1. No category

‫רשות החברות הממשלתיות‬
‫דוח על פעולות‬
‫רשות החברות הממשלתיות‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫מוגש עפ"י‬
‫חוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪1975 -‬‬
‫וחוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח‪1998 -‬‬
‫ירושלים‪ ,‬אייר התשע"ה – מאי ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫פרק א'‪ -‬תקציר מנהלים‬
‫פרק ב'‪ -‬כללי‬
‫‪ .1‬תחומי אחריות‬
‫‪ .2‬סקירה כללית על פעילות הרשות‬
‫‪ .3‬מבנה ארגוני ופרטים נוספים‬
‫פרק ג'‪ -‬יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי וסביבה‬
‫פרק ד'‪ -‬יחידת חשמל ותחבורה‬
‫פרק ה'‪ -‬יחידת ביטחוניות ותיירות‬
‫פרק ו'‪ -‬יחידת כספים ובקרה‬
‫פרק ז'‪ -‬הלשכה המשפטית‬
‫פרק ח'‪ -‬יחידת הדירקטורים‬
‫פרק ט'‪ -‬יחידת שכר וכ"א‬
‫פרק י'‪ -‬רשימת החברות הממשלתיות‬
‫‪3‬‬
‫פרק א'‪ -‬תקציר מנהלים‬
‫‪ .1‬תמצית פעילות יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי וסביבה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי וסביבה )להלן "היחידה"( אמונה על הטיפול בחברות ממשלתיות‬
‫הכפופות למשרדים הבאים‪ :‬אוצר‪ ,‬בינוי ושיכון‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬חוץ‪ ,‬חקלאות ופיתוח הכפר‪,‬‬
‫ירושלים והתפוצות‪ ,‬משפטים‪ ,‬רווחה‪ ,‬תרבות וספורט‪ ,‬תשתיות לאומיות ודתות‪.‬‬
‫להלן פרויקטים מרכזיים שקודמו על ידי היחידה בשנת הדוח‪:‬‬
‫•‬
‫ליווי הנפקת אג"ח ומניות בחברת נתג"ז‪.‬‬
‫•‬
‫גיבוש תוכנית אסטרטגית בחברת עמידר ומינוי דירקטורים וחברי ההנהלה חדשים‪.‬‬
‫•‬
‫היערכות להנפקת אג"ח סחיר והסדרת מבנה ההון בחברת מקורות‪.‬‬
‫•‬
‫פירוק חברת פרזות‪.‬‬
‫•‬
‫קידום תהליכי הנפקה של החברה לשירותי איכות הסביבה וכן את ההכרה בה כזרוע‬
‫ביצוע‪.‬‬
‫•‬
‫גיבוש עסקה למכירה והפרדת אחזקות בחברות בהן למדינה ולעיריית ת"א אחזקות‬
‫משותפות‪.‬‬
‫•‬
‫הקמת חברות ממשלתיות חדשות )מצוקי החוף‪ ,‬דירה להשכיר‪ ,‬קרן הרשב"י(‬
‫•‬
‫ביקורות מיוחדות בהתאם לסעיף ‪ 55‬לחוק במספר חברות ובהתאם לממצאים –‬
‫טיפול בגורמים הרלוונטיים ותיקון ליקויים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2‬תמצית פעילות יחידת חשמל ותחבורה ‪-‬‬
‫יחידת חשמל ותחבורה )להלן‪" :‬היחידה"( אמונה על הטיפול בחברות ממשלתיות הכפופות‬
‫למשרדים הבאים‪ :‬תשתיות לאומיות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬כלכלה וחינוך‪ .‬היחידה מטפלת בחברות‬
‫הגדולות במשק‪ ,‬וביניהן‪ ,‬חברת החשמל‪ ,‬נתיבי ישראל ורכבת ישראל‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬עסקה היחידה בעיקר בנושאים הבאים‪:‬‬
‫• היחידה ליוותה את צוות ההיגוי לרפורמה במשק החשמל ובחברת החשמל‪ ,‬והשתתפה‬
‫בכתיבת טיוטת דו"ח הוועדה‪.‬‬
‫• היחידה היתה שותפה לדיוני המו"מ שהתנהלו בין נציגי המדינה‪ ,‬החברה‪ ,‬ועד העובדים‬
‫וההסתדרות‪ ,‬וגיבוש הצעת המדינה לארגון העובדים בדבר שינוי מבני במשק החשמל‬
‫ובחברת החשמל‪.‬‬
‫• במהלך שנת ‪ ,2014‬היחידה ליוותה וריכזה את הנפקת האג"ח המוסדי בארץ לחברת‬
‫החשמל‪ ,‬לרבות כתיבת החלטת ממשלה ואישורה כנדרש‪ ,‬ואישור ‪Offering Circular‬‬
‫במסגרת תכנית ה‪ GMTN -‬בחו"ל‪.‬‬
‫• לקראת סוף שנת ‪ ,2014‬החלה היחידה בהערכות לקראת הנפקת אג"ח סחיר של חברת‬
‫החשמל על בסיס דוחותיה השנתיים של החברה‪.‬‬
‫• היחידה החלה בגיבוש הצעת מתווה להסדר נכסיה של חברת החשמל‪.‬‬
‫• היחידה מינתה בודק לביצוע ביקורת מיוחדת לפי סע' ‪ 55‬לחוק החברות הממשלתיות‪,‬‬
‫לבדיקת התנהלות חברת החשמל בקשר עם הקצאת זכויות לעובדי חברת החשמל בגין‬
‫מיזם הסיבים‪.‬‬
‫• היחידה השתתפה בפעולות המדינה בבתי הדין לעבודה בקשר עם צעדים ארגוניים שונים‬
‫שנקט ארגון עובדי חברת החשמל‪ ,‬לרבות גיבוש תגובות המדינה והשתתפות בדיונים‬
‫בבית הדין האזורי בחיפה ובבית הדין הארצי‪.‬‬
‫• היחידה המשיכה לעקוב ולטפל בממצאי הביקורת המיוחדת שנערכה בחברת נתיבי‬
‫ישראל בע"מ ובחברת נת"ע‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ‪.‬‬
‫• היחידה ליוותה את חברת רכבת ישראל בע"מ )רכבת ישראל( לקראת הנפקת אג"ח‬
‫לציבור בישראל וריכזה את נושא ההנפקה מול כלל גורמי המדינה‪ .‬במהלך שנת ‪2014‬‬
‫פורסמה טיוטת תשקיף ראשונה לרכבת ישראל‪ ,‬ובמהלך הרבעון הראשון של שנת ‪2015‬‬
‫הסתיים תהליך ההנפקה‪.‬‬
‫• היחידה ליוותה את חברת רכבת ישראל בהקמת שתי החברות הבנות‪ :‬חברה למטענים‬
‫וחברה לפיתוח מתחמי נדל"ן‪ .‬במהלך המחצית הראשונה לשנת הדוח פעלה היחידה‬
‫לאיוש הדירקטוריון‪ ,‬לאישור התקנון‪.‬‬
‫• היחידה קידמה מודל תגמול לבכירים בחברות‪ :‬החשמל‪ ,‬רכבת ישראל‪ ,‬נת"ע‪ ,‬נתיבי‬
‫ישראל ובכביש חוצה ישראל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬תמצית פעילות יחידת הביטחוניות ותיירות‪-‬‬
‫יחידת הביטחוניות ותיירות )להלן "היחידה"( אמונה על הטיפול בחברות ממשלתיות‬
‫הכפופות למשרדים הבאים‪ :‬ביטחון‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תיירות‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬ואוצר‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬עסקה היחידה בעיקר בנושאים הבאים‪:‬‬
‫• הפרטת התעשיה הצבאית לישראל בע"מ )"תעש"(‪ -‬במהלך שנת ‪ 2013‬גיבשה היחידה‪ ,‬יחד‬
‫עם משרדי הממשלה הרלוונטיים‪ ,‬החלטת ממשלה להפרטת התעש וביום ה‪23.12.2013-‬‬
‫קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה להפרטת החברה בהתאם למתווה שגובש‪.‬‬
‫מתווה ההפרטה כולל את ההסדרים להבראת החברה והפרטתה‪ ,‬לרבות הסדרי מקרקעין‪,‬‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬מעבר לנגב‪ ,‬אינטרסים חיוניים‪ ,‬פיצול הפעילות העסקית והעברתה‬
‫לחברה חדשה וכיו"ב‪ .‬בימים אלו פועלת היחידה ליישום החלטת הממשלה‪.‬‬
‫• בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ )"תדמור"( ‪ -‬ביום ‪ 31‬במרץ ‪ 2015‬קיבלה ועדת השרים‬
‫לענייני הפרטה החלטה בדבר פירוק מרצון ומתן זכיון להפעלת תדמור לזכיין‪.‬‬
‫• חברת בזק – בחודש מרץ ‪ 2014‬מכרה המדינה כ‪ 1% -‬מאחזקותיה בחברה לחברת לידר‬
‫תמורת ‪ 150,677,675‬ש"ח‪.‬‬
‫• דואר ישראל‪ -‬בעקבות תכנית הבראה שגיבשה הנהלת החברה ומו"מ בין החברה‪ ,‬המדינה‬
‫והסתדרות העובדים הכללית החדשה גובש במהלך אוקטובר ‪ 2014‬הסכם עקרונות אשר‬
‫התניע את יישום תכנית ההבראה בחברת הדואר‪ .‬בהמשך לכך ובינואר ‪ ,2015‬נחתם‬
‫הסכם קיבוצי בין החברה‪ ,‬המדינה והסתדרות העובדים הכללית החדשה שתחולתו ארבע‬
‫שנים ועיקרו צמצום תקן החברה בכ‪ 1,200-‬משרות ושינוי תנאי העסקה קיימים‪ .‬במסגרת‬
‫ההסכם הקיבוצי הוחלט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מכירה של עד ל‪ 40%-‬מאחזקות המדינה בחברת‬
‫דואר ישראל בשני שלבים‪ :‬הכנסת משקיע אסטרטגי לחברה בשלב ראשון והנפקת מניות‬
‫החברה בבורסה לניירות ערך בשלב שני‪ .‬בכוונת הרשות להביא את הצעת ההחלטה‬
‫לוועדת שרים לענייני הפרטה בהקדם‪.‬‬
‫• קרן קיסריה –הוקם צוות בהובלת הרשות לשם גיבוש עמדת המדינה בסוגיות שבמחלוקת‬
‫בין הקרן למדינה‪.‬‬
‫• חברת מזח תיירות אילת בע"מ‪ -‬בעקבות חתימת הסכמי מכירת מניות המדינה והחברה‬
‫לפיתוח חוף אילת בע"מ‪ ,‬בחברת המזח‪ ,‬לעירית אילת בהתאם להחלטת הממשלה ביום‬
‫‪ ,10.10.12‬ועל בסיס הערכות שווי לחברת המזח נקבע היקף התמורה עליהן תתבסס‬
‫עסקת המכר ברבעון השני של ‪.2015‬‬
‫• חפח"א ‪ -‬בהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מה‪ 06.12.2010-‬בדבר הפרטתה‬
‫של חפח"א בדרך של מכירת נכסי החברה‪ ,‬נחתם הסכם ניהול בין חפח"א לבין החברה‬
‫הממשלתית לתיירות‪ .‬במסגרת הסכם הניהול‪ ,‬חפח"א מסרה לחמ"ת את ניהולה וזאת‬
‫בכדי לקדם את החלטת ההפרטה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .4‬תמצית פעילות יחידת כספים ובקרה‪-‬‬
‫יחידת כספים ובקרה אמונה על מתן שירותים ותמיכה ביחידות הקו בתחומים כלכליים‪,‬‬
‫חשבונאיים ופיננסים ועל נושאי רוחב ברשות אשר כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את ניהול התוכנית‬
‫הרב שנתית להנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות‪ ,‬ארגון פורטפוליו האחזקות והיבטי‬
‫הממשל התאגידי בחברות הממשלתיות לרבות הגדרת מדיניות הבעלים‪ ,‬חשבונאות ודיווח‬
‫כספי‪ ,‬דיווחים של חברות ממשלתיות‪ ,‬הכנת הדוח על החברות הממשלתיות ודוח על פעולות‬
‫הרשות המוגשים על פי חוק‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬הנפקות‪ ,‬שת"פ עם המשטרה והועדה המייעצת‬
‫לפי כללי החברות הממשלתיות למינוי רואי חשבון וקביעת שכרם‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬עסקה היחידה בעיקר בקידום הנושאים הבאים‪:‬‬
‫• קיום בקרה שוטפת על דיווחי החברות הממשלתיות לרבות קיום מפגשים לדיון וליבון‬
‫סוגיות חשבונאיות נבחרות אשר עלו מדוחותיהן הכספיים של החברות אל מול סמנכ"לי‬
‫הכספים ורואי החשבון המבקרים את החברות‪.‬‬
‫• ליווי תהליכי הנפקה של חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• תקציבים‪ -‬בחינה כוללת של התקציבים המוגשים על ידי החברות הממשלתיות‪ ,‬גיבוש‬
‫מתכון דיווח אחיד לעניין זה וגיבוש תקציב כולל לחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫• בחינת הוצאות תפעוליות‪ -‬בחינת אפשרויות ייעול בקשר לרכש והתקשרויות בחברות‬
‫הממשלתיות‪.‬‬
‫• שת"פ עם משטרת ישראל‪ -‬הקמת יחידה משטרתית חדשה למניעת פעילות פלילית‬
‫בחברות ממשלתיות‪ ,‬ביחד עם משטרת ישראל ואגף התקציבים באוצר וכן ריכוז העבודה‬
‫המשותפת עם היחידה המשטרתית‪.‬‬
‫• ליווי הביקורות המיוחדות שנערכו על ידי רשות החברות בחברות נתיבי ישראל‪ -‬החברה‬
‫הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ‪ ,‬נת"ע‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ‬
‫וחלמיש בע"מ‪.‬‬
‫• גיבוש הוראות בנוגע לרואה החשבון המבקר ופרסום חוזר בנושא לרואי החשבון ולחברות‬
‫הממשלתיות‪.‬‬
‫• גיבוש הוראות בנוגע למבקר הפנימי והליך בדיקת איכות הביקורת הפנימית‪.‬‬
‫• פיקוח על יישום חוזרי הרשות‪ ,‬בין היתר בנושא דוחות כספיים‪ ,‬בדיקת איכות הביקורת‬
‫הפנימית ועריכת סקר סיכונים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .5‬תמצית פעילות הלשכה המשפטית‬
‫הלשכה המשפטית אמונה על ההיבטים המשפטיים בכל תחומי פעילותה ואחריותה של‬
‫הרשות‪ .‬הייעוץ המשפטי ניתן הן להנהלת הרשות ויחידותיה השונות והן למשרדי ממשלה‬
‫שונים בכל הנוגע לעבודת הרשות ותחומי אחריותה‪ ,‬וכן‪ ,‬בעניינים מהותיים ‪ -‬לחברות‬
‫הממשלתיות עצמן‪ .‬במסגרת זו עוסקת הלשכה המשפטית בקשת רחבה של נושאים‪ .‬להלן‬
‫תובא רשימה חלקית של הנושאים בהם עסקה הלשכה המשפטית בשנת ‪:2014‬‬
‫• הכנת תיקונים לחוק החברות הממשלתיות ולחקיקת המשנה שמכוחו‪.‬‬
‫• טיפול בכל הנוגע לגיבוש וייצוג עמדת הרשות להצעות חוק פרטיות וממשלתיות‬
‫הרלוונטיות לפעילות הרשות והחברות הממשלתיות‪ ,‬אשר על סדר יומה של ועדת שרים‬
‫לענייני חקיקה‪.‬‬
‫• גיבוש וניסוח חוזרי הרשות לחברות הממשלתיות בנושאים שונים‪.‬‬
‫• טיפול בשורה של הליכים משפטיים בנושאים שונים אשר הוגשו כנגד הרשות‪ ,‬הוועדה‬
‫לבדיקת מינויים של בעלי תפקידים בחברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים או הוועדה‬
‫למינוי יועצים משפטיים ושכרם בחברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• ליווי משפטי של הליכי הפרטה‪ ,‬פירוק ושינויים מבניים בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫• ליווי משפטי של תכנית הרשות להנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• ליווי משפטי של גיוסי הון על ידי חברות ממשלתיות באמצעות הנפקת איגרות חוב לגופים‬
‫מוסדיים בארץ ובחו"ל‪ ,‬הנפקת אגרות חוב על פי תשקיף לציבור בבורסה וקבלת הלוואות‬
‫מגופים פיננסיים שונים‪.‬‬
‫• חיווי דעה בכל הנוגע לתקינות הליכי איתור מנכ"ל בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫• טיפול בבקשות שונות למתן היתרים מכוח צווים להגנה על אינטרסים חיוניים של‬
‫המדינה ובבקשות למתן הסכמות מכוח הוראות מניות המדינה‪.‬‬
‫• מתן ייעוץ משפטי לוועדה לבדיקת מינויים‪ ,‬הוועדה למינוי יועצים משפטים‪ ,‬ועדת‬
‫המכרזים והועדות האחרות שפועלות לצד הרשות‪.‬‬
‫• בחינת עקרונות להסכמי מסגרת בין משרדי ממשלה שונים לבין חברות ממשלתיות‪ ,‬אשר‬
‫הוכרו כזרוע ביצוע‪.‬‬
‫• ליווי משפטי של הקמת חברות ממשלתיות חדשות‪.‬‬
‫• ליווי משפטי של בקשות חברות ממשלתיות להקמת חברות בנות או רכישת מניות‬
‫בחברות‪.‬‬
‫• גיבוש מדיניות הרשות בנוגע לאישור התחייבות לשיפוי מראש של נושאי משרה בחברות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬וכן בחינת בקשות פרטניות לשיפוי מראש או בדיעבד‪.‬‬
‫• סיוע בקידום יישום המתווה להפרדת החזקות המדינה ועיריית תל אביב יפו בחברות בהן‬
‫למדינה יש החזקה משותפת עם עיריית תל‪-‬אביב יפו‪.‬‬
‫• ליווי הליך השימוע בחברת נמל אשדוד בע"מ והגברת הפיקוח על התנהלות החברה‪.‬‬
‫• טיפול בהיבטים המשפטיים במסגרת גיבוש וביצוע הליך איתור "נבחרת הדירקטורים"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .6‬תמצית פעילות יחידת הדירקטורים‬
‫יחידת הדירקטורים )להלן "היחידה"( הוקמה בחודש ספטמבר ‪ .2014‬היחידה אמונה על‬
‫נושאים שונים אשר מרכיבים את עולם הדירקטורים והדירקטוריונים‬
‫בחברות‬
‫הממשלתיות‪ :‬תהליכי מיון‪ ,‬הכשרות‪ ,‬קשר עם הדירקטורים‪ ,‬הערכה ותגמול‪.‬‬
‫נושאים עיקריים באחריות היחידה‪:‬‬
‫• פעילות בתחום המינויים‬
‫בחרת הדירקטורים‬
‫הועדה לבדיקת מינויים‬
‫• הכשרה וקשר עם הדירקטורים‬
‫כנסים לדירקטורים‬
‫• הערכה ותגמול‬
‫בנוסף אחראית היחידה על תחומים ופרויקטים נוספים‪:‬‬
‫• הוועדה למינוי יועצים משפטיים וקביעת שכרם בחברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• חוק חופש המידע‪.‬‬
‫• הקמת אתר אינטרנטי חדש‪.‬‬
‫• מיחשוב‪.‬‬
‫• ייצוג בארגון ה‪.OECD -‬‬
‫‪ .7‬תמצית פעילות יחידת שכר וכ"א‬
‫היחידה אמונה על קביעת מדיניות השכר‪ ,‬מערכת יחסי העבודה וכח אדם בכ‪ 100 -‬חברות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬להן כ‪ 60,000 -‬עובדים‪ .‬במסגרת זאת אחראית היחידה על הובלת תהליכי מו"מ‬
‫קיבוציים‪ ,‬גיבוש ואישור הסכמי פרישה‪ ,‬בניית מערכות תגמול ותמרוץ עובדים‪ ,‬בניית‬
‫מתודולוגיה בתחום השכר‪ ,‬נהלי איתור ומינוי פקידים בכירים ותמיכה במהלכי הפרטה‬
‫והנפקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היחידה אמונה על ניהול משאבי האנוש של רשות החברות‪ ,‬מרכזת את הוועדה לסיווג‬
‫חברות ממשלתיות ועוסקת בנושאים כלכליים נבחרים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק ב'‪ -‬כללי‬
‫‪ .1‬תחומי אחריות‪-‬‬
‫סמכויותיה ותפקידיה העיקריים של רשות החברות הממשלתיות )להלן‪" :‬הרשות"( קבועים‬
‫בסעיף ‪ 54‬לחוק החברות הממשלתיות תשל"ה‪) 1975-‬להלן‪" :‬חוק החברות הממשלתיות" או‬
‫"החוק"( כמפורט להלן‪:‬‬
‫הרשות ‪-‬‬
‫‪ .1‬תייעץ לממשלה באמצעות שר האוצר ותייעץ לשרים בעניינים הנוגעים לחברות‬
‫הממשלתיות;‬
‫‪ .2‬תטפל לפי הנחיות הממשלה בעניינים המשותפים לכלל החברות הממשלתיות או לסוגי‬
‫חברות;‬
‫‪ .3‬תעקוב אחרי מילוי המלצותיו של מבקר המדינה הנוגעות לחברות הממשלתיות ותסייע‬
‫למילוין;‬
‫‪ .4‬תייעץ ותסייע לחברות ממשלתיות בניהול עסקיהן;‬
‫‪ .5‬תעקוב ברציפות אחרי הפעילות של כל אחת מן החברות הממשלתיות‪ ,‬הגשמת‬
‫מטרותיה‪ ,‬מהלך עסקיה‪ ,‬מצבה הכספי ומדיניות השכר שלה‪ ,‬ותודיע על ממצאיה‬
‫לשרים;‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫תבדוק את הדוחות המוגשים לה מאת חברה ממשלתית ואת החומר שעליו הם‬
‫מבוססים‪ ,‬ותעיר הערותיה עליהם לחברה ולשרים;‬
‫תטפל ותסייע בהקמה ובביצוע של פירוק‪ ,‬מיזוג‪ ,‬פשרה‪ ,‬סידור‪ ,‬חידוש‪ ,‬ארגון ומכירת‬
‫מניות של חברות ממשלתיות;‬
‫‪7‬א‪ .‬תייעץ לוועדת השרים בעניינים הנוגעים להפרטה ותטפל בביצוע החלטות הפרטה;‬
‫‪ .8‬תמלא לגבי חברה ממשלתית כל תפקיד שיטילו עליה הממשלה או השרים;‬
‫‪ .9‬תמלא כל תפקיד אחר המיועד לה לפי חוק זה‪".‬‬
‫לרשות סמכויות ותפקידים נוספים על האמור לעיל וזאת מכוח סעיפים אחרים בחוק‬
‫החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬סקירה כללית על פעילות הרשות‪-‬‬
‫הרשות אמונה על ‪ 98‬חברות‪ ,‬ביניהן חברות ממשלתיות עסקיות ולא עסקיות‪ ,‬חברות בנות‬
‫וחברות בבעלות מעורבת לממשלה ולגופים אחרים‪ .‬בין החברות נכללות החברות מהגדולות‬
‫והמורכבות במשק‪ :‬חברת החשמל לישראל בע"מ‪ ,‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ‪,‬‬
‫התעשייה הצבאית לישראל בע"מ‪ ,‬רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‪ ,‬מקורות חברת‬
‫המים בע"מ‪ ,‬רכבת ישראל בע"מ‪ ,‬תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ‪ ,‬נתיבי ישראל בע"מ‪ ,‬קרנות‬
‫ההשתלמות‪ ,‬חברות הנמל ועוד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הרשות מונה כ‪ 74-‬עובדים נכון ליום פרסום הדוח‪ ,‬ביניהם‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬רואי חשבון‪ ,‬עורכי דין‬
‫ועובדי מנהלה‪.‬‬
‫ברשות פועלות שלוש יחידות קו‪ :‬תשתיות‪ ,‬בינוי וסביבה; חשמל ותחבורה; ביטחוניות‬
‫ותיירות‪.‬‬
‫בראש כל אחת מהיחידות עומד סגן בכיר למנהל הרשות ותחתיו רכזים ורפרנטים‬
‫המשמשים כנציגי הרשות בחברות ומשתתפים על פי חוק בישיבות הדירקטוריון של החברות‬
‫במעמד כשל דירקטור ללא זכות הצבעה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פועלות ברשות ארבע יחידות מטה‪ :‬יחידת כספים ובקרה‪ ,‬הלשכה המשפטית‪ ,‬יחידת‬
‫הדירקטורים ויחידת השכר וכ"א‪.‬‬
‫גם בראש כל אחת מיחידות המטה עומד סגן בכיר למנהל הרשות ותחתיו רכזים ורפרנטים‪.‬‬
‫יחידות המטה פועלים בתחומים מקצועיים שונים מול יחידות הקו והחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬מבנה ארגוני ופרטים נוספים‪-‬‬
‫‪ .3.1‬תרשים‪-‬‬
‫סגן אנרגיה‪,‬‬
‫סביבה ובינוי‬
‫משה שלם סגן‬
‫שכר וכ"א‬
‫כספים ובקרה‬
‫‪11‬‬
‫‪ .3.2‬מינוי מנהל רשות החברות הממשלתיות‪-‬‬
‫ביום ‪ 1‬באוקטובר ‪ 2013‬נכנס מר אורי יוגב לתפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות והחליף‬
‫בתפקיד את מר רוני פרידמן‪ ,‬שכיהן כממלא מקום מנהל הרשות מיום ‪ 1‬ביולי ‪.2012‬‬
‫‪ .3.3‬שינוי אסטרטגי‪-‬‬
‫לאור הפסדים‪ ,‬רמת שירות נמוכה ובזבוז משאבים בחברות ממשלתיות מסוימות‪ ,‬הוחלט במהלך‬
‫שנת ‪ 2014‬לבחון יישום אסטרטגיה חדשה ברשות החברות‪ .‬לאחר בחינת הנושא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‬
‫ידי ליווי של יועצים חיצוניים‪ ,‬הוחלט ברשות לבצע שינוי אסטרטגי שמטרתו להפוך את החברות‬
‫הממשלתיות לרווחיות‪ ,‬יעילות מקצועיות ונקיות‪ .‬אסטרטגיה זו מבוססת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על עקרונות‬
‫העל של ה‪ OECD -‬לניהול חברות ממשלתיות וכולל‪:‬‬
‫א‪ .‬מיקוד הרשות בפעילותה כבעלים אקטיבי המסייע להצלחת החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגברת השקיפות והמקצועיות בתהליך קבלת ההחלטות בחברה תוך ניתוקו‬
‫מהפוליטיקה‪.‬‬
‫בהקשר זה החליטה הרשות על מהלכים בטווח הבינוני כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתוק החברות מפוליטיקה‪ -‬שינוי חוק החברות הממשלתיות וניתוק שיקולים פוליטיים‬
‫ממינויים וקבלת החלטות עסקיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מרגולטור לבעלים‪ -‬הגדרת מדיניות בעלים ברורה של הרשות ושיפור תפקודה כבעלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיזוק הנהלת החברות‪ -‬מדובר בעיקר על חיזוק מעמדם של המנכ"לים בחברות‬
‫הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .3.4‬שינוי מבני‪-‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬נערך שינוי מבני ברשות‪ .‬השינוי המבני בוצע כחלק מיישום אסטרטגיית‬
‫המעבר ממפקח לבעלים‪ .‬במסגרת השינוי המבני נערכו שינויים ברשות כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬נערכה חלוקה מחדש של החברות הממשלתיות בין היחידות השונות‪ ,‬כך שהחלוקה‬
‫החדשה תסייע בניהול יעיל ואפקטיבי של החברות ותאפשר קביעת תפיסת הפעלה לכל‬
‫קבוצת חברות‪ .‬החלוקה החדשה מתבססת על תפיסה סקטוריאלית ותפיסה ניהולית‪.‬‬
‫יישום תפיסות אלה מאפשרת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התמחות ענפית‪ ,‬היכרות אישית המהותית‬
‫בעבודה מול משרדי וגופי הממשלה השונים‪ ,‬פיתוח והתמחות ביישום מרכיבי הבעלות‬
‫ודינמיות בניהול החברות בתוך הרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬היחידות ברשות סווגו ליחידות קו וליחידות מטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התבצע ניוד של עובדים בין היחידות השונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬נקלטו סגנים חדשים למנהל הרשות‪.‬‬
‫ה‪ .‬נוספו יחידות חדשות ברשות ובהם יחידת הדירקטורים ויחידת השכר‪ ,‬וכח אדם‪.‬‬
‫ו‪ .‬במהלך שנת ‪ 2015‬צפויות לקום יחידות חדשות נוספות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פרק ג' –יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי וסביבה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי וסביבה )להלן "היחידה"( מטפלת בעיקר בחברות ממשלתיות הפועלות בתחום‬
‫התשתיות כגון; מקורות חברת המים‪ ,‬נתג"ז ותש"ן‪ ,‬בתחום הדיור; חברת עמידר‪ ,‬חלמיש ושקמונה‬
‫וחברות נוספות שהינן תחת אחריות משרד האוצר‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬תיירות ותחבורה‪.‬‬
‫להלן סקירה בדבר פעילותה של היחידה בשנת ‪:2014‬‬
‫נתג"ז‬
‫במהלך המחצית הראשונה של שנת ‪ ,2014‬גייסה החברה חוב מוסדי נוסף בסך של כ‪ 800 -‬מיליוני ש"ח‬
‫באמצעות הנפקת אג"ח )‪ 500‬מלש"ח באפריל ו‪ 300-‬מלש"ח ביוני(‪.‬‬
‫ההנפקות לוו על ידי הרשות‪ ,‬ובכלל זה כתיבת מזכר ההנפקה אשר נדרש בעקבות מסקנות וועדת חודק‬
‫ומסמכי הנפקה הנוספים‪ .‬הרשות בוחנת‪ ,‬יחד עם גורמי המדינה הנוספים‪ ,‬את נושא הנפקת אגרות חוב‬
‫לציבור של החברה וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לצורך הוזלת עלויות המימון של החברה ויצירת שקיפות רבה ככל‬
‫הניתן בפעילותה‪.‬‬
‫רשות החברות מקדמת הנפקת אג"ח סחיר והנפקת מיעוט בחברה במהלך שנת ‪ ,2015‬בהתאם להחלטת‬
‫ממשלה ומרכזת את הפעילות אל מול גורמי המדינה הרלוונטיים‪ ,‬לרבות רשות הגז‪ ,‬משרד התשתיות‪,‬‬
‫האנרגיה והמים ואגפי האוצר‪ .‬יצוין‪ ,‬כי החברה הוציאה טיוטת תשקיף הטעונה התייחסות גורמי‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ‬
‫בשנת ‪ 2014‬התקשרה חברת עמידר עם חברת הייעוץ הבינלאומית ‪) BCG‬להלן "חברת הייעוץ"( למתן‬
‫שירותי ייעוץ אסטרטגי‪ ,‬כלכלי ומתן כלים לתכנון עתידה של עמידר בשנים הקרובות לרבות‪ :‬הכנת‬
‫תכנית אסטרטגית‪ ,‬עריכת סקירות‪ ,‬מחקרים וניתוחים בנושאים אשר בתחום אחריות החברה‬
‫ובתחומים משיקים‪.‬‬
‫לצורך הכנת התכנית האסטרטגית‪ ,‬חברה הייעוץ אספה נתונים אודות חברת עמידר‪ ,‬ראיינה ונפגשה עם‬
‫דמויות מפתח עיקריות בחברה ומחוצה לה‪ .‬כמו כן ערכה חברת הייעוץ מספר פגישות עם צוות ההיגוי‬
‫הכולל דירקטורים מהחברה‪ ,‬הנהלה בכירה ונציגי רשות החברות‪ .‬בפגישות עם צוות ההיגוי הציגה‬
‫‪13‬‬
‫חברת הייעוץ נתונים בנוגע לדיור הציבורי בארץ בכלל ובחברת עמידר בפרט וכן נתונים מחברות‬
‫משכנות ממדינות וארגונים בעולם‪ .‬איסוף נתוני עמידר ונתונים מהעולם משמש לצורך עריכת השוואה‬
‫בינלאומית ולימוד מגמות‪ .‬התוצר הינו גיבוש חלופות אסטרטגיות לפעילות עמידר וכן ניתוח‬
‫המשמעויות של החלופות מהיבטי התאמה לליבת הפעילות של החברה והתאמה ליכולות החברה‪.‬‬
‫חברת הייעוץ צפויה להעביר את המלצותיה לדירקטוריון החברה בחודש יוני ‪.2015‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬מונו ‪ 7‬דירקטורים חדשים בחברה מתוך ‪ 8‬דירקטורים מכהנים‪ ,‬מרבית הדירקטורים מונו‬
‫מנבחרת הדירקטורים והינם בעלי ניסיון ניהולי ועסקי רב‪ .‬דירקטוריון החברה החליט על החלפת‬
‫השדרה הניהולית בחברה ואישר את מינוים של‪ :‬מר ראובן קפלן למנכ"ל החברה‪ ,‬רו"ח שאול גליקסברג‬
‫לסמנכ"ל הכספים של החברה ומר איתן נייזברג לסמנכ"ל פיתוח עסקי‪ .‬שלושת המינויים הינם של‬
‫בכירים מהמגזר העסקי‪ .‬בנוסף אישר דירקטוריון החברה ‪ 2‬מינויים נוספים לתפקידי סמנכ"ל תפעול‬
‫וראש אגף גבייה‪.‬‬
‫מקורות חברת המים בע"מ‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬קודמה הסדרת מבנה ההון של החברה‪ ,‬לרבות הסדר עם בעלי המניות הפרטיים‬
‫)מניות רגילות ג'(‪ ,‬וכן הסדרת מרכיבים אחרים בהון החברה וכן סיום מחלוקות ההתחשבנות בין‬
‫המדינה לחברה‪.‬‬
‫פרזות‪ -‬חברה עירונית לשיכון ירושלים בע"מ‬
‫ביום ‪ 12‬במאי ‪ 2009‬התקבלה החלטת ממשלה )מס' ‪ (190‬המטילה על מנהל הרשות להגיש לוועדת שרים‬
‫לענייני חברה וכלכלה הצעת החלטה לפירוק חברת פרזות לפי סעיף ‪)14‬א()‪ (1‬ו‪ (2)-‬לחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪") 1975 -‬חוק החברות הממשלתיות"(‪.‬‬
‫ביום ‪ 15‬ביולי ‪ 2010‬התקבלה החלטת ממשלה )מס' ‪ (2015‬להביא לפירוק חברת פרזות לפי סעיף‬
‫‪)14‬א()‪ (1‬ו‪ (2)-‬לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬בדרך של פירוק מרצון עם הצהרת כושר פירעון‪ .‬במסגרת‬
‫החלטה זו‪ ,‬הוסמכה הרשות לפעול לביצוע כל הפעולות הדרושות לדעתה לביצוע החלטה זו ובכלל זה‪,‬‬
‫לפעול לחתימת הסכם בין המדינה לבין עיריית ירושלים )בעלי המניות בחברת פרזות( בעניין פירוק‬
‫החברה ‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬קיימה הרשות דיונים עם הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר‪ ,‬משרד הבינוי‬
‫והשיכון ועיריית ירושלים‪ .‬דיונים אלה הובילו לגיבוש טיוטת הסכם לפיו בכוונת המדינה ועיריית‬
‫ירושלים להביא לפירוק חברת פרזות‪ .‬בנוסף‪ ,‬היחידה לקחה חלק במו"מ עם נציגות עובדי חברת פרזות‬
‫וההסתדרות לגיבוש טיוטת הסכם קיבוצי המסדיר את פרישת עובדי חברת פרזות במסגרת הליך‬
‫הפירוק של החברה‪.‬‬
‫ביום ה‪ 27-‬בנובמבר ‪ ,2012‬נחתם ההסכם בין עיריית ירושלים לבין המדינה לפיו בכוונתם לקבל החלטה‬
‫באסיפה הכללית של חברת פרזות על פירוקה‪ ,‬על דרך של פירוק מרצון עם הצהרת כושר פירעון‪ ,‬וזאת‬
‫על מנת להביא לפירוקה על פי המתווה המפורט באותו הסכם‪ .‬העיקרון העומד בבסיס מתווה הפירוק‬
‫הינו העברת פעילויות מסוימות של החברה לצדדים שלישיים ולמדינה‪ ,‬פירעון מלוא חובות החברה‬
‫לנושיה וחלוקת יתרת נכסי החברה – לאחר סילוק )או הסדרת חובות אלה – הכל כמפורט בהסכם(‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בכוונת המדינה ועיריית ירושלים לקבל במסגרת אסיפה זו‪ ,‬החלטה גם בדבר מינוי מפרק‬
‫‪14‬‬
‫לחברה‪ ,‬קביעת שכרו והגדרת סמכויותיו‪ .‬במהלך שנת ‪ 2013‬קודמו הסכמות בקשר להסכמי פרישה עם‬
‫העובדים וכן הסכם ניהול כספי הפנסיה של הגמלאים‪.‬‬
‫בשל הליך הבחירות הארציות והמקומיות עלו קשיים רבים במינוי דירקטורים לחברת פרזות ומכאן‬
‫בכינוס הדירקטוריון לשם קבלת החלטה על מתן הצהרת כושר פירעון דבר אשר הוביל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫לעיכוב ביישום ההסכם האמור לעיל‪.‬‬
‫עיכוב נוסף ביישום ההסכם האמור לעיל נגרם בשל עתירה שהוגשה על ידי עמותת צחור‪-‬צדק ואח' נגד‬
‫המדינה‪ ,‬עיריית ירושלים ואח' בעניין פירוק חברת פרזות ובכלל זה‪ ,‬ייעוד הכספים אשר נמצאים‬
‫בקופת חברת פרזות‪ .‬עתירה זו תלויה ועומדת‪.‬‬
‫החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ‬
‫ביום ‪ 5.10.2015‬התקבלה החלטה מס' חכ‪ 42/‬של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי‪-‬‬
‫כלכלי(‪ ,‬אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה )מספרה ‪ (2103‬ביום ‪ .19.10.2014‬החלטה זו קבעה‬
‫תכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות הכוללת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הפרטה של החברה‬
‫לשירותי איכות הסביבה באמצעות הנפקה‪ ,‬בפעם אחת או בשלבים‪ ,‬או בדרך של מכירה פרטית‪ ,‬או‬
‫בשילוב של כל אחת מהדרכים כאמור‪ ,‬כאשר בשנת ‪ 2016‬יקודם מהלך של הנפקת החברה בשיעור של‬
‫‪ 49%‬מהון המניות של החברה‪.‬‬
‫בהתאם לאמור‪ ,‬הרשות פעלה‪:‬‬
‫•‬
‫להכין טיוטת הצעת החלטה לוועדת שרים לענייני הפרטה‪ ,‬שהופצה להתייחסות כל הגורמים‬
‫הנוגעים בדבר‪ ,‬הכוללים את הנהלת משרד האוצר‪ ,‬הנהלת המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הנהלת‬
‫החברה‪ ,‬גופי ביטחון והממונה על ההגבלים העסקיים‪.‬‬
‫•‬
‫לקבוע יחד עם החברה תכנית עבודה מפורטת להנפקה הכוללת לוחות זמנים‪.‬‬
‫•‬
‫לקדם הסדרת נושאי רגולציה ארוכת טווח מול המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬במיוחד לאור העובדה‬
‫שהחברה מוכרזת כמונופול בחלק מתחומי עיסוקיה‪.‬‬
‫•‬
‫לקדם התארגנות החברה לקראת ההנפקה‪ ,‬הכוללת בעיקר הכנת תכנית אסטרטגית לחברה‪ ,‬חיזוק‬
‫השקיפות והדיווחים של החברה )התאמת הדוחות הכספיים ל‪ IFRS -‬ו‪.(SOX -‬‬
‫בנוסף הרשות פעלה‪:‬‬
‫•‬
‫לקדם החלטת ממשלה לאישור החלטת דירקטוריון החברה להקים חברה שתקים ותפעיל מתקן‬
‫ייעודי לטיפול בפסולת פלסטיק שאינה בת מחזור באמצעות תהליכי השבה לדלק‪ ,‬חברה בבעלות‬
‫משותפת‪ ,‬בחלקים שווים‪ ,‬של החברה לשירותי איכות הסביבה ושל איי בי ‪ 2‬אנרגיה בע"מ‪.‬‬
‫ההחלטה אושרה בממשלה ב‪.5.3.2015-‬‬
‫•‬
‫לקדם הכרה בחברה כ"זרוע ביצוע" של המדינה לשיקום אתרים מזוהמים בפסולת מסוכנת‬
‫שבבעלות המדינה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הפרדת האחזקות בחברות בהן למדינה ולעיריית ת"א‪-‬יפו אחזקות משותפות‪-‬‬
‫מדינת ישראל ועיריית תל אביב‪ -‬יפו מחזיקות באחזקות משותפות ב‪ 7-‬חברות‪ ,‬ביניהן‪ :‬אוצר מפעלי ים‬
‫בע"מ )"אוצר מפעלי ים"(‪ ,‬אתרים בחוף תל אביב חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל – אביב – יפו בע"מ‬
‫)"אתרים"(‪ ,‬החברה לפיתוח יפו העתיק )"החברה לפיתוח יפו העתיקה"( העוסקות בעיקר בפיתוח‬
‫תיירות‪ ,‬ניהול והשכרה של נכסים וניהול חניונים לאורכה של רצועת חוף הים בתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬חלמיש‬
‫חברה ממשלתית עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות בתל אביב יפו בע"מ )"חלמיש"( אשר עוסקת‬
‫בחמישה תחומי פעולה עיקריים‪ :‬מתן פתרונות דיור על ידי השכרת דירות ומכירתן‪ ,‬פינוי ופיתוח מתחם‬
‫כפר שלם בדרום מזרח תל‪ -‬אביב ומימוש קרקעות שפונו לצרכי בניה למגורים ופיתוח‪ ,‬עבודות פיתוח‬
‫ותשתית בדרום העיר תל‪ -‬אביב‪ -‬יפו ופרויקטים עצמאיים וחברת נתיבי איילון בע"מ )"נתיבי איילון"(‬
‫העוסקת בתכנון והקמת תשתיות תחבורה במטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬עבור עיריית תל אביב – יפו‪ ,‬משרד‬
‫התחבורה‪ ,‬רשויות מקומיות במטרופולין ואחרים‪ .‬החברות מוחזקות בחלקים שונים על ידי המדינה‬
‫ועיריית תל אביב‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.6.2014‬החליטה ועדת שרים לענייני הפרטה )מח‪ (5/‬להעביר את אחזקות המדינה בהון המניות‬
‫ו‪/‬או באמצעי השליטה ו‪/‬או להעביר את הפעילות‪ ,‬בבת אחת או בהדרגה‪ ,‬בחברות חלמיש‪ ,‬אוצר מפעלי‬
‫ים‪ ,‬אתרים והחברה לפיתוח יפו העתיקה ולהסמיך את הרשות לבצע או לפעול לביצוע כל הפעולות‬
‫הדרושות‪ ,‬לדעתה‪ ,‬לצורך ביצוע החלטה זו‪.‬‬
‫ביום ‪ 22.5.2014‬החליטה הממשלה )החלטה מס‪ ,(1613 .‬במסגרת הפרדת האחזקות עם העירייה לרכוש‬
‫את אחזקות העירייה בחברת נתיבי איילון‪ .‬עלות רכישת מניות העירייה בחברה תופחת מתמורת המכר‬
‫שתנבע מהעסקה הכוללת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החלטת הממשלה מס' ‪ 191‬מיום ‪ 12.5.2009‬הטילה על מנהל רשות החברות הממשלתיות‬
‫)"הרשות"( להביא בפני הממשלה מתווה לביטול או להקטנת חלקה של הממשלה באחזקותיה במספר‬
‫חברות‪ ,‬בהן גם חברות שבהן למדינה אחזקות משותפות עם עיריית תל אביב‪.‬‬
‫נכון למועד זה‪ ,‬פועלת הרשות ליישום ההחלטה ולהכנת החברות להפרטה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות גיבוש‬
‫הסדרים נדרשים בין גורמי המדינה‪ ,‬העירייה והחברות‪ .‬פעולות אלו כוללות בין היתר‪ ,‬את הצעדים‬
‫הבאים‪ :‬הסכמי חכירה והסדר של חובות עבר בין רשות מקרקעי ישראל )"רמ"י( וחברות אתרים ואוצר‬
‫מפעלי ים‪ .‬חתימה על הסכם חכירה זה צפוי להניב למדינה הכנסות רבות שכיום אינן נגבות על ידי רמ"י‬
‫מהחברות ולהסדיר את חובותיהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצויה הרשות במשא ומתן מול העירייה לגבי החברות וגיבוש‬
‫הסכמות לגבי ההנחות בבסיס הערכות השווי שעל בסיסן ייקבע שווי החברות והמניות בבעלות המדינה‪.‬‬
‫כמו כן עוסקת המדינה בניסוח קריטריונים לפינוי מקרקעי כפר שלם‪ ,‬בהתאם להחלטה‪ ,‬והשלמת‬
‫העברת פעילות חברת חלמיש לעיריית תל אביב – יפו‪ .‬המועד המתוכנן לחתימה על העסקה הינו‬
‫הרבעון הראשון של שנת ‪ 2015‬והתמורה בגין העסקה צפויה להוות חלק מתקציב המדינה לשנת ‪.2015‬‬
‫‪16‬‬
‫השלמת עסקת הפרדת האחזקות צפויה להסתיים במהלך שנת ‪ 2015‬ולהניב למדינה הכנסות הן בכובעה‬
‫כבעלים של החברות המוכרת את אחזקותיה וכן מתוקף חתימה על הסכמי חכירה והסדרת חובות עבר‬
‫בין רשות מקרקעי ישראל וחברות אתרים ואוצר מפעלי ים‪.‬‬
‫בקשות למתן היתרים והסכמות מכוח צווים להגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה ומכוח הוראות‬
‫מנית מדינה‪-‬‬
‫הרשות טיפלה‪ ,‬וריכזה מטעם המדינה את הטיפול‪ ,‬בבקשות שונות למתן היתרים מכוח צווים להגנה על‬
‫אינטרסים חיוניים של המדינה בחברות שהופרטו )כגון‪ :‬בתי זיקוק לנפט בע"מ ובית זיקוק אשדוד‬
‫בע"מ( וכן בקשות למתן הסכמות מכוח הוראות מנית המדינה המיוחדת שהוקצו למדינה )כגון‪:‬‬
‫כימיקלים לישראל בע"מ‪ ,‬אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ וצים שירותי ספנות משולבים בע"מ(‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ ,2014‬פעלה היחידה לבחינת בקשת חברת צים לשינוי הוראות מניית הזהב ובקשת החברה‬
‫לישראל לפיצול פעילותה לשתי חברות‪.‬‬
‫הקמת חברות חדשות ע"י היחידה בשנת ‪2014‬‬
‫דירה להשכיר‪-‬‬
‫החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע"מ‪ ,‬הינה חברה ממשלתית אשר הוקמה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫על פי החלטות הממשלה מספר ‪ 770‬מיום ‪ 9‬באוקטובר ‪ 2013‬ו‪ 796-‬מיום ‪ 20‬באוקטובר ‪ .2013‬החברה‬
‫החלה את פעילותה בחודש ספטמבר ‪.2014‬‬
‫מניות החברה מוחזקות בבעלות המדינה בלבד‪.‬‬
‫החלטות הממשלה כאמור‪ ,‬קבעו את מטרות החברה כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬איתור של מתחמי קרקע לפיתוח‪.‬‬
‫‪ .2‬קידום תכנון סטטוטורי במתחמים‪ ,‬לרבות במסגרת הליך תכנון ייעודי‪ ,‬ככל שיקבע בחקיקה‪,‬‬
‫ואישור תכנון זה ‪.‬‬
‫‪ .3‬ביצוע הסדרי קניין ופדיון קרקע במתחמים‪.‬‬
‫‪ .4‬ניהול פיתוח המתחמים‪ ,‬לרבות בקרה על גופי פיתוח‪.‬‬
‫‪ .5‬ניהול שיווק המתחמים במכרזי קרקע‪ ,‬במתכונת דיור להשכרה‪.‬‬
‫‪ .6‬הפעלת מנגנון פיקוח ובקרה על הזוכים במכרזי שיווק של מתחמים המיועדים לדיור השכרה‪.‬‬
‫החברה להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ ‪-‬‬
‫מטרות החברה‪ ,‬עוגנו בהחלטת הממשלה על הקמתה מיום ‪ ,9.8.2012‬והינן כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬לתכנן לבצע ולתחזק את הקמת ההגנות הימיות ומתן שירותי פיקוח ניהול וייעוץ למדינה בכל הנוגע‬
‫להגנות היבשתיות לעניין התמוטטות המצוק החופי‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן שירותי ניהול למדינה בביצוע הפעולות הנדרשות לצורך קידום וביצוע המטרות שלעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬החברה תהיה רשאית ליזום ולבצע כל פעולה הדרושה לה לביצוע המטרות שלעיל בלבד‪ ,‬בכפוף לכל‬
‫דין‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לגבי החברות בהקמה שפורטו לעיל‪ ,‬הרשות פעלה לאישור החלטות הממשלה‪ ,‬גיבוש מסמכי היסוד‪,‬‬
‫מינוי דירקטורים ומנכ"לים לחברות‪ ,‬גיבוש מבנה ארגוני ותקציב פעילות‪ ,‬הסכמי מסגרת ועוד‪.‬‬
‫פרק ד'‪ -‬יחידת חשמל ותחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה )להלן "היחידה"( מטפלת בעיקר בחברות ממשלתיות הפועלות בתחום התחבורה‬
‫היבשתית כגון; רכבת ישראל‪ ,‬נתיבי ישראל ועוד‪ ,‬בתחום החשמל; חברת החשמל וחברת הפחם‪ ,‬וחברות‬
‫נוספות שהינן תחת אחראיות משרד הכלכלה ומשרד החינוך‪.‬‬
‫להלן סקירה בדבר פעילותה של היחידה בשנת ‪:2014‬‬
‫חברת החשמל לישראל בע"מ‬
‫שינוי מבני במשק החשמל‪-‬‬
‫ביום ‪ 22‬ביולי ‪ 2013‬הוקם צוות היגוי לרפורמה בחברת החשמל ובמשק החשמל על ידי שר התשתיות‬
‫הלאומיות האנרגיה והמים‪ ,‬מר סילבן שלום‪ ,‬ושר האוצר‪ ,‬מר יאיר לפיד )להלן‪" :‬צוות ההיגוי"(‪ .‬נקבע‬
‫כי בראש הצוות יעמוד מר אורי יוגב‪ ,‬כיום מנהל רשות החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫משימות צוות ההיגוי‪ ,‬כפי שפורטו בכתב המינוי שנחתם על‪-‬ידי השרים‪ ,‬הינן‪:‬‬
‫‪ .1‬בחינת המבנה המיטבי למשק החשמל ולחברת החשמל;‬
‫‪ .2‬עמידה על החוסן הפיננסי של חברת חשמל עד כה והבאה למצב פיננסי נאות כחלק מהרפורמה;‬
‫‪ .3‬בחינת תכנית התייעלות בחברת החשמל;‬
‫‪ .4‬הצעת רפורמה כוללת במשק החשמל ובחברת החשמל‪ ,‬לאור האמור לעיל‪.‬‬
‫צוות ההיגוי קיים ‪ 19‬ישיבות במהלך התקופה שבין אוגוסט ‪ 2013‬לפברואר ‪ ,2014‬שבמסגרתן שמע את‬
‫כלל בעלי העניין במשק לרבות‪ :‬גורמי ממשלה‪ ,‬רשות החשמל‪ ,‬רשות ההגבלים העסקיים‪ ,‬יצרני חשמל‬
‫פרטיים‪ ,‬הנהלת חברת החשמל‪ ,‬ועד עובדי חברת החשמל‪ ,‬ופונים מהציבור שביקשו להציג את עמדתם‬
‫בפני הצוות ונמצא כי יש מקום לאפשר זאת‪.‬‬
‫ביום ‪ 23.3.14‬פורסמה טיוטת המלצות צוות ההיגוי כפניה לקבלת עמדות הציבור בנוגע לטיוטה זו‬
‫כאשר ניתן פרק זמן של ‪ 30‬יום להגשת התייחסות‪.‬‬
‫במקביל לעבודת צוות ההיגוי המתוארת לעיל‪ ,‬הוקם צוות מו"מ במטרה לקיים דיונים עם ארגון‬
‫העובדים ועם הנהלת החברה‪ ,‬במטרה להגיע להסכמות בנושאים הנוגעים לזכויות העובדים בחברה‪,‬‬
‫ולהשלכות השינוי המבני בחברת החשמל על אלה‪ .‬הצוות כלל את ראש רשות החברות הממשלתיות‪,‬‬
‫את הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬את הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר ואת‬
‫מנכ"לית משרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫צוות המשא ומתן קיים ישיבות רבות עם ארגון העובדים‪ ,‬ההסתדרות והנהלת החברה‪ ,‬וזאת במטרה‬
‫להגיע להסכמות בנושאים הנוגעים להשלכות השינוי המבני בחברת החשמל על זכויות העובדים‪.‬‬
‫ביום ‪ 8.9.14‬שלח מנהל רשות החברות וראש צוות ההיגוי‪ ,‬מר אורי יוגב‪ ,‬מכתב ליו"ר הסתדרות‬
‫העובדים החדשה‪ ,‬מר אבי ניסנקורן‪ ,‬הכוללת תמצית הצעה סופית לשינוי מבני בחברת החשמל‬
‫המקובלת על שרי האוצר והתשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ .‬תוקפה של עמדת המדינה‪ ,‬שכללה‬
‫השלכות על זכויות עובדים ומידע בדבר השינוי המבני בחברת החשמל‪ ,‬הוגבלה ל‪ 30-‬יום‪ ,‬ממועד‬
‫הגשתה לעובדים‪ .‬במהלך תקופה זו לא התקבלה תשובה חיובית מנציגי העובדים להצעה זו‪.‬‬
‫חברת התקשורת‪-‬‬
‫ביום ‪ 15‬ביולי ‪ 2010‬החליטה הממשלה להורות לשרים להפעיל את סמכותם בהתאם לסעיף ‪)6‬ד( לחוק‬
‫משק החשמל ולהתיר לחברת החשמל לישראל בע"מ )"החברה"( לפעול בתחום התקשורת בדרך של‬
‫השתתפות בהקמת חברת תקשורת שמטרתה שימוש בתשתית תקשורת נייחת על גבי רשת החשמל‪,‬‬
‫והפעלתה‪.‬‬
‫בהמשך להחלטה זו‪ ,‬התקבלו החלטות ממשלה נוספות‪ ,‬שעניינן קידום הקמתה של חברת התקשורת‬
‫כאמור ותנאי הקמתה ופעילותה‪ .‬בהמשך להחלטות אלו‪ ,‬הוקמה ועדת בחירה משותפת לנציגי המדינה‬
‫והחברה לבחירת בעל השליטה בחברת התקשורת‪.‬‬
‫בהמשך לאמור‪ ,‬ביולי ‪ 2013‬השלימה החברה עסקה להקמת חברת התקשורת עם קונסורציום חברות‬
‫אשר תוחזק בשיעורים של ‪ 60%‬לבעל השליטה )קבוצת החברות( ו‪ 40%-‬לחברה‪ .‬ביום ‪ 14‬ביולי ‪2013‬‬
‫התאגדה חברת התקשורת בישראל )‪ (IBC‬וביום ‪ 25‬ביולי ‪ 2013‬נחתם הסכם שירותים בין החברה‬
‫לחברת התקשורת‪.‬‬
‫בעקבות דיון שתוכנן להיות על סדר יום הדירקטוריון בתאריך ‪ 12‬בספטמבר‪ 2013 ,‬והוסר ממנו על ידי‬
‫הרשות‪ ,‬ושעסק בשותפות עובדי החברה בחברת ‪ ,IBC‬עלה ברשות החשד כי נוהלו מגעים בין גורמים‬
‫בחברה ובין עובדיה בדבר הקצאת זכויות לארגון העובדים במיזם ללא ידיעת הרשות‪.‬‬
‫לבירור הנושא‪ ,‬מינתה הרשות במהלך שנת ‪ 2014‬בודק מיוחד בהתאם לסעיף ‪ 55‬בחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ .‬עיקר מטרותיו של הבודק‪ ,‬אשר מפורטות בהרחבה בכתב המינוי שניתן לו‪ ,‬הינן בירור‬
‫עובדתי לגבי קיומו של משא ומתן אודות הקצאת מניות וזכויות נוספות בחברת התקשורת לעובדים‪,‬‬
‫בחינת התנהלות החברה והדיווחים שהעבירה לאורך תהליך בחירת הקונסורציום ובירור האם התקיים‬
‫תיאום עמדות בין גורמים בחברה בקשר עם הכתוב לעיל‪ .‬נכון ליום פרסום הדוח‪ ,‬הבדיקה טרם‬
‫הסתיימה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫רשות החברות‪ ,‬בשיתוף עם אגפי האוצר‪ ,‬משרד התחבורה והחברה עמלו במשך שנת ‪ 2011‬על גיבוש‬
‫מודל לשינוי מבני בחברה‪ ,‬אשר כלל בין היתר משא ומתן אינטנסיבי עם ההסתדרות וועד העובדים‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2011‬אישר הדירקטוריון את הצעת המנכ"ל לביצוע שינוי ארגוני בחברה‪ .‬השינוי האירגוני‬
‫כולל בעיקר את הנושאים הבאים‪ :‬איחוד תחום הפיתוח‪ ,‬פיצול חטיבת התשתיות‪ ,‬הקמת חטיבה‬
‫חדשה‪ -‬חטיבת פיתוח עסקי‪ ,‬ביטול אגף ארגון ושיטות ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנחה דירקטוריון החברה את‬
‫ההנהלה לשתף פעולה עם נציגי הממשלה בתהליך הקמת חברות בנות לתחומי מטענים‪ ,‬פיתוח עסקי‬
‫ואחזקת נייד‪ -‬ככל שהחברה תתבקש לכך ע"י הממשלה‪.‬‬
‫ביום ‪ 6‬לדצמבר ‪ 2012‬נחתם הסכם קיבוצי חדש עם עובדי חברת רכבת ישראל לתקופה של ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫במסגרת ההסכם גובש מתווה להקמת חברות הבת של הרכבת‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 2012‬גובש מודל לשינוי מבני אשר כלל הקמה של שתי חברות בנות לחברה‪ ,‬האחת תעסוק‬
‫בהובלת מטענים והשנייה בפיתוח מתחמי תחנות הרכבת על מנת להגדיל את הכנסות החברה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫סוכם על הוצאה למיקור חוץ של תחזוקת חלק מהציוד הנייד הרכבתי‪ .‬החלטה זו קיבלה את אישורו‬
‫של הקבינט החברתי‪-‬כלכלי ביום ‪ 2‬באפריל ‪ .2012‬בשנת ‪ 2013‬החברה החלה לקבל שירותי תחזוקה‬
‫בחלק מציוד הנייד ע"י חב' אלסטום‪ ,‬כמו כן‪ ,‬הרשות פעלה למינוי דירקטורים לחברות הבת‪.‬‬
‫הדירקטורים מונו ע"י דירקטוריון ואושרו ע"י השרים בהמלצת הועדה לבדיקת מינויים‪.‬‬
‫ביום ‪ 2‬באפריל‪ 2012 ,‬אישרה הממשלה את הקמתן של שתי חברות בת לחברת "רכבת ישראל"‪:‬‬
‫חברת "רכבת ישראל מטענים בע"מ"‪ ,‬ו"חברה לפיתוח מתחמי רכבת ישראל בע"מ"‪ .‬בתאריך ‪15‬‬
‫ביולי ‪ 2014‬חברות הבת התאגדו ונרשמו בישראל‪ .‬נכון למועד הדוח‪ ,‬חברות הבת מוחזקות במלואן‬
‫על ידי החברה‪ ,‬וטרם החלו לפעול בשנת דו"ח‪ .‬הרשות סיימה הליך למינוי דירקטורים ומינוי יו"ר‬
‫דירקטוריון בשתי החברות‪ ,‬ומלווה את החברות בהליך למינוי מנהל כללי בשתי החברות‪ .‬בחברת‬
‫המטענים הליך האיתור הסתיים לאחר תקופת הדו"ח וממתין לאישורים סופיים מגורמים‬
‫רלוונטיים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2014‬החלה הרשות בהכנות לקראת הנפקת אג"ח סחיר לציבור‪ .‬במהלך הרבעון האחרון של‬
‫שנת ‪ 2014‬ובמהלך הרבעון הראשון של שנת ‪ 2015‬קידמה היחידה את תהליך ההנפקה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ע"י‬
‫התייחסות לפרטי התשקיף ופעלה לקבלת הערות מצד כל גורמי המדינה‪ ,‬ייזום פגישות עבודה מול כל‬
‫הגורמים הרלבנטיים לקידום תהליך ההנפקה‪ ,‬גישור במחלוקות בין משרדי הממשלה השונים לחברה‬
‫וקידום הנושא מול דירקטוריון החברה‪ .‬בכלל זה‪ ,‬הרשות פעלה לתיקון תקנון החברה וקידמה ביטוח‬
‫ושיפוי לדירקטורים בגין ההנפקה‪ ,‬קידום פתרון לסוגיות חשבונאיות מול רשות ני"ע והידברות מול‬
‫רשות המיסוי‪ ,‬עזרה בגישור מול משרד התחבורה ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬מונו ‪ 2‬דירקטוריות מקרב מאגר נבחרת‬
‫הדירקטורים לדירקטוריון חברת האם‪ ,‬חברת רכבת ישראל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הרשות סייעה לקדם את הסכם הסובסידיה החדש בין המדינה לבין החברה‪ ,‬באמצעות קידום הבנות‬
‫בין גורמי האוצר לבין החברה‪ .‬ההסכם נחתם ביום ‪ 17‬ביוני ‪ 2014‬ומסדיר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את מנגנון‬
‫הסובסידיה השוטפת לה זכאית החברה וכן מסדיר את מימון פעילות הפיתוח של החברה לשנים ‪– 2013‬‬
‫‪ .2020‬על פי ההסכם החדש החברה זכאית לקבלת תמריצים בהתאם למדדי שירות וגידול בכמות‬
‫הנוסעים‪ ,‬וכן זכאית לרווח נורמטיבי כך שמעתה צופה הנהלת החברה כי פעילותה תניב תזרים‬
‫מזומנים חיובי‪ .‬ההסכם מחליף את הסכם הסובסידיה שנחתם ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 2009‬וכן מסדיר את‬
‫מימון פעילות הפיתוח של החברה לשנים ‪ 2020 – 2013‬בהמשך להסכם מימון תוכנית הפיתוח שנחתם‬
‫ביום ‪ 11‬באוגוסט‪ 2008 ,‬ואשר תוקפו הוארך עד ליום ‪ 30‬באוקטובר‪ .2013 ,‬אישור הסכם כאמור היווה‬
‫תנאי להתחלת הליך ההנפקה‪.‬‬
‫נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ‬
‫רשות החברות מינתה‪ ,‬בשנת ‪ ,2012‬את רו"ח המבקר של נתיבי ישראל לערוך בדיקה מקיפה בהתאם‬
‫לסעיף ‪ 45‬לחוק החברות הממשלתיות‪ .‬בשנת ‪ ,2013‬הונחו תוצאות הבדיקה בפני הדירקטוריון‪ .‬הבדיקה‬
‫העלתה שורה של ליקויים מהותיים וחולשות באפקטיביות הבקרה הפנימית‪ .‬הרשות פעלה יחד עם‬
‫ועדת אד הוק של הדירקטוריון להצפת החולשות המהותיות ולהכרה בהן מצד החברה‪ ,‬וכן פעלה‬
‫לקידום תיקון הליקויים‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הדירקטוריון קבע לחברה יעד לשנה הבאה‪ ,‬להציג דוח על‬
‫אפקטיביות הבקרה הפנימית נקי ללא חולשות מהותיות‪ .‬הרשות עוקבת באופן רציף אחר פעולות‬
‫החברה ותיקון הליקויים כאמור‪.‬‬
‫רשות החברות פנתה לדירקטוריון החברה בעקבות תלונות אנונימיות בבקשה לבחון נושאים בהם עלה‬
‫חשש כי נתקיימה בחברה פעולה לא תקינה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ ,2014‬מנכ"ל החברה פרש ובמקומו מונה מ"מ המנכ"ל ‪ .‬הדירקטוריון החל בהליך איתור‬
‫מנכ"ל והרשות מלווה את ההליך משלב בניית נוהל הבחירה ועד לבחירת מנכ"ל ואישור מינויו‪.‬‬
‫הרשות קידמה מינויו של יו"ר דירקטוריון לחברה מקרב נבחרת הדירקטורים‪.‬‬
‫נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ‬
‫רשות החברות הורתה‪ ,‬בשנת ‪ ,2012‬לרו"ח המבקר של נתיבי תחבורה עירונייים בע"מ )להלן "החברה"(‬
‫לערוך ביקורת מיוחדת בהתאם לסעיף ‪ 45‬לחוק החברות הממשלתיות‪ .‬בשנת ‪ ,2013‬הונחו תוצאות‬
‫הבדיקה בפני הדירקטוריון‪ .‬הבדיקה העלתה שורה של ליקויים מהותיים וחולשות באפקטיביות‬
‫הבקרה הפנימית‪ .‬הדירקטוריון מינה צוות לתיקון הליקויים‪ .‬בהמשך הועברה מטלה זו לוועדת ביקורת‬
‫ולצוות פנימי של החברה‪ .‬הרשות ממשיכה לעקוב אחר תיקון הליקויים אשר חלקם תוקנו במהלך‬
‫‪.2014‬‬
‫בשנת הדו"ח סיכמה הרשות עם החברה על לו"ז לאישור הדוחות הכספיים לשנים ‪ 2011-2013‬ופעלה‬
‫מול החברה לעמוד בלו"ז זה‪ .‬כך שבשנת ‪ 2014‬אושרו דוחות אלה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הרשות ליוותה ופיקחה על פעילות החברה למינוי שדרה ניהולית חדשה במהלך שנת ‪ .2014‬הרשות‬
‫ליוותה את החברה בהליך לאישור מינוי מנכ"ל ובדקה את הליך איתור מנהל אגף משאבי אנוש‬
‫)בהמשך מינויה בוטל(‪.‬‬
‫הרשות‪ ,‬ביחד עם אגפי האוצר‪ ,‬בחנה במהלך שנת ‪ 2014‬את אופן ההתקשרויות לביצוע והפעלה של‬
‫ה"קו האדום"‪ .‬בתמצית הדברים‪ ,‬החברה ביקשה למנות את חברת ‪ PB‬ששימשה כיועצת לחברה‬
‫לתפקיד מנהל הפרויקט‪ .‬בשל העובדה כי מדובר בשינוי מהותי בהפעלת החברה ומטרותיה‪ ,‬ביקש‬
‫משרד האוצר לעצור את ההליך עד לבדיקת הנושא‪ .‬הליך הבדיקה טרם הסתיים‪.‬‬
‫המכון הישראלי ליין‬
‫בשנת ‪ 2012‬הרשות בחנה את עתידה של המכון הישראלי ליין )להלן "החברה"( ‪ ,‬בהמשך לבדיקות‬
‫שנעשו בעבר ולצורך כך‪ ,‬נפשה עם גורמים רלבנטיים לעניין זה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במשרד הכלכלה ‪ ,‬במשרד‬
‫האוצר‪ ,‬ברשות להסמכת מעבדות ועוד‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 2012‬הודיע משרד הכלכלה‪ ,‬כי החברה אינה מוסמכת עוד לערוך בדיקות יבוא שהיוו חלק‬
‫עיקרי מהכנסות החברה ומשכך‪ ,‬החברה עורכת בדיקות ייצוא בלבד‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2012‬קיבלה וועדת השרים לחברה וכלכלה החלטה מס' חכ‪ ,312 /‬שקבלה תוקף של החלטת‬
‫ממשלה מס' ‪ ,5197‬זאת בהמשך להחלטה קודמת מס' ‪ 2606‬משנת ‪ ,1997‬לפיה יש להביא לפירוק מרצון‬
‫של מכון היין באמצעות הסמכת הרשות לפעול לכינוס האסיפה הכללית של החברה לשם קבלת החלטה‬
‫בעניין‪ .‬הנהלת המכון אישרה את החלטת הממשלה בדבר פירוק החברה למעט יעוד עודפי הכספים של‬
‫החברה לאחר הפירוק‪ .‬בתחילת שנת ‪ 2013‬פוטרו רוב עובדי החברה ולצורך המשך פעילותה התירו על‬
‫כנם ‪ 5‬תקנים‪.‬‬
‫במרבית שנת ‪ 2013‬לא היה דירקטוריון ולא מונו דירקטורים ולכן לא ניתן היה להביא לדיון הצהרת‬
‫כושר פירעון וזימון אסיפה כללית למינוי מפרק לחברה‪ .‬במהלך שנת ‪ 2013‬פעלה הרשות מול החברה‬
‫להסדיר את חוקיות האסיפה הכללית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬דירקטוריון החברה הצהיר על כושר פרעון וזימן אסיפה כללית למינוי מפרק‪ .‬בעלי היקבים‬
‫ביקשו לקיים הסדר אחר באשר לעתיד המכון‪ ,‬הסדר זה נבחן בימים אלה ברשות‪.‬‬
‫‪22‬‬
23
‫פרק ה'‪ -‬יחידת ביטחוניות ותיירות‬
‫יחידת ביטחוניות ותיירות )להלן "היחידה"( מטפלת בעיקר בחברות ממשלתיות הפועלות‬
‫בתחום הביטחון כגון; תעשייה אווירית‪ ,‬רפאל‪ ,‬תע"ש ועוד‪ ,‬בתחום הנמלים; נמל חיפה‪ ,‬נמל‬
‫אשדוד וחנ"י‪ ,‬וחברות נוספות שהינן תחת אחראיות משרד התיירות‪.‬‬
‫להלן סקירה בדבר פעילותה של היחידה בשנת ‪:2014‬‬
‫התעשיה הצבאית לישראל בע"מ )להלן‪" :‬תעש" או "החברה"(‪-‬‬
‫ביום ‪ 28‬באוגוסט ‪ 2005‬קיבלה וועדת השרים לענייני הפרטה )להלן‪" :‬הוועדה"( החלטה )מס‪.‬‬
‫מח‪ (24‬בדבר הפרטת החברה ואופן ביצועה‪ .‬ביום ‪ 6‬למרץ ‪ 2007‬החליטה )החלטה מס' ‪(1314‬‬
‫הממשלה בשנית על המשך הליך הפרטת החברה‪.‬‬
‫המהלך לקידום הפרטת החברה הגיע למבוי סתום במהלך שנת ‪ ,2010‬בשל חילוקי דעות בין‬
‫גורמי הממשלה לבין גורמי ההסתדרות במספר נושאים‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬בנוגע לדרישת העובדים‬
‫לקבלת רשת בטחון להבטחת זכויותיהם לאחר ההפרטה‪ .‬בשנה זו החליטו שר האוצר ושר‬
‫הביטחון לקדם מהלך למיזוגה של החברה עם תעשייה ביטחונית ממשלתית אחרת‪.‬‬
‫בין היתר לאור קשיים במימוש מתווה זה ובהתאם להנחיית שר האוצר‪ ,‬החל ממחצית שנת‬
‫‪ 2011‬פועלת הרשות למימוש הליך הפרטת החברה במלואה למשקיע פרטי‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ ,2011‬לאחר הליך ממושך של מו"מ בין משרדי האוצר והביטחון‪ ,‬הנהלת‬
‫התע"ש ונציגות העובדים‪ ,‬התגבשו הסכמות עקרוניות בנוגע למתווה ההפרטה של החברה‪,‬‬
‫לרבות בנוגע לפרישתם של ‪ 950‬עובדים באופן מידי‪ ,‬העמדת רשת בטחון להבטחת זכויות‬
‫עובדים והסכם שכר לעובדי החברה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬פעלו הצדדים לגיבוש הסכמים המשקפים את הסכמות הצדדים ביחס להליך‬
‫ההפרטה‪ ,‬לרבות הסכמים קיבוציים נדרשים‪ ,‬הסכם מימון לפעילות החברה עד למועד‬
‫ההפרטה‪ ,‬הסכמים כלכליים בין החברה למשרד הביטחון ומתווה להסדר הפעילות החיונית‬
‫בחטיבת גבעון‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬במהלך שנת ‪ ,2013‬לאחר סדרת דיונים עם כלל הגורמים המעורבים – משרד האוצר‪,‬‬
‫משרד הביטחון‪ ,‬רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה והנהלת החברה‪ ,‬גיבשה‬
‫הרשות הצעת החלטה להפרטת החברה‪ .‬הצעה זו הוצגה לוועדת השרים לענייני הפרטה ביום‬
‫ה‪ 27.11.2013-‬וביום ה‪ 23.12.2013-‬ואושרה על ידה )להלן "החלטת ההפרטה"(‪.‬‬
‫החלטת ההפרטה כוללת את העקרונות המרכזיים להבראת החברה והפרטתה‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫•‬
‫הסדרת מבנה ההון של החברה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫•‬
‫העברת הפעילות העסקית השוטפת של התעש לחברה ממשלתית חדשה שתוקם ותופרט‬
‫לאחר מכן )להלן "תעש מערכות"(‪.‬‬
‫•‬
‫עקרונות להסכם רכש רב שנתי על ידי משרד הביטחון מהחברה למימון פעילות קווים‬
‫חיוניים‪.‬‬
‫•‬
‫עקרונות פעילות חטיבת גבעון‪ ,‬פיצול פעילות מסווגת והשארתה בידי חברה ממשלתית‬
‫חדשה שתוקם )להלן "תומר"(‪.‬‬
‫•‬
‫שימור האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה‪.‬‬
‫•‬
‫הסדרת מעמדה של החברה במקרקעין המשמשים אותה לפעילותה השוטפת‪.‬‬
‫•‬
‫טיפול בהיבטי איכות הסביבה ביחס למתחמים השונים של החברה‪.‬‬
‫יצוין כי החלטת ההפרטה כוללת גם את הפרטת חברת עשות אשקלון תעשיות בע"מ שהנה‬
‫חברת בת )‪ (85%‬של תעש במסגרת מכירת מניות התעש‪.‬‬
‫נכון למועד זה‪ ,‬פועלת היחידה ליישום ההחלטה ולהכנת החברה להפרטה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות‬
‫גיבוש הסדרים נדרשים בין גורמי המדינה‪ ,‬הנהלת החברה‪ ,‬נציגות העובדים וצדדים נוספים‪.‬‬
‫פעולות אלו להכנת החברה להפרטה כוללות בין היתר‪ ,‬את הצעדים הנדרשים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכות לפיצול פעילות תעש והעברת הפעילות העסקית לחברה חדשה שתוקם‪.‬‬
‫‪ .2‬מימון פרישה מידית של ‪ 1,170‬עובדים‪.‬‬
‫‪ .3‬מימון פעילות החברה עד תום שנת ‪.2015‬‬
‫‪ .4‬גיבוש הסכם וקידום הסדרה סטטוטורית של מתחמי תעש‪.‬‬
‫‪ .5‬גיבוש הסדר לחלוקת אחריות בנושא איכות הסביבה בין תעש מערכות לתעש השיורית‪,‬‬
‫על בסיס סקרים סביבתיים‪.‬‬
‫‪ .6‬תכנון פיצול תומר מתעש מערכות וגיבוש הסכם יחסי הגומלין בין תעש מערכות לתומר‪.‬‬
‫‪ .7‬קידום העתקת מתחם טירת הכרמל למתחם חלופי‪.‬‬
‫‪ .8‬הערכות למעבר לנגב והסדרת המעבר‪.‬‬
‫‪ .9‬הסדרת מעמדה של תעש מערכות במקרקעין שישמשו אותה לפעילותה השוטפת‪.‬‬
‫‪ .10‬הסדרת מבנה ההון של החברה וחתימה על דוחות כספיים‪.‬‬
‫‪ .11‬הסדרת מבנה ההון ופעילותה של תעש השיורית‪.‬‬
‫ביום ‪ 9‬באפריל ‪ ,2014‬כצעד ראשון ליישום הליך ההפרטה‪ ,‬נחתמו הסכמים קיבוציים‬
‫המסדירים סוגיות הקשורות להבראת החברה ולהפרטתה וביניהם‪ :‬פרישה מידית של כ –‬
‫‪ 1,170‬עובדים‪ ,‬הסדרים מול גמלאי החברה ופרישה של כ – ‪ 950‬עובדים לאחר ההפרטה‪.‬‬
‫ביום ‪ 23‬באפריל ‪ 2014‬אישרה ועדת הכספים של הכנסת את דרך ההפרטה של החברה בהתאם‬
‫להחלטת הממשלה‪ ,‬את הצו לשמירת האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה והשקעה של‬
‫‪25‬‬
‫המדינה בחברה בסך של ‪ 2,480‬מיליוני ‪ .₪‬בהמשך לאישור זה החל הליך פרישה מידית של‬
‫‪ 1,170‬העובדים כאמור‪ .‬נכון לאפריל ‪ 2015‬פרשו מתעש כ‪ 800-‬עובדים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לצורך יישום ההסכמים הקיבוציים‪ ,‬ביום ‪ 8.7.2014‬נחתם הסכם מימון ביניים בין‬
‫המדינה לחברה‪ ,‬למימון פעילותה עד סוף ‪.2015‬‬
‫כחלק מהכנת החברה להעברת פעילותה העסקית לחברה הממשלתית החדשה כאמור‪ ,‬ביום‬
‫‪ 22.9.2014‬חתמה החברה על דוחות כספיים מבוקרים לשנים ‪ ,2012-2010‬לאחר ‪ 12‬שנים שבהם‬
‫לא היו לחברה דוחות כספיים מבוקרים‪ .‬ובהמשך‪ ,‬ביום ‪ 30.12.2014‬חתמה החברה על דוחות‬
‫כספיים מבוקרים לשנת ‪.2013‬‬
‫ביום ‪ 5.3.2015‬הרשות החלה את הליך הפרטת החברה עם פרסום מודעה בעיתונות ובאתר‬
‫האינטרנט של הרשות‪ .‬בהתאם לנוהל המכירה‪ ,‬הפניות ייבחנו על ידי הרשות וגורמי המדינה‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬לרבות בהיבטים של איתנות פיננסית‪ .‬בכוונת הרשות לסיים את הליך המכירה עד‬
‫סוף שנת ‪.2015‬‬
‫התעשייה האווירית לישראל בע"מ‬
‫במהלך השנים ‪ 2012-2013‬ליוותה היחידה את התעשייה האווירית לישראל בע"מ )להלן‬
‫"תעשייה אווירית"( בהנפקת אגרות חוב לציבור בסך של כ‪ 1,200-‬מיליוני ‪ .₪‬תמורת ההנפקה‬
‫נועדה לשמש את החברה לפעילותה העסקית השוטפת ולמחזור חוב קיים )לחברה אגרות חוב‬
‫משנת ‪ 2007‬ו‪ .(2009 -‬במסגרת הליך ההנפקה ליוותה היחידה את התעשייה האווירית ותכללה‬
‫את הממשק בין משרדי הממשלה לחברה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נתנה היחידה את התייחסותה לתשקיף שעל‬
‫בסיסו הונפקו אגרות החוב לציבור בחודש ינואר ‪.2013‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬ליוותה היחידה הנפקת אגרות חוב )סדרה ד'(‪ .‬תמורת ההנפקה נועדה לשמש‬
‫את החברה לפעילותה העסקית השוטפת ולמחזור חוב קיים‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬המשיכה הרשות לקדם את החלטת הממשלה להנפקת ‪ 20%‬ממניות רפאל‬
‫והתעשייה האווירית‪ .‬החלטה זו התקבלה על ידי הממשלה בחודש מאי ‪ 2013‬במסגרת התכנית‬
‫הכלכלית לשנים ‪ .2013-2014‬החלטת הממשלה שקודמה הורתה על הקמת צוות בינמשרדי‬
‫בראשות מנהל רשות החברות הממשלתיות ובהשתתפות מנכ"ל משרד הבטחון‪ ,‬הממונה על‬
‫התקציבים והחשבת הכללית‪ ,‬עליו הוטל לפעול ליישום הנפקת ‪ 20%‬או יותר מהון המניות של‬
‫רפאל והתעשייה האווירית‪ ,‬תוך הסרת כל החסמים להנפקות לרבות החסמים שנוגעים‬
‫להסדרים הביטחוניים הנדרשים ועיגון האינטרסים החיוניים של המדינה בחברות אלו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫חברות הנמל‬
‫ביום ‪ 22‬ביולי ‪ 2004‬פורסם חוק הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪) 2004-‬להלן‪" :‬חוק הספנות‬
‫והנמלים"(‪ .‬בהתאם לחוק הספנות והנמלים הועברו הנכסים וההתחייבויות של רשות הנמלים‬
‫לארבע חברות ממשלתיות שהוקמו ביום ‪ 21‬ביולי ‪ 2004‬והחלו לפעול ביום ‪ 17‬בפברואר ‪.2005‬‬
‫החברות הממשלתיות שהוקמו הנן חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ )להלן‪" :‬חנ"י"(‪,‬‬
‫חברת נמל חיפה בע"מ )להלן‪" :‬נמל חיפה"(‪ ,‬חברת נמל אשדוד בע"מ )להלן‪" :‬נמל אשדוד"(‬
‫וחברת נמל אילת בע"מ )להלן‪" :‬נמל אילת"(‪ .‬ביום ‪ 23‬בפברואר ‪ 2005‬נקבע מתווה להפרטת‬
‫חברות הנמל‪.‬‬
‫ביום ‪ 12‬במאי ‪ 2009‬נתקבלה החלטת ממשלה )מח‪ (196/‬על הפרטת חברות הנמל‪.‬‬
‫נמל אשדוד‬
‫במהלך שנת ‪ 2013‬היחידה פעלה לקידום מספר נושאים בחברה כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬קידום קביעת עקרונות בחברה לטיפול במצב שבו מועסקים בחברה עובדים המעורבים‬
‫בפלילים‪ ,‬אשר הוגש נגדם כתב אישום ואף הורשעו בהליכים פליליים‪.‬‬
‫‪ .2‬סיום החשש לניגוד העניינים בגין פעילות חברות הקשורות ליו"ר ועד העובדים – במסגרת‬
‫עבודתו בנמל‪.‬‬
‫בהמשך לבחינה שנעשתה ביחידת ההפרטה‪ ,‬פנה מנהל רשות החברות ביום ‪ 2‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫לשלושה דירקטורים‪ ,‬ביניהם יו"ר הדירקטוריון‪ ,‬בנוגע לתפקודם האישי‪ .‬מנהל הרשות הודיע כי‬
‫הרשות שוקלת להפעיל את סמכותה לפי ס' ‪)22‬א()‪ (6‬להפסיק את כהונתם בשל אי מילוי תפקידם‬
‫כראוי‪.‬‬
‫כן שקלה הרשות‪ ,‬בכפוף להתייחסות הדירקטורים‪ ,‬להמליץ לוועדה לבדיקת מינויים לא למנותם‬
‫לחברות ממשלתיות בעלות פעילות ובהיקף ומורכבות דומים לנמל אשדוד‪ ,‬בשל אי התאמתם‬
‫לכהונה כפי שפורט במסמך הבדיקה‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ ,2014‬הודיעו יו"ר הדירקטוריון ודירקטור נוסף על כוונתם לסיים את כהונתם‪,‬‬
‫ובהתאם‪ ,‬התייתר ההליך בעניינם‪.‬‬
‫לגבי הדירקטורית שרית בובליל‪ ,‬לאחר שקילת הטענות שהועלו במסגרת הליך השימוע‪ ,‬מצאה‬
‫לנכון הרשות שלא להפעיל את סמכויותיה להפסקת כהונתה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬נערכה החברה להנפקה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הרפורמה בנמלים‬
‫ביוני ‪ 2013‬החליטו שרי האוצר והתחבורה על הקמת שני נמלים חדשים‪ ,‬אחד באשדוד ואחד‬
‫בחיפה‪ .‬הקמת הנמלים מוטלת על חנ"י אשר תצא במכרזים להקמה והפעלה של שני הנמלים‪.‬‬
‫לאחר ההחלטה‪ ,‬הכריזו ארגוני העובדים בנמל אשדוד ובנמל חיפה‪ ,‬יחד עם הסתדרות העובדים‬
‫על סכסוך עבודה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬פעלה הרשות בביה"ד הארצי לעבודה לצורך קידום מדיניות‬
‫הממשלה ופתיחת משק הנמלים לתחרות‪.‬‬
‫כחלק ממדיניות הממשלה לפיתוח התשתיות הנמליות בישראל וקידום התחרות‪ ,‬חברה יחידת‬
‫ההפרטה בצוותי ההיגוי והמו"מ עם נציגויות העובדים כחלק ממהלך הרפורמה הכולל‪ .‬המשא‬
‫ומתן התנהל במהלך שנת ‪ 2014‬ונמשך לשנת ‪.2015‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬הוכרזו הזוכים להקמת הנמלים החדשים ובתחילת שנת ‪ 2015‬נבחרו זוכים למכרזי‬
‫ההפעלה של נמלים אלו‪.‬‬
‫בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ )"תדמור"(‬
‫ביום ‪ 13.2.2012‬החליטה ועדת שרים לענייני הפרטה מח‪ 9/‬על העברת הניהול והפעלת בית הספר‬
‫לידי זכיין מקצועי בעל מומחיות בתחומי פעילות החברה‪ .‬בהתאם להחלטה‪ ,‬בעל הזיכיון היה‬
‫אמור להיבחר על‪-‬ידי ועדת היגוי ייעודית‪ ,‬ולפעול בהתאם למתווה הזיכיון למשך תקופה של ‪20‬‬
‫שנה‪ .‬החברה אמורה הייתה להישאר‪ ,‬לאחר מתן הזיכיון‪ ,‬ריקה מפעילות ומעובדים‪ ,‬למעט‬
‫פיקוח על שיפוץ המבנה וקיום תנאי הזיכיון בהתאם להסכם הזיכיון‪.‬‬
‫בעקבות חשיבה מחודשת של כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים על מתווה החלטת ההפרטה‪ ,‬גובש‬
‫במהלך ספטמבר ‪ 2014‬מסמך הבנות המגדיר את התיקונים הנדרשים במתווה ההפרטה המקורי‬
‫וביום ‪ 31‬במרץ ‪ 2015‬קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה בדבר הפרטת תדמור בדרך של‬
‫פירוק מרצון לאחר קבלת הצהרה בדבר כושר פירעון‪.‬‬
‫על‪-‬פי ההחלטה החברה תפורק מרצון לאחר קבלת הצהרת כושר פירעון‪ .‬במסגרת פירוק החברה‪,‬‬
‫יפעל המפרק תחת פיקוח ועדת ההיגוי המורכבת מכלל נציגי המדינה הרלבנטיים והם‪ :‬נציגי‬
‫רשות החברות‪ ,‬אג"ת‪ ,‬חשכ"ל‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬נציג משרד הכלכלה וכן מנציג התאחדות‬
‫המלונות‪ .‬בעל הזיכיון אשר ייבחר יפעיל את בית הספר המקצועי לנוער ואת הכשרות המבוגרים‬
‫בתדמור בתיאום ובפיקוח ועדת ההיגוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת הסכם הזיכיון אשר ייחתם בין החברה‬
‫לבין בעל הזיכיון יעוגנו מחויבויות ליבה בתחומי ההכשרה המקצועית לנוער ולמבוגרים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫דואר ישראל‬
‫לנוכח הירידה ברווחיות החברה ובתזרים המזומנים שלה‪ ,‬בחנה היחידה בשנת ‪ 2013‬בשיתוף עם‬
‫אגפי אוצר אחרים ומשרד התקשורת‪ ,‬את מצבה הכספי של החברה‪ ,‬מגמות חזויות‪ ,‬והצורך‬
‫בסיוע כספי מהמדינה למימון תכנית התייעלות‪ .‬באוקטובר ‪ 2013‬הציגה הנהלת החברה לנציגי‬
‫משרד האוצר תכנית הבראה‪ .‬תכנית זו מבוססת על ארבעה נדבכים‪ :‬הסדרת הרגולציה‪ ,‬פרישת‬
‫עובדים‪ ,‬שינוי ההסכם הקיבוצי וגמישות תעסוקתית ושינויים בשוקי המטרה ובתחומי העיסוק‬
‫של הדואר ופיתוח בנק הדואר‪ .‬לאחר משא ומתן מתמשך בין המדינה‪ ,‬החברה והסתדרות‬
‫העובדים החדשה‪ ,‬גובש באוקטובר ‪ 2014‬הסכם עקרונות בין החברה‪ ,‬המדינה והסתדרות‬
‫העובדים הכללית החדשה‪ ,‬אשר התניע בפועל את יישום תכנית ההבראה בחברה ואת‬
‫ההתייעלות בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ב‪ 19-‬לינואר ‪ ,2015‬לאחר משא ומתן מתמשך בין כלל הגורמים‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬נחתם הסכם קיבוצי שתחולתו ארבע שנים ועיקרו צמצום תקן החברה בכ‪1,200-‬‬
‫משרות ושינוי תנאי העסקה קיימים‪.‬‬
‫בהמשך לחתימת ההסכם הקיבוצי‪ ,‬נחתם ביום ‪ 18‬למרץ ‪ 2015‬בין החברה ובין מדינת ישראל‬
‫הסכם לעניין השקעת בעלים של המדינה בחברה בהיקף של ‪ 477‬מלש"ח‪ ,‬לשם מימון הוצאות‬
‫הפרישה העודפות בגין ‪ 700‬משרות של עובדים קבועים שיפרשו בהתאם להוראת ההסכם‬
‫הקיבוצי במהלך השנים ‪ 2015‬עד ‪ .2018‬ההסכם האמור אושר בדירקטוריון החברה ביום ‪22‬‬
‫לפברואר ‪.2015‬‬
‫במסגרת ההסכם הקיבוצי הוחלט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מכירה של עד ל‪ 40%-‬מאחזקות המדינה בחברת‬
‫דואר ישראל בשני שלבים‪ :‬הכנסת משקיע אסטרטגי לחברה בשלב ראשון והנפקת מניות החברה‬
‫בבורסה לניירות ערך‪ .‬הצעת ההחלטה לוועדת שרים לענייני הפרטה בעניין חברת הדואר אושרה‬
‫ביום ‪ 15‬לינואר ‪ 2015‬על ידי דירקטוריון החברה‪ .‬בכוונת הרשות להביא את הצעת ההחלטה‬
‫לוועדת שרים לענייני הפרטה עם כינונה של הממשלה החדשה‪.‬‬
‫קרן קיסריה‬
‫בשנת ‪ 2014‬פעלה היחידה רבות על מנת לבחון אפשרות לתיקון משמעותי במתווה היחסים בין‬
‫קרן קיסריה‪ ,‬משפחת רוטשילד ומדינת ישראל‪ .‬בין היתר ריכזה היחידה משא ומתן מול החברה‬
‫בהקשר של סוגיות של היקף התרומות של הקרן‪ ,‬ממשל תאגידי‪ ,‬הגדלת השקיפות וכן מדיניות‬
‫המיסוי שתונהג‪ .‬על מנת לגבש עמדה סופית בנושא‪ ,‬מגבשת המדינה בימים אלו נייר עמדה‬
‫בסיוע גורמים חיצוניים לקראת החלטות בנושא‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫חברת מזח תיירות אילת בע"מ‬
‫הרשות השלימה בשנת ‪ 2013‬את המו"מ עם עיריית אילת להסכם למכירה משותפת של מניות‬
‫המדינה והחברה לחברת פיתוח חוף אילת בע"מ‪.‬‬
‫המניות יועברו לעיריית אילת בתמורה שנקבעה בהתאם להערכות שווי במהלך ‪.2014‬‬
‫העברת המניות מותנית בהשלמת הפיתוח של מתחם המזח על ידי עיריית אילת תוך פרק זמן של‬
‫מספר שנים מיום חתימת הסכם המכירה‪ ,‬צפי להשלמת המכירה במהלך החציון הראשון של‬
‫‪. 2015‬‬
‫‪30‬‬
‫פרק ו'‪ -‬יחידת כספים ובקרה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫יחידת כספים ובקרה )להלן "היחידה"( אמונה על מתן שירותים ותמיכה ביחידות הקו בתחומים‬
‫כלכליים‪ ,‬חשבונאיים ופיננסים ועל נושאי רוחב ברשות אשר כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את ניהול‬
‫התוכנית הרב שנתית להנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות‪ ,‬ארגון פורטפוליו האחזקות והיבטי‬
‫הממשל התאגידי בחברות הממשלתיות לרבות הגדרת מדיניות הבעלים‪ ,‬חשבונאות ודיווח כספי‪,‬‬
‫דיווחים של חברות ממשלתיות‪ ,‬הכנת הדוח על החברות הממשלתיות ודוח על פעולות הרשות‬
‫המוגשים על פי חוק‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬הנפקות‪ ,‬שת"פ עם המשטרה והועדה המייעצת למינוי רואי‬
‫חשבון וקביעת שכרם‪.‬‬
‫‪ .2‬תחומי האחריות של היחידה‬
‫• חשבונאות ודיווח כספי‪ -‬הגדרת הדיווחים הנדרשים מחברה ממשלתית‪ ,‬ביצוע מעקב אחר‬
‫דיווחי החברות ועמידתם בדרישות החוק‪ ,‬התקנות והחוזרים‪.‬‬
‫• הנפקות‪ -‬ליווי חשבונאי‪ ,‬כלכלי ופיננסי להנפקת חוב והון בחברות ממשלתיות וריכוז התוכנית‬
‫הרב שנתית להנפקות של חברות ממשלתיות‪ .‬ראה סעיף ‪ 3‬לעניין זה‪.‬‬
‫• תקציבים‪ -‬בחינה כוללת של התקציבים המוגשים על ידי החברות הממשלתיות‪ ,‬גיבוש מתכון‬
‫דיווח אחיד לעניין זה וגיבוש תקציב כולל לחברות הממשלתיות‪ .‬ראה סעיף ‪ 4‬לעניין זה‪.‬‬
‫• ניהול הפורטפוליו‪ -‬בחינת פורטפוליו אחזקות המדינה בחברות הממשלתיות וארגונו‪ ,‬מיקוד‬
‫אחזקות הרשות וגיבוש מתודולוגיה להקמת חברות ממשלתיות‪ .‬ראה סעיף ‪ 5‬לעניין זה‪.‬‬
‫• שת"פ עם משטרת ישראל‪ -‬ריכוז העבודה המשותפת עם יחידה משטרתית חדשה שהוקמה‬
‫למניעת פעילות פלילית בחברות ממשלתיות‪ .‬ראה סעיף ‪ 6‬לעניין זה‪.‬‬
‫• ביקורת מיוחדת‪ -‬היחידה גיבשה מדיניות לשימוש בסעיפים ‪ 45‬ו‪ 55-‬לחוק החברות הממשלתיות‬
‫ומלווה ביקורות מיוחדות בהתאם לנדרש‪ .‬ראה סעיף ‪ 7‬לעניין זה‪.‬‬
‫• בחינת הוצאות תפעוליות‪ -‬בחינת אפשרויות ייעול בקשר לרכש והתקשרויות בחברות‬
‫הממשלתיות‪.‬‬
‫• בדיקת איכות הביקורת הפנימית‪ -‬היחידה אמונה על קיומה ואיכותה של ביקורת פנים בחברות‬
‫הממשלתיות‪ .‬ראה סעיף ‪ 8‬לעניין זה‪.‬‬
‫• שכר הטרחה של רואי החשבון המבקרים‪ -‬בחינה ואישור שכר הטרחה של רואי חשבון‬
‫המבקרים חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• ממשל תאגידי בחברות הממשלתיות‪ -‬מכלול היבטי הממשל התאגידי לרבות הגדרת מדיניות‬
‫הבעלים בחברות הממשלתיות וקביעת מתווה פעולה ליישום הממשל התאגידי והטמעתו‬
‫בחברות‪.‬‬
‫• פיתוח בר קיימא בחברות הממשלתיות‪ -‬ראה סעיף ‪ 9‬לעניין זה‪.‬‬
‫• ניהול סיכונים בחברות הממשלתיות‪ -‬קבלת סקרי ניהול סיכונים מהחברות ובחינתם‪.‬‬
‫• הוועדה למינוי רואי חשבון לחברות ממשלתיות‪ -‬ראה סעיף ‪ 14‬לעניין זה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .3‬הנפקות‪-‬‬
‫ביום ‪ 5.10.2014‬התקבלה החלטת ממשלה מס' חכ‪ 42/‬על ידי ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה‬
‫)קבינט חברתי כלכלי( שאושררה ביום ‪ 7.10.2014‬על ידי הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת‬
‫ממשלה ביום ‪ 19.10.2014‬שעיקרה תוכנית רב שנתית להנפקת מניות מיעוט של חברות‬
‫ממשלתיות‪.‬‬
‫במהלך החודשים האחרונים פועלות החברות הממשלתיות והרשות ליישום תוכנית ההנפקה‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬ע"י גיוס כל הגורמים הרלוונטיים לתהליך זה‪.‬‬
‫היחידה‪ ,‬כיחידת מטה‪ ,‬מתכללת את ההנפקות כפרויקט רב שנתי‪ .‬נכון להיום‪ ,‬מתגבשות‬
‫תוכניות מפורטות להנפקות בהתאם להחלטת הממשלה‪.‬‬
‫‪ .4‬תקציבים‪-‬‬
‫היחידה ריכזה את תקציבי החברות שהוגשו כנדרש בהתאם לחוזרי הרשות‪ .‬נערכה בחינה של‬
‫דוחות תקציב אלה במטרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ללמוד ולהבין את הערכות החברה לגבי העתיד‪ .‬מכיוון‬
‫שנמצא שוני משמעותי בין מבנה ותכולת דוחות התקציב בחברות הממשלתיות השונות הוחלט‬
‫לגבש פורמט אחיד לצורך הגשת דוחות התקציב‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקציבים שנאספו שימשו להכנת‬
‫דוח רווח והפסד אגרגטיבי חזוי לכלל החברות הממשלתיות‪ .‬חשוב לציין כי דוחות התקציב‬
‫המוגשים על ידי החברות ישמשו בעתיד לצורך גיבוש תקציב כולל לכלל החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .5‬ניהול הפורטפוליו‪-‬‬
‫כחלק מתוכניות הרשות לייעול הניהול בחברות הממשלתיות‪ ,‬היחידה מובילה את פרויקט‬
‫ניהול פורטפוליו אחזקות המדינה בחברות הממשלתיות‪ ,‬שכולל ניתוח פורטפוליו החברות‬
‫הממשלתיות בהתאם למאפייני החברות‪ ,‬גיבוש קריטריונים ואמות מידה לחברה ממשלתית‬
‫בהסתמך‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על עבודה רחבה שהיחידה מרכזת בנושא‪ ,‬הכוללת תהליך למידה והשוואה‬
‫מול העולם‪ ,‬ובשלב שני הובלת מהלכים ושינויים בפורטפוליו האחזקות בהתאם לממצאים‪.‬‬
‫‪ .6‬שת"פ עם משטרת ישראל‪-‬‬
‫במסגרת הרפורמה הכוללת בחברות הממשלתיות הוקמה יחידה משטרתית מיוחדת למניעה‬
‫ואכיפה של הפעילות הפלילית בחברות הממשלתיות‪ .‬מטרת הקמת היחידה המשטרתית היא‬
‫למגר תופעות שליליות אשר יוצרות הפסדים כלכלים גבוהים ביותר‪ ,‬ישירים ועקיפים לקופה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ .7‬ביקורת מיוחדת‪-‬‬
‫בשנים האחרונות הכירה הרשות בצורך לבצע ביקורת חקירתית בחברות ממשלתיות שהיה‬
‫קיים חשש לגניבות‪ ,‬מעילות או התנהלות לא תקינה בחברות אלה‪ .‬לצורך כך‪ ,‬עשתה הרשות‬
‫שימוש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהוראות סעיפים ‪ 45‬ו‪ 55-‬לחוק החברות הממשלתיות‪ .‬היחידה גיבשה נייר‬
‫עמדה שמטרתה בעיקר לבחון האם נעשה שימוש מושכל וראוי בעשיית השימוש בסעיפים אלה‪.‬‬
‫עוקב לנייר זה‪ ,‬הכינה היחידה נוהל המסדיר את השימוש בהוראות הסעיפים הנ"ל‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ליוותה היחידה מספר חברות שבהן בחרה לצורך ביצוע הביקורת המיוחדת‪ .‬כתוצאה מאחת‬
‫הביקורות המיוחדות‪ ,‬התפטרו‪ /‬הועברו מתפקידם בעלי תפקידים בכירים שונים בחברות‬
‫בממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .8‬בדיקת איכות הביקורת הפנימית‪-‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬ביצעה היחידה בקרה אחר יישום הוראות חוזר ‪ 2014-4-4‬וקלטה את דיווחי‬
‫יו"ר הדירקטוריונים בדבר בודק איכות הביקורת הפנימית שנבחר‪ .‬במהלך שנת ‪ 2014‬לא‬
‫התקבלו דוחות בדיקת איכות הביקורת הפנימית אך התקבלה אינדיקציה לכך שהחברות‬
‫ערוכות להגשת הדוחות עד ליום ‪ 28‬בפברואר ‪ 2015‬כנדרש בהתאם להוראות החוזר‪ .‬עד ליום‬
‫פרסום דוח זה התקבלו ביחידה ‪ 18‬דוחות על בדיקת איכות הביקורת הפנימית‪ .‬ל‪ 6-‬חברות‬
‫אושר פטור מהגשת הדוח ולחברות רבות ניתן דחיה של מספר חודשים להגשת הדוח‪.‬‬
‫‪ .9‬פיתוח בר קיימא‪-‬‬
‫היחידה גיבשה במהלך שנת ‪ 2013‬מדריך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬זאת בהמשך לחוזר‬
‫משנת ‪ ,2009‬וע"פ החלטת ממשלה מספר ‪ 246‬מיום ‪ 14‬במאי ‪ .2003‬המדריך הועלה לאתר רשות‬
‫החברות הממשלתיות‪ .‬מטרת המדריך הנה להדריך את החברות לבניית תכנית אסטרטגית‬
‫בפיתוח בר קיימא בחברה וליצור דיווח בחברות שיאפשר מעקב אחר התקדמותן‪ .‬המדריך‬
‫יסייע לחברות להטמיע בהן עקרונות של פיתוח בר קיימא ולקדם היבטים סביבתיים וחברתיים‬
‫הקשורים לפעילותן וליישם את הנחיות הממשלה והרשות הלכה למעשה‪ .‬בשנת ‪ 2014‬קלטה‬
‫היחידה את דיווחי החברות לעניין זה‪ ,‬ופעלה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה לבחון את‬
‫הדיווחים‪ ,‬להפיק ממצאים ולפעול לשידרוג הדיווח במטרה לקיים פתוח בר קיימא אפקטיבי‬
‫ומועיל בחברות‪.‬‬
‫‪ .10‬הסדרה ופיקוח על דיווח רבעוני‪-‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2013‬פעלה היחידה להסדרת הדיווח הכספי הרבעוני בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬גובשו קריטריונים ואמות מידה שעל פיהם תינתנה לחברות הממשלתיות פטור‬
‫מדיווח כספי רבעוני‪ .‬קריטריונים אלה פורסמו במסגרת חוזר דוחות כספיים ‪ 2013-1-5‬וכלל‬
‫החברות הממשלתיות נדרשו לפנות למנהל הרשות בבקשה לקבלת פטור מדיווח רבעוני ככל‬
‫‪33‬‬
‫שהחברה עומדת בקריטריונים שנקבעו‪ .‬במהלך שנת ‪ 2014‬פעלה היחידה לאכוף דיווחים‬
‫רבעוניים כנדרש מהחברות שלא עמדו בקריטריונים לפטור‪ .‬בנוסף‪ ,‬היחידה ריכזה ובחנה את‬
‫בקשות הפטור שהתקבלו מהחברות הממשלתיות‪ ,‬ופעלה למתן הפטור לחברות הזכאיות‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2014‬ניתנו פטורים מדיווח רבעוני ל‪ 13-‬חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .11‬פעילות בתחום הממשל התאגידי והסדרת הפיקוח‪ ,‬הבקרה והדיווח‪-‬‬
‫היחידה פועלת לגיבוש ופרסום חוזרים אשר עניינם הסדרת הפיקוח‪ ,‬הבקרה‪ ,‬הדיווח וענייני‬
‫ממשל תאגידי‪ ,‬בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬ביצעה היחידה תהליך של מיפוי ובחינה של כלל הוראות חוזרי הרשות‬
‫הקיימות‪ .‬במסגרת בחינת החוזרים תוקנו או בוטלו מספר חוזרים‪ ,‬וחוזרים נוספים נמצאים‬
‫בהליך עדכון‪.‬‬
‫‪ .12‬בחינת הוצאות מטה‪-‬‬
‫נבחנו עלויות המטה בחברות הממשלתיות המשמעותיות מול מדגם חברות שאינן ממשלתיות ומול‬
‫החברות הממשלתיות עצמן‪ ,‬תוך חלוקה לנושאים שונים‪ .‬כך למשל‪ ,‬נבחנו עלויות מחלקת משאבי‬
‫אנוש ומחלקת הכספים בחברות הממשלתיות ונמצא כי עלויות אלו במרבית החברות הממשלתיות‬
‫גבוהות משמעותית מעלויות אלו בחברות המדגם הלא ממשלתיות‪.‬‬
‫מטרת הבחינה הינה להציג בפני דירקטוריון החברה את הממצאים של החברה הספציפית מול‬
‫החברות האחרות וכן להציג בפניו את אופן ההתנהלות של החברות האחרות החסכוניות יותר‪.‬‬
‫‪ .13‬הוועדה למינוי רואי חשבון )להלן "הוועדה"(‪-‬‬
‫החל מחודש מרס ‪ 2012‬נקטעה פעילות הוועדה למינוי רו"ח בחברות הממשלתיות בשל‬
‫התפטרות שניים מחבריה ויו"ר הוועדה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ממרס ‪ 2012‬הוועדה לא התכנסה‪ .‬מאז‬
‫היה קושי לקבל את אישור הגורמים הרלוונטיים למינוי חברי וועדה‪ .‬לאור המצב שנוצר‪,‬‬
‫פועלת הרשות לשינוי תקנות כך שהוועדה תוכל להמשיך ולתפקד בהרכב חסר של חברי וועדה‪.‬‬
‫במהלך חודש פברואר ‪ 2015‬השלימה הרשות את הליך מינוי חברי הוועדה החדשים ועבודת‬
‫הוועדה התחדשה‪ .‬במהלך שנת ‪ 2015‬נערכת הרשות להעלאת כ – ‪ 60‬חברות ממשלתיות לדיון‬
‫בפני הועדה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .14‬להלן חוזרים ופרסומים אחרים אשר פורסמו בשנת ‪ 2014‬בתחום הממשל התאגידי הכספים‬
‫ובקרה ‪-‬‬
‫חוזר בדבר מינוי מבקר פנימי ובדיקת איכות הביקורת הפנימית בחברות הממשלתיות‪ -‬חוזר זה‬
‫פורסם ביום ‪ 22‬במאי ‪ 2014‬ומהווה עדכון לחוזר הרשות משנת ‪ 2010‬בנושא זה‪ .‬לפרטים‬
‫נוספים ראה סעיף ‪.8‬‬
‫חוזר הסדרת הממשק בין רואה החשבון המבקר חברות ממשלתיות לבין רשות החברות‬
‫הממשלתיות לבין החברות הממשלתיות‪ -‬החוזר פורסם בתאריך ‪ 17‬במרץ ‪ .2014‬החוזר מסדיר‬
‫את מתכונת הדוחות אותם נדרש רואה החשבון המבקר להגיש לרשות בהתאם לכללי החברות‬
‫הממשלתיות )מינוי רואי חשבון ושכרם( התשנ"ד‪ 1994 -‬ואופן הגשתם לרשות וזאת לאור‬
‫חשיבות הקשר הישיר‪ ,‬העקבי והשוטף בין הרשות לבין רואי החשבון המבקרים‪ ,‬בכל הנוגע‬
‫לתהליך ההתקשרות מידי שנה‪ ,‬שיתוף הפעולה עימם במהלך השנה וקיום בקרה נאותה‬
‫לתשלום שכר טרחה של רואה החשבון המבקר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאור גידול בשנים האחרונות‪ ,‬בהיקף שכר הטרחה של רואי החשבון המבקרים של‬
‫חברות ממשלתיות בחנה היחידה את סבירות שכר הטרחה במספר מישורים‪ .‬ככל שנמצא גידול‬
‫חריג בהיקף שכר הטרחה הנושא נבדק ונבחן אל מול הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬ובהתאם לעניין‪,‬‬
‫אושר שכר טרחה בהיקף קטן יותר‪.‬‬
‫חוזר נוהל העסקת רואי החשבון המבקרים את החברות הממשלתיות ושכר טרחתם‪ -‬החוזר‬
‫פורסם ביום ‪ 19‬בינואר ‪ .2014‬מטרת החוזר הינה ליישם מדיניות תעריפים והסדרי שכר טרחה‬
‫ראויים לרואי החשבון המבקרים את החברות הממשלתיות‪ .‬בהתאם לקבוע בסעיף ‪ 6‬לכללי‬
‫החברות הממשלתיות )מינוי רואי חשבון וקביעת שכרם(‪ ,‬התשנ"ד )להלן‪"-‬כללי החברות‬
‫הממשלתיות"(‪ .‬התעריפים והסדרי השכר ייקבעו לאחר התייעצות בוועדה תוך התייחסות‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬לתעריפים והסדרי השכר המקובלים במקצוע‪ ,‬התעריפים המקובלים במגזר הציבורי‬
‫ובהתייחס לסיכון‪ ,‬למורכבות ולהיקף של פעילות החברה הממשלתית ומאפיינים מיוחדים‬
‫שלה‪.‬‬
‫חוזר מינוי נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים בחברות הממשלתיות‪ -‬החוזר פורסם‬
‫ביום ‪ 8‬ביוני ‪ .2014‬מטרתו של חוזר זה לקדם את הממשל התאגידי בחברות הממשלתיות תוך‬
‫שמירה על רמת מקצועיות ואחריותיות )‪ (accountability‬גבוהה בהנהלת החברה‪.‬‬
‫לשם השגת מטרה זו הוסדרו אופן מינויו ותנאי כשירותו של נושא המשרה הבכיר ביותר‬
‫בתחום הכספים בחברה ממשלתית‪ ,‬תוך שמירה על איזון ראוי בין דרישות ההשכלה‪ ,‬הניסיון‬
‫והיחס בין דרישות אלו לבין גודלה ומורכבותה של החברה‪ ,‬לאור השינויים האחרונים בתקינה‪,‬‬
‫בבקרה ובפיקוח על החברות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .15‬חוזרים והוראות בפיתוח‪-‬‬
‫במהלך שנת ‪ ,2014‬היחידה עסקה בגיבוש וניסוח חוזרי הרשות לחברות הממשלתיות בנושאים‬
‫שונים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫טיוטת חוזר בדבר קוד אתי בחברות הממשלתיות‪ -‬מטרת החוזר הינה לקבוע עקרונות והוראות‬
‫ביצוע להסדרת חובתה של חברה ממשלתית לקבוע אמות מידה ותהליכים אפקטיביים בחברה‬
‫שיאכפו‪ ,‬להלכה ולמעשה‪ ,‬קוד אתי הכולל‪ ,‬אכיפת ציות לחוקים והוראות והטמעת יושרה‪,‬‬
‫לרבות לנורמות ולהתנהגות אתית ומתן דין וחשבון ונשיאה באחריותיות )‪ (Accountability‬של‬
‫נושאי משרה‪ ,‬עובדים‪ ,‬ספקים ונותני שירותים לחברה‪.‬‬
‫‪ .16‬פעילות היחידה בתחום השקיפות‪-‬‬
‫הרשות ביצעה מספר פעולות בתחום השקיפות בעבודת החברות הממשלתיות וביניהן‪:‬‬
‫• פרסום הדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות באתר האינטרנט של הרשות‪ -‬באתר‬
‫מפורסמים דוחות כספיים מלאים‪ ,‬כולל ביאורים באישור החברות‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬אישרה‬
‫הרשות את השחרתם של קטעים מסוימים מתוך הדוחות עקב סודיות עסקית או שיקולים‬
‫אחרים שהובאו בפניה‪ .‬נכון לשנים ‪ 2012 ,2013‬ו‪ 2011-‬פורסמו דוחות כספיים של ‪ 66 ,54‬ו‪63-‬‬
‫חברות ממשלתיות בהתאמה‪.‬‬
‫• פרסום דין וחשבון על החברות הממשלתיות הכולל את עיקרי התוצאות העסקיות‪.‬‬
‫• פרסום דין וחשבון על פעילות הרשות הכולל תיאור של הפעילות שנעשתה ביחידות השונות‬
‫במהלך שנת הדוח‪.‬‬
‫‪ .17‬מערכות מיחשוב‪-‬‬
‫היחידה אחראית על תפעול ותפקוד מערכות ממוחשבות ברשות‪.‬‬
‫לאור ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים המבניים ברשות‪ ,‬נבחנו מחדש התאמתן של מערכות‬
‫המחשוב השונות לצרכיה המשתנים של הרשות כחלק מתהליך שדרוג המערכות והתאמתן‪.‬‬
‫מערכות ייעודיות בשימוש היחידה‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת אנפ"ה )איסוף נתונים ופיקוח על החברות(‪ -‬מערכת האנפ"ה מרכזת בין היתר את כלל‬
‫הדיווחים אותם נדרשים החברות הממשלתיות להגיש לרשות‪.‬‬
‫מערכת אנפה משמשת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כממשק לצורך העברת נתוניהן הכספיים של החברות לחשב‬
‫הכללי במסגרת עריכת דוח מאוחד של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫היחידה תיאמה בין הגורמים השונים וריכזה את תהליך הזנת הנתונים למערכת האנפה‪ ,‬בדיקת‬
‫התאמתם לדוחות הכספיים החתומים והעברתם למערכת המרכבה של משרד האוצר‪ .‬יש לציין‬
‫כי החל מהדוחות הכספיים ליום ‪ 31.12.14‬נדרשו רואי החשבון המבקרים של החברות‬
‫הממשלתיות להגיש חוות דעת בדבר התאמתן של הנתונים שהוזנו למערכת האנפ"ה לדוחותיה‬
‫הכספיים של החברה המבוקרת‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת ניהול מאגר רואי חשבון‪ -‬המערכת מנהלת מאגר של פרטי רואי חשבון אשר מבקשים‬
‫להתמנות כרואי חשבון מבקרים של חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2013‬אופיין ופותח מחדש הטופס למשרדי רואי חשבון אשר מבקשים להיכלל‬
‫במאגר‪ .‬המערכת כוללת בין היתר‪ ,‬את פרטי הקשר בין המשרדים והחברות וכמו כן את שכר‬
‫הטרחה לביקורת ופרטים נוספים הנדרשים בהתאם לכללי החברות הממשלתיות )מינוי רו"ח‬
‫ושכרם(‪.‬‬
‫‪ .3‬לרשות אתר באינטרנט ובו‪ :‬דוחות הרשות‪ ,‬חוזרים ופרסומים שונים‪.‬‬
‫כתובתו‪. WWW.GCA.GOV.IL:‬‬
‫‪37‬‬
‫פרק ז'‪ -‬הלשכה המשפטית‬
‫הלשכה המשפטית אמונה על ההיבטים המשפטיים בכל תחומי פעילותה ואחריותה של הרשות‪ .‬הייעוץ‬
‫המשפטי ניתן הן להנהלת הרשות ויחידותיה השונות והן למשרדי ממשלה שונים בכל הנוגע לעבודת‬
‫הרשות ותחומי אחריותה‪ ,‬וכן‪ ,‬בעניינים מהותיים ‪ -‬לחברות הממשלתיות עצמן‪ .‬במסגרת זו עוסקת‬
‫הלשכה המשפטית בקשת רחבה של נושאים‪.‬‬
‫דוגמאות לנושאים בהם טיפלה הלשכה המשפטית בשנת ‪ 2014‬מפורטים להלן‪:‬‬
‫חקיקה ראשית וחקיקת משנה‬
‫הלשכה המשפטית טיפלה בהכנת תיקונים לחוק החברות הממשלתיות ולחקיקת המשנה שמכוחו‪,‬‬
‫כמפורט להלן‪:‬‬
‫• הצעת חוק החברות הממשלתיות )תיקון מס' ‪) (31‬חברה ממשלתית ציבורית(‪ ,‬התשע"ה‪,2014-‬‬
‫שתכליתה העיקרית היא יצירת תשתית חוקית מתאימה במסגרת חוק החברות הממשלתיות‬
‫לפעילות של חברה ממשלתית אשר מניותיה נסחרות בבורסה בישראל ואשר עשרים וחמישה‬
‫אחוזים לפחות ממניותיה הוצעו לציבור לפי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪.1968 -‬‬
‫הצעת החוק פורסמה ברשומות ביום ‪ 10.11.2014‬אך הכנסת ה‪ 19 -‬פוזרה בטרם התקדמו הליכי‬
‫חקיקתה‪.‬‬
‫• טיוטת תזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות בשורה של נושאים וביניהם‪ :‬שינוי דרך מינוים של‬
‫דירקטורים ושל יושבי ראש של דירקטוריונים בחברות ממשלתיות; הרחבת עילות פסילה וסיום‬
‫כהונה של דירקטורים ומנכ"לים בחברות הממשלתיות בקשר עם הליכים פליליים; פרסום לציבור‬
‫של דו"חות בנושאים שונים על ידי החברות הממשלתיות; החלת הוראות מסוימות מחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬החלות על חברה הנמצאת בהליך הפרטה‪ ,‬גם על חברה המצויה בהליך של שינוי מבני;‬
‫וגיבוש הסדר להטלת עיצומים כספיים על נושאי משרה בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫• תיקון לכללי החברות הממשלתיות )מינוי רואי חשבון ושכרם(‪ ,‬תשנ"ד‪ ,1994-‬שתכליתו להגביר את‬
‫הפיקוח על החלפת שותף אחראי במשרד רואה החשבון המבקר של החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫• תיקון לכללי החברות הממשלתיות )כללים בדבר העסקת קרובי משפחה(‪ ,‬התשס"ה‪- 2005-‬‬
‫שתכליתו למנוע את תופעת העסקת מקורבים בחברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• טיוטת תיקון לתקנות החברות הממשלתיות )כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטורים מקרב‬
‫הציבור(‪ ,‬התשנ"ד‪ ,1994-‬בה נערך שינוי במודל הגמול לדירקטורים‪.‬‬
‫• סיוע בגיבוש תזכיר חוק התאגידים הציבוריים‪ ,‬יחד עם משרד המשפטים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫הצעות חוק פרטיות וממשלתיות אשר על סדר יומה של וועדת שרים לענייני חקיקה‬
‫הלשכה המשפטית טיפלה בכל הנוגע לגיבוש וייצוג עמדת הרשות להצעות חוק פרטיות וממשלתיות‬
‫הרלוונטיות לפעילות הרשות והחברות הממשלתיות‪ ,‬אשר על סדר יומה של וועדת שרים לענייני‬
‫חקיקה‪.‬‬
‫חוזרי הרשות לחברות הממשלתיות‬
‫הלשכה המשפטית עסקה בגיבוש וניסוח חוזרי הרשות לחברות הממשלתיות בנושאים שונים‪ ,‬וביניהם‪:‬‬
‫• תיקון לחוזר בנושא הליך איתור מנכ"ל בחברה ממשלתית – תיקון זה נועד להקנות לחברות‬
‫הממשלתיות גמישות רבה יותר במסגרת הליך איתור המנכ"ל‪ .‬בנוסף נועד התיקון לחוזר לתמרץ‬
‫את החברות הממשלתיות להסתייע בחברות השמה בקביעת מתכונת ההליך ובישומו‪ ,‬ובכך לתרום‬
‫למקצועיות ההליך ולתקינותו‪.‬‬
‫• טיוטת תיקון לחוזר משנת ‪ 2001‬בדבר מינוי יועצים משפטיים לחברות ממשלתיות וקביעת שכרם‪.‬‬
‫תיקון זה נועד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעדכן את החוזר ולהתאימו לשינויים שחלו מאז שנת ‪ 2001‬בייעוץ‬
‫המשפטי המבוקש בידי החברות הממשלתיות‪ ,‬ולהחלטות שהתקבלו במהלך השנים בידי הוועדה‬
‫שנתמנתה לפי סעיף ‪ 1‬לכללי החברות הממשלתיות )מינוי יועצים משפטיים ושכרם(‪ ,‬התשנ"ב‪.1992-‬‬
‫• עדכון לחוזר משנת ‪ 2010‬בדבר עיסוק נוסף ליו"ר דירקטוריון פעיל‪ ,‬מנכ"ל ופקיד בכיר‪.‬‬
‫הליכים משפטיים‬
‫הלשכה המשפטית הייתה מעורבת בשורה של הליכים משפטיים בנושאים שונים‪ ,‬אשר הוגשו כנגד‬
‫המדינה‪ ,‬הרשות‪ ,‬הוועדה לבדיקת מינויים של בעלי תפקידים בחברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים‬
‫או הוועדה למינוי יועצים משפטיים ושכרם בחברות ממשלתיות‪ .‬כך למשל‪ :‬הליכים משפטיים בנוגע‬
‫להליך איתור "נבחרת הדירקטורים ‪ ;"2014‬תביעת יו"ר דירקטוריון חברת השוק הסיטוני בנושא גמול‬
‫ושכר בבית הדין האזורי לעבודה; עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע בנוגע למסמכי ביקורת בחברת‬
‫נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ )נת"ע(; עתירה בנוגע למועמד לתפקיד דירקטור מקרב‬
‫עובדי חברת רכבת ישראל בע"מ; הליכים משפטיים בנוגע להליך איתור מנכ"ל חברת אוצר מפעלי ים‬
‫בע"מ; עתירה בעניין פירוק חברת פרזות – חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ והשימוש‬
‫שייעשה בכספים שנצברו בקופתה של החברה; אישור תובענה ייצוגית בעניין השבת תמורת המכר‬
‫שקיבלה המדינה במסגרת מכירת החזקותיה בחברה לניהול קרן השתלמות למהנדסים בע"מ‪ ,‬אשר‬
‫הסתיימה בהסכם פשרה; עתירה בעניין העסקת משרד עורכי דין כיועץ משפטי חיצוני קבוע ליותר‬
‫מחברה ממשלתית אחת; תביעה לבית הדין לעבודה כנגד חברת אשרא‪ ,‬החברה הישראלית לביטוח‬
‫סיכוני סחר חוץ בע"מ וליווי הליך גישור בנוגע לכך; בקשה לתביעה ייצוגית בנוגע להפרטת בתי זיקוק‬
‫לנפט בע"מ; בקשה לתביעה ייצוגית בנוגע להפרטת אוצר השלטון המקומי בע"מ; המרצת פתיחה בבית‬
‫המשפט המחוזי בעניין בנק החקלאות; הליכים משפטיים שונים בענין חברת החשמל לישראל בע"מ‬
‫ובקשה של מחזיקי אגרות חוב לא סחירות בחברת דואר ישראל בע"מ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הלשכה המשפטית‬
‫הייתה מעורבת ביישום הסדר פשרה בתובענה ייצוגית אשר הוגשה על ידי קיבוץ אורים ‪ -‬אגודה‬
‫‪39‬‬
‫שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬הרשות ומקורות חברת מים בע"מ )יישום הסדר הפשרה‬
‫טרם הסתיים(‪.‬‬
‫הפרטת חברות ממשלתיות וגיבוש הגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה בחברות בהפרטה‬
‫הלשכה המשפטית מטפלת בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים להליכי הפרטה של חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬טיפלה הלשכה המשפטית בהפרטת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ‪ ,‬בהפרטת בית הספר‬
‫המרכזי למלונאות בע"מ‪ ,‬בהפרטת חברות שבהחזקה משותפת עם עירית תל אביב – יפו‪ ,‬בגיבוש מתווה‬
‫הפרטה של חברת דואר ישראל בע"מ ושל חברת פי גלילות מסופי נפט וצנורות בע"מ )הליכי הפרטה‬
‫אשר טרם הסתיימו(‪.‬‬
‫תכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט‬
‫הלשכה המשפטית הייתה מעורבת בגיבוש התכנית הרב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות‬
‫ממשלתיות והכנת הצעת החלטה בעניין זה לוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי‪-‬כלכלי(‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת וועדת שרים לענייני חברה וכלכלה‪ ,‬אשר קבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום‬
‫‪ ,19.10.2014‬בוחנת הלשכה המשפטית‪ ,‬בשיתוף משרד המשפטים וגורמי ממשלה נוספים‪ ,‬את הצורך‬
‫בתיקוני חקיקה להסדרת פעילותן של חברות ממשלתיות בהן תבוצע הנפקת מיעוט כאמור‪.‬‬
‫פירוק חברות ממשלתיות‬
‫הלשכה המשפטית מטפלת בהליכי פירוק של חברות ממשלתיות‪ .‬בין היתר‪ ,‬טיפלה הלשכה המשפטית‬
‫בפירוק פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ‪ ,‬גפים בע"מ והמכון הישראלי ליין‬
‫)הליכי פירוק אשר טרם הסתיימו(‪.‬‬
‫גיוסי הון של חברות ממשלתיות‬
‫הלשכה המשפטית מעורבת בגיוסי הון של חברות ממשלתיות‪ .‬בין היתר‪ ,‬טיפלה הלשכה המשפטית‬
‫בבחינת המסמכים השונים הרלוונטיים לגיוסי הון על ידי חברות ממשלתיות באמצעות הנפקת איגרות‬
‫חוב לגופים מוסדיים או לציבור‪ .‬בשנת ‪ 2014‬ביצעה חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ שני גיוסי‬
‫הון כאמור לגופים מוסדיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביצעה גם חברת חשמל לישראל בע"מ מספר גיוסי הון שונים‪,‬‬
‫וביניהם הנפקת אגרות חוב לגופים מוסדיים בארץ ובחו"ל וקבלת הלוואות מגופים פיננסיים שונים‪.‬‬
‫ליווי הליכי ביקורת מיוחדת בחברות ממשלתיות שונות‬
‫הלשכה המשפטית נטלה חלק בהליכי ביקורת מיוחדת במספר רב של חברות ממשלתיות ובהן חברת‬
‫נתיבי ישראל בע"מ‪ ,‬חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ )נת"ע(‪ ,‬חברת נתיבי איילון בע"מ‪ ,‬חברת‬
‫השוק הסיטוני בע"מ‪ ,‬חברת נמל חיפה בע"מ‪ ,‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ ועוד‪ .‬עבודת הלשכה‬
‫המשפטית עסקה הן בליווי הבודקים שמונו לענין זה‪ ,‬והן בטיפול בממצאים מול החברות והנהלתן‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫הליכי איתור מנכ"ל בחברות ממשלתיות‬
‫הלשכה המשפטית חיוותה את דעתה בכל הנוגע לתקינות הליכי איתור מנכ"ל בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫בכלל זה טיפלה הלשכה המשפטית באישור נוהל הליך איתור מנכ"ל‪ ,‬במתן חוות דעת משפטיות בנוגע‬
‫לתקינות הליך איתור המנכ"ל ובמתן מענה לסוגיות שונות אשר עלו במהלך הליך האיתור‪.‬‬
‫בקשות למתן היתרים והסכמות מכוח צווים להגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה ומכוח הוראות‬
‫מנית מדינה‬
‫הלשכה המשפטית טיפלה בבקשות שונות למתן היתרים מכוח צווים להגנה על אינטרסים חיוניים של‬
‫המדינה בחברות שהופרטו )כגון‪ :‬בתי זיקוק לנפט בע"מ ובית זיקוק אשדוד בע"מ( וכן בקשות למתן‬
‫הסכמות מכוח הוראות מנית המדינה המיוחדת שהוקצתה למדינה )כגון‪ :‬כימיקלים לישראל בע"מ‪ ,‬אל‬
‫על נתיבי אויר לישראל בע"מ וצים שירותי ספנות משולבים בע"מ(‪.‬‬
‫בקשות לקבלת אישור שר האוצר להעברת מניות בחברת פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ‬
‫הלשכה המשפטית טיפלה בבקשות שונות לקבלת אישור שר האוצר להעברת מניות של בעלי מניות‬
‫מסוימים בחברת פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ‪ ,‬כנדרש בהתאם לתקנון החברה‪.‬‬
‫הוועדה לבדיקת מינויים של בעלי תפקידים בחברות ממשלתיות‪ ,‬תאגידים ציבוריים ותאגידי מים וביוב‬
‫הלשכה המשפטית נותנת ייעוץ משפטי שוטף לוועדה לבדיקת מינויים‪ .‬במסגרת הייעוץ נתנה הלשכה‬
‫המשפטית חוות דעת משפטיות בשאלת כשירות המועמדים לכהונת דירקטור‪ ,‬יו"ר דירקטוריון או‬
‫מנכ"ל בחברות ממשלתיות‪ ,‬וכן בנוגע לכשירות בעלי התפקידים המקבילים בתאגידים ציבוריים‬
‫ותאגידי מים וביוב‪ .‬כמו כן טיפלה הלשכה המשפטית בגיבוש וניסוח הסדרי ניגוד עניינים למועמדים‬
‫אשר נמצאו כשירים לכהונה כאמור‪ ,‬ובליווי עתירות לבג"ץ על החלטות הוועדה‪.‬‬
‫הליך איתור נבחרת הדירקטורים‬
‫הלשכה המשפטית הייתה מעורבת בגיבוש נבחרת הדירקטורים‪ ,‬בליווי הליכי האיתור של נבחרת ‪2014‬‬
‫והן בגיבוש המתווה לנבחרת ‪ .2015‬במסגרת זו סייעה הלשכה המשפטית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לגיבושו של נוהל‬
‫הליך האיתור ולביצוע הליך האיתור עצמו‪ .‬בנוסף ליוותה הלשכה המשפטית הליכים משפטיים שונים‬
‫בענין זה‪.‬‬
‫ליווי ועדות הפועלות לצד הרשות‬
‫הלשכה המשפטית מלווה באופן שוטף את עבודת הוועדות הפועלות לצד הרשות‪ ,‬קרי הוועדה למינוי‬
‫יועצים משפטיים לחברות הממשלתיות‪ ,‬הוועדה למינוי רואי חשבון וקביעת שכרם והוועדה לסיווג‬
‫החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫ועדת המכרזים ברשות‬
‫הלשכה המשפטית נוטלת חלק בעבודת וועדת המכרזים ברשות‪ .‬במסגרת זו בודקת הלשכה המשפטית‬
‫את הבקשות המופנות לוועדה ומסייעת בהכנת החוזים בהתאם להחלטות הוועדה‪ ,‬לרבות בעריכת‬
‫הסדרי ניגוד העניינים הנדרשים‪.‬‬
‫חברות ממשלתיות שהוכרו כזרוע ביצוע של משרדי ממשלה‬
‫הלשכה המשפטית מטפלת בבחינת בקשות להכרה בחברות ממשלתיות כזרוע ביצוע של משרדי‬
‫ממשלה‪ .‬בין היתר‪ ,‬טיפלה הלשכה המשפטית בבקשה להכרה בחברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ‬
‫כזרוע ביצוע של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחנה הלשכה המשפטית את עקרונות הסכם המסגרת‬
‫בין הממשלה לבין החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪.‬‬
‫חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח‪1998-‬‬
‫הלשכה המשפטית טיפלה בבקשות שהוגשו לרשות לפי חוק חופש המידע‪ .‬במסגרת זו טיפלה הלשכה‬
‫המשפטית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהליכים משפטיים שהוגשו לצורך קבלת פרטי ממצאי הביקורת שנערכה בחברת‬
‫נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ )נת"ע(‪.‬‬
‫ליווי משפטי של הקמת חברות ממשלתיות חדשות‬
‫הלשכה המשפטית נטלה חלק בגיבוש החלטות ממשלה בנוגע להקמת חברות ממשלתיות חדשות‬
‫ורישומן ברשם החברות‪.‬‬
‫הקמת חברות בנות לחברות ממשלתיות‬
‫הלשכה המשפטית נטלה חלק בטיפול בבקשות חברות ממשלתיות להקמת חברות בנות או רכישת‬
‫מניות בחברות‪ ,‬וזאת בעיקר על ידי החברות הממשלתיות הביטחוניות‪.‬‬
‫‪ -OECD‬הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי‬
‫בעקבות הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון ה ‪ OECD-‬וכהמשך לטיפולה של הלשכה המשפטית‬
‫בהליך קבלתה של מדינת ישראל לארגון בהיבטים הנוגעים לחברות הממשלתיות שנבחנו על ידי ה‪-‬‬
‫"‪ "Working Party on State- Ownership and Privatization Practices‬ריכזה הלשכה המשפטית‬
‫את עבודת הרשות מול קבוצת עבודה זו לרבות‪ ,‬הכנת מסמכים‪ ,‬ביצוע התאומים הנדרשים עם כלל‬
‫הגורמים הרלבנטיים והגשת שאלונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬סגנית בכירה ליועץ המשפטי פעלה כחברת ה‪Bureau-‬‬
‫של הוועדה ונטלה חלק בישיבותיה ובפעילותה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫הסדרת התחייבות לשיפוי מראש לנושאי משרה בחברות ממשלתיות‬
‫הלשכה המשפטית טיפלה בשינוי מדיניות הרשות בעניין מתן התחייבות לשיפוי מראש לנושאי משרה‬
‫בחברות הממשלתיות‪ .‬לצורך כך קיימה הלשכה המשפטית דיונים עם משרד המשפטים וגורמים‬
‫רלבנטיים אחרים‪ .‬במסגרת זו גובשו על ידי הלשכה המשפטית קריטריונים למתן התחייבות לשיפוי‬
‫מראש של נושאי משרה‪ ,‬לרבות עקרונות לתוכנית אכפה פנימית בחברות הממשלתיות‪ ,‬באופן אשר‬
‫יעניק לחברות אפשרות לבצע רגולציה עצמית תוך ייעול ההתנהלות התאגידית ותקינותה‪.‬‬
‫חברות בהן למדינה יש החזקה משותפת עם עיריית תל אביב יפו‬
‫בהמשך להחלטת ממשלה בדבר חברות בהן למדינה יש החזקה משותפת עם עיריית תל אביב יפו‪,‬‬
‫ליוותה הלשכה המשפטית את קידום יישום המתווה להפרדת החזקות המדינה ועיריית תל אביב‪-‬יפו‬
‫בחברת אוצר מפעלי ים בע"מ‪ ,‬חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות שכונות תל‪-‬‬
‫אביב‪-‬יפו בע"מ‪ ,‬אתרים ‪ -‬חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א‪-‬יפו בע"מ והחברה לפיתוח יפו העתיקה‬
‫בע"מ וקבלת החלטת הפרטה בנושא זה‪.‬‬
‫הליך שימוע בחברת נמל אשדוד בע"מ והגברת הפיקוח על החברה‬
‫הלשכה המשפטית הייתה מעורבת וליוותה את הליך השימוע לדירקטורים בחברת נמל אשדוד והייתה‬
‫שותפה להגברת הפיקוח על החברה בהיבטים שונים על מנת לתקן את הליקויים שנפלו בהתנהלותה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫פרק ח'‪ -‬יחידת הדירקטורים‬
‫‪ .1‬נבחרת הדירקטורים‪-‬‬
‫לאור קיומו של חוסר משמעותי ומתמשך באיוש הדירקטוריונים ובעיקר על רקע חוסר בניסיון‬
‫עסקי וניהולי ובהבנה פיננסית של הדירקטורים המכהנים‪ ,‬בוצע מהלך במסגרתו החל הליך איתור‬
‫נבחרת הדירקטורים בשנת ‪ .2014‬הליך זה היה תקדימי וראשון מסוגו בארץ ונחל הצלחה רבה‪ .‬כ‪-‬‬
‫‪ 14,000‬פונים הגישו מועמדות לנבחרת‪ .‬הנבחרת הראשונה מנתה ‪ 500‬איש ואישה‪ ,‬מתוכם מונו עד‬
‫היום מעל ל‪ 100-‬דירקטורים‪ ,‬בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫מטרתו של קיום הליך איתור היה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לחזק את עצמאות הדירקטורים בחברות הממשלתיות‬
‫ואי תלותם‪ ,‬שיפור איכות הדירקטורים המכהנים מטעם המדינה והגדלת שיעור איוש‬
‫הדירקטוריונים באמצעות איתור המועמד המתאים ביותר לכהונה‪ ,‬תוך שמירה על עקרונות‬
‫השוויון‪ ,‬השקיפות והייצוג ההולם‪ ,‬וזאת בהתאמה להמלצות ה‪.OECD-‬‬
‫לאחר הליך של התפתחות טבעית והפקת לקחים ולאור צורכי החברות הממשלתיות‪ ,‬פתחה רשות‬
‫החברות הממשלתיות בהליך איתור שני‪ -‬נבחרת הדירקטורים ‪ .2015‬מעל ל‪ 7,000-‬פונים הגישו את‬
‫מועמדותם ועברו את תנאי הסף הקבועים בנוהל הליך האיתור‪ ,‬מתוכם הרשות הזמינה כ‪900 -‬‬
‫מועמדים‪ ,‬בעלי הניקוד הגבוהה ביותר‪ ,‬לשלב הראיונות‪ .‬הראיונות מבוצעים על ידי עובדי הרשות‬
‫בשיתוף פסיכולוג מחברת ההשמה שנבחרה ללוות את הליך האיתור‪ .‬בראיון‪ ,‬נבחנים בעיקר‬
‫היכולות והמאפיינים הבאים‪ :‬חשיבה אסטרטגית‪ ,‬יכולות בינאישיות‪ ,‬מאפיינים אישיותיים והבנה‬
‫מקצועית ועסקית‪.‬‬
‫בהליך נבחרת ‪ 2015‬הוכנסו מספר שינויים ולקחים שהופקו בעקבות נבחרת הדירקטורים הראשונה‪-‬‬
‫‪ .2014‬אחד השינויים המשמעותיים היה לאפשר הגשת מועמדות בהתאם לקטגוריות הבאות‪ :‬ניהולי‬
‫בכיר‪ ,‬פיננסי ומשפטי ולשלושה תחומי התמחות‪ :‬ביטחוני תשתיות וחברתי‪.‬‬
‫בשונה משנה שעברה המועמדים שייבחרו ימונו לאחר אישור הוועדה לבדיקת מינויים בשירות‬
‫הציבורי‪ .‬בהתאם לרישומים ברשות‪ ,‬במהלך השנה הקרובה צפויים להתפנות בין ‪ 200‬ל‪250-‬‬
‫מקומות לדירקטורים מטעם הציבור בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫נבחרת הדירקטורים יצרה הזדמנות שלא הייתה קיימת קודם לכן לאנשים בעלי כישורים‪ .‬היתרון‬
‫מבחינת רשות החברות בתהליך הזה הוא כפול משום שהוא מבטיח לא רק דירקטורים איכותיים‬
‫אלא גם עצמאיים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ .2‬תוכנית הכשרה לדירקטורים‪-‬‬
‫בשנת ‪ ,2015‬במסגרת תכנית ההכשרה לדירקטורים‪ ,‬היחידה תקיים מפגשי אוריינטציה מדי‬
‫חודשיים לדירקטורים שמתמנים לחברות הממשלתיות‪ .‬המפגש צפוי לכלול היכרות מעמיקה עם‬
‫הרשות על יחידותיה‪ ,‬מפגש עם הסגנים והרפרנטים‪ ,‬תיאום ציפיות ומתן כלים מעשיים הנדרשים‬
‫לתפקיד הדירקטור‪.‬‬
‫‪ .3‬כנסים‪-‬‬
‫במסגרת הקשר עם הדירקטורים‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬ערכה הרשות שני כנסים‪ ,‬עבור הדירקטורים‪ .‬הכנס‬
‫הראשון היה מיועד לדירקטורים מקרב "נבחרת הדירקטורים"‪ .‬כנס זה היה ייעודי לאוכלוסיית‬
‫הדירקטורים שמונו לראשונה מהנבחרת‪ .‬הכנס עסק ברפורמה ממשלתית‪ ,‬ייחודו של תפקיד‬
‫הדירקטור בחברה ממשלתית‪ ,‬הקמת יחידת הדירקטורים ופאנל מקצועי‪.‬‬
‫הכנס השני היה מיועד לדירקטורים עובדי מדינה‪ .‬כנס זה עסק במורכבות תפקיד הדירקטור כעובד‬
‫מדינה‪ ,‬סוגיות של חשש לניגוד עניינים והרפורמה בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬הוועדה לבדיקת מינויים‬
‫הוועדה לבדיקת מינויים פועלת מכוח חוק החברות הממשלתיות התשל"ה‪ .1975 -‬החל מחודש מרץ‬
‫‪ 2012‬עומד בראש הוועדה השופט )בדימוס( שלום ברנר‪.‬‬
‫בהתאם לחוק‪ ,‬בודקת הוועדה את כשירותם של דירקטורים‪ ,‬יושבי ראש דירקטוריון ומנכ"לים‬
‫בחברות ממשלתיות‪ ,‬ואת בעלי התפקידים המקבילים להם בתאגידים ציבוריים ובתאגידי מים‬
‫וביוב )להלן – "תאגידים ציבוריים"(‪.‬‬
‫דיוני הוועדה מתקיימים בהרכבים שונים כמפורט להלן‪:‬‬
‫כאשר נדונים מועמדים שאינם מ"נבחרת הדירקטורים" לחברות ממשלתיות‪ ,‬לצד יו"ר הוועדה‪,‬‬
‫מכהנים נציג הרשות )מנהל הרשות ובהיעדרו סגנית מנהל הרשות( ואיש ציבור הנקבע מתוך רשימת‬
‫אנשי ציבור שמונו לוועדה; כאשר נדונים מועמדים לחברות הממשלתיות מ"נבחרת הדירקטורים"‪,‬‬
‫לצד יו"ר הוועדה‪ ,‬מכהנים נציג רשות החברות‪ ,‬המשנה למנכ"ל משרד האוצר‪ ,‬ואיש ציבור הנקבע‬
‫מהרשימה האמורה‪ .‬כאשר נדונים מועמדים לתאגידים ציבוריים מכהנים‪ ,‬לצד יו"ר הוועדה‪ ,‬שני‬
‫אנשי ציבור הנקבעים מתוך הרשימה האמורה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬דנה הוועדה במועמדותם של ‪ 947‬מועמדים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫מועמדים לחברות ממשלתיות שאינם מ"נבחרת הדירקטורים"‪-‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬קיימה הוועדה ‪ 27‬ישיבות בנושא חברות ממשלתיות )מועמדים שאינם מ"נבחרת‬
‫הדירקטורים"(‪ ,‬בהן נדונו מועמדויות של ‪ 171‬מועמדים כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 131‬מועמדים לתפקיד דירקטור‪.‬‬
‫‪ 27‬מועמדים לתפקיד יו"ר דירקטוריון‪.‬‬
‫‪ 6‬מועמדים לתפקיד מנכ"ל‪.‬‬
‫‪ 7‬מועמדים לתפקיד מנכ"ל בפועל‪.‬‬
‫מועמדים מ"נבחרת הדירקטורים"‬
‫בשנת ‪ 2014‬קיימה הוועדה ‪ 20‬ישיבות בנושא חברות ממשלתיות "נבחרת הדירקטורים"‪ ,‬בהן נדונו‬
‫מועמדויות של ‪ 252‬מועמדים לתפקיד דירקטור‪.‬‬
‫מועמדים לתאגידים ציבוריים‬
‫בשנת ‪ 2014‬קיימה הוועדה ‪ 27‬ישיבות בנושא תאגידים ציבוריים‪ ,‬בהן נדונו מועמדויות של ‪524‬‬
‫מועמדים כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 481‬מועמדים לתפקיד חברי מועצה‪ /‬חברי דירקטוריון‪.‬‬
‫‪ 23‬מועמדים לתפקיד יו"ר‪/‬מ"מ יו"ר בתאגידים ציבוריים‪.‬‬
‫‪ 20‬מועמדים לתפקיד מנכ"ל‪/‬מ"מ מנכ"ל בתאגידים ציבוריים‪.‬‬
‫‪ .5‬הוועדה למינוי יועצים משפטיים וקביעת שכרם )להלן‪":‬הוועדה"(‬
‫‪ .5.1‬כללי‪-‬‬
‫בהתאם להוראות סעיף ‪ 47‬לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪ , 1975-‬המינוי של יועץ משפטי‬
‫לחברה ממשלתית טעון אישור הרשות‪ .‬תהליך האישור נקבע בכללים שהוצאו כתקנות ע"י שרי‬
‫המשפטים והאוצר ואושרו ע"י וועדת הכספים של הכנסת‪ .‬הכללים קרויים ‪" -‬כללי החברות‬
‫הממשלתיות )מינוי יועצים משפטיים וקביעת שכרם( התשנ"ב‪) "1992-‬להלן "הכללים"(‪ .‬מכוח‬
‫כללים אלו מתמנה וועדה שתפקידה להמליץ בפני הרשות בדבר אישור מינויו של עורך דין לשמש‬
‫יועץ משפטי של חברה ממשלתית ובדבר אישור שכרו‪ .‬חברי הוועדה מתמנים על ידי שר המשפטים‬
‫ושר האוצר‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫הכללים קובעים את דרכי המינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית ומה השיקולים שעל הוועדה‬
‫לשקול‪ ,‬בבואה להמליץ למנהל הרשות על המינוי‪ .‬עם השיקולים נמנים גם צרכי החברה‪ ,‬האפשרות‬
‫לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין‪ ,‬האפשרות להרחיב את מספר‬
‫משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות והצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה‬
‫ממשלתית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬פורסם חוזר הרשות שעניינו "יועצים משפטיים לחברות ממשלתיות וחברות בנות‬
‫ממשלתיות – ריענון וריכוז חוזרים"‪ .‬חוזר זה מרכז חוזרים קודמים וכן את הקריטריונים וסדרי‬
‫עבודת הוועדה‪ ,‬בהתאם להן פעלה הוועדה במשך השנים בהמלצותיה בנוגע למינוי יועצים משפטיים‬
‫ושכרם‪.‬‬
‫בתקופת הדוח קיימה הוועדה ‪ 12‬ישיבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היחידה בשיתוף הוועדה‪ ,‬שקדה על גיבוש‬
‫הוראות חדשות בנושא העסקת יועצים משפטיים על ידי החברות הממשלתיות במסגרת חוזר חדש‬
‫שיפורסם ויחליף את החוזר משנת ‪ .2001‬טיוטת החוזר הופצה לאחרונה לצורך קבלת תגובות‬
‫מהחברות הממשלתיות‪ .‬התגובות שיתקבלו מהחברות הממשלתיות יילמדו וישולבו בחוזר‪.‬‬
‫‪ .6‬פעילות היחידה בשיתוף פעולה עם ארגון ה ‪OECD‬‬
‫• היחידה קיימה קשרים עם נציגים ממדינות שונות החברות בארגון ה‪ OECD‬במסגרתם התבצעו‬
‫חילופי מידע ושיתוף בניסיון נצבר בנושאים שונים של חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• היחידה השתתפה בקבוצת העבודה של הארגון בנושא בעלות ממשלתית והפרטות‪.‬‬
‫)‪ (Working Party on State Ownership and Privatization Practices‬במסגרתה לקחה חלק‬
‫בדיונים בנושאים שונים לרבות‪ :‬ניסוח הקווים המנחים של הארגון לממשל תאגידי בחברות‬
‫ממשלתיות; בחינת מצב הממשל התאגידי בחברות ממשלתיות במדינות המעוניינות להצטרף‬
‫לארגון או במדינות חברות‪.‬‬
‫• היחידה שיתפה פעולה עם ביקורות ובדיקות מיוחדות של הארגון על היבטים שונים של הכלכלה‬
‫הישראלית וסיפקה מידע ככל שהביקורות נגעו גם לסקטור החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .7‬פעילות בתחום השקיפות‬
‫היחידה ביצעה מספר פעולות בתחום השקיפות בעבודת החברות הממשלתיות וביניהן‪:‬‬
‫• באתר האינטרנט של הרשות מתפרסמים שמות מועמדים לתפקיד דירקטור‪ ,‬יו"ר דירקטוריון‬
‫ומנכ"ל בחברות ממשלתיות וכן שמות בעלי תפקידים מכהנים )דירקטורים‪ ,‬יושבי ראש‬
‫דירקטוריונים ומנכ"לים( בחברות ממשלתיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לגבי בעלי התפקידים המכהנים‬
‫מתפרסמים גם השכלתם וניסיונם‪ ,‬כפי שאלו נמסרו על ידם‪.‬‬
‫• פרסום נתוני איוש דירקטוריונים‪ -‬הרשות מפרסמת אחת לחודש‪ ,‬נתוני איוש דירקטורים של‬
‫חברות‪ .‬אחת לתקופה מתפרסמים נתונים לגבי מינויי דירקטורים לפי חיתוך מגדרי‪ ,‬אוכלוסייה‬
‫ערבית ולפי השכלת הדירקטורים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ .8‬מערכות מיחשוב‬
‫היחידה אחראית על תפעול ותפקוד מערכות ממוחשבות ברשות‪.‬‬
‫מערכות ייעודיות בשימוש היחידה‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת ניהול מאגר יועצים משפטיים – היחידה מנהלת מערכת הכוללת פרטי עורכי דין‬
‫המתמנים כיועצים משפטיים של חברות ממשלתיות‪ .‬המערכת מפיקה בין היתר דוח מינויים של‬
‫יועצים משפטיים שעל פיו מתבצע מעקב אחר היועצים המשפטיים המתמנים לחברות‬
‫הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬המערכת של הוועדה לבדיקת מינויים‪ -‬מערכת זו מכילה מידע אודות כלל המועמדים לתפקידי‬
‫דירקטורים‪ ,‬מנכ"לים ויור"ים בחברות ממשלתיות‪ ,‬תאגידים ציבוריים ותאגידי מים וביוב‪ ,‬אשר‬
‫הועברו‪ ,‬בהווה או בעבר‪ ,‬לבדיקת הוועדה לבדיקת מינויים‪.‬‬
‫באמצעות המערכת הליך הבדיקה והמינוי הינו הליך ממוחשב משלב הגשת המועמדות באמצעות‬
‫מילוי שאלון מקוון מאתר הרשות ועד לשלב הפצת החלטות הוועדה לגורם הממנה‪ .‬בשנת הדוח‪,‬‬
‫פעלה היחידה לכך שניתן יהיה להפיק מהמערכת דוחות שונים כגון‪ :‬הרכבי דירקטוריונים של‬
‫החברות הממשלתיות ושל התאגידים הציבוריים למשתמשים השונים‪.‬‬
‫‪ .3‬מערכת ניהול מועמדים לנבחרת הדירקטורים‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמת אתר אינטרנט חדש לרשות החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ .9‬יישום חוק חופש המידע –‬
‫‪ .9.1‬תחולת חוק חופש המידע על חברות ממשלתיות‪-‬‬
‫חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח‪) 1998-‬להלן‪":‬חוק חופש המידע"( חל גם על החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬למעט החברות איסורד בע"מ‪ ,‬רותם תעשיות בע"מ‪ ,‬אלתא בע"מ ורפאל אשר‬
‫אינן בגדר "רשות ציבורית" כהגדרתה בחוק חופש המידע וזאת בהתאם לצו חופש המידע‬
‫)חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית שאינה רשות ציבורית(‪ ,‬התשס"ט‪2008-‬‬
‫)להלן‪":‬הצו"(‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפרט הצו מספר חברות ממשלתיות שאינן בגדר "רשות ציבורית"‬
‫ביחס לפעילות מסוימת‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ .9.2‬דוח הממונה על יישום חוק חופש המידע‪-‬‬
‫אחוזים‬
‫מספר‬
‫‪ .1‬הרשות מסרה את כל המידע המבוקש‬
‫‪4‬‬
‫‪33.3%‬‬
‫‪ .2‬הרשות מסרה את המידע המבוקש באופן חלקי‬
‫‪3‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪ .3‬הרשות דחתה את הבקשה למסירת מידע‬
‫‪1‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪ .4‬המידע אינו מצוי בידי הרשות הציבורית‬
‫‪ .5‬הרשות הפנתה את המבקש לקבלת המידע מאת רשות ‪1‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫ציבורית אחרת‬
‫‪ .6‬הרשות הפנתה את המבקש למקום בו המידע פורסם ‪1‬‬
‫ברבים‬
‫‪2‬‬
‫‪ .7‬הטיפול בבקשה הופסק בשל אי תשלום אגרה‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪16.6%‬‬
‫‪ .8‬הטיפול בבקשה הופסק מטעמים הנוגעים לפונה‬
‫‪ .9‬הטיפול בבקשה טרם הסתיים‬
‫‪ .10‬הבקשה בדיון משפטי‬
‫סה"כ‬
‫העילה‬
‫‪12‬‬
‫עילה ראשית לדחייה‬
‫הרשות מסרה‬
‫המידע שלא נמסר הינו‬
‫מידע אשר אין לגלותו על‬
‫המידע‬
‫את‬
‫המבוקש‬
‫באופן חלקי‬
‫)בהתחשב‬
‫הדין‬
‫פי‬
‫בהוראת חוק המרשם‬
‫הפלילי ותקנת השבים‪,‬‬
‫התשמ"א‪(1981-‬‬
‫הרשות מסרה‬
‫המידע‬
‫את‬
‫חלק מהמידע המבוקש‬
‫אינו מצוי בידי הרשות‬
‫‪49‬‬
‫עילה משנית‬
‫לדחייה‬
‫‪100%‬‬
‫עילה‬
‫שלישית‬
‫לדחייה‬
‫המבוקש‬
‫באופן חלקי‬
‫הרשות מסרה‬
‫חלק מהמידע המבוקש בהתחשב בעילות‬
‫הקבועות‬
‫אינו מצוי בידי הרשות‬
‫בסעיפים ‪) 9‬ב()‪(4‬‬
‫ו‪) 9-‬ב( )‪ (1‬לחוק‬
‫המידע‪,‬‬
‫חופש‬
‫התשנ"ח‪1998-‬‬
‫המידע‬
‫את‬
‫המבוקש‬
‫באופן חלקי‬
‫הרשות דחתה‬
‫את הבקשה‬
‫למסירת‬
‫בהתחשב בעילות קבועות‬
‫בסעיפים ‪) 9‬ב()‪ (4),(1‬ו‪(6)-‬‬
‫לחוק חופש המידע‪,‬‬
‫המידע‬
‫התשנ"ח‪1998-‬‬
‫סה"כ‬
‫‪4‬‬
‫מידע אודות עתירות‬
‫בתשובה לבקשה למסירת פרטים אודות שמות מועמדים לכהונת דירקטור )לפי חוק חופש‬
‫המידע( סירבה הרשות למסור שמות של מועמדים לכהונת דירקטור שלא מונו לכהונתם‪,‬‬
‫וזאת על מנת לא לפגוע בזכותם לפרטיות של מועמדים לשעבר‪ ,‬שאינם ממלאים כיום כל‬
‫תפקיד ציבורי‪ .‬הרשות מסרה למבקשים דיווח מצטבר ביחס למספר כולל של מועמדים שלא‬
‫אושרו על ידי הועדה‪ ,‬תוך פילוג המידע לפי זהות השרים שהציעו את המועמדות ונימוקי‬
‫הוועדה לאי אישור המועמדות‪.‬‬
‫על החלטת הרשות בעניין הבקשה הגיש המבקש עתירה לפי חוק חופש המידע לבית המשפט‬
‫המחוזי בתל אביב )עת"מ ‪.(1107/05‬‬
‫ביום ‪ 3‬ביולי ‪ 2005‬נתן כב' השופט נ' ישעיה פס"ד המאשר‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬את עמדתה של‬
‫הרשות‪ .‬השופט קבע כי פרסום שמות מועמדים שלא אושרו‪ ,‬יחד עם הסיבה לאי אישורם‪,‬‬
‫פוגע בפרטיותם של המועמדים‪ ,‬מבלי שקיים עניין ציבורי המצדיק פגיעה זו‪ .‬מנגד‪ ,‬השופט‬
‫הורה לרשות למסור מידע המפרט את הסיבה לפסילתו של כל מועמד כולל ציון הכהונה לה‬
‫היה מועמד‪ ,‬אך מבלי לציין את שמו של המועמד‪.‬‬
‫על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לביהמ"ש העליון )עע"מ ‪.(9341/05‬‬
‫ביום ‪ 19‬במאי ‪ 2009‬החליט ביהמ"ש העליון כי העניין הציבורי שבפרסום שמם של מועמדים‬
‫למשרת דירקטור בחברות ממשלתיות אשר נפסלו על‪-‬ידי הוועדה‪ ,‬לצד עילת הפסילה‪ ,‬פרטי‬
‫המשרה לגביה הוצגה המועמדות ופרטי החברה הממשלתית בה מדובר‪ ,‬גובר על משקלה של‬
‫הפגיעה בפרטיות הכרוכה בפרסום שכזה‪ .‬משכך‪ ,‬החליט בית המשפט לקבל את הערעור‬
‫ולהורות כי מעתה ואילך יהא על הועדה לבדיקת המינויים ועל הרשות למסור‪ ,‬על‪-‬פי דרישה‪,‬‬
‫את שמותיהם של המועמדים למשרת דירקטור בחברות ממשלתיות אשר נפסלו על‪-‬ידי‬
‫‪50‬‬
‫הוועדה‪ ,‬כשלגבי כל מועמד תצוין גם המשרה אליה היה מועמד‪ ,‬העילה שבעטייה נפסלה‬
‫מועמדותו‪ ,‬החברה הממשלתית הרלוונטית והמשרד הממשלתי הממונה על ענייניה של אותה‬
‫חברה ממשלתית‪.‬‬
‫יובהר כי הוראה זו תחול אך ורק ביחס למועמדים אשר הציגו מועמדותם למשרת דירקטור‬
‫בחברה ממשלתית לאחר פרסום פסק הדין‪ .‬הרשות תיידע את המועמדים לכהונת דירקטור‪,‬‬
‫במסגרת ההודעה הכלולה בשאלון‪ ,‬גם בדבר האפשרות של פרסום שמם לצד עילת הפסילה‪,‬‬
‫אם יתבקש הדבר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ככל שהוועדה לבדיקת המינויים והרשות תסבורנה כי במקרה מסוים מסירת‬
‫הפרטים תביא לפגיעה בצנעת חייו של מי מהמועמדים‪ ,‬היא תודיע לגורם המבקש את המידע‬
‫כי לא ניתן יהיה למסור את המידע באותו מקרה מסוים בשל חשש לפגיעה בצנעת הפרט‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫פרק ט'‪ -‬יחידת שכר וכ"א‬
‫‪.1‬‬
‫כללי‪-‬‬
‫בסעיף ‪ (5)54‬לחוק החברות הממשלתיות הוטל על הרשות לעקוב אחר מדיניות השכר של‬
‫החברות‪ .‬בסעיף ‪)32‬א()‪ (4‬הוטלה על הדירקטוריון החובה לקבוע את שכרם של עובדי החברה‬
‫עפ"י הכללים שקבעה לכך הממשלה ובאישורה‪ .‬במסגרת סעיפים אלו מביאה הרשות לאישור‬
‫הממשלה את הצעותיה בנושאי מדיניות שכר ותנאי עבודה כאשר נציגי הרשות בדירקטוריונים‬
‫מקיימים מעקב שוטף אחר הביצוע‪.‬‬
‫‪ .2‬שכר ותנאי העסקת מנכ"לים ועובדים בכירים בחברות הממשלתיות‪-‬‬
‫בהמשך להחלטת ועדת שרים לענייני כלכלה ש‪ 70-‬מיום ‪ 4‬ביוני ‪ – 1979‬תנאי העסקתם של‬
‫מנכ"לים‪ ,‬יו"רים פעילים ועובדים בכירים‪ ,‬מוסדרים בהסכמי עבודה אישיים‪.‬‬
‫עיקרי ההסכם האישי‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת שכר כולל ותנאי עבודה בהתאם לסיווג החברה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפסקת כהונה בהודעה מוקדמת של ‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫בתקופת הדוח גיבשה הרשות מדיניות תגמול שנתית לעובדים בכירים בחברות בעלות‬
‫אוריינטציה עסקית חזקה‪ .‬במסגרת זאת ניתן דגש ליצירת מתאם בין מידת השגת יעדי החברה‬
‫לבין תגמול העובדים בפועל וזאת באמצעות קביעת יעדים ומדדים ברמת החברה‪ ,‬האגף‬
‫והעובד‪.‬‬
‫בתקופת הדוח טיפלה הרשות באישור שכרם ותנאי העסקתם של המנכ"לים והעובדים‬
‫הבכירים בחברות הממשלתיות ועדכנה את שכרם כמתחייב מסולמות השכר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫סיווג חברות‪-‬‬
‫בתקופת הדוח דנה ועדת הסיווג בסיווגן של החברות הבאות‪:‬‬
‫דירה להשכיר‪ ,‬החברה לחינוך ימי בישראל‪ ,‬החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל‪,‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‪ ,‬חברת רכבת ישראל מטענים בע"מ וחברת פיתוח מתחמי רכבת ישראל‬
‫בע"מ‪.‬‬
‫‪ .4‬שכר ותנאי העסקה של העובדים בחברות הממשלתיות‪ -‬פעילות בתקופת הדוח‪-‬‬
‫• השתתפות בצוות המו"מ לעניין השלכות הקמת נמלי ים חדשים על זכויות העובדים בנמל‬
‫חיפה ובנמל אשדוד‪.‬‬
‫• ניהול מו"מ בחברת "רכבת ישראל בע"מ" בעניין שכר המהנדסים המועסקים בהסכם‬
‫הקיבוצי עד לחתימה על הסכם זה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫• ניהול משא ומתן בחברת "מקורות חברת המים בע"מ" בעניין ימי מחלה לעובדים‬
‫המועסקים בהסכם הקיבוצי עד לחתימה על הסכם זה‪.‬‬
‫• ניהול והובלת משא ומתן עם ההסתדרות ועובדי החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ‬
‫בעניין הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי שכרם והעסקתם של עובדי החברה עד לחתימה על‬
‫הסכם זה‪.‬‬
‫• בחינה ואישור מתן בונוס בגין רווחים לחברות ממשלתיות שעמדו בכללי מדיניות הרשות‬
‫בחברות ממשלתיות עסקיות‪.‬‬
‫• אישור תקציב קידום לעובדים המועסקים בהסכמים אישיים בחברות נבחרות כגון‪ :‬נתיבי‬
‫הגז הטבעי לישראל בע"מ‪ ,‬רפאל‪ ,‬מתימו"פ‪ -‬מרכז התעשייה הישראלית למו"פ )ע"ר(‪,‬‬
‫מקורות ייזום ופיתוח בע"מ‪ ,‬רותם תעשיות בע"מ‪ ,‬כביש חוצה ישראל‪ ,‬חברת תשתיות נפט‬
‫ואנרגיה בע"מ והחברה הממשלתית להגנות ים המלח בע"מ‪.‬‬
‫• ניהול מו"מ בדבר הסכם הבראה בחברת "מקווה ישראל‪ -‬כל ישראל חברים"‪ .‬הסכם כאמור‬
‫טרם הושג‪ -‬הטיפול בנושא נמשך‪.‬‬
‫• ניהול מו"מ בדבר הסכם הבראה "במדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ"‪ .‬הסכם כאמור טרם‬
‫הושג‪ -‬הטיפול בנושא נמשך‪.‬‬
‫• ניהול מו"מ עם עובדי "פרזות‪ -‬חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ"‪ ,‬על רקע‬
‫החלטת הממשלה והחלטת מועצת עיריית ירושלים להביא לפירוק החברה‪ .‬הסכם כאמור‬
‫טרם הושג‪ -‬הטיפול בנושא נמשך‪.‬‬
‫• ניהול משא ומתן בדבר הסכם הבראה ב"חברה למתנ"סים"‪ .‬הסכם כאמור טרם הושג‪-‬‬
‫הטיפול בנושא נמשך‪.‬‬
‫• ניהול משא ומתן עם עמותת מתימו"פ בעניין פירוקה של העמותה והפיכתה לתאגיד‬
‫סטטוטורי‪ .‬הסכם כאמור טרם הושג‪ -‬הטיפול בנושא נמשך‪.‬‬
‫• ניהול והובלת חתימה על הסכם קיבוצי בחברת "דואר ישראל בע"מ"‪ .‬במסגרת הסכם זה‬
‫נכללו צעדי התייעלות משמעותיים לחברה בתחום יחסי העבודה‪ ,‬כגון‪ :‬קביעת מנגנון‬
‫פיטורין‪ ,‬יכולת ניוד עובדים‪ ,‬שיפור השירות‪ ,‬הגדלת כמות החוזים האישיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע‬
‫בהסכם זה כי כוח האדם בחברה יצומצם ב‪ 1,200 -‬משרות אשר להן נקבעו תנאי פרישה‬
‫מוקדמת בתיאום עם הממונה על השכר‪.‬‬
‫‪ .5‬פעילויות נוספות בתחום השכר‪-‬‬
‫• במרץ ‪ 2014‬סיימה הרשות את הליך פרסום תקנות החברות הממשלתיות )כללים בדבר‬
‫העסקת קרובי משפחה התשס"ה‪) (2005-‬להלן‪-‬התקנות(‪ .‬התיקון עוסק בנושאים אשר‬
‫תורמים לצמצום העסקת קרובים ומקורבים בחברות ממשלתיות‪.‬‬
‫• בתקופת הדו"ח טיפלה הרשות בפניות של חברות בנושאי תנאי פרישה‪ ,‬תנאי שכר‪ ,‬מלגות‬
‫שימור‪ ,‬עדכוני תקרות שכר ועוד‪ .‬הטיפול בפניות נעשה במידת הצורך‪ ,‬גם בתיאום עם‬
‫הממונה על השכר‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫• כמו כן‪ ,‬טיפלה הרשות באופן שוטף בחריגות שכר במספר חברות ממשלתיות‪ .‬הטיפול‬
‫בנושא נעשה בתיאום עם הממונה על השכר‪.‬‬
‫במהלך שנת הדוח עסקה היחידה בגיבוש חוזרים בנושאי שכר ויחסי עבודה‪ ,‬ביניהם‪:‬‬
‫חוזר בעניין עיסוק נוסף של יו"ר דירקטוריון פעיל‪ ,‬מנכ"ל ובכירים מיום ‪ – 9.6.14‬מטרת‬
‫•‬
‫החוזר הינה לקבוע כללים באשר לעיסוק של בכירים בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫עקרונות למודל תגמול ותמרוץ עובדים בכירים בחברות מיום ‪ – 1.1.15‬מטרת החוזר הינה‬
‫לקבוע תנאי סף‪ ,‬גובה המענק‪ ,‬מנגנון תשלום‪ ,‬תקרה‪ ,‬תחולה ועקרונות ליצירת מודל תגמול‬
‫על בסיס מדדים ויעדים שנתיים לעובדים הבכירים בחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫•‬
‫‪ .6‬פעילות בתחום השקיפות‬
‫היחידה ביצעה מספר פעולות בתחום השקיפות בעבודת החברות הממשלתיות לרבות פרסום‬
‫הקריטריונים המשמשים לצורך קביעת סיווג החברות הממשלתיות וכן נתונים בדבר ייצוג הולם‬
‫בקרב בני הקהילה האתיופית‪ ,‬דרוזים‪ ,‬ערבים ונשים‪.‬‬
‫‪ .7‬ניהול כ"א של עובדי הרשות‬
‫בתקופת הדוח הובילה היחידה שינוי מבנה ארגוני ברשות‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬גובש מבנה ארגוני חדש‬
‫התואם לתפיסה האסטרטגית של הרשות כך שהותאמה מצבת כוח האדם ליעדי הרשות ולמשימות‬
‫השוטפות‪ ,‬גובשו תהליכי הערכה ומדידה ושופר ההון האנושי בקרב עובדי הרשות‪.‬‬
‫במסגרת עבודתה השוטפת היחידה מטפלת בעיקר בתחומים שלהלן‪:‬‬
‫‪ .7.1‬ניהול משאבי אנוש בתחום העובדים המנהליים והמקצועיים‪-‬‬
‫•‬
‫ניהול תהליך המיון של העובדים )החל מפרסום המכרז ועד לקליטת העובד(‪.‬‬
‫•‬
‫מעקב ופיקוח על מצבת העובדים ברשות‪.‬‬
‫•‬
‫הדרכה ופיתוח העובדים‪.‬‬
‫•‬
‫רווחה וגיבוש חברתי‪.‬‬
‫•‬
‫מעקב אחר דיווחי נוכחות‪.‬‬
‫•‬
‫קידום עובדים‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ .7.2‬ניהול לוגיסטי ברשות‪-‬‬
‫•‬
‫שיפורים והתאמות למבנה המשרדי‪.‬‬
‫•‬
‫אבטחת המשרד‪.‬‬
‫•‬
‫אספקת ציוד משרדי‪.‬‬
‫•‬
‫תחזוקה שוטפת‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫פרק י'‪ -‬רשימת החברות הממשלתיות‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫משרד ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫יחידה ברשות‬
‫החברות‬
‫א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת‬
‫)בע"מ(‬
‫ממשלתית‬
‫תקשורת‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫אוצר מפעלי ים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫חבורה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫אות המוצר הירושלמי‬
‫בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫כלכלה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫איסורד בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫ראש הממשלה‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫אלתא מערכות בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫בטחון‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫אמריליס‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫אשרא ‪ -‬החברה‬
‫הישראלית לביטוח יצוא‬
‫בע"מ‬
‫אתרים בחוף תל‪-‬אביב‬
‫חברה לפיתוח אתרי‬
‫תיירות בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫בע"מ‬
‫בית הספר המרכזי‬
‫למלונאות בע"מ )תדמור(‬
‫ממשלתית‬
‫כלכלה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫בית התפוצות בע"מ‬
‫)חל"צ(‬
‫מעורבת‬
‫תרבות וספורט‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫דיור מוגן ורווחה לקשיש‬
‫בע"מ )חל"צ(‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫דירה להשכיר – החברה‬
‫הממשלתית לדיור‬
‫ולהשכרה בע"מ‬
‫האגודה לתרבות הדיור‬
‫ממשלתית‬
‫האוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫עמותה‬
‫עמותה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫האיגוד חברה להעברת‬
‫טכנולוגיה‬
‫ממשלתית‬
‫חוץ‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫הארכיון המרכזי לתולדות‬
‫העם היהודי‬
‫מעורבת‬
‫תרבות וספורט‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫החברה הישראלית לחקר‬
‫מדעי החיים‬
‫ממשלתית‬
‫ראש הממשלה‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫החברה הלאומית לאספקת‬
‫פחם בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫‪56‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫משרד ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫יחידה ברשות‬
‫החברות‬
‫החברה הממשלתית‬
‫להגנות ים המלח בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫החברה הממשלתית‬
‫להגנות מצוקי חוף הים‬
‫התיכון בע"מ‬
‫החברה הממשלתית‬
‫לתיירות‬
‫ממשלתית‬
‫הגנת הסביבה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫החברה לחינוך ימי בישראל‬
‫)בתיה"ס הימיים(‬
‫ממשלתית‬
‫חינוך‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫החברה למפעלי כלכלה‬
‫ותרבות לעובדי המדינה‬
‫בע"מ‬
‫החברה למתנ"סים ‪-‬‬
‫מרכזים קהילתיים בישראל‬
‫בע"מ )חל"צ(‬
‫החברה לפיתוח חוף אילת‬
‫בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫חינוך‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫החברה לפיתוח יפו‬
‫העתיקה בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫תיירות‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫החברה לפיתוח עכו‬
‫העתיקה בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫החברה לשיקום ולפיתוח‬
‫הרובע היהודי בעיר‬
‫העתיקה בירושלים בע"מ‬
‫החברה לשירותי איכות‬
‫הסביבה בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫הגנת הסביבה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫הכפר הירוק ע"ש לוי‬
‫אשכול בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫חינוך‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫המועצה הישראלית‬
‫לצרכנות‬
‫בע"מ‬
‫המינהלה להסדרים במיגזר‬
‫החקלאי‬
‫ממשלתית‬
‫כלכלה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫ממשלתית‬
‫חקלאות‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫המכון הגיאופיסי לישראל‬
‫חברה מוגבלת בערבות‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫המכון הישראלי ליין )בע"מ(‬
‫ממשלתית‬
‫כלכלה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫המרכז הארצי לפיתוח‬
‫המקומות הקדושים )ע"ר(‬
‫עמותה‬
‫עמותה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫הקרן למורשת הכותל‬
‫המערבי‬
‫עמותה‬
‫עמותה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫הרשות לחינוך והכשרת‬
‫ימיים‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫‪57‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫משרד ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫יחידה ברשות‬
‫החברות‬
‫התעשיה הצבאית לישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫בטחון‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫התעשייה האווירית‬
‫לישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫בטחון‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫חברת המטענים בע"מ‬
‫)רכבת ישראל(‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫חברת "המשקם"‬
‫לתעסוקת קשישים ובעלי‬
‫כושר עבודה מוגבל בע"מ‬
‫חברת בנין הבימה בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫רווחה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫חברת בנק הדואר בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫תקשורת‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫חברת דואר ישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תקשורת‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫חברת החשמל לישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫חברת נמל אשדוד בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫חברת נמל חיפה בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫חברת נמלי ישראל ‪ -‬פיתוח‬
‫ונכסים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫חברת נתיבי איילון בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫חברת פיתוח הנדל"ן‬
‫)רכבת ישראל(‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫חברת קרן הרשב"י‬
‫ומורשתו בע"מ )חל"צ(‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫חברת תחנות ייצור חשמל‬
‫חדשות בישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫חלד חברה ממשלתית‬
‫עירונית לשיקום דיור‬
‫ופיתוח בע"מ‬
‫חלמיש חברה ממשלתית‬
‫עירונית לדיור לשיקום‬
‫ולהתחדשות שכונות בתל‬
‫אביב‪-‬יפו בע"מ‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫כביש חוצה ישראל בע"מ‬
‫‪58‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫משרד ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫יחידה ברשות‬
‫החברות‬
‫נכסי חייל )נח( בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫בטחון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫כפר הנוער "מאיר שפייה"‬
‫בית ספר חקלאי משרד‬
‫החינוך והתרבות בישראל‬
‫– הדסה בארה"ב‬
‫מגדל שלום מאיר בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫חינוך‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫מעורבת‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫מדרשת שדה בוקר בנגב‬
‫בע"מ )חל"צ(‬
‫ממשלתית‬
‫חינוך‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫מוזיאון ישראל )חל"צ(‬
‫מעורבת‬
‫תרבות וספורט‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫מזח תיירות אילת בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫מכון היהלומים הישראלי‬
‫בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫כלכלה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫נתיבי ישראל ‪ -‬החברה‬
‫הלאומית לתשתיות‬
‫תחבורה בע"מ )לשעבר‬
‫מע""צ(‬
‫מקווה ישראל ‪ -‬כל ישראל‬
‫חברים‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫ממשלתית‬
‫חינוך‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫מקורות חברת מים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫מקורות פיתוח וייזום בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫מת"ש ‪ -‬מרכזי תעסוקה‬
‫שיקומיים בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫רווחה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫מתימו"פ‬
‫עמותה‬
‫עמותה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫נכסים מ‪.‬י‪ .‬בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה‬
‫עירוניים להסעת המונים‬
‫בע"מ‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫עמידר החברה הלאומית‬
‫לשיכון בישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ענבל חברה לביטוח בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫‪59‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫משרד ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫יחידה ברשות‬
‫החברות‬
‫ערים חברה לפיתוח עירוני‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫"עשות אשקלון" תעשיות‬
‫בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫בטחון‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫פארק אריאל שרון בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫הגנת הסביבה‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫פי גלילות מסופי נפט‬
‫וצינורות בע"מ‬
‫מעורבת‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫פיתוח מזרח ירושלים‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תיירות‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫פרזות חברה ממשלתית‬
‫עירונית לשיכון ירושלים‬
‫בע"מ‬
‫ק‪.‬ה‪.‬ר‪ - .‬קרן השתלמות‬
‫לרוקחים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ק‪.‬ל‪.‬ע ‪ -‬קרן השתלמות‬
‫לעובדים סוציאליים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ק‪.‬ס‪.‬מ קרן השתלמות‬
‫לביוכימאים ומיקרוביולוגים‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קו מוצרי דלק בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קרן השתלמות לאקדמאים‬
‫במדעי החברה והרוח‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קרן השתלמות להנדסאים‬
‫וטכנאים בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קרן השתלמות למורים‬
‫בבתי‪-‬הספר העל יסודיים‬
‫במכללות ובסמינרים בע"מ‬
‫קרן השתלמות למורים‬
‫ולגננות‬
‫מעורבת‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫מעורבת‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫מעורבת‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קרן השתלמות לעובדי‬
‫מדינה‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קרן השתלמות לשופטים‬
‫ממשלתית‬
‫אוצר‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קרן לביטוח נזקי טבע‬
‫בחקלאות בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫חקלאות‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫קרן השתלמות למורים‬
‫תיכוניים‪ ,‬מורי סמינרים‬
‫ומפקחים‬
‫קרן השתלמות למשפטנים‬
‫‪60‬‬
‫שם החברה‬
‫מעמד‬
‫משרד ממשלתי‬
‫אחראי‬
‫יחידה ברשות‬
‫החברות‬
‫קרן קיסריה אדמונד בנג'מין‬
‫דה רוטישלד‬
‫מעורבת‬
‫אוצר‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫רותם תעשיות בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫ראש הממשלה‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫תחבורה‬
‫יחידת חשמל ותחבורה‬
‫רפאל מערכות לחימה‬
‫מתקדמות בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫בטחון‬
‫יחידת ביטחוניות‬
‫ותיירות‬
‫שוק סיטוני לישראל בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫חקלאות‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫שח"מ מקורות ביצוע בע"מ‬
‫בת‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫שקמונה חברה ממשלתית‬
‫עירונית לשיקום הדיור‬
‫בחיפה בע"מ‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה‬
‫בע"מ‬
‫ממשלתית‬
‫שיכון‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫ממשלתית‬
‫אנרגיה ומים‬
‫יחידת תשתיות‪ ,‬בינוי‬
‫וסביבה‬
‫‪61‬‬