מבזק תאגידי שיקולים ותהליכים נדרשים בעת חלוקת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות עיקרי דוח רשות ניירות ערך 17ביוני5112 , ל' בסיון תשע"ה רשות ניירות ערך פרסמה ביום 61ביוני ,5162דוח ריכוז ממצאים בנושא חלוקת דיבידנדים ורכישות עצמיות של מניות ,במסגרתו בחנה במספר חברות את תהליכי קבלת ההחלטות על חלוקת דיבידנד ,אישור תכניות לרכישה עצמית של מניות ואת האופן בו בחן הדירקטוריון את עמידת החברה במבחן הרווח ובמבחן יכולת הפירעון ,כהגדרתם בסעיף 215לחוק החברות ,התשנ"ט"( 6111 -חוק החברות") .הרשות הבהירה כי מטרת הדוח היא להביא בפני התאגידים המדווחים את עמדות סגל הרשות כדי לתרום לשיפור התנהלותם וטיוב הדרך בה יושמו הוראות הדין (.)Best Practice עמדת רשות ניירות ערך לגבי הדרך בה צריכים לפעול תאגידים בעת ההחלטה על חלוקת דיבידנד ורכישות עצמיות של אגרות חוב, עשויה להתקבל על ידי הפסיקה כפרקטיקת זהירות סבירה .לפיכך ,מי שפועל בניגוד לעמדה זו עלול למצוא את עצמו מתמודד עם נטל גבוה יותר במקרה של טענות להפרת חובת הזהירות של הדירקטורים .למיטב ידיעתנו ,במשרד המשפטים מגבשים בימים אלו תיקון לחוק החברות לעניין חלוקת דיבידנד ,האמור לצקת תוכן חדש למבחן הרווח ,קרי הרווחים החשבונאיים בגינם ניתן יהיה לחלק דיבידנד .התיקון הצפוי יחד עם עמדת רשות ניירות ערך צפויים להגביל את יכולתן של חברות לחלק דיבידנד. להלן תובא תמצית סוגיות נבחרות שהועלו במסגרת דוח ,ועמדת רשות ניירות ערך ביחס אליהן. תל אביב מרכז עזריאלי 1 תל-אביב ,1071171ישראל טל70-1700000 : פקס70-1700055 : www.gkh-law.com [email protected] ירושלים רח' שמואל הנגיד 1 ירושלים ,9029571ישראל טל75-1505120 : .1בחינת יכולת הפירעון באמצעות דוח תזרים מזומנים חזוי שאינו בוחן את כלל ההתחייבויות הצפויות -במהלך בחינת יכולת הפירעון ,על הדירקטוריון להביא בחשבון את מכלול העובדות והפרטים הרלוונטיים למצבה של החברה .הבחינה אינה מתמצה בהכרח בבחינת תזרים מזומנים חזוי ("תזמ"ז") לתקופה של שנתיים בלבד .חוק החברות אינו מגביל את פרק הזמן לבחינת יכולת הפירעון ,וחברה הצפויה להידרש לבצע פירעון משמעותי 1של התחייבויות לאחר שנתיים וחצי ממועד החלוקה ,אינה יכולה להסתפק בבחינת יכולת הפירעון לתקופה של שנתיים בלבד ולהתעלם מהשאלה כיצד תפרע התחייבויות בסמיכות לתקופה זו .בדומה ,חברה שישנה אי-וודאות משמעותית לגבי המשך פעילותה במתכונת הקיימת לאורך זמן ,אינה יכולה לקיים הערכה של תזמ"ז לשנתיים בלבד .היקף הבדיקה תלוי בנסיבות הרלוונטיות ,ובהן אופי פעילות החברה ,היקף הדיבידנד ,מצבת ההתחייבויות של החברה והערכת מקורות לפירעונן .קושי בהכנת תזמ"ז לתקופה העולה על שנתיים (למשל בשל חשש להסתמכות על הנחות לא וודאיות) ,מגביר את הצורך להסתייע במבחנים משלימים ,כגון בחינת NAVמתואם .בהקשר זה הדגישה הרשות ,כי הון עצמי משמעותי ו/או חלוקה בסכום נמוך ,אינם פוטרים את דירקטוריון החברה מבחינת יכולת הפירעון לתקופה של למעלה משנתיים כאמור ,אך הם עשויים להפחית חששות ביחס לפגיעה ביכולת הפירעון עקב החלוקה ,הכול בהתאם לנסיבות העניין. .5אי מתן התייחסות לאירועים/סיכונים העלולים להשפיע לרעה על תוצאות הפעילות של החברות -הרשות סבורה כי במסגרת בחינת העדר חשש סביר ליכולת הפירעון ,יש לבסס את המבחן באמצעות ניתוחי רגישות לתרחישים שונים ,הצפויים להשפיע על יכולת הפירעון של החברה לאחר החלוקה .בהקשר זה מציינת הרשות כי עודף נכסים על התחייבויות אינו תחליף לניתוח רגישות. כך גם דירוג אגרות חוב או עמידה בתניות פיננסיות אינו פוטר את הדירקטוריון מבחינת יכולת הפירעון באופן מעמיק וממצה. .3ביצוע ניתוחי רגישות אשר אינם כוללים בחינת שינויים בהנחות בעלות פוטנציאל השפעה מהותי -הרשות העלתה את הבעייתיות באי -הכללת גורמים קריטיים שצוינו במסגרת דוחותיה התקופתיים של החברה כגורמי סיכון משמעותיים .על מנת לשלול חשש סביר כי החלוקה תמנע מהחברה את יכולתה לעמוד בחבויותיה ,ראוי להביא בחשבון גורמים ותרחישים שונים הצפויים להשפיע על יכולת הפירעון של החברה בכללותה ,בדגש על כל גורמי הסיכון שפורטו בדוחות התקופתיים. .4שימוש בהנחות אופטימיות לצורך תזרים מזומנים חזוי -לקיחת תרחישים אופטימיים בתזמ"ז עלולה לחטוא למטרתו .כך למשל, כאשר בוחנים שווי הוגן של נכס לא-פיננסי ,יש להביא בחשבון את מצבו המשפטי הנוכחי ,ואת ההיתכנות לביצוע שינוי (כגון שינוי ייעוד או תכנון) וההסתברות להשלמתו .במקרה אחר ,ציינה הרשות כי הנחות שהונחו במסגרת התזמ"ז התבררו תוך פרק זמן קצר כלא ברות מימוש ,ועל כן אין מנוס מהמסקנה כי אין מדובר בהנחות שמרניות או אפילו סבירות .הגם שעסקינן באומדנים ובהנחות שאינן בבחינת מדע מדויק ,יש לתת משקל ראוי לרמת הוודאות באשר להתממשות ההנחות בבסיס התזמ"ז. .2אי התייחסות להשלכות הורדת דירוג חוב שנבעה בין היתר כתוצאה מהחלוקה -הרשות סבורה כי אין בהחלטת דירוג כדי להחליף את שיקול דעתו של הדירקטוריון .המדובר בשיקול אחד ,אם בכלל ,מתוך שיקולים שונים אותם בוחן הדירקטוריון בעת קבלת החלטה על חלוקת דיבידנד .ככל שעמדתה של סוכנות הדירוג והנימוקים בבסיס החלטתה היו ידועים לדירקטוריון במועד קבלת ההחלטה ,יש לבחון את השלכות הורדת הדירוג ,כגון :הגדלת הוצאות מימון ,כהוצאות שצריכות לקבל ביטוי בתזמ"ז. 1 הרשות הביאה כדוגמא לפירעון משמעותי חברה ש 11%-מהתחייבויותיה היו אמורים להיפרע לאחר שנתיים. תל אביב מרכז עזריאלי 1 תל-אביב ,1071171ישראל טל70-1700000 : פקס70-1700055 : www.gkh-law.com [email protected] ירושלים רח' שמואל הנגיד 1 ירושלים ,9029571ישראל טל75-1505120 : .6בחינת הגילוי שניתן אודות החלוקה -חברה נדרשת לתת גילוי מלא אודות הבחינות שבוצעו על ידי הדירקטוריון אגב אישור החלוקה .הגילוי הנדרש האמור הוא אודות בחינה ספציפית שערך הדירקטוריון אגב החלוקה (ולא למשל במסגרת אישור דוחות כספיים) בקשר עם השפעת החלוקה על מצבו הכספי של התאגיד ,לרבות עמידתו בדרישות הפיננסיות ובמגבלות שהוטלו עליו. כמו כן על חברה לתת גילוי אודות הסתמכות הדירקטוריון על יכולתה של החברה לממש את הנכסים והמקורות שהובאו בחשבון. .7רכישות עצמיות של מניות -ישנן חברות שביצעו רכישות עצמיות של מניות החברה מחוץ לבורסה כאשר מחיר הרכישה של המניות היה בשער גבוה ממחיר המניה בבורסה באותה עת ,דבר המעלה את החשש שרכישת המניות בוצעה מבלי שנבחנו אפשרויות טובות יותר עבור החברה לביצוע רכישת מניות .הרשות מפנה את תשומת לב החברות והדירקטורים לצורך בהגברת הערנות בעיתות של ביצוע רכישה עצמית של מניות ,בכדי למנוע חשש לביצוע עסקאות שאינן בהכרח משמשות לטובת החברה. .8אישור חלוקה שלא בהתאם לתקנון החברה -ישנן חברות בהן האורגן המוסמך לכאורה בחברה לאשר את החלוקה הוא האסיפה הכללית בהמלצת הדירקטוריון .למרות האמור ,ישנן חברות שלא אישרו את החלוקה באסיפה הכללית בטענה כי הדירקטוריון רשאי לשלם לבעלי המניות "דיבידנד ביניים" על חשבון הדיבידנד הבא .לעמדת הרשות החלטה על דיבידנד ביניים יכולה להיעשות בדירקטוריון ,ככל שהתקנון מאפשר זאת ,כאשר בסמכות האסיפה לקבוע האם דיבידנד ביניים ששולם הוא סופי .על חברות לתת גילוי מתאים לעובדה כי בוצעה חלוקת דיבידנד ביניים ,ולאשר את החלוקות באסיפה הכללית בסוף השנה. .9ליקויים בממשל תאגידי של החברה (אי שמירת מסמכים) -הרשות הדגישה את חשיבות שמירת נספחים לפרוטוקול המשמשים בסיס להחלטה לאשר את החלוקה .במקרה הספציפי שנבחן לא צורף לפרוטוקול דוח התזמ"ז הרלוונטי .אי שמירת נספח המהווה חלק בלתי נפרד מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון אינה עולה בקנה אחד עם הנדרש בסעיף (118א) לחוק החברות. לנוסח המלא של הדוח ראו: http://www.isa.gov.il/Corporations/Report/Documents/15062015.pdf לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות לעורכי הדין ב GKH -עמם הנכם בקשר. משרד גרוס ,קלינהנדלר ,חודק ,הלוי ,גרינברג ושות' ( ,)GKHהנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל ,המונה למעלה מ 621-עורכי דין .למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי ,ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות ,שוק ההון ,הייטק וטכנולוגיה ,בנקאות ,מימון ,ליטיגציה ,הגבלים עסקיים ,אנרגיה ותשתיות ,איכות הסביבה ,קניין רוחני ,דיני עבודה ומיסים. חוזר זה מופץ ללקוחות המשרד וידידיו .כל הזכויות בקשר לחוזר זה שמורות למשרד גרוס ,קלינהנדלר ,חודק ,הלוי ,גרינברג ושות' ,עורכי דין .כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר .אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה הקשורה בחוזר זה. תל אביב מרכז עזריאלי 1 תל-אביב ,1071171ישראל טל70-1700000 : פקס70-1700055 : www.gkh-law.com [email protected] ירושלים רח' שמואל הנגיד 1 ירושלים ,9029571ישראל טל75-1505120 :
© Copyright 2024