‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫תזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' ‪()...‬ראיות חסויות וערעור על החלטות ביניים)‪ ,‬התשע"ה‪1025-‬‬
‫תזכיר חוק‬
‫א‪.‬‬
‫שם החוק המוצע‬
‫הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס'‪()...‬ראיות חסויות וערעור על החלטות ביניים)‪ ,‬התשע"ה‪.2015-‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מטרת החוק המוצע והצורך בו‬
‫הצעת חוק זו מבוססת בעיקרה על המלצות הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושא סדר דין פלילי‬
‫וראיות עת עמדה בראשה השופטת מרים נאור (כתוארה אז) (להלן ‪ -‬הוועדה לסדר דין פלילי) בעניין ערעור‬
‫על החלטות ביניים בהליכים פליליים‪ ,‬והיא כוללת הסדרים פרוצדורליים הנדרשים לשם יישום המלצות‬
‫אלה‪ .‬עוד מוצע לשלב בהצעת החוק הסדרים בנוגע לחסיונות אשר נכללו בתזכיר חוק לתיקון פקודת‬
‫הראיות (תיקון ‪ -‬חסיונות בעלי מקצוע)‪ ,‬התשנ"ח‪ 1998-‬שהופץ בעבר על ידי משרד המשפטים ולא הבשיל‬
‫לידי חוק‪ ,‬וכן לשלב הוראות מסוימות מתוך הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' ‪( )66‬ייעול ההליכים‬
‫הפליליים)‪ ,‬התש"ע‪( 2010-‬להלן‪ :‬הצעת חוק ייעול ההליכים הפליליים)‪ ,‬אשר נדונה בוועדת חוקה‪ ,‬חוק‬
‫ומשפט של הכנסת על מנת להכינה לקריאה שניה ושלישית בכנסת ה‪ ,18-‬אולם לא הוחל עליה דין רציפות‪.‬‬
‫הכלל הקבוע בסעיפים ‪(41‬ב) ו‪(52-‬ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪( 1984-‬להלן‪ -‬חוק בתי‬
‫המשפט)‪ ,‬הוא כי החלטות ביניים בהליכים אזרחיים ניתנות לערעור‪ .‬בהליכים פליליים הכלל הוא כי ניתן‬
‫לערער על החלטות ביניים רק במסגרת הערעור על פסק הדין כולו‪ ,‬למעט חריגים (סעיף ‪ 74‬לחוק סדר הדין‬
‫הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב‪( 1982-‬להלן‪ :‬חוק סדר הדין הפלילי) הדן בעיון בחומר חקירה‪ ,‬וכן סעיף‬
‫‪ 147‬לחוק האמור וסעיף ‪77‬א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪ 1984-‬המתייחסים לטענת‬
‫פסלות שופט)‪.‬‬
‫עמדתה של הוועדה לסדר דין פלילי היתה כי יש להותיר על כנו את הכלל לפיו ניתן לערער על החלטות‬
‫ביניים בהליכים פליליים רק במסגרת הערעור על פסק הדין כולו‪ ,‬שכן אחרת יתארכו המשפטים הפליליים‬
‫במידה רבה ‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לאפשר חריגים בודדים לכלל‪ ,‬בפרט כאשר ההחלטה משליכה על ניהול המשפט‬
‫כולו‪ .‬המקרה הראשון שבו מצאה הוועדה כי יש הצדקה לחריג כאמור הוא החלטה בנושא חסיונות‪,‬‬
‫העלולה להיות בלתי הפיכה‪ .‬המקרה השני הוא החלטה הדוחה בקשת נאשם למינוי סניגור‪ ,‬העלולה‬
‫לגרום לנאשם נזק בלתי הפיך במהלך המשפט כולו‪.‬‬
‫נוסח שונה של הצעת החוק ובו המלצות הוועדה לסדר דין פלילי הופץ כתזכיר חוק בשנת ‪[ 2007‬תזכיר‬
‫חוק לתיקון פקודת הראיות (תיקון – חסיונות וערעורים על החלטות ביניים)‪ ,‬התשס"ח‪( 2007-‬להלן‪:‬‬
‫התזכיר משנת ‪ .])2007‬קידומו של התזכיר משנת ‪ 2007‬ארך זמן רב מסיבות שונות‪ ,‬בין היתר בשל המתנה‬
‫להתקדמות תיקוני חקיקה בנושאים משיקים‪ .‬עם חלוף הזמן ובשל שינוי הנסיבות אשר הצריכו עריכת‬
‫חשיבה מחודשת‪ ,‬הוכנסו שינויים בנוסח התזכיר משנת ‪ ,2007‬והוחלט כי זכות הערעור תינתן רק על‬
‫החלטות המורות על גילוי ראיה חסויה‪ ,‬כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר לסעיף ‪51‬ב המוצע‪ .‬בשל כך‬
‫מופצת ההצעה מחדש להערות הציבור בנוסחה הנוכחי‪.‬‬
‫חריג נוסף לכלל לפיו אין זכות ערעור על החלטת ביניים בפלילים אותו מוצע לעגן בחקיקה‪ ,‬אשר לא‬
‫נדון בוועדה לסדר דין פלילי‪ ,‬הוא ערעור על החלטה של בית משפט הדוחה בקשה לדון בדלתיים סגורות‪,‬‬
‫כפי שנפסק בהלכות בית המשפט העליון בעניין‪ ,‬שכן גם החלטה זו עלולה להיות בלתי הפיכה לאחר שכבר‬
‫נשמעו הדברים בפומבי‪ .‬מוצע לקבוע הסדר דומה גם בעניין ערעור על החלטה הדוחה בקשה לסגירת‬
‫דלתיים שניתנה בידי בתי דין צבאיים‪.‬‬
‫עוד מוצע בתזכיר לשלב מספר הוראות מהצעת חוק ייעול ההליכים הפליליים‪ ,‬אשר כאמור לא‬
‫קודמה‪:‬‬
‫‪ .1‬הוראות המגבילות את פרק הזמן להוצאת תעודת חסיון לאחר הגשת כתב אישום (‪ 60‬ימים‬
‫לתעודה לפי סעיף ‪ 45‬לפקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א‪( 1971-‬להלן‪ :‬פקודת הראיות) ו – ‪90‬‬
‫ימים לתעודה לפי סעיף ‪ 44‬לפקודת הראיות‪ ,‬וקביעה כי ניתן יהיה להאריך תקופות אלה מעת לעת‬
‫ב‪ 30 -‬ימים נוספים בכל פעם‪ ,‬על פי בקשת תובע מטעמים שיירשמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הוראה לפיה נאשם לא יחויב להשיב לאישום כל עוד לא קיבל את כל החומר‪ ,‬ובכלל זה כל עוד לא‬
‫הוצאה תעודת חסיון שיש כוונה להוציאה או שלא מוצו ההליכים לגילוי ראיה חסויה או לקבלת‬
‫חומר חקירה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מוצע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות לנאשם להשיב לאישום אף‬
‫אם לא קיבל את כל החומר כאמור‪ ,‬ובלבד שקיבל את רשימת החומר‪ ,‬אם מצא‪ ,‬לאחר ששמע את‬
‫עמדות הצדדים לעניין זה‪ ,‬שלא יהיה בכך לפגוע בהגנתו של הנאשם או אם הנאשם מיוצג והסכים‬
‫לכך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עיקרי החוק המוצע‬
‫עיקר ‪ – 2‬תיקון סעיף ‪64‬‬
‫סעיף ‪ 46‬לפקודת הראיות‪ ,‬שעניינו הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה‪ ,‬קובע לאמור‪:‬‬
‫"הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה‬
‫‪( .46‬א) הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים ‪ 44‬או ‪ 45‬יהיה בדלתיים‬
‫סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט של בית המשפט העליון או‬
‫בית המשפט‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬לדרוש שהראיה או תכנה יובאו לידיעתו‪ ,‬ורשאי‬
‫הוא לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד‬
‫הממשלתי הנוגע בדבר‪ ,‬אף בהעדר יתר בעלי הדין‪.‬‬
‫(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לדיון בעתירה לפי‬
‫סעיפים ‪ 44‬ו‪ 45 -‬וסעיף זה‪".‬‬
‫מוצע לתקן את סעיף ‪ 46‬האמור כך שיסדיר את הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף ‪ 44‬בלבד‪,‬‬
‫בעוד שהדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף ‪ 45‬יוסדר בנפרד במסגרת סעיף ‪51‬א המוצע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫עיקרים ‪ 1‬עד ‪6‬‬
‫סעיף קטן (ג) בסעיפים ‪( 49‬עדות רופא)‪( 50 ,‬עדות פסיכולוג) ו‪50-‬א (עדות עובד סוציאלי) לפקודת הראיות‪,‬‬
‫קובע לאמור‪:‬‬
‫"(ג) נטען חסיון לפי סעיף זה‪ ,‬יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את‬
‫העדות‪ ,‬רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות"‪.‬‬
‫מוצע למחוק מסעיפים ‪ 50 ,49‬ו‪50 -‬א האמורים את סעיף קטן (ג) כנוסחו לעיל‪ ,‬זאת לאור נוסחו של‬
‫סעיף ‪51‬א המוצע המחיל בסעיפים קטנים (ב) ו‪( -‬ד) שבו את האמור בהוראת סעיף קטן (ג) שלעיל (ר' עיקר‬
‫‪ 5‬להצעת החוק)‪.‬‬
‫עיקר ‪ – 5‬הוספת סעיפים ‪52‬א‪52-‬ב‬
‫לסעיף ‪52‬א המוצע‬
‫מוצע לרכז בסעיף אחד את ההוראות לעניין סדרי הדין בטענות אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬טענה בקשר לחסיון לטובת הציבור לפי סעיף ‪ 45‬לפקודת הראיות;‬
‫‪ .2‬טענה בקשר לחסיון של בעלי מקצוע לפי סעיפים ‪ 48‬עד ‪ 51‬לפקודת הראיות;‬
‫‪ .3‬טענה בקשר לחסיונות מכוח ההלכה הפסוקה‪ ,‬כמו חסיון עיתונאי אשר הוכר בב"ש ‪ 298/86‬בן ציון‬
‫ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ואח'‪ ,‬פ"ד מא(‪ ,337 ,)2‬וחיסיון בנקאי‪-‬לקוח‬
‫אשר הוכר בע"א ‪ 1917/92‬סקולר נ' ג'רבי‪ ,‬פ"ד מז(‪.764 ,)5‬‬
‫מוצע להגדיר "טענה בקשר לחסיון" כטענה לפיה לא חל על ראיה חסיון מהחסיונות המנויים לעיל או‬
‫כעתירה לגילוי ראיה שחל לגביה חסיון כאמור‪ .‬טענה מהסוג הראשון עשויה להיות למשל טענה לפיה לא‬
‫מתקיים חסיון רופא לפי סעיף ‪ 49‬לפקודת הראיות‪ ,‬כיוון שהראיה אינה מסוג הדברים שלפי טיבם‬
‫נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד‪ ,‬או טענה שלפיה לא חל חסיון עורך דין–לקוח‪ ,‬כיוון‬
‫שלדברים אין קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח‪ ,‬כנדרש בסעיף ‪ 48‬לפקודת‬
‫הראיות ‪ .‬עתירה לגילוי ראיה חסויה רלוונטית ככל שמדובר בחסיון יחסי‪ ,‬שניתן להסירו‪ ,‬למשל חסיון‬
‫פסיכולוג או חסיונות אשר נקבעו בפסיקה‪.‬‬
‫מוצע להחיל את הוראות סעיף ‪(46‬א) ו‪(-‬א‪ )1()1‬לפקודת הראיות כנוסחן בסעיף ‪ 1‬להצעת החוק‪,‬‬
‫שעניינן קיום דיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה בדלתיים סגורות והבאת הראיה או תוכנה לידיעת בית‬
‫המשפט‪ ,‬גם על טענה בקשר לחסיון לפי סעיף ‪ ,45‬סעיפים ‪ 48‬עד ‪ 51‬או לפי דין אחר‪.‬‬
‫דיון בטענה בקשר לחסיון בדלתיים סגורות ימנע את חשיפת המידע החסוי אם יוחלט שלא להסיר את‬
‫החסיון‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם החליט בית המשפט לקבל את הראיה ובכלל זה לשמוע את העדות‪ ,‬מוצע לאפשר את‬
‫שמיעתה בדלתיים סגורות כדי להפחית עד כמה שניתן את הפגיעה באינטרס שעליו מגן החסיון‪.‬‬
‫מוצע לאפשר לבית המשפט‪ ,‬לבקשת אחד הצדדים או ביוזמתו‪ ,‬להעביר את הדיון בטענת חסיון‬
‫לשופט אחר‪ ,‬שידון בה בדן יחיד‪ .‬בע"פ ‪ ,65/95‬איחסן ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מט(‪ ,832)1‬בעמ' ‪,836‬‬
‫העיר הנשיא דאז מ' שמגר‪ ,‬כי ההוראה הקובעת כי הדיון בטענת הסרת החסיון ייעשה על ידי בית המשפט‬
‫הדן בעניין היא לאו דווקא הדין הרצוי‪ ,‬וזאת בשל תחושת אי נוחות הנובעת מכך שבית המשפט הדן בתיק‬
‫יעיין בראיות חסויות‪ .‬אמנם כפי שציין הנשיא שמגר‪ ,‬גם העברת הדיון לשופט אחר אשר לא ישמע את כל‬
‫‪3‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫הראיות במשפט אינה נקיה מבעיות‪ .‬על כן‪ ,‬הפתרון המוצע הוא מתן שיקול דעת לבית המשפט האם‬
‫להעביר את הדיון בטענת החסיון לשופט אחר‪.‬‬
‫לסעיף ‪52‬ב המוצע‬
‫כאמור‪ ,‬התזכיר משנת ‪ 2007‬עיגן את המלצות הוועדה לסדר דין פלילי לפיהן תיקבע בחוק בין היתר‬
‫זכות ערעור הן על החלטה המורה על גילוי ראיה חסויה והן על החלטה הדוחה בקשה כאמור‪ .‬עם חלוף‬
‫השנים גדלה באופן משמעותי כמות תעודות החסיון עליהן חותמים השרים מכח סעיף ‪ 44‬ו – ‪ 45‬לפקודת‬
‫הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א‪( 1971-‬להלן‪ :‬פקודת הראיות)‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬חתם השר‬
‫לבטחון פנים על כ – ‪ 8,000‬תעודות חסיון בשנה‪ .‬מנגד‪ ,‬גברו המגמות והמאמצים במערכת השיפוטית‬
‫לייעול ההליכים הפליליים ולקיצורם‪ .‬כך למשל‪ ,‬יוסד נוהל לניהול משפטים פליליים מיום ליום ("שמיעה‬
‫רצופה של תיקים פליליים"‪ ,‬הוראת נוהל של נשיא בית המשפט העליון‪ .)31.12.13 ,‬מתן זכות ערעור על כל‬
‫החלטת חסיון ללא הבחנה בין החלטה הדוחה בקשה לגלות ראיה חסויה ובין החלטה המורה על חשיפת‬
‫ראיה חסויה יביא להוספת הליכים‪ ,‬להכבדה על ההליכים הפליליים המסורבלים כבר כיום ולהארכתם‬
‫במידה ניכרת‪ .‬לפיכך‪ ,‬נערכה חשיבה מחודשת והתקבלה החלטה להבחין בין סוגי החלטות החסיון‪ ,‬כפי‬
‫שיפורט להלן‪.‬‬
‫בטרם התקבלה ההחלטה האמורה נבחנה חלופה לפיה זכות הערעור לא תחול על החלטות בנוגע‬
‫לתעודות חסיון לפי סעיף ‪ 45‬לפקודת הראיות אלא על החסיונות האחרים‪ ,‬ברובם חסיונות בעלי מקצוע‬
‫(החלטות לפי סעיף ‪ 44‬לפקודת הראיות נדונות בבית המשפט העליון‪ ,‬ולכן לא ניתן ממילא לערער עליהן)‪.‬‬
‫הטעם להבחנה זו היה הגידול הרב בתעודות חסיון והחשש מפני הצפת המערכת‪ ,‬סרבול ועיכוב רב של‬
‫ההליכים הפליליים‪ .‬חלופה זו נבחנה אולם נזנחה בהעדר הצדקה עניינית להבחין לענין זכות ערעור בין‬
‫ראיה חסויה לפי סעיפים ‪ 44‬ו‪ 45 -‬לפקודת הראיות ובין ראיה החסויה מכח חסיונות אחרים‪.‬‬
‫לבסוף הוחלט שזכות ערעור תינתן רק על החלטה לחשוף חומר חסוי‪ ,‬ביחס לכל החסיונות‪ ,‬שכן‬
‫החלטה להסיר חסיון היא בלתי הפיכה בשל גילוי החומר‪ ,‬ואילו החלטה שלא להסיר חסיון‪ ,‬אמנם היא‬
‫בעלת השלכה רבה על המשפט‪ ,‬אולם היא במהותה הפיכה וניתן עקרונית במקרים בהם הדבר דרוש‬
‫להשיב את הגלגל לאחור ולשמוע מחדש את המשפט או חלקים ממנו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לעתים במצב בו בית‬
‫המשפט מורה על חשיפת חומר חסוי‪ ,‬המדינה נאלצת בלית ברירה לחזור מהאישום‪ ,‬הנאשם מזוכה‬
‫והמדינה תוקפת את החלטת החסיון במסגרת ערעור על פסק הדין המזכה את הנאשם‪ .‬ראוי להסדיר ענין‬
‫זה בחוק‪ .‬ראו למשל ע"פ ‪ 8560/11‬מדינת ישראל נ' פיליפ שמעון בן‪-‬סעדון (‪.)29.4.13‬‬
‫כמו כן קובע הסעיף הסדרים פרוצדוראליים לעניין הגשת ערעור כאמור‪ .‬לפי המוצע‪ ,‬בערעור ידון‬
‫שופט אחד‪ ,‬ומשקיבל בית המשפט הודעה על כוונה לערער על החלטה בטענת חסיון‪ ,‬תעוכב קבלת הראיה‬
‫עד מתן ההחלטה בערעור‪ .‬המועד להגשת ערעור כאמור יהיה בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו ניתנה‬
‫ההחלטה‪.‬‬
‫עוד מוצע כי על הדיון בערעור יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬הוראות סעיף ‪51‬א(ב) ו‪(-‬ד)‪ ,‬העוסקות בדיון‬
‫בטענת חסיון בדלתיים סגורות וקבלת הראיה בדלתיים סגורות‪ .‬יודגש‪ ,‬כי ההצעה אינה כוללת זכות‬
‫ערעור נוספת ברשות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫עיקר ‪ – 4‬תיקון חוק הסניגוריה הציבורית‬
‫אי מינוי סניגור לאדם שמתנהל נגדו הליך פלילי עלול להשפיע באופן בלתי הפיך על הגנתו‪ .‬לכן מוצע‬
‫להעניק‪ ,‬באופן חריג‪ ,‬זכות ערעור על החלטת ביניים של בית משפט לדחות בקשה של אדם למנות לו‬
‫סניגור‪ .‬הזכות לייצוג מוכרת כזכות יסוד (ר' בש"פ ‪ 353/87‬מדינת ישראל נ' אפרגן‪ ,‬פ"ד מא(‪)150 ,147 )4‬‬
‫המבטאת "עיקרון גדול של סדר דין פלילי במדינה דמוקרטית" (ר' ע"פ ‪ 5889/01‬נחום נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ;1574 ,1569 ,)1(2005‬בג"צ ‪ 6302/92‬רומחיה נ' משטרת ישראל‪ ,‬פ"ד מז(‪ .)212 ,209 )1‬כן‬
‫מוכרת הזכות לייצוג כ"בעלת אופי חוקתי" (ר' ע"פ (תל‪-‬אביב) ‪ 70570/01‬פרקליטות המדינה נ' קעטבי‬
‫תק‪-‬מח ‪ ;)734 ,)1(2003‬ע"פ ‪ 5121/98‬טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי‪ ,‬פ"ד סא(‪,)1‬‬
‫‪ . )461‬לפיכך‪" ,‬כאשר עומדת על הפרק פגיעה בזכותו של אדם לקבל שירותים משפטיים‪ ,‬המתחם שבו‬
‫נבחנת הפגיעה הוא מתחם זכויות היסוד‪ ,‬ואמות המידה הפועלות במתחם זה הינן אמות מידה חוקתיות"‬
‫(ר' בג"צ ‪ 1437/02‬האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים‪ ,‬פ"ד נח(‪.)760 ,746 ,)2‬‬
‫הזכות לייצוג נועדה להבטיח כי זכויות אחרות העומדות לאדם בהליך פלילי יקוימו‪ ,‬שכן בהעדר ייצוג‬
‫לא ניתן יהיה לממשן‪ ,‬ולפעמים לא תהיה אף מודעות לעצם קיומן‪ .‬מקום בו נדחתה בקשתו של אדם‬
‫למינוי סניגור‪ ,‬קיים חשש ממשי שההליך שיתנהל יהיה הליך בלתי הוגן‪ .‬יחסי הכוחות בין המדינה‬
‫המיוצגת בידי פרקליט מיומן לבין האדם חסר ההשכלה המשפטית העומד מולה אינם מאוזנים‪ .‬מטעמים‬
‫אלה‪ ,‬לפי פסיקת בית‪-‬המשפט העליון‪" ,‬המדיניות הנכונה צריכה להיות נוטה לכיוון מינוי סניגור" (ר' ע"פ‬
‫‪ 134/89‬אברג'יל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מד(‪( 203 )4‬להלן – עניין אברג'יל))‪ .‬כן נקבע שבשל חשיבות הנושא‬
‫יש לקיים הליך ראוי לבירור הבקשה למינוי סניגור (בג"צ ‪ 6095/98‬יורם לוקסנבורג נ' כב' השופטת א' גת‬
‫ואח' תק‪-‬על ‪.)421 ,)3( 98‬‬
‫בשל חשיבותה המיוחדת של הזכות לייצוג‪ ,‬ובשל השפעתה מרחיקת הלכת על ההליך כולו‪ ,‬מוצע‬
‫להעניק זכות לערער על החלטת ביניים של בית משפט שלא למנות סניגור‪ .‬הפגיעה הגלומה בהליך בו צד‬
‫אחד אינו מיוצג עלולה להיות פגיעה חמורה שיהיה קשה לתקנה בדיעבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬זכות הערעור על החלטה‬
‫שלא למנות סניגור מתחייבת גם מטעמים של יעילות דיונית‪ .‬במקרים רבים ביטלו בתי משפט לערעורים‬
‫את החלטותיהן של ערכאות נמוכות יותר בשל הפגם של העדר ייצוג והחזירו את התיק לשמיעה מחודשת‬
‫כאשר האדם מיוצג (ר' למשל עניין אברג'יל; רע"פ ‪ 7383/05‬נעם נאור נ' מדינת ישראל (תק‪-‬על ‪)4( 1005‬‬
‫‪ ;)1582‬ע"פ ‪ 383/87‬ברטו חג'ג' נ' מדינת ישראל פ"ד מב(‪ ;54 ,)4‬ע"פ ‪ 2535/98‬מחמד מנדורי נ' מדינת‬
‫ישראל (פורסם בנבו ביום ג' בסיון התשס"ב (‪ 14‬במאי ‪ ;)2002‬ועמ"נ ‪( 382/06‬מחוזי חיפה) פלוני נ' משרד‬
‫הפנים (לא פורסם)‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬מן הראוי שסוגיית הייצוג תוכרע בתחילת ההליך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מוצע להגביל‬
‫את תקופת הזמן ש בה ניתן לערער על ההחלטה לארבעה עשר ימים ממועד מתן ההחלטה בעניין כאמור‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי אין בקביעת זכות ערעור על החלטת בית משפט שלא למנות סניגור כאמור כדי להשפיע על‬
‫הסדרים הנהוגים בהליכים אחרים‪ ,‬כגון עתירות המוגשות לבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטת‬
‫ועדת השחרורים שלא למנות סניגור לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר‪ ,‬התשס"א‪.2001-‬‬
‫עוד מוצע כי הגשת ערעור כאמור לא תעכב את המשך המשפט‪ ,‬אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫עיקר ‪ – 7‬תיקון חוק בתי המשפט‬
‫סעיף ‪ 68‬לחוק בתי המשפט קובע את הכלל של פומביות הדיון ואת החריגים לכלל זה‪ .‬פומביות הדיון היא‬
‫חלק מהזכות למשפט הוגן‪ ,‬מזכות הציבור לדעת ומן הצורך כי הצדק ייראה ולא רק ייעשה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫קיימים חריגים לכלל זה במקרים שבהם אינטרסים כגון צנעת הפרט‪ ,‬ביטחון הציבור או אינטרסים‬
‫אחרים עשויים להיפגע‪ .‬החלטה לדחות בקשה לקיים דיון בדלתיים סגורות היא בלתי הפיכה‪ ,‬שכן ערעור‬
‫על החלטה זו לאחר מתן פסק הדין מתייתר מעצם קיום הדיון בדלתיים פתוחות‪.‬‬
‫בר"ע ‪ 176/86‬פלונית נ' פלוני פ"ד מ(‪( 497 )2‬להלן ‪ -‬פרשת פלונית) דן בית המשפט בצמצום הכלל של‬
‫פומביות הדיון בהקשר של שמירה של עניינו של קטין‪ .‬שם הביעה דעתה המשנה לנשיא דאז מ' בן‪-‬פורת כי‬
‫"אם ההחלטה מתירה לסגור את הדלתות אין לתקוף אותה‪ ,‬והיא הופכת לסופית‪ ,‬אך אם הבקשה נדחית‬
‫– ניתן גם ניתן לתקוף אותה"‪ .‬הסוגיה נדונה גם בבג"ץ ‪ 10683/08‬פלוני נ' בית המשפט השלום בחיפה‬
‫(לא פורסם) ושם אומצה עמדתה זו של השופטת בן פורת‪ .‬השופט רובינשטיין מצא להעיר כי "לטעמי‬
‫המקום הראוי להשגה הוא לכאורה בערעור פלילי‪ ,‬שהרי בעיצומו של הליך פלילי עסקינן"‪ ,‬ולא בבית‬
‫המשפט הגבוה לצדק‪.‬‬
‫מוצע אם כן‪ ,‬לעגן בחקיקה את הלכת פרשת פלונית ולהעניק זכות ערעור על החלטה שלא לדון‬
‫בדלתיים סגורות‪ .‬כן מוצע לקבוע הסדר פרוצדוראלי שיחול לעניין ערעור כאמור‪.‬‬
‫מוצע‪ ,‬כי עם קבלת הודעה על הגשת ערעור ככלל יופסק הדיון בענין שלגביו הוחלט לקיים דיון בפומבי‬
‫עד להחלטה בערעור‪ ,‬אלא אם החליט בית המשפט מנימוקים שיירשמו שיש להמשיך בדיון‪ .‬יובהר‪ ,‬כי‬
‫זכות ערעור כאמור תחול הן במשפט פלילי והן במשפט שאינו פלילי‪ ,‬אולם רק על החלטה כאמור במשפט‬
‫אזרחי ניתן יהיה לערער ברשות לבית המשפט העליון‪ ,‬זאת בשל הכללים השונים החלים לענין רשות‬
‫ערעור במשפט פלילי ובמשפט אזרחי‪.‬‬
‫עיקר ‪ - 8‬תיקון חוק השיפוט הצבאי‬
‫סעיף ‪ 324‬לחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו‪( 1955-‬להלן ‪ -‬חוק השיפוט הצבאי) מקביל לסעיף ‪ 68‬לחוק בתי‬
‫המשפט‪ ,‬ובו קבוע ההסדר לעניין דיון בדלתיים סגורות בבתי הדין הצבאיים‪.‬‬
‫בדומה לזכות הערעור על החלטה שלא לדון בדלתיים סגורות בהליכים על פי חוק בתי המשפט‪ ,‬אשר מוצע‬
‫לעגנה בסעיף ‪ 7‬להצעת החוק‪ ,‬מוצע להוסיף זכות ערעור גם על החלטה דומה שהתקבלה בידי בית דין‬
‫צבאי‪ ,‬וזאת בהעדר הצדקה לאבחנה בין ההליכים בעניין זה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוצע לתקן את סעיף ‪ 324‬לחוק‬
‫השיפוט הצבאי ולקבוע בו הסדר דומה לזה המוצע בסעיף ‪(68‬ו) לחוק בתי המשפט‪.‬‬
‫עיקר ‪ – 9‬תיקון חוק סדר הדין הפלילי‬
‫תיקון סעיף ‪76‬‬
‫מוצע לקבוע כי תובע רשאי שלא לאפשר לנאשם לעיין בחומר שלגביו הוגשה או נבחנת אפשרות להגיש‬
‫בקשה לשר לתעודת חיסיון‪ ,‬ובלבד שברשימת החומר שנאסף או נרשם יצוין כי קיים חומר שלגביו הוגשה‬
‫בקשה לתעודת חיסיון או שנבחנת אפשרות להגשת בקשה כאמור‪ .‬כן מוצע לקבוע תיקון להוראת סעיף ‪74‬‬
‫לחוק בדבר מועדים להגשת תעודת חיסיון על ידי התביעה‪.‬‬
‫על הקושי בהוצאת תעודת חסיון מיד עם הגשת כתב אישום עמד השופט פוגלמן בבש"פ ‪ 6453/10‬עמר נ'‬
‫‪6‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫מדינת ישראל (‪( )10.9.2010‬להלן‪ :‬בש"פ עמר)‪:‬‬
‫"‪ ...‬החובה לאפשר לפרקליטיו של הנאשם לעיין במלוא החומר המבסס את האישומים נגדו‪ ,‬זולת זה החסוי‪ ,‬מייד עם הגשת‬
‫כתב האישום‪ ,‬מתנגשת תדיר עם צרכי המציאות‪ .‬בפועל‪ ,‬קיים קושי ניכר במקרים שבהם מצוי חשוד במעצר להוציא תעודת‬
‫חיסיון בטרם גובש והוגש כתב אישום‪ .‬אין לבטל את טענת המדינה בדבר הקושי הניצב בפני הגורם המוסמך‪ ,‬הנדרש להפעיל‬
‫שיקול דעתו ולקבוע איזה חומר טעון חיסיון ואיזה לא‪ ,‬קודם שיוחלט מהם האישומים המיוחסים לחשוד פלוני‪ .‬כיצד יוכל ‪-‬‬
‫בלא ידיעת האישומים המיוחסים ‪ -‬לבחון את שאלת החיוניות של חומר פלוני להגנה‪ ,‬על מנת לערוך את האיזונים הנדרשים‬
‫על פי דין? כדי שיהיה בידי הרשות המוסמכת (ובשלב מוקדם יותר התובע) לבחון ביישוב דעת וביסודיות איזה מן החומרים‬
‫טעונים חיסיון ולגבש על בסיס בחינה זו תעודה בהתאם‪ ,‬נדרש ראשית דבר כי יגובשו האישומים נגד הנאשם ויוגש נגדו כתב‬
‫אישום‪ .‬הדין החרות אינו מספק מענה לשאלות שאותן מציגה המדינה‪...‬‬
‫גם הגשת כתב האישום אינה מבטיחה הוצאה מיידית של תעודת החיסיון‪ .‬אכן‪ ,‬ברי כי תעודת חיסיון "מצריכה עבודה ואינה‬
‫יכולה להיעשות "מהיום למחר"‪ ...‬כך בפרט נוכח היקפו של חומר הראיות במקרה נתון‪ ,‬כמו גם העומס המוטל על גורמי‬
‫האכיפה‪ .‬על המדינה מוטל אמנם לקיים את חובתה זו בתוך פרק זמן סביר‪ ,‬אך גם פרק זמן זה עשוי להימשך לעיתים זמן לא‬
‫מבוטל"‪.‬‬
‫במספר הזדמנויות קרא בית המשפט העליון למחוקק להסדיר בחוק את הסוגיה של מתן ארכה להוצאת‬
‫תעודת חסיון‪ .‬כך‪ ,‬בבש"פ ‪ 5381/14‬גלעד גרנביץ נ' מדינת ישראל (‪ )19.8.2014‬התייחס השופט מלצר‬
‫לפרקטיקה לפיה בית המשפט רשאי לתת למדינה ארכה לשם הוצאת תעודת חסיון ועד שזו מוצאת נמנע‬
‫מהנאשם גילוי החומר אשר לגביו הוצאה תעודת החסיון‪ ,‬וכתב כי "‪ ...‬ברי שעל המחוקק לפעול במהירות‬
‫הראויה כדי לקדם חקיקה ראשית בנושא‪ ."...‬וראו קריאה דומה בבש"פ עמר‪ ,‬פס' ‪ 7‬להחלטה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מוצע לקבוע בחוק כי דחי ית זכות העיון בחומר כאמור עד לקבלת החלטה בבקשה לתעודת חסיון‬
‫לא תעלה על ‪ 60‬ימים מיום הגשת כתב האישום לגבי תעודת חסיון על פי סעיף ‪ 45‬לפקודת הראיות‪ ,‬או על‬
‫‪ 90‬ימים לגבי תעודת חסיון על פי סעיף ‪ 44‬לפקודת הראיות‪ .‬מוצע לקבוע זמן ארוך יותר לגבי תעודת‬
‫חיסיון לפי סעיף ‪ 44‬לפקודת הראיות‪ ,‬הניתנת על מנת למנוע פגיעה בבטחון המדינה או ביחסי החוץ של‬
‫המדינה‪ ,‬משום שהניסיון מלמד שנדרש פרק זמן ממושך יותר על מנת לבחון אם יש צורך בתעודת חיסיון‬
‫במקרה זה בשל היקף החומר החסוי‪ ,‬טיבו ורגישותו‪ .‬כיוון שייתכנו מקרים שבהם ליבון הצורך בהוצאת‬
‫תעודת חיסיון יצריך פרק זמן ארוך מהממוצע‪ ,‬מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להאריך את‬
‫המועדים האמורים בשלושים ימים כל פעם על פי בקשת תובע מטעמים שיירשמו‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪251‬‬
‫מוצע לקבוע כי בית המשפט ישאל את הנאשם מה תשובתו לאישום לאחר שמצא שלנאשם התאפשר‬
‫לעיין בכל חומר החקירה שהוא זכאי לעיין בו וברשימת חומר החקירה‪ .‬עוד מוצע לקבוע כי יראו נאשם‬
‫כמי שלא ניתנה לו אפשרות לעיין בחומר החקירה כאשר בחומר ראיה שהוגשה לגביה בקשה להוצאת‬
‫תעודת חסיון או שיש כוונה לבקש בקשה כאמור‪ ,‬או כאשר תלויים ועומדים בפני בית המשפט הליכים‬
‫לגילוי ראיה חסויה או לקבלת חומר חקירה‪ .‬בית המשפט לא ישאל נאשם מה תשובתו לאישום אם‬
‫תלויים ועומדים הליכים בענין קבלת חומר חקירה לפי סעיף ‪ 74‬לחוק סדר הדין הפלילי‪ ,‬ובלבד שהבקשה‬
‫לעיון בחומר חקירה הוגשה תוך ‪ 30‬ימים מהמועד שבו ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה או ‪21‬‬
‫ימים לפני המועד הקבוע למתן תשובת הנאשם לאישום‪ ,‬לפי המאוחר‪ ,‬ואם הוגש ערר – רק אם הוגש תוך‬
‫‪ 14‬ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט בבקשת העיון‪ ,‬וזאת כדי למנוע השהייה מכוונת של הליכים‬
‫אלה ובכך לגרום להימשכות ההליך הפלילי מעבר לנדרש‪ .‬יובהר‪ ,‬כי יראו כמובן נאשם כמי שלא ניתנה לו‬
‫‪7‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫אפשרות לעיין בחומר החקירה כל עוד לא חלפו המועדים האמורים להגשת הבקשה או הערעור‪ ,‬בהתאם‬
‫לענין‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מוצע לאפשר לבית המשפט לשאול את הנאשם מה תשובתו לאישום ואף להתחיל‬
‫בשמיעת ראיות גם אם לא ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר חקירה כמשמעה בסעיף ‪(152‬א‪ )1‬המוצע‬
‫ובלבד שקיבל את רשימת חומר החקירה‪ ,‬וזאת על מנת לייעל את ההליכים ולקדמם‪ ,‬אם הנאשם מיוצג‬
‫והנאשם נתן הסכמתו לכך או אם מצא בית המשפט לאחר ששמע את עמדות הצדדים שלא יהיה בכך‬
‫לפגוע בהגנתו של הנאשם‪.‬‬
‫בבש"פ ‪ 120/10‬פלוני נ' מדינת ישראל (‪ )21.2.42‬התייחס השופט עמית לעיכוב הרב בניהול משפטים‬
‫פליליים עקב הימשכות ההליכים הנלווים ‪ -‬ההליכים בענין עיון בחומר חקירה ועתירות לגילוי ראיה‬
‫חסויה‪ ,‬ולכך שעל בית המשפט לבחון בכל מקרה האם אותם הליכים נלווים מצדיקים את דחיית המועד‬
‫למתן תשובה לאישום או את מועד שמיעת הראיות בתיק ‪:‬‬
‫" התנהלות זו ממחישה עד כמה ההליך הפלילי הפך למסורבל בשל ההליכים הנלווים לתיק העיקרי‪ ,‬ודומה כי‬
‫הליכים אלה הולכים ותופסים את מרכז הבימה במקום ההליך העיקרי עצמו‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬המחוקק קבע סד זמנים‬
‫של תשעה חודשים לסיום משפט כאשר הנאשם שוהה במעצר (ולגבי קטין ששה חודשים)‪ ,‬אך יש ופרק זמן נכבד‬
‫מתבזבז לריק בהמתנה עד למתן החלטה בבקשה לפי סעיף ‪ 74‬לחסד"פ בהמתנה לתעודת חיסיון או בעתירה לפי‬
‫סעיף ‪ 45-44‬לפקודה‪ ,‬והמקרה שבפנינו יוכיח‪.‬‬
‫לטעמי‪ ,‬לא בכל מקרה בו מוגשות בקשות מעין אלה‪ ,‬יש לעכב את שמיעת התיק העיקרי‪ .‬כל מקרה צריך להיבחן‬
‫לגופו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהתחשב בהיקף הראיות‪ ,‬במספר העדים שאמורים להישמע ובתוכן עדותם הצפוי‪ .‬לעיתים‪,‬‬
‫החומר המתבקש במסגרת סעיף ‪ 74‬לחסד"פ או במסגרת עתירה לגילוי ראיה‪ ,‬רלוונטי לחלק צר של זירת‬
‫המחלוקת או רלוונטי לעד אחד או שניים‪ ,‬כך שניתן לקדם את התיק העיקרי‪ ,‬ולשמוע לפחות חלק מהעדים עד‬
‫להכרעה בבקשות שהוגשו על ידי ההגנה‪ .‬לעיתים‪ ,‬ניתן לשמוע אף את העדים העיקריים‪ ,‬ואם וככל שיתעורר צורך‬
‫בעקבות החלטה שניתנה בבקשה לפי סעיף ‪ 74‬לחסד"פ או בעתירה לגילוי ראיה‪ ,‬לחזור ולזמנם להעיד‪ .‬שומא אפוא‬
‫על המותב הדן בתיק העיקרי לב חון בכל מקרה ומקרה אם יש בהליכים הנלווים כדי להצדיק דחיית המועד למתן‬
‫תשובה לכתב האישום או את מועד שמיעת הראיות בתיק"‪.‬‬
‫וראו קביעה דומה של השופטת (כתוארה אז) מרים נאור בבש"פ ‪ 8218/10‬מדינת ישראל נ' פלוני‬
‫(‪ ,)18.11.2010‬לפיה "השאלה אם יש הצדקה לדחיית התשובה לאישום במקרה כזה מסורה לשיקול דעתה‬
‫של הערכאה המבררת‪ .‬אכן‪ ,‬יש הבדל בין חסר טכני כמו חסר בדיסקים כשמצויים תמלילים או להיפך‪,‬‬
‫לבין חסר מהותי‪ ,‬כגון הודעתיו של עד המדינה‪ .‬על הערכאה המבררת להתאים את הטיפול לנסיבותיו של‬
‫כל תיק ותיק"‪.‬‬
‫ראו בענין זה גם בש"פ ‪ 7014/12‬מדינת ישראל נ' שאהין (‪ )11.10.12‬ובש"פ ‪ 2477/15‬יצחק גבאי נ'‬
‫מדינת ישראל (‪.)4.5.15‬‬
‫ד‪.‬‬
‫השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה‪ ,‬על תקנים במשרדי ממשלה ועל ההיבט המינהלי‪:‬‬
‫תיתכן תוספת מסוימת של ערעורי ביניים בשל מתן זכות ערעור על החלטות המורות על גילוי ראיה‬
‫חסויה‪ ,‬אי מינוי סנגור ואי סגירת דלתיים‪ .‬ההערכה היא שאין מדובר בערעורים רבים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫ה‪.‬‬
‫השפעת החוק המוצע על החוק הקיים‪:‬‬
‫יתוקנו סעיפים ‪ 50 ,49 ,46‬ו – ‪50‬א לפקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א‪ ,1971-‬ויתווספו לפקודה‬
‫סעיפים ‪51‬א ו–‪51‬ב‪.‬‬
‫יתוקן סעיף ‪ 68‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪1984-‬‬
‫יתוקן סעיף ‪ 22‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪1995-‬‬
‫יתוקן סעיף ‪ 324‬לחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו‪1955-‬‬
‫יתוקנו סעיפים ‪ 74‬ו‪ 152-‬לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב‪.1982-‬‬
‫ו‪.‬‬
‫נוסח החוק המוצע‪:‬‬
‫הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' ‪()...‬ראיות חסויות וערעור על החלטות ביניים)‪ ,‬התשע"ה‪1025-‬‬
‫‪1‬‬
‫תיקון סעיף ‪46‬‬
‫‪.1‬‬
‫תיקון סעיף ‪49‬‬
‫‪.2‬‬
‫בסעיף ‪ 49‬לפקודה‪ ,‬סעיף קטן (ג) – בטל‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪50‬‬
‫‪.3‬‬
‫בסעיף ‪ 50‬לפקודה‪ ,‬סעיף קטן (ג) – בטל‪.‬‬
‫בפקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א–‪( 1971‬להלן – הפקודה)‪ ,‬בסעיף ‪-46‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫בכותרת השוליים‪ ,‬בסופה יבוא "לפי סעיף ‪;"44‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫בסעיף קטן (א) ‪-‬‬
‫( א)‬
‫במקום "לפי סעיפים ‪ 44‬או ‪ "45‬יבוא "לפי סעיף ‪;"44‬‬
‫(ב)‬
‫(א‪ ,)1‬ובו ‪-‬‬
‫הסיפה החל במילים "לשם החלטה בעתירה" תסומן כסעיף קטן‬
‫( ‪)1‬‬
‫אחרי "בעתירה" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)";‬
‫( ‪)2‬‬
‫במקום "לפי הענין" יבוא "לפי הענין – ";‬
‫( ‪)3‬‬
‫הקטע החל במילה "לדרוש" עד המילה "לידיעתו" יסומן‬
‫כפסקה (‪;)1‬‬
‫( ‪)4‬‬
‫המילים "ורשאי הוא" ‪ -‬יימחקו;‬
‫( ‪)5‬‬
‫הקטע החל במילים "לקבל הסברים" עד המילים "בעלי‬
‫הדין" יסומן כפסקה (‪;)2‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫בסעיף קטן (ב)‪ ,‬במקום "לפי סעיפים ‪ 44‬ו‪ "45 -‬יבוא "לפי סעיף ‪."44‬‬
‫‪ 1‬דיני מדינת ישראל‪ ,‬נוסח חדש ‪ ,18‬עמ' ‪ ;421‬ס"ח התש"ס‪ ,‬עמ' ‪.229‬‬
‫‪9‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫תיקון סעיף ‪50‬א‬
‫‪.4‬‬
‫בסעיף ‪50‬א לפקודה‪ ,‬סעיף קטן (ג) – בטל‪.‬‬
‫הוספת סעיפים‬
‫‪.5‬‬
‫אחרי סעיף ‪ 51‬לפקודה יבוא‪:‬‬
‫‪51‬א ו‪51 -‬ב‬
‫"הדיון בטענה‬
‫‪51‬א‪( .‬א)‬
‫בסעיף זה ‪-‬‬
‫בקשר לחסיון לפי‬
‫סעיפים ‪ 45‬או ‪48‬‬
‫עד ‪ 51‬או לפי דין‬
‫אחר‬
‫"דין" ‪ -‬לרבות הלכה פסוקה;‬
‫"חסיון" – חסיון לפי סעיף ‪ 45‬או לפי סעיפים‬
‫‪ 48‬עד ‪ ,51‬או חסיון לפי דין אחר;‬
‫"טענה בקשר לחסיון" – טענה שלפיה לא חל‬
‫על ראיה חסיון‪ ,‬או עתירה לגילוי ראיה‬
‫שחל לגביה חסיון‪.‬‬
‫( ב)‬
‫הוראות סעיף ‪(46‬א) ו‪( -‬א‪ )1()1‬יחולו‪,‬‬
‫בשינויים המחויבים‪ ,‬לעניין טענה בקשר לחסיון‪,‬‬
‫ולעניין טענה בקשר לחסיון לפי סעיף ‪ 45‬יחולו גם‬
‫הוראות סעיף ‪(46‬א‪ ,)2()1‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫בית המשפט שבפניו נטענה טענה בקשר‬
‫( ג)‬
‫לחסיון רשאי‪ ,‬לבקשת בעל דין או מיוזמתו‪ ,‬להעביר‬
‫את הדיון בטענה לשופט אחר שידון בה כדן יחיד‪.‬‬
‫(ד) החליט בית המשפט לגלות ראיה‪ ,‬רשאי הוא‬
‫להורות על קבלת הראיה בדלתיים סגורות‪.‬‬
‫ערעור על החלטה‬
‫המורה על גילוי‬
‫ראיה חסויה בהליך‬
‫‪51‬ב‪( .‬א) על החלטה המורה על גילוי ראיה חסויה‪,‬‬
‫בהליך פלילי‪ ,‬ניתן לערער לפני בית משפט שלערעור‪,‬‬
‫שידון בערעור בדן יחיד‪.‬‬
‫פלילי‬
‫( ב)‬
‫מי שבדעתו לערער על החלטה לגילוי ראיה‬
‫חסויה‪ ,‬יודיע על כך לבית המשפט שקיבל את‬
‫ההחלטה; נמסרה לבית המשפט הודעה כאמור‪ ,‬לא‬
‫תתקבל הראיה אשר בית המשפט הורה על גילויה‬
‫עד מתן ההחלטה בערעור‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫( ג)‬
‫ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך ארבעה עשר‬
‫ימים מהיום שבו ניתנה החלטת בית המשפט‪ ,‬ואם‬
‫ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים ‪ -‬מיום‬
‫שהומצאה ההחלטה לבעלי הדין‪.‬‬
‫(ד) הוראות סעיף ‪51‬א(ב) ו‪( -‬ד) יחולו‪ ,‬בשינויים‬
‫המחויבים‪ ,‬על הדיון בערעור לפי סעיף זה‪".‬‬
‫תיקון חוק‬
‫‪.6‬‬
‫בחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪ ,21995-‬בסעיף ‪- 22‬‬
‫הסניגוריה‬
‫הציבורית‬
‫( ‪)1‬‬
‫בכותרת השוליים‪ ,‬אחרי "ערר" יבוא "וערעור";‬
‫( ‪)2‬‬
‫האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא‪:‬‬
‫"(ב)‬
‫על החלטת בית משפט לדחות בקשה של אדם למנות לו סניגור‬
‫ציבורי ניתן לערער לפני בית משפט שלערעור‪ ,‬שידון בערעור כדן יחיד;‬
‫בית משפט שהחליט לדחות בקשה כאמור‪ ,‬יודיע למבקש על זכותו לערער‬
‫על ההחלטה‪.‬‬
‫ערעור לפי סעיף קטן (ב) יוגש בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו‬
‫(ג)‬
‫ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה למינוי סניגור ציבורי‪ ,‬ואם ההחלטה‬
‫כאמור ניתנה שלא במעמד הצדדים – בתוך ארבעה עשר ימים מיום‬
‫שהומצאה ההחלטה לבעלי הדין; הגשת ערעור כאמור לא תעכב את‬
‫המשך המשפט‪ ,‬אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת‪".‬‬
‫תיקון חוק בתי‬
‫המשפט‬
‫‪.7‬‬
‫‪3‬‬
‫(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪ , 1984-‬בסעיף ‪ ,68‬אחרי‬
‫סעיף קטן (ה) יבוא‪:‬‬
‫"(ו) על החלטת בית משפט הדוחה בקשה לדון בעניין מסוים בדלתיים‬
‫סגורות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) ועל החלטת בית המשפט לדון בעניין‬
‫מסוים בפומבי לפי סעיף קטן (ה)(‪ ,)1‬ניתן לערער בתוך ארבעה עשר ימים‬
‫לפני בית משפט שלערעור‪ ,‬שידון בערעור בדן יחיד‪ .‬לעניין הערעור יחולו‬
‫הוראות אלה‪:‬‬
‫‪ 2‬ס"ח התשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;8‬התשע"ב‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬
‫‪ 3‬ס"ח התשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;196‬התשע"ב‪ ,‬עמ' ‪.523‬‬
‫‪11‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫מי שבדעתו לערער על ההחלטה יודיע על כך לבית המשפט‬
‫שקיבל את ההחלטה ומשהודיע כאמור יופסק הדיון בעניין שלגביו‬
‫ה וחלט לקיים דיון בפומבי עד להחלטה בערעור‪ ,‬זולת אם החליט‬
‫בית המשפט‪ ,‬מנימוקים שיירשמו‪ ,‬שיש להמשיך בדיון‪.‬‬
‫הוחלט להמשיך בדיון כאמור רשאי בית משפט שלערעור‬
‫( ‪)2‬‬
‫להורות על הפסקתו עד להחלטה בערעור‪.‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫החלטת בית המשפט שלערעור בענין אזרחי כאמור בסעיף‬
‫זה ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים‪.‬‬
‫( ב)‬
‫בסעיף ‪ 74‬לחוק בתי המשפט‪ ,‬במקום "מבלי למעט מן האמור בסעיף‬
‫‪(72‬ב)" יבוא "מבלי לגרוע מהוראות סעיף ‪(72‬ב) וסעיף ‪(68‬ו)"‪.‬‬
‫תיקון חוק השיפוט ‪.8‬‬
‫הצבאי‬
‫‪4‬‬
‫בחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט''ו–‪ , 1955‬בסעיף ‪ ,324‬אחרי סעיף קטן (ה) יבוא‪:‬‬
‫"(ו)‬
‫על החלטת בית הדין הדוחה בקשה לדון בעניין מסוים בדלתיים‬
‫סגורות לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד)‪ ,‬ניתן לערער בתוך ארבעה עשר ימים‬
‫לפני בית הדין הצבאי לערעורים‪ ,‬שידון בערעור בדן יחיד‪ .‬לעניין הערעור‬
‫יחולו הוראות אלה‪:‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫מי שבדעתו לערער על ההחלטה יודיע על כך לבית הדין‬
‫שקיבל את ההחלטה ומשהודיע כאמור יופסק הדין בענין שלגביו‬
‫הוחלט לקיים דיון בפומבי עד להחלטה בערעור‪ ,‬זולת אם החליט‬
‫בית הדין‪ ,‬מנימוקים שיירשמו‪ ,‬שיש להמשיך בדיון‪.‬‬
‫הוחלט להמשיך בדיון כאמור רשאי בית הדין הצבאי‬
‫( ‪)2‬‬
‫לערעורים להורות על הפסקתו על להחלטה בערעור‪.‬‬
‫תיקון חוק סדר‬
‫הדין הפלילי‬
‫‪.9‬‬
‫( א)‬
‫‪5‬‬
‫בסעיף ‪ 74‬לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב–‪( 1982‬להלן‬
‫– החוק העיקרי)‪ ,‬לאחר סעיף קטן (א) יבוא –‬
‫‪ 4‬ס"ח התשט"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;171‬התשע"א‪ ,‬עמ' ‪.654‬‬
‫‪ 5‬ס"ח התשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪ :41‬התש"ע‪ ,‬עמ' ‪.308‬‬
‫‪12‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫(א‪)1( )1‬‬
‫על אף הוראות סעיף קטן (א)‪ ,‬רשאי תובע שלא להעמיד לעיונו של‬
‫נאשם‪ ,‬של סניגורו או של אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן‪ ,‬ראיה‬
‫הכלולה בחומר חקירה שלגביה הוגשה בקשה להוצאת תעודת חיסיון‬
‫לטובת המדינה או תעודת חיסיון לטובת הציבור‪ ,‬או שיש כוונה להגיש‬
‫לגביה בקשה כאמור‪ ,‬עד למועד קבלת החלטה בבקשה או עד למועד‬
‫כמפורט להלן‪ ,‬לפי המוקדם‪ :‬לעניין תעודת חיסיון לטובת המדינה – עד‬
‫תום ‪ 90‬ימים מיום הגשת כתב האישום‪ ,‬ולעניין תעודת חיסיון לטובת‬
‫הציבור – עד תום ‪ 60‬ימים מיום הגשת כתב האישום‪.‬‬
‫(‪ )2‬בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום רשאי להאריך מעת לעת‬
‫את התקופות הקבועות בפסקה (‪ )1‬לתקופה שלא תעלה על ‪ 30‬ימים כל‬
‫פעם‪ ,‬על פי בקשת תובע מטעמים שיירשמו‪.‬‬
‫(‪ )3‬תובע יציין ברשימת החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות‬
‫החוקרת כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬את דבר קיומה של ראיה שהוגשה לגביה‬
‫בקשה כאמור בפסקה (‪ )1‬או שיש כוונה להגיש לגביה בקשה כאמור‪.‬‬
‫( ‪)4‬‬
‫בסעיף קטן זה –‬
‫"תעודת חיסיון לטובת המדינה" – תעודת חיסיון לטובת המדינה‬
‫לפי סעיף ‪ 44‬לפקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א–‪;1971‬‬
‫תעודת חיסיון לטובת הציבור" – תעודת חיסיון לטובת הציבור‬
‫לפי סעיף ‪ 45‬לפקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א–‪;".1971‬‬
‫( ב)‬
‫בסעיף ‪ 152‬לחוק העיקרי –‬
‫( ‪)1‬‬
‫בסעיף קטן (א) לאחר "תשובתו לאישום" יבוא – "ובלבד שמצא‬
‫כי ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר‬
‫שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת‪ ,‬בהתאם להוראות סעיף ‪(74‬א)‬
‫ובכפוף להוראות סעיף ‪."78‬‬
‫(‪ )2‬בסעיף קטן (א) הקטע החל במילים "הנאשם רשאי שלא להשיב"‬
‫ועד "סניגורו" יסומן (א‪.)3‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫לאחר סעיף קטן (א) יבוא ‪-‬‬
‫(א‪ )1‬יראו נאשם כמי שלא ניתנה לו אפשרות לעיין בחומר‬
‫החקירה בהתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫חומר החקירה כולל ראיה שתובע רשאי שלא‬
‫להעמיד לעיון הנאשם‪ ,‬סניגורו או אדם אחר‪ ,‬לפי הוראות‬
‫סעיף ‪(74‬א‪;)1()1‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫לפני בית משפט תלויה ועומדת עתירה לגילוי ראיה‬
‫החסויה לפי דין;‬
‫( ‪)3‬‬
‫לפני בית משפט תלוי ועומד ערעור על החלטה‬
‫המורה על גילוי ראיה חסויה לפי סעיף ‪51‬ב לפקודת‬
‫הראיות;‬
‫( ‪)4‬‬
‫לפני בית המשפט תלויה ועומדת בקשה לפי סעיף‬
‫‪(74‬ב)‪ ,‬אם הבקשה הוגשה בתוך ‪ 30‬ימים מהמועד שבו‬
‫ניתנה לנאשם‪ ,‬לסניגורו או לאדם אחר כאמור בסעיף ‪(74‬א)‬
‫אפשרות לעיין בחומר החקירה או ‪ 21‬ימים לפני המועד‬
‫הקבוע למתן תשובת הנאשם לאישום‪ ,‬לפי המאוחר;‬
‫(‪ )5‬לפני בית המשפט תלוי ועומד ערר לפי סעיף ‪(74‬ה)‪,‬‬
‫ובלבד שהערר הוגש בתוך ‪ 14‬ימים מיום שניתנה החלטת‬
‫בית המשפט לפי סעיף ‪(74‬ב)‪.‬‬
‫(א‪ )2‬על אף האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬לא ניתנה לנאשם אפשרות‬
‫לעיין בחומר החקירה כאמור בפסקה (א‪ )1‬להלן‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט‪ ,‬על מנת לייעל את ההליכים ולקדמם‪ ,‬להורות לנאשם‬
‫להשיב לאישום‪ ,‬ובלבד שקיבל את רשימת כל החומר שנאסף או‬
‫שנרשם בידי הרשות החוקרת והתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנאשם נתן את הסכמתו לכך והוא מיוצג על ידי‬
‫סניגור;‬
‫( ‪)2‬‬
‫בית המשפט מצא‪ ,‬לאחר ששמע את עמדות‬
‫הצדדים לעניין זה‪ ,‬שלא יהיה בכך לפגוע בהגנתו של‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫(א‪ )3‬לא ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה אף‬
‫לאחר שהשיב לאישום‪ ,‬רשאי בית המשפט להתיר לתובע‬
‫להתחיל בהבאת הראיות‪ ,‬אם מצא‪ ,‬לאחר ששמע את עמדות‬
‫הצדדים לעניין זה‪ ,‬שלא יהיה בכך לפגוע בהגנתו של הנאשם‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תיק הצעת חוק מס'‪803-10-2010-000078:‬‬
‫סימוכין‪803-99-2013-022681 :‬‬