‫במבזק זה ‪ 3‬עמודים‬ ‫כ"ג באב התשע"ד )‪(19.8.2014‬‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪971‬‬ ‫חקיקה‬ ‫חקיקה‬ ‫הצעת חוק שכר שווה‬ ‫לעובדת ולעובד )תיקון‬ ‫מס' ‪) (4‬פיצויים בשל‬ ‫נזק לא ממוני והגנה‬ ‫על מתלונן(‪ ,‬התשע"ד‪-‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫חוזרים‬ ‫הסכם קיבוצי מיום‬ ‫בדבר‬ ‫‪3.8.2014‬‬ ‫תשלום שכר לעובדים‬ ‫באזור הקובע במהלך‬ ‫מבצע צוק איתן‬ ‫רשות המסים תאפשר‬ ‫הגשת שתי תביעות‬ ‫נפרדות במסלול שכר‬ ‫עבור נזקי מבצע "צוק‬ ‫איתן" אחת בגין יולי‬ ‫והשנייה בגין אוגוסט‬ ‫חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' ‪ ,(5‬התשע"ד‪2014-‬‬ ‫ביום ‪ 6.8.2014‬פורסם ברשומות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' ‪ ,(5‬התשע"ד‪2014-‬‬ ‫)להלן‪" :‬התיקון החוק"(‪ .‬להלן עיקרי התיקון לחוק‪:‬‬ ‫חוק שכר שווה לעובדת ולעובד‪ ,‬התשנ"ו‪) 1996-‬להלן‪" :‬חוק שכר שווה"( מסדיר את הזכות לשכר‬ ‫שווה וקובע‪ ,‬כי "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה‪ ,‬זכאים לשכר‬ ‫שווה בעד אותה עבודה‪ ,‬עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך"‪.‬‬ ‫בית הדין לעבודה‪ ,‬שלו סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק שכר שווה‪ ,‬רשאי לפסוק לתובע‬ ‫הפרשי שכר‪ ,‬אם מצא קיומו של פער בשכר כאמור‪.‬‬ ‫בהתאם לתיקון לחוק‪ ,‬בית הדין לעבודה רשאי‪ ,‬בנוסף לכל סעד אחר‪ ,‬לפסוק פיצויים אף אם לא‬ ‫נגרם נזק של ממון בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מוצע לקבוע כי הוראות סעיף ‪ 6‬לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ"ח‪,1988-‬‬ ‫המעניקות הגנה לעובדים שהתלוננו או הגישו תביעה על הפרת איסור האפליה לפי חוק זה‪ ,‬יחולו‬ ‫גם על עובדים שהתלוננו או הגישו תביעה לפי חוק שכר שווה‪.‬‬ ‫שאלות תשובות‬ ‫עובד‬ ‫ב‪1-‬‬ ‫היעדרות‬ ‫בספטמבר‬ ‫האם מעסיק של עובד‬ ‫זר חייב בהפקדת‬ ‫מינימום של ‪ 700‬ש"ח‬ ‫לחודש?‬ ‫תקצירי פסיקה‬ ‫חוזרים‬ ‫הסכם קיבוצי מיום ‪ 3.8.2014‬בדבר תשלום שכר לעובדים באזור הקובע‬ ‫במהלך מבצע צוק איתן‬ ‫ביום ‪ 11.8.2014‬פרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר חוזר שעניינו יישום ההסכם‬ ‫הקיבוצי לתשלום שכר לעובדים באזור הקובע‪ ,‬אשר נעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני‪ ,‬בתקופה‬ ‫החל מיום ‪ 8.7.2014‬ועד ליום ‪ 31.8.2014‬או עד לביטול ההכרזה על מצב מיוחד בעורף‪.‬‬ ‫החוזר כולל הוראות ביצוע בנוגע לתשלום שכר לעובדים בשירות המעסיקים‪ ,‬שנעדרו מעבודתם‬ ‫בהתאם להוראות פיקוד העורף או עקב הוראת רשות מקומית‪ ,‬עקב סגירת מוסדות חינוך בשל‬ ‫המצב הביטחוני או בשל המצב הביטחוני‪ ,‬כמוגדר בהסכם‪.‬‬ ‫החוזר המלא נמצא באתר "כל עובד" ‪.www.koloved.net‬‬ ‫רשות המסים תאפשר הגשת שתי תביעות נפרדות במסלול שכר עבור‬ ‫נזקי מבצע "צוק איתן" אחת בגין יולי והשנייה בגין אוגוסט‬ ‫סיכומם של דברים‬ ‫בעלי עסקים שניזוקו‬ ‫במהלך המבצע ואשר‬ ‫בוחרים להגיש תביעה‬ ‫לפיצויים במסלול שכר‪,‬‬ ‫יוכלו להגיש שתי‬ ‫תביעות נפרדות ‪-‬‬ ‫האחת בגין חודש יולי‬ ‫והשנייה בגין חודש‬ ‫אוגוסט‪ ,‬וזאת במקום‬ ‫הגשת תביעה אחת‪.‬‬ ‫ביום ‪ 14.8.2014‬פרסמה רשות המסים בישראל הודעה שעניינה הגשת שתי תביעות נפרדות לפיצוי‬ ‫בגין נזקי מבצע "צוק איתן" במסלול שכר עבור יולי ואוגוסט‪ .‬להלן ההודעה במלואה‪:‬‬ ‫מתוך התחשבות במצוקת תזרים המזומנים אליה נקלעו בעלי עסקים בדרום בעקבות מבצע "צוק‬ ‫איתן" החליט מנהל רשות המסים‪ ,‬משה אשר‪ ,‬כי בעלי עסקים שניזוקו במהלך המבצע ואשר‬ ‫בוחרים להגיש תביעה לפיצויים במסלול שכר‪ ,‬יוכלו להגיש שתי תביעות נפרדות ‪ -‬האחת בגין‬ ‫חודש יולי והשנייה בגין חודש אוגוסט‪ ,‬וזאת במקום הגשת תביעה אחת‪.‬‬ ‫יצוין כי אחד התנאים לקבלת פיצויים הוא תשלום משכורות העובדים‪ ,‬ובשל קושי אמיתי של‬ ‫בעלי העסקים לשלם את המשכורות לעובדים‪ ,‬ללא סיוע מיידי‪ ,‬הגשת תביעה בנפרד במסלול שכר‬ ‫לחודש יולי‪ ,‬תהווה הקלה משמעותית מבחינתם‪.‬‬ ‫יובהר כי ניזוק אשר הגיש תביעה במסלול שכר עבור חודש יולי לא יוכל לבחור גם בהגשת תביעה‬ ‫במסלול מחזורים או הוצאות שוטפות אלא אם כן זכאי להגיש במסלול האדום‪.‬‬ ‫‪http:\\www.koloved.net‬‬ ‫המשך בעמוד ‪2‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬תוך ‪ 3‬עמודים‬ ‫כ"ג באב התשע"ד )‪(19.8.2014‬‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪971‬‬ ‫שאלות ותשובות‬ ‫היעדרות עובד ב‪ 1-‬בספטמבר‬ ‫עובד מעוניין ללוות את ילדו העולה לכיתה א' לבית הספר ביום הראשון ללימודים‪ ,‬אשר יחול‬ ‫בשנת הלימודים הקרובה ב‪ 1 -‬בספטמבר‪ .‬האם העובד זכאי לשכר עבודה ביום היעדרות זה?‬ ‫המחלקה המשפטית משיבה‪:‬‬ ‫סיכומם של דברים‬ ‫האם עובד שנעדר ב‪1 -‬‬ ‫בספטמבר על מנת‬ ‫ללוות את ילדו ביום‬ ‫הראשון ללימודים זכאי‬ ‫לשכר עבודה ?‬ ‫ככלל‪ ,‬החוק אינו מקנה זכות להיעדר בתשלום ב‪ 1 -‬בספטמבר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה שונים נקבע‪ ,‬כי עובדים יהיו זכאים להיעדר‬ ‫מעבודתם בתשלום )ימי בחירה( בלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם‪ .‬חלק מן‬ ‫ההסכמים מפרטים‪ ,‬אילו ימים ייחשבו כימי בחירה‪ ,‬וחלקם מציינים‪ ,‬כי העובד יהיה זכאי ליום‬ ‫בחירה‪ ,‬בלי לפרט‪ ,‬אילו ימים ייחשבו כיום בחירה‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬על פי הודעת נציבות שירות המדינה מיום ‪) 17.6.2010‬הודעת נש"מ מס' שע‪ ,(27/‬נוסף‬ ‫לרשימת ימי הבחירה יום פתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך‪ .‬כלומר‪ ,‬העובדים בשירות‬ ‫המדינה יוכלו לבחור להעדר ביום זה במסגרת ימי הבחירה‪ ,‬תוך תשלום שכרם הרגיל‪ ,‬ללא ניכוי‬ ‫יום זה מצבירת ימי החופשה‪.‬‬ ‫יודגש‪ ,‬כי על פי סעיף ‪)6‬ב( לחוק חופשה שנתית‪ ,‬התשי"א‪) 1951-‬להלן‪" :‬החוק"( רשאי עובד לקחת‬ ‫יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי במועד שיבחר‪ ,‬ובלבד שהודיע על כך למעבידו‬ ‫‪ 30‬ימים מראש לפחות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬החל מיום ‪ ,31.05.2010‬רשאי העובד לבחור מועד נוסף לניצול יום חופשה מתוך ימי‬ ‫החופשה השנתית הצבורים לזכותו‪ ,‬מאחד הימים המנויים בתוספת לחוק‪ .‬יצוין‪ ,‬כי ה‪1 -‬‬ ‫בספטמבר אינו מנוי ברשימת הימים המנויים בתוספת‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬עובד שאין לו זכות ליום בחירה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה רשאי לקחת יום‬ ‫חופשה‪ ,‬על חשבון החופשה השנתית לה הוא זכאי‪ ,‬בהודעה מראש למעביד כמפורט לעיל‪.‬‬ ‫האם מעסיק של עובד זר חייב בהפקדת מינימום של ‪ 700‬ש"ח לחודש?‬ ‫סיכומם של דברים‬ ‫חוק עובדים זרים קובע‬ ‫חובת הפקדה‬ ‫מינימלית של ‪700‬‬ ‫ש"ח בעד עובד זר‪.‬‬ ‫בנסיבות בהן שיעורי‬ ‫ההפקדות בהסכם‬ ‫הקיבוצי או בצו‬ ‫ההרחבה החל על‬ ‫מעסיק‪ ,‬נמוכים מ‪700 -‬‬ ‫ש"ח בחודש‪ ,‬מהם‬ ‫השיעורים המחייבים‬ ‫את המעסיק?‬ ‫עפ"י סעיף ‪1‬יא לחוק עובדים זרים‪ ,‬התשנ"א‪) 1991-‬להלן‪" :‬החוק"( המעסיק יפקיד בעד עובד‬ ‫זר סכום שלא יעלה על ‪ 700‬ש"ח לחודש‪ .‬הסכום לא יופקד בקופת גמל אלא בקרן מיוחדת‬ ‫שתקבע או בחשבון בנק שיאושר‪.‬‬ ‫בהמשך הסעיף נקבע ששיעורי ההפקדה יהיו על פי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה‪.‬‬ ‫בנסיבות בהן שיעורי ההפקדות בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה החל על מעסיק‪ ,‬נמוכים מ‪-‬‬ ‫‪ 700‬ש"ח בחודש‪ ,‬מהם השיעורים המחייבים את המעסיק?‬ ‫עו"ד איריס מעיין‪ ,‬ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד הכלכלה‪ ,‬משיבה‪:‬‬ ‫סעיף ‪1‬יא לחוק עדיין אינו מיושם כלל כך שאין מינימום ואין מקסימום‪.‬‬ ‫מה שיש היום זה החיוב להפריש כספים בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק‬ ‫)להלן‪" :‬הצו"(‪.‬‬ ‫הסכום שיש להפריש הוא בהתאם למשכורת של העובד )אחוזים כנקוב בצו מהמשכורת החודשית(‪.‬‬ ‫החובה להפריש כספים בהתאם לצו ההרחבה או להסכם מיטיב אחר – היא חובה בחוק שיש לבצעה‪.‬‬ ‫בשלב זה וכל עוד לא ניתן לקיימה כלשונה בדיוק על פי הוראות צו ההרחבה )משום שעדיין לא‬ ‫נחקקו התקנות המייסדות קרן ייעודית לצורך העניין בהתאם להוראות סעיף ‪1‬יא לחוק עובדים‬ ‫זרים( ‪ -‬יש לקיים את החובה בקירוב האפשרי‪.‬‬ ‫לצורך כך הוציא המשרד את ההמלצה בנוסח הבא‪ ,‬שהיא כמעט לשון חיוב )אלא אם יש בנמצא‬ ‫פתרון אחר טוב יותר(‪:‬‬ ‫ככלל‪ ,‬כספים לפנסיה בגין עבודת כל עובד זר )ובכלל זה "עובד זר" שהוא מסתנן‪/‬מבקש מקלט(‬ ‫יופרשו כחוק לחשבון ייעודי‪ ,‬שייפתח לצורך צבירת כספים אלה ויהיה ברור לכל המעורבים בדבר‬ ‫)העובד‪ ,‬המעסיק‪ ,‬וגורמים אחרים המוסמכים לקבל מידע בנושא( להיכן בדיוק מופרשים הכספים‬ ‫הללו‪ .‬הכספים יופרשו וייצברו בחשבון עד למועד שבו העובד יסיים עבודתו‪ .‬אם העובד מחליף‬ ‫מעסיק במהלך תקופת שהייתו כחוק לצורך עבודה בישראל – ניתן להעביר את הכספים מחשבון‬ ‫הפיקדון שנפתח ע"י המעסיק הקודם לחשבון ייעודי חדש שייפתח ע"י המעסיק החדש‪.‬‬ ‫‪http:\\www.koloved.net‬‬ ‫המשך בעמוד ‪3‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪ 3‬עמודים‬ ‫כ"ג באב התשע"ד )‪(19.8.2014‬‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪971‬‬ ‫אציין כי בהתאם לצו ההרחבה‪ ,‬הכספים המופרשים לטובת העובד הם משלושה 'כיסים'‪ :‬כיס‬ ‫המעסיק לטובת חסכון פנסיוני; כיס העובד לטובת חסכון פנסיוני וכיס המעסיק לטובת פיצויים ‪ -‬הכל‬ ‫לפי האחוזים המפורטים בסעיף ‪ 6‬בצו‪.‬‬ ‫במקרה של זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל – העובד יקבל אליו )בכפוף להוראות הצו( את כל‬ ‫הכספים שהופרשו ללא יוצא מהכלל )לרבות הכספים שהופרשו מכיס המעסיק לטובת פיצויים(‪.‬‬ ‫במקרה של זכאות לפיצויי פיטורים וגם זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל ‪ -‬מכלל הכספים להם‬ ‫זכאי העובד כפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים יש לנכות את הכספים שהופרשו כפיצויי‬ ‫פיטורים לפי צו ההרחבה‪ ,‬ואשר ייפדו ע"י העובד לפי צו זה‪.‬‬ ‫כל הכספים בחשבון הפיקדון הנ"ל‪ ,‬מופקדים לטובת העובד והמעסיק אינו יכול למשוך אותם חזרה‪,‬‬ ‫אלא בכפוף להוראת צו ההרחבה‪.‬‬ ‫אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו‪/‬או‬ ‫תחליף לייעוץ משפטי‪.‬‬ ‫תקציר פסיקה חדשה‬ ‫מידת ההתערבות של מעסיק בהתארגנות עובדים‬ ‫בג"ץ ‪ 4179/13‬לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' )טרם‬ ‫פורסם(‪ .‬ניתן ביום ‪ ,7.7.2014‬בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‪ ,‬ע"י כבוד‬ ‫השופט אליקים רובינשטיין‬ ‫בג"ץ קיבל את קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה לפיה הבעת עמדה על ידי המעסיק או מטעמו‬ ‫בנוגע להתארגנות עובדים או להשלכותיה‪ ,‬מהוה הפעלת לחץ והשפעה בלתי הוגנים על העובדים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬אין בחזקה זו כדי לשלול את חופש הביטוי והקניין של המעסיק בהתנהלותו השוטפת במקום‬ ‫העבודה‪ .‬במסגרת ניהול מקום העבודה‪ ,‬רשאי המעסיק להמשיך בפעילותו בהתאם לצרכי העבודה‪,‬‬ ‫כפי שנהג קודם לכן‪ .‬כך למשל‪ ,‬בידי המעסיק לקיים מפגשים או שיחות עם העובדים‪ ,‬ובלבד‬ ‫שבהתנהלותו אין זיקה להתארגנות ואין השפעה עליה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בית הדין הבחין כאמור בין תקופת‬ ‫ההתארגנות הראשונית‪ ,‬לתקופה שבה התארגנות העובדים ניצבת על רגליה‪ ,‬ומאזן הכוחות משתנה‪.‬‬ ‫פיטורי עובד באמצעות ‪ S.M.S‬זיכתה את העובד בפיצוי של ‪ 10,000‬ש"ח‬ ‫סע"ש ‪ 1520-01-13‬גדעון שמעוני נ' מ‪ .‬אגם בניה בע"מ )טרם פורסם(‪ .‬ניתן ביום ‪,9.5.2014‬‬ ‫בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬ע"י כבוד השופטת חופית גרשון יזרעאלי‬ ‫עובד הועסק כמנהל באתר בנייה במשך חודש וחצי‪ ,‬עד לסיום העסקתו‪ .‬הצדדים היו חלוקים בנוגע‬ ‫לשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד‪ ,‬האם החוזה היה לתקופה קצובה וכן האם העובד פוטר ולכן‬ ‫זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת‪ ,‬פדיון חופשה ופיטורים שלא כדין‪ .‬בית הדין קבע‪ ,‬כי מרבית‬ ‫הסממנים במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך קביעת קיום יחסי עובד מעביד מתקיימים בעניין הנדון‬ ‫ואין לייחס משקל לסממן הטכני של אופן תשלום השכר‪ ,‬דיווח לרשויות המס ותקופת ההתקשרות‬ ‫הקצרה‪ .‬טענתו של העובד בדבר חוזה לתקופה קצובה‪ ,‬נדחתה‪ ,‬היות והחוזה הכיל הוראה שמאפשרת‬ ‫לסיימו בטרם סיומה של התקופה המוסכמת‪ .‬תביעתו של העובד לפדיון חופשה התקבלה היות‬ ‫והמעסיק לא הציג פנקס חופשה‪ .‬עוד נקבע‪ ,‬כי כפי שעלה מקריאת המסרונים העובד הוא זה שפוטר‬ ‫בהליך לא תקין מבלי שבוצע לו שימוע ולכן בנסיבות אלה זכאי לתשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת‬ ‫ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין‪.‬‬ ‫תקצירי פסקי הדין מאת‪:‬‬ ‫עו"ד נטע סלע ועו"ד דנה פרייס‬ ‫נמצא באתר "כל עובד"‪ ,‬באינטרנט ‪www.koloved.net -‬‬ ‫עורכת‪ :‬עו"ד הלית כהן‪-‬רזניצקי‬ ‫ביצוע גרפי‪ :‬אולגה פאי‬ ‫המידע ניתן כמידע כללי למנויי "כל עובד"‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לחברת חשבים ה‪.‬פ‪.‬ס מידע עסקי בע"מ מקבוצת קו‪-‬מנחה ‪ -‬אין להעתיק או לצלם חומר כלשהו ממבזק זה בכל דרך או‬ ‫שיטה‪ ,‬בדפוס‪ ,‬בצילום‪ ,‬בהעתקה‪ ,‬בהקלטה וכו'‪ ,‬ללא קבלת אישור בכתב מהמחברים‪.‬‬ ‫"חשבים" בע"מ‪ ,‬יד חרוצים ‪ ,12‬תל אביב ‪ ,67778‬טל' ‪ ,03 - 5680888‬פקס' ‪ 03 - 5680899‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪http:\\www.koloved.net‬‬ ‫סוף‬