‫‬
‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫הפקולטה למדעי הרו ‬
‫ח‬
‫לארכיאולוגיה‬
‫‬
‫המכון‬
‫הרשות‬
‫לפיתוח ירושלים‬
‫‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ו‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪,‬‬
‫אורית פלג‪-‬ברקת‪ ,‬דורון בן–עמי‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכאולוגיה‪,‬‬
‫הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ב בחשון תשע"ג‪ 18 ,‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪7‬‬
‫בפתח הקובץ‬
‫‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג‪-‬ברקת ודורון בן–עמי‬
‫חפירות במרחב ירושלים בשנת תשע"ב (‪ )2012-2011‬‬
‫דורון בן–עמי‬
‫‪9‬‬
‫‬
‫‪25‬‬
‫‬
‫עבודות השימור והפיתוח שבוצעו בשנת ‪ 2012‬בעיר דוד‪,‬‬
‫בעופל ולאורך ערוץ הטירופויון‬
‫שחר פוני‬
‫ירושלים ושפלת יהודה בתקופות הקדומות‬
‫‪35‬‬
‫יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה הביניימית למרגלות‬
‫ח'רבת אל–עאליה (רמת בית שמש) — היבטים חומריים ותיאורטיים‬
‫‬
‫יצחק פז‬
‫‪*7‬‬
‫בית חווה מתקופת הברונזה ביניימית—ב"ת ‪ 2‬בנווה שלום‬
‫‬
‫דן בנימין סטורצ'ן‬
‫‪50‬‬
‫‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א — חדרי פולחן ודגמי מקדשים‬
‫יוסף גרפינקל וסער גנור‬
‫‪66‬‬
‫‬
‫הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית‬
‫הלל גבע‬
‫חידושים באפיגרפיה ובגליפטיקה‬
‫‪83‬‬
‫אשור בירושלים — עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫אריאל וינדרבוים‬
‫‪1 05‬‬
‫לפשרו של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי‬
‫‬
‫שלמה נאה‬
‫‪110‬‬
‫חרותת שבה שמו של טריאנוס במערה בח'רבת ערק ח'לא מצפון לבית–גוברין‬
‫‬
‫בועז זיסו‪ ,‬בועז לנגפורד‪ ,‬אבנר אקר ואסתר אשל‬
‫ירושלים לאחר הכיבוש המוסלמי — תגליות חדשות‬
‫‪125‬‬
‫ייצור כלי עצם מן התקופה המוסלמית הקדומה בחפירות חניון גבעתי‬
‫‬
‫אריאל שתיל‬
‫‪136‬‬
‫חידושים בויה דולורוזה — חפירות וסקר בהוספיס האוסטרי ובקרבת קשת "אקה הומו"‬
‫‬
‫שועה קיסילביץ ורועי גרינוולד‬
‫‪1 49‬‬
‫שוקי התקופה הצלבנית לאור ממצאים חדשים בעיר העתיקה בירושלים‬
‫יחיאל זלינגר ומיכאל ארליך‬
‫‪1 61‬‬
‫‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר — לקחים מתודולוגיים‬
‫ריכב (בוני) רובין‬
‫חפירה ומחקר בהרודיון‬
‫‪181‬‬
‫חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון‬
‫‬
‫יעקב קלמן‪ ,‬רחל צ'אצ'י‪ ,‬אורן גוטפלד ורועי פורת‬
‫‪194‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובות הלועזיות‬
‫‬
‫אבנר אקר‬
‫‪199‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובת הארמית‬
‫אסתר אשל‬
‫‪50‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א —‬
‫חדרי פולחן ודגמי מקדשים‬
‫יוסף גרפינקל‬
‫סער גנור‬
‫‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫חורבת קיאפה נמצאת בראש גבעה‪ ,‬ברכס הסוגר‬
‫מצפון על עמק האלה שבשפלת יהודה‪ .‬מאז שנת ‪2007‬‬
‫נערכת באתר חפירה רחבת היקף שבה נחשפו עד כה‬
‫כחמישה דונמים (גרפינקל וגנור ‪2008‬א'; ‪2008‬ב';‬
‫‪1‬‬
‫‪ ;2009‬גרפינקל ואחרים ‪2011 ;2009‬א'; ‪2011‬ב'; ‪.)2012‬‬
‫צורת האתר נקבעה בתקופת הברזל ‪II‬א‪ ,‬עת נוסדה בו‬
‫עיר יהודאית מבוצרת בת ‪ 23‬דונם המתוארכת לשלהי‬
‫המאה ה–י"א ותחילת המאה ה–י' לפנה"ס (איורים‬
‫‪ .)2-1‬לעיר היו שני שערים‪ ,‬אחד בדרום והשני במערב‪.‬‬
‫מידות שני השערים ותוכניתם דומות ביותר‪ ,‬ולכל‬
‫רשות העתיקות‬
‫אחד מהם ארבעה תאים‪ .‬השערים הופרדו משאר חלקי‬
‫העיר באמצעות קיר תוחם וליד כל שער נמצאה רחבת‬
‫שער‪ ,‬ושטח פתוח שגודלו מספר מאות מ"ר (איור ‪.)3‬‬
‫השערים מוקמו בחומת סוגרים איתנה שנבנתה בהיקף‬
‫הגבעה מאבני ענק שמשקלן מגיע לשמונה טונות‪,‬‬
‫והיא תוחמת שטח של כ–‪ 23‬דונמים‪ .‬אל החומה נגשים‬
‫מבנים שעשו שימוש בסוגרים כמרחב האחורי שלהם‪.‬‬
‫יש בהם מבנים שרוחבם כרוחבו של סוגר אחד בחומה‬
‫ואילו רוחב אחרים כשניים ואף שלושה סוגרים‪ .‬בוני‬
‫האתר ניצלו את סלע האם כבסיס איתן להשתתת‬
‫‪ 1‬צילום אוויר של חורבת קיאפה בסוף עונת ‪( 2012‬צילום‪ :‬סקי וויו)‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א ‬
‫‪51‬‬
‫המבנים ובין החדרים השונים נקבעו פתחים‪ ,‬מסדרונות לפונקציות נוספות‪ ,‬כגון‪ :‬אורוות‪ ,‬מחסנים וחדרי פולחן‪.‬‬
‫החלוקה הפנימית של המבנים בחורבת קיאפה שונה‬
‫וחצרות‪ .‬לעיתים נמצא הפרש של מספר מטרים בין‬
‫בין מבנה למבנה‪ ,‬אך עקרון תיכנוני אחד משותף בדרך‬
‫גובה רצפת חומת הסוגרים לרצפת החדרים הפנימיים‬
‫הקרובים לסלע האם של אותו המבנה‪ ,‬דבר הממחיש את כלל לכולם‪ :‬מספר יחידות דיור נבנו סביב חצר משותפת‬
‫ונראה שכל מבנה שימש מספר משפחות גרעיניות‪ ,‬שחיו‬
‫האילוצים הטופוגרפיים איתם התמודדו בוני האתר‪.‬‬
‫יחד כמשפחה מורחבת‪ .‬הבתים צמודים זה לזה‪ ,‬וקיר‬
‫המבנים שנחשפו בחפירה שימשו בעיקר למגורים אך‬
‫חיצוני אחד משמש לשני מבנים‪ .‬בנייה זאת יוצרת תוכנית‬
‫לעיתים ניתן לזהות בתוך המבנים חדרים ששימשו‬
‫‪ 2‬תוכנית האתר ושטחי החפירה בסוף עונת ‪2012‬‬
‫‪52‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 3‬רחבות השערים של חורבת קיאפה‪ .‬החדר הצמוד לרחבה שימש כחדר פולחן‬
‫עירונית המוכרת מאתרים נוספים ביהודה בתקופת‬
‫הברזל‪ :‬תל נצבה‪ ,‬בית שמש‪ ,‬תל בית מרסים ובאר שבע‪.‬‬
‫שלושה חדרי הפולחן שנחפרו בדרום האתר ובמערבו‬
‫(שטחים ‪ C‬ו–‪ D‬בהתאמה) והממצאים הפולחניים‬
‫לרבות שני דגמי מקדשים יעמדו במרכזו של מאמר זה‪.‬‬
‫הממצא החומרי ותאריכי הפחמן ‪ 14‬שנדגמו מחרצני‬
‫זיתים מצביעים שהאתר התקיים בין השנים ‪-1020‬‬
‫‪ 980‬לפנה"ס‪ .‬בזכות ייחודו של פרק זמן זה וייחודה‬
‫של חורבת קיאפה כאתר חד–שכבתי בתקופת הברזל‪,‬‬
‫הממצא בחדרי הפולחן שופך אור על אופי הפולחן‬
‫באתר ואולי אף ביהודה בסוף המאה ה–י"א לפנה"ס‬
‫וראשית המאה ה–י' לפנה"ס‪.‬‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א ‬
‫‪ 4‬החדר הפולחני במבנה ‪C3‬‬
‫חדר הפולחן במבנה‬
‫‪C3‬‬
‫שטח ‪ C‬ממוקם משני עבריו של השער הדרומי‪ .‬בשטח‬
‫זה חשפנו מספר מכלולי מבנים ובהם שני חדרי‬
‫פולחן‪ ,‬שאחד מהם מצוי במבנה ‪ .C3‬מבנה זה נבנה‬
‫צמוד לחומת העיר‪ ,‬במרחק כארבעים מטר ממזרח‬
‫לשער הדרומי‪ ,‬והוא כולל שבעה מרחבים שונים‪ .‬חדר‬
‫הפולחן (חדר ‪ G‬בתוכנית המבנה)‪ ,‬מידותיו ‪ 5x6‬מ'‪,‬‬
‫והוא נבנה על גבי סלע האם הנטוי כלפי מזרח; בשל‬
‫כך חלקו המערבי גבוה מחלקו המזרחי בכחצי מטר‬
‫(איורים ‪ .)5-4‬פתחו של סוגר החומה הצמוד לחדר זה‬
‫ממזרח נמצא חסום בקיר אבן‪ ,‬כנראה לצורך יצירת‬
‫חלל סגור ואינטימי בחדר הפולחן‪ .‬חדר זה שונה‬
‫מכל שאר החדרים שנחפרו עד כה באתר‪ ,‬הן מבחינת‬
‫המתקנים שנבנו בו והן מבחינת הממצאים שנמצאו‬
‫בתוכו‪ .‬המתקנים המיוחדים כללו ספסל בנוי מלוחות‬
‫אבן שטוחים בצמוד לקיר הדרומי‪ ,‬שנועד לישיבה‬
‫או להנחת מנחות‪ ,‬מתקן עגול ומתקן מלבני שנבנו‬
‫‪ 5‬תוכנית החדר הפולחן במבנה ‪C3‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫על הרצפה‪ ,‬כמו גם מתקן לניקוז נוזלים‬
‫המתחבר לתעלה בחדר סמוך‪ .‬הממצאים‬
‫המיוחדים כללו שתי מצבות ושני אגנים‬
‫מאבן גיר‪ ,‬מזבח בזלת‪ ,‬כלי נסך מחרס‪ ,‬חותם‬
‫חרוטי המציג סצינה של אריה טורף חיה‬
‫מקרינה וחרפושית‪ .‬נציין שלא נתגלו במקום‬
‫כלל צלמיות אדם ובעלי חיים‪ ,‬השכיחות‬
‫באתרי פולחן כנעניים‪ ,‬פלשתיים או‬
‫בממלכת ישראל הצפונית‪.‬‬
‫שתי המצבות נמצאו צמודות זו לזו בחלקו‬
‫הגבוה של החדר‪ .‬גובה המצבה הגדולה כ–‪80‬‬
‫ס"מ וגובה הנמוכה כ–‪ 20‬ס"מ‪ .‬לרגלי המצבות‬
‫ממזרח נמצאה אבן שטוחה גדולה שאפשר‬
‫ושימשה כמשטח להנחת מנחות (איור ‪ .)6‬אגן‬
‫אבן גיר אחד נמצא הפוך ושבור בחלקו המזרחי‬
‫של החדר ואגן שני נמצא מוטל בתוך סוגר‬
‫החומה הסמוך‪.‬‬
‫מזבח הבזלת נמוך יחסית‪ ,‬צורתו מלבנית‬
‫ולו שלוש רגליים‪ .‬המזבח גולף מכל‬
‫ארבעת צדדיו (איור ‪ .)7‬נראה שעל כל‬
‫אחד מצלעותיו הצרות של המזבח מחורבת‬
‫קיאפה גולף דגם ארכיטקטוני ועל כל אחד‬
‫מהצדדים הרחבים גולף דגם של עץ תמר‪.‬‬
‫‪ 6‬שתי מצבות עומדות בחדר הפולחני במבנה ‪C3‬‬
‫‪ 7‬שני מבטים למזבח בזלת שנתגלה בחדר הפולחני במבנה ‪( C3‬צילום‪ :‬קלרה עמית)‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א ‬
‫מזבח מחרס בעל מוטיבים דומים מוכר מתל רחוב‬
‫ומתוארך לתחילת המאה ה–ט' לפנה"ס (מזר ופניץ‬
‫כהן ‪ .)102-96 :2007‬מעניין לציין שבדגם המזבח מתל‬
‫רחוב מופיעות גם שתי דמויות של נשים (אלות?)‬
‫עירומות‪ ,‬ובאתר זה אף נמצאו צלמיות נשים‪ .‬לעומת‬
‫זאת בחדרי הפולחן של חורבת קיאפה לא נמצאו כלל‬
‫צלמיות‪ .‬מזבח הבזלת נמצא שבור לשנים‪ ,‬כשחלקיו‬
‫הוטלו בשני קצות החדר‪ .‬תופעה זו וכן מציאת אגן‬
‫האבן בתוך החדר הפוך על פיו ושבור מעידות על‬
‫החורבן האלים של המבנה‪.‬‬
‫כלי הנסך מחרס‪ ,‬שנמצא בחדר ליד אגן האבן‪ ,‬כולל‬
‫שני גביעים מחוברים זה לזה‪ ,‬ולהם בסיס אחד גבוה‬
‫‪55‬‬
‫(איור ‪ .)8‬כלי דומה נתגלה בחפירות בחדר פולחן‬
‫בתל קירי‪ ,‬ומתוארך למאה ה–י"א לפנה"ס (בן–תור‬
‫ופורטוגלי ‪ .)1987‬כלי דומה נוסף נמצא במקדש‬
‫בחירבת אל מודיינה שבעבר הירדן המזרחי‪ ,‬שם הוא‬
‫מתוארך למאה ה–ח' לפנה"ס (דוויו וסטיינר ‪;2000‬‬
‫לטיפוס כלי זה‪ ,‬ראו איור ‪ .)9‬נציין שכלי דומה נתגלה‬
‫בחפירתנו‪ ,‬בחדר הפולחן שבשטח ‪ ,D‬אלא שהוא‬
‫טרם רופא ולפיכך אינו מוצג כאן‪ .‬כל ארבעת הכלים‬
‫האמורים נמצאו בהקשר פולחני‪ ,‬וניתן לשער שהיו‬
‫קשורים לטקס כלשהו שהיה מקובל בתקופת הברזל‬
‫בישראל‪ ,‬יהודה ומואב‪ ,‬במהלכו נוזלים ניסכו או שתו‬
‫אותם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באתרים פלשתיים לא נמצאו כלים‬
‫‪ 8‬כלי נסך המורכב משני גביעים תאומים שנתגלה בחדר הפולחני במבנה ‪( C3‬צילום‪ :‬קלרה עמית)‬
‫‪56‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 9‬ציור טכני של שלושה כלי נסך המורכבים משני גביעים תאומים‪ )1( .‬כלי הנסך מחדר הפולחן ‪ C3‬מחורבת קיאפה‪.‬‬
‫(‪ )2‬כלי מחדר הפולחן בתל קירי‪ )3( .‬כלי שנתגלה במקדש על יד השער בחר' אל מודיינה שבעבר הירדן המזרחי‬
‫שכאלה עד היום‪ .‬יש לציין שבחדר הפולחן בחורבת‬
‫קיאפה נמצאו יחד עם כלי הנסך גם אגן אבן ותעלת‬
‫ניקוז‪ .‬נראה שחלק חשוב מהפולחן שהתקיים בחדר‬
‫זה היה קשור בנוזלים‪ :‬כגון מים‪ ,‬שמן או יין‪ .‬נמצאו‬
‫נמצאו גם ‪ 101‬כלי חרס שונים‪ ,‬בהם פכית שחורה‪.‬‬
‫מבנה הפולחן‬
‫‪C10‬‬
‫מבנה זה‪ ,‬המכונה ‪ ,C10‬אף הוא נחשף בשטח ‪,C‬‬
‫ממערב לשער‪ .‬הוא מורכב משישה עשר מרחבים‬
‫שונים‪ ,‬הכוללים פרוזדורים‪ ,‬חצרות ושלושה סוגרי‬
‫חומה‪ .‬בחצר הפנימית נתגלו שני טאבונים גדולים‪,‬‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א ‬
‫וסביב אחד מהם אפר רב‪ .‬כן נתגלתה אח עגולה‬
‫מרוצפת באבנים‪ .‬בחצר זאת נמצאו שני חותמות‬
‫טביעה ושבר מזבח בזלת‪ ,‬הדומה לכלי שנתגלה בבית‬
‫‪( C3‬ראו למעלה)‪.‬‬
‫בפינה הדרומית–מזרחית של הבית‪ ,‬צמוד לרחבת‬
‫השער נחשפו שני חדרים‪ ,‬חדר גדול יחסית (‪ )G‬וחדר‬
‫קטן (‪( )F‬איורים ‪ .)11-10‬הם מיוחדים מכל שאר‬
‫החדרים שנחפרו עד היום בחורבת קיאפה בכך שלכל‬
‫אחד מהם היה פתח משלו שהוליך לחצר הגדולה ‪,E‬‬
‫בעוד שפתח פנימי קישר בין שניהם‪ .‬קיים הפרש גובה‬
‫ניכר בין המפלס הגבוה של החצר והמפלס הנמוך של‬
‫חדר ‪ ,G‬ולפיכך נבנו בכניסה לחדר זה מדרגות אבן‪.‬‬
‫פרט נוסף המייחד שני חדרים אלו הוא אגן מדופן‬
‫בלוחות אבן שהותקן בפינת החצר‪ ,‬צמוד לפתחי‬
‫החדרים‪ ,‬באופן שחייב מעבר דרכו (איור ‪ .)12‬לאגן‬
‫צמודה מדרום תעלת ניקוז‪ .‬ייתכן שהאגן שימש את‬
‫הנכנסים לתחום המקודש לרחיצה או לטהרה‪ .‬על פי‬
‫‪ 10‬המתחם הפולחני במבנה ‪C10‬‬
‫‪57‬‬
‫הממצא בחדרים ניתן להסיק כי הפעילות הפולחנית‬
‫נעשתה בעיקרה בחדר ‪ G‬ואלו חדר ‪ F‬שימש כמחסן‪.‬‬
‫לחדר ‪ G‬תוכנית רבועה (‪ 5x5‬מ')‪ .‬לאורך כל הקיר‬
‫המערבי נבנה מתקן המורכב מלוחות אבן שטוחים‪.‬‬
‫נראה שייעודו היה כפול והוא שימש הן ספסל והן‬
‫תעלת ניקוז לאגן הנזכר לעיל‪ .‬תופעה דומה נחשפה גם‬
‫בחדר ‪ K‬שבאותו מבנה‪ .‬צמוד לקיר הצפוני של החדר‬
‫נבנה מתקן רבוע (‪ 1.2x1.2‬מ') שהשתמר לגובה נדבך‬
‫אחד בלבד (איור ‪ .)13‬אנו מניחים שמדובר בבסיס‬
‫לבמה שעליה אפשר ועמדו במקור שני דגמי המקדשים‬
‫ששבריהם נתגלו כאן (יידונו להלן)‪ .‬על רצפת הסוגר‬
‫שמדרום נתגלו שברים אחדים של מודל המקדש‬
‫מחרס‪ ,‬חרפושית ותליון עצם מעוטר בחריתות של‬
‫עיגולים קונצנטריים‪.‬‬
‫לחדר ‪ F‬תוכנית מלבנית ומידותיו הפנימיות ‪ 2.5x1.8‬מ'‪.‬‬
‫צמוד לקירו המזרחי נחשף מתקן בישול קטן ובסמוך‬
‫לו שכבה עבה של אפר‪ .‬התנור קטן בממדיו מתנור‬
‫‪58‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 11‬תוכנית המתחם הפולחני במבנה ‪C10‬‬
‫‪ 12‬אגן שקוע ומדופן אבנים בכניסה למתחם הפולחני‬
‫במבנה ‪C10‬‬
‫אפיה של בית מגורים ואפשר ששימש בטקסי הפולחן‬
‫להכנת לחם או מרקחות‪ .‬בחדר קטן זה נמצאו שברים‬
‫של כלי חרס מיוחד שהורכב משני כלים שיוצרו‬
‫בנפרד והודבקו זה לזה לפני הצריפה‪ .‬הכלי הגדול‬
‫יותר הוא קערה שבתוכה נמצא כלי דמוי ספל‪ .‬כלי‬
‫מורכב זה‪ ,‬המכונה במחקר בשם "‪,"cup and saucer‬‬
‫מוכר עוד בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת‪,‬‬
‫וכן באתרים מתקופת הברזל‪ .‬הכלי מחורבת קיאפה‬
‫שונה משאר הכלים המשתייכים לטיפוס זה במידותיו‬
‫הגדולות ובכך שיש לו מספר ידיות‪ .‬ידוע אמנם רק על‬
‫כלי אחד הדומה לו בצורתו ובממדיו‪ ,‬אבל הוא נרכש‬
‫בשוק העתיקות ומקורו איננו ידוע (ויינברג ‪.)1979‬‬
‫בעונת ‪ 2012‬נמצאו שברי כלי נוסף מטיפוס זה בחדר‬
‫‪ K‬הסמוך‪ .‬יש הרואים ב–"‪ "cup and saucer‬נר שמן‬
‫מורכב‪ ,‬בעוד שאחרים רואים בו כלי פולחן ששימש‬
‫לנס‪ .‬לדעתנו‪ ,‬הימצאות ידיות והעדר פיות מפוחמות‬
‫האופייניות לנרות שמן‪ ,‬מלמדים שהכלים מחורבת‬
‫קיאפה שימשו לנסך‪.‬‬
‫האזור הפולחני מתאפיין במרכיבים ארכיטקטוניים‪,‬‬
‫במיוחד האגן והבמה‪ ,‬שאינם מוכרים בשום מבנה‬
‫אחר באתר‪ .‬לכך מצטרפים גם הממצאים המיוחדים‬
‫שנמצאו כאן‪ :‬שני דגמי מקדשים (שיתוארו להלן)‪,‬‬
‫האחד מחרס והשני מאבן הם פריטים נדירים ביותר‬
‫בחפירות‪ ,‬וחשיפת שניים שכאלה באותו חדר מעידה‬
‫על מרכז פולחן חשוב במיוחד‪ .‬לכך יש להוסיף את‬
‫הכלים המיוחדים מטיפוס "‪ ,"cup and saucer‬שבר‬
‫של מזבח בזלת‪ ,‬חותמות וחרפושיות‪ .‬אכן‪ ,‬לא מדובר‬
‫במבנה רגיל בעיר‪ ,‬אלא בבית הראשון מיד לאחר‬
‫רחבת השער‪ ,‬שהוא מיקום אסטרטגי ומרכזי בעיר‬
‫מוקפת חומה‪ .‬בחורבת קיאפה נמצאו שני שערי עיר‪,‬‬
‫ונראה שהחשוב ביניהם היה השער הדרומי‪ ,‬הבנוי‬
‫משתי אבני ענק‪ ,‬וממוקם בקצה הדרך המובילה לכיוון‬
‫ממלכת יהודה‪ .‬עתה מסתבר שליד שער זה נמצא‬
‫גם חדר הפולחן החשוב ביותר בעיר‪ .‬אין זו מקרה‪,‬‬
‫ולקיום פעילות פולחנית דווקא כאן יש משמעות‬
‫ציבורית ומנהלית‪.‬‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א ‬
‫‪59‬‬
‫‪ 13‬בסיס במה הצמודה לקיר הצפוני בחדר הפולחני במבנה ‪ .C10‬ייתכן שעל במה זאת עמדו דגמי המקדשים שנמצאו‬
‫בחדר‬
‫חדר הפולחן במבנה‬
‫‪D1‬‬
‫חדר הפולחן השלישי נתגלה בצד רחבת השער‬
‫המערבי‪ ,‬בחלקו הצפוני של מבנה ‪ .D1‬למרבה הצער‪,‬‬
‫בית בד שהותקן במקום בתקופה הפרסית המאוחרת–‬
‫ההלניסטית הקדומה גרם להרס רב בחדר הפולחן‪.‬‬
‫שרידים שנשארו מהשלב הקדום בחדר ולידו הם‪:‬‬
‫ספסל‪ ,‬כלי נסך המורכב משני גביעים תאומים (בדומה‬
‫לכלי הנסך מחדר הפולחן במבנה ‪ ,)C3‬שתי מצבות‬
‫אבן גדולות הניצבות על צידן הצר ולוח אבן שטוח‬
‫לרגלי המצבה הגדולה‪ .‬ליד הספסל נמצאו יחד שלוש‬
‫חרבות גדולות מברזל‪ .‬שמירת כלי נשק במקדשים‬
‫ידועה במזרח הקדום ואף נזכרת במסורת המקראית‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬מסופר שחרבו של גולית הפלשתי שנלקחה‬
‫שלל על–ידי דוד נשמרה במקום פולחן (שמואל א כא‪,‬‬
‫י)‪ .‬לדעתנו‪ ,‬אין זה מקרה שכל המאפיינים הפולחניים‬
‫הללו רוכזו בבית הראשון הצמוד לרחבת השער‪ ,‬ויש‬
‫בכך עדות שאזור רחבת השער שימש לפעילות דתית‪.‬‬
‫דגם מקדש מחרס ממבנה‬
‫‪C10‬‬
‫בעונת ‪ 2011‬בחדר הפולחן במבנה ‪ C10‬נמצאו שני‬
‫דגמי מקדשים‪ ,‬האחד מחרס והשני מאבן‪ .‬חלקים‬
‫מדגם המקדש מחרס נמצאו גם על רצפת חדר הפולחן‬
‫וגם על רצפת סוגר החומה הצמוד לו‪ .‬לדגם זה צורה‬
‫של קופסה סגורה ולה פתח אחד שמשני צידיו נמצאו‬
‫חורים המאפשרים לסגור דלת שהוצמדה לפתח (איור‬
‫‪ .)14‬הפתח עצמו עוטר בקפידה רבה וניתן להצביע‬
‫בעיטור על שמונה מרכיבים שונים המסודרים באופן‬
‫סימטרי‪ .‬בחלקו התחתון של הדגם ניתן לראות אריה‬
‫בתנוחת כריעה בכל אחד מצידי הפתח‪ .‬במזרח הקדום‬
‫ידועים פסלי אריות בשערי ערים או מבנים מתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת בחתושה‪ ,‬בירת החיתים‪ ,‬ובמיקנה‬
‫שביוון‪ .‬גם במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת‬
‫בחצור‪ ,‬נתגלה פסל אריה כשהוא קבור בבור ליד פתח‬
‫המקדש (בן–תור ‪.)2012‬‬
‫בכל אחד מצידי הפתח ניצב עמוד גבוה‪ .‬צמד עמודים‬
‫‪60‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫בחזיתות של מקדשים מוכרים בממצא הארכיאולוגי‬
‫קווים ישרים ומקבילים‪ .‬עיגולים כאלו על גבי דגמי‬
‫מקדשים אינם ידועים מהארץ‪ .‬אבל מוכרים ממספר‬
‫מן המזרח הקדום‪ ,‬כמו גם בדגמי מקדשים ובתיאור‬
‫אתרים בסוריה (מולר ‪ 2002‬לוחות‪,83 ,73 ,64 ,60 ,57 :‬‬
‫המקראי של מקדש שלמה‪ ,‬שבו מכונים העמודים‬
‫בשמות יכין ובועז (מלכים א‪ ,‬ז‪ ,‬כא)‪ .‬בחזית המקדש‬
‫‪ .)118-116 ,88‬ברור שמוטיב זה מתקשר לחלק העליון‬
‫בשטח ח' בחצור‪ ,‬שבו כאמור נמצא פסל האריה‪ ,‬נמצאו של מבנים‪ ,‬ויתכן שהוא היווה חלק מהבנייה עצמה‪.‬‬
‫בחלק העליון ביותר של הגג ניצבו שלוש ציפורים‪.‬‬
‫שני בסיסי עמודים‪ .‬ייחודו של הדגם מחורבת קיאפה‬
‫הוא בחבלים המלפפים את העמודים‪ .‬מרכיב זה אינו‬
‫מוטיב זה מוכר במזרח הקדום‪ ,‬ואף בארץ ישראל‬
‫ידוע בדגמים אחרים שנתגלו עד היום‪ .‬גג המקדש בדגם ובירדן נמצאו מספר דוגמאות שהטובה מכולן היא‬
‫מודגש על–ידי חמש רצועות של טין שהוצמדו אחת‬
‫מבור הגניזה שנתגלה בסמוך לתל יבנה ובו קרוב למאה‬
‫על גבי השנייה‪ ,‬ונראה שחלקן מסמן את קורות הגג‪.‬‬
‫דגמי מקדשים פלשתיים מחרס שתוארכו למאה ה–ט'‬
‫נציין שבדרך כלל מסומנות קורות הגג ברצועה אחת‪,‬‬
‫לפנה"ס (קלטר ואחרים ‪ .)2010‬כל הדגמים מיבנה‬
‫או שתיים‪ ,‬ונדיר שהגג זוכה להדגשה מעין זו‪ .‬שלוש‬
‫עשויים בצורת תיבות מלבניות בדמות בית של ממש‪.‬‬
‫הרצועות התחתונות פשוטות ולא מופיע בהן כל עיטור‪ .‬בכך הם שונים לחלוטין מהדגם שנתגלה בחורבת‬
‫הרצועה הרביעית מעוטרת בגדיל מפותל שהקדר הדביק קיאפה‪ ,‬שהוא למעשה כלי חרס עגול וסגור המעוטר‬
‫בצד אחד בלבד‪ .‬הדגמים מיבנה מעוטרים בפתחים‪,‬‬
‫לדגם‪ .‬אפשר לתאר פרוכת שהייתה תלויה מעל הפתח‬
‫וניתן היה לגלגל אותה ולהשאיר את הפתח פתוח‪.‬‬
‫עמודים‪ ,‬אריות‪ ,‬קורות גג מעוטרות בקווים אלכסוניים‬
‫הקורה החמישית והגבוהה ביותר מעוטרת בחריטות‬
‫וראשי פרים מודבקים‪ .‬חלק גדול מהמוטיבים הללו‬
‫אלכסוניות‪ ,‬המסמנות את פני גג המבנה‪.‬‬
‫קיים גם בדגם של חורבת קיאפה‪ ,‬אולם כשאנו בוחנים‬
‫על קורות הגג הודבקו ‪ 11‬עיגולי חרס מחורצים במספר את הרכב המוטיבים‪ ,‬סדר הופעתם‪ ,‬הסגנון האמנותי‪,‬‬
‫וכן את העיגולים המחורצים‪ ,‬מתקבל הרושם שיש‬
‫כאן מסורות נפרדות‪ ,‬השואבות מעולם מושגים חזותי‬
‫דומה‪ ,‬אבל משתמשות בו באופן שונה‪.‬‬
‫דגם מקדש מאבן ממבנה‬
‫‪ 14‬דגם מקדש מחרס ממבנה ‪( C10‬צילום‪ :‬ג' לרון)‬
‫‪C10‬‬
‫דגם זה עשוי כתיבת אבן גדולה‪ ,‬בגובה כ–‪ 35‬ס"מ‪.‬‬
‫החזית ופתח הכניסה הם בצלע הצרה של התיבה‪.‬‬
‫הגג שטוח ומשתפל באלכסון מכיוון הפתח הגבוה‬
‫אל חלקו האחורי של המבנה (איור ‪ .)15‬דגם זה‬
‫מתייחד בכך שהוא עשוי אבן בעוד שדגמי המקדשים‬
‫עשויים בדרך כלל מחרס‪ .‬ידוע רק דגם אבן אחד‬
‫נוסף‪ ,‬מתקופת הברונזה התיכונה (המאות ה–י"ח‪-‬י"ז‬
‫לפנה"ס)‪ ,‬שנתגלה בגבל שבלבנון‪ .‬פרטיו של הדגם‬
‫שלנו מעוצבים בקפידה ולא בצורה סכמאתית‪ ,‬כמקובל‬
‫בדגמי המקדשים‪ .‬הוא גם נצבע כולו בצבע אדום‪.‬‬
‫אבל הדבר המרשים ביותר בדגם זה הם המרכיבים‬
‫הארכיטקטוניים המופיעים בו‪.‬‬
‫שלושה מדפנות הדגם חלקים‪ ,‬ללא עיטור מגולף והם‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א ‬
‫‪61‬‬
‫הים התיכון כבר בראשית המאה ה–י' לפנה"ס‪ .‬הדגם‬
‫צבועים אדום‪ .‬בחזית נקבע פתח צר וגבוה המוקף‬
‫מחורבת קיאפה יוצר מהפכה בהבנת התפתחות‬
‫מסגרת מדורגת של שלוש רצועות‪ .‬הרצועה העליונה‬
‫של המשקוף העליון נפרדת משתי המסגרות הנמוכות הבנייה הציבורית בתקופת הברזל‪ ,‬משום שהוא‬
‫הצמודות לפתח ומתקרבת לגג‪ .‬קרוב לגג המבנה עוצבה מעיד שתופעות ארכיטקטוניות שפותחו במזרח נדדו‬
‫והשפיעו על הארכיטקטורה היוונית הקלאסית‪.‬‬
‫שורה של שישה מלבנים בולטים כלפי חוץ‪ ,‬שארבעה‬
‫עיצוב הפתח במסגרת מדורגת של מספר רצועות‬
‫מהם השתמרו בשלמותם ושתי צלקות מעידות על‬
‫קיומם של שניים נוספים שלא שרדו‪ .‬כל מלבן כזה‬
‫(משקופים)‪ ,‬הנסוגות פנימה כלפי הפתח‪ ,‬מוכר‬
‫מחורץ בקווים אנכיים היוצרים שלוש בליטות קטנות‪ .‬בתיאורים ארכיטקטוניים שונים של תקופת הברזל‬
‫(מן המאות ה–י'‪-‬ט' לפנה"ס)‪ .‬על גבי שנהבים שנתגלו‬
‫המלבנים הללו מסמנים את קורות העץ שתמכו בגג‬
‫המבנה‪ .‬מכאן ניתן להסיק שגם העיגולים המחורצים‬
‫בשומרון בירת ממלכת ישראל‪ ,‬ובשלוש ערי בירה‬
‫המופיעים בגג דגם המקדש מחרס מייצגים את‬
‫אחרות במסופוטמיה‪ ,‬בארסלן–טאש‪ ,‬חורסבאד‬
‫החתכים של קורות עץ שתמכו בגג‪.‬‬
‫ונינווה‪ ,‬מגולף המוטיב המפורסם של ה"אשה בחלון"‪.‬‬
‫עד היום נחשפו מספר עשרות פריטים כאלו מן המאות‬
‫עיטור של מלבנים מחורצים מתחת לגג מוכר היטב‬
‫ה–ט'‪-‬ח' לפנה"ס‪ .‬במקרא נזכרות אם סיסרא והמלכה‬
‫בארכיטקטורה הקלאסית של מקדשים יווניים‬
‫איזבל אשת אחאב המשקיפות מבעד לחלון (שופטים‬
‫ומכונה "טריגליף"‪ .‬דגם המקדש מחורבת קיאפה‬
‫מקדים את המקדשים היווניים במאות שנים ומעיד‬
‫ה‪ ,‬כח; מלכים ב ט‪ ,‬ל)‪ .‬כיוון שמדובר בחומר גלם יקר‬
‫שמוטיבים ארכיטקטוניים כאלו היו מקובלים לחופי‬
‫ובממצאים שנחשפו בארמונות של ערי בירה מזוהות‬
‫הנשים בחלון כמשתייכות למעמד המלוכה‪ ,‬ולפי‬
‫הצעות שונות הן מייצגות דמות אלה המשקיפה מחלון‬
‫מקדש (בארנט ‪ .)151-145 ,99-98 :1975‬לרוב התמקד‬
‫המחקר במעקה החלון העשוי עמודים מגולפים כעץ‬
‫תמר‪ ,‬בדומה לממצא מחפירות אהרוני ברמת רחל‪.‬‬
‫אבל לענייננו מעניין במיוחד החלון המעוטר במסגרת‬
‫מדורגת‪ .‬תיאור דומה של חלון מגולף על מצבת אבן‬
‫גיר נושאת כתובת נמצא באתר אפיסקופי בקפריסין‬
‫המתוארך בקירוב למאה ה–ז' לפנה"ס (שילה ‪ :1979‬לוח‬
‫‪ .)19‬למרבה הצער הכתובת מחוקה ברובה ולא ניתן‬
‫להיעזר בה להבנת הפריט הנידון‪ .‬דוגמה נוספת‪ ,‬קרובה‬
‫ביותר לדגם שלנו‪ ,‬היא הפתח המעוצב בתא קבורה‬
‫בקבר פניקי מפואר (מאה ז' לפנה"ס) שנתגלה בתמסוס‬
‫שבקפריסין‪ ,‬אך בתמסוס לא טרחו לחרוץ בקורות‬
‫את דגם הטריגליף (שילה ‪ :1979‬לוח ‪ .)1 :18‬גם בתל‬
‫תעיינת שבדרום–מזרח טורקיה‪ ,‬בשכבה המתוארכת‬
‫למאה ה–ח' לפנה"ס נמצאו פתחים כאלו ממש‪ ,‬אחד‬
‫מהם ממוקם במקדש (היינס ‪ :1971‬לוח ‪ .)86‬הפריט‬
‫מחורבת קיאפה נטוע אפוא בארכיטקטורה המפוארת‬
‫‪ 15‬דגם מקדש מאבן ממבנה ‪( C10‬צילום‪ :‬ג' לרון)‬
‫של תקופת הברזל בלבנט‪ ,‬ומופיע בחזיתות של‬
‫‪62‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫מקדשים‪ ,‬ארמונות וקברים מפוארים‪ .‬כיום אנו יודעים‬
‫שפתחים כאלו מופיעים גם בארמונות של תקופת‬
‫הברונזה התיכונה‪ ,‬במאות י"ח‪-‬י"ז לפנה"ס‪ ,‬לדוגמה‬
‫בעיר מארי ובאללח‪ .‬במסופוטמיה הם מופיעים בשלהי‬
‫העידן הפרהיסטורי‪.‬‬
‫ברצפת דגם המבנה‪ ,‬מול הפתח וקרוב לקיר האחורי‪,‬‬
‫גולף בצורה גסה שקע מלבני קטן‪ .‬בשקע זה ניתן היה‬
‫להכניס בסיס שבו היה מקובע חפץ כלשהו‪ ,‬אולי פסל‬
‫או סמל אל‪ .‬בצד החיצוני האחורי של הדגם‪ ,‬בערך‬
‫במחצית הגובה‪ ,‬נקדחו שני חורים‪ .‬אלו יכלו לשמש‬
‫לקיבוע הדגם לארון עץ‪ ,‬או לקיר‪ .‬לחילופין ניתן להציע‬
‫שהחורים נועדו לקבע חפץ שעמד בתוך דגם המבנה‪.‬‬
‫ציינו לעיל שדגמי מקדשים עשויים בדרך כלל מחרס‪.‬‬
‫דגמי מקדש מאבן נדירים ביותר בהסתמך על המקבילה‬
‫של דגם המקדש מאבן מגבל‪ ,‬שנועד להציב בתוכו פסל‬
‫אל‪ ,‬ניתן לקבוע שהדגם שלנו שימש למעשה כבית‬
‫האל‪ ,‬והוא בעצם "קודש הקודשים" של הפולחן במבנה‬
‫‪ C10‬שממערב לשער הדרומי של חורבת קיאפה‪.‬‬
‫שני דגמי המקדשים המעוטרים שנמצאו יחד באותו חדר‬
‫מעוררים שאלות רבות‪ .‬ניתן להציע שלוש אפשרויות‬
‫שונות להבנתם‪ .‬האחת‪ ,‬שמדובר בערכות לימוד ותרגול‬
‫לכהנים מתחילים‪ .‬האפשרות השנייה היא שלפנינו‬
‫מקדש נייד שניתן להעבירו ממקום למקום‪ .‬אפשר שהיה‬
‫מוצג לקהל כשהוא נישא בתהלוכות דתיות‪ ,‬או אף‬
‫נלקח לשדה הקרב ביום פקודה‪ .‬האפשרות השלישית‬
‫היא שמדובר במתקן מרכזי וקבוע של חדר הפולחן‪,‬‬
‫מקום שבו שמרו את פסלי האלים‪ ,‬בדומה לארון קודש‬
‫בבית כנסת בו שומרים ספרי תורה‪ .‬דגם מקדש מחרס‬
‫מאשקלון‪ ,‬שבו נמצא צלמית עגל עשויה ברונזה ומצופה‬
‫כסף‪ ,‬תומך בפירוש השלישי; מכאן שלא היו אלו דגמים‬
‫בלבד‪ ,‬אלא חפץ בעל קדושה מרובה‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬שני דגמי המקדשים‪ ,‬מחרס ומאבן‪ ,‬שנמצאו‬
‫יחד במבנה הראשון הם צירוף מעניין במיוחד‪ .‬זה‬
‫העשוי מחרס על עיטוריו‪ ,‬משקף ארכיטקטורה של‬
‫מקדשים כנעניים מתקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬השני‪,‬‬
‫מגולף באבן‪ ,‬משקף בעיטוריו ארכיטקטורה של מבני‬
‫פאר של מתקופת הברזל‪ .‬בתפיסה הארכיטקטונית של‬
‫מבני פולחן האתר של חורבת קיאפה משמר מצד אחד‬
‫מרכיבים הקדומים לתקופתו‪ ,‬ומצד שני כבר מופיעים‬
‫בו מרכיבים המקדימים את זמנם‪ ,‬שיהפכו למאפיינים‬
‫של התקופה הבאה‪.‬‬
‫דיון‬
‫את חדרי הפולחן שנתגלו בחורבת קיאפה ניתן לחלק‬
‫לשני סוגים‪ .‬החדרים הנמצאים ליד שערי העיר‪ ,‬אחד‬
‫בדרום (שבו נתגלו שני דגמי מקדש) והשני במערב‬
‫(שבו נתגלו מצבות וכלי נסך)‪ ,‬השתייכו כנראה למינהל‬
‫העיר ומשקפים פעילות ציבורית‪ .‬לעומת זאת החדר‬
‫במבנה ‪ ,C3‬חדר פנימי במבנה הממוקם בשורת בתים‪,‬‬
‫משקף כנראה פולחן פרטי של יחיד או משפחה‬
‫שהתגוררה במבנים הסמוכים‪ .‬קיימת כאן הירארכיה‬
‫של פעילות פולחנית‪ ,‬המשתקפת במיקום חדרי‬
‫הפולחן‪ ,‬בארכיטקטורה שלהם ובממצאים שנתגלו‬
‫בהם‪ .‬יש לתת את הדעת היכן בדיוק מצויים שני חדרי‬
‫הפולחן שנחשפו בסמוך לשערי העיר; הם ממוקמים‬
‫בחדר הגובל ברחבת השער‪ .‬מאחר שהתופעה חוזרת‬
‫על עצמה בשני מקרים דומה שאין זו יד המקרה‪ .‬על‬
‫כן נראה שהתופעה משקפת רעיון עמוק יותר‪ .‬נראה‬
‫שבעת קיום טקסים פולחניים מרבית המאמינים עמדו‬
‫ברחבת השער‪ ,‬צמוד לקיר החיצוני של המבנה‪ .‬כך הם‬
‫יכלו להיות קרובים למוקד הפולחן גם בלי שנמצאו‬
‫ממש בתוך החדר‪ .‬אולי אף נקבע חלון בקיר זה שדרכו‬
‫יכלו להסתכל לתוך החדר‪ .‬במועדים חשובים‪ ,‬עת עלו‬
‫לרגל אל העיר המוני חוגגים‪ ,‬ניתן היה לרכז אותם‬
‫ברחבת השער וכאן לבצע פעילות פולחנית מגוונת‪,‬‬
‫כגון הקרבת קורבנות‪ ,‬ריקודים ותפילות‪ ,‬בצמוד‬
‫למיקום הפולחן‪ .‬ניתן היה גם להשתמש בגג החדר‬
‫כמקום גבוה עליו עמד הכהן המברך את הנאספים‬
‫ברחבה‪ ,‬או נושא דרשה בפניהם‪.‬‬
‫הממצאים מחורבת קיאפה תורמים רבות לחקר‬
‫הפולחן הקדום של תקופת הבית הראשון‪ .‬על פי‬
‫עדות המקרא‪ ,‬באותה עת התפתחו ביהודה שתי‬
‫תפיסות דתיות ייחודיות בקנה מידה עולמי‪ :‬האמונה‬
‫באל אחד‪ ,‬כלומר פולחן מונותיאיסטי‪ ,‬והפולחן‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א ‬
‫‪63‬‬
‫האנאיקוני‪ ,‬כלומר הפולחן הדוחה דמויות‪ ,‬המתבטא‬
‫(המאות ה–י'‪-‬ט' לפנה"ס) הידע על הפולחן ביהודה‬
‫בציווי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (שמות כ‪,‬‬
‫מצומצם מאוד‪ ,‬ומתמקד בחדר פולחן אחד שנחפר‬
‫ד)‪ .‬מדובר בתפיסות דתיות השונות בתכלית השינוי‬
‫בלכיש (אהרוני ‪ )32-26 :1975‬ובו נדון בהמשך‪.‬‬
‫מהפולחן האלילי שהיה נהוג בכל ארצות המזרח‬
‫העדר ממצא ארכיאולוגי מצד אחד‪ ,‬וקריאה ביקורתית‬
‫הקדום‪ .‬אמנם לפי המסורת המקראית תפיסות אלו היו של המסופר במקרא מצד שני‪ ,‬הביאו להתפתחות‬
‫נהוגות מימים ימימה בעם ישראל‪ ,‬אבל כבר מהמקרא גישות שהטילו ספק בטענה שהאמונה באל אחד‬
‫עצמו אנו שומעים שהמציאות הייתה מורכבת יותר‪.‬‬
‫והפולחן האנאיקוני התפתחו בממלכת יהודה בראשית‬
‫האוכלוסייה בממלכת ישראל ברובה‪ ,‬כולל השכבה‬
‫תקופת הברזל‪ .‬חוקרים שונים הציעו ששתי תופעות‬
‫השלטת‪ ,‬לא הקפידה על פולחן מונותיאיסטי ועבדה‬
‫אלו הן התפתחות הרבה יותר מאוחרת ויש לתארכן‬
‫לבעל ולאשרה "על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן" לשלהי תקופת הברזל‪ ,‬לתקופה הפרסית או לתקופה‬
‫(ראו למשל‪ :‬מלכים א יד‪ ,‬כג)‪ .‬גם ביהודה אנו שומעים ההלניסטית (ואן דר טורן ‪ ;1997‬אורנן ‪ .)2005‬לדעתם‪,‬‬
‫על חיכוכים בין שתי תפיסות עולם דתיות שונות‪ .‬כך‬
‫עורכים מאוחרים של המקרא ייחסו תופעות אלה‬
‫למשל‪ ,‬מסופר שבימי יאשיהו המלך הוציאו ממקדש‬
‫לפרקי זמן קדומים שבהם הן כלל לא התקיימו‪ .‬כיוון‬
‫שלמה את האשרה ושרפו אותה בנחל קדרון (מלכים ב שעד היום לא נמצאו ביהודה עדויות לפולחן מהמאות‬
‫כג‪ ,‬ו)‪ .‬מכאן אנו למדים שבשלב כלשהו פסל או ייצוג‬
‫י"ב‪-‬י' לפנה"ס לא ניתן היה להכריע בסוגיה זו‪ .‬מצב‬
‫אחר של אשרה עמד במקדש בירושלים‪ .‬במקום אחר‬
‫זה השתנה עתה‪ ,‬עם החפירות בחורבת קיאפה שבהן‬
‫מסופר שהמלך חזקיהו הרס את נחש הנחושת שעשה‬
‫נמצאו עדויות רבות ומגוונות על פולחן בממלכת‬
‫משה במדבר (מלכים ב יח‪ ,‬ד)‪ .‬כלומר‪ ,‬בירושלים עמד‬
‫יהודה הקדומה‪ :‬מצבות‪ ,‬חדרי פולחן ודגמי מקדש‪.‬‬
‫פסל נחש שיוחס לימי משה‪ ,‬וקשרו לו תכונות רפואה‬
‫חדרי הפולחן בחורבת קיאפה תואמים לתופעת חדרי‬
‫והצלה‪ .‬נביאים שונים בימי המקרא חזרו והתריעו‬
‫פולחן בבתים פרטיים מן המאות ה–י"א‪-‬י' לפנה"ס‬
‫נגד עבודת האלילים שפשתה בעם‪ .‬עבודת האלילים‬
‫במספר אתרים‪ .‬בתל קירי נמצא בשכבה ‪( VIII‬המאה‬
‫משתקפת גם בממצא הארכיאולוגי‪ :‬בחפירות השונות ה–י"א לפנה"ס) בית מגורים רגיל ובו מצבת אבן‪ ,‬אגן‬
‫שנערכו בירושלים נמצאו בשכבות של המאה ה–ח'‬
‫אבן‪ ,‬כלי נסך בעל שני גביעים תאומים הדומה לכלי‬
‫דמות‬
‫לפנה"ס ואילך מעל ל–‪ 2000‬צלמיות חרס של‬
‫הנסך שנמצאו בקיאפה)‪ ,‬כלי חרס מיוחדים נוספים‬
‫אישה עירומה התומכת בידיה את החזה ומייצגת‬
‫ומכלול עצמות‪ ,‬הכולל רק את רגל ימין‪ ,‬של עזים‬
‫כנראה אלילת פריון (קלטר ‪ ;1996‬מורי ‪ .)2003‬יש‬
‫וכבשים (בן–תור ופורטוגלי ‪ .)90-82 :1987‬רשימת‬
‫המזהים דמות זאת עם האשרה המוזכרת במקרא‪.‬‬
‫הממצאים מצביעה על הדמיון הרב לחדר הפולחן‬
‫ממצא זה של צלמיות פריון שכיח גם באתרים רבים‬
‫של חורבת קיאפה‪ .‬במגידו נחשף בשכבה ‪Va–IVb‬‬
‫ביהודה משלהי תקופת הבית הראשון‪.‬‬
‫(המחצית השנייה של המאה ה–י' או תחילת המאה‬
‫מתקופת הברזל ‪ I‬א'‪( ,‬מאות י"ב‪-‬י"א לפנה"ס) מוכרים ה–ט' לפנה"ס)‪ ,‬מבנה ‪ 2081‬שהוא בנין מפואר בעל‬
‫מספר מקומות פולחן‪ :‬מצבה וצלמית אל מברונזה‬
‫מספר חדרים‪ .‬בפינה קטנה נמצאו חפצים פולחניים‬
‫בחצור‪" ,‬אתר הפר" שבאחד מרכסי השומרון הקרוי‬
‫ובהם שני מזבחות קרניים מגולפים מאבן גיר‪ ,‬מצבה‪,‬‬
‫על שם פר הברונזה שנתגלה בו‪ ,‬האתר בהר עיבל‬
‫כני חרס‪ ,‬קערת בזלת בעלת שלוש רגלים‪ ,‬קערה‬
‫וחדר פולחן בתל קירי שבעמק יזרעאל‪ .‬כל המקומות‬
‫מלאה בעצמות אסטרגל (עצמות הברך של עיזים או‬
‫הללו נמצאים בתחום ממלכת ישראל הצפונית‪ .‬מדרום כבשים)‪ ,‬ושני חותמות (לאוד ‪ .)46-44 :1948‬בלכיש‬
‫הארץ‪ ,‬מאזור יהודה‪ ,‬אין בידינו נתונים ברורים על‬
‫כנזכר לעיל‪ ,‬בשכבה ‪( V‬שלהי המאה ה–י' או המחצית‬
‫הפולחן בתקופת הברזל ‪ .I‬גם מתקופת הברזל ‪II‬א‪,‬‬
‫הראשונה של המאה ה–ט' לפנה"ס) נחשף במבנה ‪49‬‬
‫‪64‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫ריכוז חפצי פולחן הכולל מזבח מאבן גיר בעל שלוש‬
‫מחומרי גלם שונים‪ :‬חרס‪ ,‬אבן גיר ובזלת‪ .‬הם נמצאו‬
‫גם בהקשרים ציבוריים וגם בהקשרים פרטיים‪.‬‬
‫קרניים‪ ,‬כני פולחן מחרס וקובעות חרס (אהרוני‬
‫הפעילות הפולחנית לא התנהלה במבנים מיוחדים‬
‫‪.)32-26 :1975‬‬
‫גם העדות המקראית מתייחסת לפחות לארבעה‬
‫המופרדים משאר חלקי העיר‪ ,‬כמקובל במקדשים‬
‫מקרים של פעילות פולחנית בבתים פרטיים בתקופה‬
‫כנעניים או פלשתיים‪ ,‬אלא בתוך מבנים שכנראה‬
‫שימשו גם לפעילות יום–יומית‪ ,‬כגון מגורים או‬
‫הנידונה‪ :‬הסיפור על מיכיהו בהר אפרים שהכין פסל‪,‬‬
‫אפוד ותרפים ולוקח נער לוי להיות לו לכוהן בביתו‬
‫מינהל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬נראהשניתן לחלק‬
‫(שופטים יז); סיפור ארון הברית שהוחזר משביו בערי‬
‫את הפעילות הפולחנית באתר‪ :‬לפולחן ציבורי‬
‫פלשת והונח למשמרת בקרית יערים בביתו הפרטי של‬
‫ולפולחן פרטי‪ .‬משני חדרי הפולחן שליד השערים‬
‫אבינדב שאלעזר בנו הושם לשמור על הארון (שמואל‬
‫בולט בחשיבותו זה הסמוך לשער הדרומי‪ ,‬שבו נתגלו‬
‫א ז‪ ,‬א); הסיפור על שאול המלך שהלך לשאול בעצת‬
‫מתקנים שאינם מוכרים בחדרים האחרים‪ :‬אגן בפתח‪,‬‬
‫בעלת האוב מעין דור‪ ,‬המעלה את שמואל הנביא מארץ במה ומחסן צמוד‪ .‬כן נמצאו בו חפצים ייחודיים‪,‬‬
‫המתים‪ ,‬מעשה פולחני שנעשה בבית האישה (שמואל‬
‫הכוללים שני דגמי מקדשים‪ ,‬מהיפים ביותר שנתגלו עד‬
‫א כח‪ ,‬ז‪-‬ח); ולבסוף‪ ,‬סיפורו של ארון הברית שהועלה‬
‫היום בארץ ישראל‪.‬‬
‫לירושלים על–ידי דוד אך לא הונח בתחילה במבנה נפרד‪ ,‬הממצא הפולחני מחורבת קיאפה פותח פתח להבנת‬
‫אלא בביתו הפרטי של עובד אדום הגיתי (שמואל ב ו‪,‬‬
‫התפתחות הדת בממלכת יהודה‪ .‬דת זאת התפתחה‬
‫י‪-‬יב)‪ .‬לפיכך‪ ,‬הופעתם של חדרי פולחן באתרים שונים‬
‫במשך השנים לפולחן מונותיאיסטי ואנאיקוני‪ ,‬ובשני‬
‫(בתל קירי‪ ,‬מגידו‪ ,‬חורבת קיאפה ולכיש) והמסורת‬
‫הבטים אלו הייתה שונה לחלוטין מהעולם האלילי‬
‫המקראית על עצם קיומם הם שני צדדים של אותו‬
‫של המזרח הקדום‪ .‬עולם זה‪ ,‬שהאמין באלים רבים‬
‫המטבע‪ .‬חורבת קיאפה שהתקיימה בשלהי המאה ה–י"א שדמותם גולפה בחפצי אמנות ופולחן‪ .‬במחקר הועלו‬
‫ותחילת המאה ה–י' לפנה"ס‪ ,‬כלומר עוד לפני בניית בית במשך השנים תיאוריות שונות להסבר התופעה‪.‬‬
‫המקדש הראשון‪ ,‬היא העדות הארכיאולוגית הקדומה‬
‫אבל כיוון שלא עמדו לרשות החוקרים נתונים משלב‬
‫ביותר שיש בידנו אודות הפולחן בממלכת יהודה‪.‬‬
‫ההקמה של הממלכה‪ ,‬לא היה בסיס של ממש להצעות‬
‫המידע הרב אודות הפולחן בחורבת קיאפה נאסף‬
‫השונות‪ .‬עתה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬חורבת קיאפה מספקת נקודת‬
‫ממקומות שונים באתר‪ ,‬והוא כולל מגוון חפצים‬
‫התחלה למחקר ולהבנת תהליכים הללו‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬החפירה‪ ,‬מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬נוהלה‬
‫על–ידי י' גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה‬
‫העברית וס' גנור מרשות העתיקות‪ .‬בשנים ‪2011-2009‬‬
‫נוהל שטח ‪ D‬על–ידי מ' הייזל וצוותו מהאוניברסיטה‬
‫האדוונטיסטית הדרומית‪ .‬סייעו מטעם האוניברסיטה‬
‫העברית‪ :‬ד' גלדמן‪ ,‬א' וייגמאן‪ ,‬א' וויסברוד‪ ,‬פ' זילברג‪ ,‬ק'‬
‫סטרייט‪ ,‬א' עובדיה‪ ,‬מ' פרייקמן‪ ,‬ק' קיימר‪ ,‬א' קרימרמאן‪,‬‬
‫ס' צ'אנג‪ ,‬ד' רנקוט (ניהול שטחים)‪ ,‬ע' גינזבורג‪ ,‬ג' הרוני‬
‫ות' שפירא (ניהול מחנה)‪ ,‬ג' רוזנברג (מדידות)‪ ,‬מ'‬
‫פרייקמן (צילומי שטח)‪ ,‬סקי ויו (צילומי אוויר)‪ ,‬א' כהן ומ'‬
‫לביא (שימור)‪ ,‬א' גנור (רפאות) וי' פרחי (נומיסמטיקה)‪.‬‬
‫החפירה נערכה בתמיכת י"ב סילבר‪ ,‬קרן נתן ולילי סילבר‪,‬‬
‫קרן ברכה‪ ,‬מ' ממוצוגולו ומרכז ברמן לארכיאולוגיה‬
‫מקראית באוניברסיטה העברית‪ .‬בחפירות השתתפו‬
‫צוות וסטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫אוניברסיטת אוקלנד‪ ,‬וירג'יניה קומונוולז יוניברסיטי‬
‫וטריניטי קולג'‪.‬‬
65
‫א‬II ‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל‬
2012 ‫גרפינקל ואחרים‬
,‫ עקבות דוד המלך בעמק האלה‬,‫ ס' גנור ומ' הזל‬,‫י' גרפינקל‬
.2012 ‫תל אביב‬
2000 ‫דוויו וסטיינר‬
M.P.M. Daviau and M. Steiner, "A Moabite Sanctuary at
Khirbat al-Mudayna," Bulletin of the American Schools of
Oriental Research 320 (2000), pp. 1–21.
1971 ‫היינס‬
R.C. Haines, Excavations in the Plain of Antioch II. The
Structural Remains of the Later Phases, Chicago 1971.
1997 ‫ואן דר טורן‬
K. Van der Toorn (ed.), The Image and the Book: ‎Iconic
Cults, Aniconism, and the Rise of Book Religion in Israel
and the Ancient Near East, Leuven 1997.
1979 ‫ויינברג‬
S.S. Weinberg, "A Two-Storey Lamp from Palestine," Israel
Exploration Journal 29 (1979), pp. 143–147.
‫ לאוד‬1948
G. Loud, Megiddo II, Seasons of 1935-39, Chicago 1948.
2002 ‫מולר‬
B. Muller, Les "Maquettes Architecturales" du procheorient ancient, Bayreuth 2002.
2003 ‫מורי‬
P.R.S. Moorey, Idols of the People. Miniature Images of
Clay in the Ancient Near East, Oxford 2003.
2007 ‫מזר ופניץ כהן‬
‫ "על מספר חפצי פולחן ואומנות מתקופת‬,‫ע' מזר ונ' פניץ–כהן‬
.102-96 '‫ עמ‬,)2007( 134 ‫ קדמוניות‬,"‫הברזל בתל רחוב‬
1996 ‫קלטר‬
R. Kletter, The Judaean Pillar Figurines and the
Archaeology of Asherah, Oxford 1996.
2010 ‫קלטר ואחרים‬
R. Kletter, I. Ziffer and W. Zwickel, Yavneh I. The
Excavation of the "Temple Hill" Repository Pit and the
Cult Stands, Fribourg 2010.
1979 ‫שילה‬
Y. Shiloh, The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar
Masonry. Jerusalem 1979.
‫ביבליוגרפיה‬
1975 ‫אהרוני‬
Y. Aharoni, Investigations at Lachish: The Sanctuary and
the Residency, Tel Aviv 1975.
2005 ‫אורנן‬
T. Ornan, The Triumph of the Symbol: Pictorial
Representation of Deities in Mesopotamia and the
Biblical Image Ban, Fribourg 2005.
2012 ‫בן–תור‬
,"‫ "המתחם הטקסי בעיר העליונה של חצור‬,‫א' בן–תור‬
.9-3 '‫ עמ‬,)2012( 143 ‫קדמוניות‬
1987 ‫בן–תור ופורטוגלי‬
A. Ben-Tor and Y. Portugali, Tell Qiri: A Village in the
Jezreel Valley (Qedem 24), Jerusalem 1987.
1975 ‫בארנט‬
R.D. Barnett, A Catalogue of the Nimrud Ivories, London
1975.
‫א‬2008 ‫גרפינקל וגנור‬
‫ "חורבת קיאפה — עיר מבוצרת בגבול‬,‫י' גרפינקל וס' גנור‬
‫ ד' עמית‬:‫ בתוך‬,"II ‫פלשת ויהודה בראשית תקופת הברזל‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים‬,)‫וג"ד שטיבל (עורכים‬
'‫ עמ‬,2008 ‫ ירושלים‬,'‫ כרך ב‬,‫וסביבותיה — קובץ מאמרים‬
.133-122
‫ב‬2008 ‫גרפינקל וגנור‬
Y. Garfinkel and S. Ganor, "Khirbet Qeiyafa: Sha'arayim,"
Journal of Hebrew Scriptures 8 (2008), Article 22; http://
www.arts.ualberta.ca/JHS/Articles/article_99.pdf.
2009 ‫גרפינקל וגנור‬
S. Garfinkel and S. Ganor, Khirbet Qeiyafa Vol. 1.
Excavation Report 2007–2008, Jerusalem 2009.
2009 ‫גרפינקל ואחרים‬
Y. Garfinkel, S. Ganor, M. Hasel and G. Stiebel, "Khirbet
Qeiyafa 2009 (Notes and News)," Israel Exploration
Journal 59 (2009), pp. 214–220.
‫א‬2011 ‫גרפינקל ואחרים‬
‫ "ארבע עונות חפירה ראשונות‬,‫ ס' גנור ומ' הזל‬,‫י' גרפינקל‬
‫ עיר מבוצרת בשפלת יהודה מראשית המאה‬,‫בחורבת קיאפה‬
.12-2 '‫ עמ‬,)2011( 141 ‫ קדמוניות‬,"‫הי' לפני הספירה‬
‫ב‬2011 ‫גרפינקל ואחרים‬
‫ "חפירות חורבת קיאפה וראשיתה‬,‫ ס' גנור ומ' הזל‬,‫י' גרפינקל‬
.194-174 '‫ עמ‬,)2012( '‫ ארץ ישראל ל‬,"‫של ממלכת יהודה‬
J E R U S A L E M AFTER THE ISLAMIC CONQUEST:
N E W D I S C O VER IES
125
136
149
161
Manufacture of Bone Items from the Early Islamic Period in Givati Parking
Lot Excavations
Ariel Shatil
New Discoveries in the Via Dolorosa – Excavations and
a Survey in the Austrian Hospice and at the Vicinity of the "Ecce Homo" Arch
Shua Kisilevitz and Roie Greenwald
The Market Street of Crusader Jerusalem in Light of
a Recent Archaeological Excavation
Yechiel Zelinger and Michael Ehrlich
Antique Maps of Jerusalem as Sources for its History:
Methodological Lessons
Rehav (Buni) Rubin
N ew finds AT HER OD IU M
181
194
199
New Findings at Herodium by the Ehud Netzer's Expedition
Yakov Kalman, Rachel Chachy, Oren Gutfeld and Roi Porat
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Greek and Latin Inscriptions
Avner Ecker
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Aramaic Inscription
Esther Eshel
CONTENTS
7
9
25
Editorial Introduction
David Amit, Guy D. Stiebel, Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami
Excavations in Jerusalem and its Region, 2011−2012
Doron Ben-Ami
Preservation and Development Works Conducted during 2012 in the
City of David, the Ophel and along the Tyropoeon Valley
Shahar Puni
J E R U S A L E M AND THE JUDAEAN FOOTHILLS:
TH E E A R LY PER IOD S
35
7*
50
66
A Settlement and a Cemetery from the Intermediate Bronze
Age in Ramat Bet Shemesh
Yitzhak Paz
A Settlement from the Intermediate Bronze Age –
Middle Bronze II in Newe Shalom
Dan Benjamin Storchan
Cult in Khirbet Qeiyafa from the Iron Age IIa –
Cult Rooms and Shrine Models
Yosef Garfinkel and Saar Ganor
Remarks on the Archaeology of Jerusalem in the Persian Period
Hillel Geva
N E W S T U D I ES IN EPIGRAPHY AND GLYPTICS
83
105
110
Assur in Jerusalem – New Glyptic Evidence of the Assyrian
Influence on Jerusalem
Ariel Winderbaum
The Seal Found near the Western Wall – A Suggestion
for Its Meaning and Use
Shlomo Naeh
A Graffito Bearing the Name of Trajan in a Cave at Kh. ʾArâk Hâla
North of Bet Guvrin
Boaz Zissu, Boaz Langford, Avner Ecker and Esther Eshel
Israel Antiquities
Authority
Jerusalem Region
The Hebrew University
of Jerusalem
The Faculty of Humanities
Institute of Archaeology
The Jerusalem
Development
Authority
New Studies
in the Archaeology
of Jerusalem
and its Region
Collected Papers
Volume VI
Editors:
David Amit, Guy D. Stiebel
Orit Peleg-Barkat
and Doron Ben-Ami
Jerusalem 2012