‫טיפול בדפוסים אגרסיביים‪,‬‬
‫אימפולסיביים ואנטי‪-‬סוציאליים‬
‫סדנא קלינית בנושא‬
‫סכמה‪-‬תרפיה עם האוכלוסייה הפורנזית‬
‫פרופ' דייויד פ‪ .‬ברנסטין‬
‫פרופ' לפסיכותרפיה פורנזית‬
‫אוניברסיטת מאסטריכט‪ ,‬הולנד‬
‫‪ 14-15‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫בשיתוף‪:‬‬
‫המרכז לבריאות הנפש ע"ש י‪ .‬אברבנאל‬
‫אונ' בר‪ -‬אילן המחלקה לפסיכולוגיה ומרכז "גונדה" לחקר המוח‬
‫המכון הישראלי לסכמה תרפיה * בית הספר החדש לפסיכותרפיה‬
‫האגודה לקרימינולוגים קליניים‬
‫סכמה תרפיה באוכלוסיה פורנזית‬
‫סכמה תרפיה הינה שיטת טיפול אינטגרטיבית‪ ,‬אשר משלבת גישות תיאורטיות ותרפויטיות‬
‫שונות כגון‪ :‬תיאוריית ההתקשרות של בולבי‪ ,CBT ,‬תיאוריית יחסי אובייקט וגישת הגשטלט‪.‬‬
‫מחקרים רבים הוכיחו את היעילות של סכמה תרפיה בטיפול פרטני וקבוצתי עבור אנשים‬
‫הסובלים מהפרעת אישיות גבולית );‪Giesen-Bloo et al., 2006; Farrell et al., 2009‬‬
‫‪ (Nadort et al., 2009‬ומהפרעות אישיות מצבר ‪ .(Bamelis et al., 2014) ,C‬פרופ' ברנסטין‬
‫ועמיתיו )‪ (2007‬התאימו את המודל התיאורטי של הסכמה תרפיה‪ ,‬למטופלים פורנזים אשר‬
‫אובחנו בהפרעות אישיות מצבר ‪) B‬מטופלים בעלי דפוסים אגרסיבים ואנטיסוציאלים כולל‬
‫פסיכותפתיה( שנחשבו כמי שאינם ברי טיפול‪ .‬בהתבסס על מודל זה‪ ,‬פרופ' ברנסטין ועמיתיו‬
‫עורכים כיום מחקר קליני השוואתי ) ‪ (Randomized Clinical Trial‬ב‪ 7-‬בתי חולים פורנזיים‬
‫בהולנד על מנת לבחון את יעילות הגישה‪ .‬הממצאים הראשוניים של המחקר תומכים ביעילות‬
‫הטיפול‪ ,‬גם בקרב מטופלים פסיכופטים )ברנשטין ועמיתיו‪ (2012 ,‬ומראים שניתן לטפל ולהפחית‬
‫התנהגות אלימה בקרב מטופלים אלו‪ .‬בשנת ‪ ,2013‬הטיפול בסכמה תרפיה הוכר על ידי ועדה‬
‫מייעצת מטעם ממשלת הולנד‪ ,‬כטיפול מבוסס ראיות עבור מטופלים פורנזים בעלי הפרעות‬
‫אישיות‪.‬‬
‫הפרעות אישיות וסכמה‪-‬תרפיה‬
‫סכמה תרפיה הינה שיטת טיפול אינטגרטיבית אשר פותחה על ידי ג'פרי יאנג ועמיתיו במטרה‬
‫לטפל באנשים בעלי הפרעות אישיות וקשיים רגשיים ובין אישיים מתמשכים‪ .‬על פי ה ‪:DSM‬‬
‫"‪...‬רק כאשר תכונות אישיות הופכות לבלתי גמישות ובלתי מסתגלות וגורמות לקושי‬
‫תפקודי משמעותי או מצוקה אישית הן מוגדרות כהפרעות אישיות‪...‬ההיבטים החיוניים של‬
‫הפרעת אישיות הינם דפוס מתמשך של חוויה פנימית והתנהגות אשר סוטה מהציפיות של‬
‫החברה אליה שייך האדם ומתבטאת בלפחות שניים מהתחומים הבאים‪ :‬חשיבה‪ ,‬אפקט‪,‬‬
‫תפקוד בינאישי או שליטה בדחפים‪."....‬‬
‫מאחר והפרעות אישיות מאופיינות בתכונות בלתי גמישות ואגו‪-‬סינטוניות‪ ,‬רוב המטופלים‬
‫מתקשים לשתף פעולה ונוטשים את הטיפול בשלבים מוקדמים‪ .‬חלק מהמטופלים מעורבים‬
‫בפעילות עבריינית ו‪/‬או הפרעות שימוש בחומרים‪ .‬מחקרים מראים כי כ‪ 70%-‬מהאנשים אשר‬
‫סובלים מהפרעות שימוש בחומרים סובלים במקביל גם מהפרעת אישיות אחת לפחות‪.‬‬
‫הפרעות אישיות קשות מלוות לעיתים באלימות מילולית‪/‬פיזית‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬פגיעה‬
‫עצמית ומניפולטיביות‪.‬‬
‫על פי גישת הסכמה תרפיה‪ ,‬יש לכל בני האדם צרכים רגשיים מרכזיים ואוניברסליים )כגון צורך‬
‫בביטחון‪ ,‬אישור‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬גבולות מציאותיים וכדומה(‪ .‬כאשר צרכים אלו אינם מסופקים‪ ,‬או‬
‫מסופקים באופן בלתי הולם נוצרות בקרב האדם סכמות לא אדפטיביות )‪early maladaptive‬‬
‫‪ .(schema‬אלו משפיעות על עולמו הרגשי‪ ,‬הקוגניטיבי וההתנהגותי של האדם וממשיכות לכוון‬
‫ולהנחות את תפיסתו והתנהלותו הבין אישית‪ .‬בעוד הסכמות מלוות את האדם באופן מתמשך‬
‫לאורך חייו‪ ,‬אופן התנהלותו עם )או אל מול( הסכמות משתנה ברגעים שונים‪ ,‬בהתאם למוד‬
‫)מצב‪-‬העצמי( בו הוא נמצא‪ .‬מודים הם המצבים הרגשיים ואופני ההתמודדות אותם אנו חווים‬
‫בכל רגע ורגע‪ .‬בכל זמן נתון חלק מהמודים שלנו אינם פעילים‪ ,‬או רדומים‪ ,‬בעוד שאחרים‬
‫מופעלים על ידי אירועי החיים ושולטים במצב הרוח ובהתנהגות שלנו‪ .‬בסדנא זו‪ ,‬משתתפים‬
‫יחשפו למושג המוד‪ ,‬כלומר למצבים הרגשיים או "חלקי העצמי" שמשתלטים באופן זמני על‬
‫מחשבותיו‪ ,‬רגשותיו והתנהגותו של האדם‪.‬‬
‫אודות המרצה‬
‫דייויד ברנסטין )‪ (Ph.D‬הוא פרופ' לפסיכותרפיה פורנזית באוניברסיטת מאסטריכט בהולנד‬
‫ובמרכז הפסיכיאטרי הפורנזי "‪ ."de Rooyse Wissel‬פרופ' ברנשטיין קיבל את הדוקטורט‬
‫באוניב' ניו יורק ב ‪ .1990‬הוא הצטרף לפקולטה לפסיכולוגיה וחקר המוח באוניברסיטת‬
‫מאסטריכט בשנת ‪ 2004‬ומשמש בה כראש המגמה לפסיכולוגיה פורנזית במחלקה לפסיכולוגיה‬
‫קלינית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא שימש בעבר כסגן נשיא החברה הבינלאומית לסכמה תרפיה וראש האגודה‬
‫למחקר בהפרעות אישיות‪ .‬מחקריו מתפרסים על תחומים רבים‪ :‬פסיכולוגיה פורנזית‪,‬‬
‫פסיכותרפיה‪ ,‬הפרעות באישיות‪ ,‬טראומות ילדות והתמכרויות‪ .‬הוא בעל מומחיות בינלאומית‬
‫בסכמה תרפיה‪ ,‬פסיכותרפיה אינטגרטיבית להפרעות באישיות‪ .‬הוא מחבר ושותף ליותר מ ‪100‬‬
‫פרסומים אקדמיים‪ ,‬כולל ) ‪ Schema Therapy: Distinctive Features, (Rutledge Press‬ו‪-‬‬
‫)‪.Schema Therapy: Working with Modes, (DVD series; WWW.schematherapy.nl‬‬
‫כיום עיקר מחקרו מתמקד בפיתוח‪ ,‬מדידה ויישום של גישות תרפויטיות חדשניות עבור מטופלים‬
‫פורנזים בעלי הפרעות באישיות‪ .‬הוא מנחה סדנאות רבות בעולם בנושא סכמה תרפיה למטפלים‬
‫בתחום הפורנזי ובתחום ההתמכרויות‪.‬‬
‫למי מיועדת הסדנא‬
‫מטפלים כגון פסיכולוגים‪ ,‬פסיכיאטרים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬קרימינולוגים קליניים‬
‫ופסיכותרפיסיטים אשר באים במגע עם מטופלים המפגינים התנהגויות אגרסיביות‪,‬‬
‫מניפולטיביות‪ ,‬אימפולסיביות ואלימות‪.‬‬
‫פורמט‬
‫ההרצאות והדגמות יערכו באנגלית ללא תרגום‪ .‬ביום השני החווייתי של הסדנא‪ ,‬משתתפים‬
‫מוזמנים לבצע את התרגילים בעברית‪ .‬המשתתפים יבצעו את התרגילים בזוגות‪ ,‬כאשר משתתף‬
‫אחד ישחק את המטפל והשני את המטופל ולאחר מכן יתחלפו‪ .‬המנחה יעבור בין הזוגות‪ ,‬יצפה‬
‫בעבודתם וייתן פידבק‪.‬‬
‫על היום הראשון של הסדנאות‬
‫ביום הראשון המשתתפים ירכשו ידע וכלים אשר ייסעו בהתערבות וטיפול במטופלים אגרסיביים‪,‬‬
‫אימפולסיביים ואנטיסוציאליים באמצעות גישה ממוקדת סכמה )‪ .(Schema Therapy‬בחלק‬
‫הדידקטי של הסדנא‪ ,‬המשתתפים יחשפו למודים )‪ (schema modes‬שונים ספציפיים‬
‫לאוכלוסייה הפורנזית וילמדו להמשיג את המטופלים על פי מודל הסכמה תרפיה ויחשפו לכלים‬
‫ייחודיים בגישה זו‪ .‬אנו נדון בתפקיד המרכזי של הוריות בטיפול )‪ (re-parenting‬במיגבלות‬
‫הסטינג בעבודה עם מטופלים מאתגרים אלו‪ ,‬כמו גם בסוגיות נפוצות של העברה נגדית‪.‬‬
‫על היום השני של הסדנאות‬
‫במהלך היום השני המשתתפים ייחשפו למרכיבים חווייתיים והתנסותיים‪ .‬הם ילמדו ליישם את‬
‫מודל המודים לזיהוי המצבים הרגשיים הנפוצים במטופלים אלו )לדוג' הילד הזועם‪ ,‬הבריון‬
‫התוקף‪ ,‬הגרנדיאוזי(‪ .‬המשתתפים יתאמנו בהתערבויות ממוקדות במודים שמטרתן "להפוך" את‬
‫המטופלים ממודים בלתי מסתגלים למודים יעילים יותר ומקדמי טיפול )לדוג' "הילד הפגיע"‪,‬‬
‫"המבוגר הבריא"(‪ .‬בכך יוכלו המשתתפים להרחיב ולחזק את ארגז הכלים בעבודה עם מטופלים‬
‫מקלסטר ‪ B‬הפרעת אישיות אנטי‪-‬סוציאלית‪ ,‬נרקיסיסטית‪ ,‬וגבולית בקליניקה ובמרחב הפורנזי‪.‬‬
‫באמצעות חומרי הרצאה‪ ,‬סרטי וידאו‪ ,‬הדגמות חיות‪ ,‬ותרגילים‪ ,‬המשתתפים ילמדו כיצד ליצור‬
‫פורמולציה סכמתית המאפשרת להבין ולהגיב באופן יעיל יותר להתנהגויות של מטופלים‬
‫מורכבים אלו‪.‬‬
‫הכנה‬
‫בשל האופי החווייתי והמעשי של חלקים מהסדנאות‪ ,‬מומלץ כי המשתתפים‪/‬ות יהיו נכונים לגלם‬
‫תפקיד של מטופל‪/‬ת עם בעיות של זעם‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬ותוקפנות במהלך תרגילי משחקי‬
‫התפקידים‪ .‬אידיאלית‪ ,‬המטופל‪/‬ת אמור‪/‬ה להיות מישהו אשר המטפל‪/‬ת עבד‪/‬ה עמו לאחרונה או‬
‫אשר עובד‪/‬ת עמו‪/‬ה כעת וזוכר היטב‪ .‬המשתתפים לא צריכים לכתוב את המקרה‪ .‬יחד עם זאת‬
‫הם צריכים להכיר את הפרטים הביוגרפיים המרכזיים ואת התמות המרכזיות או סוגיות‬
‫הקשורות במקרה‪ ,‬ולהיות מוכנים לסכם את המקרה ב‪ 5-‬דקות‪.‬‬
‫תוכנית הסדנא‬
‫‪ 14‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪ 9:00-9:30‬התכנסות וקפה‬
‫‪ 9:30-10:00‬ברכות ותודות‪ - :‬ד"ר בועז לב‪ -‬המשנה למנכ"ל משרד הבריאות‬
‫ ד"ר יהודה ברוך‪ -‬מנהל המרכז לבריאות הנפש ע"ש י‪ .‬אברבנאל‬‫ פרופ' אשכול רפאלי‪ ,‬ראש המגמה הקלינית של המבוגר‪,‬‬‫אוניב' בר‪-‬אילן‪ ,‬חבר במרכז גונדה לחקר המוח ומרצה בכיר‬
‫בבית הספר החדש לפסיכותרפיה‪.‬‬
‫ מירי פרוימוביץ'‪ -‬קרימינולוגית קלינית ראשית‪ ,‬המרכז לבריאות‬‫הנפש ע"ש י‪ .‬אברבנאל‬
‫‪ 10:00-11:00‬מבוא לסכמה‪-‬תרפיה במטופלים אימפולסיבים‪ ,‬אגרסיביים ואנטי‪-‬סוציאליים‬
‫‪ 11:00-11:15‬הפסקה‬
‫‪ 11:15-12:15‬סכמות לא מסתגלות מוקדמות‪ ,‬תגובות התמודדות‪ ,‬ומצבי סכמה‬
‫‪ 12:15-13:00‬זיהוי מצבי סכמות‪ :‬תרגיל ‪ – #1‬באיזה מוד מדובר? מדידת המוד לפי ‪mode‬‬
‫‪(observation scale (MOS‬‬
‫‪ 13:00-14:00‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:00-15:00‬תרגיל ‪ -#2‬תגובות המטפלים למודים של מטופלים‪ :‬בנוכחות קשובה‬
‫)‪(mindfulness‬‬
‫‪ 15:00-15:30‬השוואה בין מצבי סכמות‬
‫‪ 15:30-16:00‬הפסקה‬
‫‪ 16:00-17:00‬הדגמה‪ :‬המשגה סכמית ובניית תוכנית טיפול‪.‬‬
‫‪ 17:00-17:30‬מודלים של מצבי סכמות‬
‫‪ 17:30-18:00‬סיכום היום הראשון‬
‫‪ 15‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪ 9:00-10:00‬בניית מוטיבציה ומעורבות במטופלים אימפולסיביים‪ ,‬אגרסיביים ואנטי‪-‬סוציאליים‪:‬‬
‫גישה כללית לעבודה עם מצבי סכמה‬
‫‪ 10:00-10:15‬הפסקה‬
‫‪ 10:15-11:30‬הדגמה ותרגיל ‪ :#1‬דיאלוג עם מוד "המגן המנותק"‬
‫‪ 11:30-11:45‬הפסקה‬
‫‪ 11:45-13:00‬הדגמה ותרגיל ‪ :#2‬הגנה והוריות ל"ילד הפגיע"‪ ,‬בדמיון מודרך‬
‫‪ 13:00-14:00‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:00-15:15‬הדגמה ותרגיל ‪ :#3‬עבודה עם "הילד הזועם"‬
‫‪ 15:15-15:45‬הפסקה‬
‫‪ 15:45-16:45‬הדגמה ותרגיל ‪ :#4‬יצירת גבולות ל"בריון והתוקף"‬
‫‪ 16:45-17:00‬סיכום היום השני‬
‫מיקום‬
‫הסדנאות יתקיימו באוניברסיטת בר אילן ב ‪ 14-15‬בדצמבר‪ ,2014 ,‬באולם הכנסים בקומת הגן‬
‫של בניין לסלי וסוזן גונדה לחקר המוח )בניין ‪ .(901‬הכניסה לאוניברסיטה היא דרך שער ‪.5‬‬
‫מפה‪/‬חניה‬
‫‪http://www.biu.ac.il/Tour/campus-map.pdf‬‬
‫‪http://www.gondabrain.biu.ac.il/Pages/contact.html‬‬
‫הגופים המארגנים‬
‫המרכז לבריאות הנפש אברבנאל‬
‫המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל" מעניק טיפול לתושבי אזור בת ים‪ ,‬חולון‪ ,‬ת"א ויפו‪ .‬צוות‬
‫המרכז הנו רב מקצועי ומורכב מרופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬קרימינולוגים‬
‫קליניים ומרפאים בעיסוק ובאומנות אשר להם ניסיון והתמחות בתחום בריאות הנפש‪ .‬מבחינה‬
‫אקדמית מסונף ביה"ח לביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל‪-‬אביב ומלמד סטודנטים במקצועות‬
‫הרפואה גם מאוניברסיטת בר אילן‪ ,‬אוניברסיטת אריאל ומכללת תל אביב יפו‪ .‬בית החולים‬
‫מכשיר סטודנטים ומתמחים בכל מקצועות בריאות הנפש‪ ,‬ושומר כל העת על רמה מקצועית‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫במרכז ניתן טיפול כוללני‪ :‬רפואי‪ ,‬פסיכולוגי‪ ,‬שיקומי המסייע בהתמודדות עם מורכבות המחלה‬
‫הנפשית‪ .‬אנו תופסים את המחלה כהיבט אחד בחייו של האדם ומאמינים כי ישנן דרכים‬
‫להתמודד עם המחלה וישנה תקווה להחלמה‪ .‬לצד זה‪ ,‬ביה"ח נותן מענה פורנזי משפטי ואשפוזי‬
‫לחולים עם דפוסי עבריינות ותוקפנות לסוגיה‪ .‬לאחרונה הוקמה מרפאה פורנזית העוסקת‬
‫בהערכה וטיפול במטופלים פוגעים מינית ואלו המתמודדים עם דפוסי התנהגות אלימה‪ .‬תפיסת‬
‫עבודתנו הנה מערכתית ומשלבת בתוכה לא רק את הטיפול באדם אלא גם במעורבות משפחתו‬
‫בתהליך השיקום וההחלמה‪ .‬כחלק מתפיסה זו הוקם בשנת ‪ 2013‬מרכז תמיכה ויעוץ למשפחות‬
‫)מית"ל( המסייע לבני המשפחה בעת אשפוזו של בן המשפחה במוסדנו ועד לשחרורו‪.‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן ‪ -‬המחלקה לפסיכולוגיה‬
‫במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן מתקיימים לימודים לכל התארים וקיימות בה חמש‬
‫מגמות התמחות במסגרת הלימודים לתארים מתקדמים‪ :‬קלינית‪ ,‬קלינית ילד‪ ,‬שיקומית‪-‬קלינית‪,‬‬
‫חברתית‪-‬ארגונית וניסויית‪-‬מחקרית‪ .‬אנו גאים במיוחד במספר הגדול של תלמידים לתואר שלישי‬
‫במחלקתנו‪ ,‬כ‪ 150-‬דוקטורנטים‪ ,‬המצעידים את המחקר‪ ,‬הטיפול והייעוץ בישראל קדימה‪.‬‬
‫ההכשרה המחקרית והטיפולית שאנו נותנים לתלמידינו בכל התארים נתפסת כחלק אינטגרלי‬
‫של חינוך שיש בו הרחבה‪ ,‬העשרה והעמקה בתחומי הידע השונים של הפסיכולוגיה‪.‬‬
‫במחלקה לפסיכולוגיה עוסקים במגוון גדול מאד של תחומי מחקר‪ .‬חלק ממעבדות המחקר‬
‫נמצאות במרכז הרב‪-‬תחומי לחקר המוח ובהן נעשים מחקרים המשלבים מוח‪ ,‬קוגניציה‬
‫והתנהגות והחוקרים במחלקה מקיימים קשר הדוק עם חוקרים ומעבדות מחקר בארץ ובעולם‪.‬‬
‫במחלקה גם קליניקה טיפולית ייחודית שבה מוצע טיפול לקהל הרחב הניתן בתשלום השווה לכל‬
‫נפש ע"י סטודנטים לתארים מתקדמים בפיקוחם של מטפלים מוסמכים מסגל המחלקה‪.‬‬
‫במחלקה נערכים בכל שנה כנסים בינלאומיים וארציים בהשתתפות חוקרים ומטפלים בעלי שם‬
‫מהארץ ומהעולם וכן מוצגות תערוכות המביאות אל הסטודנטים יצירות של אוכלוסיות קליניות‬
‫שונות‪.‬‬
‫בית הספר החדש לפסיכותרפיה‬
‫בית הספר החדש לפסיכותרפיה הוקם לפני ארבע שנים מתוך צורך ממשי שהתעורר בשדה‬
‫לימודי‪-‬ההמשך בתחום הטיפול הנפשי וכן בתחום העשייה הטיפולית בישראל‪ .‬עד להקמתו לא‬
‫הייתה בנמצא מסגרת לימודים בה מטפלים מנוסים כמו גם חדשים יכלו להיחשף ולהעמיק‬
‫בגישות הטיפוליות החדשות‪ ,‬האינטגרטיביות ומבוססות‪-‬המחקר אשר התפתחו בעולם בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬תחת קורת גג אחת בית ספרנו החדש מציע ללומדים מסלולי הכשרה‪ ,‬קורסים‬
‫וסדנאות המציגים תפיסה חדשה לגבי פסיכותרפיה‪ :‬כזו העושה אינטגרציה תיאורטית וקלינית‬
‫בין מרכיבים תרפויטיים הכרחיים‪ ,‬כזו המתמקדת ברגשות‪ ,‬מכוונת אל החוויה‪ ,‬מכירה‬
‫במרכזיותם של צרכי ההתקשרות וכן מתבססת על מחקר מעמיק‪ .‬בית ספרנו מהווה נקודת‬
‫מפגש בטוחה המזמינה וקוראת לזרמים השונים בפסיכותרפיה לתקשר זה עם זה ולחשוב יחדיו‬
‫על האופנים שבהם אנו יכולים ללמוד זה מזה ולהעשיר זה את זה תוך דיאלוג אינטגרטיבי‪ .‬בית‬
‫הספר החדש לפסיכותרפיה הוקם על‪-‬ידי קבוצה מייסדת של פסיכולוגים ביוזמתו של ד"ר עופר‬
‫מאורר‪ ,‬פסיכולוג קליני אשר משמש גם כמנהל בית הספר‪ .‬הקבוצה המייסדת שמשמשת גם‬
‫כוועדה המקצועית של בית הספר כוללת את פרופ' גארי דיימונד‪ ,‬גב' אוסנת כהן גנור‪ ,‬ד"ר‬
‫אלכסנדרה קליין רפאלי‪ ,‬ד"ר בן שחר ופרופ' אשכול רפאלי‪ .‬בבית הספר מוצעים קורסים‬
‫סמסטריאליים וסדנאות קליניות אשר משקפים את המיטב שיש לזרם האינטגרטיבי להציע‪:‬‬
‫סכמה תרפיה )פרופ' אשכול רפאלי וד"ר עופר מאורר(‪ ,‬טיפול ממוקד‪-‬אמוציות )ד"ר בן שחר וד"ר‬
‫איב אלון(‪ ,‬טיפול בין‪-‬אישי )ד"ר אלכסנדרה קליין רפאלי(‪ ,‬טיפול זוגי ממוקד‪-‬רגש )גב' אוסנת כהן‬
‫גנור(‪ ,‬טיפול משפחתי מבוסס‪-‬התקשרות )פרופ' גארי דיימונד(‪ ,‬טיפול מבוסס מנטליזציה )ד"ר‬
‫אילן דיאמנט ומר יואב ברושי( וטיפול חווייתי דינמי מואץ )גב' נטע עופר(‪.‬‬
‫המכון הישראלי לסכמה תרפיה‬
‫המכון הישראלי לסכמה תרפיה הוקם על ידי פרופ' אשכול רפאלי וד"ר עופר מאורר על מנת להציע טיפול‬
‫פסיכולוגי בגישת הסכמה‪-‬תרפיה ליחידים‪ ,‬לזוגות ובקבוצה‪ .‬המכון מכשיר ומסמיך מטפלים בגישת הסכמה‪-‬‬
‫תרפיה במסלול לימודים ייחודי‪ ,‬בשיתוף פעולה עם בית הספר החדש לפסיכותרפיה ובהכרת החברה‬
‫הבינלאומית לסכמה תרפיה‪ .‬המכון מציע טיפול פסיכולוגי בגישה חדשנית ומבוססת‪-‬מחקר‪ ,‬הבנויה משילוב‬
‫של הכלים שנמצאו כיעילים ביותר בשינוי דפוסי‪-‬חיים וסכמות הגורמים למצוקה ולסבל‪ .‬הצוות הטיפולי‬
‫של המכון מורכב מאנשי מקצוע מעולים בעלי ידע מעמיק וניסיון רב בטיפול בגישת הסכמה תרפיה‪ .‬המטפלים‬
‫במכון פרוסים בכל אזור גוש דן והשרון ומקבלים מטופלים בקליניקות הפרטיות שלהם‪.‬‬
‫איגוד הקרימינולוגים הקליניים‬
‫הקרימינולוגיה הקלינית מוכרת על‪-‬ידי משרד הבריאות כאחד ממקצועות הבריאות‪ .‬לאחרונה‬
‫התקבל בכנסת תיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות אשר כולל את הקרימינולוגיה‬
‫הקלינית במסגרת המקצועות המוכרים בחוק כמקצוע בריאות‪ .‬הקרימינולוגיה הקלינית מבססת‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬באמצעות האגודה לקרימינולוגים קליניים בישראל‪ ,‬את מעמדה כמקצוע‬
‫טיפולי לצד הפסיכולוגיה הקלינית והעבודה הסוציאלית הקלינית‪ .‬תחומי טיפול ייחודיים של‬
‫מקצוע הקרימינולוגיה הקלינית נוגע לאוכ' פורנזית ואוכ' בריאות הנפש הסובלות מהתנהגויות‬
‫סוטות‪ ,‬אלימות והתמכרויות‪ .‬קרימינולוגים קליניים עובדים כיום בבתי חולים פסיכיאטריים‬
‫במחלקות משפטיות ואחרות‪ ,‬במחלקות המב"ן בכלא‪ ,‬במרפאות בריאות הנפש‪ ,‬במסגרות‬
‫שיקומיות של פגועי נפש‪ ,‬במסגרות של טיפול במכורים‪ ,‬במסגרות המטפלות בנוער בסיכון )כגון‬
‫בעמותת על"ם(‪ ,‬במסגרות המטפלות בפוגעים ונפגעים מינית )מבוגרים ונוער( במועצות‬
‫מקומיות‪ ,‬ברש"א‪ ,‬כקציני אבחון ומיון בשב"ס‪ ,‬במסגרות המשרד לביטחון פנים ובמגוון מקומות‬
‫עבודה נוספים‪.‬‬
‫עמותת איכות בשיקום‬
‫עמותת איכות בשיקום פועלת החל משנת ‪ 1981‬כארגון ללא כוונת רווח ומשמשת כאגודת‬
‫הידידים של המרכז לבריאות הנפש אברבנאל‪ .‬במהלך השנים ובעיקר עם כניסתו לתוקף של‬
‫"חוק שיקום חולי נפש בקהילה‪ ,‬התש"ס ‪ ,"2000 -‬שמה העמותה דגש על הפעלת יוזמות שיקום‬
‫בקהילה‪ ,‬תוך מתן שירות מקצועי‪ ,‬אדיב ואיכותי למתמודד הנפש וליווי עד לחיים עצמאיים‬
‫בקהילה‪ .‬העמותה פונה למגוון רחב של אוכלוסיות הזקוקות לשיקום ומציעה קשת של אפשרויות‬
‫שיקומיות ייחודיות‪ ,‬אשר מטרתן פיתוח אישי של המשתקם ושילובו בצורה אופטימאלית בחברה‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי השיקום עבור נפגעי הנפש הוא תהליך חשוב אשר נמשך גם לשיקום בקהילה‬
‫לאחר היציאה מבית החולים‪ ,‬לפיכך הקמת מסגרות השיקום מחוץ לבית החולים‪ ,‬מאפשרת‬
‫לעמותה ליצור שרשרת של שירותי שיקום עבור אוכלוסיות המעוניינות בשירותים אלה‪.‬‬