‫בפני ועדת הערר לעיצומים כספיים‬
‫בעניין‪:‬‬
‫ערר מספר ‪12/15‬‬
‫(המבקשת)‬
‫שלח לחמך בע"מ ח‪.‬פ‪514057413 .‬‬
‫נגד‬
‫הממונה‪ ,‬מחוז ירושלים ‪ -‬משרד הכלכלה‬
‫(המשיבה)‬
‫החלטה‬
‫עו"ד עירית בר‪-‬און‪ ,‬יו"ר‪:‬‬
‫‪ .1‬בפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערר‪ ,‬שהוגשה לוועדת הערר (להלן‪" :‬הוועדה") לפי סעיף‬
‫‪ 18‬לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה‪ ,‬התשע"ב‪( 2011-‬להלן‪" :‬החוק")‪.‬‬
‫‪ .2‬הערר נשוא הבקשה דנן הינו על החלטת המשיבה מיום ‪ ,26.08.2014‬להטיל על המבקשת שני‬
‫עיצומים כספיים‪ ,‬כדלקמן‪ :‬האחד‪ ,‬עיצום כספי בסך ‪ 35,740‬ש"ח‪ ,‬בגין הפרה של הוראה‬
‫המנויה בפריט ‪ 10‬בחלק ג' לתוספת השנייה לחוק ‪ -‬אי תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק‬
‫לעובדו‪ ,‬לפי סעיף ‪ 2‬לחוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז‪ ;1987-‬והשני‪ ,‬עיצום כספי בסך ‪20,420‬‬
‫ש"ח‪ ,‬בגין הפרה של הוראה המנויה בפריט ‪ 14‬בחלק ב' לתוספת השנייה לחוק ‪ -‬אי מסירת‬
‫הודעה בכתב לעובד‪ ,‬לפי סעיף ‪ 1‬לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)‪ ,‬התשס"ב‪( 2002-‬להלן‪:‬‬
‫"ההחלטה")‪.‬‬
‫‪ .3‬ההחלטה הומצאה למבקשת‪ ,‬באמצעות דואר רשום‪ ,‬ביום ‪( 4.09.2014‬בהתאם לאישור‬
‫המסירה שצורף לכתב התשובה)‪ ,‬או לכל המאוחר ביום ‪( 8.09.2014‬על פי מידע על מסירת‬
‫פריט דואר רשום המופיע באתר האינטרנט של דואר ישראל)‪.‬‬
‫‪ .4‬את הערר היה על המבקשת להגיש תוך ‪ 14‬יום מהמועד בו נמסרה לה ההחלטה ‪ -‬קרי‪ ,‬לא‬
‫יאוחר מיום ‪ .22.09.2014‬ברם‪ ,‬הערר לא הוגש לוועדה במסגרת הזמן הקצוב לכך ותחת זאת‬
‫הוגשה בקשה להארכת מועד ביום ‪ ,15.01.2015‬באיחור של כארבעה חודשים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .5‬בבקשת הארכה נטען‪ ,‬כי ההחלטה נשלחה לבית הקפה אותו מפעילה המבקשת (להלן‪" :‬בית‬
‫הקפה") והתקבלה על ידי גב' ‪( XXXX‬להלן‪" :‬גב' ‪ .)"XXXX‬גב' ‪ ,XXXX‬שהינה מפעילה של בית‬
‫הקפה אך אינה המנהלת האדמיניסטרטיבית של החברה‪ ,‬לא העבירה לידי הממונים עליה‬
‫את ההחלטה‪ ,‬ככל הנראה בשל חששה מתגובת ההנהלה‪ .‬רק לאחר פניות רבות למשיבה‪,‬‬
‫נודע למבקשת כי בקשת הביטול שהוגשה מטעמה נדחתה וההחלטה נשלחה לבית הקפה‪.‬‬
‫‪ .6‬כן נטען‪ ,‬כי חלה אי הבנה בתיק ומלבד הערות טכניות בסיסיות אין הערות מהותיות אשר‬
‫פוגעות בעובד‪ ,‬בהכנסתו וברווחתו; כי המבקשת המעסיקה למעלה מ‪ 70 -‬עובדים רואה את‬
‫רווחת עובדיה לנגד עיניה‪ ,‬ועם קבלת תוצאות החקירה היא שכרה את שירותיו של עו"ד‬
‫המתמחה במשפט העבודה על מנת לעמוד בדרישות דיני העבודה ולמנוע את הישנות‬
‫האירועים שהביאו להטלת העיצומים הכספיים; כי המבקשת עדיין נאבקת בנזקי מבצע צוק‬
‫איתן ובהפסדים שנגרמו לה‪ ,‬והתחום בו היא פועלת הינו תחום קשה ומסובך הסובל אף‬
‫ממשבר האשראי; וכי משמעות הטלת העיצומים הכספיים בתקופה זו הינה פגיעה חמורה‬
‫בתזרים המזומנים של המבקשת‪ ,‬אשר עשוי להביאה למצב של "פשיטת רגל" ואף לפיטורים‬
‫של עובדיה‪.‬‬
‫‪ .7‬לפיכך‪ ,‬התבקשה הוועדה ליתן למבקשת ארכה להגשת הערר‪.‬‬
‫‪ .8‬בכתב התשובה טענה המשיבה‪ ,‬כי הן ההודעות על כוונת החיוב והן ההחלטה נשלחו‬
‫למבקשת בכתובת ‪ -‬רחוב צופית ‪ ,40‬רמלה‪ ,‬שהינה הכתובת שנמסרה על ידי המעסיקה‪ ,‬הגב'‬
‫‪ ,XXXX‬בביקורת הראשונה שנערכה בעסק; כי כל ההתנהלות בתיק החקירה הייתה מול גב'‬
‫‪ ;XXXX‬כי הבקשה לביטול ההודעות על כוונת החיוב מטעם המבקשת (להלן‪" :‬בקשת‬
‫הביטול") הוגשה על ידי גב' ‪ XXXX‬ואף נחתמה על ידה בתואר "מנהלת חברה"; וכי בדוח‬
‫רשם החברות רשומה גב' ‪ XXXX‬כבעלת מניות בחברה‪ .‬על כן‪ ,‬לעמדת המשיבה‪ ,‬יש לדחות‬
‫את טענת המבקשת לפיה גב' ‪ XXXX‬אינה המנהלת האדמיניסטרטיבית אלא רק מפעילה של‬
‫בית הקפה‪.‬‬
‫‪ .9‬עוד טענה המשיבה‪ ,‬כי ההחלטה הומצאה למבקשת והתקבלה על ידי גב' ‪ XXXX‬ביום‬
‫‪ ,4.09.2014‬כפי שעולה מאישור המסירה‪ .‬לכן‪ ,‬בהתאם להוראות החוק‪ ,‬המועד האחרון‬
‫להגשת הערר היה ביום ‪ ,28.09.2014‬בעוד שהמבקשת הגישה את בקשת הארכה רק ביום‬
‫‪ ,15.01.2015‬ואף זאת מבלי שהוצגו בה טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הארכה‪.‬‬
‫‪ .10‬לפיכך‪ ,‬לעמדת המשיבה‪ ,‬יש לדחות את בקשת הארכה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫‪ .11‬על מנת שתוכל להכריע בבקשה להארכת מועד נדרשת הוועדה לשאלה המקדמית‪ ,‬האם‬
‫ההחלטה הומצאה כדין למבקשת‪.‬‬
‫‪ .12‬מעיון בכתבי הטענות והנספחים שצורפו עולה‪ ,‬כי ההחלטה הומצאה לכתובת בית הקפה‬
‫אותו מפעילה המבקשת ‪ -‬ברחוב צופית ‪ ,40‬רמלה‪ ,‬ולא לכתובת המשרד הרשום ברשם‬
‫החברות של המבקשת ‪ -‬ברחוב היצירה ‪ ,21‬רמלה‪.‬‬
‫‪ .13‬כמו כן‪ ,‬לטענת המבקשת‪ ,‬ההחלטה נמסרה לגב' ‪ ,XXXX‬שאינה מנהלת אדמיניסטרטיבית של‬
‫החברה אלא רק מפעילה של בית הקפה‪ ,‬אשר כפי הנראה בשל החשש מתגובת ההנהלה לא‬
‫העבירה לידי הממונים עליה את ההחלטה‪ ,‬וכי רק לאחר בירור אצל המשיבה נודע למבקשת‬
‫כי ניתנה ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול שהוגשה מטעמה‪.‬‬
‫‪ .14‬לעמדת הוועדה‪ ,‬מאחר שההחלטה נשלחה לכתובת שנמסרה למפקחי העבודה על ידי הגב'‬
‫‪ ,XXXX‬אשר מולה נוהלה החקירה‪ ,‬והיא אף הגישה את בקשת הביטול מטעם המבקשת תוך‬
‫חתימת המכתב בתואר "מנהלת חברה"‪ ,‬הרי שההחלטה נשלחה למען הנכון אף שאינו‬
‫כתובת המבקשת הרשומה ברשם החברות‪.‬‬
‫‪ .15‬זאת ועוד‪ ,‬לאור הרישום בדוח רשם החברות כי גב' ‪ XXXX‬הינה בעלת מניות במבקשת‪,‬‬
‫סבורה הוועדה כי אין ממש בטענה לפיה גב' ‪ XXXX‬אינה מנהלת במבקשת אלא רק מפעילה‬
‫של בית הקפה‪ ,‬אשר חששה להעביר לממונים עליה את ההחלטה‪.‬‬
‫‪ .16‬לעמדת הוועדה‪ ,‬עצם העובדה שהמבקשת הסמיכה את גב' ‪ XXXX‬לייצגה בהליך החקירה ואף‬
‫להגיש מטעמה את בקשת הביטול מלמדת כי גב' ‪ XXXX‬היתה מוסמכת לקבל את ההחלטה‬
‫בבקשת הביטול שהיא הגישה‪.‬‬
‫‪ .17‬לפיכך‪ ,‬השתכנעה הוועדה‪ ,‬כי לא נפל פגם במסירת ההחלטה למבקשת‪ ,‬אשר הומצאה לה‬
‫כדין‪ ,‬וכי יש לדחות את טענת המבקשת לפיה ההחלטה לא הובאה לידיעת הגורמים‬
‫המוסמכים אצלה‪ .‬טענה‪ ,‬אשר יש לציין‪ ,‬הועלתה באופן סתמי‪ ,‬ללא כל אסמכתאות‪ ,‬כדוגמת‬
‫תצהיר מטעמה של גב' ‪ XXXX‬התומך בנטען‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .18‬אשר לסמכות הוועדה להאריך את המועד להגשת הערר‪ ,‬סעיף ‪ 18‬לחוק קבע‪ ,‬כי‪:‬‬
‫"מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה‬
‫בעניינו לפי סעיף ‪ 7‬או לפי סעיף ‪(15‬ג)‪ ,‬לפני ועדת ערר כאמור בסעיף ‪,19‬‬
‫בתוך ‪ 14‬ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית‪ ,‬מטעמים‬
‫מיוחדים שיירשמו‪ ,‬להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא‬
‫תעלה על ‪ 14‬ימים"‪.‬‬
‫‪ .19‬לפיכך‪ ,‬ועדת הערר מוסמכת להאריך את המועד להגשת הערר‪ ,‬מטעמים מיוחדים שיירשמו‪,‬‬
‫ב‪ 14 -‬ימים נוספים בלבד‪ .‬לשון הסעיף הינה ברורה ויוצרת הסדר שלילי לפיו אין ועדת הערר‬
‫מוסמכת להאריך את המועד מעבר ל‪ 14 -‬ימים‪.‬‬
‫‪ .20‬כפי שציינה הוועדה בהחלטות קודמות (ראו‪ :‬ערר ‪ 59/14‬משתלת הדס כפר מונאש בע"מ נ'‬
‫הממונה‪ ,‬ארצי זרים ‪ -‬משרד הכלכלה (מיום ‪ ;)17.07.2014‬ערר ‪ 117/14‬קקאו רוטשילד‬
‫(הראל ‪ )2012‬בע"מ נ' הממונה‪ ,‬ארצי זרים ‪ -‬משרד הכלכלה (מיום ‪( )2.12.2014‬פורסם‬
‫באתר האינטרנט של משרד הכלכלה))‪ ,‬שאלת סמכות ועדת הערר להאריך את המועד להגשת‬
‫ערר מעבר למועד שנקבע בחוק נבחנה במסגרת רע"א ‪ 4990/05‬ממן יעקב ו‪ 80-‬עוררים אח' נ'‬
‫עיריית הרצליה‪ ,‬פסקה ‪( 19‬פורסם בנבו‪ ,)7.10.2009 ,‬שם קבע בית המשפט (מפי כבוד השופט‬
‫א' גרוניס)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫"מן האמור עולה‪ ,‬כי בטרם יפעיל בית המשפט את סמכותו הטבועה‬
‫עליו לבחון האם לא נשללה סמכותו על ידי המחוקק ‪ -‬בין אם במפורש‬
‫ובין אם על ידי הסדרת הנושא באופן ממצה כך שעולה ממנו הסדר‬
‫שלילי‪ .‬בפסק הדין בעניין וכט נקבע‪ ,‬כי הסדרת נושא המועדים אינה‬
‫מצביעה בהכרח על כוונה למצות גם את נושא הארכת המועדים‪ .‬על כן‪,‬‬
‫אם נקב המחוקק במועד ולא התייחס לשאלה האם ניתן להאריכו‪ ,‬אין‬
‫הדבר מלמד כי כוונתו הייתה ליצור הסדר שלילי בשאלת ההארכה‬
‫(ראו‪ ,‬עניין וכט‪ ,‬עמ' ‪ .)397-396‬אולם‪ ,‬דברים אלו ישימים הם כאשר‬
‫החוק שותק בשאלה האם ניתן להאריך את המועד‪ .‬דומה‪ ,‬כי איש לא‬
‫יחלוק על כך שמקום בו השמיע המחוקק במפורש את דעתו כי אין‬
‫להאריך מועד אין לו לבית המשפט סמכות טבועה‪ ,‬או סמכות כללית‬
‫אחרת‪ ,‬להורות על הארכה כאמור (ראו למשל‪ ,‬סעיף ‪ 143‬לחוק הבחירות‬
‫לכנסת [נוסח משולב]‪ ,‬התשכ"ט‪( 1969-‬להלן ‪ -‬חוק הבחירות לכנסת))‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬קובע החוק כי יו"ר ועדת הערר מוסמך להאריך את המועד‬
‫להגשת ערר לתקופה מסוימת‪ .‬כלומר‪ ,‬המחוקק לא שתק בשאלת‬
‫הארכת המועד‪ .‬אדרבה‪ ,‬המחוקק אמר את דברו בסוגיה וקבע כי‬
‫הארכת מועד אפשרית עד ששים ימים‪ .‬משמע‪ ,‬ששים ימים הם הגבול‬
‫העליון להארכת מועד‪ .‬מבחינה לשונית‪ ,‬לא ניתן לפרש את סעיף ‪30‬‬
‫‪5‬‬
‫לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) באופן שונה‪ .‬נוכח קביעת המחוקק כי‬
‫ניתן להאריך את המועד עד ששים ימים ולא מעבר לכך‪ ,‬מובן כי אין‬
‫לוועדת הערר או ליו"ר ועדת הערר סמכות טבועה או סמכות כללית‬
‫אחרת להורות על הארכה נוספת (ראו‪ ,‬בג"ץ ‪ 82/79‬אבו חיר נ' המפקח‬
‫על התעבורה‪ ,‬פ"ד לד(‪ .))1979 660-659 ,655 )1‬מכאן‪ ,‬שצדק בית‬
‫המשפט המחוזי בקובעו כי יו"ר ועדת הערר לא היה מוסמך להאריך‬
‫למבקשים את המועד להגשת ערר‪ .‬יוער‪ ,‬כי אילו הייתה שונה מסקנתנו‬
‫בנוגע לפרשנותו של סעיף ‪ 30‬לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)‪ ,‬לא היינו‬
‫נזקקים לסמכות טבועה על מנת לקבוע שקיימת סמכות להאריך מועד‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬שכן אלמלא הסדיר סעיף ‪ 30‬לחוק את נושא הארכת המועדים‪,‬‬
‫פתוחה הייתה הדרך להחלת ההסדר הקבוע בסעיף ‪(22‬ב) לחוק בתי דין‬
‫מינהליים‪ ,‬המדבר על אפשרות הארכה מטעמים מיוחדים שיירשמו‬
‫(ראו לעיל פיסקה ‪.")15‬‬
‫‪ .21‬הדברים יפים אף בענייננו‪ .‬שעה שהמחוקק שלל באופן מפורש את סמכות הוועדה להאריך‬
‫את המועד להגשת הערר מעבר ל‪ 14-‬ימים‪ ,‬אין בידי הוועדה להאריך את המועד מעבר‬
‫לתקופה זו‪.‬‬
‫‪ .22‬אשר על כן‪ ,‬הבקשה להארכת מועד להגשת ערר נדחית‪.‬‬
‫עו"ד קרן קלפר‪ ,‬חברה‪:‬‬
‫אני מסכימה‪.‬‬
‫עו"ד רפי הולין‪ ,‬חבר‪:‬‬
‫אני מסכים‪.‬‬
‫על החלטה זו ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה תוך ‪ 45‬ימים מיום קבלת ההחלטה‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬י"ז אדר תשע"ה‪ 08 ,‬מרץ ‪ ,2015‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫(‪)-‬‬
‫(‪)-‬‬
‫____________________ ________________‬
‫עירית בר‪-‬און‪ ,‬עו"ד‬
‫קרן קלפר‪ ,‬עו"ד‬
‫יו"ר‬
‫חברה ‪ -‬עובדים‬
‫(‪)-‬‬
‫___________________‬
‫רפי הולין‪ ,‬עו"ד‬
‫חבר ‪ -‬מעסיקים‬