‫"משפטון" ‪ - 61/61‬מעמדו של בעל זכות בנכס החותם על בקשה להיתר בנייה‬ ‫ב"משפטון" זה נדון בהחלטת ועדת ערר מחוז צפון אשר בחנה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את שאלת מעמדו של בעל זכות‬ ‫בנכס החותם על בקשה להיתר בנייה‪.‬‬ ‫נסיבות המקרה‪:‬‬ ‫מדובר בשתי בקשות להיתר בניה‪ ,‬האחת לסככה חקלאית והשנייה לבניית בנין משרדים מלאכה ומסחר‪.‬‬ ‫שתי הבקשות נחתמו ע"י מי שהינם זכאים (לטענתם) להירשם כבעלים בחלקה מכוח צווי קיום צוואה‬ ‫שצורפו לערר‪.‬‬ ‫הבעלים הרשום של החלקה הלך לעולמו‪.‬‬ ‫הועדה המקומית דחתה את הבקשות מהסיבה שהן הוגשו ללא חתימת בעל הקרקע הרשום בנסח הטאבו‪.‬‬ ‫ה עוררים טענו שיש לראותם כבעלי זכות בנכס מכח צווי קיום הצוואה‪ ,‬וזאת אף שזכותם טרם נרשמה‬ ‫במרשם המקרקעין‪.‬‬ ‫הוחלט‪:‬‬ ‫ועדת הערר דחתה את טענת העוררים‪ ,‬שכן זו מנוגדת ללשונה של תקנה ‪2‬א לתקנות התכנון והבניה‬ ‫(בקשה להיתר‪ ,‬תנאיו ואגרות)‪ ,‬התש"ל‪ ,6791-‬לפיה בעל הזכות בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו‬ ‫בית משותף הוא "הבעל הרשום או חוכרו"‪.‬‬ ‫תכליתה של הוראה מפורשת זו‪ ,‬לפי ועדת הערר‪ ,‬תואמת את העיקרון הידוע בדיני התכנון והבניה לפיו‬ ‫אין ביכולתם ומתפקידם של מוסדות התכנון לדון ולהכריע בעניינים קנייניים‪( .‬כך למשל נקבע בבג"צ‬ ‫‪ 6998/71‬הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א)‪.‬‬ ‫אלה לרוב מצריכים בירור עובדתי‪ ,‬לעיתים מורכב‪ ,‬ושימוש בידע ומומחיות הנתונים לרשויות רישום‬ ‫המקרקעין ולבתי המשפט המוסמכים לכך‪.‬‬ ‫ועדת הערר החליטה כאמור לדחות את הערר‪ ,‬בקבעה שהעוררים יוכלו להגיש את בקשותיהם להיתר‬ ‫לאחר שיירשמו כבעלי זכות בנכס במרשם המקרקעין‪.‬‬ ‫מערכת "משפטון" תחדד ותוסיף‪ ,‬שפתרון מעשי לסוגיה במקרה של מכר‪ ,‬יכול שיהיה באמצעות קבלת‬ ‫ייפוי כוח שניתן מאת בעל זכות בנכס לאחר על מנת לבצע פעולות בשמו‪.‬‬ ‫ייפוי כוח הוא מסמך משפטי שייחודו בכך‪ ,‬שהוא מאפשר לאדם להסמיך אחר לפעול בשמו‪ .‬המשמעות‬ ‫של ייפוי כוח היא שמיופה הכוח נכנס בנעליו של מייפה הכוח לכל דבר ועניין‪.‬‬ ‫וכאשר ייפוי הכוח הוא בלתי חוזר – הרי ייפוי הכוח נותר בתוקף גם במקרים של חלילה פטירה (או פרוק‬ ‫כשמדובר בחברה)‪.‬‬ ‫(ערר מס' ‪ 6114616/61‬פרג' ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה גליל (מיום ‪ ,1.61.2161‬ועדת‬ ‫ערר מחוזית מחוז צפון) (עו"ד עדי הדר ‪)68.66.2161‬‬ ‫אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת‪ ,‬או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד‪ ,‬האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי‬ ‫בלבד ולא מחייב של הנושא‪ .‬בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין‪.‬‬