‫משפטון ‪ – 10/15‬מהן עילות ההתערבות של ביהמ"ש בהחלטת וועדת ערר בעררים על "שומה מכרעת"‬ ‫כידוע‪ ,‬סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבניה התשכ"ה ‪( 1965‬להלן‪":‬החוק") מקנה לבעלי מקרקעין זכות להגיש תביעה כנגד‬ ‫הוועדה המקומית לתכנון ובניה בגין אישורה של תוכנית הפוגעת במקרקעין שלהם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬פגיעה באפשרויות‬ ‫הניצול ו‪/‬או השימוש ו‪/‬או זכויות הבניה במקרקעין‪ .‬במקרים בהם התביעות עפ"י סעיף ‪ 197‬לחוק נדחות ע"י הוועדה‬ ‫המקומית לתכנון ובניה ‪ -‬מוגש ערר מתאים לועדת הערר המחוזית‪ .‬במקרה בו נמצא כי קיים בסיס לתביעה או כי יש‬ ‫לבחון האם אכן נגרמה פגיעה למקרקעין ומה שווי הפגיעה במידה שאכן נגרמה פגיעה במקרקעין‪ ,‬מועבר הדיון‬ ‫בתביעה ע"י ועדת הערר לשמאי מכריע‪ .‬שמאי מכריע דן בעיקר בהליכים העוסקים בגובה היטל השבחה‪ ,‬גובה‬ ‫הפיצויים בתביעות עפ"י סעיף ‪ 197‬לחוק ועוד‪ .‬לאחר תיקון ‪ 84‬לחוק נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי השמאים המכריעים ייבחרו‬ ‫ע"י ועדת איתור מיוחדת ופרק הזמן בו יכהנו בתפקידם יוגבל בזמן‪ .‬כמו כן‪ ,‬סדרי הדין בהליכים אשר נערכים בפני‬ ‫שמאים מכריעים מעוגנים בתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ)‬ ‫תשס"ט ‪ 2008‬ואלה כוללים מועדים להמצאת מסמכים‪ ,‬מועד עריכת דיונים וכו'‪ .‬ב"משפטון" זה נסקור פס"ד של‬ ‫ביהמ"ש העליון אשר דן בבקשת רשות ערעור אשר הוגשה כנגד החלטת ביהמ"ש לעניינים מנהליים עת הוא דן‬ ‫בערעור שהוגש בשל דחיית עררים על "שומה מכרעת"‪ .‬יצוין‪ ,‬כי שמאי מכריע אשר מונה במסגרת הליכים עפ"י סעיף‬ ‫‪ 198‬לחוק התכנון והבניה – מהווה למעשה מומחה הבוחן ירידת ערך של מקרקעין בצורה מקצועית‪ ,‬ניטראלית‬ ‫ואובייקטיבית‪.‬‬ ‫נסיבות המקרה‪:‬‬ ‫המשיבים לערעור הינם בעלי דירות אשר טענו על פגיעה בערך נכסיהם בשל אישור תוכנית להתוויית דרך בנתיבי איילון‪.‬‬ ‫המשיבים הגישו תביעה עפ"י סעיף ‪ .197‬התביעה האמורה הועברה ונדונה ע"י שמאי מכריע אשר נתן את החלטתו‪ .‬כנגד‬ ‫חלקים מהשומה המכרעת הגישו המערערים ערר לוועדת הערר‪ .‬ועדת הערר דחתה את העררים‪ .‬הוגש ערעור על‬ ‫החלטתה האמורה של ועדת הערר לביהמ"ש לעניינים מנהליים אשר דחה את הערעור‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק‪:‬‬ ‫ביהמ"ש לא יאשר בקלות בקשת ערעור מהסוג האמור בשל העובדה כי התביעה נדונה לפני גופים מקצועיים בעלי ידע‬ ‫ומומחיות ‪ -‬שמאי מכריע וועדת ערר ובהמשך הדרך נדונה גם ביהמ"ש לעניינים מנהליים‪ .‬בקשת רשות הערעור אשר‬ ‫הוגשה מהווה למעשה ערעור בגלגול שלישי ולעיתים אף רביעי‪ .‬ההלכה הפסוקה קובעת כי רק כאשר מתעוררת שאלה‬ ‫בעלת השלכות מהותיות ורחבות יאשר ביהמ"ש בקשת ערעור מהסוג האמור‪.‬‬ ‫לגבי אמת המידה והעילות להתערבות וועדת הערר בהחלטות השמאי המכריע קובע ביהמ"ש‪ :‬וועדת הערר תדחה או‬ ‫תשנה החלטת שמאי מכריע רק כאשר הגיעה למסקנה (אחת מאלה) ‪:‬‬ ‫כי הקביעות והממצאים שקבע השמאי המכריע נסמכים על מסד עובדתי שגוי או בלתי מתאים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫כשהוכח שההנחות העומדות בבסיס חוות הדעת של השמאי המכריע לא הגיוניות ולא נכונות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫שהשמאי המכריע לא נתן הסבר מתאים ומספיק להחלטתו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫שהבסיס המשפטי להחלטתו חסר או שגוי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אם נפל בהחלטה פגם מתחום הדין המנהלי – לדוגמא‪ :‬ניגוד עניינים‪ ,‬משוא פנים‪ ,‬חוסר תום לב ועוד‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בערעור מינהלי שמוגש בנוגע לתביעה לירידת ערך‪ ,‬על ביהמ"ש לעניינים מנהליים לבחון אם ועדת הערר הפעילה את‬ ‫אמת המידה הראויה שעל פיה יש להתערב (טעות מהותית‪ ,‬דופי בהחלטה וכו')‪ .‬בערעור הנדון מצא ביהמ"ש כי ועדת‬ ‫הערר פעלה בהתאם לאמת המידה המתוארת לעיל‪.‬‬ ‫(בר"ם ‪ 3644/13‬משרד התחבורה ואח' נ' גלר דוד ואח')‬ ‫(עריכה‪ :‬עו"ד נתי רוזנצוייג ‪)12.03.2015‬‬ ‫אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת‪ ,‬או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד‪ ,‬האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי‬ ‫בלבד ולא מחייב של הנושא‪ .‬בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין‪.‬‬