החלטה - משרד הכלכלה
בפני ועדת הערר לעיצומים כספיים בעניין: ערר מספר 12/15 (המבקשת) שלח לחמך בע"מ ח.פ514057413 . נגד הממונה ,מחוז ירושלים -משרד הכלכלה (המשיבה) החלטה עו"ד עירית בר-און ,יו"ר: .1בפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערר ,שהוגשה לוועדת הערר (להלן" :הוועדה") לפי סעיף 18לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה ,התשע"ב( 2011-להלן" :החוק"). .2הערר נשוא הבקשה דנן הינו על החלטת המשיבה מיום ,26.08.2014להטיל על המבקשת שני עיצומים כספיים ,כדלקמן :האחד ,עיצום כספי בסך 35,740ש"ח ,בגין הפרה של הוראה המנויה בפריט 10בחלק ג' לתוספת השנייה לחוק -אי תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק לעובדו ,לפי סעיף 2לחוק שכר מינימום ,התשמ"ז ;1987-והשני ,עיצום כספי בסך 20,420 ש"ח ,בגין הפרה של הוראה המנויה בפריט 14בחלק ב' לתוספת השנייה לחוק -אי מסירת הודעה בכתב לעובד ,לפי סעיף 1לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) ,התשס"ב( 2002-להלן: "ההחלטה"). .3ההחלטה הומצאה למבקשת ,באמצעות דואר רשום ,ביום ( 4.09.2014בהתאם לאישור המסירה שצורף לכתב התשובה) ,או לכל המאוחר ביום ( 8.09.2014על פי מידע על מסירת פריט דואר רשום המופיע באתר האינטרנט של דואר ישראל). .4את הערר היה על המבקשת להגיש תוך 14יום מהמועד בו נמסרה לה ההחלטה -קרי ,לא יאוחר מיום .22.09.2014ברם ,הערר לא הוגש לוועדה במסגרת הזמן הקצוב לכך ותחת זאת הוגשה בקשה להארכת מועד ביום ,15.01.2015באיחור של כארבעה חודשים. 2 .5בבקשת הארכה נטען ,כי ההחלטה נשלחה לבית הקפה אותו מפעילה המבקשת (להלן" :בית הקפה") והתקבלה על ידי גב' ( XXXXלהלן" :גב' .)"XXXXגב' ,XXXXשהינה מפעילה של בית הקפה אך אינה המנהלת האדמיניסטרטיבית של החברה ,לא העבירה לידי הממונים עליה את ההחלטה ,ככל הנראה בשל חששה מתגובת ההנהלה .רק לאחר פניות רבות למשיבה, נודע למבקשת כי בקשת הביטול שהוגשה מטעמה נדחתה וההחלטה נשלחה לבית הקפה. .6כן נטען ,כי חלה אי הבנה בתיק ומלבד הערות טכניות בסיסיות אין הערות מהותיות אשר פוגעות בעובד ,בהכנסתו וברווחתו; כי המבקשת המעסיקה למעלה מ 70 -עובדים רואה את רווחת עובדיה לנגד עיניה ,ועם קבלת תוצאות החקירה היא שכרה את שירותיו של עו"ד המתמחה במשפט העבודה על מנת לעמוד בדרישות דיני העבודה ולמנוע את הישנות האירועים שהביאו להטלת העיצומים הכספיים; כי המבקשת עדיין נאבקת בנזקי מבצע צוק איתן ובהפסדים שנגרמו לה ,והתחום בו היא פועלת הינו תחום קשה ומסובך הסובל אף ממשבר האשראי; וכי משמעות הטלת העיצומים הכספיים בתקופה זו הינה פגיעה חמורה בתזרים המזומנים של המבקשת ,אשר עשוי להביאה למצב של "פשיטת רגל" ואף לפיטורים של עובדיה. .7לפיכך ,התבקשה הוועדה ליתן למבקשת ארכה להגשת הערר. .8בכתב התשובה טענה המשיבה ,כי הן ההודעות על כוונת החיוב והן ההחלטה נשלחו למבקשת בכתובת -רחוב צופית ,40רמלה ,שהינה הכתובת שנמסרה על ידי המעסיקה ,הגב' ,XXXXבביקורת הראשונה שנערכה בעסק; כי כל ההתנהלות בתיק החקירה הייתה מול גב' ;XXXXכי הבקשה לביטול ההודעות על כוונת החיוב מטעם המבקשת (להלן" :בקשת הביטול") הוגשה על ידי גב' XXXXואף נחתמה על ידה בתואר "מנהלת חברה"; וכי בדוח רשם החברות רשומה גב' XXXXכבעלת מניות בחברה .על כן ,לעמדת המשיבה ,יש לדחות את טענת המבקשת לפיה גב' XXXXאינה המנהלת האדמיניסטרטיבית אלא רק מפעילה של בית הקפה. .9עוד טענה המשיבה ,כי ההחלטה הומצאה למבקשת והתקבלה על ידי גב' XXXXביום ,4.09.2014כפי שעולה מאישור המסירה .לכן ,בהתאם להוראות החוק ,המועד האחרון להגשת הערר היה ביום ,28.09.2014בעוד שהמבקשת הגישה את בקשת הארכה רק ביום ,15.01.2015ואף זאת מבלי שהוצגו בה טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הארכה. .10לפיכך ,לעמדת המשיבה ,יש לדחות את בקשת הארכה. 3 דיון והכרעה .11על מנת שתוכל להכריע בבקשה להארכת מועד נדרשת הוועדה לשאלה המקדמית ,האם ההחלטה הומצאה כדין למבקשת. .12מעיון בכתבי הטענות והנספחים שצורפו עולה ,כי ההחלטה הומצאה לכתובת בית הקפה אותו מפעילה המבקשת -ברחוב צופית ,40רמלה ,ולא לכתובת המשרד הרשום ברשם החברות של המבקשת -ברחוב היצירה ,21רמלה. .13כמו כן ,לטענת המבקשת ,ההחלטה נמסרה לגב' ,XXXXשאינה מנהלת אדמיניסטרטיבית של החברה אלא רק מפעילה של בית הקפה ,אשר כפי הנראה בשל החשש מתגובת ההנהלה לא העבירה לידי הממונים עליה את ההחלטה ,וכי רק לאחר בירור אצל המשיבה נודע למבקשת כי ניתנה ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול שהוגשה מטעמה. .14לעמדת הוועדה ,מאחר שההחלטה נשלחה לכתובת שנמסרה למפקחי העבודה על ידי הגב' ,XXXXאשר מולה נוהלה החקירה ,והיא אף הגישה את בקשת הביטול מטעם המבקשת תוך חתימת המכתב בתואר "מנהלת חברה" ,הרי שההחלטה נשלחה למען הנכון אף שאינו כתובת המבקשת הרשומה ברשם החברות. .15זאת ועוד ,לאור הרישום בדוח רשם החברות כי גב' XXXXהינה בעלת מניות במבקשת, סבורה הוועדה כי אין ממש בטענה לפיה גב' XXXXאינה מנהלת במבקשת אלא רק מפעילה של בית הקפה ,אשר חששה להעביר לממונים עליה את ההחלטה. .16לעמדת הוועדה ,עצם העובדה שהמבקשת הסמיכה את גב' XXXXלייצגה בהליך החקירה ואף להגיש מטעמה את בקשת הביטול מלמדת כי גב' XXXXהיתה מוסמכת לקבל את ההחלטה בבקשת הביטול שהיא הגישה. .17לפיכך ,השתכנעה הוועדה ,כי לא נפל פגם במסירת ההחלטה למבקשת ,אשר הומצאה לה כדין ,וכי יש לדחות את טענת המבקשת לפיה ההחלטה לא הובאה לידיעת הגורמים המוסמכים אצלה .טענה ,אשר יש לציין ,הועלתה באופן סתמי ,ללא כל אסמכתאות ,כדוגמת תצהיר מטעמה של גב' XXXXהתומך בנטען. 4 .18אשר לסמכות הוועדה להאריך את המועד להגשת הערר ,סעיף 18לחוק קבע ,כי: "מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי סעיף 7או לפי סעיף (15ג) ,לפני ועדת ערר כאמור בסעיף ,19 בתוך 14ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית ,מטעמים מיוחדים שיירשמו ,להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14ימים". .19לפיכך ,ועדת הערר מוסמכת להאריך את המועד להגשת הערר ,מטעמים מיוחדים שיירשמו, ב 14 -ימים נוספים בלבד .לשון הסעיף הינה ברורה ויוצרת הסדר שלילי לפיו אין ועדת הערר מוסמכת להאריך את המועד מעבר ל 14 -ימים. .20כפי שציינה הוועדה בהחלטות קודמות (ראו :ערר 59/14משתלת הדס כפר מונאש בע"מ נ' הממונה ,ארצי זרים -משרד הכלכלה (מיום ;)17.07.2014ערר 117/14קקאו רוטשילד (הראל )2012בע"מ נ' הממונה ,ארצי זרים -משרד הכלכלה (מיום ( )2.12.2014פורסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה)) ,שאלת סמכות ועדת הערר להאריך את המועד להגשת ערר מעבר למועד שנקבע בחוק נבחנה במסגרת רע"א 4990/05ממן יעקב ו 80-עוררים אח' נ' עיריית הרצליה ,פסקה ( 19פורסם בנבו ,)7.10.2009 ,שם קבע בית המשפט (מפי כבוד השופט א' גרוניס) ,כדלקמן: "מן האמור עולה ,כי בטרם יפעיל בית המשפט את סמכותו הטבועה עליו לבחון האם לא נשללה סמכותו על ידי המחוקק -בין אם במפורש ובין אם על ידי הסדרת הנושא באופן ממצה כך שעולה ממנו הסדר שלילי .בפסק הדין בעניין וכט נקבע ,כי הסדרת נושא המועדים אינה מצביעה בהכרח על כוונה למצות גם את נושא הארכת המועדים .על כן, אם נקב המחוקק במועד ולא התייחס לשאלה האם ניתן להאריכו ,אין הדבר מלמד כי כוונתו הייתה ליצור הסדר שלילי בשאלת ההארכה (ראו ,עניין וכט ,עמ' .)397-396אולם ,דברים אלו ישימים הם כאשר החוק שותק בשאלה האם ניתן להאריך את המועד .דומה ,כי איש לא יחלוק על כך שמקום בו השמיע המחוקק במפורש את דעתו כי אין להאריך מועד אין לו לבית המשפט סמכות טבועה ,או סמכות כללית אחרת ,להורות על הארכה כאמור (ראו למשל ,סעיף 143לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] ,התשכ"ט( 1969-להלן -חוק הבחירות לכנסת)). בענייננו ,קובע החוק כי יו"ר ועדת הערר מוסמך להאריך את המועד להגשת ערר לתקופה מסוימת .כלומר ,המחוקק לא שתק בשאלת הארכת המועד .אדרבה ,המחוקק אמר את דברו בסוגיה וקבע כי הארכת מועד אפשרית עד ששים ימים .משמע ,ששים ימים הם הגבול העליון להארכת מועד .מבחינה לשונית ,לא ניתן לפרש את סעיף 30 5 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) באופן שונה .נוכח קביעת המחוקק כי ניתן להאריך את המועד עד ששים ימים ולא מעבר לכך ,מובן כי אין לוועדת הערר או ליו"ר ועדת הערר סמכות טבועה או סמכות כללית אחרת להורות על הארכה נוספת (ראו ,בג"ץ 82/79אבו חיר נ' המפקח על התעבורה ,פ"ד לד( .))1979 660-659 ,655 )1מכאן ,שצדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי יו"ר ועדת הערר לא היה מוסמך להאריך למבקשים את המועד להגשת ערר .יוער ,כי אילו הייתה שונה מסקנתנו בנוגע לפרשנותו של סעיף 30לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) ,לא היינו נזקקים לסמכות טבועה על מנת לקבוע שקיימת סמכות להאריך מועד. זאת ,שכן אלמלא הסדיר סעיף 30לחוק את נושא הארכת המועדים, פתוחה הייתה הדרך להחלת ההסדר הקבוע בסעיף (22ב) לחוק בתי דין מינהליים ,המדבר על אפשרות הארכה מטעמים מיוחדים שיירשמו (ראו לעיל פיסקה .")15 .21הדברים יפים אף בענייננו .שעה שהמחוקק שלל באופן מפורש את סמכות הוועדה להאריך את המועד להגשת הערר מעבר ל 14-ימים ,אין בידי הוועדה להאריך את המועד מעבר לתקופה זו. .22אשר על כן ,הבקשה להארכת מועד להגשת ערר נדחית. עו"ד קרן קלפר ,חברה: אני מסכימה. עו"ד רפי הולין ,חבר: אני מסכים. על החלטה זו ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה תוך 45ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתן היום ,י"ז אדר תשע"ה 08 ,מרץ ,2015בהעדר הצדדים. ()- ()- ____________________ ________________ עירית בר-און ,עו"ד קרן קלפר ,עו"ד יו"ר חברה -עובדים ()- ___________________ רפי הולין ,עו"ד חבר -מעסיקים
© Copyright 2024