עדכון קצובת הבראה במגזר הציבורי

‫במבזק זה ‪ 3‬עמודים‬
‫כ"ד באלול תשע"ה (‪)8.9.2015‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪1025‬‬
‫חוזרים‬
‫הודעה למעסיקים‪ ,‬לעובדים עצמאים ולמי שאינם עובדים על דחיית‬
‫תשלום דמי ביטוח‬
‫חוזרים‬
‫למעסיקים‪,‬‬
‫‪ ‬הודעה‬
‫לעובדים עצמאים ולמי‬
‫שאינם עובדים על‬
‫דחיית תשלום דמי‬
‫ביטוח‬
‫‪ ‬מועד הדיווח והתשלום‬
‫של מע"מ‪ ,‬מקדמות‬
‫וניכויים למס הכנסה‬
‫בחודש ספטמבר נקבע‬
‫מראש ל‪20.9.2015-‬‬
‫‪ ‬ביה"ד הארצי לעבודה‬
‫קבע‪ :‬רשויות מקומיות‬
‫לא יוכלו להעסיק‬
‫עובדים בחוזה אישי‬
‫הסכמת‬
‫ללא‬
‫ההסתדרות‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫‪ ‬עובד שמעסיקו כפוף‬
‫לצו ההרחבה לביטוח‬
‫פנסיוני מקיף במשק‬
‫לסרב‬
‫רשאי‬
‫אינו‬
‫להפקיד לפנסיה‬
‫תקצירי פסיקה‬
‫סיכומם של דברים ‪‬‬
‫להודעה‬
‫בהתאם‬
‫שפרסמה ההסתדרות‬
‫רשויות‬
‫החדשה‪,‬‬
‫מקומיות לא יוכלו‬
‫לקלוט עובדים בחוזה‬
‫אישי ללא הסכמת‬
‫הסתדרות המעו"ף‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.9.2015‬פרסם המוסד לביטוח לאומי הודעה לפיה לרגל חגי תשרי נדחה מועד הדיווח‬
‫והתשלום של דמי הביטוח בעד חודש אוגוסט ‪ 2015‬ל‪( 20/09/2015 -‬במקום ב‪.)15/09/2015-‬‬
‫מועד הדיווח הדחוי מופיע בפנקסי הדיווח והתשלום שנשלחו בתחילת השנה‪.‬‬
‫מועד הדיווח והתשלום של מע"מ‪ ,‬מקדמות וניכויים למס הכנסה בחודש‬
‫ספטמבר נקבע מראש ל‪20.9.2015-‬‬
‫רשות המסים בישראל פרסמה הודעה המסבה את תשומת לבם של ציבור המדווחים והמשלמים‬
‫כי המועד לדיווח ולתשלום של מע"מ‪ ,‬מקדמות וניכויים למס הכנסה בחודש ספטמבר‪ ,‬נקבע‬
‫מראש ל‪.20.9.2015-‬‬
‫בהתאם להודעה‪ ,‬מומלץ לציבור המדווחים והמשלמים באינטרנט להקדים את הדיווח והתשלום‬
‫ובכך להימנע מעומס‪ ,‬שעלול להיווצר בשל החגים והעובדה שמרכז המידע והשירותים המקוונים‬
‫יהיה זמין למענה טלפוני מספר מצומצם של ימים בהשוואה לחודשים אחרים‪.‬‬
‫ביה"ד הארצי לעבודה קבע‪ :‬רשויות מקומיות לא יוכלו להעסיק עובדים‬
‫בחוזה אישי ללא הסכמת ההסתדרות‬
‫ביום ‪ 2.9.2015‬פרסמה ההסתדרות החדשה הודעה שעניינה פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה לפיה‬
‫רשויות מקומיות לא יוכלו לקלוט עובדים בחוזה אישי ללא הסכמת הסתדרות המעו"ף‪ .‬להלן‬
‫עיקרי החוזר‪:‬‬
‫בפסק דין שניתן על ידי נשיא בית הדין השופט יגאל פליטמן והשופטים סיגל דוידוב‪-‬מוטולה ומשה‬
‫טוינה נדחה ערעורה של העירייה על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בחודש‬
‫פברואר ‪ . 2014‬בפסק דין זה נתקבלה בקשתה של ההסתדרות להורות לעירייה לחדול מהעסקת‬
‫עובדים על ידי חוזים אישיים ללא הסכמתה ומעבר לנקבע בחוקת העבודה של מרכז השלטון‬
‫המקומי‪ .‬על פי פסק הדין עיריית באר שבע לא תוכל יותר להעסיק עובדים בחוזים אישיים ללא‬
‫הסכמת הסתדרות המעו"ף ונציגות עובדי העירייה‪.‬‬
‫ההחלטה מהווה הישג נוסף וחשוב לחיזוק כוחם האירגוני של העובדים ברשויות המקומיות‬
‫ברחבי הארץ והכרה בזכות להיות מועסק באמצעות הסכמים קיבוציים‪ .‬תחילתה בעתירה‬
‫שהגישה ההסתדרות נגד המדיניות של עיריית באר שבע בהעסקת עובדים בחוזים אישיים‪ ,‬בניגוד‬
‫מוחלט לקבוע בחוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות בישראל‪ .‬מדובר בכ‪ 100-‬עובדים מן‬
‫המניין (שאינם בכירים) אותם מעסיקה העירייה בחוזים אישיים‪ ,‬ללא הסכמת מועצת העובדים‬
‫בעירייה וההסתדרות‪.‬‬
‫חוקת העבודה של מרכז השלטון המקומי קובעת מפורשות כי קליטת עובדים ברשויות מקומיות‬
‫באמצעות חוזים אישיים תיעשה בהסכמה של הארגון היציג‪ ,‬ורק באותם מקרים בהם לא‬
‫התקבלה הסכמה‪ ,‬יפנו הצדדים למנגנון ישוב חילוקי דעות‪ .‬במקרה של עיריית באר שבע‪ ,‬עובדים‬
‫הועסקו בחוזה אישי ללא יידוען וללא הסכמתן של הסתדרות המעו"ף ונציגות העובדים‪ .‬אזהרות‬
‫וחוות דעת משפטיות שנשלחו לראשי העירייה‪ ,‬טרם הפנייה לערכאות משפטיות‪ ,‬זכו להתעלמות‬
‫ולא הביאו לשינוי המצב‪.‬‬
‫החוזרים במלואם נמצאים באתר "כל עובד" ‪.www.koloved.net‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫המשך בעמוד ‪ 2‬‬
‫עמוד ‪ 2‬תוך ‪ 3‬עמודים‬
‫כ"ד באלול תשע"ה (‪)8.9.2015‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪1025‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫עובד שמעסיקו כפוף לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אינו‬
‫רשאי לסרב להפקיד לפנסיה‬
‫עו"ד עמוס הלפרין‬
‫סיכומם של דברים ‪‬‬
‫עובד‬
‫של‬
‫סירובו‬
‫ההפרשות‬
‫לביצוע‬
‫הפנסיוניות להן הוא‬
‫זכאי אינו פוטר את‬
‫מביצוע‬
‫המעסיק‬
‫ההפרשות כנדרש לפי‬
‫ההרחבה‪.‬‬
‫צו‬
‫בינואר ‪ 2008‬נכנס לתוקף צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק(‪( )1‬להלן‪' :‬צו ההרחבה')‪ .‬צו זה‬
‫הביא לשינוי רחב היקף בתנאי עבודתם של עובדים רבים במשק בהטילו חובת הפקדה כללית‬
‫מינימלית על כל העובדים והמעסיקים במשק‪.‬‬
‫בהתאם לצו‪ ,‬כל עובד‪ ,‬המועסק או שיועסק‪ ,‬בכל מקום עבודה‪ ,‬החל בגיל ‪( 21‬לגבר) ובגיל ‪20‬‬
‫(לאישה)‪ ,‬ועד לגיל פרישת חובה (‪( )67‬ובלבד שהעובד פרש מהעבודה ומקבל קצבה‪" .‬קצבה" לעניין‬
‫זה – למעט קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי)‪ ,‬שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב‪ ,‬זכאי להיות‬
‫מבוטח בקרן פנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה‪ ,‬על פי בחירתו בכתב‪.‬‬
‫בהתאם לצו ההרחבה‪ ,‬עובד שמתחיל לעבוד אצל מעסיק‪ ,‬מחויב להודיע על קופת הגמל שבחר‪,‬‬
‫בכתב‪ ,‬בתוך ‪ 60‬ימים מתחילת עבודתו‪ .‬באם אינו מודיע למעסיק על בחירתו כאמור‪ ,‬מורה צו‬
‫ההרחבה כי יבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה‪ ,‬מהמועד בו קמה לו זכאותו‪ .‬הזכאות לביצוע‬
‫ההפרשות מתחילה לאחר שהעובד השלים ‪ 6‬חודשי עבודה לפחות(‪ .)2‬יחד עם זאת צו ההרחבה‬
‫קובע כי עובד‪ ,‬שמתקבל לעבודה‪ ,‬כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו‪ ,‬זכאי להפרשות כבר‬
‫מתחילת עבודתו‪ ,‬והביצוע בפועל יהיה רטרואקטיבי‪ ,‬לאחר שלושה חודשי עבודה‪ ,‬או מתום שנת‬
‫המס‪ ,‬לפי המועד המוקדם מביניהם‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה דן בסוגיית הפרת חובת הביטוח הפנסיוני המוטל מכוח צו הרחבה‬
‫וקבע‪:‬‬
‫"סעיף ‪ 20‬לחוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬התשי"ז ‪ 1957 -‬קובע‪" :‬זכויות המוקנות לעובד בהוראות‬
‫אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור"‪ .‬ההסכם הקיבוצי‪ ,‬בדומה לחוקי המגן זוכה למעמד‬
‫של בכורה ביחסי העבודה‪ ,‬ולכן החוק אוסר פגיעה בו או חתירה תחתיו‪(.‬ע"א ‪ 378/70‬עזבון משה‬
‫שהד ואח' נ' צבי דרדיקמן‪ ,‬פ"ד כה(‪ .)182 )2‬נפסק כי "במישור העבודה הקיבוצי‪ ,‬דין זכויות‬
‫מהחלק הנורמטיבי שבהסכם הקיבוצי כדין זכויות ממשפט העבודה המגן‪ .‬אלה כאלה אינן פרי‬
‫רצון חופשי והסכם בין הצדדים ואין הצדדים שולטים בהם‪ .‬ויתור בין מראש ובין בדיעבד על זכות‬
‫שמקנה משפט העבודה המגן או הסכם קיבוצי ‪ -‬אינו תופס" דב"ע לח‪ /3-59‬עזריאל סילשי ‪-‬‬
‫ארכיטקט אהרון דורון ושות' בע"מ‪ ,‬פד"ע י' ‪ )32‬לפיכך‪" ,‬את הזכות כופים על העובד ‪ ,‬ואין זה‬
‫מעלה או מוריד אם יאמר רוצה אני ואם לאו"(דב"ע לו‪ /3-116‬ציון בע"מ ואח' נ' מרים פסח (לא‬
‫פורסם))‪( ".‬תבע נג‪ ,3-1531 /‬בשא ‪ 2461/05‬בלו קפנטרו נגד חברת השמירה‪ ,‬דינים אזורי לעבודה‬
‫‪.)508 )1( 1997‬‬
‫מכאן שסירובו של עובד לביצוע ההפרשות הפנסיוניות להן הוא זכאי אינו פוטר את המעסיק‬
‫מביצוע ההפרשות כנדרש לפי צו ההרחבה‪ .‬אף מעבר לכך‪ ,‬סעיף ‪(25‬א) לחוק הגנת השכר התשי"ח‬
‫‪ , 1958‬מתיר למעסיק לנכות משכרו של העובד "סכום שחובה לנכותו‪ ,‬או שמותר לנכותו על פי‬
‫חיקוק"‪.‬‬
‫(‪ )1‬הצו הראשון פורסם ב י״פ התשס״ח‪ ,‬עמ' ‪ 1736‬ובהמשך פורסם צו נוסף ביום ‪ 27/9/2011‬בי"פ‬
‫התשע"א מס' ‪.6302‬‬
‫(‪ )2‬בשנת ‪ 2008‬העובדים היו זכאים לביצוע ההפרשות לביטוח פנסיוני לאחר תקופת המתנה בת ‪9‬‬
‫חודשים‪ .‬החל מיום ‪ ,1.1.2009‬תקופת ההמתנה הינה ‪ 6‬חודשים מתחילת העבודה‪.‬‬
‫הכותב – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה‪.‬פ‪.‬ס מידע עסקי בע"מ‪.‬‬
‫אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי‬
‫ו‪/‬או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו‪/‬או‬
‫ספציפיות‪ ,‬לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים‪.‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫המשך בעמוד ‪3‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪ 3‬עמודים‬
‫כ"ד באלול תשע"ה (‪)8.9.2015‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪1025‬‬
‫תקציר פסיקה חדשה‬
‫התקף אסטמה הוכר כפגיעה בעבודה היות ונמצא קשר סיבתי בין אירוע חריג בעבודה‬
‫לבין מצבו של העובד‬
‫עב"ל ‪ 33553-03-12‬נעמי אלטבאטואר נגד המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)‪ .‬ניתן ביום‬
‫‪ ,21.6.2015‬בבית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬ע"י כבוד השופט אילן איטח‬
‫המערערת הגישה תביעה להכיר בהתקף האסטמה הקשה שארע לבן זוגה המנוח כאירוע של פגיעה בעבודה‪.‬‬
‫כשבועיים לפני ההתקף‪ ,‬אירע למנוח אירוע חריג בעבודה על רקע המתח שסבב את פירוק משרד עורכי הדין‬
‫בו היה שותף‪ .‬בית הדין האזורי דחה את התביעה לאחר שבחן את חוות דעת המומחים שלא נמצא קשר‬
‫סיבתי ישיר‪ ,‬אלא רק "קשר כלשהו" שאינו מספק לצורך קבלת התביעה‪ .‬בית הדין הארצי פסק‪ ,‬כי הוכח‬
‫קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג שאירע למנוח לבין התקף האסטמה הקשה ממנו סבל המנוח וכי‬
‫המוסד לביטוח לאומי לא הוכיח את מאזן ההשפעות‪ ,‬קרי כי השפעת האירוע החריג על מועד התרחשות‬
‫הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוחלט להכיר בהתקף האסטמה של המנוח כאירוע‬
‫של פגיעה בעבודה‪.‬‬
‫פיטורים בחוסר תום לב ועקב מניעים פסולים יחשבו כפיטורים שלא כדין‪ ,‬חרף אפשרות‬
‫חוקית לפיטורי העובד לאחר תום ימי מחלתו‬
‫סע"ש ‪ 16442-12-12‬אורן די ו לנסה נ' ויסוניק בע"מ (טרם פורסם)‪ .‬ניתן ביום ‪ ,22.2.2015‬בבית הדין‬
‫האזורי לעבודה בבאר שבע‪ ,‬ע"י כבוד השופט יוסף יוספי‬
‫עובד מחשבים תבע את מעסיקתו לאחר ‪ 7‬שנים של העסקה וזאת בטענה כי פוטר שלא כדין ומשיקולים‬
‫זרים‪ .‬המעסיקה טענה כי העובד פוטר משיקולים מקצועיים הנוגעים לרמת השירות שנתן ועקב תלונות של‬
‫עובדים ומנהלים שעבדו עמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬העובד פוטר לאחר ניצול ימי המחלה ובוצע שימוע כנדרש על פי הדין‪.‬‬
‫ביה"ד קבע כי לא נערך לעובד שימוע כדין אלא נעשה שימוע למראית עין בלבד‪ .‬במסגרת ההליך המשפטי‬
‫לא הוצג כל תיעוד להתנהגותו הלקויה ויתרה מכך‪ ,‬העובד קיבל חוות דעת מצוינות לאורך שנות העסקתו‪.‬‬
‫נקבע כי לא ניתנה לעובד הזדמנות לפעול לפי תוכנית העבודה שנקבעה לו או לשפר את השרות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫טענת העובד כי פוטר אך ורק בשל מחלתו התקבלה‪ .‬ביה"ד קבע כי גם האופן בו פוטר העובד צורם‬
‫ומקומם‪ ,‬שהרי העובד פוטר כשהוא שרוי בדיכאון ומקבל טיפול פסיכיאטרי‪ .‬מנהלי המעסיקה ידעו מה‬
‫מצבו ועדיין החליטו לפטרו וזאת במקום שיפעלו לסייע לו‪ .‬באופן חוקי יכלה המעסיקה לפטר את העובד‬
‫בתום ימי מחלה‪ ,‬אולם היה עליה לעשות זאת בתום לב ומשיקולים רלוונטיים‪ .‬פיטורים שנעשו בחוסר תום‬
‫לב יחשבו כפיטורים שלא כדין‪.‬‬
‫עובד שפוטר תוך התעלמות ממוגבלותו הרפואית זכאי לפיצוי‬
‫סע"ש ‪ 11695-04-13‬י‪.‬מ נ' הוט מובייל (טרם פורסם)‪ .‬ניתן ביום ‪ ,2.7.2015‬בבית הדין האזורי‬
‫לעבודה בתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬ע"י כבוד השופטת הדס יהלום‬
‫עובד אשר הועסק במקום העבודה במגוון תפקידים במהלך השנים ופוטר תבע פיצוי בגין פיטורים שלא‬
‫כדין‪ .‬העובד טען כי פוטר עקב מצבו הבריאותי וכי נפלו פגמים בפיטוריו שכן אסור היה לזמנו לשימוע בעודו‬
‫במחלה‪ .‬כמו כן נטען‪ ,‬כי החלטת הפיטורים הייתה ידועה מראש עוד בטרם ביצוע השימוע וכי לא נשקלו‬
‫מצבו האישי‪ ,‬הכלכלי והנזקים שייגרמו לו ולמשפחתו וכן לא נשקלו חלופות של ניוד במקום פיטורים‪ .‬בית‬
‫הדין קיבל את תביעתו של העובד בצורה חלקית וקבע‪ ,‬כי המעסיקה הוכיחה שבמועד פיטוריו היא הייתה‬
‫מצויה בהליכי התייעלות וכי פיטוריו אף נדחו לתקופה בלתי מבוטלת עקב מצבו הרפואי‪ .‬עוד נקבע‪ ,‬כי ניתן‬
‫היה לז מן את העובד לשימוע במחלה היות והעובד מיצה את ימי המחלה מכוח חוק‪ .‬נקבע כי עצם שיבוצו‬
‫של העובד במקום סגור‪ ,‬תוך התעלמות המעסיקה מחוות הדעת הרפואיות שעמדו בפניה ותוך התעלמות‬
‫מזעקותיו ומחאותיו של העובד עד שנאלץ לשהות במחלה ארוכה‪ ,‬מהווה הפרה של חוק שוויון הזדמנויות‬
‫היות ומחלתו הנפשית פגעה באופן מהותי בתחומי חייו העיקריים ובכלל זה בעבודתו‪ .‬לפיכך נקבע‪ ,‬כי אין‬
‫לבטל את הליך הפיטורים ולהחזיר את העובד לעבודה שכן העובד לא הוכיח שמדובר בנסיבות חריגות‬
‫שבגינן בית הדין יכפה יחסי עובד מעסיק על הצדדים ואולם לאור הפגם המהותי שנפל בהליך הפיטורים‬
‫ולאור התנהלות המעסיקה נקבע כי על המעסיקה לשלם לעובד פיצוי כספי בסך של ‪ 45,960‬ש"ח וכן פיצוי‬
‫בגין אפליה בשל מצבו ברפואי בסך של ‪ 15,000‬ש"ח‪.‬‬
‫תקצירי פסקי הדין מאת‪:‬‬
‫עו"ד מורן טימן‪-‬גוגול‪ ,‬עו"ד ג'ולייט אליהו ועו"ד דנה פרייס‬
‫נמצא באתר "כל עובד"‪ ,‬באינטרנט ‪www.koloved.net -‬‬
‫עורכת‪ :‬עו"ד הלית כהן‪-‬רזניצקי‬
‫ביצוע גרפי‪ :‬רונית קפלן‬
‫אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו‪/‬או תחליף לייעוץ‬
‫משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו‪/‬או ספציפיות‪ ,‬לחוות דעה או להביע עמדה ביחס‬
‫למקרה מסוים‪.‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫סוף ‪‬‬