דוח רשות החברות הממשלתיות 2014 מכתב לשר ועיקרי הדוח

‫עיקרי התוצאות העסקיות לשנים ‪2012-2014‬‬
‫מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות‬
‫הפרטת חברות ממשלתיות‬
‫שינויים מבניים בחברות הממשלתיות‬
‫עקרונות הדיווח הכספי בחברות הממשלתיות‬
‫דין וחשבון על‬
‫החברות‬
‫הממשלתיות‬
‫לשנת ‪2014‬‬
‫דוח מס‪54 .‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫א‪ .‬כללי‪1........................................................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח ‪2..............................................................................................................................................‬‬
‫פרק א' – אוכלוסיית החברות ‪2........................................................................................................................‬‬
‫פרק ב'‪ -‬סקירה כלכלית ‪8...............................................................................................................................‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬סקירת נתונים כספיים עיקרים בחברות הממשלתיות ‪11.............................................................................‬‬
‫דוחות כספיים מאוחדים של החברות הממשלתיות לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪11............................................. 2012-2014‬‬
‫תוצאות החברות הממשלתיות ‪15.................................................................................................................‬‬
‫הכנסות החברות הממשלתיות ‪17.................................................................................................................‬‬
‫תמצית נתונים מאזניים של החברות הממשלתיות ‪18..........................................................................................‬‬
‫פרק ד' – שכר ועובדים בחברות הממשלתיות ‪21..................................................................................................‬‬
‫פרק ה' – יצוא ‪24.........................................................................................................................................‬‬
‫פרק ו'‪ -‬תקבולים מדיבידנד ‪25.........................................................................................................................‬‬
‫פרק ז'‪ -‬תקבולים מהפרטה‪26..........................................................................................................................‬‬
‫פרק ח'‪ -‬ריכוז נתונים מאקרו כלכליים ומדדים פיננסים‪27......................................................................................‬‬
‫פרק ט'‪ -‬דוח רווח והפסד חזוי ‪28......................................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות‪29............................................................................................. :‬‬
‫‪ .1‬תשתיות חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬דלק ומים‪29................................................................................................................. :‬‬
‫חחי" ‪"/‬החברה"(‪29................................................................................‬‬
‫בעמ )להלן‪" ":‬‬
‫‪ 1.1‬חברת החשמל לישראל "‬
‫נתגז" ‪"/‬החברה"( ‪33............................................................................‬‬
‫בעמ )להלן‪" ":‬‬
‫‪ 1.2‬נתיבי הגז הטבעי לישראל "‬
‫תשן" ‪"/‬החברה"( ‪35..................................................................................‬‬
‫בעמ )להלן‪" ":‬‬
‫‪ 1.3‬תשתיות נפט ואנרגיה "‬
‫מקורות ‪"/‬החברה"( ‪38...............................................................................‬‬
‫"‬
‫‪ 1.4‬מקורות חברת המים בע"מ )להלן‪":‬‬
‫‪ .2‬תשתיות כבישים ורכבות‪40....................................................................................................................... :‬‬
‫בעמ(‬
‫מעצ – החברה הלאומית לדרכים בישראל "‬
‫בעמ )לשעבר "‬
‫‪ 2.1‬נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה "‬
‫)להלן‪":‬נתיבי ישראל"‪"/‬החברה"(‪40.................................................................................................................‬‬
‫בעמ )להלן‪":‬רכבת ישראל" ‪"/‬החברה"( ‪42...............................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬רכבת ישראל "‬
‫נתע" ‪"/‬החברה"( ‪46....................................................‬‬
‫בעמ )להלן‪" ":‬‬
‫נתע ‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים "‬
‫‪" 2.3‬‬
‫בעמ )להלן‪":‬כביש חוצה ישראל" ‪"/‬החברה"( ‪49.................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬כביש חוצה ישראל "‬
‫בעמ )להלן‪":‬חברת נתיבי איילון" ‪"/‬החברה"( ‪51...................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬חברת נתיבי איילון "‬
‫‪ .3‬נמלים ‪52................................................................................................................................................‬‬
‫חני" ‪"/‬החברה"( ‪52..................................................................‬‬
‫בעמ )להלן‪" ":‬‬
‫‪ 3.1‬חברת נמלי ישראל ‪ -‬פיתוח ונכסים "‬
‫חיפה ‪"/‬החברה"( ‪54.........................................................................‬‬
‫בעמ )להלן‪":‬חברת נמל "‬
‫‪ 3.2‬חברת נמל חיפה "‬
‫בעמ )להלן‪":‬חברת נמל אשדוד" ‪"/‬החברה"( ‪56....................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬חברת נמל אשדוד "‬
‫‪ .4‬דואר ‪58............................................................................................................................................... :‬‬
‫בעמ )להלן‪":‬דואר ישראל" ‪"/‬החברה"( ‪58.........................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬חברת דואר ישראל "‬
‫‪ .5‬שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‪61........................................................................................................................ :‬‬
‫בעמ )להלן‪":‬עמידר" ‪"/‬החברה"( ‪61....................................................‬‬
‫‪ 5.1‬עמידר ‪ -‬החברה הלאומית לשיכון בישראל "‬
‫‪ .6‬התעשיות הביטחוניות העיקריות‪63............................................................................................................. :‬‬
‫האווירית ‪"/‬החברה"( ‪63......................................................‬‬
‫"‬
‫בעמ )להלן‪":‬התעשייה‬
‫‪ 6.1‬התעשייה האווירית לישראל "‬
‫בעמ )להלן‪":‬רפאל" ‪"/‬החברה"( ‪66................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬רפאל ‪ -‬מערכות לחימה מתקדמות "‬
‫‪ 6.3‬התעשייה הצבאית לישראל בע"מ )להלן‪":‬תעש" ‪"/‬החברה"( ‪69.........................................................................‬‬
‫‪ .7‬חברות ביטוח‪71..................................................................................................................................... :‬‬
‫בעמ )להלן‪":‬ענבל" ‪"/‬החברה"( ‪71...................................................................................‬‬
‫‪ 7.1‬ענבל חברה לביטוח "‬
‫‪ .8‬חברות שירותים אחרים‪73........................................................................................................................ :‬‬
‫קיסריה ‪"/‬החברה"( ‪73.........................................................‬‬
‫"‬
‫בעמ )להלן‪":‬קרן‬
‫‪ 8.1‬קרן קיסריה אדמונד דה רוטשילד "‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות ‪74........................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬כללי ‪74.................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬תמצית ביצוע הפרטת חברות ממשלתיות ותהליכי הפרטה נוספים בשנים ‪79......................................... 2011-2013‬‬
‫בעמ ‪79...................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי "‬
‫‪ 2.2‬התעשייה הצבאית לישראל בע"מ ‪79........................................................................................................‬‬
‫בעמ ‪81.............................................................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬עשות אשקלון תעשיות "‬
‫‪ 2.4‬חברות הנמל ‪82.................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬חברת דואר ישראל בע"מ ‪ ..........................................................................‬שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫בעמ‪84......................................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬החברה לפיתוח חוף ים המלח‪ ,‬סדום וערד "‬
‫בעמ ‪84....................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.7‬גפים "‬
‫בעמ ‪85............................................................................‬‬
‫‪ 2.8‬פרזות‪ -‬חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים "‬
‫‪ 2.9‬המכון הישראלי ליין ‪86.......................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.10‬התכנית הרב שנתית להנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות ‪88....................................................................‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות ‪89...........................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬כללי ‪89.................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬תאור השינויים המבניים בחברות ‪89.............................................................................................................‬‬
‫בעמ ‪89.............................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬חברת החשמל לישראל "‬
‫בעמ ‪93...............................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬תשתיות נפט ואנרגיה "‬
‫בעמ ‪93..........................................................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬נתיבי הגז הטבעי לישראל "‬
‫בעמ ‪95.........................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬רכבת ישראל "‬
‫בעמ( ‪96............‬‬
‫מעצ ‪ -‬החברה הלאומית לדרכים "‬
‫בעמ )לשעבר "‬
‫‪ 2.5‬נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה "‬
‫‪ 2.6‬נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ‪ .........................................‬שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫‪ 2.7‬הפרדת אחזקות בחברות משותפות עם עיריית תל אביב יפו ‪ ...............................‬שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫ו‪ .‬עקרונות הדיווח הכספי בחברות הממשלתיות ועקרונות עריכת דוח זה ‪99.............................................................‬‬
‫‪ .1‬הגדרות ועקרונות לעריכת הדוח השנתי ‪99.....................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬הוראות הרשות לעניין דיווח כספי בחברות ממשלתיות ‪101................................................................................‬‬
‫‪ .3‬היערכות החברות הממשלתיות ליישום כללי החשבונאות הבינלאומיים )‪103................................................ :(IFRS‬‬
‫‪ .4‬היערכות ודיווחי החברות הממשלתיות בנוגע לבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ‪107................................................‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪111........................................................................... :2014‬‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫רשות החברות‬
‫רשות החברות הממשלתיות )להלן‪" :‬רשות החברות" ‪" /‬הרשות"( הוקמה ופועלת מכח חוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪) 1975-‬להלן‪" :‬חוק החברות הממשלתיות"(‪.‬‬
‫הרשות הינה יחידת סמך של משרד האוצר ומהווה את גורם המטה הממשלתי לעניין חברות ממשלתיות‪,‬‬
‫בנושא פיקוח‪ ,‬הפרטה וביצוע שינויים מבנים בחברות‪.‬‬
‫ליום ‪ 31.12.2014‬אחראית הרשות על ‪ 100‬חברות‪ ,‬ביניהן חברות ממשלתיות‪ ,‬חברות בנות‪ ,‬עמותות‬
‫וחברות בבעלות מעורבת לממשלה ולגופים אחרים‪ .‬עליהן נמנות כאלה שהינן בין החברות הגדולות‬
‫והמורכבות במשק‪ :‬חברת החשמל לישראל‪ ,‬התעשייה האווירית‪ ,‬רפאל‪ ,‬דואר ישראל‪ ,‬מקורות‪ ,‬נתג"ז‪,‬‬
‫חברות הנמל‪ ,‬רכבת ישראל‪ ,‬תש"ן‪ ,‬נתיבי ישראל‪ ,‬קרנות השתלמות‪ ,‬חברות משכנות ועוד‪.‬‬
‫מקור חוקי לדוח‬
‫סעיף ‪)56‬ב( לחוק החברות הממשלתיות קובע כי‪" :‬הרשות תמסור אחת לשנה לשר האוצר דוח על‬
‫החברות הממשלתיות ותפרט בו לגבי כל חברה את זכויות המדינה בה‪ ,‬את מטרותיה העיקריות‪ ,‬את נושאי‬
‫התפקידים בה ואת עיקרי דוחותיה הכספיים האחרונים‪ "...‬בהתאם להוראות סעיף זה נערך ומוגש דוח זה‬
‫לשר האוצר אחת לשנה‪.‬‬
‫מטרות הדוח‬
‫מטרת דוח זה לרכז נתונים כספיים ואיכותיים על החברות הממשלתיות לצורך הגברת השקיפות לציבור‬
‫והפיקוח על החברות‪ ,‬שיפור איכות המידע במשק‪ ,‬כתשתית להגברת תחרות ולשוק משוכלל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נועד הדוח לספק מידע לשרי הממשלה בקבלת החלטות‪ ,‬לשיפור יעילות ואפקטיביות החברות‬
‫ולקידום תהליכי הפרטות ושינויים מבניים בחברות‪.‬‬
‫דוח זה נערך בהתאם להוראות חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח‪ ,1998-‬למימוש זכות הציבור לקבל מידע על‬
‫נכסי המדינה ופעולותיה‪ ,‬ובהתאם לכך מפורסם דוח זה באתר האינטרנט של רשות החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫מבנה הדוח‬
‫המידע המוצג בדוח זה כולל מידע נרחב לגבי החברות הממשלתיות והמעורבות‪.‬‬
‫הפרקים המרכזיים בדוח זה הינם‪:‬‬
‫עיקרי הדוח ‪ -‬פרק הכולל נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים של החברות וכן נתונים‬
‫•‬
‫כמותיים לגבי מצבת החברות‪ ,‬עובדים‪ ,‬יצוא‪ ,‬דיבידנד‪ ,‬הפרטות ונתונים מאקרו כלכליים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נכלל בפרק זה מידע פרטני ביחס ל‪ 13-‬חברות שהוגדרו כחברות הממשלתיות העיקריות‪.‬‬
‫מידע על חברות ממשלתיות משמעותיות ‪ -‬פרק הכולל מידע על פעילות החברות בתקופת‬
‫•‬
‫הדוח‪ .‬וכולל סקירת תוצאות‪ ,‬מגמות ותהליכים בחברות אלו‪ .‬בפרק זה נכלל מידע ביחס ל‪19-‬‬
‫חברות שהוגדרו כמשמעותיות וכוללות בתוכן גם את החברות העיקריות‪.‬‬
‫הפרטת חברות ממשלתיות ‪ -‬פרק הכולל מידע על חברות שהופרטו בתקופת הדוח ועל חברות‬
‫•‬
‫שרשות החברות מקדמת את הפרטתן‪.‬‬
‫מונופולים ושינויים מבניים ‪ -‬פרק הכולל מידע על חברות שהן מונופולים ועל תהליכים‬
‫•‬
‫שנעשו בתקופת הדוח לצורך ביצוע שינויים מבניים בחברות אלו‪.‬‬
‫תמצית דוחות של כל החברות הממשלתיות והמעורבות ‪ -‬פרק הכולל מידע לגבי זכויות‬
‫•‬
‫המדינה‪ ,‬מטרותיה‪ ,‬נושאי התפקידים בה ואת תמצית הדוחות הכספיים של כל חברה‪ .‬מידע זה‬
‫יופיע במהדורה המודפסת שתצא לאור בקרוב‪.‬‬
‫דוח מאוחד‬
‫החל משנת ‪ 2011‬מובא הדוח במתכונת של דוח מאוחד‪ .‬כתוצאה מאיסוף ועיבוד הנתונים בלוחות זמנים‬
‫צפופים ולמרות הבקרות שיושמו והבדיקות שנעשו‪ ,‬וכתוצאה מעדכונים של החברות‪ ,‬יתכנו עדכונים‬
‫במידע אשר יעודכנו במסגרת המהדורה המודפסת אשר תפורסם בהמשך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח‬
‫פרק א' – אוכלוסיית החברות‬
‫להלן פירוט סך החברות הממשלתיות‪ ,‬בנות ממשלתיות‪ ,‬מעורבות ועמותות לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪-2012‬‬
‫‪:2014‬‬
‫חברות ממשלתיות‬
‫חברות בת ממשלתיות‬
‫חברות מעורבות‬
‫סה"כ חברות‬
‫עמותות‬
‫‪2014‬‬
‫‪67‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪96‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪67‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪94‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪67‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪94‬‬
‫‪4‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬החלה את פעילותה החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקמו‬
‫שתי חברות הבת של רכבת ישראל‪ ,‬חברת רכבת ישראל מטענים וחברת פיתוח מתחמי רכבת בע"מ‪.‬‬
‫חברות אלה טרם החלו את פעילותן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬נמכרה חברת נמל אילת‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬החלה את פעילותה חברת דירה להשכיר –‬
‫החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע"מ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬החלו את פעילותן‪ :‬חברת תחנות ייצור חשמל חדשות בע"מ וחברת קרן הרשב"י ומורשתו‬
‫בע"מ )חל"צ(‪.‬‬
‫להלן פירוט סך החברות הממשלתיות‪ ,‬בנות ממשלתיות ומעורבות לפי מגזרי פעילות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪:2014‬‬
‫מגזר הפעילות‬
‫שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫תשתיות חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬דלק ומים‬
‫תעשיות ביטחוניות‬
‫תשתיות כבישים ורכבות‬
‫נמלים‬
‫דואר‬
‫שירותים אחרים‬
‫עמותות‬
‫מספר חברות‬
‫‪23‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪28‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫להלן פירוט סך החברות הממשלתיות‪ ,‬בנות ממשלתיות ומעורבות לפי ענפי המשק ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪:2014‬‬
‫מספר חברות‬
‫‪30‬‬
‫‪17‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫ענף המשק‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילות השכרה‪ ,‬מו"פ ושירותים עסקיים‬
‫בנקאות‪ ,‬ביטוח ופיננסים‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה ותקשורת‬
‫שירותים קהילתיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬אישיים ואחרים‬
‫חינוך‬
‫תעשייה‬
‫בינוי )בניה והנדסה אזרחית(‬
‫חשמל ומים‬
‫שרותי בריאות‪ ,‬רווחה וסעד‬
‫מסחר‪ ,‬סיטונאי וקמעוני‬
‫להלן פירוט סך החברות הממשלתיות‪ ,‬בנות ממשלתיות ומעורבות לפי משרדי ממשלה ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪:2014‬‬
‫מספר חברות‬
‫‪18‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫משרד ממשלה‬
‫אוצר‬
‫תחבורה‬
‫אנרגיה ומים‬
‫תיירות‬
‫שיכון‬
‫חינוך‬
‫ביטחון‬
‫כלכלה‬
‫תקשורת‬
‫תרבות וספורט‬
‫חקלאות‬
‫ראש הממשלה‬
‫הגנת הסביבה‬
‫רווחה‬
‫חוץ‬
‫עמותות‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫להלן תרשים של החברות הממשלתיות המשמעותיות לפי מגזרי פעילות נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫שירותים‬
‫אחרים וחברות‬
‫מעורבות‬
‫קרן קיסריה‬
‫אדמונד דה‬
‫רוטשילד‬
‫שיכון ‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫עמידר ‪-‬החברה‬
‫הלאומית לשיכון‬
‫בישראל‬
‫ביטוח‬
‫וקרנות‬
‫תשתיות חשמל ‪,‬‬
‫גז ‪,‬דלק ומים‬
‫ענבל‬
‫חברה לביטוח‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫דואר‬
‫חברת‬
‫דואר‬
‫ישראל*‬
‫חברת‬
‫החשמל‬
‫לישראל*‬
‫תשתיות כבישים‬
‫ורכבות‬
‫נמלים‬
‫התעשייה‬
‫הצבאית‬
‫לישראל*‬
‫רכבת‬
‫ישראל*‬
‫חברת נמלי‬
‫ישראל ‪-‬פיתוח‬
‫נכסים*‬
‫נתיבי‬
‫הגז הטבעי‬
‫לישראל*‬
‫רפאל ‪-‬מערכות‬
‫לחימה‬
‫מתקדמות*‬
‫נתיבי ישראל החברה‬
‫הלאומית לתשתיות‬
‫תחבורה בע"מ*‬
‫חברת‬
‫נמל חיפה*‬
‫תשתיות‬
‫נפט‬
‫ואנרגיה*‬
‫התעשייה‬
‫האווירית‬
‫לישראל*‬
‫נת"ע ‪-‬נתיבי‬
‫תחבורה עירוניים‬
‫להסעת המונים‬
‫חברת‬
‫נמל אשדוד*‬
‫חברת‬
‫נתיבי איילון‬
‫מקורות‬
‫חברת‬
‫המים*‬
‫‪4‬‬
‫כביש‬
‫חוצה ישראל‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫החברות הממשלתיות העיקריות נבחרו כחברות‪ ,‬שעל‪-‬פי ראיית הנהלת הרשות‪ ,‬הינן החברות‬
‫המשמעותיות ביותר‪ .‬חברות אלה הינן בעלות השפעה דרמטית על המשק בישראל‪ ,‬בהיותן בעלות‬
‫ההכנסות הגבוהות ביותר מסך הכנסות החברות הממשלתיות ומהוות יחד ‪ 96%‬מסך ההכנסות ובהיותן‬
‫גם החברות בעלות היקף הנכסים הגבוה ביותר מסך נכסי החברות הממשלתיות ומהוות יחד ‪ 97%‬מסך‬
‫הנכסים‪ .‬לפיכך בפרק זה נכלל מידע מפורט והשוואתי לגבי חברות אלו‪.‬‬
‫להלן מידע תמציתי על החברות הממשלתיות העיקריות )למידע נרחב ראה גם פרק ג(‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חברת החשמל לישראל בע"מ )להלן‪" :‬חח"י"(‬
‫חברת החשמל לישראל נוסדה בשנת ‪ 1923‬ופועלת מכוח רישיונות שניתנו לה על ידי המדינה‬
‫בייצור‪ ,‬הולכה‪ ,‬חלוקה‪ ,‬סחר ואספקה של חשמל‪ ,‬כולל הקמת תשתיות לטובת פעילויות אלו‪ .‬החברה‬
‫מוגדרת ספק שירות חיוני והוכרזה כמונופולין על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים‪ .‬מדינת ישראל‬
‫מחזיקה בכ‪ 99.85%-‬מהון המניות של החברה‪ .‬החברה מחזיקה ‪ 100%‬בחברה הלאומית לאספקת‬
‫פחם בע"מ אשר רוכשת את הפחם עבור תחנות הכח של החברה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ )להלן‪" :‬נתג"ז"(‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל נוסדה בשנת ‪ 2003‬והחלה בפעילותה במהלך שנת ‪ .2004‬החברה הינה‬
‫בבעלות מלאה של מדינת ישראל והוקמה על פי החלטת ממשלה‪ .‬לחברה רישיון להקמה ולהפעלה של‬
‫מערכת הולכת הגז הטבעי לפי חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס"ב‪ .2002-‬בתקופת הדוח עסקה החברה‬
‫בהולכת גז לשמונה תחנות כוח של חח"י‪ ,‬למתקני בתי הזיקוק באשדוד‪ ,‬למתקן התפלת המים‬
‫באשקלון‪ ,‬למפעלי נייר אמריקאיים‪-‬ישראלים בחדרה‪ ,‬למפעלי נשר ברמלה‪ ,‬למפעלי ים המלח‪,‬‬
‫לאדמה פתרונות לחקלאות ברמת חובב‪ ,‬לאגן כימיקלים באשדוד ולבז"ן‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ )להלן‪" :‬תש"ן"(‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה נוסדה בשנת ‪ 1959‬והיא חברת התשתית הלאומית של משק הדלק בישראל‪.‬‬
‫החברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬החברה עוסקת בתכנון‪ ,‬הקמה ותחזוקה של מאגרים‬
‫לאחסון נפט גולמי ומוצרי נפט‪ ,‬כולל אחסון מוגן‪ ,‬הקמה והפעלה של מתקן לניפוק תזקיקים‪ ,‬וכן‬
‫הפעלת נמל דלק למוצרי נפט ומעגן דלק לפריקת נפט גולמי‪ .‬החברה מחזיקה בבעלות מלאה את‬
‫חברת הבת "קו מוצרי דלק בע"מ"‪ .‬החברה מספקת שירותים לחברות הדלק‪ ,‬לבתי הזיקוק לנפט‪,‬‬
‫למשרד הביטחון ולחח"י‪ .‬לחברה מעמד מונופוליסטי בחלק מתחומי התשתית בהם היא עוסקת‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מקורות חברת המים בע"מ )להלן‪" :‬מקורות"(‬
‫מקורות חברת המים נוסדה בשנת ‪ ,1937‬במטרה לפתח את מקורות המים בארץ ישראל ולספקם‬
‫לתושביה‪ .‬החברה פועלת כרשות מים בהתאם לחוק המים‪ ,‬התשי"ט‪ .1959-‬בשל היקף פעילותה‪,‬‬
‫פריסתה הארצית ובהתאם לסעיף ‪ 46‬לחוק המים‪ ,‬הוסמכה החברה )בנוסף לפעילותה כחברת המים‬
‫הלאומית( כ"רשות המים הארצית"‪ ,‬אשר תפקידיה הינם להקים את המפעל הארצי‪ ,‬לנהלו‪ ,‬להרחיבו‪,‬‬
‫להחזיקו במצב תקין וכן לספק ממנו מים‪ .‬החברה עוסקת גם בהקמת מפעלי מים חדשים‪ ,‬בהקמה‬
‫וניהול פרויקטים לטיהור שפכים‪ ,‬במחקרים‪ ,‬בפיתוח טכנולוגיה ובעבודות קבלניות לגורמים‬
‫חיצוניים‪ .‬החברה מחזיקה בבעלות מלאה את חברת הבת מקורות פיתוח וייזום בע"מ העוסקת בייזום‬
‫והקמת מפעלים בזכיינות בשיטת ‪ B.O.T‬ואת חברת הבת שח"מ מקורות ביצוע בע"מ העוסקת‬
‫בביצוע עבודות פיתוח וחידוש של מפעלים מים עבור מקורות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )לשעבר‪" :‬מע"צ"( )להלן‪" :‬נתיבי‬
‫ישראל"(‬
‫בשנת ‪ 2003‬הפכה מע"צ‪ -‬החברה הלאומית לדרכים בישראל מיחידת סמך במשרד התחבורה לחברה‬
‫ממשלתית בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬החברה עוסקת בתכנון‪ ,‬פיתוח‪ ,‬אחזקה וניהול תנועה של‬
‫כל רשת הכבישים הבין עירוניים במדינה‪ .‬במסגרת מטרות החברה נקבע שהחברה תפעל ללא מטרות‬
‫רווח‪ .‬תפקידים נוספים של החברה הינם טיפול בהפקעות קרקע לצורך בניית כבישים וסיוע לשר‬
‫התחבורה והבטיחות בדרכים במגמה לשפר את רמת השירות לנוסע וקיום תקני בטיחות‪ ,‬הכל בהתאם‬
‫להסכמים בין החברה לבין המדינה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫באסיפה כללית שהתכנסה במהלך אוגוסט ‪ 2012‬שונה שם החברה ל"נתיבי ישראל ‪ -‬החברה‬
‫הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" )לשעבר מע"צ(‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ )להלן‪" :‬רכבת ישראל"(‬
‫רכבת ישראל נוסדה בשנת ‪ 1998‬והינה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬החברה עוסקת בהסעת‬
‫נוסעים‪ ,‬בשינוע מטענים ובהקמת התשתיות הנדרשות לפעילותה‪ .‬מטרות החברה הינן להקים‪ ,‬לפתח‪,‬‬
‫לנהל‪ ,‬להחזיק ולהפעיל את רשת מסילות הברזל בישראל‪ .‬החברה תפעל למימוש מדיניות הממשלה‬
‫בתחום התחבורה הרכבתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬החברה מחויבת להפעיל את שירותי הסעות לנוסעים‪ ,‬שירותי‬
‫הובלת מטענים ושירותי תשתית כדין‪ ,‬ברמת שירות נאותה‪ ,‬ובאופן רציף ותקין‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫חברת נמלי ישראל‪ -‬פיתוח ונכסים בע"מ )להלן‪" :‬חנ"י"(‬
‫חברת נמלי ישראל‪ -‬פיתוח ונכסים הינה חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ ,‬אשר נוסדה בשנת‬
‫‪ 2004‬והחלה לפעול ביום ‪ 17‬בפברואר ‪ .2005‬הקמת החברה הינה תוצאה של שינוי מבני אשר‬
‫נערך בהתאם לחוק הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪ ,2004-‬במסגרתו בוטל חוק רשות הנמלים אשר‬
‫הסמיך את פעולתה של רשות הנמלים ותחתיה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות‪ :‬החברה ושלוש‬
‫חברות נמל‪ :‬חברת נמל אשדוד‪ ,‬חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת‪ .‬החברה הוסמכה כחברת הפיתוח‬
‫והנכסים‪ ,‬לתקופה של ‪ 49‬שנה מיום התחילה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫חברת נמל חיפה בע"מ )להלן‪" :‬חברת נמל חיפה"(‬
‫חברת נמל חיפה הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדה בשנת ‪ 2004‬כחלק מהערכות‬
‫המדינה ליישום הרפורמה בנמלי הים וביום ‪ 17‬בפברואר ‪ 2005‬החלה בפעילותה העסקית על פי‬
‫הוראות חוק רשות הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪ .2004-‬החברה הוסמכה להפעיל את נמל חיפה ולתת‬
‫בו שירותי נמל ושירותים נלווים‪ ,‬תוך שמירה על הבטיחות ואיכות הסביבה ובמטרה לתת מענה‬
‫לציבור צורכי הנמל ולהפעיל את שטח הנמל כנמל תחרותי ומודרני‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫חברת נמל אשדוד בע"מ )להלן‪" :‬חברת נמל אשדוד"(‬
‫חברת נמל אשדוד הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדה בשנת ‪ 2004‬כחלק מהיערכות‬
‫המדינה ליישום הרפורמה בנמלי הים וביום ‪ 17‬בפברואר ‪ 2005‬החלה בפעילותה העסקית על פי‬
‫הוראות חוק רשות הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪ .2004-‬החברה הוסמכה להפעיל את נמל אשדוד ולתת‬
‫בו שירותי נמל ושירותים נלווים‪ ,‬תוך שמירה על הבטיחות ואיכות הסביבה ובמטרה לתת מענה‬
‫לציבור צורכי הנמל ולהפעיל את שטח הנמל כנמל תחרותי ומודרני‪.‬‬
‫‪ .10‬חברת דואר ישראל בע"מ )להלן‪" :‬דואר ישראל"(‬
‫חברת דואר ישראל הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדה בשנת ‪ 2003‬והחלה בפעילותה‬
‫ביום ‪ 1‬במרץ ‪ .2006‬הכנסות החברה נובעות משני תחומי פעילות מרכזיים‪ :‬תחום שירותי הדואר ‪-‬‬
‫הכולל בתוכו את מגוון השירותים של העברת דואר לסוגיו השונים בארץ ובחו"ל‪ ,‬שירותי שליחים‪,‬‬
‫בלדרות ושירותי העברת מסרים באמצעים אלקטרוניים‪ .‬תחום זה מהווה את מרכיב ההכנסות העיקרי‬
‫של החברה‪ .‬תחום השירותים הכספיים ואשנב ‪ -‬הכולל את השירותים הניתנים מטעמה של חברת‬
‫בנק הדואר )חברה בת(‪ ,‬המתבצע ביחידות הדואר השונות והכולל שירותי קבלת תשלומים בעבור‬
‫מוטבים‪ ,‬ניהול חשבונות עו"ש בהתאם למגבלות וסייגים‪ ,‬שירותים מקוונים שונים‪ ,‬המרת מט"ח‬
‫והעברת כספים לחו"ל‪.‬‬
‫‪ .11‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ )להלן‪" :‬התע"א"(‬
‫התעשייה האווירית לישראל נוסדה בשנת ‪ 1953‬והינה חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫החברה והחברות המאוחדות שלה עוסקות בתחום של פיתוח וייצור מטוסי מנהלים‪ ,‬השבחה ותחזוקה‬
‫של מטוסים צבאיים ואזרחיים‪ ,‬הסבת מטוסי נוסעים לתצורת מטען‪ ,‬יצור חלקי מטוסים‪ ,‬פיתוח וייצור‬
‫של כלי טיס בלתי מאוישים‪ ,‬פיתוח וייצור לוויינים‪ ,‬מערכות נשק וחימוש ומערכות אלקטרוניות‪,‬‬
‫אלקטרו‪-‬אופטיות ואחרות‪ ,‬תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות‪ .‬מוצרי החברה ושירותיה כוללים‬
‫מגוון רחב של מוצרים‪ ,‬הן לשוק הצבאי ‪ /‬ביטחוני והן לשוק האזרחי‪ .‬מרבית הכנסות החברה הינן‬
‫הכנסות מייצוא מוצרי החברה ושירותיה ללקוחות שונים ברחבי העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬מהווה משרד‬
‫הביטחון אחד מלקוחותיה העיקריים של החברה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫‪ .12‬רפאל‪ -‬מערכות לחימה מתקדמות בע"מ )להלן‪" :‬רפאל"(‬
‫רפאל נוסדה בשנת ‪ 1995‬והחלה את פעילותה בשנת ‪ .2002‬החברה הינה חברה בבעלות מלאה של‬
‫ממשלת ישראל‪ .‬החברה נוסדה כתוצאה מהחלטת הממשלה להעביר את פעילות יחידת הסמך‬
‫הממשלתית "רפאל‪ -‬רשות פיתוח אמצעי לחימה" לחברה ממשלתית בעלת אופי עסקי‪ .‬רפאל מפתחת‬
‫אמצעי לחימה מתקדמים עבור צה"ל ומערכת הביטחון‪ ,‬תוך ביסוס חוסנה הכלכלי על ידי פעילות‬
‫בשוק הבינלאומי‪ .‬החברה מציעה היום ללקוחותיה מגוון רחב ביותר של פתרונות חדשניים בחזית‬
‫הטכנולוגיה העולמית‪ ,‬ובכלל זה מערכות יבשתיות‪ ,‬אוויריות וימיות וכן במערכות בחלל‪ .‬הייעוד של‬
‫החברה ממוקד בצרכים המרכזיים של מערכת הביטחון‪ ,‬תוך התבססות על מגוון טכנולוגיות ויכולות‬
‫מערכתיות‪ ,‬שחלקן מוגדר כתשתיות לאומיות‪.‬‬
‫‪ .13‬התעשייה הצבאית לישראל בע"מ )להלן‪" :‬תעש"(‬
‫התעשייה הצבאית לישראל נוסדה בשנת ‪ 1989‬והינה חברה בבעלות מלאה של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫החברה עוסקת בעיקר בייצור‪ ,‬פיתוח ואספקת נשק‪ ,‬תחמושת ואמצעי לחימה אחרים למערכת‬
‫הביטחון‪ ,‬ליצוא ולגופים מקומיים‪ .‬פעילות החברה מרוכזת ומבוצעת מול לקוחותיה בחמישה תחומי‬
‫עסקים עיקריים‪ :‬תחמושת כבדה‪ ,‬מערכות רכב קרבי משוריין‪ ,‬חמ"מ אוויר קרקע‪ ,‬הנעה וחימוש‬
‫רקטי ותחמושת קלה‪ .‬בנוסף החברה פעילה גם בתחום ביטחון העורף ‪ -‬בין השאר בפיתוח יכולות‬
‫למניעת פיגועים במקומות הומי אדם‪ ,‬אבטחת גבולות ומעברים‪ ,‬מיגון גגות בפני טילי קאסם‪ ,‬הגנה על‬
‫תחבורה ציבורית‪ ,‬אבטחת שדות תעופה‪ ,‬מטוסים וכדומה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ב'‪ -‬סקירה כלכלית‬
‫‪1‬‬
‫פעילות ריאלית‬
‫המשק הישראלי‪ ,‬בניגוד למרבית המשקים המפותחים‪ ,‬התאושש במהירות מהמשבר העולמי‪ ,‬ורשם את‬
‫שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר מבין המדינות המפותחות במהלך השנים ‪ .2012 - 2010‬עם זאת‪ ,‬החל‬
‫מהמחצית השנייה של ‪ 2011‬נרשמת האטה במשק הישראלי‪ ,‬הנובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מההאטה ביצוא‬
‫ובהשקעות שהושפעו מהמגמות העולמיות‪ ,‬ומסגירת פער התוצר במהלך הצמיחה המהירה בשנת ‪2010‬‬
‫ובתחילת ‪ .2011‬בשנת ‪ 2014‬צמח התוצר ב‪ 2.8 -‬אחוזים‪ ,2‬כאשר תרומת הגז המופק ממאגר "תמר"‬
‫לצמיחה עמדה‪ ,‬על פי הערכות‪ ,‬על ‪ 0.3‬אחוז תוצר‪ .‬כך‪ ,‬ללא תרומת הגז המשק הישראלי היה צומח ב‪-‬‬
‫‪ 2.5‬אחוזים‪ .3‬ברבעון השלישי של השנה‪ ,‬נרשמה צמיחה של ‪ 0.2‬אחוז בלבד בקצב שנתי‪ ,‬השיעור הנמוך‬
‫ביותר מאז שנת ‪ 2009‬על רקע מבצע "צוק איתן"‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשק הישראלי התאושש במהירות‬
‫מהמבצע‪ ,‬כאשר ברבעון הרביעי נרשמה צמיחה של ‪ 6.8‬אחוזים בקצב שנתי‪ ,‬נתון המבטא את חוסנו של‬
‫המשק הישראלי‪ .‬קצבי הצמיחה הנוכחיים מעידים על המשך מגמת הצמיחה הנמוכה במשק ביחס לשנים‬
‫קודמות ‪ -‬צמיחה של כ‪ 3 -‬אחוזים‪ ,‬אולם קצב הצמיחה ממשיך להיות גבוה בהשוואה למרבית המדינות‬
‫המפותחות‪.‬‬
‫צמיחת התוצר ורכיביו‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫ההאטה בקצב הצמיחה נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מירידה בשיעורי הצמיחה של ההשקעות בנכסים קבועים‪.‬‬
‫הגידול המהיר בהשקעות במהלך ‪ 2010‬והמחצית הראשונה של ‪ 2011‬הביא לעלייה במלאי ההון במשק‬
‫הישראלי‪ ,‬וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית ברמות ההשקעה בשנת ‪.2012‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬שני גורמים נוספים אשר תרמו לגידול המהיר בהיקף ההשקעות בשנים‬
‫‪ ,2010 -2011‬חידוש מפעל אינטל בקריית גת וההשקעות בהקמת תשתיות הפקת הגז‪ ,‬היו גורמים חד‬
‫פעמיים‪ ,‬וסיומם של פרויקטים אלו תרם אף הוא לירידה ברמות השקעה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬החל מהמחצית‬
‫השנייה של ‪ 2011‬נרשמה האטה בקצב גידול ההשקעות בנכסים קבועים‪ ,‬ובמהלך שלושת הרבעונים‬
‫האחרונים של שנת ‪ 2012‬נרשמה ירידה בהשקעות‪ .4‬מהרבעון השני של ‪ 2013‬נרשמה התאוששות‬
‫בשנים‬
‫שנרשמו‬
‫הצמיחה‬
‫בקצבי‬
‫לא‬
‫אך‬
‫ההשקעות‪,‬‬
‫בקצב‬
‫משמעותית‬
‫‪ 1‬הנתונים המוצגים בסקירה זה מעודכנים ליום ‪ 15‬במרץ ‪ .2015‬הסקירה נכתבה על ידי אגף הכלכלן הראשי ‪ -‬מחלקת כלכלה וניהול הידע‬
‫במשרד האוצר‪.‬‬
‫‪ 2‬על פי האומדן השני של הלמ"ס לשנת ‪.2014‬‬
‫‪ 3‬הלמ"ס טרם פרסם מתודולוגיה להערכת ההשלכות של הפקת הגז‪ .‬לכן יש להתייחס בזהירות לנתון זה‪.‬‬
‫‪ 4‬עם זאת‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬נרשם גידול בהשקעות בנכסים קבועים‪ ,‬זאת בשל השפעות קצה של הגידול בהשקעות בשנת ‪.2011‬‬
‫‪8‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫‪ .2011-2010‬בשנת ‪ 2014‬הצטמצמה ההשקעה בנכסים קבועים ב‪ 2.5 -‬אחוזים‪ .‬האטה זו נבעה בעיקר‬
‫מצמצום ההשקעות בבנייה ובכלי תחבורה‪.‬‬
‫גורם נוסף שתרם להאטת הצמיחה במשק היה ההאטה בקצב הגידול ביצוא‪ .‬החל מתחילת ‪ 2011‬נרשמה‬
‫האטה משמעותית בקצב גידול הייצוא‪ ,‬אשר נגרמה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מההאטה בסחר העולמי‪ ,‬מההרעה בתנאי‬
‫הסחר של ישראל‪ ,‬מהתיסוף של השקל‪ ,‬ומשדרוג המפעל של אינטל בקרית גת שגרם להפסקת פעילות‬
‫זמנית‪ .‬השיפור בתנאי הסחר מתחילת ‪ ,2012‬כמו גם סיום השדרוג של מפעל אינטל בקרית גת‪ ,‬תרמו‬
‫להאצה מחודשת ביצוא הסחורות והשירותים‪ .‬בשנת ‪ ,2014‬נרשמה ההאטה בקצב היצוא של הסחורות‬
‫והשירותים‪ ,‬שנבעה בעיקר מהתכווצות בהיקף יצוא שירותי תיירות על רקע מבצע "צוק איתן" וירידה‬
‫חדה בהיקף יצוא שירותי חברות הזנק‪ .‬כך‪ ,‬היצוא בניכוי יהלומים וחברות הזנק רשם עלייה משמעותית‬
‫בשנת ‪ 2014‬לאחר התכווצות בשנת ‪ .2013‬היחלשות השקל במהלך המחצית השנייה של שנת ‪2014‬‬
‫והשיפור המתמשך בכלכלת ארה"ב תרמו לשיפור ביצוא הסחורות לאחר שנתיים בהם נרשמה התכווצות‪.‬‬
‫מאזן תשלומים‬
‫לאחר ההרעה המשמעותית בחשבון השוטף‪ ,‬אשר החלה במחצית השנייה של ‪ 2010‬והגיעה לשיאה‬
‫ברבעון הראשון של ‪) 2012‬בו נרשם גירעון משמעותי בחשבון השוטף(‪ ,‬מהרבעון השני של ‪2012‬‬
‫נרשמה התאוששות בחשבון השוטף‪ .‬שיפור זה נבע מהירידה במחירי האנרגיה‪ ,‬ואף קיבל תנופה בשל‬
‫תחילת הפקת הגז במאגר תמר בתחילת הרבעון השני של ‪ .52013‬מגמת השיפור בעודף בחשבון השוטף‬
‫נמשכה גם בשנת ‪ ,2014‬בעיקר עקב ירידה בגרעון בחשבון הסחורות ובחשבון ההכנסות‪.‬‬
‫שוק העבודה‬
‫נתוני שוק העבודה הישראלי‪ 6‬מציגים שיפור מתמשך החל מהרבעון השני של ‪ ,2009‬כאשר שיעור‬
‫האבטלה ירד מכ‪ 10 -‬אחוזים ברבעון השני של ‪ 2009‬לכדי ‪ 5.7‬אחוזים ברבעון הרביעי של ‪,2014‬‬
‫במקביל לגידול משמעותי בשיעור ההשתתפות‪ .‬בשנת ‪ 2014‬עמד שיעור האבטלה על ‪ 5.9‬אחוזים‬
‫בממוצע‪ ,‬ושיעור ההשתתפות עמד על ‪ 64.2‬אחוזים בממוצע‪ ,‬המשך למגמת השיפור האמורה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2014‬נוספו למשק הישראלי כ‪ 106 -‬אלף מועסקים )ממוצע ‪ 2014‬בהשוואה לממוצע ‪ .(2013‬השיפור‬
‫בשוק העבודה הישראלי בולט במיוחד בהשוואה בינלאומית‪ ,‬כאשר שיעור האבטלה במשק הישראלי נמוך‬
‫משמעותית בהשוואה למרבית מדינות ה‪ ,OECD -‬ושיעור התעסוקה הוא מהגבוהים במדינות ה‪-‬‬
‫‪.OECD‬‬
‫שינויי מחירים‬
‫בשנת ‪ 2014‬עמד קצב האינפלציה על ‪ -0.2‬אחוז )דצמבר ‪ 2014‬לעומת דצמבר ‪ (2013‬ונמצא מחוץ‬
‫לטווח יעד האינפלציה במרבית השנה‪ .‬שיעור האינפלציה השנתי היה ברבעון הראשון של שנת ‪2014‬‬
‫בחלקו התחתון של טווח יעד האינפלציה שנקבע על ידי הממשלה‪ ,‬ובמהלך הרבעון השני ירד מתחת‬
‫לגבול התחתון של טווח יעד האינפלציה‪ .‬במהלך המחצית השנייה של שנת ‪ 2014‬שיעור האינפלציה היה‬
‫שלילי לראשונה מאז שנת ‪ .2007‬האטה בקצב האינפלציה במהלך שנת ‪ 2014‬נבעה בעיקר מהירידה‬
‫במחירי המוצרים המיובאים‪ ,‬ובפרט מחירי האנרגיה במהלך המחצית השנייה של ‪ .2014‬התפתחות זו‬
‫דומה להתפתחות בשנת ‪ 2009‬בה המשבר העולמי הוביל לירידה במחירי הסחורות המיובאות לישראל‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬השפעת ירידת מחירי הסחורות קוזזה חלקית עקב הפיחות בשער החליפין של השקל‪ ,‬בעיקר מול‬
‫הדולר )במחצית השנייה של ‪ .(2014‬ריבית בנק ישראל ירדה מ‪ 2.75 -‬אחוזים בינואר ‪ 2011‬לכדי ‪0.25‬‬
‫אחוז בסוף שנת ‪ .72014‬הורדות הריבית של בנק ישראל הביאו לירידה משמעותית בריבית הריאלית‪,‬‬
‫וזאת על אף הירידה בציפיות האינפלציוניות במהלך ‪ .2014‬הורדות הריבית שביצע הבנק במחצית‬
‫השנייה של ‪ 2014‬ובתחילת ‪ 2015‬נבעו בעיקר מהתיסוף של השקל ומרמות האינפלציה הנמוכות‪.‬‬
‫‪ 5‬בתחילת ‪ 2011‬הופסקה הזרמת הגז הטבעי ממצרים לישראל‪ ,‬ובשל כך נאלצה ישראל להשתמש בחומרי אנרגיה יקרים‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ 6‬נתוני שוק העבודה מתוקננים בהתאם להגדרות החדשות של הלמ"ס‪.‬‬
‫‪ 7‬כיום )חודש מרץ ‪ (2015‬הריבית עומדת על ‪ 0.1‬אחוז‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫מדיניות פיסקאלית‬
‫בעשור האחרון פעלה ממשלת ישראל בעקביות להורדת יחס החוב תוצר הישראלי‪ ,‬תוך שימוש ביעדי‬
‫גירעון הולכים ופוחתים‪ .‬המטרה המוצהרת של ממשלת ישראל הייתה להוריד את יחס החוב תוצר לרמה‬
‫של ‪ 60‬אחוזים‪ ,‬בהתאם ליעד שנקבע באמנת מסטריכט‪ .‬החל משנת ‪ ,2003‬כאשר החוב עמד על כ‪95.2 -‬‬
‫אחוזי תוצר‪ ,‬והגירעון היווה ‪ 5.0‬אחוזי תוצר‪ ,‬החל משרד האוצר לצמצם את הגירעון הממשלתי‪ .‬צמצום‬
‫זה וקצב הצמיחה הגבוה אפשרו לממשלת ישראל לצמצם את החוב הציבורי בכ‪ 26.8 -‬אחוזי תוצר לרמה‬
‫של ‪ 67.6‬אחוזי תוצר בשנת ‪ ,82013‬שיעור הנמוך ממרבית מדינות ה‪ .OECD -‬מעבר לכך‪ ,‬ישראל היא‬
‫בין המדינות הבודדות ב‪ ,OECD -‬אשר צמצמו את יחס חוב תוצר ביחס לרמות ששררו לפני משבר ה‪-‬‬
‫‪ .Sub-Prime‬בשנת ‪ ,2014‬נרשמה ירידה בגירעון הממשלתי‪ ,‬לכדי ‪ 2.8‬אחוזים בשנת ‪ ,2014‬מתחת‬
‫ליעד הגירעון שעמד על ‪ 3.0‬אחוזים‪ .‬הסטייה מיעד הגירעון נבעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהוצאות נמוכות יותר‬
‫מהתכנון המקורי‪ ,‬אשר קוזזו באופן חלקי מהכנסות נמוכות יותר מהחזוי‪.‬‬
‫להלן נתונים על מדדים במשק לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2012-2014‬ושיעור השינוי בהם‪:‬‬
‫נתונים ליום ‪31/12‬‬
‫‪2014‬‬
‫שיעור‬
‫השינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪2013‬‬
‫שיעור‬
‫השינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪2012‬‬
‫שע"ח דולר‬
‫שע"ח אירו‬
‫מדד המחירים לצרכן ‪-‬ידוע )*(‬
‫מדד המחירים לצרכן ‪ -‬בגין )*(‬
‫ריבית בנק ישראל‬
‫תמ"ג )במיליארדי ש"ח‪ ,‬במחירים‬
‫שוטפים(‬
‫תמ"ג )במיליארדי ש"ח‪ ,‬במחירי ‪(2010‬‬
‫תמ"ג מגזר עסקי )במיליארדי ש"ח‪,‬‬
‫במחירים שוטפים(‬
‫השקעה בנכסים קבועים )במיליארדי‬
‫ש"ח(‬
‫יצוא סחורות ושירותים )במיליארדי‬
‫ש"ח(‬
‫יצוא סחורות )במיליארדי דולר(‬
‫יבוא סחורות ושירותים )במיליארדי‬
‫ש"ח(‬
‫מספר עובדים )באלפים(‬
‫‪3.889‬‬
‫‪4.725‬‬
‫‪102.1‬‬
‫‪102.1‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪1,086.9‬‬
‫‪12.0‬‬
‫)‪(1.2‬‬
‫)‪(0.2‬‬
‫)‪(0.1‬‬
‫)‪(75‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.471‬‬
‫‪4.782‬‬
‫‪102.3‬‬
‫‪102.2‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1,049.1‬‬
‫)‪(7.0‬‬
‫)‪(2.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.9‬‬
‫)‪(50‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪3.733‬‬
‫‪4.921‬‬
‫‪100.5‬‬
‫‪100.3‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪991.7‬‬
‫‪991.4‬‬
‫‪809.2‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪964.9‬‬
‫‪785.1‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪934.5‬‬
‫‪741.9‬‬
‫‪202.2‬‬
‫)‪(1.0‬‬
‫‪204.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪201.1‬‬
‫‪346.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪345.4‬‬
‫)‪(3.9‬‬
‫‪359.5‬‬
‫‪57.7‬‬
‫‪332.3‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪331‬‬
‫‪5.4‬‬
‫)‪(7.5‬‬
‫‪54.0‬‬
‫‪357.7‬‬
‫‪3,556‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3,449‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3,359‬‬
‫)*( לפי בסיס ממוצע ‪.2012‬‬
‫‪ 8‬טרם פורסמו נתוני החוב לשנת ‪ ,2014‬אך סביר להניח כי מגמת הצמצום ביחס החוב תימשך‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬סקירת נתונים כספיים עיקרים בחברות הממשלתיות‬
‫דוחות כספיים מאוחדים של החברות הממשלתיות לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪2012-2014‬‬
‫‪9‬‬
‫להלן דוחות כספיים מאוחדים של החברות הממשלתיות לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪:2012-2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫מאזנים ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫ביאורים‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫רכוש שוטף‬
‫‪10,583‬‬
‫‪12,460‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫‪11,442‬‬
‫‪13,199‬‬
‫השקעות לזמן קצר‬
‫‪11,870‬‬
‫‪13,115‬‬
‫‪1‬‬
‫לקוחות‬
‫‪6,351‬‬
‫‪5,260‬‬
‫חייבים שונים‬
‫‪4,983‬‬
‫‪5,315‬‬
‫מלאי‬
‫סה"כ רכוש שוטף‬
‫‪45,229‬‬
‫‪49,349‬‬
‫‪10,612‬‬
‫‪9,906‬‬
‫‪11,946‬‬
‫‪8,196‬‬
‫‪6,287‬‬
‫‪46,947‬‬
‫רכוש לא שוטף‬
‫חייבים והשקעות לזמן ארוך‬
‫רכוש קבוע ונדל"ן להשקעה‬
‫רכוש אחר‬
‫סה"כ רכוש לא שוטף‬
‫‪19,638‬‬
‫‪110,992‬‬
‫‪6,958‬‬
‫‪137,588‬‬
‫‪17,270‬‬
‫‪109,003‬‬
‫‪6,188‬‬
‫‪132,461‬‬
‫‪19,021‬‬
‫‪106,486‬‬
‫‪5,855‬‬
‫‪131,362‬‬
‫סה"כ נכסים‬
‫‪186,937‬‬
‫‪177,690‬‬
‫‪178,309‬‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫אשראי מתאגידים בנקאיים‬
‫ספקים ונותני שירותים‬
‫עובדים ומוסדות בגין שכר‬
‫זכאים שונים‬
‫סה"כ התחייבויות שוטפות‬
‫‪10,002‬‬
‫‪8,245‬‬
‫‪3,987‬‬
‫‪20,950‬‬
‫‪43,184‬‬
‫‪9,106‬‬
‫‪9,908‬‬
‫‪3,684‬‬
‫‪18,109‬‬
‫‪40,807‬‬
‫‪12,702‬‬
‫‪8,738‬‬
‫‪3,751‬‬
‫‪18,685‬‬
‫‪43,876‬‬
‫‪6,076‬‬
‫‪46,729‬‬
‫‪8,740‬‬
‫‪39,780‬‬
‫‪101,325‬‬
‫‪9,767‬‬
‫‪43,189‬‬
‫‪8,112‬‬
‫‪38,833‬‬
‫‪99,901‬‬
‫‪7,898‬‬
‫‪41,822‬‬
‫‪8,635‬‬
‫‪38,889‬‬
‫‪97,244‬‬
‫הון עצמי‬
‫‪42,428‬‬
‫‪36,982‬‬
‫‪37,189‬‬
‫סה"כ הון והתחייבויות‬
‫‪186,937‬‬
‫‪177,690‬‬
‫‪178,309‬‬
‫‪2‬‬
‫התחייבויות לא שוטפות‬
‫הלוואות לזמן ארוך לבנקים ואחרים‬
‫אגרות חוב‬
‫התחייבויות בשל סיום יחסי עובד מעביד‬
‫התחייבויות אחרות לזמן ארוך‬
‫סה"כ התחייבויות לא שוטפות‬
‫‪3‬‬
‫‪ 9‬בחלק מהחברות נתוני שנת ‪ 2012‬סווגו‪/‬הוצגו מחדש‪ .‬עדכונים אלו לא קיבלו ביטוי בדוח‪.‬‬
‫נתוני שנת ‪ 2012‬הוצגו מחדש בשל הוצאת בנק החקלאות מהדוח‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2012‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫דוחות רווח והפסד לשנים שהסתיימו ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫ביאורים‬
‫הכנסות‬
‫עלות ההכנסות‬
‫רווח גולמי‬
‫הוצאות מחקר ופיתוח‬
‫הוצאות שיווק‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫רווח תפעולי‬
‫הוצאות מימון‪ ,‬נטו‬
‫הוצאות )הכנסות( אחרות‪ ,‬נטו‬
‫רווח )הפסד( לפני מס‬
‫הוצאות )הכנסות( מסים‬
‫הכנסות מיוחדות‪ ,‬נטו‬
‫רווח נקי )הפסד(‬
‫רווח )הפסד( כולל אחר לתקופה‬
‫רווח )הפסד( כולל לשנה‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪68,359‬‬
‫‪55,992‬‬
‫‪12,367‬‬
‫‪1,242‬‬
‫‪1,751‬‬
‫‪3,620‬‬
‫‪5,754‬‬
‫‪3,659‬‬
‫‪1,651‬‬
‫‪444‬‬
‫‪155‬‬
‫‪143‬‬
‫‪432‬‬
‫‪833‬‬
‫‪1,265‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪68,309‬‬
‫‪59,236‬‬
‫‪9,073‬‬
‫‪1,311‬‬
‫‪1,749‬‬
‫‪3,518‬‬
‫‪2,495‬‬
‫‪2,781‬‬
‫)‪(34‬‬
‫)‪(252‬‬
‫‪350‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪(592‬‬
‫‪374‬‬
‫)‪(218‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪67,538‬‬
‫‪56,548‬‬
‫‪10,990‬‬
‫‪1,239‬‬
‫‪1,960‬‬
‫‪4,808‬‬
‫‪2,983‬‬
‫‪2,659‬‬
‫‪530‬‬
‫)‪(206‬‬
‫)‪(298‬‬
‫‪142‬‬
‫‪234‬‬
‫)‪(765‬‬
‫)‪(531‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫ביאור ‪ - 1‬לקוחות‬
‫‪2014‬‬
‫לקוחות משרדי ממשלה‬
‫לקוחות אחרים‬
‫הכנסות לקבל – משרדי ממשלה‬
‫הכנסות לקבל מאחרים‬
‫אחרים‬
‫הפרשה לחובות מסופקים‬
‫סה"כ לקוחות‬
‫ביאור ‪ - 2‬ספקים‬
‫חח"י‬
‫מקורות‬
‫נתג"ז‬
‫תע"א‬
‫רפאל‬
‫דואר‬
‫תעש‬
‫סה"כ אג"ח‬
‫‪1,687‬‬
‫‪5,749‬‬
‫‪590‬‬
‫‪4,390‬‬
‫‪83‬‬
‫)‪(629‬‬
‫‪11,870‬‬
‫‪2014‬‬
‫ספקים משרדי ממשלה‬
‫ספקים אחרים‬
‫אחרים‬
‫סה"כ ספקים‬
‫ביאור ‪ – 3‬אג"ח‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪1,417‬‬
‫‪6,337‬‬
‫‪719‬‬
‫‪5,726‬‬
‫‪84‬‬
‫)‪(1,168‬‬
‫‪13,115‬‬
‫‪202‬‬
‫‪5,936‬‬
‫‪2,107‬‬
‫‪8,245‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪32,704‬‬
‫‪6,140‬‬
‫‪2,178‬‬
‫‪1,406‬‬
‫‪455‬‬
‫‪306‬‬
‫‬‫‪43,189‬‬
‫‪13‬‬
‫‪1,316‬‬
‫‪6,745‬‬
‫‪785‬‬
‫‪4,605‬‬
‫‪92‬‬
‫)‪(1,597‬‬
‫‪11,946‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪2,315‬‬
‫‪5,690‬‬
‫‪1,903‬‬
‫‪9,908‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪35,695‬‬
‫‪5,837‬‬
‫‪2,933‬‬
‫‪1,665‬‬
‫‪337‬‬
‫‪262‬‬
‫‬‫‪46,729‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪990‬‬
‫‪6,144‬‬
‫‪1,604‬‬
‫‪8,738‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪32,834‬‬
‫‪5,560‬‬
‫‪2,184‬‬
‫‪306‬‬
‫‪577‬‬
‫‪343‬‬
‫‪18‬‬
‫‪41,822‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫ביאור ‪.4‬א‪ - .‬הכנסות‬
‫הכנסות ממכירות‬
‫הכנסות ממתן שירותים‬
‫הכנסות מביצוע עבודות‬
‫הכנסות אחרות‬
‫תמיכות וסובסידיה‬
‫סה"כ הכנסות‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪2014‬‬
‫‪52,012‬‬
‫‪6,434‬‬
‫‪7,624‬‬
‫‪813‬‬
‫‪1,426‬‬
‫‪68,309‬‬
‫‪49,616‬‬
‫‪7,209‬‬
‫‪7,413‬‬
‫‪1,135‬‬
‫‪2,986‬‬
‫‪68,359‬‬
‫ביאור ‪.4‬ב‪ - .‬הכנסות‬
‫‪2014‬‬
‫הכנסות ממשרדי ממשלה‬
‫הכנסות מאחרים‬
‫סה"כ הכנסות‬
‫‪17,702‬‬
‫‪50,657‬‬
‫‪68,359‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪50,129‬‬
‫‪7,854‬‬
‫‪7,613‬‬
‫‪647‬‬
‫‪1,295‬‬
‫‪67,538‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪16,169‬‬
‫‪52,140‬‬
‫‪68,309‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪15,025‬‬
‫‪52,513‬‬
‫‪67,538‬‬
‫להרחבה על המדיניות והמתדולוגיה שיושמה לצורך הצגת הדוחות המאוחדים לשנים ‪ 2012-2014‬ראה‬
‫פרק ו ‪ -‬עקרונות הדיווח הכספי בחברות הממשלתיות ועקרונות עריכת דוח זה‪ ,‬סעיף משנה ‪ -1‬הגדרות‬
‫ועקרונות לעריכת הדוח השנתי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫תוצאות החברות הממשלתיות‬
‫להלן תוצאות החברות הממשלתיות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ רווח גולמי‬
‫סה"כ רווח תפעולי‬
‫סה"כ רווח )הפסד( נקי‬
‫חלק המדינה ברווח )בהפסד(‬
‫סה"כ הפסד כולל‬
‫*‬
‫חלק המדינה בדיבידנד שחולק‬
‫‪2013‬‬
‫במילוני ש"ח‬
‫‪9,073‬‬
‫‪2,495‬‬
‫)‪(592‬‬
‫)‪(608‬‬
‫)‪(218‬‬
‫‪486.5‬‬
‫‪12,367‬‬
‫‪5,754‬‬
‫‪432‬‬
‫‪412‬‬
‫‪1,265‬‬
‫‪373.9‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪10,990‬‬
‫‪2,983‬‬
‫‪234‬‬
‫‪225‬‬
‫)‪(531‬‬
‫‪704.6‬‬
‫* להרחבה לגבי פירוט החברות ששילמו דיבידנד ראה פרק משנה ו'‪.‬‬
‫להלן תוצאות החברות הממשלתיות העיקריות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫שם החברהק‬
‫ףלףלחףףל‬
‫רווח‬
‫נקי‬
‫)הפסד(‬
‫רכבת ישראל‬
‫רפאל‬
‫)‪( 1‬‬
‫חנ"י‬
‫)‪(1‬‬
‫מקורות‬
‫חח"י‬
‫התע"א‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫)‪( 1‬‬
‫תש"ן‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫)‪( 1‬‬
‫נתג"ז‬
‫נתיבי ישראל‬
‫)‪(1‬‬
‫דואר ישראל‬
‫)‪( 1‬‬
‫תעש‬
‫יתר החברות‬
‫סה"כ‬
‫‪1,532‬‬
‫‪322‬‬
‫‪199‬‬
‫‪162‬‬
‫‪151‬‬
‫‪97‬‬
‫‪91‬‬
‫‪86‬‬
‫‪61‬‬
‫‪29‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪(55‬‬
‫)‪(2,452‬‬
‫‪199‬‬
‫‪432‬‬
‫רווח‬
‫)הפסד(‬
‫תפעולי‬
‫‪1,037‬‬
‫‪470‬‬
‫‪287‬‬
‫‪354‬‬
‫‪3,011‬‬
‫‪504‬‬
‫‪41‬‬
‫‪53‬‬
‫‪36‬‬
‫‪179‬‬
‫‪7‬‬
‫)‪(6‬‬
‫)‪(371‬‬
‫‪152‬‬
‫‪5,754‬‬
‫‪2013‬‬
‫תזרים‬
‫מזומנים‬
‫מפעילות‬
‫שוטפת‬
‫‪175‬‬
‫‪1,457‬‬
‫‪482‬‬
‫‪520‬‬
‫‪8,252‬‬
‫)‪(690‬‬
‫‪77‬‬
‫‪86‬‬
‫‪111‬‬
‫‪385‬‬
‫‪51‬‬
‫‪63‬‬
‫‪10‬‬
‫‬‫‪217‬‬
‫‪11,186‬‬
‫רווח‬
‫רווח נקי )הפסד(‬
‫)הפסד( תפעולי‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫)‪(177‬‬
‫‪366‬‬
‫‪208‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪108‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫)‪(936‬‬
‫‪271‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪133‬‬
‫‪36‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪34‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪37‬‬
‫)‪( 6‬‬
‫)‪(771‬‬
‫‪125‬‬
‫)‪(592‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫)‪(175‬‬
‫‪320‬‬
‫‪261‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪389‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪1,360‬‬
‫‪401‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪95‬‬
‫‪51‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪140‬‬
‫‪32‬‬
‫)‪(73‬‬
‫)‪( 360‬‬
‫‪47‬‬
‫‪2,495‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪2012‬‬
‫תזרים‬
‫מזומנים‬
‫מפעילות‬
‫שוטפת‬
‫רווח‬
‫רווח‬
‫)הפסד(‬
‫נקי‬
‫)הפסד( תפעולי‬
‫תזרים‬
‫מזומנים‬
‫מפעילות‬
‫שוטפת‬
‫‪27‬‬
‫‪337‬‬
‫‪517‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪380‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪5,767‬‬
‫‪1,989‬‬
‫‪226‬‬
‫‪78‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪84‬‬
‫‪375‬‬
‫)‪(34‬‬
‫‪17‬‬
‫)‪(282‬‬
‫‪126‬‬
‫‪9,607‬‬
‫)‪(152) (156‬‬
‫‪390‬‬
‫‪569‬‬
‫‪238‬‬
‫‪409‬‬
‫‪349‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪1,395 (1,004‬‬
‫‪494‬‬
‫‪285‬‬
‫‪118‬‬
‫‪192‬‬
‫‪101‬‬
‫‪83‬‬
‫‪43‬‬
‫‪77‬‬
‫‪51‬‬
‫)‪(51‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫)‪(46‬‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪( 167) (297‬‬
‫‪150‬‬
‫‪114‬‬
‫‪2,983‬‬
‫‪234‬‬
‫)‪(163‬‬
‫‪1,132‬‬
‫‪498‬‬
‫)‪(132‬‬
‫)‪(1,053‬‬
‫)‪(1,057‬‬
‫‪177‬‬
‫‪137‬‬
‫‪24‬‬
‫‪321‬‬
‫)‪(1,044‬‬
‫‪73‬‬
‫)‪(423‬‬
‫)‪(122‬‬
‫)‪(1,632‬‬
‫)‪(1‬מבוסס על נתוני טיוטה‪.‬‬
‫)‪(2‬סווג‪/‬הוצג מחדש‪.‬‬
‫לניתוח תוצאות החברות ושינויים בהם ראה פרק ג'‪ -‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לא התקבלו נתונים לשנת ‪2014‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫להלן התוצאות של החברות הממשלתיות בהתאם למגזרי הפעילות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫מגזר הפעילות‬
‫רווח נקי‬
‫)הפסד(‬
‫תעשיות ביטחוניות‬
‫נמלים‬
‫תשתיות חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬דלק ומים‬
‫שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫דואר‬
‫תשתיות כבישים ורכבות‬
‫שירותים אחרים‬
‫סה"כ‬
‫)‪(2,031‬‬
‫‪351‬‬
‫‪430‬‬
‫‪198‬‬
‫‬‫)‪(55‬‬
‫‪1,536‬‬
‫‪3‬‬
‫‪432‬‬
‫‪2013‬‬
‫רווח‬
‫)הפסד(‬
‫תפעולי‬
‫‪688‬‬
‫‪366‬‬
‫‪3,600‬‬
‫‪127‬‬
‫‪39‬‬
‫)‪(81‬‬
‫‪1,037‬‬
‫)‪(22‬‬
‫‪5,754‬‬
‫רווח‬
‫רווח נקי )הפסד(‬
‫תפעולי‬
‫)הפסד(‬
‫במילוני ש"ח‬
‫‪368‬‬
‫)‪(129‬‬
‫‪387‬‬
‫‪375‬‬
‫‪1,960‬‬
‫)‪(807‬‬
‫‪47‬‬
‫‪84‬‬
‫)‪(46‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪(73‬‬
‫)‪( 6‬‬
‫)‪(153‬‬
‫)‪(146‬‬
‫‪5‬‬
‫‪29‬‬
‫‪2,495‬‬
‫)‪(592‬‬
‫‪2012‬‬
‫רווח נקי‬
‫)הפסד(‬
‫‪565‬‬
‫‪683‬‬
‫)‪(970‬‬
‫‪49‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪(113‬‬
‫‪23‬‬
‫‪234‬‬
‫רווח‬
‫)הפסד(‬
‫תפעולי‬
‫‪725‬‬
‫‪386‬‬
‫‪1,901‬‬
‫‪13‬‬
‫‪124‬‬
‫)‪(46‬‬
‫)‪(114‬‬
‫)‪( 6‬‬
‫‪2,983‬‬
‫להלן תוצאות החברות הממשלתיות שדיווחו על הרווחים הגבוהים ביותר בשנת ‪:2014‬‬
‫שם החברה‬
‫רכבת ישראל‬
‫רפאל‬
‫*‬
‫חנ"י‬
‫*‬
‫מקורות חברת המים‬
‫חברת החשמל‬
‫התע"א‬
‫נמל אשדוד‬
‫*‬
‫תש"ן‬
‫המכון הגיאופיסי‬
‫נמל חיפה‬
‫יתר החברות שהרוויחו‬
‫סה"כ רווחים ברוטו‬
‫סך הרווח הנקי‬
‫)במילוני ש"ח(‬
‫‪1,532‬‬
‫‪322‬‬
‫‪199‬‬
‫‪160‬‬
‫‪151‬‬
‫‪97‬‬
‫‪91‬‬
‫‪86‬‬
‫‪65‬‬
‫‪61‬‬
‫‪237‬‬
‫‪3,001‬‬
‫‪ %‬מסך רווחי‬
‫החברות‬
‫‪51.1‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪35.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪97.‬‬
‫‪100.0‬‬
‫*מבוסס על נתוני טיוטה‪.‬‬
‫להלן תוצאות החברות הממשלתיות שדיווחו על ההפסדים הגבוהים ביותר בשנת ‪:2014‬‬
‫סך ההפסד‬
‫)במילוני ש"ח(‬
‫שם החברה‬
‫*‬
‫תעש‬
‫דואר ישראל‬
‫החברה לשירותי איכות הסביבה‬
‫יתר החברות שהפסידו‬
‫סה"כ הפסדים ברוטו‬
‫‪2,452‬‬
‫‪55‬‬
‫‪24‬‬
‫‪38‬‬
‫‪2,569‬‬
‫*‬
‫*מבוסס על נתוני טיוטה‬
‫‪16‬‬
‫‪ %‬מסך הפסדי‬
‫החברות‬
‫‪95.4‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪100.0‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫הכנסות החברות הממשלתיות‬
‫להלן סך הכנסות החברות הממשלתיות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ הכנסות‬
‫סה"כ הכנסות מיצוא‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪68,309‬‬
‫‪14,117‬‬
‫‪68,359‬‬
‫‪15,413‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪67,538‬‬
‫‪14,346‬‬
‫להלן הכנסות החברות הממשלתיות העיקריות בשנים ‪:2012-201411‬‬
‫שם החברה‬
‫חח"י‬
‫התע"א‬
‫רפאל‬
‫נתיבי ישראל‬
‫)‪(1‬‬
‫מקורות‬
‫רכבת ישראל‬
‫)‪(1‬‬
‫דואר ישראל‬
‫‪(1‬‬
‫תעש‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫)‪( 1‬‬
‫חנ"י‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫)‪( 1‬‬
‫נתג"ז‬
‫)‪( 1‬‬
‫תש"ן‬
‫יתר החברות‬
‫התאמות למאוחד‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫‪25,195‬‬
‫‪13,693‬‬
‫‪7,022‬‬
‫‪5,488‬‬
‫‪4,473‬‬
‫‪3,081‬‬
‫‪1,773‬‬
‫‪1,706‬‬
‫‪1,073‬‬
‫‪912‬‬
‫‪741‬‬
‫‪450‬‬
‫‪308‬‬
‫‪4,640‬‬
‫)‪(2,196‬‬
‫‪68,359‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(8.7‬‬
‫‪4.1‬‬
‫)‪( 5‬‬
‫)‪(3.8‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪87‬‬
‫)‪(3.3‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(1.4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫)‪(0.8‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‬‫‪0.1‬‬
‫‪2013‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪27,601‬‬
‫‪13,150‬‬
‫‪7,390‬‬
‫‪5,706‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪4,136‬‬
‫‪1,648‬‬
‫‪1,834‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪1,657‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪1,088‬‬
‫‪881‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪747‬‬
‫‪399‬‬
‫‪298‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪4,020‬‬
‫)‪(2,246‬‬
‫‪68,309‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(2.5‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪8.0‬‬
‫)‪(0.3‬‬
‫)‪(7.9‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪0.7‬‬
‫)‪(11.4‬‬
‫)‪(2.4‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪44.0‬‬
‫)‪(16.1‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‬‫‪1.1‬‬
‫‪2012‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫‪28,320‬‬
‫‪12,871‬‬
‫‪6,844‬‬
‫‪5,724‬‬
‫‪4,492‬‬
‫‪1,431‬‬
‫‪1,822‬‬
‫‪1,871‬‬
‫‪1,115‬‬
‫‪864‬‬
‫‪735‬‬
‫‪277‬‬
‫‪355‬‬
‫‪3,834‬‬
‫)‪(3,017‬‬
‫‪67,538‬‬
‫)‪(1‬מבוסס על נתוני טיוטה‪.‬‬
‫)‪(2‬סווג‪/‬הוצג מחדש‪.‬‬
‫להלן הכנסות של החברות הממשלתיות בהתאם למגזרי פעילות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫מגזר פעילות‬
‫תשתיות חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬דלק ומים‬
‫תעשיות ביטחוניות‬
‫תשתיות כבישים ורכבות‬
‫נמלים‬
‫דואר‬
‫שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‬
‫שירותים אחרים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫התאמות למאוחד‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫‪29,461‬‬
‫‪21,970‬‬
‫‪10,162‬‬
‫‪2,551‬‬
‫‪1,773‬‬
‫‪1,468‬‬
‫‪750‬‬
‫‪505‬‬
‫)‪(281‬‬
‫‪68,359‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(6.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫)‪(3.3‬‬
‫‪20.2‬‬
‫)‪(2.7‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‬‫‪0.1‬‬
‫‪2013‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫‪31,365‬‬
‫‪21,973‬‬
‫‪8,649‬‬
‫‪2,463‬‬
‫‪1,834‬‬
‫‪1,221‬‬
‫‪771‬‬
‫‪427‬‬
‫)‪(394‬‬
‫‪68,309‬‬
‫‪2012‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(1.7‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪6.5‬‬
‫)‪(10.9‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‬‫‪1.1‬‬
‫במילוני ש"ח‬
‫‪31,919‬‬
‫‪21,185‬‬
‫‪8,300‬‬
‫‪2,456‬‬
‫‪1,822‬‬
‫‪1,146‬‬
‫‪865‬‬
‫‪412‬‬
‫)‪( 567‬‬
‫‪67,538‬‬
‫‪ 11‬לקבלת מידע עדכני אודות השינויים בחברות בהם בוצעו שינויים בנתוני שנת ‪ 2012‬ראה פרק ו' – עקרונות הדיווח הכספי בחברות הממשלתיות‬
‫ועקרונות עריכת דוח זה‪ ,‬סעיף ‪1‬ז'‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫תמצית נתונים מאזניים של החברות הממשלתיות‬
‫להלן תמצית סעיפים מאזנים מצרפיים עיקריים בחברות הממשלתיות לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫סך נכסים‬
‫סך הון עצמי‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬נדל"ן להשקעה והשקעות‬
‫*‬
‫סך התחייבויות‬
‫‪186,937‬‬
‫‪42,428‬‬
‫‪137,108‬‬
‫‪144,509‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪177,690‬‬
‫‪36,982‬‬
‫‪131,996‬‬
‫‪140,708‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪178,309‬‬
‫‪37,189‬‬
‫‪130,962‬‬
‫‪141,120‬‬
‫* כולל הלוואות ושטרי הון ממדינת ישראל בסך של כ‪ 28,248 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬סך של כ‪27,264 -‬‬
‫מיליוני ש"ח וסך של כ‪ 26,020 -‬מיליוני ש"ח לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2013 ,2014‬ו – ‪ ,2012‬בהתאמה‪.‬‬
‫להלן תמצית סעיפים מאזנים עיקריים בחברות הממשלתיות העיקריות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪:2014‬‬
‫שם החברה‬
‫חח"י‬
‫רכבת ישראל‬
‫התע"א‬
‫*‬
‫מקורות‬
‫רפאל‬
‫*‬
‫חנ"י‬
‫*‬
‫דואר ישראל‬
‫*‬
‫נתג"ז‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫*‬
‫תעש‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫נתיבי ישראל‬
‫*‬
‫תש"ן‬
‫יתר החברות‬
‫התאמות למאוחד‬
‫סה"כ‬
‫סך נכסים‬
‫‪87,517‬‬
‫‪21,864‬‬
‫‪18,598‬‬
‫‪14,394‬‬
‫‪9,683‬‬
‫‪6,524‬‬
‫‪5,420‬‬
‫‪5,304‬‬
‫‪3,663‬‬
‫‪3,561‬‬
‫‪2,481‬‬
‫‪1,920‬‬
‫‪1,481‬‬
‫‪5,139‬‬
‫)‪(612‬‬
‫‪186,937‬‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬נדל"ן‬
‫הון עצמי‬
‫להשקעה והשקעות‬
‫)גרעון בהון(‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪74,168‬‬
‫‪16,084‬‬
‫‪21,027‬‬
‫‪733‬‬
‫‪3,632‬‬
‫‪3,652‬‬
‫‪12,901‬‬
‫‪3,546‬‬
‫‪3,052‬‬
‫‪2,785‬‬
‫‪5,256‬‬
‫‪6,151‬‬
‫‪2,324‬‬
‫‪520‬‬
‫‪4,621‬‬
‫‪628‬‬
‫‪3,041‬‬
‫‪2,227‬‬
‫‪1,439‬‬
‫)‪(254‬‬
‫‪1,910‬‬
‫‪1,773‬‬
‫‪508‬‬
‫‪251‬‬
‫‪1,205‬‬
‫‪1,196‬‬
‫‪2,514‬‬
‫‪1,893‬‬
‫)‪(490‬‬
‫‪1,244‬‬
‫‪137,108‬‬
‫‪42,428‬‬
‫*מבוסס על נתוני טיוטה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫סך‬
‫התחייבות‬
‫‪71,433‬‬
‫‪21,131‬‬
‫‪14,945‬‬
‫‪10,847‬‬
‫‪6,899‬‬
‫‪373‬‬
‫‪4,900‬‬
‫‪4,676‬‬
‫‪1,436‬‬
‫‪3,814‬‬
‫‪708‬‬
‫‪1,669‬‬
‫‪285‬‬
‫‪3,248‬‬
‫)‪(1,855‬‬
‫‪144,509‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫להלן תמצית סעיפים מאזנים עיקריים בחברות הממשלתיות העיקריות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪:2013‬‬
‫שם החברה‬
‫חח"י‬
‫רכבת ישראל‬
‫התע"א‬
‫מקורות‬
‫רפאל‬
‫חנ"י‬
‫דואר ישראל‬
‫נתג"ז‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫תעש‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫נתיבי ישראל‬
‫תש"ן‬
‫יתר החברות‬
‫התאמות למאוחד‬
‫סה"כ‬
‫סך נכסים‬
‫‪85,752‬‬
‫‪19,556‬‬
‫‪17,581‬‬
‫‪14,474‬‬
‫‪8,527‬‬
‫‪6,316‬‬
‫‪5,165‬‬
‫‪4,558‬‬
‫‪3,908‬‬
‫‪2,231‬‬
‫‪2,479‬‬
‫‪1,495‬‬
‫‪1,431‬‬
‫‪4,765‬‬
‫)‪(548‬‬
‫‪177,689‬‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬נדל"ן‬
‫הון עצמי‬
‫להשקעה והשקעות‬
‫)גרעון בהון(‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪72,980‬‬
‫‪14,781‬‬
‫‪19,334‬‬
‫)‪(796‬‬
‫‪3,985‬‬
‫‪3,509‬‬
‫‪12,391‬‬
‫‪3,406‬‬
‫‪2,689‬‬
‫‪2,521‬‬
‫‪5,216‬‬
‫‪6,027‬‬
‫‪2,417‬‬
‫‪488‬‬
‫‪4,152‬‬
‫‪600‬‬
‫‪3,106‬‬
‫‪2,383‬‬
‫‪838‬‬
‫)‪(2,061‬‬
‫‪2,139‬‬
‫‪1,772‬‬
‫‪527‬‬
‫‪241‬‬
‫‪1,218‬‬
‫‪1,110‬‬
‫‪1,482‬‬
‫‪1,729‬‬
‫)‪(478‬‬
‫‪1,272‬‬
‫‪131,996‬‬
‫‪36,982‬‬
‫סך‬
‫התחייבות‬
‫‪70,971‬‬
‫‪20,352‬‬
‫‪14,071‬‬
‫‪11,068‬‬
‫‪6,005‬‬
‫‪289‬‬
‫‪4,677‬‬
‫‪3,958‬‬
‫‪1,527‬‬
‫‪4,291‬‬
‫‪707‬‬
‫‪1,254‬‬
‫‪321‬‬
‫‪3,040‬‬
‫)‪(1,823‬‬
‫‪140,708‬‬
‫להלן תמצית סעיפים מאזנים עיקריים בחברות הממשלתיות העיקריות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪:2012‬‬
‫שם החברה‬
‫חח"י‬
‫רכבת ישראל‬
‫התע"א‬
‫מקורות‬
‫רפאל‬
‫חנ"י‬
‫דואר ישראל‬
‫נתג"ז‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫תעש‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫נתיבי ישראל‬
‫תש"ן‬
‫יתר החברות‬
‫התאמות למאוחד‬
‫סה"כ‬
‫סך נכסים‬
‫‪89,720‬‬
‫‪17,786‬‬
‫‪16,649‬‬
‫‪13,648‬‬
‫‪8,879‬‬
‫‪5,919‬‬
‫‪4,816‬‬
‫‪4,591‬‬
‫‪3,750‬‬
‫‪2,298‬‬
‫‪2,488‬‬
‫‪1,914‬‬
‫‪1,435‬‬
‫‪5,104‬‬
‫)‪(688‬‬
‫‪178,309‬‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬נדל"ן‬
‫הון עצמי‬
‫להשקעה והשקעות‬
‫)גרעון בהון(‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪74,673‬‬
‫‪15,467‬‬
‫‪17,481‬‬
‫)‪(622‬‬
‫‪3,849‬‬
‫‪3,468‬‬
‫‪11,896‬‬
‫‪2,506‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪2,720‬‬
‫‪4,835‬‬
‫‪5,687‬‬
‫‪2,487‬‬
‫‪445‬‬
‫‪3,896‬‬
‫‪619‬‬
‫‪3,127‬‬
‫‪2,217‬‬
‫‪925‬‬
‫)‪(1,239‬‬
‫‪2,174‬‬
‫‪1,750‬‬
‫‪593‬‬
‫‪189‬‬
‫‪1,206‬‬
‫‪1,106‬‬
‫‪1,764‬‬
‫‪2,016‬‬
‫)‪(444‬‬
‫‪860‬‬
‫‪130,962‬‬
‫‪37,189‬‬
‫‪19‬‬
‫סך‬
‫התחייבות‬
‫‪74,253‬‬
‫‪18,408‬‬
‫‪13,181‬‬
‫‪11,142‬‬
‫‪6,159‬‬
‫‪232‬‬
‫‪4,371‬‬
‫‪3,972‬‬
‫‪1,533‬‬
‫‪3,537‬‬
‫‪738‬‬
‫‪1,725‬‬
‫‪329‬‬
‫‪3,088‬‬
‫)‪(1,548‬‬
‫‪141,120‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫להלן סך תזרים מזומנים ששימש לפעילות השקעה וסך השקעות פיתוח בחברות הממשלתיות בשנים‬
‫‪:2012-2014‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪2.8‬‬
‫)‪(10.1‬‬
‫)‪(10.6‬‬
‫‪2014‬‬
‫סך פעילות השקעה )במיליוני ש"ח(‬
‫סך השקעות פיתוח )במיליוני ש"ח(‬
‫השקעה למועסק )באלפי ש"ח(‬
‫‪8,886‬‬
‫‪8,843‬‬
‫‪151‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪8,644‬‬
‫‪9,933‬‬
‫‪169‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪15.3‬‬
‫)‪(8.7‬‬
‫)‪(8.2‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪8,514‬‬
‫‪10,885‬‬
‫‪184‬‬
‫להלן סך השקעות הפיתוח של חברות הממשלתיות העיקריות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫חח"י‬
‫רכבת ישראל‬
‫)‪(1‬‬
‫מקורות‬
‫התע"א‬
‫)‪( 1‬‬
‫חנ"י‬
‫רפאל‬
‫)‪( 1‬‬
‫תש"ן‬
‫)‪(1‬‬
‫דואר ישראל‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫)‪( 1‬‬
‫תעש‬
‫‪12‬‬
‫נתיבי ישראל‬
‫)‪( 1‬‬
‫נתג"ז‬
‫יתר החברות‬
‫סה"כ‬
‫‪4,041‬‬
‫‪2,352‬‬
‫‪814‬‬
‫‪504‬‬
‫‪312‬‬
‫‪391‬‬
‫‪37‬‬
‫‪53‬‬
‫‪55‬‬
‫‪65‬‬
‫‪53‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪155‬‬
‫‪8,843‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪4,693‬‬
‫‪2,865‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫‪994‬‬
‫‪390‬‬
‫‪276‬‬
‫‪272‬‬
‫‪58‬‬
‫‪54‬‬
‫‪52‬‬
‫‪44‬‬
‫‪50‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪169‬‬
‫‪9,933‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪5,405‬‬
‫‪3,051‬‬
‫‪998‬‬
‫‪401‬‬
‫‪247‬‬
‫‪225‬‬
‫‪99‬‬
‫‪68‬‬
‫‪54‬‬
‫‪56‬‬
‫‪58‬‬
‫‪24‬‬
‫‪3‬‬
‫‪196‬‬
‫‪10,885‬‬
‫)‪(1‬מבוסס על נתוני טיוטה‪.‬‬
‫)‪(2‬סווג‪/‬הוצג מחדש‪.‬‬
‫להלן סעיפים מאזניים נבחרים של החברות הממשלתיות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫נכסים‬
‫סך מזומנים ושווי מזומנים‬
‫השקעות לזמן קצר‬
‫חייבים והשקעות לזמן ארוך‬
‫‪12,460‬‬
‫‪13,199‬‬
‫‪19,638‬‬
‫התחייבות‬
‫סך הלוואות מבנקים ואחרים‬
‫סך הלוואות ושטרי הון מהמדינה‬
‫אגרות חוב לזמן ארוך‬
‫סך התחייבות לעובדים‬
‫‪16,078‬‬
‫‪28,248‬‬
‫‪46,729‬‬
‫‪12,727‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪10,583‬‬
‫‪11,442‬‬
‫‪17,270‬‬
‫‪18,873‬‬
‫‪27,264‬‬
‫‪43,189‬‬
‫‪11,796‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪10,612‬‬
‫‪9,906‬‬
‫‪19,021‬‬
‫‪20,600‬‬
‫‪26,020‬‬
‫‪41,822‬‬
‫‪12,386‬‬
‫‪ 12‬השקעות החברה בפיתוח תשתית וכבישים נרשמת כהוצאה וממומנת על ידי ממשלת ישראל‪ .‬סך הוצאות פיתוח תשתית וכבישים הינם כ‪5.3 -‬‬
‫מיליארדי ש"ח‪ ,‬כ‪ 5.5 -‬מיליארדי ש"ח וכ‪ 5.5 -‬מיליארדי ש"ח בשנים ‪ 2013 ,2014‬ו‪ ,2012-‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ד' – שכר ועובדים בחברות הממשלתיות‬
‫להלן מספר המועסקים בחברות הממשלתיות נכון לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪:2012-2014‬‬
‫מספר מועסקים‬
‫אחוז מועסקים מסך המשק‬
‫‪2013‬‬
‫‪58,817‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪58,468‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪58,848‬‬
‫‪1.8‬‬
‫להלן מספר המועסקים בחברות הממשלתיות העיקריות )לרבות בנות ממשלתיות( נכון לימים ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪:2012-2014‬‬
‫שם החברה‬
‫התע"א‬
‫חח"י‬
‫דואר ישראל‬
‫רפאל‬
‫תעש‬
‫רכבת ישראל‬
‫מקורות‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫תש"ן‬
‫נתיבי ישראל‬
‫חנ"י‬
‫נתג"ז‬
‫יתר החברות‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫‪16,008‬‬
‫‪12,947‬‬
‫‪6,705‬‬
‫‪6,564‬‬
‫‪3,061‬‬
‫‪3,071‬‬
‫‪2,178‬‬
‫‪1,311‬‬
‫‪1,022‬‬
‫‪379‬‬
‫‪362‬‬
‫‪140‬‬
‫‪89‬‬
‫‪4,631‬‬
‫‪58,468‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(0.5‬‬
‫)‪(1.8‬‬
‫)‪(2.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫)‪(12.1‬‬
‫‪9.5‬‬
‫)‪(4.3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫)‪(6.2‬‬
‫)‪(1.6‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪(2.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4.7‬‬
‫)‪(0.6‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪16,092‬‬
‫‪13,188‬‬
‫‪6,877‬‬
‫‪6,340‬‬
‫‪3,482‬‬
‫)‪( 1‬‬
‫‪2,804‬‬
‫‪2,275‬‬
‫‪1,283‬‬
‫‪1,089‬‬
‫‪385‬‬
‫‪348‬‬
‫‪143‬‬
‫‪89‬‬
‫‪4,422‬‬
‫‪58,817‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫)‪(0.5‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫)‪( 1‬‬
‫‪10.6‬‬
‫)‪( 4‬‬
‫)‪(0.9‬‬
‫‬‫)‪(2.3‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪11.7‬‬
‫)‪(6.3‬‬
‫)‪(5.1‬‬
‫)‪(0.1‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪16,258‬‬
‫‪13,077‬‬
‫‪6,910‬‬
‫‪6,243‬‬
‫‪3,470‬‬
‫‪2,535‬‬
‫‪2,369‬‬
‫‪1,295‬‬
‫‪1,088‬‬
‫‪394‬‬
‫‪328‬‬
‫‪128‬‬
‫‪95‬‬
‫‪4,658‬‬
‫‪58,848‬‬
‫להלן מספר המועסקים בחברות הממשלתיות לפי מגזרי פעילות נכון לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪:2012-2014‬‬
‫מגזר פעילות‬
‫תעשיות ביטחוניות‬
‫תשתיות חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬דלק ומים‬
‫דואר‬
‫נמלים‬
‫תשתיות כבישים ורכבות‬
‫שירותים אחרים‬
‫שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫סה"כ‬
‫‪2013‬‬
‫‪26,168‬‬
‫‪15,937‬‬
‫‪6,877‬‬
‫‪2,515‬‬
‫‪3,405‬‬
‫‪2,511‬‬
‫‪1,126‬‬
‫‪278‬‬
‫‪58,817‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪25,888‬‬
‫‪15,937‬‬
‫‪6,877‬‬
‫‪2,515‬‬
‫‪3,405‬‬
‫‪2,442‬‬
‫‪1,126‬‬
‫‪278‬‬
‫‪58,468‬‬
‫)‪( 1‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪26,239‬‬
‫‪15,938‬‬
‫‪6,910‬‬
‫‪2,638‬‬
‫‪3,090‬‬
‫‪2,424‬‬
‫‪1,337‬‬
‫‪272‬‬
‫‪58,848‬‬
‫הגידול נובע בעיקר מגידול בהיקף העובדים בחטיבת הנייד ובשירות לנוסעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך השנה נפתחה תחנה חדשה ) שדרות(‬
‫ונוספו קטרי נוסעים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫להלן נתונים בדבר הוצאות השכר בחברות הממשלתיות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫הוצאות שכר )במיליוני ש"ח(‬
‫שכר למועסק‪) 13‬באלפי ש"ח(‬
‫‪18,237‬‬
‫‪310‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪18,315‬‬
‫)‪(0.4‬‬
‫‪311‬‬
‫)‪(0.3‬‬
‫‪2013‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪18,643‬‬
‫)‪(1.7‬‬
‫‪317‬‬
‫)‪(1.9‬‬
‫‪2012‬‬
‫להלן נתונים בדבר עלות שכר למועסק בחברות הממשלתיות העיקריות )לרבות בנות ממשלתיות( לשנים‬
‫‪:2012-2014‬‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫רפאל‬
‫חנ"י‬
‫חח"י‬
‫התע"א‬
‫*‬
‫מקורות‬
‫נתיבי ישראל‬
‫רכבת ישראל‬
‫*‬
‫נתג"ז‬
‫*‬
‫תעש‬
‫*‬
‫תש"ן‬
‫*‬
‫דואר ישראל‬
‫*מבוסס על נתוני טיוטה‪.‬‬
‫‪2014‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪442.2‬‬
‫‪438.4‬‬
‫‪397.8‬‬
‫‪376.5‬‬
‫‪346‬‬
‫‪353.6‬‬
‫‪300.2‬‬
‫‪292.2‬‬
‫‪264.4‬‬
‫‪259.2‬‬
‫‪246.2‬‬
‫‪190.5‬‬
‫‪174.5‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(0.2‬‬
‫)‪(1.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫)‪(9.5‬‬
‫)‪(7.8‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪0.7‬‬
‫)‪(0.8‬‬
‫)‪(0.1‬‬
‫‪4.6‬‬
‫)‪(2.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2013‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪443.2‬‬
‫‪443.4‬‬
‫‪395.8‬‬
‫‪415.8‬‬
‫‪375.1‬‬
‫‪339.3‬‬
‫‪288.5‬‬
‫‪290.3‬‬
‫‪266.6‬‬
‫‪261.7‬‬
‫‪235.4‬‬
‫‪195.8‬‬
‫‪173.8‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(0.0‬‬
‫)‪(3.3‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.3‬‬
‫)‪(7.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪5.5‬‬
‫)‪(1.5‬‬
‫)‪(1.1‬‬
‫‪4.1‬‬
‫)‪(0.5‬‬
‫‪2012‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪443.3‬‬
‫‪458.4‬‬
‫‪394.0‬‬
‫‪410.6‬‬
‫‪406.2‬‬
‫‪337.3‬‬
‫‪280.4‬‬
‫‪287.0‬‬
‫‪252.6‬‬
‫‪265.8‬‬
‫‪238.1‬‬
‫‪188.1‬‬
‫‪174.7‬‬
‫להלן נתונים של החברות הממשלתיות בעלות עלויות השכר למועסק‪ 10‬הגבוהות ביותר בשנת ‪2014‬‬
‫ובהשוואה לשנים ‪ 2013‬ו‪:2012 -‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪443.3‬‬
‫‪443.2‬‬
‫‪442.2‬‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫‪458.4‬‬
‫‪443.4‬‬
‫‪438.4‬‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫‪394.0‬‬
‫‪395.8‬‬
‫‪397.8‬‬
‫רפאל‬
‫‪379.9‬‬
‫‪361.7‬‬
‫‪380.7‬‬
‫א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת בע"מ‬
‫*‬
‫‪410.6‬‬
‫‪415.8‬‬
‫‪376.5‬‬
‫חנ"י‬
‫‪337.3‬‬
‫‪339.3‬‬
‫‪353.6‬‬
‫התע"א‬
‫‪406.2‬‬
‫‪375.1‬‬
‫‪346‬‬
‫חח"י‬
‫*מבוסס על נתוני טיוטה‬
‫‪ 13‬עלות שכר למעביד לשנה‪ .‬מחושב לפי הוצאות השכר המופיעות בדוחות הכספיים חלקי מספר העובדים הממוצע במשך השנה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫להלן מידע בדבר שכר מנכלי"ם )צמוד מדד( בחברות שהוגדרו בעבר 'עיסקיות'‬
‫מעודכן לחודש ינואר ‪2015‬‬
‫)השינוי במדד ‪(-0.2%‬‬
‫סיווג‬
‫שכר מנכ"ל ינואר ‪2015‬‬
‫שכר מנכ"ל ינואר ‪2015‬‬
‫לפי עדכון ‪80%‬‬
‫לפי עדכון ‪100%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪(1)10‬‬
‫‪24,196‬‬
‫‪25,469‬‬
‫‪27,011‬‬
‫‪28,908‬‬
‫‪30,928‬‬
‫‪33,083‬‬
‫‪35,421‬‬
‫‪37,835‬‬
‫‪44,094‬‬
‫‪50,506‬‬
‫‪63,878‬‬
‫‪24,119‬‬
‫‪25,388‬‬
‫‪26,925‬‬
‫‪28,816‬‬
‫‪30,829‬‬
‫‪32,978‬‬
‫‪35,308‬‬
‫‪37,714‬‬
‫‪43,954‬‬
‫‪50,345‬‬
‫‪-‬‬
‫להלן מידע בדבר שכר מנכלי"ם )צמוד מדד( בחברות שהוגדרו בעבר 'לא עיסקיות'‬
‫מעודכן לחודש ינואר ‪2015‬‬
‫עדכון לפי ‪ 100%‬הצמדה‬
‫)השינוי במדד ‪(-0.2%‬‬
‫סיווג‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫שכר מנכ"ל ינואר ‪2015‬‬
‫‪24,196‬‬
‫‪25,469‬‬
‫‪26,810‬‬
‫‪28,220‬‬
‫‪29,707‬‬
‫‪31,271‬‬
‫‪32,914‬‬
‫‪34,649‬‬
‫‪36,471‬‬
‫‪23‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ה' – יצוא‬
‫להלן היקף היצוא של החברות הממשלתיות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫סך הכנסות מיצוא )במיליוני דולר(‬
‫סך הכנסות מיצוא )במיליוני ש"ח(‬
‫‪ %‬היצוא מסך הכנסות החברות‬
‫‪ %‬היצוא מסך יצוא הסחורות במשק‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪10.2‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪4,308‬‬
‫‪15,413‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪3,910‬‬
‫‪14,117‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪6.9‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪5.1‬‬
‫)‪(1.6‬‬
‫)‪(1.9‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪3,721‬‬
‫‪14,346‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪6.9‬‬
‫להלן יצוא החברות הממשלתיות במיליוני דולר בהתאם למגזרי הפעילות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫מגזר פעילות‬
‫תעשיות ביטחוניות‬
‫שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‬
‫תשתיות חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז ודלק‬
‫שירותים אחרים‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫במיליוני‬
‫דולר‬
‫‪4,268‬‬
‫‪39‬‬
‫‬‫‪1‬‬
‫‪4,308‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪9.3‬‬
‫‪780‬‬
‫)‪(100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני‬
‫דולר‬
‫‪3,904‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪3,910‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪5.1‬‬
‫)‪(16.6‬‬
‫‪100‬‬
‫)‪(100‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪2012‬‬
‫במיליוני‬
‫דולר‬
‫‪3,714‬‬
‫‪6‬‬
‫‬‫‪1‬‬
‫‪3,721‬‬
‫להלן יצוא החברות הממשלתיות במיליוני ש"ח בהתאם למגזרי הפעילות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫מגזר פעילות‬
‫תעשיות ביטחוניות‬
‫שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‬
‫תשתיות חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז ודלק‬
‫שירותים אחרים‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫במיליוני‬
‫ש"ח‬
‫‪15,271‬‬
‫‪141‬‬
‫‬‫‪1‬‬
‫‪15,413‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫‪8.3‬‬
‫‪780‬‬
‫)‪(100‬‬
‫‬‫‪9.2‬‬
‫‪24‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני‬
‫ש"ח‬
‫‪14,096‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14,117‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(1.6‬‬
‫)‪(21.7‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0.0‬‬
‫)‪(1.6‬‬
‫‪2012‬‬
‫במיליוני‬
‫ש"ח‬
‫‪14,322‬‬
‫‪23‬‬
‫‬‫‪1‬‬
‫‪14,346‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ו'‪ -‬תקבולים מדיבידנד‬
‫בהתאם לחוק החברות הממשלתיות החלטת דירקטוריון חברה ממשלתית בדבר ייעוד רווחים בדוחות‬
‫הכספיים טעונה את אישור הרשות‪.‬‬
‫הרשות קבעה מדיניות של חלוקת דיבידנדים בשיעורים של ‪ 50% -60%‬מהרווח המתואם )הריאלי( הנקי‬
‫השוטף התקופתי )לפני בונוס לעובדים( ודיבידנדים מהרווחים הצבורים המתואמים )הריאליים( בהתאם‬
‫לדרישה ספציפית של הרשות לאחר בחינת מצב החברה ויכולתה לשלם דיבידנדים לבעלי המניות‪.‬‬
‫להלן פירוט לגבי דיבידנד שהתקבל מחברות ממשלתיות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫סך דיבידנד שחולק )במיליוני ש"ח(‬
‫חלק המדינה בדיבידנד שחולק )במיליוני ש"ח(‬
‫חלק המדינה בדיבידנד שחולק מסך רווחי החברות ברוטו )באחוזים(‬
‫‪2014‬‬
‫‪376‬‬
‫‪373.9‬‬
‫‪12.7‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪487.6‬‬
‫‪486.5‬‬
‫‪36.6‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪704.6‬‬
‫‪704.6‬‬
‫‪43.9‬‬
‫להלן החברות הממשלתיות שחילקו דיבידנד למדינה במהלך השנים ‪:2012-2014‬‬
‫שם החברה‬
‫‪2014‬‬
‫רפאל‬
‫התעשייה האווירית‬
‫אוצר מפעלי ים‬
‫ערים חברה לפיתוח עירוני‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫חברת נמל אילת‬
‫תש"ן‬
‫אשרא‬
‫ענבל חברה לביטוח‬
‫סה"כ‬
‫‪108.8‬‬
‫‪36‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪213.1‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪3‬‬
‫‪376‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2013‬‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪429.9‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‬‫‬‫‪32.8‬‬
‫‬‫‬‫‪486.5‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪316.4‬‬
‫‬‫‬‫‪2.8‬‬
‫‪330‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪28‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪704.6‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ז'‪ -‬תקבולים מהפרטה‬
‫להלן פירוט תקבולים מהפרטות‪ 14‬חברות ממשלתיות בשתים עשרה השנים האחרונות )‪:(2003-2014‬‬
‫שם החברה‬
‫שנה‬
‫אל על‬
‫החברה הלאומית לאספקת פחם‬
‫בזק החברה הישראלית לתקשורת‬
‫החברה לפיתוח אזור לוד רמלה‬
‫צים‪ -‬חברת השייט הישראלית‬
‫חברת בתי זיקוק לנפט‬
‫כימיקלים לישראל‬
‫קרן השתלמות למהנדסים‬
‫החברה הממשלתית למדליות ומטבעות‬
‫בנק לפיתוח התעשייה‬
‫חברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי‬
‫חברת נמל אילת‬
‫בזק החברה הישראלית לתקשורת‬
‫סה"כ‬
‫‪2003‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2003-2008‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫סכום תקבולים‬
‫במיליוני דולר‬
‫‪99.9‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪1,366.2‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪112.5‬‬
‫‪1,538.3‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪3,309.1‬‬
‫להרחבה ראה פרק ד' ‪ -‬הפרטת חברות ממשלתיות להלן‪.‬‬
‫‪ 14‬לא כולל גיוסי הון לחברות ולא כולל תקבולים מהפרטת בנקים ש"בהסדר המניות הבנקאיות"‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫סכום תקבולים‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪441.0‬‬
‫‪37.9‬‬
‫‪6,745.7‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪504.0‬‬
‫‪6,430.0‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪306.4‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪105.0‬‬
‫‪150.7‬‬
‫‪14,838‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ח'‪ -‬ריכוז נתונים מאקרו כלכליים ומדדים פיננסים‬
‫להלן משקלן במשק של החברות הממשלתיות בפרמטרים כלכליים בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫משקלן ביצוא הסחורות‬
‫משקלן בתוצר‬
‫משקלן במועסקים‬
‫משקלן בהשקעות פיתוח‬
‫‪7.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫באחוזים‬
‫‪6.9‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪5.4‬‬
‫להלן שינוי בפרמטרים הכלכליים בחברות הממשלתיות ביחס למשק בשנים ‪:2013-2014‬‬
‫משק‬
‫חברות ממשלתיות‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫באחוזים‬
‫יצוא סחורות‬
‫תוצר‬
‫מועסקים‬
‫השקעות פיתוח‬
‫‪5.1‬‬
‫)‪(3.5‬‬
‫)‪(0.1‬‬
‫)‪(8.8‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪15.3‬‬
‫)‪(0.6‬‬
‫)‪(10.6‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.5‬‬
‫להלן ריכוז יחסים פיננסים עיקריים בחברות הממשלתיות בשנים ‪:2012-2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫שיעור רווח גולמי‬
‫שיעור רווח )הפסד(‬
‫יחס הון חוזר‬
‫תשואה להון‬
‫‪18.1‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪114.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2013‬‬
‫באחוזים‬
‫‪13.3‬‬
‫)‪(0.9‬‬
‫‪110.2‬‬
‫)‪(1.6‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪106.0‬‬
‫)‪(0.3‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי הדוח )המשך(‪:‬‬
‫פרק ט'‪ -‬דוח רווח והפסד חזוי‬
‫להלן דוח רווח והפסד חזוי של החברות הממשלתיות לשנת ‪:2015‬‬
‫הצפי הינו בהתאם להערכת רשות החברות ובהתבסס על תקציבי החברות הממשלתיות‪.15‬‬
‫דוחות רווח והפסד לשנים שהסתיימו ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫ביאורים‬
‫הכנסות‬
‫עלות ההכנסות‬
‫רווח גולמי‬
‫הוצאות מחקר ופיתוח‬
‫הוצאות שיווק‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫רווח תפעולי‬
‫הוצאות מימון‪ ,‬נטו‬
‫הוצאות אחרות‪ ,‬נטו‬
‫רווח לפני מס‬
‫הוצאות מסים‬
‫הכנסות מיוחדות‪ ,‬נטו‬
‫רווח נקי‬
‫‪15‬‬
‫‪2015‬‬
‫חזוי‬
‫במיליוני ש"ח‬
‫‪69,835‬‬
‫‪58,119‬‬
‫‪11,716‬‬
‫‪1,345‬‬
‫‪1,617‬‬
‫‪3,628‬‬
‫‪5,126‬‬
‫‪2,782‬‬
‫‪878‬‬
‫‪1,466‬‬
‫‪446‬‬
‫‪44‬‬
‫‪1,064‬‬
‫‪68,359‬‬
‫‪55,992‬‬
‫‪12,367‬‬
‫‪1,242‬‬
‫‪1,751‬‬
‫‪3,620‬‬
‫‪5,754‬‬
‫‪3,659‬‬
‫‪1,651‬‬
‫‪444‬‬
‫‪155‬‬
‫‪143‬‬
‫‪432‬‬
‫יצוין כי בתחזית המאוחדת כפי שהוגשה על ידי החברות הממשלתיות‪ ,‬סכומי ההכנסות ורווחיות החברות גבוהים מהמוצג בתחזית לעיל‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות‪:‬‬
‫להלן נתונים מרכזים לגבי החברות הממשלתיות והמעורבות המשמעותיות‪:‬‬
‫‪ .1‬תשתיות חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬דלק ומים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חברת החשמל לישראל בע"מ )להלן‪" :‬חח"י" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת החשמל לישראל נוסדה בשנת ‪ 1923‬ופועלת מכוח רישיונות שניתנו לה על ידי המדינה בייצור‪,‬‬
‫הולכה‪ ,‬חלוקה‪ ,‬סחר ואספקה של חשמל‪ ,‬כולל הקמת תשתיות לטובת פעילויות אלו‪ .‬החברה מוגדרת‬
‫כספק שירות חיוני והוכרזה כמונופולין על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים‪ .‬מדינת ישראל מחזיקה בכ‪-‬‬
‫‪ 99.85%‬מהון המניות של החברה‪.‬‬
‫החברה מחזיקה ‪ 100%‬בחברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ אשר רוכשת את הפחם עבור תחנות הכח‬
‫של החברה‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪ :‬החל מיום ‪ 4‬במרץ ‪ 1996‬פועלת החברה בהתאם לחוק משק החשמל‬
‫התשנ"ו‪) 1996-‬להלן‪" :‬החוק"(‪ .‬מטרתו של החוק היא להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת‬
‫הציבור וזאת תוך הבטחת אמינות‪ ,‬זמינות‪ ,‬איכות ויעילות והכול תוך יצירת תנאים לתחרות ומזעור‬
‫עלויות וכן להסדיר שינויים מבניים במשק החשמל‪ ,‬לרבות המבנה העתידי של החברה‪ .‬החוק תוקן מספר‬
‫פעמים‪ ,‬כאשר התיקון האחרון בו בוצע בחודש מרץ ‪) 2012‬תיקונים ‪ .(5-10‬בתיקון ‪ 10‬לחוק הוארכו‬
‫רישיונות הייצור של החברה עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ . 2014‬ביום ‪ 29‬לדצמבר ‪ ,2014‬הוארכו רשיונותיה‬
‫של חברת החשמל בצו בועדת הכלכלה של הכנסת‪ ,‬עד לתום שנת ‪.2015‬‬
‫ביום ‪ 29‬ביוני ‪ 2008‬החליט הקבינט הכלכלי‪-‬חברתי על הקמת חברת ניהול המערכת בהתאם למטרות‬
‫החברה בחוק וכן על הקמת חברת תחנות ייצור חשמל חדשות‪ ,‬אשר תפעל להגדלת ייצור החשמל מעבר‬
‫להיקף הייצור שנקבע לחברה וליצרנים פרטיים‪ .‬ביום ‪ 26‬באוקטובר ‪ 2008‬נרשמו ברשם החברות שתי‬
‫חברות ממשלתיות כאמור‪ ,‬חברת ניהול המערכת בע"מ וחברת תחנות ייצור חשמל חדשות בע"מ‪.‬‬
‫הדירקטוריונים של שתי החברות החלו לפעול במהלך שנת ‪ .2009‬בשנת ‪ 2010‬נבחרו מנכ"ל ויו"ר‬
‫דירקטוריון לחברת תחנות ייצור חשמל חדשות‪ .‬חברת תחנת יצור חשמל החלה את פעילותה בשנת‬
‫‪ .2012‬יצויין‪ ,‬כי כיום החברה אינה פעילה ורשות החברות הממשלתיות מקדמת את עצירת הוצאותיה של‬
‫החברה ואת פירוקה בהחלטה שתונח על שולחן הממשלה בשנת ‪.2015‬‬
‫בתאריך ‪ 15‬ביולי ‪ 2010‬פורסמה החלטת ממשלה בנושא הרחבת כמות ספקי תשתיות פס רחב על ידי‬
‫החברה‪ ,‬בה קובעת הממשלה להורות לשרים להפעיל את סמכותם בהתאם לסעיף ‪)6‬ד( לחוק משק‬
‫החשמל ולהתיר לחברה לפעול בתחום התקשורת בדרך של הקמת חברת תקשורת שמטרתה שימוש‬
‫בתשתית תקשורת נייחת על גבי רשת החשמל והפעלתה‪.‬‬
‫בהמשך להחלטה זו‪ ,‬התקבלו בשנים ‪ 2012-2010‬מספר החלטות ממשלה נוספות‪ ,‬שעניינן קידום הקמתה‬
‫של חברת התקשורת כאמור ותנאי הקמתה ופעילותה‪.‬‬
‫ביום ‪ 14‬ביולי ‪ ,2013‬התאגדה חברת התקשורת תחת השם ‪.(Israel Broadband Company) IBC‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬החלה חברת ‪ IBC‬בפריסת תשתית אופטית וחיברה לקוחות ראשונים‪.‬‬
‫תקנות דיווח‪ :‬ביום ‪ 29‬ביוני ‪ 2008‬נחתמו תקנות החברות הממשלתיות )כללים לעריכת דוחות כספיים‬
‫של חברת החשמל לישראל בע"מ( )הוראות שעה( )תיקון( התשס"ח‪) 2008-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪ ,‬שמאז‬
‫הוארכו מספר פעמים‪ ,‬וחלות על הדוחות הכספיים עד וכולל שנת ‪ .2014‬בהתאם להוראות תקנות אלה‪,‬‬
‫דוחות החברה ייערכו בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ ,(IFRS‬למעט עריכת הדוחות כשהם‬
‫מתואמים על פי השינויים בכח הקנייה הכללי של השקל ועריכת הדוחות בהתאם לכללים של המוסד‬
‫לתקינה בחשבונאות בארה"ב )‪ (FASB‬המנויים בפרק ‪ RE6‬בדבר פעילויות מפוקחות‪.‬‬
‫על החברה לכלול בביאורים לדוחות הכספיים גילוי איכותני )ולא כמותי( המסביר באילו היבטים כללי‬
‫הדיווח המיושמים בדוחות הכספיים של החברה שונים מתקני דיווח כספיים בינלאומיים )‪ .(IFRS‬בנוסף‪,‬‬
‫בדוח דירקטוריון תצוין הערכת ההשפעה הכספית של שוני זה על סעיפי ההון העצמי והרווח הנקי‪.‬‬
‫ביום ‪ 22‬במאי ‪ 2012‬חתם שר האוצר על הארכת תוקף התקנות עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2014‬הארכת‬
‫התקנות פורסמה ברשומות ביום ‪ 30‬במאי ‪ .2012‬לפיכך‪ ,‬החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2015‬על החברה ליישם‬
‫באופן מלא את כללי החשבונאות הבינלאומיים )‪.(IFRS‬‬
‫‪29‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬להלן נתונים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה לשנים ‪ 2014‬ו‪2013-‬‬
‫מתואמים למדד דצמבר ‪) 2014‬במיליוני ש"ח(‪:‬‬
‫‪2014‬‬
‫הכנסות‬
‫הוצאות מימון‪ ,‬נטו‬
‫הוצאות )הכנסות( מסים על הכנסה‬
‫רווח )הפסד( לשנה‬
‫רווח )הפסד( כולל לשנה‬
‫השקעות בנכסים קבועים‬
‫‪25,195‬‬
‫‪2,787‬‬
‫‪61‬‬
‫‪151‬‬
‫‪1,303‬‬
‫‪4,041‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪27,601‬‬
‫‪2,167‬‬
‫‪125‬‬
‫)‪(934‬‬
‫)‪(655‬‬
‫‪4,693‬‬
‫סך ההכנסות לתקופת הדוח הינו ‪ 25,195‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 27,601‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה‬
‫אשתקד‪ .‬ההכנסות נטו ממכירות חשמל בתקופת הדוח בגין מכירת ‪ 49,902‬מיליוני קוט"ש הסתכמו לסך‬
‫של כ‪ 24,660 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬לעומת כ‪ 27,222 -‬מיליוני ש"ח בגין מכירת ‪ 53,504‬מיליוני קוט"ש‪,‬‬
‫בתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫קיטון בהכנסות ממכירות חשמל בסך של כ‪ 2,562 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬המהווה קיטון של כ‪ 9.4% -‬נובע מ‪:‬‬
‫קיטון בסך של כ‪ 1,256 -‬מיליוני ש"ח במכירות החברה ובהיקף של כ‪ 3,602 -‬מיליוני קוט"ש )ירידה‬
‫של ‪ (6.7%‬לאור כניסת יצרני חשמל פרטיים‪ ,‬לרבות דוראד במהלך חודש מאי ‪ 2014‬והגדלת הפעילות‬
‫של יצרני החשמל הפרטיים‪ .‬בנוסף – קיטון של כ‪ 1,306 -‬מיליוני ש"ח הינו כתוצאה מהשפעה של נכסי‬
‫פיקוח על הכנסות החברה‪.‬‬
‫עלות הפעלת מערכת החשמל בתקופת הדוח הסתכמה לסך של כ‪ 20,144 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪-‬‬
‫‪ 24,207‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬קיטון של כ‪ 4,063 -‬מיליוני ש"ח הנובע בעיקרו‬
‫מירידה בהוצאות הדלקים‪.‬‬
‫בתקופת הדוח הסתכמה עלות צריכת הדלקים לסך של כ‪ 8,041 -‬מיליוני ש"ח לעומת כ‪ 11,094 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬קיטון של כ‪ 3,053 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬המהווה קיטון של כ‪ .28% -‬הירידה‬
‫בעלות הדלקים נובעת מירידה בכמויות הנמכרות כאמור לעיל וכן מירידה במחירי הפחם והגז הטבעי‬
‫ומשימוש בתמהיל דלקים זול יותר בשל כניסת הגז הטבעי בהיקף משמעותי ממאגר תמר‪.‬‬
‫הרווח מהפעלת מערכת החשמל בתקופת הדוח הסתכם לסך של כ‪ 5,051 -‬מיליוני ש"ח )כ‪20% -‬‬
‫מההכנסות( לעומת סך של כ‪ 3,394 -‬מיליוני ש"ח )כ‪ 12% -‬מההכנסות( בשנת ‪ ,2013‬גידול בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 1,657‬מיליוני ש"ח‪ ,‬המהווה גידול של כ‪ .50% -‬הגידול נובע בעיקרו מהקיטון בהוצאות הדלקים ומנגד‪-‬‬
‫הקיטון בהכנסות כאמור לעיל‪.‬‬
‫סכום הוצאות המימון‪ ,‬נטו של החברה עמד על סך של כ‪ 2,787 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2014‬לעומת סך‬
‫של כ‪ 2,167 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬עיקר הגידול בהוצאות מימון‪ ,‬נטו בסך ‪ 620‬מיליוני ש"ח נובע‬
‫משערוך התחייבויות פיננסיות במטבע חוץ לעומת שחיקה בהתחייבויות הפיננסיות במטבע חוץ אשתקד‪.‬‬
‫הרווח הנקי של החברה בתקופת הדוח הסתכם לסך של כ‪ 151 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬לעומת הפסד בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 934‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬עיקר השינוי נבע מעלייה ברווח מהפעלת מערכת החשמל כמוסבר לעיל‪,‬‬
‫בסך של כ‪ 1,657 -‬מיליוני ש"ח ובקיזוז גידול בהוצאות המימון בסך של כ‪ 620 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫הרווח הכולל של החברה בתקופת הדוח אשר כולל השפעת שינויים של מדידות מחדש של ההתחייבויות‬
‫לעובדים הסתכם לסך של כ‪ 1,303 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬לעומת הפסד של כ‪ 655 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪.2013‬‬
‫השפעת השינויים של מדידות מחדש על הרווח הכולל הסתכמה לסך של ‪ 1,158‬מיליוני ש"ח בשנת‬
‫‪ 2014‬לעומת ‪ 279‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הגידול ברווח כולל אחר בגין מדידות מחדש בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 879‬מיליוני שקל חדש‪ ,‬נובע בעיקרו ממעבר ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬לשימוש בשיעור היוון המתאים‬
‫לתשואות השוק על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה ומקוזז בהשפעת הירידה בתקופת הדוח‬
‫‪30‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫בתשואות השוק על אגרות חוב ממשלתיות )שיעור ההיוון שהחברה יישמה עד מועד השינוי( ובהשפעת‬
‫שינוי בהנחות אקטואריות בנושאי שכר והטבות‪.‬‬
‫סך כל ההשקעות ברכוש קבוע בתקופת הדוח הסתכמו לכ‪ 3,620 -‬מיליוני ש"ח נטו‪ ,‬בהשוואה לכ‪-‬‬
‫‪ 5,095‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬ירידה של כ‪ 1,475 -‬מיליוני ש"ח ובשיעור של כ‪-‬‬
‫‪.29%‬‬
‫יתרת התחייבויות בגין הלוואות ואגרות החוב לזמן קצר ולזמן ארוך של החברה נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 2014‬הסתכמה לסך של כ‪ 51,838 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 50,500 -‬מיליוני ש"ח ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ .2013‬עיקר גידולן נובע מצבירת הוצאות ריבית ומשיערוך הלוואות במטבע חוץ כאמור לעיל‪.‬‬
‫יתרת התחייבויות פיקוח‪ ,‬נטו ברכוש השוטף וברכוש הלא שוטף נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הסתכמה‬
‫לסך של כ‪ 661 -‬מיליוני ש"ח לעומת נכסי פיקוח של כ‪ 2,266 -‬מיליוני ש"ח אשתקד‪ .‬הקיטון בנכסי‬
‫הפיקוח נטו בסך ‪ 2,927‬מיליוני ש"ח נבע בעיקרו מגביית נכס פיקוח בגין דלקים וכן מגבייה עודפת בגין‬
‫דלקים בשנת ‪ 2014‬מכיוון שסל הדלקים שנקבע בשנת ‪ 2013‬היה גבוה מסל הדלקים הסופי בשנת‬
‫‪ ,2014‬בשל ירידת מחירי הדלקים‪.‬‬
‫בתקופת הדוח הסתכם התזרים מפעילות שוטפת לתזרים חיובי בסך של כ‪ 8,252 -‬מיליוני ש"ח לעומת‬
‫תזרים חיובי בסך של כ‪ 5,767 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬השינוי בתזרים מזומנים‬
‫מפעילות שוטפת בסך של כ‪ 2,485 -‬מיליוני ש"ח נובע בעיקרו מהמעבר מהפסד לרווח ומגבייה עודפת‬
‫בגין דלקים בשנת ‪.2014‬‬
‫ארועים מהותיים בתקופת הדוח‪:‬‬
‫• בשנת ‪ 2014‬מצבה הכספי של החברה השתפר ביחס לשנת ‪ ,2013‬והחברה הציגה רווח‬
‫בדוחותיה השנתיים‪.‬‬
‫• ביום ‪ 22‬ביולי ‪ 2013‬מינו שר האוצר ושר האנרגיה והמים צוות היגוי לביצוע רפורמה במשק‬
‫החשמל ובחברת החשמל‪ ,‬בראשות מר אורי יוגב‪ ,‬אשר משימותיו הן בין היתר לבחון את המבנה‬
‫המיטבי למשק החשמל ולחברת החשמל‪ ,‬וכן להציע‪ ,‬רפורמה כוללת בחברה ובמשק החשמל‪.‬‬
‫ביום ‪ 23‬במרץ ‪ ,2014‬פורסמה טיוטת המלצות צוות ההיגוי בנושא רפורמה בחברה ובמשק‬
‫החשמל‪ .‬בחודשים שלאחר מכן התנהלו פגישות מו"מ בשיתוף ההנהלה ונציגות העובדים של‬
‫חברת החשמל‪ ,‬בין השאר בנושא זכויות העובדים בקשר עם שינוי מבני‪ .‬ביום ‪ 8‬בספטמבר‬
‫‪ 2014‬נשלח מכתב ממר אורי יוגב ליו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ ,‬מר אבי ניסנקורן‪,‬‬
‫אשר כותרתו הינה "עמדת המדינה בעניין חברת החשמל לישראל בע"מ"‪ ,‬ובו תמצית הצעת‬
‫המדינה לשינוי המבני בחברת החשמל‪ .‬במענהו של מר אבי ניסנקורן למכתב זה נכתב כי לאור כך‬
‫שהמשא ומתן נקלע למבוי סתום‪ ,‬בכוונת ההסתדרות ונציגות העובדים לנקוט בכל האמצעים‬
‫הדרושים‪ .‬נכון למועד זה לא מתקיים מו"מ עם נציגות העובדים או עם ההסתדרות‪.‬‬
‫• ביום ‪ 19‬במאי‪ 2014 ,‬החלה פעילותה המסחרית של דוראד‪ ,‬יצרנית חשמל פרטית‪.‬‬
‫• ביום ‪ 5‬באוקטובר‪ ,2014 ,‬החליטה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי‪-‬כלכלי(‬
‫לאשר תוכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות‪ ,‬ולקדם יצירת תשתית‬
‫חוקית הולמת לביצוע הנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות לצורך יישום התוכנית‪ .‬בהתאם‪ ,‬על פי‬
‫מתווה התוכנית‪ ,‬בשנת ‪ ,2017‬בכפוף להחלטת ממשלה על ביצוע שינוי מבני בחברה‪ ,‬ככל‬
‫שתתקבל‪ ,‬ובשים לב לאופי השינוי המבני שיתגבש‪ ,‬תבוצע הנפקת מיעוט בשיעור כולל של עד‬
‫‪ 25%‬מהון המניות של חברת החשמל‪.‬‬
‫• בחודש נובמבר ‪ 2014‬השלימה החברה הנפקת של איגרות חוב לרוכשים מוסדיים מאושרים‬
‫בארה"ב בסך כולל של ‪ 1.25‬מיליארד דולר ארה"ב‪.‬‬
‫• בחודש נובמבר ‪ 2014‬פרסמה רשות ניירות ערך את עמדתה בנושא קיומו של שוק עמוק באגרות‬
‫חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬החל מיום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2014‬עושה‬
‫‪31‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫החברה שימוש בשיעור היוון המתאים לתשואות שוק המתאימות לאגרות חוב קונצרניות באיכות‬
‫גבוהה‪ .‬ההשפעה הינה קיטון במחויבות האקטוארית בסך של כ‪ 5.2-‬מיליארד ש"ח וגידול בהון‬
‫העצמי של כ‪ 2.9-‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫• במהלך שנת ‪ 2014‬ובתקופה שלאחר תאריך הדוח פרשו או הודיעו על פרישתם מספר נושאי‬
‫משרה בכירים בחברה ובכללם מנכ"ל החברה‪ ,‬המשנה למנכ"ל )אשר שימש גם כסמנכ"ל‬
‫לקוחות(‪ ,‬סמנכ"ל הכספים והיועץ המשפטי של החברה‪.‬‬
‫הערות רו"ח לדוחות‪ :‬בדוח רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים לשנת ‪ 2014‬ישנן מספר הפניות‬
‫תשומת הלב לאמור בביאורים‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫‪ .1‬הפנייה בדבר השינוי המבני וטיוטת המלצות צוות ההיגוי בנושא רפורמה בחברת חשמל ובמשק‬
‫החשמל‪.‬‬
‫‪ .2‬הפנייה באשר ל"הסדר הנכסים"‪ ,‬במיוחד בדבר אי ודאות משמעותית וסכומים מהותיים מאוד‬
‫שהחברה עלולה להיות מחויבת בתשלומים מכח הסדר זה‪.‬‬
‫‪ .3‬הפנייה בדבר בדיקות שביצע הממונה על השכר‪ ,‬על רכיבי שכר שונים המשולמים בחברה והחלטות‬
‫שהתקבלו על ידו בקשר לחריגות שכר שקיימות לעמדתו בחברה‪ ,‬והשלכתן האפשרית על הדוחות‬
‫הכספיים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפנייה בנוגע לתביעות ייצוגיות‪ ,‬תביעה נגזרת ותביעות מהותיות אחרות שהוגשו נגד החברה‪.‬‬
‫‪ .5‬הפניה בדבר ההיבטים שבהם כללי הדיווח הכספי המיושמים בדוחות הכספיים של החברה‪ ,‬בהתאם‬
‫לתקנות החברות הממשלתיות‪ ,‬שונים מתקני הדיווח הבינלאומיים )‪.(IFRS‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רואה החשבון כלל חוות דעת שלילית על הבקרה הפנימית על דיווח כספי בשל קיומה של חולשה‬
‫מהותית‪ .‬החולשה המהותית שצוינה הינה אי קיום בקרה אפקטיבית על כך שהזכויות וההטבות‪ ,‬אשר‬
‫לפיהן משולמים תשלומי שכר ופנסיה ולפיהן נכללות מחויבויות אקטואריות‪ ,‬מאושרות בהתאם להוראות‬
‫החוק‪.‬‬
‫אירועים מהותיים לאחר תקופת הדוח‪:‬‬
‫• מתאריך ‪ 1‬בינואר‪ ,2015 ,‬תיישם החברה באופן מלא את תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪(IFRS‬‬
‫בדוחותיה הכספיים‪.‬‬
‫• ביום ‪ 21‬בינואר‪ 2015 ,‬פרסמה רשות החשמל החלטות לעניין עדכון שנתי לשנת ‪.2014‬‬
‫במסגרת ההחלטה תעריף החשמל יופחת בממוצע ב‪ 11.8%-‬החל מיום ‪ 1‬בפברואר‪.2015 ,‬‬
‫• ביום ‪ 25‬בפברואר ‪ 2015‬נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין החברה לבין הסתדרות העובדים‬
‫הכללית החדשה וארגון העובדים‪ ,‬אשר במסגרתו הוסכם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על פרישות ‪ 400‬עד ‪440‬‬
‫עובדים קבועים בשנת ‪ .2015‬ההסכם טרם קיבל את אישורם של רשות החברות הממשלתיות‬
‫ושל הממונה על השכר‪.‬‬
‫• בחודש מרץ ‪ 2015‬החליט דירקטוריון החברה על מינויו של מר עופר בלוך למנכ"ל החברה‪.‬‬
‫מינויו אושר בועדה לבדיקת מינויים וממתין לאישורם של שר האוצר ושל שר התשתיות‬
‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪.‬‬
‫• במהלך שנת ‪ 2014‬המשיכה חברת החשמל בפעולות לקידום גביית חובן של הרשות‬
‫הפלסטינאית וחברת החשמל של מזרח ירושלים‪ .‬בחודש פברואר ‪ 2015‬ביצעה החברה הגבלות‬
‫עומס בערים בשטחי הרשות הפלסטינאית‪ .‬מספר ימים לאחר מכן החליטה הממשלה להעביר‬
‫לחברה סכום כסף מכספי המיסים של הרשות הפלסטינאית שעוכבו על ידי ישראל‪ ,‬לכיסוי חלקי‬
‫של החוב‪.‬‬
‫• בחודש מרץ ‪ 2015‬הגישה החברה טיוטת תשקיף להנפקת אג"ח סחיר לרשות לניירות ערך‪.‬‬
‫למידע על תהליכי שינוי מבני בחברה ראה פרק ה‪ -‬שינויים מבניים בחברות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 1.2‬נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ )להלן‪" :‬נתג"ז" ‪" /‬החברה"(‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל נוסדה בשנת ‪ 2003‬והחלה בפעילותה במהלך שנת ‪ .2004‬החברה הינה‬
‫בבעלות מלאה של מדינת ישראל והוקמה על פי החלטת ממשלה‪ .‬לחברה רישיון להקמה ולהפעלה של‬
‫מערכת הולכת הגז הטבעי לפי חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס"ב‪.2002-‬‬
‫החברה קיבלה רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת הגז הטבעי לתקופה של ‪ 30‬שנה‪ ,‬עד ליום ‪31‬‬
‫ביולי ‪ .2034‬בהתאם לחוק‪ ,‬לרישיון ולהסכמים עם המדינה‪ ,‬עם ביטולו של הרישיון תעביר החברה‬
‫למדינה‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬את מערכת הולכת הגז הטבעי‪.‬‬
‫בתקופת הדוח עסקה החברה בהולכת הגז לשמונה תחנות כוח של חח"י )אשכול‪ ,‬רידינג‪ ,‬גזר‪ ,‬חגית‪ ,‬רמת‬
‫חובב‪ ,‬צפית‪ ,‬אלון תבור וחח"י חיפה(‪ ,‬למתקני בתי הזיקוק באשדוד‪ ,‬לתחנת הכוח הפרטית של מתקן‬
‫התפלת המים באשקלון‪ ,‬למפעלי נייר אמריקאיים ‪ -‬ישראלים בחדרה‪ ,‬למפעלי נשר‪ ,‬למפעלי ים המלח‬
‫בסדום‪ ,‬במישור רותם וברמת חובב‪ ,‬חיפה כימיקלים במישור רותם וחיפה כימיקלים בחיפה‪ ,‬לאגן‬
‫מכתשים ברמת חובב‪ ,‬אגן כימיקלים באשדוד‪ ,‬לבז"ן‪ ,‬ל ‪ OPC‬רותם ‪ ,‬לתחנת הכוח הפרטית 'דוראד'‪,‬‬
‫ולמתקני חברות החלוקה באשל הנשיא‪ ,‬בנשר‪ ,‬ברמת חובב ובדימונה‪ .‬החברה השלימה בשנת ‪ 2011‬את‬
‫ההקמה של שלושת המקטעים היבשתיים שהופיעו ברישיונה )המרכזי‪ ,‬הדרומי והצפוני(‪ ,‬המשיכה לקדם‬
‫במהלך התקופה את תכנית הפיתוח העתידית אשר כוללת בשלב זה מספר פרויקטים לרבות הקמת הקו‬
‫לירושלים )שהקמתו התחילה במהלך השנה(‪ ,‬הקמת הקו מנשר לחגית )"הקו המזרחי"(‪ ,‬קו דברת –‬
‫ציפורית ומספר מקטעים נוספים‪.‬‬
‫לנוכח קיומה של כניסה אחת בלבד למערכת )באשדוד( ומגבלות לחץ של הספק‪ ,‬החלה החברה לתכנן‬
‫ולהקים מספר פרויקטים להכפלת מקטעים במערכת )אשדוד‪-‬שורק‪ ,‬שורק‪-‬רמת חובב(‪.‬‬
‫בחודש יוני ‪ 2006‬חתמה החברה על הסכם הולכה עם חח"י לתקופה של ‪ 15‬שנים עם אופציה להארכה‬
‫של ‪ 5‬שנים נוספות‪ ,‬בהתאם להסכם ההולכה הכללי שפרסמה רשות הגז הטבעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬לחברה עוד ‪20‬‬
‫הסכמי הולכה עם צרכנים נוספים לתקופות שנעות בין ‪ 5‬ל‪ 20 -‬שנים‪ ,‬כאשר מתוכם ‪ 11‬לקוחות כבר‬
‫מחוברים למערכת ההולכה‪ .‬במהלך שנת ‪ 2013‬חתמה החברה על ‪ 5‬הסכמים מול משווקים ועל ‪ 3‬הסכמי‬
‫התחברות מול חברות חלוקה‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2011‬פרסמה מועצת רשות הגז הטבעי את החלטה מספר ‪ 3/11‬אשר לפיה אושרו תעריפי‬
‫ההולכה‪ .‬עדכון התעריף הוחל בגין שירותים שניתנו החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ .2012‬בחודש מאי ‪2013‬‬
‫פרסמה מועצת רשות הגז הטבעי שימוע לקראת העלאת תעריף‪ ,‬אולם טרם פורסמה החלטה רשמית‬
‫בנושא עדכון התעריף‪.‬‬
‫בהתאם לרישיון החברה היא נדרשת לקבל "אישור השלמה" מאת מנהל רשות הגז הטבעי לצורך הזרמת‬
‫גז בחלקי מערכת ההולכה‪ .‬במהלך ‪ 2013‬קיבלה החברה ‪ 7‬אישורי השלמה עבור המתקנים בסדום‪ ,‬נשר‪,‬‬
‫צפית‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬רותם‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬נאות חובב‪ ,‬אלון תבור ואשכול ‪ ,2‬וזאת בנוסף לאישורים שהתקבלו עבור תחנת‬
‫הקבלה באשקלון‪ ,‬בז"א‪ ,‬חיפה חח"י ודלק ‪, IPP‬יתר מתקני החברה מופעלים בהתאם לאישור הזרמה זמני‬
‫שהוארך עד ליום ‪.1.7.2014‬‬
‫בחודש ינואר ‪ 2013‬הושלם פרויקט הקמת המקשר הימי )"המצוף"( לקליטת גז טבעי מונזל והחלה‬
‫הזרמת גז טבעי למערכת מאניית ‪.LNG‬‬
‫לחברה תכנית פיתוח לשנים ‪ 2017-2013‬שנאמדת בכ‪ 1.5-‬מיליארדי ש"ח לטובת המשך הקמת ופיתוח‬
‫מערכת ההולכה‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪:‬‬
‫החברה עורכת את דוחותיה הכספיים בהתאם לכללי חשבונאות בינלאומיים )‪ .(IFRS‬בטיוטת הדוחות‬
‫הכספיים לשנת ‪ 2014‬הציגה החברה רווח בסך של כ‪ 28.5-‬מיליוני ש"ח לעומת הפסד בסך של כ‪19.6 -‬‬
‫מיליוני ש"ח אשתקד‪ .‬המעבר מהפסד לרווח נובע בעיקר מגידול בהכנסות כמוסבר להלן ובקיטון‬
‫בהוצאות המימון ומנגד גידול בעלות ההפעלה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫הכנסות החברה הסתכמו לסך של כ‪ 449.9 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת סך של כ‪ 399.4 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בשנת ‪ ,2013‬גידול של כ‪ 13%-‬אשר נובע בעיקר מהגידול בתעריף בסך של כ‪ 20-‬מיליוני ש"ח‪,‬‬
‫גידול מהכנסות מלקוחות שהחלו לפעול במהלך שנת ‪ 2013‬בסך של כ‪ 35-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫מנגד חל גידול בהוצאות ההפעלה אשר הסתכמו לסך של כ‪ 250 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת סך‬
‫של כ‪ 236 -‬מיליוני ש"ח אשתקד‪ .‬עיקר הגידול מיוחס לגידול בהוצאות הפחת וכן הפעלת מתקנים חדשים‬
‫– דוראד ו ‪.OPC-‬‬
‫הוצאות המימון‪ ,‬נטו )ללא הוצאות מימון שהוונו( בשנים ‪ 2014‬ו‪ 2013-‬הסתכמו לסך של כ‪144 -‬‬
‫מיליוני ש"ח וכ‪ 165 -‬מיליוני ש"ח בהתאמה‪.‬‬
‫השקעות הפיתוח של החברה במערכת הולכת הגז הטבעי ומתקני ‪ PRMS‬בשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של‬
‫כ‪ 560 -‬מיליוני ש"ח לעומת השקעות בסך של כ‪ 373 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הגידול נובע בעיקר‬
‫מהמשך פיתוח מערכת ההולכה והקמת קווים חדשים‪.‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬התחייבויות החברה לחח"י בגין מימון הקמת המקטע הימי של מערכת ההולכה‬
‫הסתכמו לסך של כ‪ 703 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫סך התחייבויות החברה לזמן ארוך לבעלי אגרות חוב הינה בסך של כ‪ 2,933 -‬מיליוני ש"ח )ראה להלן(‪.‬‬
‫הנפקות וגיוסים‪ :‬מאז תחילת שנת ‪ ,2007‬מרבית המימון לצורך הקמת מערכת ההולכה מגויס על ידי‬
‫החברה משוק ההון‪ .‬לצורך דירוג האשראי של החברה קיימים המנגנונים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬במסגרת תוספת להסכם הולכה בין החברה לבין חח"י ולבין מדינת ישראל )להלן‪" :‬ההסכם‬
‫המשולש"(‪ ,‬התחייבה ממשלת ישראל כי לא תיתן רישיון הולכה לגורם אחר שיבוא במקום החברה‪ ,‬אלא‬
‫אם כן הגורם האמור יקבל על עצמו את כל החובות והזכויות של החברה לפי ההסכם המשולש‪.‬‬
‫‪ .2‬במסגרת שטר הנאמנות בגין הנפקת אגרות החוב שנחתם בחודש דצמבר ‪ ,2006‬קיבלה החברה מכתב‬
‫חתום על ידי שר האנרגיה והמים והחשב הכללי‪ ,‬לפיו לא יועברו זכויות השימוש במערכת ההולכה אלא‬
‫לגורם אשר נתקיימו לגביו ‪ 2‬תנאים מצטברים‪ ,‬כמפורט בדוח הדירוג‪ .‬התחייבות זו אושררה בגיוסי‬
‫האג"ח הנוספים )הרחבת סדרה א'‪ ,‬סדרה ב' וסדרה ג'( של החברה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,2012‬המשיכה החברה בהנפקות חוב מוסדי‪ ,‬וגייסה ‪ 400‬מליוני ש"ח בהרחבת סדרה ג'‪.‬‬
‫במהלך אפריל ויוני ‪ ,2014‬גייסה החברה חוב מוסדי בסך של כ‪ 500 -‬מיליוני ש"ח ו‪ 300 -‬מיליוני ש"ח‪,‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬באמצעות הנפקת אג"ח‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 1.3‬תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ )להלן‪" :‬תש"ן" ‪" /‬החברה"(‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה נוסדה בשנת ‪ 1959‬והיא חברת התשתית הלאומית של משק הדלק בישראל‪.‬‬
‫החברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬החברה עוסקת בתכנון‪ ,‬הקמה ותחזוקה של מאגרים לאחסון‬
‫נפט גולמי ומוצרי נפט‪ ,‬כולל אחסון מוגן‪ ,‬הקמה והפעלה של מתקן לניפוק תזקיקים‪ ,‬וכן הפעלת נמל דלק‬
‫למוצרי נפט ומעגן דלק לפריקת נפט גולמי‪.‬‬
‫החברה מחזיקה בבעלות מלאה את חברת הבת "קו מוצרי דלק בע"מ" )להלן‪" :‬קמ"ד"(‪.‬‬
‫קמ"ד עוסקת בתכנון‪ ,‬הקמה‪ ,‬הפעלה ותחזוקה של מערכות להולכת מוצרי נפט )קווים‪ ,‬משאבות ומערכות‬
‫שאיבה(‪ .‬קמ"ד מפעילה מערכת צנרת המשתרעת לאורך של כ‪ 800 -‬ק"מ‪ ,‬מהם כ‪ 580 -‬ק"מ בבעלותה‪.‬‬
‫החברה מספקת שירותים לחברות הדלק‪ ,‬לבתי הזיקוק לנפט‪ ,‬למשרד הביטחון ולחח"י‪.‬‬
‫לחברה מעמד מונופוליסטי בחלק מתחומי התשתית בהם היא עוסקת‪ .‬תעריפי החברה מפוקחים ונקבעים‬
‫בצו של שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים ‪ -‬צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים‬
‫)תעריפי תשתיות במשק הדלק( התשנ"ו‪.1995-‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬בהתאם לטיוטת דוחותיה הכספיים המאוחדים של החברה הכנסותיה בשנת ‪2014‬‬
‫הסתכמו לסך של כ‪ 308 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 298 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2013‬עליה בשיעור‬
‫של כ‪ .3.4% -‬העליה מיוחסת בעיקר לפרסום צו המחירים החדש שנכנס לתוקף ב‪ 1-‬במאי ‪30) 2014‬‬
‫מיליוני ש"ח( ואיחסון תפעולי של מוצרי נפט )‪ 30‬מיליוני ש"ח(‪ .‬עליה זו קוזזה בירידה בכמויות‬
‫המאוחסנות עבור לקוחות ובהזרמות‪ .‬הירידה בהזרמות מוסברת בעיקרה בהקטנת הביקוש של חברת‬
‫החשמל להזרמת סולר עקב הזרמת גז טבעי ממאגר "תמר" החל מאצמע שנת ‪ ,2013‬וכן ירידה במחירי‬
‫הדלק בעולם )‪ 18‬מליוני ש"ח(‪.‬‬
‫הכנסות החברה מ‪ 5 -‬הלקוחות הגדולים מהוות כ‪ 81% -‬מהכנסות החברה משירותי התשתית‪.‬‬
‫הרווח הגולמי כמו גם הרווח התפעולי של החברה גדלו ועמדו על סך של כ‪ 93.5 -‬מיליוני ש"ח וכ‪53 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בהתאמה בשנת ‪ 91.7 ) 2014‬ו‪ 50.5 -‬מיליוני ש"ח בהתאמה בשנת ‪ (2013‬הגידול ברווח‬
‫הגולמי וברווח התפעולי נובע כתוצאה מהגידול במחזור ההכנסות כאמור לעיל‪ ,‬בעוד ההוצאות שהינן‬
‫קבועות בחברה לא השתנו בצורה כה מהותית‪.‬‬
‫הרווח הנקי של החברה בשנת ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 86 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה לרווח בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 36‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הגידול ברווח הנקי נובע מגידול משמעותי בהכנסות אחרות‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהתבררויות משפטיות של החברה מול חברות הדלק ומנהל הדלק ומפשרה שהושגה מול מנהל הדלק‬
‫שבגינן בוטלו הפרשות חשבונאיות שהיו קיימות בספרי החברה‪.‬‬
‫הרווח הנקי של חברת הבת‪ ,‬קמ"ד‪ ,‬ממשיך במגמת ירידה וקטן בשנת ‪ 2014‬בשיעור של כ‪29% -‬‬
‫)אשתקד הרווח ירד בכ‪ ,(39% -‬הרווח לשנת ‪ 2014‬הסתכם לכ‪ 27 -‬מיליוני ש"ח לעומת רווח של כ‪40 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הקיטון ברווח נובע מקיטון במחזור ההכנסות בשיעור של כ‪ 21% -‬עקב ירידה‬
‫בצריכת הסולר להסקה על ידי חברת חשמל‪ ,‬דבר שהביא לירידה בכמויות המוזרמות בקווים‪.‬‬
‫ההתחייבויות לזמן ארוך של החברה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪ 168 -‬מיליוני ש"ח‬
‫לעומת סך של כ‪ 172 -‬מיליוני ש"ח ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2013‬הקיטון נובע מהמשך יישום הסכם הפשרה‬
‫אליו הגיעה החברה בגין תביעת ארנונה וחיוב היטלים מול עריית חיפה והמשך פירעון ההתחייבות‬
‫לתשלום בסך של כ‪ 8 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬וכן עקב פירעון הלוואות לזמן ארוך מבנקים בסך של כ‪ 6 -‬מיליוני‬
‫ש"ח‪ .‬הקיטון התמתן עם הגידול בהתחייבות בגין מיסים נדחים )‪ 10‬מיליוני ש"ח(‪.‬‬
‫ההון העצמי של החברה לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬ו‪ 2013 -‬הסתכם לסך של כ‪ 1,196 -‬מיליוני ש"ח וכ‪-‬‬
‫‪ 1,110‬מיליוני ש"ח בהתאמה‪ ,‬שהיוו כ‪ 80% -‬וכ‪ 77% -‬בהתאמה מסך המאזן בשנים האמורות‪.‬‬
‫הדיבידנד האחרון שחילקה החברה חולק מרווחי שנת ‪ ,2011‬שולם באוגוסט ‪ 2013‬והסתכם לסך של כ‪-‬‬
‫‪ 33‬מיליוני ש"ח‪ .‬בשלב זה החליט הדירקטוריון כי לא יוכרז על חלוקת דיבידנד מרווחי ‪.2012‬‬
‫הערות רו"ח לדוחות‪ :‬בדוח רואה חשבון המבקר לשנת ‪ 2013‬ישנה הפניית תשומת לב למחלוקת שבין‬
‫החברה למדינה בנושא תום הזיכיון של החברה ולפירוט הניתן בביאורים לדוחות הכספיים בדבר‬
‫‪35‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫ההשפעות האפשריות של הסכם העקרונות שנחתם בין המדינה ובין החברה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2000‬ושל‬
‫הסיכום מיום ‪ 6‬ביולי ‪ 2003‬על הצגת נכסי החברה‪ ,‬לרבות המחלוקת שבין החברה למדינה בנושא זה‪.‬‬
‫תביעות‪:‬‬
‫בשנים קודמות הוגשו נגד החברה מספר תביעות משפטיות‪ .‬בחלקן‪ ,‬לדעת היועצים המשפטיים‪ ,‬לא ניתן‬
‫להעריך את הסיכויים ולא בוצעה הפרשה בספרים בגין תביעות אלו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬באה לידי בטוי בדוחותיה הכספיים של החברה הכנסה בהכנסות אחרות על סך של ‪43‬‬
‫מיליוני ש"ח בגין שינוי הערכת היועצים המשפטיים וביטול הפרשות משפטיות משנים עברו‪ ,‬ההכנסה‬
‫מהווה ‪ 82%‬מהכנסות אחרות כמפורט לקמן‪:‬‬
‫החברה הגישה בחודש דצמבר ‪ 1997‬חשבון למינהל הדלק על הפסדים שנגרמו לה בגין מתקן גבעת שמן‬
‫)גב"ש( ממועד הפעלתו ועד לספטמבר ‪ .1997‬מאחר שהניסיונות לפתור את הסוגיה לא עלו בהצלחה‪,‬‬
‫הגישה החברה‪ ,‬בחודש נובמבר ‪ ,2002‬תביעה על סך כ‪ 215 -‬מיליוני ש"ח כנגד המדינה בנושא זה‪ .‬סכום‬
‫התביעה מגלם את ההפסדים בגין ההשקעה‪ ,‬אובדן תשואה ועלויות הפעלה שנצברו‪ ,‬הכל עד ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ .2001‬בנוסף טוענת החברה כי הצטבר חוב נוסף של המדינה בגין אובדן תשואה ועלויות הפעלה‬
‫שנצברו המתייחס לתקופה משנת ‪ 2002‬ואילך‪ .‬בחודש ספטמבר‪ 2011‬ניתן פסק דין לפיו נדחתה התביעה‬
‫של החברה‪ .‬החברה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על פסק דין זה‪ .‬בחודש דצמבר ‪ ,2013‬קיבל‬
‫דירקטוריון החברה את הצעת הנהלת החברה לפעול מול המדינה להסכם קיזוז תביעות‪ .‬הסכם כאמור‬
‫טרם נחתם‪ .‬בדצמבר ‪ 2014‬נחתם הסכם פשרה בין המדינה לבין החברה וקמ"ד‪ ,‬במסגרתו נקבע כי מינהל‬
‫הדלק ישלם לחברה סך של כ‪ 33.1 -‬מיליון ש"ח לסילוק התביעה הנ"ל‪ .‬הסכום האמור נזקף לדוח רווח‬
‫והפסד בסעיף הכנסות אחרות בשנת הדוח‪.‬‬
‫כנגד החברה עולות דרישות מעיריות אחרות לתשלום ארנונה והיטלים‪ ,‬דרישות הדומות לזו שעלתה מול‬
‫עיריית חיפה ומצאה את ביטויה בהפרשה לזמן ארוך כתוצאה מהסכם פשרה בין הצדדים‪ .‬בחלק מהמקרים‬
‫החברה שילמה את הסכומים בשנה השוטפת ובחלקם‪ ,‬לאור הערכת היועצים המשפטיים של החברה כי‬
‫הדרישה תידחה‪ ,‬לא ביצעה הפרשה בספרים‪.‬‬
‫קיימת מחלוקת ארוכת שנים בין החברה וקמ"ד לבין מינהל הדלק לגבי שיעור הריבית על יתרות חוב‬
‫ביניהם‪ .‬ההפרש בסכומי הריבית מסתכם להוצאה במאוחד בסך של כ‪ 8 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪:‬‬
‫הסדרת היחסים עם המדינה בעקבות תקופת הזיכיון‪ :‬בסוף שנת ‪ 2000‬נחתם הסכם עקרונות בין המדינה‬
‫לחברה הקובע עקרונות להמשך פעילות החברה וחברת הבת קמ"ד לאחר תום הזיכיון )ביום ‪ 5‬בינואר‬
‫‪ (2001‬וכן נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין החברה לבין ההסתדרות וועד עובדי החברה‪.‬‬
‫מתום הזיכיון החברה תמשיך לפעול בתחום האחסון וקמ"ד תמשיך לפעול בתחום הזרמת הדלק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬אושר על ידי דירקטוריון החברה סיכום בין הצוות הכלכלי המשותף לנציגי המדינה והחברה‬
‫בעניין הסדרי תום הזיכיון ונקבעו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬העקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬נכסי החברה וקמ"ד יועברו לבעלות המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנכסים יועברו לחברות בהסכמי חכירה שתקופתם‪ :‬החברה ‪ 15 -‬שנים ואופציה ל‪ 15 -‬שנים נוספות‬
‫וקמ"ד ‪ 20 -‬שנים ואופציה ל‪ 20 -‬שנים נוספות‪ .‬דמי השימוש הקבועים ישולמו החל מיום ‪ 1‬באוקטובר‬
‫‪.2003‬‬
‫‪ .3‬המדינה תדאג לרישום הנכסים על שמה ועל חשבונה‪ .‬החברה וקמ"ד תפעלנה לשמירה ותחזוקה‬
‫שוטפת של הנכסים בהם ישתמשו‪.‬‬
‫‪ .4‬נכסים שלא משמשים לפעילות במשק הדלק יוחזרו למדינה‪.‬‬
‫‪ .5‬החברה תסלק את כל תביעותיה כנגד המדינה והמדינה תסלק את כל תביעותיה כנגד החברה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬התקיימו דיונים בין החברה למדינה‪ ,‬בראשות אגף החשב הכללי במשרד האוצר אודות‬
‫הסדר הנכסים‪ ,‬והתגבשה טיוטת הסכם בעניין‪ .‬למועד כתיבת דוח זה‪ ,‬לא נחתם הסדר הנכסים‪.‬‬
‫מס הכנסה‪ :‬עד לשנת ‪ 2000‬פעלה החברה במסגרת זיכיון שלפיו הייתה פטורה ממס והחל משנת ‪2001‬‬
‫הפכה לנישום החייב במס‪ .‬עקב השינוי במעמדה נוצרו חילוקי דעות לגבי אופן יישום החיוב במס לרבות‬
‫ייחוס הוצאות והכנסות לתקופה שלפני סיום הפטור‪ ,‬הצגת נכסים ברי פחת והפחת בגינם והשלכות המס‬
‫של העברת נכסים והון בין המדינה לבין החברה בתום הזיכיון‪ .‬בחודש אוקטובר ‪ 2008‬הגישה החברה‬
‫בקשה להסדר מס שיכלול את הסוגיות השנויות במחלוקת‪ .‬בין החברה ובין רשות המסים התקיימו מספר‬
‫דיונים בעניין בקשת החברה ונכון למועד אישור הדוחות טרם גובשה הסכמה בענין‪.‬‬
‫תעריפי תשתית‪ :‬בשנת ‪ 2004‬החלה ועדה מטעם משרד האנרגיה והמים לבחון את כל התעריפים הקיימים‬
‫במשק הדלק‪ ,‬ולהמליץ על מבנה חדש לתעריפים העתידיים‪ ,‬לרבות מנגנון לעדכונם‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2010‬מסרה הועדה לחברה טיוטת דוח בדבר המלצות לשינוי במבנה התעריפים‪ .‬על פי‬
‫ההמלצות הנכללות בטיוטה‪ ,‬יעודכנו התעריפים במרבית מגזרי הפעילות של החברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬טיוטת הדוח‬
‫כוללת שינוי בשיטת החישוב של מבנה התעריפים‪ ,‬הרלבנטית לגבי חלק ממגזרי הפעילות של החברה‪.‬‬
‫החברה הגישה לוועדה את עמדתה לטיוטת הדוח‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 2011‬התקבלה טיוטת דוח מעודכנת‬
‫אשר על פיה לא התקבלו השגות החברה בנושאים מהותיים רבים‪ ,‬אולם התעריפים כוללים פיצוי מסוים‬
‫בגין תשלומים רטרואקטיביים המתייחסים לארנונה בנמל חיפה‪ .‬בחודשים ינואר ומרץ ‪ 2012‬התקיים‬
‫שימוע לחברה בפני ועדת המחירים שבו הציגה החברה את עמדותיה בנושאים שבמחלוקת‪ ,‬תוך כימות‬
‫הנזק לחברה מאי קבלת עמדות החברה בנושאים מהותיים‪ .‬בחודש נובמבר ‪ 2013‬הגישה החברה עתירה‬
‫לבג"ץ בה החברה מבקשת כי וועדת המחירים תגיש את המלצותיה לשרים‪ ,‬כתוצאה מכך התקבלה בחודש‬
‫דצמבר ‪ 2013‬טיוטה מעודכנת של וועדת המחירים ובחודש פברואר ‪ 2014‬נערך שימוע לחברה בו הציגה‬
‫החברה בפני הוועדה את עמדותיה‪ .‬בחודש אפריל ‪ 2014‬פורסם צו התעריפים החדש שביטל את הצו‬
‫הישן‪ .‬על פי צו המחירים‪ ,‬חלק מהתעריפים של שירותי התשתית המסופקים עלו וחלק ירדו‪ .‬ההכנסות‬
‫המצרפיות של הקבוצה לשנת ‪ 2014‬עלו בשיעור של כ‪ 12%-‬בעקבות פרסום הצו‪.‬‬
‫למידע על תהליכי שינוי מבני בחברה ראה פרק ה‪ -‬שינויים מבניים בחברות‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 1.4‬מקורות חברת המים בע"מ )להלן‪" :‬מקורות" ‪" /‬החברה"(‬
‫מקורות חברת מים נוסדה בשנת ‪ ,1937‬במטרה לפתח את מקורות המים בארץ ישראל ולספק מים‬
‫לתושביה‪ .‬החברה פועלת כרשות מים בהתאם לחוק המים‪ ,‬התשי"ט‪) 1959-‬להלן‪" :‬חוק המים"(‪ .‬בשל‬
‫היקף פעילותה‪ ,‬פריסתה הארצית ובהתאם לסעיף ‪ 46‬לחוק המים‪ ,‬הוסמכה החברה )בנוסף לפעילותה‬
‫כחברת המים הלאומית( כ"רשות המים הארצית"‪ ,‬אשר תפקידיה הינם להקים את המפעל הארצי‪ ,‬לנהלו‪,‬‬
‫להרחיבו‪ ,‬להחזיקו במצב תקין וכן לספק ממנו מים‪.‬‬
‫החברה הינה המפיקה וספקית המים הגדולה והעיקרית במדינת ישראל‪ .‬החברה מפיקה ומספקת כיום כ‪-‬‬
‫‪ 70%‬מצריכת המים במדינה וכ‪ 80% -‬מהצריכה הביתית‪ ,‬בעוד שאר המים מופקים על ידי ספקים‬
‫מקומיים וקטנים יחסית‪ ,‬המפיקים מים לצריכה עצמית ‪ -‬בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫החברה עוסקת גם בהקמת מפעלי מים חדשים‪ ,‬בהקמה וניהול פרויקטים לטיהור שפכים‪ ,‬במחקרים‪,‬‬
‫בפיתוח טכנולוגיה ובעבודות קבלניות לגורמים חיצוניים‪.‬‬
‫תקנות דיווח‪ :‬ביום ‪ 3‬בדצמבר ‪ ,2006‬התקין שר האוצר את תקנות החברות הממשלתיות )כללים‬
‫לעריכת דוחות כספיים של מקורות חברת המים בע"מ( )הוראת שעה(‪ ,‬התשס"ז‪ ,2006-‬וזאת בהתאם‬
‫לסמכותו בחוק כאמור לעיל‪ .‬בתקנות אלו נקבע‪ ,‬כי בתקופה המתחילה ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2004‬ומסתיימת‬
‫ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2006‬תקופת המעבר(‪ ,‬תערוך החברה את הדוחות הכספיים שלה כשהם מתואמים על‬
‫פי השינויים בכוח הקנייה הכללי של השקל בהתאם לכללים שנקבעו בגילוי דעת מספר ‪.36‬‬
‫תקופה זו הוארכה מעת לעת כאשר ההארכה האחרונה הינה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2014‬נכון להיום חברת‬
‫מקורות פועלת למעבר לעריכת דוחותיה הכספיים על פי התקינה הבינלאומית )‪ (IFRS‬החל מהדוחות‬
‫לרבעון הראשון לשנת ‪.2015‬‬
‫החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬החלה החברה ליישם את התקנים של המוסד לתקינה חשבונאית בארה"ב‪,‬‬
‫המנויים "בפרק ‪ ,"ASC-980‬הדנים בטיפול החשבונאי בחברות העומדות בכללים של חברות בפיקוח‬
‫)להלן‪" :‬התקן"(‪ .‬מטרת פרסומו של התקן הינה לקבוע ולהגדיר‪ ,‬כיצד יש ליישם עקרונות חשבונאיים‬
‫מקובלים בחברות בפיקוח‪ ,‬וכיצד יש לשקף החלטות של הגוף המפקח בדוחות הכספיים של אותן‬
‫החברות‪ .‬התקן מאפשר‪ ,‬בהתקיים תנאים מסוימים‪ ,‬טיפול חשבונאי שונה מהמקובל ביחס לעיתוי זקיפת‬
‫הוצאות והכנסות לרווח והפסד וזאת במטרה לשקף וליצור הקבלה נאותה בין ההוצאות לבין ההכנסות‬
‫שייווצרו לחברה לפי מועדי ההכרה בהן בתעריף המים‪.‬‬
‫לאור המעבר הצפוי לדיווח על פי כללי ה ‪ ,IFRS‬ובהתאם לתקן ביניים ‪ IFRS14‬מקורות צפויה להמשיך‬
‫ליישם את עקרונות הטיפול החשבונאי לחברות בפיקוח כפי שיישמה טרם המעבר ל ‪ IFRS‬בכפוף‬
‫להתאמות מסויימות ולגילויים נדרשים שנקבעו בתקן הביניים‪.‬‬
‫מבנה התעריפים‪:‬‬
‫תעריפי המים המסופקים על ידי מקורות נקבעים בכללים על ידי מועצת רשות המים ובהתאם לעלויות‬
‫המוכרות של החברה‪.‬‬
‫הסדר עלויות )‪ -1993‬יוני ‪ -(2009‬בתקופה זו פעלה החברה במסגרתם של הסכמים שנחתמו עם ממשלת‬
‫ישראל והחברה )להלן‪" :‬הסכמי העלויות"(‪ .‬על פי ההסכמים הייתה זכאית החברה לתמיכות בגין מחירי‬
‫המים על פי ההפרש‪ ,‬החיובי‪ ,‬בין סל ההוצאות התקני‪ ,‬בניכוי מקדם התייעלות‪ ,‬לבין סך הכנסותיה כפי‬
‫שנקבע בהסכמי העלויות‪.‬‬
‫תקופת המעבר )יולי ‪ – 2009‬דצמבר ‪ - (2010‬בחודש אוגוסט ‪ 2007‬נתקבלה החלטת ממשלה כי המדינה‬
‫לא תתחייב לתשלום תמיכות מתקציב המדינה וכי תעריפי המים יעודכנו כך שיכסו את סל ההוצאות‬
‫התקני שיוגדר על פי כללים שתקבע מועצת המים‪ .‬במשך תקופת המעבר הוסכם כי עקרונות הסכם‬
‫העלויות ימשיכו להוות הבסיס לסל ההוצאות המוכרות עד לקביעת כללים על ידי מועצת רשות המים‪.‬‬
‫כללי רגולציה )שנת ‪ 2011‬ואילך( – ביום ‪ 17‬במרץ ‪ 2011‬פורסמו כללי הרגולציה המעגנים את מודל‬
‫ההתחשבנות בין החברה לרשות המים ומגדירים מנגנון מוסדר לעדכון תעריפי המים כך שעלויותיה‬
‫המוכרות של החברה יכוסו במלואן על ידי תעריפי המים‪ .‬תחולת תוקפם הינה מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2011‬‬
‫כללים אלו מתבססים ברובם על עקרונות הסכם העלויות בהתאמות מסוימות‪ .‬העלויות הקבועות המוכרות‬
‫של החברה נקבעו בהסתמך על הדוחות הכספיים לשנת ‪ .2009‬במהלך שנת ‪ 2013‬הוקמה וועדה לבחינה‬
‫‪38‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫וגיבוש המלצות לרשות המים בדבר הרגולציה ארוכת הטווח שצריכה לחול על מקורות‪ ,‬הוועדה הגישה‬
‫את המלצותיה‪ ,‬אך אלה עדיין לא אושרו במליאת רשות המים‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪:‬‬
‫בהתאם לטיוטת הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה לשנת ‪ 2014‬סיימה החברה ברווח נקי של כ‪-‬‬
‫‪ 162‬מיליוני ש"ח לעומת רווח בסך של כ‪ 107 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬עליה ברווחיות בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 55‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫הכנסות החברה גדלו בשנת ‪ ,2014‬מסך של כ‪ 4,136 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2013‬לסך של כ‪4,473 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2014‬גידול בסך של כ‪ 337 -‬מיליוני ש"ח הנובע בעיקר מעליה של כ‪ 154 -‬מיליוני‬
‫ש"ח כתוצאה מעליה בתעריף של כ‪ 3% -‬ומגידול בהכנסות כתוצאה מגידול בעלויות המוכרות של‬
‫החברה אשר משפיע על קביעת התעריף‪ .‬בנוסף חל גידול של כ‪ 160 -‬מיליוני ש"ח כתוצאה מפעילות‬
‫החברה הבת מקורות שח"מ‪ .‬מנגד חל קיטון בהכנסות משירותי הקמה של החברה הבת מקורות יזום בסך‬
‫של כ‪ 280 -‬מיליוני ש"ח כתוצאה מהאטת קצב ההקמה‪.‬‬
‫הכנסות ממכירת מים לצרכנים לפני קיזוז כתוצאה מעידכון תעריפים צפוי בשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של‬
‫כ‪ 4,095 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 3,940 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬הגידול‬
‫בשיעור ‪ 4%‬כתוצאה מגידול בתעריף המשוקלל בשנת ‪ 2014‬של כ‪.3% -‬‬
‫ההכנסות ממכירות מים )לאחר השפעת עידכון תעריפים צפוי( עלו מסך של כ‪ 3,389 -‬מיליוני ש"ח לסך‬
‫של כ‪ 3,847 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫הרווח הגולמי בשנת ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 435 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 476 -‬מיליוני ש"ח‬
‫בשנת ‪ .2013‬הרווח התפעולי קטן בכ‪ 36 -‬מיליוני ש"ח והסתכם לסך של כ‪ 354 -‬מיליוני ש"ח בשנת‬
‫‪ 2014‬לעומת סך של כ‪ 390 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הקיטון ברווח התפעולי נובע מגידול בעלות‬
‫המכירות כתוצאה מגידול בקניות מים בסך ‪ 160‬מיליוני ש"ח וכתוצאה מרישום החזר דמי שימוש מחברת‬
‫המפא"ר שנרשם כהכנסה בשנת ‪ 2013‬בסך של כ‪ 290 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫הנפקות וגיוסים‪ :‬החל משנת ‪ 2003‬מגייסת החברה מעת לעת כספים באמצעות הנפקות פרטיות של‬
‫אגרות חוב בשוק המוסדי‪ .‬במהלך שנת ‪ 2013‬הרחיבה החברה סדרה אחת של אגרות חוב בתמורה לסך‬
‫של כמיליארד ש"ח‪ .‬במהלך שנת ‪ 2014‬לא גייסה החברה כספים כלל‪.‬‬
‫שינוי מבני‪ :‬בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני כלכלה )מס‪ .‬כל‪ (15/‬מיום ‪ 24‬באוקטובר ‪1996‬‬
‫ובהתאם להחלטת הממשלה )‪ (2318‬מיום ‪ 30‬ביולי ‪ 2002‬ומיום ‪ 26‬באוגוסט ‪ 2007‬שצורפה כנספח‬
‫להסכם העלויות‪ ,‬הוחלט על יישום מבנה ארגוני כדלהלן‪:‬‬
‫• מקורות חברת מים בע"מ ‪ -‬עוסקת בכל האספקטים של אספקת מים‪ ,‬פיתוח ותחזוקת מפעלי מים‪.‬‬
‫החברה תהיה בבעלות ממשלתית מלאה‪.‬‬
‫• מקורות פיתוח וייזום בע"מ ‪ -‬חברת בת בבעלות מקורות חברת המים‪ .‬עוסקת בייזום והקמת‬
‫מפעלים בזכיינות בשיטת ‪.B.O.T.‬‬
‫• שח"מ מקורות ביצוע בע"מ ‪ -‬חברת בת בבעלות מלאה של מקורות חברת המים‪ .‬עוסקת בביצוע‬
‫עבודות פיתוח וחידוש של מפעלי מים עבור מקורות‪.‬‬
‫• מקורות המוביל הארצי ונכסים בע"מ )המפא"ר( ‪ -‬החברה תהיה בבעלות ממשלתית מלאה ותרכז‬
‫את כל נכסי המוביל הארצי באזורים שונים בארץ‪ ,‬שהוקמו בעבר על חשבון ממשלת ישראל‪.‬‬
‫כיום החברה אינה פעילה‬
‫למידע נוסף על תהליכי שינוי מבני בחברה ראה פרק ה‪ -‬שינויים מבניים בחברות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .2‬תשתיות כבישים ורכבות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )לשעבר מע"צ – החברה‬
‫הלאומית לדרכים בישראל בע"מ( )להלן‪" :‬נתיבי ישראל"‪"/‬החברה"(‬
‫בשנת ‪ 2003‬הפכה החברה מיחידת סמך במשרד התחבורה לחברה ממשלתית בבעלות מלאה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬החברה עוסקת בתכנון‪ ,‬פיתוח‪ ,‬אחזקה וניהול תנועה של כל רשת הכבישים הבין עירוניים‬
‫במדינה‪ .‬במסגרת מטרות החברה נקבע שהחברה תפעל ללא מטרות רווח‪ .‬תפקידים נוספים של החברה‬
‫הינם טיפול בהפקעות קרקע לצורך בניית כבישים וסיוע לשר התחבורה והבטיחות בדרכים במגמה לשפר‬
‫את רמת השירות לנוסע וקיום תקני בטיחות‪ ,‬הכל בהתאם להסכמים שייחתמו בין החברה לבין המדינה‪.‬‬
‫באסיפה כללית שהתכנסה במהלך אוגוסט ‪ 2012‬שונה שם החברה ל"נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית‬
‫לתשתיות תחבורה בע"מ )לשעבר מע""צ(‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬מחזור הפעילות של החברה‪ ,‬בהתאם לדוחות הכספיים לשנת ‪ ,2014‬הסתכם לסך של כ‪-‬‬
‫‪ 5,488‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 5,706 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הכנסות החברה קטנו בשנת‬
‫‪ 2014‬בכ‪ 4%-‬בעקבות קצב ביצוע נמוך ועיכובים בלוחות זמנים של פרויקטים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל מיגבלות‬
‫סטטוטוריות וקשיים בתיאום מול הגורמים הרלוונטים‪.‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬עלות העבודות הסתכמה לסך של כ‪ 5,303 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪-‬‬
‫‪ 5,500‬מיליוני ש"ח אשתקד‪ ,‬קיטון בשיעור של כ‪ .4%-‬עיקר הקיטון נובע מקצב ביצוע נמוך כפי שפורט‬
‫לעיל‪.‬‬
‫סך ההשקעות ברכוש קבוע וברכוש אחר בתקופת הדוח הסתכמו לסך של כ‪ 8-‬מיליוני ש"ח בהשוואה לסך‬
‫של כ‪ 11-‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬ההשקעות בתקופת הדוח של החברה נובעות בעיקרן‬
‫מהשקעות בריהוט‪ ,‬ציוד ומערכות מחשוב – ‪.ERP‬‬
‫ההון העצמי של החברה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 251 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪-‬‬
‫‪ 241‬מיליוני ש"ח ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2013‬הגידול בהון העצמי נובע מהרווח בתקופה בסך של כ‪10-‬‬
‫מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ליקויים מהותיים וחולשות מהותיות בדיווח על הבקרה הפנימית לשנים ‪2012-2014‬‬
‫בהתאם לדרישת רשות החברות ביצע רואה החשבון המבקר ביקורת מיוחדת לפי סעיף ‪ 45‬לחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪ ,1975-‬בשנים ‪ .2012-2013‬ממצאי הביקורת העלו ליקויים משמעותיים בתהליכי‬
‫העבודה בחברה וחולשות מהותיות בבקרה הפנימית על דיווח כספי של החברה‪ ,‬כפי שפורט בחוו"ד רו"ח‬
‫לשנים ‪ .2013-2014‬בשנים אלו נתגלו ליקויים חמורים בביצוע פרויקטים‪ ,‬חריגות מתקציב‪ ,‬כשלים‬
‫הנדסיים ואחרים‪ .‬החברה פועלת לתיקון הליקויים תחת מעקב הדירקטוריון ורשות החברות‪.‬‬
‫מנכ"ל החברה פרש בספטמבר ‪ 2014‬ובמקומו מונה מ"מ מנכ"ל‪ .‬בהמשך מונה יו"ר דירקטוריון לחברה‬
‫מקרב נבחרת הדירקטורים‪ .‬לקראת סוף שנת ‪ 2014‬החל הליך איתור מנכ"ל קבוע לחברה‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪ :‬החברה הוקמה ביום ‪ 5‬בנובמבר ‪ ,2003‬בעקבות החלטת הממשלה על סגירת‬
‫יחידת הסמך של משרד התחבורה ועל הקמתה כחברה ממשלתית‪ .‬לצורך הסדרת פעילותה של החברה‬
‫נחתמו שורה של הסכמים כדלהלן‪:‬‬
‫להלן תמצית ההסכמים העיקריים שנחתמו בין החברה לבין המדינה באשר לפעילותה כלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬ביום ‪ 15‬ביולי ‪ 2004‬נחתם הסכם תפעול ומימון )להלן‪" :‬ההסכם"( המסדיר את אופן מימון‬
‫החברה‪ ,‬אישור תוכניות העבודה‪ ,‬שינויים בהם ועוד‪ .‬תוקף ההסכם מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2005‬ועד‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2009‬ביום ‪ 23‬בפברואר ‪ 2011‬נחתם נספח ג' להרחבת והארכת ההסכם‬
‫)להלן‪" :‬נספח ג'( והוא מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם‪ .‬הנספח מאריך את תוקפו של ההסכם‬
‫המקורי בשינויים המחויבים עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2016‬בהעדר הסכמות בין הצדדים ואי ביטול‬
‫ההסכם על ידי השרים המוסמכים‪ ,‬ממשיך ההסכם לחול עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2019‬‬
‫‪40‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫ביום ‪ 18‬באוגוסט ‪ 2004‬נחתם הסכם להעברת נכסים ופעילות בין ממשלת ישראל לחברה‪.‬‬
‫הסכם זה מסדיר את העקרונות להעברת פעילות יחידת הסמך לחברה‪ .‬ביום ‪ 22‬ביולי ‪2010‬‬
‫בוצעה הקצאה של ‪ 12.9‬מיליון מניות רגילות בנות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬כ"א למדינה בתמורה לנכסים‬
‫שהועברו לחברה מכוח ההסכם הנ"ל‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬במהלך השנים ‪ 2013‬ו‪ 2012-‬רשמה החברה‬
‫השקעה במקרקעין כנגד רישום של תקבולים על‪-‬חשבון מניות בסכום של כ‪ 15 -‬וכ‪ 44 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בהתאמה‪.‬‬
‫במהלך חודש יוני ‪ 2008‬נחתם הסכם ביחס למקרקעי דרכים ונכסים תפעוליים‪ .‬מטרת ההסכם‬
‫לקבוע את ההסדרים בנוגע למקרקעי הדרכים התפעוליים ובכללם את הזכויות והחובות של‬
‫הצדדים לגביהם‪ .‬בהסכם נקבע כי לחברה תהיינה רק הזכויות במקרקעין וביחס אליהם‬
‫המוענקות לה במפורש בהסכם‪ .‬כל זכות שלא הוענקה לחברה במפורש בהסכם זה היא קניין‬
‫המדינה‪.‬‬
‫ביום ‪ 24‬בפברואר ‪ 2010‬התקבלה החלטת ממשלה )החלטה מס‪ (1421 .‬בנושא נתיבי ישראל ‪-‬‬
‫תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל‪ .‬התוכנית שמה לעצמה למטרה לצמצם את פערי הנגישות‬
‫וזאת על ידי קידום חזון הנגב והגליל‪ .‬בהחלטה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוטל על החברה לפתח את מסילת‬
‫העמק ואת מסילת עכו‪ -‬כרמיאל‪ .‬החברה מקדמת את תכנית נתיבי ישראל‪ .‬היקף ההשקעה‬
‫הצפויה בגין תכנית זו עומד על סך של כ‪ 10.5 -‬מיליארדי ש"ח‪ ,‬מתוכם יושקעו בין השנים‬
‫‪ 2011-2016‬סך של כ‪ 9 -‬מיליארדי ש"ח‪ ,‬עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הושקעו בתוכנית כ‪4.9-‬‬
‫מיליארדי ש"ח‪.‬‬
‫ביום ‪ 23‬בפברואר ‪ ,2011‬במסגרת נספח ג' הנזכר לעיל‪ ,‬אושרה תכנית העבודה הרב שנתית‬
‫לשנים ‪ .2011-2016‬תכנית זו מאופיינת בביצוע מגה פרויקטים בתחום הכבישים והרכבות‪,‬‬
‫שנועדו לשפר את הבטיחות ברשת הכבישים הבין עירונית ולהתאימה לקצב הגידול של נפחי‬
‫התנועה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי היקף התקציב השוטף השנתי שיועבר לחברה ממשרד התחבורה‪,‬‬
‫יעמוד במהלך תקופת ההסכם על סכום השווה ל‪ 45.0 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בתוספת ‪ 2.25%‬מביצוע‬
‫תקציב הפיתוח לאותה שנה‪.‬‬
‫סך תכנית העבודה הרב שנתית של החברה מסתכם לסך של כ‪ 40.6 -‬מיליארדי ש"ח בהתאם לתקציב‬
‫ההרשאה‪ ,‬כאשר סכום זה מורכב בעיקרו מתקציב לתכנית נתיבי ישראל בסך ‪ 10.5‬מיליארדי ש"ח‪,‬‬
‫ותקציב ליתר הפרויקטים של החברה בסך ‪ 29.8‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫נציין כי בשל היות החברה מונופול‪ ,‬הדוחות הכספיים משקפים חלק ניכר מפעילות תפעול ופיתוח רשת‬
‫הכבישים הבינעירונית במדינת ישראל‪.‬‬
‫למידע על תהליכי שינוי מבני בחברה ראה פרק ה‪ -‬שינויים מבניים בחברות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 2.2‬רכבת ישראל בע"מ )להלן‪" :‬רכבת ישראל" ‪" /‬החברה"(‬
‫רכבת ישראל נוסדה בשנת ‪ 1998‬והינה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬החברה עוסקת בהסעת נוסעים‪,‬‬
‫בשינוע מטענים ובהקמת התשתיות הנדרשות לפעילותה‪ .‬מטרות החברה הינן להקים‪ ,‬לפתח‪ ,‬לנהל‪,‬‬
‫להחזיק ולהפעיל את רשת מסילות הברזל בישראל‪ .‬החברה תפעל למימוש מדיניות הממשלה בתחום‬
‫התחבורה הרכבתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬החברה מחויבת להפעיל את שירותי הסעות לנוסעים‪ ,‬שירותי הובלת‬
‫מטענים ושירותי תשתית כדין‪ ,‬ברמת שירות נאותה‪ ,‬ובאופן רציף ותקין‪.‬‬
‫נכון למועד הדוח‪ ,‬נבנות מספר תחנות הנמצאות בשלבי הקמה שונים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בירושלים‪ ,‬כרמיאל ועוד‪.‬‬
‫ברשות החברה‪ ,‬כ‪ 28 -‬תחנות תפעוליות אשר אינן משמשות להעלאת או הורדת נוסעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימות‬
‫מספר מסילות חדשות הנמצאות בשלבי תכנון והקמה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הקו המהיר לירושלים‪ ,‬אשקלון‪-‬ב"ש‪ ,‬קו‬
‫העמק‪ ,‬עכו כרמיאל ועוד‪.‬‬
‫דיווח כספי‪ :‬החברה מדווחת בהתאם לתקני ‪ ,IFRS‬כמו כן‪ ,‬הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקנות‬
‫ניירות ערך )דוחות כספיים שנתיים(‪ ,‬התש"ע – ‪.2010‬‬
‫הנפקת אגרות חוב לציבור – ביום ‪ 26‬בפברואר ‪ 2015‬פרסמה החברה תשקיף )תשקיף להשלמה –‬
‫הנפקה ראשונה לציבור( בגין גיוס אגרות חוב )ראה פירוט בהמשך( על בסיס דוחותיה הכספיים לרבעון‬
‫‪ .2014 3‬ביום ‪ 18‬במרץ ‪ 2015‬השלימה החברה את הנפקת האג"ח האמורה וגייסה מיליארד ש"ח‬
‫בהנפקה זו‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪:‬‬
‫בשנים ‪ 2003-2013‬נרשמו הפסדים בחברה‪ .‬ככלל‪ ,‬במערך ההסכמים )הסכם הסובסידיה והפיתוח( בין‬
‫המדינה לחברה‪ ,‬שואפת המדינה להביא את החברה לאיזון‪ .‬בהסכם האחרון )הסכם ההפעלה והפיתוח‬
‫שנחתם ביוני ‪ (2014‬הובטח רווח על ההוצאות המוכרות‪ .‬בשנת ‪ 2014‬רשמה החברה לראשונה רווח נקי‬
‫חיובי אשר הסתכם לסך של כ‪ 1,532-‬מליוני ש"ח‪ .‬הרווח הנקי בניכוי הכנסות חד פעמיות )בסך ‪1,385‬‬
‫מיליוני ש"ח כתוצאה מהכרה בהכנסות סובסידיה בגין שנים קודמות ע"ס ‪ 901‬מיליוני ש"ח ומביטול חלק‬
‫מההפרשה לירידת ערך ע"ס ‪ 484‬מיליוני ש"ח והכל בעקבות החתימה על הסכם ההפעלה החדש( עמד על‬
‫סך של כ‪ 147-‬מיליוני ש"ח בהשוואה להפסד נקי בסך של כ‪ 177-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הרווח הנקי‬
‫)בניכוי הכנסות חד פעמיות( נבע מעליה בהיקפי הפעילות בתחום הנוסעים וחתימה על הסכם ההפעלה‬
‫והפיתוח החדש בין החברה לבין המדינה‪.‬‬
‫בהתאם לדוחות הכספיים של החברה‪ ,‬ההכנסות מהסעת נוסעים לשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪713 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בהשוואה להכנסות של כ‪ 654 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪) .2013‬כמות הנוסעים בשנים ‪ 2014‬ו‪-‬‬
‫‪ 2013‬הייתה ‪ 49‬ו‪ 45-‬מיליון נוסעים‪ ,‬בהתאמה(‪ .‬הגידול בהכנסות מנוסעים נובע בעיקר מעליה של כ‪-‬‬
‫‪ 9%‬בכמות הנוסעים‪.‬‬
‫הכנסות מהובלת משאות לשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪ 170 -‬מיליוני ש"ח )החברה הובילה בשנה זו‬
‫‪ 7,539‬אלפי טון( בהשוואה להכנסות של כ‪ 148 -‬מיליוני ש"ח לשנת ‪) 2013‬החברה הובילה בשנה זו‬
‫‪ 6,667‬אלפי טון(‪ ,‬גידול זה בשיעור של כ‪ 15%-‬נובע בעיקר מגידול בהיקפי הפעילות‪ .‬בנוסף לכך חלה‬
‫עלייה במחיר המוצע לטון מובל עקב שינוי בתמהיל המוצרים המובלים‪.‬‬
‫ההכנסות מסובסידיה מממשלת ישראל לשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪ 2,153 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך‬
‫של כ‪ 800 -‬מיליוני ש"ח לשנת ‪ .2013‬ההכנסות בשנת ‪ 2014‬הוכרו לפי ההסכם החדש והן כוללות‪:‬‬
‫הכנסות בסך של כ‪ 1,252 -‬מיליוני ש"ח בגין התקופה השוטפת )שמתוכן ‪ 65‬מיליוני ש"ח מיוחסות‬
‫לתמלוגים לרמ"י בגין השנים ‪ ,(2013-2014‬וכן הכנסות בגין שנים קודמות בסך של כ‪ 901 -‬מיליוני‬
‫ש"ח )כולל מחילת הלוואה מקרן המע"מ בסך של כ‪ 474-‬מיליוני ש"ח(‪ .‬בשנת ‪ 2013‬הכירה החברה‬
‫בהכנסות מסובסידיה שוטפת לפי הסכם הסובסידיה הישן‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫אירועים מהותיים בתקופת הדוח‪:‬‬
‫‪ .1‬ביום ‪ 17‬ביוני ‪ 2014‬חתמה החברה על ההסכם החדש‪ ,‬אשר מסדיר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את מנגנון הסובסידיה‬
‫השוטפת לה זכאית החברה וכן מסדיר את מימון פעילות הפיתוח של החברה לשנים ‪.2020 – 2013‬‬
‫על פי ההסכם החדש החברה זכאית לקבלת תמריצים בהתאם למדדי שירות וגידול בכמות הנוסעים‪,‬‬
‫וכן זכאית לרווח נורמטיבי כך שמעתה צופה הנהלת החברה כי פעילותה תניב תזרים מזומנים חיובי‪.‬‬
‫להלן עיקרי ההסכם החדש‪:‬‬
‫‪ .1.1‬ההסכם מחליף את הסכם הסובסידיה שנחתם ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 2009‬וכן מסדיר את מימון‬
‫פעילות הפיתוח של החברה לשנים ‪ 2020 – 2013‬בהמשך להסכם מימון תוכנית הפיתוח‬
‫שנחתם ביום ‪ 11‬באוגוסט ‪ 2008‬ואשר תוקפו הוארך עד ליום ‪ 30‬באוקטובר ‪.2013‬‬
‫‪ .1.2‬על פי ההסכם‪ ,‬הסכמים מיום ‪ 17‬בדצמבר ‪ 2012‬ומיום ‪ 10‬באפריל ‪ 2013‬יבואו לסיומם ביום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 2012‬והסכומים שנתקבלו בגינם ישמשו כמקדמות על חשבון ההסכם הנ"ל אשר‬
‫יחול בתוקף מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2013‬‬
‫‪ .1.3‬המרת ההלוואה מהקרן המיוחדת על סך של כ‪ 473.8 -‬מיליוני ש"ח להכנסות סובסידיה בגין‬
‫שנות פעילות קודמות‪.‬‬
‫‪ .1.4‬ביטול חובות החברה בגין סובסידיה שוטפת לשנים קודמות )עד תום ‪.(2010‬‬
‫‪ .1.5‬קבלת סכום חד פעמי על סך של כ‪ 195 -‬מיליוני ש"ח לסגירת יתרת הון חוזר שלילי ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪.2012‬‬
‫‪ .2‬ביום ‪ 17‬בפברואר ‪ 2014‬חתמו החברה‪ ,‬רשות מקרקעי ישראל ומשרד התחבורה על תיקון ההסכם‬
‫למתן זכות שימוש ולהעברת זכויות במקרקעין מיום ‪ 29‬באפריל ‪.2004‬‬
‫כניסת תיקון הסכם המקרקעין לתוקף כפופה לקבלת אישור בכתב של מועצת רשות מקרקעי ישראל‬
‫אישור כאמור וכניסת תיקון הסכם המקרקעין לתוקף היו ביום ‪ 21‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫מטרת תיקון הסכם המקרקעין לאפשר פיתוח אינטנסיבי של שימושי מסחר ותעסוקה באזורי תחנות‬
‫הרכבת‪.‬‬
‫‪ .3‬עם פקיעת כהונתו של יו"ר דירקטוריון הרכבת בספטמבר ‪ ,2014‬דירקטוריון החברה לא פעל מספר‬
‫חודשים‪ ,‬זאת בשל העובדה שמספר הדירקטורים שכיהנו היה נמוך מהמינמום הנדרש‪ .‬רשות החברות‬
‫פעלה לקידום מינויים של ‪ 2‬דירקטוריות מקרב חברי נבחרת הדירקטורים ובכך התקבל מניין חוקי‬
‫לדירקטוריון אשר איפשר הפעלתו והמשך קידום פעילות החברה‪.‬‬
‫אירועים מהותיים לאחר תקופת הדוח‪:‬‬
‫גיוס חוב מהציבור‪ :‬בהסכם הפיתוח מיום ‪ 17‬ביוני ‪ ,2014‬אושר לחברת הרכבת לגייס עד כ‪ 2-‬מיליארדי‬
‫ש"ח באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור‪ ,‬החל ממועד חתימת ההסכם ולא יאוחר מיום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ .2016‬בכפוף לאמור‪ ,‬החלה החברה בהערכות להנפקה ובכלל זה‪ ,‬אישור תשקיף והודעה לרשות ני"ע‬
‫)בסוף חודש נובמבר ‪ (2014‬בדבר הכוונה להנפיק איגרות חוב לציבור‪ .‬ההנפקה בוצעה על בסיס דוחות‬
‫רבעון שלישי לשנת ‪ ,2014‬הליך ההנפקה הושלם ביום ‪ 25‬במרץ ‪ ,2015‬והונפקו אג"ח לציבור בשווי‬
‫מיליארד ש"ח )כ‪ 85% -‬למשקיעים מסווגים כולל מוסדיים והשאר לציבור( כמפורט להלן‪ :‬כ‪588-‬‬
‫מיליוני ש"ח בריבית שקלית קבועה ‪ 1.24%‬וסך של כ‪ 412-‬מיליוני ש"ח בריבית צמודת מדד בשיעור‬
‫‪.0.59%‬‬
‫סכומי ההנפקה ישמשו את החברה לצרכי פיתוח‪ .‬מסכום זה יועברו ‪ 150‬מיליוני ש"ח לקרן שמורה‪,‬‬
‫להבטחת תשלומי קרן וריבית‪ ,‬בהתאם לסיכום עם המדינה‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪:‬‬
‫ביום ‪ 11‬באוגוסט ‪ 2008‬נחתם הסכם פיתוח מפורט בין הממשלה לבין החברה לביצוע תוכנית הפיתוח‬
‫)להלן‪":‬הסכם הפיתוח"(‪ .‬הסכם הפיתוח הינו בתוקף מתאריך ‪ 1‬ביולי ‪ 2003‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ .2012‬מטרת ההסכם הינה להסדיר את היחסים בין הממשלה לחברה בכל הנוגע לביצוע תוכניות הפיתוח‬
‫ותנאי המימון‪ .‬במסגרת ההסכם נקבע שבתכנון הפרויקטים השונים‪ ,‬הצדדים יפעלו לעידוד השימוש‬
‫בתחבורה ציבורית וביצירת תנאים מיטביים לממשק בין שירותי החברה‪ ,‬לבין שירותי הסעה ציבורית של‬
‫מפעילים אחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע שבתכנון הפרויקטים‪ ,‬הצדדים יפעלו לשיפור וחיזוק בטיחות התנועה‬
‫ולשיפור וחיזוק רמת השירות‪ .‬בכפוף להוראות ההסכם‪ ,‬הממשלה תעביר סכומים עבור ביצוע תוכניות‬
‫‪43‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫הפיתוח בהתאם לקצב ביצוען ובלבד שהסכום המצטבר שיועבר לחברה עד ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2012‬לא יעלה‬
‫על ‪ 29,553‬מיליוני ש"ח )כולל מע"מ וצמוד למדד(‪ .‬ביום ‪ 6‬באוגוסט ‪ 2013‬נחתם הסכם המאריך את‬
‫הסכם הפיתוח עד ליום ‪ 30‬באוקטובר ‪.2013‬‬
‫ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ ,2009‬חתמה החברה על הסכם לסבסוד הפעילות השוטפת של החברה‪ .‬תוקפו של‬
‫ההסכם מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2017‬החברה התחייבה כנגד העמדת סובסידיה‬
‫לפעול למימוש מדיניות הממשלה בתחום התחבורה הרכבתית‪ .‬סבסוד הפעילות השוטפת יעשה בדרך של‬
‫מתן סובסידיה קבועה‪ ,‬שתיגזר מההפרש שבין ההוצאה המוכרת של החברה לבין ההכנסה המוכרת של‬
‫החברה לאותה שנה וכן סובסידיה תמריצית בגין מכירת כרטיסי נסיעה מסוגים שונים ומתן תמריץ בגין‬
‫הובלת מטענים‪.‬‬
‫ביום ‪ 17‬בדצמבר ‪ ,2012‬נחתמה תוספת להסכם הסובסידיה המגדילה את הסיוע אשר יינתן לחברה‪.‬‬
‫התוספת בסיוע לפי הסכם זה הסתכמה לכ‪ 350-‬מיליוני ש"ח שהוכרו בשנים ‪.2012-2013‬‬
‫ביום ‪ 10‬באפריל ‪ ,2013‬נחתמה תוספת נוספת להסכם הסובסידיה על מנת לסייע לחברה לשמור על איזון‬
‫תזרימי‪ .‬בהתאם‪ ,‬במהלך הרבעון השני של שנת ‪ 2013‬העבירה המדינה תוספת לסובסידיה השוטפת בסך‬
‫של כ‪ 235 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ביום ‪ 17‬ביוני ‪ ,2014‬חתמו החברה וממשלת ישראל על הסכם מסגרת לפיתוח והפעלת רכבת ישראל‬
‫)להלן‪" :‬ההסכם החדש"(‪ .‬ההסכם מחליף את הסכם הסובסידיה שנחתם ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 2009‬וכן‬
‫מסדיר את מימון פעילות הפיתוח של החברה לשנים ‪ 2020 – 2013‬בהמשך להסכם מימון תוכנית‬
‫הפיתוח שנחתם ביום ‪ 11‬באוגוסט‪ 2008 ,‬ואשר תוקפו הוארך עד ליום ‪ 30‬באוקטובר‪.2013 ,‬‬
‫העיקרון המנחה בפרק הסובסידיה השוטפת שבהסכם החדש הינו כי המדינה לוקחת על עצמה את מרבית‬
‫סיכוני הביקוש בתחום הנוסעים‪ ,‬ואילו החברה תתומרץ בהתאם לגידול במספרי הנוסעים משנה לשנה‬
‫ביחס לשנה קודמת‪ .‬חישוב הסובסידיה יתבסס על סכימה של ההוצאות המוכרות של החברה בשנה נתונה‬
‫והשינויים הנגזרים בהוצאות אלה משינויים תפעוליים כגון תוספת נסיעת רכבות‪ ,‬תחנות נוסעים ואורך‬
‫מסילה קיים‪ .‬החברה תהיה מחויבת לעמוד בסטנדרטים של שירות אשר נקבעו בהסכם ובנספחיו‪ .‬כמו כן‬
‫ההסכם מסדיר את מימון הסעת חיילים כפי שנקבע בהסכם שבין החברה למשרד הביטחון ממאי ‪.2012‬‬
‫ביום ‪ 6‬בדצמבר ‪ 2012‬נחתם הסכם קיבוצי חדש עם עובדי חברת רכבת ישראל לתקופה של ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫במסגרת ההסכם גובש מתווה להקמת חברות הבת של הרכבת‪ ,‬כפי שפורט לעיל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬התקבלה החלטת ממשלה על הקמת שתי חברות בת‪ ,‬אשר תהיינה במועד הקמתן בבעלות‬
‫מלאה של החברה )להלן‪" :‬חברות הבת"(‪.‬‬
‫ההחלטה לאשר לחברה‪ ,‬לפי סעיף ‪)11‬א()‪ (9‬לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬תשל"ה – ‪ 1975‬ובהתאם‬
‫להחלטת דירקטוריון החברה מיום ‪ 21‬במרץ ‪ ,2013‬להקים שתי חברות בת ממשלתיות‪ ,‬אשר יהיו במועד‬
‫הקמתן בבעלות מלאה של החברה )להלן‪" :‬חברות הבנות"(‪ ,‬לא יאוחר מ‪ 60 -‬יום ממועד קבלת החלטה‬
‫זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבעו מספר תנאים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מטרות החברות הבנות‪:‬‬
‫חברת רכבת ישראל מטענים בע"מ‪:‬‬
‫להוביל מטענים באמצעות קרונות רכבת‪ ,‬שבבעלות חברת המטענים או בבעלות תאגידים אחרים‬
‫ולבצע לצורך כך השקעות ופיתוח תשתיות‪ ,‬לרבות תחבורתיות‪ ,‬ייעודיות להובלת מטענים‪.‬‬
‫חברת המטענים תהיה רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לה לביצוע המטרות דלעיל‪ ,‬לרבות שירותים‬
‫משלימים להובלת מטענים עד ליעדם הסופי )‪.(door to door‬‬
‫חברת פיתוח מתחמי רכבת ישראל בע"מ‪:‬‬
‫לפעול לפיתוח עסקי‪ -‬מסחרי של המקרקעין ומתחמי תחנות הרכבת‪.‬‬
‫חברת הפיתוח תהיה רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לה לביצוע המטרות דלעיל‪.‬‬
‫פעילות הפיתוח תהיה כפופה לצרכי החברה וחברות הבנות שלה ולא יגרמו לפגיעה במטרות החברה‬
‫והחברות הבנות שלה ובפעילותן בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫חברות הבנות התאגדו ונרשמו בישראל ביום ‪ 15‬ביולי ‪ .2014‬נכון למועד הדוח‪ ,‬חברות הבת מוחזקות‬
‫במלואן על ידי החברה ומונה דירקטוריון ויו"ר דירקטוריון‪ .‬החברות החלו בהליך איתור מנכ"ל לחברה‪.‬‬
‫חברת רכבת ישראל מטענים בע"מ בחרה מנכ"ל‪ ,‬ותוצאות הליך זה הועבר לאישור כנדרש בחוק‪ .‬בחברת‬
‫פיתוח מתחמי רכבת ישראל בע"מ‪ ,‬טרם הסתיים הליך האיתור‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2014‬אישרה הממשלה תכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות‬
‫וקיום תשתית חוקית לקיום הנפקות כאמור‪ .‬במסגרת החלטת הממשלה‪ ,‬הוקם צוות ממשלתי לקידום כל‬
‫הפעולות הנדרשות לגיוס אג"ח על ידי החברה מהציבור בהיקף של ‪ 1‬מיליארד ש"ח‪ .‬בהתאם להחלטת‬
‫הממשלה כאמור‪ ,‬ובהתאם להסכם הפיתוח מיום ‪ 17‬ביוני ‪ ,2014‬בחודש מרץ ‪ 2015‬השלימה החברה‬
‫הנפקת אגרות חוב )סדרה א' וסדרה ב'( לציבור בתמורה לסך של כמיליארד ש"ח‪.‬‬
‫למידע על תהליכי שינוי מבני בחברה ראה פרק ה‪ -‬שינויים מבניים בחברות‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 2.3‬נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ )להלן‪" :‬נת"ע" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת נת"ע הינה חברה ממשלתית אשר נוסדה בשנת ‪ 1996‬למטרת בחינת פתרון מועדף להסעת המונים‬
‫במטרפוליטין דן והכנת מכרזים לביצוע החלופה המועדפת‪ .‬החברה פועלת מכוח חוק תקציב המדינה‬
‫במימון ממשלתי מלא ובהתאם לתקנות שהתקין משרד התחבורה‪ .‬החברה מתקשרת עם מזמיני העבודות‬
‫על בסיס העלויות בתוספת שיעור מוסכם‪.‬‬
‫המטרות שלשמן נוסדה החברה הן‪:‬‬
‫‪ .1‬לערוך בדיקת היתכנות למערכת הסעת המונים במטרופולין תל‪ -‬אביב‪ ,‬שתיתן פתרון מערכתי‬
‫לתחבורה הציבורית‪ ,‬המשלב אמצעי הסעה ציבוריים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬להמליץ לממשלה על חלופה מועדפת מתוך מספר חלופות מערכתיות השונות זו מזו במאפייני‬
‫השירות‪ ,‬בטכנולוגיות ובעלויותיהן‪ ,‬וזאת על בסיס שיקולי יעילות תחבורתית ותועלת כלכלית‬
‫למשק ועל פי אמות מידה מקצועיות המקובלות בפרויקטים תחבורתיים גדולים‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר בחירת הממשלה בחלופה מועדפת‪:‬‬
‫א‪ .‬להשלים את התכנון המוקדם של החלופה המועדפת ולהביאו לאישור שר האוצר ושר‬
‫התחבורה‪ ,‬בהתאם לשיקולים תחבורתיים‪ ,‬הנדסיים וכלכליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לטפל בהשגת אישורי רשויות התכנון ורשויות אחרות להבטחת זכויות הדרך לנתיבי תנועה‬
‫של מערכת הסעה המונית‪ ,‬רכישתן ורישומן על שם המדינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬להכין מכרזים שתוציא הממשלה בהתאם לעקרונות שתקבע ליישום הפרויקט )תכנונו‪,‬‬
‫הקמתו‪ ,‬הפעלתו ומימונו( תוך הבטחת מבנה תפעולי יעיל ותחרותי‪ ,‬במעורבות מינימאלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬לבצע כל מטלה שהממשלה תטיל עליה בקשר למערכת הסעת המונים במטרופולין‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪:‬‬
‫היקף ההכנסות של החברה בהתאם לטיוטת הדוחות הכספיים לשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪490 -‬‬
‫מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 489 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2013‬ללא שינוי משמעותי‪.‬‬
‫החברה הינה חברה המתוקצבת במלואה על ידי המדינה לצורך הקמת הפרויקטים השונים‪ ,‬לפיכך‪ ,‬החברה‬
‫אינה מרוויחה‪ .‬בהתאם לטיוטת הדוחות הכספיים לשנת ‪ ,2014‬סך הגרעון בפעילות החברה בשנת ‪2014‬‬
‫הסתכם לסך של כ‪ 1 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהשוואה לגרעון בפעילות בסך של כ‪ 1.5 -‬מיליוני ש"ח בשנת‬
‫‪ .2013‬השינויים הנ"ל נובעים מהפרשי עיתוי‪ ,‬הפרשות לתביעות והפרשות נוספות‪.‬‬
‫השקעות החברה ברכוש קבוע בשנת ‪ 2014‬הסתכמו בכ‪ 2.7 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו לסך של כ‪ 101 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 89 -‬מיליוני ש"ח גידול‬
‫של כ‪ 13% -‬שנובע בעיקרו מגידול בהוצאות השכר בסך של כ‪ 5 -‬מיליוני ש"ח עקב גידול במצבת כח‬
‫האדם בחברה ומגידול בהוצאות ייעוץ מקצועי בסך של ‪ 4.3‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫לגבי מחלוקות בקשר להסכם זיכיון שנחתם בין המדינה לבין זכיין‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪:‬‬
‫בהתאם להחלטת ממשלה שנתקבלה בשנת ‪ ,2000‬אושר תוואי הקו הראשון של הרכבת הקלה מפתח‪-‬‬
‫תקווה דרך מרכז תל‪-‬אביב ועד לבת‪-‬ים )"הקו האדום"(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬נחתם הסכם בין המדינה לבין קבוצת ‪) MTS‬להלן‪" :‬הזכיין"( להקמת הרכבת הקלה בקו‬
‫האדום‪ .‬השלב הראשון ביישום ההסכם כולל ביצוע פעולות ל"סגירה פיננסית"‪ .‬עקב כישלון הזכיין‬
‫להשיג סגירה פיננסית‪ ,‬החליטה הרשות הממונה )אשר הוקמה במטרה לפקח מטעם המדינה על יישום‬
‫הפרויקט(‪ ,‬ביום ‪ 10‬באוגוסט ‪ ,2010‬לבטל את הסכם הזיכיון בין המדינה לבין הזכיין‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬ביום ‪ 12‬בדצמבר ‪ ,2010‬החליטה הממשלה להטיל על משרד התחבורה לקדם את פיתוחה‬
‫של הרכבת הקלה במטרופולין תל‪ -‬אביב‪ ,‬באמצעות החברה‪ ,‬לצורך הקמת מערכת הסעת המונים‬
‫במטרופולין תל אביב‪ .‬החברה תישא באחריות כוללת כלפי הממשלה להקמת הקו האדום ולהשלמת‬
‫הפרויקט‪ .‬נכון למועד עריכת דוח הרשות טרם נחתם ההסכם‪ .‬היקף הפרויקט צפוי להיות כ‪14.6-‬‬
‫מיליארדי ש"ח‪ .‬הפרויקט יבוצע במטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬אזור צפוף ומאוכלס ומשכך מדובר בפרויקט‬
‫מורכב הנדסית ותפעולית והחברה תצטרך להפעיל חברות בינלאומיות עם התמחות ספציפית בתחומי‬
‫הרכבת‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת ממשלה מיום ‪ 18‬בדצמבר ‪ 2011‬הוטל על החברה לתכנן מערכת קווים משלימה‬
‫במסגרת תכנית הסעת המונים במטרופולין תל אביב‪ ,‬שתכלול את הקווים הבאים‪:‬‬
‫קו ירוק ‪ -‬שיחבר בין הרצליה לחולון‪.‬‬
‫קו סגול ‪ -‬שיחבר בין יהוד‪/‬פתח תקווה לבין תל אביב‪.‬‬
‫קו חום ‪ -‬שיחבר בין לוד לראשון לציון‪.‬‬
‫קו צהוב ‪ -‬שיחבר בין הרצליה לבין צומת חולון‪.‬‬
‫קווים אלו נמצאים בשלבי תכנון‪.‬‬
‫על פי החלטת הממשלה כאמור‪ ,‬החברה עוסקת בתכנון וקידום פרויקט של קווי רכבת שונים‪ ,‬כל‬
‫ההוצאות והעלויות הנצברות בחברה בגין פרויקטים אלו מתוקצבות באופן מלא על ידי המדינה‪ .‬להלן‬
‫תנאי המימון שבין המדינה לבין החברה‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכומים המועברים על ידי הממשלה‪ ,‬למעט סכומים המשמשים לתשלום פיצויים על הפקעת‬
‫קרקעות שיירשמו על שם המדינה ופעולות נלוות להפקעות אלה‪ ,‬מוגדרים כהלוואה אשר‬
‫תיפרע במועד שיקבע שר האוצר‪ ,‬בהסכמת שר התחבורה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן ממועד העברת כל סכום‪ ,‬ואינה נושאת ריבית‪.‬‬
‫‪ .3‬פירעון חלק ההלוואה ייעשה בדרך של העברה לידי הממשלה של כל הידיעות‪ ,‬המסמכים‪,‬‬
‫התוכניות‪ ,‬הסקרים‪ ,‬המחקרים וכל מסמך אחר שקיבלה החברה לידיה במסגרת פעולותיה וכן‬
‫כל מסמך או נכס אחר שהוכן על ידי הממשלה או עבורה ושהועבר לחברה‪ .‬סכום ההלוואה‬
‫שייפרע כנגד העברת הנכסים כאמור‪ ,‬ייעשה לפי עלות יצירת כל נכס במועד יצירתו‪,‬‬
‫בתוספת הפרשי הצמדה למדד‪.‬‬
‫‪ .4‬יתרת סכום ההלוואה שלא ייפרע כאמור בסעיף ‪ 3‬לעיל‪ ,‬יהפוך להשקעת הון בעלים שכנגדו‬
‫יונפקו לממשלה מניות בחברה‪ ,‬בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת‪.‬‬
‫המדינה והחברה פועלות לגיבוש הסכם חדש ביניהן‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הוגשה לחברה טיוטת הסכם מסגרת על‬
‫ידי משרד התחבורה והחשב הכללי‪ .‬נכון לכתיבת דוח זה ההסכם טרם נחתם‪ .‬בהתאם לטיוטת ההסכם‪,‬‬
‫החברה תהיה אחראיות על התכנון הסטאטוטורי‪ ,‬ההנדסי‪ ,‬וכן הביצוע וההפעלה של מערכות התחבורה‬
‫שבאחריותה‪ .‬החברה תגיש תוכנית עבודה לאישור נציגי הממשלה עד לתחילת ספטמבר בכל שנה‪.‬‬
‫בהתאם לתוכניות העבודה תעביר הממשלה כספים ליישום וביצוע תוכנית העבודה המאושרת ולמימון‬
‫הפעילות השוטפת‪.‬‬
‫ביחס להסדרת השימוש במקרקעי הפרויקטים נקבע בטיוטת ההסכם כי כל מקרקעין שירכש או יופקע‬
‫לטובת הפרויקטים יהיה לקניין המדינה וירשם על שמה‪ .‬לחברה מנגד תינתן הרשאת זכות לשימוש‬
‫במקרקעין לצורך הקמת הרכבת הקלה‪.‬‬
‫אירועים מהותיים בתקופת הדוח‪:‬‬
‫‪ .1‬במהלך שנת ‪ 2012‬ביצע רואה חשבון המבקר ביקורת מיוחדת לפי סעיף ‪ 45‬לחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪ ,1975-‬לבקשת רשות החברות‪ .‬הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים‬
‫לכאורה בפעילות החברה בתהליכי העבודה שונים‪ .‬זוהו ליקויים וחולשות מהותיות בבקרה על‬
‫הדיווח הכספי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא אושרו דוחות כספיים לשנים ‪ 2011-2013‬במועד הנדרש‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2014‬אושרו הדוחות הנ"ל‪ .‬דירקטוריון החברה ורשות החברות נמצאים במעקב שוטף לתיקון‬
‫הליקויים שנתגלו כאמור‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .2‬לקראת סוף שנת ‪ 2013‬פרש מנכ"ל החברה והחל הליך איתור מנכ"ל שהסתיים בתקופת הדוח‪,‬‬
‫ובסופו מונה מר יהודה בר און כמנכ"ל החברה‪ .‬עם מינויו אויישה שדרה ניהולית‪ .‬ונקבע מבנה‬
‫ארגוני חדש‪.‬‬
‫‪ .3‬החברה ביקשה למנות את היועץ לפרוייקט הקו האדום‪ ,‬חברת ‪ ,PB‬כמנהלי הפרוייקט‪ .‬גורמי‬
‫המדינה הביעו התנגדות למהלך‪ .‬משרד האוצר ומשרד התחבורה סיכמו כי משרד האוצר ייבחן‬
‫את אופן ניהול הפרוייקט בדרך שהציעה החברה‪ .‬עם השלמת הבדיקה תגובש עמדת המדינה‬
‫בקשר להצעת החברה כאמור‪.‬‬
‫‪ .4‬בהתאם לתוכנית העבודה שפורסמה בסוף שנת ‪ ,2014‬החלה החברה בהכנות לפרסום מכרזי‬
‫הביצוע העיקריים של פרויקט ה"קו האדום" שיצאו לדרך בהתאם לתכנית העבודה בשנת ‪,2015‬‬
‫בין היתר‪:‬‬
‫‪ .4.1‬מכרז לבחירת מנהל פרויקט לבניית כלל התשתית האזרחית בפרויקט‬
‫‪ .4.2‬מכרז לרכישה והקמה של המערכות הרכבתיות לכל הקו הכולל בין השאר מסילות‪,‬‬
‫מערכות חשמל‪ ,‬איתות ותקשורת‪.‬‬
‫‪ .4.3‬מכרז למנהור באמצעות מכונות כרייה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 2.4‬כביש חוצה ישראל בע"מ )להלן‪" :‬כביש חוצה ישראל" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת כביש חוצה ישראל בע"מ התאגדה בשנת ‪ .1993‬החברה הינה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫המטרות שלשמן נוסדה החברה הינן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫לגבש ולהציע דרכים להקמה והפעלה‪ ,‬לרבות שיטות מימון‪ ,‬של כביש מספר ‪ 6‬כהגדרתם‬
‫בתוכנית מתאר ארצית ‪ 3‬ובתוכניות הנגזרות ממנה‪ ,‬תוך מתן עדיפות להקמת הכביש‪ ,‬הפעלתו‬
‫ומימון ההקמה וההפעלה באמצעות גורמים פרטיים וממקורות חיצוניים לתקציב המדינה ולהגיש‬
‫חלופות שונות להכרעה ולאישור השרים‪.‬‬
‫להיות אחראית להקמה ולהפעלה של הכביש כפי שיקבעו השרים‪.‬‬
‫לטפל בנושאים השונים הקשורים בביצוע הפרויקט מול רשויות ממלכתיות‪ ,‬רשויות מקומיות‬
‫וגורמים ציבוריים ופרטיים‪.‬‬
‫לסייע לממשלה בכל הקשור בהכנה וריכוז החקיקה וחקיקת המשנה הדרושות‪ ,‬לדעת הממשלה‪,‬‬
‫לקידום תכנון הכביש‪ ,‬הקמתו ובנייתו‪.‬‬
‫לטפל בכל הכרוך באישור תכניות הכביש בוועדות התכנון ויצירת הבעלות על תוואי הכביש‬
‫)הפקעות‪ ,‬פינויים וכו'(‪.‬‬
‫לנהל עבור הממשלה את הפרויקט רכבת תל‪-‬אביב כפר‪-‬סבא בשיטת ‪ B.O.T‬בהתאם להתניות‬
‫ועדת המכרזים שמונתה לפרויקט‪.‬‬
‫לנהל עבור הממשלה פרויקטים של נתיבים מהירים ולסייע לוועדות המכרזים שיוקמו לעניין זה‪,‬‬
‫ככל שיידרש‪.‬‬
‫פעילות של תכנון‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ביצוע והקמה של תשתית מסילתית‪.‬‬
‫בהתאם לחוק כביש אגרה )כביש ארצי לישראל(‪ ,‬התשנ"ה ‪ ,1995‬ועל פי הוראות חוזה הזיכיון שנחתם‬
‫בין מדינת ישראל לבין בעל הזיכיון וכביש חוצה ישראל‪ ,‬הוסמכה החברה לפעול כרשות הממונה מטעם‬
‫המדינה לעניין חוזה הזיכיון‪ ,‬הרשות הממונה מונתה והוסמכה כדין על ידי המדינה ליישם את הפרויקט‬
‫ולפקח על הקמתו‪ ,‬לרבות‪ ,‬אך לא רק‪ ,‬על גביית האגרות וקיום יתר התחייבויותיו של בעל הזיכיון‪ ,‬דין‬
‫פעולה של הרשות הממונה על פי חוזה זיכיון כדין פעולה של המדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ביום ‪ 17‬במאי ‪2010‬‬
‫החליטה הממשלה כי החברה תשמש כרשות הממונה בפרויקט "מנהרות הכרמל" ובפרויקט "הנתיב‬
‫המהיר לתל‪-‬אביב" מתחילת תקופת ההפעלה של כל אחד מהפרויקטים‪ .‬מנהרות הכרמל נפתחו לתנועה‬
‫בדצמבר ‪ 2010‬והנתיב המהיר נפתח לתנועה בינואר ‪.2011‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬במהלך שנת ‪ 2012‬ביצעה החברה הצגה מחדש בדוחותיה‪ ,‬זאת לאחר פנית הרשות‬
‫לחברה בדבר הצגת ההלוואות שהתקבלו ממדינת ישראל כנגד השקעות בנכס )כביש ‪ (6‬כך שהצגת‬
‫"תקבולים מהמדינה" תנוכה מסעיף "עלות תכנון וביצוע פרויקטים"‪.‬‬
‫בהתאם לדוחות הכספיים‪ ,‬עלות תכנון וביצוע פרויקטים במצטבר נכון לסוף שנת ‪ 2014‬הסתכמה לכ‪-‬‬
‫‪ 4,590‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 3,861‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2013‬וכנגדם התקבלו במצטבר תקבולים‬
‫מהמדינה שנוכו בסך כ‪ 4,549 -‬מיליוני ש"ח וכ‪ 3,872 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫מחזור פעילות החברה הסתכם לסך של כ‪ 753 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת סך של כ‪ 395 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬הגידול נובע בעיקרו מגידול בעלות תכנון וביצוע פרויקטים כתוצאה‬
‫מגידול בפרויקטים הבאים‪:‬‬
‫• פרויקט נתיבי ישראל קטע ‪ ,21‬גידול בשיעור של כ‪ 157% -‬מסך של כ‪ 197 -‬מיליוני ש"ח‬
‫בשנת ‪ 2013‬לסך של כ‪ 506 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪.2014‬‬
‫• נתיבי ישראל צפון‪ ,‬גידול בשיעור של כ‪ ,14% -‬מסך של כ‪ 108 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2013‬לסך‬
‫של כ‪ 125 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪.2014‬‬
‫‪49‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪ :‬במהלך שנת ‪ 1998‬נבחרה חברת "דרך ארץ" )להלן‪" :‬הזכיין"( לביצוע‪,‬‬
‫מימון‪ ,‬הקמה ותפעול של ‪ 90‬ק"מ מהכביש בקטע המרכזי בין גדרה לחדרה‪ .‬הזכיין יבנה ויתפעל את‬
‫הכביש ככביש אגרה במשך ‪ 30‬שנה‪ ,‬כולל שלב ההקמה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יועבר הכביש‪ ,‬לרבות המחלפים‬
‫והמתקנים בכביש‪ ,‬למדינה‪ ,‬כשהכביש נקי משעבודים‪ ,‬חיובים וזכויות צד אחר והכול בהתאם להוראות‬
‫חוזה הזיכיון‪.‬‬
‫הזכיין התחייב‪ ,‬תמורת הזכות לגבות אגרה‪ ,‬לממן‪ ,‬להקים‪ ,‬לתחזק‪ ,‬לתפעל ולהרחיב את קטע הכביש‬
‫שעליו תחול האגרה‪ .‬האגרה נגבית באמצעים אלקטרוניים כך שאין צורך לעצור או להאט‪ .‬המדינה‬
‫שותפה לעודף‪/‬חוסר הפדיון על פי נוסחה שאושרה על ידי הממשלה‪.‬‬
‫הסכם המימון )"הסגירה הפיננסית"( נחתם בשנת ‪ 1999‬וחברת "דרך ארץ" החלה ליישם את חוזה‬
‫הזיכיון‪.‬‬
‫פעילות החברה בתקופת הדוח‪:‬‬
‫• יישום תוכנית "נתיבי ישראל"‪ -‬משימות לביצוע – בצפון קידום סלילת קטעים ‪ 3‬ו ‪ 7-‬מאליקים‬
‫עד לסומך‪ ,‬במסגרת פרויקט ‪ BOT‬בו זכתה חברת שפיר הנדסה חוצה ישראל צפון בע"מ‪ ,‬וכן‬
‫קידום סלילת קטע ‪ 21/1‬מדרום למחלף מאחז ועד לדבירה וקטע ‪ 21/2‬מלהבים לשוקת‪.‬‬
‫• קידום תוכנית "נתיבי ישראל"‪ -‬תכנון כבישים – החברה מקדמת את המשך תכנונו של כביש‬
‫חוצה ישראל בדרום )שוקת‪-‬נבטים‪-‬צומת הנגב( ובצפון )סומך‪ -‬שלומי( החברה פועלת לקידום‬
‫ההליך הסטטוטורי בצפון והתכנון המפורט של קטע ‪ 21/3‬משוקת ועד נבטים בדרום‪.‬‬
‫• יישום תוכנית "נתיבי ישראל" תכנון מסילות‪ -‬בהחלטת "נתיבי ישראל" הוטל על החברה לקדם‬
‫תכנון של תשתית מסילתית לאורכה של המדינה‪ .‬בהתאם להחלטת הממשלה בדבר תוכנית‬
‫"נתיבי ישראל" והחלטת הממשלה חכ‪ 66/‬מיום ‪ 14.7.10‬ובאישור אסיפה כללית מיוחדת של‬
‫החברה‪ ,‬תוקנו מסמכי ההתאגדות שלה ולמטרות החברה התווספה פעילות של תכנון‪ ,‬פיתוח‬
‫ביוצע והקמה של תשתית מסילתית‪ ,‬עיקר פעילות החברה בתחום זה מתמקדת בקידומה של‬
‫המסילה המזרחית מלוד לחדרה מזרח‪ .‬עקב מצוקה תקציבית הוחלט על ידי משרד התחבורה‬
‫והאוצר לבחון מחדש את כדאיותה הכלכלית של המסילה המזרחית ואת האפשרות להקמתה‬
‫בשלבים‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 2.5‬חברת נתיבי איילון בע"מ )להלן‪" :‬חברת נתיבי איילון" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת נתיבי איילון הינה חברה ממשלתית עירונית‪ .‬החברה התאגדה בשנת ‪ .1970‬החברה עוסקת בעיקר‬
‫בתכנון והקמת תשתיות תחבורה במטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬עבור עיריית תל‪-‬אביב ‪ -‬יפו‪ ,‬משרד התחבורה‪,‬‬
‫רשויות מקומיות במטרופולין ואחרים‪.‬‬
‫החברה פועלת בעיקר מכוח תקציב המדינה והרשויות המקומיות )אשר מזמינות תכנון וביצוע פרויקטים‬
‫תחבורתיים( ובהתאם לתקנות שהתקין משרד התחבורה‪ .‬חוזים שנחתמים עם רשויות מקומיות‪ ,‬המשקפים‬
‫את השתתפות הרשויות המקומיות בפרויקטים שתוקצבו כאמור‪ ,‬הינם נגזרת של חוק התקציב‪ .‬החברה‬
‫מתקשרת עם מזמיני העבודות על בסיס העלויות בתוספת שיעור מוסכם‪.‬‬
‫החברה מבצעת פעילות שלטונית שאינה למטרת רווח ומדווחת על פעילותה על פי כללי חשבונאות ודיווח‬
‫כספי הנהוגים על ידי מלכ"רים‪ ,‬כפי שנקבעו בתקן חשבונאות מספר ‪ 5‬שפורסם על ידי המוסד הישראלי‬
‫לתקינה בחשבונאות‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬בהתאם לטיוטת הדוחות הכספיים‪ ,‬מחזור הפעילות מעבודות שבוצעו בשנת ‪2014‬‬
‫הסתכם לסך של כ‪ 349 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 411 -‬מיליוני ש"ח אשתקד‪ .‬שיעור הרווח הגולמי‬
‫בשנת ‪ 2014‬הינו כ‪ 3.66% -‬ומייצג את המרווח של החברה בגין העלויות הישירות ומיועד לכיסוי‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬הסתכם ההפסד של החברה לכ‪ 5.5 -‬מיליוני ש"ח זאת לעומת הפסד של כ‪ 4.8 -‬מיליוני ש"ח‬
‫בשנת ‪ .2013‬עיקר ההפסד נובע מקיטון במחזור ההכנסות בשיעור של כ‪.15% -‬‬
‫סך היקף נכסי החברה לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬ו‪ 2013-‬הינו כ‪ 256 -‬מיליוני ש"ח וכ‪ 236 -‬מיליוני‬
‫ש"ח‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫תביעות‪ :‬נגד החברה הוגשו תביעות שלא נרשמו בגינן הפרשות בדוחות הכספיים בסך של כ‪677 -‬‬
‫מיליוני ש"ח‪ ,‬מתוכם סך של כ‪ 509 -‬מיליוני ש"ח בגין ירידת ערך נכסים לפי סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון‬
‫והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‪ ,1965-‬והשאר בעיקר בשל נזיקין והפקעות‪ .‬לדעת החברה בהתבסס על ניסיון העבר‪,‬‬
‫אין לחברה חשיפה כספית בגין התביעות האמורות‪ ,‬היות שהחברה תשופה באופן מלא על ידי מזמיני‬
‫העבודות או גורמים אחרים עמם היא קשורה בהסכמים‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2013‬התקבל מכתב ממנהלת מרחב עסקי ת"א ברשות מקרקעי ישראל‪ ,‬לפיו מתבקשת החברה‬
‫להיערך למסירת החזקה במקרקעי 'חניון בית הדר' עד ליום ‪ 22‬באוגוסט ‪ .2013‬החברה פנתה בעניין‬
‫למשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪ .‬החברה מציינת כי להפסקת הפעלת החניון על ידי החברה צפויה להיות‬
‫השפעה מהותית על תוצאות הפעילות שלה‪ .‬ביום ‪ 14‬באפריל ‪ 2015‬התקבלה החלטתו של המשנה ליועץ‬
‫המשפטי לממשלה בהליך יישוב הסכסוך האמור לפיה קבע כי החברה זכאית לפיצוי בשל אבדן הכנסה‬
‫לתקופה של ‪ 36‬חודשים מיום שבו נדרשה להעמיד את הקרקע כפנויה‪ .‬בנוסף זכאית החברה לפיצוי נוסף‬
‫בסך של ‪ 4.5‬מיליון ש"ח בגין אובדן השקעותיה בחניון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬ביצע רואה חשבון המבקר ביקורת סוקס על הדוחות הכספיים‪ .‬טיוטת מקדמית של חוות דעת‬
‫רואה חשבון על אפקטיביות הבקרה הפנימית הועברה לחברה והצביעה על חולשות מהותיות לכאורה‬
‫בבקרות‪ ,‬להן השפעה מהותית על הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי בחברה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .3‬נמלים‬
‫‪ 3.1‬חברת נמלי ישראל ‪ -‬פיתוח ונכסים בע"מ )להלן‪" :‬חנ"י" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת נמלי ישראל ‪ -‬פיתוח ונכסים הינה חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ ,‬אשר נוסדה בשנת‬
‫‪ 2004‬והחלה לפעול ביום ‪ 17‬בפברואר ‪ .2005‬הקמת החברה הינה תוצאה של שינוי מבני אשר נערך‬
‫בהתאם לחוק הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪) 2004-‬להלן‪" :‬החוק"(‪ ,‬במסגרתו בוטל חוק רשות הנמלים‬
‫אשר המסמיך את פעולתה של רשות הנמלים ותחתיה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות‪ :‬החברה‪ ,‬חברת‬
‫נמל אשדוד‪ ,‬חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת‪ .‬החברה הוסמכה כחברת הפיתוח והנכסים‪ ,‬לתקופה של‬
‫‪ 49‬שנים מיום התחילה‪ .‬החברה תהיה במהלך כל תקופת הסמכתה חברה בבעלות ממשלתית‪.‬‬
‫תפקידיה העיקריים של החברה הוגדרו בסעיף ‪ 9‬לחוק כלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫להחזיק את המקרקעין ונכסים אחרים אשר הועברו אליה ולרכוש נכסים בנמלים‪.‬‬
‫להעמיד את הנכסים האמורים‪ ,‬שהם בתחום נמל‪ ,‬לשימוש חברות הנמל ותאגידים שהוסמכו לכך‬
‫בהתאם לתקופת הסמכתם ולתנאיה‪ .‬העמדת הנכסים כאמור תעשה כנגד תשלום קבוע בחוק‪.‬‬
‫להעמיד נכסים שהם בתחום הנמל‪ ,‬לצורך שימוש נמלי‪ ,‬למי שפועל כדין בתחום הנמל והכל בכפוף‬
‫לצרכי הנמל וכנגד דמי שימוש שייקבעו בהסכם בין החברה ובין מי שפועל כדין בתחום הנמל‪.‬‬
‫לפקח על השימוש בנכסים שהועמדו וכן על הקצאת הנכסים האמורים לשימושים נמליים שונים‪.‬‬
‫לתכנן ולפתח את הנמלים )אשדוד‪ ,‬חיפה ואילת( במטרה לתת מענה לצרכי המשק ובכפוף למדיניות‬
‫הממשלה ולהוראות השרים בעניין זה‪.‬‬
‫להבטיח את תחזוקת הנכסים‪.‬‬
‫לייעץ לרשות הספנות והנמלים בדבר רמת השירות הנאותה שחברות הנמל והתאגידים שהוסמכו לכך‬
‫יפעלו לפיה‪ ,‬במטרה להבטיח את תפעולם היעיל של הנמלים וכך לרכז נתונים ומידע ביחס לרמת‬
‫השירות כאמור‪.‬‬
‫לייעץ לרשות ולשרים בכל עניין שהוא בגדר אחריותה ותפקידיה‪.‬‬
‫לפעול לקידום תחרות בין הנמלים‪.‬‬
‫החוק קובע כי לחברה זכות חכירה לדורות בכל המקרקעין המועברים‪ ,‬למעט מקרקעין מועברים‪ ,‬אשר‬
‫הינם מקרקעין תת ימיים אשר ביחס אליהם תינתן לחברה זכות שימוש בלבד‪ .‬בהתאם תשלם החברה‬
‫למדינה‪ ,‬מדי שנה‪ ,‬החל משנת ‪ ,2005‬תגמולים בשיעור של ‪ 4%‬מהכנסותיה נטו שאינן נובעות מהעמדת‬
‫נכסים לשימוש חברות הנמל ואחרים‪.‬‬
‫החלטות המדינה וישומן‪ :‬במהלך שנת ‪ 2010‬נחתם צו רשות הספנות והנמלים )קביעת דמי שימוש‬
‫משתנים ראויים שתשלם חברת נמל לחברת פיתוח הנכסים( )תיקון(‪ ,‬התש"ע‪ .2010 -‬הצו קובע כי בגין‬
‫מקרקעין מועברים לשימוש חברת נמל ישולם לחברה ‪ .1‬סכום קבוע‪ -‬נמל חיפה ונמל אשדוד ישלמו סך‬
‫של ‪ 40‬מיליוני ש"ח לכל שנה ולגבי נמל אילת ישולם סכום של ‪ 7‬מיליוני ש"ח לכל שנה‪ .‬הסכומים‬
‫צמודים למדד המחירים לצרכן‪ .2 .‬סכום משתנה‪ -‬דמי שימוש ראויים שנתיים‪ ,‬הכוללים רכיב משתנה‬
‫שנקבע כשיעור מהכנסות חברת הנמל ממתן שירותי נמל‪ .‬לכל חברת נמל נקבע שיעור אחר‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬ע"פ נתוני הטיוטא לשנת ‪ 2014‬הציגה החברה רווח נקי של כ‪ 198.9 -‬מיליוני ש"ח‬
‫לעומת רווח נקי של כ‪ 207.8 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הקיטון ברווח נובע בעיקרו מרישום הוצאות‬
‫מסים בשנת ‪ 2014‬בכ‪ 146.4 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬לעומת הוצאות מסים של כ‪ 97.9 -‬מיליוני ש"ח אשתקד‪.‬‬
‫הכנסות החברה בשנת ‪ 2014‬עמדו על סך של כ‪ 911.8 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 881.2 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בשנת ‪ .2013‬הגידול בהכנסות נובע מגידול בתנועת המטענים בנמלי הים‪.‬‬
‫סך ההוצאות בגין אחזקה והפעלה בשנת ‪ 2014‬הם ‪ 515.5‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 516.6‬מיליוני ש"ח‬
‫בשנת ‪.2013‬‬
‫‪52‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות בשנת ‪ 2014‬עמדו על סך של כ‪ 108.6 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪103.2 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬גידול של ‪ 5%‬הנובע ברובו מקיטון בהוצאה לחובות מסופקים‪.‬‬
‫סך הנכסים הבלתי שוטפים ביום ‪ 31.12.2014‬הסתכם לכ‪5,280 -‬מיליוני ש"ח לעומת ‪ 5,172‬מיליוני‬
‫ש"ח ביום ‪ .31.12.2013‬הגידול נובע בעיקר מהשקעות נטו בנדל"ן להשקעה בסך של כ‪ 195 -‬מיליוני‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫בתקופת הדוח השלימה החברה את המכרזים להקמת התשתית הנמלית לשני מסופי המכולות החדשים‪,‬‬
‫נמל המפרץ ונמל הדרום‪ .‬עד לחודש ינואר ‪ 2015‬חתמה החברה על חוזים להקמה עם שתי הזוכות‬
‫השונות לשני מכרזי ההקמה‪.‬‬
‫אירועים לאחר תאריך הדוח‪ :‬עד לחודש מרץ ‪ 2015‬הסתיים הליך בחירת החברות שיפעילו את הנמלים‬
‫החדשים באשדוד ובחיפה לתקופה של כ‪ 25-‬שנה‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2015‬נחתם הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל בקשר למקרקעין המועברים בתחום‬
‫נמל אשדוד‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2015‬התחדש המניין המינימלי הנדרש לקיום ישיבות דירקטוריון מקרב חברי הדירקטוריון‪,‬‬
‫לאחר תקופה ארוכה שלא כיהנו די חברים בו‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 3.2‬חברת נמל חיפה בע"מ )להלן‪" :‬חברת נמל חיפה" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת נמל חיפה הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדה בשנת ‪ 2004‬כחלק מהערכות המדינה‬
‫ליישום הרפורמה בנמלי הים וביום ‪ 17‬בפברואר ‪ 2005‬החלה בפעילותה העסקית על פי הוראות חוק‬
‫רשות הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪) 2004-‬להלן‪" :‬החוק"(‪.‬‬
‫החברה הוסמכה להפעיל את נמל חיפה ולתת בו שירותי נמל ושירותים נלווים‪ ,‬תוך שמירה על הבטיחות‬
‫ואיכות הסביבה ובמטרה לתת מענה לציבור צורכי הנמל ולהפעיל את שטח הנמל כנמל תחרותי ומודרני‪.‬‬
‫הסמכה זו ניתנה לחברה בהתאם לכתב הסמכה שניתן לפי החוק אשר תקף ל‪ 49 -‬שנים‪ .‬על החברה‬
‫להפעיל בשטח נמל חיפה‪ ,‬כהגדרתו בכתב ההסמכה‪ ,‬את השירותים הבאים‪:‬‬
‫שירותי חובה ‪ -‬ניטול מטענים והחסנתם‪ ,‬שירותים לנוסעים‪ ,‬שירותים לכלי שיט‪ ,‬אספקת מים ודלק לכלי‪-‬‬
‫שיט ושירותי חובה נוספים לפי כל דין‪.‬‬
‫שירותי רשות ‪ -‬שירותים נלווים נוספים לשירותי החובה‪ ,‬לרבות תחזוקת כלי‪-‬שיט וציודם‪ ,‬שירותי מניית‬
‫מטענים‪ ,‬שירותי הספקת צידה ומזון לכלי‪-‬שיט‪ ,‬שירותי המכלת מכולות‪ ,‬שירותים לוגיסטים נוספים‬
‫ושירותים אחרים לרווחת באי הנמל וכל פעילות אחרת שהיא נילוות לצורך ביצוע הפעולות וקיום‬
‫השירותים שהותרו לחברת הנמל‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪ :‬התעריפים בגין השירותים הנמליים נקבעו בצו לעניין זה לפי חוק הפיקוח על‬
‫מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו‪) 1996-‬להלן ‪" :‬חוק הפיקוח"(‪ ,‬המכיל את התעריפים בהתאם לתקנות‬
‫התעריפים‪ ,‬כפי שהיו בתוקף ערב יום תחילת החוק‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ ,2009‬תוקנו תקנות רשות הספנות והנמלים )הוראות לעניין דיני המס(‪ ,‬התשס"ט‪,2009-‬‬
‫)להלן‪" :‬תקנות המס"( אשר מסדירות את חבות המס הנוגעת לביטול רשות הנמלים והקמת חברות הנמל‪,‬‬
‫בעיקר בכל הקשור באופן ההכרה בהוצאות הפחת‪ ,‬תשלומים בגין דמי שימוש עבור נכסים שהועמדו‬
‫לשימוש החברות והוצאות בגין סיום יחסי עובד ‪ -‬מעביד‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבעו תקנות המס את סך ההפסדים‬
‫המועברים לצרכי מס אשר ייוחסו לכל אחת מהחברות‪ .‬על פי תקנות המס‪ ,‬היקף ההפסד לצרכי מס‬
‫המועבר לחברה הינו כ‪ 270 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2013‬נצלה החברה את מלוא‬
‫ההפסדים המועברים כאמור‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נחתמו צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים וצו רשות הספנות והנמלים החלים על‬
‫החברה במסגרת הרפורמה בתעריפים ובתשלומי דמי השימוש‪ ,‬החל מיום ‪ 1‬באוקטובר ‪.2010‬‬
‫נתונים כספיים‪:‬‬
‫הכנסות החברה בשנת ‪ 2014‬עמדו על סך של כ‪ 741 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 746.6 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בשנת ‪ .2013‬קיטון בשיעור של פחות מכ‪ .1% -‬הקיטון בהכנסות נבע מקיטון בהיקף העבודה של‬
‫לקוח מהותי‪.‬‬
‫הרווח הגולמי של החברה בשנת ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 160.9 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪148 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬הגידול בשיעור של כ‪ 8.7% -‬הנובע בעיקר בקיטון בהוצאות‬
‫שכר ונלוות בסך של כ‪ 27.6-‬מיליוני ש"ח ומנגד גידול בסך של ‪ 11.9‬מיליוני ש"ח בגין מענקי פרישה חד‬
‫פעמיים‪.‬‬
‫סך ההפסד הכולל לשנת ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 3 -‬מיליוני ש"ח לעומת רווח כולל בסך של כ‪20.3 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬המעבר מרווח כולל להפסד כולל נובע בעיקרו מקיטון בהכנסות מימון‪ ,‬נטו‬
‫בסך של כ‪ 6 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬מגידול בהוצאות מימון בסך של כ‪ 5 -‬מיליוני ש"ח ומגידול בהוצאות הנהלה‬
‫וכלליות בסך של ‪ 6‬מיליון בגין הוצאות חד פעמיות של מענקי פרישה‪.‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪ 219.8 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של‬
‫כ‪ 263 -‬מיליוני ש"ח ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2013‬קיטון בשיעור של כ‪ ,17% -‬הנובע מפעילות שוטפת‬
‫הכוללת תשלום חד פעמי בגין מענקי פרישה לעובדים‪.‬‬
‫התחייבויות בשל הטבות לעובדים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬עמדו על סך של כ‪ 269.9 -‬מיליוני ש"ח‬
‫לעומת סך של כ‪ 273.2 -‬מיליוני ש"ח ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2013‬קיטון של כ‪.1% -‬‬
‫‪54‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫הערות רו"ח לדוחות‪ :‬בדוח רואה החשבון המבקר לשנת ‪ 2014‬ישנן הפניות לתשומת הלב לאמור‬
‫בביאורים לדוחות הכספים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בקשר לכך שטרם נחתם הסכם קבע בין החברה לבין חנ"י‪ ,‬המסדיר‬
‫את זכויות החברה בנכסים שהועמדו לשימושה ובדבר המחלוקות וההשלכות הנובעות ושעשויות לנבוע‬
‫מהן‪.‬‬
‫לחברה קיימת אי וודאות הכרוכה בחוסר יכולתה להעריך האם הפטור ממס החל על העברת נכסים‬
‫בהתאם לחוק הספנות ‪ ,‬יחול גם על מס הרכישה בקשר עם העמדת המקרקעין המועברים מחני"י לחברות‬
‫הנמל‪ .‬נכון ליום ‪ 31.12.2014‬לא ניתן להעריך מהי החשיפה של החברה‪.‬‬
‫אירועים לאחר תאריך הדוח‪:‬‬
‫‪ .1‬במהלך חודש ינואר ‪ 2015‬התקבלה בחברה דרישה מחנ"י לתשלום חוב בגין דמי שימוש בשטח‬
‫הלבן לשנים ‪ 2005-2010‬בסך כולל של ‪ 40‬מיליוני ש"ח‪ .‬לדעת הנהלת החברה‪ ,‬בהסתמך על‬
‫חוו"ד יועציה המשפטיים אין לדרישת חוב זה ביסוס כלשהו‪.‬‬
‫‪ .2‬במהלך חודש מרץ ‪ 2015‬חתמה החברה הסכם עם חברת ‪ Terex‬בגרמניה לרכישת שלושה‬
‫עגורנים ניידים בעלות כוללת של כ‪ 35-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬מועד אספקה צפוי לאוגוסט ‪.2015‬‬
‫‪ .3‬בסוף חודש פברואר ‪ 2015‬סיים סמנכ"ל כספים וכלכלה מר מיכאל ויינר את תפקידו‪ ,‬ביום ‪1.3.15‬‬
‫התמנה מר מרדכי ווטרו לתפקיד‪.‬‬
‫במסגרת שינוי מבני בענף הנמל‪ ,‬נקבע מתווה הפרטה לחברה‪ .‬למידע נוסף בקשר לתהליכי הפרטה‬
‫בחברה ראה פרק ד ‪ -‬הפרטת החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 3.3‬חברת נמל אשדוד בע"מ )להלן‪" :‬חברת נמל אשדוד" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת נמל אשדוד הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדה בשנת ‪ 2004‬כחלק מהיערכות‬
‫המדינה ליישום הרפורמה בנמלי הים וביום ‪ 17‬בפברואר ‪) 2005‬להלן‪" :‬יום המעבר"( החלה בפעילותה‬
‫העסקית על פי הוראות חוק רשות הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪ .2004-‬החברה הוסמכה להפעיל את נמל‬
‫אשדוד ולתת בו שירותי נמל ושירותים נלווים‪ ,‬תוך שמירה על הבטיחות ואיכות הסביבה ובמטרה לתת‬
‫מענה לציבור צורכי הנמל ולהפעיל את שטח הנמל כנמל תחרותי ומודרני‪.‬‬
‫סמכות זו ניתנה לחברה בהתאם לכתב הסמכה שניתן לפי החוק אשר תקף ל‪ 49 -‬שנים‪ .‬על החברה‬
‫להפעיל בשטח נמל אשדוד‪ ,‬כהגדרתו בכתב ההסמכה‪ ,‬את השירותים הבאים‪:‬‬
‫שירותי חובה ‪ -‬ניטול מטענים והחסנתם‪ ,‬שירותים לנוסעים‪ ,‬שירותי סיראות‪ ,‬אספקת מים ודלק לכלי‪-‬שיט‬
‫ושירותי חובה נוספים לפי כל דין‪.‬‬
‫שירותי רשות ‪ -‬שירותים נלווים נוספים לשירותי החובה‪ ,‬לרבות תחזוקת כלי‪-‬שיט וציודם‪ ,‬שירותי מניית‬
‫מטענים‪ ,‬שירותי הפסקת צידה ומזון לכלי‪-‬שיט‪ ,‬שירותי המכלת מכולות‪ ,‬שירותים לוגיסטיים נוספים‬
‫ושירותים אחרים לרווחת באי הנמל וכל פעילות אחרת שהיא נלוות לצורך ביצוע הפעולות וקיום‬
‫השירותים שהותרו לחברת הנמל‪.‬‬
‫למועד הדוח לחברה ארבעה תחומי פעילות‪ :‬שירותי נמל למכולות‪ ,‬שירותי נמל למטען כללי‪ ,‬שירותי נמל‬
‫למטעני תפזורת )צובר( ושירותי נמל לכלי‪-‬רכב‪ .‬בנוסף הנמל מספק שירותי רשות שונים הכוללים‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬שירותי נוסעים ורישיונות כניסה‪ .‬סך הכול הכנסות החברה מפעולות אלו מהווה כ‪1.1% -‬‬
‫מהכנסות החברה בשנת ‪.2013‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪ :‬תעריפי החברה הוסדרו בצו פיקוח מחירים שהוצא בסמוך ליום המעבר‪ ,‬אשר‬
‫מבסס את תעריפי החברה על אגרות שירותי נמל שנקבעו במסגרת תקנות הנמלים‪ .‬במסגרת צו תעריפים‬
‫זה‪ ,‬מרבית האגרות נקבעו כמחיר מרבי‪ .‬בשנת ‪ 2010‬נחתם צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים‬
‫)שירותי נמל(‪ ,‬תש"ע‪) -‬להלן‪" :‬צו שירותי נמל חדש"( ‪ ,2010‬אשר נכנס לתוקף ביום ‪ 1‬באוקטובר‬
‫‪ 2010‬יחד עם צו רשות הספנות והנמלים )קביעת דמי שימוש משתנים ראויים שתשלם חברת נמל‬
‫לחברת הפיתוח והנכסים( )תיקון(‪ ,‬התש"ע‪) 2010-‬להלן‪" :‬צו דמי השימוש הראויים"( אשר שינו באופן‬
‫מהותי את תעריפי הפעילות הקיימים של שירותי הנמלים‪.‬‬
‫בהתאם להוראות החוק‪ ,‬החכירה חנ"י לכל חברת נמל את נכסי המקרקעין והתשתיות בשטח הנמל‬
‫הרלוונטי לתקופה של ‪ 49‬שנים‪ .‬התשלומים ששילמו חברות הנמל נקבעו על פי החוק )או תקנות וצווים‬
‫שהוצאו מכוחו( ובהתאם להסכם הביניים עם חנ"י‪ .‬בשנת ‪ 2010‬נחתם התיקון לצו דמי השימוש אשר‬
‫נכנס לתוקף ביום ‪ 1‬באוקטובר ‪ ,2010‬המתקן באופן מהותי את הצווים הקיימים בנושאים אלה‪ .‬עיקר‬
‫השינוי הינו שהחברה תשלם לחנ"י דמי חכירה בסכומים שנתיים קבועים בתוספת שיעורים מסוימים‬
‫ממחזור הפעילות השנתי של החברה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בוטלו דמי חכירה בשיעור של ‪ 7.5%‬מהיתרה המופחתת‬
‫של נכסי המקרקעין‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ ,2009‬תוקנו תקנות רשות הספנות והנמלים )הוראות לעניין דיני המס(‪ ,‬התשס"ט‪,2009-‬‬
‫)להלן‪" :‬תקנות המס"( אשר מסדירות את חבות המס הנוגעת לביטול רשות הנמלים והקמת חברות הנמל‪,‬‬
‫בעיקר בכל הקשור באופן ההכרה בהוצאות הפחת‪ ,‬תשלומים בגין דמי שימוש עבור נכסים שהועמדו‬
‫לשימוש החברות והוצאות בגין סיום יחסי עובד ‪ -‬מעביד‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבעו תקנות המס את סך ההפסדים‬
‫המועברים לצרכי מס אשר ייוחסו לכל אחת מהחברות‪ .‬על פי תקנות המס‪ ,‬היקף ההפסד לצרכי מס‬
‫המועבר לחברה הינו כ‪ 270 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2013‬ניצלה החברה את מלוא‬
‫ההפסדים המועברים כאמור‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬בהתאם לדוחות הכספים‪ ,‬הכנסות החברה בשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪1,073 -‬‬
‫מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 1,088 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הקיטון בסך של כ ‪ 15‬מיליוני ש"ח‬
‫נובע מקיטון חד בהיקף המטען הכללי ומקיטון בהיקף כלי הרכב‪ ,‬כמו כן נרשם קיטון של כ‪ 7.5 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בהכנסות מאגרות כלי שיט ‪.‬‬
‫הרווח הגולמי של החברה הסתכם לסך של כ‪ 170 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת סך של כ‪223 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬קיטון בשיעור של כ‪ .24% -‬הקיטון נובע בעיקרו מקיטון‬
‫‪56‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫בהכנסות החברה בסך ‪ 15‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בנוסף‪ ,‬מגידול בהוצאות שכר בגובה ‪ 38‬מיליוני ש"ח‪ ,‬גידול‬
‫בהוצאות דמי השימוש בסך של ‪ 20‬מיליוני ש"ח וגידול בהוצאות הפחת בסך כ‪ 6-‬מיליוני ש"ח‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫חל קיטון בהוצאות אחזקה והפעלה בסך כ‪ 11-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬הציגה החברה רווח נקי בסך של כ‪ 91 -‬מיליוני ש"ח לעומת רווח נקי של כ‪ 133 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בשנת ‪ ,2013‬קיטון בסך של כ‪ 42 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬עיקר הקיטון נובע מקיטון ברווח הגולמי כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬ומקיטון בהכנסות מימון‪ ,‬נטו‪ ,‬שנבע בעיקר מקיטון ברווחי יעודות בסך של כ‪ 15 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫סך הנכסים השוטפים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 622.4 -‬מיליוני ש''ח לעומת סך של כ‪-‬‬
‫‪ 812.9‬מיליוני ש''ח ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2013‬קיטון של כ‪ 190.5 -‬מיליוני ש''ח הנובע בעיקר מקיטון‬
‫במזומנים ושווה מזומנים בסך של ‪ 160‬מיליון ש"ח הנובע בעיקר מתשלום דיבידנד למדינה‪ ,‬תשלום למס‬
‫הכנסה בגין תשלומי מקדמות ותשלום לחנ"י בגין הסדר לשנת ‪.2012‬‬
‫סך הנכסים שאינם שוטפים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 3,040.9 -‬מיליוני ש''ח לעומת‬
‫סך של כ‪ 3,095.5 -‬מיליוני ש''ח ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2013‬קיטון של כ‪ 54.6 -‬מיליוני ש''ח הנובע בעיקר‬
‫מקיטון בגין יעודה לכיסוי התחייבות בגין סיון יחסי עובד מעביד בסך של כ‪ 39 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬שנובע‬
‫בעיקרו מתשלומים לפורשים בקיזוז רווחי היעודה בתקופת הדוח‪ .‬כמו כן ישנו קיטון בהוצאות מראש‬
‫בסך של ‪ 11‬מיליוני ש"ח הנובע מהוצאות מראש שנוצרו בעבר מהפער בין פריסת דמי החכירה על פי קו‬
‫ישר על פני תקופת החכירה לבין תשלום דמי השימוש בפועל לחנ"י‪.‬‬
‫ההתחייבויות השוטפות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪ 335 -‬מיליוני ש''ח לעומת סך של כ‪-‬‬
‫‪ 371‬מיליוני ש''ח ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2013‬גידול בסך של כ‪ 36 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬הנובע בעיקר ממסי‬
‫הכנסה לשלם שהחברה שילמה בתקופת הדוח‪.‬‬
‫תביעות‪ :‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬תלויות ועומדות תביעות משפטיות כנגד החברה‪ .‬החברה הפרישה‬
‫בדוחותיה הכספיים הפרשה בגין התביעות וחילוקי הדעות האמורים לעיל בסך כולל של כ‪ 31 -‬מיליוני‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫אירועים מהותיים בתקופת הדוח‪:‬‬
‫א‪ .‬בפברואר ‪ 2014‬שלח הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬לחברה‪ ,‬לסמנכ"ל הלקוחות ולמנכ"ל‬
‫לשעבר‪ ,‬הזמנה לשימוע טרם הכרזה על מונופולין בתחום פריקת כלי רכב מארה"ב ואירופה‪,‬‬
‫טרם קביעה בדבר ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה והודעה על כוונת חיוב‪ ,‬וטרם קביעה בדבר‬
‫ניסיון החברה להתקשר בהסדר כובל‪ .‬הממונה שוקל להטיל עיצום כספי על החברה בגובה ‪12‬‬
‫מיליון ש"ח‪ ,‬וכן עיצומים כספיים בשיעור של ‪ 200‬אלפי ש"ח על סמנכ"ל הלקוחות והמנכ"ל‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחודש מרץ ‪ 2014‬אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בסך של כ‪ 213 -‬מיליוני ש"ח בגין‬
‫רווחי השנים ‪.2011-2013‬‬
‫במסגרת שינוי מבני בענף הנמל‪ ,‬נקבע מתווה הפרטה לחברה‪ .‬למידע נוסף בקשר לתהליכי הפרטה‬
‫בחברה ראה פרק ד ‪ -‬הפרטת החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .4‬דואר ‪:‬‬
‫‪ 4.1‬חברת דואר ישראל בע"מ )להלן‪" :‬דואר ישראל" ‪" /‬החברה"(‬
‫חברת דואר ישראל הינה חברה ממשלתית אשר נוסדה בשנת ‪ 2003‬והחלה בפעילותה ביום ‪ 1‬במרץ‬
‫‪.2006‬‬
‫הכנסות החברה נובעות משני תחומי פעילות מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬תחום שירותי הדואר ‪ -‬הכולל בתוכו את מגוון השירותים של העברת דואר לסוגיו השונים בארץ‬
‫ובחו"ל‪ ,‬שירותי שליחים‪ ,‬בלדרות ושירותי העברת מסרים באמצעים אלקטרוניים‪ .‬תחום זה‬
‫מהווה את מרכיב ההכנסות העיקרי של החברה‪.‬‬
‫‪ .2‬תחום השירותים הכספיים ואשנב ‪ -‬הכולל את השירותים הניתנים מטעמה של חברת בנק הדואר‬
‫)חברה בת(‪ ,‬המתבצע ביחידות הדואר השונות והכולל שירותי קבלת תשלומים בעבור מוטבים‪,‬‬
‫ניהול חשבונות עו"ש בהתאם למגבלות וסייגים‪ ,‬שירותים מקוונים שונים‪ ,‬המרת מט"ח והעברת‬
‫כספים לחו"ל‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪:‬‬
‫הקמת החברה‪ -‬עד ליום ‪ 1‬במרץ ‪ 2006‬התבצעה הפעילות במסגרת רשות הדואר שפעלה מכוח חוק רשות‬
‫הדואר‪ ,‬התשמ"ו‪) 1986-‬להלן‪" :‬החוק" ‪" /‬חוק הדואר"( ובמסגרת בנק הדואר אשר פעל במסגרת חוק‬
‫בנק הדואר‪ ,‬התשי"א‪.1951-‬‬
‫ביום ‪ 1‬במרץ ‪ 2006‬הועברו כל פעילויות רשות הדואר ובנק הדואר לחברה‪ ,‬בהתאם להוראות תיקונים‬
‫מספר ‪ 8‬ו‪ 9-‬לחוק‪.‬‬
‫הקמת חברה בת‪ -‬ביום ‪ 20‬בפברואר ‪ 2006‬הקימה החברה את חברת בנק הדואר בע"מ‪ ,‬חברה בת‬
‫בבעלות מלאה של החברה‪ ,‬לשם מתן השירותים הכספיים כהגדרתם בתיקון לחוק‪.‬‬
‫מתן רישיון כללי לחברה‪ -‬ביום ‪ 3‬בינואר ‪ ,2008‬חתם שר התקשורת על הרישיון הכללי ישראל שניתן‬
‫לחברה מכוח חוק הדואר‪ .‬הרישיון נכנס לתוקף ביום ‪ 15‬בינואר ‪ - 2008‬יום תחילת תוקפן של תקנות‬
‫הדואר )שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה(‪ ,‬התשס"ח‪-‬‬
‫‪.2008‬‬
‫הרישיון קובע מגבלות ואיסורים על אופן פעולתה של החברה‪ ,‬מקנה למשרד התקשורת סמכויות להורות‬
‫לחברה הוראות מסוימות‪ ,‬מטיל על החברה חובת מתן שירותים אוניברסליים‪ ,‬כהגדרתם בחוק וברישיון‪,‬‬
‫קובע אפשרות להטיל על החברה עיצומים כספיים ולחלט ערבויות כספיות שנתנה וכן מתיר לחברה לספק‬
‫שירותים חדשים בהתאם להוראות הרישיון‪.‬‬
‫פתיחת ענף הדואר לתחרות‪ -‬בהתאם להוראות החוק‪ ,‬על שר התקשורת לפעול לפתיחת שירותי הדואר‬
‫בתחום השמור לתחרות‪ .‬הפתיחה לתחרות בוצעה עד כה בשלבים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ביום ‪ 31‬בינואר ‪ 2006‬נפתח לתחרות חלק מהתחום השמור‪ ,‬המהווה כ‪ 26% -‬מתחום‬
‫הדואר השמור‪ ,‬תוך מתן אפשרות לקבלת היתר או רישיון מיוחד‪ ,‬למתן שירותי דואר כמותי‬
‫לסוגים מסוימים של מקבלי שירות‪.‬‬
‫‪ .2‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2007‬נפתחו לתחרות מלאה שירותי הדואר הכמותי‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬בהתאם לטיוטת הדוחות הכספיים לשנת ‪ ,2014‬ההכנסות בשנת ‪ 2014‬עמדו על סך של‬
‫‪ 1,773.2‬מיליוני ש"ח לעומת סך של ‪ 1,834.3‬מיליוני ש"ח לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪,2013‬‬
‫ירידה של כ‪ 61.1-‬מיליוני ש"ח המהווה כ ‪ .3.3%‬הירידה נובעת בעיקרה מירידה בפעילויות הליבה של‬
‫החברה הכוללות את תחום משלוח הדואר ואת תחום השירותים הכספיים ומירידה בהכנסות עקב הפסקת‬
‫פרוייקט ערכות המגן ופרוייקט מסופי הגבול‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫עלות המכירות והשירותים לשנת ‪ 2014‬עמדה על סך של ‪ 1,735.1‬מיליוני ש"ח לעומת סך של ‪1,773.3‬‬
‫מיליוני ש"ח לשנת ‪ ,2013‬ירידה של כ ‪ 38.2‬מיליוני ש"ח‪ .‬עיקר הירידה נובע מירידה בהוצאות השכר‬
‫כתוצאה מצעדי ייעול שנקטה הנהלת החברה‪ ,‬מירידה בהוצאות האחזקה הנובעת מפרויקטים שהסתיימו‪,‬‬
‫ירידה בהוצאות דלק ומקיטון בהוצאות כתוצאה מצעדי חירום שנקטה הנהלת החברה‪.‬‬
‫הכנסות אחרות נטו לשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של ‪ 75.1‬מיליוני ש"ח לעומת סך של ‪ 101.1‬מיליוני ש"ח‬
‫לשנת ‪ 2013‬ירידה של כ ‪ 26‬מיליוני ש"ח‪ .‬הירידה נובעת בעיקרה מירידה בהתחייבויות בשל שירותים‬
‫שהתקבלו בעבר‪.‬‬
‫הוצאות המימון נטו לשנת ‪ 2014‬עמדו על סך של ‪ 43.4‬מיליוני ש"ח‪ ,‬לעומת סך של ‪ 28.2‬מיליוני ש"ח‬
‫בשנת ‪ ,2013‬עליה של כ ‪ 15.2‬מיליוני ש"ח‪ .‬העליה נובעת בעיקרה מירידה חדה בהכנסות המימון בשל‬
‫ירידה בשעורי הריבית במשק ובשל רישום הכנסות מימון בשנה קודמת בשל ביטול רישום הפרשה‬
‫לירידת ערך‪.‬‬
‫כתוצאה מהאמור לעיל עמד ההפסד הנקי של החברה לשנת ‪ 2014‬על סך של ‪ 55.2‬מיליוני ש"ח לעומת‬
‫הפסד נקי בסך של ‪ 6.1‬מיליוני ש"ח לשנת ‪.2013‬‬
‫הנפקות וגיוסים‪ :‬ביום ‪ 26‬במרץ ‪ 2010‬ביצעה החברה הנפקה פרטית למשקיעים מוסדיים ופרטיים של‬
‫אגרות חוב בסך של ‪ 400‬מיליוני ש"ח בשיטת מכרז על שיעור הריבית‪ .‬תמורת החוב התקבלה ביום ‪28‬‬
‫במרץ ‪.2010‬‬
‫ביום ‪ 25‬במרץ ‪ 2010‬נחתם הסכם בין החברה לבין מדינת ישראל‪ ,‬באמצעות החשב הכללי‪ ,‬על פיו תפרע‬
‫החברה למדינה את הסכומים שעליה לשלם בשל אגרות החוב שהנפיקה החברה למדינה במסגרת ההסכם‬
‫בדבר העברת נכסים מהמדינה לחברה עם הקמתה‪ .‬ביום ‪ 7‬באפריל ‪ 2010‬שילמה החברה למדינה את‬
‫יתרת החוב ואת מחצית מעמלת הפירעון המוקדם בסך של כ‪ 267.0 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫אירועים מהותיים בתקופת הדוח ולאחריה‪:‬‬
‫‪ .1‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬לחברה גרעון בהון החוזר בסך כ‪ 317 -‬מיליוני ש''ח‪ .‬במהלך השנים‬
‫האחרונות חלה שחיקה ברווחיותה של החברה וביתרות המזומנים והשקעות לזמן קצר המשמשים‬
‫לפעילותה השוטפת‪ .‬השחיקה ברווחיות נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מכך שהחברה כפופה להסכמי שכר‬
‫קיבוציים הגורמים לכך שהוצאות השכר של החברה קשיחות בעיקרן ואינן מותאמות לשינויים‬
‫בפעילות החברה ובהכנסותיה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנאמן שמונה על ידי מחזיקי האג"ח הגיש בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בירושלים לפתיחת‬
‫הליכי הבראה לחברה והסדר נושים ומינוי בעל תפקיד‪ ,‬בית המשפט מינה משקיף מטעמו לחברה‬
‫ונתן לחברה מספר ארכות לשם הגעה לתוכנית הבראה‪.‬‬
‫‪ .3‬עד למועד פרסום הדוחות הכספיים בוצעו‪ ,‬בהתאם לתוכנית ההבראה של החברה‪ ,‬הצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בתאריך ‪ 8.4.2014‬פורסמו המלצות הועדה לבחינת התעריפים של החברה ושל חברת בנק‬
‫הדואר בראשות ד"ר זיו רייך )להלן‪ :‬ועדת רייך( בדבר תעריפי החברה וכללי האסדרה שיחולו‬
‫על שירותיה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בתאריך ‪ 17.11.2014‬חתמו שרי האוצר והתקשורת על מכתב לחברה )להלן‪ :‬מכתב האימוץ(‬
‫על פיו הם מאמצים את המלצות ועדת רייך בשינויים שפורטו במכתב האמור‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בתאריך ‪ 22.12.2014‬אישר הדירקטוריון את התוכנית האסטרטגית של החברה לחמש השנים‬
‫הקרובות‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫במהלך חודש ינואר ‪ 2015‬חתם ראש הממשלה ושר התקשורת‪ ,‬באישור ועדת הכלכלה של‬
‫הכנסת‪ ,‬על תקנות הדואר )תשלומים בעד שירותי החברה לפי סעיף ‪)37‬א( ו )ג( לחוק( )תיקון(‪,‬‬
‫התשע"ה‪) 2015-‬להלן" תקנות התעריפים(‪ .‬התקנות פורסמו ברשומות בתאריך ‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 2015‬והתעריפים החדשים על פי התקנות נכנסו לתוקף בתאריך ‪ 1‬בפברואר ‪.2015‬‬
‫בתאריכים ‪ 21‬ו ‪ 22‬בינואר ‪ 2015‬נחתמו הסכם קיבוצי מיוחד ותיקון להסכם בין החברה‪ ,‬נציגות‬
‫העובדים והסתדרות העובדים הכללית החדשה על פיו יפרשו‪ ,‬במשך תקופה של ארבע שנים‪,‬‬
‫עובדים בהיקף של כ ‪ 1,200‬משרות ויחולו שינויים מסויימים במבנה ההעסקה וביחסי העבודה‬
‫בחברה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במהלך חודש פברואר ‪ 2015‬חתם ראש הממשלה ושר התקשורת על הרשיון הכללי המתוקן של‬
‫החברה הכולל שינויים בכללי האסדרה שיחולו על החברה‪ ,‬בהתאם להמלצות ועדת רייך ולמכתב‬
‫האימוץ‪ ,‬למעט תיקונים המחייבים תיקון לחוק הדואר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תיקון מס' ‪ 11‬לחוק הדואר‪:‬‬
‫בתאריך ‪ 24‬ביולי ‪ 2012‬אישרה הכנסת את "חוק הדואר" )תיקון מספר‪ (11‬התשע"ב – ‪ .2012‬התיקון‬
‫פורסם ברשומות בתאריך ‪ 31‬ביולי ‪ .2012‬התיקון לחוק קובע שורה של הוראות שיחילו עקרונות של‬
‫ממשל תאגידי על בנק הדואר‪ ,‬יאפשרו את הרחבת תחומי הפעילות והשירותים שהוא מעניק לציבור‪,‬‬
‫ויסדירו את הפיקוח והבקרה על פעילותו‪ .‬בתיקון האמור נקבע כי תיעשה הפרדה מבנית מלאה בין חברת‬
‫הדואר לבין חברת בנק הדואר שתמשיך להיות חברה בת של חברת הדואר‪ .‬לחברת בנק הדואר ימונה‬
‫דירקטוריון‪ ,‬והיא תוכל להעסיק עובדים ולהיות בעלת נכסים‪ .‬חברת בנק הדואר תפעל על פי רישיון‬
‫שיינתן לה על ידי שר התקשורת‪ .‬ברישיון זה ייכללו גם השירותים הכספיים הבסיסיים של חברת בנק‬
‫הדואר שתהיה חייבת לספק לכלל הציבור במדינה כולה‪.‬‬
‫מטרתו של התיקון לחוק היא לתקן עיוותים שנוצרו בחקיקה באשר לממשל התאגידי של חברת בנק‬
‫הדואר ולפיקוח על פעילותו וכן לאפשר לחברת בנק הדואר להרחיב את מגוון השירותים הפיננסיים‬
‫וכתוצאה מכך את ההכנסות של הקבוצה‪.‬‬
‫גם לאחר התיקון לחוק נאסר על החברה ועל חברת בנק הדואר לקבל פיקדונות ולתת אשראי ושירותים‬
‫חדשים טעונים אישור רגולטורי‪.‬‬
‫ביחס למועד תחילתו של החוק קובע התיקון לחוק כי חלק מהסעיפים‪ ,‬ובהם הסעיפים המסירים חלק‬
‫מהמגבלות שהוטלו עד היום על בנק הדואר‪ ,‬ייכנסו לתוקפם עם פרסומו של החוק‪ ,‬ואילו שאר סעיפי‬
‫הצעת החוק‪ ,‬ובעיקרם הסעיפים העוסקים במתן השירותים הכספיים בידי החברה‪ ,‬ייכנסו לתוקפם ביום‬
‫הקובע‪ .‬היום הקובע יהיה שנה מיום פרסומו של החוק‪ ,‬אולם הוא מותנה בהתקיימם של ארבעה תנאים‪:‬‬
‫• הודעת חברת בנק הדואר לשר כי יש באפשרותה לתת את השירותים הכספיים וכי נחתם‬
‫בינה לחברת הדואר הסכם‪.‬‬
‫• עמידה בהוראות המפקח לעניין ההון העצמי המזערי‪.‬‬
‫• מינוי דירקטוריון לחברה הבת‪ ,‬בנק הדואר )הדירקטוריון מונה בסוף שנת ‪.(2014‬‬
‫• חתימה על הסכם קיבוצי לעניין יישום החוק בנוגע לתנאי ההעסקה של עובדים בחברת‬
‫הדואר ובחברת בנק הדואר‪.‬‬
‫בתיקון לחוק נקבע כי במידה ולא התקיים תנאי מהתנאים האמורים‪ ,‬ידחה שר התקשורת בצו‪ ,‬את היום‬
‫הקובע‪ ,‬בששה חודשים בכל פעם עד להתקיימותם של התנאים הנ"ל‪.‬‬
‫התנאים האמורים טרם התקיימו ולפיכך החליט השר‪ ,‬לאחר ארבע דחיות קודמות‪ ,‬לדחות את "היום‬
‫הקובע" בששה חודשים נוספים עד ליום ‪ 31‬ביולי ‪ .2015‬בהתאם‪ ,‬פרסם שר התקשורת ביום ‪ 1‬בפברואר‬
‫‪ 2015‬צו בנדון‪ ,‬צו הדואר )דחיית היום הקובע(‪ ,‬התשע"ד‪ 2014 -‬לפיו בסעיף ‪ (1)56‬לחוק במקום "‪30‬‬
‫חודשים" יבוא "‪ 36‬חודשים"‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .5‬שיכון‪ ,‬פיתוח ומקרקעין‪:‬‬
‫ישנם שני סוגים של חברות ממשלתיות בתחום השיכון‪ .‬הסוג הראשון הינו חברות מדגם "סוכנות ביצוע"‬
‫)‪ (executive agency‬הנמצא בשימוש במדינות רבות כגון צרפת‪ ,‬אנגליה וארצות הברית‪ .‬חברות אלו‬
‫מאכלסות ומנהלות את השיכון הציבורי והן‪ :‬עמידר‪ ,‬חלמיש‪ ,‬שקמונה וחלד‪ ,‬הסוג השני הוא חברות‬
‫המנהלות והמפתחות תשתיות שכונתיות ועירוניות‪ ,‬כגון‪ :‬חברת ערים‪.‬‬
‫החברות המאכלסות צברו ניסיון רב ברמה הלאומית וממלאות במשך שנים את תפקיד הזרוע הביצועית‬
‫של הממשלה‪.‬‬
‫‪ 5.1‬עמידר ‪ -‬החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ )להלן‪" :‬עמידר" ‪" /‬החברה"(‬
‫החברה הוקמה בשנת ‪ 1949‬והיא אמונה על ביצוע מדיניות ממשלת ישראל בתחום השיכון הציבורי‬
‫במדינה בפריסה ארצית‪ .‬החברה עוסקת בעיקר בניהול דירות‪ ,‬אחזקתן‪ ,‬השכרתן ומכירתן לעולים‬
‫ולזכאים אחרים לקבלת דיור ממשלתי‪ ,‬אכלוס‪ ,‬סיוע בשכר דירה‪ ,‬טיפול במקבצי דיור‪ ,‬ניהול נכסי רשות‬
‫הפיתוח ועוד‪ .‬עמידר הינה חברת השיכון הגדולה במדינה ומנהלת כ‪ 52 -‬אלפי יחידות דיור‪.‬‬
‫גובה שכר הדירה‪ ,‬הזכאות לשכור דירות‪ ,‬הזכאות לרכוש דירות מהחברה ומחיר המכירה של הדירות‬
‫נקבעים בלעדית על ידי ממשלת ישראל‪.‬‬
‫על פי התקנון‪ ,‬החברה אינה רשאית לחלק רווחים‪.‬‬
‫מטרותיה העיקריות של החברה‪ ,‬כפי שבאו לידי ביטוי במנדט שנתנו לה הגופים הממשלתיים לחברה‬
‫בניהול הנכסים הינן כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬הענקת דיור ציבורי מסובסד לאוכלוסייה הנזקקת ביותר בישראל‪ .‬בבסיס תהליך קביעת הזכאות‬
‫לדיור עומד העיקרון שהממשלה אחראית למתן דיור מינימאלי למי שאינו מסוגל להשיג אותו‬
‫בעצמו‪ .‬החברה משמשת‪ ,‬למעשה‪ ,‬כלי שבאמצעותו מספקת הממשלה פתרונות דיור למי שאינם‬
‫מצליחים להשיגו בתנאי שוק‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן דיור בשכירות למטרות שונות‪ ,‬כמו פיזור אוכלוסייה‪ .‬המטרה העיקרית במקרה זה היא יצירת‬
‫דירות להשכרה ולמכירה בעיירות פיתוח‪.‬‬
‫בעקבות החלטת ממשלה מיום ‪ 26‬במאי ‪ 2008‬הוקמה חברת דיור מוגן ורווחה לקשיש בע"מ )חל"צ(‪.‬‬
‫החברה הינה חברה בת של עמידר ומנוהלת על ידה‪ .‬חברת הבת החלה לפעול בחודש פברואר ‪.2009‬‬
‫מטרותיה הינן‪ :‬ניהול‪ ,‬בניה‪ ,‬שיפוץ ושדרוג בתי דיור מוגן לקשישים‪.‬‬
‫החלטות המדינה וישומן‪ :‬בשנת ‪ 2003‬נחתם הסכם בין החברה לממשלה להסדרת מערכת היחסים‬
‫בנוגע לניהול הנכסים‪ ,‬השירותים שינתנו על ידי החברה ומערכת התשלומים בין החברה למשרדים‬
‫במסגרת ניהול הנכסים )להלן ‪":‬הסכם הניהול"(‪.‬‬
‫הנכסים לגביהם חל הסכם הניהול מפורטים בנספח להסכם הניהול וכוללים את הנכסים הבאים‪:‬‬
‫"רכוש מנהלי" )כ‪ 17,104 -‬נכסים( אשר הועברו לעמידר לניהול בלבד‪ ,‬מבלי שלחברה זכויות קנייניות‬
‫ברכוש זה‪.‬‬
‫"רכוש השקעה" )כ‪ 24,644 -‬נכסים( בנוגע לנכסים אלו אין הסכמה בין החברה לבין המדינה בנוגע‬
‫לבעלות על הנכסים ואינם נכללים בדוחותיה הכספים של החברה‪.‬‬
‫ו‪"-‬רכוש עמידר מקורי" )כ‪ 343 -‬נכסים( הינם נכסים שנרכשו מכספי החברה‪ .‬נכסים אלו ייכללו לעניין‬
‫ניהולם במסגרת הסכם הניהול אך לא לעניין התמורה ממכירתם‪ ,‬אשר תהיה שייכת לחברה‪.‬‬
‫תוקפו של הסכם הניהול חל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2004‬והסתיים ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2011‬‬
‫בתום שנת ‪ 2011‬נחתם הסכם ניהול חדש בין הצדדים לתקופה בת ‪ 5‬שנים החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2012‬‬
‫הסכמים נוספים‪:‬‬
‫החברה מספקת שירותים למתן סיוע בשכר דירה לזכאי משרד השיכון‪ ,‬ב‪ 16 -‬אזורים ברחבי הארץ‪ ,‬החל‬
‫מחודש אפריל ‪ .2006‬ביום ‪ 1‬בפברואר ‪ 2011‬הוארך ההסכם עד ליום ‪ 29‬בינואר ‪ 2012‬או עד להשלמת‬
‫מערכת מנחה לסיוע בדיור של המשרד‪ ,‬כמוקדם‪ .‬ביום ‪ 25.12.2012‬הוארך ההסכם כנ"ל עד ליום‬
‫‪61‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ ,31.1.2014‬ביום ‪ 3.12.2013‬הוארך ההסכם לשנה נוספת עד ליום ‪ 31‬בינואר ‪ 2015‬או עד שהמשרד‬
‫יתקשר עם זוכים במכרז חדש‪ ,‬המוקדם מבינהם‪ .‬באוגוסט ‪ 2014‬פרסם משרד הבינוי והשיכון מכרז חדש‬
‫למתן שירותים למתן סיוע בשכר דירה לזכאים על פיו מועד תחילת מתן השירותים ע"י הזוכים הינו‬
‫‪ .1.5.2015‬החברה ניגשה למכרז‪.‬‬
‫ביום ‪ 19.1.2015‬הוארך ההסכם עד ליום ‪ 3.5.2015‬או עד להתקשרות עם הזוכים במכרז החדש‪,‬‬
‫המוקדם מביניהם‪.‬‬
‫ביום ‪ 27.1.15‬התקבלה הודעה כי החברה זכתה במקום השלישי מבין שלוש זכייניות שזכו במכרז‪.‬‬
‫בהתאם להודעה על הזוכה‪ ,‬חולקו התיקים בין הזוכות ולחברה הוקצו כ‪ 10%‬ממספר תיקי מקבלי הסיוע‬
‫בשקלול ארצי‪.‬‬
‫החברה נערכת להתארגנות מחדש במהלך הרבעון הראשון והשני של שנת ‪ 2015‬בתחום פעילות זה‪.‬‬
‫להערכת החברה ובכפוף לביצוע רה ארגון בתחום הסיוע בשכ"ד לא יהיה לשינוי השפעה מהותית על‬
‫התוצאות העסקיות של החברה‪.‬‬
‫החברה מנהלת נכסים עבור רשויות פיתוח )בעיקר בעכו‪ ,‬חיפה‪ ,‬לוד‪ ,‬רמלה‪ ,‬ירושלים ויפו(‪ .‬מספר‬
‫הדירות ברכוש זה הינו כ‪ 6,300 -‬דירות‪ .‬ביום ‪ 21‬בפברואר ‪ 2012‬אישרה ועדת מכרזים עליונה של‬
‫המינהל את הארכת הסכמי ההתקשרות עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫ביום ‪ 27‬ביולי ‪ 2014‬אושר על ידי רמ"י הסכם התקשרות חדש לניהול נכסי ר"פ בכפוף לאישור החשכ"ל‬
‫וכן אושרו לתשלום חשבונות בגין חודשים ינואר‪-‬יוני ‪ .2014‬ביום ‪ 10.2.2015‬אישרה החשבת הכללית‬
‫את בקשת רמ"י להארכת והרחבת ההתקשרות עם עמידר‪ .‬תוקפו של הסכם זה עד ליום ‪31.12.2018‬‬
‫כאשר קיימת אופציה להארכת ההסכם לחמש שנים נוספות‪ .‬השינויים העיקריים בהסכם החדש לעומת‬
‫ההסכם הקודם הינם‪ :‬קבלת עמלה קבועה בסך ‪ 10‬מיליוני ש"ח לשנה‪ ,‬הגדלת שיעורי עמלות הגבייה‬
‫והמכר‪ ,‬ומנגד רוב ההוצאות‪ ,‬שבעבר מומנו על ידי רמ"י‪ ,‬כיום במימון החברה‪ .‬כל ההכנסות מרכוש זה‬
‫שייכות לרמ"י‪ .‬עקרונות ההסכם החדש חלים מיום ‪.1.1.2014‬‬
‫החברה מפקחת על כ‪ 11.6 -‬אלפי יחידות דיור במקבצי דיור ומלונות עבור משרד הקליטה‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2011‬הוארך ההסכם בחמש שנים נוספות עד ליום ‪ 30‬ביוני ‪.2016‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬בהתאם לדוחותיה הכספיים של החברה‪ ,‬הציגה החברה בשנת ‪ 2014‬רווח נקי של כ‪41 -‬‬
‫מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 13 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2013‬גידול של כ‪ 28 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬הגידול נובע‬
‫בעיקר מקיטון בפעילות אחזקה במימון משרד הבינוי‪.‬‬
‫הכנסות החברה בשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪ 346.5 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 342.2 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בשנת ‪ .2013‬גידול של כ‪ 4.3 -‬מיליוני ש"ח‪ ,‬הנובע בעיקרו מגידול בהכנסות מעמלות מכר דירות‪,‬‬
‫וכמו כן מגידול בהכנסות מעמלות מרשות מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬יתרת התחייבויות החברה לדיירים בגין פיקדונות שנתקבלו מהם לשם‬
‫הבטחת תנאי ההתקשרות עמם הינה כ‪ 55.1 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬הפיקדונות צמודים למדד וחלקם בתוספת‬
‫ריבית‪.‬‬
‫ייעוד רווחים‪ :‬ביום ‪ 30.9.2014‬אישר הדירקטוריון לייעד ‪ 20‬מיליוני ש"ח‪ ,‬עבור ביצוע פרויקטים‬
‫במסגרת התחדשות עירונית‪ .‬ביום ‪ 29.10.14‬החליט הדירקטוריון על ייעוד כספים למטרות הבאות‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על חוסנה ואיתנותה הפיננסית של החברה‪ ,‬יחד עם שמירה על ביטחונם הכלכלי והפנסיוני של‬
‫כלל עובדי החברה‪ :‬אחזקת מבנים ודירות בדיור הציבורי על סך ‪ 80‬מיליוני ש"ח למשך שלוש שנים‬
‫)‪ ,(2015-2017‬פעילות רווחה על סך ‪ 20‬מיליוני ש"ח וזאת למשך שלוש שנים )‪ ,(2015-2017‬ביצוע‬
‫פרויקטים במסגרת התחדשות עירונית על סך ‪ 80‬מיליוני ש"ח בנוסף ל‪ 20-‬מיליוני ש"ח שאושרו‬
‫בהחלטת הדירקטוריון מיום ‪ 30‬בספטמבר ‪.2014‬‬
‫תביעות‪ :‬קיימות מספר תביעות משפטיות כנגד החברה‪ .‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2014‬תביעות משפטיות‬
‫ובוררויות הינן בסך כולל של כ‪ 58.3 -‬מיליוני ש"ח ותביעות נוספות שלא נקבו בסכום‪ .‬החברה הפרישה‪,‬‬
‫לפי הערכתה ועל סמך חוות דעת יועציה המשפטיים בגין התביעות האמורות לעיל‪ ,‬סכום של כ‪26 -‬‬
‫מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .6‬התעשיות הביטחוניות העיקריות‪:‬‬
‫‪ 6.1‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ )להלן‪" :‬התעשייה האווירית" ‪" /‬החברה"(‬
‫התעשייה האווירית לישראל נוסדה בשנת ‪ 1966‬והינה חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2007‬גייסה החברה לראשונה אגרות חוב מהציבור‪ ,‬מניות החברה אינן רשומות למסחר בבורסה‪ ,‬ועל‬
‫אף היותה חברה פרטית בבעלות ממשלתית‪ ,‬היא כפופה להוראות סעיף ‪ 36‬לחוק ניירות ערך התשכ"ח‪-‬‬
‫‪ 1968‬ונחשבת לתאגיד מדווח‪.‬‬
‫החברה והחברות המאוחדות שלה עוסקות בתחום של פיתוח וייצור מטוסי מנהלים‪ ,‬השבחה ותחזוקה של‬
‫מטוסים צבאיים ואזרחיים‪ ,‬הסבת מטוסי נוסעים לתצורת מטען‪ ,‬ייצור חלקי מטוסים‪ ,‬פיתוח וייצור של‬
‫כלי טיס בלתי מאוישים‪ ,‬פיתוח וייצור לוויינים‪ ,‬מערכות נשק וחימוש ומערכות אלקטרוניות‪ ,‬אלקטרו‪-‬‬
‫אופטיות ואחרות‪ ,‬תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות‪ .‬החברה פועלת בחמישה תחומי פעילות עיקריים‪:‬‬
‫תחום מערכות טילים וחלל‪ ,‬תחום כלי טייס צבאיים‪ ,‬תחום האלקטרוניקה הצבאית )אשר מבוצעת‬
‫באמצעות חברת הבת אלתא מערכות בע"מ )להלן‪" :‬אלתא"(‪ ,‬חברה בת בבעלות מלאה של החברה(‪,‬‬
‫תחום כלי טייס אזרחיים ותחום בדק מטוסים‪.‬‬
‫מוצרי החברה ושירותיה כוללים מגוון רחב של מוצרים‪ ,‬הן לשוק הצבאי ‪ /‬ביטחוני והן לשוק האזרחי‪.‬‬
‫מרבית הכנסות החברה הינן הכנסות מייצוא מוצרי החברה ושירותיה ללקוחות שונים ברחבי העולם‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬מהווה משרד הביטחון אחד מלקוחותיה העיקריים של החברה‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬על פי נתוני הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה בשנת ‪ 2014‬הסתכמו מכירות‬
‫החברה בסך של כ‪ 3,827 -‬מיליוני דולר לעומת סך של כ‪ 3,642 -‬מיליוני דולר בתקופה המקבילה‬
‫אשתקד‪ ,‬גידול של כ‪ .5.1%-‬עיקר השינוי נובע מעלייה בפעילות חטיבת כלי טייס אזרחיים‪ ,‬חברת הבת‬
‫אלתא מערכות וחטיבת בדק מטוסים שקוזזה בירידה חדה במכירות חטיבת מטוסים וחלל‪.‬‬
‫הרווח הגולמי בשנת ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 571 -‬מיליוני דולר )כ‪ 14.9%-‬ממחזור ההכנסות( לעומת‬
‫סך של כ‪ 522 -‬מיליוני דולר בשנת ‪) 2013‬כ‪ 14.3%-‬ממחזור ההכנסות(‪ .‬הגידול ברווח הגולמי בשיעור‬
‫של כ‪ ,9.4% -‬נובע בעיקר מהגידול במכירות המוסבר לעיל ומביטול חלקי של הפרשה לעלויות שכר‪.‬‬
‫הרווח הנקי בשנת ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ‪ 27 -‬מיליוני דולר לעומת סך של כ‪ 75 -‬מיליוני דולר בשנת‬
‫‪ ,2013‬השינוי ברווח מוסבר בעיקרו על ידי גידול של ‪ 47‬מיליוני דולר ברווח התפעולי ומנגד הוצאות‬
‫מיסים על ההכנסה בסך של ‪ 73‬מיליוני דולר‪ ,‬הנובעות בעיקרן משינויים בשערי החליפין‪ ,‬לעומת‬
‫הכנסות מיסים בסך ‪ 24‬מיליווני דולר אשתקד‪.‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬לחברה רכוש קבוע שהופחת במלואו ועדיין בשימוש‪ ,‬המסתכם לסך של כ‪-‬‬
‫‪ 786‬מיליוני דולר במאוחד‪.‬‬
‫במסגרת הבנות בין משרד האוצר לחברה סוכם כי החברה תחלק דיבידנד בגין השנים ‪2011-2013‬‬
‫בשיעור של ‪ 25%‬מהרווח הנקי החשבונאי של החברה‪ .‬מסכום הדיבידנד לשנים ‪ 2011‬עד ‪ 2015‬ינוכה‬
‫סך של ‪ 32.5‬מיליוני ש"ח‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬בכל אחת משנים אלו‪ ,‬תקבל החברה מענק בסכום זהה‪ ,‬של ‪32.5‬‬
‫מיליוני ש"ח‪ .‬על פי הסיכום האמור‪ ,‬את העודפים הנוצרים בשל האמור‪ ,‬תפנה החברה להשקעה במחקר‬
‫ופיתוח‪.‬‬
‫ביום ‪ 29‬באפריל ‪ 2014‬החליט דירקטוריון החברה להמליץ לאסיפה הכללית על אי חלוקת דיבידנד בגין‬
‫שנת ‪ 2013‬היות והסכומים לקיזוז על פי מזכר ההבנות עם משרד האוצר המפורט להלן עולים על סכום‬
‫הדיבידנד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאחר אישור המענק על ידי ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬החליט הדירקטוריון לאשר‬
‫חלוקת דיבידנד בסך ‪ 36‬מיליוני ש"ח בגין שנת ‪ .2013‬הדיבידנד שולם ביום ‪ 28‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪63‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫אירועים מהותיים בתקופת הדוח‪:‬‬
‫נכון למועד הדוח מחזיקה החברה ‪ 46.44%‬מהון המניות של חברת ‪ ,ISI‬העוסקת בתחום לוויני תצפית‬
‫ומעקב בעלי רזולוציה גבוהה‪ .‬בחודש נובמבר ‪ 2011‬הושלמה עסקה בין החברה למספר שותפויות זרות‬
‫המחזיקות באגרות חוב של ‪ ISI‬לפיו רכשה החברה מהשותפויות הזרות אגרות חוב שהונפקו על ידי ‪ISI‬‬
‫בשווי ערך נקוב של כ‪ 80 -‬מיליוני דולר בתמורה לסכום של ‪ 68‬מיליוני דולר‪ ,‬נטו‪.‬‬
‫ביום ‪ 9‬בספטמבר ‪ 2013‬חתמו ‪ ,ISI‬החברה וגורמים נוספים על מספר הסכמים כמפורט להלן‪:‬‬
‫ הסכם סילוק תביעות‬‫ הסכם רכישת מניות ‪ ISI‬על ידי חברה זרה‬‫‪ ISI‬התקשרה עם צד ג' )"החברה הזרה"( בהסכם הלוואה לפיו הלוותה ‪ ISI‬לחברה הזרה סכום של כ‪3-‬‬
‫מיליון דולר נושא ריבית ל‪ 10 -‬שנים )"ההלוואה"(‪ ,‬המיועד לרכישת מניות ‪ ISI‬המוחזקות על ידי‬
‫אלאופ ובעלי מניות המיעוט‪ .‬ל‪ ISI-‬אפשרות לדרוש פירעון מוקדם של ההלוואה בכל עת‪.‬‬
‫על פי תנאי ההלוואה‪ ,‬במקרה בו תדרוש ‪ ISI‬פירעון מוקדם של ההלוואה תינתן לחברה הזרה אופציית‬
‫מכר )"‪ ("PUT‬ותינתן ל‪ ISI-‬אופציית רכש )"‪ ("CALL‬למכור‪/‬לרכוש בהתאמה מהחברה הזרה את‬
‫מניות ‪ ISI‬המוחזקות בידה במחיר השווה לסכום ההלוואה בתוספת הריבית הצבורה‪ ISI .‬רשאית על פי‬
‫שיקול דעתה למצוא צד אחר שירכוש את המניות במימוש האופציות‪.‬‬
‫החברה ממשיכה להחזיק בכ‪ 46.4%-‬מהון מניות ‪ ISI‬והחברה הזרה מחזיקה בכ‪ 53.6% -‬מהון מניות‬
‫‪ .ISI‬כל עוד לא נפרעה ההלוואה‪ ,‬ישועבדו מניות ‪ ISI‬המוחזקות על ידי החברה הזרה לטובת ‪ISI‬‬
‫להבטחת החזר ההלוואה‪ .‬בתקופה זו לא יקנו המניות המשועבדות זכויות הצבעה באסיפה הכללית‪ ,‬למעט‬
‫לעניין מינוי דירקטורים‪.‬‬
‫על פי ההסכם‪ ,‬דירקטוריון ‪ ISI‬יורכב מ‪ 4-‬או ‪ 6‬דירקטורים‪ .‬מחציתם ימונו על ידי החברה ומחציתם‬
‫ימונו על ידי רוב של ‪ 65%‬מבין כלל בעלי המניות ב‪.ISI-‬‬
‫בעקבות ההתקשרויות האמורות בוטלו הסכמי בעלי המניות הקודמים ב‪.ISI-‬‬
‫עד למועד צירוף העסקים טופלה אחזקת החברה ב‪ ISI-‬בדוחות הכספיים של החברה כהשקעה בחברה‬
‫כלולה‪ ,‬בהתאם לשיטת השווי המאזני‪ .‬בעקבות ההתקשרויות בהסכמים שלעיל‪ ,‬חלף הסכמי בעלי‬
‫המניות הקודמים‪ ,‬על אף שהחברה אינה מחזיקה ברוב מניות ‪ ISI‬ואינה זכאית למנות יותר ממחצית‬
‫חברי הדירקטוריון‪ ,‬בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ ,‬החברה מאחדת את דוחותיה הכספיים של ‪ISI‬‬
‫החל מדוחות כספיים לרבעון השלישי של שנת ‪.2013‬‬
‫ביום ‪ 31‬במאי ‪ 2011‬פרסמה החברה תשקיף מדף להנפקת ניירות ערך סחירים‪.‬‬
‫ביום ‪ 8‬בינואר ‪ 2013‬הנפיקה החברה לציבור ‪ 1.2‬מיליארדי ש"ח ערך נקוב אגרות חוב )סדרה ג'( על פי‬
‫תשקיף מדף זה‪ .‬התמורה הכוללת ברוטו שהחברה קיבלה בגין האג"ח שהוקצו הסתכמה בכ‪1.2 -‬‬
‫מיליארדי ש"ח בריבית שנתית של ‪.4.1%‬‬
‫ביום ‪ 29‬ביולי ‪ 2014‬הנפיקה החברה לציבור ‪ 463,432,000‬ש"ח ערך נקוב אג"ח )סדרה ד'( בריבית‬
‫משתנה בשיעור של בנק ישראל ‪ +‬מרווח של ‪ .0.95%‬נכון ליום הדוח‪ ,‬דירוג אגרות החוב‪ ,‬על פי חברת‬
‫מעלות ‪ Standard &Poor's‬בדירוג )‪.AA(stable‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪:‬‬
‫בהחלטה מספר ‪ 175‬של הממשלה מיום ‪ 13.05.2013‬הוחלט על הקמת צוות בראשות מנהל רשות‬
‫החברות הממשלתיות אשר יפעל ליישם הנפקת ‪ 20%‬או יותר מהון המניות של התעשייה האווירית תוך‬
‫הסרת כל החסמים להנפקה לרבות החסמים שבנוגע להסדרים הבטחוניים הנדרשים ועיגון האינטרסים‬
‫החיוניים של המדינה‪.‬‬
‫בהחלטה מספר ‪ 2093‬של הממשלה מיום ‪) 7.10.2014‬תכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של‬
‫חברות ממשלתיות( הוחלט על קידום תכנית להנפקת מיעוט בתעשייה האווירית בשיעור כולל שבין‬
‫‪ , 25%‬בדילול מלא‪ ,‬לבין ‪ ,49%‬בדילול מלא וכי המהלך האמור יקודם לגבי החברה בשנת ‪.2016‬‬
‫‪64‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫מגבלות על המדינה בהסכמים ובמצגים לבנקים ולנושים אחרים‪ -‬עמדת הרשות‪ ,‬כפי שהובאה לידיעת‬
‫החברה בחודש ינואר ‪ ,2006‬הינה כי לא יוטלו הגבלות באופן שיפגעו במדיניות שר האוצר והרשות‬
‫בקשר לחלוקת דיבידנד ולענייני הפרטת החברה )כולל מדיניות דיבידנד לא אטרקטיבית לבעלי מניות‬
‫לקראת או לאחר הפרטה(‪ .‬לדעת הרשות‪ ,‬הטלת מגבלות כאמור טעונה אישור הממשלה על‪-‬פי חוק‬
‫החברות הממשלתיות‪ .‬עמדת הרשות היא כי הטלת מגבלות כאמור לא תומלץ לאישור הממשלה על ידי‬
‫הרשות בהתאם לסעיף ‪)11‬א()‪9‬א( לחוק החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 6.2‬רפאל ‪ -‬מערכות לחימה מתקדמות בע"מ )להלן‪" :‬רפאל" ‪" /‬החברה"(‬
‫החברה נוסדה בשנת ‪ 1995‬והחלה את פעילותה בשנת ‪ .2002‬החברה הינה חברה בבעלות מלאה של‬
‫ממשלת ישראל‪ .‬החברה נוסדה כתוצאה מהחלטת הממשלה להעביר את פעילות יחידת הסמך‬
‫הממשלתית "רפאל ‪ -‬רשות פיתוח אמצעי לחימה" )להלן‪" :‬יחידת הסמך"( לחברה ממשלתית בעלת‬
‫אופי עסקי‪.‬‬
‫רפאל מפתחת אמצעי לחימה מתקדמים עבור צה"ל ומערכת הביטחון‪ ,‬תוך ביסוס חוסנה הכלכלי על ידי‬
‫פעילות בשוק הבינלאומי‪ .‬החברה מציעה היום ללקוחותיה מגוון רחב ביותר של פתרונות חדשניים‬
‫בחזית הטכנולוגיה העולמית‪ ,‬ובכלל זה מערכות יבשתיות‪ ,‬אוויריות וימיות‪ ,‬וכן במערכות בחלל‪.‬‬
‫פעילות החברה מבוצעת במספר גדול של פרויקטים על פי הזמנות‪ ,‬המתקבלות בדרך כלל לאחר זכיית‬
‫החברה במכרזים או הליכים דומים תוך התמודדות עם חברות בינלאומיות וחברות מקומיות‪ .‬פעילות זו‬
‫מרוכזת ומבוצעת על ידי שלוש חטיבות הפועלות כמרכזי רווח ומקיימות ביניהן התקשרויות ומכירות‬
‫הדדיות‪.‬‬
‫הייעוד של החברה ממוקד בצרכים המרכזיים של מערכת הביטחון‪ ,‬תוך התבססות על מגוון טכנולוגיות‬
‫ויכולות מערכתיות‪ ,‬שחלקן מוגדר כתשתיות לאומיות‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪:‬‬
‫בדוחות הכספיים לשנת ‪ ,2014‬הציגה החברה רווח נקי בסך של כ‪ 322 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של‬
‫כ‪ 366 -‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬קיטון הנובע בעיקר מהוצאות מימון גבוהות הנובעות‬
‫מהפסדים מעסקאות הגנה וזאת על אף גידול ברווח התפעולי של החברה‪.‬‬
‫המכירות של החברה והחברות המאוחדות הסתכמו לסך של כ ‪ 7,022 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪2014‬‬
‫לעומת כ‪ 7,390 -‬מיליוני ש"ח בתקופה מקבילה אשתקד‪ .‬המכירות בשנת ‪ 2014‬התפלגו כדלהלן‪:‬‬
‫משרד הביטחון ‪ -‬כ‪ 2,902 -‬מיליוני ש"ח )‪ 41%‬מסך המכירות(‪ ,‬חו"ל ‪ -‬כ‪ 3,832 -‬מיליוני ש"ח‬
‫)‪ 55%‬מסך המכירות( ולקוחות אחרים ‪ -‬כ‪ 288 -‬מיליוני ש"ח )‪ 4%‬מסך המכירות(‪.‬‬
‫צבר ההזמנות המאוחד ליום ‪ 31.12.2014‬הסתכם לסך של כ‪ 19,550 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫כגוף עסקי שתחומי פעילותו בפיתוח טכנולוגיות מוצרים ומערכות‪ ,‬משקיעה החברה במחקר ופיתוח‬
‫באופן מתמיד על מנת לשמר ולקדם את הטכנולוגיות שבשימושה התואמות את פעילויותיה בהווה‪,‬‬
‫פעילויותיה המתוכננות בעתיד ודרישות צפויות של השוק ומערכת הביטחון‪.‬‬
‫הוצאות מחקר ופיתוח נטו הסתכמו בסך של כ‪ 522 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת כ‪ 561 -‬מיליוני‬
‫ש"ח בשנת ‪.2013‬‬
‫בגין רווחי שנת ‪ 2014‬ייעדה החברה דיבידנד בסך של כ‪ 37 -‬מיליוני ש"ח במסגרת הדוח על השינויים‬
‫בהון העצמי‪.‬‬
‫אירועים מהותיים בשנת הדוח‪ :‬במהלך שנת ‪ 2013‬הוחלט על שינוי מבני בחברה אשר עיקרו פיצול‬
‫חטיבה מחטיבות החברה המהווה חלק מהותי ביותר מהיקף הפעילות‪ .‬השלב האחרון בשינוי המבני‬
‫יושם על ידי החברה במהלך שנת ‪.2014‬‬
‫בהחלטה מספר ‪ 175‬של הממשלה מיום ‪ 13.05.2013‬הוחלט על הקמת צוות אשר יפעל להסרת חסמים‬
‫להנפקת עד ‪ 20%‬ממניות רפאל‪ .‬ובהחלטה מספר ‪ 2093‬של הממשלה מיום ‪) 7.10.2014‬תכנית רב‬
‫שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות( הוחלט על קידום תכנית להנפקת מיעוט ברפאל‬
‫)עד ‪ 49%‬ממניות החברה( בשנת ‪.2017‬‬
‫‪66‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫פירוט השקעות בתאגידים‪:‬‬
‫התקני מצב מוצק )המ"מ(‪ -‬שותפות ישראלית העוסקת בעיקר בפיתוח ויצור גלאי אינפרא אדום‬
‫ודיודות לייזר‪ ,‬ומוחזקת בשיעור ‪ 50%‬על ידי החברה‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 2011‬אושרה החלטת‬
‫דירקטוריון רפאל להפיכת שותפות המ"מ לחברה בע"מ‪.‬‬
‫אופגל תעשיות אופטרוניות בע"מ‪ -‬החברה מחזיקה ‪ 50%‬בחברת אופגל‪ .‬אופגל מפתחת‪ ,‬מייצרת‬
‫ומוכרת מערכות אלקטרואופטיות‪.‬‬
‫‪ - ERCAS BV‬חברת ‪) ERCAS BV‬חברת הבת( הוקמה על ידי החברה כחברת אחזקות המאוגדת‬
‫בהולנד‪ .‬אחזקתה העיקרית היא בחברת )‪ ,Dynamit Nobel Defence (DND‬בשליטה מלאה‬
‫שמטרתה להרחיב תחום עסקים מסוים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחזיקה חברת הבת ב‪ 20% -‬בחברת יורוספייק אשר‬
‫נועדה להרחיב תחום מוצרים מסוים מחוץ לישראל‪ .‬פעילותה השיווקית של חברת הבת מבוצעת‬
‫מבריטניה‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬רכשה חברת הבת את חברת ‪ ,PAP‬חברה בבעלות מלאה בספרד‬
‫בתמורה לכ‪ 9.2 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬חברת ‪ PAP‬עוסקת בשיווק עמדות נשק ובמתן שירותי תמיכה ותחזוקה‬
‫ללקוחות‪.‬‬
‫‪ - RDC‬החברה מחזיקה בחברת ‪ RDC‬בשיעור של ‪ .49.9%‬חברת ‪ RDC‬עוסקת בניהול פעיל של‬
‫מספר חברות טכנולוגיה הנמצאות בשלבים שונים של פיתוח מוצרים להטמעת טכנולוגיות צבאיות‬
‫לשווקים האזרחיים‪ .‬בנובמבר ‪ 2012‬מכרה ‪ RDC‬את כל מניותיה בחברה מוחזקת‪.‬‬
‫‪ - Vision Map‬החברה החזיקה עד לדצמבר ‪ 24.0% 2013‬מהון המניות של חברת ‪Vision Map‬‬
‫‪ ,Ltd.‬חברה העוסקת ביצור ומכירה של טכנולוגיות מתקדמות בתחום הצילום ועיבוד תמונה‬
‫ממוחשבת‪ .‬רפאל קיבלה בדצמבר ‪ 2013‬את אישור מנהל הרשות להגדלת אחזקותיה בחברה עד‬
‫לשיעור של ‪ 50%‬כנדרש וכפי שנקבע בהחלטת הממשלה ברכישה הראשונית של החברה על ידי‬
‫רפאל‪.‬‬
‫שפיר מערכות יצור בע"מ ‪ -‬החברה מחזיקה ‪ 49%‬מהון המניות של חברת שפיר מערכות ייצור בע"מ‪,‬‬
‫המתמחה בפיתוח וייצור מערכות ממוחשבות‪ ,‬מספקת ללקוחותיה פתרונות אוטומציה‪ ,‬פיתוח מערכות‬
‫מכאניות ייעודיות וקווי ייצור עבור מפעלים שונים‪.‬‬
‫אמפרסט מערכות )‪ (2003‬בע"מ ‪ -‬החברה מחזיקה ‪ 50%‬ממניות חברת אמפרסט מערכות )‪(2003‬‬
‫בע"מ‪ .‬חברת אמפרסט מפתחת פרויקטי תוכנה בתחומי המכ"מ והתקשורת ובתחומי מערכות השליטה‬
‫והבקרה‪.‬‬
‫אקיוביט בע"מ‪ -‬החברה רכשה ‪ 50%‬ממניות חברת אקיוביט בע"מ באפריל ‪ .2011‬חברת אקיוביט‬
‫עוסקת ביצור‪ ,‬שיווק ומכירה בארץ של מערכות זמן ותדר מדויקות ושעונים אטומים‪ .‬מוצריה של‬
‫אקיוביט מותאמים הן לשימושים אזרחיים‪ -‬מסחריים והן לשימושים ביטחוניים‪ -‬צבאיים‪ .‬השימושים‬
‫המרכזיים של מערכות אלו הינם לצרכי מערכות תקשורת ומערכות ניווט ותיזמון‪ .‬במהלך שנת ‪2012‬‬
‫שילמה רפאל לבעלי המניות האחרים של חברת אקיוביט סך של ‪ 1.6‬מיליון ש"ח בגין עמידה ביעדים‬
‫העסקיים‪ ,‬על פי הנוסחה שנקבעה בהתאם להסכם הרכישה‪ .‬לתאריך הדוחות הכספיים טרם השלימה‬
‫החברה את הקצאת עודפי העלות ולכן כללה את ההשקעה על בסיס עלות‪ ,‬מחוסר מהותיות‪.‬‬
‫קונטרופ טכנולוגיות מדויקות בע"מ‪ -‬בחודש ינואר ‪ 2012‬השלימה החברה את העסקה שהחלה בחודש‬
‫יולי ‪ 2011‬לרכישת ‪ 50%‬ממניות חברת קונטרופ העוסקת בתכנון‪ ,‬ייצור ושיווק של מערכות בקרה‬
‫משולבות ציוד אופטי‪.‬‬
‫‪ - RAFALATINO‬הוקמה בשנת ‪ ,2012‬בבעלות מלאה של חברת רפאל‪ .‬פעילות החברה מתמקדת‬
‫בקידום ושיווק מוצרי רפאל בדרום אמריקה‪ .‬בחודש אוקטובר ‪ ,2012‬חתמה החברה על הסכם לרכישת‬
‫‪ 40%‬מהון המניות של חברה ביטחונית הפועלת באותה מדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתנה לחברה אופציה לרכישת‬
‫‪ 40%‬נוספים מהון המניות‪ .‬האופציה בתוקף לתקופה של ‪ 60‬יום מאישור הדוחות הכספיים ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 2014‬של החברה הביטחונית‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫גרין סיטי ‪ -‬רפאל קיבלה את אישור הממשלה לרכישת ‪ 47.8% - 40%‬ממניות גרין סיטי‪ .‬גרין סיטי‬
‫עוסקת במו"פ‪ ,‬שיווק ומכירת מוצרי ביודיזל ודלקים ביולוגיים משמנים‪ ,‬שמנים משומשים מהחי‬
‫והצומח ובעתיד אף דלקים סילוניים ביולוגיים‪.‬‬
‫‪ -PINETELECOME‬בשנת ‪ 2013‬רכשה רפאל ‪ 49%‬ממניות החברה הקוריאנית‪ .‬החברה עוסקת‬
‫בתחום התקשורת בעיקר לשוק הביטחוני‪.‬‬
‫אל סיאלו החדשה – בשנת ‪ 2013‬הקימה חברת רפאל חברה ביחד עם חברת קירפוט האמריקאית‬
‫ורכשה דרכה את פעילות חברת אל סיאלו‪ .‬החברה החדשה עוסקת במחקר‪ ,‬תכנון‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ייצור‪ ,‬מכירה‬
‫של מוצרים וציוד למערכות ניווט ומדי תאוצה‪ ,‬ומוצרים נלווים ‪.‬‬
‫חברת חוץ בהודו‪ -‬רפאל קיבלה את אישור המדינה להקמת חברת חוץ בבעלות מלאה בהודו אשר‬
‫תעסוק בשיווק ופיתוח עיסקי של מוצרי ומערכות רפאל ומימוש רכש הגומלין בהודו‪.‬‬
‫חברת חוץ באיי הבתולה הבריטיים )"‪ – ("BVI‬רפאל קיבלה את אישור הממשלה להקמת חברת חוץ‬
‫ב‪ BVI -‬אשר תעסוק במימוש התחייבויות רכש הגומלין של רפאל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קיימות על הפרק מספר בקשות לרכישת חברות נוספות אשר בכוונת רפאל לרכוש אחזקות‬
‫בהן‪.‬‬
‫חברת חוץ במקסיקו ‪ -‬רפאל קיבלה את אישור המדינה להקמת חברת חוץ בבעלות מלאה במקסיקו‬
‫אשר תעסוק בשיווק ופיתוח עיסקי של מוצרי ומערכות רפאל‪.‬‬
‫אמרל בע"מ – בשנת ‪ 2014‬קיבלה רפאל את אישור הממשלה למימוש האופציה לקבלת החזקה ב‪-‬‬
‫‪ 50%‬ממניותיה של חברת אמרל בע"מ‪ .‬אמרל מספקת שירותי כתיבה טכנית‪ ,‬תמיכה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬תחזוקה‪,‬‬
‫הכללה‪ ,‬הפעלה והטמעה של מוצרים ופרויקטים ביטחוניים‪.‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪ :‬החברה החלה את פעילותה בחודש יוני ‪ 1996‬כאשר קלטה קבוצת עובדים‬
‫מיחידת הסמך‪ .‬החברה העסיקה עובדים אלה והשאילה אותם ליחידת הסמך בתמורה השווה לעלות‬
‫שכרם‪ ,‬וזאת עד לחודש דצמבר ‪ .2001‬בחודש דצמבר ‪ 2001‬נחתם הסכם בין המדינה‪ ,‬באמצעות‬
‫משרד האוצר‪ ,‬לבין החברה‪ ,‬לפיו החל מינואר ‪ 2002‬הפסיקה יחידת הסמך‪ ,‬את פעילותה ובמקומה‬
‫פועלת החברה‪ .‬לחברה הועברו הנכסים והתחייבויות שהיו ביחידת הסמך‪ ,‬ובתמורה הנפיקה החברה הון‬
‫למדינת ישראל‪ .‬הנכסים וההתחייבויות נרשמו על‪-‬פי ערכם הפנקסני בספרי יחידת הסמך במועד‬
‫ההעברה‪.‬‬
‫כתוצאה מהעברת הנכסים והתחייבויות כאמור לעיל‪ ,‬הנפיקה החברה בתחילת שנת ‪ 2002‬מניות‬
‫למדינה בסך של כ‪ 242.0 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאותו מועד ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2014‬הונפקו‬
‫מניות נוספות למדינה בסכום כולל של כ‪ 353.0 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬בהחלטה מספר ‪ 175‬של הממשלה מיום ‪ 13.05.2013‬הוחלט על הקמת צוות אשר יפעל‬
‫להסרת חסמים להנפקת עד ‪ 20%‬ממניות רפאל‪ .‬ובהחלטה מספר ‪ 2093‬של הממשלה מיום‬
‫‪) 7.10.2014‬תכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות( הוחלט על קידום תכנית‬
‫להנפקת מיעוט ברפאל )עד ‪ 49%‬ממניות החברה( בשנת ‪.2017‬‬
‫‪68‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 6.3‬התעשייה הצבאית לישראל בע"מ )להלן‪" :‬תעש" ‪" /‬החברה"(‬
‫התעשייה הצבאית לישראל נוסדה בשנת ‪ 1989‬על פי החלטת ועדת השרים לעניני כלכלה בדבר‬
‫הפיכת תעש מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫החברה עוסקת בעיקר בייצור‪ ,‬פיתוח ואספקת נשק‪ ,‬תחמושת ואמצעי לחימה אחרים למערכת‬
‫הביטחון‪ ,‬ליצוא ולגופים מקומיים‪ .‬פעילות החברה מרוכזת ומבוצעת מול לקוחותיה בחמישה תחומי‬
‫עסקים עיקריים כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬תחמושת כבדה‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכות רכב קרבי משוריין )רק"מ(‪.‬‬
‫‪ .3‬חמ"מ אוויר קרקע‪.‬‬
‫‪ .4‬הנעה וחימוש רקטי‪.‬‬
‫‪ .5‬תחמושת קלה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החברה פעילה גם בתחום ביטחון העורף ‪ -‬בין השאר בפיתוח יכולות למניעת פיגועים‬
‫במקומות הומי אדם‪ ,‬אבטחת גבולות ומעברים‪ ,‬מיגון גגות בפני טילי קאסם‪ ,‬הגנה על תחבורה‬
‫ציבורית‪ ,‬אבטחת שדות תעופה‪ ,‬מטוסים וכדומה‪.‬‬
‫מאז הפיכתה של החברה מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית‪ ,‬עברה החברה מספר‬
‫משברים קשים שנבעו בעיקר מירידה בביקוש העולמי למוצרים צבאיים‪.‬‬
‫החברה מחזיקה בחברת הבת עשות אשקלון תעשיות בע"מ בשיעור של ‪ .85%‬חברת הבת עוסקת‬
‫בייצור של מערכות גלגלי שיניים‪ ,‬גלים למנועי סילון‪ ,‬ממסרות לשימושים צבאיים‪ ,‬תעופתיים‪,‬‬
‫אוטומוטיביים כבדים ותעשייתיים‪ ,‬וכן מוצרים מסונטרים לשימושים בשווקים הצבאיים והתעופתיים‬
‫ובשוק התעשייתי‪.‬‬
‫דוחותיה הכספיים של החברה לא נחתמו מאז הדוחות הכספיים לשנת ‪ ,2002‬וזאת בשל חילוקי דעות‬
‫ואי בהירות בשאלות הנוגעות להחלטות הממשלה באשר לשינוי מבנה הבעלות בחברה והמשך‬
‫פעילות החברה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬חתמה החברה על הדוחות הכספיים לשנים ‪ 2013‬ו ‪ 2012‬לראשונה מאז שנת‬
‫‪ .2002‬דוחות כספיים אלו נערכו בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית )‪ .(IFRS‬וכללו נתונים‬
‫החל משנת ‪.2010‬‬
‫נתונים כספיים‪:‬‬
‫על פי נתוני הטיוטא הראשונית של הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה ליום ‪,31.12.2014‬‬
‫לחברה גרעון בהון העצמי בסך של כ‪ 225 -‬מיליוני ש"ח שמהווה כ‪ 6% -‬מהמאזן‪ .‬וזאת לעומת‬
‫גרעון בהון בסך של כ‪ 2,008 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2013‬המהווה כ‪ 90% -‬מהמאזן‪ .‬הקיטון בגרעון‬
‫נובע בעיקר מתקבולים ע"ח מניות‪ ,‬קרן הון מעסקאות עם בעש"ט וקרן הפרשי תרגום ובקיזוז של‬
‫הפסד שוטף‪.‬‬
‫בהתאם לדוחות הציגה החברה הפסד בסך של כ‪ 2,452 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה להפסד בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 767‬מיליוני ש"ח בשנת ‪.2013‬‬
‫עיקר הגידול בהפסד נובע מהוצאות אחרות חד פעמיות בשל הפרשת עובדים בסך של יותר מ‪2-‬‬
‫מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫הרווח הגולמי לשנת ‪ 2014‬הסתכם בכ‪ 19 -‬מיליוני ש"ח )כ‪ 1%-‬מהמכירות( לעומת כ‪ 49-‬מיליוני‬
‫ש"ח בשנת ‪) 2013‬כ‪ 3% -‬מהמכירות(‪.‬‬
‫היקף המכירות של החברה לשנת ‪ 2014‬הסתכם בכ‪ 1,706 -‬מיליוני ש"ח בהשוואה לכ‪1,657 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בשנת ‪.2013‬‬
‫המכירות למשרד הביטחון בשנת ‪ 2014‬הסתכמו לסך של כ‪ 842 -‬מיליוני ש"ח )כ‪ 49% -‬מסך‬
‫המכירות( לעומת מכירות של כ‪ 613 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪) 2013‬כ ‪ 37%-‬מסך המכירות(‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫החלטות המדינה ויישומן‪ :‬ביום ‪ 28‬באוגוסט ‪ 2005‬קיבלה ועדת השרים לעניני הפרטה )להלן‪:‬‬
‫"הועדה"( החלטה בדבר הפרטת החברה ואופן ביצועה‪ .‬ביום ‪ 6.3.2007‬החליטה הממשלה בשנית על‬
‫המשך הליך הפרטת החברה‪.‬‬
‫המהלך לקידום הפרטת החברה‪ ,‬על פי המתווה האמור‪ ,‬הגיע למבוי סתום במהלך שנת ‪ ,2010‬בשל‬
‫חילוקי דעות בין גורמי הממשלה לבין גורמי ההסתדרות במספר נושאים‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬בנוגע לדרישת‬
‫העובדים לקבלת רשת בטחון להבטחת זכויותיהם לאחר ההפרטה‪.‬‬
‫בחודש מאי ‪ 2011‬הוחלט לממש את הליך הפרטת החברה במכירה למשקיע פרטי‪ ,‬על בסיס ההבנות‬
‫שהושגו עם העובדים בשנת ‪ .2009‬כמו כן‪ ,‬בעקבות דרישת משרד הביטחון ודיונים שהתקיימו בין‬
‫גורמי המדינה‪ ,‬הנהלת החברה והעובדים‪ ,‬הוחלט כי מתווה ההפרטה הנוכחי יכלול הפרטה מלאה של‬
‫החברה‪ ,‬כמקשה אחת‪ ,‬למעט פעילות ביטחונית בתחום ההנעה‪ ,‬שתועבר לידי המדינה‪ ,‬טרם מועד‬
‫הפרטת החברה‪.‬‬
‫בהתאם להחלטה זו‪ ,‬חודשה הפעילות לקידום הליך ההפרטה ובמהלך שנת ‪ 2013‬פעלה הרשות‪,‬‬
‫בשיתוף גורמי הממשלה הרלוונטיים והנהלת החברה לגיבוש הסכמות עקרוניות בנוגע למתווה‬
‫ההפרטה‪.‬‬
‫ביום ‪ 23.12.2013‬קיבלה ועדת שרים לענייני הפרטה החלטה בדבר הפרטת החברה‪ ,‬לפיה הוחלט‪,‬‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬על פיצול והעברת פעילות החברה לחברה ממשלתית חדשה והקמת חברה ממשלתית‬
‫חדשה נוספת לצורך פעילות מסווגת )להלן‪" :‬תומר"( ובשלב שני‪ ,‬להפריט את החברה הממשלתית‬
‫החדשה‪.‬‬
‫הליך הפרטת החברה נמצא בשלבים מתקדמים‪ .‬ביום ‪ 5.3.2015‬החלה רשות החברות את הליך‬
‫המכרז להפרטת החברה עם פרסום מודעה בעיתונות ובאתר האינטרנט של הרשות‪ .‬בהתאם לנוהל‬
‫המכירה‪ ,‬ניתן יהיה להגיש פניות לרשות עד ליום ‪ .28.5.2015‬לאחר מכן יבדקו הפניות על ידי‬
‫הרשות וגורמי המדינה הרלוונטיים‪ ,‬לרבות בהיבטים של איתנות פיננסית‪ ,‬אשר ייבחנו על ידי‬
‫הרשות‪ .‬בכוונת הרשות לסיים את הליך המכירה עד סוף שנת ‪.2015‬‬
‫למידע נוסף ראה פרק ד'‪ -‬הפרטת חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .7‬חברות ביטוח‪:‬‬
‫‪ 7.1‬ענבל חברה לביטוח בע"מ )להלן‪" :‬ענבל" ‪" /‬החברה"(‬
‫במסגרת תחומי פעילותה מעניקה החברה שירותי ייעוץ וכיסוי ביטוחי בענפי ביטוח של כלי שייט‬
‫וכלי טייס )לסיכוני מלחמה בלבד(‪ ,‬ביטוח השקעות רוכשי דירות‪ ,‬ביטוח מטענים בהובלה )לסיכוני‬
‫מלחמה בלבד(‪ ,‬ביטוח מקיף לדירות ולבתי עסק וביטוח מפני אובדן רכוש‪ ,‬עבור רכוש הממשלה‬
‫בלבד‪ ,‬ביטוח סיכוני טרור ומלחמה להפקות זרות ואירועי כנסים בינלאומיים בישראל והחל מחודש‬
‫פברואר ‪ 2014‬מעניקה החברה למדינת ישראל ביטוח מלאי דלק‪ .‬שירותים אלו ניתנים בהתאם‬
‫לבקשת ממשלת ישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬החברה מנהלת פרויקטים ופעילויות שונות עבור ממשלת ישראל‪,‬‬
‫לרבות ניהול הקרן הפנימית‪ ,‬ניהול מערך הלוואות ופיקדונות המדינה‪ ,‬ניהול רישום ואחזקת מניות‬
‫המדינה בחברות ממשלתיות‪ ,‬מתן שירותים וניהול המערך הממוכן של מרכז ההשקעות‪ ,‬ניהול חברת‬
‫נכסים מ‪.‬י‪ .‬בע"מ‪ ,‬סיוע לממשלה בפרויקטים ממשלתיים בשיתוף המגזר הפרטי‪ ,‬ניהול סוכנות‬
‫הנסיעות הממשלתית וסיוע לממשלה בכל הנוגע להנפקת אגרות חוב בשוק המקומי ובפירוק בנק‬
‫החקלאות‪.‬‬
‫הסכמים מהותיים‪ :‬בשנת ‪ 2008‬החברה הוכרזה כזרוע ביצוע של הממשלה בהתאם לתקנות חוק‬
‫חובת המכרזים‪ ,‬התשנ"ג‪ .1993 -‬הפירוש החוקי והמעשי של ההכרה הנ"ל הוא שהחברה תוכל‬
‫להתקשר עם משרדי ממשלה ללא צורך במכרז‪ .‬ההתקשרות תהיה בצורת הסכם מסגרת‪ .‬ביום ‪10‬‬
‫בינואר ‪ 2011‬נחתם הסכם מסגרת‪.‬‬
‫החברה קשורה בהסכם שכירות בגין המבנה שבשימושה בקרית שדה התעופה‪ .‬תוקפו של ההסכם‬
‫יפוג בשנת ‪ 2015‬ולחברה אופציה להאריכו לתקופה נוספת של ‪ 10‬שנים‪ .‬בחודש נובמבר ‪2011‬‬
‫חתמה החברה על תוספת להסכם השכירות הנ"ל‪ .‬תוקפה של התוספת יפוג במועד הסכם השכירות‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2014‬הודיעה החברה למשכירה כי בכוונתה להאריך את תקופת השכירות בהתאם‬
‫לאופציה שנקבעה בהסכם‪ .‬גובה דמי השכירות‪ ,‬בגין כל הסכמי השכירות האמורים לעיל‪ ,‬מסתכם‬
‫בסך של כ‪ 4-‬מיליון ש"ח לשנה צמודים למדד‪.‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬על פי נתוני הדוחות הכספיים‪ ,‬מחזור פרמיות )ברוטו(‪ ,‬עמד על סך של כ‪30.5 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת סך של כ‪ 23.4 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬עיקר הפרמיות‬
‫שהורווחו ברוטו הינם מביטוח מקיף מפני אובדן רכוש עבור ממשלת ישראל‪ .‬פרמיה זו הועברה‬
‫במלואה למבטחי המשנה של הקרן הפנימית‪.‬‬
‫הרווח מעסקי ביטוח כללי‪ ,‬הסתכם בסך של כ‪ 34 -‬אלפי ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת כ‪ 150 -‬אלפי‬
‫ש"ח בשנת ‪.2013‬‬
‫הכנסות החברה מתחום שירותי הניהול הינן בסך של כ‪ 70.0 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬לעומת סך‬
‫של כ‪ 61.1 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬הרווח התפעולי מתחום זה הינו בסך של כ‪ 3.9 -‬מיליוני ש"ח‬
‫בשנים ‪ 2014‬ו‪.2013 -‬‬
‫הכנסות מהשקעות‪ -‬מדיניות ההשקעות של החברה הינה בעיקר באגרות חוב של מדינת ישראל‪,‬‬
‫באגרות חוב קונצרניות ובפיקדונות‪ .‬ההכנסות מההשקעות‪ ,‬נטו הסתכמו בסך של ‪ 2.8‬מיליוני ש"ח‬
‫לעומת סך של ‪ 2.7‬מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫דירקטוריון החברה בישיבתו ביום ‪ 12‬במרץ ‪ 2014‬החליט על חלוקת דיבידנד סופי בסך של ‪1,222‬‬
‫אלפי ש"ח מתוך הרווח לשנת ‪ 2012‬ובסך של ‪ 1,167‬אלפי ש"ח מתוך הרווח לשנת ‪ .2013‬בחודש‬
‫אפריל ‪ 2014‬שולם הדיבידנד במזומן‪ .‬קיימת מחלוקת בין החברה לבין הרשות בנושא חלוקת‬
‫דיבידנד לשנת ‪ ,2006‬הרשות פנתה לחברה בבקשה לחלק דיבידנד בסך של כ‪ 9.3 -‬מיליוני ש"ח‬
‫המהווים ‪ 50%‬מהרווח הנקי לשנת ‪.2006‬‬
‫הערות בדוח רואה החשבון המבקר בדבר ביקורת של בקרה פנימית על דיווח כספי‪ :‬בדוח לשנת‬
‫‪ ,2014‬כלל חוות דעת בילתי מסוייגת על אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי של החברה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫הערות בדוח רואה החשבון המבקר לבעלי המניות‪ :‬בדוח לשנת ‪ 2014‬ישנה הפניית תשומת לב‬
‫לאמור בביאורים לדוחות הכספיים בדבר מחלוקת בין החברה לרשות בעניין ייעוד רווחים לשנת‬
‫‪.2006‬‬
‫תביעות‪ :‬בחודשים מרץ‪-‬אפריל ‪ 2011‬קיבלה החברה מאת המועצה האזורית חבל מודיעין הודעות‬
‫שומה מתוקנות בגין חיובי ארנונה שהוצאו קודם לכן לשנת ‪ .2011‬משמעות תיקוני השומה הנ"ל‬
‫הינה תוספת תשלום לארנונה לשנת ‪ 2011‬בסך של כ‪ 2.8 -‬מיליוני ש"ח וזאת עקב שינוי סיווג סוג‬
‫הנכס‪ .‬החברה הגישה ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה‪ .‬יו"ר ועדת הערר הורה לצדדים להיפגש‬
‫ולנהל משא ומתן‪ ,‬הצדדים החלו לנהל משא ומתן אשר טרם התגבש לכדי הצעה קונקרטית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בתחילת ‪ 2012‬נתקבלו בחברה דרישות שומה לשנת ‪ 2012‬בסך של כ‪ 3-‬מיליון ש"ח בהתאם‬
‫לסיווג נשוא הערר‪ .‬בתחילת ‪ 2013‬נתקבלו בחברה דרישות שומה לשנת ‪ 2013‬בסך של כ‪ 3-‬מיליון‬
‫ש"ח בהתאם לסיווג נשוא הערר‪ .‬בתחילת ‪ 2014‬נתקבלו בחברה דרישות שומה לשנת ‪ 2014‬בסך‬
‫של כ‪ 3-‬מיליון ש"ח בהתאם לסיווג נשוא הערר‪ .‬בגין השומות לשנים ‪ 2011-2014‬הוגשו השגות‬
‫למנהל הארנונה במועצה‪ .‬ההשגות לשנים ‪ 2011-2014‬נדחו והחברה הגישה ערר לוועדת ערר‬
‫לענייני ארנונה‪ .‬השומות בגין ‪ 4‬שנים אוחדו לצורך הדיון בערר‪ .‬נציג החברה נתן תצהיר בתמיכה‬
‫לטענות החברה ונחקר עליו בפני ועדת הערר‪ ,‬בנוסף נחקר גם נציג המועצה על תצהירו‪ .‬הוגשו‬
‫סיכומי הצדדים והתיק הועבר לחברי ועדת הערר לצורך מתן החלטה‪ .‬במשך השנים הנ"ל שילמה‬
‫החברה את שומות הארנונה שלה לפי הסיווג הקודם‪ .‬ועדת הערר המליצה לנציגי החברה והמועצה‬
‫לנהל מו"מ לצורך גיבוש הסדר בהסכמה וזאת לפני מתן החלטת ועדת הערר ‪.‬לאחר מו"מ בין‬
‫ההחברה לבין המועצה נחתם הסכם פשרה בין הצדדים לפיו תשלם החברה תוספת בסך של ‪1.2‬‬
‫מיליון ש"ח לשנים ‪ .2011-2014‬ביום ‪ 6‬ביוני ‪ 2014‬נתנה ועדת הערר של המועצה להסכם פשרה‬
‫זה תוקף שלהחלטה של ועדת הערר‪ .‬בחודש יולי ‪ 2014‬שילמה החברה את הסך הנ"ל‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫ג‪ .‬מידע על החברות הממשלתיות המשמעותיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .8‬חברות שירותים אחרים‪:‬‬
‫‪ 8.1‬קרן קיסריה אדמונד דה רוטשילד בע"מ )להלן‪" :‬קרן קיסריה" ‪" /‬החברה"(‬
‫קרן קיסריה הוקמה בשנת ‪ 1962‬בהתאם להסכם שיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין הברון‬
‫אדמונד דה רוטשילד )להלן‪" :‬הברון"(‪ .‬בהתאם למסמכי ההתאגדות‪ ,‬נמצאת הקרן בשליטה שווה של‬
‫הממשלה והברון‪ .‬על פי הסכם הייסוד‪ ,‬לצדדים כוח שווה בדירקטוריון ובאסיפה הכללית אולם יו"ר‬
‫הדירקטוריון הוא הברונית‪.‬‬
‫בהתאם לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬הקרן אינה מוגדרת כחברה ממשלתית‪ ,‬אלא כחברה מעורבת‪,‬‬
‫מאחר והמדינה אינה מחזיקה בה מעל מחצית מהזכויות בחברה‪ .‬כתוצאה מכך יכולתה של המדינה‬
‫להשפיע על התנהלות הקרן וכן סמכויות הבקרה של הממשלה על הגשמת מטרות החברה מצומצמות‪.‬‬
‫מטרות הקרן הינן פיתוח היישוב קיסריה וקידום ועידוד ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות חלוקת‬
‫הרווחים הנובעים מפעילותה כתרומות לגופי ההשכלה הגבוהה בישראל‪ .‬בבעלות הקרן זכויות בעלות‬
‫או חכירה בקרקעות בשטח קיסריה והכנסותיה נובעות ממכירת מגרשים באדמות קיסריה ומרווחים‬
‫אחרים מפעילותה‪.‬‬
‫לקרן שתי חברות בנות בבעלות מלאה‪" :‬החברה לפיתוח קיסריה"‪ ,‬האחראית על פיתוח היישוב‬
‫קיסריה )כולל ניהול אתרי התיירות והנופש שבו(‪ ,‬ו"חברת הנכסים"‪ ,‬האחראית על פיתוח ותפעול‬
‫אזור התעשייה של קיסריה‪ .‬בהסכמי עבר בין שר האוצר ובין הברון‪ ,‬הוסכם לפטור את הקרן‬
‫והחברה לפיתוח קיסריה מתשלום מס למדינה‪ .‬פטור זה לא עוגן כנדרש‪ .‬ובהתאם רשות המסים‬
‫הוציאה לקרן קיסריה שומות מס בגין השנים ‪.2004-2008‬‬
‫נתונים כספיים‪ :‬בהתאם לדוחות הכספיים לשנה שהסתיימה ביום ‪ ,31.12.2014‬הכנסות הקרן‬
‫הסתכמו לסך של כ – ‪ 311‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ ‪ 192‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬עיקר‬
‫הגידול נובע מגידול במכירות מגרשים והחכרות בסך של כ – ‪ 116‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫עודף ההכנסות לשנת ‪ 2014‬הסתכם לסך של כ – ‪ 155‬מיליוני ש"ח לעומת כ‪ 51-‬מיליוני ש"ח בשנת‬
‫‪.2013‬‬
‫היקף התרומות ששולמו בשנת ‪ 2014‬הסתכם בסך של כ‪ 19.3 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪19.9 -‬‬
‫מיליוני ש"ח בשנת ‪ .2013‬יובהר‪ ,‬כי עמדת הרשות בניגוד לעמדת קרן קיסריה היא כי תרומה‬
‫לישובי הסביבה אינה בגדר תרומה‪.‬‬
‫הקרן מחזיקה בכ‪ 30 -‬אלפי דונם מקרקעין באזור קיסריה‪ .‬למקרקעין אלו לא ניתן ערך בדוחות‬
‫הכספיים‪ ,‬הגם שמדובר בנכסים בעלי ערך רב הנאמד במיליארדי ש"ח‪.‬‬
‫לקרן מזומנים והשקעות לזמן קצר ולזמן ארוך‪ ,‬אשר נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2014‬עומדת על סך של‬
‫כ‪ 1,043 -‬מיליוני ש"ח לעומת סך של כ‪ 907 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪) 2012‬לא כולל השקעות בקרנות‬
‫הון סיכון בסך של כ‪ 15.3 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ 2014‬ובסך של כ‪ 14 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪.(2013‬‬
‫‪73‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫"הפרטה" מוגדרת בחוק החברות הממשלתיות כ"פעולות שמטרתן להביא‪ ,‬בבת אחת או בהדרגה לאחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬ביטול או הקטנה של חלק הממשלה בכוח ההצבעה באסיפות הכלליות של חברה או בזכותה למנות‬
‫דירקטורים בחברה‪ ,‬או ביטול‪ ,‬או הקטנה של מעורבות אחרת של הממשלה בחברה‪ ,‬והכל אם יש‬
‫בהם כדי להביא להפיכת חברה ממשלתית לחברה מעורבת‪ ,‬או להביא להפיכת חברה לחברה שחוק‬
‫זה אינו חל עליה‪ ,‬או להביא לשינוי מהותי אחר ביחס הכוחות בין חברי החברה‪ ,‬או כדי להקנות‬
‫לציבור או לחבר חדש בחברה כ‪ 10% -‬או יותר מכוח ההצבעה בחברה או זכות למנות דירקטור‪.‬‬
‫)‪ (2‬הקטנת חלקה של הממשלה בהון המניות של החברה בשיעור של כ‪ 10% -‬או יותר‪.‬‬
‫)‪ (3‬צמצום מהותי בפעילות החברה על‪-‬ידי העברת עסקים ונכסים לאחרים‪.‬‬
‫)‪ (4‬פירוק‪".‬‬
‫מטרת פעולת ההפרטה הינה העברת פעילות שבבסיסה הינה תחרותית‪ ,‬או שיכולה להיות מסופקת ביעילות‬
‫על ידי השוק הפרטי‪ ,‬משליטת הממשלה לגופים שאינם ממשלתיים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬פעולת ההפרטה מבוצעת בחברות אשר מתנהלות עוד בזמן היותן ממשלתיות בסביבה תחרותית‪ ,‬או‬
‫שבידי הממשלה אמצעים להבטיח רגולציה מספקת באספקת המוצר‪/‬השירות ביעילות‪ ,‬גם ללא החזקה‬
‫בפועל של שליטה בחברה‪.‬‬
‫בתחום ההפרטה פועלת רשות החברות לקידום וביצוע הליכי הפרטה ובכלל זה‪ ,‬הכנת החברות למהלך‬
‫ההפרטה‪ ,‬ייעוץ לוועדת השרים לענייני הפרטה בנוגע לדרכי והליכי ההפרטה‪ ,‬תאום בין הגורמים השונים‬
‫וניהול וביצוע הליכי ההפרטה‪ ,‬הן בדרך של מכירות פרטיות והן בדרך של הצעות לציבור‪.‬‬
‫בנוסף לפעילות ההפרטה המתבצעת על ידי רשות החברות‪ ,‬מתבצעת פעילות הפרטה באמצעות החברות‬
‫הממשלתיות "נכסים מ‪.‬י‪ ".‬ו"ענבל"‪ ,‬בהכוונת משרד האוצר‪ ,‬המתייחסת למכירת מניות המדינה בבנקים‬
‫שבהסדר המניות הבנקאיות ובקרנות יוזמה‪ ,‬וזאת בהמשך למכירת החברה הממשלתית יוזמה הון סיכון‬
‫בע"מ‪.‬‬
‫להלן סקירה של עסקאות ההפרטה‪ ,‬אשר בוצעו על ידי רשות החברות בדרך של מכירות פרטיות ובדרך‬
‫של הנפקות והצעות מכר לציבור בבורסה לניירות ערך בישראל‪.‬‬
‫סך היקף ההפרטות וגיוס ההון משנת ‪ 2005‬ועד שנת ‪ 2014‬הסתכם לכ‪ 16,550.4 -‬מיליוני ש"ח )ללא‬
‫בנקים(‪ .‬החל מינואר ‪ 1986‬ועד סוף ‪ 97 ,2014‬חברות חדלו להיות ממשלתיות‪.‬‬
‫להלן פירוט היקף ההפרטות וגיוסי הון בשנים ‪:2005-2014‬‬
‫היקף במיליוני ש"ח‬
‫היקף במיליוני דולר‬
‫שנה‬
‫‪4,260.5‬‬
‫‪919.0‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪3,254.9‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪7,288.5‬‬
‫‪1,739‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪1,163.1‬‬
‫‪340.1‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪306.4‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪2009‬‬
‫‬‫‬‫‪2010‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪2011‬‬
‫‬‫‬‫‪2012‬‬
‫‪105.0‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪150.7‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪16,550.4‬‬
‫‪3,912.7‬‬
‫‪74‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫להלן רשימת החברות אשר חדלו להיות חברות ממשלתיות )לרבות חברות בת ממשלתיות(‪ ,‬כתוצאה‬
‫מתהליך ההפרטה בתקופה מינואר ‪ 1986‬ועד דצמבר ‪:2014‬‬
‫)‪ (1‬אגרידב חברה לפיתוח חקלאי )ארצות חוץ( בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (2‬אוצר השלטון המקומי בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (3‬אל‪-‬על נתיבי אוויר לישראל בע"מ‪.‬‬
‫)א( סאן דור נתיבי אוויר בינלאומיים בע"מ )חברה בת(‪.‬‬
‫)‪ (4‬אפרידר ‪ -‬חברה לשיכון ולפיתוח אשקלון בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (5‬אר‪.‬די‪.‬סי‪ .‬רפאל בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (6‬בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‪.‬‬
‫)א( בזק בינלאומי בע"מ )חברה בת(‪.‬‬
‫)ב( בזקכל תקשורת בע"מ )חברה בת(‪.‬‬
‫)ג( בזק און ליין בע"מ )חברה בת(‪.‬‬
‫)‪ (7‬בית הספר לתיירות בישראל בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (8‬בתי זיקוק לנפט בע"מ‪.‬‬
‫)א( חברת בית זיקוק לנפט אשדוד בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (9‬החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (10‬החברה הכלכלית לירושלים בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (11‬החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (12‬החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (13‬החברה להדברת עשבי בר בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (14‬החברה לפיתוח אזור לוד ‪ -‬רמלה בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (15‬חברת הנפט הלאומית לישראל בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (16‬חברה לפיתוח מפעלי תיירות בע"מ )בפירוק(‪.‬‬
‫)‪ (17‬חברת השקעות לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (18‬חברת נמל אילת בע"מ‪.‬‬
‫יוזמה הון סיכון בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (19‬כימיקלים לישראל בע"מ על החברות הבנות שבה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫)יג( חברת חרסית וחול זך בע"מ‪.‬‬
‫)א( מפעלי ים המלח בע"מ‪.‬‬
‫)יד( פרסון בע"מ‪.‬‬
‫)ב( רותם אמפרט נגב בע"מ‪.‬‬
‫)טו( נגב קופת גמל‪.‬‬
‫)ג( פריקלאס ים המלח בע"מ‪.‬‬
‫)טז( סיפרט בע"מ‪.‬‬
‫)ד( אדום מחצבים ופיתוח בע"מ‪.‬‬
‫)יז( תרכובות ברום בע"מ‪.‬‬
‫)ה( תמי מכון למחקר ופיתוח בע"מ‪.‬‬
‫)יח( דשנים וחומרים כימיים בע"מ‪.‬‬
‫)ו( איי‪.‬סי‪.‬אל )פיין כימיקליס( בע"מ‪.‬‬
‫)יט( כי"ל מימון והנפקות בע"מ‪.‬‬
‫)ז( סולידה בע"מ‪.‬‬
‫)כ( רמי תעשיות קרמיקה בע"מ‪.‬‬
‫)ח( ברום ים המלח בע"מ‪.‬‬
‫)כא( תכשירי פריו בע"מ‪.‬‬
‫)ט( מפעלי תובלה בע"מ‪.‬‬
‫)י( אי‪.‬די‪.‬אי טכנולוגיות )הנדסת התפלה( בע"מ‪) .‬כב( נגב סטאר בע"מ‪.‬‬
‫)כג( כתר תובלה בע"מ‪.‬‬
‫)יא( כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ‪.‬‬
‫)יב( מתקני התפלה )תהליך זרחין( בע"מ‪.‬‬
‫חברת כימיכלים לישראל הפכה להיות חברה מעורבת בשנת ‪ 1995‬ובסוף שנת ‪ 1999‬ירד חלק המדינה‬
‫בחברה לכ‪ 1.6%-‬והמדינה חדלה להיות בעלת אחזקה מהותית ובעלת עניין בה‪ .‬החברה נגרעה מרשימת‬
‫החברות‪ .‬החברות הבנות שלה הפכו לחברות שחוק החברות הממשלתיות לא חל עליהן עם הפיכתה של‬
‫החברה האם כימיכלים לישראל לחברה מעורבת‪.‬‬
‫)‪ (20‬כתית בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (21‬לפידות חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ‪.‬‬
‫)א( מצדה חברה מאוחדת לקידוחי נפט בע"מ )חברה בת(‪.‬‬
‫)‪ (22‬מגן משאבי גז ונפט בע"מ‪.‬‬
‫)‪ (23‬מבני תעשיה בע"מ )אשר כללה מכירת חברה ממשלתית ובת ממשלתית(‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫)‪(24‬‬
‫)‪(25‬‬
‫)‪(26‬‬
‫)‪(27‬‬
‫)‪(28‬‬
‫)‪(29‬‬
‫)‪(30‬‬
‫)‪(31‬‬
‫)‪(32‬‬
‫)‪(33‬‬
‫)‪(34‬‬
‫)‪(35‬‬
‫)‪(36‬‬
‫)‪(37‬‬
‫)‪(38‬‬
‫מוסד וייצמן לפרסומים בע"מ‪.‬‬
‫מלם מערכות בע"מ‪.‬‬
‫ממן מסופי מטען וניטול בע"מ‪.‬‬
‫מנועי בית שמש בע"מ‪.‬‬
‫מספנות ישראל בע"מ‪.‬‬
‫מרכז הבנייה הישראלי בע"מ )בפירוק(‪.‬‬
‫נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ‪.‬‬
‫פז נפט בע"מ )אשר כללה מכירת ‪ 28‬חברות בת ממשלתיות שהעיקריות בהן היו "פז נפט"‪" ,‬פזגז"‬
‫ו"שירותי תעופה"(‪.‬‬
‫צים חברת השייט הישראלית בע"מ‪.‬‬
‫קרן השתלמות למהנדסים בע"מ‪.‬‬
‫שור‪-‬ואן הקרנות בע"מ‪.‬‬
‫שיכון ופיתוח לישראל בע"מ‪.‬‬
‫שקם בע"מ‪.‬‬
‫שקם נדל"ן בע"מ ‪ -‬ליברטי פרופרטיס בע"מ‪.‬‬
‫תכנון המים לישראל בע"מ‪.‬‬
‫)א( תה"ל מהנדסים יועצים בע"מ )חברה בת(‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החברה הממשלתית נכסים מ‪.‬י‪ .‬מכרה את כל מניות המדינה בבנקים ובחברת אחזקה בנקאית‬
‫ש"בהסדר המניות הבנקאיות" כמפורט להלן‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫)‪( 3‬‬
‫)‪( 4‬‬
‫בנק כללי בע"מ‪.‬‬
‫אי‪.‬די‪.‬בי‪ .‬החזקות בע"מ‪.‬‬
‫בנק לפיתוח התעשייה בע"מ‪.‬‬
‫להלן רשימת הבנקים בהם בוצעה מכירה מלאה או חלקית של מניות הבנקים שבהסדר‪:‬‬
‫)א( בנק הפועלים בע"מ ‪ -‬מכירה מלאה‪.‬‬
‫)ב( בנק איגוד בע"מ ‪ -‬מכירה מלאה‪.‬‬
‫)ג( בנק מזרחי בע"מ ‪ -‬כולל מכירת גרעין השליטה בו‪.‬‬
‫)ד( בנק לאומי בע"מ‪ -‬כולל מכירת גרעין השליטה בו‪.‬‬
‫)ה( בנק דיסקונט בע"מ‪ -‬כולל מכירת גרעין השליטה בו‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫הפרטה וגיוס הון במניות וני"ע המירים מהציבור בין השנים ‪2005-2014‬‬
‫)במיליוני דולרים(‬
‫שם החברה‬
‫בזק החברה הישראלית לתקשורת*‬
‫סה"כ‬
‫בית זיקוק לנפט אשדוד‬
‫בתי זיקוק לנפט‬
‫פי גלילות מסופים וצינורות‬
‫החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות‬
‫כימיקלים לישראל‬
‫קרן השתלמות למהנדסים‬
‫בנק לפיתוח התעשייה‬
‫חברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי‬
‫חברת נמל אילת‬
‫חברת בזק‬
‫סה"כ‬
‫*‬
‫תאריך‬
‫סך גיוס‬
‫הון‬
‫למדינה‬
‫‪10/2005‬‬
‫‪9/2008‬‬
‫‪919‬‬
‫‪330‬‬
‫‪1,249‬‬
‫‬‫‪1,538.3‬‬
‫‬‫‪4.2‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪2,970.3‬‬
‫‪9/2006‬‬
‫‪2/2007‬‬
‫‪7/2007‬‬
‫‪5/2008‬‬
‫‪12/2007‬‬
‫‪9/2008‬‬
‫‪12/2009‬‬
‫‪5/2011‬‬
‫‪1/2013‬‬
‫‪3/2014‬‬
‫סך גיוס‬
‫הון‬
‫לחברה‬
‫‬‫‬‫‬‫‪756.6‬‬
‫‬‫‪185.8‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪942.4‬‬
‫סך גיוס‬
‫מלא‬
‫‪919‬‬
‫‪330‬‬
‫‪1,249‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪1,538.3‬‬
‫‪185.8‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪3,912.7‬‬
‫סך גיוס‬
‫מלא‬
‫במיליוני‬
‫ש"ח‬
‫‪4,260.5‬‬
‫‪1,129‬‬
‫‪5,389.5‬‬
‫‪3,254.9‬‬
‫‪6,430‬‬
‫‪799.9‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪20‬‬
‫‪306.4‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪105‬‬
‫‪150.7‬‬
‫‪16,550.4‬‬
‫אחוז‬
‫נמכר‬
‫בדילול‬
‫מלא‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪11.5%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪0.973%‬‬
‫אחוז המדינה‬
‫לאחר דילול‬
‫‪16.4%‬‬
‫‪4.9%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.017%‬‬
‫לא כולל תמורה ממימושי אופציות לאחר ירידת אחזקות המדינה בבזק אל מתחת ל‪ ,5%-‬תמורת סך של כ‪34 -‬‬
‫מיליוני דולר‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫הפרטה וגיוס הון במניות וניירות ערך המירים מהציבור בשנים ‪2005-2014‬‬
‫)במיליוני דולרים(‬
‫גיוס הון למדינה‬
‫שם החברה‬
‫שנת ‪2005‬‬
‫בזק החברה‬
‫הישראלית לתקשורת )‪(5‬‬
‫סה"כ בשנת ‪2005‬‬
‫שנת ‪2006‬‬
‫חברת בית זיקוק לנפט‬
‫אשדוד‬
‫סה"כ בשנת ‪2006‬‬
‫שנת ‪2007‬‬
‫בתי זיקוק לנפט‬
‫פי גלילות מסופים‬
‫וצינורות נפט )‪(6‬‬
‫כימיקלים לישראל‬
‫סה"כ בשנת ‪2007‬‬
‫החודש‬
‫‪10/2005‬‬
‫‪9/2006‬‬
‫מידי‬
‫עתידי‬
‫גיוס הון לחברה‬
‫מידי‬
‫סה"כ‬
‫סה"כ‬
‫עתידי‬
‫‪ %‬נמכר‬
‫בדילול‬
‫מלא‬
‫סה"כ‬
‫גיוס מלא‬
‫‪919.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪919.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪919.0‬‬
‫‪919.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪919.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪919.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪756.6‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪ %‬המדינה‬
‫לאחר דילול‬
‫‪16.4%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪2/2007‬‬
‫‪7/2007‬‬
‫‪1,538.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪1,538.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪185.8‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪185.8‬‬
‫‪1,538.3‬‬
‫‪185.8‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪12/2007‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪1,553.2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪1,553.2‬‬
‫‬‫‪185.8‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪185.8‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪1,739.0‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5/2008‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪9/2008‬‬
‫‪9/2008‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪330.0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪330.0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪330.0‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪11.5%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪339.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪340.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪340.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12/2009‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5/2011‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫שנת ‪2013‬‬
‫חברת נמל אילת‬
‫סה"כ בשנת ‪2013‬‬
‫‪1/2013‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-‬‬
‫שנת ‪2014‬‬
‫חברת בזק‬
‫סה"כ בשנת ‪2014‬‬
‫‪3/2014‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪0.973%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.17%‬‬
‫‪-‬‬
‫שנת ‪2008‬‬
‫החברה הממשלתית‬
‫למדליות ולמטבעות‬
‫קרן השתלמות למהנדסים‬
‫בזק החברה‬
‫הישראלית לתקשורת‬
‫סה"כ שנת ‪2008‬‬
‫שנת ‪2009‬‬
‫בנק לפיתוח התעשייה‬
‫סה"כ בשנת ‪2009‬‬
‫שנת ‪2011‬‬
‫חברה לאוטומציה במינהל‬
‫השלטון המקומי‬
‫סה"כ בשנת ‪2011‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫התמורה תורגמה לפי שער החליפין במועד המכירה‪.‬‬
‫גיוס מיידי כולל את התמורה ברוטו שהתקבלה במועד המכירה‪.‬‬
‫גיוס עתידי כולל את התמורה ברוטו המיועדת להתקבל מהרוכשים בהנחת דילול מלא על ידי מימוש ניירות ערך המירים למניות )בניכוי הגיוס המיידי(‪.‬‬
‫גיוס הון לחברה הינו בדרך כלל לחברה הנמכרת‪ ,‬למעט מקרים בהם יצוין במפורש כי ההון גויס על ידי החברה האם או חברה אחרת‪.‬‬
‫לרוכשים ניתנה אופציה לרכישת ‪ 10.7%‬מהון המניות של החברה למימוש עד ‪ 48‬חודשים ממועד השלמת ההליך למכירת גרעין השליטה של המדינה בחברה‪.‬‬
‫בשל רמת אי ודאות למימוש האופציה לא נכללה תמורה עתידית בגין המימוש‪ .‬כמו כן‪ ,‬על פי הסכמות בין המדינה לעובדי החברה‪ ,‬ניתנה לעובדים אופציה‬
‫לרכוש ‪ 4.3%‬ממניות החברה למימוש עד ‪ 48‬חודשים ממועד השלמת מכירת גרעין השליטה בחברה‪.‬‬
‫נמכרה כל פעילות פי גלילות‪.‬‬
‫לפירוט העסקאות בשנים ‪ 1991-2013‬נא ראו דוח מספר ‪ 32‬עד ‪ 53‬על החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .2‬תמצית ביצוע הפרטת חברות ממשלתיות ותהליכי הפרטה נוספים בשנים ‪2012-2014‬‬
‫‪ 2.1‬אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ‬
‫ביום ‪ 31‬באוגוסט ‪ 2008‬התקבלה בועדת השרים לענייני הפרטה החלטה )מח‪ (10/‬על הפרטת אגרקסקו‬
‫)להלן‪" :‬החברה"(‪.‬‬
‫מתווה ההפרטה כולל שני שלבים‪ :‬בשלב הראשון‪ ,‬איחוד וחלוקת ההון מחדש ותיקון תקנון החברה במספר‬
‫נושאים )כמו מתן אפשרות לחלוקת דיבידנד על ידי החברה‪ ,‬ביטול זכות הסירוב המוקנה לבעלי המניות‬
‫לרכישת חלקם של בעלי מניות אחרים ועוד(‪ .‬בשלב השני‪ ,‬מכירה של לפחות ‪ 51%‬ממניות החברה‪ ,‬כאשר‬
‫המדינה תמכור את כל חלקה בחברה יחד עם מניות של בעלי מניות אחרים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬בוצע הליך להשוואת כלל זכויות המניות לסוג מניות אחד‪ ,‬בעל זכויות שוות בשליטה ובהון‪.‬‬
‫לאחר קבלת החלטת ההפרטה‪ ,‬בשנת ‪ ,2009‬הגיש יועץ חיצוני את המלצותיו לחברה ביחס לטווח שיעורי‬
‫ההחזקה של בעלי המניות בחברה לאחר איחוד ההון‪ ,‬וזאת בהתבסס על הערכת שווי שנערכה על ידם‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2010‬בוצע הליך להשוואת כלל זכויות המניות לסוג מניות אחד בעל זכויות שוות בשליטה ובהון‬
‫במסגרתו הוזרם לחברה הון בסך של ‪ 55‬מיליוני ש"ח לחברה כנגד הקצאת מניות רגילות למדינה‪ .‬במסגרת‬
‫ההליך הוסכם על התפלגות אחזקות בעלי המניות בהתאם למתווה שגובש על ידי היועץ החיצוני‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יושם שינוי התקנון בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לעניין הסרת מגבלות סחירות מניות ומתן‬
‫אפשרות להפקת רווחים וחלוקת דיבידנד‪ .‬בין בעלי האחזקות בחברה נחתמו הסכמי מכירה משותפת של‬
‫גרעין השליטה בחברה )‪.(51%‬‬
‫לאחר הזרמת ההון שכרה החברה חברת ייעוץ לצורך הכנת תוכנית אסטרטגית הכוללת תוכנית התייעלות‬
‫לטווח הקצר והארוך‪ .‬במרוצת הזמן התברר כי קיים חשש שהחברה תיקלע לקשיים תזרימים בטווח הזמן‬
‫המיידי‪ ,‬וכי תיתכן הערת עסק חי בדוחות הכספיים ואי עמידה בתנאי ההון העצמי המינימאלי הנדרש בשטר‬
‫הנאמנות של אגרות החוב של החברה‪ .‬על מנת לעצור את ההידרדרות במצבה‪ ,‬הגישה החברה בקשה‬
‫להקפאת הליכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב‪ .‬ביום ‪ 30‬ביוני ‪ 2011‬אישר בית המשפט את הליך‬
‫הקפאת הליכים לחברה ומינה לה נאמן‪ .‬מאמצי הנאמן למצוא לחברה רוכש שיפעילה כעסק חי כשלו וביום‬
‫‪ 11‬בספטמבר ‪ 2011‬נכנסה החברה להליך פירוק‪ .‬ביום ‪ 11‬באוקטובר ‪ 2011‬אישר בית המשפט את הצעת‬
‫קבוצת ביקל ייצוא וסחר בע"מ לרכוש את החברה תמורת סך של כ‪ 17.6 -‬מיליון ש"ח במזומן וסכומים‬
‫נוספים המהווים שיעור מהרווח )‪ (0.5%-0.8%‬המותנים בביצועי החברה בעתיד‪ .‬בחודש נובמבר ‪2011‬‬
‫אושרה העסקה על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬בפברואר ‪ 2012‬ניתן צו פירוק ומינו עו"ד נס ורו"ח שפלר כמנהלים מיוחדים‪ .‬המנהלים המיוחדים‬
‫פועלים למכירת יתר הנכסים שלא הועברו לרוכשת )בעיקר המקרקעין(‪ ,‬לגביית חובות ולתשלום החובות‬
‫של החברה בהתאם להסדרי הנשייה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬התעשיה הצבאית לישראל בע"מ‬
‫ביום ‪ 28‬באוגוסט ‪ 2005‬קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה )להלן‪" :‬הועדה"( החלטה בדבר הפרטת‬
‫החברה ואופן ביצועה‪ .‬ביום ‪ 6‬למרץ ‪ 2007‬החליטה הממשלה בשנית על המשך הליך הפרטת החברה‪.‬‬
‫ביום ‪ 27‬באפריל ‪ ,2009‬התקיימה פגישה בראשות מנכ"ל משרד הביטחון ובהשתתפות יו"ר ההסתדרות‪,‬‬
‫נציגי האוצר ונציגי החברה‪ ,‬בה הוחלט על חידוש צעדים מעשיים לקידום הליך ההפרטה‪ .‬עוד סוכם מתווה‬
‫עקרוני ולפיו‪ ,‬תופרט החברה כמקשה אחת )דהיינו‪ ,‬ללא פיצולן של חטיבות גבעון ומלטם(‪ ,‬לרבות עשות‬
‫אשקלון‪ ,‬וכי שלבי הליך המכירה‪ ,‬כמו גם היבט ביצוע השלב הראשון בהפרטה בדרך של הנפקה או מכירת‬
‫מניות לציבור‪ ,‬ייבחנו על ידי צוותי עבודה משותפים שיוקמו‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫להלן עיקרי מתווה מודל ההפרטה‪ ,‬עליו התנהל משא ומתן לאור המתווה שסוכם בחודש אפריל ‪2009‬‬
‫ובחודש דצמבר ‪:2009‬‬
‫‪ .1‬הפרטת החברה כמקשה אחת ובמלואה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינת דרך המכירה במסגרת צוותי העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסדרת מעמד המקרקעין המוחזקים על ידי החברה בהתאמות הנדרשות‪ ,‬בהתאם לעקרונות המפורטים‬
‫בהחלטה‪.‬‬
‫‪ .4‬שמירת האינטרסים הביטחוניים החיוניים של המדינה בחברה‪ ,‬לרבות שימור יכולות‪ ,‬מתקנים‪ ,‬תשתיות‬
‫ומוקדי ידע‪.‬‬
‫‪ .5‬הסדרת מבנה ההון של החברה‪ ,‬כך שיאפשר את הליך הפרטת החברה בתמורה חיובית‪.‬‬
‫‪ .6‬גיבוש הסדר‪ ,‬לפיו תישא המדינה בהוצאות החברה בנושא איכות הסביבה ומי תהום‪ ,‬למעט השתתפות‬
‫עצמית של החברה בגובה שיקבע‪.‬‬
‫‪ .7‬בטרם ההפרטה‪ ,‬הסדרת זכויות העובדים בהפרטה‪ ,‬הסכמי פרישה ורשת ביטחון‪.‬‬
‫המהלך לקידום הפרטת החברה‪ ,‬על פי המתווה האמור‪ ,‬הגיע למבוי סתום במהלך שנת ‪ ,2010‬בשל חילוקי‬
‫דעות בין גורמי הממשלה לבין גורמי ההסתדרות במספר נושאים‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬בנוגע לדרישת העובדים לקבלת‬
‫רשת בטחון להבטחת זכויותיהם לאחר ההפרטה‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2010‬הודיעה רשות החברות לתעש‪ ,‬כי שרי האוצר והבטחון‪ ,‬בהסכמה עם יו"ר‬
‫ההסתדרות‪ ,‬החליטו לקדם מהלך למיזוגה של החברה עם חברת רפאל או עם התע"א‪ ,‬במטרה להשלים‬
‫מהלך זה בתוך פרק זמן קצר‪ ,‬במהלך שנת ‪ ,2011‬כמהלך חלופי למהלך הפרטה‪.‬‬
‫בהמשך נמסר לחברה על ידי רשות החברות‪ ,‬כי שרי האוצר והבטחון אימצו את המלצת הצוות המקצועי‬
‫שמונה על ידם‪ ,‬לפיה‪ ,‬המיזוג האמור יהיה עם חברת רפאל וכי בכוונת השרים להביא לאישור הממשלה‬
‫הצעת החלטה בדבר מיזוגה של תעש עם רפאל‪.‬‬
‫בשל הקשיים למימוש הליך מיזוג החברה עם רפאל‪ ,‬בחודש מאי ‪ 2011‬הוחלט לממש את הליך הפרטת‬
‫החברה במכירה למשקיע פרטי‪ ,‬על בסיס ההבנות שהושגו עם העובדים בשנת ‪.2009‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בעקבות דרישת משרד הבטחון ודיונים שהתקיימו בין גורמי המדינה‪ ,‬הנהלת החברה והעובדים‪,‬‬
‫הוחלט כי מתווה ההפרטה הנוכחי יכלול הפרטה מלאה של החברה‪ ,‬כמקשה אחת‪ ,‬למעט פעילות בטחונית‬
‫בתחום ההנעה‪ ,‬שתועבר לידי המדינה‪ ,‬טרם מועד הפרטת החברה‪.‬‬
‫בהתאם להחלטה‪ ,‬חודשו צוותי העבודה לקידום תהליך ההפרטה וביום ה‪ 23.12.2013-‬קיבלה ועדת שרים‬
‫לענייני הפרטה החלטה בדבר הפרטת החברה לפיה הוחלט בשלב ראשון‪ ,‬על פיצול והעברת פעילות‬
‫החברה לחברה ממשלתית חדשה )להלן‪" :‬תעש מערכות"( והקמת חברה ממשלתית חדשה נוספת לצורך‬
‫פעילות מסווגת )להלן‪" :‬תומר"( ובשלב שני‪ ,‬להפריט את החברה הממשלתית החדשה‪.‬‬
‫נכון למועד זה‪ ,‬פועלת רשות החברות ליישום ההחלטה ולהכנת החברה להפרטה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות‬
‫גיבוש ההסדרים הנדרשים בין גורמי המדינה‪ ,‬הנהלת החברה‪ ,‬נציגות העובדים וצדדים נוספים‪.‬‬
‫פעולות אלו להכנת החברה להפרטה כוללות בין היתר‪ ,‬את הצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכות לפיצול פעילות תעש והעברת הפעילות העסקית לחברה חדשה שתוקם‪.‬‬
‫‪ .2‬מימון פרישה מידית של ‪ 1,170‬עובדים‪.‬‬
‫‪ .3‬מימון פעילות החברה עד לתום שנת ‪.2015‬‬
‫‪ .4‬גיבוש הסכם וקידום הסדרה סטטוטורית של מתחמי תעש‪.‬‬
‫‪ .5‬גיבוש הסדר לחלוקת אחריות בנושא איכות הסביבה בין תעש מערכות לתעש השיורית‪ ,‬על‬
‫בסיס סקרים סביבתיים‪.‬‬
‫‪ .6‬תכנון פיצול תומר מתעש מערכות וגיבוש הסכם יחסי הגומלין בין תעש מערכות לתומר‪.‬‬
‫‪ .7‬קידום העתקת מתחם טירת הכרמל למתחם חלופי‪.‬‬
‫‪ .8‬הערכות למעבר לנגב והסדרת המעבר‪.‬‬
‫‪ .9‬הסדרת מעמדה של תעש מערכות במקרקעין שישמשו אותה לפעילותה השוטפת‪.‬‬
‫‪ .10‬הסדרת מבנה ההון של החברה וחתימה על דוחות כספיים‪.‬‬
‫‪ .11‬הסדרת מבנה ההון ופעילותה של תעש השיורית‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫ביום ‪ 9‬באפריל ‪ ,2014‬כצעד ראשון ליישום הליך ההפרטה‪ ,‬נחתמו הסכמים קיבוציים המסדירים סוגיות‬
‫הקשורות להבראת החברה ולהפרטתה וביניהן‪ :‬פרישה מיידית של כ – ‪ 1,170‬עובדים‪ ,‬הסדרים מול‬
‫גימלאי החברה ופרישה של כ – ‪ 950‬עובדים לאחר ההפרטה‪.‬‬
‫ביום ‪ 23‬באפריל ‪ 2014‬אישרה ועדת הכספים של הכנסת את דרך הפרטה של החברה בהתאם להחלטת‬
‫הממשלה‪ ,‬את הצו לשמירת האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה והשקעה של המדינה בחברה בסך‬
‫של כ‪ 2,480 -‬מיליוני ש"ח‪ .‬בהמשך לאישור זה החלה הפרישה המידית של ‪ 1,170‬העובדים כאמור‪ .‬נכון‬
‫לאפריל ‪ 2015‬פרשו מתעש כ‪ 800-‬עובדים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לצורך יישום ההסכמים הקיבוציים‪ ,‬ביום ‪ 8.7.2014‬נחתם הסכם מימון ביניים בין המדינה‬
‫לחברה‪ ,‬למימון פעילותה עד סוף ‪.2015‬‬
‫כחלק מהכנת החברה להעברת פעילותה העיסקית לחברה הממשלתית החדשה כאמור‪ ,‬ביום ‪22.9.2014‬‬
‫חתמה החברה על דוחות כספיים מבוקרים לשנים ‪ ,2012-2010‬לאחר ‪ 12‬שנים שבהם לא היו לחברה‬
‫דוחות כספיים מבוקרים‪ .‬ובהמשך‪ ,‬ביום ‪ 30.12.2014‬חתמה החברה על דוחות כספיים מבוקרים לשנת‬
‫‪.2013‬‬
‫ביום ‪ 5.3.2015‬הרשות החלה את הליך המכרז להפרטת החברה עם פרסום מודעה בעיתונות ובאתר‬
‫האינטרנט של הרשות‪ .‬בהתאם לנוהל המכירה‪ ,‬ניתן יהיה להגיש פניות לרשות עד ליום ‪ .28.5.2015‬לאחר‬
‫מכן יבדקו הפניות על ידי הרשות וגורמי המדינה הרלוונטיים‪ ,‬לרבות בהיבטים של איתנות פיננסית‪ ,‬אשר‬
‫ייבחנו על ידי הרשות‪ .‬בכוונת הרשות לסיים את הליך המכירה עד סוף שנת ‪.2015‬‬
‫‪ 2.3‬עשות אשקלון תעשיות בע"מ‬
‫עשות אשקלון תעשיות בע"מ )להלן‪" :‬החברה"( הינה חברת בת של תעש המחזיקה )יחד עם מדינת‬
‫ישראל( ב‪ 85% -‬ממניותיה ומתוקף כך הינה חברת בת ממשלתית הכפופה לחוק החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫ביום ‪ 12‬באוגוסט ‪ 2003‬התקבלה בועדת שרים לענייני הפרטה החלטה למכור את כל אחזקות המדינה‬
‫ותעש בחברה כמקשה אחת‪.‬‬
‫במסגרת הליך ההפרטה של החברה‪ ,‬שהינו הליך הפרטה ראשון של חברה ביטחונית‪ ,‬גובשו ההסדרים‬
‫וההסכמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכם ספק לקוח בין החברה ותעש המסדיר פעילות ייצור בחברה של מוצר אסטרטגי לתעש‪ .‬ההסכם‬
‫מחייב את תעש לרכש מינימאלי ו‪/‬או סובסידיה לאחזקת קו פעילות זה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסכם אינטרסים ביטחוניים בין משרד הביטחון לחברה‪ ,‬המגדיר את קווי הייצור החיוניים למשרד‬
‫הביטחון בחברה ואופן ההגנה עליהם‪.‬‬
‫‪ .3‬צו אינטרסים חיוניים ‪ -‬במסגרת פרק ח'‪ 2‬לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬וכפי שנקבע בהחלטת ההפרטה‬
‫של החברה‪ ,‬יוכרז צו שעניינו הגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה בחברה‪.‬‬
‫‪ .4‬הסכם למכירה משותפת‪ -‬מטרת ההסכם היא להסדיר את מערכת היחסים בתהליך המכירה בין המדינה‬
‫ותעש המוכרות את אחזקותיהן בחברה‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2004‬אישרה ועדת הכספים של הכנסת את דרך הפרטת החברה‪ .‬לאחר האישור פורסמה מודעה‬
‫המזמינה מתמודדים להגיש פניות לבחינת רכישת החברה‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2005‬נבחר מציע מועדף לרכישת אחזקות המדינה ותעש בחברה‪ .‬לאחר הבחירה‪ ,‬החליטה הועדה‬
‫לענייני ביקורת המדינה לבקש את חוות דעתו של מבקר המדינה על הפרטת החברה‪.‬‬
‫לאחר שבדק את הליך המכירה על היבטיו השונים‪ ,‬מסר מבקר המדינה‪ ,‬כי ראוי לדעתו לעכב את השלמת‬
‫הליך המכירה עד לקיום דיון בועדת השרים לענייני הפרטה‪ ,‬בשאלה אם גורם שנקבע לגביו שלא יוכל‬
‫להיות רוכש של חברה ממשלתית יכול להיות מממן של חלק ניכר מעסקת הרכישה‪ ,‬וזאת על אף ההסדרים‬
‫שנעשו בהתאם להתחייבותו של הרוכש למניעת קשר בין המממן לבין השליטה‪ ,‬הניהול והאחזקות‬
‫הנמכרות‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬הודיעה הקבוצה שנבחרה כמציע מועדף כי‪ ,‬בנסיבות אלה ומתוך הבנה לבעיה האמתית בה נתון‬
‫המפעל ועובדיו והזמן הפועל לרעת החברה‪ ,‬המימון לעסקת הרכישה יתקבל ממקורות חלופיים‪ ,‬שלא תהיה‬
‫לגביהם מחלוקת‪.‬‬
‫ביום ‪ 11‬בדצמבר ‪ 2005‬החליטה ועדת שרים להפרטה כי בנסיבות אלו ולאחר התייעצות עם היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬אין מניעה להשלים את עסקת מכירת אחזקות המדינה ותעש בחברה לקבוצה שנבחרה‬
‫כמציע המועדף‪.‬‬
‫לאחר החלטת ועדת שרים להפרטה האמורה לעיל‪ ,‬עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ‪ ,‬וכן הוגשה‬
‫עתירה לבית המשפט המחוזי של חברה נוספת שהתמודדה בהליך המכירה‪.‬‬
‫ביום ‪ 13‬במרץ ‪ 2006‬הודיעה החברה כי רשות החברות ורשויות מדינה אחרות הודיעו במסגרת תגובתן‬
‫המקדמית לעתירה כי הוחלט בשלב זה‪ ,‬שלא להשלים את הליך המכירה‪.‬‬
‫ביום ‪ 21‬במרץ ‪ 2007‬פנתה רשות החברות‪ ,‬בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לקבוצת טבקול‪-‬בורג‪,‬‬
‫והודיעה כי גובשה החלטה בדבר ביטול הליך מכירת החברה בהתאם לנוהל המכירה‪.‬‬
‫ביום ‪ 2‬בינואר ‪ 2008‬ניתן פסק דין‪ ,‬במסגרתו נמחקה העתירה המוזכרת לעיל‪ .‬ביום ‪ 8‬בינואר ‪ 2008‬הגישו‬
‫מר רונן בקול וט‪ .‬ר‪ .‬הנדסה אזרחית בע"מ‪ ,‬יחידי המציע המועדף‪ ,‬עתירה למתן צו על תנאי לבג"צ‪,‬‬
‫שעניינה ביטול מכירת החברה למציע המועדף‪ .‬ביום ‪ 16‬בפברואר ‪ 2010‬דחה בית המשפט את העתירה‬
‫למתן צו על תנאי כנגד רשות החברות ומשרד המשפטים‪.‬‬
‫במסגרת המהלכים שפורטו בפרק הדן בהפרטת תעש )סעיף ‪ 2.3‬לעיל(‪ ,‬הוחלט כי הפרטת החברה תתבצע‬
‫במסגרת הפרטת תעש כולה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬חברות הנמל‬
‫במסגרת השינוי המבני בענף הנמלים נקבע בין היתר מתווה הפרטה של חברת נמל אשדוד‪ ,‬חברת נמל‬
‫חיפה וחברת נמל אילת‪.‬‬
‫חברת נמל חיפה בע"מ וחברת נמל אשדוד בע"מ )להלן‪" :‬החברות"( ביום ‪ 9‬בספטמבר ‪ 2009‬החליטה‬
‫ועדת השרים לענייני הפרטה )להלן‪" :‬הועדה"(‪ ,‬כי השלב הראשון של הפרטת החברות יבוצע החל מיום‬
‫‪ 17‬בפברואר ‪ ,2010‬בדרך של הצעת מכר לציבור של מניות המדינה בחברות לחוד או בשילוב עם גיוס‬
‫הון לחברות‪ ,‬עד לשיעור של ‪ 15%‬מהון המניות המונפק של כל חברה‪ .‬השלב השני יבוצע לאחר ‪17‬‬
‫בפברואר ‪ ,2011‬בדרך של הצעת מכר לציבור של מניות המדינה בחברות לחוד או בשילוב עם גיוס הון‬
‫לחברות ו‪/‬או הנפקות למשקיעים מוסדיים‪ ,‬ובלבד שאחזקות המדינה בכל חברה לא יפחתו מ‪ 51% -‬מהון‬
‫המניות המונפק של החברות‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬תימכר יתרת אחזקות המדינה בכל אחת מהחברות או תדולל‬
‫במכירה פרטית באחת הדרכים המפורטות בשלב השני‪ ,‬החל מיום ‪ 17‬בפברואר ‪ .2020‬שלב זה יבוצע רק‬
‫לאחר דיון בנושא זה בוועדה‪ .‬הועדה החליטה להסמיך את רשות החברות לבצע את כל הפעולות הנדרשות‬
‫לביצוע ההפרטה‪.‬‬
‫לשם קידום תהליך ההפרטה‪ ,‬במהלך שנת ‪ 2010‬חתמו שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים על‬
‫צווי תעריפים חדשים לחברות הנ"ל ולחנ"י‪ .‬התעריפים החדשים נכנסו לתוקף ביום ‪ 1‬באוקטובר ‪.2010‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נערכו רשות החברות והחברות להפרטתן בהתאם להחלטת הממשלה המתוארת לעיל ובכלל זה‬
‫הסדרת סוגיות חיוניות להפרטה )כגון מקרקעין ופנסיה(‪ ,‬הכנת תשקיף והחלת תקני ‪ IFRS‬על החברות‪.‬‬
‫ברבעון הראשון של שנת ‪ 2010‬הגישו החברות טיוטות תשקיף לרשות לניירות ערך‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2013‬ממשלת ישראל פועלת לקידום רפורמה כוללת בתחום הנמלים בישראל‪ .‬רפורמה‬
‫הכוללת הקמת נמלים חדשים והפעלתם בידי גורמים פרטיים‪ .‬כחלק מרפורמה זו מתנהל משא ומתן בין‬
‫המדינה להנהלות החברות ולנציגות העובדים הכוללת בין היתר את האפשרות להפרטתן של החברות‪.‬‬
‫ביום ‪ 5‬באוקטובר ‪ ,2014‬התקבלה החלטה מספר חכ‪ 42/‬של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט‬
‫חברתי‪-‬כלכלי( המתייחסת להנפקות החברות הממשלתיות‪ .‬ההחלטה קובעת כי החברות הינן חברות בהן‬
‫‪82‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫למדינה אין אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית בטווח ארוך‪ .‬נקבע כי מניות חברת נמל אשדוד יונפקו‬
‫בשנת ‪ 2015‬ומניות חברת נמל חיפה יונפקו בשנת ‪ .2016‬הרשות פועלת לקידום הנפקת מניות החברות‬
‫בהתאם להחלטה זו‪,‬‬
‫חברת נמל אילת בע"מ )להלן‪" :‬החברה"( ביום ‪ 6‬בדצמבר ‪ 2010‬החליטה ועדת שרים לעניני הפרטה‬
‫למכור ‪ 100%‬ממניות המדינה בחברה כמקשה אחת‪ ,‬בדרך של מכירה פרטית‪ ,‬למשקיע או לקבוצת‬
‫משקיעים מהארץ ו‪/‬או מחו"ל‪.‬‬
‫ועדת השרים הסמיכה את רשות החברות לבצע את כל הפעולות הדרושות לדעתה לביצוע ההפרטה לרבות‪:‬‬
‫‪ .1‬במסגרת בחירת הרוכש‪ ,‬לשקול ולהתחשב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בנסיון של המשתתף בהליך המכירה בהפעלת‬
‫טרמינלים נמליים בחו"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬לגבש‪ ,‬בתאום עם הגורמים הנוגעים בדבר את האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה‪.‬‬
‫‪ .3‬לפעול לכך כי חנ"י תחתום‪ ,‬תוך ‪ 60‬יום ממועד חתימת הסכם המקרקעין בינה לבין מנהל מקרקעי‬
‫ישראל‪ ,‬על הסכם מפורט בינה לבין החברה שעל פיו יועמדו הנכסים לשימוש החברה‪ ,‬שיבוא במקום הסכם‬
‫ביניים מיום ‪ 24‬בפברואר ‪.2005‬‬
‫‪ .4‬לפעול לכך‪ ,‬שחוכר מתקן יצוא האשלג והפוספטים יפעיל באופן עצמאי את מתקן היצוא‪.‬‬
‫ביום ‪ 2‬באפריל ‪ 2011‬קיבל הקבינט כלכלי‪-‬חברתי שלוש החלטות הקשורות להפרטת החברה‪:‬‬
‫‪ .1‬אישור צו רשות הספנות והנמלים )הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת‬
‫בע"מ(‪ ,‬התשע"ב –‪) 2012‬להלן‪" :‬צו האינטרסים החיוניים"(‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן רשת בטחון תעסוקתית לעובדי חברת נמל אילת‪.‬‬
‫‪ .3‬יבוא רכבים מהמזרח הרחוק דרך נמל אילת‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת ההפרטה‪ ,‬פרסמה רשות החברות ביום ‪ 4‬באפריל ‪ 2011‬מודעה בעיתונים בדבר כוונת‬
‫המדינה למכור את אחזקותיה בחברה‪ .‬בנוסף‪ ,‬פרסמה רשות החברות באותו תאריך באתר האינטרנט שלה‬
‫את נוהל מכירת מניות המדינה בחברה‪ ,‬טיוטה של כתב ההסמכה‪ ,‬טיוטה של הסכם להעברת נכסים‬
‫ומסמכים נוספים‪.‬‬
‫בהתאם לנוהל המכירה‪ ,‬ביום ‪ 19‬במאי ‪ 2011‬הוגשו ‪ 17‬פניות על ידי מתעניינים‪.‬‬
‫במהלך חודש אוגוסט ‪ ,2011‬לאחר שחתמו על כתבי סודיות והפקידו ערבות בנקאית ראשונה‪ ,‬עיינו‬
‫המתמודדים בהליך המכירה במסמכים שהוצגו בחדר מידע אלקטרוני שהוכן על ידי החברה‪.‬‬
‫במהלך חודש ינואר ‪ 2012‬הגישו המתמודדים לרשות החברות תכנית עסקית מפורטת של החברה‪.‬‬
‫ביום ‪ 16‬במאי ‪ 2012‬אישרה ועדת הכספים של הכנסת את דרך הפרטת נמל אילת ואת צו האינטרסים‬
‫החיוניים בנמל אילת‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 11‬בספטמבר ‪ 2012‬ביצעה הרשות את תהליך הגשת הצעות המחיר בו השתתפה כמציעה יחידה‬
‫חברת פפו ספנות בע"מ לאחר שכל שאר המשתתפות בהליך פרשו‪ .‬חברת פפו ספנות הגישה הצעה על סך‬
‫של מאה מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫לאחר משא ומתן שניהלה הרשות מול חברת פפו ספנות אושרה ביום ‪ 6‬בנובמבר ‪ 2012‬בוועדה למכירת‬
‫מניות המדינה הצעת המחיר המשופרת של חברת פפו ספנות‪.‬‬
‫ההצעה כפי שאושרה‪:‬‬
‫‪ .1‬תמורת זיכיון ההפעלה ‪ 105 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬תשלום של עד ‪ 15‬מיליוני ש"ח למדינה ‪ -‬באמצעות מנגנון שבו תעביר החברה למדינה ‪15%‬‬
‫מהכנסותיה מעל למחזור של ‪ 115‬מיליוני ש"ח מהמגזרים הקיימים בנמל וזאת למשך עד חמש‬
‫עשרה שנים ועד לתקרת תשלום כוללת של ‪ 15‬מיליוני ש"ח‪ .‬במקרה והכנסות החברה בשנה‬
‫‪83‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫מסוימת יהיו קטנות מ‪ 115 -‬מיליוני ש"ח ההפרש ייחשב כ"הפסד צבור" ויקוזז מהשנים הבאות‪.‬‬
‫)נציין כי הסף של ‪ 115‬מיליוני ש"ח נמוך מממוצע ההכנסות של הנמל בשנים האחרונות ונמוך‬
‫מאומדני מעריכי השווי(‪.‬‬
‫‪ .3‬תוספת של ‪ 15‬מיליוני ש"ח בגין אופציית הרכישה ‪ -‬הרוכש ישלם עבור תקופת ההסמכה שניה‬
‫סכום של ‪ 100%‬מהצעת המחיר עבור תקופת ההסמכה הראשונה‪ ,‬במקום ‪ 90%‬כפי שנקבע‬
‫בנוהל ההתמחרות‪.‬‬
‫ביום ‪ 31‬בינואר ‪ 2013‬התבצע הליך העברת מניות המדינה בחברה לידי חברת פפו ספנות בע"מ‪.‬‬
‫‪ 2.5‬חברת דואר ישראל בע"מ‬
‫חברת דואר ישראל בע"מ )להלן ‪ -‬חברת הדואר( פועלת כחברה ממשלתית בבעלות מלאה של ממשלת‬
‫ישראל‪ .‬תהליך מעבר מרשות הדואר לחברה ממשלתית נעשה בהתאם להחלטות מס' ‪ 788‬מיום ‪15‬‬
‫בספטמבר ‪ 2003‬ומס' ‪ 438‬מיום ‪ 12‬בספטמבר ‪.2006‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬הציגה הנהלת החברה תכנית הבראה לחברה‪ .‬לאחר משא ומתן מתמשך בין מדינת ישראל‪,‬‬
‫חברת הדואר והסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ ,‬גובש בינואר ‪ 2015‬הסכם קיבוצי בין החברה‪ ,‬המדינה‬
‫והסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ .‬במסגרת ההסכם הקיבוצי הוחלט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מכירה של עד ל‪-‬‬
‫‪ 40%‬מאחזקות המדינה בחברת דואר ישראל בשני שלבים‪ :‬הכנסת משקיע אסטרטגי לחברה בשלב ראשון‬
‫והנפקת מניות החברה בבורסה לניירות ערך‪ .‬בכוונת הרשות להביא את הצעת ההחלטה לוועדת שרים‬
‫לענייני הפרטה בהקדם‪.‬‬
‫‪ 2.6‬החברה לפיתוח חוף ים המלח‪ ,‬סדום וערד בע"מ‬
‫ביום ‪ 11‬בפברואר ‪ 2009‬התקבלה בועדת השרים לענייני חברה וכלכלה החלטה )חכ‪ (189/‬להביא לפירוק‬
‫מרצון של החברה לפיתוח חוף ים המלח‪ ,‬סדום וערד )להלן‪" :‬החברה"( בהתאם להוראות סעיף ‪)14‬א()‪(1‬‬
‫ו‪)14 -‬א()‪ (3‬לחוק החברות הממשלתיות ובהתאם להמלצות הצוות הבינמישרדי שהוקם בהתאם להחלטת‬
‫הממשלה מספר ‪ 2498‬מיום ‪ 28‬באוקטובר ‪ ,2007‬וכן להסמיך את הרשות לבצע את הפעולות הדרושות‬
‫לביצוע החלטה זו‪ .‬בישיבה שהתקיימה עם סגן החשב הכללי הוחלט כי הפירוק מרצון ייעשה בדרך של‬
‫אסיפות נושים‪.‬‬
‫ביום ‪ 7‬בספטמבר ‪ 2010‬התקיימה אסיפה כללית שלא מן המנין של החברה וכן התקיימה אסיפת נושים של‬
‫החברה‪ .‬באסיפות אלה הוחלט על פירוק החברה מרצון‪ ,‬ללא הצהרת כושר פירעון‪ ,‬בתוקף מיום ‪15‬‬
‫באוקטובר וכן על מינויו של עו"ד גדי אזור ממשרד עו"ד ליפא מאיר ושות' למפרק החברה‪ .‬מפרק החברה‬
‫עושה את כל הפעולות הנדרשות על מנת להשלים את פירוקה של החברה‪.‬‬
‫‪ 2.7‬גפים בע"מ‬
‫גפים בע"מ )להלן‪" :‬החברה"( הוקמה בשנת ‪ 1949‬במטרה לטפל בנכי צה"ל פגועי גפיים‪ .‬תחום העיסוק‬
‫של החברה הוא כסאות גלגלים‪ ,‬תותבות וציוד נלווה‪.‬‬
‫במהלך השנים האחרונות הורע מצבה העסקי של החברה‪.‬‬
‫מאחר ונמצא‪ ,‬כי את כל השירותים אותם מספקת החברה מספקות מספר חברות מהמגזר הפרטי‪ ,‬ובהמשך‬
‫להחלטת משרד הבטחון )המשרד האחראי( כי אין עוד צורך בהחזקת החברה כחברה ממשלתית‪ ,‬החליטה‬
‫ועדת השרים לענייני הפרטה ביום ‪ 31‬ביולי ‪ 2003‬למכור את כל אחזקות המדינה בחברה )החלטה מח‪.(4/‬‬
‫ביום ‪ 27‬באוקטובר ‪ 2003‬החליטה ועדת הכספים של הכנסת לאשר את דרך המכירה של החברה בכפוף‬
‫לחתימת הסכם עם עובדי החברה בנוגע להפרטה‪.‬‬
‫ההסכם הנ"ל‪ ,‬לא נחתם‪ ,‬וביום ‪ 4‬ביולי ‪ 2004‬החליטה ועדת שרים לענייני הפרטה לבטל את ההחלטה‪,‬‬
‫עקב מצבה הקשה של החברה‪.‬‬
‫עם הרעת מצבה של החברה‪ ,‬כאמור‪ ,‬פוטרו עובדיה בסוף שנת ‪ ,2004‬והופסקה פעילותה העסקית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מונו שלושה דירקטורים על מנת להביא לסיום את פעילות החברה על ידי הגעה להסדרי חובות עם כלל‬
‫‪84‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫נושיה‪ ,‬וזאת באמצעות מימוש נכסיה והלוואה שניתנה לחברה על ידי המדינה‪ .‬משתמו אמצעי המימון‪,‬‬
‫התפטרו הדירקטורים‪.‬‬
‫לחברה נותרו מספר קטן של נושים אשר לא אותרו או לא הסכימו לפשרה‪.‬‬
‫רשות החברות והחשב הכללי במשרד האוצר סברו כי לאחר שפעילותה של החברה הסתיימה והוסדרו רוב‬
‫חובות החברה‪ ,‬יש להביא לפירוקה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ביום ‪ 12‬במרץ ‪ 2008‬קיבלה האסיפה הכללית של‬
‫החברה החלטה מיוחדת כי החברה תפורק בידי בית משפט וכי החלטה על פירוק החברה תובא לאישור‬
‫הממשלה או ועדת שרים‪.‬‬
‫ביום ‪ 22‬ביולי ‪ 2008‬התקבלה החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה )חכ‪) (114/‬אשר קיבלה תוקף‬
‫של החלטת ממשלה( לאשר את החלטת האסיפה הכללית של החברה מיום ‪ 12‬במרץ ‪ 2008‬לפרק את‬
‫החברה בהתאם לסעיף ‪ 257‬לפקודת החברות ]נוסח חדש[‪ ,‬התשמ"ג‪) 1983 -‬להלן‪" :‬ההחלטה"(‪.‬‬
‫ביום ‪ 23‬בפברואר ‪ 2010‬הוגשה על ידי בא כח החברה‪ ,‬עורך הדין רמי מזרחי‪ ,‬בקשה לבית המשפט‬
‫המחוזי בתל‪-‬אביב לפרק את החברה‪ .‬ביום ‪ 27‬בינואר ‪ 2011‬נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב צו פירוק‬
‫לגפים ומינה את כונס הנכסים הרשמי כמפרק החברה‪.‬‬
‫‪ 2.8‬פרזות‪ -‬חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ‬
‫פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ )להלן‪" :‬החברה"( הוקמה בשנת ‪ .1961‬החברה‬
‫הינה חברה ממשלתית וחברה עירונית בהתאם לפקודת העיריות‪ .‬עיסוקה העיקרי של החברה הוא באכלוס‬
‫וניהול יחידות דיור ציבורי ובניהול בתי דיור מוגן בירושלים‪.‬‬
‫החברה מנהלת כיום שבעה בתי דיור מוגן המצויים בבעלות מלאה של המדינה ו‪ 704 -‬יחידות דיור ציבורי‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫יחידות הדיור הציבורי מתחלקות ל‪ 359 -‬יחידות המוגדרות "דירות מינהליות" ו‪ 345 -‬יחידות המוגדרות‬
‫"דירות בהשקעה"‪.‬‬
‫"דירות מינהליות" הן דירות בבעלות המדינה ואילו "דירות בהשקעה" הן דירות‪ ,‬אשר לגביהן הגיעו‬
‫נציגי המדינה ונציגי החברה להסדר לפיו בעבור כל "דירה בהשקעה" שתימכר תעביר החברה למדינה‬
‫‪ 80%‬מהתמורה ויתרת ה‪ 20% -‬יופקדו בחשבון החברה כהלוואה שהמדינה העמידה לחברה‪ .‬לטענת‬
‫המדינה‪ ,‬משנת ‪ 2004‬לא מילאה החברה את חלקה בהסדר וכל הכספים בגין מכירת "דירות בהשקעה"‬
‫הופקדו בחשבונה של החברה‪ .‬אשר על כן‪ ,‬טוענת המדינה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לבעלות מלאה על הדירות הללו‬
‫והשבת כל הכספים שלא הועברו אליה ובכלל זה כספי ההלוואות שהועמדו לחברה‪ .‬טענה זו מצויה‬
‫במחלוקת עם החברה‪ ,‬אשר טוענת כי היא בעלת ה"דירות בהשקעה"‪.‬‬
‫במהלך השנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של ירידה מתמדת בפעילות החברה כתוצאה מירידה בכמות‬
‫הזמנות העבודה ממשרד השיכון‪ .‬כמו כן‪ ,‬יציאת החברה במבצעי מכר דירות לתושבי ירושלים הזכאים‬
‫לדיור ציבורי‪ ,‬גרמו להפחתה במספר יחידות הדיור המנוהלות על ידיה ולהקטנת היקף הכנסות החברה‬
‫משכר דירה‪.‬‬
‫כתוצאה מהירידה בהיקף הכנסות החברה נרשם לחברה הפסד תפעולי לאורך השנים המוביל לשחיקה של‬
‫יתרת המזומנים שברשות החברה‪ .‬המקור העיקרי ליתרת המזומנים‪ ,‬המסתכמת בכ‪ 150 -‬מיליוני ש"ח‪,‬‬
‫הינו ממכירת יחידות הדיור הציבורי‪ ,‬כספים שרובם שייכים למדינה‪.‬‬
‫בנסיבות אלו ומטעמי יעילות וחיסכון הוצע לממשלה להעביר את פעילות החברה בניהול הדיור הציבורי‬
‫וכל הקשור בכך ובניהול הדיור המוגן לאחריות החברות עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ‪,‬‬
‫או עמיגור ניהול נכסים בע"מ‪ ,‬המתמחות בנושא זה והמנהלות אלפי יחידות דיור ציבורי ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪ .1‬על פי החלטות ממשלה מיום ‪ 12‬במאי ‪ 2009‬ומיום ‪ 15‬ביולי ‪ 2010‬החברה תפורק בפירוק‬
‫מרצון‪.‬‬
‫‪ .2‬ביום ‪ 27‬בנובמבר ‪ 2012‬נחתם הסכם בין המדינה לעירית ירושלים המפרט את מתווה הפירוק‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫להלן עקרונות ההסכם‪:‬‬
‫א‪ .‬יתרת הרכוש ‪ -‬הנכסים‪ ,‬בין במזומן ובין בשווה כסף‪ ,‬אשר ייוותרו בחברה לאחר פירעון מלוא‬
‫החובות לנושים‪ ,‬לרבות מלוא הוצאות הפירוק‪ ,‬או הבטחת מקור לכיסויים‪ ,‬אך למעט הנכסים‬
‫המיוחדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יתרת הרכוש תועבר למדינה וזו תקצה את הכספים לתוכנית פרויקטים ציבוריים בעיר ירושלים‬
‫כפי שסוכם בין מנכ"ל משרד השיכון ומנכ"ל עירית ירושלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬על פי הערכות שנעשו יתרת הרכוש תעמוד על לפחות ‪ 130‬מיליוני ש"ח‪ .‬בהתאם לכך נקבע כי‬
‫ההקצאה לפרויקטים הציבוריים תהיה בגובה ‪ 130‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬עם החלטת הפירוק יוקצו מידית ‪ 35‬מיליוני ש"ח לטובת עירית ירושלים‪ .‬אופן ההקצאה‪ :‬הכספים‬
‫יועברו למדינה והמדינה תקצה אותם לעירייה‪.‬‬
‫ה‪ .‬יתרת כ‪ 95 -‬מיליוני ש"ח )בהתאם לעודפי הפירוק בפועל( יועברו בסוף הליך הפירוק‪.‬‬
‫ו‪ .‬נכסים מיוחדים ‪ -‬בנוסף ליתרת הרכוש‪ ,‬נכסים שאינם דיור ציבורי‪ :‬משרדי החברה‪ ,‬תיאטרון‬
‫פרגוד ומחסנים יימכרו בשוק החופשי והתמורה תועבר לקופת הפירוק )למעט בניין פרגוד‬
‫שיוקצה לעירית ירושלים לשם שינוי ייעוד לצרכי תיאטרון ודיור בר השגה לסטודנטים‬
‫והמקרקעין יועברו ללא תמורה לעירית ירושלים‪ .‬היה והעיריה לא תגבש תוכנית לעניין זה בתוך‬
‫‪ 18‬חודש )הארכת תקופה זו אפשרית בהסכמה בין הבעלים ובתנאי שההארכה לא תעכב את‬
‫הפירוק( ימכרו המקרקעין בשוק החופשי ותמורתן תחולק כפי שמפורט בהסכם(‪.‬‬
‫למועד זה טרם התקבלה הצהרת כושר פרעון של הדירקטורים בחברה לאסיפה הכללית בטרם ימונה מפרק‬
‫לחברה והסכם הפירוק ימומש‪.‬‬
‫‪ 2.9‬המכון הישראלי ליין‬
‫החברה הוקמה בשנת ‪ 1957‬כחברה פרטית מוגבלת בערבות שחבריה הם ממשלת ישראל ומספר יקבים‬
‫מרכזיים שפעלו באותה התקופה‪ .‬כיום חברים‪ ,‬למיטב ידיעת הרשות‪ ,‬חמישה חברים בלבד‪ :‬יקבי בנימינה‬
‫בע"מ‪ ,‬אגודת הכורמים בע"מ‪ ,‬יקבי ברקן בע"מ‪ ,‬יקבי סגל בע"מ אשר נרכשו ע"י יקבי ברקן בע"מ ומדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫החברה הינה חברה ממשלתית‪ ,‬כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪ ,1975-‬מאחר ולמדינה‪,‬‬
‫בהתאם לתקנון החברה‪ ,‬מספר קולות בעת הצבעה אישית באסיפה הכללית המקנה לה פי שלושה ממספר‬
‫קולותיהם של יתר המשתתפים באותה הצבעה‪ .‬כן קובע התקנון כי הכרעה בדירקטוריון היא ברוב קולות‬
‫הנוכחים והמצביעים בישיבה‪ ,‬אך למנהלים הממונים )דירקטורים מטעם המדינה(‪ ,‬ואף במקרים בהם מונה‬
‫רק דירקטור אחד‪ ,‬קולות כמספר כל המנהלים הנוכחים בישיבה‪.‬‬
‫מטרות הקמת המכון‪ ,‬כפי שהופיעו בתזכיר החברה הינם‪ :‬פרסום יינות ומוצרים המיוצרים מענבים בישראל‬
‫ולפעול להגברת צריכתם‪ ,‬לסייע ליצרני היין הישראלי ולמשווקיו להעלות את טיב היין ליצוא‪ ,‬ליזום‬
‫ולהקים מוסדות מחקר ובדיקה‪ ,‬באמצעות מחקר ופיתוח בנושא הגפן‪.‬‬
‫פעילות המכון כיום‬
‫אף שבין מטרות המכון מטרות שונות הנוגעות לאופיו של שוק היין ובכלל זה גם מחקר בתחום זה‪ ,‬עם‬
‫השנים‪ ,‬לא תוקצב המכון על ידי המדינה‪ ,‬דבר שהביא להתמקדותו בתחום בדיקות יינות ומשקאות חריפים‬
‫תוך נטישת תחום המחקר והפיתוח‪.‬‬
‫כך‪ ,‬פעילות המכון כיום בעיקרה בדיקות מעבדה למשקאות אלכוהוליים בהתאם לתקנים השונים של‬
‫משקאות אלכוהוליים לצרכי ייבוא וייצוא‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1997‬קיבלה הממשלה החלטה )מס‪ (2606 .‬להטיל על רשות החברות לבחון דרכים להפסקת‬
‫מעורבות המדינה במכון היין‪ .‬הרשות בחנה את הנושא אך הדבר לא הבשיל לכדי החלטת ממשלה‪.‬‬
‫דוח הצוות הבינמשרדי לבחינת ענף היין‪:‬‬
‫בחודש אפריל ‪ 2012‬הוגש דוח צוות בינמשרדי שהוקם לצורך בחינת ענף היין שהוקם על ידי משרד‬
‫התמ"ת ומשרד החקלאות‪ .‬מסקנות הצוות היו כי מכון היין איננו מקיים את עיקר מטרותיו כפי שצוינו‬
‫בתקנון תזכיר ההתאגדות שלו‪ ,‬כמו פרסום יינות בכל דרך בארץ ובחו"ל; ליזום‪ ,‬לעודד ולסייע למחקר‬
‫אודות בעיות ייצוא היין הישראלי ושיווקו; ליזום ולסייע בהקמת מרכזי פרסום‪ ,‬מוסדות מחקר ומוסדות‬
‫אחרים שיכולים לסייע במימוש מטרות המכון; לרשום את החברה ברחבי העולם על מנת שתהווה יצוג‬
‫חוקי בחו"ל; להשתמש בסמכויות הנזכרות בתוספת השנייה לפקודת החברות לצורך מימוש המטרות‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫אף מימוש המטרה לפיה על המכון לסייע ליצרני היין בהעלאת טיב היין בשיתוף פעולה עם המוסדות עם‬
‫הממשלתיים בעניין זה היתה מצומצמת ובאה לידי ביטוי בעיקר על ידי פעילויות בדיקות יין מיובא ובמידה‬
‫פחותה ביחס ליינות ליצוא‪.‬‬
‫במסגרת הצוות הבינמשרדי היו חלוקות הדעות ביחס להמשך פעילות המכון ונבחנה אף האפשרות לאיחודו‬
‫עם מועצת הגפן היין‪ .‬דעת הרוב סברה כי יש מקום להמשך פעילות מכון היין כגוף עצמאי המתפקד‬
‫כמעבדה מוכרת לבדיקות יין‪ ,‬וכי יש לבחון את מבנה הבעלות על מכון היין באופן שישקף בצורה טובה‬
‫יותר ייצוג ענפי ראוי‪ .‬כן המליצה הוועדה כי מכון היין יגבש תוכנית אסטרטגית לגיוון מקורות ההכנסה‬
‫שלו וכן תבחן הסטת פעילות המכון לאתר חלופי באזור המרכז‪ .‬נציג משרד החקלאות היה בדעה כי‬
‫החלופה המועדפת הינה הפרטת מכון היין כמתחייב מהחלטת הממשלה ושנושא בדיקות יין ומשקאות‬
‫אלכוהוליים ייחשף לתחרות‪.‬‬
‫לצד עמדה זאת‪ ,‬דעת המיעוט הייתה כי נכון לפעול לפירוק ודעת המיעוט היתה כי יש לפעול לסיום‬
‫אחזקותיה של המדינה בחברה‪.‬‬
‫אי הכרה של המכון כמעבדה מאושרת‬
‫בעקבות דוח הצוות הבינמשרדי‪ ,‬נערכה בחינה נוספת של משרד התמ"ת שהעלתה את הבעייתיות‬
‫בהסתמכות על בדיקות מכון היין לצורכי הנפקת רישיונות יבוא‪ ,‬מבלי שאושר כמעבדה מאושרת בהתאם‬
‫לסעיף ‪)12‬א( לחוק התקנים‪ ,‬התשי"ג – ‪) 1953‬להלן – חוק התקנים(‪ ,‬וכן נדונו הבעיות הקיימות במבנה‬
‫הקיים של המכון כיום לפיו אינו מייצג את כלל "השחקנים הרלוונטיים" בשוק וניגוד העניינים האינהרנטי‬
‫בהיותו בבעלות יצרני יין אך הינו גוף שהוא מונופול בביצוע בדיקות ייבוא יין‪.‬‬
‫בחודש יוני ‪ 2012‬בחן הממונה על התקינה במשרד הכלכלה את בקשת המכון הישראלי ליין לצורך אישורו‬
‫כמעבדה מאושרת לפי סעיף ‪)12‬א( לחוק התקנים ומצא כי לא ניתן להכיר במעבדה כמעבדה מאושרת בין‬
‫היתר בשל חשש לניגוד עניינים לאור המבנה התאגידי על פיו פועל המכון שאיננו מאוזן‪ ,‬וקיימת בו נציגות‬
‫של יצרני היינות הגדולים בלבד‪ ,‬העשוי להשפיע על הבדיקות המבוצעות כיום במסגרת מעבדת המכון‪.‬‬
‫עוד נמצא לאחרונה כי קיימות בעיות שונות בהתנהלות המכון ובכלל זה הידלדלות שדרת הניהול במכון‬
‫היין לאור פטירתו של מנכ"ל המכון‪ ,‬שהיה דמות בעלת שיעור קומה ומוניטין בינלאומיים בתחום היין‬
‫והמשקאות המשכרים‪ ,‬והידלדלות כוח האדם המקצועי במעבדה‪ .‬מצב זה הטיל צל כבד על תקפותן‬
‫המקצועית של הבדיקות המבוצעות על ידי המכון ואת היכולת לגבש מסקנות כתוצאה מבדיקות אלו‪ .‬לאור‬
‫ממצאיו של הממונה על התקינה‪ ,‬נערך שימוע לחברה בחודש יוני ‪ ,2012‬אשר בעקבותיו הוחלט כי לא‬
‫יינתן אישור המסתמך על בדיקות המכון לצורך הנפקת רישיונות יבוא החל מיום ‪.31.10.2012‬‬
‫לאור הנאמר לעיל‪ ,‬החליטה הממשלה כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬בהמשך להחלטת ממשלה מס‪ 2606 .‬מיום ‪ 8‬בספטמבר ‪ 1997‬מחליטים בהתאם להוראות סעיף‬
‫‪)14‬א()‪ (1‬ו‪)14-‬א()‪ (3‬לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪ ,1975-‬להביא לפירוק מרצון‪ ,‬של‬
‫מכון היין הישראלי‪.‬‬
‫‪ .2‬להסמיך את רשות החברות הממשלתיות כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬לפעול לכינוסה של האסיפה הכללית של החברה לשם קבלת החלטה בדבר פירוק החברה‬
‫מרצון‪ ,‬לאחר קבלת הצהרת כושר פירעון‪ ,‬ומינוי מפרק לחברה אשר יפעל בכפוף לכל דין‬
‫ובתיאום עם רשות החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבצע או לפעול לביצוע כל הפעולות הדרושות‪ ,‬לדעתה‪ ,‬לביצוע החלטה זו‪.‬‬
‫לאחר תום הליכי הפירוק‪ ,‬תקבע‪ ,‬במסגרת החלטת ממשלה נוספת‪ ,‬המטרה הציבורית לה ייועדו עודפי כספי‬
‫החברה‪ ,‬ככל שיוותרו‪.‬‬
‫בהתאם לבדיקה ראשונית שערכה רשות החברות‪ ,‬ובהתבסס על הדוחות הכספיים לשנת ‪ 2011‬הדוחות‬
‫החצי שנתיים לשנת ‪ 2012‬ודוח נכסים והתחייבויות לאוקטובר ‪ 2012‬יהיה בידי החברה לשלם את‬
‫חובותיה כאמור‪ ,‬הכל בהנחה שהליך הפירוק יחל מידית‪.‬‬
‫במצב דברים זה‪ ,‬דירקטוריון החברה הגיע למסקנה כי יש לצמצם את מצבת כח אדם של החברה מידית‬
‫ולהתאימו להיקף הפעילות הנוכחי‪ .‬היתר ישארו לתפעל ולתחזק את המעבדה עד להחלטה אחרת בקשר‬
‫לצורך בעובדים והמשך הפעלת המכון‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫ד‪ .‬הפרטת חברות ממשלתיות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 2.10‬התכנית הרב שנתית להנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות‬
‫במהלך שנת ‪ ,2014‬החלה רשות החברות הממשלתיות לקדם רפורמה כוללת אשר תכליתה לשפר את‬
‫ביצועי החברות הממשלתיות‪ ,‬לרבות‪ :‬שיפור היעילות ומעבר לרווחיות נאותה; הגברת השקיפות‬
‫והמקצועיות בתהליכי קבלת החלטות; חיזוק אפקטיביות ההנהלות ושיפור הנורמות והמנהל התקין‪ .‬כחלק‬
‫מתהליך זה הוחלט על הנפקה של עד ל‪ 49%-‬מאחזקות המדינה במספר חברות בשנים הקרובות כפי‬
‫שמפורט בהחלטה מס' חכ‪ 42/‬של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי‪-‬כלכלי( מיום‬
‫‪ ,5.10.2014‬אשר קיבלה תוקף של החלטת הממשלה ביום ‪ 19.10.2014‬ומספרה ‪.2103‬‬
‫בהתאם להחלטה הממשלה‪ ,‬מכירת המניות בחברות המפורטות בהחלטת הממשלה תתבצע בדרך הנפקת‬
‫מניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ .‬הפיכת החברות לחברות ציבוריות תסייע לחברות בהשגת שקיפות‪,‬‬
‫יעילות ורווחיות ארוכת טווח‪ .‬בהקשר זה יש להדגיש כי רוב הפעילות הינה מונופוליסטית‪.‬‬
‫כחלק מהרפורמה בחנה הרשות את יישום המודל האמור להנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות‪ ,‬לרבות‬
‫ההשפעה האפשרית על רווחיות‪ ,‬יעילות‪ ,‬שקיפות והיבטי ממשל תאגידי בחברות הממשלתיות‪ ,‬וכן את‬
‫מבנה הבעלות‪ .‬לצורך הבחינה הסתייעה הרשות ביועצים ואלה הן עיקרי ממצאי הבדיקה והתועלות‬
‫העיקריות הצפויות להתקבל כתוצאה מהנפקות המיעוט‪:‬‬
‫‪ .1‬שיפור ביצועי החברות – הנפקת מיעוט מהווה זרז להתייעלות באמצעות הגברת הפיקוח והבקרה‬
‫של בעלי מניות מהציבור אשר דורשים רמת שקיפות גבוהה וקידום אוריינטציה מסחרית בחברה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיפור הממשל התאגידי ושקיפות תהליכי קבלת ההחלטות ‪ -‬כתוצאה מהכפפת החברה הממשלתית‬
‫המונפקת לדרישות חוק ניירות ערך התשכ"ח‪) 1968-‬להלן – חוק ניירות ערך(‪ ,‬לצד הוראות‬
‫חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪) 1999 -‬להלן – חוק החברות( וחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪-‬‬
‫‪) 1975‬להלן – החוק או חוק החברות הממשלתיות(‪ ,‬החברות תידרשנה לאמץ סטנדרטים‬
‫גבוהים של שקיפות‪ ,‬גילוי ונשיאה באחריות‪ ,‬כגון פרסום דוח על עסקי התאגיד‪ ,‬דיווחים מיידים‬
‫ותקופתיים‪ ,‬ומדיניות תגמול‪.‬‬
‫‪ .3‬תקבולי הנפקות למדינה או הזרמת הון לחברות – תקבולי ההנפקות יכולים לשמש להקטנת‬
‫הגרעון‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההנפקות יכולות לכלול גיוסי הון לחברות השונות‪ ,‬על‪-‬מנת ליתן מענה לרפורמות‬
‫נחוצות בחברות ומהלכי הבראה נדרשים‪ ,‬כמו גם לצרכי פיתוח של החברות ושיפור היחסים‬
‫הפיננסים שלהן‪ .‬זאת‪ ,‬לעיתים‪ ,‬חלף מימון מתקציבי מדינה או בדרכים אחרות‪.‬‬
‫‪ .4‬הסדרת הסביבה הרגולטורית – פרסום התשקיף במסגרת הנפקה לציבור מחייב את כלל הגורמים‬
‫הרלוונטיים לפעילות החברות השונות‪ ,‬ובכלל זה הרגולטורים המעורבים בהסדרת פעילותן‪,‬‬
‫לקבוע מסגרת רגולטורית ברורה ושקופה‪.‬‬
‫‪ .5‬הרחבת אפשרויות המימון של החברות ‪ -‬חברות ציבוריות מסוגלות לגייס הון מקומי וזר בבורסה‬
‫לניירות ערך‪ ,‬בפרק זמן קצר ובעלויות נמוכות מעלויות גיוסי הון פרטיים‪.‬‬
‫‪ .6‬שיכלול ופיתוח שוק ההון בישראל – רישום למסחר של חברות ממשלתיות גדולות ויציבות‬
‫בבורסה המקומית צפוי לקדם את הנזילות בשוק ההון הישראלי‪ ,‬ולהגדיל את מחזורי המסחר‬
‫בבורסה‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬לשפר את רמת האטרקטיביות של שוק ההון המקומי למשקיעים‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫רשות החברות מופקדת בהתאם לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על שינוי מבנה‪ ,‬רה‪-‬ארגון‬
‫והפרטה של חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬פועלת הרשות לגיבוש הצעות לממשלה לביצוע שינויים מבניים בחברות הממשלתיות לשם‬
‫עידוד התחרות במשק‪ ,‬ייעול פעילות החברות הממשלתיות וביצוע שינויים מבניים בהתאם להחלטות‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫‪ .2‬תאור השינויים המבניים בחברות‬
‫‪ 2.1‬חברת החשמל לישראל בע"מ‬
‫חברת החשמל לישראל בע"מ )להלן‪" :‬החברה"‪/‬חח"י( הינה חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות‪,‬‬
‫בבעלות ממשלתית בשיעור ‪.99.85%‬‬
‫החברה עוסקת בייצור‪ ,‬הולכה‪ ,‬חלוקה ואספקת חשמל והינה מונופולין בכל מקטעי תחומי החשמל‬
‫ולמעשה מרכזת את עיקר פעילות ענף החשמל בישראל‪.‬‬
‫פעולות רשות החברות בתחום החשמל‬
‫בשנים האחרונות בוצעו מספר תיקונים בחוק משק החשמל‪ ,‬המתווים הפרדה בין פעילויות הייצור‪,‬‬
‫ההולכה‪ ,‬החלוקה‪ ,‬האספקה וניהול המערכת‪ ,‬בתנאים הקבועים בחוק משק החשמל באמצעות ביזורן בידי‬
‫מספר ישויות נפרדות תוך קביעת הוראות מעבר ולוחות זמנים ליישום ההוראות‪ ,‬המאפשרים לחברה‬
‫לייצר‪ ,‬להוליך‪ ,‬לחלק‪ ,‬לספק‪ ,‬למכור ולסחור בחשמל וכן לשמש כמנהלת מערכת החשמל‪ ,‬בהתאם‬
‫לרשיונות שהוענקו לה על פי חוק משק החשמל והוארכו מעת לעת עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .2014‬במשך‬
‫השנים החל ממועד חקיקת חוק משק החשמל‪ ,‬קיבלו ממשלת ישראל וגופים ממשלתיים מספר החלטות‬
‫ביחס לשינוי המבני‪ ,‬שחלקן אומצו בתיקונים לחוק משק החשמל וחלקן לא אומצו בחוק ואף לא יושמו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במהלך שנת ‪ ,2010‬התקיימו דיונים בין הנהלת החברה‪ ,‬ארגון העובדים נציגי משרד האוצר‬
‫וההסתדרות שלבסופם נוסח מסמך המפרט מתווה אפשרי של שינוי מבני בחברה )"מתווה ההבנות"(‪,‬‬
‫ואשר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק משק החשמל בנוסחן למועד זה‪.‬‬
‫בהמשך למתווה האמור‪ ,‬התקיימו במחצית השנייה של שנת ‪ 2011‬דיונים‪ ,‬בהם השתתפו נציגי המדינה‪,‬‬
‫הנהלת החברה וועד העובדים‪ ,‬בהם נדון נושא הגדרת הפונקציות של חברת ניהול המערכת‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬התקיימו דיונים בין נציגי האגפים השונים באוצר בהובלת סגן שר האוצר ובין נציגי‬
‫גורמי המדינה הרלוונטיים ונציגי הנהלת החברה‬
‫מתווה ההבנות טרם נבחן על‪-‬ידי הגורמים הממשלתיים המוסמכים וטרם אושר על‪-‬ידיהם‪ ,‬ואינו עולה‬
‫בקנה אחד עם הוראות חוק משק החשמל‪.‬‬
‫ביום ‪ 22‬ביולי ‪ 2013‬הוקם צוות היגוי לרפורמה בחברת החשמל ובמשק החשמל על ידי שר התשתיות‬
‫הלאומיות האנרגיה והמים ושר האוצר )להלן‪" :‬צוות ההיגוי"(‪.‬‬
‫נקבע כי בראש הצוות יעמוד מר אורי יוגב‪ ,‬כיום מנהל רשות החברות הממשלתיות‪ .‬עוד נקבע כי בצוות‬
‫יהיו חברים מנכ"ל משרד האנרגיה והמים‪ ,‬מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬הממונה על התקציבים‬
‫במשרד האוצר‪ ,‬החשבת הכללית במשרד האוצר‪ ,‬הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר‪,‬‬
‫מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים )להלן‪" :‬משרד התלא"מ"( ונציג‬
‫ציבור‪.‬‬
‫משימות צוות ההיגוי‪ ,‬כפי שפורטו בכתב המינוי שנחתם על‪-‬ידי השרים‪ ,‬הינן‪:‬‬
‫‪ .1‬בחינת המבנה המיטבי למשק החשמל ולחברת החשמל;‬
‫‪ .2‬עמידה על החוסן הפיננסי של חברת חשמל עד כה והבאתה למצב פיננסי נאות כחלק מהרפורמה;‬
‫‪ .3‬בחינת תכנית התייעלות בחברת החשמל;‬
‫‪ .4‬הצעת רפורמה כוללת במשק החשמל ובחברת החשמל‪ ,‬לאור האמור לעיל‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫צוות ההיגוי קיים ‪ 19‬ישיבות במהלך התקופה שבין אוגוסט ‪ 2013‬לפברואר ‪ ,2014‬שבמסגרתן שמע את‬
‫כלל בעלי העניין במשק לרבות‪ :‬גורמי ממשלה‪ ,‬רשות החשמל‪ ,‬רשות ההגבלים העסקיים‪ ,‬יצרני חשמל‬
‫פרטיים‪ ,‬הנהלת חברת החשמל‪ ,‬ועד עובדי חברת החשמל‪ ,‬ופונים מהציבור שביקשו להציג את עמדתם‬
‫בפני הצוות ונמצא כי יש מקום לאפשר זאת‪.‬‬
‫ביום ‪ 23.3.14‬פורסמה טיוטת המלצות צוות ההיגוי כפניה לקבלת עמדות הציבור בנוגע לטיוטה זו‪,‬‬
‫כאשר ניתן פרק זמן של ‪ 30‬יום להגשת התייחסות‪.‬‬
‫טיוטת ההמלצות כוללת המלצות רבות הנוגעות לתחומים רבים בנוגע למשק החשמל ובנוגע לחברת‬
‫החשמל כאשר עיקרי המלצותיה כוללות‪:‬‬
‫‪ .1‬תקופה‪ :‬תקופת ההסדר עד סוף ‪.2025‬‬
‫‪ .2‬ניהול מערכת‪ :‬ניהול המערכת תוקם כחברה ממשלתית עצמאית ותופרד מחברת החשמל )‪150-200‬‬
‫עובדים(‪.‬‬
‫‪ .3‬יצור‪ :‬חברת החשמל תמכור את אתר רמת חובב ) ‪ 1,140‬מ"ו(‪ ,‬הקרקע באלון תבור והתחנות‬
‫באשכול ג' ובאשכול ד' ) ‪ 912‬מ"ו( למגזר הפרטי‪ .‬תחנות הגז התחרותיות שתישארנה בידי חח"י‬
‫תאוגדנה בחברה בת )"חברת הבת"(‪.‬‬
‫‪ .4‬נתח שוק ביצור‪ :‬בהתאם לצפי הביקוש‪ ,‬ובהתאם לידוע כיום על הקמה של תחנות פרטיות‪ ,‬צפוי כי‬
‫בתום התקופה היצור הפרטי לא ירד משיעור של ‪ 42%‬מתוך סך הייצור‪.‬‬
‫‪ .5‬רזרבה ביצור‪ :‬היעד לרזרבת הייצור היא ‪ 20%‬מעל שיא הביקוש השנתי המתוכנן בתכנון לטווח‬
‫בינוני וארוך‪ .‬יעד זה ראוי שיבחן מעת לעת בהתאם לתמהיל התחנות במשק וגודל המשק‪.‬‬
‫‪ .6‬מחיר החשמל‪ :‬בעקבות סיום תשלומי רכישת הסולר שנדרש לייצור חשמל בגין השיבושים באספקת‬
‫הגז‪ ,‬מחיר החשמל לצרכן צפוי לרדת בשנת ‪.2015‬‬
‫‪ .7‬חלוקה ואספקה‪ :‬במקטע החלוקה ישולבו גורמים פרטיים שיפעלו כמחלקי משנה עד להיקף של‬
‫‪ 10%‬מסך הצריכה במערכת החלוקה‪ .‬מקטע האספקה יפתח לתחרות ליצרני חשמל שיוכלו לספק‬
‫חשמל שיוצר על ידם או על ידי אחרים‪.‬‬
‫‪ .8‬מניה חכמה‪ :‬מערכת מונים תוסב לדיגיטלית באופן מדורג וכלכלי‪ ,‬ותאפשר יישום מחירים גמישים‬
‫ורציפים בהתאם לעונות השנה ושעות היום והלילה‪ .‬לו"ז והיקף התכנית ייקבע בתכנית הפיתוח‬
‫שתאושר כחוק‪.‬‬
‫‪ .9‬הנפקה‪ :‬הנפקת חברת החשמל תונפק בבורסה בשנת ‪ .2015‬הממשלה תמשיך להיות בעלת שליטה‬
‫בחברה‪.‬‬
‫‪ .10‬הון עצמי‪ :‬בשנת ‪ 2022‬יעד ההון העצמי של חברת החשמל ביחס לסך המאזן יעמוד על‪ 35%‬מסך‬
‫הנכסים‪.‬‬
‫‪ .11‬ערבויות‪ :‬חברת החשמל תפרע את התחייבויותיה המגובות בערבות המדינה בהתאם ללוח הסילוקין‬
‫המקורי שנקבע להן במועד העמדת הערבות‪.‬‬
‫‪ .12‬נכסים‪ :‬נכסי נדל"ן שאינם נחוצים לחח"י במסגרת פעילותה השוטפת במקטעים השונים‪ ,‬לרבות‪,‬‬
‫נכסים במתחם רוגוזין באשדוד ומספר נכסים משמעותיים בתל אביב‪ ,‬בערך כלכלי של כ‪ 1-‬מיליארד‬
‫ש"ח יימכרו למדינה‪.‬‬
‫‪ .13‬התייעלות‪ :‬חח"י תצמצם באופן משמעות את היקף כח האדם המועסק בחברה‪.‬‬
‫‪ .14‬חשמל חינם‪ :‬תופסק הטבת החשמל בחינם לעובדי החברה‪.‬‬
‫במקביל לעבודת צוות ההיגוי המתוארת לעיל‪ ,‬הוקם צוות מו"מ במטרה לקיים דיונים עם ארגון העובדים‬
‫ועם הנהלת החברה‪ ,‬במטרה להגיע להסכמות בנושאים הנוגעים לזכויות העובדים בחברה‪ ,‬ולהשלכות‬
‫השינוי המבני בחברת החשמל על אלה‪ .‬הצוות כולל את מנהל רשות החברות הממשלתיות‪ ,‬את הממונה‬
‫על התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬את הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר ואת מנכ"לית משרד‬
‫האנרגיה והמים‪.‬‬
‫צוות המשא ומתן קיים ישיבות רבות עם ארגון העובדים‪ ,‬ההסתדרות והנהלת החברה‪ ,‬וזאת במטרה‬
‫להגיע להסכמות בנושאים הנוגעים להשלכות השינוי המבני בחברת החשמל על זכויות העובדים‪ .‬במסגרת‬
‫שיחות אלו הושגה התקדמות במספר נושאים מהותיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא הושגה הסכמה על מכלול הנושאים‬
‫ונותרו מספר מחלוקות מהותיות בין הצדדים‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫ביום ‪ 8‬בספטמבר‪ 2014 ,‬נשלח לחברת החשמל מכתב מאת מר אורי יוגב‪ ,‬שכותרתו "עמדת המדינה‬
‫בעניין חברת החשמל לישראל בע"מ" )להלן‪" :‬מכתב יוגב"(‪.‬‬
‫למכתב יוגב צורפה תמצית ההצעה הסופית לשינוי מבני בחברה‪ ,‬המקובלת על שר האוצר ושר התשתיות‬
‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוין כי הנאמר במכתב לעניין מבנה חברת החשמל ולעניין שינויים‬
‫במשק החשמל טעון בחלקו תיקוני חקיקה ראשית ובחלקו טעון הסדרה אחרת‪.‬‬
‫ביום ‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2014‬נשלח לחברה העתק ממכתבם של מר אורי יוגב ומר קובי אמסלם‪ ,‬הממונה על‬
‫השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר‪ ,‬המופנה אל מר אבי ניסנקורן‪ ,‬בנושא "עמדת המדינה בעניין‬
‫חברת החשמל לישראל בע"מ מיום ‪ 8‬בספטמבר ‪ ,"2014‬במסגרתו הובהר‪ ,‬כי התייחסות הסתדרות‬
‫העובדים הכללית החדשה נדרשת למפורט במכתב יוגב בעניין התמורות הכלכליות שישולמו בגין‬
‫ההשלכות של השינויים המתוכננים בחברת החשמל על העובדים ולשינויים שיידרשו בהסכמים קיבוציים‬
‫קיימים ובהסדרים קיבוציים קיימים‪.‬‬
‫תמצית עמדת המדינה‪ ,‬בהתאם לאמור במכתב יוגב‪ ,‬הינה כדלקמן‪:‬‬
‫חלק א' ‪ -‬השלכות השינוי המבני על זכויות העובדים‬
‫‪ .1‬התייעלות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬צמצום ‪ 1,700‬תקנים קבועים בעשור הקרוב‪ ,‬לפי הפרישה הטבעית‪ ,‬ביחס קליטה של ‪.1:3‬‬
‫‪ .1.2‬צמצום ‪ 800‬תקנים ארעיים בשנה הראשונה להסכם והגדלת מיקור חוץ ב‪ 300 -‬עובדים‪.‬‬
‫‪) .1.3‬תקן החברה החל משנת ‪ 10,500 :2025‬עובדים‪ ,‬מתוכם לא יותר מ‪ 8,100 -‬עובדים קבועים‪.‬‬
‫‪ .1.4‬תוצע אפשרות של פרישה מרצון בשנה הראשונה של ההסכם‪ ,‬לפי תנאים שיקבעו בהמשך‪.‬‬
‫‪ .2‬תגמול בגין השינוי המבני‪:‬‬
‫‪ .2.1‬מענק שינוי מבני‪ -‬כל עובד קבוע יקבל מענק בסך ‪ 50,000‬ש"ח‪ ,‬לפי אבני דרך‪:‬‬
‫‪ 1/3 .2.1.1‬מהמענק עם הקמת חברת ניהול המערכת‪.‬‬
‫‪ 1/3 .2.1.2‬מהמענק עם השלמת תאגוד חברת הבת של התחנות המבוססות על טורבינות גז‪.‬‬
‫‪ 1/3 .2.1.3‬מהמענק עם העמדת תחנות החברה למכירה‪.‬‬
‫‪ .3‬תוספות פנסיוניות‪ -‬כלל העובדים הקבועים בחברה שיועסקו בחברה במועד החתימה על ההסכמים‬
‫המפורטים ליישום השינוי המבני‪ ,‬יהיו זכאים לתוספת פנסיונית של ‪ 1,000‬שקל חדש לחודש החל‬
‫מגיל ‪ ,67‬בהתאם למפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .3.1‬לעובדי דור א' ו‪ -‬ב' תינתן תוספת לקצבה הפנסיונית של ‪ 1,000‬שקל חדש‪.‬‬
‫‪ .3.2‬לעובדי דור ג' תינתן תוספת לשכר הפנסיוני של כ‪ 10% -‬כצוברת ללא ‪.Defined benefits‬‬
‫‪ .3.3‬עובדים אשר גמלתם מעל כפול מהשכר הממוצע במשק יקבלו תוספת פנסיה מופחתת‪.‬‬
‫‪ .3.4‬התוספת לפנסיה תינתן ב‪ 2 -‬מנות‪:‬‬
‫‪ .3.4.1‬תוספת קבועה‪.‬‬
‫‪ .3.4.2‬תוספת המותנית בעמידה באבני הדרך באופן זהה למענק ומדורג לפי שכר‪.‬‬
‫‪ .4‬המרת הטבת חשמל חינם‪:‬‬
‫‪ .4.1‬אין שינוי עבור גמלאי החברה ביום חתימת ההסכם‪.‬‬
‫‪ .4.2‬עובדים חדשים ועובדים ארעיים ביום חתימת ההסכם לא יקבלו הטבה או פיצוי‪.‬‬
‫‪ .4.3‬עובדים קבועים ביום חתימת ההסכם‪ -‬רכיב החשמל חינם יומר לרכיב שכר בשווי צריכה בגובה‬
‫‪ 7,500‬קוט"ש וגילום ההטבה בערך הנוכחי‪ .‬הרכיב יהיה פנסיוני‪.‬‬
‫‪ .5‬גמישות ניהולית‪:‬‬
‫‪ .5.1‬ביטול המנגנון הפריטטי לגבי "אי התאמה"‪ ,‬כך שתתאפשר גמישות ניהולית‪.‬‬
‫‪ .5.2‬הקמת מנגנון משמעת חדש‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .5.3‬גמישות ניהולית מלאה בפיטורי עובדים ארעיים‪.‬‬
‫‪ .5.4‬ביטול הפריטטות בוועדות המכרזים מתפקידי רמ"ד ועד רמ"ח‪ ,‬קביעת תנאי סף לתפקידי ניהול‬
‫מרמת רמ"ד ומעלה בסמכות ההנהלה‪.‬‬
‫‪ .5.5‬גמישות להנהלה בניוד עובדים‪.‬‬
‫‪ .5.6‬שכר עידוד‪ -‬הכנסת תמרוץ לפי יעדים ורווחיות‪.‬‬
‫‪ .5.7‬נוכחות בעבודה והקפדה על השלמת מכסת שעות העבודה‪.‬‬
‫‪ .6‬הסכמי שכר‪:‬‬
‫‪ .6.1‬עובדים חדשים יקלטו כעובדי דור ד'‪ -‬בטווחי דרגות מותאמים לפי מקצועות וללא קידום‬
‫אוטומטי של דרגות‪/‬שכר‪.‬‬
‫‪ .6.2‬מנהלים ועובדים נוספים‪ ,‬עד ‪ 3%‬ממצבת העובדים‪ ,‬יועסקו בחוזה אישי‪.‬‬
‫‪ .6.3‬העלאת השכר ההתחלתי והורדת מנגנוני גידול בשכר‪ ,‬באופן שיצמצם סך הוצאות שכר‪.‬‬
‫חלק ב' ‪ -‬השינוי המבני בחברת חשמל‬
‫‪ .1‬הוצאת ניהול מערכת מהחברה והפעלתו בחברה ממשלתית נפרדת בשנה הראשונה להסכם‪.‬‬
‫‪ .1.1‬החברה תמכור את תחנות רמת חובב‪ ,‬הקרקע באלון תבור ואת הקרקע באשכול ג'‪-‬ד'‪ .‬יוקמו‬
‫תחנות כוח על ידי יח"פים בהתאם לצרכי המשק במקום תחנות אשכול ג'‪-‬ד' אשר ייגרטו‪ .‬באלון‬
‫תבור תוקם תחנה לפי צרכי המשק‪ ,‬תחנת חיפה ג' תיגרט‪.‬‬
‫‪ .1.2‬לאחר סיום חיי תחנת רידינג‪ ,‬תקים החברה יחידת ייצור מדגם מחז"ם ‪ F‬או ‪ ,H‬בהספק מותקן‬
‫של כ‪ 440 -‬מ"ו במתחם רידינג‪ ,‬ויחידה נוספת זהה‪ ,‬כשנה לאחר מכן‪ ,‬בהתאם לצרכי המשק‪.‬‬
‫‪ .1.3‬מעבר לתחנת רידינג ותחנת ‪ D‬באשקלון‪ ,‬החברה לא תקים או תשחלף תחנות כוח נוספות‪.‬‬
‫‪ .1.4‬החברה תשלים את פרויקט הפחתת הפליטות‪ :‬הקמת סולקנים ביח' ‪ 5-6‬באורות רבין ויח' ‪1-4‬‬
‫ברוטנברג‪ .‬הסבת יח' ‪ 1-4‬באורות רבין להפעלה בגז טבעי בגיבוי פחם‪.‬‬
‫‪ .1.5‬מניה חכמה‪ -‬מערכת מונים תוסב לדיגיטלית באופן כלכלי ומדורג היורד לפי גודל הצרכן‪,‬‬
‫כתלות בתוצאות בחינת עלות‪-‬תועלת‪.‬‬
‫‪ .1.6‬מערך המניה החכמה‪ ,‬לרבות שליטה על הנתונים‪ ,‬ינוהל על ידי חברה חיצונית‪.‬‬
‫‪ .1.7‬תוקם חברת‪-‬בת של החברה לאתרים הכוללים יחידות ייצור מבוססות טורבינות גז מדגם ‪ F‬ו‪-‬‬
‫‪.E‬‬
‫‪ .1.8‬תוקם חברת בת ליזמות עסקית בחו"ל )"חשמל ייזום"(‪.‬‬
‫‪ .1.9‬מגזרי הפעילות השונים של החברה ינוהלו כמרכזי רווח מבוקרים נפרדים‪.‬‬
‫‪ .1.10‬איתנות פיננסית‪:‬‬
‫‪ .1.10.1‬יעד ההון העצמי ביחס למאזן יעמוד על ‪ 35%‬ב‪.2022 -‬‬
‫‪ .1.10.2‬החברה תונפק בבורסה בשנים ‪ 2015‬ו‪ 2018 -‬בהיקף של ‪ ,15%‬ככל שתתקבל‬
‫החלטת ועדת שרים להפרטה מתאימה בנדון‪ .‬ההנפקה תותנה בסייגים הנדרשים על מנת‬
‫שהמדינה תשמור על זכותה לבצע בעתיד שינוי מבני בחברה וכן לא תיפגע פעילות‬
‫החברה כבעלת רישיון ספק שירות חיוני‪.‬‬
‫‪ .1.10.3‬החברה תיפרע את התחייבויותיה המגובות בערבות מדינה בהתאם ללוח סילוקין‬
‫מקורי‪.‬‬
‫‪ .1.10.4‬נכסי נדל"ן שאינם נחוצים לחברה במסגרת פעילותה השוטפת יועברו למדינה‬
‫בהסדר שיקבע‪.‬‬
‫‪ .1.10.5‬המדינה תשלם תמורת תחנות הכוח‪ ,‬נכסי ניהול המערכת והקרקעות והמבנים‪,‬‬
‫שהמדינה או שחברת ניהול המערכת תרכוש מהחברה‪ ,‬על ידי קיזוז חוב החברה למדינה‪.‬‬
‫‪ .1.10.6‬נכסי נדל"ן המשמשים וצפויים לשמש את החברה בעתיד‪ ,‬יישארו בהסדר הקיים‬
‫כיום‪.‬‬
‫‪ .1.10.7‬החברה תפעל לשחרור כספים מחשבון הנאמנות בהיקף שלא יפחת מ‪ 1 -‬מיליארד‬
‫שקל חדש‪ ,‬היתרה תממן את הרכיבים הלא‪-‬קצבתיים באופן שוטף‪ .‬ההליך המשפטי בנושא‬
‫ימשך‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫חלק ג' – כללי‬
‫‪ .1‬במקטע החלוקה יתווספו גורמים פרטיים עד ל‪ 10% -‬מנתח שוק החשמל‪.‬‬
‫‪ .2‬מקטע האספקה ייפתח לתחרות לגורמים פרטיים‪ .‬יינתנו רישיונות אספקה ליצרני חשמל ולמספקים‬
‫אשר יעמדו בתנאי סף‪ ,‬לרבות איתנות פיננסית‪.‬‬
‫חלק ד' – שונות‬
‫‪ .1‬כלל התוספות הניתנות לעובדים מותנות בעמידה בכלל היעדים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬הצעה זו הינה בתוקף ל‪ 30 -‬ימים ממועד ההגשה לעובדים‪.‬‬
‫עמדת החברה ביחס לנושאים המפורטים במכתב יוגב בקשר עם השינוי המבני ואשר נדונו בטיוטת הדוח‪,‬‬
‫הינה בהתאם לעמדת החברה המפורטת מעלה ביחס להמלצות שנכללו בטיוטת הדוח‪.‬‬
‫ביום ‪ 15‬בספטמבר ‪ ,2014‬התקבל בחברה העתק ממכתבו של מר אבי ניסנקורן‪ ,‬המופנה אל מר אורי‬
‫יוגב‪ ,‬שכותרתו "מבוי סתום במשא ומתן והתנהלות חד צדדית"‪ ,‬לפיו לאור "העמדה החד צדדית"‪,‬‬
‫כהגדרתו‪ ,‬אשר הוצגה במכתב יוגב‪ ,‬ולאור כך שהמשא ומתן נקלע למבוי סתום‪ ,‬ההסתדרות ונציגות‬
‫העובדים אינן מתכוונות לעמוד מנגד ובכוונתן לנקוט בכל האמצעים בעניין זה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ )להלן‪" :‬החברה"( הינה חברה ממשלתית שכל מניותיה מוחזקות על ידי‬
‫ממשלת ישראל‪.‬‬
‫החברה מחזיקה בחברת בת ‪ -‬קמ"ד בבעלות מלאה‪ .‬קמ"ד הינה בעלת רשת קווי צנרת להולכת תזקיקי‬
‫דלק ועוסקת בתכנון‪ ,‬הקמה‪ ,‬הפעלה ותחזוקת מערכות להולכת תזקיקים‪ .‬קמ"ד מהווה למעשה מונופול‬
‫טבעי בהולכת דלק ומוצריו‪.‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 1999‬קיבלה הממשלה החלטה )מס‪ (127 .‬העוסקת בהגברת התחרות בתחום התשתיות‬
‫במשק הדלק‪ ,‬וכן מינתה צוות לבחינת מבנה ענף שירותי התשתית במשק הדלק אשר יפעל ליישום‬
‫הצעדים האמורים בהחלטה‪ .‬בנובמבר ‪ 1999‬המליץ הצוות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שלא להאריך את זיכיון החברה‪.‬‬
‫ביום ‪ 6‬ביולי ‪ 2003‬הגיע הצוות הכלכלי המשותף לנציגי המדינה והחברה‪ ,‬לסיכום באשר לנכסים‪ ,‬תקופת‬
‫ההסכמים‪ ,‬גובה דמי השימוש ושאר הנושאים הנדרשים לשם גיבוש הסכמי תום הזיכיון‪.‬‬
‫מאז גיבוש הסיכום הכלכלי מיום ‪ 6‬ביולי ‪ ,2003‬דנים נציגי המדינה והחברה מתוך כוונה לגבש הסכם‬
‫מפורט בעניין הסדרי תום הזיכיון של החברה וקמ"ד‪ .‬נכון למועד כתיבת דוח זה‪ ,‬טרם גובש הסכם כזה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ )להלן‪" :‬החברה"( הוקמה ביולי ‪ 2003‬והינה חברה ממשלתית בבעלות‬
‫מלאה‪ .‬תחומי העיסוק של החברה הינם הקמה והפעלה של מערכת הולכת הגז הטבעי בישראל‪.‬‬
‫בין החברה והמדינה נחתמו‪ ,‬במחצית הראשונה של שנת ‪ ,2005‬שלושה הסכמים להשקעה בהון המניות‬
‫של החברה כדי שתוכל לפעול להקמת צינור הגז הטבעי בתוואי אשדוד‪ -‬גזר‪ -‬אשקלון‪.‬‬
‫כחלק מתהליך הקמת החברה גובש‪ ,‬בתאום עם הרשות‪ ,‬המבנה הארגוני הראשוני של החברה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2004‬ובשנת ‪ 2005‬המשיכה החברה להתארגן למילוי משימותיה ובין השאר פרסמה עשרה‬
‫מכרזים להקמת מערכת הולכת הגז‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי עבודת הרשות בנושאים הללו‪ ,‬לרבות עם גופי הממשלה והדירקטוריון‪ ,‬סייעו בתיקון תקופת‬
‫רישיון החברה מ‪ 15 -‬שנה ל‪ 30 -‬שנה‪ .‬תיקון זה הינו חיוני ליכולתה של החברה להקים את המערכת‪,‬‬
‫לגייס הון ולהמשיך לפעול כ"עסק חי" בטווח הארוך‪ ,‬וכן הושג לראשונה‪ ,‬כתוצאה ממעורבות הרשות‪,‬‬
‫הישג תקדימי )כלקח ממקרים דומים( בנוגע לרישום עלות צינור הגז לא כרכוש קבוע אלא כנכס בלתי‬
‫מוחשי‪ ,‬כאשר הנכס המוחשי והזכויות בו הם של המדינה ואילו החברה‪ ,‬הפועלת מכוח הרישיון‪ ,‬אמורה‬
‫להיות זכאית להחזר עבור עלויותיה בהקמת המערכת השייכת למדינה כאמור‪ .‬שיטת רישום זו חשובה‬
‫במיוחד בשירותים ציבוריים מונופוליסטיים ובתעשיית ינוקא מסוג הפעילות בו פועלת החברה‪ ,‬והיא‬
‫עשויה להקל על המדינה בהמשך בביצוע שינויים מבניים ומהלכי הפרטה ופיקוח‪ ,‬ככל שידרשו‪ .‬הישגים‬
‫אלו הושגו הודות לעבודת מטה אותה הוליכה הרשות‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2006‬קבעה רשות הגז תעריף זמני לחברה‪ .‬החברה טענה‪ ,‬בהסתמך על חוות דעת של חברת‬
‫ייעוץ‪ ,‬כי התעריף המוצע אינו משקף את מבנה העלויות וההשקעות הנדרשות של החברה לאורך תקופת‬
‫הרישיון‪ ,‬וכי בתעריף זה היא תהיה מנועה מלגייס הון לצורך הקמת מערכת צינור הגז‪ ,‬מכיוון שלא תעמוד‬
‫ביחסים הפיננסיים המינימאליים הנדרשים על ידי הגופים הפיננסיים‪ .‬החברה פנתה לרשות בבקשה‬
‫שתסייע לה להציג את עמדתה בפני משרדי הממשלה ורשות הגז‪ .‬הרשות בחנה את טענות החברה‬
‫ומשהשתכנעה בצדקתן‪ ,‬פעלה‪ ,‬בשיתוף משרד האוצר ומשרד התשתיות ובסיוע יועץ כלכלי‪ ,‬כדי להביא‬
‫לקביעת תעריף שיקנה לחברה את תזרימי המזומנים הדרושים לפעילותה‪ .‬בסוף חודש דצמבר ‪2006‬‬
‫אישרה רשות הגז תעריף מעודכן לחברה‪ ,‬אשר שיקף עלייה של עשרות אחוזים לעומת התעריף הזמני‪.‬‬
‫ביום ‪ 28‬בדצמבר ‪ 2006‬גייסה החברה סכום בש"ח‪ ,‬שהינו שווה ערך לכ‪ 66 -‬מיליוני דולר‪ ,‬לצורך‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬הקמת המקטע הדרומי של מערכת צינור הגז‪ .‬במסגרת היערכות החברה לגיוס המימון‪ ,‬פנתה‬
‫החברה לרשות החברות כדי לקבל את אישורה למנגנונים השונים שנכללו במסמכי הגיוס‪ .‬לאחר‬
‫שהתקיימו מספר ישיבות בין נציגי רשות החברות לנציגי הנהלת החברה‪ ,‬תוקנו מספר סעיפים במסמכי‬
‫הגיוס‪ ,‬לרבות בדבר המגבלות על חלוקת דיבידנד מהחברה לאורך תקופת הרישיון‪ .‬לאחר שאושר הליך‬
‫הגיוס באסיפה הכללית של החברה‪ ,‬הושלם בהצלחה הליך הגיוס‪ ,‬בתנאים כלכליים שיאפשרו לחברה את‬
‫הקמת המקטע הדרומי של מערכת צינור הגז‪ .‬בהתאם לאותם מסמכים‪ ,‬גויס סכום דומה במהלך שנת‬
‫‪.2007‬‬
‫רשות החברות השקיעה משאבי זמן ניכרים‪ ,‬לרבות עבודת תיאום עם גורמי מדינה רלוונטיים‪ ,‬התייעצות‬
‫עם ועדת מומחים מהשורה הראשונה )המייעצת לרשות החברות בנושאי חשבונאות( בעניין אופן רישום‬
‫מערכת צינור הגז בדוחות הכספיים‪ ,‬הגילוי הנאות הנדרש בדוחות ואופן הפחתת הפרויקט בדוחות‪ .‬הדבר‬
‫נעשה על מנת לוודא הצגה נכונה של הפרויקט בדוחות‪ ,‬תוך הפקת לקחים מנושאים בעלי מאפיינים‬
‫דומים‪ ,‬כדי למנוע פגיעה כלשהי בזכויות המדינה במערכת וכדי למנוע הפחתה מוטעית בשיעור גדול מידי‪,‬‬
‫שאינו משקף את אורך החיים הכלכלי של המערכת‪ ,‬דבר שעלול היה לגרום‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסבסוד בין דורי‬
‫של הצרכנים‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2011‬פרסמה מועצת רשות הגז הטבעי את החלטה מספר ‪ 3/11‬אשר לפיה אושרו תעריפי‬
‫ההולכה‪ .‬עדכון התעריף הוחל בגין שירותים שניתנו החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ .2012‬בחודש מאי ‪2013‬‬
‫פרסמה מועצת רשות הגז הטבעי שימוע לקראת העלאת תעריף‪ ,‬אולם טרם פורסמה החלטה רשמית‬
‫בנושא עדכון התעריף‪.‬‬
‫בחודש ינואר ‪ 2013‬הושלם פרויקט הקמת המקשר הימי )"המצוף"( לקליטת גז טבעי מונזל והחלה‬
‫הזרמת גז טבעי למערכת מאניית ‪.LNG‬‬
‫לחברה תכנית פיתוח לשנים ‪ 2017-2013‬שנאמדת בכ‪ 1.5-‬מיליארדי ש"ח לטובת המשך הקמת ופיתוח‬
‫מערכת ההולכה‪.‬‬
‫רשות החברות ליוותה את החברה מול גורמי הממשלה השונים לרבות ליווי צמוד של הדירקטוריון‬
‫וההנהלה בכל הקשור לפרויקט המצוף וכן להיערכות לתוכנית הפיתוח הן מבחינה אופרטיבית והן‬
‫מימונית‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2011‬גייסה החברה באמצעות הנפקת אג"ח סדרה ג' למוסדיים סך של ‪ 500‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,2012‬המשיכה החברה בהנפקות חוב מוסדי‪ ,‬וגייסה ‪ 400‬מליוני ש"ח בהרחבת סדרה ג'‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫במהלך אפריל ויוני בשנת ‪ ,2014‬גייסה החברה חוב מוסדי נוסף בסך של כ‪ 500-‬ו‪ 300-‬מיליוני ש"ח‬
‫)בהתאמה( באמצעות הנפקת אג"ח‪.‬‬
‫ההנפקות לוו על ידי הרשות‪ ,‬ובכלל זה כתיבת מזכר ההנפקה אשר נדרש בעקבות מסקנות וועדת חודק‬
‫ומסמכי הנפקה הנוספים‪ .‬הרשות בוחנת‪ ,‬יחד עם גורמי המדינה הנוספים‪ ,‬את נושא הנפקת אגרות חוב‬
‫לציבור של החברה וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לצורך הוזלת עלויות המימון של החברה ויצירת שקיפות רבה ככל‬
‫הניתן בפעילותה‪.‬‬
‫החברה הינה חלק מהחברות הכלולות בהחלטת הממשלה לגבי תוכנית הנפקות לחברות הממשלתיות‬
‫האמורה לעיל‪ .‬התוכנית מתייחסת להנפקת מניות מיעוט בחברה בשנת ‪ ,2015‬בכפוף להחלטה פרטנית‬
‫של ועדת השרים לענייני הפרטה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬רכבת ישראל בע"מ‬
‫רכבת ישראל בע"מ )להלן‪" :‬החברה"( הוקמה בשנת ‪ ,1998‬אך בפועל היתה מספר שנים ללא כל‬
‫פעילות‪ .‬בחודש דצמבר ‪ 2002‬נחקק חוק רשות הנמלים והרכבות )תיקון מספר ‪ (11‬התשס"ג‪2002-‬‬
‫)להלן‪" :‬תיקון מספר ‪ ("11‬לפיו מופרדת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות )להלן‪" :‬רנ"ר"( והופכת‬
‫מחטיבה ברנ"ר לחברה ממשלתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המקרקעין‪ ,‬המטלטלין והעובדים של הרכבת עוברים לחברה‬
‫הממשלתית החדשה‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬ביולי ‪ ,2003‬נכנס לתקפו תיקון מספר ‪ 11‬ורכבת ישראל החלה לפעול כחברה ממשלתית‪.‬‬
‫קודם ליום המעבר התבצעו הפעולות הבאות‪ :‬מינוי דירקטוריון‪ ,‬מינוי נושאי תפקידים בחברה וחתימה על‬
‫הסכם קיבוצי מיוחד עם עובדי החברה לשם הסדרת המעבר‪.‬‬
‫ביום ‪ 29‬באפריל ‪ 2004‬נחתמו המסמכים הבאים עם הממשלה‪:‬‬
‫‪ .1‬מסמך עקרונות לסבסוד הפעילות השוטפת לתקופה של ‪ 5‬שנים המסתיימת ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ ,2007‬לפיו התחייבה הממשלה לסייע בפעילות השוטפת של החברה בדרך של מתן סובסידיה‬
‫שנתית‪ ,‬שתיגזר מההפרש שבין ההוצאה השנתית המוכרת ובין ההכנסה השנתית המוכרת‪.‬‬
‫‪ .2‬מסמך עקרונות לביצוע תכנית הפיתוח הרב שנתית‪ ,‬לפיו תעמיד הממשלה לחברה מסגרות כספיות‬
‫במשך ‪ 6‬שנים המסתיימות ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2008‬לצורך יישום תכנית הפיתוח המאושרת‪ ,‬בהיקף‬
‫מצטבר שלא יעלה על ‪ 20‬מיליארדי ש"ח‪.‬‬
‫‪ .3‬הסכם עקרונות למתן זכות שימוש ולהעברת זכויות במקרקעין לפיו תעניק המדינה לחברה‪,‬‬
‫באמצעות מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬הרשאת שימוש ל‪ 20 -‬שנים מיום חתימת ההסכם במקרקעין‬
‫פעילים ובמקרקעין בהקמה ביום חתימת ההסכם‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2006‬התקיימו דיונים בין החברה לארגון העובדים‪ ,‬וכן בין החברה למדינה‪ ,‬במסגרת הועדה‬
‫הבין משרדית לבחינת ביצוע שינוי מבני בחברה‪ .‬בין הנושאים שנדונו היתה האפשרות לתאגד שתי‬
‫חטיבות של החברה כחברות בנות‪ :‬חברה בת למטענים וחברה בת לסחר ונדל"ן‪.‬‬
‫במהלך חודש פברואר ‪ 2008‬נחתם הסכם לפרישתם של כ‪ 200 -‬מעובדי החברה במסגרת מאמצי‬
‫התייעלות והתחייבויות החברה‪.‬‬
‫במסגרת החלטת הממשלה )מס‪ (1421 .‬בנושא נתיבי ישראל‪ ,‬הוחלט על העברת חלק מתכנון ופיתוח‬
‫תשתיות מסילתיות לחברות הממשלתיות כביש חוצה ישראל ונתיבי ישראל‪.‬‬
‫רשות החברות‪ ,‬בשיתוף עם אגפי האוצר‪ ,‬משרד התחבורה והחברה עמלו במשך שנת ‪ 2011‬על גיבוש‬
‫מודל לשינוי מבני בחברה‪ ,‬אשר כלל בין היתר משא ומתן אינטנסיבי עם ההסתדרות וועד העובדים‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 2012‬גובש מודל לשינוי מבני אשר כלל הקמה של שתי חברות בנות לחברה‪ ,‬האחת תעסוק‬
‫בהובלת מטענים והשנייה בפיתוח מתחמי תחנות הרכבת על מנת להגדיל את הכנסות החברה‪ .‬חברות‬
‫הבנות התאגדו ונרשמו בישראל ביום ‪ 15‬ביולי ‪ .2014‬כמו כן‪ ,‬סוכם על הוצאה למיקור חוץ של תחזוקת‬
‫חלק מהציוד הנייד הרכבתי‪ .‬החלטה זו קיבלה את אישורו של הקבינט החברתי‪-‬כלכלי ביום ‪ 2‬באפריל‬
‫‪95‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫‪ .2012‬ביום ‪ 6‬בדצמבר ‪ 2012‬נחתם הסכם קיבוצי חדש עם עובדי חברת רכבת ישראל לתקופה של ‪3‬‬
‫שנים‪ .‬במסגרת ההסכם גובש מתווה להקמת חברות הבת של הרכבת‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחציון השני של שנת‬
‫‪ 2012‬חברת רכבת ישראל החלה בהכנות הנדרשות לקראת הנפקת אג"ח סחיר של רכבת ישראל בשנת‬
‫‪ 2014‬אשר הונפק בתחילת שנת ‪.2015‬‬
‫‪ 2.5‬נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )לשעבר מע"צ ‪ -‬החברה‬
‫הלאומית לדרכים בע"מ(‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 2003‬קיבלה הממשלה החלטה על הקמת מע"צ ‪ -‬החברה הלאומית לדרכים בע"מ )להלן‪:‬‬
‫"החברה" ‪" /‬מע"צ"(‪ ,‬אשר תבוא במקום מע"צ )מחלקת עבודות ציבוריות( שפעלה כיחידת סמך במשרד‬
‫התחבורה‪ .‬בהחלטה נקבע‪ ,‬כי החברה תחל לפעול ביום ‪ 1‬בינואר ‪.2004‬‬
‫החלטת הממשלה הנ"ל קובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי מע"צ תפעל במתכונת של חברת ניהול ולא חברה מבצעת‪,‬‬
‫והיא תעסוק בתכנון‪ ,‬פיתוח‪ ,‬הקמה ואחזקה של דרכים בינעירוניות בישראל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הטילה הממשלה על שר התחבורה ונציג שירות המדינה לסגור את מע"צ מיחידת הסמך על‬
‫מחוזותיה עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2003‬‬
‫לצורך יישום הרפורמה נחתמו בין המדינה לחברה החדשה שני הסכמים‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכם תפעול ומימון ‪ -‬מסדיר את אופן פעילות החברה‪ ,‬תפקידיה והתחייבויותיה כלפי הממשלה‬
‫ומטפל באופן השקעת הממשלה בהקמת כבישים באמצעות החברה‪ .‬יצוין‪ ,‬כי במהלך שנת‬
‫‪ 2006‬נחתם נספח להסכם זה‪ ,‬אשר מסדיר את התקציב השוטף של החברה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסכם העברת נכסים ופעילות ‪ -‬מסדיר את העברת פעילות ונכסי מע"צ יחידת הסמך לחברה‪.‬‬
‫בחודש יוני ‪ ,2008‬נחתם בין החברה למדינת ישראל הסכם ביחס למקרקעי דרכים ונכסים תפעוליים‪.‬‬
‫מטרת הסכם זה לקבוע את ההסדרים בנוגע למקרקעי הדרכים התפעוליים ובכללם את הזכויות והחובות‬
‫של הצדדים לגביה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נוהל משא ומתן בין המדינה והחברה לבין הסתדרות העובדים הכללית )להלן‪" :‬ההסתדרות"(‬
‫בנוגע להסכם תנאי ההעסקה בחברה‪.‬‬
‫במקביל ניהלה המדינה משא ומתן עם ההסתדרות על תנאי הפרישה של עובדי יחידת הסמך המיועדים‬
‫לפרישה‪/‬פיטורין‪ ,‬ועל הסכם פנסיה והסכם מימון פנסיה לעובדים המועברים לחברה החדשה‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ 2005‬נחתמו בין ההסתדרות למדינה מספר הסכמים‪ ,‬המסדירים את פרישת עובדי מע"צ‬
‫מיחידת הסמך והעברת חלק מהם לחברה החדשה‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬נחתם הסכם קיבוצי‬
‫מיוחד המסדיר את תנאי ההעסקה של העובדים בחברה לתקופה של ‪ 5‬שנים לפחות‪ ,‬כאשר הוא מתחדש‬
‫ל‪ 3 -‬שנים נוספות בכל פעם‪ ,‬אלא אם הודיעו הצדדים על ביטולו או שינויו‪ ,‬והוא מעניק גמישות ניהולית‬
‫להנהלה‪ .‬חתימת ההסכמים נועדה לאפשר את הפעלת החברה במתכונת מלאה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2011‬סוכמה הארכתו של ההסכם הקיבוצי לשלוש שנים נוספות‪.‬‬
‫לחברה נקבע מבנה ארגוני שיענה על מטרותיה‪ ,‬כפי שהוגדרו על ידי הממשלה‪ .‬המבנה מבטא את מהות‬
‫החברה כחברה מנהלת אשר נועדה לעסוק בתכנון‪ ,‬פיתוח ואחזקה של דרכים בינעירוניות בישראל‪ .‬בניגוד‬
‫למבנה יחידת הסמך‪ ,‬מספר העובדים במבנה הארגוני הינו קטן בצורה משמעותית‪ ,‬ורוב כח האדם הינו‬
‫בעל אופי הנדסי מקצועי‪.‬‬
‫עם הקמתה של החברה‪ ,‬גובשה תכנית עבודה רב שנתית לשנים ‪ ,2006-2010‬תכנית חומש‪.‬‬
‫עצם אישורה ותקצובה מראש של תכנית רב שנתית מעניקה מידה של וודאות כי התכנית לא תסבול‬
‫מטלטלות ושינויים והפרויקטים המתוכננים אכן יבוצעו ויושלמו במועד‪ .‬החברה עמדה בכל יעדי תוכנית‬
‫החומש לשנים ‪.2006-2010‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬החליטה הממשלה כי החברה תוביל את תכנית "נתיבי ישראל" לקירוב הפריפריה למרכז על‬
‫ידי רישות הארץ בכבישים ממוחלפים ומסילות רכבת בצפון ובדרום‪ .‬עם החלטה זו קיבלה החברה‬
‫לראשונה את האחריות גם על הקמת מסילות ותחנות רכבת נתיבי תחבורה ציבורית‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬החלה החברה ביישום תכנית עבודה שתלווה אותה עד לשנת ‪ 2016‬ותעניק למדינה‬
‫ולאזרחיה רשת כבישים חדישה ונוחה‪ .‬תכנית העבודה היא בהיקף של ‪ 28.6‬מיליארד ש"ח‪ ,‬בנוסף לחלקה‬
‫של החברה בביצוע תוכנית נתיבי ישראל‪ ,‬בהיקף של ‪ 10.5‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫התפתחות החברה כזרוע הביצוע העיקרית של ממשלת ישראל בהקמת תשתיות תחבורה דרשה גם את‬
‫עדכון שם החברה והתאמתו לתחומי הפעילות החדשים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה‪,‬‬
‫לאישור האסיפה הכללית של בעלי מניותיה ולרישום אצל רשם החברות‪ ,‬ועל פי הוראות כל דין‪ ,‬החברה‬
‫שינתה את שמה לשם "נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" מספרה הרשום של‬
‫החברה נותר ללא שינוי‪ .‬כן‪ ,‬החברה נשארה בבעלות ממשלתית מלאה וכל התחייבויותיה וזכויותיה של‬
‫החברה נותרו בעינן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬קיימה רשות החברות‪ ,‬באמצעות רואה חשבון המבקר את החברה‪ ,‬ביקורת מיוחדת בהתאם‬
‫לסעיף ‪ 45‬לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬בנוגע לשני תהליכים של מכרזים לביצוע פרויקטים בחברה‪.‬‬
‫במסגרת הביקורת התגלו ליקויים וחולשות מהותיות באפקטיביות הבקרה הפנימית‪ .‬הדירקטוריון דן‬
‫בממצאי הדוח והורה לחברה על תיקון הליקויים‪ ,‬חלקם תוקנו וחלקם בהליך תיקון‪ ,‬בחינת אפקיביות‬
‫הבקרה לשנת ‪ 2014‬טרם הסתיימה‪.‬‬
‫‪ 2.6‬נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ‬
‫נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ )להלן‪"-‬החברה"‪/‬נת"ע( הוקמה במאי ‪ 1996‬במטרה לבחון‬
‫חלופות להסעת המונים במטרופולין תל אביב ולהציע לממשלה את החלופה האופטימלית ובהמשך לערוך‬
‫מכרז לביצוע החלופה כאמור‪ .‬בהתאם להחלטת הממשלה משנת ‪ 2000‬אושר תוואי הקו הראשון‬
‫במערכת הסעת המונים מטרופולין תל אביב של הרכבת‪ ,‬מפתח תקווה דרך מרכז תל אביב ועד לבת ים‪,‬‬
‫"הקו האדום"‪ ,‬בשיטת ה‪. BOT-‬‬
‫תחומי פעילות החברה התמקדו בקידום הליך מכרז לביצוע הקו האדום ובהכנת תואי הקו האדום לביצוע‪.‬‬
‫הכנת התוואי כללה תיכנון וקידום התיכנון במוסדות הרלבנטיים‪ ,‬פינויים‪ ,‬הפקעות והעתקת תשתיות‬
‫מסוגים שונים לאורך התוואי )מים‪ ,‬טלפון‪ ,‬חשמל וכיוצ"ב(‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬החברה ערכה מכרז בינלאומי‬
‫לתיכנון וביצוע הפרוייקט עם סיומו זכתה חברת ‪. MTS‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬נחתם הסכם בין המדינה לבין קבוצת ‪ MTS‬להקמת הרכבת הקלה בקו האדום‪ .‬ההתקשרות‬
‫לא יצאה לפעל בשל אי עמידת הזכיין בתנאים שנקבעו בהסכם‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2010‬החליטה הממשלה להטיל על נת"ע לקדם את פיתוחה של הרכבת הקלה במטרופולין תל‬
‫אביב לצורך הקמת מערכת הסעת המונים‪ .‬החברה תישא באחריות כוללת כלפי הממשלה להקמת הקו‬
‫האדום ולהשלמת הפרוייקט‪ ,‬כמפורט בהסכם שייחתם בין המדינה לבין החברה‪.‬‬
‫פעילות החברה מיום קבלת החלטת הממשלה כאמור כללה‪ :‬התחלת כריית פירי שילוח עבור מכונות‬
‫הכרייה וכן עריכה ופרסום מכרזים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ביצוע כרייה‪ ,‬בניית מתחמי התחנות ובניית תשתית‬
‫מערכות )חשמל ואחרות(‪ ,‬הליכי מכרזים אלה טרם הסתיימו‪ .‬טרם נחתם הסכם בין המדינה לחברה‪.‬‬
‫התנהלות החברה מאז החלטת הממשלה לוותה בליקויים משמעותיים‪ .‬במהלך שנת ‪ 2012‬רשות החברות‬
‫מינתה את רו"ח החברה לערוך ביקורת מיוחדת לפי סעיף ‪ 45‬לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬במחצית שנת‬
‫‪ 2013‬סיים רו"ח את הביקורת‪ .‬עבודתו גילתה כשלים באפקטיביות הבקרה הפנימית ובכלל ליקויים‬
‫משמעותיים בתחומים שונים‪.‬‬
‫הנהלת החברה הציעה פיתרונות לליקויים שהתגלו‪ ,‬הליך הבחינה והתיקון הנדרש טרם הסתיים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫החברה החליטה לקראת סוף שנת ‪ 2013‬על מבנה ארגוני חדש שיתאים לצורכי החברה‪ .‬מינוי שדרה‬
‫ניהולית מקצועית‪ ,‬בניית מערכת נוהלים‪ ,‬שיקום מערכת הכספים‪ ,‬כך גם החלה החברה בהליך איוש‬
‫תפקידי ניהול נדרשים‪ ,‬מונה יו"ר לחברה‪ ,‬מונתה יועצת משפטית‪ ,‬מונה מנכ"ל והערכות לבחירת תפקידי‬
‫מפתח אחרים‪ .‬הליך זה הסתיים בהצלחה במהלך שנת ‪.2014‬‬
‫‪97‬‬
‫ה‪ .‬שינויים מבניים בחברות )המשך(‪:‬‬
‫‪ 2.7‬הפרדת אחזקות בחברות משותפות עם עיריית תל אביב‪-‬יפו‬
‫מדינת ישראל ועיריית תל אביב‪ -‬יפו מחזיקות באחזקות משותפות ב‪ 7-‬חברות‪ ,‬ביניהן‪ :‬אוצר מפעלי ים‬
‫בע"מ )"אוצר מפעלי ים"(‪ ,‬אתרים בחוף תל אביב חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל – אביב – יפו בע"מ‬
‫)"אתרים"(‪ ,‬החברה לפיתוח יפו העתיק )"החברה לפיתוח יפו העתיקה"( העוסקות בעיקר בפיתוח‬
‫תיירות‪ ,‬ניהול והשכרה של נכסים וניהול חניונים לאורכה של רצועת חוף הים בתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬חלמיש‬
‫חברה ממשלתית עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות בתל אביב יפו בע"מ )"חלמיש"( אשר עוסקת‬
‫בחמישה תחומי פעולה עיקריים‪ :‬מתן פתרונות דיור על ידי השכרת דירות ומכירתן‪ ,‬פינוי ופיתוח מתחם‬
‫כפר שלם בדרום מזרח תל‪ -‬אביב ומימוש קרקעות שפונו לצרכי בניה למגורים ופיתוח‪ ,‬עבודות פיתוח‬
‫ותשתית בדרום העיר תל‪ -‬אביב‪ -‬יפו ופרויקטים עצמאיים וחברת נתיבי איילון בע"מ )"נתיבי איילון"(‬
‫העוסקת בתכנון והקמת תשתיות תחבורה במטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬עבור עיריית תל אביב – יפו‪ ,‬משרד‬
‫התחבורה‪ ,‬רשויות מקומיות במטרופולין ואחרים‪ .‬החברות מוחזקות בחלקים שונים על ידי המדינה‬
‫ועיריית תל אביב‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.6.2014‬החליטה ועדת שרים לענייני הפרטה )מח‪ (5/‬להעביר את אחזקות המדינה בהון המניות‬
‫ו‪/‬או באמצעי השליטה ו‪/‬או להעביר את הפעילות‪ ,‬בבת אחת או בהדרגה‪ ,‬בחברות חלמיש‪ ,‬אוצר מפעלי‬
‫ים‪ ,‬אתרים והחברה לפיתוח יפו העתיקה ולהסמיך את הרשות לבצע או לפעול לביצוע כל הפעולות‬
‫הדרושות‪ ,‬לדעתה‪ ,‬לצורך ביצוע החלטה זו‪.‬‬
‫ביום ‪ 22.5.2014‬החליטה הממשלה )החלטה מס‪ ,(1613 .‬במסגרת הפרדת האחזקות עם העירייה לרכוש את‬
‫אחזקות העירייה בחברת נתיבי איילון‪ .‬עלות רכישת מניות העירייה בחברה תופחת מתמורת המכר שתנבע‬
‫מהעסקה הכוללת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החלטת הממשלה מס' ‪ 191‬מיום ‪ 12.5.2009‬הטילה על מנהל רשות החברות הממשלתיות‬
‫)"הרשות"( להביא בפני הממשלה מתווה לביטול או להקטנת חלקה של הממשלה באחזקותיה במספר חברות‪,‬‬
‫בהן גם חברות שבהן למדינה אחזקות משותפות עם עיריית תל אביב‪.‬‬
‫נכון למועד זה‪ ,‬פועלת הרשות ליישום ההחלטה ולהכנת החברות להפרטה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות גיבוש‬
‫הסדרים נדרשים בין גורמי המדינה‪ ,‬העירייה והחברות‪ .‬פעולות אלו כוללות בין היתר‪ ,‬את הצעדים הבאים‪:‬‬
‫הסכמי חכירה והסדר של חובות עבר בין רשות מקרקעי ישראל )"רמ"י( וחברות אתרים ואוצר מפעלי ים‪.‬‬
‫חתימה על הסכם חכירה צפויה להניב למדינה הכנסות רבות שכיום אינן נגבות בידי רמ"י מהחברות ולהסדיר‬
‫את חובותיהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצויה הרשות במשא ומתן מול העירייה לגבי החברות וגיבוש הסכמות לגבי ההנחות‬
‫בבסיס הערכות השווי שעל בסיסן ייקבע שווי החברות והמניות בבעלות המדינה‪ .‬כמו כן עוסקת המדינה‬
‫בניסוח קריטריונים לפינוי מקרקעי כפר שלם‪ ,‬בהתאם להחלטה‪ ,‬והשלמת העברת פעילות חברת חלמיש‬
‫לעיריית תל אביב – יפו‪ .‬המועד המתוכנן לחתימה על העסקה הינו הרבעון הראשון של שנת ‪ 2015‬והתמורה‬
‫בגין העסקה צפויה להוות חלק מתקציב המדינה לשנת ‪.2015‬‬
‫השלמת עסקת הפרדת האחזקות צפויה להסתיים במהלך שנת ‪ 2015‬ולהניב למדינה הכנסות הן בכובעה‬
‫כבעלים של החברות המוכרת את אחזקותיה וכן מתוקף חתימה על הסכמי חכירה והסדרת חובות עבר בין‬
‫רשות מקרקעי ישראל וחברות אתרים ואוצר מפעלי ים‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫ו‪ .‬עקרונות הדיווח הכספי בחברות הממשלתיות ועקרונות עריכת דוח זה‬
‫‪ .1‬הגדרות ועקרונות לעריכת הדוח השנתי‬
‫הגדרות‬
‫"חברה ממשלתית"‪ -‬חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר‬
‫ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת‬
‫ממשלתית‪ .‬חברות ממשלתיות כפופות לחוק החברות ולהוראות שניתנו על פיו‪ ,‬לרבות הוראות בנוגע‬
‫לעריכת הדוחות הכספיים ודוח הדירקטוריון בהתאם לחוזרי הרשות‪.‬‬
‫"חברת בת ממשלתית"‪ -‬חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר‬
‫ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית‪ ,‬בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה‬
‫ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית‪.‬‬
‫"חברה מעורבת"‪ -‬חברה אשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות‬
‫מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה‪ .‬חברה כזו אינה ממשלתית ושליטתה של‬
‫המדינה בה מצומצמת יחסית‪.‬‬
‫"תאגיד מדווח"‪ -‬כמשמעו בחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ט‪.1969-‬‬
‫"חברה ציבורית"‪ -‬כמשמעה בחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪.1999-‬‬
‫עקרונות עריכת הדוח השנתי‬
‫א‪.‬‬
‫בכל מקום בו צוין בדוח "הרשות" ‪" /‬רשות החברות"‪ ,‬הכוונה לרשות החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בכל מקום בו צוין בדוח "חברות ממשלתיות" הכוונה לחברות ממשלתיות ולחברות בנות‬
‫ממשלתיות )ללא החברות המעורבות(‪ ,‬אלא אם כן צוין אחרת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חברות מעורבות ששיעור אחזקת המדינה בהן קטן מ‪ 5%-‬ואחזקת המדינה בהן אינה אחזקה‬
‫מהותית‪ ,‬בהתאם להגדרת "בעל עניין" על פי חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,1999-‬אינן נכללות בדוח זה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הנתונים המאוחדים המוצגים בדוח חושבו על ידי איחוד הדוחות הכספיים של החברות כפי‬
‫שנערכו על ידם‪ ,‬ללא התאמות למערכת כללים אחידה‪ .‬איחוד הדוחות נעשה כסיכום נתוני כל‬
‫החברות הממשלתיות‪ ,‬כאשר יתרות ועסקאות בין החברות בוטלו‪ .‬נתוני העסקאות בין החברות‬
‫התקבלו מהחברות והביטול נעשה אוטומטית באופן חד צידי‪ ,‬ללא שהמערכת ביצעה בדיקת‬
‫התאמה בין דיווחי החברות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬יתכן ובעסקאות שנעשו בין החברות אין התאמה‬
‫בין ההכנסות וההוצאות שבוטלו‪ .‬השקעות בישויות כלולות )חברות מעורבות(‪ ,‬מוצגות על פי‬
‫חלק המדינה בהון וברווח של כל אחת מהישויות‪ .‬כאשר למדינה שליטה בחברה ממשלתית‪,‬‬
‫אך לחברה יש בעלי מניות נוספים‪ ,‬חלק המיעוט של בעלי המניות הנוספים הוצג במסגרת‬
‫ההון העצמי בהתאם לכללי חשבונאות בינלאומיים )‪ .(IFRS‬רווח והפסד ממימוש השקעות‬
‫בחברות ממשלתיות או מעורבות לא נרשם בשל חוסר מהותיות‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫בדוחות הכספיים נכללו נתונים מאקרו כלכליים הכוללים תוצר לאומי גולמי‪ ,‬יצוא משק פו"ב‬
‫)‪ ,(FREE ON BOARD‬השקעה גולמית ומועסקים במשק‪ .‬נתונים אלו מתבססים על פרסומי‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬התוצר הלאומי הגולמי של החברות הוא במונחי תמ"ג ומחושב לפי‬
‫הרווח התפעולי והוצאות השכר‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫סיווג החברות לפי ענפי המשק תואם את הסיווגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬למעט‬
‫החברה הלאומית לאספקת פחם וחברת א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת בע"מ‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫ו‪ .‬עקרונות הדיווח הכספי בחברות הממשלתיות ועקרונות עריכת דוח זה )המשך(‪:‬‬
‫ז‪.‬‬
‫נתוני שנה קודמת מוינו או תואמו מחדש )‪ (RESTATEMENT‬בהתחשב במיונים ובהתאמות‬
‫שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים של החברות‪ .‬במידה ונכללו מיונים והתאמות כאמור בדוחות‬
‫הכספיים של החברות לשנת ‪ 2012‬הם לא קיבלו ביטוי בדוח זה למעט ההכנסות ההמפורטות להלן‪:‬‬
‫שם החברה‬
‫חח"י‬
‫מקורות‬
‫‪2014‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫‪25,195‬‬
‫‪4,473‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(8.7‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪2013‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫‪27,601‬‬
‫‪4,136‬‬
‫שינוי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(2.3‬‬
‫)‪(7.7‬‬
‫‪2012‬‬
‫במילוני‬
‫ש"ח‬
‫‪28,263‬‬
‫‪4,483‬‬
‫ח‪.‬‬
‫חברות המדווחות במטבע חוץ )דולר( – תוצאות החברות תורגמו בהתאם לשער החליפין הממוצע‬
‫לאותה שנה ומאזן החברות תורגם לפי שער חליפין לסוף השנה‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫חברות ממשלתיות בפירוק ‪ -‬החברות הנ"ל אינן נכללות במנין החברות הממשלתיות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫במידה והתקבל דוח כספי מהחברות‪ ,‬נכללו נתוני הדוח הכספי בדוח זה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫המידע הכספי הנכלל בדוח זה מתבסס בחלקו על טיוטת הדוחות הכספיים של החברות במקרים‬
‫בהם עד למועד הגשת דוח זה טרם אושרו ונחתמו הדוחות הכספיים של חברות אלו‪ .‬נציין‪ ,‬כי נתוני‬
‫הדוחות הכספיים המאושרים עלולים להיות שונים מנתוני הטיוטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬במקרים בהם לא‬
‫נתקבל דוח מהחברה נלקחו לצורך האיחוד הנתונים המאזניים מהדוח הארון שהועבר‪ .‬לעניין פירוט‬
‫החברות שהגישו דוחות כספיים מבוקרים או טיוטות לשנים ‪ 2014‬ו‪ 2013-‬ראה פרק ז‪ -‬מפתח‬
‫החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪.2014‬‬
‫יא‪.‬‬
‫נתוני הדוחות הכספיים של החברות הינם בסכומים מדווחים בהתאם לתקן חשבונאות מספר ‪ 12‬של‬
‫המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות‪ ,‬אלא אם כן צוין אחרת‪ .‬נתוני הדוחות הכספיים של החברות‬
‫ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים בישראל או לפי תקני דיווח בינלאומיים )‪ -(IFRS‬בהתאם‬
‫לחובת הדיווח החלה עליהם‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי בנוגע לדיווח הכספי של חח"י ומקורות‪ ,‬שהן חברות התשתית המונופוליסטיות‬
‫שבפיקוח‪ ,‬הותקנו תקנות מיוחדות שבבסיס הכללים האמריקאים לחברות דומות שבפיקוח )‪(RE6‬‬
‫ודוחותיהם מוצגים בסכומים מתואמים‪) .‬להרחבה ראה סעיפים ‪2.1‬ב ו‪ 3 -‬לפרק זה(‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬בכל מקום בדוח זה‪ ,‬בו הוזכרו חוזרים‪ ,‬הנחיות וכו'‪ ,‬ניתן לאתר את החומר באתר האינטרנט‬
‫של הרשות בכתובת‪.WWW.GCA.GOV.IL :‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ .2‬הוראות הרשות לעניין דיווח כספי בחברות ממשלתיות‬
‫בשנת ‪ 2004‬נקבע על ידי ממשלת ישראל כי התקינה הייחודית לחברות הממשלתיות הינה בנוסף לתקינה‬
‫של הסקטור הפרטי‪ ,‬או כהרחבה ו‪/‬או כחידוד של נושאים ספציפיים לחברות ממשלתיות כמפורט בחוזרי‬
‫הרשות וכי הרשות תמשיך להסתייע בצוותים המקצועיים שהוקמו על ידה לצורך כך‪ .‬מפאת חשיבותה‬
‫העקרונית של החלטת הממשלה נדרש אזכור שלה במסגרת הביאור של עיקרי המדיניות החשבונאית‬
‫בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪ 2.1‬בסיס הדיווח בחברות הממשלתיות‬
‫בסיס הדיווח בעריכת הדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות נחלקים לשלוש קטגוריות משנה‬
‫עיקריות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫חברות העורכות דוחות בשקלים מדווחים הכוללים סכומים מתואמים לשינויים בכוח הקנייה של‬
‫השקל עד למועד המעבר )‪ 31‬בדצמבר ‪ (2003‬בתוספת סכומים בערכים נומינליים שנוספו‬
‫לאחר מועד המעבר ובניכוי סכומים שנגרעו לאחר מועד המעבר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חברות המיישמות‪ ,‬בנוסף לכללי החשבונאות המקובלים‪ ,‬את תקנות החברות הממשלתיות החלות‬
‫על נותן שירות חיוני )כהגדרתו בתקנות(‪ ,‬אשר קובעות כי חברה המוגדרת כנותן שירות חיוני‬
‫לציבור תדווח דוחות מתואמים להשפעת השינויים בכח הקניה של השקל בהתאם לכללים‬
‫שנקבעו בגילוי דעת מס' ‪ 36‬של לשכת רואי חשבון‪ .‬כמו כן חברות אלה מיישמות כללים‬
‫לחברות בפיקוח על פי התקנים של המוסד לתקינה חשבונאית בארה"ב )‪ (FASB‬המנויים בפרק‬
‫‪ ,RE6‬הדנים באופן מתן הביטוי בדוחות הכספיים להחלטות הגוף המפקח‪ .‬בחברות אלו קביעות‬
‫הגוף המפקח יוצרות לחברות המפוקחות את הכנסותיהן והכללים מאפשרים‪ ,‬בהתקיים תנאים‬
‫מסויימים‪ ,‬טיפול חשבונאי שונה מהמקובל ביחס לעיתוי זקיפת הוצאות והכנסות לרווח והפסד‬
‫וזאת במטרה לשקף וליצור הקבלה נאותה בין ההוצאות לבין ההכנסות שייווצרו לחברה לפי‬
‫מועדי ההכרה בהן בתעריפים‪ .‬סוגיה זו של קביעת תקני חשבונאות לפעילויות בפיקוח נמצאת‬
‫על סדר יומו של דירקטוריון ה‪ .IASB-‬בחודש ינואר ‪ 2014‬פורסם תקן ביניים אשר ישמש עד‬
‫להוצאת תקן קבוע בנושא על ידי ה ‪ .IASB‬על פי תקן הביניים חברות המעוניינות ליישם ‪IFRS‬‬
‫לראשונה ועונות על קריטריונים מסוימים‪ ,‬יהיו רשאיות להמשיך וליישם לגבי הפיקוח התעריפי‬
‫את אותם כללי דיווח שיושמו ערב אימוץ ‪ IFRS‬לראשונה‪.‬‬
‫עריכת דוחות על פי התקינה הנ"ל התבצעה בחח"י ובחברת מקורות עד לדוחות הכספיים ליום‬
‫‪ .31.12.2014‬החל מיום ‪ 1.1.2015‬פקע תוקף התקנות וחברות ידווחו מתאריך זה ואילך‬
‫בהתאם לתקינה הבינלאומית ובהתאם לאמור בתקן הביניים כאמור‪ .‬מדובר אומנם רק בשתי‬
‫חברות‪ ,‬אולם חברות אלו הינן מהגדולות במשק‪ ,‬הכוללות כיום כמונופולים את רובו המכריע‬
‫של משק החשמל והמים בישראל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חברות העורכות דוחות במטבע חוץ‪ .‬בקטגוריית משנה זו נמנות כיום בין היתר התע"א‪ ,‬אלתא‬
‫ואשרא‪.‬‬
‫להלן אופי התרגום לשקלים שבוצע בדוחות הכספיים של החברות שדיווחו במטבע חוץ )בהתאם‬
‫להבהרה מספר ‪ 4‬של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית(‪:‬‬
‫*‬
‫נכסים והתחייבויות הכלולים במאזן לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2012-2014‬תורגמו לפי שער‬
‫הסגירה ליום המאזן של מטבע הדיווח ביחס לשקל‪.‬‬
‫*‬
‫הכנסות והוצאות הכלולות בדוח רווח והפסד לשנה שנסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 2012-2014‬תורגמו לפי שער חליפין ממוצע בתקופת ביצוע העסקאות‪ .‬עסקאות‬
‫מהותיות מתורגמות לפי השער ביום העסקה‪.‬‬
‫*‬
‫הון המניות‪ ,‬קרנות הון ויתרת העודפים‪ ,‬כפי שנכללו בדוחות הכספיים עד וכולל‬
‫הדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2003‬תורגמו לפי שער החליפין ביום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪.2003‬‬
‫*‬
‫שינויים שחלו בקרנות ההון מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2004‬ואילך‪ ,‬תורגמו לפי שער החליפין‬
‫במועד היווצרותם‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫כל הפרשי התרגום שנוצרו‪ ,‬מוכרים ישירות בהון העצמי בסעיף נפרד "הפרשים מתרגום‬
‫הדוחות הכספיים ממטבע הדיווח לשקלים"‪ .‬הפרשי תרגום אלו מהווים חלק מפריטי ההון העצמי‬
‫של החברה ולא יוכרו בעתיד בדוח רווח והפסד‪.‬‬
‫לשינויים בשער החליפין של הדולר לעומת השקל ולפערים בין שינויי המדד לבין השינויים‬
‫בשער הדולר‪ ,‬ישנה השפעה מהותית על התוצאות התפעוליות בחברות שהמטבע הפונקציונאלי‬
‫שלהן הינו הדולר או חברות המדווחות בסכומים מתואמים )כדוגמת מקורות וחח"י(‪ ,‬לעומת‬
‫חברות שדוחותיהן הכספיים תואמו עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2003‬על פי מדד המחירים לצרכן‬
‫)כדוגמת תעש‪ ,‬חברות הנמל‪ ,‬נתיבי איילון‪ ,‬תש"ן וחברות מקרקעין(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הוראות דיווח בחברות ממשלתיות‬
‫החברות נדרשות לדווח בהתאם לחוזר חברות ממשלתיות ‪ -‬דוחות ‪ 2013-5-1‬שמטרתו הינה לעגן בצורה‬
‫ברורה ומסודרת את חובות הדיווח החלות על מנת להבטיח מערך של דוחות שיכלול את כל הדיווחים‬
‫הנדרשים מהחברות הממשלתיות ועמידה בלוחות הזמניים בהגשת הדוחות לרשות החברות‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫‪ .3‬היערכות החברות הממשלתיות ליישום כללי החשבונאות הבינלאומיים )‪:(IFRS‬‬
‫החלטת הממשלה מיום ‪ 5‬באוגוסט ‪ 2004‬בק‪ 70/‬מספר ‪ 2375‬קבעה כי‪" :‬התקינה החשבונאית הכללית‪,‬‬
‫לגבי החברות הממשלתיות הינה התקינה של הסקטור הפרטי‪ .‬התקינה הייחודית לחברות הממשלתיות‪,‬‬
‫הינה בנוסף לתקינה של הסקטור הפרטי או כהרחבה‪ ,‬או כחידוד של נושאים ספציפיים לחברות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬כמפורט בחוזרי הרשות‪ .‬התקינה הייחודית לחברות הממשלתיות תתבצע בהתאם לחוק‪.‬‬
‫הרשות תמשיך להסתייע בצוותים מקצועיים שהוקמו על ידה לצורך זה‪".‬‬
‫כידוע‪ ,‬המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות החליט בחודש נובמבר ‪ ,2005‬כי החל מראשית שנת ‪2008‬‬
‫יחולו בתאגידים נסחרים בישראל כללי החשבונאות הבינלאומיים )‪ .(IFRS‬מהלך זה הינו חלק מתהליך‬
‫בינלאומי של האחדה )‪ (CONVERGENCE‬של כללי הדיווח הכספי‪ .‬מטרת תהליך זה הינה‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬הגברת השקיפות בדוחות הכספיים‪ .‬תהליך זה משתלב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עם יעדי השקיפות‪ ,‬ההפרטה‬
‫והשינויים המבניים עליהם מופקדת הרשות‪.‬‬
‫בהתאם להחלטה זו‪ ,‬פורסם בחודש יולי ‪ 2006‬תקן חשבונאות מספר ‪ 29‬הקובע‪ ,‬כי ישויות הכפופות‬
‫לחוק ניירות ערך ומדווחות לפיו‪ ,‬יערכו את דוחותיהן הכספיים לפי תקני ‪ IFRS‬לתקופות החל מיום ‪1‬‬
‫בינואר ‪) 2008‬כולל אפשרות לאימוץ מוקדם( למעט ישויות ישראליות הנסחרות בבורסות בחו"ל‬
‫המנויות בתקנות ניירות ערך )דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגידי חוץ(‪ ,‬התשס"א‪.2000-‬‬
‫בהתאם לחוזר הרשות מינואר ‪ 2006‬נדרשו החברות הנסחרות להגיש דוח על היערכות ליישום כללי‬
‫החשבונאות הבינלאומיים לדיווח כספי )תקני ‪ .(IFRS‬בחוזר זה נדרש כי דוח זה יכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את‬
‫ההבדלים המהותיים בין כללי הדיווח הקיימים בחברה לבין אלו הנדרשים בהתאם לתקינה הבינלאומית‪,‬‬
‫כולל בחינת המשמעויות וההשפעות של ההבדלים על הדוחות הכספיים וסקירה של ההליכים הנדרשים‬
‫לביצוע ההתאמות‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2006‬תוקנו תקנות ניירות ערך‪ ,‬במסגרת הוראת שעה‪ ,‬באופן המבטל הוראות שהיו‬
‫קיימות בתקנות ניירות ערך )עריכת דוחות כספיים( ובתקנות נוספות לגבי חברות המיישמות את תקני ה‪-‬‬
‫‪ .IFRS‬תיקון זה משתלב עם תקן ‪ 29‬של המוסד לתקינה בחשבונאות האמור לעיל‪.‬‬
‫‪ .1‬יישום תקני ה‪ ,IFRS -‬תקני ה‪ FASB -‬ותקנים ישראליים בסקטור הפרטי ובחברות הממשלתיות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בהתאם להחלטת הממשלה מספר בכ‪ 70/‬הנ"ל‪ ,‬ולאור השינויים בנוגע לכללי החשבונאות‬
‫בישראל ובעולם‪ ,‬עולה הצורך לבחון את התקינה הקיימת והמתפתחת בסקטור הפרטי‬
‫ואת התקינה הייחודית לחברות הממשלתיות שתתווסף לתקינה בסקטור הפרטי או‬
‫כהרחבה או כחידוד של נושאים רלוונטיים בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בסקטור הפרטי‪ ,‬כולל בתאגידים נסחרים‪ ,‬מתקיימות כיום שלוש מערכות כללי חשבונאות‬
‫עיקריות‪ :‬תקני ‪ ,IFRS‬תקני ‪ FASB‬ותקנים ישראליים‪.‬‬
‫‪ .2‬לאור האמור לעיל‪ ,‬להלן הקווים המנחים שניתנו בחוזרי הרשות לגבי היערכות אותן החברות‬
‫הממשלתיות אשר נדרשות או עשויות להידרש ליישום תקני ה ‪: IFRS‬‬
‫‪ 2.1‬מיפוי וזיהוי רשימת כל הנושאים ורכיבי הדוחות הכספיים העשויים להיות מושפעים‬
‫מהמעבר לתקני ה ‪.IFRS‬‬
‫‪ 2.2‬הצגת אופן הטיפול הקיים לגביהם כיום בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הצגת חלופות הטיפול הקיימות לגביהם בהתאם לתקינה הבינלאומית )‪.(IFRS‬‬
‫‪ 2.4‬הצגת החלופה שבכוונת הנהלת החברה להציע ליישם‪.‬‬
‫‪ 2.5‬הצגת השפעת החלופה המוצעת וחלופות אחרות על הדוחות הכספיים ביחס למצב הקיים‬
‫כיום‪.‬‬
‫‪ 2.6‬מתן הסבר תמציתי לכוונת הנהלת החברה לבחור בחלופה האמורה‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫החברות הממשלתיות נדרשו לתת בדוחותיהן הכספיים גילוי תמציתי למצב תהליך ההיערכות בהתאם‬
‫לרשימת נושאי ההיערכות כאמור לעיל‪.‬‬
‫נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 71 ,2014‬חברות ממשלתיות ומעורבות מדווחות בהתאם לתקינה הישראלית‬
‫)‪ 11 .(Israeli GAAP‬חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך או חברות הנערכות לכך מדווחות על פי‬
‫תקינה בינלאומית )‪ ,(IFRS‬כדוגמת חברת התע"א‪ ,‬עשות אשקלון‪ ,‬חברת נמל אשדוד‪ ,‬חברת נמל חיפה‬
‫ודואר ישראל‪.‬‬
‫כמו כן‪ 16 ,‬חברות מדווחות על פי תקינה בינלאומית )‪ (IFRS‬חלקית‪ ,‬הכוללת התאמת התוצאה מחקיקה‬
‫ייחודית‪ ,‬כדוגמת חח"י‪ ,‬חברות הביטוח וקרנות השתלמות‪.‬‬
‫להלן פירוט המדיניות החשבונאית וההיערכות ליישום ‪ IFRS‬בחברות המשמעותיות‬
‫א‪.‬‬
‫חברות משמעותיות שאינן מיישמות ‪ IFRS‬ונדרשו להיערך ליישומו לאור היותן מסווגות בסיווג ‪7‬‬
‫ומעלה‬
‫‪ .1‬תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ‬
‫החברה מדווחת לפי כללי חשבונאות ישראלים מקובלים‪ .‬במסגרת היערכותה ליישום כללי‬
‫חשבונאות בינלאומיים‪ ,‬החברה‪ ,‬בסיוע ייעוץ‪ ,‬ביצעה תהליך מיפוי וזיהוי של רשימת כל‬
‫הנושאים ורכיבי הדוחות הכספיים העשויים להיות מושפעים מהמעבר לתקני ‪.IFRS‬‬
‫החברה בחנה את השלכות המעבר לתקני ‪ ,IFRS‬ונמצא כי ההשפעות העיקריות הינן‪:‬‬
‫התחייבות לפיצויים על בסיס אקטואריה‪ ,‬יישום שיטת הפחת לפי רכיבים למפרע או הכרה‬
‫בנכס לפי שווי הוגן בעת המעבר לתקינה הבינ"ל כעלות הרכוש הקבוע לאותו מועד‪ ,‬סיווג‬
‫קרקעות חכורות מהמינהל כחכירה תפעולית והכרה בתביעות תלויות נוספות‪.‬‬
‫‪ .2‬מקורות חברת המים בע"מ‬
‫בהתאם להנחיות רשות החברות ולאור הפסקת התחולה של תקנות הדיווח המיוחדות של‬
‫מקורות ביום ‪ ,31.12.2014‬נתבקשה החברה להיערך ליישום כללי החשבונאות‬
‫הבינלאומיים החל מהדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת ‪.2015‬‬
‫החברה‪ ,‬בסיוע ייעוץ‪ ,‬השלימה תהליך מיפוי וזיהוי של רשימת כל הנושאים ורכיבי הדוחות‬
‫הכספיים העשויים להיות מושפעים מהמעבר לתקני ‪ IFRS‬וערכה דוחות כספיים פרופורמה‬
‫בהתאם לכללי ה – ‪ .IFRS‬החברה הציגה גילוי נוסף במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים‬
‫לשנת ‪ ,2014‬את הנתונים הכספיים לשנת ‪ 2014‬אשר היו מוצגים לפי כללי ה – ‪.IFRS‬‬
‫‪ .3‬נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )לשעבר מע"צ‪ -‬החברה הלאומית‬
‫לדרכים בישראל(‬
‫במסגרת היערכות החברה למעבר‪ ,‬ולבחינת השפעת המעבר ל‪ ,IFRS -‬החברה נעזרה‬
‫בשירותי אקטואר‪ .‬הנושאים שיכולה להיות להם השפעה צפויה על הדוחות הכספיים של‬
‫החברה‪ ,‬כתוצאה מהמעבר לדיווח לפי תקני ה‪ ,IFRS -‬לרבות שינויים במדיניות‬
‫החשבונאית של החברה הם‪ :‬רכוש קבוע‪ ,‬התחייבויות תלויות והטבות לעובדים‪ ,‬שלגביהם‬
‫החברה לא צופה התאמות מהותיות כתוצאה מהמעבר ל‪.IFRS -‬‬
‫‪ .4‬כביש חוצה ישראל בע"מ‬
‫החברה בחנה את השפעות התקינה הבינלאומית עליה ואף קיימה דיונים עם נציגי הרשות‪,‬‬
‫בה הועלו נקודות בעייתיות שינבעו עקב יישום התקינה בחברה‪.‬‬
‫‪ .5‬חברת נתיבי איילון בע"מ‬
‫החברה עורכת את דוחותיה הכספיים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל‪ .‬החברה‬
‫פועלת כ‪" -‬מוסד ללא כוונת רווח"‪ ,‬ובהתאם לכך היא מציגה את הדוחות הכספיים על פי‬
‫התקינה והפרסומים בישראל‪ .‬לא קיימת כל הנחייה המחייבת מלכרי"ם לאמץ את ההנחיות‬
‫השונות בתקינה הבינלאומית‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬על פי התקינה הבינלאומית לא קיים כל תקן ספציפי‬
‫‪104‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫המתייחס למלכרי"ם‪ .‬לאור זאת‪ ,‬החברה בדעה כי עד להנחיה ספציפית אחרת‪ ,‬על ידי גורמי‬
‫התקינה בישראל‪ ,‬תקני הדיווח הבינלאומיים אינם חלים עליה‪.‬‬
‫‪ .6‬עמידר‪ -‬החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ‬
‫החברה ערכה מיפוי ראשוני וזיהוי הנושאים העיקריים העשויים להיות מושפעים מהמעבר‬
‫לתקני דיווח בינלאומיים‪.‬‬
‫‪ .7‬רפאל‪ -‬מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‬
‫החברה נערכת בשיתוף פעולה עם רואי החשבון שלה למעבר ליישום מלא של כללי‬
‫חשבונאות בינלאומיים )‪ .(IFRS‬הנושאים העיקריים העשויים להיות מושפעים מהמעבר ל‪-‬‬
‫‪ IFRS‬הם‪ :‬הכרה בהכנסה‪ ,‬נגזרים משובצים‪ ,‬שווי הוגן לנכסים ולהתחייבויות פיננסיות‬
‫ואקטואריה בגין זכויות עובדים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫שקמונה ‪ -‬חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ‬
‫החברה מיישמת את תקני המוסד לתקינה חשבונאית על דוחותיה הכספיים‪ ,‬לרבות שיערוך‬
‫נדל"ן להשקעה דירות במימון עצמי ודירות בדמי מפתח לפי שווי הוגן החל משנת ‪2007‬‬
‫ואילך‪ .‬לא צפויה השפעה ניכרת עקב אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS‬על‬
‫דוחותיה הכספיים מאחר והחברה מיישמת את תקני המוסד לתקינה חשבונאית אשר‬
‫השפעתם על הדוחות דומה לאלה הבינלאומיים‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ‬
‫בתאריך ‪ 24‬בינואר ‪ 2011‬נתקבלה בידי דירקטוריון החברה‪ ,‬הודעת רשות החברות‪ ,‬על‪-‬‬
‫פיה הוחלט על ידי ועדת הסיווג של הרשות‪ ,‬לקבוע את סיווג החברה לרמת ‪ 9‬בסיווג עסקי‪.‬‬
‫לדעת הנהלת החברה משמעותו של סיווג זה על כל השלכותיו הינו ביחס לדיווח החל בשנת‬
‫‪ 2011‬ואילך‪ .‬עם זאת‪ ,‬החברה החלה במהלך ‪ 2011‬בדיונים‪ ,‬בכל הנוגע להיערכותה‬
‫ליישום כללי ה‪.IFRS -‬‬
‫חברות משמעותיות המיישמות ‪ IFRS‬באופן חלקי‬
‫‪ .1‬חברת החשמל לישראל בע"מ‬
‫החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2008‬החברה עורכת את דוחותיה הכספיים לפי תקני דיווח בינלאומיים‬
‫למעט עריכת הדוחות בסכומים מתואמים בהתאם לגילוי דעת מספר ‪ 36‬של לשכת רואי‬
‫החשבון בישראל ולמעט יישום הכללים של המוסד לתקינה בחשבונאות בארה"ב המנויים‬
‫בפרק ‪ RE6‬בדבר פעילויות מפוקחות‪ .‬השלכות יישום דיווח כספי בינ"ל במלואו‪ ,‬מצוינות‬
‫בדוחות הכספיים של החברה לשנת ‪.2012‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חברות משמעותיות המיישמות ‪IFRS‬‬
‫‪ .1‬חברת נמל אשדוד בע"מ‬
‫החברה אימצה את תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים‪ ,‬החל מהדוחות הכספיים לשנת ‪.2009‬‬
‫‪ .2‬חברת נמל חיפה בע"מ‬
‫החברה אימצה את תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים‪ ,‬החל מהדוחות הכספיים לשנת ‪.2009‬‬
‫‪ .3‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ‬
‫החברה עורכת את דוחותיה הכספיים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים‪ ,‬החל מהדוחות‬
‫הכספיים לשנת ‪.2008‬‬
‫‪ .4‬ענבל חברה לביטוח בע"מ‬
‫הדוחות הכספיים של החברה ערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים‪ ,‬החל מהדוחות‬
‫הכספיים לשנת ‪.2008‬‬
‫‪105‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫‪ .5‬חברת דואר ישראל בע"מ‬
‫החל משנת ‪ ,2010‬הדוחות הכספיים של החברה לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2009 ,2010‬ו‪2008 -‬‬
‫ולכל אחת מן השנים שהסתיימו באותם תאריכים נערכו בהתאם לתקני ה‪. IFRS -‬‬
‫טרם אימוץ תקני ה ‪ ,IFRS‬ערכה החברה את דוחותיה הכספיים לפי כללי חשבונאות‬
‫מקובלים בישראל‪.‬‬
‫‪ .6‬חברת בנק הדואר בע"מ‬
‫היישום לראשונה של תקני ה‪ IFRS -‬החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת ‪ ,2010‬כאשר‬
‫מועד המעבר ליישום תקני ה‪ IFRS -‬לראשונה הינו ‪ 1‬בינואר ‪.2008‬‬
‫‪ .7‬רכבת ישראל בע"מ‬
‫היישום לראשונה של תקני ה‪ IFRS -‬החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת ‪ ,2012‬כאשר‬
‫מועד המעבר ליישום תקני ה‪ IFRS -‬לראשונה הינו ‪ 1‬בינואר ‪.2010‬‬
‫‪ .8‬נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫היישום לראשונה של תקני ה‪ IFRS -‬החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת ‪ ,2012‬כאשר‬
‫מועד המעבר ליישום תקני ה‪ IFRS -‬לראשונה הינו ‪ 1‬בינואר ‪.2010‬‬
‫‪ .9‬עשות אשקלון בע"מ‬
‫החברה עורכת את דוחותיה הכספיים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים‪ ,‬החל מהדוחות‬
‫הכספיים לשנת ‪.2008‬‬
‫‪ .10‬אלתא מערכות בע"מ‬
‫החברה עורכת את דוחותיה הכספיים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים‪ ,‬החל מהדוחות‬
‫הכספיים לשנת ‪.2008‬‬
‫‪ .11‬התעשיה הצבאית לישראל בע"מ‬
‫היישום לראשונה של תקני ה‪ IFRS -‬החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת ‪ ,2012‬כאשר‬
‫מועד המעבר ליישום תקני ה‪ IFRS -‬לראשונה הינו ‪ 1‬בינואר ‪.2010‬‬
‫‪106‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫‪ .4‬היערכות ודיווחי החברות הממשלתיות בנוגע לבקרה הפנימית על הדיווח הכספי‬
‫הרשות מובילה אימוץ הדרגתי ושיטתי של נורמות גבוהות המקובלות במדינות מפותחות לגבי הבקרות‬
‫החשבונאיות כדוגמת הסוקס‪ ,‬כללי הביקורת של ה‪ ,PCAOB-‬מודל הבקרה הבינלאומי‬
‫האמריקאי "‪ "COSO‬והוראות דומות ואחרות החלות על התאגידים הממשלתיים בארה"ב‪ .‬זאת כדי‬
‫לצמצם את "בעיית הנציג" ולהשיג נורמות גבוהות של יושרה‪ ,‬שקיפות‪ ,‬מתן דין וחשבון ואחריותיות‬
‫)"‪.("Accountability‬‬
‫על בסיס הוראות ‪ ,(SOX 302) Sarbanes-Oxley Act‬לגבי כלל החברות הממשלתיות‪ ,‬הותקנו בשנת‬
‫‪ 2005‬תקנות החברות הממשלתיות )דוח נוסף בדבר הפעולות שננקטו והמצגים שניתנו להבטחת נכונות‬
‫הדוחות הכספיים ודוח הדירקטוריון(‪ ,‬התשס"ו‪ .2005-‬על פי תקנות אלו וחוזר דוחות כספים לשנת‬
‫‪ 2010‬נכללות בדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות הצהרות מנהלים אישיות של יו"ר‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬מנכ"ל החברה והאחראי על עניני הכספים בדבר נכונות הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫על בסיס הוראות ‪ ,SOX 404‬הותקנו בשנת ‪ 2007‬תקנות החברות הממשלתיות )דוחות נוספים בדבר‬
‫אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי(‪ ,‬התשס"ח‪ ,2007-‬החלות על החברות הגדולות‪ ,‬כהגדרתן‬
‫בתקנות ועל פיהן נדרשו החברות לצרף לדוחות הכספיים לתקופה המסתיימת ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬
‫ואילך דוח נוסף בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי בהתבסס על מודל בקרה מקובל‪ ,‬שבו‬
‫יפורטו החולשות המהותיות‪ ,‬אם קיימות‪.‬‬
‫הניסיון שהצטבר מיישום הצהרות המנהלים בדבר הפעולות שננקטו והמצגים שניתנו להבטחת נכונות‬
‫הדוחות הכספיים ודוח הדירקטוריון החל מהדוחות הכספיים לשנת ‪ 2003‬ואילך‪ ,‬הראה שבעקבות‬
‫ההצהרות חל שינוי חיובי בחברות רבות בגישת המנהלים לבדיקת נכונות הדוחות הכספיים ודוחות‬
‫הדירקטוריון ולבקרות הגילוי הנדרשות‪ .‬ההצהרות גרמו לשינויים בדפוסי ההתנהגות של מנהלים‬
‫ועובדים הכפופים להם‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬התייחסות זהירה ודקדקנית יותר של נושאי משרה ביחס לאישור הדוחות הכספיים ודוחות‬
‫הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪ .2‬התייעצות עם מומחים לגבי יישום הנהלים וביצוע התהליכים והבקרות הדרושים לצורך‬
‫ההצהרות‪.‬‬
‫‪ .3‬שינויים חיוביים בדפוסי התנהגות של נושאי משרה המטילים על מנהלי מפעלים‪ ,‬מנהלי חטיבות‪,‬‬
‫מנהלים זוטרים ובעלי תפקידים רלוונטיים אחרים‪ ,‬בדיקת נאותות ולקיחת אחריות על הגילוי‬
‫לגבי עניינים שבתחומי אחריותם‪.‬‬
‫‪" .4‬גיבוי חתימות במסגרת מעקב בקרות הגילוי"‪ -‬תהליך גיבוי חתימות במסגרת מעקב בקרות‬
‫הגילוי‪ ,‬כאשר מנהלים בדרגות הבכירות חותמים‪ ,‬בהתחשב בתפקידיהם‪ ,‬על הצהרות מנהלים‬
‫שתואמות לאלו הכלולות בדוחות הכספיים וכגיבוי להצהרות אלו‪ ,‬ואילו המנהלים בדרגה בכירה‬
‫פחות חותמים על ההליכים להם הם אחראים‪.‬‬
‫‪ .5‬הגברת מרכיבי הפיקוח ובקרות הגילוי והגדרת מטריצת האחריות הארגונית לגבי כל העניינים‬
‫העשויים להיות רלוונטיים לדיווח הכספי‪.‬‬
‫‪ .6‬החברות נדרשו לוודא את קיומן של בקרות לגבי הנדרש בהצהרות האמורות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי‬
‫קביעת נהלים לצורך החתימה עליהן‪ .‬כך למשל‪ ,‬הובהר על ידי הרשות‪ ,‬כי המינוחים "ליקויים‬
‫משמעותיים" ו"חולשות מהותיות" הכלולים בהצהרות הינם מינוחים מקצועיים שפורטו בחוזרי‬
‫הרשות ואיתור ליקויים וחולשות אלו‪ ,‬אם קיימים‪ ,‬נעשה בהתאם למודלי בקרה מקובלים‬
‫להערכת הבקרה הפנימית על דיווח כספי והאפקטיביות שלה‪ ,‬כדוגמת מודל ‪) COSO‬ניתן‬
‫למצוא את נוסח התקנות בחוזר הרשות בנספח ו' עמודים ‪.(60-61‬‬
‫‪107‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 2‬לתקנות החברות הממשלתיות )דוחות נוספים בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על‬
‫דיווח כספי(‪ ,‬התשס"ח‪" ,2007-‬החברה תצרף לדוחות השנתיים דוח נוסף לפי טופס שבתוספת השנייה‪,‬‬
‫בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי בהתבסס על מודל בקרה מקובל‪ ,‬שבו יפורטו‬
‫החולשות המהותיות‪ ,‬אם קיימות‪ ,‬וייכללו הצהרות חתומות של כל נושא משרה החתום על הדוחות‬
‫הכספיים או דוח דירקטוריון ")להלן ‪" -‬הדוח הנוסף"("‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לתקנות החברות הממשלתיות בא ומוסיף כי "לדוח הנוסף יצורף דוח של רואה החשבון המבקר‬
‫של החברה שיכלול את חוות דעתו בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי בחברה ובדבר‬
‫חולשות מהותיות שהוא זיהה‪ ,‬בהתבסס על מודל בקרה מקובל‪ ,‬לרבות כאלה שלא ניתן להן גילוי נאות‬
‫בהערכת הדירקטוריון וההנהלה‪ ,‬כמפורט בדוח הנוסף )להלן ‪" -‬הדוח הנוסף של רואה החשבון‬
‫המבקר"("‪.‬‬
‫רואה חשבון מבקר עורך את הביקורת בהתאם לתקני ה‪ PCAOB-‬בארה"ב בדבר ביקורת של בקרה‬
‫פנימית על דיווח כספי כפי שאומצו על ידי לשעת רואי חשבון בישראל‪ .‬על פי תקנים אלו נדרש מרואה‬
‫חשבון המבקר לתכנן את הביקורת ולבצעה כדי להשיג מידה סבירה של ביטחון בדבר קיומה של בקרה‬
‫פנימית אפקטיבית על דיווח כספי מכל הבחינות המהותיות‪ .‬הביקורת כוללת השגת הבנה לגבי הבקרה‬
‫הפנימית על דיווח כספי בחברה‪ ,‬הערכת הסיכון לקיומה של חולשה מהותית‪ ,‬בחינה והערכה של תכנון‬
‫הבקרה הפנימית ואפקטיביות התפעול של הבקרה הפנימית בהתבסס על הסיכון המוערך‪ .‬הביקורת‬
‫כוללת גם ביצוע נהלים אחרים אשר רואה החשבון חושב לדרושים בהתאם לנסיבות‪ .‬בדוח רואה‬
‫החשבון המבקר אומר רואה החשבון כי הוא סבור שביקורתו מספקת בסיס נאות לחוות דעתו‪.‬‬
‫התקנות מגדירות את הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי כ"תהליך שמתכננת הנהלת החברה ומיישמת‬
‫אותו‪ ,‬בפיקוח דירקטוריון החברה ובאישורו‪ ,‬בהתאם להוראות כל דין‪ ,‬כדי לספק מידה סבירה של‬
‫ביטחון לגבי מהימנות הדיווח הכספי והכנת הדוחות הכספיים למטרות חיצוניות‪ ,‬בהתאם לכללי‬
‫חשבונאות מקובלים והוראות החוק‪ ,‬וכולל מדיניות ונהלים שמתקיימים בהם כל אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬מתייחסים לניהול רשומות המשקפות באופן מדויק ונאות‪ ,‬ובפירוט סביר‪ ,‬את העסקאות בנכסי‬
‫החברה והוצאתם מרשותה‪.‬‬
‫‪ .2‬מספקים מידה סבירה של ביטחון שעסקאות נרשמות כנדרש כדי לאפשר את הכנת הדוחות‬
‫הכספיים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים והוראות החוק‪ ,‬ושתקבולים ויציאות של החברה‪,‬‬
‫לרבות התחייבות לתשלום‪ ,‬נעשים אך ורק בהתאם להרשאות הגורמים המוסמכים של החברה;‬
‫‪ .3‬מספקים מידה סבירה של ביטחון לגבי מניעה או גילוי במועד של רכישה‪ ,‬שימוש או הוצאה‬
‫מרשות החברה של נכסי החברה שנעשו בחריגה מן ההרשאה שניתנה בידי גורם מוסמך של‬
‫החברה ושיכולים להשפיע באופן מהותי על הדוחות הכספיים‪".‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬התקנות מגדירות את החולשה המהותית כ"ליקוי בקרה או צירוף של ליקוי בקרה המשפיע לרעה‬
‫על יכולת החברה ליזום‪ ,‬לתת הרשאה‪ ,‬לתעד‪ ,‬לעבד או לדווח על מידע כספי לגורמי חוץ באופן מהימן‪,‬‬
‫בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים והוראות החוק‪ ,‬אשר כתוצאה ממנו קיימת אפשרות סבירה שבדוחות‬
‫הכספיים השנתיים או הרבעוניים של החברה לא תימנע ולא תתגלה הצגה מוטעית מהותית‪".‬‬
‫התקנות חלות על כל חברה שהיא חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית שמתקיים בה לפחות אחד‬
‫מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫סך ההכנסות השנתיות בדוחות הכספיים עולה על ‪ 400‬מיליוני ש"ח;‬
‫‪.2‬‬
‫היקף הנכסים בדוחות הכספיים עולה על ‪ 400‬מיליוני ש"ח;‬
‫‪ .3‬היקף הנכסים או הפרויקטים המופעלים או המנוהלים על ידי החברה‪ ,‬בעבורה או בעבור המדינה‬
‫או בעבור אחרים‪ ,‬עולה על ‪ 400‬מיליוני ש"ח;‬
‫בהתאם לתוספת ראשונה )תקנה ‪ (1‬לתקנות החברות הממשלתיות מודל הבקרה המקובל הינו מודל קוסו‬
‫)‪ (COSO‬או מודל בקרה אחר שאישר שר האוצר לחברה מסוימת‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫תחולת התקנות הללו היא כדלהלן‪:‬‬
‫הדוח הנוסף והדוח הנוסף של רואה החשבון המבקר יצורפו לדוחות השנתיים הכוללים דוחות כספיים‬
‫הערוכים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2009‬ואילך‪.‬‬
‫להלן תמצית ממצאי יישום ‪ SOX 404‬בחברות החייבות בדיווח לשנה המסתיימת ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪:2014‬‬
‫נכון לשנת ‪ 2014‬קיימות ‪ 33‬חברות אשר נדרשו ביישום ובדיווח ‪ .SOX‬עד כה הגישו ‪ 18‬חברות את‬
‫דוחות הדירקטוריון וההנהלה בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית ודוחות רואי חשבון בנושא‪.‬‬
‫ב‪ 13-‬חברות שהגישו דוחות סופיים ניתנה חוות דעת בלתי מסויגת של רואי החשבון המבקרים ונאמר‬
‫בהן כי הבקרות הפנימיות על הדיווח הכספי הינן אפקטיביות;‬
‫בחמישה חברות‪ ,‬חח"י‪ ,‬נתיבי ישראל‪ ,‬עשות אשקלון‪,‬רכבת ישראל‪ ,‬ונמל אשדוד‪ ,‬נאמר בחוות דעתם של‬
‫רואי חשבון כי החברה לא קיימה בקרות פנימיות אפקטיביות בגלל קיומה של חולשה מהותית כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬חח"י‪ -‬אי קיום בקרה אפקטיבית על כך שהזכויות וההטבות‪ ,‬אשר לפיהן משולמים תשלומי שכר‬
‫ופנסיה ולפיהן נכללות מחויבויות אקטואריות‪ ,‬מאושרות בהתאם להוראות החוק‪.‬‬
‫‪ .2‬נתיבי ישראל‪-‬‬
‫א‪ .‬לא ניתן מענה מלא למצבים בהם קוטנציאל לניגוד עניינים בקר מנהלי פרויקטים ונותני‬
‫שירותים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערך הביקורת הפנימית לא אויש במלואו ולא יושמה במלואה תוכנית עבודה אפקטיבית‬
‫ומוטת סיכונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬טרם הושלם יישום אפקטיבי של תקנות חובת המכרזים‪.‬‬
‫‪ .3‬בעשות אשקלון‪ -‬צירוף ליקויים ברמת האירגון )‪ (ELC‬ובממשל התאגידי מגיע לכדי חולשה‬
‫מהותית‪.‬‬
‫‪ .4‬רכבת ישראל‪ -‬צירוף ליקויים ברמת האירגון )‪ (ELC‬ובממשל התאגידי מגיע לכדי חולשה‬
‫מהותית‪.‬‬
‫‪ .5‬נמל אשדוד‪ -‬העדר פורום חוקי של חברי דירקטוריון בתקופה ממאי ‪ 2014‬ועד למרס ‪.2015‬‬
‫נכון לשנת ‪ 2013‬קיימות ‪ 33‬חברות אשר נדרשו ביישום ובדיווח ‪ .SOX‬עד כה הגישו ‪ 32‬חברות את‬
‫דוחות הדירקטוריון וההנהלה בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית ודוחות רואי חשבון בנושא‪.‬‬
‫ב‪ 25-‬חברות שהגישו דוחות סופיים ניתנה חוות דעת בלתי מסויגת של רואי החשבון המבקרים ונאמר‬
‫בהן כי הבקרות הפנימיות על הדיווח הכספי הינן אפקטיביות;‬
‫בשבע חברות כדלקמן‪ ,‬נאמר בחוות דעתם של רואי חשבון כי החברה לא קיימה בקרות פנימיות‬
‫אפקטיביות בגלל קיומה של חולשה מהותית‪.‬‬
‫‪ .1‬חח"י‪ -‬צוינה החולשה המהותית המפורטת לעיל‪.‬‬
‫‪ .2‬ענבל‪ -‬אי התכנסות של הדירקטוריון החל מינואר ‪ ,2013‬זאת בשל ירידת מספר הדירקטורים‬
‫מתחת למספר המינימלי למניין הדירקטורים הנדרש בהתאם לחוק הפיקוח ולמסמכי היסוד של‬
‫החברה‪.‬‬
‫‪ .3‬חברת נתיבי ישראל‪-‬‬
‫א‪ .‬חולשות מהותיות א' ו‪-‬ב' שצוינו לעיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬טרם יושמה תכנית אפקטיבית למניעת סיכוני מעילות והונאות‪.‬‬
‫‪ .4‬חלמיש‪-‬‬
‫‪109‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫א‪ .‬במהלך שנת ‪ 2013‬לא אוישו תפקידי מפתח האחראים על בקרת העל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערכות המידע בחברה אינן מפיקות דוח ביקורת גבית שכ"ד וחלוקת שכ"ד‪.‬‬
‫ג‪ .‬חולשות מהותיות בנושא ממשל תאגידי‪.‬‬
‫ד‪ .‬אי קיום מדיניות ונהלי אבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ .5‬נת"ע‪-‬‬
‫א‪ .‬העדר מבנה ארגוני בהתאמה למטרות החברה‪ ,‬העדר איוש משרות מפתח והעדר הגדרת‬
‫תחומי אחריות בכל רמות הארגון בחברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליקויים בסביבת הבקרה בחברה )‪.(ELC‬‬
‫ג‪ .‬העדר קוד אתי והעדר של ציות לחוקים ולהוראות‪.‬‬
‫ד‪ .‬אי‪-‬הערכות החברה לעמידה בדרישות הדיווח הכספי‪.‬‬
‫ה‪ .‬ליקויים שזוהו בבקרות בתחום מערכות המידע‪.‬‬
‫ו‪ .‬קיומן של נורמות שליליות בקרב עובדי החברה ביישום נהלים‪.‬‬
‫‪ .6‬נתיבי איילון‪-‬‬
‫א‪ .‬צירוף של ליקויי בקרה משמעותיים‪ ,‬בזה‪ :‬הליך אישור חשבונות קבלנים‪ ,‬העסקת בעלי‬
‫תפקיד מפתח ללא בקרות מספיקות ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬טעות חשבונאית מהותית בספרי החברה‪ ,‬שתוקנה בעקבות ביקורת הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬העדר בקרה אפקטיבית הדרושה למניעת מעילות והונאות‪.‬‬
‫‪ .7‬תע"ש‪-‬‬
‫א‪ .‬החברה אישרה באיחור את הדוחות הכספיים לשנת ‪.2013‬‬
‫ב‪ .‬החברה לא קיימה בקרה אפקטיבית על מנת לקבל מידה סבירה של ביטחון לגבי זכויות‬
‫החברה בקרקעות שבשימושה‪ ,‬ולגבי התחייבויותיה בגין נזקים לאיכות הסביבה‪..‬‬
‫‪110‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪:2014‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫אחוז‬
‫ברווח‬
‫ענף כלכלי‬
‫מגזר‬
‫פעילות‬
‫משרד‬
‫ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2014‬‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2013‬‬
‫סיווג‬
‫החברה‬
‫א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת‬
‫)בע"מ(‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תקשורת‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫אוצר מפעלי ים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪82.63%‬‬
‫אות המוצר הירושלמי‬
‫בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫‪00.00%‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫כלכלה‬
‫טרם התקבל‬
‫טיוטה‬
‫לא מסווג‬
‫איסורד בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫תעשייה‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫חבורה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫אלתא מערכות בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תעשייה‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫בטחון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪9‬‬
‫אמריליס‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫אשרא ‪ -‬החברה‬
‫הישראלית לביטוח‬
‫יצוא בע"מ‬
‫אתרים בחוף תל‪-‬אביב‬
‫חברה לפיתוח אתרי‬
‫תיירות בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫בע"מ‬
‫בית הספר המרכזי‬
‫למלונאות בע"מ‬
‫)תדמור(‬
‫בית התפוצות בע"מ‬
‫)חל"צ(‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫נמלים‬
‫תחבורה‬
‫טרם התקבל‬
‫טרם התקבל‬
‫לא מסווג‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫כלכלה‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תיירות‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪68.42%‬‬
‫חינוך‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תיירות‬
‫טרם התקבל‬
‫טרם התקבל‬
‫‪4‬‬
‫מעורבת‬
‫‪38.46%‬‬
‫דיור מוגן ורווחה‬
‫לקשיש בע"מ )חל"צ(‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫שיכון‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫דירה להשכיר –‬
‫החברה הממשלתית‬
‫לדיור ולהשכרה בע"מ‬
‫האגודה לתרבות הדיור‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫האוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫עמותה‬
‫‪100.00%‬‬
‫עמותה‬
‫עמותה‬
‫טיוטה‬
‫טיוטה‬
‫‪4‬‬
‫האיגוד חברה להעברת‬
‫טכנולוגיה‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫חינוך‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תרבות‬
‫וספורט‬
‫טיוטה‬
‫טיוטה‬
‫לא מסווג‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חוץ‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪1‬‬
‫הארכיון המרכזי‬
‫לתולדות העם היהודי‬
‫מעורבת‬
‫‪28.57%‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תרבות‬
‫וספורט‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫החברה הישראלית‬
‫לחקר מדעי החיים‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪3‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫‪111‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫אחוז‬
‫ברווח‬
‫ענף כלכלי‬
‫מגזר‬
‫פעילות‬
‫משרד‬
‫ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2014‬‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2013‬‬
‫סיווג‬
‫החברה‬
‫החברה הלאומית‬
‫לאספקת פחם בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪98.80%‬‬
‫חשמל ומים‬
‫החברה הממשלתית‬
‫להגנות ים המלח בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תיירות‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫החברה הממשלתית‬
‫להגנות מצוקי חוף הים‬
‫התיכון בע"מ‬
‫החברה הממשלתית‬
‫לתיירות‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫הגנת הסביבה‬
‫טרם התקבל‬
‫‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תיירות‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫חינוך‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫אנרגיה ומים‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חינוך‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪3‬‬
‫מעורבת‬
‫‪50.00%‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חינוך‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪7‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪95.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תיירות‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪3‬‬
‫החברה לפיתוח יפו‬
‫העתיקה בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫‪50.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תיירות‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫החברה לפיתוח עכו‬
‫העתיקה בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תיירות‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫החברה לשיקום‬
‫ולפיתוח הרובע היהודי‬
‫בעיר העתיקה‬
‫בירושלים בע"מ‬
‫החברה לשירותי איכות‬
‫הסביבה בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫אוצר‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫שיכון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪3‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫הכפר הירוק ע"ש לוי‬
‫אשכול בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫חינוך‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫הגנת הסביבה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪7‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חינוך‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫המועצה הישראלית‬
‫לצרכנות‬
‫בע"מ‬
‫המינהלה להסדרים‬
‫במיגזר החקלאי‬
‫ממשלתית‬
‫‪75.00%‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪99.90%‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫כלכלה‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חקלאות‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫ממשלתית‬
‫‪99.9%‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫כלכלה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫עמותה‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫אנרגיה ומים‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫עמותה‬
‫עמותה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫החברה לחינוך ימי‬
‫בישראל )בתיה"ס‬
‫הימיים(‬
‫החברה למפעלי כלכלה‬
‫ותרבות לעובדי המדינה‬
‫בע"מ‬
‫החברה למתנ"סים ‪-‬‬
‫מרכזים קהילתיים‬
‫בישראל בע"מ )חל"צ(‬
‫החברה לפיתוח חוף‬
‫אילת בע"מ‬
‫המכון הגיאופיסי‬
‫לישראל‬
‫חברה מוגבלת בערבות‬
‫המכון הישראלי ליין‬
‫)בע"מ(‬
‫המרכז הארצי לפיתוח‬
‫המקומות הקדושים‬
‫)ע"ר(‬
‫‪112‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫אחוז‬
‫ברווח‬
‫ענף כלכלי‬
‫מגזר‬
‫פעילות‬
‫משרד‬
‫ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2014‬‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2013‬‬
‫סיווג‬
‫החברה‬
‫הקרן למורשת הכותל‬
‫המערבי‬
‫עמותה‬
‫‪100.00%‬‬
‫הרשות לחינוך והכשרת‬
‫ימיים‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫חינוך‬
‫עמותה‬
‫עמותה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תחבורה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪2‬‬
‫התעשיה הצבאית‬
‫לישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תעשייה‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫בטחון‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪10‬‬
‫התעשייה האווירית‬
‫לישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תעשייה‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫בטחון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪(1)10‬‬
‫חברת רכבת ישראל‬
‫מטענים בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫חברת "המשקם"‬
‫לתעסוקת קשישים‬
‫ובעלי כושר עבודה‬
‫מוגבל בע"מ‬
‫חברת בנין הבימה‬
‫בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫‪40.00%‬‬
‫שירותי בריאות‪,‬‬
‫רווחה וסעד‬
‫תשתיות‬
‫כבישים‬
‫ורכבות‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תחבורה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫רווחה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫חברת בנק הדואר בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫אוצר‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫דואר‬
‫תקשורת‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫חברת דואר ישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫דואר‬
‫תקשורת‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪10‬‬
‫חברת החשמל לישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪99.85%‬‬
‫חשמל ומים‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫נמלים‬
‫אנרגיה ומים‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪(1)10‬‬
‫תחבורה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪9‬‬
‫חברת נמל חיפה בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫נמלים‬
‫תחבורה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪9‬‬
‫חברת נמלי ישראל ‪-‬‬
‫פיתוח ונכסים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫חברת נתיבי איילון‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫בינוי )בניה והנדסה‬
‫אזרחית(‬
‫נמלים‬
‫תחבורה‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪8‬‬
‫חברת פיתוח מתחמי‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫חברת קרן הרשב"י‬
‫ומורשתו בע"מ )חל"צ(‬
‫ממשלתית‬
‫‪100%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תיירות‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫חברת תחנות ייצור‬
‫חשמל חדשות בישראל‬
‫בע"מ‬
‫חלד חברה ממשלתית‬
‫עירונית לשיקום דיור‬
‫ופיתוח בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫חשמל ומים‬
‫תשתיות‬
‫כבישים‬
‫ורכבות‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תחבורה‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪66.68%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫אנרגיה ומים‬
‫טרם התקבל‬
‫טרם התקבל‬
‫‪8‬‬
‫שיכון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫‪113‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫אחוז‬
‫ברווח‬
‫ענף כלכלי‬
‫מגזר‬
‫פעילות‬
‫משרד‬
‫ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2014‬‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2013‬‬
‫סיווג‬
‫החברה‬
‫חלמיש חברה‬
‫ממשלתית עירונית‬
‫לדיור לשיקום‬
‫ולהתחדשות שכונות‬
‫בתל אביב‪-‬יפו בע"מ‬
‫חקר ימים ואגמים‬
‫לישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫שיכון‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪97.50%‬‬
‫כביש חוצה ישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫בינוי )בניה והנדסה‬
‫אזרחית(‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫אנרגיה ומים‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫נכסי חייל )נח( בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫‪48.80%‬‬
‫בטחון‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫כפר הנוער "מאיר‬
‫שפייה" בית ספר‬
‫חקלאי משרד החינוך‬
‫והתרבות בישראל –‬
‫הדסה בארה"ב‬
‫מגדל שלום מאיר בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫חינוך‬
‫תשתיות‬
‫כבישים‬
‫ורכבות‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תחבורה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חינוך‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫מעורבת‬
‫‪14.98%‬‬
‫מדרשת שדה בוקר‬
‫בנגב בע"מ )חל"צ(‬
‫ממשלתית‬
‫‪60.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫חינוך‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫אוצר‬
‫טרם התקבל‬
‫טרם התקבל‬
‫לא מסווג‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חינוך‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪3‬‬
‫מוזיאון ישראל )חל"צ(‬
‫מעורבת‬
‫‪14.29%‬‬
‫מזח תיירות אילת בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪95.00%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תיירות‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫מכון היהלומים‬
‫הישראלי בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫‪23.80%‬‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫כלכלה‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫נתיבי ישראל ‪ -‬החברה‬
‫הלאומית לתשתיות‬
‫תחבורה בע"מ )לשעבר‬
‫מע""צ(‬
‫מקווה ישראל ‪ -‬כל‬
‫ישראל חברים‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫בינוי )בניה והנדסה‬
‫אזרחית(‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫תרבות‬
‫וספורט‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫תשתיות‬
‫כבישים‬
‫ורכבות‬
‫תחבורה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪8‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫חינוך‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חינוך‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫מקורות חברת מים‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪91.57%‬‬
‫חשמל ומים‬
‫מקורות פיתוח וייזום‬
‫בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪91.57%‬‬
‫חשמל ומים‬
‫אנרגיה ומים‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪7‬‬
‫מת"ש ‪ -‬מרכזי תעסוקה‬
‫שיקומיים בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫‪33.33%‬‬
‫שירותי בריאות‪,‬‬
‫רווחה וסעד‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫אנרגיה ומים‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪10‬‬
‫רווחה‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫מתימו"פ‬
‫עמותה‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫עמותה‬
‫טיוטה‬
‫טיוטה‬
‫‪8‬‬
‫עמותה‬
‫‪114‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫אחוז‬
‫ברווח‬
‫ענף כלכלי‬
‫מגזר‬
‫פעילות‬
‫משרד‬
‫ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2014‬‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2013‬‬
‫סיווג‬
‫החברה‬
‫נכסים מ‪.‬י‪ .‬בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה‬
‫עירוניים להסעת‬
‫המונים בע"מ‬
‫נתיבי הגז הטבעי‬
‫לישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫בינוי )בניה והנדסה‬
‫אזרחית(‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫אנרגיה ומים‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪8‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שיכון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪9‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫תשתיות‬
‫כבישים‬
‫ורכבות‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫תחבורה‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪9‬‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫ערים חברה לפיתוח‬
‫עירוני בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪99.98%‬‬
‫בינוי )בניה והנדסה‬
‫אזרחית(‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫שיכון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫"עשות אשקלון"‬
‫תעשיות בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪84.98%‬‬
‫תעשייה‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫בטחון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪8‬‬
‫פארק אריאל שרון‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫פי גלילות מסופי נפט‬
‫וצינורות בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫‪50.00%‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫הגנת הסביבה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫פיתוח מזרח ירושלים‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪66.67%‬‬
‫תיירות‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫פרזות חברה ממשלתית‬
‫עירונית לשיכון‬
‫ירושלים בע"מ‬
‫ק‪.‬ה‪.‬ר‪ - .‬קרן השתלמות‬
‫לרוקחים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪71.43%‬‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫שיכון‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫אנרגיה ומים‬
‫טרם התקבל‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אנרגיה ומים‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫מעורבת‬
‫‪37.50%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫עמידר החברה‬
‫הלאומית לשיכון‬
‫בישראל בע"מ‬
‫ענבל חברה לביטוח‬
‫בע"מ‬
‫ק‪.‬ל‪.‬ע ‪ -‬קרן השתלמות‬
‫לעובדים סוציאליים‬
‫בע"מ‬
‫ק‪.‬ס‪.‬מ קרן השתלמות‬
‫לביוכימאים‬
‫ומיקרוביולוגים‬
‫קו מוצרי דלק בע"מ‬
‫קרן השתלמות‬
‫לאקדמאים במדעי‬
‫החברה והרוח‬
‫קרן השתלמות‬
‫להנדסאים וטכנאים‬
‫בע"מ‬
‫קרן השתלמות למורים‬
‫בבתי‪-‬הספר העל‬
‫יסודיים במכללות‬
‫ובסמינרים בע"מ‬
‫‪115‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫אחוז‬
‫ברווח‬
‫ענף כלכלי‬
‫מגזר‬
‫פעילות‬
‫משרד‬
‫ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2014‬‬
‫בסיס‬
‫הנתונים‬
‫לשנת‬
‫‪2013‬‬
‫סיווג‬
‫החברה‬
‫קרן השתלמות למורים‬
‫ולגננות‬
‫מעורבת‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫קרן השתלמות למורים‬
‫תיכוניים‪ ,‬מורי סמינרים‬
‫ומפקחים‬
‫קרן השתלמות‬
‫למשפטנים‬
‫מעורבת‬
‫‪37.50%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫קרן השתלמות לעובדי‬
‫מדינה‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪5‬‬
‫קרן השתלמות‬
‫לשופטים‬
‫ממשלתית‬
‫‪50.00%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫קרן לביטוח נזקי טבע‬
‫בחקלאות בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪36.37%‬‬
‫בנקאות‪,‬ביטוח‬
‫ופיננסים‬
‫ביטוח וקרנות‬
‫חקלאות‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪7‬‬
‫קרן קיסריה אדמונד‬
‫בנג'מין דה רוטישלד‬
‫מעורבת‬
‫‪50.00%‬‬
‫רותם תעשיות בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫שירותים‬
‫קהילתיים‪,‬חברתיים‪,‬‬
‫אישיים ואחרים‬
‫תעשייה‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫אוצר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫לא מסווג‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫רפאל מערכות לחימה‬
‫מתקדמות בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תעשייה‬
‫תשתיות‬
‫כבישים‬
‫ורכבות‬
‫תעשיות‬
‫ביטחוניות‬
‫תחבורה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪10‬‬
‫בטחון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪(1)10‬‬
‫שוק סיטוני לישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫מסחר סיטונאי‬
‫וקמעוני‬
‫שירותים‬
‫אחרים‬
‫חקלאות‬
‫טיוטה‬
‫טיוטה‬
‫‪6‬‬
‫שח"מ מקורות ביצוע‬
‫בע"מ‬
‫בת ממשלתית‬
‫‪91.57%‬‬
‫בינוי )בניה והנדסה‬
‫אזרחית(‬
‫שקמונה חברה‬
‫ממשלתית עירונית‬
‫לשיקום הדיור בחיפה‬
‫בע"מ‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫‪66.67%‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬פעילויות‬
‫השכרה‪,‬מו"פ‬
‫ושירותים עסקיים‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫שיכון‪,‬פיתוח‬
‫ומקרקעין‬
‫אנרגיה ומים‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪6‬‬
‫שיכון‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪4‬‬
‫ממשלתית‬
‫‪100.00%‬‬
‫תחבורה‪ ,‬אחסנה‬
‫ותקשורת‬
‫תשתיות‬
‫חשמל‪,‬מים‪,‬גז‬
‫ודלק‬
‫אנרגיה ומים‬
‫טיוטה‬
‫מאושר‬
‫ומבוקר‬
‫‪8‬‬
‫‪116‬‬
‫ז‪ .‬מפתח החברות הממשלתיות המופיעות בדוח לשנת ‪) 2014‬המשך(‪:‬‬
‫‪117‬‬