1. No category

‫בבית הדין האזורי לעבודה‬
‫בבאר‪-‬שבע‬
‫המבקשים‪:‬‬
‫‪ .1‬הסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ ,‬מרחב הנגב‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד איריס ורדי ו‪/‬או מירי מלכי‬
‫ו‪/‬או מאיה צחור אבירם ואח'‬
‫מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי‬
‫מרח' ארלוזורוב ‪ ,93‬תל אביב‬
‫טל'‪ ;03-6921472 :‬פקס'‪03-6963214 :‬‬
‫ועל ידי ב"כ עורכי הדין שי תקן ו‪/‬או אח'‬
‫ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'‬
‫מרחוב דניאל פריש ‪ 3‬תל‪-‬אביב‬
‫טל'‪ ;03-6069656 :‬פקס'‪03-6069672 :‬‬
‫‪ .2‬מועצת העובדים של תרכובות ברום בע"מ‬
‫ע"י ב"כ ממשרד אשר חלד ושות'‪ ,‬עורכי דין‬
‫משד' רוטשילד ‪ ,41/45‬בית ציון‪ ,‬תל אביב ‪65784‬‬
‫טל'‪ ;03-7137000 :‬פקס'‪03-7137001 :‬‬
‫‪-‬נגד‪-‬‬
‫המשיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬חברת תרכובות ברום בע"מ‬
‫‪ .2‬חברת כימיקלים לישראל בע"מ‬
‫‪ .3‬כיל ישראל בע"מ‬
‫כולם ע"י ב"כ עורכי‪-‬הדין נחום פינברג ו‪/‬או‬
‫ארנה שר ו‪/‬או קרן שליט ו‪/‬או עמי שחר‬
‫ו‪/‬או סמדר קפלן ו‪/‬או אפרת בירן ו‪/‬או‬
‫אורלי אבירם ו‪/‬או יעקב מלישקביץ' ו‪/‬או‬
‫ירון קרמר ו‪/‬או מיכל פינברג‪-‬דורון ו‪/‬או‬
‫אלון נוי ו‪/‬או אוהד גלעדי ו‪/‬או דוד משה‬
‫ו‪/‬או רוני איטח גנט ו‪/‬או נטלי קמחי ו‪/‬או‬
‫מאיה גבעון ו‪/‬או עדי גבאי ו‪/‬או ליאת כהן‬
‫ו‪/‬או אילה פלזנטל דברת ו‪/‬או טובה שרון‬
‫ו‪/‬או אסף בקר ו‪/‬או יעל רובינשטיין ו‪/‬או‬
‫שלומית שליט ו‪/‬או דניאל כוכבי ו‪/‬או שחר‬
‫פישביין ו‪/‬או קרן זאנה ו‪/‬או עודד מזרחי‬
‫ו‪/‬או אורלי חרס ו‪/‬או נועה כוכבי ו‪/‬או עירית‬
‫באגון ו‪/‬או דניאל שחבר ו‪/‬או אלה גלילי‬
‫סחר ו‪/‬או אביתר טף ו‪/‬או קארין הדר‬
‫ממגדל ששון חוגי‪ ,‬דרך אבא הלל סילבר ‪,12‬‬
‫קומה ‪ ,16‬רמת גן ‪;5250606‬‬
‫פקס'‪03-6138614 :‬‬
‫טלפון‪;03-6138613 :‬‬
‫‪ .4‬מדינת ישראל‬
‫ע"י פרקליטות המדינה‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫מרחוב מח"ל ‪ ,7‬מעלות דפנה‪ ,‬ירושלים‬
‫טל'‪ ;02-5419629 :‬פקס'‪02-5419660 :‬‬
‫‪\\FEINSRV\applic\WORD6\DATA\X-6\67\483403.docx‬‬
‫סק ‪49535-04-15‬‬
‫קבוע ליום ‪ 7.5.2015‬לפני‬
‫מותב בראשות כב' הנשיאה‬
‫אורלי סלע‬
‫‪-2-‬‬
‫תשובה לבקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי‬
‫ובקשה לסילוקה על הסף‬
‫בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד )כב' הנשיאה סלע( מיום ‪ ,29.4.2015‬ולאחר שבקשת הצד בסכסוך‬
‫קיבוצי הומצאה לח"מ באמצעות פקסימיליה ביום ‪ 28.4.2015‬בשעה ‪ 23:22‬ולמחרת גם באמצעות שליח‪,‬‬
‫מתכבדות המשיבות להגיש תשובתן לבקשת הצד בסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי המבקשים ביום‬
‫‪ .29.4.2015‬המשיבות יטענו כי דין בקשת הצד סילוק על הסף ולחילופין דחייה לגופה‪ ,‬והכל תוך חיוב‬
‫המבקשים בהוצאות משפט עונשיות בשיעור מרתיע במיוחד‪ ,‬על מנת למנוע ניצול לרעה של הליכי‬
‫משפט בעתיד ועתירות סרק כגון זו שהוגשה לבית דין נכבד זה בהליך דנן‪.‬‬
‫הואיל והמעסיקה של העובדים מושא הבקשה היא המשיבה ‪ ,1‬חברת תרכובות ברום בע"מ )להלן ‪-‬‬
‫המשיבה או החברה( והיא הצד הישיר היחיד לסכסוך דנן )ואף לא נטען אחרת על ידי המבקשים(‪,‬‬
‫יפורטו כל הטענות בתשובת צד זו בראש ובראשונה בשם המשיבה‪ .‬כמובן שיש לראות כל טענה כאילו‬
‫היא נטענת גם בשם המשיבות ‪ ,3-2‬על פי העניין‪.‬‬
‫סילוק בקשת הצד על הסף‬
‫‪.1‬‬
‫המשיבה תטען כי דין בקשת הצד להיות מסולקת על הסף מכל אחד מהטעמים הבאים‪ ,‬כל אחד‬
‫בפני עצמו‪ ,‬ובהצברם לא כל שכן‪:‬‬
‫‪1.1‬‬
‫המבקשים מקיימים מזה כשלושה חודשים שביתה כללית במפעלה של המבקשת בגין‬
‫אותה עילה ממש שבעטיה הוגשה בקשת הצד‪ :‬נסיון להביא לביטול הליך פיטורי‬
‫הצמצומים וההתייעלות בו נקטה המשיבה‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שמחקו ביוזמתם בקשת צד‬
‫בסכסוך קיבוצי‪ ,‬זהה לזו הנוכחית‪ ,‬שהתנהלה משך חודשים לפני בית דין נכבד זה‪.‬‬
‫התנהלות זו מהווה הודאת בעל דין בכך שאין בידי המבקשים עילת תביעה מוכרת בדין‬
‫והיא יוצרת להם מניעות והשתק מפני הגשת בקשת הצד דנן‪.‬‬
‫‪1.2‬‬
‫בקשת הצד נגועה בשיהוי כבד ובמניעות‪ ,‬שעה שהליך הפיטורים מתקיים בפועל מזה‬
‫כשלושה חודשים ללא שהמבקשים יזמו פעולה משפטית כלשהיא כדי למנוע אותו או‬
‫לעצור אותו‪ .‬בינתיים שינתה המשיבה את מצבה‪ ,‬חלק מעובדיה כבר פוטרו ואחרים‬
‫כבר קיבלו מכתבי פיטורים אשר בהסכמה הוקפאו לעת הזו‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫הבקשה נגועה באופן חמור בהסתרת מסמכים ועובדות רלוונטיות ביותר לבקשה‪ ,‬כגון ‪-‬‬
‫בין השאר ‪ -‬הסתרת ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים והסתרת קיומו של הליך פיטורי‬
‫צמצומים המוסדר בהסכם הקיבוצי‪ ,‬שקויים על ידי המשיבה‪ ,‬ואשר נציגות העובדים‬
‫סירבה באופן מופגן לשתף עימו פעולה‪ .‬הסתרה מהותית זו של עובדות ומסמכים די בה‬
‫כדי לסלק על הסף את בקשת הצד‪.‬‬
‫‪-3-‬‬
‫‪.2‬‬
‫להלן תעמוד המשיבה בהרחבה על טענותיה לעיל‪:‬‬
‫הודאת בעל דין‪ ,‬מניעות והשתק‪:‬‬
‫נטישת הליך משפטי זהה ונקיטה בשביתה מלאה בגין אותו סכסוך‬
‫‪.3‬‬
‫החל מיום ‪ 2.2.2015‬מתקיימת שביתה מלאה במפעלה של המשיבה בנאות חובב‪ .‬רובם המכריע‬
‫של עובדי החברה המיוצגים על ידי המבקשים שובתים לחלוטין מעבודה‪ ,‬והכל במטרה להביא‬
‫לביטולם המוחלט של הליכי הפיטורים בהם נקטה המשיבה‪ .‬המבקשים מודים בכך בריש גלי‬
‫בבקשתם‪ .‬אין כל מחלוקת כי השביתה ננקטת על ידי עובדי המשיבה בכדי להביא לאותה‬
‫תוצאה בדיוק אשר אליה מכוונת הבקשה דנן‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫יודגש כי לשביתה קדם הליך משפטי ממושך שהתקיים בבית דין נכבד זה לפני מותב בראשות כב'‬
‫השופטת יעל אנגלברג שהם )סק ‪ ;37526-11-14‬להלן ‪ -‬ההליך הקודם(‪ .‬באותו הליך העלו‬
‫המבקשים טענות זהות וביקשו סעדים זהים לאלה המועלים ומבוקשים עתה‪ ,‬בשנית‪ ,‬במסגרת‬
‫הבקשה דנן‪.‬‬
‫לאחר מספר דיונים שקיים בית הדין הנכבד‪ ,‬וערב דיון הוכחות באותו הליך‪ ,‬הודיעו המבקשים‬
‫באופן חד‪-‬צדדי על מחיקתו של ההליך‪ .‬מיד לאחר מכן התחילה המשיבה בהליך הפיטורים הקבוע‬
‫בהסכם הקיבוצי‪ ,‬וכתוצאה מכך פרצה כאמור השביתה המלאה במפעלה של המשיבה‪ ,‬והיא‬
‫נמשכת ברציפות למעלה מ‪ 3-‬חודשים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫משעה שנציגות העובדים נטשה הליך משפטי זהה ועברה למסלול הארגוני הרי הודתה במעשיה‬
‫אלה כי לא עומדות לה טענות משפטיות כלשהן‪ .‬נציגות העובדים הודתה במעשיה כי היא רואה‬
‫בסכסוך דנן ככזה שבגינו יש מקום לפעול במישור הצעדים הארגוניים‪ ,‬ואין לה כל עילות‬
‫משפטיות בעטיו‪ ,‬ולפיכך היא מנועה מלנקוט בגין אותו סכסוך עצמו בהליכים משפטיים‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫אכן‪ ,‬כל הטענות המועלות בבקשת הצד הנוכחית הן טענות שעלו במסגרת ההליך הקודם‪ ,‬או‬
‫שיכלו לעלות במסגרתו ללא כל קושי‪ .‬הטענות נזנחו על ידי המבקשים שעה שמחקו ביוזמתם את‬
‫ההליך המשפטי ועברו לנתיב הארגוני‪ .‬חזקה על המבקשים כי אילו היה ממש בטענותיהם‪ ,‬לא‬
‫היו מוחקים את ההליך הקודם ולא היו עוברים להליך הארגוני אלא ממצים את ההליך המשפטי‬
‫הקודם ועותרים לקבלת הסעדים המבוקשים‪ .‬בהתנהגותם זו יצרו כאמור המבקשים מניעות‬
‫לעצמם מלחזור ולהטריד את בית הדין הנכבד באותן טענות ממש שהחליטו לזנוח בהליך הקודם‬
‫ולעבור לנתיב הארגוני כאשר גילו שאין תקומה לתביעתם והם מושתקים מלחזור ולהעלות טענות‬
‫אלה בשנית במסגרת ההליך המשפטי דנן‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬הלכה פסוקה היא שצד ליחסי עבודה קיבוציים אינו יכול לתעתע ולהחליף בין המסלול‬
‫הארגוני והמשפטי‪ ,‬בגין אותו סכסוך‪ ,‬כל אימת שנוח הדבר מלפניו‪ .‬משעה שבחר צד ליחסי‬
‫העבודה את המסלול ליישוב הסכסוך‪ ,‬הוא מנוע מלהחליף למסלול אחר‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫ראו‪:‬‬
‫דב"ע נב‪ 4-6/‬מועצת פועלי לוד ואח' ‪ -‬טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ‪ ,‬פד"ע‬
‫כד ‪ 13 ,3‬מול האות ה'‪.‬‬
‫דב"ע נב‪ 4-7/‬ההסתדרות הכללית‪ ,‬הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח ‪ -‬התעשיה‬
‫האוירית לישראל בע"מ‪ ,‬פד"ע כד ‪ 52 ,41‬מול האותיות ה'‪-‬ו';‬
‫דב"ע נז‪ 4-22/‬ארגון המורים בבתי‪-‬הספר העל‪-‬יסודיים בסמינרים ובמכללות ‪ -‬עיריית נצרת עלית‪,‬‬
‫פד"ע לב ‪ 524 ,513‬מול האות ו'‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫בדב"ע נב‪ 4-6/‬הנ"ל‪ ,‬הדגיש בית הדין הארצי לעבודה כי לאחר שצד לסכסוך קיבוצי איפיין אותו‪,‬‬
‫עליו לגלות עקביות ואין הוא רשאי "לשנות כיוון" של אופי הסכסוך‪ .‬וכלשונו של בית הדין בעמוד‬
‫‪ 13‬לפסק הדין‪:‬‬
‫"משמעות הדבר היא כי במסגרת הסכסוך הקיבוצי בחרה טלרד‬
‫לאפיין את הסכסוך שבינה לבין המערערים כ"סכסוך משפטי"‪.‬‬
‫משעשתה כן‪ ,‬האם היה מקום לאפשר לה לשנות את אפיו של הסכסוך‪,‬‬
‫את מקום הדיון בו ואת יישובו גם על דרך של יישוב "סכסוך כלכלי"?‬
‫במילים אחרות ‪ -‬האם במסגרת שיקול הדעת שיש לבית‪-‬הדין במתן‬
‫סעד בהליך שבסכסוך קיבוצי‪ ,‬היה על בית‪-‬הדין להיעתר לבקשת טלרד‬
‫לעשות כן?‬
‫‪.26‬‬
‫אין אנו יכולים להתעלם מחובת תום הלב החלה ביחסים בין עובד‬
‫למעביד )ראה דב"ע נא‪ ,[5] 3-3/‬בע' ‪ (514‬וביחסים הקיבוציים )ראה מ'‬
‫גולדברג ]‪ ;[9‬תום לב במשפט העבודה‪ ,‬בעמ' ‪ .(150-146‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫בהעמידנו לנגד עינינו את מכלול מהלכי הצדדים ואת התנהגותם‪ ,‬הן‬
‫בתביעות האישיות והן בסכסוך הקיבוצי‪ ,‬אנו מגיעים למסקנה כי לא‬
‫היה מקום להתיר את תיקון העתירה בסכסוך הקיבוצי ולחייב את‬
‫המערערים להיזדקק ל"מנגנון ליישוב חילוקי דעות"‪.‬‬
‫אין אנו מוצאים פסול בכך שטלרד פתחה בהליך הסכסוך הקיבוצי‬
‫אחרי הגשת התביעות האישיות‪ .‬בהליך שנקטה היא איפיינה את‬
‫הסכסוך כ"סכסוך משפטי" וביקשה ‪ -‬כמתחייב מיחסי העבודה‬
‫הקיבוציים ‪ -‬את הכרעת בית‪-‬הדין לעבודה‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחר איפיון‬
‫הסכסוך היה על טלרד לגלות עקביות‪ ,‬לשמור על הדרך שבה בחרה‬
‫ולפעול על‪-‬פי הכללים החלים בהליך שנקטה‪.‬‬
‫הנסיבות שתוארו על‪-‬ידי בא‪-‬כוח טלרד לגבי מה שארע לאחר שלב‬
‫פתיחת הליך הסכסוך הקיבוצי היו קיימות בעיקרן אף לפני כן‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬הן אינן מצדיקות במקרה זה‪ ,‬היעתרות של בית‪-‬הדין לאשר‬
‫"שינוי כיוון" של אופי הסכסוך‪".‬‬
‫]ההדגשות כאן ובכל מקום אחר אינן במקור[‬
‫‪-5‬‬‫‪.9‬‬
‫הלכה זהה צריכה לחול גם על המבקשים‪ ,‬שאף הם "מזגזגים" בין האפיק המשפטי לאפיק‬
‫הארגוני‪ ,‬לפי נוחות הדברים בכל רגע ורגע‪ .‬במקרה דנן המצב חמור פי כמה מאשר בפרשת טלרד‪,‬‬
‫משום שכאן נקטו המבקשים בהליך משפטי זהה )סק ‪ (37526-11-14‬ומשראו שאין לו תקומה‬
‫מחקו אותו ועברו לשביתה מלאה‪ .‬משעה שגם דרך זו לא צלחה חוזרים המבקשים ומנסים את‬
‫האפיק המשפטי‪ ,‬על מנת להשיג את מה שלא הושג בהליך המשפטי הקודם ובשביתה‪ .‬זגזוג כזה‬
‫מחייב סילוק התביעה על הסף מטעמים של מניעות והשתק‪ .‬כאמור‪ ,‬המדובר בהתנהגות בלתי‬
‫מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים היוצרת מניעות למבקשים מלהגיש עתירתם הנוכחית‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫אכן‪ ,‬העובדה שהמבקשים נטשו הליך משפטי זהה שניהלו משך מספר חודשים כנגד המשיבה והם‬
‫מנהלים שביתה מזה חודשים בגין הסכסוך דנן‪ ,‬היא עצמה משמשת הודאת בעל‪-‬דין מצידם כי‬
‫אין להם זכות משפטית לתבוע בה את המשיבה‪ .‬שהרי בידוע הוא שבגין טענות משפטיות לא ניתן‬
‫לנקוט בצעדים ארגוניים‪ ,‬וחזקה על המבקשים שהם פועלים על פי הלכה מושרשת זו ונוקטים‬
‫בצעדים ארגוניים אך ורק על פי הדין‪ ,‬קרי אך ורק בגין סכסוכים "כלכליים" שאינם משפטיים‪.‬‬
‫משעה שהמבקשים החליטו לנטוש את ההליך המשפטי הקודם מתוך כוונה להמנע מקבלת‬
‫הכרעה בו‪ ,‬ולנקוט באפיק הארגוני‪ ,‬הרי בכך הודו בריש גלי שאין בידם עילות משפטיות כלשהן‬
‫כנגד המשיבה‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫המבקשים מנסים לנקוט בשיטת "אחוז בזה וגם מזה אל תניח את ידך"‪ .‬ביד אחת הם מנהלים‬
‫שביתה וביד השניה מנסים לנהל הליך משפטי )ממנו נסוגו כבר פעם אחת בעבר( כדי להשיג את‬
‫אותה תוצאה בדיוק‪ .‬דהיינו לנסות להשיג תוצאה באמצעי משפטי אך בה בעת לכפות את אותה‬
‫תוצאה באמצעי כוחני‪ .‬כבר נפסק בבית המשפט העליון כי פעולות המכוונות לכפות בדרכי לחץ‬
‫תוצאה המחייבת הכרעה שיפוטית‪ ,‬אינן עולות בקנה אחד עם הסדר הציבורי ועם שלטון החוק‪.‬‬
‫ראו‪ :‬בש"א ‪ 227/88‬עירית תל‪-‬אביב‪-‬יפו נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מב)‪ ,764 (2‬בעמוד ‪ 765‬מול האות‬
‫ז'‪.‬‬
‫ובמילים פשוטות‪ :‬המדובר בבריונות מן הסוג הגרוע ביותר שניתן להתקל בו ביחסי עבודה‬
‫קיבוציים‪ .‬בית הדין הנכבד מתבקש לסלק מעל פניו את עתירתם של מי שאינם בוחלים ברמיסת‬
‫כל הכללים הבסיסיים של משפט העבודה הקיבוצי ושל דיני השביתה בישראל‪ ,‬ועתה מבקשים‬
‫את שיתוף הפעולה של בית הדין הנכבד‪.‬‬
‫מניעות והשתק בשל שיהוי חסר תקנה‬
‫‪.12‬‬
‫הליך פיטורי הצמצומים שהתחדש לאחר מחיקת ההליך הקודם מתנהל אצל המשיבה מאז יום‬
‫‪ .2.2.2015‬המשיבה שלחה לנציגות העובדים את רשימת העובדים המועמדים לפיטורים‪ ,‬בהתאם‬
‫להוראות ההסכם הקיבוצי‪ ,‬וציפתה לקבל רשימה חלופית על פי האמור בהסכם‪ .‬משעה שנציגות‬
‫העובדים סרבה לשתף פעולה בקיום ההסכם הקיבוצי התחילה המשיבה לזמן את העובדים‬
‫שברשימה לשימועים‪ .‬בינתיים הוזמנו ‪ 108‬עובדים לשימוע‪ .‬מרבית העובדים לא התייצבו לשימוע‬
‫בהוראת המבקשים‪ 86 .‬עובדים מתוכם כבר קיבלו מכתבי פיטורים‪ .‬כל ההליך הזה בוצע‬
‫בידיעתם המלאה של המבקשים‪ ,‬אשר בעטיו הם מקיימים שביתה מלאה במפעלה של המשיבה‪,‬‬
‫כמפורט לעיל‪ .‬בהמשך יפורט בהרחבה הליך הפיטורים שננקט אצל המשיבה‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫‪.13‬‬
‫משעה שהליך הפיטורים מתקיים באופן רציף‪ ,‬מבלי שנציגות העובדים יזמה עתירה משפטית‬
‫לעצירתו או מניעתו‪ ,‬וזאת משך למעלה מ‪ 3-‬חודשים‪ ,‬מנועים ומושתקים המבקשים כיום‬
‫מלהתנגד לו ולעתור להפסקתו‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫ההלכה בסוגייה זו היא חד משמעית‪:‬‬
‫"פסק דין שבחשבון סופי בא לבטל פיטורים ולהחזיר אדם לעבודתו‪ ,‬הוא‬
‫מהתרופות שבשיקול דעת של בית הדין‪ .‬ממהותה של תרופה זאת‪ ,‬בקשר‬
‫ליחסי עבודה‪ ,‬הוא הזמן שחלף בין הפיטורים ובין הפניה לבית הדין‪ ,‬כשם‬
‫שבהליך שבו עותרים לתרופה כאמור‪ ,‬חייב בית הדין לפעול מיידית או תוך‬
‫זמן קצר ביותר ‪ -‬במסגרת שבועית ולא במסגרת חודשית‪".‬‬
‫דב"ע לג‪ 3-50/‬יעקב יעקובי ‪ -‬תוצרת מזון ישראלית בע"מ ואח'‪ ,‬פד"ע ד' ‪ 532 ,531‬מול האות ג'‪.‬‬
‫ובדב"ע לה‪ 3-110/‬שלום לבבי ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬פד"ע ז' ‪ 223 ,220‬נקבע כדלקמן‪:‬‬
‫"יחסי עבודה תקינים והפעלה סדירה של מפעל או שירות אינם סובלים‪,‬‬
‫שלאחר זמן יבקשו להחזיר איוש תפקידים למצב קודם‪ ,‬מבלי להביא‬
‫לשיבושים שבגררה‪ .‬כשם שדיון בהליך‪ ,‬שבו עותרים לתרופה כאמור‪ ,‬מחייב‬
‫את בית הדין לפעול "מיידית או תוך זמן קצר ביותר ‪ -‬במסגרת שבועית‪ ,‬ולא‬
‫במסגרת חודשית" )ע"ע לג‪ ,[3] 3-50/‬ע' ‪ ,(532‬כך חייב לפעול העותר לעניין‬
‫פתיחת ההליך‪".‬‬
‫‪.15‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי‪:‬‬
‫"‪ ...‬שתיקה‪ ,‬שעה שיש חובה לצעוק‪ ,‬פועלת נגד הצד המבקש סעד מבית‬
‫המשפט הגבוה לצדק‪".‬‬
‫בשג"צ ‪) 205 ,199/86‬בג"צ ‪ (281/86‬אמיר חברה להוצאה לאור בע"מ נ' שר התיירות ואח'‪ ,‬פ"ד‬
‫מ)‪.530 ,528 (2‬‬
‫וכן ‪-‬‬
‫"בבסיסו של השיהוי עומדת העובדה‪ ,‬כי עבור הזמן גרם לשינוי המצב‬
‫ולפגיעה באינטרסים ראויים להגנה‪ .‬בין אם אלה אינטרסים של הרשות‬
‫השלטונית‪ ,‬בין אם אלה אינטרסים של אדם אחר‪ ,‬ובין אם זהו אינטרס‬
‫הכלל; ובאיזון הכולל‪ ,‬השמירה על אינטרסים אלה חשובה היא יותר‬
‫מהשמירה על האינטרס של העותר‪ ,‬שעתירתו נדחית בשל השיהוי‪".‬‬
‫השופט ‪ -‬כתוארו אז ‪ -‬ברק‪ ,‬בבג"צ ‪ ,453/84‬בשג"צ ‪ 126 ,122 ,120 ,106 ,89 ,72/84‬איתורית‬
‫שירותי תקשורת בע"מ ואח' נ' שר התקשורת ואח'‪ ,‬פ"ד לח)‪.621 ,617 (4‬‬
‫‪-7-‬‬
‫‪.16‬‬
‫אכן‪ ,‬המבקשים צפו מן הצד בהליך הפיטורים שקיימה המשיבה‪ .‬הם סרבו לשתף פעולה בקיום‬
‫הוראות ההסכם הקיבוצי‪ ,‬למרות שניתנה להם הזדמנות חוזרת ונשנית לעשות כן‪ .‬הם צפו מן‬
‫הצד בזימון העובדים לשימוע‪ .‬הם אף הורו לעובדים שלא להתייצב לשימוע ולא לשתף עימו‬
‫פעולה‪ .‬המבקשים צפו מן הצד במשלוח מכתבי הפיטורים ובכניסתם לתוקף‪ .‬התנהגותם זו של‬
‫המבקשים מבטאת השלמה עם זכותה של המבקשת לנקוט בהליכים אלה‪ ,‬וחלוף הזמן יוצר להם‬
‫מניעות והשתק מלהגיש את תביעתם‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫יתר על כן‪ :‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬המבקשים הביעו את עמדתם‪ ,‬באמצעות התנהגות‪ ,‬כי הדרך‬
‫להפסקת הליך הפיטורים אינה משפטית )יען כי אין בידם עילה כלשהיא בעניין זה( ועל כן נטשו‬
‫את ההליך הקודם על מנת להימנע מלקבל הכרעה משפטית במסגרתו ונקטו בצעדים ארגוניים‬
‫חריפים בדמות שביתה מלאה במפעלה של המשיבה‪ .‬משעשו כן המבקשים‪ ,‬הרי הם מנועים‬
‫ומושתקים מלטעון כיום שיש בידם עילות משפטיות למנוע את הליך הפיטורים ולבטלו‪.‬‬
‫הסתרת עובדות ומסמכים וחוסר תום לב‬
‫‪.18‬‬
‫עיון בבקשת הצד מלמד כי המבקשים הסתירו מפני בית הדין הנכבד את המסמך המרכזי ביותר‬
‫בסכסוך דנן והוא ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים! המבקשים לא הסתפקו במחדל‬
‫מכוון ונפסד זה והשמיטו מהבקשה את העובדה המרכזית והמהותית ביותר בהליך זה ‪ -‬העובדה‬
‫שהמשיבה הפעילה את הליך פיטורי הצמצומים וההתייעלות הקבוע בהסכם הקיבוצי בעוד‬
‫שהמבקשים סירבו וממשיכים לסרב לשתף עימו פעולה‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫הסתרה מכוונת זו נועדה לעוור את עיני בית הדין הנכבד ולמנוע ממנו את המידע החשוב ביותר‬
‫בהליך זה‪ :‬כי נציגות העובדים מחוייבת להליך פיטורי צמצומים והתייעלות שבו ההנהלה קובעת‬
‫את הצורך בפיטורים ואת מספר המפוטרים‪ ,‬והצדדים דנים אך ורק על שמות המפוטרים ובהעדר‬
‫הסכמה ביניהם על השמות‪ ,‬עוברת מחלוקת זו )בדבר שמות המפוטרים( להכרעה בבוררות‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫ולא בכדי הוסתר ההסכם הקיבוצי והוסתר הליך הפיטורים הקבוע בו‪ .‬נציגות העובדים מנסה‬
‫להסתיר את העובדה שהיא מפרה ברגל גסה את ההסכם הקיבוצי‪ ,‬מסרבת לכבד אותו‪ ,‬ועוטפת‬
‫סירוב זה בהררי מילים ומסמכים‪ .‬המדובר בהתנהגות נפסדת וחמורה מאין כמותה‪.‬‬
‫ודוק‪ :‬תקנה ‪ 5‬לתקנות בית הדין לעבודה )סדר הדין בסכסוך קיבוצי(‪ ,‬תשכ"ט‪ ,1969-‬אינה‬
‫מותירה מקום לספקות בדבר חובת צד לסכסוך קיבוצי המגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי לצרף‬
‫לבקשתו את ההסכם הקיבוצי‪:‬‬
‫"לכל בקשה יצורף העתק של ההסכם הקיבוצי העומד לדיון והעתק של כל‬
‫מסמך אחר שבידי המבקש והוא רוצה להזדקק לו במהלך הדיון‪".‬‬
‫כפי שנראה בהמשך תשובה זו‪ ,‬אין זו הפעם הראשונה )וכנראה לא האחרונה‪ ,‬למרבה הצער( בה‬
‫מעזים המבקשים להפר בריש גלי הוראות חקיקה ראשית וחקיקת משנה‪ ,‬אך אין הם מתביישים‬
‫להתגולל על המשיבה ולהטיח בה האשמות‪ .‬אוי לעיניים שכך רואות‪.‬‬
‫‪-8‬‬‫‪.21‬‬
‫הסתרה מכוונת ומבישה נוספת שבוצעה על ידי המבקשים היא של ההסכם הקיבוצי המיוחד‬
‫מיום ‪) 20.11.2012‬מס' רישום ‪ (280/2012‬עליו מסתמכים המבקשים כדוגמא לטענת ה"נוהג"‬
‫שלהם‪ ,‬ולפיה אין פיטורי צמצומים בחברה אלא לאחר חתימה על הסכם קיבוצי בין ההנהלה‬
‫לנציגות העובדים‪ .‬הסכם זה הוסתר מפני בית הדין הנכבד על ידי המבקשים ‪ -‬ולא בכדי‪.‬‬
‫המבקשים לא רצו שבית הדין יעיין בהסכם ויגלה את סעיף ‪ 16‬להסכם הקובע בהאי לישנא‪:‬‬
‫"כל האמור בהסכם זה יחול על העובדים המסיימים אשר שמם מופיע‬
‫בהסכם זה בלבד‪ .‬הסכם זה ותנאי הפרישה האמורים בו לא יהוו תקדים לכל‬
‫דבר ועניין‪".‬‬
‫סעיף זה שולל מניה וביה כל טענה אפשרית על נוהג מכח הסכם זה‪ ,‬אך ‪ -‬כאמור לעיל ‪ -‬המבקשים‬
‫לא היו מעוניינים שבית הדין יחשף אליו ולכן הסתירוהו‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫כמו כן הוסתר מפני בית הדין הנכבד הסכם קיבוצי קודם להסכם ‪ ,2012‬אשר אף הוא הסדיר‬
‫פיטורי התייעלות אצל המשיבה‪ ,‬ואשר הוראת סעיף ‪ 16‬לאותו הסכם זהה ללשונו של סעיף ‪16‬‬
‫להסכם ‪ .2012‬המדובר בהסכם קיבוצי מיוחד מיום ‪) 9.9.2009‬מס' רישום ‪.(296/2009‬‬
‫‪.23‬‬
‫בית המשפט העליון קבע חד משמעית כי בעל דין חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות‬
‫רלוואנטיות לבקשתו‪ ,‬ובמקרה של ספק עליו‪:‬‬
‫"להשאיר את שאלת הרלוואנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו‪,‬‬
‫תוך שיקול האינטרס הצר שלו‪ ,‬מה יש לגלות לבית המשפט‪".‬‬
‫רע"א ‪ 4196/93‬שפע בר ניהול ושירותים )‪ (1991‬בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות‬
‫מוכנות ‪ 1984‬בע"מ ואח'‪ ,‬פ"ד מז)‪ 168 ,165 (5‬מול האות ה'‪.‬‬
‫יפים לכך גם דבריו של כב' השופט ברנזון‪:‬‬
‫"הבא לבית משפט של יושר חייב לבוא בידים נקיות‪ .‬התנהגותו בעניין‬
‫המשמש נשוא הדיון צריכה להיות ללא דופי‪ ,‬מעשיו ללא רבב‪ ,‬ועמדתו כלפי‬
‫בית המשפט הוגנת וישרה‪ .‬העלמת עובדות חשובות בבקשה‪ ,‬או הסתרת‬
‫האמת במתן עדות בבית המשפט‪ ,‬עלולים להיות בעוכרי המבקש‪".‬‬
‫ראו‪:‬‬
‫ע"א ‪ 121/65‬נחמד נ' ביג'יו‪ ,‬פד"י יט)‪) 581 ,578 (2‬מול האות ז' ומול האות א' בעמוד ‪,(582‬‬
‫ההדגשה הוספה‪.‬‬
‫כמו כן יפים לענין זה דבריו של ד"ר א‪ .‬וינוגרד בספרו צווי מניעה‪ ,(1993) ,‬בעמ' ‪:199‬‬
‫"התצהיר יכיל את כל העובדות הרלבנטיות‪ ,‬העלמת עובדות חשובות עלולה‬
‫להיחשב כהתנהגות שלא בתם לב‪ ,‬על כל התוצאות הנובעות מאי נקיון כפיים‬
‫של התובע"‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫דברים אלה נכונים לגבי כל בעל דין באשר הוא‪ ,‬והם יפים פי כמה לגבי צד ליחסי עבודה קיבוציים‬
‫ולבעל דין בבקשת צד בסכסוך קיבוצי‪ ,‬וקל וחומר לגבי ההסתדרות אשר מחויבת בחובת תום לב‬
‫מוגברת מכח מעמדה כגוף ציבורי‪.‬‬
‫‪-9‬‬‫‪.25‬‬
‫על היותה של ההסתדרות גוף אשר כללי המשפט הציבורי חלים עליו במלואם‪ ,‬לרבות חובת תום‬
‫לב מוגברת כבעל דין בהליך משפטי ובמיוחד כצד ליחסי עבודה קיבוציים ולסכסוך קיבוצי‪ ,‬ראו‪:‬‬
‫ע"א ‪ 3414/93‬און נ' מפעלי בורסת היהלומים )‪ (1965‬בע"מ‪ ,‬פ"ד מט)‪;206 ,196 (3‬‬
‫דב"ע לה‪ 5-1/‬מרקוביץ ‪ -‬ההסתדרות הכללית‪ ,‬פד"ע ו ‪;208-297 ,197‬‬
‫דב"ע נב‪ 4-12/‬ההסתדרות הכללית‪ ,‬האיגוד הארצי של קציני ים ‪ -‬צים חברת השיט הישראלית‬
‫בע"מ‪ ,‬פד"ע כו ‪;28-26 ,3‬‬
‫פ' רדאי "ארבעים שנה לדיני העבודה" משפטים יט )תש"ן( ‪.793 ,787‬‬
‫חובת תום הלב ביחסי העבודה הקיבוציים מחייבת את ההסתדרות להתנהגות ראויה והוגנת‪ ,‬ולא‬
‫לתכסיסים פסולים‪ .‬יפים לכך דברי בית המשפט העליון שנאמרו בהקשר של צעדים ארגוניים‪:‬‬
‫"גם למאבק מקצועי יש גבולות מותרים על פי הדין‪ ,‬היושר וההגינות‪ ,‬והבועט או‬
‫מזלזל בהם אין לו אלא להלין על עצמו אם בסופו של דבר הוא ייצא וידיו על ראשו‪".‬‬
‫בג"צ ‪" 566/76‬אלקו" חרושת אלקטרו‪-‬מכנית ישראלית בע"מ נ' בית‪-‬הדין הארצי לעבודה ואח'‪,‬‬
‫פ"ד לא)‪.209 ,197 (2‬‬
‫‪.26‬‬
‫וראו גם דברי בית הדין הארצי לעבודה בענין מפעלי ים המלח‪:‬‬
‫"‪ .17‬זה מביאנו למלים שבפסק הדין שבערעור)‪ (La guerre c'est la guerre‬אם‬
‫כי‪ ,‬אולי בהקשר אחר ובמשמעות אחרת‪ .‬ביחסי עבודה לא מדובר כלל‬
‫ב‪ Guerre-‬במלחמה‪ ,‬אלא במאבק מיוחד במינו‪ .‬אך גם למלחמה יש כללים‬
‫שאותם חייבים לשמור‪ .‬האמור חל לענייננו בעיקר על הצעדים שבהם נקטה‬
‫'ההסתדרות'‪ ,‬והכוונה היא ל"עיצומים" שהם לעתים מבחינת המפעל‪,‬‬
‫חמורים משביתה מלאה‪ ,‬אם כי "נוחים" יותר לעובדים‪...‬‬
‫בספר משלי אומר אמנם החכם מכל אדם "כי בתחבולות תעשה לך‬
‫מלחמה" )משלי‪ ,‬כד‪ ,‬ו'(‪ ,‬אך זאת היא רק עצה ולא מצווה‪ ,‬ועצה טוב לעתים‬
‫לדחות‪ .‬כנגד זה תמצא מצוות הקובעות מותר ואסור במלחמה‪ ,‬ולענייננו ‪-‬‬
‫"כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה שלום" )דברים כ' י( וכן "אין‬
‫עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום" )רמב"ם‪ ,‬שופטים‬
‫הלכות מלכים‪ ,‬ו' א(‪.‬‬
‫שלא לאמץ את העצה שבספר משלי‪ ,‬מתחייב גם ממהותם ובאלה המבחן‬
‫אינו "סובייקטיבי" כטענת פרקליטה של החברה‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫אמרנו שחובת "תום לב" חלה גם בשלב המאבק‪ ,‬כי הרי היחסים החוזיים‬
‫נמשכים אף באותם המקרים שהם מושעים‪ .‬בעקבות האמור בעניין 'פאגלין'‬
‫)דב"ע לג‪ 3-39/‬שמואל שונה ואח' ‪ -‬גרשון פאגלין ובניו בע"מ‪ ,‬פד"ע ד'‪(458 ,‬‬
‫נאמר‪ ,‬שמעשים החורגים מעבר למאבק הלגיטימי וחובת ה‪Fairness-‬‬
‫במאבק‪ ,‬במשמעות המיוחדת במסגרת מאבק תעשייתי‪ ,‬לא יזכו להגנה‪".‬‬
‫דב"ע מא‪ 4-18/‬ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל‪ ,‬מועצת פועלי באר שבע ואח' ‪-‬‬
‫מפעלי ים המלח בע"מ‪ ,‬פד"ע יד ‪.247 ,225‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫‪.27‬‬
‫ההפרה הבוטה שהפרה ההסתדרות את כל כללי תום הלב בהם מחוייב בעל דין בסכסוך קיבוצי‪,‬‬
‫כמתואר לעיל‪ ,‬מצדיקה בפני עצמה את סילוקה של בקשת הצד על הסף‪ ,‬קל וחומר כשמצטרפות‬
‫אליה יתר טענות הסף שפורטו לעיל‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫לחילופין ולמען הזהירות בלבד‪ ,‬למקרה שטענות הסף של המשיבה לא תתקבלנה חרף האמור‬
‫לעיל‪ ,‬תטען המשיבה לגופה של הבקשה כדלקמן‪.‬‬
‫מבוא‬
‫‪.29‬‬
‫לפני בית הדין הנכבד מונחת בקשת סרק שהוגשה אליו בחוסר תום לב מפגיע על ידי נציגות‬
‫עובדים העושה ככל שלאל ידה כדי לשבש תהליך מוסכם של פיטורי צמצומים הקבוע בהסכם‬
‫הקיבוצי המיוחד עליו היא חתומה‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫נציגות העובדים לא בחלה בשום תרגיל נפסד ובשום תעלול חסר תום‪-‬לב על מנת לקעקע את‬
‫האמור בהסכם הקיבוצי‪ .‬תחילה ניסתה לקעקע את הליך ההיוועצות שקיימה עימה ההנהלה‬
‫בשיטות שונות ופסולות‪ .‬העלתה טענות סרק לגבי נתונים "חסרים" כביכול‪ ,‬חרף מסמכים‬
‫ונתונים רבים מאד שנמסרו לה הן בכתב והן בעל‪-‬פה; גררה רגליים באופן מכוון‪ ,‬נקטה בסחבת‬
‫בתיאום ישיבות‪ ,‬בדחייתן ובביטולן‪ ,‬בקיום דיונים ארוכים מאד בהם היא אינה מעלה שום טענה‬
‫מהותית אלא עסוקה בהתנצחויות ובוויכוחי סרק‪ ,‬ושיגרה השכם והערב מכתבים שונים ומשונים‬
‫שבינם לבין הנושאים המהותיים שעל הפרק אין דבר וחצי דבר‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫לאחר מכן ניהלה נציגות העובדים הליך סרק לפני בית דין נכבד זה ובו העלתה שלל טענות חסרות‬
‫שחר‪ ,‬אשר אף אחת מהן לא צלחה וכולן התבררו כסיסמאות נבובות )הכל במסגרת ההליך‬
‫הקודם(‪ .‬לאחר מספר דיונים שהתקיימו לפני בית דין נכבד זה ולאחר מספר רב של ישיבות‬
‫היוועצות נוספות בפיקוחו של בית הדין‪ ,‬כשהגיעה השעה לשמוע את התיק לגופו‪ ,‬מיהרה נציגות‬
‫העובדים וחזרה בה מההליך תוך שהיא מוחקת אותו באופן חד צדדי כדי להימנע מהתוצאה‬
‫הבלתי נמנעת של דחיית בקשת הסרק המופרכת שלה‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫בשלב הבא סירבה נציגות העובדים לשתף פעולה במנגנון המוסכם והקבוע בהסכם הקיבוצי‬
‫לקיום הליך פיטורי צמצומים והתייעלות‪ .‬נציגות העובדים סרבה לשלוח רשימה נגדית לרשימת‬
‫המועמדים לפיטורים של ההנהלה‪ ,‬הורתה לעובדים שלא להתייצב לשימוע ולא התייצבה אליהם‬
‫בעצמה‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫במקביל הורתה נציגות העובדים על שביתה מלאה במפעלה של המשיבה‪ ,‬וזו מתקיימת למעלה‬
‫משלושה חודשים‪ ,‬למרות קיומו של סעיף שקט תעשייתי בהסכם הקיבוצי החל גם בנושא של‬
‫פיטורי צמצומים המוסדרים בו במפורש‪ .‬הכל תוך גרימת נזק אדיר למפעלה של המשיבה‪ ,‬חלקו‬
‫בלתי הפיך‪ ,‬ותוך השמצת מנהלי החברה בפומבי תחת כל עץ רענן‪ ,‬לרבות השתלחויות אישיות‬
‫בוטות‪ ,‬נקיטה באלימות מילולית ופיזית‪ ,‬חסימה ברוטאלית ועבריינית של שערי המפעל ושימוש‬
‫בכל דרך בלתי חוקית שניתן להעלות על הדעת‪.‬‬
‫ ‪- 11‬‬‫‪.34‬‬
‫השלב הבא במסעה הנפסד של נציגות העובדים היה הכרזת "שביתת הזדהות" בדרום הארץ‪ ,‬אשר‬
‫בעטיה הוגש הליך משפטי לבית הדין הארצי לעבודה על ידי התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות‬
‫המסחר )סקכ ‪ ,16911-03-15‬סקכ ‪ .(18190-03-15‬בתוך אותו הליך העזו המבקשים להגיש בקשה‬
‫למתן צוי מניעה זמניים)!!!( כנגד המשיבה אשר כלל לא היתה צד להליך‪ .‬בית הדין הארצי‬
‫לעבודה סרב כמובן לדון בבקשה משוללת סמכות זו ולבסוף הוסכם כי היא תוגש לבית דין נכבד‬
‫זה תוך שהמשיבה שומרת על מלוא טענותיה וזכויותיה בעניין זה‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫וכך הגענו עד הלום‪ ,‬אל הבקשה הנפסדת וחסרת היסוד שהוגשה לבית דין נכבד זה‪ ,‬אשר היא‬
‫הצעד האחרון במסע התעתועים והעוועים שתואר לעיל‪ .‬במקום לקיים את החובות הקבועות‬
‫בהסכם הקיבוצי‪ ,‬במקום לכבד הסכמות שהושגו לאחר משא ומתן קיבוצי ואשר במהלכו ניתנו‬
‫לעובדים תמורות מרחיקות לכת‪ ,‬במקום כל זאת עושה נציגות העובדים כל תמרון אפשרי כדי‬
‫להתחמק מקיום ההסכם‪ ,‬מקיום מחוייבותה ומכיבוד חתימתה‪ .‬מדובר בהתנהלות חסרת תקדים‬
‫של בריונות בוטה אשר בית הדין הנכבד יתבקש להגיב עליה בחומרה יתירה ובין השאר להמחיש‬
‫את הסתייגותו זו באמצעות השתת הוצאות משפט עונשיות בשיעור מרתיע במיוחד‪ ,‬אשר ימנעו‬
‫הגשת הליכים מסוג זה בעתיד ואולי ‪ -‬יש לקוות ‪ -‬יעודד את נציגות העובדים לכבד את ההסכמים‬
‫הקיבוציים עליהם היא חתומה ולא להסתמך על שימוש לרעה בהליכי משפט‪.‬‬
‫העובדות האמיתיות‬
‫‪.36‬‬
‫המסכת העובדתית אשר קדמה להליך הקודם ואשר התרחשה במהלכו‪ ,‬תוארה בהרחבה בכתבי‬
‫בי‪-‬דין שהגישה המשיבה לבית דין נכבד זה במסגרת ההליך הקודם והם מצורפים בזאת לתשובה‬
‫דנן ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה‪:‬‬
‫‪36.1‬‬
‫תשובת צד בסכסוך קיבוצי מיום ‪ 23.11.2014‬מצורפת כנספח א'‪.‬‬
‫‪36.2‬‬
‫הודעת דיווח מטעם המשיבה בנוגע למגעים שנוהלו בין הצדדים בנושא חתימת נציגות‬
‫העובדים על כתב התחייבות לסודיות מיום ‪ 8.12.2014‬מצורפת כנספח ב'‪.‬‬
‫‪36.3‬‬
‫הודעת דיווח מטעם המשיבה בעניין הליך ההיוועצות מיום ‪ 1.1.2015‬מצורפת כנספח ג'‪.‬‬
‫‪36.4‬‬
‫הודעת דיווח נוספת ותגובה לדיווח מטעם המבקשים מיום ‪ 20.1.2015‬מצורפת‬
‫כנספח ד'‪.‬‬
‫‪36.5‬‬
‫תצהיר משלים מיום ‪ 27.1.2015‬שהוגש מטעם המשיבה על ידי מר אהוד ניצן המשמש‬
‫כמנהל משאבי אנוש בחברת כיל ישראל‪ ,‬מצורף כנספח ה'‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫כל הנספחים לכתבי הטענות הנ"ל הוגשו בהליך הקודם במעטפות חתומות לעיני בית הדין הנכבד‬
‫מחשש לפגיעה חמורה בסודותיה המסחריים של החברה ולחשיפת נתונים קריטיים על מצבה‬
‫הכלכלי‪ .‬מסמכים אלה נמצאים בתיק בית הדין בהליך הקודם ובית הדין הנכבד מופנה אליהם‪.‬‬
‫המדובר בעשרות ומאות מסמכים החובקים אלפי דפים ומטעמים אקולוגיים העדיפה המשיבה‬
‫שלא לעשות מהם עותקים נוספים‪ .‬ככל שבית הדין יורה על כך יוגשו מסמכים אלה בשנית‬
‫במעטפות חתומות לעיני בית הדין הנכבד‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫לשם השלמת התמונה מצורפת בזאת גם בקשת הצד בסכסוך קיבוצי אשר הוגשה בהליך הקודם‬
‫על ידי המבקשים‪ ,‬על מנת שבית הדין הנכבד יווכח בדמיון העצום בין אותה בקשה לבקשת הצד‬
‫שהוגשה בהליך דנן ‪ -‬מצורפת כנספח ו' ‪.‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫‪.39‬‬
‫בקליפת אגוז יאמר כי‪ ,‬כעולה גם מכתבי הטענות שצורפו כאמור לעיל‪ ,‬המשיבה נמצאת‬
‫בהפסדים כבדים של עשרות מיליוני דולר מדי שנה‪ .‬המשיבה מתנהלת במצב של חוסר התייעלות‬
‫כרוני‪ .‬קיים אצלה שיעור גבוה מאד משרות מיותרות‪ .‬עלויות השכר הן עצומות והן צומחות מדי‬
‫שנה בשיעור חסר פרופורציה להפסדים המתמשכים‪ .‬ההוצאות של החברה הן מעל ומעבר למה‬
‫שהחברה יכולה לספוג‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫חוסר היעילות של החברה הגיע כבר למימדים גרוטסקיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬החברה מפעילה מתקן‬
‫לשריפת פסולות‪/‬שאריות המגיעות מקווי הייצור במפעל ומפיקה מהן ברום גולמי או מימן ברומי‬
‫)‪ .(HBr‬המתקן‪ ,‬הקרוי ‪ ,(Bromine Recovery Unit)ׁׁ BRU‬נרכש במלואו על ידי החברה לפני‬
‫מספר שנים ומופעל כולו באופן אוטומטי‪ .‬והנה‪ ,‬חרף האוטומציה הזו מועסקים במתקן ‪14‬‬
‫מפעילים)!( בשלוש משמרות‪ ,‬כאשר בכל משמרת מועסקים ‪ 3‬עובדים במשרה מלאה‪ .‬לשם‬
‫השוואה‪ ,‬במפעל אחר של כיל המייצר תרכובות ברום בעיר טרנויזן בהולנד מצוי מתקן זהה‬
‫והחברה שם מעסיקה ‪ 2‬עובדים בלבד)!( סך הכל‪ ,‬בחמש משמרות‪ .‬במהלך כל משמרת מועסק‬
‫עובד אחד בלבד בחדר הבקרה המקדיש רק מחצית מזמנו למתקן‪.‬‬
‫דוגמא זו ממחישה את הפער העצום בין המצוי לרצוי בכל הנוגע להיקף כח האדם המועסק אצל‬
‫המשיבה‪ .‬דוגמאות אלה ניתן למצוא עוד למכביר‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫מצב המשיבה החמיר מאד בעקבות ‪ 90‬ימי השביתה המתמשכת במפעל המשיבה בנאות חובב‪.‬‬
‫לקוחותיה של המשיבה מאיימים בעזיבתה וחלקם כבר עשו זאת בפועל‪ .‬המשיבה מתקרבת אל‬
‫עברי פי פחת‪.‬‬
‫‪.42‬‬
‫למען הסר ספק‪ :‬במצב הנוכחי אין כדאיות כלכלית בהמשך הפעלתה של המשיבה‪ .‬המשיבה‬
‫זקוקה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לתהליך התייעלות דרסטי על מנת להעבירה ממצב של הפסדים מתמשכים‬
‫למצב של רווח‪ ,‬והתהליך חייב להתחיל באופן מיידי‪ .‬כשלב ראשון בתהליך זה נדרשים פיטורי‬
‫התייעלות וצמצומים עליהם הרחיבה המשיבה בהליך הקודם‪ .‬ככל שתהליך ההתייעלות לא יצא‬
‫אל הפועל בקרוב‪ ,‬לרבות פיטורי הצמצומים כאמור‪ ,‬האלטרנטיבה היחידה העומדת על הפרק‬
‫היא סגירת מפעלה של המשיבה‪ ,‬הפסקתה פעילותה ופיטורי כל עובדיה‪ .‬אין מדובר בעניין‬
‫תיאורטי אלא נושא מוחשי העומד על הפרק בימים אלה כאפשרות היחידה שנותרה אם לא‬
‫תצא תכנית ההתייעלות אל הפרק‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫"סנונית ראשונה" המבשרת על העתיד העגום המתואר לעיל היא סגירתו של תהליך ייצור ה‪-‬‬
‫‪ DECA‬במתקן ‪ 730‬של מפעל המשיבה‪ ,‬אשר התרחשה השבוע‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫במתקן ‪ 730‬במפעל המשיבה מיוצרים שלושה מוצרים שהמשיבה מוכרת ללקוחותיה‪ .‬אחד מהם‬
‫הוא ‪ (Deca bromo diphenyl Oxide) DECA‬שהוא חומר מעכב בעירה )‪ .(Fr-1210‬מזה כ‪90-‬‬
‫יום‪ ,‬מאז פרצה השביתה במפעל המשיבה‪ ,‬אין החברה מייצרת ‪ ,DECA‬כמו גם את יתר מוצריה‬
‫האחרים‪ .‬החברה נאלצה להודיע ללקוחותיה כי היא חדלה לייצר עקב כח עליון‪ .‬חלק ניכר‬
‫מלקוחות החברה‪ ,‬אשר עד השביתה רכשו ממנה ‪ DECA‬בקביעות עברו לרכוש את החומר‬
‫מייצרנים אחרים‪ .‬החברה איבדה את הלקוחות הללו‪.‬‬
‫לנוכח זאת נאלצה החברה להחליט על הפסקת ייצורו של ‪ DECA‬ופעילות זו לא תחזור עוד‬
‫למפעלה של המשיבה‪ .‬המדובר בנזק בלתי הפיך לחברה‪.‬‬
‫ ‪- 13‬‬‫החברה שקלה את האפשרות להשתמש בציוד המיותם שבאמצעותו ייצרה ‪ DECA‬על מנת לנסות‬
‫ולהפעיל קו ייצור חדש של מוצר אחר‪ .‬דא עקא שהשביתה שפרצה במפעל המשיבה ביום ‪2.2.2015‬‬
‫נעשתה באופן פתאומי‪ ,‬תוך שהעובדים נוטשים בבת אחת את העבודה באמצע התהליכים שבוצעו‬
‫במתקנים השונים במפעל‪ .‬כתוצאה מכך הותירו העובדים מאחוריהם אדמה חרוכה‪ .‬בין השאר‬
‫נטשו העובדים את מתקן ‪ 730‬כאשר הצנרת של הריאקטורים המייצרים ‪ DECA‬מלאה בחומר‬
‫מסוכן‪ .‬כתוצאה מכך נפגעו באופן בלתי הפיך חלק מהריאקטורים‪ ,‬אם לא כולם‪ ,‬משום שלא‬
‫בוצע תהליך השימור המחוייב במקרה של הפסקת הייצור בריאקטורים והקורוזיה התפשטה‬
‫בצנרת עד לנקודת אל‪-‬חזור‪ .‬אין זה כלכלי עבור המשיבה להזמין ציוד חדש ו‪/‬או לתקן את הציוד‬
‫הפגום‪ .‬לפיכך הוחלט על סגירתו הסופית של קו הייצור שבאמצעותו יוצר ‪ DECA‬עד פרוץ‬
‫השביתה‪.‬‬
‫כפועל יוצא של סגירת ייצור ה‪ DECA-‬כמתואר לעיל‪ ,‬צפויים ‪ 12‬העובדים שהועסקו בייצור זה‬
‫לאבד את מקום עבודתם‪ .‬המשיבה מצאה אמנם אפשרות העסקה ל‪ 3-‬מהם באמצעות ניודם‪,‬‬
‫ואולם ‪ 9‬העובדים האחרים יצטרפו לרשימת המועמדים לפיטורי צמצומים‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫כאמור‪ ,‬זוהי ה"סנונית הראשונה" המבשרת על העתיד הקשה המצפה למשיבה‪ ,‬אם לא יחול‬
‫שינוי מיידי במצבה והיא לא תיכנס לתהליך מיידי של התייעלות‪ ,‬ובראש ובראשונה ‪ -‬פיטורי‬
‫צמצומים‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬אם לא תופעל התכנית לאלתר תיסגר המשיבה וכל עובדיה יאבדו את‬
‫פרנסתם‪ .‬אין מדובר בתסריט דמיוני לצרכי משפט‪ :‬זוהי המציאות כהוויתה המתדפקת על‬
‫שעריה של המשיבה כבר בחודשים הקרובים!!!‬
‫‪.46‬‬
‫הנהלת החברה מקיימת מפגשים ונסיונות הידברות עם נציגות העובדים משך למעלה משנה וחצי‪.‬‬
‫החברה הציגה לנציגות העובדים את הצורך המיידי בהליכי התייעלות נרחבים בחברה לאור‬
‫מצבה הכלכלי הקשה‪ .‬החברה הציגה לנציגות העובדים תוכניות‪ ,‬הן לטווח הקצר והן לטווח‬
‫הארוך‪ ,‬שמטרתן לייעל את תיפקוד החברה‪ ,‬לאחד פונקציות‪ ,‬לקצץ במשרות מיותרות‪ ,‬להקים‬
‫מטה משותף ויעיל לחברות כיל ועוד‪ .‬החברה הגישה לנציגות העובדים הצעות לשינויים בהסכמי‬
‫העבודה באופן שירחיב את הגמישות הניהולית בנושאים כמו ניוד ופיטורים‪ ,‬על מנת לאפשר את‬
‫יישומה של תכנית ההתייעלות על ידי ההנהלה‪ .‬החברה הציגה לנציגות העובדים את כל הנתונים‬
‫הרלוונטיים לנושאים שהוצגו על ידה ואף מעבר לכך‪ .‬החברה ניסתה להגיע עם נציגות העובדים‬
‫לסיכומים בשורה של נושאים‪ ,‬ובראשם הליכי הפיטורים וההתייעלות שהם צו השעה‪.‬‬
‫כל זאת לשווא‪.‬‬
‫ההנהלה נתקלה בחומה אטומה‪ .‬נציגות העובדים עסקה אך ורק בדבר אחד‪ :‬תרגילי השהייה‪,‬‬
‫עיכוב ושיבוש‪ ,‬בתקווה שהנושא יגווע מעצמו‪ .‬נציגות העובדים‪ ,‬בראשות הוועד‪ ,‬לא חדלה‬
‫מלעסוק בתימרונים נפסדים כגון דחיית ישיבות וביטולן בתירוצים חסרי שחר; בהעלאת טענות‬
‫סרק על חוסר בנתונים; בגרירת רגליים ומשיכת הדיונים לנושאים צדדיים ולוויכוחי סרק מבלי‬
‫להציע הצעות כלשהן‪ .‬כאשר נאותו סוף סוף נציגי העובדים לדון בהצעות ההנהלה‪ ,‬וזאת לאחר‬
‫חודשים ארוכים של השהיות מצד נציגות העובדים‪ ,‬התברר כי אין להנהלה בר‪-‬שיח לקידום‬
‫תכנית כלשהיא‪ .‬כל הצעה נפסלה על הסף‪ .‬ועד העובדים התבצר בעמדה לפיה "אף עובד לא‬
‫יפוטר"‪ .‬המשא ומתן הגיע למבוי סתום וכך התרשם גם נשיא בית הדין הארצי לעבודה במסגרת‬
‫ההליך שקויים לפניו‪.‬‬
‫ניתן לומר בביטחון רב כי אין תקדים כלשהוא במשק הישראלי להתנהלות כה חסרת תום לב‪,‬‬
‫שרירותית‪ ,‬כוחנית‪ ,‬ונגועה בשיקולים זרים כמו התנהלותה של נציגות העובדים אצל המשיבה‬
‫בסכסוך דנן‪.‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫הליך פיטורי הצמצומים וההתייעלות התקיים על פי עקרונות ההסכם‬
‫הקיבוצי‬
‫‪.47‬‬
‫על הצדדים לסכסוך חלים סדרה של הסכמים קיבוציים אשר נחתמו במהלך השנים‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי החברה לכל סוגיהם )דור א'‪ ,‬דור המשך‪ ,‬דור המשך חדש(‬
‫קובעים הוראה בלשון אחידה בנושא פיטורי צמצומים וזו לשונה‪:‬‬
‫"פיטורי עובד קבוע‬
‫א‪ .‬במקרה של צמצום בעבודה‪ ,‬ארגון מחדש של העבודה ושינויים‪ ,‬תקבע ההנהלה‬
‫את מספר העובדים שיש לפטרם לפי סוגיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬קביעת הרשימה השמית של המפוטרים תעשה בהתייעצות עם ועד העובדים‪,‬‬
‫כשיש להביא בחשבון את צרכי החברה‪ ,‬ותק העובד ומצבו הסוציאלי‪ .‬סדרי‬
‫הפיטורין יהיו בהתאם לתקנון הפיטורין אשר נחתם בין הסתדרות הכללית לבין‬
‫התאחדות התעשיינים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם תוך ‪ 12‬חודשים לאחר בצוע הצמצום או הארגון מחדש‪ ,‬תזדקק החברה‬
‫לתוספת עובדים‪ ,‬זכאותו של המפוטר בגלל צמצומים לחזור לתפקידו או‬
‫לתפקיד מקביל בזכויות מלאות )במידה ולא ממש אותן בעת פיטוריו( ובתנאי‬
‫שהתפנה תפקיד כזה והמפוטר מתאים לו לדעת ההנהלה‪".‬‬
‫מצורף הפרק הרלוונטי מההסכם הקיבוצי החל על עובדי דור א' בחברה‪ ,‬נספח ז' לתשובה זו‪.‬‬
‫מהוראות פרק זה אנו למדים כי הנהלת המשיבה היא בעלת הסמכות לקביעה בלעדית של‬
‫הצורך בקיום פיטורי צמצומים ושל מספר העובדים שיפוטרו‪ ,‬וזאת הן במקרה של צמצום‬
‫בעבודה‪ ,‬הן במקרה של ארגון מחדש והן במקרה של שינויים אחרים‪ .‬אין מחלוקת כי קביעה זו‬
‫צריך שתעשה לאחר היוועצות עם נציגות העובדים‪ .‬היוועצות זו מוצתה במלואה‪ ,‬מעל ומעבר‬
‫לכל קריטריון מוכר‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫על פי הוראות ההסכם הקיבוצי‪ ,‬לאחר שנקבע מספר המפוטרים נפתח הליך פיטורים בהתאם‬
‫לפרק הרביעי של ההסכם הקיבוצי הכללי להסדר יחסי עבודה מיום ‪ 10.1.1967‬בין התאחדות‬
‫התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית )מס' רישום ‪) (1219/1967‬להלן ‪ -‬תקנון הפיטורים(‪.‬‬
‫ההוראות הרלוונטיות מן הפרק הרביעי הן כדלקמן‪:‬‬
‫"ג‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו‪ ,‬לרבות צמצום עקב‬
‫שינויים טכנולוגים או כתוצאה משינויים במערך הייצור‪ ,‬מהווה‬
‫סיבה מספקת לפיטורים‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו‪ ,‬תגיש רשימת‬
‫המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים‪ ,‬אשר תשמש כהודעה‬
‫מוקדמת‪.‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל‪,‬‬
‫בהתחשב בותקו של העובד במפעל ובמצבו הסוציאלי‪ .‬כצורכי המפעל‬
‫יש לראות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את העבודות המצריכות לימוד והתמחות‬
‫תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל‬
‫ולמהלך תקין של הייצור‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים‪ ,‬תמסור‬
‫הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים‬
‫ברשימה זו )ראה טופס א' המופיע כנספח להסכם זה(‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל‪ ,‬תוך ‪ 48‬שעות‬
‫לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים‪ ,‬את השגותיה על שמות‬
‫המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה‬
‫תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר לדעתה אין‬
‫לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫עם קבלת השגת נציגות העובדים‪ ,‬תמסור הנהלת המפעל הודעת‬
‫פיטורים אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים‬
‫כמוגדר בסעיף דלעיל )ראה טופס ב' המופיע כנספח להסכם זה(‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫חילוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות‬
‫המפוטרים האמורים‪ ,‬לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם‪,‬‬
‫יובאו לדיון תוך ‪ 9‬ימים מיום מתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה‪.‬‬
‫במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן זה‪ ,‬יועברו חילוקי הדעות‬
‫שביניהם לפי דרישת כל צד‪ ,‬מיד עם תום ‪ 9‬הימים האמורים‪ ,‬לדיון‬
‫והחלטת הוועדה הפריטטית או בוררות‪ ,‬הכל לפי העניין‪.‬‬
‫הועלו ע"י נציגות העובדים‪ ,‬תוך כדי הדיונים‪ ,‬שמות מועמדים‬
‫אחרים לפטורים במקום אלה האמורים בסעיפים ד)‪ (1‬ו‪-‬ד)‪- (2‬‬
‫תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל‪ ,‬הודעת פיטורים אישית לפי‬
‫טופס ב'‪ .‬אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד‬
‫התאריך הנקוב בטפסים ב' שנשלחו לעובדים אחרים עפ"י סעיף ד)‪(3‬‬
‫ויראו אותה כלא נוגדת הוראת סעיף ב' של פרק זה‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫לא הגיעה הוועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך ‪3‬‬
‫ימים מיום שהועברו להחלטתה ‪ -‬על הוועדה לתת החלטת ביניים‪,‬‬
‫תוך המועד הנזכר‪ ,‬שתקבע‪ ,‬מי מבין העובדים האמורים ‪ -‬עבודתם‬
‫תופסק באורח זמני ‪ -‬מתום ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק‬
‫בוררים‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫לא הגיעה הוועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור ‪ -‬יועברו‬
‫חילוקי הדעות מיד לבוררות‪ .‬הבוררות תתבקש להחליט תוך ‪ 3‬ימים‬
‫או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור‪ ,‬תוך אותו‬
‫פרק זמן‪ ,‬כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן שנקבע בהודעה‬
‫המוקדמת‪.‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫)‪(4‬‬
‫מוסכם בין הצדדים לשתף פעולה ולהקל על הוועדה הפריטטית או‬
‫הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי‬
‫אין לראות בהחלטת הביניים תקדים ביחס לפסק הסופי‪.‬‬
‫)‪(5‬‬
‫הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק‬
‫הבוררין ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עובד שפוטר או עזב את המפעל‪ ,‬זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת‬
‫עבודתו במפעל‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה‪ ,‬שמורה להם הזכות לחזור לעבודה‬
‫תוך תקופה שנקבעה בהסכם החל על אותו מפעל‪ ,‬במקרה שלמפעל יהיה‬
‫צורך בעובדים‪ ,‬בזכויות מלאות‪ ,‬להוציא הזכות לפיצויי פיטורים בעד‬
‫העבר‪ ,‬באם שולמו להם‪".‬‬
‫העתק מהפרק הרביעי של ההסכם הכללי מצורף כנספח ח' לתשובה זו‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי‪ ,‬ונוכח החלטת החברה כי קיים צורך בצמצום כוח אדם‪,‬‬
‫ולאחר היוועצות רבת חודשים עם נציגות העובדים‪ ,‬גיבשה החברה את רשימת המפוטרים‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫ביום ‪ 16.11.2014‬נשלחה אל נציגות העובדים הודעת החברה בדבר רשימת המועמדים לפיטורים‬
‫במסגרת תכנית ההתייעלות‪ .‬במקביל נשלחה אל כל אחד מן העובדים המצויים ברשימה הודעה‬
‫על כך בנוסח הקבוע בתקנון הפיטורים‪ .‬במכתב לנציגות העובדים הובהר כי ככל שיש בידי נציגות‬
‫העובדים השגות באשר לרשימת העובדים‪ ,‬עליה להציג השגות אלו בתוך פרק זמן של ‪ 48‬שעות‬
‫מקבלת רשימת המועמדים לפיטורים כפי שקובע תקנון הפיטורים‪ .‬כן נמסר לנציגות העובדים כי‬
‫במקרה כזה עליה לציין את שמותיהם של העובדים אשר לדעתה אין לפטרם ולהציע שמות של‬
‫אחרים במקומם‪) .‬ראו נספח מב' ‪ 1‬לבקשת הצד בהליך הקודם( הכל על פי הוראות תקנון‬
‫הפיטורים ככתבן וכלשונן‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫באותו היום נשלחה תגובתה של נציגות העובדים‪ .‬בתגובה זו טענה נציגות העובדים כי אין מדובר‬
‫בפיטורים המבוססים על צורך כלכלי אמיתי וכי טרם מוצתה ההידברות בין הצדדים‪ .‬נציגות‬
‫העובדים לא הציגה עמדתה ביחס לרשימת המפוטרים שהוצגה בפניה )ראו נספח מב'‪ 2‬לבקשת‬
‫הצד בהליך הקודם(‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫במענה למכתב של נציגות העובדים‪ ,‬נשלח ביום ‪ 16.11.2014‬מכתב נוסף מטעם הנהלת החברה‬
‫הדוחה את טענות הנציגות‪ .‬הנהלת החברה שבה והבהירה כי ככל שנציגות העובדים תחליט שלא‬
‫לעשות שימוש בזכותה להציג השגותיה בנוגע לרשימת העובדים‪ ,‬תראה בכך החברה ויתור על‬
‫זכות זו ותפעל בהתאם לזכויותיה כקבוע בהסכם הקיבוצי )ראו נספח מב' ‪ 3‬לבקשת הצד בהליך‬
‫הקודם(‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫בהעדר השגות נציגות העובדים כמתואר לעיל‪ ,‬ובחלוף ‪ 48‬שעות ממשלוח מכתבה של החברה‬
‫בעניין רשימת המועמדים לפיטורים‪ ,‬שלחה המשיבה מכתב נוסף לנציגות העובדים‪ .‬במכתב זה‬
‫מסרה הנהלת החברה כי בחלוף ‪ 48‬שעות כאמור‪ ,‬ובהעדר השגות של הנציגות‪ ,‬מוצה הליך פיטורי‬
‫הצמצום בהשתתפות נציגות העובדים והוא ימשיך מעתה ויתנהל מול העובדים באופן אישי‪.‬‬
‫ ‪- 17‬‬‫‪.55‬‬
‫ביום ‪ 19.11.2014‬שיגרה המשיבה הזמנות לשימוע למספר עובדים לאור כוונת פיטורי הצמצומים‪.‬‬
‫השימועים נקבעו ליום ‪.26.11.2014‬‬
‫ההליך הקודם‬
‫‪.56‬‬
‫בשעות הבוקר של יום ‪ 18.11.2014‬הוגשה לבית דין נכבד זה בקשת הצד בהליך הקודם‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫במסגרת בקשת הצד בהליך הקודם עתרה נציגות העובדים למשיכת מכתבי הזימונים לשימוע‬
‫שנשלחו לעובדים‪ .‬כמו כן ובמרכז בקשת הצד הנ"ל עתרה נציגות העובדים לקבלת צו הצהרתי‬
‫לפיו החברה לא השלימה את חובת ההיוועצות המוטלת עליה‪ .‬כן ביקשה נציגות העובדים לקבל‬
‫לידיה מידע רלוונטי נוסף הנוגע למצבה הפיננסי של החברה ותכנית ההתייעלות המחייבת לשיטת‬
‫החברה פיטורי התייעלות‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫ביום ‪ 23.11.2015‬הוגשה תגובתה של המשיבה לבקשת הצד בהליך הקודם‪ .‬בתגובתה פירטה‬
‫המשיבה בהרחבה את העובדות המהוות את הרקע לסכסוך לרבות בנוגע למצבה הפיננסי של‬
‫החברה‪ .‬כן השיבה החברה בהרחבה לעניין טענות המבקשים בנוגע לשכר הבכירים בחברה‬
‫ולמיזם המשותף שנקשר עם חברת אלבמרל‪ .‬במרכז תגובתה הציגה החברה בהרחבה את הליך‬
‫ההידברות שהתקיים עם נציגות העובדים משך חודשים ארוכים‪ ,‬הליך הידברות שכלל עשרות‬
‫ישיבות היוועצות‪ ,‬חומר רב שהועבר לעיון נציגות העובדים וניסיונות אין ספור להציג בפני נציגות‬
‫העובדים את ההכרח לקיים הליך התייעלות דחוף ומקיף‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫המשיבה הציגה את המסגרת ההסכמית המחייבת והצביעה על כך כי מהלך ההתייעלות ומשלוח‬
‫מכתבי הזימון לשימוע נערכו כולם על פי הוראות ההסכמים המחייבים את הצדדים מבלי לסטות‬
‫מהם במאום‪.‬‬
‫בית הדין הנכבד מופנה בעניין זה לתגובת המשיבה‪ ,‬נספח א' לתגובה זו‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫ביום ‪ 24.11.2014‬התקיים דיון בהליך הקודם בפני בית הדין האזורי בבאר שבע )כבוד השופטת‬
‫אנגלברג שהם(‪ .‬במהלך הדיון שבו המבקשים וטענו את טענת הסרק כאילו לא קיבלו לידיהם את‬
‫מלוא החומר הנדרש להם לשם בחינת מצבה הפיננסי של המשיבה‪ ,‬וכי הליך ההיוועצות נגדע‬
‫מבלי שמוצה‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫בסיומו של הדיון הגיעו הצדדים להסכמות הבאות‪:‬‬
‫‪61.1‬‬
‫בתוך ‪ 10‬ימים יפגשו באי כוח הצדדים על מנת לגבש כתב התחייבות על סודיות עליו‬
‫יחתמו כל מי שהיה מעורב במשא ומתן מצד העובדים‪ .‬לאחר החתימה על כתב‬
‫ההתחייבות תעביר ההנהלה מידע ונתונים שיתבקשו על ידי נציגות העובדים‪.‬‬
‫‪61.2‬‬
‫מכתבי הזימון לשימוע שהוצאו לעובדים וכן מכתבי ההנהלה שנשלחו לנציגות העובדים‬
‫בעניין המועמדים לפיטורים יבוטלו‪.‬‬
‫‪61.3‬‬
‫במשך חודש ימים מיום חתימת כתב ההתחייבות לסודיות יפגשו הצדדים באופן‬
‫אינטנסיבי על מנת ללבן את הנושאים שעל הפרק‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬
‫‪61.4‬‬
‫הוסכם כי באי כוח נציגות העובדים יעבירו לידי באי כוח המשיבה רשימת שאלות‬
‫הנוגעת ל"עסקת אלבמרל" והמשיבה תעביר את תשובותיה בעניין זה לאחר מכן‪.‬‬
‫‪61.5‬‬
‫כן הוסכם כי במהלך התקופה שבה יתקיימו המגעים בין הצדדים לא יקיימו עובדי‬
‫החברה צעדים ארגוניים או שיבושים מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫לנוחיות בית הדין רצ"ב לתגובה זו פרוטוקול הדיון מיום ‪ 24.11.2014‬שהתקיים בפני בית הדין‬
‫הנכבד בהליך הקודם‪ ,‬כנספח ט'‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫במהלך כשבועיים ימים מאז הדיון שהתקיים בהליך הקודם כאמור לעיל‪ ,‬ולאחר שהועבר נוסח‬
‫כתב התחייבות לעיונה של נציגות העובדים‪ ,‬לא חדלה נציגות העובדים להעביר אין ספור תיקונים‬
‫והערות לכתב ההתחייבות‪ ,‬לחזור בה מסיכומים‪ ,‬להציב דרישות חדשות‪ ,‬להסיר דרישות‬
‫ולהחליפן באחרות‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫הנהלת המשיבה‪ ,‬במטרה לקדם את העניין ולהגיע ככל האפשר לסיכומים במקום לעימותים עם‬
‫נציגות העובדים‪ ,‬הלכה כל העת לקראתה‪ ,‬קיבלה את רוב הערותיה‪ ,‬התפשרה שוב ושוב בנושאים‬
‫השונים שהועלו‪ ,‬כך שלא היה כבר דמיון בין נוסח כתב ההתחייבות שנמסר לנציגות העובדים‬
‫לנוסח שהוחזר על ידי נציגות העובדים ושונה לבלי הכר על ידה‪.‬‬
‫‪.64‬‬
‫לאחר שנדמה היה כי הצדדים הגיעו לבסוף להסכמה בדבר נוסח כתב ההתחייבות טרפה נציגות‬
‫העובדים שוב את הקלפים בעת שהציבה את התנאי לפיו רק פרופסור זליכה‪ ,‬היועץ לוועד‬
‫העובדים‪ ,‬יחתום על כתב הסודיות‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד ‪ -‬שלא לומר תוך ביזוי ‪ -‬החלטת בית הדין מיום‬
‫‪ 24.11.2014‬שנתנה תוקף להסכמת הצדדים‪ ,‬ולפיה כל מי שיהיה מעורב במשא ומתן מצד‬
‫העובדים יחתום על כתב ההתחייבות לסודיות‪.‬‬
‫בנוסף דרשה נציגות העובדים כי כל מידע שהגיע לידי נציגות העובדים בעבר‪ ,‬קרי טרם חתימת‬
‫כתב ההתחייבות‪ ,‬לרבות מידע סודי‪ ,‬לא יהיה כפוף לכתב ההתחייבות‪ ,‬ובהעדר מגבלה אחרת‬
‫ניתן יהיה לעשות בו מידע פומבי ולהפר את חובת הסודיות בריש גלי‪ .‬וזאת ללא קשר לאופן בו‬
‫הגיע המידע לרשות נציגות העובדים!‬
‫משהגיעו הדברים לכלל מבוי סתום‪ ,‬ובלית ברירה הגישה המשיבה ביום ‪ 8.12.2014‬הודעת דיווח‬
‫לבית הדין הנכבד בדבר המגעים שהתקיימו בין הצדדים בנושא כתב ההתחייבות לסודיות )ראו‬
‫נספח ב' לתגובה זו(‪.‬‬
‫רק לאחר משא ומתן ארוך ומייגע נאותה לבסוף נציגות העובדים לחתום על נוסח כתב‬
‫ההתחייבות‪ .‬אך בכך לא הסתיימה הפרשה שכן בד בבד עם השגת ההסכמות באשר לחתימת‬
‫נציגי ועד העובדים על כתב ההתחייבות הודיע היועץ הכלכלי של נציגות העובדים‪ ,‬פרופ' )רו"ח(‬
‫זליכה כי הוא יאות לחתום על כתב ההתחייבות רק בשם החברה שבבעלותו אך לא באופן אישי!‬
‫המשיבה הבהירה כי לא תהא מוכנה להעביר חומר סודי לפרופ' זליכה כל עוד לא תינתן מטעמו‬
‫התחייבות אישית‪ .‬משכך‪ ,‬ובהעדר התחייבות אישית של פרופ' זליכה לא הועברו לעיונו נתונים‬
‫סודיים של החברה והוא לא הורשה להשתתף בישיבות ההיוועצות‪.‬‬
‫ ‪- 19‬‬‫‪.65‬‬
‫כאמור‪ ,‬במהלך הדיון שהתקיים בפני בית דין נכבד זה בהליך הקודם הוסכם כי הצדדים יערכו‬
‫משא ומתן אינטנסיבי במשך חודש ימים‪ .‬אלא שגם הפעם בחרה נציגות העובדים לגרור רגליים‪,‬‬
‫תוך גילוי חוסר גמישות מרחיק לכת ותוך הערמת קשיים מכוונים‪ ,‬והכל על מנת למנוע קידומה‬
‫של ההיוועצות בין הצדדים‪ .‬מסכת האירועים האמורה מתוארת בהרחבה בדיווח שהוגש מטעם‬
‫המשיבה ביום ‪ ,1.1.2015‬נספח ג' לתגובה זו‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫ביום ‪ 7.1.2015‬התקיים דיון נוסף בפני בית הדין האזורי בבאר שבע‪ .‬בסיומו של הדיון הוסכם על‬
‫הצדדים כי הנהלת החברה תעביר לידי נציגות העובדים רשימה אשר תפרט את תפקידי העובדים‬
‫המועמדים לפיטורים וכן את רשימת ‪ 130‬העובדים שבכוונת החברה לסיים את העסקתם במהלך‬
‫השנתיים ‪ -‬שלוש הבאות‪ .‬כמו כן הוסכם כי נציגות העובדים תעביר את עמדתה ביחס לרשימת‬
‫‪ 130‬העובדים‪ .‬כן הוסכם כי הנהלת החברה תמסור את תגובתה המפורטת להצעת נציגות‬
‫העובדים בדבר תהליך ההתייעלות וכי הצדדים יקיימו משא ומתן אינטנסיבי אשר יכלול שלוש‬
‫פגישות שבועיות לפחות בהיקף של שש שעות כל אחת‪ .‬הוסכם כי הישיבות לא יופסקו טרם סיום‬
‫ההיקף שנקבע‪ ,‬אלא בהסכמת הצדדים ובמקרים חריגים בלבד‪.‬‬
‫‪.67‬‬
‫כן הוסכם כי היה והצדדים לא יגיעו להסכמות יתקיים דיון בתיק ביום ‪ .28.1.2015‬דהיינו בית‬
‫הדין הנכבד קבע תאריך יעד שאם עד אליו לא יושגו הסכמות הוא יקיים דיון ויתן הכרעתו‬
‫בסכסוך המשפטי שבין הצדדים‪.‬‬
‫לנוחות בית הדין מצורף פרוטוקול הדיון מיום ‪ 7.1.2015‬מסומן כנספח י'‪.‬‬
‫‪.68‬‬
‫במהלך חודש ינואר ‪ 2015‬נהגה הנהלת החברה בהתאם להסכמות שבין הצדדים וקיימה את היקף‬
‫ההיוועצות שנדרש מדי שבוע‪ .‬יחד עם זאת ולמרבה הצער‪ ,‬במהלך ישיבות ההיוועצות הרבות‬
‫שהתקיימו לא הציגה נציגות העובדים חלופות של ממש לתכנית ההתייעלות ולא ניתנה על ידה‬
‫התייחסות ממשית להפסדי החברה‪ .‬למרות האמור‪ ,‬וחרף העובדה כי נציגות העובדים הציגה‬
‫נתונים שגויים והצעות בלתי רלבנטיות )לרבות ובין היתר הצעה לפטר עובדים בכירים תחת‬
‫עובדים זוטרים‪ ,‬הצעה לצמצם כוח אדם שאינו מועסק עוד בחברה וכיו"ב( פרשה הנהלת החברה‬
‫את עמדתה ביחס להצעות נציגות העובדים במהלך למעלה משתי ישיבות שהתקיימו בין הצדדים‬
‫ונתנה את התייחסותה המפורטת בעניין זה‪ .‬נציגות העובדים נמנעה מלהעביר לידי הנהלת החברה‬
‫את התייחסותה בנוגע לתכנית ההתייעלות ארוכת הטווח‪ ,‬בניגוד להתחייבותה בפני בית הדין‪,‬‬
‫ולאחר שנדרשה לעשות כן ביקשה לקבל ארכה נוספת להכנת תגובתה‪ ,‬תוך נקיטה חוזרת ונשנית‬
‫בטקטיקה של משיכת זמן מיותרת‪.‬‬
‫‪.69‬‬
‫ביום ‪ 20.1.2015‬הגישה נציגות העובדים הודעת דיווח מטעמה בה טענה טענות שונות בדבר‬
‫קליטה לכאורה של עובדים חדשים ועובדי קבלני כוח אדם‪ ,‬תוך שצירפה להודעתה רשימת שמות‬
‫של עובדים אשר לכאורה נקלטו בחברה חרף תכנית ההתייעלות‪.‬‬
‫‪.70‬‬
‫ביום ‪ 20.1.2015‬הגישה החברה הודעת דיווח מטעמה ותגובה להודעת הדיווח שהוגשה מטעם‬
‫נציגות העובדים‪ .‬בתגובה זו פרשה החברה את עמדתה ביחס להתנהלות נציגות העובדים במהלך‬
‫התקופה שבה הוסכם על קיומו של משא ומתן תוך שנתנה מענה סדור לטענות נציגות העובדים‬
‫בדבר קליטת עובדים חדשים לכאורה‪ .‬כך למשל הבהירה החברה כי חלק ארי מרשימת העובדים‬
‫שהוצגה על ידי נציגות העובדים מתייחסת לסטודנטים אשר מועסקים על ידי החברה במסגרת‬
‫פרויקט ייחודי הנוגע לתכנית ההרמוניזציה‪ ,‬ולצורך המשך תפעול הפרויקט הוחלט על שינוי‬
‫מעמדם לסטטוס של עובדים זמניים המועסקים לפרק זמן קצוב בן שנה אחת‪ .‬כן הובהר כי‬
‫הרשימה מונה שמות של עובדים אשר נקלטו לצורך החלפת עובדות השוהות בחופשת לידה וברי‬
‫כי אין מדובר בעובדים חדשים‪.‬‬
‫ ‪- 20‬‬‫בית הדין הנכבד מופנה בעניין זה להודעת הדיווח מטעם המשיבה מיום ‪ ,20.1.2015‬נספח ד'‬
‫לתגובה‪.‬‬
‫‪.71‬‬
‫ביום ‪ 27.1.2015‬הגישה החברה תצהיר משלים שניתן על ידי מר אהוד ניצן‪ ,‬המשמש כאמור‬
‫כמנהל משאבי אנוש בחברת כיל ישראל )נספח ה' לתשובה זו(‪ .‬בתצהירו פירט מר ניצן בהרחבה‬
‫את המגעים שנערכו בין הצדדים במהלך החודשיים שחלפו מאז הדיון שהתקיים בפני בית הדין‬
‫הנכבד ביום ‪ .24.11.2014‬מר ניצן פירט בתצהירו את הליך ההיוועצות שהתקיים עם נציגות‬
‫העובדים‪ ,‬וצירף את הפרוטוקולים של ישיבות ההיוועצות שהשתרעו על פני שעות ארוכות‬
‫והכוללים עשרות עמודים‪ .‬כן צורף לתצהירו של מר ניצן מסמך בנוגע לרכיבי עלות עבודה ועלויות‬
‫רווחה של החברה‪ ,‬דו"ח כספי מבוקר ודיווח מידי בעניין הפרשה לתמלוגים‪ ,‬וכן טבלאות נתונים‬
‫כספיים של החברה ונתונים הנוגעים למגזר כיל מוצרים תעשייתיים )כאמור‪ ,‬מסמכים סודיים‬
‫אלה מצויים בתיק בית הדין בהליך הקודם(‪ .‬מר ניצן פירט בתצהירו את התייחסות נציגות‬
‫העובדים לתכנית ההתייעלות ומענה החברה בעניין זה‪.‬‬
‫‪.72‬‬
‫ביום ‪ ,27.1.2015‬יממה אחת בלבד )!( טרם מועד הדיון שנקבע בבקשה הראשונה )ליום‬
‫‪ (28.1.2015‬הגישה נציגות העובדים בקשה למחיקת ההליך)!( ובה ‪ -‬בין השאר ‪ -‬הודיעה בהאי‬
‫לישנא‪:‬‬
‫"‪ .10‬בבקשת הצד שבכותרת התבקש בית‪-‬הדין הנכבד ליתן סעדים זמניים‬
‫וקבועים‪ ,‬כמפורט בפרק ו' לבקשה‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫עיקרם של הסעדים המבוקשים נגע לביטול מכתבי פיטורים ששלחה‬
‫הנהלת החברה ל‪ 144-‬עובדים מאורגנים; ולמתן הוראה להנהלת‬
‫החברה לשוב לשולחן המשא ומתן ולהעביר נתונים שהתבקשו על ידי‬
‫נציגות העובדים לצורך קיומו של המשא ומתן‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫על פני הדברים נראה‪ ,‬כי נכון לעת הזו‪ ,‬ובעקבות התערבותו של בית‪-‬‬
‫הדין הנכבד‪ ,‬הסעדים שהתבקשו לעניין מכתבי הפיטורים ומסירת‬
‫החומר הנדרש למועצת העובדים‪ ,‬התייתרו‪".‬‬
‫הודעה זו נתמכה בתצהירו של יו"ר ועד העובדים‪ ,‬מר אבנר בן סניור‪.‬‬
‫העתק בקשת נציגות העובדים מיום ‪ 27.1.2015‬צורפה כנספח מב‪ 6/‬לבקשת הצד בהליך דנן‪.‬‬
‫‪.73‬‬
‫ביום ‪ 28.1.2015‬ניתן פסק דינו של בית הדין הנכבד בבקשה הראשונה‪ ,‬על פיו ‪ -‬לבקשת המבקשים‬
‫ נמחקה הבקשה‪.‬‬‫פסק הדין מיום ‪ 28.1.2015‬צורף כנספח מב‪ 6/‬לבקשת הצד בהליך דנן‪.‬‬
‫הליך הפיטורים לאחר פסק הדין בהליך הקודם והשביתה בעקבותיו‬
‫‪.74‬‬
‫משנמחק ההליך הקודם‪ ,‬ומשמוצו הליכי ההיוועצות בין הצדדים )אשר כאמור נערכו משך‬
‫חודשים ארוכים( נשלח ביום ‪ ,29.1.2015‬בשנית‪ ,‬מכתב ההנהלה לנציגות העובדים בדבר רשימת‬
‫המועמדים לפיטורים‪ .‬כן נשלחו מכתבים אישיים לעובדים הרלבנטיים בדבר הכללתם ברשימה‪.‬‬
‫ ‪- 21‬‬‫‪.75‬‬
‫ביום ‪ 2.2.2015‬הופסקה על ידי נציגות העובדים כלל הפעילות במתקני החברה המבוצעת על ידי‬
‫עובדי ההסכם הקיבוצי והחלה שביתה כללית הנמשכת עד עתה‪.‬‬
‫‪.76‬‬
‫משנציגות העובדים נמנעה מלמסור לידי הנהלת החברה רשימה נגדית ובה שמות חלופיים‪,‬‬
‫שלחה החברה זימונים לשימוע לעובדים אשר שמם נמנה ברשימת המועמדים לפיטורים‪ .‬המכתב‬
‫הראשון נשלח ביום ‪ 2.2.2015‬ומדי יום נשלחו מכתבים למספר עובדים נוספים‪ .‬בסך הכל נשלחו‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ 108 ,‬מכתבי הזמנה לשימוע‪.‬‬
‫למרבה הצער הורתה נציגות העובדים לעובדים המועמדים לשימוע להימנע מלקבל את מכתבי‬
‫השימוע לידיהם ולהימנע מלפתוח את דלת ביתם לשליחים אשר הביאו את המכתבים עימם‪.‬‬
‫משכך נאלצה החברה ברוב המקרים להדביק את מכתב הזימון על דלת ביתו של העובד‪ .‬יודגש כי‬
‫הליך משלוח מכתבי הזימון לשימוע לווה באופן מקיף על ידי הגורמים הבכירים ביותר בחברה‪,‬‬
‫תוך הקפדה יתרה על מסירת מכתבי הזימון לשימוע ככל שניתן לידי העובדים עצמם‪ .‬משלא‬
‫נותרה ברירה נאלצה החברה להדביק במספר מקרים את מכתב הזימון על דלת ביתם של‬
‫העובדים‪ .‬יחד עם זאת ובניגוד מוחלט לכזבים הזרועים לאורך הבקשה‪ ,‬מכתבי הזימון לשימוע‬
‫לא נמסרו לקטינים ולא הושלכו ברחוב‪ ,‬והדבר פוקח באופן ישיר וקפדני‪.‬‬
‫‪.77‬‬
‫בתגובה פרסמה נציגות העובדים הודעה גורפת לכלל העובדים שלא להתייצב לשימועים שנקבעו‬
‫על ידי הנהלת החברה‪.‬‬
‫‪.78‬‬
‫משמרביתם של העובדים פעלו על פי עצת הוועד‪ ,‬ונמנעו מלהופיע לישיבת השימוע אליה זומנו‪ ,‬לא‬
‫נותרה בידי החברה הברירה אלא לקבל החלטה בדבר פיטורי עובדים בהסתמך על החומר שהיה‬
‫מצוי בפניה‪ ,‬לרבות לאחר עיון מקיף בתיקו האישי של העובד‪ ,‬קבלת חוות דעת הממונים עליו‪,‬‬
‫ובחינת תרומתו של העובד ביחס לעובדים אחרים במחלקתו‪/‬במתקן בו הוא מועסק‪ .‬הוראתה‬
‫הגורפת של נציגות העובדים להימנע מהתייצבות היוותה משכך עצת אחיתופל של ממש‪.‬‬
‫‪.79‬‬
‫יצוין כי חרף הוראת נציגות העובדים היו מספר לא מבוטל של עובדים אשר עמדו על זכותם‬
‫לקיום שימוע וחלקם אף נעזרו בעורכי דין לצורך כך‪ .‬החברה נענתה למספר לא מבוטל של פניות‬
‫עובדים כאלה‪ ,‬אשר ביקשו לדחות את הליכי השימוע מפאת מחלה או מפאת אירועים אישיים‬
‫אחרים‪ .‬כן אפשרה החברה לעובדים שהיו מעוניינים בכך לעיין בתיקם האישי‪ .‬אלא שלמרבה‬
‫הצער‪ ,‬פרט למספר מקרים ספורים‪ ,‬חרף בקשות שהוגשו כאמור על ידי מספר עובדים‪ ,‬נמנעו‬
‫העובדים מלהתייצב להליכי השימוע או מלהגיע למשרדי החברה על מנת לעיין בתיקם האישי‪.‬‬
‫יצוין כי באחד המקרים ביקש עובד שזומן לשימוע כי אשתו תגיע לשימוע במקומו‪ .‬לאחר שמיעת‬
‫טענותיה ועיון במסמכים הרלוונטיים הנוגעים לאותו עובד‪ ,‬חזרה בה ההנהלה מכוונת הפיטורים‬
‫לגבי אותו עובד לנוכח הנסיבות המיוחדות שתוארו בשימוע‪.‬‬
‫‪.80‬‬
‫לאחר מיצוי הליכי השימוע‪ ,‬משנציגות העובדים הורתה לעובדים להימנע מלהתייצב להליכי‬
‫השימוע‪ ,‬ולאחר חודשים ארוכים של היוועצות ממושכת בין הצדדים שלא הניבה הסכמות‪ ,‬שלחה‬
‫החברה מכתבי פיטורים לעובדים ששמם נמנה ברשימה‪ ,‬אשר לא התייצבו לשימוע‪ ,‬ואשר‬
‫הנתונים שהיו בפני החברה לא הביאו להחלטה אחרת בעניינם‪ .‬בסך הכל נשלחו מכתבי פיטורים‬
‫ל‪ 86-‬עובדים‪ ,‬מתוכם ‪ 4‬מכתבים כבר נכנסו לתוקף בטרם הוסכם בבית הדין הארצי לעבודה על‬
‫הקפאת הליך הפיטורים‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ .‬ועד העובדים קיבל העתק מכל אחד ואחד ממכתבי‬
‫הפיטורים‪.‬‬
‫ ‪- 22‬‬‫‪.81‬‬
‫בהמשך לאמור לעיל חתמו כבר ‪ 42‬עובדים )מתוכם ארבעה שכלל לא היו מועמדים לפיטורים על‬
‫ידי ההנהלה( על הסכמי פרישה וסיימו את עבודתם בחברה‪ .‬המדובר בהסכמי פרישה נדיבים‬
‫במיוחד בעלות אסטרונומית‪ .‬חבילות הפרישה עליהן סוכם עם העובדים הללו כוללות קיצבה‬
‫חודשית עד למועד הפרישה בקרן הפנסיה )בסכום ממוצע של כ‪ ₪ 15,000 -‬לחודש!(‪ ,‬מענק פרישה‬
‫המגיע לסכומים עד מאות אלפי ש"ח‪ ,‬ושמירת זכויות עד גיל הפרישה‪ .‬עלות החבילה לעובד‬
‫עומדת על סכום ממוצע של ‪ 1.5‬מיליון ש"ח!‬
‫‪.82‬‬
‫במהלך חודשי השביתה‪ ,‬המשיכה נציגות העובדים להטיל רפש בהנהלת החברה‪ .‬כך למשל קראה‬
‫נציגות העובדים לעובדים שהיו מעוניינים לפרוש בפרישה מוקדמת לבחון את צעדיהם‪ ,‬תוך‬
‫העלאת האשמות לפיהן הנהלת החברה מפעילה לכאורה "לחץ ואיומים" על עובדים אלו וכי‬
‫מדובר ב"הצעות מעליבות"‪ .‬עובדי החברה לא בחלו בהפרעה למהלך החיים הפרטי של מנהלי‬
‫המשיבה‪ ,‬הגיעו עד לילדיהם והילכו עליהם אימים‪ ,‬גידפו את חברי ההנהלה בפרהסיה והדברים‬
‫הגיעו לשיא עת הניפו במהלך ההפגנות שלטים בגנות המנהלים עד כדי כינויו של אחד המנהלים‬
‫)סמנכ"ל משאבי אנוש‪ ,‬מר אהוד ניצן( כ"יודנרט" העובד בשירותו של "גרמני טיפוסי" )הכוונה‬
‫למר סטפן בורגס‪ ,‬מנכ"ל כיל(‪.‬‬
‫‪.83‬‬
‫ביום ‪ 8.3.2015‬הגישה התאחדות התעשיינים בישראל בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד המבקשת‬
‫‪ .1‬הבקשה הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים )סק"כ ‪ .(16911-03-15‬בבקשה זו עתרה‬
‫התאחדות התעשיינים להוצאת צווי מניעה כנגד שביתה כללית בדרום הארץ אשר הוכרזה על ידי‬
‫ההסתדרות הכללית על רקע הסכסוך אצל המשיבה ובחברת מפעלי ים המלח בע"מ‪ .‬התאחדות‬
‫התעשיינים טענה כי אין מדובר בסכסוך כלל אזורי אלא בסכסוך נקודתי הנוגע למהלכי‬
‫ההתייעלות והפיטורים של עובדי קבוצת כיל‪.‬‬
‫להשלמת התמונה יצוין כי ביום ‪ 9.3.2015‬הגישה התאחדות התעשיינים הודעה דחופה ובה‬
‫ביקשה להורות על מחיקת חלק מן הסעדים שהתבקשו על ידה בנוגע לקיום פיקוח על הידברות‬
‫הצדדים בסכסוך הנוגע לקבוצת כיל וכן בנוגע לצירוף צדדים חיוניים להליך‪.‬‬
‫ ‪- 23‬‬‫‪.84‬‬
‫ביום ‪ 8.3.2015‬הגישה לשכת המסחר בתל אביב ואגוד לשכות המסחר בקשה דחופה למתן סעדים‬
‫זמניים במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי‪ ,‬לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים )סק"כ‬
‫‪ .(18190-03-15‬גם בבקשה זו התבקש בית הדין להורות כי השביתה המתוכננת בדרום הארץ‬
‫איננה חוקית וכי מדובר בסכסוך עבודה מקומי‪ ,‬הנוגע לחברות הבת של קבוצת כיל‪.‬‬
‫‪.85‬‬
‫ביום ‪ 9.3.2015‬הגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה את תגובתה לבקשות האמורות‪.‬‬
‫‪.86‬‬
‫ביום ‪ 9.3.2015‬התקיים דיון לפני בית הדין הארצי בבקשת לשכת המסחר ובבקשת התאחדות‬
‫התעשיינים‪ .‬בסיומו של הדיון הורה בית הדין הארצי )כבוד הנשיא יגאל פליטמן( כי כיל תצורף‬
‫כמשיב לסכסוך הקיבוצי הכללי ותגיש עמדתה הן ביחס לשביתה במפעליה והן באשר להכרזת‬
‫ההסתדרות על סכסוך עבודה כללי‪ .‬כן נקבע דיון בתיק ליום ‪.11.3.2015‬‬
‫‪.87‬‬
‫ביום ‪ 10.3.2015‬הגישה כיל את עמדתה לבית הדין הארצי‪ .‬בהודעה זו הבהירה כיל כי עובדי חברת‬
‫תרכובות ברום ועובדי מפעלי ים המלח שובתים מזה כחודשיים‪ .‬כן מסרה כיל כי נציגויות‬
‫העובדים בחברות אלו בחרו לעתור לבית הדין לעבודה אך משכו את עתירותיהם ביוזמתן בניסיון‬
‫לבטל את הליכי הפיטורים החוקיים בהן נקטו‪ .‬כיל הבהירה בעמדתה כי בכל הכבוד הראוי אין‬
‫מקום כי בית הדין הארצי לעבודה יתערב בסכסוך‪ ,‬המתנהל למעלה משנה ואשר כאמור הגיע כבר‬
‫לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע‪ ,‬ונמחק ביוזמת נציגויות העובדים‪.‬‬
‫העתק מעמדתה של כיל מצורף כנספח יא' לתשובה זו‪.‬‬
‫‪.88‬‬
‫ביום ‪ 11.3.2015‬הגישה ההסתדרות את תגובתה לעמדת כיל ובמקביל ביקשה צווי מניעה זמניים‬
‫כנגד הפיטורים מושא הליך זה אצל המשיבה ובחברת מפעלי ים המלח בע"מ‪ .‬נזכיר כי כאמור‪,‬‬
‫נציגויות העובדים מחקו את בקשותיהם שהוגשו לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בעניין‬
‫הליכי ההתייעלות בחברות האמורות‪ ,‬ונהגו עתה במעין "מסלול עוקף" להעלאת טענותיהם‬
‫בשנית‪ ,‬וכל זאת בהעדר סמכות ובחוסר תום לב‪.‬‬
‫‪.89‬‬
‫ביום ‪ 11.3.2015‬התקיים דיון בבקשות לשכת המסחר והתאחדות התעשיינים לפני בית הדין‬
‫הארצי לעבודה‪ .‬בסיועו של בית הדין הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן ינוהל משא ומתן אינטנסיבי‬
‫בין הצדדים ללא תנאים מוקדמים‪ .‬כן הוסכם כי תהליך הפיטורים יוקפא במהלך המשא ומתן‪,‬‬
‫לרבות באשר ל‪ 4-‬עובדים שקיבלו מכתבי פיטורים אשר נכנסו לתוקף עוד קודם לדיון‪ .‬עוד סוכם‬
‫כי כל צד יוכל להודיע על החלטתו לסיים את המו"מ בהודעה בת ‪ 48‬שעות‪ .‬התיק נקבע לתזכורת‬
‫כשבועיים ימים לאחר מכן‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫במהלך התקופה שממועד הדיון שהתקיים כאמור ביום ‪ 11.3.2015‬ועד לסופו של חודש מרץ ‪2015‬‬
‫התקיימו בין הצדדים מגעים אינטנסיביים בניסיון להגיע להסכמות‪ .‬הנהלת החברה ניסתה בכל‬
‫דרך אפשרית להגיע להסכמות עם נציגות העובדים‪ ,‬שיפרה את ההצעות הכספיות לעובדים‬
‫שיסיימו את עבודתם‪ ,‬הפחיתה באופן משמעותי את מספר המועמדים לפיטורים ועוד ועוד‪ .‬גם‬
‫הפעם הכל היה לריק‪ .‬נציגות העובדים התבצרה בעמדתה לפיה "לא יפוטר אף עובד"‪ .‬הדרישה‬
‫האולטימטיבית היתה שכל עובד שיסיים את עבודתו יעשה זאת ב"פרישה בהסכמה"‪ ,‬קרי ‪-‬‬
‫לשיטתה של נציגות העובדים ‪ -‬גם עובד בן ‪ 35‬יקבל פנסיה מוקדמת משך למעלה מ‪ 30-‬שנה ובלבד‬
‫שלא יפוטר בתוך קבלת פיצויי פיטורים )מוגדלים(‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫ביום ‪ 12.4.2015‬הודיעה נציגות העובדים לבית הדין הארצי לעבודה כי "הצדדים מצויים במבוי‬
‫סתום וכי לא יהיה מנוס מלבקש את התערבותו של בית הדין הנכבד"‪ .‬העתק מהודעת‬
‫ההסתדרות מצורפת כנספח יב' לתשובה זו‪.‬‬
‫ ‪- 24‬‬‫‪.92‬‬
‫ביום ‪ 14.4.2015‬הודיעה נציגות העובדים כי בין הצדדים לא הושגו הסכמות וכי בית הדין מתבקש‬
‫לקבוע את התיק לתזכורת‪ .‬העתק מהודעת ההסתדרות מצורפת כנספח יג' לתשובה זו‪.‬‬
‫‪.93‬‬
‫ביום ‪ 14.4.2015‬הודיעה כיל כי היא מאשרת את דיווחה של נציגות העובדים לפיה לא הושגו‬
‫הסכמות וכי המשא ומתן הגיע למבוי סתום‪ .‬כיל הבהירה כי בין הצדדים נערכו מספר לא מבוטל‬
‫של ישיבות‪ ,‬אך למרבה הצער נציגות העובדים לא זזה מתנאיה הקודמים לפיהם "אף עובד לא‬
‫יפוטר"‪ .‬משכך ומשזו היתה עמדתה של נציגות העובדים לא הושגה התקדמות כלשהי‪ .‬כיל הביעה‬
‫נכונותה לדחות את הודעתה על ביטול ההסכמות עד לאחר דיון תזכורת בתיק‪ ,‬ובהנחה שדיון כזה‬
‫יתקיים לאלתר‪ .‬העתק מהודעתה של כיל מצורפת כנספח יד' לתשובה זו‪.‬‬
‫‪.94‬‬
‫ביום ‪ 14.4.2015‬קבע בית הדין הארצי לעבודה דיון בתיקים האמורים וזאת ליום ‪.26.4.2015‬‬
‫‪.95‬‬
‫ביום ‪ 15.4.2015‬ובהמשך להודעתה מיום ‪ 14.4.2015‬הודיעה כיל כי בנסיבות שנוצרו היא מודיעה‬
‫על ביטול ההסכמות שהושגו בין הצדדים ביום ‪ 11.3.2015‬וכי הביטול יכנס לתוקפו בתוך ‪48‬‬
‫שעות‪ .‬העתק מהודעתה של כיל מצורפת כנספח טו' לתשובה זו‪.‬‬
‫‪.96‬‬
‫בהמשך להחלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום ‪ ,15.4.2015‬לפיה על כיל להודיע האם תהא‬
‫מוכנה להשהות את הודעתה על ביטול ההסכמות עד לאחר דיון התזכורת הודיעה כיל ביום‬
‫‪ 16.4.2015‬כי בנסיבות שנוצרו ולאור הצטברות הנסיבות הקשות בשטח‪ ,‬לרבות התמשכות‬
‫השביתות בשתי החברות הבנות‪ ,‬אין מנוס מלחדש את הליך ההתייעלות במקום בו הופסק‪ .‬יחד‬
‫עם זאת הודיעה כיל כי תסכים להארכת ההסכמות ככל שתקבע ישיבת תזכורת דחופה‪ .‬העתק‬
‫מהודעתה של כיל מצורפת כנספח טז' לתשובה זו‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הורה כב' הנשיא פליטמן על הקדמת ישיבת התזכורת ליום ‪.20.4.2015‬‬
‫‪.97‬‬
‫ביום ‪ 15.4.2015‬הגישה נציגות העובדים לבית הדין הארצי לעבודה בקשה לקיום דיון דחוף‬
‫בבקשתה למניעת הפיטורים בכיל ובקשה למניעת הפיטורים עד לקיום הדיון‪ .‬במסגרת בקשה זו‬
‫שבה נציגות העובדים והעלתה את מירב הטענות שהועלו כבר על ידה בראשית הדרך‪ ,‬במסגרת‬
‫ההליך הקודם‪ ,‬אשר כאמור נמחק על ידה וביוזמתה! הגדילה נציגות העובדים וצירפה לבקשתה‬
‫האמורה חוות דעת מטעם פרופ' )רו"ח( ירון זליכה ומטעם עמי כהן ‪ -‬בנוגע למצבם הכלכלי‬
‫לכאורה של המשיבה בתיק זה ושל חברת מפעלי ים המלח‪ .‬חוות דעתו הנ"ל של פרופ' זליכה היא‬
‫זו שהוגשה גם בבקשת הצד דנן‪.‬‬
‫‪.98‬‬
‫ביום ‪ 20.4.2015‬התקיים דיון תזכורת לפני נשיא בית הדין הארצי לעבודה‪ .‬כב' הנשיא פליטמן‬
‫ניהל פגישות עם הצדדים‪ ,‬תחילה ביחד ולאחר מכן עם כל אחד בנפרד‪ .‬לאחר מספר שעות של‬
‫דיונים התברר כי אכן הצדדים מצויים במבוי סתום‪.‬‬
‫בסיומו של הדיון ולאחר בירור עמדות הצדדים ניתן פסק דינו של בית הדין אשר אימץ את‬
‫הסכמת הצדדים כי הדרך הנאותה לקידום פתרון הסכסוך תהא בהפנייתו לאפיק משפטי בדבר‬
‫בירור נפקות הליך הפיטורים והפיטורים עצמם במשיבה ובחברת מפעלי ים המלח בע"מ‪ .‬משכך‬
‫הוסכם כי עד ליום ‪ 28.4.2015‬יוגשו לבית דין נכבד זה תביעות בנוגע לבטלות הפיטורים וכי כיל‬
‫תצורף כצד נדרש לשתי התביעות הללו‪.‬‬
‫‪.99‬‬
‫ביום ‪ 29.4.2015‬הגישה נציגות העובדים את בקשת הצד דנן‪.‬‬
‫‪- 25 -‬‬
‫התייחסות משלימה לטענות המבקשים בבקשת הצד‬
‫לעניין טענות המבקשים לפיהן צעדי ההתייעלות יביאו להטלת עומס בלתי‬
‫סביר על העובדים הנותרים ולסכנות במישור הבטיחותי והאקולוגי‬
‫‪ .100‬טענות אלה של המבקשים מלמדות )ביחד עם טענות אחרות המועלות בבקשה( עד כמה התבלבלו‬
‫היוצרות לנציגות העובדים כך שהיא אינה מבחינה עוד בגבולות תפקידה וסמכותה‪ ,‬והיא רואה‬
‫את עצמה כמי שמנהלת בעצמה את המפעל‪ .‬בלבול זה מאפיין את התנהלותה של נציגות העובדים‬
‫לכל אורך הדרך‪ ,‬כאשר היא מוצאת לנכון לקבוע קביעות ביחס לקבלת החלטות כלכליות הנוגעות‬
‫לניהול המפעל‪ ,‬לקבוע קביעות ביחס להחלטות הנוגעות להתייעלות במפעל‪ ,‬לבטיחות המפעל‪,‬‬
‫לנושא האקולוגי וכיוצא בזה‪ .‬נדמה שהמכשול העיקרי בהסדרת הסכסוך הנוכחי נעוץ בבלבול זה‬
‫בו שרויה נציגות העובדים‪ ,‬ונראה כי אין מנוס מכך שבית הדין הנכבד יורה לנציגות העובדים‬
‫לחזור ולעסוק בענייני ייצוג עובדים ולא לחרוג מהסמכויות הנתונות לה‪.‬‬
‫‪ .101‬בעת גיבושה של תכנית ההתייעלות בחנה החברה באופן מקיף ובעזרת אנשי מקצוע מומחים את‬
‫התקנים הנדרשים בכל מתקן ומתקן‪ .‬תקן המינימום במתקנים השונים נקבע לאחר בחינת‬
‫פעילות המתקן תוך מתן מענה מקיף וסדור הן לטיפול במצבי שגרה והן לטיפול במצבי חירום‪.‬‬
‫יותר מכך ‪ -‬סדרי המשמרות העתידים להתגבש בסיומה של תכנית ההתייעלות יאפשרו העסקת‬
‫כוח אדם מספק להפעלת המתקנים‪ ,‬תוך השלטת סדר בסבבי המשמרות‪ ,‬עניין אשר יביא‬
‫כשלעצמו להגדלת הבטיחות הנדרשת‪ ,‬שעה שהעובדים יוכלו לצפות מראש את שעות המשמרת‬
‫בהן יועסקו‪ ,‬תוך הפחתת מעברים בלתי צפויים ממשמרת אחת למשנה‪.‬‬
‫‪ .102‬יודגש כי בחינת נתוני כוח האדם כפי שהם טרם תכנית ההתייעלות מלמדת כי היקף כוח האדם‬
‫במתקנים גדול מן הנדרש ביחס להיקף העבודה ולעומס האמיתי המוטל על העובדים )ראו‬
‫לדוגמא את עניין מתקן ה‪ BRU-‬שתואר לעיל(‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬נמצא כי אין צורך עקבי בהעסקת עובדים בשעות נוספות במהלך משמרות הצהריים‪,‬‬
‫הלילה‪ ,‬ומשמרות סוף השבוע‪ ,‬כתחליף לעובד הנעדר מעבודתו‪ .‬התברר כי משמרות אלו‬
‫מתאפיינות בעומס עבודה נמוך יחסית‪ ,‬וניתן על כן למלא את מקומו של העובד החסר באמצעות‬
‫כוח האדם המועסק במשמרת עצמה והמועסק בשעות רגילות‪ .‬מכאן שטענותיה של נציגות‬
‫העובדים לפיהן יוטל על עובדי המתקנים עומס עבודה רב שאף יגרום להפרת הוראות חוק שעות‬
‫עבודה ומנוחה‪ ,‬הן טענות סרק של ממש‪.‬‬
‫‪ .103‬בית הדין הנכבד מופנה בהקשר זה לחוות דעתו של ד"ר אמיר פרי‪ ,‬המומחה בעניינים המתוארים‬
‫לעיל‪ ,‬המצורפת כנספח יז' לתשובה זו‪.‬‬
‫לעניין טענות נציגות העובדים לפיה רשימת העובדים המועמדים לפיטורים‬
‫נועדה לפגוע בעבודה המאורגנת‬
‫‪ .104‬בית הדין הנכבד מופנה בעניין זה לפרק העובדתי בתגובתה של החברה לבקשה לסעדים זמניים‬
‫בהליך הקודם )נספח א' לתגובה זו(‪ .‬המשיבה תוסיף על כך כדלקמן‪.‬‬
‫‪ .105‬במהלך ישיבות ההיוועצות הרבות שקוימו בין הצדדים הובהר לנציגות העובדים כי במסגרת‬
‫תהליך ההתייעלות בוצעו קיצוצים במצבת כוח האדם של העובדים הבלתי מאורגנים‪ ,‬וכי‬
‫עלויותיהם של עובדים אלו נלקחות בחשבון במסגרת הצמצומים הנדרשים‪.‬‬
‫‪- 26 -‬‬
‫‪ .106‬ואמנם‪ ,‬במסגרת הליך ההתייעלות צומצמו תקנים רבים של עובדים שהועסקו בהסכמים אישיים‪.‬‬
‫חלקם של המנהלים עברו לעבוד עבור חברות אחרות בקבוצת כיל‪ ,‬ושכרם איננו מושת עוד על‬
‫המשיבה‪ .‬מצבת חברי ההנהלה במשיבה צומצמה בארבעה תקנים; מספר מנכ"לים נעזרים‬
‫במזכירה אחת ומנכ"ל החברה ויתר על סיועו של עוזר אישי ומזכירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬משרותיהם של חלק‬
‫ניכר מן המנהלים שיצאו לפרישה מוקדמת במסגרת תהליך ההתייעלות לא אוישו על ידי עובדים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫‪ .107‬בנוסף‪ ,‬על רקע בקשת נציגות העובדים הועבר לידיה מידע הנוגע לצמצום עובדי קבלן המועסקים‬
‫בחצרי החברה‪ .‬בישיבה שקיימו הצדדים ביום ‪ 12.1.2015‬פורטו שמותיהם ותפקידיהם של ‪18‬‬
‫עובדים חיצוניים שעבודתם הסתיימה‪ .‬מכאן שגם הטענה בעניין זה כפי שהיא מופיעה בבקשת‬
‫הצד היא טענה שהמבקשים מנסים להטעות בה את בית הדין הנכבד ביודעין‪.‬‬
‫‪ .108‬יצוין כי החלטת החברה שלא למסור לידי נציגות העובדים מידע בנוגע לשמותיהם של מועמדים‬
‫לפיטורים המועסקים בהסכמים אישיים נבעה בין היתר על רקע החשש מפגיעה בפרטיותם של‬
‫האחרונים ומחשש כי מידע זה ידלוף לידי אותם מועמדים לפיטורים באופן בלתי מבוקר‪.‬‬
‫‪ .109‬אין גם כל יסוד לטענה לפיה הועברה לידי נציגות העובדים רשימה שמית בלבד של מועמדים‬
‫לפיטורים מקרב העובדים המאורגנים‪ .‬החברה העבירה לידי נציגות העובדים רשימה אשר בה‬
‫צוינו שמות העובדים המיועדים לפיטורים כמו גם תפקידם הנוכחי בחברה‪ .‬יודגש כי יו"ר ועד‬
‫העובדים‪ ,‬מר אבנר בן סניור‪ ,‬השליך בהפגנתיות לפח האשפה את הרשימה שנמסרה לו )אשר‬
‫כללה כאמור הן שמות של מועמדים לפיטורים והן את רשימת התפקידים(‪ ,‬וחזר על צעד הפגנתי‬
‫זה במהלך הישיבות בין הצדדים כדי להמחיש את סירובו המוחלט לדון ברשימה כלשהיא‪.‬‬
‫‪ .110‬יודגש‪ :‬תהליך קביעת שמות המועמדים לפיטורים נעשה לאחר בדיקה מדוקדקת של צרכי‬
‫החברה‪ ,‬תוך בחינת התפקידים הנדרשים לצורך הפעלת מתקניה ברמה אופטימאלית‪ .‬במסגרת זו‬
‫נלקחו כמובן בחשבון הדרישות החוקיות המוטלות על החברה לרבות ובמיוחד דרישות הבטיחות‪.‬‬
‫‪ .111‬רק לאחר קביעת התפקידים והפונקציות הנדרשים כאמור‪ ,‬ניתן היה לקבוע מהו היקף כוח האדם‬
‫המתייתר בחברה והרכבו‪ .‬לאחר קביעה זו‪ ,‬וכשלב נוסף ‪ -‬נותחו נתוני התרומה של העובדים‬
‫במתקני החברה השונים ביחס לחבריהם באותה המחלקה או באותו המתקן‪ .‬שעה שדובר במתקן‬
‫או במחלקה שהתייתרה לחלוטין הרי שהשוואת התרומה של העובדים השונים היתה ממילא‬
‫מיותרת‪ .‬למרבה הצער לא אחת אירע כי תפקידים שהתייתרו לחלוטין בוצעו על ידי עובדים‬
‫ותיקים אשר לא היה מנוס מלכלול אותם ברשימת המועמדים לפיטורים‪.‬‬
‫‪ .112‬כמו כן‪ ,‬ובניגוד מוחלט לטענת נציגות העובדים יובאו העובדות הבאות‪:‬‬
‫במהלך התקופה האחרונה‪ ,‬סיימה החברה את התקשרותה עם כ‪ 20-‬עובדים שהועסקו על ידה‬
‫באמצעות חברות חיצוניות‪ .‬סיום ההתקשרויות הללו הביא לחיסכון של כ‪ 2-‬מיליון דולר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במסגרת תכנית ההתייעלות‪ ,‬קיצצה המשיבה מעלות תשלומי השכר של עובדים‬
‫המועסקים בחוזים אישים במידה משמעותית‪ .‬רק בשנה האחרונה מדובר על ירידה של כ‪19%-‬‬
‫במספר העובדים הבכירים מקבלי שכר במשיבה‪.‬‬
‫ ‪- 27‬‬‫בנוסף‪ ,‬החברה נתנה עדיפות ברורה לקיצוץ בתקני עובדי הקבלן על פני עובדי ההסכם הקיבוצי‪,‬‬
‫בכפוף לפרמטר של העדר פגיעה בתפקוד וביעילות המחלקה‪/‬המתקן‪.‬‬
‫זה המקום לציין כי במסגרת הליך ההיוועצות הוצגו בפני המבקשים נתונים מפורשים המצביעים‬
‫על צמצום מתמשך במצבת הסטודנטים המועסקים בחברה במהלך השנתיים האחרונות‪.‬‬
‫גם טענותיה של נציגות העובדים באשר להכללת "זוגות נשואים העובדים בחברה‪ ...‬אב ובנו‬
‫וכיו"ב" ברשימת המועמדים לפיטורים הן טענות דמגוגיות של ממש‪ .‬אכן‪ ,‬ברשימת המועמדים‬
‫לפיטורים הופיע שמם של בני זוג המועסקים בחברה‪ ,‬אשר אחד מהם משמש כחבר ועד‪ .‬עבודתם‬
‫של השניים התייתרה למרבה הצער‪ .‬כאמור ובניגוד לנטען ‪ -‬אין ברשימה "זוגות נשואים" נוספים‪.‬‬
‫כך גם באשר לאב ובנו ‪ -‬מדובר במקרה יחיד אשר בו התייתרה עבודת האב ועבודת הבן ‪ -‬כל אחד‬
‫בתפקידו שלו‪ .‬ממילא אין מדובר בבן הסמוך על שולחן הוריו אלא בעובד בוגר ועצמאי‪.‬‬
‫‪ .113‬אכן‪ ,‬ניסיונה של נציגות העובדים להתגולל על הנהלת החברה בשל העובדה שרשימת המועמדים‬
‫לפיטורים מכילה )כמקרה בודד( גם בני יחידה משפחתית אחת נגוע בחוסר תום לב של ממש‪.‬‬
‫נציגות העובדים נמנעה במכוון מלממש את זכותה להעביר רשימה נגדית של עובדים‪ .‬לו חפצה‬
‫נציגות העובדים למנוע פיטוריהם של עובדים קרובים יכולה היתה לנסות ולמנוע זאת על ידי מתן‬
‫רשימה נגדית לרשימה שהוצעה על ידי הנהלת החברה‪ ,‬בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬טענותיה של נציגות העובדים בדבר "חתירה תחת העבודה המאורגנת" וכאילו‬
‫המשיבה מפטרת אך ורק עובדים מאורגנים‪ ,‬הן בבחינת סיסמאות ריקות מתוכן‪.‬‬
‫לעניין טענת נציגות העובדים לגבי קליטת עובדים חדשים על ידי החברה‬
‫‪ .114‬כאמור‪ ,‬חלק ניכר מן התפקידים הנכללים ברשימת המועמדים לפיטורים התייתרו כליל במסגרת‬
‫תכנית ההתייעלות ואין בכוונת החברה לקלוט תחת העובדים המועמדים לפיטורים עובדים‬
‫חדשים‪ .‬כחלק ממהלך ההתייעלות‪ ,‬תבוצע האחדת וריכוז תפקידים ‪ -‬כך שמטלות שהוטלו בעבר‬
‫על מספר עובדים‪ ,‬יוטלו מעתה ואילך על עובד אחד בלבד או על מספר עובדים קטן מן המספר‬
‫שעליו הוטלו משימות אלו קודם לכן‪.‬‬
‫‪ .115‬כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬החברה דנה עם נציגות העובדים כבר למעלה משנה וחצי בנושא תהליך‬
‫ההתייעלות‪ .‬מטבע הדברים שבמשך תקופה כה ארוכה מתעוררים צרכים נקודתיים של איוש‬
‫משרה כזו אחרת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתקופה זו נאלצה החברה לקלוט מספר מצומצם של עובדים‬
‫לתקופה מוגבלת בלבד לצורך החלפת עובדות השוהות בחופשת לידה‪ ,‬וברי כי אין מדובר בתופעה‬
‫של קליטת עובדים חדשים העומדת בסתירה לצורך בהתייעלות‪.‬‬
‫לצורך מתן מענה לפרויקט זמני המתקיים במשיבה‪ ,‬גויס עובד שהוא בעל תואר שלישי בכימיה‪.‬‬
‫כן גויס עובד בתחום המחשוב לצורך הטמעת פרוייקט מחשוב )ברקוד(‪ .‬מדובר בשני עובדים‬
‫המועסקים בחברה במסגרת מיקור חוץ והנדרשים למשיבה לצורך מילוי משימות קצרות טווח‬
‫הדורשות מיומנות ספציפית‪ .‬בנוסף נקלט מספר מצומצם של עובדים במסגרת תנאי ההסכם‬
‫הקיבוצי לתקופה קצובה של שנה אחת‪ ,‬וזאת לצורך החלפה זמנית של עובדים אשר נותבו לצרכי‬
‫פרויקט ההרמוניזציה בקבוצת כיל‪.‬‬
‫שוב עינינו הרואות כי נציגות העובדים אינה בוחלת בהצגה מעוותת של עובדות כדי לנסות ולקדם‬
‫את טיעוניה הכושלים‪.‬‬
‫‪- 28 -‬‬
‫לטענה כי בעבר פיטורי צמצומים והתייעלות בוצעו רק לאחר חתימה על‬
‫הסכם קיבוצי ספציפי‬
‫‪ .116‬טענת נציגות העובדים כי בעבר סיום עבודה מחמת צמצומים והתייעלות בוצע רק לאחר חתימת‬
‫הסכם קיבוצי על פרישה מרצון‪ ,‬וכאילו נוצר "נוהג" כזה המונע מימוש הפררוגטיבה הניהולית‬
‫בהתאם להסכם הקיבוצי ‪ -‬תידון בהרחבה בפרק המשפטי להלן‪.‬‬
‫‪ .117‬בשלב זה יובהר‪ ,‬עובדתית‪ ,‬כי בארבעים השנים האחרונות נחתמו שני הסכמים קיבוציים בלבד)!(‬
‫שהסדירו תוכניות פרישה מרצון של עובדים מאורגנים אצל המשיבה‪ .‬כבר בשלב זה ניתן לראות‬
‫שהנסיון להפוך מספר זעום זה של הסכמים קיבוציים ל"נוהג" הוא מופרך על פניו‪.‬‬
‫‪ .118‬לא זו אף זו‪ :‬בסעיף ‪ 164‬לבקשת הצד מפנים המבקשים את בית הדין הנכבד להסכם הקיבוצי‬
‫המיוחד מיום ‪ 20.11.2012‬שהוא הסכם שבמסגרתו הוסכם על פיטוריהם של עובדים במשיבה על‬
‫רקע תכנית התייעלות‪ .‬הסכם זה משמש את המבקשים כדוגמא לטענתם לקיומו של "נוהג"‬
‫שלפיו פיטורי צמצומים והתייעלות אצל המשיבה ייתכנו רק לאחר חתימה על הסכם קיבוצי‪ .‬בכך‬
‫מנסים המבקשים לקעקע את הוראות ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשיבה בנושא הליך‬
‫פיטורי צמצומים אשר אינן מחייבות קבלת הסכמת נציגות העובדים לגבי הצורך בפיטורים‪ ,‬לגבי‬
‫מספר המפוטרים ולגבי תנאי סיום העבודה‪.‬‬
‫דא עקא שהמבקשים דאגו להסתיר גם הסכם זה מעיניו של בית הדין הנכבד על מנת שלא יווכח‬
‫בהוראת סעיף ‪ 16‬לאותו הסכם הקובעת בהאי לישנא‪:‬‬
‫"כל האמור בהסכם זה יחול על העובדים המסיימים אשר שמם מופיע‬
‫בהסכם זה בלבד‪ .‬הסכם זה ותנאי הפרישה האמורים בו לא יהוו תקדים לכל‬
‫דבר ועניין"‬
‫העתק מההסכם הקיבוצי מצורף כנספח יח' לתשובה זו‪.‬‬
‫‪ .119‬הוראה זהה להוראת סעיף ‪ 16‬להסכם ‪ 2012‬מצויה גם בהסכם קיבוצי קודם משנת ‪ 2009‬אשר אף‬
‫הוא הוסתר מפני בית הדין הנכבד המדובר בהסכם קיבוצי מיוחד מיום ‪) 9.9.2009‬מס' רישום‬
‫‪ (296/2009‬המצורף לתשובה זו כנספח יט' ‪.‬‬
‫‪ .120‬עינינו הרואות שבשני ההסכמים הקיבוציים היחידים שנחתמו אצל המשיבה והסדירו פיטורי‬
‫צמצומים והתייעלות נאמר במפורש‪ ,‬כפי שניתן לראות‪ ,‬שחור על גבי לבן‪ ,‬כי הם לא יהוו תקדים‬
‫לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫‪ .121‬הנה כי כן‪ ,‬הצדדים הבהירו היטב כי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים הן בהסכם ‪ 2012‬והן‬
‫בהסכם ‪ 2009‬אינן תקדים לכל דבר ועניין‪ ,‬וממילא הנסיון להסתמך על הסכמים אלה כחלק‬
‫מנוהג מחייב כמוהו כאין וכאפס‪ .‬הסתרת הסכמים אלה מעיני בית הדין על מנת לעוור את עיניו‬
‫וכדי לעגן טענת סרק של "נוהג" היא חמורה במיוחד וגם בגין כך דין הבקשה סילוק מוחלט‪ ,‬תוך‬
‫חיוב המבקשים בהוצאות משפט לדוגמא בשיעור מרתיע במיוחד‪.‬‬
‫‪- 29 -‬‬
‫לטענה כי אין צורך בפיטורי התייעלות על בסיס חוות דעת כלכלית שצורפה‬
‫לבקשה‬
‫‪ .122‬טענת נציגות העובדים כי "אין צורך בפיטורי התייעלות" תידון בפרק המשפטי להלן‪ ,‬ובין היתר‬
‫תטען המשיבה כי משעה שהיא לא שוכנעה בטענות העובדים בנושא זה הרי העניין מוצה עד תומו‬
‫שהרי על פי ההסכם הקיבוצי )שהמבקשים הקפידו להסתירו מעיני בית הדין הנכבד( ההנהלה‬
‫היא הקובעת את הצורך בפיטורי צמצומים על דעת עצמה בלבד‪.‬‬
‫‪ .123‬מכל מקום‪ ,‬וכטענה חלופית בלבד‪ ,‬תבהיר המשיבה כי טענות המבקשים כי אין צורך בפיטורי‬
‫התייעלות הן מקסם שווא‪ ,‬וכי חוות הדעת הכלכלית שצורפה לבקשה כמוה כצל עובר‪.‬‬
‫‪ .124‬בפתח התייחסותה לחוות הדעת הכלכלית של המלומד פרופ' רו"ח זליכה‪ ,‬תפנה המשיבה לכמה‬
‫מה"פנינים" השזורות בחוות דעתו ואשר חלקן צוטטו במסגרת בקשת הצד‪ ,‬והמופיעות בצד‬
‫אמירתו של פרופ' זליכה כי "אין בחוות הדעת משום חוות דעת משפטית"‪:1‬‬
‫"על רקע זה‪ ,‬הדרישה לבצע תכנית התייעלות על גבן של זכויות עובדים‬
‫שנצברו במשך שנים רבות בנימוק לפיו נסוגה רווחיות החברה צורם במיוחד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫דומה‪ ,‬כי מנהלי כי"ל לא שמעו על נאה דורש נאה מקיים"‬
‫"תכנית התייעלות אגרסיבית הבאה כולה על חשבון זכויות עובדים שנצברו‬
‫‪3‬‬
‫לאורך שנים רבות"‬
‫מוטב שההנהלה תעסוק במו"מ כן ותם לב על בסיס המצב האמתי המצוין של‬
‫מגזר הברום ותחדל מזריעת מסך עשן המנסה להסתיר את הרווחיות‬
‫‪4‬‬
‫הגבוהה"‬
‫"הנהלת כי"ל הלכה אימים על הרגולטורים בישראל‪ ,‬כמו גם על עובדי‬
‫‪5‬‬
‫הקונצרן‪ ,‬באשר להשלכות ההתפתחויות הרגולטוריות בישראל"‬
‫"דומה‪ ,‬כי ההנהלה ובעלי השליטה מתמקדים בשלב זה בהטלת האחריות‬
‫במלואה על כתפי עובדי החברה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬זו תגובה ישראלית‬
‫‪6‬‬
‫טיפוסית‪".‬‬
‫‪ 1‬סעיף ‪ 19‬לחוות הדעת של פרופ' זליכה‪.‬‬
‫‪ 2‬סעיף ‪ 85‬לחוות הדעת של פרופ' זליכה‪.‬‬
‫‪ 3‬סעיף ‪ 88‬לחוות הדעת של פרופ' זליכה‪.‬‬
‫‪ 4‬סעיף ‪ 7‬למכתבו של פרופ' זליכה למר בן סניור‪ ,‬הנספח לחוות דעתו‪.‬‬
‫‪ 5‬סעיף ‪ 41‬לחוות הדעת של פרופ' זליכה‪.‬‬
‫‪ 6‬סעיף ‪ 94‬לחוות הדעת של פרופ' זליכה‪.‬‬
‫ ‪- 30‬‬‫‪ .125‬די בציטטות המפורטות לעיל כדי להסיר את מסווה האובייקטיביות המדומה שעוטה עליו פרופ'‬
‫זליכה במסגרת חוות דעתו‪ .‬ברור כשמש כי מדובר בחוות דעת מגויסת‪ ,‬כאשר פרופ' זליכה עושה‬
‫עצמו כ"עורכי הדיינים"‪ 7‬וקובע עמדות משפטיות וערכיות רבות לאורך כל חוות הדעת‪ .‬עיון‬
‫בחוות הדעת מלמד כי ההטייה הברורה משבשת את המסקנות הכלכליות של פרופ' זליכה לכל‬
‫אורך הדרך וממילא לא ניתן לייחס כל משקל לחוות דעתו‪.‬‬
‫‪ .126‬מבלי לגרוע מהאמור לעיל‪ ,‬מתכבדת המשיבה לצרף לתשובתה זו תצהירו של מר אלברט כהן‪,‬‬
‫חשב המשיבה‪ ,‬המתאר את המצב לאשורו ומנתח נכונה את ההיבטים הכלכליים שנדונו‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בחוות דעתו של פרופ' זליכה‪ .‬התצהיר מצורף במעטפה סגורה לעיני כב' בית הדין בלבד‬
‫מחשש לפגיעה חמורה בסודותיה המסחריים של החברה ולחשיפת נתונים קריטיים על מצבה‬
‫הכלכלי‪.‬‬
‫‪ .127‬כעולה מתצהירו של מר אלברט כהן אין שחר לאמור בחוות דעתו של פרופ' זליכה‪ ,‬בין היתר‬
‫בפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫‪127.1‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' זליכה מציגה ניתוח כלכלי שאינו מתייחס במישרין למשיבה‪ ,‬אלא‬
‫למגזר פעילות רחב הרבה יותר‪ ,‬אליו משתייכת החברה‪ ,‬בחלק מהמקרים תוך כדי‬
‫תוצאה אפשרית של הטעיית הקורא כאילו המדובר בניתוח של פעילות המשיבה‪.‬‬
‫‪127.2‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' זליכה מתעלמת מאפיונים עסקיים ייחודיים של המשיבה‪,‬‬
‫המבדלים אותה ממגזר המוצרים התעשייתיים בכללותו; פרופ' זליכה מבסס את חוות‬
‫דעתו על נתונים בלתי רלוונטיים המתייחסים למגזר המוצרים התעשייתיים‪ ,‬אשר‬
‫תוצאותיו מושפעות ממכלול רחב הרבה יותר של פעילויות ומגמות עסקיות‪ ,‬מרביתן‬
‫בלתי קשורות למשיבה‪.‬‬
‫‪127.3‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' זליכה נסמכת על הנחה מופרכת ומטעה כאילו ההרעה בתוצאותיה‬
‫של המשיבה נושאת אופי זמני‪ ,‬בשעה שהמציאות מלמדת כי המדובר במציאות‬
‫מתמשכת אשר צפויה להמשיך ולהכתיב את מצבה הכלכלי של המשיבה גם בעתיד‪.‬‬
‫‪127.4‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' זליכה נסמכת על הנחה מלאכותית‪ ,‬מוטה ומופרכת לפיה יש‬
‫לראות כיחידה אחת את תהליך כריית הברום )המבוצע על ידי חברה אחרת בחצרי‬
‫חברת מפעלי ים המלח בסדום( ותהליך ייצור תרכובות הברום המבוצע אצל המשיבה‬
‫בנאות חובב‪ .‬פרופ' זליכה משמיץ את המשיבה ביצירת הפרדה מלאכותית בין שני‬
‫התהליכים‪ ,‬בביצוע תמרון חשבונאי והטעיה הסותרת את כללי החשבונאות המקובלים‪.‬‬
‫קביעותיו אלה של פרופ' זליכה אינן נסמכות על דבר‪ ,‬אינן מקצועיות‪ ,‬ומלמדות על אי‬
‫היכרות והבנה של החומר בו הוא מתיימר ליתן חוות דעת וחבל שכך‪ .‬קביעות אלה‬
‫מתעלמות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מהיישות הנפרדת של כל אחת מהחברות העוסקות בתהליכים‬
‫הנוגעים לכריית ברום וייצור תרכובות ברום; מהעצמאות והנפרדות של המשיבה בכל‬
‫הנוגע למהלכיה העסקיים; מהמציאות העסקית בה מתמודדת המשיבה ועוד ועוד‪.‬‬
‫‪127.5‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' זליכה קושרת באופן מלאכותי ומגושם בין התוצאות העסקיות של‬
‫קונצרן כיל בכללותו )ולעניין זה הוא מפליג בתיאור חלוקת הדיבידנדים ושכר הבכירים‬
‫בקונצרן כיל( לבין התוצאות העסקיות של המשיבה‪ .‬פרופ' זליכה אינו מפגין שליטה‬
‫וידע בנבדלות התאגידית בין חברת האם לחברות הבנות וקושר מין בשאינו מינו‪.‬‬
‫‪ 7‬השווה‪ :‬מסכת אבות‪ ,‬פרק א'‪ ,‬משנה ח'‪.‬‬
‫‪- 31 -‬‬
‫לעניין הטענות בדבר הפעלת לחץ על עובדים למעבר לחוזים אישיים‬
‫‪ .128‬גם בעניין זה מפליגה נציגות העובדים בטענות חסרות שחר‪ ,‬תוך הצגה חלקית ומגמתית של‬
‫העובדות‪ .‬נסביר ‪-‬‬
‫‪ .129‬אכן במהלך תקופת השביתה עברו מספר עובדים שהועסקו קודם לכן בהתאם להוראות‬
‫ההסכמים הקיבוציים להעסקה בחוזה אישי‪ .‬בחלקם הארי של המקרים נדונה אפשרות המעבר‬
‫עוד טרם פרוץ השביתה ובכל המקרים נעשה המעבר על רקע הבעת רצון של העובדים עצמם‬
‫לשנות את סטטוס העסקתם‪.‬‬
‫‪ .130‬כך למשל‪ ,‬עובדת שביקשה עוד טרם השביתה לעבור להעסקה בחוזה אישי‪ ,‬הועברה למחלקה‬
‫המשפטית בכיל ישראל ואיננה מועסקת עוד על ידי החברה‪ .‬כאמור הכל לבקשתה וביוזמתה‪ ,‬ועוד‬
‫טרם השביתה‪.‬‬
‫‪ .131‬עובד אחר ניהל משך תקופה ארוכה משא ומתן בנוגע לרצונו לעבור לתפקיד בכיר בתנאי העסקה‬
‫שיקבעו בהסכם אישי‪ .‬לאחר מגעים ארוכים שהתקיימו עמו הסכימה החברה להיענות לבקשתו‬
‫והעובד עבר לעבודה בתפקיד בכיר בחברה‪ .‬גם כאן מדובר ביוזמה פרטית של העובד‪ ,‬שביקש‬
‫להתקדם בשורות החברה‪ .‬ההיפך הגמור מטענת נציגות העובדים‪.‬‬
‫‪ .132‬עובדת אחרת אשר הועסקה כמזכירה ביקשה מרצונה ומיוזמתה להתקדם בסולם התפקידים‪,‬‬
‫והועברה לבקשתה למחלקת הפיתוח הארגוני בכיל‪ ,‬תחת העסקה בחוזה אישי‪.‬‬
‫‪ .133‬עובדת נוספת שהועסקה כטכנאית מעבדה ביקשה להתקדם ולשנות תפקיד‪ .‬החברה נענתה‬
‫לבקשתה והיא הועברה למחלקת ה‪ CTO-‬בכיל‪.‬‬
‫‪ .134‬הנה כי כן ‪ -‬לא היתה כל הפעלת "לחץ מאסיבי" מצד ההנהלה ולא היו עובדים "שלא עמדו‬
‫בלחצים שהופעלו עליהם"‪ .‬אלו הן כולן טענות סרק שכל מטרתן להשחיר את פני הנהלת החברה‪,‬‬
‫באותה הטקטיקה בה נוקטת נציגות העובדים לכל אורך הסכסוך שלפנינו‪.‬‬
‫לעניין הטענות על "שבירת שביתה"‬
‫‪ .135‬נדמה כי בטענתה זו הגיעה נציגות העובדים לשיאה של עזות המצח‪ ,‬החוצפה והבריונות‪.‬‬
‫‪ .136‬כמתואר לעיל‪ ,‬מזה שלושה חודשים שנציגות העובדים השתלטה על שערי מפעל המשיבה בנאות‬
‫חובב בכוח‪ ,‬באלימות ותוך הפרת שורה של חוקי מדינה‪ .‬בפעולות אלה‪ ,‬המונעות הוצאתה של‬
‫סחורה מהמפעל‪ ,‬יחד עם השבתתם המלאה של כל קווי הייצור במפעל‪ ,‬נגרמים למשיבה נזקים‬
‫קשים ביותר אשר בעטיים יתכן ולא תהיה עוד תקומה למפעל‪ .‬כפי שצויין בפתח תשובה זו‪,‬‬
‫עומדת על הפרק סגירתה המוחלטת של המשיבה וסיום עבודתם של כל עובדיה‪ ,‬אם לא תיושם‬
‫מיידית תכנית ההתייעלות הכוללת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬פיטורי צמצום והתייעלות מידיים‪.‬‬
‫‪- 32 -‬‬
‫‪ .137‬במצב הדברים הנוכחי‪ ,‬עוסקים עובדי המשיבה שאינם נמנים על העובדים השובתים‪ ,‬בפעולות‬
‫שימור ותחזוקה של המתקנים‪ ,‬על מנת לנסות ולמנוע נזקים בלתי הפיכים אשר יביאו את המפעל‬
‫למצב של הרס בלתי ניתן לתיקון‪ .‬עבודה שבוצעה לפני השביתה על ידי העובדים השובתים‪,‬‬
‫מבוצעת בזמן השביתה ‪ -‬אם היא מבוצעת ‪ -‬אך ורק על ידי עובדים קיימים של המשיבה שהיו‬
‫עובדיה לפני פרוץ השביתה‪ .‬מקום בו לפני השביתה בוצעו עבודות מסויימות על ידי עובדים‬
‫חיצוניים הרי הן מבוצעות בזמן השביתה ‪ -‬אם הן מבוצעות ‪ -‬על ידי עובדים חיצוניים או על ידי‬
‫עובדים של המשיבה שאינם שובתים‪ .‬בכל מקרה לא מועסקים עובדים חיצוניים בביצוע עבודות‬
‫שנעשו על ידי עובדים שובתים לפני פרוץ השביתה‪ .‬טענה זו של המבקשים היא כזב מפגיע‬
‫ומביש‪.‬‬
‫‪ .138‬מדהים לקרוא כיצד מעזה נציגות העובדים להתגולל על הנהלת החברה‪ ,‬העושה מאמצים כבירים‬
‫על מנת לאפשר הצלתו של המפעל‪ ,‬ועל מנת לאפשר חזרתם של העובדים לעבודה לאחר השביתה‬
‫בה הם נוקטים מזה שלושה חודשים‪ .‬כל זאת‪ ,‬כאשר נציגות העובדים מורה לעובדים השובתים‬
‫לנקוט בצעדים בלתי חוקיים של חסימת שערי המפעל תוך שהם עוברים בכך על שורה של עבירות‬
‫פליליות ומבצעים שורה של עוולות נזיקיות כגון הסגת גבול במקרקעין‪ ,‬הסגת גבול במטלטלין‪,‬‬
‫גרם הפרת חוזה‪ ,‬הֵ יפֵ ר חובה חקוקה ומטרד‪ .‬אכן‪ ,‬לקרוא את טיעוני ההסתדרות בדבר "שבירת‬
‫שביתה" ולא להאמין‪.‬‬
‫‪ .139‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬השימוש בביטוי "הוצאת סחורות מהמפעל‪...‬כגנבים בלילה" בהתייחסה אל מנהלי‬
‫המפעל העושים כאמור כל מאמץ לשמר את שנותר מן המפעל‪ ,‬מלמד כי התבלבלו היוצרות‬
‫לנציגות העובדים באופן המעורר תמיהות קשות על האופן בו הם תופסים את זכויות היסוד של‬
‫הצדדים ליחסי העבודה‪ .‬אגב‪ ,‬במכתבו של ב"כ המבקשים אל הח"מ מיום ‪) 26.4.2015‬נספח‬
‫מב‪ 12/‬לבקשת הצד דנן( הוא נוקט בהקשר זה במינוח "הברחת סחורות מהמפעל" )בעמוד ‪2‬‬
‫למכתב‪ ,‬שנשמט משום מה מהנספחים לבקשה( ודי בזיון וקצף‪.‬‬
‫‪ .140‬הסחורה במפעל היא קניינה של המשיבה‪ .‬הוצאת סחורה מהמפעל היא פעולה חוקית של ההנהלה‬
‫במסגרת הפררוגטיבה שלה וזכויותיה הקנייניות במפעל‪ .‬טענת המבקשים כי הוצאת קניינו של‬
‫המעסיק מהמפעל היא פעולה של "גנב" או של "מבריח" מלמדת על אופיו של הטוען יותר מאשר‬
‫על הנטען‪.‬‬
‫‪ .141‬יש לדחות בשתי ידיים את טענתה הנפסדת של נציגות העובדים לפיה "מעת לעת נצפו עובדי קבלן‬
‫ואנשים אחרים שאינם מוכרים לעובדי החברה עוזבים בבקרים את מפעל החברה‪ ,‬לאחר שבלילה‬
‫ביצעו עבודות עלומות" )ראו סעיף ‪ 84‬לבקשה‪ ,‬ההדגשה במקור(‪.‬‬
‫לא דובים ולא יער‪.‬‬
‫מדובר בטענות שווא‪ ,‬אשר נציגות העובדים לא הציגה כל ראיה לתמיכה בהן‪ ,‬וכל תכליתן הצגת‬
‫תמונה מטעה בפני בית הדין הנכבד‪.‬‬
‫‪- 33 -‬‬
‫הטענות המשפטיות‬
‫‪.1‬‬
‫המשיבה חוזרת על כל טענות הסף שפורטו בפתח תשובה זו ותטען כי די בהן‪ ,‬כל אחת לחוד‪,‬‬
‫ובהצברן לא כל שכן‪ ,‬כדי להביא לסילוקה על הסף של הבקשה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫לחילופין ולמען הזהירות בלבד תטען המשיבה להלן לגוף הבקשה‪.‬‬
‫הפררוגטיבה הניהולית‬
‫‪.3‬‬
‫הסמכות לפטר עובדים היא פררוגטיבה ניהולית בסיסית‪ .‬פררוגטיבה זו ניתן להגביל בחוק או‬
‫בהסכם בלבד ובתי המשפט קבעו כי יש לפרש מגבלה זו בצמצום‪ .‬בהעדר מגבלה כזו‪ ,‬רשאי‬
‫המעסיק לפעול בהתאם לפררוגטיבה שלו על פי שיקול דעתו בלבד‪:‬‬
‫ע"א ‪ 413/68‬קניג נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל וערעור‬
‫שכנגד‪ ,‬פ"ד כג)‪;629 ,627 (1‬‬
‫דב"ע לב‪ 3-27/‬מרדכי פרל ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬פד"ע ד' ‪;63-62 ,60‬‬
‫דב"ע לו‪ 3-33/‬וינשטיין ‪ -‬אל על בע"מ‪ ,‬פד"ע ח ‪;53-52 ,44‬‬
‫דב"ע מו‪ 4-13/‬מדינת ישראל ‪ -‬הסתדרות עובדי המדינה‪ ,‬פד"ע יז' ‪;189 ,181‬‬
‫דב"ע מו‪ 3-165/‬חיים סוחרוביץ ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬פד"ע יח' ‪;343 ,337‬‬
‫דב"ע מז‪ 3-4/‬שרה שלפי ‪ -‬אגד‪ ,‬פד"ע יט' ‪;54 ,49‬‬
‫דב"ע מז‪ 4-25/‬ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬פד"ע יט' ‪;154 ,152‬‬
‫דב"ע מו‪ 3-89/‬מדינת ישראל ‪ -‬רות שריירמן‪ ,‬פד"ע יט' ‪;254 ,251‬‬
‫דב"ע מח‪ 3-169/‬הסתדרות עובדי המדינה ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬פד"ע כא' ‪;48 ,38‬‬
‫דב"ע מט‪ 9-145/‬שקם בע"מ ‪ -‬שלמה אלפסי‪ ,‬פד"ע כא' ‪.126 ,124‬‬
‫עסק ‪ 400005/98‬הסתדרות העובדים הכללית החדשה; הסתדרות עובדי המדינה; הוועד הארצי‬
‫של עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬פד"ע לה ‪;117-116 ,103‬‬
‫עסק ‪ 400024/98‬הסתדרות העובדים החדשה‪ ,‬האיגוד הארצי לקציני ים ‪ -‬צים חברת השייט‬
‫הישראלית בע"מ ואח'‪ ,‬פד"ע לו ‪;123 ,97‬‬
‫עע ‪ 300019/98‬דב אורן ‪ -‬דניה סיבוס חברה לבנייה בע"מ ‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה ‪2004‬‬
‫)‪ ,973 (38‬בפיסקה ‪ 17‬לפסק הדין‪.‬‬
‫‪- 34 -‬‬
‫ואמנם‪ ,‬ביחסי העבודה אצל המשיבה קיימות בפני הנהלת החברה מגבלות הסכמיות כשהיא‬
‫רוצה לקיים פיטורי צמצומים‪ .‬ההסכם הקיבוצי וההלכה הפסוקה קובעים את חובתה של‬
‫ההנהלה להיוועץ בוועד העובדים בקשר לצורך בפיטורי צמצומים‪ ,‬וכן את חובתה לקיים הליך‬
‫בשיתוף נציגות העובדים בנושא שמות המפוטרים‪ :‬החלפת שמות של מועמדים לפיטורים )רשימת‬
‫ההנהלה ורשימה חלופית של נציגות העובדים‪ ,‬ככל שהיא מוגשת(; דיונים עם נציגות העובדים על‬
‫השמות שבמחלוקת; ככל שקיימת מחלוקת ‪ -‬ועדה פריטטית או בוררות )ראו את הוראות‬
‫ההסכם הקיבוצי המפורטות בפרק העובדתי לעיל(‪ .‬בית הדין הנכבד מופנה לעניין זה להוראות‬
‫ההסכם הקיבוצי שצורפו כנספח ז' לתשובה זו‪.‬‬
‫עם מיצוי הליך זה באה לסיומה כל מגבלה הסכמית מצד המשיבה על פיטורי עובדים מחמת‬
‫צמצומים‪ .‬משמעותה האחת והיחידה של התנהלות המבקשים ואי שיתוף הפעולה שלהם בקיום‬
‫הוראותיו של ההסכם הקיבוצי היא שההליך מוצה וכעת ההנהלה רשאית להתקדם בהליך‬
‫הפיטורים ללא שיתוף נציגות העובדים‪.‬‬
‫לא ניתן לסכל הוראות הסכם קיבוצי באמצעות מחדל‬
‫‪.4‬‬
‫ההסכם הקיבוצי אינו קובע שום הליך חליפי להליך פיטורי הצמצומים וההתייעלות הקבוע‬
‫בהסכם הקיבוצי‪ .‬ההליך נועד להקנות למבקשים מעמד בהליך המשותף בקביעת שמות‬
‫המפוטרים‪ .‬משעה שהמבקשים אינה משתפים פעולה בקיום הוראות ההסכם והם נמנעים מכך‬
‫במכוון בתירוצים נפסדים והמצאות חסרות תום לב ומשוללות כל יסוד‪ ,‬אזי מוצה ההליך‬
‫המשותף הקבוע בהסכם הקיבוצי‪ .‬במקרה זה חוזרת על כנה הפררוגטיבה הניהולית של הנהלת‬
‫המשיבה להחליט על דעת עצמה בנושא פיטורי עובדים‪ ,‬בכפוף לקיום שימוע לכל אחד מהם‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫על העקרון האמור לעיל עמד בית הדין הארצי לעבודה בפרשת שרה גרנות‪:‬‬
‫"משהזמינה הנהלת המשרד את נציגי הסתדרות המורים לוועדה הפריטטית‪,‬‬
‫והם סירבו להשתתף‪ ,‬יצאה ידי חובתה כלפי הארגון היציג‪.‬‬
‫אין זה סביר לתת לנציגי הארגון היציג לסכל הליך פיטורים באמצעות‬
‫סירובם להשתתף בהליך פיטורים‪ .‬הנהלת המשרד פעלה במקרה שלפנינו‬
‫בהתאם לחובות המוטלות עליה‪ ,‬ואין מקום "להעניש" אותה בגין התנהגותם‬
‫של נציגי הארגון היציג‪".‬‬
‫דב"ע נב‪ 3-26/‬שרה גרנות ‪ -‬מדינת ישראל )משרד החינוך(‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה ‪1995‬‬
‫)‪ ,497 (1‬בפסקה ‪ 9‬לפסק הדין‪.‬‬
‫והשווה‪ :‬דב"ע מו‪ 3-165/‬סוחרוביץ ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬פד"ע יח ‪ - 342 ,337‬שם קבע בית הדין הארצי‬
‫לעבודה שכאשר מוצו ההליכים בפני הועדה הפריטטית )באותו מקרה בשל סרוב העובד להתדיין‬
‫שם(‪ ,‬אזי "כל אלה פתחו את הדרך בפני משרד החינוך לממש את הפררוגטיבה של כל מעביד‪:‬‬
‫לפטר את עובדיו‪ ,‬כפוף למגבלות שבחוק‪ ,‬בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר"‪.‬‬
‫ ‪- 35‬‬‫ובמקום אחר נפסק‪ ,‬תוך אימוץ הלכת סוחרוביץ הנ"ל‪:‬‬
‫"מתקבל‪ ,‬איפוא שהמעבידה היתה מוכנה להפעיל את המנגנון ליישוב חילוקי‬
‫דעות‪ ,‬ואנו מקבלים את טיעונו של בא‪-‬כוח המעבידה כי פניה של המעבידה‬
‫לבדה אל הוועדה הפריטטית היתה חסרת תועלת מעשית‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬אין לומר על המעבידה כי היא פעלה בחוסר תום לב ובשרירות‪,‬‬
‫ומכאן כי אין לומר כי פיטורי העובד בנסיבות אלה היו בניגוד להסכם‬
‫הקיבוצי החל על הצדדים‪".‬‬
‫דב"ע מט‪ ;3-37/‬מט‪ 3-43/‬רפאל פרץ ‪" -‬אופק" אריגי טקסטיל בע"מ‪ ,‬פד"ע כא ‪ 202 ,199‬מול‬
‫האות ז'‪.‬‬
‫וכן ראו‪ :‬עב )ת"א( ‪ 6286/01‬זהבה דוד ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים אזורי‬
‫לעבודה ‪.566 (34) 2003‬‬
‫‪.6‬‬
‫וראו יישום עקרונות אלה ב‪-‬בשא )חי'( ‪ 2425/00‬מחמד עבד אללה ‪ -‬ציון הדר‪ ,‬יו"ר הוועדה‬
‫הקרואה במועצה המקומית ערערה ואח'‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים אזורי לעבודה ‪,449 (11) 2001‬‬
‫בפסקאות ‪ 39-37‬להחלטת בית הדין‪ ,‬שם נאמר בין השאר‪:‬‬
‫"‪ .37‬גם ועד העובדים החדש‪ ...‬לא עשה דבר‪ ,‬למרות שנדרש במפורש להעביר לועדה‬
‫הפריטטית רשימה מטעמו‪ ...‬ביחס למועמדיו לפיטורים‪.‬‬
‫בהתנהגותו הנ"ל סרב למעשה ועד העובדים להשתתף ולהביע את עמדתו בועדה‬
‫הפריטטית‪ ,‬ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו‪ ,‬כי יצר מצב שבו עובדי המועצה לא‬
‫זכו להגנת הועד שקולו לא נשמע‪...‬‬
‫‪ .38‬ביה"ד הארצי לעבודה פסק בדב"ע נב‪ 3-26/‬שרה גרנות נ‪ .‬מדינת ישראל )ראה‬
‫תקליטור דינים ועוד(‪ ,‬כי משהזמינה המעבידה את ארגון העובדים לועדה‬
‫הפריטטית והם סרבו להשתתף בה‪ ,‬יצאה המעבידה ידי חובתה כלפי הארגון‬
‫העובדים והעובדת )ראה סעיף ‪)9‬ב( לפסה"ד(‪.‬‬
‫כן נאמר בפסה"ד בסעיף ‪)9‬ג( כדלקמן‪:‬‬
‫"אין זה סביר לתת לנציגי הארגון היציג לסכל הליך פיטורים באמצעות‬
‫סירובם להשתתף בהליך פיטורים‪ .‬הנהלת המשרד פעלה במקרה שלפנינו‬
‫בהתאם לחובות המוטלות עליה‪ ,‬ואין מקום "להעניש" אותה בגין‬
‫התנהגותם של נציגי הארגון היציג‪.‬‬
‫בנסיבות אלה רשאית היתה הנהלת המשרד לדלג על השלב של קיום ועדה‬
‫פריטטית‪ ,‬שסוכל ע"י הארגון‪ ,‬ולהעביר את פיטורי המורה למישור‬
‫האישי‪ ,‬תוך הזמנה למערערת להשמיע את טענותיה לפני נציגי הנהלת‬
‫המשרד‪".‬‬
‫‪ ... .39‬ועד העובדים החדש ‪ ...‬העדיף להתעלם מכל פניה של הועדה הפריטטית ולא‬
‫לשתף עמה פעולה‪ .‬בכך למעשה איפשר למשיבה לדלג על השלב של קיום ועדה‬
‫פריטטית ולעבור לדיון בענינו של המבקש במישור האישי‪"...‬‬
‫ ‪- 36‬‬‫‪.7‬‬
‫בפרשת תדיראן )דב"ע נא‪ 4-3/‬ההסתדרות הכללית‪ ,‬מועצת פועלי חולון‪ ,‬ועד עובדי תדיראן ‪-‬‬
‫תדיראן בע"מ )ניתן ביום ‪ ((14.10.1990‬הועלתה סוגיית כשרות פיטוריהם של עובדי החברה‪.‬‬
‫העובדים פוטרו בהתאם לרשימת מועמדים לפיטורים שערכה ההנהלה‪ ,‬לאחר שנציגות העובדים‬
‫סירבה להעביר לידי הנהלת החברה רשימה נגדית כחלופה לרשימה אותה הציעה ההנהלה‪ .‬יצויין‬
‫כי באותו מקום עבודה נהג מנגנון פיטורי צמצומים דומה למנגנון הקיים אצל המשיבה ובית הדין‬
‫הארצי עצמו הפנה למנגנון פיטורי הצמצומים הנוהג בתקנון הפיטורים של התאחדות‬
‫התעשיינים‪ ,‬החל גם בענייננו‪ .‬נציגות העובדים טענה כי יש לבטל את החלטות הפיטורים משעה‬
‫שהפרוצדורה הנדרשת לא התקיימה כביכול )בשל מחדלה שלה(‪ .‬בית הדין הארצי דחה את טענות‬
‫נציגות העובדים בקובעו כדלקמן‪:‬‬
‫"‪ 13‬ב‪ .‬משנקבע בהסכם הקיבוצי מאוקטובר ‪ 1979‬כי מספר העובדים‬
‫המפוטרים יקבע על ידי ההנהלה )סע' ‪8‬ג' לעיל(‪ ,‬היה על נציגות העובדים‬
‫להגיש רשימה חלופית של עובדים המועמדים לפיטורים‪ ,‬כפי שהיה נהוג‬
‫ומקובל בתדיראן בעבר‪...‬‬
‫‪.....‬‬
‫עיון בהסכם הקיבוצי מאוקטובר ‪ 1979‬מביא למסקנה הבלתי נמנעת על פיה‪,‬‬
‫מכוח סע' ‪ 51‬להסכם‪ ,‬בנסיבות בהן אין נציגות העובדים מוסרת רשימה‬
‫חלופית של מועמדים לפיטורים‪ ,‬נכנסים לתוקפם פיטורי העובדים‬
‫ששמותיהם נקבעו על ידי ההנהלה‪ ,‬בתום ההודעה המוקדמת שנמסרה להם‬
‫במכתב הפיטורים"‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫משעה שאלה פני הדברים הרי שהעתירה דנן משוללת עילה על פניה‪ .‬על המבקשים‪ ,‬שרוממות‬
‫כיבודם של הסכמים קיבוציים בגרונם‪ ,‬להתכבד ולשתף פעולה בקיום ההסכם הקיבוצי‪ .‬קיומן‬
‫של הוראות ההסכם הקיבוצי אינו תלוי בשאלה אם הדבר נוח או לא נוח לאחד הצדדים ‪ -‬במקרה‬
‫דנן נציגות העובדים‪ .‬יש לכבד את הוראות ההסכם גם בשעה שהדברים אינם נושאים חן בעיני‬
‫ההסתדרות וועד העובדים‪ .‬המדובר בהוראות הסכמיות מחייבות‪ .‬על כל פנים‪ ,‬משעה שנציגות‬
‫העובדים אינה משתפת פעולה בקיום ההסכם‪ ,‬אזי אין היא יכולה לעתור לבית הדין לעבודה‬
‫בבקשת צד ולבקש סעדים כלשהם‪ ,‬שכן במעשיה ויתרה על שותפותה בהליך הפיטורים‪.‬‬
‫ההידברות עם נציגות העובדים‬
‫‪.9‬‬
‫הצדדים מנהלים מזה כשנה וחצי)!( דיונים בנושא השלכותיו של הליך ההתייעלות בקבוצת כיל‬
‫בכלל ואצל המשיבה בפרט‪ .‬הנהלת המשיבה דנה עם נציגות העובדים על כל פרט ופרט בתוכניות‬
‫המתגבשות‪ ,‬שיתפה אותה בצרכים ובדרישות הנגזרות מהנסיבות שנוצרו‪ ,‬ושמעה את עמדת נציגי‬
‫העובדים משך עשרות רבות של שעות דיונים‪.‬‬
‫עיון בפרוטוקולים של הדיונים מלמד כי נציגות העובדים עסוקה היתה רק בעניין אחד‪ :‬לנסות‬
‫לשבש‪ ,‬לקעקע ולמצער לדחות את קיום התהליך בכל מחיר‪ .‬לשם כך נגררו הדיונים משך שעות‬
‫ארוכות סביב ויכוחי סרק‪ ,‬התעמתויות עם נציגי ההנהלה והליכה סחור סחור במקום להגיע‬
‫לעיקר‪ .‬חרף הבטחותיה של נציגות העובדים‪ ,‬היא לא הציגה שום חלופה ושום תוכנית שניתן‬
‫להסתמך עליה‪.‬‬
‫ ‪- 37‬‬‫בניגוד לטענות המופרכות של נציגות העובדים‪ ,‬היא קיבלה את כל הנתונים והמסמכים‬
‫הרלוונטיים שניתן היה להעביר אליה‪ .‬גם לאחר שהסכסוך הגיע )פעמיים( אל פתחם של בתי הדין‬
‫לעבודה‪ ,‬וחרף הפיקוח והליווי של בתי הדין‪ ,‬המשיכה נציגות העובדים להתבצר בעמדותיה ולסרב‬
‫לכל הצעה שהוצעה לה ולכל תכנית שהועלתה על השולחן‪ .‬בסופו של דבר הגיע גם נשיא בית הדין‬
‫הארצי לעבודה למסקנה הבלתי נמנעת כי המסלול היחידי שנותר הוא המסלול המשפטי‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫אכן‪ ,‬לאחר שנה וחצי של דיונים עם נציגות העובדים ‪ -‬מוצה הליך ההידברות עימה‪ .‬טענת‬
‫העוועים של המבקשים כאילו ההנהלה פעלה חד צדדית ללא שיתוף נציגות העובדים היא אפוא‬
‫לעג לרש ונסיון לאחז את עיניו של בית הדין הנכבד‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫עיון בטיעוני המבקשים בבקשתם מגלה כי התבלבלו להם היוצרות והם סבורים שנדרשת‬
‫הסכמתה של נציגות העובדים להליך ההתייעלות והצמצומים‪ .‬המבקשים סבורים כי קיימת להם‬
‫זכות וטו‪ ,‬ואלמלא הסכמתם לא ניתן להוציא את התוכנית אל הפועל‪.‬‬
‫בילבול זה בא לידי ביטוי חד וברור בסעיף ‪ 149‬לבקשה בו טוענים המבקשים כי לא היה להם די‬
‫נתונים ומידע על מנת שיתקיים "משא ומתן אמיתי בדבר הצורך בפיטורי צמצום" וכי בהעדר‬
‫נתונים ומידע )טענה כוזבת כשלעצמה( אין לקבל מצב שנציגות העובדים תיתן "הסכמה עיוורת"‬
‫להליך‪ .‬אכן‪ ,‬הדברים מלמדים כי המבקשים סבורים בטעות שנדרשת הסכמתם לתהליך ויש לנהל‬
‫עימם משא ומתן על מנת לקבל הסכמה זו‪ .‬הדברים נוגדים את ההסכם הקיבוצי ואת מושכלות‬
‫היסוד של היחסים הקיבוציים אצל המשיבה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הנהלת המשיבה היתה מחוייבת בהליך של היוועצות עם המבקשים בטרם פתיחה בתהליך‬
‫הפיטורים‪ .‬הליך זה מוצה עד תומו משך שנה תמימה של דיונים ופגישות‪ ,‬כאשר בחודשים‬
‫האחרונים הפגישות היו אינטנסיביות מאד וכללו עשרות שעות של דיונים בנסיון להגיע עם‬
‫המבקשים להסכמות‪ ,‬אך לשווא‪.‬‬
‫מושכלות יסוד הן שקיומו של הליך היוועצות אין משמעו כי בסופו חייבת להתקבל הסכמתה של‬
‫נציגות העובדים‪:‬‬
‫"כאשר ארגון עובדים ומעסיק נוקטים בלשון "משא ומתן" כוונתם היא‪,‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬להידברות בנושאים לגביהם מוטלת על המעסיק חובה להיות‬
‫נכונים להגיע להסכמה עם נציגות העובדים‪ ...‬מנגד‪ ,‬בהליך של היוועצות לא‬
‫מוטלת על המעסיק מגבלה לפעול כראות עיניו גם אם לא הגיע לידי הסכמה‬
‫עם ארגון העובדים‪".‬‬
‫עס"ק ‪ 8/99‬ההסתדרות הכללית החדשה – אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬פד"ע לט ‪ 805 ,791‬מול האות‬
‫ב'‪.‬‬
‫במקרה אחר עמד בית הדין הארצי לעבודה על הדרגות השונות של המגעים הקיבוציים‪ ,‬כאשר‬
‫באותו עניין עמדו על הפרק פיטורי צמצומים‪:‬‬
‫"אשר למתכונת המגעים הקיבוציים ‪ -‬אלה יכולים להיות בדרגות שונות של‬
‫"קירבה"‪ ,‬כגון ‪ -‬מתן הודעה מוקדמת וחד צדדית מצד המעסיק על הצורך‬
‫בשינויים‪ ,‬קיום היוועצות עם הוועד או הגורם הקיבוצי המוסמך‪ ,‬הכרוכה‬
‫בהצגת התכנית ובקבלת תגובה ומתן תשומת לב‪-‬כנה לתגובה; ניהול משא‬
‫ומתן ענייני בתום לב או אפילו חיוב בקבלת הסכמה או בקבלת אישור‪.‬‬
‫‪- 38 -‬‬
‫קביעת רמת ה"קירבה" תלויה כמובן במקום העבודה‪ ,‬בטיבם של היחסים‬
‫הקיבוציים ובהוראות הפורמליות המחייבות במסגרת יחסים אלה‪".‬‬
‫ע"ע ‪ 1268/01‬החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ ‪ -‬כהן‪ ,‬פד"ע לט ‪.76 ,71‬‬
‫ובמקום אחר נאמר‪:‬‬
‫"היוועצות מקנה זכות להבעת דעה אך אין היא מקנה זכות הכרעה"‬
‫בר"ע ‪ 1360/01‬רפי הובר ‪ -‬מדינת ישראל‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה ‪ ,893 (21) 2001‬בפיסקה‬
‫‪)8‬ד()‪ (1‬להחלטת כב' השופט רבינוביץ‪.‬‬
‫וראו גם דברי השופטת וירט ליבנה ב‪-‬סק ‪ 1059/00‬הסתדרות הפקידים‪ ,‬עובדי המינהל‬
‫והשירותים ואח' ‪ -‬שקם בע"מ ואח'‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים אזורי לעבודה ‪ ,1396 (19) 2001‬בפיסקה ‪12‬‬
‫לפסק הדין‪.‬‬
‫עינינו הרואות כי הליך היוועצות )וכזה בלבד הוא ההליך בו מחוייבת המשיבה בקשר לצורך‬
‫בפיטורי התייעלות( אינו מחייב את קבלת הסכמת המבקשים‪ .‬אכן‪ ,‬הליך ההיוועצות מחייב‬
‫שמיעת טענות הצד השני בנפש חפצה‪ ,‬שקילת טיעוניו בכובד ראש ומתן תשומת לב ראויה‬
‫לטענותיו‪ .‬כל זאת נעשה במקרה דנן באופן מקיף וכולל‪ ,‬וכל טענות המבקשים כנגד זאת הרי הן‬
‫להד"ם‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫כפי שתואר בהרחבה בפרק העובדתי לעיל‪ ,‬חובת ההיוועצות מולאה במלואה‪ ,‬על כל מרכיביה‪,‬‬
‫ואף מעבר לכך ‪ -‬המשיבה ניהלה משא ומתן עם המבקשים בנסיון להגיע עימם להסכם‪ .‬כל טענות‬
‫המבקשים כאילו לא הומצאו להם די נתונים הן המצאה לצרכי משפט‪ ,‬על מנת ליצור עילות‬
‫תביעה יש מאין‪.‬‬
‫נציגות העובדים קיבלה נתונים רבים‪ ,‬בכתב ובעל‪-‬פה‪ ,‬הסברים מפורטים וחשיפה מלאה של כל‬
‫המידע הדרוש לה‪ .‬טענות המבקשים כאילו חסרו להם נתונים ופרטים לצורך ההידברות עם‬
‫המשיבה הן משוללות אמת‪ .‬בית הדין הנכבד מופנה לחומר הרב שהוגש לנציגות העובדים ואשר‬
‫צורף לתגובת המשיבה בהליך הקודם‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫הודאת בעל דין מטעם המבקשים לכך שקיבלו את כל המידע הנחוץ להם מצויה בהודעתם לבית‬
‫דין נכבד זה בהליך הקודם‪ ,‬עת ביקשו למחוק את תביעתם‪ .‬שם ציינו המבקשים‪ ,‬שחור על גבי‬
‫לבן‪ ,‬בהאי לישנא‪:‬‬
‫"‪ .10‬בבקשת הצד שבכותרת התבקש בית‪-‬הדין הנכבד ליתן סעדים זמניים‬
‫וקבועים‪ ,‬כמפורט בפרק ו' לבקשה‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫עיקרם של הסעדים המבוקשים נגע לביטול מכתבי פיטורים ששלחה‬
‫הנהלת החברה ל‪ 144-‬עובדים מאורגנים; ולמתן הוראה להנהלת‬
‫החברה לשוב לשולחן המשא ומתן ולהעביר נתונים שהתבקשו על ידי‬
‫נציגות העובדים לצורך קיומו של המשא ומתן‪.‬‬
‫‪- 39 -‬‬
‫‪.12‬‬
‫על פני הדברים נראה‪ ,‬כי נכון לעת הזו‪ ,‬ובעקבות התערבותו של‬
‫בית‪-‬הדין הנכבד‪ ,‬הסעדים שהתבקשו לעניין מכתבי הפיטורים‬
‫ומסירת החומר הנדרש למועצת העובדים‪ ,‬התייתרו‪".‬‬
‫לענין הטענה כאילו פוטרו רק עובדים מאורגנים לשם "שבירת העבודה‬
‫המאורגנת"‬
‫‪.14‬‬
‫טענות המבקשים כאילו הליך פיטורי הצמצומים וההתייעלות בו נקטה המשיבה נועד אך ורק כדי‬
‫לשבור את העבודה המאורגנת הן לזות שפתיים חמורה אשר מוטב היה להן לבל הועלו על הכתב‪.‬‬
‫כפי שפורט לעיל בהרחבה‪ ,‬כל שיקוליה של המשיבה נגזרים ממצבה הכלכלי החמור‪ ,‬מהפסדיה‬
‫הכבדים ומהצורך הדחוף בהתייעלות בשורותיה‪ .‬המשיבה הציגה לנציגות העובדים ולבית דין‬
‫נכבד זה נתונים רבים המציגים את הנסיבות שבעטיין נאלצה לערוך תוכנית התייעלות‪.‬‬
‫המבקשים מתעלמים לחלוטין מכל ההסברים הללו ומנסים להוליך שולל את בית הדין הנכבד‪.‬‬
‫בית הדין יתבקש להגיב בחומרה על התנהלות נפסדת זו‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫כפי שפורט בפרק העובדתי לעיל‪ ,‬המשיבה קיצצה מעלות תשלומי השכר שלה כמות ניכרת של‬
‫מקבלי שכר בחוזים אישיים‪ .‬רק בשנה האחרונה מדובר על ירידה של כ‪ 19%-‬במספר העובדים‬
‫הבכירים מקבלי שכר מהמשיבה‪ .‬מדובר בקיצוץ דרמטי‪ ,‬במיוחד בהתחשב בשכרם של העובדים‬
‫הבכירים‪ .‬נתונים אלה מלמדים בעליל כי אין מדובר בהתנכלות לעובדים המאורגנים אלא במהלך‬
‫רוחבי שנועד להפחית באופן ניכר את עלויות התפעול של המשיבה‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫שיא נוסף של חוצפה ועזות מצח נשבר למקרא טענות המבקשים ביחס לעובדה שרשימת‬
‫המועמדים לפיטורים שהועברה אליהם כוללת רק עובדים מאורגנים‪.‬‬
‫המבקשים‪ ,‬אשר התעלמו לחלוטין מהרשימה שהועברה אליהם בהתאם להסכם הקיבוצי‪ ,‬שסרבו‬
‫למלא את תפקידם במנגנון הפיטורים הקבוע בהסכם הקיבוצי ולהעביר רשימה נגדית‪ ,‬מעזים‬
‫לגלגל כעת עיניהם לשמיים ולהביא לפתחו לבית הדין את הרכבה של הרשימה שהועברה‬
‫אליהם!? ניתן רק לשפשף את העיניים בתדהמה למקרא דברים אלה‪.‬‬
‫מי שמסרב לקיים את חובותיו על פי ההסכם הקיבוצי ולהתייחס לרשימה שהועברה אליו‪ ,‬מנוע‬
‫ומושתק מלטעון בבית הדין לעבודה טענה כלשהיא ביחס להרכבה של רשימה זו‪ .‬חוסר תום לב‬
‫שכזה טרם נראה במקומותינו!‬
‫‪.17‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬ולמען הסר ספק‪ :‬הליך פיטורי הצמצומים הקבוע בהסכם הקיבוצי‪ ,‬והרשימות‬
‫שהצדדים אמורים להחליף בהתאם למנגנון הקבוע בהסכם‪ ,‬מתייחס אך ורק לעובדים קבועים‬
‫אצל המשיבה‪ .‬כך קובעת במפורש הכותרת להוראת הסעיף המסדיר את מנגנון פיטורי‬
‫הצמצומים וההתייעלות בהסכם הקיבוצי ולכך מכוונות יתר ההוראות שבאותו פרק‪ .‬פיטוריהם‬
‫של עובדים במעמד אחר )ארעיים‪ ,‬זמניים‪ ,‬חוזים אישיים‪ ,‬עובדי קבלן וכיו"ב( אינם נכללים בפרק‬
‫זה )או בהסכם הקיבוצי בכלל( ואינם רלוונטיים כלל לרשימה המועברת על ידי ההנהלה במסגרת‬
‫ההליך המוסדר בהסכם הקיבוצי‪.‬‬
‫‪- 40 -‬‬
‫‪.18‬‬
‫לסיכום‪ :‬אין שחר לטענה כאילו הליך ההתייעלות בו נוקטת המשיבה נועד רק להביא לסיום‬
‫עבודתם בחברה של עובדים מאורגנים ול"שבירת העבודה המאורגנת"‪ .‬מדובר בכזב מפגיע‬
‫ובסיסמאות נבובות‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬ההפנייה של המבקשים לרשימת המועמדים לפיטורים שהוגשה להם על ידי ההנהלה‬
‫בהתאם להסכם הקיבוצי וזכתה להתעלמות מופגנת מצידם‪ ,‬היא שלא כדין‪ ,‬חסרת תום לב‬
‫ומשוללת יסוד‪.‬‬
‫לטענה שפיטורי ההתייעלות יפגעו בבטיחות המפעל וסביבתו ויגרמו לנזקים‬
‫אקולוגיים‬
‫‪.19‬‬
‫גם טענות המבקשים כאילו תוכנית ההתייעלות תגרום לפגיעה בבטיחות ולנזקים אקולוגיים‬
‫מוטב היה לבל הועלו על הכתב‪ .‬המבקשים אינם מציגים שום תשתית לטענותיהם אלה‪ .‬חוות‬
‫הדעת שצרפו המבקשים לבקשתם היא משוללת יסוד‪ .‬מכל מקום הטענות הועלו פעם אחר פעם‬
‫בישיבות שהתקיימו עם נציגות העובדים והן נבדקו ונשקלו על ידי ההנהלה‪ ,‬ורובן ככולן נמצאו‬
‫כמשוללות יסוד‪ .‬אין מנוס מלשוב ולהזכיר כי ההנהלה היא האחראית על הנושא הבטיחותי‬
‫בחברה ועל ההשלכות האקולוגיות של פעילותה‪ ,‬ולאחר שהמומחים מטעמה קבעו כי אין‬
‫סיכונים במישורים אלה בעקבות הכוונה להפעיל את תוכנית ההתייעלות‪ ,‬הרי הסתיים‬
‫תפקידה של נציגות העובדים גם בפרמטרים אלה‪.‬‬
‫השווה‪:‬‬
‫דב"ע נז‪ 3-4/‬הסתדרות העובדים הכללית החדשה ‪ -‬רשות הנמלים והרכבות בישראל‪ ,‬דינים ועוד‪,‬‬
‫דינים ארצי לעבודה ‪ ,1373 (3)1996‬בפיסקה ‪ 6‬לפסק הדין‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫בית הדין הנכבד מופנה לעניין זה גם לחוות דעתו של ד"ר פרי שצורפה לתשובה זו‪ ,‬המפריכה את‬
‫חוות הדעת של אינג' סרי אשר צורפה לבקשת הצד‪.‬‬
‫לטענה לפיה ההנהלה חייבת לשכנע את נציגות העובדים או לקבל את‬
‫הסכמתה לכך שיש צורך בפיטורי התייעלות‬
‫‪.21‬‬
‫טענת המבקשים כאילו חלה על ההנהלה חובה לשכנע את נציגות העובדים בצורך להתייעל וכי‬
‫ההנהלה חייבת לקבל את הסכמת נציגות העובדים לכך שקיים צורך בכך ‪ -‬היא המצאה שאין לה‬
‫עיגון בהסכם הקיבוצי ובשום דין אחר‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫כפי שפורט לעיל‪ ,‬הפררוגטיבה הניהולית יכולה להיות מוגבלת אך ורק אם הדבר נקבע במפורש‬
‫בהסכם קיבוצי‪ .‬רק הסכמה מראש בהסכם קיבוצי יכולה ליצור חובה כלשהיא של ההנהלה כלפי‬
‫נציגות העובדים בדמות קבלת הסכמתה או שכנועה בצורך בפיטורי התייעלות‪ .‬משעה שחובה כזו‬
‫אינה נמצאת בשום סעיף בהסכם הקיבוצי )אשר המבקשים הסתירו מפני בית הדין הנכבד( הרי‬
‫שטענת המבקשים לקיומה של חובה כזו נשמטת מאליה‪.‬‬
‫ ‪- 41‬‬‫‪.23‬‬
‫יוזכר כי המבקשים טענו לכל אורך ההליך הקודם כי חלה על המשיבה חובת היוועצות עימם‪.‬‬
‫טיבה של חובת ההיוועצות פורטה לעיל‪ ,‬והיא כוללת אך ורק את הזכות להבעת דעה אך לא מקנה‬
‫זכות הכרעה‪ .‬משעה שהמשיבה דנה משך חודשים ארוכים עם המבקשים על הצורך בהתייעלות‬
‫ועל תכנית ההתייעלות וקיימה עימם הליך היוועצות מקיף‪ ,‬ומשעה שהמשיבה לא השתכנעה‬
‫מטענות המבקשים כנגד הצורך בהתייעלות‪ ,‬מוצתה כליל חובתה של המשיבה כלפי המבקשים‬
‫בקשר לגיבוש תכנית ההתייעלות‪ .‬משעה שתמה ההיוועצות והמשיבה נותרה בדעה כי יש‬
‫לקיים את הליך ההתייעלות‪ ,‬חרף טענות המבקשים‪ ,‬הרי שהיא חופשיה להתקדם בתכניתה זו‬
‫ואין עליה שום מגבלה שהיא‪ .‬היא אינה כפופה ל"שכנוע" של המבקשים ואינה זקוקה‬
‫להסכמתם בצורך להתייעל‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫פעם נוספת ניתן להתרשם מטענות המבקשים כי הם סבורים כי ניתנה להם הסמכות לנהל את‬
‫המפעל ולקבל החלטות במקום ההנהלה‪ .‬פעם נוספת ניתן להיווכח בליקוי המאורות בו שרויים‬
‫המבקשים ואשר מכתיב את מהלכיהם הנפסדים וטענותיהם המופרכות בהליך זה‪.‬‬
‫גם חברה שאינה מפסידה רשאית לקיים הליך התייעלות הכולל פיטורים ‪-‬‬
‫קל וחומר חברה השרויה בהפסדים‬
‫‪.25‬‬
‫טענות המבקשים המנסים להפריך את מצבה הכלכלי של המשיבה‪ ,‬כפי שהוא נטען על ידה‪ ,‬בין‬
‫השאר באמצעות חוות דעתו של פרופ' זליכה‪ ,‬הן חסרות רלוונטיות גם מהטעם שאפילו היתה‬
‫המשיבה חברה מרוויחה כטענתם )דבר המוכחש מכל וכל( הרי עדיין עומדת לה זכות להתייעל‬
‫ואף להוציא לפועל פיטורי התייעלות‪ .‬אגב‪ ,‬פרופ' זליכה מודה בכך במפורש בחוות דעתו )סעיף ‪11‬‬
‫לחוות הדעת(‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫אכן‪ ,‬אין בהסכם הקיבוצי שום קביעה לפיה פיטורי ההתייעלות מוגבלים אך ורק למצב של‬
‫הפסדים‪ .‬זכותה ההסכמית של המשיבה לקיים הליך התייעלות אינה מותנית בכך שהדו"חות‬
‫הכספיים שלה יצביעו על הפסדים‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫גם הפסיקה קובעת את זכותה של חברה מרוויחה ליישם תהליך התייעלות‪ ,‬הכולל פיטורים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בפרשת דוברוסקין נדונו טענותיו של התובע לפיה מעסיקתו לא הוכיחה את הצורך‬
‫בפיטורי צמצום‪ ,‬אשר היוו את הרקע להחלטה על פיטוריו והציגה מצג שווא בעניין זה‪ .‬בנוגע‬
‫לטענה זו קבע כב' השופט איטח כדלקמן‪:‬‬
‫"פיטורי צמצום אינם מצביעים בהכרח על מצב כלכלי קשה‪ ,‬פיטורי צמצום‬
‫אינם שוללים את האפשרות של מעסיק להתאים עצמו לשינויים כלכליים‪.‬‬
‫אין לאותו מעביד "חובה" להמתין לקושי כלכלי במצבו טרם נקיטת צעדים‬
‫הולמים"‬
‫תע"א )ת"א( ‪ 5118-06‬דוברוסקין ‪ -‬הרב משה חפר‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים אזורי לעבודה ‪(29) 2012‬‬
‫‪ ,1317‬בפיסקה ‪)8‬ז( לפסק הדין‪.‬‬
‫כן ראו למשל לעניין זה‪ :‬עס"ק ‪ 2/03‬מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ ‪ -‬הסתדרות‬
‫העובדים הכללית החדשה‪ ,‬פד"ע לט ‪ 110 ,106‬מול האות ג'; תע"א )ת"א( ‪ 8259-09‬אמיגה ‪-‬‬
‫אמדוקס )ישראל( בע"מ‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים אזורי לעבודה ‪ ,428 (170) 2012‬בפיסקה ‪ 19‬לפסק‬
‫הדין‪.‬‬
‫‪- 42 -‬‬
‫לטענת "הנוהג" שהעלו המבקשים בפרק י' לבקשת הצד‬
‫‪.28‬‬
‫בפרק י' לבקשה מעלה נציגות העובדים לראשונה טענה לפיה החלטת הפיטורים מהווה הפרה חד‬
‫צדדית של הנהוג במפעלי המשיבה "מזה עשרות שנים"‪ ,‬לפיו כל אימת שההנהלה מעוניינת‬
‫להוציא לפועל פיטורי התייעלות היא חותמת לשם כך על הסכם עם נציגות העובדים לאחר ניהול‬
‫משא ומתן עימה‪.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬משכשלה דרכה של נציגות העובדים מלטעון כי המשיבה הפרה את הוראות ההסכם‬
‫הקיבוצי המחייבות את הצדדים‪ ,‬פנתה להעלאת "טענת חיזוק" לפיה קיים בין הצדדים נוהג‬
‫המחייב את החברה והגובר על האמור בהסכם הקיבוצי‪ .‬אלא שלטענה זו אין אחיזה ‪ -‬לא במישור‬
‫העובדתי ואף לא במישור המשפטי‪ .‬נבהיר‪:‬‬
‫‪.29‬‬
‫ראשית ‪ -‬במקרה שלפנינו מדובר ביחסים קיבוציים שבין נציגות העובדים לבין המשיבה‪ .‬נוהג‬
‫הוא כידוע מושג השייך למשפט העבודה האינדיבידואלי ואיננו קיים במישור הקיבוצי‪ .‬בתי הדין‬
‫לעבודה הכירו בנוהג כמקור לזכויות במישור יחסי הפרט בין עובד להנהלה משום שמדובר‬
‫ביחסים בלתי שוויוניים על פניהם ובמקרים רבים חוזה העבודה מוכתב על ידי ההנהלה והעובד‬
‫אינו שותף לכתיבתו‪ .‬לכן ראו בתי הדין לעבודה לתת משקל רב להתנהגות הצדדים ליחסי‬
‫העבודה האינדיבידואליים לאורך זמן ולקבוע כי אם נהגו הצדדים באופן מסויים לאורך זמן‬
‫הדבר עשוי להפוך לחלק מתנאי העבודה של העובד כפרט‪ ,‬כ"תנאי מכללא"‪.‬‬
‫אף אחת מהנחות יסוד אלה אינה חלה ביחסי עבודה קיבוציים‪ .‬ביחסים אלה מדובר ביחסים‬
‫שוויוניים בין ההנהלה לנציגות העובדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬במישור האובליגטורי אין מקום לטענת "נוהג"‬
‫שכן הצדדים נושאים ונותנים מעת לעת‪ ,‬כשווים בין שווים‪ ,‬לצורך חתימה על הסכמים קיבוציים‬
‫ועל כן מה שהוסכם בהם הוא בלבד מה שמחייב את הצדדים זה כלפי זה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬ששאלת מעמדה של נציגות העובדים בהליך הפיטורים‪ ,‬שהיא שאלה שכל כולה במישור‬
‫האובליגטורי‪ ,‬אינה יכולה להגזר בשום מקרה מ"נוהג" כזה או אחר‪ ,‬אלא אך ורק מהאמור‬
‫בהסכם הקיבוצי‪ .‬אין תקדים משפטי להסתמכות על "נוהג" כמקור לזכויות במישור‬
‫האובליגטורי והמבקשים אינם מציגים תקדים כזה‪ .‬כל פסקי הדין המצוטטים על ידי המבקשים‬
‫בפרק י' לבקשתם נוגעים לזכויות מתחום המשפט הפרטי‪ :‬דירוג של עובד )ענין קריגל(; מימון‬
‫נופש במלון בסוף שבוע )ענין ידיעות אחרונות(; מתן תוקף רטרואקטיבי להעלאה בדרגה )ענין‬
‫אוניברסיטת בר אילן(; יום השתלמות שבועי )ענין בארי ריינר(‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫לחילופין ומבלי לגרוע מן האמור לעיל‪ ,‬אפילו ניתן היה לטעון לנוהג במישור האובליגטורי‪ ,‬הרי‬
‫כפי שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין‪ ,‬על הטוען לנוהג מוטל הנטל להוכיחו‪ ,‬ורמת ההוכחה‬
‫הנדרשת היא גבוהה‪ .‬התנהגות מסוימת ‪ -‬אפילו חוזרת ‪ -‬לא די בה כדי להקים נוהג‪ .‬יש להוכיח כי‬
‫זוהי הנורמה )קרי מדובר בהתנהגות שחזרה על עצמה שוב ושוב מספר רב מאד של פעמים(‪ ,‬כי‬
‫נורמה זו חלה בכל מקרה ובאותו אופן )ללא יוצאים מן הכלל( וכי מדובר בעניין מחייב‪ .‬ההוכחה‬
‫צריכה להיות ודאית וחד משמעית‪.‬‬
‫ ‪- 43‬‬‫כך‪ ,‬בעסק ‪ 70/09‬הסתדרות העובדים הכללית החדשה ‪ -‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים‬
‫ארצי לעבודה ‪ ,501 (65) 2010‬נאמר )בפיסקה ‪ 26‬לפסק הדין(‪:‬‬
‫"‪...‬נוהג טעון הוכחה‪ ,‬הן לעניין קיומו והן לפרטי תוכנו‪ .‬הנטל להוכחת קיומו‬
‫של נוהג הוא על התובע הטוען לו; והוכחת קיומו של נוהג חייבת להיות חד‬
‫משמעית וודאית ונדרשת לשם כך תשתית ראייתית רחבה ומסודרת‪" .‬עדות‬
‫על מקרים מסוימים בלבד בהם נקט המעסיק דפוס פעולה מסוים‪ ,‬אינה‬
‫מספקת כדי להוכיח קיומו של נוהג רחב ומחייב"‪ .‬אף לא די להוכיח כי‬
‫המעביד נהג מספר פעמים בדרך שנטען לגביה כי היא מהווה נוהג‪".‬‬
‫ובע"ע )ארצי( ‪ 465/03‬כהן ‪ -‬פלסטיין פוסט‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה ‪,1104 (39) 2005‬‬
‫נאמר )בפיסקה ‪ 8‬לפסק הדין(‪:‬‬
‫"זכויות במשפט העבודה נקבעות ברגיל בהסכמים אישיים והסכמים או‬
‫הסדרים קיבוציים‪ .‬עם זאת הכירה הפסיקה בנוהג כמקור לקיומן של זכויות‬
‫במשפט העבודה‪ .‬נוהג ‪ -‬מעצם טיבו ‪ -‬הינו בן חריג בעולם יחסי העבודה‬
‫והוא פועל יוצא ממציאות מסוימת במקום העבודה שאינה מעוגנת בדרך כלל‬
‫בהסדרים בכתב‪ .‬בשל כך נפסק כי נוהג טעון הוכחה‪ ,‬הן לעניין קיומו והן‬
‫לעניין פרטי תוכנו )ע"א ‪" 4937/92‬אגרא" נגד שיקלר‪ ,‬פ"ד מח )‪;828 ,818 (1‬‬
‫עס"ק ‪ 1004/01‬ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד בע"מ ‪ -‬בנק המזרחי‬
‫המאוחד בע"מ‪ ,‬תק‪-‬אר ‪ ;205 ,(4)2002‬ע"ע ‪" 348/99‬צים" חברת הספנות‬
‫הישראלית ‪ -‬שמשון שרעבי‪ ,‬תק‪-‬אר ‪ .(167 ,(4)2003‬פשיטא‪ ,‬שהנטל להוכחת‬
‫קיומו של נוהג מוטל על כתפי הטוען לו‪ ,‬הוא התובע‪ .‬רמת ההוכחה חייבת‬
‫להיות גבוהה וברורה ונדרשת לצורך כך תשתית ראייתית רחבה ומסודרת‪.‬‬
‫עדות על מקרים מסוימים בלבד בהם נקט המעסיק דפוס פעולה מסויים‪,‬‬
‫אינה מספקת כדי להוכיח קיומו של נוהג רחב ומחייב‪".‬‬
‫‪.31‬‬
‫הואיל ונוהג נגזר מהעקרון של "תנאי מכללא" הרי הסכם מפורש תמיד יגבר על נוהג שכן הלכה‬
‫פסוקה היא כי תנאי מפורש גובר תמיד על תנאי מכללא‪:‬‬
‫"תנאי מכללא מפנה את מקומו לתנאי מפורש‪ ,‬ובוודאי שתנאי מכללא ניתן‬
‫לביטול‪".‬‬
‫דב"ע מא‪ 4-20/‬מדינת ישראל ‪ -‬ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח'‪ ,‬פד"ע יג ‪353 ,345‬‬
‫מול האות א'‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫לא זו בלבד שנציגות העובדים לא הוכיחה נוהג‪ ,‬חד משמעי ומחייב ‪ -‬אלא שהעובדות מצביעות על‬
‫ההיפך הגמור מכך‪ :‬הסכמות הצדדים כפי שהועלו על הכתב במסגרת ההסכמים הקיבוציים‬
‫שנחתמו בעבר במשיבה‪ ,‬על רקע תכניות התייעלות‪ ,‬מצביעות על כך כי מדובר בהסכמות שאינן‬
‫מחייבות את החברה לעתיד לבוא )נאמר בהן במפורש שאינן מהוות תקדים לכל דבר ועניין(; בכל‬
‫מקרה מדובר בשני הסכמים בלבד מן השנים ‪ 2009‬ו‪ 2012-‬ולא על נוהג בין "עשרות שנים"; כמו‬
‫כן נקבע בגוף ההסכמים הללו כי יתקיים מנגנון פיטורים לעובדים שלהם הוצעה פרישה מוקדמת‪,‬‬
‫ובמסגרת מנגנון זה נקבע אף הליך ערעור על החלטת הפיטורים באמצעות קיומו של שימוע נוסף‪.‬‬
‫ ‪- 44‬‬‫‪.33‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬במקרה דנן קיים הסכם מפורש וחד משמעי העוסק בהסדרת פיטורי צמצומים‬
‫והתייעלות )ההסכם הקיבוצי(‪ ,‬ומכאן ששום טענת נוהג )"תנאי מכללא"( אינה יכולה לגבור עליו‪:‬‬
‫"הלכה היא כי נוהג בנושא מסוים יחול רק מקום שבו אין הוראות בנושא‬
‫בהסכם החל על הצדדים"‬
‫דב"ע שן‪ 3-8/‬ענבאוי ‪ -‬סולל בונה בע"מ‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה ‪ ,978 (1) 1990‬בפיסקה ‪6‬‬
‫לפסק הדין בדברי סגן הנשיא ‪ -‬כתוארו אז ‪ -‬סטיב אדלר‪.‬‬
‫וראו גם‪:‬‬
‫דב"ע שם‪ 3-3/‬סלוביצ'יק ‪ -‬אורט ישראל בע"מ‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה ‪,194 (1) 1980‬‬
‫בפיסקה ‪)2‬ח()‪ (1‬לפרק "פסק הדין";‬
‫דב"ע מו‪ 3-160/‬אוניברסיטת חיפה ‪ -‬ד"ר משה שרר‪ ,‬פד"ע יט ‪ 326 ,321‬מול האות ד';‬
‫דב"ע נה‪ 3-115/‬שלוסמן ‪ -‬צים חברת השיט הישראלית בע"מ‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה‬
‫‪ ,1097 (2) 1995‬בפיסקה ‪)13‬ט( לפסק הדין‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫הנה כי כן ‪ -‬אף אם היה בידנו לקבל את טענות נציגות העובדים בנוגע לאפשרות קיומה של טענת‬
‫נוהג במישור האובליגטורי ‪ -‬ואין הדבר כך ‪ -‬הרי שנציגות העובדים לא הציגה ולו בדל ראיה‬
‫לקיומו של אותו נוהג נטען‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬העובדה כי בשנות עבר הגיעו הצדדים )פעמיים( לכלל הסכמות על הליכי פרישה מרצון‪,‬‬
‫אין בה כדי לחייב את החברה לנקוט בצעד זהה כעת‪ .‬כאמור‪ ,‬למשיבה מסורה מלוא הפררוגטיבה‬
‫הניהולית לקיים הליכי התייעלות וצמצומים וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי עליו חתומים‬
‫המבקשים והמשיבה גם יחד‪.‬‬
‫העובדה כי בעבר ניסתה ההנהלה )ואף הצליחה( לקיים את הליך פיטורי ההתייעלות באמצעות‬
‫הסכמה עם נציגות העובדים לא יכולה בשום אופן להפוך את הדבר למנגנון מחייב הגובר על‬
‫האמור בהסכם הקיבוצי‪ .‬קבלת תיזה מופרכת זו של נציגות העובדים תביא לכך שאף מעסיק לא‬
‫יהיה מוכן לנהל משא ומתן עם נציגות העובדים בנושאים בהם מסורה לו פררוגטיבה ניהולית‬
‫בהסכם קיבוצי‪ ,‬אפילו לא אד‪-‬הוק‪ ,‬משום שעצם ההסכם ישלול ממנו פררוגטיבה זו בעתיד ויקנה‬
‫לנציגות העובדים זכות וטו על הפעלת הפררוגטיבה‪ .‬תיזה מופרכת זו עומדת‪ ,‬אפוא‪ ,‬באופן מוחלט‬
‫בניגוד למושכלות יסוד ביחסי עבודה קיבוציים‪.‬‬
‫לטענה כי לא ניתן לפטר עובדים בזמן שביתה‬
‫‪.36‬‬
‫כפי שתואר בהרחבה לעיל‪ ,‬הנהלת החברה פעלה בהתאם לזכויותיה הקבועות בהסכם הקיבוצי‪.‬‬
‫ההנהלה העבירה אל נציגות העובדים רשימת מועמדים לפיטורי צמצומים והתייעלות‪ ,‬ובמקביל‬
‫הועברו מכתבים למועמדים לפיטורים על פי הקבוע בהסכם הקיבוצי‪ .‬כך קובע המנגנון המוסדר‬
‫בהסכם הקיבוצי עליו חתומים הצדדים‪.‬‬
‫‪- 45 -‬‬
‫‪.37‬‬
‫לאחר שנציגות העובדים ויתרה על זכותה להעביר רשימה נגדית‪ ,‬וכפי שקובע המנגנון המוסדר‬
‫בהסכם הקיבוצי עליו חתומה נציגות העובדים‪ ,‬מוצה ההליך הקיבוצי בהשתתפותה‪ ,‬והעובדים‬
‫זומנו לשימוע לאור הכוונה לפטרם‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫הטענה כאילו נציגות העובדים יכולה לסכל את פיטורי הצמצומים שבעטיים היא משביתה את‬
‫המפעל‪ ,‬בטענה שהשביתה עצמה מונעת את האפשרות להוציא לפועל את פיטורי הצמצומים‪ ,‬היא‬
‫טענה טאוטולוגית ומזכירה את אותה אגדה על אדם המציל עצמו מטביעה על ידי כך שהוא מרים‬
‫עצמו במשיכה בציציות ראשו‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫אין כל מניעה בדין ובפסיקה לקיים פיטורי צמצומים בזמן קיומה של שביתה‪ ,‬ואלה הן המצאות‬
‫שאין לדעת את הבסיס להן‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫הטענה ה"משפטית" כאילו בזמן שחוזה העבודה מושעה לא ניתן לקיים הליך פיטורים אף היא‬
‫מופרכת מן היסוד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ההסכם הקיבוצי עצמו מסדיר את האפשרות של פיטורי עובד בבירור‬
‫משמעתי בזמן שהוא מושעה מהעבודה )ראו למשל בסעיף ‪)54‬ב( לתקנון העבודה בתעשייה‬
‫המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי החל אצל המשיבה(‪ .‬קל וחומר כאשר את‬
‫ה"השעייה" יזמה נציגות העובדים עצמה‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫אשר ל"מניעות" כביכול של עובד שובת להגיע לשימוע במקום העבודה ‪ -‬לא ידוע למשיבה על‬
‫מניעות כזו‪ .‬כאמור‪ ,‬ככל שהעובד בוחר לשבות ולא להגיע לעבודה הרי הדבר נעשה מבחירתו ועל‬
‫פי הנחיית נציגות העובדים‪ ,‬אך אין בכך כדי למנוע ממנו להגיע למקום העבודה לצורכי שימוע‬
‫והדברים הם עורבא פרח‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ההנהלה איפשרה קיום שימוע בכתב לעובדים שהיתה להם‬
‫מניעות פיזית אמיתית מלהגיע לשימוע‪.‬‬
‫המעסיק פעל בתום לב ואילו נציגות העובדים פעלה בשרירות ובאטימות‬
‫בניגוד מוחלט לחובותיה כגוף ציבורי‬
‫‪.42‬‬
‫בפנינו דיון באירוע הכאוב ביותר שיכול להיות בחייה של חברה ‪ -‬הצורך להיפרד ממספר רב של‬
‫עובדים מסורים‪ ,‬עקב אילוץ כלכלי המחייב אותה להתייעל‪ .‬המבקשים מטילים במשיבה רפש‪,‬‬
‫תוך ניצול לרעה של ההליך המשפטי‪ ,‬ומנסים ליצור אווירה עוינת כנגד המשיבה‪ ,‬כביכול מדובר‬
‫במהלך שנועד לפגוע בכוחם הארגוני של העובדים‪ .‬המדובר בהוצאת דיבתם של מנהלי החברה‬
‫לרעה‪ ,‬ואין דבר חמור מזה ביחסי עבודה קיבוציים‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫כפי שתואר בהרחבה לעיל‪ ,‬מזה למעלה משנה וחצי מקיימת הנהלת החברה הידברות אינטנסיבית‬
‫עם נציגות העובדים בנוגע לתהליך ההתייעלות‪ .‬הליך ההידברות כלל עשרות רבות של ישיבות‬
‫שנפרשו על פני שעות ארוכות‪ ,‬תוך הפניית משאבי ניהול וזמן יקרים לטובת משימה זו‪ .‬במסגרת‬
‫ההידברות הועברו לנציגות העובדים אין ספור חומרים ומידע בנוגע לתכנית ההתייעלות הנדרשת‪,‬‬
‫והכל בשקיפות ומתוך ניסיון כן להציג את מלוא התמונה העובדתית כהווייתה‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫המשיבה עקבה צעד אחר צעד אחר הוראות ההסכם הקיבוצי המחייבות את הצדדים ולא סטתה‬
‫מהן במאום‪.‬‬
‫‪- 46 -‬‬
‫‪.45‬‬
‫בתמורה "זכתה" הנהלת החברה לסחיבת זמן‪ ,‬להשהיות מיותרות בניהול ההידברות‪ ,‬לדיוני סרק‬
‫מבלי שנציגות העובדים טרחה להציג חלופות אפקטיביות‪ .‬נציגות העובדים לא בחלה אף בנקיטת‬
‫אמצעים קשים ובריוניים‪ ,‬הן סביב שולחן ההידברות והן במהלך השביתה המתקיימת במפעלה‬
‫של המשיבה מזה כשלושה חודשים‪ ,‬לרבות הכפשת בכירי החברה במהלך הישיבות שקיימו‬
‫הצדדים‪ ,‬הפגנות מתמשכות ליד בתיהם‪ ,‬תוך ניסיון לשבש את חייהם ואת חיי בני משפחתם‪ .‬כפי‬
‫שראינו לעיל‪ ,‬נציגות העובדים לא בחלה גם בהשמצות אישיות תוך שימוש במילים קשות‪ ,‬בוטות‬
‫ומזעזעות‪ .‬במקביל עדה המשיבה להתנהגות בריונית של ממש בעת שנציגות העובדים איננה‬
‫מאפשרת הוצאת חומרים מפתח המתקנים תוך השתלטות בלתי חוקית על שערי המפעל‪ ,‬ובמקרה‬
‫אחד אף נגנב באישון ליל חומר רעיל של המפעל והועבר אל אוהל המחאה שהוקם על ידי נציגות‬
‫העובדים ‪ -‬פעולה קיצונית‪ ,‬מסוכנת ובלתי חוקית‪.‬‬
‫‪.46‬‬
‫חרף התנהלותה האמורה של נציגות העובדים‪ ,‬עשתה הנהלת החברה כברת דרך משמעותית‬
‫לקראתה שעה שהציעה תנאי פרישה מפליגים‪ ,‬יוצאי דופן בנדיבותם‪ ,‬לעובדים שעמדו‬
‫בקריטריונים המתאימים לכך‪ .‬המשיבה נאותה ליתן לעובדים שאינם עומדים בפרמטרים של‬
‫פרישה מוקדמת מענקים חד פעמיים והגדלת פיצויי פיטורים בשיעורים מרחיקי לכת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כל זאת לשווא‪ .‬נציגות העובדים התבצרה ועודנה מתבצרת בעמדתה לפיה "אף עובד לא‬
‫יפוטר"‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫התנהלותה זו של נציגות העובדים נגועה בחוסר תום לב מתחילתה ועד תומה‪ .‬כל ניסיון לגלגל‬
‫טענה זו לפתחה של המשיבה מצביע על כך שנציגות העובדים איננה מוכנה להביט במראה‬
‫המשקפת את דמותה והיא עסוקה בהטחת האשמות נטולות בסיס בהנהלת המשיבה‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫עינינו הרואות שלא זו בלבד שההסתדרות הפרה את חובות תום הלב המוטלות על צדדים ליחסי‬
‫עבודה קיבוציים אלא שהיא הפרה באופן מרחיק לכת גם את חובותיה כגוף ציבורי‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫פסיקה ענפה של בתי הדין לעבודה מטילה על ההסתדרות נורמות וחובות כגוף ציבורי‪.‬‬
‫כך למשל נקבע בפרשת צים )דב"ע נב‪ 4-12/‬ההסתדרות הכללית ואח' ‪ -‬צים חברת השיט‬
‫הישראלית בע"מ‪ ,‬פד"ע כו' ‪ 3‬בעמ' ‪:28-26‬‬
‫"‪ .16‬כפיפותה של ההסתדרות הכללית לחובות מהמשפט הציבורי‬
‫‪ ‬‬
‫א‪.‬‬
‫על מידת הכח הרב שמופקד בידי ההסתדרות הכללית‪ ,‬על מעמדה‬
‫המיוחד במשפט העבודה בישראל‪ ,‬מעמד המעוגן בשורה ארוכה של‬
‫הוראות חוק‪ ,‬ועל הדימיון הרב שקיים בינהם ובין גופים במשפט‬
‫הציבורי‪ ,‬אין צורך להרחיב את הדיבור‪ ,‬עמדו על כך בשורת מאמרים‬
‫)רדאי "ארגוני עובדים ‪ -‬פריווילגיות ופיקוח" עיוני משפט ט' ‪;558 ,543‬‬
‫מירוני "חובת הייצוג ההוגן ‪ -‬זכויות הפרט ומניעת עושק המיעוט‬
‫בעידן יחסי העבודה הקיבוציים‪ ,‬עיוני משפט ח' ‪.(209 ,183‬‬
‫‪- 47 -‬‬
‫ואף בפסיקה‪:‬‬
‫"מעמדה של ההסתדרות‪ ,‬עם היותה ארגון וולונטרי‪,‬‬
‫עולה ממקומה במשפט העבודה‪ ,‬ובעיקר במשפט העבודה‬
‫האוטונומי‪.‬‬
‫החל מהראשונים לחוקי העבודה שחקקה הכנסת‪ ,‬הוענק‬
‫להסתדרות‪ ,‬בתור 'הארגון המייצג את המספר הגדול‬
‫ביותר של עובדים במדינה'‪ ,‬ולארגוני מעבידים‬
‫שמתקיימים בהם תנאים הנקובים בחוק‪ ,‬מעמד שלא‬
‫הוענק לכל גוף וולונטרי במסגרת המשפט האזרחי‪ ,‬לעניין‬
‫ביצוע החוקים ‪ -‬התקנת תקנות;‬
‫יש והסכמים הקיבוציים שההסתדרות היא צד להם‪,‬‬
‫באים להשלים נורמות שהמחוקק קבע )סעיף ‪ 16‬ו‪17-‬‬
‫לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬תשכ"ג‪ ;(1963-‬חוק ההסכמים‬
‫הקיבוציים מקנה להסתדרות‪ ,‬באותם מקרים‬
‫שההסתדרות היא ארגון העובדים היציג‪ ,‬ומן‬
‫המפורסמות הוא שברוב המכריע של המקרים כך הוא‬
‫הדבר ‪ -‬סמכות לקבוע את תנאי העבודה לכלל העובדים‬
‫במדינה או לעובדים בענפי עבודה מסוימים‪ .‬תוסיף לכל‬
‫אלה את הכרתו של בית דין זה במשפט העבודה‬
‫האוטונומי‪ ,‬ותעמוד על המייחד את ההסתדרות במעמדה‬
‫במשפט העבודה‪ ,‬ותעמוד על המרחק הקונצפטואלי‬
‫שבינה לבין נושא זכויות וחובות במשפט האזרחי הכללי‪,‬‬
‫כפי שטענו" )דב"ע לה‪ 5-1/‬מרקוביץ ‪ -‬ההסתדרות‬
‫הכללית‪ ,‬פד"ע ו' ‪ ,197‬בע' ‪.(207‬‬
‫עוד הוסיף בית הדין וקבע‪:‬‬
‫"‪ .12‬מידת הכוח ‪ - Power -‬אשר להסתדרות ביחסיה עם‬
‫חבריה‪ ,‬ומידת הסמכות אשר להסתדרות בתחום משפט‬
‫העבודה‪ ,‬ובעיקר בתחום משפט העבודה הארגוני ומשפט‬
‫העבודה האוטונומי‪ ,‬אינם יורדים כלל‪ ,‬בשדה המיוחד‪,‬‬
‫ממידת הסמכות והכוח‪ ,‬אשר לרשויות המדינה בשדה‬
‫הכללי‪ .‬למצב זה‪ ,‬מן ההכרח שתהיה השלכה על מידת‬
‫הפיקוח של הרשות השיפוטית‪ ,‬בית הדין לעבודה‪ ,‬כך‬
‫שהפיקוח יהיה שונה מזה אשר לרשות השיפוטית‪ ,‬על‬
‫יחסים חוזיים שבין אדם לרעהו‪.‬‬
‫‪- 48 -‬‬
‫אין העומד לדיון מחייב לקבוע את מידת הפיקוח‪ ,‬אך‬
‫ברור שעקרונות המשפט המנהלי יפים יותר לעניננו‬
‫מאשר עקרונות המשפט האזרחי; ברור שיש לכבד את‬
‫האוטונומיה המתחייבת מעקרון חופש ההתאגדות‪,‬‬
‫לקבוע מנגנון ביקורת ומנגנון לקבלת החלטות והפעלת‬
‫סמכויות‪ ,‬אך ברור גם שאלה כפופים לעיקרי הצדק‬
‫הטבעי וטענת אפליה או שרירות לב‪ ,‬בהפעלת שיקול‬
‫דעת‪ ,‬תישמע על ידי בית דין‪ ,‬כפי שהיא נשמעת נגד‬
‫הרשות" )דב"ע לה‪ 5-1/‬הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ ;208‬ההדגשות‬
‫במקור(‪.‬‬
‫ובמקום אחר‪:‬‬
‫"חלקים רבים של משפט העבודה ‪ -‬משפט העבודה‬
‫קיבוצי‪ ,‬משפט העבודה ארגוני ומשפט העבודה המסדיר ‪-‬‬
‫קרובים יותר למשפט המינהלי מאשר למשפט‬
‫האזרחי‪) "...‬דב"ע לו‪ 0-64/‬המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬שרף‪,‬‬
‫פד"ע ז ‪.(468 ,461‬‬
‫דברים ברוח זאת נאמרו בכנס לציון ‪ 40‬שנה למשפט הישראלי‪:‬‬
‫"מגבלות על הפעלת סמכויות על ידי ארגון העובדים פותחו‬
‫על ידי בית הדין בעיקר באנגליה להלכות המשפט המינהלי‪:‬‬
‫אי‪-‬אפליה‪ ,‬תום לב‪ ,‬הימנעות מביטול רטרואקטיבי של‬
‫זכויות מוקנות‪ ,‬חובת עריכת בחירות מעת לעת‪ ,‬כיבוד‬
‫זכויות בסיסיות של חברי הארגון וגם של קבוצות עובדים‬
‫שאותו הארגון מייצג למרות שהם לא נמנים עם חבריו‪ .‬לכן‬
‫ארגוני עובדים ‪ -‬בהיותם בעלי סמכויות חקיקתיות לקבוע‬
‫עבור ציבור עובדים את תנאי עבודתם‪ ,‬ממש כמו 'מחוקק‬
‫אוטונומי' ‪ -‬חייבים להפעיל את הכוח בידם ברמת האחריות‬
‫הנדרשת מרשויות ציבוריות" )רדאי‪ :‬ארבעים שנה לדיני‬
‫העבודה משפטים יט' ‪.(793 ,787‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בית הדין דחה את הטענה כי פעולות ארגון העובדים הן בלתי שפיטות‬
‫בקובעו כי אין ארגון עובדים "פטור מפיקוח הרשות השיפוטית‪ ,‬בדומה‬
‫לפיקוח על הרשות המבצעת"‪ ,‬ובית הדין לא ימנע מלהתערב בפעילות‬
‫ארגוני עובדים "בשל אי שפיטות כל אימת שחרויות יסוד נפגעות"‬
‫)דב"ע לה‪ 9-52/‬ראובן גבע ‪ -‬ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות‬
‫פד"ע ז ‪ ;(265 ,253‬על מידת הפיקוח של בתי הדין לעבודה על פעילות‬
‫ארגון עובדים ראה‪ :‬גולדברג‪" ,‬פסיקת בית הדין לעבודה על פי‬
‫עקרונות המשפט המינהלי"‪ ,‬ספר לנדוי )בדפוס(‪.‬‬
‫‪- 49 -‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בידי ההסתדרות מופקד כח רב לשנות את זכויותיהם וחובותיהם של‬
‫ציבור העובדים החברים בהסתדרות ואף למעלה מזאת‪ .‬לאור סעיפים‬
‫‪ 3‬ו‪ 4-‬לחוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬יש בכוחו של ארגון עובדים יציג‪,‬‬
‫לשנות זכויותיהם וחובותיהם של עובדים אף שאינם חברים בארגון‬
‫)דב"ע נא‪ 4-8/‬ההסתדרות הכללית ‪ -‬מרכז השלטון המקומי‪ ,‬פד"ע כב‬
‫‪ ;(422 ,418‬כח זה לא יכול שיהיה בלתי מוגבל )ע"א ‪ 817/79‬קוסוי ואח'‬
‫נ' בנק י‪.‬ל‪ .‬פויכטונגר ואח'‪ ,‬פ"ד ‪ .(280-277 ,253‬הגבולות אותם קבע‬
‫בית המשפט העליון בשבתו בבג"צ ביחס לגופים במשפט הציבורי יפים‬
‫אף לעניננו )ראה למשל‪ ,‬בג"צ ‪ 731/86‬מיקרו דף בע"מ נ' חברת החשמל‬
‫לישראל בע"מ‪ ,‬פ"ד מא)‪.(462 ,449 (2‬‬
‫לאור זאת מחוייבת ההסתדרות הכללית‪ ,‬וכל ארגון הפועל מכח‬
‫תקנונה‪ ,‬בכל מעשה שהיא עושה ואשר יש בו להשפיע על זכות וחובות‬
‫של עובדים להפעיל שיקול דעת בהגינות‪ ,‬בסבירות‪ ,‬ללא שקילת‬
‫שיקולים זרים‪ ,‬מתוך שיויון וללא אפליה‪".‬‬
‫פסק הדין הנ"ל בענין צים צוטט בהסכמה ב‪-‬ע"א ‪ 3414/93‬און נ' מפעלי בורסת היהלומים )‪(1965‬‬
‫בע"מ‪ ,‬פ"ד מט)‪ ,196 (3‬בעמ' ‪ 206‬מול האות ג'‪.‬‬
‫ראו עוד בענין זה‪:‬‬
‫בג"ץ ‪ 5707,5706,5319/97‬קוגן ואח' נ' הפרקליט הצבאי הראשי; זמוטובוסקי ואח' נ' מדינת‬
‫ישראל ואח'; קאופמן ואח' נ' הפרקליט הצבאי הראשי ואח'‪ ,‬פ"ד נא)‪ 78 ,67 (5‬מול האות ה';‬
‫ע"פ ‪ 624/81‬וינטראוב נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לו)‪ ,376 (4‬בעמ' ‪;380‬‬
‫דב"ע לה‪ 5-1/‬מרקוביץ ‪ -‬ההסתדרות הכללית‪ ,‬פד"ע ו' ‪;208-297 ,197‬‬
‫פ' רדאי "ארבעים שנה לדיני העבודה" משפטים יט )תש"ן( ‪;793 ,787‬‬
‫ג‪ .‬שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית )דין הוצאה לאור‪ ,‬תש"ס‪;67 ,(1999-‬‬
‫ארגון עובדים מחוייב אפוא בשימוש תם לב בכוחו הרב; ארגון עובדים מחוייב להפעיל שיקול‬
‫דעת בהגינות ובסבירות; ארגון עובדים מחוייב בעשיית שימוש בכוח הרב שבידו באופן אחראי‬
‫ושקול‪.‬‬
‫את כל חובותיה אלה הפרה נציגות העובדים הפרה בוטה והיא ממשיכה במעשיה באופן רצוף גם‬
‫תוך כדי קיומו של הליך זה‪.‬‬
‫לעניין הטענות על "שבירת שביתה"‬
‫‪.50‬‬
‫כפי שפורט בהרחבה בפרק העובדתי לעיל‪ ,‬אין בדל ראיה המצביעה על שהמשיבה נוקטת בצעד‬
‫בלתי לגיטימי כלשהוא ל"שבירת השביתה"‪ .‬המדובר באסופה של המצאות פרועות שאין לדעת‬
‫מה פישרן‪ ,‬ולמעשה אין בהן ולו ממצא אחד התומך בטענת העוועים של המבקשים‪.‬‬
‫‪- 50 -‬‬
‫‪.51‬‬
‫עם זאת המשיבה מודיעה בריש גלי כי היא עושה כל שביכולתה‪ ,‬והמותר לה על פי דין‪ ,‬על מנת‬
‫להקטין את נזקי השביתה וההשתלטות הפראית על שערי המפעל‪ ,‬והיא תנקוט בכל צעד חוקי‬
‫העומד לרשותה בעניין זה על פי ראות עיניה גם בעתיד‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫להווי ידוע כי למעסיק זכות חוקית מוכרת בדין להקטין את נזקי השביתה במפעלו בכל דרך‬
‫לגיטימית העומדת לרשותו‪ .‬בין השאר עומדת לו הזכות לבצע כל פעולה במפעל באמצעות עובדיו‬
‫שאינם שובתים‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫כך נקבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על ידי הנשיא דאז סטיב אדלר בענין תדיראן מערכות )המוזכר בהקשר‬
‫מטעה ומופרך בבקשת הצד(‪:‬‬
‫"חרות השביתה‪ ,‬ככל חירות אחרת‪ ,‬אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול‬
‫חירויות וזכויות אחרות‪ ,‬וביניהן זכותו של המעסיק להגן על קניינו ולנהל‬
‫את עסקו כרצונו‪ .‬כפועל יוצא לא חל איסור בשיטתנו המשפטית‪ ,‬על מעסיק‬
‫שעובדי מפעלו שבתו לעשות להקטנת נזקיו מן השביתה‪ .‬בתוך כך‪ ,‬בנסיבות‬
‫מסוימות רשאי המעביד לסרב לקבל עבודה חלקית‪ ,‬היינו – להשבית את‬
‫המפעל‪ ,‬מבלי שיהא חייב בתשלום שכר העובדים בזמן ההשבתה‪ .‬מעביד‬
‫יכול גם להפעיל את המפעל באמצעות עובדים שלו שאינם שובתים‪ ,‬אם כי‬
‫אין הוא רשאי לחייב אותם בניגוד לרצונם לבצע עבודה של עובדים‬
‫שובתים‪ .‬כמו כן יכול המעסיק לקדם סיכון של פרוץ שביתה באמצעות‬
‫הכנת מלאי מספיק לתקופת השביתה; להתקשר בקשרים עסקיים חלופיים‬
‫ולהעביר את פעילותו לאתרים אחרים של עסקו‪ ,‬בהם אין מתקיימת‬
‫שביתה‪ .‬באמצעים אלה יש כדי איזון ראוי אל מול נשק השביתה שבידי‬
‫העובדים‪".‬‬
‫עע ‪ 742/05‬הסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ ,‬הסתדרות החשמל‪ ,‬המתכת והאלקטרוניקה‬
‫ואח' ‪ -‬תדיראן מערכות בע"מ ואח'‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים ארצי לעבודה ‪ ,1415 (72) 2005‬בפיסקה ‪5‬‬
‫לפסק הדין‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬רשאי המעסיק גם להמשיך ולהעזר בשירותיהם של עובדים חיצוניים )עובדי קבלן‬
‫וכיו"ב( בביצוע עבודות שלפני השביתה בוצעו על ידם ולא על ידי העובדים השובתים‪.‬‬
‫ראו למשל‪:‬‬
‫סק ‪ 26811-04-12‬חברת אלביט מערכות במד ול"א קרקעי אלישרא בע"מ ואח' ‪ -‬הסתדרות‬
‫העובדים הכללית החדשה‪ ,‬דינים ועוד‪ ,‬דינים אזורי לעבודה ‪ ,886 (56) 2012‬בפיסקה ‪)13‬ב(‬
‫להחלטה‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫אלה מושכלות יסוד‪ ,‬ומי שמדבר בהקשר זה על "שבירת שביתה" הרי הוא טועה ומטעה‪ ,‬וזאת‬
‫במקרה הפחות גרוע‪.‬‬
‫‪- 51 -‬‬
‫‪.56‬‬
‫בהקשר לטענות המבקשים על ניתוק המחשבים האישיים של העובדים השובתים‪:‬‬
‫אכן‪ ,‬לחלק מעובדי המשיבה ניתנו מחשבים אישיים ניידים במסגרת עבודתם בחברה‪ .‬על פי נהלי‬
‫החברה הברורים‪ ,‬העובדים מקבלים את המחשב למטרות עבודה בלבד‪ .‬נכון הוא שהחברה לא‬
‫חסמה עד היום את האפשרות של העובדים לגלישה באינטרנט גם לצרכים פרטיים ואולם לא‬
‫לשם כך נמסרו להם המחשבים האישיים הניידים‪ .‬הנסיון להפוך את השימוש הפרטי במחשב‬
‫לזכות מוקנית של העובדים הוא אבסורד בהתגלמותו‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫ביום ‪ ,8.3.2015‬כחודש לאחר שפרצה שביתה כללית במפעלה של המשיבה‪ ,‬הועבר שם המשתמש‬
‫של העובדים המחזיקים במחשב אישי מטעם החברה למצב ‪ DISABLE‬או ניתוק‪ ,‬קרי העובדים‬
‫אינם יכולים לשלוף מידע כלשהוא מהשרת של החברה‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫העברת המשתמשים למצב ‪ DISABLE‬או ניתוק היתה אך צעד טבעי לאור העובדה שכל העובדים‬
‫הללו שובתים שביתה מלאה וחוזה העבודה שלהם מושעה‪ ,‬ומכאן שאין להם צורך לשימוש‬
‫במחשב האישי הנייד המיועד כאמור לצורכי עבודה בלבד‪ .‬הדבר נועד כמובן גם לצרכי אבטחת‬
‫מידע שיש לה חשיבות מיוחדת בזמן שביתה‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫המחשבים שבידי העובדים הם מחשבים אישיים לכל דבר וכמובן שמבחינה טכנית ניתן להמשיך‬
‫ולעשות בהם שימוש ללא חיבור לשרת החברה‪ ,‬כמו למשל שימוש בקבצים השמורים בכונן‬
‫הקשיח‪ ,‬חיבור לרשת האינטרנט ועוד‪ .‬אין בכך כמובן כדי להתיר שימוש במחשב האישי הנייד‬
‫שלא לצרכי עבודה‪ ,‬ואולם יש בכך כדי להמחיש שהטענה כאילו לא ניתן לעשות כל שימוש‬
‫במחשבים היא המצאה פרועה‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫יצויין כי בטענות המבקשים חל שינוי מפליג ומעורר השתאות בעניין זה‪ ,‬כאשר בסעיף ‪ 3‬למכתבו‬
‫של ב"כ המבקשים מיום ‪) 22.4.2014‬נספח מב‪ 14/‬לבקשת הצד דנן( נטען כי לא ניתן לעשות‬
‫במחשבים האישיים הניידים "כל שימוש")!( ואולם בבקשה כבר נאמר שלא ניתן לעשות‬
‫במחשבים "שימוש כתמול שלשום" )סעיף ‪ 92‬לבקשה(‪ .‬שינוי זה נעשה‪ ,‬אל נכון‪ ,‬לאחר שב"כ‬
‫המבקשים קיבל את תשובתו מיום ‪ 27.4.2015‬של הח"מ למכתבו הנ"ל‪ ,‬ואשר הושמט אף הוא‬
‫מהבקשה‪ .‬במכתב זה הבהיר הח"מ את העובדות המפורטות לעיל ואידך זיל גמור‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫לסיכום‪ ,‬גם טיפול המשיבה בנושא המחשבים האישיים הניידים של עובדי המשיבה השובתים‬
‫היה מוצדק‪ ,‬מידתי‪ ,‬סביר והוגן‪ ,‬וכל טענות המבקשים ביחס לכך אף הן כחציר יבש‪.‬‬
‫מאזן הנוחות‬
‫‪.62‬‬
‫מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לדחיית הבקשה‪ .‬עצירת תהליך הפיטורים תדרדר עוד את מצב‬
‫החברה )שהוחמר עוד יותר על רקע השביתה הכללית המתנהלת במקביל להליכים אלה(‪,‬‬
‫והתוצאה האחת והיחידה תהיה סגירת שערי המפעל וסיום עבודתם של כל עובדיו‪ .‬לעומת זאת‬
‫הנזקים שייגרמו למבקשים אם תידחה בקשת הצד‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬אינם דומים בהיקפם ובחומרתם‬
‫לנזקי המשיבה המתוארים לעיל‪.‬‬
‫‪- 53 -‬‬
‫ת צ ה י ר‬
‫אני החתום מטה‪ ,‬אהוד ניצן ת‪.‬ז‪ ,5277761 .‬לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי‬
‫לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן‪ ,‬מצהיר בזאת בכתב כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫אני משמש כמנהל משאבי אנוש בחברת כיל ישראל ואני עושה תצהירי זה בתמיכה לתשובת‬
‫חברת תרכובות ברום בע"מ לבקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי הסתדרות העובדים‬
‫הכללית וועד העובדים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתיק סק ‪.49535-04-15‬‬
‫‪.2‬‬
‫כל העובדות המפורטות בפרק העובדתי בתגובה אליה מצורף תצהירי זה‪ ,‬הן אמת‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הנני מצהיר כי זה שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי דלעיל אמת‪.‬‬
‫אהוד ניצן‬
‫‪ ,‬הופיע‬
‫‪ ,‬מאשר בזאת כי היום‬
‫‪ ,‬עו"ד מ‬
‫אני הח"מ‪,‬‬
‫בפני מר אהוד ניצן‪ ,‬אשר זיהה עצמו ע"י ת‪.‬ז‪ .‬מס' ‪) 5277761‬המוכר לי באופן אישי( ולאחר שהזהרתיו כי‬
‫עליו לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן‪ ,‬אישר את נכונות הצהרתו‬
‫דלעיל וחתם עליה בפני‪.‬‬
‫‪ ,‬עו"ד‬
‫תוכן עניינים‬
‫נספח‪:‬‬
‫עמוד‪:‬‬
‫נספח א' ‪-‬‬
‫תשובת המשיבה לבקשת צד בסכסוך קיבוצי מיום ‪23.11.2014‬‬
‫)ס"ק ‪(37526-11-14‬‬
‫‪1‬‬
‫נספח ב' ‪-‬‬
‫הודעת דיווח מטעם המשיבה מיום ‪8.12.2014‬‬
‫‪32‬‬
‫נספח ג' ‪-‬‬
‫הודעת דיווח מטעם המשיבה מיום ‪1.1.2015‬‬
‫‪37‬‬
‫נספח ד' ‪-‬‬
‫הודעת דיווח מטעם המשיבה ותגובה לדיווח מטעם המבקשים‬
‫מיום ‪20.1.2015‬‬
‫‪42‬‬
‫נספח ה' ‪-‬‬
‫תצהיר משלים מטעם המשיבה מיום ‪27.1.2015‬‬
‫‪48‬‬
‫נספח ו' ‪-‬‬
‫בקשת הצד שהוגשה על ידי המבקשות בהליך הקודם )ס"ק‬
‫‪(37526-11-14‬‬
‫‪59‬‬
‫נספח ז' ‪-‬‬
‫הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים‬
‫‪103‬‬
‫נספח ח' ‪-‬‬
‫העתק מהפרק הרביעי להסכם הכללי‬
‫‪105‬‬
‫נספח ט' ‪-‬‬
‫פרוטוקול הדיון מיום ‪24.11.2015‬‬
‫‪108‬‬
‫נספח י' ‪-‬‬
‫פרוטוקול הדיון מיום ‪7.1.2015‬‬
‫‪116‬‬
‫נספח יא' ‪-‬‬
‫עמדת כיל לבית הדין הארצי מיום ‪10.3.2015‬‬
‫‪130‬‬
‫נספח יב' ‪-‬‬
‫הודעת נציגות העובדים לבית הדין הארצי מיום ‪12.4.2015‬‬
‫‪133‬‬
‫נספח יג' ‪-‬‬
‫הודעת נציגות העובדים לבית הדין הארצי מיום ‪14.4.2015‬‬
‫‪136‬‬
‫נספח יד' ‪-‬‬
‫הודעת כיל לבית הדין הארצי מיום ‪14.4.2015‬‬
‫‪139‬‬
‫נספח טו' ‪-‬‬
‫הודעת כיל לבית הדין הארצי מיום ‪15.4.2015‬‬
‫‪142‬‬
‫נספח טז' ‪-‬‬
‫הודעת כיל לבית הדין הארצי מיום ‪16.4.2015‬‬
‫‪144‬‬
‫נספח יז' ‪-‬‬
‫חוות דעתו של ד"ר אמיר פרי‬
‫‪147‬‬
‫נספח יח' ‪-‬‬
‫הסכם קיבוצי מיום ‪20.11.2012‬‬
‫‪169‬‬
‫נספח יט' ‪-‬‬
‫הסכם קיבוצי מיום ‪9.9.2009‬‬
‫‪181‬‬