אבחון מחלות לב בדיקות עזר בחולה קרדיאלי בדיקות לא פולשניות "ג אק – א

‫אבחון מחלות לב‬
‫בדיקות עזר בחולה קרדיאלי‬
‫בדיקות לא פולשניות‬
‫אלקטרוקרדיוגרף – אק"ג‬
‫(רשמת לב חשמלית‪ ,‬באנגלית‪ ECG :‬או ‪( EKG‬מהמילה הגרמנית ‪)Electrocardiogram‬‬
‫הוא פלט המיוצר על ידי מכשיר הקרדיו גרף‪ ,‬הרושם את המתח החשמלי בלב על נייר ארוך‪,‬‬
‫מתח שנוצר ומובל על ידי מערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב‪ .‬תוצאות ה־‪ECG‬‬
‫מספקות את התוצאות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הן קובעות האם הלב פועל כיאות או שהוא סובל מפעילות לא תקינה (לדוגמה‪ ,‬פעימות‬
‫לב מהירות או איטיות מדי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬המכשיר יכול להראות על חסימות בעליות (במהלך או אחרי התקף לב)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתן להשתמש בו כדי לגלות המצאות סידן‪ ,‬מגנזיום ושאר הפרעות אלקטרוליטים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יכול לשמש לגילוי אי‪ -‬סדירויות בזרימת הדם (חסימות)‪.‬‬
‫ה‪ .‬מראה על המצב הפיזיולוגי של החולה במהלך בדיקות מאמץ‪.‬‬
‫ו‪ .‬מספק מידע על המצב הפיזיולוגי של הלב‪.‬‬
‫רישום ‪ ECG‬טיפוסי של פעימות לב סדירות מורכב מגל ‪ ,P‬קומפלקס ‪ QRS‬וגל ‪ .T‬גל ‪ P‬הוא‬
‫חתימה אלקטרונית של התהליך שגורם להתכווצות העליות‪ .‬הן העלייה הימנית והן‬
‫השמאלית פועלות סימולטנית‪ .‬קומפלקס ה־‪ QRS‬מייצגת את התהליך שגורם להתכווצות‬
‫החדרים הימני והשמאלי‪ ,‬והוא חזק הרבה יותר מזה שגורם להתכווצות העליות ומערב‬
‫הרבה יותר שטח שריר‪ ,‬ובכך גורם לרישום ‪ ECG‬גבוה הרבה יותר‪ .‬קומפלקס ה־‪ QRS‬כולל‬
‫גם את שלב הרפיית העליות‪ .‬גל ה־‪ T‬מייצג את הרפיית החדרים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫רישום ‪ ECG‬טיפוסי מראה את מחזור הלב מ־‪ 12‬נקודות שונות ( ‪I, II, III, aVR, aVL, aVF,‬‬
‫‪ ,)V1-V6‬כאילו שהוא צופה באירוע מ־‪ 12‬מקומות שונים‪ .‬להבנת הכיוונים‪ ,‬או הווקטורים‪,‬‬
‫הרגילים או החריגים של תהליכי הכיווץ וההרפיה חשיבות רבה באבחון‪ .‬הכיוונים‪ ,‬או‬
‫הווקטורים‪ ,‬ידועים כ"מוליכים"‪ .‬את ה־‪ aVR‬מתקינים בזרוע (או הכתף) הימנית‪ ,‬את ה־‪aVL‬‬
‫מתקינים בזרוע (או הכתף) השמאלית ואת ה־‪ aVF‬מתקינים על הרגל (או הירך) השמאלית‪.‬‬
‫מוליך ‪ I‬מייצג את הפעילות המתרחשת מזרוע ימין לזרוע שמאל‪ .‬מוליך ‪ II‬מייצג את הפעילות‬
‫מהזרוע הימנית לרגל השמאלית‪ .‬מוליך ‪ III‬מייצג את הפעילות מהזרוע השמאלית לרגל‬
‫השמאלית‪.‬‬
‫וקטורים חשמליים וכיצד הם משפיעים על הלב‬
‫המוליכים המשניים (מוליכים ‪ II, III‬ו‪ )aVF-‬צופים בפעילות החשמלית מנקודת היתרון של‬
‫האזור המשני של הלב‪ .‬המוליכים הצדדים (‪ I, aVL, V5‬ו‪ )V6-‬צופים בפעילות החשמלית‬
‫מנקודת היתרון של הלב‪ .‬המוליכים המקדימים‪ V1 ,‬עד ‪ V6‬מייצגים את הדופן של הלב‪ .‬נדיר‬
‫להשתמש ב ‪ aVR‬לצורך אבחון‪ ,‬אך הוא יכול להורות על הצבה לא נכונה של שאר המוליכים‪.‬‬
‫המוליכים המשניים רושמים אירועים מנקודת השיא של החדר השמאלי‪ .‬המוליכים המשניים‬
‫והחדריים רושמים אירועים מהדופן השמאלית והקדמית של החדר השמאלי‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫לחדר הימני יש מסת שריר נמוכה מאוד‪ ,‬ולפיכך משאיר חותם חלש מאוד ב‪ ,ECG-‬והופך‬
‫את האבחון של הבעיות בחדר הימני למסובך עוד יותר‪.‬‬
‫המוליכים מודדים את הפעילות החשמלית כתוצאה מחיבור של פוטנציאל הפעולה בלב ברגע‬
‫מסוים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במהלך התכווצות חדרית תקינה‪ ,‬סכום הפעילות החשמלית יוצר וקטור‬
‫חשמלי שמכוון מקשרית ה־‪ SA‬לקשרית ה־‪ ,AV‬ומתפשט מחדר הימני לחדר השמאלי‬
‫(מכיוון שקשרית ה־‪ SA‬נמצאת בעליה הימנית‪ ,‬מעל החדר הימני)‪ .‬הדבר הופך לגל ‪P‬‬
‫ב־‪ ,ECG‬ונראה ישר מבחינה ויזואלית במוליכים ‪ II, III‬ו‪( aVF-‬כיוון שהפעילות החשמלית‬
‫הכללית הולכת לכיוון מוליכים אלו)‪ ,‬והופכת ל‪( aVR-‬כיוון שהיא מתרחקת ממוליך זה)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בדיקות מעבדה‬
‫סמנים ביולוגיים למחלות לב‬
‫בדיקת ‪CK‬‬
‫אנזים זה קיים בשלוש צורות וניתן למוצאו בלב‪ ,‬במוח ובשרירי השלד‪ .‬הימצאותו בדם‬
‫מצביעה על נזק לתאי השריר‪ .‬רמתו עולה כ‪ 4 -‬עד ‪ 6‬שעות לאחר הפגיעה בשריר ומגיעה‬
‫לשיאה תוך ‪ 18‬עד ‪ 24‬שעות‪ .‬רמתו חוזרת לקדמותה תוך ‪ 48‬עד ‪ 72‬שעות‪ ,‬אלא אם כן‬
‫נמשכת הפגיעה בשריר‪ .‬בדיקה זו מתבטלת בהדרגה והשימוש העיקרי בה הוא כבדיקה‬
‫מקדימה לבדיקת ‪.CK-MB‬‬
‫בדיקת ‪CK-MB‬‬
‫אנזים זה הוא הצורה הספציפית של אנזים ‪ CK‬המופיע בדם בעת נזק לשריר הלב‪ .‬ניתן‬
‫למוצאו בעיקר בלב ומעט ממנו בשרירי השלד‪ .‬הימצאותו בדם מצביעה על נזק (מוות של‬
‫תאים) בשריר הלב‪ .‬רמתו עולה כ‪ 4 -‬עד ‪ 6‬שעות לאחר התקף לב ומגיעה לשיאה תוך ‪12‬‬
‫עד ‪ 20‬שעות‪ .‬רמתו חוזרת לקדמותה תוך ‪ 24‬עד ‪ 48‬שעות‪ ,‬אלא אם כן נמשכת הפגיעה‬
‫בלב‪ .‬בדיקה זו אינה כה ספציפית כמו בדיקת טרופונין‪ ,‬אך היא מתבצעת בהעדר טרופונין‬
‫וכמו כן משמשת כאמצעי להערכת הופעת נזק חדש או נזק מתמשך ללב‪.‬‬
‫בדיקת מיוגלובין‬
‫זהו חלבון קטן האוצר בחובו חמצן‪ .‬ניתן למוצאו בלב ובשרירים נוספים‪ .‬הימצאותו בדם‬
‫מצביעה על פגיעה בלב או בתאי שריר אחר‪ .‬רמתו עולה גם בעת בעיות בכליות‪ .‬רמתו‬
‫מתחילה לעלות תוך ‪ 2‬עד ‪ 3‬שעות לאחר הפגיעה בשריר ומגיעה לשיאה תוך ‪ 8‬עד ‪12‬‬
‫שעות‪ .‬רמתו חוזרת לקדמותה כיום לאחר שהתחוללה הפגיעה בשריר‪ .‬מקובל לבצע בדיקה‬
‫זו יחד עם בדיקת טרופונין‪.‬‬
‫בדיקת טרופונין‬
‫טרופונין על שני סוגיו‪ T ,‬ו‪ I -‬הם רכיבים של חלבון מורכב שתפקידם לווסת פעילויות שונות‬
‫וניתן למוצאם בשריר הלב בלבד‪ .‬הימצאותם בדם מצביעה על פגיעה בשריר הלב או על נזק‬
‫(מוות של תאים) בשריר הלב‪ .‬רמתם עולה תוך ‪ 4‬עד ‪ 8‬שעות לאחר התקף לב ונשארת‬
‫גבוהה במשך ‪ 7‬עד ‪ 14‬ימים‪ .‬בדיקה זו מסייעת בקביעת אבחון מדויק של התקף לב‪.‬‬
‫בדיקת ‪LDH‬‬
‫זהו אנזים הקיים כמעט בכל רקמות הגוף‪ .‬הוא משמש כסמן כללי לפגיעה בתאי הגוף‪.‬‬
‫בדיקה זו מתבטלת בהדרגה בגלל היותה כללית מדי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בדיקת ‪AST‬‬
‫זהו אנזים הנמצא בעיקר בלב‪ ,‬בכבד ובשרירי השלד‪ .‬הימצאותו בדם מצביעה על נזק אפשרי‬
‫בכבד‪ ,‬בלב או בשרירי השלד‪ .‬בדיקה זו מתבטלת בהדרגה בגלל היותה כללית מדי‪.‬‬
‫בדיקת ‪CRP‬‬
‫זהו חלבון הקשור לטרשת עורקים‪ .‬רמתו בדם עולה כאשר מתחולל תהליך דלקתי בגוף‪.‬‬
‫בדיקה זו מסייעת באיתור חולים שעברו התקף לב‪.‬‬
‫בדיקת ‪BNP‬‬
‫זהו הורמון המצוי בחדר השמאלי של הלב‪ .‬רמתו בדם עולה בעת כשל לבבי‪ .‬ככל שרמתו‬
‫גבוהה יותר כך עולה חומרת הכשל הלבבי‪ .‬בדיקה זו מסייעת באבחון כשל לבבי‪ ,‬הערכת‬
‫חומרתו ומשמשת כאמצעי להערכת יעילות הטיפול‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בדיקות הדמייה‬
‫צילום חזה‬
‫צילום חזה הינו בדיקת הדמיה המייצרת תמונה של בית החזה באמצעות הקרנתו בקרינת‬
‫רנטגן‪ .‬הקרניים עוברות דרך בית החזה ונקלטות בפלטה המכילה סרט הרגיש לקרינה זו‪.‬‬
‫הבדיקה נעשית ע"י טכנאי רנטגן והתמונה מועברת אל הרופא כתמונה (על פילם או כתמונה‬
‫ממוחשבת) שמפענח אותה‪ .‬הרופא המומחה לפענוח צילומי רנטגן (בין השאר) הינו רופא‬
‫הדימות (רנטגנולוג(‬
‫צלום חזה מיועד לאבחון‪:‬‬
‫גודל הלב‪ -‬ע"י צל הלב‬
‫תפליט פלאורלי‬
‫הגדלת החדרים‪ /‬פרוזדורים‬
‫טמפונדה‬
‫גודש‪ /‬בצקת ריאות‬
‫הגדלת האאורטה‬
‫‪5‬‬
‫בדיקות לאבחון תפקוד פונקציית המשאבה של הלב‪ ,‬האנטומיה של חללי‬
‫הלב והמסתמים‬
‫אקו קרדיוגרפיה‬
‫האקו הוכנס לשימוש קליני לפני כ ‪ 40‬שנה כשאיכות הדמיית הלב הולכת ומשתפרת עם‬
‫השנים‬
‫אופן הרישום‬
‫רישום חד ממדי‬
‫‪M MODE‬‬
‫רישום דו ממדי ‪D 2‬‬
‫רישום תלת ממדי ‪D 3‬‬
‫טכניקת הדופלר – רישום מהירות זרימת הדם‬
‫דופלר צבעוני –‬
‫כיוון מהירות הזרימה מסומן ע"י‬
‫צבע ‪.‬‬
‫אדום‪ -‬זרימה בכוון המטמר‬
‫כחול‪ -‬זרימה מן המטמר והלאה‬
‫תפקוד חדר שמאל‬
‫גודל חדר שמאל (היפרטרופיה)‬
‫חישוב מקטע פליטה‬
‫התכווצות (אזורים היפוקינטים או אקינטים)‬
‫מבנה האנטומי של החדר‪ ,‬אם קיימת מפרצת (אנוריזמה – התרחבות ממוקמת של החדר)‪,‬‬
‫ואם יש בתוכה קריש דם‪ .‬אפשר לראות אם הקריש נייד ורך או אם הוא ישן וצמוד היטב‬
‫לדופן‪.‬‬
‫תפקוד חדר ימין‬
‫פגיעה בתפקוד החדר הימני לרב‪ ,‬מדובר במחלת ריאות משנית לעישון כבד‪ ,‬מחלות ריאה‬
‫ראשוניות או מומי לב שונים‪ .‬החדר הימני דוחף לריאות דם ורידי בלחץ נמוך‪ .‬כאשר הריאות‬
‫וכלי הדם שלהן חולים‪ ,‬התנגודת לזרימת הדם הראתית עולה‪ ,‬והחדר הימני "מרגיש" מולו‬
‫לחץ מוגבר (יתר לחץ דם ריאתי או ‪ .)pulmonary hypertension‬לחץ ריאתי מוגבר יוביל‬
‫לעיבוי ובהמשך גם להרחבה וכישלון החדר הימני‪ .‬באקו לב נראה חדר ימני מורחב עם‬
‫התכווצות ירודה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חסרונות השיטה‬
‫תלות באיכות ההדמיה‬
‫גם עצם וגם אויר מעכבים את התקדמות הגל העל קולי‬
‫איכות ירודה ב‪ :‬אנשים שמנים‪ ,‬נפחת ריאות‪ ,‬עיוות של בית החזה ‪ ,‬רווח בין צלעי צר‪.‬‬
‫אקו לב ‪TEE -‬‬
‫‪Trans - Esophageal - Echo.‬‬
‫אקו לב דרך הושט‪:‬‬
‫הדמיה שנעשית דרך הוושט בבדיקה חודרנית‪ ,‬באופן שמאפשר לראות היטב אזורים בלב‬
‫שאותם קשה לראות בבירור אקו קרדיוגרפיה חיצונית‪ .‬בבדיקה דרך הוושט ניתן לצפות לתוך‬
‫חללי הלב; לבדוק מבנים עדינים; להעריך קיום קרישי דם לבביים (בעלייה השמאלית בפרט);‬
‫לבחון תפקוד ומבנה מסתמים ולשלול זיהום שלהם; וכן לראות את אבי העורקים על חלקיו‬
‫השונים באופן מדויק‪.‬‬
‫‪ MRI‬של הלב‬
‫בדיקת ‪ MRI‬של הלב (עם הזרקת חומר ניגוד)‪ ,‬מאפשרת הסתכלות ברורה ואיכותית על‬
‫תפקוד חדרי הלב‪ .‬כמו כן היא מאפשרת אבחנה בין אזורים בלב עשירים (או דלים) ברקמת‬
‫שומן ותאי שריר‪ .‬בדיקה זו מיועדת לאבחון מחלות מוגדרות הפוגעות בחלקים ממוקמים של‬
‫חדרי הלב או בשק הלב‪ .‬בבדיקה זו ניתן לחשב את מקטע הפליטה ולהתרשם מהתכווצות‬
‫החדרים‪ .‬הבדיקה יקרה מאוד‪ ,‬ועל כן ברוב המקרים היא איננה חיונית לטיפול שוטף בחולים‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬יעודה‪ ,‬כאמור לאבחון מחלות מוגדרות ונדירות למדי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בדיקות לגילוי מחלה של העורקים הכליליים‬
‫ארגומטריה – בדיקת מאמץ‬
‫בדיקה המיועדת להערכת כושרו הגופני של הנבדק‪ ,‬לזיהוי הפרעת קצב במאמץ‪ ,‬אך בעיקר‬
‫לזיהוי או לשלילה של מחלת לב איסכמית (חסימתית)‪ .‬הנבדק מבצע מאמץ גופני על מנת‬
‫להעלות את הדופק‪ ,‬ותוך כדי הגברתו מבוצעים תרשימי אק"ג‪ .‬השילוב של תלונות החולה‪,‬‬
‫וזיהוי בשינויי אק"ג מעידים על מצוקה לבבית הנובעת מחוסר חמצן (איסכמיה)‪ .‬לבדיקה זו‬
‫אחוזי טעות גבוהים ולכן היא משמשת בעיקר כבדיקת סקר‪.‬‬
‫רפואה גרעינית‪ -‬איזוטופים‪ -‬מיפוי לב עם תליום‬
‫מיפוי לב‪ ,‬בדיקה רפואית המצביעה על איכות העברת הדם של העורקים המובילים אל הלב‪.‬‬
‫מטרת הבדיקה לזהות חסימות בעורקים הכליליים המספקים דם ללב‪.‬‬
‫המיפוי מבוצע באמצעות סימון שריר הלב בחומר רדיואקטיבי הפולט קרינת גמא שמזוהה על‬
‫ידי מצלמת גמא ‪.‬‬
‫החומרים שמשמשים למיפוי הם ‪thallium 201 .tc99m sestamibi.tc99m tetrofosmin‬‬
‫(תליום‪ ,‬טכנציום)‪ .‬החומר מוזרק לווריד תוך כדי מבחן מאמץ‪ ,‬עובר דרך העורקים הכליליים‬
‫ונקלט בשריר הלב‪ .‬האבחנה נעשית על ידי מבט בתמונה תלת ממדית בה אפשר לראות‬
‫היכן נקלט החומר הרדיואקטיבי‪ .‬דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר‬
‫דרך עורק בריא ולכן יעבור גם פחות חומר רדיואקטיבי‪ .‬הדבר יתבטא בקליטה מופחתת של‬
‫החומר באזור אותו מספק עורק זה‪.‬‬
‫המיפוי הוא בדיקה אמינה ובטוחה ומשמש כמסננת לפני צנתור כלילי‪.‬‬
‫"צנתור וירטואלי" ‪cardio scan CT coronary angiography -‬‬
‫באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת‪ .‬הבדיקה מבוצעת בסורק חדשני רב פרוסתי המאפשר‬
‫סריקה של הלב במהירות רבה (בין ‪ 9‬ל‪ 25-‬שניות‪ ,‬תלוי בסוג המכשיר)‪ .‬המכשיר נותן צילומי‬
‫חתך מרובים שעוביים פחות ממילימטר‪ ,‬ברזולוציה גבוהה‪ ,‬המעובדים בצורה ממוחשבת‬
‫לתמונה תלת ממדית מפורטת המדגימה את כל עורקי הלב בזויות שונות כולל חלל הכלים‪,‬‬
‫דפנות העורקים והרקמות מסביב לכלי הדם‪ .‬ניתן לזהות רבדים טרשתיים בדפנות העורקים‬
‫לפני שהם גורמים לחסימה ולהבחין בין רובד סידני ורובד שומני (המסוכן יותר)‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מתקבלת אינפורמציה נוספת על חללי הלב‪ ,‬דופנות הלב‪ ,‬תפקוד הלב והמסתמים מאותה‬
‫הבדיקה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אופן ביצוע הבדיקה‬
‫צום של ‪ 4‬שעות‪.‬‬
‫על מנת לשמור על קצב לב נמוך יחסית הדרוש לביצוע הבדיקה‪ ,‬הנבדק ייקח חוסמי ביטא‬
‫(נורמיטן או נאובלוק) כשעה עד שעתיים לפני הבדיקה‪.‬‬
‫הבדיקה מיועדת ל ‪:‬‬
‫לנשים מעל גיל ‪ 55‬וגברים מעל גיל ‪.40‬‬
‫לאנשים בעלי גורמי סיכון למחלת לב (עישון‪ ,‬סיפור משפחתי של מחלת לב‪ ,‬עודף כולסטרול‬
‫בדם‪ ,‬סכרת‪ ,‬עודף משקל‪ ,‬חוסר פעילות גופנית ומתח נפשי)‪ ,‬שלא ניתן לשלול אצלם מחלת‬
‫לב באמצעים אחרים‪ .‬זיהוי מוקדם של מחלה טרשתית התחלתית בקבוצת סיכון זו‪ ,‬תוביל‬
‫לטיפול תרופתי מתאים שימנע את התפתחות המחלה בכלי הדם הקורונריים‪ .‬זיהוי של‬
‫מחלה משמעותית בכלי הדם תאפשר תכנון של התערבות מתאימה‪.‬‬
‫למעקב אחר חולים שעברו השתלת תומכן לעורקי הלב‪.‬‬
‫למעקב בחולים לאחר ניתוח מעקפים‪.‬‬
‫לחולים עם חשד לווריאציה אנטומית של כלי הדם בלב‪.‬‬
‫לאנשים אשר אינם יכולים לעבור צנתור לב עקב בעיה בכלי הדם הפריפרים או הפרעות‬
‫קרישה‪.‬‬
‫חסרונות הבדיקה‬
‫• הבדיקה כרוכה בהזרקת חומר ניגוד לווריד (בכמות דומה לכמות הניתנת בצנתור)‪ .‬לא ניתן‬
‫כליות‬
‫‪.‬‬
‫לבצע את הבדיקה בקרב אנשים אלרגיים ליוד או בקרב חולים עם אי ספיקת‬
‫•במקרה של הסתיידויות נרחבות בעורקים הקורונריים‪ ,‬מהימנות הבדיקה יורדת ולא מומלץ‬
‫לבצעה בחולים אלו‪.‬‬
‫• לא ניתן לבצע את הבדיקה בחולים עם קצב לב לא סדיר‪.‬‬
‫• כמות הקרינה בבדיקה עומדת על ‪mSv 5-10‬לעומת כ‪ mSv 2.5-5-‬בצנתור אבחנתי‪ .‬לשם‬
‫השוואה‪ ,‬כמות הקרינה הניתנת במיפוי לב עם תליום היא כ‪mSv (18-‬יש לציין שכמות‬
‫הקרינה השנתית המוגדרת כמסוכנת עומדת על ‪mSv).200‬‬
‫יעילות הבדיקה‬
‫רגישות הבדיקה כפי שנבדקה במכשיר בעל ‪ 16‬פרוסות נעה בין ‪ 92%‬ל‪ .97%-‬הסגוליות‬
‫המדווחת הינה ‪ 93%-97%‬וה ‪- NPV - negative predictive value -‬כ‪ .97%-‬מכאן שהבדיקה‬
‫הלב‬
‫‪.‬‬
‫טובה מאוד לזיהוי מחלה קורונרית ובמיוחד לשלילת מחלה טרשתית בעורקי‬
‫‪9‬‬
‫בדיקת אבחון פולשנית‬
‫צנתור לב‪ -‬צנתור כלילי‬
‫צנתור לב אבחנתי‬
‫המכונה גם אנגיוגרפיה כלילית (‪ )Diagnostic Coronary Angiography‬נחשב כיום כאמצעי‬
‫הרפואי היעיל ביותר לאבחון טרשת בעורקים הכליליים‪.‬‬
‫צנתור אבחנתי הוא פעולה פולשנית‪ ,‬שכרוכה בהחדרת צנתר אל העורקים הכליליים‪ ,‬דרך‬
‫עורק ראשי במפשעה או ביד‪ .‬החדרת הצנתר מבוצעת תחת הנחייה של צילום רנטגן‪.‬‬
‫במהלך הפעולה מודגם בדיוק רב מבנה העורקים הכליליים‪ ,‬הצירויות בכלי הדם‪ ,‬חסימות‬
‫(אם קיימות)‪ ,‬הפרעות בזרימת הדם ללב‪ ,‬פעילות מסתמי הלב‪ ,‬ויכולת התפקוד של שריר‬
‫הלב וחדרי הלב‪ .‬לפיכך‪ ,‬משמש הצנתור ככלי אבחוני ממעלה ראשונה לאבחון מצבים‬
‫פתולוגים לא רק בעורקים אלא גם בלב עצמו‪.‬‬
‫צנתור אבחנתי יבוצע במקרים הבאים‪:‬‬
‫• מטופלים שסובלים מכאב בחזה בזמן מאמץ (תופעה שמכונה תעוקת חזה)‪.‬‬
‫• כהמשך בירור לבדיקות דימות קודמות שהעלו חשד לטרשת עורקים‪.‬‬
‫• תלונות חוזרות על כאב בחזה שסיבתו אינה ידועה‪.‬‬
‫• אם קיים חשש להיצרות בעורק כלילי גדול‪.‬‬
‫• מטופלים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלת לב כלילית‪ .‬גורמי סיכון למחלת לב כלילית‬
‫כוללים עישון‪ ,‬עודף משקל‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬כולסטרול גבוה‪ ,‬וסיפור משפחתי של מחלות לב‪.‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬עשויה להתקבל החלטה על מעבר מצנתור אבחנתי לצנתור טיפולי‪ ,‬על מנת‬
‫לטפל בבעיות שנמצאו‪ ,‬כגון פתיחת עורקים סתומים‪ ,‬והכנסת תומכנים (‪ ,Stents‬סטנטים)‪.‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬במקום להפנות את המטופל לצנתור אבחנתי‪ ,‬יומלץ לו על ביצוע צנתור‬
‫וירטואלי שאינו פולשני‪ ,‬או סריקת קרדיו סקן (‪ ,)Cardio Scan‬שהיא למעשה צילום ‪ CT‬של‬
‫הלב והעורקים הכליליים‪.‬‬
‫הפעולה מבוצעת על מנת לענות על צרכים אבחוניים‪ ,‬קרדיולוגים‪ .‬עם קבלת האבחנה‪ ,‬ניתן‬
‫יהיה לקבל החלטות לגבי המשך הטיפול המיטבי‪ ,‬שיביא לפתרון הבעיה במידת האפשר‪.‬‬
‫תוצאות הצנתור האבחנתי יאפשרו לרופא הקרדיולוג להחליט מהו הטיפול המיטבי למטופל‪.‬‬
‫קיימות ‪ 3‬אפשרויות להמשך טיפול‪:‬‬
‫‪ .1‬המשך טיפול שמרני עם תרופות ואיזון גורמי הסיכון‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .2‬המשך טיפול בצנתור טיפולי במהלכו יורחבו ההיצרויות ויפתחו חסימות בעורקי הלב‪.‬‬
‫‪ .3‬הפנייה לניתוח מעקפים ו‪/‬או החלפה או תיקון של מסתם‪.‬‬
‫צנתור אבחנתי מבוצע בחדר צנתורים‪ ,‬בהרדמה מקומית‪ .‬חומר מאלחש קצר טווח יוזרק‬
‫ישירות למפשעה או לשורש כף היד‪ .‬פעולת החומר היא מידית‪ ,‬ומונעת אי נוחות או כאב של‬
‫המטופל במהלך הפעולה‪ ,‬שנותר בהכרה מלאה לאורך כל הפעולה‪.‬‬
‫לאחר וידוא ההרדמה‪ ,‬מחדיר המצנתר שרוולית פלסטית דקה בקוטר של כ‪ 2 -‬מילימטרים‬
‫דרך עורק המפשעה או עורק שורש כף היד‪ .‬שרוולית זו מכילה בתוכה את הצנתר‪ ,‬שהוא‬
‫למעשה צינור פלסטיק ארוך‪.‬‬
‫עם התקדמות הפעולה‪ ,‬מחדיר הרופא את הצנתר במעלה אבי העורקים העורק עד לבסיס‬
‫אבי העורקים שם נמצא הלב‪.‬‬
‫דרך הצנתר מזריק המנתח חומר ניגוד (חומר הניגוד הוא נוזל המכיל יוד וניתן לראות אותו‬
‫בצילום הרנטגן)‪ ,‬שכאשר הוא ממלא את העורקים ניתן לראות אותם ביעילות בצילום רנטגן‪.‬‬
‫צביעת העורקים הכליליים מאפשרת למצנתר לזהות בקלות אזורים של הצרות או חסימה‬
‫בכלי הדם‪ ,‬שפוגעים באספקת הדם התקינה אל הלב‪ .‬כל התהליך מבוצע תחת הנחיית צילום‬
‫רנטגן‪ ,‬ומוצג על גבי מסכים בחדר הצנתורים‪.‬‬
‫במידה והרופא מזהה הצרות או חסימה בכלי הדם‪ ,‬עשויה להתקבל החלטה על מעבר‬
‫מצנתור אבחוני לצנתור טיפולי‪.‬‬
‫בסיום הפעולה מוציא הרופא את הצנתר מהעורק דרכו נכנס אל גופו של המטופל‪ ,‬ונקודת‬
‫הדקירה תיחבש בתחבושת לחץ‪.‬‬
‫הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית ונמשכת כ‪ 30 -‬דקות‪.‬‬
‫הסיבוכים בעקבות צנתור לב אבחנתי כוללים דימום בנקודת הדקירה‪ ,‬התקף לב עקב חסימה‬
‫של עורק כלילי‪ ,‬אירוע מוחי בעקבות קריש דם‪ ,‬מפרצת בעורק הירך‪ ,‬הפרעות קצב‪ ,‬נזק‬
‫כלייתי מחומר הניגוד‪ ,‬ותגובה אלרגית לחומר הניגוד‪ .‬סיבוכים אלו מתרחשים בקרב כ‪1% -‬‬
‫מהמטופלים‪.‬‬
‫‪11‬‬