פסק דין
בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: בפני תובע כב' השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד עמנואל הררי ,ת"ז 002833663 נגד נתבעים .1תמיר ברקין ,ת"ז 054940697 .2לימור ברקין ,ת"ז 059292920 פסק דין רקע לפניי תביעה לפסק דין הצהרתי ומתן חשבונות. במרכזה של תובענה זו עומד הסכם מכר שנערך ונחתם ביום ,14.06.2011לפיו מכר התובע ,מר הררי עמנואל (להלן" :התובע" או "המוכר") את זכויותיו במשק חקלאי הנמצא במושב בלפוריה, לנתבעים 1ו( 2 -להלן" :הנתבעים" או "הקונים"). הסכם המכר הכיל בתוכו תנאי מתלה ,לפיו על הנתבעים להתקבל כחברים באגודה השיתופית ,על מנת שההתקשרות החוזית בין הצדדים תשתכלל לכדי הסכם מחייב .ואכן ,תנאי זה התקיים והנתבעים התקבלו כחברים באגודה ביום .11.07.2011 ברקע לתביעה עומדת דרישתם של הנתבעים המופנית למושב להעביר לידיהם את כל הכספים אשר "שולמו/חוייבו בפועל" בכרטיס הנהלת החשבונות של המשק החל מיום ,11.07.2011שהוא כאמור מועד קבלת הנתבעים כחברים באגודה השיתופית. התובע התנגד לבקשה זו וטען ,כי לאור האמור בהסכם המכר ,הוא לבדו זכאי לכל הכנסה או תקבול שנתקבלו באגודה בגין המשק החקלאי ובלבד "שזכאותו להם נולדה" לפני 11.07.2011וזאת ללא קשר למועד רישומם בכרטיס הנה"ח של המשק. לאור מחלוקת זו ,הוגשה התביעה שבפניי ובמסגרתה עותר התובע לקבלת הסעדים הבאים: 1מתוך 33 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: .1סעד המופנה לנתבעת 3והמורה לה לתת פירוט מלא של כרטיס המשק המנוהל על ידה ,החל 1 מתחילת שנת 2011ועד למועד מתן הפירוט המבוקש .הפירוט יכלול את מספר הפקודה בהנה"ח ,תאריך הערך של החיוב או הזיכוי ,תאריך הקלדת הפקודה ,הסכומים של כל חיוב או זיכוי ,ופירוט מקור הזכות או החובה ,ותאריך היווצרותו ,וכן תעביר לתובע את מאזן השנים 2010ו( 2011 -להלן" :הסעד למתן חשבונות"). 2 3 4 5 .2סעד למתן פסק דין הצהרתי ,הקובע כי כל הזכויות והחובות הנובעים מפעילות התובע 6 7 ומשקו ,לפני יום ה ,11.7.11 -שייכים לתובע ,ללא קשר למועד בו נתקבלו ,או זוכו בחשבונו, אצל הנתבעת ( 3להלן" :הסעד ההצהרתי"). 8 9 .3לכספים המגיעים לתובע יתווספו הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק ,מהיום בו נרשמו בכרטיס המשק -ועד ליום תשלומם בפועל (להלן" :ההצמדה"). התביעה במקור הוגשה כנגד מושב בלפוריה ,שהוא מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ המוגדר כאגודה שיתופית חקלאית ובו מצוי המשק מושא התובענה (להלן" :המושב" או "האגודה"). טרם הגשת כתבי תשובה מטעם הקונים והמושב ,כשהתיק היה עוד בראשיתו ,הגיש המושב ביום 16.10.12בקשה למתן הוראות ובגדרה עתר לקבלת הנחיות מביהמ"ש אודות הכספים שהוא מחזיק בידיו בכרטיס הנחלה נשוא הסכם המכר ,ובכלל זה להורות על הפקדת הכספים בקופת ביהמ"ש. בקשה זו הועברה לקבלת תגובתם של הצדדים ,בהתאם להחלטתי ,אליה אדרש בהמשך לאור טענת הקונים לקיומה של הרחבת חזית אסורה ,כי לקראת סיום ההליך עתר התובע לסעד כספי שלא אוזכר כלל בתובענה המקורית ,כפי שהוגשה בתחילתו של ההליך. כתב התשובה מטעם הקונים הוגש ביום 4.11.12וכתב התשובה של המושב הוגש ביום 31.12.12 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 ואליו צירף האחרון מסמכים רבים ,לרבות צילום כרטיס הנהלת חשבונות של התובע ,כרטיס מיוחד שנפתח לכל אחד מחברי האגודה עקב רכישת זכויות הבעלות בנחלותיהם של חברי האגודה מקרן היסוד בשנת 2009ודוחות כספיים של המושב לשנים .2010-2011 26 27 28 29 30 31 32 33 34 של .₪ 220,852אף ב"כ הקונים הגיש הודעה ובה מסר הסכמתו לבקשת האגודה להפקדת הכספים בקופת ביהמ"ש ומחיקתה מן ההליך. 35 36 בהמשך ,הגיש ב"כ התובע הודעה לביהמ"ש ובה הודיע על הסכמתו למחיקת התביעה נגד הנתבעת ,3 ללא פסיקת הוצאות למי מן הצדדים ,לאחר שיפקיד המושב את כל הכספים המגיעים ממנו בצירוף ריבית מיום שהגיעו הכספים ועד ליום הפקדתם בקופת ביהמ"ש ,בשיעור הריבית עליו הודיעה הנתבעת .3בהתאם להודעה זו ,הוריתי ביום 4.4.13על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת ,3והאחרונה הפקידה בקופת בית המשפט את הכספים שנצברו אצלה עבור המשק נשוא התביעה העומדים ע"ס 2מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: ביום , 4.6.13בטרם החלה שמיעת הראיות בתיק דנן ,הגיעו הצדדים להסדר דיוני נוסף ,לפיו וויתרו בעלי הדין על חקירת המצהירים מטעמם והוסכם ,כי יוזמנו מזכיר ומנהלת החשבונות של המושב לצורך הגשת חשבונות מושב בלפוריה ומתן הסבר אודות הכרטיסיות של הצדדים .עוד הוסכם ,כי הנתבעים יהיו רשאים להזמין ,בנוסף לעדים הללו ,את רו"ח המפקח על חשבונות המושב (להלן: "ההסדר הדיוני") .בפועל ,נשמעו עדויות מזכיר ומנהלת החשבונות של המושב בלבד .הנתבעים לא 1 2 3 4 5 הביאו עדים נוספים ובקשתם להזמין עדים שלא אוזכרו בהסדר הדיוני ,נדחתה על ידי. 6 7 8 9 10 על יסוד האמור עד כה ונוכח ההסכמות הדיוניות שהושגו בין הצדדים כמפורט לעיל ,התייתר הדיון בטענות התובע המופנות כלפי המושב לאחר שהמסמכים אליהם מתייחס הסעד למתן חשבונות הוגשו לתיק .משכך ,המחלוקת הצטמצמה לשאלה ,האם יש מקום להעניק לתובע את הסעד ההצהרתי המבוקש בגדר המרצת הפתיחה והאם לאחר שהופקדו הכספים בקופת ביהמ"ש, בהסכמת כל הצדדים ,יש לראות בדרישה למתן סעד כספי ,כהרחבת חזית אסורה ,כטענת הנתבעים. 11 12 13 14 15 ההסכם ,הועברה הבעלות במשק החקלאי מידיו של התובע ,לידיהם של הנתבעים ,אשר שילמו את התמורה על פי ההסכם וקיבלו את אישור של המושב לצירופם כחברי האגודה ,ובכך התקיים התנאי המתלה שנקבע בהסכם המתנה את תוקפו של ההסכם בקבלת אישור האגודה להכרה בקונים כחברים ,כמקובל בהסכמים מסוג זה (להלן" :התנאי המתלה"). 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 שהוכנה ע"י המושב (ת )3/והמפרטת את הסכומים שהוקלדו לחשבון המשק לאחר קבלת הנתבעים כחברים באגודה ביום .11.07.2011 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 מתאריך ,11.7.11הם זכאים לכל תקבול הנרשם בכרטיס המשק ממועד זה ואילך ,מאחר ותקבול זה שייך להם ,לטענתם ,גם אם הזכות לו צמחה והושלמה לפני המועד האמור. 36 37 כאמור ,התובע מכר לנתבעים משק חקלאי שנמצא בתחום מושב בלפוריה ותנאי המכר הוסדרו על ידי הצדדים בהסכם בכתב ביניהם מיום ( 14.6.11להלן" :ההסכם" או "הסכם המכר") .לפי כפי שהובא לעיל ,בין הצדדים התעוררה מחלוקת הנוגעת להתחשבנות מאוחרת ביניהם מכוח ההסכם ואשר נבעה ממתן פרשנות שונה לפרק המכונה 'שונות' בהסכם .פרק זה עוסק בזכאות להכנסות ותקבולים בגין יבולים שגודלו ונקצרו עד למועד התקיימות התנאי המתלה וכן הזכאות לכל הכנסה ,תשלום ,תקבול או חלוקת רווחים הנובעים מהחברות באגודה .בהקשר זה ,נחלקו הצדדים ביניהם באשר למשמעות המושגים "תאריך ערך" ו" -תאריך הקלדה" המופיעים בטבלה מכאן ,נעבור לסקירת טענות הצדדים וגדרי המחלוקות ביניהם. עיקר טענות התובע בהסתמך על פרשנותו להוראות ההסכם בכלל ולפרק המכונה "שונות" בפרט ,עותר התובע להכרה בזכאותו לכל הכנסה ,תקבול ותשלום שנוצרו לפני יום ,11.7.11ללא כל קשר לתאריך רישומם או הקלדתם בכרטסת של המשק ,וזאת בניגוד לטענת הנתבעים ,כי מיום קבלתם כחברים באגודה ,קרי 3מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: התובע טוען ,כי עפ"י הוראות סעיפים 12.2 - 12.1להסכם ,כל הכנסה ,תקבול ,תשלום או חלוקת רווחים הנובעים מיבולים שגודלו ונקצרו והנובעים מחברות התובע באגודה ,גם אם יגיעו במועד המאוחר מן המועד של קבלת הנתבעים כחברים באגודה וגם אם התשלום ו/או הזיכוי בכרטיס יתבצע במהלך שנת 2011או לאחריה ,ללא קשר למסירת החזקה במשק לנתבעים ו/או למועד פקיעת חברות התובע באגודה ,שייכים כולם לתובע ולו בלבד .לטענתו ,דברים אלה נוסחו בכתב ,בהסכם 1 2 3 4 5 עליו חתומים הצדדים ,במפורש ,במסגרת האמור בסעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם ביניהם. ברוח דומה ,הוסכם בין הצדדים ,במסגרת סעיף 12.3להסכם ,כי האמור בסעיף זה מקנה לנתבעים החל ממועד קבלתם לחברות במושב ,זכאות "לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה" ,כלומר הם 6 7 8 9 זכאים אך ורק לזכויות הנוצרות והנובעות מחברותם באגודה .משכך ,הנתבעים אינם זכאים ,כך נטען ,לכל תקבול ותשלום שהזכות לו התגבשה לפני היותם חברי אגודה ,היינו לפני יום ,11.7.11 זכות שנוצרה בזמן חברותו של התובע באגודה .לשיטת התובע ,יש לדחות את ניסיון הנתבעים להסתמך על האמור בסעיף 12.3להסכם ,כיוון שאין בסעיף זה כדי להעניק לנתבעים זכות לקבלת הזכויות שנוצרו לפני תאריך ,11.7.11שכן סעיף זה פותח במילים "מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור 10 11 12 13 14 בסעיפים 12.1ו 12.2 -לעיל" .מכאן ,יש לאמור בסעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם קיום ומשמעות נפרדים ועצמאיים .לטענת התובע ,כל שאמור בסעיף 12.3להסכם הוא ,כי החל מיום קיום התנאי המתלה ,קרי קבלת הנתבעים כחברים באגודה ביום ,11.7.11זכאים האחרונים לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה ,ואין כל מקום לפרשנות הנתבעים ,לפיה הם זכאים לסכומים שנוצרו לפני מועד זה ,קרי המועד בו היה התובע חבר באגודה .גם הסיפא של סעיף 12.3להסכם אינה מסייעת לפרשנות הנתבעים ,שכן היא מקנה להם החל מיום 11.7.11רק את "כל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה לרבות הזכויות המפורטות בסעיף 12.1ו."12.2 - 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 של האחרון באגודה ,מוקנית מיום זה ואילך לנתבעים ,שכן זכויות אלו נוצרו וצמחו בזמן שהנתבעים הינם חברים באגודה. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 התובע גורס ,כי הפרשנות הנכונה להסכם היא ,שהחל מיום 11.7.11זכויות שנוצרו וצמחו בזמן חברותם של הנתבעים במשק ,אותן זכויות שהוקנו לפני תאריך זה לתובע ,הואיל ונוצרו מחברותו תימוכין לפרשנות זו ,מוצא התובע גם בהוראת סעיף 5להסכם הקובע חד משמעית ,כי יתאפשר לנתבעים בכפוף לקבלתם כחברים באגודה ולתשלום התמורה המוסכמת בגין רכישת המשק ,לעבד את המשק ולהיות זכאים לכל הזכויות ,ההכנסות ,החיובים והחובות מהמשק הנמכר ו/או כל הזכויות ,ההכנסות ,החיובים וההוצאות הנובעים מחברותם באגודה במקומו של המוכר .בהתאם לאותו עקרון ,ניסחו הצדדים הוראות נוספות בהסכם כמו סעיפים 7.5ו 10 -להסכם העוסקים בחיובים ,אגרות מסים ותשלומים לרשויות. 34 4מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: לטענת התובע ,הנתבעים עשו שימוש במונח חדש שלא אוזכר כלל בהסכם בדבר "חיוב בפועל", כאשר בעדויות שנשמעו במעמד הדיון הובררו המושגים "תאריך ערך" ו" -תאריך הקלדה" והאבחנה ביניהם שהיא מבטאת ,הלכה למעשה ,את המחלוקת בין הצדדים .עדויות אלו של מזכיר ומנהלת החשבונות של המושב ,מחזקות את הפרשנות לה טוען התובע .לפי פרשנות זו ,המושג "תאריך ערך" משמעותו התאריך או המועד שממנו מזוכה החשבון ,בעוד שהמונח "תאריך הקלדה" משמעותו 1 2 3 4 5 היום שבו מוקלדת הפעולה ,פיזית ,לחשבון החבר באגודה. התובע מוסיף וטוען ,כי העיקרון של שיוך הזכויות והחיובים בהתאם למועד קבלת הנתבעים לחברות באגודה ,מודגם היטב בדברי מזכיר המושב ,אשר במהלך עדותו ביאר את ההבדל בין המונח 6 7 8 9 'תאריך ערך' ובין 'תאריך הקלדה' .לפי עדות המזכיר ,קיימת חשיבות לתאריך הערך של הפעולה ולא לתאריך ההקלדה .לגרסת התובע ,העיקרון לפיו כל אחד זכאי לפעולות המתייחסות לזמן חברותו באגודה ,ללא קשר לתאריך ההקלדה של הפעולה בחשבון החבר ,הינו העיקרון המיושם, הלכה למעשה ,ע"י המושב ובדומה למוסכם בין הצדדים .לפי עקרון זה ,שיוך הכספים בכרטיס החבר ע"י האגודה נעשה עפ"י זכאות לפי יום ערך ולא לפי יום ההקלדה .העיקרון האמור עמד לנגד 10 11 12 13 14 עיניהם של הצדדים במעמד ניסוחו של ההסכם ,מאחר שהיה ברור לשניהם כי מועד קבלת הקונים לחברות במושב אין בו כדי לסיים את ההתחשבנות של המושב עם התובע ,והדבר הביא את הצדדים להסדיר מראש את העיקרון שינחה אותם בחלוקת הכספים. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 בכספים אלה ,ואם הם מועברים לחברים מחליטה ההנהלה מהו יום הערך שיינתן לתשלום ומיום זה מחושבת הריבית על הסכום; השלב השלישי הוא הליך ההקלדה או הרישום ,ולפיו בקצב התלוי בכוח האדם בהנה"ח ,לפעמים מספר חודשים אחרי מתן ההוראה ,מוקלדת הפקודה לחשבון החבר. תאריכי הערך ,נקבעים על פי הנחיות והחלטות המתקבלות ע"י הנהלת האגודה ,כאשר הכספים שבין יום הערך לבין יום ההקלדה נמצאים בצנרת ,קרי הזכות לכספים קיימת אך ממתינה להיות מוקלדת בכרטיס החבר. התובע טוען ,כי הנתבעים הצהירו בסעיף 4להסכם ,כי בדקו את זכויותיו של המוכר באגודה. דרישתם לקבלת הכספים המגיעים לתובע עומדת בניגוד מוחלט להצהרתם זו עפ"י ההסכם .אם 25 26 27 28 29 30 31 32 33 חפצו הנתבעים לסתור את עדויות המזכיר ומנהלת החשבונות של האגודה בכל הנוגע לזכויות התובע ,היה עליהם לזמן עדים מהאגודה שיתמכו בגרסתם .משלא עשו כן ,אין הם מורשים לטעון 34 35 ב"כ התובע התייחס בסיכומיו לעדויות של מזכיר ומנהלת החשבונות של האגודה שנשמעו בתיק. עדויות אלה הבהירו את משמעות המושגים "תאריך ערך" ו" -תאריך הקלדה" הנוגעים לכספים המגיעים לאגודה ושיש להם השלכה על אופן חלוקת הכספים לפי עמדת המושב .מהעדויות נלמד ,כי תאריך הערך הינו המשמעותי בעוד שיום הקלדה הינו טכני ושרירותי .בעדותם ,הבהירו המזכיר ומנהלת החשבונות של האגודה את ההתנהלות הכספית של המושב ,ולפיה בשלב הראשון ,כספים מגיעים לאגודה בתאריך מסוים; בשלב השני ההנהלה לאחר זמן מקבלת החלטה כיצד לנהוג 5מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: לפירוש המנוגד לעמדה שהביעו האורגנים של אגודה בעניין זה .עוד נטען ,כי אם בדקו הנתבעים מראש את זכויות התובע באגודה ,היה עליהם לדעת מראש כי ישנם תקבולים בצנרת ותקבולים עתידיים וכל אלה עוד יגיעו ויוקלדו בכרטסת המשק .לשיטת התובע ,גם תקבולים אלה מגיעים לו, אף אם יתקבלו במועד המאוחר למועד הצטרפותם של הנתבעים כחברים באגודה ,מכיוון שכספים אלה נובעים מפעילותו של התובע במשק בזמנים שקדמו לכריתת ההסכם כאשר עוד היה בעל 1 2 3 4 5 הזכויות במשק. 6 7 8 9 10 התובע גורס ,כי עמדת הנתבעים ,לפיה אין לו זכות לכספים שהתקבלו באגודה הרבה לפני שהנתבעים הפכו לחברי אגודה ואשר נוצרו מפעילות במשק בזמן חברותו של התובע באגודה ,רק משום שאלה הוקלדו פורמאלית בחשבון החבר לאחר שהתקבלו הנתבעים כחברים באגודה ,נוגדת את תכלית ההסכם ומנוגדת לכללי הצדק הטבעי .עמדה זו אף מהווה ,לשיטתו ,עשיית עושר ולא במשפט וניסיון לגזול את התובע מפרי עמלו ועשייתו בתקופה שהמשק היה שלו. 11 12 13 14 15 בתוספת ריבית עד ליום ההפקדה בביהמ"ש ,ובסה"כ .₪ 206,780 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 באשר לשיעור הסכומים המגיעים לתובע ,נטען כי מעדות מנהלת החשבונות של האגודה עולה ,כי הכספים להם זכאי התובע עד לכרטסת שנת 2012נכון לשנת ,2013עומדים ע"ס של ,₪ 202,646 עיקר טענות הנתבעים כטענה מקדמית ,התנגדו הנתבעים בסיכומיהם לכל 'הרחבת חזית' בסיכומי התובע ,שכן התובענה אינה תביעה כספית ולא מפורטים בה סכומים כלשהם .מדובר בתובענה על דרך המרצת פתיחה שהסעד המבוקש בה הינו סעד הצהרתי בדבר פרשנות ההסכם ומשכך ,ככל שתתקבל תובענה זו ,אין בכך כדי להכריע בסכום לו יהיה זכאי התובע ,להבדיל מההיעתרות לסעד ההצהרתי שהוא טוען לו. פרשנות הנתבעים ביחס להוראות ההסכם שונה מזו של התובע ,לרבות פרק "שונות" ,ומבקשת לשלול את הזכאות לכספים להם טוען התובע והעברתם דווקא לידיהם של הנתבעים .לשיטתם, בניגוד להוראות המפורשות והברורות של הסכם המכר ,ובסתירה לחיקוקים רלוונטיים ,התובע מבקש להוציא חלקים מהממכר ,למרות שקיבל תמורתם במלואה מהנתבעים ,וליטול אותם לידיו שלא כדין ,בנוסף לתמורה שכבר קיבל מהנתבעים בגין הממכר בכללותו ע"ס 3מיליון ו 750 -אלף שקלים ,אשר שולמו לו זה מכבר. 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 ישירה בין החבר לנכסי האגודה ופעילותה העסקית שלה משום ,שלשיטת הנתבעים ,נכסי האגודה ונכסי החבר אינם אחד ,כפי שמנסה התובע לטעון. 36 37 הנתבעים גורסים ,כי אין לתובע כל זכות בחלוקת רווחי האגודה ,ככל שהם בוצעו לאחר שפקעה חברותו באגודה ולאחר שהנתבעים התקבלו במקומו כחברי אגודה .עמדתו של התובע ,לפיה לחבר האגודה יש זכות ישירה בנכסיה ,הכנסותיה ורווחיה של האגודה משוללת כל יסוד ואין לה כל אחיזה בפסיקה והיא אף סותרת את הוראות הסכם המכר והדין שאינם מאפשרים יצירת זיקה 6מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: הנתבעים טוענים ,כי המצב המשפטי אינו מתיישב עם עמדת התובע ,באשר האגודה כמו כל תאגיד, כהגדרתו בסעיף 3לחוק הפרשנות ,היא ישות משפטית עצמאית ונפרדת מחבריה ,ולכן אין לחבריה כל זכות בנכסיה או ברווחיה .לטענתם ,הזכויות באגודה הן נכס נלווה ובלתי נפרד מהמשק ומכירת נחלה כוללת הן את הזכויות במשק והן את הזכויות באגודה ,ואולם אין לערוך ערבוביה ביניהם. חברותו של החבר באגודה מקנה לו זכות להשתתף בחלוקת רווחים של האגודה ,אם וכאשר האגודה 1 2 3 4 5 מחלקת חלק מסוים מהרווחים הצבורים שלה עפ"י החלטה כדין של מוסדות האגודה ,ללא כל קשר למועד בו צמחו לאגודה ההכנסות או הרווחים הנצברים בקופת האגודה השיתופית .גם ההסכמה החוזית בין הצדדים הותוותה בהתאם לעיקרון המשפטי האמור ,ומורה באופן ברור ומפורש ,כי מי מהצדדים שיהיה חבר האגודה במועד שבו תבצע חיובים או חלוקת רווחים ,הוא שיהיה חייב או 6 7 8 9 זכאי להם לפי המקרה. 10 11 12 13 14 עדות לכך ניתן למצוא ,כך לטענת הנתבעים ,בשימוש שעשו הצדדים במונח "במקומו של המוכר" בסיפא של סעיף 5להסכם ואשר משמעותו היא ,שמיום קבלת הנתבעים לחברות באגודה הנתבעים יבואו בנעליו של התובע ,יקבלו לידיהם את כל מה שהיה מגיע לתובע מכוח חברותו באגודה אילולא מכר את הנחלה ,ויישאו בחיובים אשר היו חלים על התובע מכוח חברותו באגודה אלמלא מכר את הנחלה. תימוכין נוסף לעמדתם זו מוצאים הנתבעים בהגדרתה של אגודה שיתופית ,כאמור בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות) ,תשל"ו ,1976-כאישיות משפטית עצמאית ונפרדת מחבריה .בפרט מפנים הנתבעים לסעיף 21לפקודה והפרשנות שניתנה לו בפסיקה ,ולפיה זכויותיה וחובותיה של אגודה שיתופית נבדלים מזכויותיהם וחובותיהם של חבריה. מכוח עקרון הישות המשפטית הנפרדת והעצמאית של האגודה השיתופית ,רווחיה של האגודה שייכים לה בלבד ,ולחבריה אין כל זכות בהם .בהקשר זה ,מפנים הנתבעים להוראות סעיפים 39ו- 40לפקודה המורים ,כי חלוקת הרווחים הינו עניין המסור לאגודה השיתופית ,היא זו שמחליטה אם לחלק רווחיה הצבורים בין חבריה ובאיזה אופן ,כאשר מי שאינו חבר באגודה או מי שפקעה חברותו באגודה ,אינו זכאי להשתתף בחלוקת רווחים אלה ,ומכל מקום רווחים שנצברו באגודה משנים חולפות אינם מחולקים דווקא בשנה שבה נצברו ולעיתים קרובות הם מחולקים בשנים מאוחרות יותר .כללים אלה מעידים ,לשיטת הנתבעים ,על קיומה של הפרדה ברורה בין האגודה לחבריה ואינם מכירים במושג 'כספים בצנרת' בו עשה התובע שימוש בסיכומיו ושאין לו כל אזכור בדין או בהסכם המכר .לטענתם ,ישנם רק שני מצבים והם 'כספים שהם כספי אגודה' ו' -כספים שחולקו ע"י האגודה לחבריה' .משכך ,כספים שעדיין לא חולקו ע"י האגודה לחבריה הם כספי האגודה ולחבר אין בהם כל חלק. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 7מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: לשיטת הנתבעים ,לפני שהאגודה מחלקת את רווחיה הצבורים ,הרווחים הללו הם של האגודה ואין לחבר כל זכות בהם .ואולם ,מרגע שמחליטה האגודה לחלק את הרווח הצבור עפ"י החלטה של ועד ההנהלה לכל מי שהינו חבר במועד החלוקה ,הרווח המחולק הופך לרכושו של החבר ולא של האגודה .מרגע שפקעה חברותו של התובע ,פקעה גם זכותו להשתתף בחלוקת רווחיה של האגודה ומרגע שהפכו הנתבעים לחברים באגודה במקומו של התובע קמה להם הזכות להשתתף בחלוקת 1 2 3 4 5 רווחי האגודה ,גם אם מקור הרווחים המחולקים הוא מעסקאות שנעשו בטרם פקעה חברותו של החבר .אין גם כל רלוונטיות למקור הכספים שנצברו בקופת האגודה ושיש לחלק בין חבריה .מכוח עקרו ן פרשני זה ,כל הכספים המפורטים בטבלה שהוכנה ע"י האגודה (ת )3/חולקו ע"י האגודה לחבריה לאחר שהנתבעים התקבלו כחברים באגודה ביום ,11.07.2011ולכן הנתבעים הם הזכאים 6 7 8 9 לכספים אלה ולא התובע שחדל מלהיות חבר באגודה במועד החלוקה. 10 11 12 13 14 לטענת הנתבעים ,פרשנות זו עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המכר שמתיישבות היטב עם הוראות הדין הרלוונטיות ,ולפיהן רווחי האגודה מחלוקים רק למי שהיה חבר ביום ביצוע החלוקה בפועל .הנתבעים סומכים את יתדותיהם על סעיפים 4.1 ,3.10 ,2.2.2ו 5 -להסכם המורות ,כי הסכם המכר הוא ללא שיור ,היינו ללא שהתובע מותיר בידו זכות כלשהיא ביחס לממכר ,קרי זכויות, הכנסות ורווחים הנובעים מהחברות באגודה ,מהיום שבו התקבלו הנתבעים לחברות באגודה ,כאשר 'רווחי האגודה' עוברים להיות כספים השייכים 'לחברי האגודה' מהרגע שבו ניתנת הוראה לזיכוי חשבונו של החבר הנעשה באמצעות 'רישום' הפעולה בהנהלת החשבונות של האגודה ,ועד לאותו רגע נחשבים כספים אלה ככספי האגודה ולא ככספים השייכים לחבריה .מהעדויות שנשמעו בתיק עלה, כי 'תאריך הערך' הוא שרירותי ונקבע רטרואקטיבית והרלוונטיות שלו היא אך לנושא חישוב הריבית. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 במועד שבו 'הזכאות להם נולדה' ,כפי שמנסה התובע לטעון בסיכומיו .לטענתם ,המועד הקובע הוא מועד החלוקה בפועל של רווחי האגודה ועד מועד זה אין לחברי האגודה כל זכות בהכנסותיה ורווחיה של האגודה .הנתבעים מבקשים לדחות את ניסיון התובע להציג את מועד ביצוע הפקודה או מועד זיכוי החשבון של החבר ,כטכני ,משום שטיעון זה אינו מתיישב עם עובדות המקרה שלפנינו. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 של התובע לסעיפי המשנה של סעיף 12להסכם .נטען ,כי סעיף 12להסכם המצוי בפרק 'שונות' עוסק 'בתקופת המעבר' שבין חתימת ההסכם לבין המועד בו יתקבלו בו הנתבעים כחברי האגודה בו זמנית 34 35 עוד טוענים הנתבעים ,כי נוסחו של סעיף 5להסכם המכר מלמד כי הזכויות וההכנסות הקשורות בנחלה החקלאית והנובעות מחברות באגודה אינן מותנות במועד שבו צמחו ההכנסות לאגודה או הנתבעים מוסיפים וטוענים ,היתלות התובע בהוראת סעיף 12להסכם אין בה כדי לסייע בידיו ,שכן אין לקרוא את הוראת סעיף זה במנותק מהוראות ההסכם בכללותו ,באשר לאורך כל הסכם קבעו הצדדים במפורש ובמספר הזדמנויות תנאים מפורשים באשר לזכאות של מי מהצדדים להשתתף בחלוקת רווחי האגודה ,לרבות בסעיפים 3 ,2ו 5-להסכם ונספח ג' להסכם ,הסותרים את הפרשנות 8מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: עם פקיעת חברותו של התובע באגודה ,כאשר מועד זה לא היה ידוע במועד החתימה על ההסכם ולא הייתה כל וודאות כי הוא יתרחש בפועל .לטענתם ,אין באמור בסעיף 12להסכם כדי לשנות או לגרוע מהוראותיהם המפורשות של סעיפים 2,3ו 5 -להסכם ,באשר הדברים היו תלויים ,מותנים וכפופים למתן אישור החברות על ידי האגודה לנתבעים .בסעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם נקבע ,כי כל ההכנסות ,הזכויות ,החיובים וההוצאות 'עד למועד קבלת הנתבעים לחברות באגודה' ישויכו לתובע 1 2 3 4 5 בלבד .סעיף 12.3להסכם מסדיר את הזכויות והחובות 'מיום קבלת הנתבעים לחברות' וקובע ,כי החל ממועד זה הנתבעים יהיו זכאים לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה ,לרבות הזכויות המצוינות בסעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם ,כל זאת מבלי לגרוע או לפגוע באמור בסעיפים אלה .מילים אחרות ,סעיף 12.3להסכם מאיין את הוראות סעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם החל ממועד התקיימות 6 7 8 9 התנאי המתלה ואילך .נטען כי השימוש במילים "מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים 12.1ו- 12.2לעיל "...בסעיף 12.3להסכם נועד להפריד בין שתי התקופות :הראשונה -עד ליום קבלת הנתבעים לחברות באגודה ,ולגביה כל הזכויות הנקובות בסעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם שייכים לתובע בלבד ; והשנייה -מיום קבלתם כחברים באגודה ולגביה כל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה ,לרבות אלו המנויות בסעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם ,שייכים לנתבעים .רוצה לומר ,מרגע 10 11 12 13 14 שחדל התובע מלהיות חבר באגודה אין לו יותר זכות באגודה והנתבעים באים בנעליו והם שזכאים לכל הזכויות שהוא היה זכאי להם כחבר אגודה ,במקומו של התובע. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 לנוכח כל אלה ,עתרו הנתבעים לדחיית התובענה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 הנתבעים טוענים ,כי על כוונת הצדדים ניתן ללמוד מהשינויים שעברו טיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים טרם החתימה על ההסכם הסופי ,במיוחד השינוי שנעשה בסעיף 12.3להסכם בהשוואה בין הגרסה הראשונית של ההסכם לבין הגרסה האחרונה שנחתמה ע"י בעלי הדין .עוד נטען כי ב"כ המוכר הוא שניסח את ההסכם ,ולכן ככל שמתעורר ספק באשר לפרשנות ההסכם ,וככל שהתובע מבקש לייחס פרשנות אחרת שאינה עולה מנוסח ההסכם ,מופעל נגדו הכלל הפרשני ולפיו כאשר הניסוח לוקה בחוסר בהירות ,הדבר פועל לרעת המנסח. טענות התובע בסיכומי התשובה בסיכומי התשובה טוען התובע ,כי יש לדחות את טענת הנתבעים להרחבת חזית ,באשר האחרונים מתעלמים מן ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים ,לפיו הופקדו הכספים שבמחלוקת בקופת בית המשפט לאחר שניתן ע"י האגודה פירוט לגבי הרכבם .משאין מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה הכספים המופקדים בקופת בית המשפט ,כל שנותר לדיון הוא סוגיית הזכאות לכספים אלה .טענת הנתבעים להרחבת חזית באה כדי לכפות הליך משפטי נוסף בין הצדדים בניגוד להסכמות ביניהם. 34 9מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: עוד טוען התובע ,כי הה נחה המשפטית שנטענה בסיכומי הנתבעים בדבר קיומה של הפרדה ברורה בין האגודה לחבריה ושיוך הכספים לאגודה ולאחר מכן לנתבעים מכוח חברותם באגודה ,נעדרת כל ביסוס בעדויות וב תשתית הראייתית שהונחה בתיק דנן .התובע הפנה להגדרת האגודה ,כפי שצוינה בכתב תשובתו של המושב ,ולפיה האגודה פועלת בשני כובעים וממלאת שני תפקידים האחד ניהול חשבונות כספיים של כל נחלה ונחלה עבור בעלי הנחלות והשני ניהול רכוש האגודה ,תוך שהדגיש כי 1 2 3 4 5 תובענה זו עוסקת בזכויותיו של התובע בנחלה ולא ברכוש האגודה ,מכאן התיזה שמעלים של הנתבעים בסיכומיהם אינה יכולה להתקבל בנסיבות העניין שלפנינו. 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 עד כאן סקירת טענות הצדדים. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתובים ושקלתי את טענות הצדדים ,הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה ולתת את הסעד ההצהרתי המבוקש ,ולהלן טעמיי לכך. מהות ההליך והטענה להרחבת חזית אסורה טרם הכניסה לעובי הקורה של טענות הצדדים לגופן ,יש להסיר מעל הדרך טענה מקדמית שהעלו הנתבעים בדבר הרחבת חזית אסורה בסיכומי התובע לעניין הסעד המבוקש. הלכה היא ,כי סעד הצהרתי מותנה בשיקול דעת בית המשפט ואין הוא ניתן כעניין שבשגרה .סעד הצהרתי יינתן רק כאשר הוכיח התובע ,כי בידו זכות שתינתן לו ההצהרה המבוקשת ,כי קיים מצב המצדיק את ההצהרה ,וכי מן הראוי לשריין ,באמצעות הסעד ההצהרתי ,את הזכות האמורה (ע"א 656/79גרינפלד נ' קירשן ,לו( .)316 ,309 )2בנוסף לנטל להוכיח את כל אלה ,הסעד המבוקש הוא סעד מן היושר ,סעד המצוי בשיקול דעתו של בית המשפט" .בית המשפט בהידרשו לתביעה כזו ,ייתן דעתו לנסיבות העניין כולן וישקול ,אם ראוי מבקש הסעד ,מבחינה עניינית ומעשית או מבחינת הדין 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 והצדק ,שהסעד אכן יינתן לו" .מתן הסעד מסור לשיקול דעתו של השופט" .הוא יעניקו ,אם אמנם סעד זה הוא הראוי ,ההולם והמועיל לנושא שבמחלוקת ,אך הוא לא יטה להעניקו -ואף יימנע מלעשות כן -אם יתברר לו ,שבנסיבות המקרה ,מבחינת היושר והצדק ,אין התובע ראוי לסעד זה. כך ,למשל ,אין להעניק סעד כזה למי שתביעתו נגועה באי-ניקיון כפיים" (ע"א 65/85עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה בע"מ ,פ"ד מ( ,29 ,)3עמודים .)49-50 27 28 29 30 31 32 33 34 35 למדד וריבית כחוק ,מהיום בו נרשמו בכרטיס המשק ועד ליום תשלומם בפועל .בסיכומיו ,עתר התובע לכך שביהמ"ש יקבע ,כי מתוך הסכומים שהפקיד המושב בקופת ביהמ"ש ,ישולמו לתובע סך 36 37 בגדר תובענה זו ,שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה ,ביקש התובע להצהיר כי כל הזכויות והחובות הנובעים מפעילות התובע ומשקו ,לפני ,11.07.2011שייכים לתובע ,ללא קשר למועד בו נתקבלו ,או זוכו בחשבונו ,אצל המושב .כן ביקש להצהיר ,כי לכספים המגיעים לתובע יתווספו הפרשי הצמדה 10מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: של ₪ 207,142בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ,מיום שהופקדו ועד לתשלומם לתובע .הנתבעים התנגדו בסיכומיהם לדרישת הסעד הכספי בטענה ,כי מדובר בהליך של המרצת פתיחה שהסעד המבוקש בו הוא הסעד ההצהרתי ,שאין הוא כולל בחובו סעד כספי ,ולפיכך מדובר לשיטתם בהרחבת חזית אסורה .מנגד ,טוען התובע כי משהופקד הכסף בקופת ביהמ"ש התייתר הצורך בניהול דיון כספי 'נוסף ונפרד' ,כאשר מחיקתו של המושב מהתביעה נעשתה בהסכמה מפורשת של 1 2 3 4 5 הנתבעים. 6 7 8 9 10 במחלוקת זו ,אני מקבלת את עמדת התובע ואנמק. לא בכדי ,כבר בפתח פסק דין זה עמדתי על השתלשלות הדברים בתיק וההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים .הסכמות אלו ,מלמדות על כך כי הנתבעים נתנו את הסכמתם המפורשת הן למחיקת התביעה נגד המושב והן להפקדת הכספים בקופת ביהמ"ש לפי רוח הדברים שעלו מהבקשה למתן הוראות ,קרי הכספים אשר אין מניעה להעברתם למי מהטוענים להם. 11 12 13 14 15 כיצד לנהוג בכספים אשר הצטברו לטובת הנחלה נשוא התביעה ,לרבות האפשרות להפקיד בקופת ביהמ"ש את כל הכספים המיועדים לחלוקה לבעלי הנחלה שרשומים בספריה עד למועד הגשת הבקשה .עוד ביקש המושב לקבל הוראות כיצד לנהוג בכספים אשר יזקפו לזכות הנחלה לאחר מועד הגשת הבקשה למתן הוראות ונתבקשה מחיקת המושב מהמרצת הפתיחה .בתגובתם ,הודיעו הנתבעים כי הם מסכימים לבקשת המושב על שני נדבכיה ,קרי הפקדת הכספים שבכרטיס הנחלה בקופת ביהמ"ש ומחיקתו של המושב כבעל דין מהמרצת הפתיחה. 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 אורה על מחיקת התובענה נגדו ללא צו להוצאות ועל הפקדת הכספים מושא הבקשה בקופת ביהמ"ש .בשום שלב ,לא נשמעה מפי הנתבעים טענה ,כי אין בהסכמה שנתנו להפקדת הכספים בקופת ביהמ"ש ,כדי להוות הסכמה להעברת הכספים לידי התובע במידה ויתקבל הסעד ההצהרתי במסגרת הליך זה (או לידיהם ככל שתדחה התובענה נגדם) .התנגדות שכזו לא הועלתה מפורשות גם לאחר הגשת הודעת התובע מיום 20.3.13ומתן פס"ד חלקי ביום 4.4.13המורה על מחיקת המושב. נהפוך הוא ,הנתבעים נתנו את הסכמתם המפורשת לבקשה למתן ההוראות של המושב להפקדת הכספים בקופת ביהמ"ש ולמחיקת התביעה נגד האחרון ,ובכך הדיון שהתנהל עסק הן בסעד ההצהרתי והן בסעד הכספי ,לו יהיה זכאי התובע במידה ותתקבל תביעתו ,שאם לא כך ,מדוע הופקדו הכספים במסגרת התיק עצמו ולא ככספי נאמנות בידי גורם אובייקטיבי חיצוני .לפיכך אני 26 27 28 29 30 31 32 33 34 קובעת כי אין מדובר בהרחבת חזית אסורה. 35 36 הסכמה זו לא נולדה בחלל ריק ,שכן ב"כ המושב הגיש כבר בתחילת ההליך ,בקשה למתן הוראות כמו כן ,כהמשך לדברים האמורים ,הוריתי בהחלטתי מיום 27.1.13כי הצדדים יגישו הודעה באשר לאופן המשך ההליכים ,לרבות ההליך כנגד המושב .כן קבעתי ,כי בהעדר הודעה מטעם ב"כ התובע באשר להמשך ההליכים כנגד המושב (לאחר שכבר התקבלה הסכמת הנתבעים למחיקת המושב), 11מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: מכאן נעבור לדיון בשאלה האמתית שבמחלוקת בין הצדדים העוסקת בזכאות לכספים המופקדים בקופת בית המשפט. 1 2 3 4 5 כגוש 16716חלקות 8,33גוש 16747חלקה ,24גוש 16748חלקות 1ו ,10-גוש 16753חלקות 2ו27 - בשטח כולל של כ 86 -דונם של משק חקלאי הכולל בית מגורים ,מבני משק ,סככות ושטחים חקלאיים ,ללא שיור (להלן" :הנחלה") .מאחר שמדובר במשק חקלאי המצוי בבעלות חבר באגודה שיתופית ,נכלל בהסכם 'תנאי מתלה' ,ולפיו תנאי לקיום החוזה הוא קבלת כל אחד מיחידי הקונה לחברות באגודה לא יאוחר מתום 75ימים ממועד חתימת ההסכם ,קרי עד ליום ,28.8.11כאשר 6 7 8 9 10 האופציה להארכה הוענקה בידיו של המוכר. 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 אין מחלוקת ,כי בין הצדדים נחתם ביום 14.6.11הסכם מכר של 'משק חקלאי' שהתובע היה בעל הזכויות בו והנמצא במושב בלפוריה .המשק החקלאי הוגדר בהסכם המכר כמקרקעין הידועים אין חולק ,כי הקונים אכן התקבלו כחברי אגודה ביום ,11.7.11קרי בתקופת המועד המקורי המוסכם בין הצדדים ,ומשכך התקיים בענייננו התנאי המתלה. כמו כן ,אין מחלוקת כי התמורה בגין העסקה שולמה במלואה למוכר .הקונים התקבלו כחברי האגודה ,ולפיכך יום למחרת ,קרי ביום ,12.7.11הופסקה חברותו של התובע באגודה. עוד אין מחלוקת בין הצדדים ,כי במועד ההתקשרות בהסכם היה התובע ,חקלאי ,בן 92שנים וכי בעסקת המכר היה האחרון מיוצג על ידי עורך דין ,רביד פז (להלן" :עו"ד פז"). חודשיים לאחר קבלת הקונים כחברי אגודה במושב בלפוריה ,התגלע סכסוך בין הצדדים שעניינו בזכאות לכספים מושא הליך זה .ב"כ התובע שיגר מכתב למר נעם יחזקאלי ,שכיהן בזמנו כמזכיר המושב בלפוריה ,ובגדרו עתר לקבלת הכספים אשר הצטברו עד ליום 10.7.2011בכרטיס הנהלת החשבונות של המשק האמור וכן להעברת כל הכספים אשר שולמו/חויבו בפועל מיום 11.7.2011 ואילך בחשבון המשק לידיהם של הקונים (מכתב המוכר מיום ,4.9.11נספח ב' לתובענה). לאחר מספר חודשים החלה מסכת התכתבויות משולשת בין המוכר ,הקונים והמושב ותכליתה בטענות שהעלו הצדדים להסכם במסגרת ההליך שבפניי והעוסקות בשאלת הזכאות לכספים להם טוען התובע בגדר התובענה דנן (נספחים ג'-ט' לתובענה מהתאריכים ,22.1.12 ,17.1.12 ,11.1.12 6.2.12ו.)23.2.12 - בשל העובדה ,כי עסקינן במשק חקלאי המנוהל על ידי אגודה שיתופית ,אשר היה בבעלות קרן היסוד עד להעברתו לידיו של התובע בשנת ( 2009על העברות אלה אעמוד בהמשך) ,קיבלה עסקת המכר שבדנן התייחסות מובחנת בעת ניסוח ההסכם אשר מכירה בייחודיות של עסקאות מכר מסוג זה ,לרבות ההוראות המתייחסות ל"-תנאי המתלה" ו" -לזכויות והחובות של חבר האגודה" המעביר והנעבר. 12מתוך 33 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: לפיכך ,ק בעו הצדדים במסגרת ההסכם הוראה מפורשת ,שתכליתה הסדרת יחסי הנעבר עם האגודה .סעיף 2.1להסכם מסדיר את קיומו של 'תנאי מתלה' הנובע מכך ,שמדובר בהסכם של מכר קרקע ,שהינו משק חקלאי המצוי במושב עובדים להתיישבות חקלאית ,ועליו חלים דיני האגודות השיתופיות המגבילים העברת קרקעות ומכירתם על ידי חבר המושב ללא קבלת אישור האגודה השיתופית .משכך ,נקבע בסעיף 2.1להסכם כי "מוסכם בין הצדדים כי קבלת כל אחד מיחידי 1 2 3 4 5 הקונה לחברות באגודה לא יאוחר מתום 75יום ממועד חתימת ההסכם על ידי הקונה מהווה תנאי מתלה (להלן יקרא ,התנאי המתלה") מוסכם בין הצדדים כי המוכר בלבד יהיה רשאי להאריך את המועד לקיום התנאי המתלה". 6 7 8 9 10 מכאן נעבור לפרשנות הסכם המכר כמפורש מעלה ,גדר המחלוקת בתיק זה הינה בשאלת הזכאות של הכספים המופקדים בקופת ביהמ"ש ,כאשר לצורך ההכרעה בשאלה זו יש להידרש לשאלת משנה הנוגעת לפרשנות הסכם המכר ,ובכלל זה הסעיפים המפורטים דלמטה. כלל הפרשנות הראשון :לשון ההסכם; התכלית הסובייקטיבית השלב הראש ון הוא התחקות בית המשפט אחר התכלית הסובייקטיבית של ההסכם שתיפתח בבחינת לשון ההסכם" .אכן ,נקודת המוצא לכל פרשנות -בין זו של הנורמה הסטטוטורית ובין זו של הנורמה ההסכמית -היא בלשון הנורמה .אמת ,הפרשנות אינה מוגבלת אך למילים ,אך המילים מגבילות את הפירוש .השאלה הראשונה היא ,אפוא ,מהו 'הטקסט' – בין אם הוא כתוב ובין אם הוא בעל-פה ,בין אם הוא מפורש ובין אם הוא משתמע -שעליו הסכימו הצדדים .משנקבע 'הטקסט', קמה ועומדת השאלה בדבר משמעותו של 'טקסט' זה ובדבר תחומי התפרסותו( "...ע"א 554/83 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב ,פ"ד מא(.)304 ,282 )1 בענייננו ,הפרק האחרון של ההסכם המכונה "שונות" ,שהינו סעיף 12להסכם ,וכולל 4סעיפי משנה, הינו הסעיף העיקרי עליו חלוקים הצדדים ,כאשר כל אחד מבקש לייחס לו פרשנות שתוצאתה הינה תוצאה המיטיבה עמו. מפאת חשיבות האמור בסעיפים אלה יש להביאם במלואם: " 12.1המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג שהוא בגין יבולים שגודלו ונקצרו ,עד למועד התקיימות התנאי המתלה בשטחים החקלאיים של המשק הנמכר ו/או שטחים חקלאיים אחרים של האגודה) ,ואשר יגיעו מהאגודה או מצד ג' כלשהו ,בין אם התשלום ו/או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר שנת ( ,2011מובהר כי המוכר יישא בכל ההוצאות והתשלומים הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל). 13מתוך 33 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: 12.2המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד קיום התנאי המתלה ותשלום בפועל של הסך הנזכר בסעיף 6.3לעיל ,בין אם התשלום ו/או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר שנת ,2011וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה ו/או למועד פקיעת חברותו של 1 2 3 4 5 המוכר באגודה. 6 7 8 9 12.3מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים 12.1ו 12.2 -לעיל ,ממועד התקיימות התנאי המתלה וביצוע בפועל של התשלום 6.3לעיל ,הקונה יהיה זכאי לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה ,לרבות הזכויות המפורטות בסעיפים 12.1ו.12.2 - ". ... 12.4 ומה קבעו הצדדים בסעיף 6.3אליו הם מפנים בסעיף 12להסכם? "בכפוף להתקיימות התנאי המתלה ישלם הקונה לידיו הנאמנות של עוה"ד ,סך של ( ₪ 1.000.000מליון ,)₪וזאת תוך 10ימים מועד קבלת יחידי הקונה לחברות באגודה עוה"ד יהיה רשאי לעשות שימוש בכספים אלו לשם ביצוע תשלומים הדרושים לשם קבלת מסמכי ההעברה שהחובה להמציאם חלה על המוכר". 10 11 12 13 14 15 כל "הכנסה או תקבול" מכל סוג בגין יבולים "שגודלו ונקצרו" עד למועד התקיימות התנאי המתלה ,כאשר הזכאות מתייחסת ליבולים מהשטחים החקלאיים של "המשק הנמכר" ו/או "שטחים חקלאיים אחרים של האגודה" .כספים אלה ,בין אם יגיעו מהאגודה או מצד שלישי יהיו למוכר בלבד .עיון בהסכם מעלה במפורש ,כי המוכר יהיה זכאי לכספים אלה ,בין אם התשלום ו/או 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 הזיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת ,2011קרי השנה שבה חתמו הצדדים על הסכם המכר ,או לאחר שנת .2011זכאותו של המוכר לכספים אלה ,קרי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג של יבולים שגודלו ונקצרו עד למועד אישור חברותם של הקונים באגודה ,היינו עד ליום ,11.7.11 אינה קשורה כלל למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר ,ושאלת הזכאות נבחנת לפי מועד צמיחת התקבול או ההכנסה ,קרי האם מדובר בתקבול או הכנסה בגין יבולים שגודלו ונקצרו עד ליום , 11.7.11ללא קשר למועד קבלת התשלום או הזיכוי בכרטיס החבר המנוהל על ידי האגודה. ולראיה -הצדדים היו מודעים לכך ,כי ייתכן והזיכוי או התשלום בכרטיס החבר יתבצע לאחר שנת ,2011דבר שמצא את ביטויו מפורשות בהוראת סעיף 12.1להסכם .אף הסיפא של הוראת סעיף 12.1 להסכם ברורה היא ,ובה הודגש כי המוכר יישא גם בכל ההוצאות והתשלומים הנובעים או 26 27 28 29 30 31 32 33 34 הקשורים ליבולים הנ"ל .כפועל יוצא מכך ,שהמוכר לא רק נהנה מאותה זכות לקבלת היבולים האמורים ,אלא הוא גם נושא בנטל התשלום עבור אותם יבולים ,ככל שיהיו באותה תקופה. 35 36 מלשון ההסכם עולה ,כי הצדדים קבעו במפורש שהמוכר יהיה זכאי לכספים הבאים: 14מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: דין דומה אומץ על ידי הצדדים במסגרת הוראת סעיף 12.2להסכם ,כאשר הפעם הם התייחסו ל- "כל הכנסה או תקבול או חלוקת רווחים" מכל סוג שהוא ,הנובעים מחברותו של המוכר באגודה, ואשר יגיעו מהאגודה עד ליום 11.7.11ובכפוף לתשלום בפועל של סך מיליון ,₪כאשר זכאות זו אינה קשורה לכך ,שהתשלום או הזיכוי יבוצע בכרטיס החבר של המוכר במהלך שנת ,2011היינו שנת החתימה על ההסכם או לאחר שנת ,2011כמות שהיא אינה קשורה כלל לשני אלמנטים נוספים 1 2 3 4 5 והם "למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונים" או "למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה". הוראות סעיפים 12.1ו 12.2 -להסכם מפורשות הן ועולות בקנה אחד פרשנות התובע ,ולפיה זכאותו של האחרון כמוכר לקבלת הסכומים מכוח כל "הכנסה או תקבול" מכל סוג בגין יבולים "שגודלו 6 7 8 9 ונקצרו" עד ליום 11.7.11שיגיעו מהאגודה או מצד שלישי ,גם לאחר שנת ,2011הינם למוכר בלבד, גם אם התשלום או הזיכוי הועברו או בוצעו במהלך או לאחר שנת ,2011היינו לאחר קיום התנאי המתלה וקבלת הנתבעים כחברי אגודה .דין דומה ביחס להכנסות ,תקבולים או חלוקת רווחים מהאגודה עד לאותו מועד ללא קשר למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר ,למועד מסירת החזקה במשק בידי הקונים ואף ללא קשר למועד פקיעת החברות של המוכר באגודה. 10 11 12 13 14 אף כאשר בחנתי את הוראת סעיף 12.3להסכם לא מצאתי לשנות ממסקנתי האמורה ולהעדיף את פרשנות הנתבעים על פני זו של התובע .לגרסת הנתבעים ,סעיף זה גורע מהוראות שני סעיפי המשנה שקדמו לו .לשון ההסכם בסעיף 12.3מפורשת אף היא ,עת בחרו הצדדים לנקוט כבר בפתיח הסעיף במילים "מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים 12.1ו 12.2 -לעיל" ,ללמדך כי אין בהוראת סעיף המשנה 3כדי להוות וויתור של המוכר על הזכאות שהוענקה לו בהסכמת הצדדים מכוח הוראות סעיפים 12.1ו 12.2 -לקבלת הסכומים מכוח כל "הכנסה או תקבול" מכל סוג בגין יבולים "שגודלו ונקצרו" עד ליום 11.7.11שיגיעו מהאגודה או מצד שלישי ,גם לאחר שנת ( 2011גם אם התשלום או הזיכוי הועברו או בוצעו במהלך או לאחר שנת )2011או להכנסות ,תקבולים או חלוקת רווחים מהאגודה עד לאותו מועד ,ללא קשר למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר ,ללא 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 קשר למועד מסירת החזקה במשק בידי הקונים וללא קשר למועד פקיעת החברות של המוכר באגודה .כל שביקש סעיף המשנה ,12.3לפי ההוראה המפורשת שלו ,הוא להעניק לקונים ,מהמועד שבו הם מתקבלים כחברי האגודה ומבצעים את התשלום של מיליון ,₪קרי מיום ,11.7.11זכאות לקבלת כל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה ,לרבות זכויות בגין כל הכנסה או תקבול מכל סוג בגין יבולים או הכנסות ותקבולים או חלוקת רווחים מהאגודה ,כאשר זכאות זו הינה מיום 11.7.11 ואילך ,וזאת מבלי לגרוע מהזכאות של התובע לפי שני סעיפי המשנה 12.1ו ,12.2 -כאמור. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 למען הזהירות בלבד ,אמשיך בבחינת יתר הוראות ההסכם ,תוך שימוש בכללים פרשניים נוספים. 34 35 מסקנתי היא ,כי לשון ההסכם ברורה והיא תומכת בעמדת התובע בדבר זכאותו לקבלת הכספים. 15מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: כלל הפרשנות השני :הנסיבות החיצוניות של ההסכם ככל טקסט משפטי ,נקודת המוצא לפרשנות החוזה מצויה בלשונו ,והיא התוחמת את גבולות הפרשנות .ואולם ,נקודת המוצא אינה נקודת הסיום .אכן ,הפרשן איננו אך בלשן ,ובצד בחינת השפה שבה בחרו הצדדים לעשות שימוש ,שומה על בית המשפט להידרש גם לנסיבות החיצוניות 1 2 3 4 5 אשר ליוו את התג בשותו ,ועל רקע אותן נסיבות ,יש לבחון ,מה היה אומד דעתם של הצדדים במועד שבו נפגשו רצונותיהם ונכרת החוזה ביניהם .נסיבות אלה ,מהוות מקור ל'איתורה' של התכלית הסובייקטיבית של החוזה ,היא הכוונה המשותפת בעת חתימת החוזה (ע"א 1194/09נתיבי איילון בע"מ נ' עיריית חולון (לא פורסם ;)16.2.2011 ,ע"א 9236/03ברוך מקל בע"מ נ' צח השקעות בע"מ, 6 7 8 9 פ"ד נט( ;)2004( 279-280 ,268 )2דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים ( 234-242כרך ג'.))2003 , על הכוונה המשותפת של הצדדים ,הובאו בפניי הראיות הבאות :כתימוכין לגרסת התובע ,צורף תצהירו של עו"ד פז ,ששימש כבא-כוח המוכר בעסקת המכר דנן .תצהירו של עו"ד פז מתייחס ישירות לשאלה שבמחלוקת בדבר כוונת הצדדים במעמד ניסוח הסכם המכר שביניהם ולהוראות 10 11 12 13 14 סעיף ,12על סעיפי המשנה שלו .החשיבות של תצהירו של עו"ד פז מקורה בכך ,שהוא זה שהיה אמון על ניסוח ההסכם ,וככזה היה מעורה בכוונות הצדדים בשלבי ניסוח ההסכם .הקונים מצדם ,צירפו את הטיוטות של ההסכם ,שכללו את השינויים השונים שליוו את עריכת ההסכם עד לקבלת הנוסח הסופי (נספח א' להמרצת הפתיחה) .טיוטות אלה הוגשו ,כשהן כוללות תכתובות בדואר אלקטרוני שהוחלפו בין עו"ד פז לבין עו"ד שי אביטן ,ב"כ הנתבעים בהליך דכאן ומי שייצג אותם גם בעסקת המכר בשלבי ניסוח ההסכם עצמו (להלן" :עו"ד אביטן") .יצוין ,כי במסגרת ההתכתבויות הנ"ל מצאתי מסמכים המבהירים את הזכויות בנחלה ,וביניהם נסחי רישום ,הסכם שכירות בלתי מוגנת של הדיירים השוכרים את בית המגורים בנחלה ,ייפוי-כוח ,נספחים שצורפו בשעתו לחוזה רכישת הבעלות בנחלה ומסמך שכותרתו "כתב התחייבות" שבגינו נרשמה הערת אזהרה לטובת המושב. צירוף כל המסמכים הללו נעשה ללא התנגדות מהצדדים ,ולפיכך הם מהווים חלק מחומר הראיות 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 בתיק שהונח בפניי. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 יצוין כבר כאן ,כי הן על פי תצהירו של עו"ד פז והן על פי נוסח הטיוטות של ההסכם והשינויים שנערכו בו ,ניתן ללמוד כי אומד דעתם של הצדדים במועד שבו נפגשו רצונותיהם ונכרת חוזה המכר, מתיישב אף הוא עם הפרשנות של התובע ,ואבהיר. כחלק מחומר הראיות ,הוצגו בפניי 3טיוטות של ההסכם ,שעל מועדיהן למדתי ממועד ההתכתבות שהוחלפה כאמור בין עורכי הדין שייצגו את הצדדים בעסקת המכר ,מאחר שהטיוטות עצמן לא נשאו תאריכים ברורים ומפורשים .למען הנוחות ,הן יכונו לפי מועד ההתכתבות והן כוללות את הטיוטות הבאות: 34 35 16מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: א .טיוטה מתאריך .26.5.11 1 ב .טיוטה מתאריך .2.6.11 2 ג .טיוטה מתאריך .5.6.11 3 ד .טיוטת הסכם נקייה ,שהועברה מעו"ד אביטן לעו"ד פז ,בתאריך ,5.6.11לצרכי אישורו. 4 ה .ההסכם הסופי מיום .11.6.11 5 בטיוטה הראשונה ,מתאריך ,26.5.11תחת פרק "שונות" שהיווה דאז את סעיף 14לטיוטת ההסכם, נכתבו הדברים הבאים: " .14שונות מובהר ומוסכם בין הצדדים כדלקמן: המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג שהוא בגין יבולים שגודלו ונקצרו ,לפני ובמהלך כל שנת ,2011בשטחים החקלאיים של המשק הנמכר ו/או שטחים חקלאיים אחרים של האגודה) ,ואשר יגיעו מהאגודה או מצד ג' כלשהן ,בין 6 7 8 9 10 11 12 13 14 אם התשלום ו/או הזיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר שנת ,2011וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה ו/או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה( .מובהר כי המוכר יישא בכל ההוצאות והתשלומים הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל). 15 16 17 18 19 20 21 22 23 הנמכר לידי הקונה ו/או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה. 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 14.1המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה בפועל ,בין אם התשלום ו/או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר שנת , 2011וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק 14.2מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיף 14.1לעיל ,הקונה יהיה זכאי לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה וזאת במועדים ובכפוף לקיומם של כל אחד ואחד התנאים המצטברים כמפורט להלן: רק לאחר שהקונה התקבל לחברות באגודה ,וכן; רק לאחר שהקונה שילם למוכר את מלוא התמורה בהתאם להוראות הסכם זה ,וכן; ". רק לאחר שהאגודה הודיעה בכתב למוכר על הפסקת חברותו באגודה 17מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: בטיוטת ההסכם מיום 26.5.11נגלה השימוש במילים יבולים שגודלו ונקצרו "לפני ובמהלך כל שנת ,"2011ללא קשר למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר המנוהל ע"י האגודה ,כמקור הזכות של התובע בקשר ליבולים אלה .כן עולה ,כי כאשר דנו הצדדים בזכויות של הקונה ,הם הקנו לו את הזכות ,בכפוף להתקיימות שלושה תנאים מצטברים והם :קבלתו לחברות באגודה ,תשלום מלוא התמורה והודעת האגודה על הפסקת חברות המוכר באגודה. 1 2 3 4 5 אלא מאי ,עיון בטיוטה של ההסכם ,בנוסח שהיה ביום ,2.6.11מעלה כי הצדדים ערכו שינויים בגרסה הקודמת מיום ,26.5.11כאשר הפרק הדן ב"שונות" קיבל את הספרה ,12והתקבל הנוסח הבא: 6 7 8 9 " המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג שהוא בגין יבולים שגודלו ונקצרו ,עד למועד התקיימות התנאי המתלה בשטחים החקלאיים של המשק הנמכר ו/או שטחים חקלאיים אחרים של האגודה ) ,ואשר יגיעו מהאגודה או מצד ג' כלשהן ,בין אם התשלום ו/או הזיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת 10 11 12 13 14 2011או לאחר שנת ( ,201מובהר כי המוכר יישא בכל ההוצאות והתשלומים הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל). 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 הזכויות הנובעות מהחברות באגודה וזאת במועדים ובכפוף לקיומם של כל אחד ואחד התנאים המצטברים כמפורט להלן: רק לאחר שהקונה התקבל לחברות באגודה ,וכן; ". רק לאחר שהאגודה הודיעה בכתב למוכר על הפסקת חברותו באגודה 25 26 27 28 29 30 31 32 33 12.2המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה בפועל ,בין אם התשלום ו/או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר שנת , 2011וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה ו/או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה. 12.3מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיף 12.1לעיל ,הקונה יהיה זכאי לכל על-פי הנוסח המתוקן מיום ,2.6.11עתה זכאי המוכר לתקבולים בגין יבולים שגודלו ונקצרו לא רק לפני ובמהלך כל שנת , 2011אלא עד למועד התקיימות התנאי המתלה ,כאשר מהוראת סעיף 12.1 לטיוטת ההסכם הקודמת מיום 26.5.11הושמט המשפט "וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה ו/או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה" .בסעיף 12.2לטיוטת ההסכם בולטת לעין השמטת התנאי המצטבר השלישי העוסק בתשלום מלוא התמורה על עסקת המכר. 18מתוך 33 34 35 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: בין לבין ,הצדדים נתנו הערות לנוסח שלעיל ,ובהתכתבות דואר אלקטרוני מיום ,5.6.11מציין עו"ד פז את הערותיו על הטיוטה המתוקנת ומבהיר ,כי הוא קיבל את מרבית הערותיו של עו"ד אביטן, ב"כ הקונים .עיון בטיוטה זו מעלה ,כי בנוסח המתוקן הוסיפו הצדדים את סעיף 5שזהה לנוסח הסופי של ההסכם ,נערכו תיקונים לשוניים בסעיף 7.5להסכם ,וכך גם בסעיף 10להסכם ,וכן הוספו ה הערות או השינויים שביקש עו"ד פז לערוך בטיוטה האחרונה של ההסכם המתייחסת לסעיף ,12 1 2 3 4 5 ובעיקר סעיפי המשנה 12.2ו ,12.3 -והיא תובא כפי שהיא במקור כדלקמן: 6 7 8 9 10 " 12.2המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד קיום התנאי המתלה תשלום בפועל של הסך הנזכר בסעיף ,6.3פקיעת חברותו של המוכר באגודה בפועל ,בין אם התשלום ו/או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר שנת ,2011וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה ו/או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה. לאחר ביצוע התיקונים המסומנים דלעיל ,שלח עו"ד אביטן אל עו"ד פז טיוטה נקייה ללא הסימונים לקבלת אישורו של האחרון ,זאת בתאריך .5.6.11השוואה בין הטיוטה הנקייה לנוסח הסופי החתום 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 על ידי הצדדים להסכם מכר ,מעלה כי לא קיים בו שוני כלשהו .כפי שהראיתי ,הניסוח הסופי הינו הניסוח הדומה לזה שהיה בהערות שהוספו לטיוטת ההסכם מיום 5.6.11המצוטט למעלה ,ומנגד השוני האמיתי היה בהשוואת ההסכם בנוסח הראשוני שלו לנוסח הסופי .ומה כוונת הצדדים בעריכת השינויים הבאים עד להגעתם לנוסח הסופי? על כוונה זו ניתן ללמוד מתצהירו המפורט של עו"ד פז. בעדותו עמד עו"ד פז על האבחנה הקיימת במושב כמו מושב בלפוריה בקשר לזכויות החבר באגודה, שהוא בעל שטח חקלאי ,לחלוקת כספים בגין "תמורות חקלאיות" או בגין "חלוקת רווחים", כמפורט בסעיפים 5-7לתצהירו .עוד מסר עו"ד פז בתצהירו גרסה מפורטת לעניין כוונת הצדדים בניסוח ההסכם לפי המתווה הסופי שלו .עו"ד פז ביאר ,כי "בפועל עשויה לחלוף תקופה ארוכה של 26 27 28 29 30 31 32 33 34 זמן בין המוע ד שבו צמחה הזכות לקבלת כספים ובין המועד בו מחליט ועד ההנהלה של האגודה לחלק בפועל את הכספים בין החברים" וכי " ...עשויים בפועל לחלוף מספר שבועות בין המועד שבו 35 36 12.3מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים יף 12.1ו 12.2 -לעיל ,ממועד התקיימות התנאי המתלה וביצוע בפועל של התשלום 6.3לעיל ,הקונה יהיה זכאי לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה לרבות הזכויות המפורטות בסעיפים 12.1ו- 12.2וזאת במועדים ובכפוף לקיומם של כל אחד ואחד התנאים המצטברים כמפורט להלן: רק לאחר שהקונה התקבל לחברות באגודה ,וכן; ". רק לאחר שהאגודה הודיעה בכתב למוכר על הפסקת חברותו באגודה 19מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: ועד האגודה מחליט על חלוקת כספים לחברים ,ובין המועד שבו הנהלת החשבונות של המושב מעדכנת בפועל את כרטסת החברים בהתאם להחלטת ועד האגודה" (סעיפים 8ו 9-לתצהיר עו"ד פז). 1 2 3 4 5 זכאי לקבל לידיו את כל ההכנסות/תקבולים/תשלומים או חלוקת רווחים מכל סוג שהוא ,בין שנובעים מיבולים שגודלו ונקצרו ובין שנובעים מחברות באגודה ,ואשר "יגיעו" מהאגודה( ,כלומר שהזכות בגינם נוצרה) ,עד ליום קבלת הקונים לחברות ,וזאת בין שהתשלום ו/או הזיכוי בכרטיס של המוכר באגודה יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר מכן" (סעיפים 11ו 12-לתצהיר עו"ד פז) .עו"ד פז מבהיר ,כי למען הסר ספק ,נקבע בהסכם כי "המוכר הררי יהיה זכאי לכל כסף שהזכות לקבלו 6 7 8 9 10 מהאגודה נוצרה עובר למועד קבלת ברקין לחברות באגודה גם אם התשלום בפועל או הזיכוי בכרטיס הנהלת החשבונות של מושב בלפוריה ,יתרחשו לאחר מועד קבלת ברקין לחברות .לכן ,צוין בהסכם המכר כי הסכמה זאת תחול ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי ברקין וללא קשר למועד בו תפקע חברותו של הררי באגודה" (סעיפים 13-14לתצהיר עו"ד פז) .במהלך חקירתו הנגדית ,נשאל עו"ד פז לעניין כוונת הצדדים בניסוח סעיף 12.3להסכם והעיד ,כי "הוסכם במפורש 11 12 13 14 15 כי לאחר היום הקובע כל זכות כנ"ל אשר תחול (לאחר מועד זה) או תצמח (לאחר מועד זה) ,תהייה של ברקין". 16 17 18 19 20 21 22 23 24 גרסת העד. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 עו"ד פז מוסיף ומציין ,כי "נרשם בסעיפים 12.1-12.2להסכם המכר כי המוכר -עמנואל הררי יהיה בהקשר זה ייאמר ,כי תצהירו של עו"ד פז הוגש עוד לפני שהגיעו הצדדים להסדר דיוני .עו"ד פז לא נחקר על תצהירו ,שכן ב"כ הנתבעים לא ביקשו לעשות כן .הלכה היא ,כי תצהיר מוגש ,בעיקרון, "כחקירה ראשית" (רע"א 6283/93ד .דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ( .)) 13.1.1994במקרה כזה ,חל הכלל ,לפיו יש לייחס משקל להיעדר החקירה הנגדית ולקבל את דברי העד כנכונים (ע"א 260/82סלומון נ' אמונה ( .))4.12.84הכלל הוא ,כאשר היריב ,מרצונו ומתוך מודעות לתוצאות מעשהו מוותר על חקירה נגדית -הדעת נותנת שיש לראותו כמי שאינו חולק על בענייננו ,בחינת נסיבות עריכת ההסכם ,כפי שבאו לידי ביטוי בשינויים שנערכו בטיוטות ההסכם עד הגעת הצדדים לנוסח הסופי של ההסכם ,וההסברים שניתנו על ידי עו"ד פז בתצהירו ,כמפורט לעיל, שלא הופרכו ולא נסתרו בין באמצעות תצהיר מטעם הקונים או בא-כוחם ובין בחקירה נגדית, מלמדים כי כוונת הצדדים הינה הפרשנות העולה מלשון ההסכם ואינה מנוגדת לו או סוטה ממנו. הימנעות הנתבעים מחקירה שכנגד של עו"ד פז על תוכן תצהירו ,במיוחד כאשר לא הובאה ראיה לסתירת תוכן תצהיר זה -עשויה להפרש כהסכמה לתוכנו (ע"א 285/81אזולאי נ' ברגר (.))20.2.1982 עדויות וראיות אלה ,כמכלול ,תומכים בפרשנות ההתובע ומחזקים אותה. 35 36 20מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: כלל הפרשנות השלישי :התכלית האובייקטיבית של ההסכם לפי ההלכה הפסוקה ,במקרים שבהם לא ניתן לברר את התכלית הסובייקטיבית ,נדרש הפרשן ליתן דעתו גם לתכלית האובייקטיבית של החוזה ,קרי לכוונה ההיפותטית של הצדדים לחוזה ,כאנשים סבירים (ראו פסק דינו של השופט א' ריבלין בדנ"א 2045/05ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית 1 2 3 4 5 שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל ,פ"ד סא( ;)2006( 28 ,1 )2אהרון ברק" ,פרשנות במשפט -פרשנות החוזה" ,עמ' ;)2001( 287-289ראו והשוו :גבריאלה שלו "דיני חוזים -החלק הכללי ,לקראת קודיפקציה של המשפט האזרחי" ,עמ' .))2005( 400-427התכלית האובייקטיבית נקבעת בהתחשב באופי החוזה ובטיפוסו ,תוך התחשבות בערכי היסוד של שיטתנו המשפטית (ראו ע"א 4869/96 6 7 8 9 מליליין בע"מ נ' , The Harper Groupפ"ד נב( ;)1998( 856 ,845 )1ברק ,בעמ' .)383-388 10 על התכלית האובייקטיבית ניתן ללמוד ,בין היתר ,מחזקות (פרזומציות) שונות באשר לתכלית החוזה ,המשקפות ערכים ועקרונות של השיטה (ברק ,בעמ' .)563-651שני מקורות הפרשנות -הלשון והתכלית -ממוקמים באותו מדרג" .התכלית מבוססת על דו-שיח בלתי פוסק בין לשון לתכלית ,בין טקסט לקונטקסט (ברק ,בעמ' ;288ראו גם ע"א 4628/93מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום, 11 12 13 14 פ"ד מט(.))1995( 314 ,265 )2 תהליך הפרשנות הוא תהליך מורכב וקיים בו איזון חוזר בין מילות המסמך לבין נסיבות עריכתו, כאשר על הפרשן לשקול את אלה מול אלה על מנת לרדת לטיבו של המסמך" .התהליך הפרשני הוא 'רצף' .הפרשן נע בחופשיות מהחוזה אל הנסיבות ,ומהנסיבות אל החוזה .תנועה זו נפסקת רק בסיום התהליך הפרשני" (ברק ,עמ' .)490בע"א 6253/03כפר מל"ל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית נ' הרמן ( )27.06.05עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן בהרחבה על תהליך הפרשנות ומפאת חשיבותם של דבריו על עניינו הם יובאו להלן" .מטרתו העיקרית של הפרשן ,בבואו לפרש חוזה, הינה לעמוד על אומד דעתם של הצדדים לחוזה .אומד דעת זה הוא המטרות ,היעדים ,האינטרסים והתכנים אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים .לעתים יוכל הפרשן לעמוד על אומד דעתם 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 הסובייקטיבי ולעתים ,במקרים בהם הנתונים בפניו אינם מספיקים ,יאלץ להסתפק בקביעת אומד הדעת האובייקטיבי של הצדדים .במקרה זה לא ישאל עצמו מה הייתה כוונתם של הצדדים לחוזה הספציפי ,אלא מהי כוונתם של צדדים סבירים .ראשית ,ינסה הפרשן להתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של החוזה ,דהיינו אחר אומד דעתם המשותף של הצדדים להסכם .לשון ההסכם היא נקודת המוצא לפעילות הפרשנית שבאה להתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של החוזה, ואובייקט הפרשנות הוא הטקסט של החוזה" .כך הסביר כב' המשנה לנשיא (כתוארו אז) א' ברק בע"א 4628/93מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום ( )1991בע"מ ,פ"ד מט( ,265 )2בעמ' 299-300 את שלבי הפרשנות " :השלב הראשון (גזירת אומד הדעת הלשון הברורה) עשוי להיות נקודת מוצא של ההליך הפרשני .אסור לו שיהא גם נקודת סיום .הפרשן צריך לעבור לשלב השני (גזירת אומד 25 26 27 28 29 30 31 32 33 הדעת מתוך נסיבות חיצוניות) ולחזור לשלב הראשון וממנו לשני ,הלוך וחזור ,ללא כל מגבלות של 34 21מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: 'לשון ברורה' או 'לשון עמומה' ,שתנוח דעתו כי עלה בידו לגבש את אומד דעתם של הצדדים לחוזה. עם 'נתון' חיוני זה ייגש לשליפת המשמעות המשפטית ממגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט. רק אז תנוח דעתו ,כי לשון החוזה היא ברורה". 1 2 3 4 5 אפרופים אשר עסק בבדיקת התכלית הסובייקטיבית של החוזה ,קבעו בדעת רוב ,כי אין להגביל את השופט אך ללשונו של החוזה לשם עמידה על תכליתו ,וכי רשאי הוא להתייחס למכלול נתונים פנימיים וחיצוניים ולפרש את הוראות החוזה תוך התחקות אחר אומד דעת הצדדים בהתייחס לנסיבות חיצוניות לחוזה ,להנחות היסוד שלו ,למבנהו הפנימי ולהגיונו הפנימי ,אף אם אלה מצריכים שינוי לשונו .בפסק דינו הדגיש כבוד השופט ברק (כתוארו אז) ,כי אין לחלק את ההליך 6 7 8 9 10 הפרשני לשני שלבים נוקשים ,ואין מקום ליצור 'תחנת מעבר' בין החוזה לבין הנסיבות .יחד עם זאת ,אין משקלה של לשון החוזה זהה למשקלן של הנסיבות ,כמתגבשת המסקנה הפרשנית -כאשר יש התנגשות בין אומד הדעת העולה מתוך החוזה לבין אומד הדעת העולה מתוך הנסיבות ,יד אומד הדעת העולה מתוך החוזה על העליונה (ראו דברי השופט ג'ובראן בעניין כפר מל"ל ,והאזכורים שם). 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 יחד עם זאת ,אין הפרשן מסתפק בלשון החוזה ,אלא נעזר גם בנסיבות החיצוניות לו .בפס"ד ובחזרה לענייננו -לצורך בחינת התכלית האובייקטיבית של ההסכם ,יש לעמוד על הייחודיות שבהסכמים מסוג זה והשינויים שחלו במרוצת השנים ביחס למשקים החקלאיים וסוג הבעלות בהם .כן ,יש לבחון את טענות הנתבעים בהקשר זה ,לפיהן הפרשנות שמעלה המוכר להוראות ההסכם אינה מתיישבת עם הדין החל על אגודות שיתופיות .רוצה לומר -הפרשנות האובייקטיבית של ההסכם ,קרי בחינת ההסכם לפי אומד דעתם של צדדים סבירים בהסכמי מכר של משק חקלאי שעליו חלים דיני האגודות השיתופיות ,אינו מתיישב ,כך נטען ,עם הפרשנות של התובע ,כך לטענת הנתבעים .אקדים ואציין ,כי אף לאחר בחינת המטרה האובייקטיבית של ההסכם ,הדין החל על אגודות שיתופיות וכוונתם של צדדים סבירים להסכמים כאלה ,לא שוכנעתי כי הצדק עם הקונים, ואבהיר. מחומר הראיות שבפניי עולה ,כי הקרקע נשוא הדיון הועברה על-פי הסכם מיום 28.1.1939מקרן היסוד בע"מ לאדם בשם חיים גן (ראו הנספחים לכתב התשובה של הקונים) .על-פי האמור בנספחים אלה ,נחתם חוזה חכירה בין חברת קרן היסוד בע"מ ובין חיים גן ,במסגרתו נמסרה לאחרון זכות חכירה חקלאית בנחלה .הזיקה של התובע למשק הנ"ל נוצרה ביום ,21.1.1971שאז בוצעה העברת שכירות של הנחלה ,מקרן היסוד לידיהם של ה"ה הררי נעמה ועמנואל שקיבלו מעמד של 'חוכרים' וזכויותיהם נרשמו במינהל רישום המקרקעין .לחומר הראיות צורף נספח ג' המכונה 'נספח תשלומים' בין התובע לבין קרן היסוד המסדיר את התמורה ששולמה על ידי הראשון והכוללת בתוכה שני מרכיבים ,מרכיב המגורים והמרכיב החקלאי .עוד צורף מסמך המכונה "תנאים מיוחדים לשטר משכנתא מדרגה ראשונה ללא הגבלת סכום" שנחתם בשנת 2009בין התובע לבין 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 קרן היסוד ומסמך נוסף המכונה "כתב התחייבות" מחודש אפריל 2009שנערך בין המושב לבין התובע. 35 36 22מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: ממסמכים אלה עולה התמונה הבאה ,שמבטאת את תהליכי הפרטת הקרקע והקניית בעלות בקרקע לידיו של המתיישב: 1 2 3 4 5 זאת בקבלת הסכמה של קרן היסוד לפי המתווה הקבוע בסעיף י"ב לחוזה האמור ולפיו "לחוכר יש הזכות להעביר את זכות-החכירה ,בהתאם לחוזה הנוכחי ,למישהו אחר ,שייקרא להלן "המועמד", אולם העברת זכות -החכירה זקוקה לאישור קודם בכתב על-ידי הקרן ,לפני העברה כזאת" .לצורך כך ,מחויב החוכר להעביר הודעה על רצונו להעביר את זכות החכירה לאחר ולצרף "את הצעת 6 7 8 9 החוזה בינו לבין המועמד וכמו-כן הצהרה מאת המועמד על נכונותו לקבל עליו את כל ההתחייבויות של החוכר לפי החוזה הנוכחי ,לקרן יש הזכות להסכים להעברת זכות -החכירה ,או למאן להסכים להעברה זאת" .עוד נקבע בסעיף י"ג לחוזה החכירה החקלאי ,כי הקרן "תתן את הסכמתה להעברת זכות -החכירה במקרים הבאים" ,וביניהם זה המצוי בסעיף )4( 1להסכם ולפיו "אם הסכום שהחוכר מבקש מהמועמד ,או שהמועמד מציע לחוכר ,עבור הבנינים ,המטעים וההשבחות ,שהם 10 11 12 13 14 תוצאות עבודת החוכר והשקעותיו בנחלה ,איננו גבוה מכפי הערכת ועדת-ההערכה ,אשר הוכנה ואופן פעולתה וסמכותה קבועים ומפורטים בסעיף ל"ח של החוזה הנוכחי" .עד לאותה תקופה, המסגרת הנורמטיבית החלה על הקרקע עוגנה בסעיף 3לחוק מינהל מקרקעי ישראל ,התש"ך.1960- על-פי נוסח רישום קודם ,הקרקע הינה בבעלו ת קרן היסוד בע"מ וה"ה הררי נעמה ועמנואל רשומים כ' -חוכרים' של הקרקע .נכון לתקופה זו ,המצב המשפטי שהיה קיים ,לפיו קרקע חקלאית במושב, נמסרה בדרך של חכירה במתווה של נחלות ,והוחכרה ישירות למתיישב במושב בתיאום עם האגודה (על השיקול בדבר שימור אופיו החקלאי של היישוב ראו בגצ 2090/09פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל ( .))9.6.2011לפיכך ,הזכות שהייתה לתובע בקרקע נכון לאותה תקופה, הייתה זכות במשק חקלאי באגודה שיתופית ,כאשר דבר החכירה רשום במרשם המקרקעין ,ועל-פי רישום זה התובע הינו בעל מעמד של 'חוכר' .לפיכך ,זכותו של התובע להעברת הקרקע בהסכם מכר, 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 הייתה ,עד לאותו מועד ,זכות חכירה של משק חקלאי המוגדר כנחלה ,כאשר לחוכר מוענקת הכרה עקרונית בזכותו למכירת או העברת הזכות לצד שלישי ובלבד שיקבל את הסכמתם של קרן היסוד ושל האגודה /המושב כתנאי לביצוע ההעברה או כחיוב חוזי הטעון הסכמתו של צד שלישי. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 בתאריך ,11.8.2000בעוד שלטובת מושב בלפוריה רשומה הערה על "צורך בהסכמה". 34 35 בעבר ,המשק שבדנן ,שהינו משק חקלאי על-פי "חוזה -חכירה חקלאי" שבין המושב לבין קרן היסוד (מצורף כנספח לכתב התשובה) ,אינו אוסר על החוכר להעביר זכות החכירה שלו במשק ,אך מתנה ואולם ,בשונה מהפסיקה הקיימת היום ,בפניי הוכח כי זכותו של התובע במשק במועד ביצוע עסקת המכר נשוא הדיון ,אינה רק בבחינת זכות של בר-רשות או חוכר ,אלא מדובר בזכות קניינית מסוג בעלות ,כאשר על-פי נוסחי הרישום שצורפו דווקא לסיכומי התשובה של הקונים (כחלק מההתכתבויות שבין עורכי הדין המייצגים בעסקת המכר) ,עולה כי זכויותיו של התובע בכל המשק מושא הסכם המכר ,נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כזכות מסוג 'בעלות' במקרקעין שבדנן וזאת 23מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: מכאן ,עסקינן בהסכם מכר של זכות בעלות ,של הבעלים של הקרקע ,ולא של בר רשות או חוכר ,כפי שהיה מצבה של הקרקע ומצב זכויותיו של התובע בעבר ,באשר זכויות אלה השתנו לאורך השנים. במעמד החתימה על ההסכם ,לתובע היו זכויות בעלות בחלקות מושא עסקת המכר ,וכך גם נוסח ההסכם שביטא נכונה את מצב הזכויות בנכס .מכאן ,ברמה העקרונית ,חופשיים הצדדים לעסקת המכר לקבוע את התנאים שבהם יחפצו וימצאו לנכון בעסקה שביניהם ,בכפוף לקבלת אישור 1 2 3 4 5 האגודה לקבלת הקונה כחבר אגודה. עם זאת ,נותרה להכרעה השאלה ,האם פרשנות זו ,נושא הסעד ההצהרתי ,נוגדת את הדין הקיים החל על אגודות שיתופיות ,כטענת הנתבעים .נשאלת השאלה ,האם קיימת מגבלה לתוכן ההסכמה 6 7 8 9 החוזית בכל הקשור להשקעה הכספית של המוכר במשק והאפשרות העומדת בידיו ,כי הוא זכאי לקבל את "זכויותיו" שצמחו לו לפני העברת המשק בפועל לידיהם של הקונים ,עד למועד התקיימות התנאי המתלה .האם מעצם זה ,שאנו עוסקים במשק חקלאי שבעבר היה בבעלות קרן היסוד המצוי כיום בתחומו של יישוב בלפוריה המתנהל כאגודה שיתופית על פי הדין ,מטילה על החוכר איסור או הגבלות המכפיפות את זכותו למכור את הנחלה ,לעקרונות שלא מאפשרים את הפרשנות לה טוען 10 11 12 13 14 התובע בתביעתו. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 שאלה זו ,למעשה ,אינה בוחנת את המישור הפנימי של היחסים בין הצדדים -הבעלים של המשק שהוא המוכר ,לבין הקונה ,שהוא צד שלישי ,אלא עושה בחינה משולשת של יחסים אלה עם המושב המתנהל כאגודה .כפי שעוד אבהיר ,אין לקבל גישה פרשנית זו משני נימוקים עיקריים :האחד - טענה שכזו לא הוכחה בראיות מתאימות; והשני -גם אם נבחנת הכוונה האובייקטיבית ,היא לא מובילה למסקנה שונה. כאמור ,שינוי חל בסוג וטיב זכויותיו של התובע .זכויותיו של התובע בנחלה תוארו כדבעי בכתב ההתחייבות שבין מושב בלפוריה לבין התובע שנחתם בחודש אפריל ( 2009נ ,)1/אשר מעלה כי התובע רכש את זכויות הבעלות בנחלה .ב" -הואיל" הראשון לכתב ההתחייבות נאמר ,כי החבר הינו "חבר באגודה ואחד מבעלי הנחלות במושב בלפוריה ,ובעל זכויות החכירה מאת קרן היסוד הכוללת את הקרקעות בגוש 16716חלקות 33,8בגוש 16747חלקה ,24בגוש 16748חלקות ,1,10בגוש 16753 חלקות ( 27,2להלן" :הנחלה") .ב" -הואיל" השני הוסכם על ההסדר החדש שנעשה בין בעלי הנחלות במושב בלפוריה והאגודה לבין קרן היסוד ,לרבות התובע ,ולפיו הוסכם כי "החבר ירכוש את זכויות הבעלות בקרקעות המהוות את הנחלה" .משכך ,הוסכם כי באמצעות אותו כתב התחייבות מבקשים בעלי הנחלות להבטיח ,כי מכירת הנחלות על ידי קרן היסוד לחוכרי הנחלות אין בה כדי לפגוע בחברותו של כל אחד מהחברים הרוכשים את הבעלות בנחלה שבחזקתו ,וזאת מבלי לגרוע בהמשך חברותו של החבר באגודה ,מושב בלפוריה .לפיכך הוסכם ,כי הוראות תקנון האגודה ימשיכו לחייב 25 26 27 28 29 30 31 32 33 את הצדדים (הררי ומושב בלפוריה) גם לאחר רכישת זכויות הבעלות בנחלה ,באופן שלא יחול כל שינוי בזכויותיו באגודה ובהתחייבויותיו כלפי האגודה. 34 35 24מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: על-פי כתב ההתחייבות (נ ,)1/סעיפים 5ו" ,6-הוראות הסכם זה בכלל והוראות התקנון יחייבו את חליפיו של החבר ו/או יורשיו ו/או כל צד שלישי אשר יבוא בנעלי החבר" (סעיף )5וכי "החבר מתחייב לכלול בכל הסכם בקשר למכירת זכויותיו בנחלתו סעיף ,לפיו מתחייב הרוכש לקבל עליו את כל התחייבויות החבר כלפי האגודה" (סעיף .)6עוד קובע סעיף 9לכתב ההתחייבות 3 ,דרישות במצב שבו מוכר חבר האגודה את זכויותיו בנחלה לצד שלישי ,והן דרישת קבלת ההסכמה של 1 2 3 4 5 האגודה מראש ובכתב להעברה; דרישת מתן אישור וקבלת הצד השלישי במעמד של תושב במושב; ודרישת החתימה של הצד השלישי על התחייבות הנעבר. 6 7 8 9 כך לשונו של סעיף 9לכתב ההתחייבות: " .9החבר מצהיר ומתחייב ,כי בכל מקרה ובכל עת ,לא ימכור או/או יסב ו/או יעביר בכל דרך את הנחלה ו/או המקרקעין ו/או הזכויות במקרקעין ו/או בכל המחובר להם ו/או הזכויות והחובות על פיהם לצדדים שלישיים כלשהם ,אלא אך ורק לאחר קבלת הסכמה ואישור של האגודה מראש ובכתב להעברה וכן למועמד לקבלת הזכויות במקרקעין ובמחובר להם. החבר מצהיר ומתחייב ,כי כל עסקה ו/או העברת זכויות בנחלה ו/או במקרקעין ו/או זכויות במקרקעין ו/או במחובר להם לצד/דים שלישי/ים ,יהיו מותנים וכפופים לאישור וקבלת הצד השלישי במעמד של תושב במושב ,על ידי ועדת הקבלה של המושב ,בהתאם להחלטת המוסדות המוסמכים של האגודה ,כפי שיהיו מעת לעת. החבר מתחייב להחתים כל צד שלישי אליו יועברו המקרקעין ,בכפוף להסכמת האגודה לרבות הסכמת האגודה לפי הסכם זה לעיל ולהלן ,על התחייבויות הנעבר כאמור לעיל". משכך ,על-פי הסכם הרכישה וכתב ההתחייבות ,התובע שהיה בעל זכויות החכירה ,רכש בשנת 2009 את זכות הבעלות בנחלה .הסדרת העברת זכויותיו וחובותיו של התובע לצד שלישי עוגנה בסעיפים 6 ,5ו 9 -לכתב ההתחייבות הנ"ל עם מושב בלפוריה וכיום היא מותנית בשלושת הדרישות הנ"ל ומחילות עליו את הוראות התקנון של האגודה המסדיר את חובותיו וזכויותיו של חבר האגודה כלפי המושב .דבר הרכישה אף הובהר בסעיף 5לכתב התשובה של הנתבעת 3וזכויות הבעלות רשומות במרשם מנהל מקרקעי ישראל. נכון הוא ,כי הפסיקה התייחסה לזכויות המתיישבים שקיבלו מעמד של חוכר או בר-רשות ,לנוכח המעמד המיוחד שלהם ,שלא כבעלי זכות 'הבעלות' בקרקע ,ובשים לב להסדרים המיוחדים שחלו באותה תקופה שעברו שינויים עם השנים ,נמצאו אמרות בפסיקת בתי המשפט המתייחסות 25מתוך 33 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: לייחודיותו של הסדר זה כמשליך על העברת הזכות בקרקע .כך למשל נפסק בבג"ץ 6627/98נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות ( )5.12.2000כי זכויות הקניין של חברי המושב -בחלקתם האישית במושב ובנכסי המושב הכלליים ,לרבות בקרקעות המשותפות -קשורים בחברותם באגודה השיתופית. הוראות הדין בעניינן של אגודות שיתופיות אינן קובעות הסדרים שלמים ומלאים באשר לאותן זכויות קניין של החברים התלויות בחברות באגודה .כך גם זכויות החבר בנחלתו המותנות על-פי- 1 2 3 4 5 רוב בחברותו באגודה .דברים אלה נאמרו בקשר להחלטה על הוצאתו של חבר מן האגודה כהחלטה העלולה לפגוע במישרין בזכויות הקניין של החבר .עוד הכיר ביהמ"ש בייחודיות של אגודה שיתופית ופסק כי מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית אינו אך מסגרת פורמלית והתאגדות להתיישבות; חברות במושב מצביעה על בחירה בדרך חיים משותפת .כך עלה אף מהוראת סעיף 4 6 7 8 9 לפקודת האגודות השיתופיות ,ולפיה מטרותיה של אגודה שיתופית הן "טיפוח החיסכון ,עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים ,כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם ,עיסקיהם לשיטות יצור שלהם" .כן נפסק ,כי החברה והאגודה השיתופית הינן גופים משפטיים שנועדו לעשות רווחים .אך בהבדל מחברה בע"מ ,המבוססת על קשר רכושי בין החברים, האגודה השיתופית היא מבנה חברתי המבטא דרך חיים .באגודה שיתופית מושם הדגש על הקשר 10 11 12 13 14 האישי ההדוק בין החברים (ע"א 5136/91קוגלמס נ' קוגלמס ,פ"ד מט( .)425 ,419 )2עוד נקבע ,כי ייחודה של זכותו של החבר באגוד המחזיק במשק ,הנובע מאופיו המשפטי והחברתי של מושב העובדים השיתופי ,הוא בכך שהעברת הזכות כפופה לדיני האגודות השיתופיות .מערכת דינים זו נועדה לשמור על אופיו של המושב ,כיחידה אזרחית וכלכלית ,בה קיימים שיתוף פעולה ועזרה של חבר מושב והכפפתה להסכמתם של שאר החברים ושל המוסדות המינהליים של המושב (ת"א (נצ') 1079/88מיכאל וייס נ' כפר ברוך אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ( .))17.1.96כאמור ,ההסדר המשפטי אינו א חיד ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושבים במשקם ,כאשר במושבים שבהם הבעלות באדמות היא בעלות פרטית של המתיישבים ,לחבר יש זכות מלאה לדיספוזיציה באדמתו כך במצב שבו לחבר המושב זכות הבעלות בקרקע ,הוא חופשי לעשות בחלקתו כרצונו (ע"א 5136/91הנ"ל). 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 המחוקק היה ער למצב שבו בעל משק ,הינו גם "מי שמחזיק בעצמו או יחד עם אחרים במשק חקלאי כבעל" או "כחוכר ,או כחוכר משנה או כבר רשות" ,כפי שאמור בפרק ההגדרות בסעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) ,תשל"ג .1973-התקנות הגדירו את הכללים החלים לפדיון מניות וניכוי סכומים מהפדיון של חבר אגודה שחברותו פקעה ,שלא לרגל מותו ,כן נתן המחוקק את דעתו לזכויות החבר היוצא או מוצא ממושב שיתופי ,אך הטיל את יציקת התוכן בהם על האסיפה הכללית של המושב השיתופי כאמור בסעיף 20לתקנות הנ"ל ,לרבות לקיחה בחשבון את חובותיו של החבר היוצא .במקרה שבו בחן ביהמ"ש התניית קבלת אדם לחברות ,מחמת שחובו של המוכר לאגודה להתקבל אינו נפרע במלואו ,אין ולא צריך להיות כל קשר בין השיקולים העומדים בבסיס 25 26 27 28 29 30 31 32 33 ההחלטה לקבלה לחברות לבין פירעון החוב ההיסטורי ,שיצר הבעלים המעוניין להעביר זכויותיו במשק שהמועמד לחברות מבקש לרכוש ,ושותפה ליצירתו האגודה עצמה ביחסיה על הבעלים 34 35 26מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: הקודם של המשק .הטעם למסקנה זו ,נובעת מהמצב המשפטי ולפיו לא נמצא כי התקנות מגדירות את אופן הקבלה ,התנאים והשיקולים שיכולה אגודה לשקול בעת בחינת מועמדות אדם המעוניין להתקבל לחברות ,וודאי שאינן מגדירות את הזכות של האגודה להתנות קבלה לחברות בפירעון חוב של משק שאת הזכויות עליו מבקש המועמד לרכוש .כל שקובעות התקנות הוא שהקבלה תעשה בהתאם להוראות תקנון כל אגודה ואגודה .כך למשל ,לאחר שנבחן תקנון המושב נפסק שם ,כי 1 2 3 4 5 בסעיפי התקנון העוסקים בהעברת הזכויות בנחלה ובתנאים לה ,אין כל אזכור ואין כל מגבלה המתייחסת לקבלת המועמד לחברות ולחובות הכספיים שהוא יהיה חייב בהם לאגודה בגין התקופה שקדמה לחברותו ,ולא נאמר שם דבר שממנו ניתן ללמוד כי במקרה של חתימה על הסכם להעברת הזכויות מבלי שחוב המוכר לאגודה נפרע ,יראו את הקונה כאחראי לפרוע את חובותיו של המוכר או 6 7 8 9 זכותו להתקבל לאגודה ולרכוש בה משק תותנה בפירעון החוב (שאין משמעותה אלא הטלת החוב על הרוכש) .ללמדך ,כי מערכת ההתחשבנות הכספית בהסכמי מכר נחלה שהינה בבעלות בעל המשק ,נתונה לחופש החוזים שבין הצדדים בכפוף להסכמה בדבר קבלת הנעבר לחברות באגודה (ת"א (מחוזי מרכז) 17132-03-09גד שטילמן ,עו"ד בתפקידו ככונס נכסים נ' עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (.))29.6.11 10 11 12 13 14 ובחזרה לענייננו. עיון בכתב ההתחייבות מעלה ,כי הזכויות של התובע ,כחבר באגודה ,בחלקה נשוא דיוננו הייתה במועד ההתקשרות החוזית מסוג זכות 'בעלות' הרשומה במרשם המקרקעין .משכך ,הייתה לתובע, כצד להסכם המכר ,הזכות המלאה לדיספוזיציה באדמתו (בכפוף לקבלת הסכמת האגודה) ועל הטוען אחרת ,מוטל הנטל לסתור הנחה זו. לאור זאת ,בעת שאנו נדרשים לבחינת עמדת המושב ,בין היתר ,לעניין קיומן של מגבלות מכוח דיני האגודות השיתופיות ,כפי טענת הנתבעים ,מתקבלת המסקנה כי מבחינת דיני האגודות השיתופיות, לא קיימת מגבלה שכזו ,ואם הנתבעים סבורים שכן קיימת מגבלה ביחס להעברת הזכויות ,היה עליהם להגיש ראיות לתמיכה בעמדתם זו ,דבר שלא נעשה בענייננו. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 נהפוך הוא ,בכתב התשובה מטעמו ביאר המושב ,כי האגודה איננה צד להסכם המכירה ובוודאי אינה צד לתנאים המוסכמים בין רוכש לקונה .לאגודה אין כל זכות למנוע מכל חבר למכור את נחלתו ,בכפוף לחובתו להביא את הקונה לאישור בפני מוסדות האגודה ,לצורך קבלתו כחבר באגודה .עוד האירה האגודה כי היא אינה צד להסכמות הכלכליות ולהסדרים הכספיים שבין קונה למוכר בכלל ובגין כספים אשר מגיעים ו/או יגיעו לכל נחלה בפרט .כל אלה מוסדרים בדרך כלל בהסכם למכירת/רכישת נחלה ,דוגמת ההסכם דנן (סעיפים 7-9לכתב התשובה של המושב). ללמדך ,כי האגודה אינה רואה במחלוקת שביסוד התובענה דמן והנוגעת לכספים המופקדים 26 27 28 29 30 31 32 33 34 בקופת ביהמ"ש ,כמחלוקת העומדת בסתירה או שאינה מתיישבת עם הוראות הדין ,התקנון של האגודה או התחייבויותיו של המוכר ,חבר האגודה ,כלפיה ,אלא היא מתייחסת אליה כמחלוקת 35 36 27מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: כלכלית וכספית בין הבעלים של הנחלה ,שהינו חבר אגודה לשעבר ,לבין הקונה של הנחלה ,הצד השלישי .אילו הייתה סתירה לדין הקיים החל על דיני האגודות השיתופיות לגבי משק חקלאי מסוג נחלה ,חזקה כי האגודה הייתה טוענת לכך (ראו סעיף 12לתשובת המושב; סעיף 12לתצהירו של מר ירון אדלשטיין מזכיר האגודה). 1 2 3 4 5 בסיכומיו ,ניסה ב"כ הנתבעים לטעון כי הפרשנות אותה מבקש התובע להחיל על הסכם המכר בין הצדדים לא רק שהיא סותרת את הוראות ההסכם עצמו אלא היא אף נוגדת את החיקוקים הרלוונטיים המסדירים את אופן חלוקת רווחי האגודה וכי טענתו של התובע לקיומה של 'זכות ישירה' בהכנסות או הרווחים אינה עולה בקנה אחד עם הוראותיו המפורשות של הדין הקיים ,כפי 6 7 8 9 שמעוגן בפקודת האגודות השיתופיות ,ולפיו רווחיה של אגודה שיתופית שייכים לאגודה בלבד ולחבריה אין כל זכות בהם .בהקשר זה ,יצוין כי לצרכי הוכחת טענתם זו ביקשו הנתבעים במעמד הדיון להעיד מטעמם את עו"ד בועז נאור ,מומחה בתחום האגודות השיתופיות .עדות זו ,הייתה אמורה להבהיר לביהמ"ש ,כך לטענת הנתבעים ,את המצב המשפטי החל על אגודות שיתופיות והמסדיר אופן חלוקת רווחי האגודה .בקשה זו נדחתה על ידי ,בין היתר ,משום שהיא אינה 10 11 12 13 14 מתיישבת עם ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים ביום 4.6.13לעניין העדויות .הוספתי וציינתי, בבחינת למעלה מן הנדרש ,כי סבורה אני לאור הסבריו של ב"כ הנתבעים באשר לתוכן עדותו של עו"ד נאור ,כי עסקינן בעדות שבמומחיות אשר היה מקום להגישה לביהמ"ש באמצעות חוות דעת של מומחה. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 לב לחופש שניתן בידי התובע ,כחבר אגודה והבעלים של הנחלה ,להחליט בנוגע לגורל הכספים וההתחשבנות הכלכלית בינו לבין הקונים על רקע הסכם המכר ביניהם ,ובלבד שקבלתם של האחרונים כחברים מותנית בקבלת הסכמת האגודה לכך .יפים לענייננו דבריו של מזכיר המושב שנאמרו במהלך חקירתו הנגדית ,כאשר נשאל "אם היה בא אליך באותו יום מר הררי ואומר שמה שיש לו הוא רוצה לקחת ,מה הוא היה אמור לקבל באותו יום ב ,"11.7 -הלה השיב כי "לא הייתי עונה לו כי אני לא יודע לומר מה התנאים המסחריים בהם הסכימו הצדדים .לא היינו מעורבים בזה" (עמ' ,7ש' 31-32ועמ' ,8ש' .)1-2אמנם ,מזכיר המושב העיד כי כתב ההתחייבות אינו מוכר לו מידי עה אישית ,אך אישר כי בכפוף לרכישת הקרקעות של קרן היסוד על ידי חוכרי הנחלות ,הם התבקשו לחתום על כתבי התחייבות. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 מעדותם של נציגי האגודה עולה ,כי לא קיימת מניעה מבחינת האגודה לקיומו של הסכם כגון זה שעליו חתמו הצדדים ,הגם שלטענתם לו האגודה הייתה מעורבת בניסוח ההסכם ,היא הייתה עושה זאת בניסוח שונה במקצת אשר ימנע התגלעות מחלוקת בין הצדדים ,כפי שארע בפועל .ניתן לומר, כי עמדתו של המושב בעניין שיוך הכספים למי מהצדדים הייתה ניטראלית לגמרי ,כאשר ניתנה על ידי האחרון עדיפות עליונה להוראות ההסכם וההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרתו .זאת בשים 34 35 28מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: "ש .אם עד למועד שהעברתם את הכסף הוא עזב את המושב ,מה תעשו. ת .לפי מה שסוכם ביניהם. ש .אין שום סיכום ביניהם ,מגיע כסף ויש החלטה עם תאריך ערך ,למי זה שייך הכסף. ת .שיש בעיה אני רוצה שביהמ"ש יחליט .אם היינו צד להסכם היינו יודעים איך 1 2 3 4 5 להגדיר את זה" (עדות מזכיר המושב בעמ' ,28ש' .)12-16 לא הוכח בפניי ,כי הסכם המכר מנוגד להוראות הדין ,או לדין הקיים בהסכמי מכר קרקעות מסוג נחלה .יתרה מזו ,על-פי סעיף 9לכתב ההתחייבות בין התובע למושב ,עולה כי שלושת הדרישות 6 7 8 9 התקיימו בענייננו ,ובמידה וחפצו הנתבעים להראות כי קיימת מניעה לכך או סתירה מכוח הדין או מכוח התקנון של האגודה השיתופית ,היה עליהם להוכיח עמדה זו ,על כל מרכיביה .בנטל זה לא עמדו הנתבעים במקרה שלפנינו .עוד יצוין ,כי על-פי פסיקת ביהמ"ש העליון בע"א 524/88אליו מפנה ב"כ הנתבעים בסיכומיו ,שם נפסק בדעת רוב ,כי פקודת האגודות השיתופיות אינה כוללת כל הוראה המסמיכה את האגודה ליטול את רכוש החבר לכיסוי חובות האגודה השיתופית .נהפוך הוא, 10 11 12 13 14 נקבע כי פקודת האגודות מבחינה היטב בין רכוש האגודה לבין רכוש החבר .היא מאפשרת פגיעה ברכוש החבר בנסיבות מיוחדות וחריגות .משכך ,מאחר וזכויות הקניין של חברי המושב מקבלות סיווג שונה בהתאם למקרה ומערכת החוזים המתייחסת לאותה זכות ,בין היתר ,מכוח הגדרת הזכות המוענקת לחבר המושב כזכות של בר רשות ,חוכר או בעלים ,הרי שזכויותיו של החבר יכולות להיות שונות ומחייבות בחינה ממקרה למקרה .כך למשל ,זכותו של החבר יכולה להיות בחלקה הפרטית האישית שלו במושב ויכולה להיות חלקו של החבר בנכסי המושב הכלליים ,לרבות הקרקעות המשותפות ,ומכאן נגזרת שאלת הזכויות והחובות של חבר האגודה (ראו עדותו של המזכיר אדלשטיין בעמ' ,6ש' .)21-30 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 לבין הנתבעים ,אינו מושא להתערבות המושב (במנותק מהכפפת העברה הבעלות לקבלת הסכמתו לאישור חברותם של הקונים) ,הם אף הבהירו כיצד ממלאת האגודה אחר חלוקת החובות והזכויות בהתאם להסכם עליו חתומים הצדדים במקרים כגון דא ,תוך שהם מתייחסים בדייקנות לאופן החלוקה במקרה הספציפי .עדויות אלה תומכות בפרשנות התובע ומלמדות כי אף מבחינת הסכם המכר ,אובייקטיבית ,מתקבלת המסקנה כי פרשנות התובע היא העדיפה. 25 26 27 28 29 30 31 32 33 עיון בטבלה ת 3/מלמד ,כי היא כוללת את הפרטים הבאים :מספר פקודה ,חודש החשבון ,תאריך ערך ,תאריך הקלדת פקודה ,סכום חובה ,סכום זכות ופירוט .מזכיר המושב מסר בחקירתו 34 35 נציגי האגודה ,לא רק שהעידו כי תוכן הסכם המכר שבין החבר לשעבר ,שהיה הבעלים של המשק, מזכיר המושב נחקר בנושא רישומי האגודה בכרטיס החבר שמתנהל על שמו של התובע והמעודכן נכון לתאריך ( 27.11.11ת .)3/כן נשאל מזכיר המושב אודות ספר החשבונות המנוהל על שמו של התובע שהופק ביום 29.11.12והמתייחס לתקופה ,החל מיום 1.1.11ועד ליום ( 29.11.12ת.)1/ 29מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: הראשית ,כי "תאריך ערך" המופיע במוצג ת" ,3/זה היום ממנו מזוכה החשבון" (עמ' ,9ש' .)21-26 עוד נשאל ,מדוע לדוגמא פעולה בגין "מכירת דירת נפתלי" אשר חודש החשבון שלה היה 12/10 ותאריך הערך שלה היום 1.1.11נרשם ביחס אליה ,כי תאריך הקלדת הפקודה בתאריך ,27.7.11קרי מעל כחצי שנה מתאריך הערך ,המזכיר השיב כי "תאריך הקלדה זה היום בו בהנה"ח הקלידו את הפקודה" (שם ,ש' .)27-32המזכיר הסביר בפרוטרוט כיצד פועלת הנהלת החשבונות באגודה ,ודבריו 1 2 3 4 5 מסבירים מדוע אם כך ,הקדישו הצדדים בהסכם המכר הוראות מפורשות העוסקות בחובות ובזכויות של החבר היוצא והנעבר ,כשלדבריו " :הנה"ח כמובן היא מתנהלת בדיעבד ,ז"א התבצעו פעולות ואנו לא מבצעים את זה און ליין אלא בד"כ זה באיחור וחלק מהדברים נעשים באיחור רב כמו הדוגמא הזאת ,יש פה מס' דברים שהם סגירת מאזנים עד שאנו לא סוגרים או מגיעים למצב 6 7 8 9 שאנו מוכנים לסגור מאזן ,אז אנו בעצמם מחליטים מה אנו עושים עם היתרות והחובות וכיצד אנו נוהגים ,האם מעבירים לחשבונות החברים והאם משאירים ברמת האגודה ולכן כמו שרואים למשל יש סעיף 'יתרת מוסך '2010רואים שזה סגירת מאזן 2010ויש לנו גם פרוטוקולים של החלטות ההנהלה מתי התקבלה שבעצם היא התקבלה במהלך שנת 2011אחרי שהנה"ח מקבלת את ההנחיה מההנהלה כיצד לנהוג בכספים ובהתאם לזה יש את יום ההקלדה וגם באותה החלטה אנו מחליטים 10 11 12 13 14 לאיזה יום ערך אנו מבצעים את החישוב" (ראו מלוא עדותו של מזכיר המושב בעמ' .)10המזכיר הבהיר בעדותו כי כך מתנהלת הנה"ח של מושב ,ולכן כל הפירוט שבו מתחיל הרישום במילה "יתרת" הכוונה לסגירת מאזן לשנת הכספים ,2010כאשר כפי שניתן לראות בטבלה כי הגם שמתייחסים לחודשי חשבון דצמבר ,2010ותאריך ערך ינואר ,2011הרי שההקלדה בוצעה כחצי שנה לאחר מכן ,בחודש יולי .2011הדבר יכול להיות רלוונטי לכל מיני סוגי פעולות ,כגון יתרת מוסך או יתרת ריבית שהצטברה אצל האגודה ולגביהן התקבלה החלטה לחלק אותן ,כך שכל מי שהיה חבר באותה תקופה שבה התקבלה ההחלטה ,תחולק לו יתרה זו ותופיע בכרטיס שלו המנוהל ע"י ידי האגודה (עמ' ,11ש' .)1-18 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 זו פעולה טכנית מבלי לייחס לזה משמעויות אחרות" (שם ,ש' .)19-21אם נבחן את הפרשנות של התובע ולשון הוראת סעיף 12.2להסכם המכר ,בהשוואה לטבלה ת ,3/ניתן לראות כי כוונת הצדדים להכיר בזכותו של התובע לקבלת הכספים שיגיעו אליו בעתיד ,הגיונית היא ומתיישבת עם אופן ניהול כרטסת החבר בספרי האגודה .הדוגמא הטובה שיכולה להבהיר זאת הינה הפעולה בגין "אופציה פרדס" .מעיון בטבלה ת 3/עולה ,כי חשבונו של התובע זוכה בסכום בלתי מבוטל בסך של ₪ 57,542תחת הפירוט "ע"ח אופציה פרדס" ,כאשר ההחלטה בגין פעולה הינה מיום ( 6.6.11קרי בשלב ניסוח הטיוטות של הסכם המכר) ,ואולם הקלדתה של פעולה זו בפועל התבצעה בספרי האגודה לאחר מתן אישור החברות לקונים ,רק ביום .21.7.11פעולה זו מדגימה היטב את האמור בסעיף 12.2להסכם המכר ,שכן כפי שהבהיר המזכיר ,המשמעות של עסקה זו בהיותה עסקה 25 26 27 28 29 30 31 32 33 משולבת ,במסגרתה רכשה האגודה עבור חבריה את הנחלות שלהם ,שהיו בבעלות קרן היסוד ,כאשר כל חבר רכש עבור עצמו בהתאם לערכה הפרטני של הנחלה" .משק הררי נניח שהיה איקס כספים 34 35 המזכיר אף התייחס בעדותו למשמעותו של המונח "תאריך ההקלדה" באומרו כי" ,תאריך ההקלדה 30מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: אמורה להעל ות לו רכישת הנחלה ואנו בעצם ייצרנו אצלו חשבון ב' בו נזקף החוב שלו עבור הרכישה .והרכישה היתה בחודש ... .5.09אנו ייצרנו מנגנון שחברים לא נזקקו להביא כסף מהבית עבור רכישת הנחלות אלא על ידי הפעולות שהאגודה בוצעה כולל חלוקת יתרות ,אפשרנו להם את רכישת הנחלות" .עוד הבהיר המזכיר כי ההחלטה התקבלה ביום ( 6.6.11עמ' ,11ש' 22-32ועמ' ,12 ש' .) 1-14בדרך זו ,נתן המזכיר את הסבריו הממצים למרבית הפעולות אשר נשאל עליהן ואשר 1 2 3 4 5 מופיעות בטבלה (ת )3/ועדותו בהקשר זה הייתה אחידה ועקבית ולא לקתה בסתירות של ממש. עוד נחקר מזכיר המושב בחקירה הראשית בעניין הפעולות המדגימות את הוראת סעיף 12.1 להסכם ,שעניינה בזכאות לכל הכנסה או תקבול בגין יבולים שגודלו ונקצרו עד לתאריך 11.7.11בין 6 7 8 9 אם הזיכוי יתבצע במהלך שנת 2011או לאחר שנת ,2011כאשר המוכר יישא גם בכל ההוצאות והתשלומים הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל .משכך ,נחקר המזכיר אודות פקודה שהינה פעולת 'חיוב' שמספרה " 06-30קציר חיטה" .לפי עדותו של המזכיר ,התובע חויב בגין עבודת הקציר שהתבצעה וכאשר הגיעו תקבולים בגין "שיווק החיטה" ,התקבל 'זיכוי' .המזכיר הסביר באופן שאינו משתמע לשני פנים ,כי מי שגידל את החיטה מושא החיוב והזיכוי הנ"ל ,היה התובע ,כאשר 10 11 12 13 14 תאריך הערך לשיווק החיטה במקרה אחד היה ביום ( 14.6.11קרי לפני קבלת אישור העברת הזכויות) ואילו ההקלדה של הפעולה בוצעה כחודשיים לאחר מכן בתאריך ( 7.8.11לאחר קבלת אישור העברת הזכויות) .מפאת חשיבות הדבר נשאל המזכיר מפורשות ואישר כי התובע זרע ,גידל, קצר ושיווק לפני קבלת הנתבעים כחברי אגודה ואילו פעולת ההקלדה שבוצעה על ידי האגודה נעשתה במועד מאוחר יותר (עמ' ,12ש' 24-32ועמ' ,13ש' .)1-4בחקירתו הנגדית ,לא היה ניתן לקעקע את דבריו של המזכיר בחקירתו הראשית ,כאשר הוא הסביר כי "ברקין התקבל בתאריך מסוים לחברות ומאותו מועד אנו מתייחסים אליו כחבר ומחייבים אותו בהתאם לחברות שלו .אם התקבלה החלטה שמחייבים את החברים באותו מועד מי שחבר הוא המחויב" (עמ' ,15ש' ,24-32 עמ' 16ועמ' 17ועמ' 27לפרוט'). 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 תימוכין נוסף לעדותו של מזכיר המושב ניתן למצוא בעדותה של גב' רחל גוטליב ,מהנהלת החשבונות של האגודה שטיפלה בפועל ברישום כרטסת החבר (להלן" :גוטליב") .מעדותה של גוטליב נ יתן ללמוד על סבירות פרשנות ההסכם לה טוען התובע .כך למשל ,ביחס לפעולה המופיעה בת 1/והמסומנת בספרה 71ולצידה רשום זיכוי שומת מס שבח ,הבהירה גוטליב כי "אנו קיבלנו ישירות לבנק זיכוי ממס שבח על שמו של התובע .לדעתי זה היה קשר עם התחלת מכירת נכס למישהו אחר" וכי "מדובר בעסקה שהתבטלה והוא קיבל את הכסף בחזרה" (עמ' ,30ש' .)9-19 לדבריה ,הזיכוי התקבל ישירות לחשבונו של התובע והגיע על שמו של האחרון ,משכך גם אם הזיכוי התקבל בחשבונו שלן התובע רק ביום ,19.9.11היינו לאחר קבלת הנתבעים כחברים באגודה ,הרי שמדובר בכספים השייכים לתובע אישית ,וכך פעלה הנה"ח של האגודה .ברוח אותם דברים העידה 25 26 27 28 29 30 31 32 33 מנהלת החשבונות לגבי פעולות נוספות ואחרות שהופיעו ומופיעות בת ,1/כגון שכ"ט יועץ מס ,שיווק חיטה בגין חודשים מאי-יוני 2011וכד' (עמ' 31ועמ' 33ש' 1-11וש' .)23-32בעדותה ,הבהירה 34 35 31מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: גוטליב מהנהלת החשבונות כי "הריבית" מחושבת לכל רבעון (עמ' ,30ש' )3-5כאשר קביעת תאריך הערך של הריבית ,הינה לפי תאריך קבוע (עמ' ,32ש' 14-32ועמ' ,36ש' .)5-10 1 2 3 4 5 החבר ,לבין מועד הרישום בפועל .מנהלת החשבונות הבהירה ,כי "אתן דוגמא להיום ,היום 28/11 ואנו עובדים על .12/13היום אנו מקלידים חומר שנמצא במערכת מ .12/13 -אנו היום נקליד ונחייב חברים אבל לא לתאריך ערך של היום אלא תאריך החיוב עצמו ,מתי שילמנו בפועל את אותה חשבונית או זיכוי .יש דברים שהם שוטפים ,למעט סוף שנה זה לוקח יותר זמן כי אנו תלויים בגורמים חיצוניים אבל זה דבר שגרתי של כל שנה ושנה" (עמ' ,33ש' 14-19ועמ' ,34ש' .)4-5 6 7 8 9 10 לעדויותיהם של מזכיר המושב וגוטליב מהנהלת החשבונות של המושב ראיתי לייחס משקל רב ,שכן שוכנעתי כי מדובר בעדויות אובייקטיביות ,סדורות היטב וכלל לא נסתרו .לשני העדים הללו ,אין כל אינטרס אישי בתוצאות ההליך ועדותם שיקפה את מהלך העניינים בכל הקשור לפעולות המבוצעות בכרטיס החבר .משכך ,ראיתי ליתן אימון מלא בעדויותיהם. 11 12 13 14 15 סיכומם של דברים -מכל המקובץ לעיל עולה המסקנה ,כי במחלוקת הפרשנית שהתעוררה בין הצדדים להסכם מכר ,עדיפה בעיניי בנסיבות העניין הפרשנות של התובע על פני פרשנותם של הנתבעים בעניין הזכאות לכספים המופקדים בקופת בית המשפט .פרשנות זו עולה מלשון ההסכם, והיא אף נתמכה בראיות חיצוניות ואובייקטיביות עליהן למדתי מנוסח טיוטות ההסכם השונות לפני שהשתכללו לכדי הסכם מחייב ,מעדותו של עו"ד פז אשר ייצג את המוכר והיה שותף לבחירת הניסוח הסופי של ההסכם ,מעדויותיהם המפורטות של מזכיר המושב וגוטליב מהנהלת החשבונות, וכן מנטלי ההוכחה המקרה שלפנינו .כפי שנימקתי דלעיל ,טענת הנתבעים כי הזכאות הנטענת של התובע לכספים אינה יכול לדור בכפיפה אחת עם הוראות דיני האגודות השיתופיות ,נטענה בעלמא ולא הוכחה כדבעי .בחינתה של הפסיקה אינה תומכת במסקנה זו ,ולו חפצו הנתבעים לטעון אחרת, 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 היה עליהם להביא ראיות קבילות לתמיכה בעמדתם ,דבר שלא נעשה בענייננו .לפיכך ,אני קובעת כי הוראות סעיפים 12.1ו 12.2-להסכם שבדנן מעניקות לתובע את הזכות לקבל לידיו כל הכנסה, תקבול ,תשלום או חלוקת רווחים הנובעים מיבולים שגדלו ונקצרו והנובעים מחברות התובע באגודה ,גם אם אלה יגיעו במועד מאוחר יותר מן התאריך של קבלת הנתבעים כחברים באגודה וגם אם התשלום ו/או הזיכוי בכרטיס החבר יתבצע במהלך ,2011או לאחריה ,וללא כל קשר למסירת החזקה במשק לנתבע ים ו/או למועד פקיעת חברות התובע באגודה .האמור בסעיפים הללו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 12.3להסכם ,שכן נקבע במפורש כי האמור בסעיף זה אינו גורע מהאמור בסעיפים 12.1ו 12.2-להסכם .ככל שהוטל ספק בפרשנות ההסכם לאור הסיפא של הוראת סעיף 12.3לסכם ובה נעשה שימוש בביטוי "לרבות" ,הרי שספק זה הוסר לאחר שנבחן ההסכם 26 27 28 29 30 31 32 33 34 לגופו הן בחינה אובייקטיבית והן בחינה סובייקטיבית תוך שעמדנו בהרחבה על הנסיבות החיצוניות לכריתתו. 35 36 מעדותה של גוטליב מהנהלת החשבונות של המושב ,לא נותר כל ספק כי קיים ריחוק זמן בין המועד שבו נוצרת זכות חבר האגודה לכספים לבין מועד קבלת ההחלטה ע"י האגודה לזכות את כרטיס 32מתוך 33 בית משפט השלום בעפולה ה"פ 10215-09-12הררי נ' ברקין ואח' תיק חיצוני: סוף דבר 1 2 .1אני מורה על קבלת התביעה. 3 4 .2ניתן בזה פסק דין הצהרתי ולפיו כל הזכויות והחובות הנובעים מפעילות התובע ומשקו, 5 לפני ,11.7.11שייכים לתובע ,ללא קשר למועד בו נתקבלו ,או זוכו בחשבונו ,אצל נתבעת ,3 מושב בלפוריה. 6 7 .3התובע זכאי לקבל לידיו סך של ₪ 207,142.80הכולל תוספת ריבית נכון ליום הפקדת 8 9 התשלום בקופת ביהמ"ש בתאריך .25.4.2013סכום זה ,יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד ההפקדה הנ"ל ועד למועד התשלום המלא בפועל. 10 11 .4כפועל יוצא מכך ,אני מורה למזכירות להעביר את הכספים המופקדים בקופת בית המשפט 12 13 לידי התובע ,באמצעות בא-כוחו. 14 .5בשים לב להסכמות הדיוניות שהושגו בין הצדדים ,כמפורט דלעיל ,ולאחר שהבאתי בחשבון את אופן ניהול ההליך דנן ,אני מחייבת את הנתבעים ,יחד ולחוד ,לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של .₪ 15,000הסכום הנ"ל ישולם תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין ,שאם לא כן ,יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים. ניתן היום ,כ"ג כסלו תשע"ה 15 ,דצמבר ,2014בהעדר הצדדים. 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 33מתוך 33
© Copyright 2024