נמננתצמנתצממממממממממממממממממ

‫‪ 2‬באוגוסט ‪2015‬‬
‫‪\M:\DATADOC‬מידעבודה\‪AV-14082015.DOC‬‬
‫פסיקה‬
‫השבת כספים על ידי עובד למעבידו עבור קורס‬
‫(סע"ש ‪ ,) 13210-02/10‬דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נגד יניב שמעון ברכה‪ 2 ,‬ביולי ‪2014‬‬
‫העובדות‬
‫יניב ביקש להתקבל לעבודה ב"דן" בתור נהג אוטובוס‪ .‬מאחר שלא היה לו רישיון לנהיגת אוטובוס‪ ,‬הוא‬
‫השתתף בקורס נהיגה מעשית באוטובוס בבית‪-‬הספר לנהיגה המופעל על‪-‬ידי דן‪ .‬הקורס מומן על‪-‬ידי‬
‫המעסיקה‪ .‬יניב חתם על כתב התחייבות‪ ,‬לפיו הוא מתחייב לעבוד במשך תקופה של ‪ 24‬חודשים‪ ,‬החל מיום‬
‫קבלת רישיון הנהיגה‪ .‬נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באותו כתב התחייבות‪ ,‬כי אם לא יעבוד את מלוא התקופה של ‪24‬‬
‫חודשים הנ"ל יחזיר למעסיקה את החלק היחסי של סכום הוצאות הקורס‪ ,‬עפ"י המפורט במסמך‪ .‬הקורס נמשך‬
‫כחודש וחצי‪ ,‬מספר שעות ביום‪ 4 - 3 ,‬ימים בשבוע‪ .‬בגין תקופה זו לא קיבל יניב שכר‪ .‬לאחר סיום הקורס‬
‫שובץ יניב לעבודה במשמרות של ‪ 9 - 8‬שעות כל אחת כאשר‪ ,‬לטענתו‪ ,‬כמעט שלא היו הפסקות בין נסיעה‬
‫לנסיעה‪ .‬לאחר שפנה לסדרן התחנה ולמנהל המסוף בענין זה‪ ,‬הופתע לגלות בסידור העבודה‪ ,‬שהמשמרות שלו‬
‫פוצלו והוא שובץ למשמרות בנות ‪ 4‬שעות וביניהן מנוחה של ‪ 4‬שעות (הפסקה שבגינה לא היה זכאי לשכר)‪.‬‬
‫יניב פנה להנהלת דן‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬לבסוף סיים את עבודתו בדן ונדרש לשלם עבור קורס הנהיגה שבו‬
‫השתתף‪ .‬הוא סירב‪ .‬דן תובעת מיניב את החזר הוצאות הקורס‪ ,‬ואילו יניב הגיש תביעה שכנגד לתשלום‬
‫סכומים שונים מאת המעסיקה‪.‬‬
‫פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה‬
‫בית‪ -‬הדין קבע‪ ,‬כי יניב הוא זה שהתפטר‪ ,‬מכיוון שלא היה מרוצה מתנאי עבודתו הקשים‪ :‬היעדר הפסקות‬
‫ולאחר‪-‬מכן מהסידור החדש‪ ,‬שבו נאלץ לשהות בהפסקה של ‪ 4‬שעות‪ ,‬שעבורן לא קיבל שכר‪ .‬יניב ראה‬
‫בנסיבות אלה נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשאלת השאלה האם יש לחייב את‬
‫יניב בהחזר תשלום עבור הקורס‪ ,‬שאליו נשלח במסגרת עבודתו‪ .‬בעיקרון‪ ,‬יש להבחין בין קורס שמשמש את‬
‫העובד גם לאחר סיום העבודה אצל אותו מעסיק לבין הכשרה ששמישה רק באותו מקום עבודה‪ .‬במקרה‬
‫הנדון כאן‪ ,‬מדובר בהכשרה כללית ‪ -‬רישיון לנהיגה באוטובוס‪ ,‬שעשוי לשמש את יניב בחיי העבודה‪ ,‬לאו‬
‫דווקא אצל המעסיקה‪ .‬לכן‪ ,‬ההתחייבות‪ ,‬שנטל על עצמו יניב הינה כדין‪ .‬ההתחייבות גם סבירה מבחינת‬
‫העלות הנקובה של הקורס‪.‬‬
‫יניב עבד פחות מחודשיים‪ .‬הוא עזב את מקום העבודה בשל נסיבות‪ ,‬שיש בהן הרעה בתנאי העבודה‪ ,‬מאחר‬
‫ששובץ במשמרות בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ולכן היה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים לפי‬
‫סעיף ‪ 11‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬אילו היה עובד את התקופה המזכה בפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬אין זה מוצדק לחייב את יניב בתשלום עבור הקורס‪ .‬לפיכך‪ ,‬דין תביעת המעסיקה ‪ -‬להידחות‪.‬‬
‫יניב‪ ,‬בתביעה שכנגד‪ ,‬תבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שכר עבודה בגין התקופה של כחודש וחצי‪ ,‬בה נמשך הקורס‪ .‬בהתאם‬
‫לראיות שהובאו בפני בית‪-‬הדין‪ ,‬מדובר במספר שעות ביום‪ ,‬כשלוש‪-‬ארבע פעמים בשבוע‪ .‬לא נטען ולא הוכח‬
‫שנמנע מיניב לעבוד בעבודה אחרת במהלך הקורס ולא הוכח‪ ,‬כי היתה דרישה שבתקופת הקורס המשתתף‬
‫"יעמוד לרשות העבודה"‪ .‬הקורס עצמו ‪ ,‬כאמור‪ ,‬הכשרה כללית ‪ -‬לנהיגה על אוטובוס‪ ,‬ולא רק למקום העבודה‬
‫המיועד ‪ -‬בחברת דן‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אין לראות בתקופת הקורס "תקופת עבודה" המזכה את יניב בתשלום שכר עבודה בגינה‪.‬‬