‪60‬‬
‫ימים מהיום לאישור בית המשפט‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אליהו קייקוב‪ ,‬עו"ד‬
‫‪www.kaikov.co.il‬‬
‫ד"ר מיכל אגמון גונן ‪54678313-1284/04‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬י"ג בתמוז‪ ,‬תשס"ח )‪ 16‬ביולי ‪ ,(2008‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫ד"ר מיכל אגמון‪-‬גונן‪ ,‬שופטת‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬
‫‪16‬‬