ויצמן פינת דלאוור התפתחויות מרכזיות בדיני חברות בבית המשפט הכלכלי ()2015 עו"ד אברמי וול 11מאי2015 , מבוא • בשנה וחצי שחלפו מאז מפגש "ויצמן פינת דלאוור" האחרון -עשרות פסקי דין והחלטות מהותיות של המחלקה הכלכלית ,מספר פסקי דין מנחים של בית המשפט העליון בתחום התאגידים ופסקי דין נוספים של בתי המשפט המחוזיים האחרים. • במפגש זה נתמקד בחידושים ותקדימים בתחומים: ממשל תאגידי ,תפקידי הדירקטוריון ועסקאות בעלי עניין חלוקת דיבידנד חובות גילוי ודיווח מיזוגים ורכישות • פסיקה רבה בנושאים נוספים בהם לא נעסוק :סמכויות בית המשפט הכלכלי, תביעות נגזרות וייצוגיות והיחס ביניהן ,סדרי דין ופרוצדורה ,זכות תביעה ועילות סף. • ה"טרנד החם" בתחום ,שצפוי להמשיך ולהתפתח :הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה. פסקי דין רבים דנו בנפקות הקמתה ,הרכבה וסמכויותיה .גם בהם לא נעסוק. |2 ממשל תאגידי ,תפקידי הדירקטוריון ועסקאות בעלי עניין סוגיות יסוד באחריות דירקטורים [אפריקה השקעות (עליון)] העליון מתייחס אגב הדיון לשורת שאלות בסיסיות בדיני התאגידים: אחריות הדירקטורים -קולקטיבית או אישית? • האחריות היא אינדיבידואלית .לכאורה ,לא תוטל אחריות על דירקטור שהתנגד להחלטה ,אך ייתכן שבמקרים חריגים הצבעה נגד לא תפטור מאחריות. • רמזים לכך שהאחריות היא דיפרנציאלית ועשויה להיות מושפעת מגורמים כגון: הדירקטור מעורב אקטיבית או "נרדם בשמירה"? הדירקטור התנגד להחלטה ונקט באמצעים סבירים כדי למנעה? הבחנה בין דח"צ /דירקטור בלתי תלוי לדירקטור מטעם בעל השליטה הדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או כשירות מקצועית בתחום הרלוונטי? האם נהיה עדים להתנהגות זהירה (זהירה מדי )...מצד הדירקטורים? |3 ממשל תאגידי ,תפקידי הדירקטוריון ועסקאות בעלי עניין האם הדירקטורים עשויים להיות אחראים לעסקה שכלל לא הובאה לאישורם? גם אי הידיעה על הפעולה או העסקה עשויה להוות התרשלות .ההתרשלות עשויה לנבוע מהיעדר פיקוח ראוי על עבודת ההנהלה[ .אפריקה השקעות (עליון)] • קבוצת חברות אחריות דירקטורים בחברת האם לעסקה של חברת הבת :חברה בת היא נכס של חברת אם. לדירקטורים בחברת האם אחריות לשמור ולפקח על הנעשה בה .היקף האחריות משתנה בהתאם לשיעור ההחזקות והשליטה ,מידת מהותיות חברת הבת עבור חברת האם וגורמים נוספים[ .אפריקה • השקעות (עליון)] האם כלל זה משקף גם את מערכת היחסים בין חברה אם ובת ציבורית? מומלץ :להגדיר בנוהל מתי נדרש אישור הדירקטוריון לעסקאות בכלל ולעסקאות של חברות בנות בפרט ,לוודא זרימת מידע מחברות בנות ,לקיים דיונים תקופתיים במצב חברות הבת וכיוצ"ב • רו"ח מבקר בחברת אם אינו אחראי לביקורת בחברה בת שלה מבקר נפרד [מיבל השקעות] • התפתחויות בתחום התביעה הנגזרת המרובה :הרחבת האפשרות של בעלי מניות חברת האם לתבוע בשם חברה מוחזקת [אינטרקולוני (עליון)] |4 ממשל תאגידי ,תפקידי הדירקטוריון ועסקאות בעלי עניין ניצול הזדמנות עסקית [פאנגאיה] • הגדרה רחבה -כל עסקה שהיא קרובה במהותה לעסקי החברה מהווה הזדמנות עסקית של החברה. • גם כאשר החברה אינה יכולה לממש את העסקה מדובר בהזדמנות עסקית. • נושא המשרה הנגוע אינו יכול לאשר בעצמו את מימוש ההזדמנות ("אל תביאנו לידי ניסיון") -טעון אישור במוסדות החברה המתאימים לכך תוך גילוי מלא ומדויק של כל המידע הרלוונטי. |5 ממשל תאגידי ,תפקידי הדירקטוריון ועסקאות בעלי עניין הסתמכות על מומחים [להב נ' אי.די.בי] • כרסום נוסף ביכולת להסתמך על מומחים? הסתמכות מותנית בכך שהיועץ "התיישב על הכיסא החם" במקום הדירקטור -האחריות היא משחק סכום אפס (בהמשך גם לפס"ד לנדמארק במחוזי). יחד עם זאת יתכן שהכוונה היא לא שמישהו חייב להיות אחראי בכל מקרה (ורף האחריות של הדירקטור ושל נותן חוות הדעת יהיה שונה). • הסתמכות על חוות דעת בעל-פה וטיוטת חוות דעת -בעייתית לכאורה. עסקאות בעלי עניין " -עניין אישי שלילי" [גלוב אקספלורישן] • סוף סוף יושמה ההכרה בקיום "עניין אישי שלילי". • הנסיבות -בעל מניות (יחידות השתתפות) בעל כח להכשיל את ההצבעה ,הוקלט כאשר הציב דרישות שונות (השתתפות ברווחים ,מינוי דירקטורים מטעמו ועוד) כתנאי לתמיכתו. האם ההקלטה הפכה להיות מיסודות העילה? |6 ממשל תאגידי ,תפקידי הדירקטוריון ועסקאות בעלי עניין כלל שיקול הדעת העסקי • גם לאחר קליטתו הרשמית של "כלל שיקול הדעת העסקי" בפס"ד אלטמן ,המשיך השנה בית המשפט לפתח את הדוקטרינה בדין הישראלי. • תזכורת -לעניין היקף התערבות בית המשפט בשיקול דעתו של הדירקטוריון ,מקובל להבחין בין שלוש רמות: כלל שיקול הדעת העסקי ( - )BJRבית המשפט לא יתערב בשיקול דעת הדירקטוריון, אם ההחלטה עונה על התנאים הבאים: .1החלטה מיודעת בהתבסס על איסוף מידע ראוי והפעלת שיקול דעת .2התקבלה בתום לב וללא ניגוד עניינים. .3ניתן לייחס אותה למטרה עסקית סבירה כלשהי. שיקול דעת עסקי מוגבר ( - )Enhanced Scrutinyסטנדרט בחינה מחמיר יותר מאשר ה ,BJR -המשמש במקרים בהם לדירקטורים ניגוד עניינים "מתון". הגינות מלאה ( - )Entire Fairnessרמת ביקורת גבוהה ,הננקטת בעסקאות בהן הדירקטורים מצויים בניגוד עניינים ,למשל בעסקאות בעלי עניין ,מיזוג וכיוצ"ב. |7 חלוקת דיבידנד רכישה ממונפת וחלוקת דיבידנדים • [ורדניקוב (בזק)] פסק הדין כולל מספר תובנות של בית המשפט: הרכישה הממונפת היא טכניקה עסקית לגיטימית ומקובלת מינוף עשוי לעתים לשרת את טובת החברה נטילת הלוואות לצורך ביצוע חלוקה היא מהלך מקובל ולעתים אף רצוי • העובדה שתוכנית המימון של בעל השליטה מבוססת בעיקר על חלוקה מהחברה המוחזקת אינה כשלעצמה מייצרת לבעל השליטה עניין אישי ,כאשר הינו איתן פיננסית. • בהמשך לפסה"ד בעניין פרטנר -חלוקת דיבידנד אינה "עסקה" ולכן ממילא לא תאושר במנגנון לאישור עסקאות בעלי עניין ,והדרך לתקוף אותה היא טענה להפרת חובות אמון וזהירות בשיעור החלוקה. • ככלל ,על החלטה בדבר ניהול מבנה ההון חל "כלל שיקול הדעת העסקי" ובית המשפט לא יתערב בהחלטות הדירקטוריון. • אולם כאשר צרכי הנזילות של בעל השליטה ומידת השפעתו על קבלת ההחלטות בחברה מעוררים חשש לנג"ע => ייעשה שימוש במבחן "שיקול דעת עסקי מוגבר". |8 חלוקת דיבידנד רכישה ממונפת וחלוקת דיבידנדים [ורדניקוב (בזק)] -המשך שיקולים רלוונטיים למבחן "שיקול דעת עסקי מוגבר" בחלוקה .1 תום לב .2 היעדר פגיעה בטובת החברה -העלאת רמת המינוף ופעילות המאפיינת השקעה לטווח הקצר אינן בהכרח נוגדות את טובת החברה. .3 גילוי כל המידע המהותי -מוטב כי בפני נושאי המשרה בחברה המחלקת יהיו גלויים גם המידע והמסמכים בדבר צרכי הנזילות של בעל השליטה. הערה :עד כמה מצופה מהדירקטוריון לברר את מצבו הפיננסי של בעל השליטה? .4 החלוקה אושרה בידי בעלי מניות המיעוט -לעובדה זו ניתן משקל משמעותי .נזכיר ,בעניין פרטנר ,ציין בית המשפט במסגרת שיקוליו את העובדה שהחלוקה אושרה בידי ועדת הביקורת (שם תקנון החברה לא דרש אישור האסיפה הכללית לחלוקה). .5איתנות פיננסית של החברה המחלקת. מדיניות דיבידנד ראוי שהדירקטוריון יקיים מעת לעת דיון בשאלה האם מדיניות הדיבידנד עודנה רצויה (בפרט כשמדובר על מדיניות של חלוקת חלק נכבד מהרווחים). |9 חלוקת דיבידנד באילו נסיבות יש להביא בחשבון לעניין "מבחן הרווח" הפסד שהתממשותו ברבעון הקרוב כבר ידועה? [להב נ' אי.די.בי] • מבחן הרווח לא מתקיים אם לפני קבלת ההחלטה על החלוקה התרחש אירוע מהותי שעתיד ,ברמה גבוהה של סבירות ,להביא לכך שהחברה לא תעמוד במבחן הרווח בדוחות הכספיים הבאים. • אם מדובר רק בצפי שייגרמו בעתיד הפסדים (אף אם ברמה גבוהה של סבירות) -הדבר אינו משפיע על מבחן הרווח. הערות −עדיפות לאישור החלוקה בסמוך לאחר הדוחות הכספיים. −בעת אישור חלוקה -בחינה כי לא אירעו אירועים מהותיים הצפויים להקטין את הרווחים. | 10 חובות גילוי ודיווח ,מידע פנים עקרון המהותיות מתי יהפוך מידע בלתי ודאי צופה פני עתיד ל"מהותי"? [אפריקה תעשיות] • העדפת מבחן התוחלת ("סבירות /עצמה") על פני מבחן "ההסכמה העקרונית". • המשמעות :גם בהיעדר הסכמה בנושאים מרכזיים בין הצדדים (לרבות אי-הסכמה בנוגע למחיר) ,ואף בשלבים מוקדמים יחסית של המגעים ,ייתכן שהמידע על המו"מ ייחשב למידע מהותי. נראה כי בעניין זה קיימת מחלוקת (סמויה) בין שופטי המחלקה הכלכלית -השופט כבוב דחה בעבר את מבחן ה"סבירות /עצמה" [מ"י נ' קדץ] ויישם מבחן שהוא דומה במהותו למבחן "ההסכמה העקרונית" [רבין]. • האם ייתכנו מבחנים שונים לחובת הדיווח למול איסור השימוש במידע פנים? [ר' גם הערת אגב בפטרוכימיים -אי הגילוי לשוק הראשוני הוא פחות חמור מאי הגילוי לשוק המשני] ראוי לזכור :מבחן ה"סבירות /עצמה" יובא מארה"ב ,בה אין חובה דומה לזו הקיימת בישראל לדווח על משא ומתן מהותי. | 11 חובות גילוי ודיווח אי-הכללת מידע לא מהותי בדיווח [קידוחי ]CFA • היעדר חובה (ואולי איסור?) לצרף מסמכים מהותיים (פסק דין ,הסכם ,רישיון). • על החברה מוטלת החובה והאחריות לתמצת ולא "לקבור" את המשקיע בעודף מידע. חובת דיווח אודות אי-עמידת בעל השליטה בתנאי ההסכם עמו [הסדר אכיפה אינוונטק] • הפרת חובת דיווח בכך שלא דווח על אי-החזר במועד של הלוואה שהעמידה החברה לבעל השליטה (ושינויים בהמשך בתנאי ההלוואה). • ברקע " -חברת אינוונטק הפכה להיות מגרש המשחקים של בעל השליטה בה ,שברצונו נטל ממנה הלוואה וברצותו החזיר לה בחלקים ,בשיעור בו בחר ובעיתוי שקבע לעצמו ,מבלי כל התייחסות למוסכם עם החברה". הגילוי הנדרש בדוח תזרים מזומנים חזוי [פטרוכימיים] • על הגילוי בדוח תזמ"ז לכלול את כלל ההנחות ,ההערכות וניתוחי הרגישות שהוצגו בפני הדירקטוריון בעת הדיון בתזרים החזוי. • באותו עניין -לא ניתן פירוט לניתוחי רגישות ביחס לשווי מניות חברה בת אשר הונח שישועבדו לצורך נטילת אשראי ,ולהשפעת שינויים בשווי על ה LTV -ויכולת הגיוס. | 12 מיזוגים ורכישות עסקאות :Going Privateבחירה בין החלופות -הצעת רכש מלאה מול מיזוג האם בית המשפט יבחן את העסקה לגופה? • בעוד שבהצעת רכש בית המשפט בוחן את הוגנות התמורה (סעד הערכה) ביחס לעסקת מיזוג עילת התביעה של בעלי המניות היא כנגד החלטת הדירקטוריון ובית המשפט יבחן את סבירות ההחלטה [מ.ת.מ] • מיזוג עם בעל שליטה ,אם התקיים הליך מו"מ אמיתי לגבי העסקה והיא אושרה בידי בעלי המניות, ייתכן כי די יהיה בכך כדי להביא למסקנה שתנאי הסכם המיזוג הוגנים ,ללא צורך בבחינת השווי ההוגן של המניות (”[ (“MFWכור] קביעות נוספות לגבי הסעד במיזוג [כור] • ביהמ"ש רומז כי ייתכן כי "הקבוצה" בתביעה ייצוגית נגד אישור המיזוג לא תכלול את בעלי המניות שהצביעו בעד המיזוג. • כן נרמז כי אם ייקבע כי תמורת המיזוג אינה הוגנת ,הרוכשת רשאית לבטל את ההסכם (ולא ניתן לחייב אותה לרכוש את המניות במחיר נמוך מכך ,בניגוד להצעת רכש). | 13 מיזוגים ורכישות סעד ההערכה בהצעת רכש מלאה • התיישנות – על התביעה לסעד הערכה חלה התיישנות מקוצרת של 6חודשים ,בכפוף לחריגים כלליים של הארכת התיישנות (למשל -תרמית או הונאה) [גרנית]. • סעד הערכה אינו סעד בלעדי -וניתן להגיש כנגד הצעת הרכש תביעה בגין פרט מטעה במפרט הצעת הרכש [גרנית]: • • • סעד הערכה :רק למי שהתנגד (למעט במקרה של אי-גילוי) ,כפוף להתיישנות מוקדמת. סעד בגין פרט מטעה :עומד לכל בעלי המניות ואינו כפוף להתיישנות של 6חודשים. "חזקת הניצע המתוחכם" - • בעניין מ.ת.מ :הסכמה של ניצע מתוחכם (כגון משקיע מוסדי) להצעת רכש ,עשויה להוות אינדיקציה שהיא בעלת "משקל ראייתי נכבד" להוגנות התמורה ,אף אם לא מכריע. • לעומת זאת ,בעניין :Eladטענה ערטילאית ,ללא קיום תשתית ראייתי של ממש בדבר פניית משקיעים מוסדיים אשר הביאה כביכול לשינוי המחיר אינה יכולה להוות אינדיקציה כאמור. יתרון לכאורה לניהול מו"מ (מתועד) עם משקיע מוסדי עובר להצעת הרכש או במהלכה • | 14 "דיסקאונט" בגין היעדר סחירות או בגין החזקת מיעוט? -בהערכת השווי ההוגן לצורך סעד ההערכה לא ניתן להפחית מהשווי בשל סחירות נמוכה של המניות הנרכשות או היותן מניות מיעוט [מ.ת.מ] מיזוגים ורכישות הצעת רכש מיוחדת • "החזקה יחד" לעניין חציית רף ההחזקות של [ 45% / 25%הצלחה נ' כהן] הדיווח על "החזקה יחד" קונסטיטוטיבי לעניין חובת ביצוע הצעת רכש מיוחדת (בעקבות פרשת דקסיה בעליון). מה דין ה"קרובים" שהוכרו למפרע כמחזיקים יחד בחברות השונות? • הצעה פרטית שמטרתה רכישת שליטה לראשונה [מעין ונצ'ורס] הפטור מחובת ביצוע הצעת רכש במקרה של הקצאה פרטית שאושרה ככזו שמטרתה הקניית שליטה לראשונה בחברה אינו חל כאשר ההקצאה היא של אופציות (כלומר -בעתיד תידרש הצעת רכש מיוחדת לצורך חציית רף של 45%עקב מימוש האופציות). זכויות סירוב והצטרפות האם העברת שליטה עקיפה מפעילה את זכות הצטרפות ([ ?)Tag Alongתנובה] | 15 שונות • | 16 משקלה של עמדת רשות ניירות ערך בפרשנות חוק החברות (גם בהליך אזרחי) [הצלחה נ' כהן] מיזוגים ורכישות הבחירה בין החלופות השונות לעסקת ""Going Private הצעת רכש מלאה מיזוג משולש הופכי הסדר ס' 350 ודאות משפטית ההסדר קבוע בחוק" .דרך המלך" הוכרה בפסיקה כטכניקה לגיטימית (שני נ' מלם) אמרות אגב בפס"ד אספן המגבילות השימוש .אך באירו סאט בוצע שימוש בטכניקה. מורכבות התהליך הליך פשוט ומהיר יחסית הליך מורכב ,ועדה מיוחדת, אישורי אורגנים ,הערכות שווי הליך מורכב יחסית +אישור ביהמ"ש הרוב הדרוש שיעור הלא-נענים < 5% מיעוט אדיש נספר כמתנגד 50%מבעלי מניות המיעוט המשתתפים בהצבעה 75%מבעלי מניות המיעוט המשתתפים ( +רוב "ראשים"); קיים הסדר מיוחד ל"קיפול פירמידות" (חוק הריכוזיות) מעורבות הדירקטוריון אינו מעורב [גם הרשות נסוגה מההצעה לחייב חיווי דעה על הצע"ר של בעל השליטה מעורב +בעסקה עם בעל שליטה :גם ועדה בלתי תלויה מעורב (למעט חריגים -השתלטות עוינת על חברה לא-סולבנטית) הסעד למתנגדים סעד הערכה .ניתן להגביל למתנגדים בלבד (בתנאי שלא הופרו חובות גילוי) גרנית -אינו סעד בלעדי סעד בגין הפרת חובות אמון. מ.ת.מ -לא קיים סעד הערכה ביהמ"ש מוסמך לפסוק סעד הערכה (וככה"נ גם סעד בגין הפרת חו"א) .לשון החוק - סעד למתנגדים בלבד בחינה מהותית של תוכן העסקה 17ביהמ"ש? בידי | כן ,במסגרת בחינת הוגנות התמורה בצ"ע בכור -האם תהיה בחינה לגוף העסקה אם ננקטה פרוצדורה ראויה? כן נספח -רשימת פסקי הדין שנזכרו .1 רע"א 4024/14אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (עליון) .2 ת"צ 61115-01-12מיבל השקעות בע"מ נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (המחלקה הכלכלית) .3 רע"א 2903/13אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שמואל שקדי (עליון) .4 תנ"ג 20136-09-12ביטון נ' פאנגאיה נדל"ן בע"מ (המחלקה הכלכלית) .5 תנ"ג 49615-04-13להב נ' אי די בי חברה לפיתוח בע"מ ואח' (המחלקה הכלכלית) .6 ת"צ 14144-05-09הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ נ' לנדמארק גרופ בע"מ (מחוזי מרכז) .7 ה"פ 25301-07-14גלוב אקספלוריישן (י.ח.ד) שותפות מוגבלת ואח' נ' אלכסיי דנילוב ואח' (המחלקה הכלכלית) .8 תנ"ג 32489-02-12רומן אלטמן נ' אורמת תעשיות בע"מ (המחלקה הכלכלית) .9 תנ"ג 43335-11-12ורדניקוב נ' אלוביץ ואח' (המחלקה הכלכלית) .10תנ"ג 48081-11-11רוזנפלד נ' בן דב ואח' (המחלקה הכלכלית) .11עת"מ 37447-10-13אפריקה ישראל תעשיות בע"מ נ' רשות ניירות ערך ואח' (המחלקה הכלכלית) .12ת"פ 8256-05-11מדינת ישראל נ' אפרים קדץ (המחלקה הכלכלית) .13ת"פ 37235-12-11מדינת ישראל נ' צבי רבין (המחלקה הכלכלית) .14עת"מ 48540-06-14קידוחי סי.אפ.איי .בע"מ ואח' נ' רשות ניירות ערך ואח' (המחלקה הכלכלית) | 18 נספח -רשימת פסקי הדין שנזכרו .14תיק מינהלי 3/13רשות ניירות ערך נ' אינוונטק סנטרל מלונות בע"מ (מותב האכיפה המנהלית) .15עת"מ 32268-11-14מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ נ' רשות לניירות ערך תל אביב (המחלקה הכלכלית) .16ת"צ 20457-03-11ספרא נ' מ.ת.מ .מבני תעשייה ומלאכה בע"מ (המחלקה הכלכלית) .17ת"צ 43859-08-13סגל-לוי ייזום ונכסים בע"מ נ' כור תעשיות בע"מ ואח' (המחלקה הכלכלית) .18ת"צ 6730-08-13יצחק היילברון נ' גרנית הכרמל השקעות בע"מ ואח' (המחלקה הכלכלית) .19ת"צ 44884-03-13אהרן דוד מלאכי נ' ( ELAD HIGH PLATEAU ACQUISTION INCהמחלקה הכלכלית) .20ת"צ 2484-09-12הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' כהן ואח' (המחלקה הכלכלית) .21פר"ק 23675-12-12הרמטיק נאמנות ( )1975בע"מ ואח' נ' מעין ונצ'ורס בע"מ ואח' (מחוזי) .22ה"פ 23962-07-14משקי המפרץ אגש"ח בע"מ נ' אחזקות תנובה ותעמ"ת אגש"ח בע"מ (המחלקה הכלכלית) .23ה"פ 786/07נפתלי שני נ' מלם מערכות בע"מ (מחוזי) .24פר"ק 1664-04-14אירו-סאט השקעות בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (מחוזי) | 19 תודה רבה עו"ד אברמי וול [email protected] | 03.694.4131 www.f bclawyer s.com
© Copyright 2024