‫‪1‬‬ ‫אנגיוגרפיה‬ ‫‪ – TIA‬התקפה רגעית של אי אספקת דם‪ .‬כאשר יש חשד לכך עושים דופלר לקרוטיס‪.‬‬ ‫סאבטרקשיין – מחיקה של הרקע בהזרקת חומר ניגוד‪ ,‬יש מחיקה של בין ‪ .8%-10%‬לא תמיד‬ ‫מוחקים לגמרי‪ ,‬כי זה עוזר להתמצאות‪.‬‬ ‫‪ Digital Signature Algorithm - DSA‬שם נוסף לסאבטרקשיין‪.‬‬ ‫‪ Percutaneous transluminal coronary angioplasty – PTCA‬כניסה עם קסטה וביצוע‬ ‫פעולה כלשהי (רק בקורונריים‪ .‬לפעמים יש ‪ PTA‬שזה כבר בעורקים אחרים)‪.‬‬ ‫‪ – Embolisation‬סתימה של דלף‪.‬‬ ‫בישראל כיום‪ ,‬חולים כ‪ 500-‬אלף איש במחלת לב כלילית‪ .‬הגורם לכך הוא בדרך כלל‪ ,‬רובד שומני‬ ‫(פלאק טרשתי)‪ .‬צנתור הלב מספק מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים‬ ‫אותו‪ ,‬והוא נעשה באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה ארוכה וגמישה) לתוך הגוף‪ .‬הצנתור‬ ‫מאפשרת מדידת לחצים שונים בתוך הלב והזרקת חומר ניגוד לצורך הדגמת כלי הדם בלב ובמקרה‬ ‫הצורך מחוץ ללב‪.‬‬ ‫הסיכונים האפשריים כוללים דימום תת עורי במקום החדרת הצנתר‪ .‬לעיתים רחוקות יותר ייתכנו‬ ‫זיהומים‪ ,‬הפרעות בקצב הלב‪ ,‬וצורך בניתוח מעקפים דחוף‪ ,‬התקף לב או שטף דם במוח‪ .‬מוותר‬ ‫כתוצאה מצנתור הוא מאוד נדיר‪ ,‬ובדרך כלל מבטא חומרה קשה של מחלת לב קיימת‪.‬‬ ‫‪ , Cardiac CT‬זוהי בדיקה שעושה שימוש בסריקה ממוחשבת בעלת דרגת מהירות ורזולוציה גבוהיים‬ ‫מאוד ול א מצריכה החדרת צנתר‪ .‬היא לא תחליף לצינתור הטיפולי וכמו כן אי אפשר לבצע בבדיקה זו‬ ‫הרחבה על ידי בלון או השתלת סטנט תומך‪ .‬בנוסף היא גם לא תמיד מאפשרת אבחון ודאי של קיום‬ ‫או היעדר טרשת עורקי הלב‪.‬‬ ‫הרחבת העורק הכלילי נעשית בצנתור לב ומיועדת לפתוח את החסימה הנוצרת בגלל טרשת עורקים‪.‬‬ ‫כדי לטפל בבעיה מוחדר צנתר עם בלון מיוחד בקצה לתוך העורק עד אזור החסימה‪ .‬שם מנפחים‬ ‫אותו בלחץ כך שידחק לצדדים את החומר הטרשתי בדפנות העורק ויפתח מעבר רחב יותר לזרימת‬ ‫הדם‪ .‬לאחר מכן מתבצעת פעולה של השתלת סטנט תומך לייצוב אזור החסימה ולמניעת חסימה‬ ‫מ ידית בעורק‪ .‬תומכונים (סטנטים) הם גלילי רשת מתכתיים דקים ביותר המורכבים על הבלון‪ .‬כאשר‬ ‫מנפחים את הבלון‪ ,‬הסטנט נצמד לדפנות העורק‪ ,‬כאשר מרוקנים את הבלון‪ ,‬הסטנט נשאר במקומו‬ ‫והעורק נשאר פתוח‪ .‬מטרת הסטנט היא לשפר את התוצאות המידיות וארוכות הטווח של הרחבה‬ ‫באמצעות בלון‪ ,‬ובכך למנוע היצרות מידית חוזרת או ארוכת טווח של העורקים הכליליים‪.‬‬ ‫"סייפר" – זהו סטנט המצופה בתרופה "ראפאמיצין" (שם נוסף הוא‪" :‬סירולימוס")‪ .‬לאחר החדרת‬ ‫הסטנט התרופה משתחררת מקומית בקצב איטי במשך מספר שבועות ובעצם היא מונעת את‬ ‫הגדילה של התאים באזור של הסטנט‪ .‬על ידי זה‪ ,‬יש עיכוב של הצירויות בתוך הסטנט‪ .‬סטנט זה‬ ‫מקטין את ההצירויות החוזרות בעורקי הלב לעומת הסטנט הרגיל ללא התרופה עליו‪" .‬סייפר" בטוח‬ ‫לשימוש אך עדיין ישנן סכנות כמו היווצרות קרישי דם בתוך הסטנט‪ ,‬דבר שעלול לגרום להתקף לב‬ ‫(מופיע אצל ‪ 1%‬מהחולים)‪ .‬כמו כן החולה יקבל טיפול תרופתי של מדללי דם‪.‬‬ ‫במידה וטרשת העורקים רחבה ומתפרשת על מספר עורקים שונים ורבים ובהם לא ניתן יהיה לטפל‬ ‫בבלון או בסטנט‪ ,‬או במקרים שבהם קיימת מחלה משולבת בעורקי ומסתמי הלב‪ ,‬נאלץ לבצע ניתוח‬ ‫מעקפים‪.‬‬ ‫השינויים שהחולה רצוי לבצע לאחר צנתור או ניתוח מעקפים הם תזונה נכונה ובריאה (ללא שומנים‬ ‫וכולסטרול)‪ ,‬שמירה על סוכר‪ ,‬שמירה על לחץ דם‪ ,‬הפסקת העישון (במידה וקיים)‪ ,‬ירידה במשקל‬ ‫© סוכם על ידי לירון אפשטיין ©‬ ‫‪2‬‬ ‫במקרים המתאימים וכמובן שפעילות גופנית עשויה להועיל אך חשוב שתהיה מבוקרת‪ .‬כמו כן יש‬ ‫צורך במעקב טיפולי על ידי רופא מוסמך‪.‬‬ ‫ציוד בחדר אנגיו‪:‬‬ ‫הרשימה הבאה היא גם בשביל אנגיוגרפיה וגם בשביל אנגיוקרדיוגרפיה‪ .‬רק פריטים מסוימים יהיו‬ ‫בשביל תהליכים ספציפיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬ספק‪/‬גנרטור רנטגן‪ :‬שלושה שלבים‪ 12 ,‬פולסים ומינימום ‪ 1000‬מיליאמפר‪.‬‬ ‫‪ .2‬שפופרת הרנטגן‪ :‬צריך שיהיה לה מתח גבוה‪ ,‬אנודה מסתובבת עם נקודת פוקוס של ‪0.6‬‬ ‫מ"מ בריבוע‪ .‬במקרים של מקרואנגיוגרפיה נצטרך נקודת פוקוס באנודה המסתובבת של ‪0.3‬‬ ‫מ"מ בריבוע‪ .‬זרוע ‪ U‬או ‪ C‬במכשיר הרנטגן כדי שתוכל להסתובב סביב המטופל‪ .‬לזרוע זו יש‬ ‫מספר יתרונות‪( :‬א) החולה לא צריך לזוז במהלך הטיפול; (ב) סבירות נמוכה של תזוזת‬ ‫הקטטר; (ג) יותר קל לראות זוויות אקסיליות‪ .‬כמו כן יש לה מספר חסרונות‪( :‬א) דורש הרבה‬ ‫מקום; (ב) יקר יותר‪.‬‬ ‫‪ .3‬יחידת שיקוף‪ :‬טלוויזיה ומגבר של תמונות צסיום יודיד‪ DSA .‬חתימת אלגוריתמים דיגיטלית‪.‬‬ ‫‪Cine .4‬‬ ‫‪ .5‬מקליט וידאו‬ ‫‪ .6‬מזרק לחץ‪ :‬יש שני סוגים בסיסים‪( :‬א) מנוע הזרקה חשמלי‪ ,‬עם חישוב של הזרקה לאחר‬ ‫הכנסת הקטטר; (ב) מנוע הזרקה חשמלי‪ ,‬אשר משתמש במנגנון תגובתי כדי לפקח על קצב‬ ‫ההזרקה‪.‬‬ ‫‪ .7‬שולחן רנטגן‪ :‬באנגיוקרדיוגרפיה צריך להיות לשולחן חלק עליון אשר לא מקובע – צף‪.‬‬ ‫‪ .8‬ציוד למעקב לחץ‪:‬‬ ‫‪ .9‬מוניטור של א‪.‬ק‪.‬ג‪.‬‬ ‫‪ .10‬ציוד החייאה‪.‬‬ ‫טכניקות הכנסת קטטר‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הכנת החולה‪:‬‬ ‫(א) החולה צריך להתקבל לבית החולים עם הכנה קפדנית לפני הבדיקה והשגחה גם לאחר‬ ‫הבדיקה‬ ‫(ב) חשוב לציין ולוודא אם החולה לוקח תרופות נגד קרישת דם‬ ‫(ג) על הרדיולוג לראות את החולה במחלקה לפני הטיפול על מנת‪ :‬להסביר את התהליך‪,‬‬ ‫לקבל את הסכמתו של החולה‪ ,‬לבדוק את החולה עם התייחסות ללחץ דם ופולסים פריפריים‬ ‫כבסיס לבעיות שעלולות להיות‬ ‫(ד) לוודא שהאזור שיטופל יהיה מגולח‪.‬‬ ‫האזור הדקור‪:‬‬ ‫(א) עורק פמורלי – הכי נפוץ‬ ‫(ב) העורק הברכיאלי‬ ‫(ג) העורק האקסילארי‬ ‫(ד) האורטה – עם מחר בטרנסלומבר ‪.‬‬ ‫ציוד בשביל שיטת סלדינג'ר‪ :‬זוהי שיטה שבה מכניסים מחט כפולה עם סיב‪.‬‬ ‫סיבים מנחים (טפלון)‪.‬‬ ‫קטטרים‬ ‫© סוכם על ידי לירון אפשטיין ©‬ ‫‪3‬‬ ‫טכניקה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫החולה שוכב על הגב על שולחן הרנטגן‪ .‬שני העורקים הפמורלים מוכנים ומגולחים אך‬ ‫מבצעים את הפעולה מצד ימין (בהנחה שהמבצע הוא ימני)‪.‬‬ ‫לפני שמכניסים לחולה את הקטטר וכל המחטים בודקים שהגייד וואיר עובר במחט כמו‬ ‫שצריך‪.‬‬ ‫מבצעים הרדמה מקומית‪ .‬מבצעים חתך טרסוורסלי של ‪ 5‬מ"מ מעל העורק‪.‬‬ ‫דוקרים את העורק הפמורלי בזווית של ‪ 45º‬על העור‪.‬‬ ‫העורק מקובע על ידי שתי אצבעות‪ .‬מנקבים את העורק משני הקירות שלו (מונע דיסקציה‬ ‫של הכלי דם)‪ .‬מוציאים את ה‪ stillette -‬החוצה (החלק החד)‬ ‫מכניסים את החוט המדריך דרך המחט‪ .‬ואז הקטטר מוכנס עליו‪ .‬הקטטר עולה עד האורטה‬ ‫תוך כדי שיקוף‪.‬‬ ‫מוציאים את הגייד וואיר‪.‬‬ ‫הטיפול שאחרי‪:‬‬ ‫‪ .1‬מנוחה‬ ‫‪ .2‬השגחה על המקום המנוקר‬ ‫‪ .3‬דופק ולחץ דם צריך להיות תקין‬ ‫היצירות בעורקי הכליה מסמל על לחץ דם גבוה‪.‬‬ ‫המדיאסטינום צריך להיות כחצי מבית החזה‪ ,‬כאשר זה מעבר לזה – זה יקרא לב מוגדל‪.‬‬ ‫‪ – Thrombolysis‬יש מקום שיש איסכמיה‪ ,‬ומגיעים למסכנה שיש סתימה של ורידים (פקקת) עושים‬ ‫בדיקה מחברים עירוי עם מעין צינורית שנשארת קבועה ואת זה לעירוי נוזלים וזה מטפטף וכעבור‬ ‫מספר שעות ככה זה נמס‪ .‬בעצם מפרקים וממיסים את הפקקת‪.‬‬ ‫‪ – Atherectomy‬מכשיר שמשייף את הפלק עצמו‪ .‬מתאים לחסימות ארוכות וקשיחות מאוד‪ ,‬מתאים‬ ‫גם לשימוש בתוך סטנט‪ ,‬לטיפול בהיצרות חוזרת‪ .‬הבעייתיות היא שה"מקדח" יכול להיתקע בתוך‬ ‫הפלאק‪ ,‬כמו כן יכול להיות קריעת כלי הדם‪ ,‬יכול לגרום לנזק לכלי הדם עד לידי יצירת קריש דם‪,‬‬ ‫דורש שימוש בצנתר גדול‪.‬‬ ‫‪ Trans Jugular Intra hepatic Porto systemic Shunt – TIPS‬זו פעולה שמבצעים לחולים שיש להם‬ ‫חסימה של מערכת פורטלית בכבד‪ .‬למשל אצל אלכוהוליסטים (צרוזיס)‪ .‬בעצם רוצים שאותו דם‬ ‫שמגיע דרך הפורטל יזרום החוצה כדי שלא תהיה בצקת‪ .‬דרך הורידים ההפטים מנקבים חור בכבד‬ ‫ומכניסים שאנט‪.‬‬ ‫במידה ולחו לה יש פלאק במערכת כלי הדם באזור הלב הוא ירגיש עייפות‪ ,‬יהיה לו קשה לעלות‬ ‫במדרגות‪.‬‬ ‫סטנט – נועד לספק תמיכה מכאנית ולייצב את אזור החסימה‪.‬‬ ‫נכנסים עם קטטר ומנפחים בלון עם לחץ וככל שהחולה יכול להחזיק מנפחים ברגע שהחולה לא יכול‬ ‫ישר משחררים את הבלון‪ .‬ומבצעים את הפעולה מספר פעמים‪ .‬תוך כדי הפעולה לאט לאט מרחיקים‬ ‫את הדפנות והציפייה שהן לא יחזרו‪ .‬ב‪ 70%-‬מהמקרים יש הצלחה‪ .‬ב‪ 30%-‬מהמקרים המחלה‬ ‫חוזרת על עצמה‪.‬‬ ‫סטנדגרפט – משתמשים בו באנוריזמות‪.‬‬ ‫אחרי התקף לב‪ ,‬מתקיימת שיחה והנחייה לחולה על תזונה‪ ,‬ספורט וכמו כן בנושא יחסי מין‪.‬‬ ‫© סוכם על ידי לירון אפשטיין ©‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ – )Deep Vein Thrombosis( DVT‬אם החסימה בוורידים ארוכים הניקוז הורידי נפגע מאוד‪ ,‬יש‬ ‫לחולה כאבים אדירים וחייבים לבצע פעולה‪ .‬מבצעים פעולה בחדר שיקופים‪ ,‬וכל רדיולוג יכול לבצע‬ ‫אותה‪ .‬הבדיקה נקראת ‪ – phlebography‬שמים חוסם ורידים מעל הקרסול כדי שהוורידים השטחיים‬ ‫לא יזרימו דם והחומר ניגודי יזרום לוורידים העומקים‪ ,‬מחפשים כלי דם בגב הרגל‪ ,‬ומחברים את‬ ‫החולה לעירוי ונותנים לעירוי לטפטף‪ .‬כדי להגביר את האינפורמציה משנים את התנוחה בשולחן‬ ‫שיקופים משכיבה לעמידה ואומרים לחולה לנשום עמוק וללחוץ (כמו בשירותים) זה מגביר את הלחץ‪.‬‬ ‫המכשיר שעובדים אתו הוא מכונת שיקוף בחדר שיקופים רגיל (לא דורש רדיולוג מומחה פולשני)‬ ‫מצלמים את הברך ואת הקרסול בשיקוף‪ .‬בסוף הטיפול החולה צריך לעשות פעילות עם הרגל (כדי‬ ‫להזרים דם כמו שצריך)‪ .‬סיבוכים שיכולים להיות זה קרישי דם‪ ,‬פגיעה בכלי הדם‪.‬‬ ‫פילטרים‪ -‬יש כל מיני פעולות שעושים‪ ,‬שתוך כדי הפעולה מייצרים הרבה חתיכות שיכולות לזוז‬ ‫ולעשות לנו בעיות יותר מאוחר‪ .‬הפילטרים יכולים להיות זמניים‪ .‬בכל פעולה שעושים בקרוטיס שמים‬ ‫פילטר שלא יגרום ל‪ .CVA -‬הפילטר נועד לחסום קרישים שיכולים להיווצר‪.‬‬ ‫אנו נבצע שיקוף לעורקים הקורונרים במקרים של איסכמיה בלב או כאשר נרצה לחדש את כלי הדם‪.‬‬ ‫בצנתור כזה נרצה להשתמש בידית ‪ C‬או ‪ U‬כדי שיהיה נוח יותר למצוא זוויות בלי להזיז את החולה‪.‬‬ ‫© סוכם על ידי לירון אפשטיין ©‬