תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : תזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' ()...ראיות חסויות וערעור על החלטות ביניים) ,התשע"ה1025- תזכיר חוק א. שם החוק המוצע הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס'()...ראיות חסויות וערעור על החלטות ביניים) ,התשע"ה.2015- ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו הצעת חוק זו מבוססת בעיקרה על המלצות הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושא סדר דין פלילי וראיות עת עמדה בראשה השופטת מרים נאור (כתוארה אז) (להלן -הוועדה לסדר דין פלילי) בעניין ערעור על החלטות ביניים בהליכים פליליים ,והיא כוללת הסדרים פרוצדורליים הנדרשים לשם יישום המלצות אלה .עוד מוצע לשלב בהצעת החוק הסדרים בנוגע לחסיונות אשר נכללו בתזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות (תיקון -חסיונות בעלי מקצוע) ,התשנ"ח 1998-שהופץ בעבר על ידי משרד המשפטים ולא הבשיל לידי חוק ,וכן לשלב הוראות מסוימות מתוך הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' ( )66ייעול ההליכים הפליליים) ,התש"ע( 2010-להלן :הצעת חוק ייעול ההליכים הפליליים) ,אשר נדונה בוועדת חוקה ,חוק ומשפט של הכנסת על מנת להכינה לקריאה שניה ושלישית בכנסת ה ,18-אולם לא הוחל עליה דין רציפות. הכלל הקבוע בסעיפים (41ב) ו(52-ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד( 1984-להלן -חוק בתי המשפט) ,הוא כי החלטות ביניים בהליכים אזרחיים ניתנות לערעור .בהליכים פליליים הכלל הוא כי ניתן לערער על החלטות ביניים רק במסגרת הערעור על פסק הדין כולו ,למעט חריגים (סעיף 74לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] ,התשמ"ב( 1982-להלן :חוק סדר הדין הפלילי) הדן בעיון בחומר חקירה ,וכן סעיף 147לחוק האמור וסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד 1984-המתייחסים לטענת פסלות שופט). עמדתה של הוועדה לסדר דין פלילי היתה כי יש להותיר על כנו את הכלל לפיו ניתן לערער על החלטות ביניים בהליכים פליליים רק במסגרת הערעור על פסק הדין כולו ,שכן אחרת יתארכו המשפטים הפליליים במידה רבה .עם זאת ,יש לאפשר חריגים בודדים לכלל ,בפרט כאשר ההחלטה משליכה על ניהול המשפט כולו .המקרה הראשון שבו מצאה הוועדה כי יש הצדקה לחריג כאמור הוא החלטה בנושא חסיונות, העלולה להיות בלתי הפיכה .המקרה השני הוא החלטה הדוחה בקשת נאשם למינוי סניגור ,העלולה לגרום לנאשם נזק בלתי הפיך במהלך המשפט כולו. נוסח שונה של הצעת החוק ובו המלצות הוועדה לסדר דין פלילי הופץ כתזכיר חוק בשנת [ 2007תזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות (תיקון – חסיונות וערעורים על החלטות ביניים) ,התשס"ח( 2007-להלן: התזכיר משנת .])2007קידומו של התזכיר משנת 2007ארך זמן רב מסיבות שונות ,בין היתר בשל המתנה להתקדמות תיקוני חקיקה בנושאים משיקים .עם חלוף הזמן ובשל שינוי הנסיבות אשר הצריכו עריכת חשיבה מחודשת ,הוכנסו שינויים בנוסח התזכיר משנת ,2007והוחלט כי זכות הערעור תינתן רק על החלטות המורות על גילוי ראיה חסויה ,כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר לסעיף 51ב המוצע .בשל כך מופצת ההצעה מחדש להערות הציבור בנוסחה הנוכחי. חריג נוסף לכלל לפיו אין זכות ערעור על החלטת ביניים בפלילים אותו מוצע לעגן בחקיקה ,אשר לא נדון בוועדה לסדר דין פלילי ,הוא ערעור על החלטה של בית משפט הדוחה בקשה לדון בדלתיים סגורות, כפי שנפסק בהלכות בית המשפט העליון בעניין ,שכן גם החלטה זו עלולה להיות בלתי הפיכה לאחר שכבר נשמעו הדברים בפומבי .מוצע לקבוע הסדר דומה גם בעניין ערעור על החלטה הדוחה בקשה לסגירת דלתיים שניתנה בידי בתי דין צבאיים. עוד מוצע בתזכיר לשלב מספר הוראות מהצעת חוק ייעול ההליכים הפליליים ,אשר כאמור לא קודמה: .1הוראות המגבילות את פרק הזמן להוצאת תעודת חסיון לאחר הגשת כתב אישום ( 60ימים לתעודה לפי סעיף 45לפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א( 1971-להלן :פקודת הראיות) ו – 90 ימים לתעודה לפי סעיף 44לפקודת הראיות ,וקביעה כי ניתן יהיה להאריך תקופות אלה מעת לעת ב 30 -ימים נוספים בכל פעם ,על פי בקשת תובע מטעמים שיירשמו. .2הוראה לפיה נאשם לא יחויב להשיב לאישום כל עוד לא קיבל את כל החומר ,ובכלל זה כל עוד לא הוצאה תעודת חסיון שיש כוונה להוציאה או שלא מוצו ההליכים לגילוי ראיה חסויה או לקבלת חומר חקירה .יחד עם זאת ,מוצע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות לנאשם להשיב לאישום אף אם לא קיבל את כל החומר כאמור ,ובלבד שקיבל את רשימת החומר ,אם מצא ,לאחר ששמע את עמדות הצדדים לעניין זה ,שלא יהיה בכך לפגוע בהגנתו של הנאשם או אם הנאשם מיוצג והסכים לכך. ג. עיקרי החוק המוצע עיקר – 2תיקון סעיף 64 סעיף 46לפקודת הראיות ,שעניינו הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה ,קובע לאמור: "הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה ( .46א) הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים 44או 45יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט של בית המשפט העליון או בית המשפט ,לפי העניין ,לדרוש שהראיה או תכנה יובאו לידיעתו ,ורשאי הוא לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר ,אף בהעדר יתר בעלי הדין. (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לדיון בעתירה לפי סעיפים 44ו 45 -וסעיף זה". מוצע לתקן את סעיף 46האמור כך שיסדיר את הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44בלבד, בעוד שהדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45יוסדר בנפרד במסגרת סעיף 51א המוצע. 2 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : עיקרים 1עד 6 סעיף קטן (ג) בסעיפים ( 49עדות רופא)( 50 ,עדות פסיכולוג) ו50-א (עדות עובד סוציאלי) לפקודת הראיות, קובע לאמור: "(ג) נטען חסיון לפי סעיף זה ,יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות ,רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות". מוצע למחוק מסעיפים 50 ,49ו50 -א האמורים את סעיף קטן (ג) כנוסחו לעיל ,זאת לאור נוסחו של סעיף 51א המוצע המחיל בסעיפים קטנים (ב) ו( -ד) שבו את האמור בהוראת סעיף קטן (ג) שלעיל (ר' עיקר 5להצעת החוק). עיקר – 5הוספת סעיפים 52א52-ב לסעיף 52א המוצע מוצע לרכז בסעיף אחד את ההוראות לעניין סדרי הדין בטענות אלה: .1טענה בקשר לחסיון לטובת הציבור לפי סעיף 45לפקודת הראיות; .2טענה בקשר לחסיון של בעלי מקצוע לפי סעיפים 48עד 51לפקודת הראיות; .3טענה בקשר לחסיונות מכוח ההלכה הפסוקה ,כמו חסיון עיתונאי אשר הוכר בב"ש 298/86בן ציון ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ואח' ,פ"ד מא( ,337 ,)2וחיסיון בנקאי-לקוח אשר הוכר בע"א 1917/92סקולר נ' ג'רבי ,פ"ד מז(.764 ,)5 מוצע להגדיר "טענה בקשר לחסיון" כטענה לפיה לא חל על ראיה חסיון מהחסיונות המנויים לעיל או כעתירה לגילוי ראיה שחל לגביה חסיון כאמור .טענה מהסוג הראשון עשויה להיות למשל טענה לפיה לא מתקיים חסיון רופא לפי סעיף 49לפקודת הראיות ,כיוון שהראיה אינה מסוג הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד ,או טענה שלפיה לא חל חסיון עורך דין–לקוח ,כיוון שלדברים אין קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח ,כנדרש בסעיף 48לפקודת הראיות .עתירה לגילוי ראיה חסויה רלוונטית ככל שמדובר בחסיון יחסי ,שניתן להסירו ,למשל חסיון פסיכולוג או חסיונות אשר נקבעו בפסיקה. מוצע להחיל את הוראות סעיף (46א) ו(-א )1()1לפקודת הראיות כנוסחן בסעיף 1להצעת החוק, שעניינן קיום דיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה בדלתיים סגורות והבאת הראיה או תוכנה לידיעת בית המשפט ,גם על טענה בקשר לחסיון לפי סעיף ,45סעיפים 48עד 51או לפי דין אחר. דיון בטענה בקשר לחסיון בדלתיים סגורות ימנע את חשיפת המידע החסוי אם יוחלט שלא להסיר את החסיון .כמו כן ,אם החליט בית המשפט לקבל את הראיה ובכלל זה לשמוע את העדות ,מוצע לאפשר את שמיעתה בדלתיים סגורות כדי להפחית עד כמה שניתן את הפגיעה באינטרס שעליו מגן החסיון. מוצע לאפשר לבית המשפט ,לבקשת אחד הצדדים או ביוזמתו ,להעביר את הדיון בטענת חסיון לשופט אחר ,שידון בה בדן יחיד .בע"פ ,65/95איחסן ואח' נ' מדינת ישראל ,פ"ד מט( ,832)1בעמ' ,836 העיר הנשיא דאז מ' שמגר ,כי ההוראה הקובעת כי הדיון בטענת הסרת החסיון ייעשה על ידי בית המשפט הדן בעניין היא לאו דווקא הדין הרצוי ,וזאת בשל תחושת אי נוחות הנובעת מכך שבית המשפט הדן בתיק יעיין בראיות חסויות .אמנם כפי שציין הנשיא שמגר ,גם העברת הדיון לשופט אחר אשר לא ישמע את כל 3 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : הראיות במשפט אינה נקיה מבעיות .על כן ,הפתרון המוצע הוא מתן שיקול דעת לבית המשפט האם להעביר את הדיון בטענת החסיון לשופט אחר. לסעיף 52ב המוצע כאמור ,התזכיר משנת 2007עיגן את המלצות הוועדה לסדר דין פלילי לפיהן תיקבע בחוק בין היתר זכות ערעור הן על החלטה המורה על גילוי ראיה חסויה והן על החלטה הדוחה בקשה כאמור .עם חלוף השנים גדלה באופן משמעותי כמות תעודות החסיון עליהן חותמים השרים מכח סעיף 44ו – 45לפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א( 1971-להלן :פקודת הראיות) .כך למשל ,בשנים 2012ו 2013-חתם השר לבטחון פנים על כ – 8,000תעודות חסיון בשנה .מנגד ,גברו המגמות והמאמצים במערכת השיפוטית לייעול ההליכים הפליליים ולקיצורם .כך למשל ,יוסד נוהל לניהול משפטים פליליים מיום ליום ("שמיעה רצופה של תיקים פליליים" ,הוראת נוהל של נשיא בית המשפט העליון .)31.12.13 ,מתן זכות ערעור על כל החלטת חסיון ללא הבחנה בין החלטה הדוחה בקשה לגלות ראיה חסויה ובין החלטה המורה על חשיפת ראיה חסויה יביא להוספת הליכים ,להכבדה על ההליכים הפליליים המסורבלים כבר כיום ולהארכתם במידה ניכרת .לפיכך ,נערכה חשיבה מחודשת והתקבלה החלטה להבחין בין סוגי החלטות החסיון ,כפי שיפורט להלן. בטרם התקבלה ההחלטה האמורה נבחנה חלופה לפיה זכות הערעור לא תחול על החלטות בנוגע לתעודות חסיון לפי סעיף 45לפקודת הראיות אלא על החסיונות האחרים ,ברובם חסיונות בעלי מקצוע (החלטות לפי סעיף 44לפקודת הראיות נדונות בבית המשפט העליון ,ולכן לא ניתן ממילא לערער עליהן). הטעם להבחנה זו היה הגידול הרב בתעודות חסיון והחשש מפני הצפת המערכת ,סרבול ועיכוב רב של ההליכים הפליליים .חלופה זו נבחנה אולם נזנחה בהעדר הצדקה עניינית להבחין לענין זכות ערעור בין ראיה חסויה לפי סעיפים 44ו 45 -לפקודת הראיות ובין ראיה החסויה מכח חסיונות אחרים. לבסוף הוחלט שזכות ערעור תינתן רק על החלטה לחשוף חומר חסוי ,ביחס לכל החסיונות ,שכן החלטה להסיר חסיון היא בלתי הפיכה בשל גילוי החומר ,ואילו החלטה שלא להסיר חסיון ,אמנם היא בעלת השלכה רבה על המשפט ,אולם היא במהותה הפיכה וניתן עקרונית במקרים בהם הדבר דרוש להשיב את הגלגל לאחור ולשמוע מחדש את המשפט או חלקים ממנו .יתר על כן ,לעתים במצב בו בית המשפט מורה על חשיפת חומר חסוי ,המדינה נאלצת בלית ברירה לחזור מהאישום ,הנאשם מזוכה והמדינה תוקפת את החלטת החסיון במסגרת ערעור על פסק הדין המזכה את הנאשם .ראוי להסדיר ענין זה בחוק .ראו למשל ע"פ 8560/11מדינת ישראל נ' פיליפ שמעון בן-סעדון (.)29.4.13 כמו כן קובע הסעיף הסדרים פרוצדוראליים לעניין הגשת ערעור כאמור .לפי המוצע ,בערעור ידון שופט אחד ,ומשקיבל בית המשפט הודעה על כוונה לערער על החלטה בטענת חסיון ,תעוכב קבלת הראיה עד מתן ההחלטה בערעור .המועד להגשת ערעור כאמור יהיה בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה. עוד מוצע כי על הדיון בערעור יחולו ,בשינויים המחויבים ,הוראות סעיף 51א(ב) ו(-ד) ,העוסקות בדיון בטענת חסיון בדלתיים סגורות וקבלת הראיה בדלתיים סגורות .יודגש ,כי ההצעה אינה כוללת זכות ערעור נוספת ברשות. 4 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : עיקר – 4תיקון חוק הסניגוריה הציבורית אי מינוי סניגור לאדם שמתנהל נגדו הליך פלילי עלול להשפיע באופן בלתי הפיך על הגנתו .לכן מוצע להעניק ,באופן חריג ,זכות ערעור על החלטת ביניים של בית משפט לדחות בקשה של אדם למנות לו סניגור .הזכות לייצוג מוכרת כזכות יסוד (ר' בש"פ 353/87מדינת ישראל נ' אפרגן ,פ"ד מא()150 ,147 )4 המבטאת "עיקרון גדול של סדר דין פלילי במדינה דמוקרטית" (ר' ע"פ 5889/01נחום נ' מדינת ישראל ,תק-על ;1574 ,1569 ,)1(2005בג"צ 6302/92רומחיה נ' משטרת ישראל ,פ"ד מז( .)212 ,209 )1כן מוכרת הזכות לייצוג כ"בעלת אופי חוקתי" (ר' ע"פ (תל-אביב) 70570/01פרקליטות המדינה נ' קעטבי תק-מח ;)734 ,)1(2003ע"פ 5121/98טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ,פ"ד סא(,)1 . )461לפיכך" ,כאשר עומדת על הפרק פגיעה בזכותו של אדם לקבל שירותים משפטיים ,המתחם שבו נבחנת הפגיעה הוא מתחם זכויות היסוד ,ואמות המידה הפועלות במתחם זה הינן אמות מידה חוקתיות" (ר' בג"צ 1437/02האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים ,פ"ד נח(.)760 ,746 ,)2 הזכות לייצוג נועדה להבטיח כי זכויות אחרות העומדות לאדם בהליך פלילי יקוימו ,שכן בהעדר ייצוג לא ניתן יהיה לממשן ,ולפעמים לא תהיה אף מודעות לעצם קיומן .מקום בו נדחתה בקשתו של אדם למינוי סניגור ,קיים חשש ממשי שההליך שיתנהל יהיה הליך בלתי הוגן .יחסי הכוחות בין המדינה המיוצגת בידי פרקליט מיומן לבין האדם חסר ההשכלה המשפטית העומד מולה אינם מאוזנים .מטעמים אלה ,לפי פסיקת בית-המשפט העליון" ,המדיניות הנכונה צריכה להיות נוטה לכיוון מינוי סניגור" (ר' ע"פ 134/89אברג'יל נ' מדינת ישראל ,פ"ד מד(( 203 )4להלן – עניין אברג'יל)) .כן נקבע שבשל חשיבות הנושא יש לקיים הליך ראוי לבירור הבקשה למינוי סניגור (בג"צ 6095/98יורם לוקסנבורג נ' כב' השופטת א' גת ואח' תק-על .)421 ,)3( 98 בשל חשיבותה המיוחדת של הזכות לייצוג ,ובשל השפעתה מרחיקת הלכת על ההליך כולו ,מוצע להעניק זכות לערער על החלטת ביניים של בית משפט שלא למנות סניגור .הפגיעה הגלומה בהליך בו צד אחד אינו מיוצג עלולה להיות פגיעה חמורה שיהיה קשה לתקנה בדיעבד .בנוסף ,זכות הערעור על החלטה שלא למנות סניגור מתחייבת גם מטעמים של יעילות דיונית .במקרים רבים ביטלו בתי משפט לערעורים את החלטותיהן של ערכאות נמוכות יותר בשל הפגם של העדר ייצוג והחזירו את התיק לשמיעה מחודשת כאשר האדם מיוצג (ר' למשל עניין אברג'יל; רע"פ 7383/05נעם נאור נ' מדינת ישראל (תק-על )4( 1005 ;)1582ע"פ 383/87ברטו חג'ג' נ' מדינת ישראל פ"ד מב( ;54 ,)4ע"פ 2535/98מחמד מנדורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום ג' בסיון התשס"ב ( 14במאי ;)2002ועמ"נ ( 382/06מחוזי חיפה) פלוני נ' משרד הפנים (לא פורסם) .על-כן ,מן הראוי שסוגיית הייצוג תוכרע בתחילת ההליך .יחד עם זאת ,מוצע להגביל את תקופת הזמן ש בה ניתן לערער על ההחלטה לארבעה עשר ימים ממועד מתן ההחלטה בעניין כאמור. יודגש ,כי אין בקביעת זכות ערעור על החלטת בית משפט שלא למנות סניגור כאמור כדי להשפיע על הסדרים הנהוגים בהליכים אחרים ,כגון עתירות המוגשות לבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטת ועדת השחרורים שלא למנות סניגור לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר ,התשס"א.2001- עוד מוצע כי הגשת ערעור כאמור לא תעכב את המשך המשפט ,אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת. 5 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : עיקר – 7תיקון חוק בתי המשפט סעיף 68לחוק בתי המשפט קובע את הכלל של פומביות הדיון ואת החריגים לכלל זה .פומביות הדיון היא חלק מהזכות למשפט הוגן ,מזכות הציבור לדעת ומן הצורך כי הצדק ייראה ולא רק ייעשה .עם זאת, קיימים חריגים לכלל זה במקרים שבהם אינטרסים כגון צנעת הפרט ,ביטחון הציבור או אינטרסים אחרים עשויים להיפגע .החלטה לדחות בקשה לקיים דיון בדלתיים סגורות היא בלתי הפיכה ,שכן ערעור על החלטה זו לאחר מתן פסק הדין מתייתר מעצם קיום הדיון בדלתיים פתוחות. בר"ע 176/86פלונית נ' פלוני פ"ד מ(( 497 )2להלן -פרשת פלונית) דן בית המשפט בצמצום הכלל של פומביות הדיון בהקשר של שמירה של עניינו של קטין .שם הביעה דעתה המשנה לנשיא דאז מ' בן-פורת כי "אם ההחלטה מתירה לסגור את הדלתות אין לתקוף אותה ,והיא הופכת לסופית ,אך אם הבקשה נדחית – ניתן גם ניתן לתקוף אותה" .הסוגיה נדונה גם בבג"ץ 10683/08פלוני נ' בית המשפט השלום בחיפה (לא פורסם) ושם אומצה עמדתה זו של השופטת בן פורת .השופט רובינשטיין מצא להעיר כי "לטעמי המקום הראוי להשגה הוא לכאורה בערעור פלילי ,שהרי בעיצומו של הליך פלילי עסקינן" ,ולא בבית המשפט הגבוה לצדק. מוצע אם כן ,לעגן בחקיקה את הלכת פרשת פלונית ולהעניק זכות ערעור על החלטה שלא לדון בדלתיים סגורות .כן מוצע לקבוע הסדר פרוצדוראלי שיחול לעניין ערעור כאמור. מוצע ,כי עם קבלת הודעה על הגשת ערעור ככלל יופסק הדיון בענין שלגביו הוחלט לקיים דיון בפומבי עד להחלטה בערעור ,אלא אם החליט בית המשפט מנימוקים שיירשמו שיש להמשיך בדיון .יובהר ,כי זכות ערעור כאמור תחול הן במשפט פלילי והן במשפט שאינו פלילי ,אולם רק על החלטה כאמור במשפט אזרחי ניתן יהיה לערער ברשות לבית המשפט העליון ,זאת בשל הכללים השונים החלים לענין רשות ערעור במשפט פלילי ובמשפט אזרחי. עיקר - 8תיקון חוק השיפוט הצבאי סעיף 324לחוק השיפוט הצבאי ,התשט"ו( 1955-להלן -חוק השיפוט הצבאי) מקביל לסעיף 68לחוק בתי המשפט ,ובו קבוע ההסדר לעניין דיון בדלתיים סגורות בבתי הדין הצבאיים. בדומה לזכות הערעור על החלטה שלא לדון בדלתיים סגורות בהליכים על פי חוק בתי המשפט ,אשר מוצע לעגנה בסעיף 7להצעת החוק ,מוצע להוסיף זכות ערעור גם על החלטה דומה שהתקבלה בידי בית דין צבאי ,וזאת בהעדר הצדקה לאבחנה בין ההליכים בעניין זה .לפיכך ,מוצע לתקן את סעיף 324לחוק השיפוט הצבאי ולקבוע בו הסדר דומה לזה המוצע בסעיף (68ו) לחוק בתי המשפט. עיקר – 9תיקון חוק סדר הדין הפלילי תיקון סעיף 76 מוצע לקבוע כי תובע רשאי שלא לאפשר לנאשם לעיין בחומר שלגביו הוגשה או נבחנת אפשרות להגיש בקשה לשר לתעודת חיסיון ,ובלבד שברשימת החומר שנאסף או נרשם יצוין כי קיים חומר שלגביו הוגשה בקשה לתעודת חיסיון או שנבחנת אפשרות להגשת בקשה כאמור .כן מוצע לקבוע תיקון להוראת סעיף 74 לחוק בדבר מועדים להגשת תעודת חיסיון על ידי התביעה. על הקושי בהוצאת תעודת חסיון מיד עם הגשת כתב אישום עמד השופט פוגלמן בבש"פ 6453/10עמר נ' 6 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : מדינת ישראל (( )10.9.2010להלן :בש"פ עמר): " ...החובה לאפשר לפרקליטיו של הנאשם לעיין במלוא החומר המבסס את האישומים נגדו ,זולת זה החסוי ,מייד עם הגשת כתב האישום ,מתנגשת תדיר עם צרכי המציאות .בפועל ,קיים קושי ניכר במקרים שבהם מצוי חשוד במעצר להוציא תעודת חיסיון בטרם גובש והוגש כתב אישום .אין לבטל את טענת המדינה בדבר הקושי הניצב בפני הגורם המוסמך ,הנדרש להפעיל שיקול דעתו ולקבוע איזה חומר טעון חיסיון ואיזה לא ,קודם שיוחלט מהם האישומים המיוחסים לחשוד פלוני .כיצד יוכל - בלא ידיעת האישומים המיוחסים -לבחון את שאלת החיוניות של חומר פלוני להגנה ,על מנת לערוך את האיזונים הנדרשים על פי דין? כדי שיהיה בידי הרשות המוסמכת (ובשלב מוקדם יותר התובע) לבחון ביישוב דעת וביסודיות איזה מן החומרים טעונים חיסיון ולגבש על בסיס בחינה זו תעודה בהתאם ,נדרש ראשית דבר כי יגובשו האישומים נגד הנאשם ויוגש נגדו כתב אישום .הדין החרות אינו מספק מענה לשאלות שאותן מציגה המדינה... גם הגשת כתב האישום אינה מבטיחה הוצאה מיידית של תעודת החיסיון .אכן ,ברי כי תעודת חיסיון "מצריכה עבודה ואינה יכולה להיעשות "מהיום למחר" ...כך בפרט נוכח היקפו של חומר הראיות במקרה נתון ,כמו גם העומס המוטל על גורמי האכיפה .על המדינה מוטל אמנם לקיים את חובתה זו בתוך פרק זמן סביר ,אך גם פרק זמן זה עשוי להימשך לעיתים זמן לא מבוטל". במספר הזדמנויות קרא בית המשפט העליון למחוקק להסדיר בחוק את הסוגיה של מתן ארכה להוצאת תעודת חסיון .כך ,בבש"פ 5381/14גלעד גרנביץ נ' מדינת ישראל ( )19.8.2014התייחס השופט מלצר לפרקטיקה לפיה בית המשפט רשאי לתת למדינה ארכה לשם הוצאת תעודת חסיון ועד שזו מוצאת נמנע מהנאשם גילוי החומר אשר לגביו הוצאה תעודת החסיון ,וכתב כי " ...ברי שעל המחוקק לפעול במהירות הראויה כדי לקדם חקיקה ראשית בנושא ."...וראו קריאה דומה בבש"פ עמר ,פס' 7להחלטה. לפיכך ,מוצע לקבוע בחוק כי דחי ית זכות העיון בחומר כאמור עד לקבלת החלטה בבקשה לתעודת חסיון לא תעלה על 60ימים מיום הגשת כתב האישום לגבי תעודת חסיון על פי סעיף 45לפקודת הראיות ,או על 90ימים לגבי תעודת חסיון על פי סעיף 44לפקודת הראיות .מוצע לקבוע זמן ארוך יותר לגבי תעודת חיסיון לפי סעיף 44לפקודת הראיות ,הניתנת על מנת למנוע פגיעה בבטחון המדינה או ביחסי החוץ של המדינה ,משום שהניסיון מלמד שנדרש פרק זמן ממושך יותר על מנת לבחון אם יש צורך בתעודת חיסיון במקרה זה בשל היקף החומר החסוי ,טיבו ורגישותו .כיוון שייתכנו מקרים שבהם ליבון הצורך בהוצאת תעודת חיסיון יצריך פרק זמן ארוך מהממוצע ,מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להאריך את המועדים האמורים בשלושים ימים כל פעם על פי בקשת תובע מטעמים שיירשמו. תיקון סעיף 251 מוצע לקבוע כי בית המשפט ישאל את הנאשם מה תשובתו לאישום לאחר שמצא שלנאשם התאפשר לעיין בכל חומר החקירה שהוא זכאי לעיין בו וברשימת חומר החקירה .עוד מוצע לקבוע כי יראו נאשם כמי שלא ניתנה לו אפשרות לעיין בחומר החקירה כאשר בחומר ראיה שהוגשה לגביה בקשה להוצאת תעודת חסיון או שיש כוונה לבקש בקשה כאמור ,או כאשר תלויים ועומדים בפני בית המשפט הליכים לגילוי ראיה חסויה או לקבלת חומר חקירה .בית המשפט לא ישאל נאשם מה תשובתו לאישום אם תלויים ועומדים הליכים בענין קבלת חומר חקירה לפי סעיף 74לחוק סדר הדין הפלילי ,ובלבד שהבקשה לעיון בחומר חקירה הוגשה תוך 30ימים מהמועד שבו ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה או 21 ימים לפני המועד הקבוע למתן תשובת הנאשם לאישום ,לפי המאוחר ,ואם הוגש ערר – רק אם הוגש תוך 14ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט בבקשת העיון ,וזאת כדי למנוע השהייה מכוונת של הליכים אלה ובכך לגרום להימשכות ההליך הפלילי מעבר לנדרש .יובהר ,כי יראו כמובן נאשם כמי שלא ניתנה לו 7 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : אפשרות לעיין בחומר החקירה כל עוד לא חלפו המועדים האמורים להגשת הבקשה או הערעור ,בהתאם לענין. יחד עם זאת ,מוצע לאפשר לבית המשפט לשאול את הנאשם מה תשובתו לאישום ואף להתחיל בשמיעת ראיות גם אם לא ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר חקירה כמשמעה בסעיף (152א )1המוצע ובלבד שקיבל את רשימת חומר החקירה ,וזאת על מנת לייעל את ההליכים ולקדמם ,אם הנאשם מיוצג והנאשם נתן הסכמתו לכך או אם מצא בית המשפט לאחר ששמע את עמדות הצדדים שלא יהיה בכך לפגוע בהגנתו של הנאשם. בבש"פ 120/10פלוני נ' מדינת ישראל ( )21.2.42התייחס השופט עמית לעיכוב הרב בניהול משפטים פליליים עקב הימשכות ההליכים הנלווים -ההליכים בענין עיון בחומר חקירה ועתירות לגילוי ראיה חסויה ,ולכך שעל בית המשפט לבחון בכל מקרה האם אותם הליכים נלווים מצדיקים את דחיית המועד למתן תשובה לאישום או את מועד שמיעת הראיות בתיק : " התנהלות זו ממחישה עד כמה ההליך הפלילי הפך למסורבל בשל ההליכים הנלווים לתיק העיקרי ,ודומה כי הליכים אלה הולכים ותופסים את מרכז הבימה במקום ההליך העיקרי עצמו .הנה כי כן ,המחוקק קבע סד זמנים של תשעה חודשים לסיום משפט כאשר הנאשם שוהה במעצר (ולגבי קטין ששה חודשים) ,אך יש ופרק זמן נכבד מתבזבז לריק בהמתנה עד למתן החלטה בבקשה לפי סעיף 74לחסד"פ בהמתנה לתעודת חיסיון או בעתירה לפי סעיף 45-44לפקודה ,והמקרה שבפנינו יוכיח. לטעמי ,לא בכל מקרה בו מוגשות בקשות מעין אלה ,יש לעכב את שמיעת התיק העיקרי .כל מקרה צריך להיבחן לגופו ,בין היתר ,בהתחשב בהיקף הראיות ,במספר העדים שאמורים להישמע ובתוכן עדותם הצפוי .לעיתים, החומר המתבקש במסגרת סעיף 74לחסד"פ או במסגרת עתירה לגילוי ראיה ,רלוונטי לחלק צר של זירת המחלוקת או רלוונטי לעד אחד או שניים ,כך שניתן לקדם את התיק העיקרי ,ולשמוע לפחות חלק מהעדים עד להכרעה בבקשות שהוגשו על ידי ההגנה .לעיתים ,ניתן לשמוע אף את העדים העיקריים ,ואם וככל שיתעורר צורך בעקבות החלטה שניתנה בבקשה לפי סעיף 74לחסד"פ או בעתירה לגילוי ראיה ,לחזור ולזמנם להעיד .שומא אפוא על המותב הדן בתיק העיקרי לב חון בכל מקרה ומקרה אם יש בהליכים הנלווים כדי להצדיק דחיית המועד למתן תשובה לכתב האישום או את מועד שמיעת הראיות בתיק". וראו קביעה דומה של השופטת (כתוארה אז) מרים נאור בבש"פ 8218/10מדינת ישראל נ' פלוני ( ,)18.11.2010לפיה "השאלה אם יש הצדקה לדחיית התשובה לאישום במקרה כזה מסורה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת .אכן ,יש הבדל בין חסר טכני כמו חסר בדיסקים כשמצויים תמלילים או להיפך, לבין חסר מהותי ,כגון הודעתיו של עד המדינה .על הערכאה המבררת להתאים את הטיפול לנסיבותיו של כל תיק ותיק". ראו בענין זה גם בש"פ 7014/12מדינת ישראל נ' שאהין ( )11.10.12ובש"פ 2477/15יצחק גבאי נ' מדינת ישראל (.)4.5.15 ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה ,על תקנים במשרדי ממשלה ועל ההיבט המינהלי: תיתכן תוספת מסוימת של ערעורי ביניים בשל מתן זכות ערעור על החלטות המורות על גילוי ראיה חסויה ,אי מינוי סנגור ואי סגירת דלתיים .ההערכה היא שאין מדובר בערעורים רבים. 8 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : ה. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים: יתוקנו סעיפים 50 ,49 ,46ו – 50א לפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א ,1971-ויתווספו לפקודה סעיפים 51א ו–51ב. יתוקן סעיף 68לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד1984- יתוקן סעיף 22לחוק הסניגוריה הציבורית ,התשנ"ו1995- יתוקן סעיף 324לחוק השיפוט הצבאי ,התשט"ו1955- יתוקנו סעיפים 74ו 152-לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] ,התשמ"ב.1982- ו. נוסח החוק המוצע: הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' ()...ראיות חסויות וערעור על החלטות ביניים) ,התשע"ה1025- 1 תיקון סעיף 46 .1 תיקון סעיף 49 .2 בסעיף 49לפקודה ,סעיף קטן (ג) – בטל. תיקון סעיף 50 .3 בסעיף 50לפקודה ,סעיף קטן (ג) – בטל. בפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א–( 1971להלן – הפקודה) ,בסעיף -46 ( )1 בכותרת השוליים ,בסופה יבוא "לפי סעיף ;"44 ( )2 בסעיף קטן (א) - ( א) במקום "לפי סעיפים 44או "45יבוא "לפי סעיף ;"44 (ב) (א ,)1ובו - הסיפה החל במילים "לשם החלטה בעתירה" תסומן כסעיף קטן ( )1 אחרי "בעתירה" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)"; ( )2 במקום "לפי הענין" יבוא "לפי הענין – "; ( )3 הקטע החל במילה "לדרוש" עד המילה "לידיעתו" יסומן כפסקה (;)1 ( )4 המילים "ורשאי הוא" -יימחקו; ( )5 הקטע החל במילים "לקבל הסברים" עד המילים "בעלי הדין" יסומן כפסקה (;)2 ( )3 בסעיף קטן (ב) ,במקום "לפי סעיפים 44ו "45 -יבוא "לפי סעיף ."44 1דיני מדינת ישראל ,נוסח חדש ,18עמ' ;421ס"ח התש"ס ,עמ' .229 9 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : תיקון סעיף 50א .4 בסעיף 50א לפקודה ,סעיף קטן (ג) – בטל. הוספת סעיפים .5 אחרי סעיף 51לפקודה יבוא: 51א ו51 -ב "הדיון בטענה 51א( .א) בסעיף זה - בקשר לחסיון לפי סעיפים 45או 48 עד 51או לפי דין אחר "דין" -לרבות הלכה פסוקה; "חסיון" – חסיון לפי סעיף 45או לפי סעיפים 48עד ,51או חסיון לפי דין אחר; "טענה בקשר לחסיון" – טענה שלפיה לא חל על ראיה חסיון ,או עתירה לגילוי ראיה שחל לגביה חסיון. ( ב) הוראות סעיף (46א) ו( -א )1()1יחולו, בשינויים המחויבים ,לעניין טענה בקשר לחסיון, ולעניין טענה בקשר לחסיון לפי סעיף 45יחולו גם הוראות סעיף (46א ,)2()1בשינויים המחויבים. בית המשפט שבפניו נטענה טענה בקשר ( ג) לחסיון רשאי ,לבקשת בעל דין או מיוזמתו ,להעביר את הדיון בטענה לשופט אחר שידון בה כדן יחיד. (ד) החליט בית המשפט לגלות ראיה ,רשאי הוא להורות על קבלת הראיה בדלתיים סגורות. ערעור על החלטה המורה על גילוי ראיה חסויה בהליך 51ב( .א) על החלטה המורה על גילוי ראיה חסויה, בהליך פלילי ,ניתן לערער לפני בית משפט שלערעור, שידון בערעור בדן יחיד. פלילי ( ב) מי שבדעתו לערער על החלטה לגילוי ראיה חסויה ,יודיע על כך לבית המשפט שקיבל את ההחלטה; נמסרה לבית המשפט הודעה כאמור ,לא תתקבל הראיה אשר בית המשפט הורה על גילויה עד מתן ההחלטה בערעור. 10 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : ( ג) ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו ניתנה החלטת בית המשפט ,ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים -מיום שהומצאה ההחלטה לבעלי הדין. (ד) הוראות סעיף 51א(ב) ו( -ד) יחולו ,בשינויים המחויבים ,על הדיון בערעור לפי סעיף זה". תיקון חוק .6 בחוק הסניגוריה הציבורית ,התשנ"ו ,21995-בסעיף - 22 הסניגוריה הציבורית ( )1 בכותרת השוליים ,אחרי "ערר" יבוא "וערעור"; ( )2 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על החלטת בית משפט לדחות בקשה של אדם למנות לו סניגור ציבורי ניתן לערער לפני בית משפט שלערעור ,שידון בערעור כדן יחיד; בית משפט שהחליט לדחות בקשה כאמור ,יודיע למבקש על זכותו לערער על ההחלטה. ערעור לפי סעיף קטן (ב) יוגש בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו (ג) ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה למינוי סניגור ציבורי ,ואם ההחלטה כאמור ניתנה שלא במעמד הצדדים – בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה ההחלטה לבעלי הדין; הגשת ערעור כאמור לא תעכב את המשך המשפט ,אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת". תיקון חוק בתי המשפט .7 3 (א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד , 1984-בסעיף ,68אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) על החלטת בית משפט הדוחה בקשה לדון בעניין מסוים בדלתיים סגורות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) ועל החלטת בית המשפט לדון בעניין מסוים בפומבי לפי סעיף קטן (ה)( ,)1ניתן לערער בתוך ארבעה עשר ימים לפני בית משפט שלערעור ,שידון בערעור בדן יחיד .לעניין הערעור יחולו הוראות אלה: 2ס"ח התשנ"ו ,עמ' ;8התשע"ב ,עמ' .116 3ס"ח התשמ"ד ,עמ' ;196התשע"ב ,עמ' .523 11 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : ( )1 מי שבדעתו לערער על ההחלטה יודיע על כך לבית המשפט שקיבל את ההחלטה ומשהודיע כאמור יופסק הדיון בעניין שלגביו ה וחלט לקיים דיון בפומבי עד להחלטה בערעור ,זולת אם החליט בית המשפט ,מנימוקים שיירשמו ,שיש להמשיך בדיון. הוחלט להמשיך בדיון כאמור רשאי בית משפט שלערעור ( )2 להורות על הפסקתו עד להחלטה בערעור. ( )3 החלטת בית המשפט שלערעור בענין אזרחי כאמור בסעיף זה ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים. ( ב) בסעיף 74לחוק בתי המשפט ,במקום "מבלי למעט מן האמור בסעיף (72ב)" יבוא "מבלי לגרוע מהוראות סעיף (72ב) וסעיף (68ו)". תיקון חוק השיפוט .8 הצבאי 4 בחוק השיפוט הצבאי ,התשט''ו– , 1955בסעיף ,324אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) על החלטת בית הדין הדוחה בקשה לדון בעניין מסוים בדלתיים סגורות לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) ,ניתן לערער בתוך ארבעה עשר ימים לפני בית הדין הצבאי לערעורים ,שידון בערעור בדן יחיד .לעניין הערעור יחולו הוראות אלה: ( )1 מי שבדעתו לערער על ההחלטה יודיע על כך לבית הדין שקיבל את ההחלטה ומשהודיע כאמור יופסק הדין בענין שלגביו הוחלט לקיים דיון בפומבי עד להחלטה בערעור ,זולת אם החליט בית הדין ,מנימוקים שיירשמו ,שיש להמשיך בדיון. הוחלט להמשיך בדיון כאמור רשאי בית הדין הצבאי ( )2 לערעורים להורות על הפסקתו על להחלטה בערעור. תיקון חוק סדר הדין הפלילי .9 ( א) 5 בסעיף 74לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] ,התשמ"ב–( 1982להלן – החוק העיקרי) ,לאחר סעיף קטן (א) יבוא – 4ס"ח התשט"ו ,עמ' ;171התשע"א ,עמ' .654 5ס"ח התשמ"ב ,עמ' :41התש"ע ,עמ' .308 12 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : (א)1( )1 על אף הוראות סעיף קטן (א) ,רשאי תובע שלא להעמיד לעיונו של נאשם ,של סניגורו או של אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן ,ראיה הכלולה בחומר חקירה שלגביה הוגשה בקשה להוצאת תעודת חיסיון לטובת המדינה או תעודת חיסיון לטובת הציבור ,או שיש כוונה להגיש לגביה בקשה כאמור ,עד למועד קבלת החלטה בבקשה או עד למועד כמפורט להלן ,לפי המוקדם :לעניין תעודת חיסיון לטובת המדינה – עד תום 90ימים מיום הגשת כתב האישום ,ולעניין תעודת חיסיון לטובת הציבור – עד תום 60ימים מיום הגשת כתב האישום. ( )2בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום רשאי להאריך מעת לעת את התקופות הקבועות בפסקה ( )1לתקופה שלא תעלה על 30ימים כל פעם ,על פי בקשת תובע מטעמים שיירשמו. ( )3תובע יציין ברשימת החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת כאמור בסעיף קטן (א) ,את דבר קיומה של ראיה שהוגשה לגביה בקשה כאמור בפסקה ( )1או שיש כוונה להגיש לגביה בקשה כאמור. ( )4 בסעיף קטן זה – "תעודת חיסיון לטובת המדינה" – תעודת חיסיון לטובת המדינה לפי סעיף 44לפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א–;1971 תעודת חיסיון לטובת הציבור" – תעודת חיסיון לטובת הציבור לפי סעיף 45לפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א–;".1971 ( ב) בסעיף 152לחוק העיקרי – ( )1 בסעיף קטן (א) לאחר "תשובתו לאישום" יבוא – "ובלבד שמצא כי ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת ,בהתאם להוראות סעיף (74א) ובכפוף להוראות סעיף ."78 ( )2בסעיף קטן (א) הקטע החל במילים "הנאשם רשאי שלא להשיב" ועד "סניגורו" יסומן (א.)3 ( )3 לאחר סעיף קטן (א) יבוא - (א )1יראו נאשם כמי שלא ניתנה לו אפשרות לעיין בחומר החקירה בהתקיים אחד מאלה: 13 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 : ( )1 חומר החקירה כולל ראיה שתובע רשאי שלא להעמיד לעיון הנאשם ,סניגורו או אדם אחר ,לפי הוראות סעיף (74א;)1()1 ( )2 לפני בית משפט תלויה ועומדת עתירה לגילוי ראיה החסויה לפי דין; ( )3 לפני בית משפט תלוי ועומד ערעור על החלטה המורה על גילוי ראיה חסויה לפי סעיף 51ב לפקודת הראיות; ( )4 לפני בית המשפט תלויה ועומדת בקשה לפי סעיף (74ב) ,אם הבקשה הוגשה בתוך 30ימים מהמועד שבו ניתנה לנאשם ,לסניגורו או לאדם אחר כאמור בסעיף (74א) אפשרות לעיין בחומר החקירה או 21ימים לפני המועד הקבוע למתן תשובת הנאשם לאישום ,לפי המאוחר; ( )5לפני בית המשפט תלוי ועומד ערר לפי סעיף (74ה), ובלבד שהערר הוגש בתוך 14ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט לפי סעיף (74ב). (א )2על אף האמור בסעיף קטן (א) ,לא ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה כאמור בפסקה (א )1להלן ,רשאי בית המשפט ,על מנת לייעל את ההליכים ולקדמם ,להורות לנאשם להשיב לאישום ,ובלבד שקיבל את רשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והתקיים אחד מאלה: ( )1הנאשם נתן את הסכמתו לכך והוא מיוצג על ידי סניגור; ( )2 בית המשפט מצא ,לאחר ששמע את עמדות הצדדים לעניין זה ,שלא יהיה בכך לפגוע בהגנתו של הנאשם. (א )3לא ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה אף לאחר שהשיב לאישום ,רשאי בית המשפט להתיר לתובע להתחיל בהבאת הראיות ,אם מצא ,לאחר ששמע את עמדות הצדדים לעניין זה ,שלא יהיה בכך לפגוע בהגנתו של הנאשם. 14 תיק הצעת חוק מס'803-10-2010-000078: סימוכין803-99-2013-022681 :
© Copyright 2024