המעבדה ל-VLSI

‫הטכניון‪ ,‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫מעבדה ל‪VLSI-‬‬
‫מעבדה ‪3 ,2‬‬
‫הכרה של מעגלי ‪VLSI‬‬
‫אנלוגיים בסיסים וביצוע‬
‫מדידות על גבי שבב‬
‫מהדורה חדשה ‪ -‬הערות נא לשלוח ל‪goel@ee-‬‬
‫כל הערה תתקבל בברכה!‬
‫עדכון אחרון ‪14:52 17/09/2015 -‬‬
‫‪http://www.ee.technion.ac.il/vlsi/‬‬
‫מסמך זה כתוב בלשון זכר ע"מ להקל על הכתיבה אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד‪ .‬עמכם הסליחה ‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק ‪ - 1‬הקדמה ‪3 ....................................................................................................‬‬
‫פרק ‪4 ................................................................................................................ 2‬‬
‫‪ 2.1‬מבוא ‪4 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬טרנזיסטורי ‪ NMOS‬ו‪5 ........................................................................................... PMOS -‬‬
‫‪ 2.3‬נגד אקטיבי ‪6 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬מקרות זרם‪8 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬ראי זרם ‪11 .........................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬מגברים ‪13 ..........................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 3‬דוחות הכנה ‪15 ............................................................................................‬‬
‫דוח הכנה ‪ -‬ניסוי מס' ‪15 .......................................................................................................... 1‬‬
‫‪ .3.1‬נגד אקטיבי ‪15 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬מחלק מתח ‪16 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬מקור זרם פשוט ‪17 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬מקור זרם עם נגד במשוב ‪18 ..................................................................................................‬‬
‫דוח הכנה ‪ -‬ניסוי מס' ‪19 .......................................................................................................... 2‬‬
‫‪ 3.5‬מקור זרם ‪19 ................................................................................ Cascode Current Sink :‬‬
‫‪ 3.6‬מגבר אופרטיבי ‪20 ...............................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 4‬תיאור של כלי ‪21 ............................................................................ Cadence‬‬
‫‪ 4.1‬שרטוט סכימת המעגל ‪21 ......................................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬סימולציה ‪25 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬שרטוט ‪29 ............................................................................................................. LAYOUT‬‬
‫פרק ‪ - 5‬ביצוע הניסויים ‪31 ........................................................................................‬‬
‫ביצוע ניסוי מס' ‪32 ................................................................................................................. 1‬‬
‫‪ 5.1‬נגד אקטיבי ‪32 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.2‬מחלק מתח ‪32 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.3‬מקור זרם ‪33 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.4‬מקור זרם עם נגד במשוב ‪33 ..................................................................................................‬‬
‫‪ 5.5‬מקור זרם בעל ‪ VMIN‬נמוך יותר ‪34 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 5.6‬מגבר אופרטיבי ‪34 ...............................................................................................................‬‬
‫חומר עזר ‪38 .............................................................................................................................‬‬
‫רקע בסיסי למערכת ההפעלה ‪38 .......................................................................... Unix - Solaris‬‬
‫מנשק המשתמש של ‪38 .................................................................................................... Solaris‬‬
‫מערכת הקבצים ‪38 ...................................................................................................................‬‬
‫עורכי טקסט ‪39 ........................................................................................................................‬‬
‫הדפסות ‪39 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫פרק ‪ - 1‬הקדמה‬
‫חוברת זו מהווה תדריך והכנה לניסוי במעבדה ל‪ VLSI -‬אנלוגית‪ .‬הניסוי מתבצע על גבי תחנות‬
‫‪ UNIX‬של חברת ‪ SUN‬עם תוכנת ‪ CADENCE‬לתכנון מעגלי ‪ VLSI‬וגם באמצעות ציוד בדיקה‬
‫שנתרם ע"י חברת ‪.INTEL‬‬
‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬הכרה של יחידות אנלוגיות בסיסיות ותכן של יחידות מורכבות יותר באמצעותן‪.‬‬
‫‪ .2‬הכרה של כלים לתכנון מעגלים אנלוגיים‪.‬‬
‫‪ .3‬הכרה של ציוד בדיקה בסיסי הנדרש לביצוע מדידה של התנהגות של מעגל אנלוגי‪.‬‬
‫מבנה הניסוי‪:‬‬
‫הניסוי מחולק לשתי פגישות‪ .‬כל אחת באורך ארבע שעות‪.‬‬
‫לפני כל ניסוי חובה להכין דו"ח מכין‪ ,‬ולהגישו למנחה עם תחילת הניסוי‪.‬‬
‫ניסוי מס' ‪( 1‬פגישה ראשונה)‪:‬‬
‫ניתוח תאורטי‪ ,‬סימולציה וביצוע מדידות של ‪:‬‬
‫ נגד אקטיבי‬‫ מחלק מתח‬‫ מקור זרם פשוט‬‫ מקור זרם עם נגד במשוב‬‫ניסוי מס' ‪( 2‬פגישה שניה)‪:‬‬
‫ניתוח תאורטי‪ ,‬סימולציה וביצוע מדידות של ‪:‬‬
‫ מקור זרם ‪Cascode Current Sink :‬‬‫ מגבר אופרטיבי‬‫דרישות הניסוי‪:‬‬
‫‪ ‬הגשת דוח הכנה לכל ניסוי לפי שאלות מפרק ‪ - 3‬דוחות הכנה‪.‬‬
‫‪ ‬בוחן הכנה לניסוי‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע הניסוי מול המחשב‪.‬‬
‫‪ ‬הגשת דוח מסכם כשבועיים לאחר ביצוע ניסוי מס' ‪.2‬‬
‫הדוח המסכם יכלול‪:‬‬
‫‪ ‬הדוחות המכינים לשני חלקי הניסוי‪.‬‬
‫‪ ‬תדפיסי כל המעגלים‪ ,‬הסימולציות ותוצאות הסימולציות‪ ,‬שהתבצעו במהלך הניסויים‪.‬‬
‫‪ ‬הערות בכתב יד לגבי התוצאות שהתקבלו (על גבי התדפיסים)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬תדריך ניסוי זה מנוסח בחלקו בלשון זכר אך מיועד לנשים וגברים כאחד‬
‫‪3‬‬
‫פרק ‪ - 2‬מבואות‬
‫‪ 2.1‬מבוא‬
‫כמו במערכות ספרתיות‪ ,‬גם מערכות אנלוגיות מורכבות לרב מיחידות בסיסיות פשוטות‪ .‬אחת‬
‫המטרות של ניסוי זה היא להכיר לעומק יחידות אנלוגיות בסיסיות וכיצד ניתן להרכיב באמצעותן‬
‫מערכות מורכבות יותר‪.‬‬
‫במהלך הניסוי‪ ,‬נבצע ניתוח תיאורטי של כל מעגל‪ ,‬נבצע סימולציה אנלוגית )‪ (Spice‬ונבצע מדידות‬
‫על מעגלים שיוצרו ב‪ test chip -‬באופן מיוחד לניסוי זה‪ .‬טכנולוגית היצור היא ‪.CMOS 1.5u‬‬
‫יחידות בסיסיות אנלוגיות נפוצות הן ‪:‬‬
‫ מתגים‬‫ עומסים אקטיביים‬‫ מקורות מתח וזרם‬‫ ראי זרם‬‫ מגברים מהפכים‬‫ מגברים דיפרנציאליים‬‫אנו נכיר את רוב המעגלים הנ"ל ונממש באמצעותם מגבר אופרטיבי שמופיע באיור מס' ‪.1‬‬
‫מהפך‬
‫ראי זרם‬
‫נגד אקטיבי‬
‫מחלק מתח‬
‫מגבר‬
‫דיפרנציאלי‬
‫ראי זרם‬
‫מקורות זרם‬
‫איור מס' ‪ : 1‬מגבר אופרטיבי‬
‫באיור מס' ‪ 1‬מופיע מגבר אופרטיבי פשוט‪ .‬באיור ניתן לראות כיצד ניתן להרכיב מערכת מורכבת‬
‫באמצעות היחידות המוזכרות לעיל‪ .‬יש לשים לב שלעתים קרובות התקנים מסוימים משמשים‬
‫ליותר מתפקיד אחד‪ .‬לדוגמא‪ M3 ,‬מתפקד גם כנגד אקטיבי וגם כחלק מראי הזרם‪ .‬עובדה זאת‬
‫מקשה על הגדרת התפקיד של כל התקן במעגל נתון‪ .‬כאמור‪ ,‬בשלב ראשון אנו נכיר את רוב‬
‫היחידות הבסיסיות‪.‬‬
‫‪4‬‬
: ‫כללי‬
.CMOS 1.5µ 2 Metal 2 Poly :‫טכנולוגית היצור של המעגל בניסוי‬
:‫מספר פרמטרים של התהליך‬
-8
Tox = 3.13×10 m
µoN = 650 cm2/Vsec
µoP = 236 cm2/Vsec
εo = 8.854 pF/m
εSiO2 = 3.85
VDD = 5 V
VTN = 0.6V -‫ ו‬VTP = -0.87V
:‫נחשב ערכים שנצטרך במהלך הניסוי‬
.‫א‬
Cox = εo ε SiO2 / Tox = 8.854 × 3.85 × 10 /3.13 ×10 = 109 nF/cm
-12
-8
2
.‫ב‬
K'N = µoN εo εSi O2/ Tox = 71 µA/V2
K'P = µoP εo εSi O2/ Tox = 26 µA/V2
PMOS -‫ ו‬NMOS ‫ טרנזיסטורי‬2.2
PMOS
S
G
NMOS
D
G
D
S
PMOS -‫ ו‬NMOS ‫ טרנזיסטור‬: 2.1 '‫איור מס‬
‫סכמת תמורה לאות קטן בתדר נמוך‬: 2.2 '‫איור מס‬
:NMOS ‫עבור‬
ID = 0
if
ID = K'W/L(VGS - VT – VDS/2) VDS if
5
VGS < VT ; VDS >=0
VGS > VT and 0 < VDS < VGS - VT
(‫)קטעון‬
(‫)ליניארי‬
‫)רוויה(‬
‫‪VDS > VGS - VT‬‬
‫‪VGS > VT and‬‬
‫‪if‬‬
‫) ‪ID = K'W/2L(VGS - VT)2(1 + λ VDS‬‬
‫עבור ‪:PMOS‬‬
‫)קטעון(‬
‫)ליניארי(‬
‫)רוויה(‬
‫‪V GS > VT ; VDS <=0‬‬
‫‪VGS < VT and 0 > VDS > VGS - VT‬‬
‫‪VGS < VT and VDS < VGS - VT‬‬
‫‪ID = 0‬‬
‫‪if‬‬
‫‪ID = -K'W/L(VGS - VT – VDS/2) VDS if‬‬
‫‪ID = -K'W/2L(VGS - VT)2(1 + λ VDS ) if‬‬
‫‪ 2.3‬נגד אקטיבי‬
‫התקנים פסיביים כגון נגדים וקבלים חשובים מאד בעיבוד של אותות אנלוגיים‪ .‬ניתן לממש קבל‬
‫באמצעות לוחות מקבילים של מוליך‪-‬מבודד‪-‬מוליך‪ .‬בקבל ‪ MOS‬משתמשים בתחמוצת דקה‬
‫כמבודד והלוחות המוליכים עשויים ממתכת או ממוליך למחצה בעל ריכוז סיגים גבוה‪ .‬בשיטה זו‬
‫(כאשר משתמשים בשטחים סבירים) מתקבלים קבלים בגדלים של עד ‪.20pF‬‬
‫אם נתעלם מהדק המצע‪ ,‬ניתן להפוך טרנזיסטור להתקן בעל שני הדקים ע"י קיצור הדק ה‪-‬‬
‫להדק ה‪( drain -‬יש לחבר את הדק ה‪ source -‬למתח השלילי יותר עבור ‪ .)NMOS‬מבנה זה מממש‬
‫נגד לאות קטן בעל תכונות ליניאריות בטווח קטן‪ .‬למימוש נגד באמצעות טרנזיסטור דרוש שטח‬
‫קטן בהרבה מהשטח הדרוש למימוש נגד בגודל זה בעזרת פוליסיליקון‪.‬‬
‫‪gate‬‬
‫באיור מס' ‪ 2.3‬ניתן לראות מימוש של נגד אקטיבי גם בעזרת ‪ NMOS‬וגם בעזרת ‪ .PMOS‬בנוסף‪,‬‬
‫מופיע גם מעגל התמורה לאות קטן וגם אופיין מתח‪-‬זרם‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.3‬נגד אקטיבי ‪ PMOS‬ו‪ ,NMOS -‬מעגל התמורה ואופיין מתח‪-‬זרם‬
‫‪6‬‬
‫מכיוון ש‪ VDS = VGS -‬הטרנזיסטור נמצא בתחום הרוויה ולכן‪:‬‬
‫‪ID = )K'W/2L()VGS – VT(2‬‬
‫‪K'=μoCox‬‬
‫)‪< = > VGS =VDS = VT + (2IDL/K'W‬‬
‫)‪gm = δI/δV = )K'W/L()VGS – VT( = (2IDK'W/L‬‬
‫מתוך מעגל התמורה לאות קטן‪ ,‬מתקבל ‪:‬‬
‫‪g = (1+gmrds)/rds  gm‬‬
‫מתוך המשוואות‪ ,‬ברור שהנגד הנ"ל אינו ליניארי‪.‬‬
‫(בהנחה ש‪)Vbs = 0 :‬‬
‫באיור מס' ‪ 2.4‬מוצגים שני מחלקי מתח ממומשים בעזרת טרנזיסטורי ‪ NMOS‬ו‪.PMOS -‬‬
‫משתמשים במעגלים מסוג זה כאשר יש צורך במקור מתח במעגל‪ .‬גם כאן‪ ,‬מימוש של מחלק‬
‫המתח דורש הרבה פחות שטח מאשר מחלק מתח בעל תכונות דומות הממומש בעזרת נגדי‬
‫פוליסיליקון‪.‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.4‬מחלקי מתח‬
‫‪7‬‬
‫‪ 2.4‬מקורות זרם‬
‫מקור זרם אידיאלי הינו התקן בעל שני הדקים שבו זרם קבוע עבור כל מתח שמופעל עליו‪.‬‬
‫ראה איור מס' ‪.2.5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Io‬‬
‫‪Io‬‬
‫‪V‬‬
‫‬‫‪V‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.5‬מקור זרם אידיאלי‬
‫איור מס' ‪ 2.6‬מציג אופיין מתח‪-‬זרם של מקור זרם אמיתי‪ .‬ניתן לראות שהזרם בערך קבוע עבור‬
‫תחום מוגבל של מתחים ושהמקור אינו דו כיווני‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בתחום שבו הזרם בערך קבוע‪,‬‬
‫השיפוע של הגרף מייצג את המוליכות המקבילית של המקור שבמקרה האידיאלי שווה לאפס‪.‬‬
‫שיפוע = ‪1/Ro‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Io‬‬
‫‪Vmin‬‬
‫‪V‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.6‬מקור זרם אמיתי‬
‫איור מס' ‪ 2.7-1‬מציג מימוש של מקור זרם הממומש בעזרת טרנזיסטור ‪:NMOS‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.7-1‬מקור זרם ‪NMOS‬‬
‫‪ID = )K'W/2L()VGG – VT(2‬‬
‫עבור ‪V1>VMIN‬‬
‫ואם נניח ש‪ = 0 :‬‬
‫אופיין מתח‪-‬זרם של המקור מוצג באיור ‪: 2.7-2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Io‬‬
‫‪VDS‬‬
‫‪IDS‬‬
‫‪Vmin‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.7-2‬אופיין מתח‪-‬זרם של המקור‬
‫ברור ש ‪:‬‬
‫‪VMIN = VDS (sat) = VGG – VT‬‬
‫התנגדות היציאה של המקור בתחום ‪ V>VMIN‬נתון ע"י ‪:‬‬
‫|‪Ro = 1/gds = 1/|ID‬‬
‫עבור‪:‬‬
‫‪VT = 0.6V‬‬
‫‪VGG = 2V‬‬
‫‪W = 50µ‬‬
‫‪L = 10µ‬‬
‫‪K'N = 71µA/V2‬‬
‫‪λ = 0.02 V-1‬‬
‫מתקבל ‪:‬‬
‫‪VMIN = 2 - 0.6 = 1.4 V‬‬
‫‪Io = [71x10-6x50 (2-0.6)2] /20 = 348µA‬‬
‫‪Ro = 1/(0.02x348x10-6) = 144KΩ‬‬
‫הגדלת ‪R0‬‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬הערך המתקבל עבור ‪ Ro‬בתצורה זאת אינו גבוה מספיק‪ .‬ניתן להגדיל את ‪ Ro‬ע"י‬
‫הקטנת ‪ Io‬אבל קיימות שיטות יעילות יותר‪ .‬איור מס' ‪ 2.8‬מציג כיצד ניתן להגדיל את ‪ Ro‬ע"י‬
‫שימוש במשוב שלילי‪.‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.8‬מקור זרם עם נגד במשוב‬
‫‪9‬‬
‫מתוך הסכמה ניתן לרשום ‪:‬‬
‫‪Ro = ΔV/ΔI = rds[1 + (gm + gmb + gds)R] ≈ (1 + gmR)rds‬‬
‫כאשר ‪. gm > gmb > gds :‬‬
‫בהמשך נחשב את הערך של ‪ Ro‬במעגל שבו ‪ R‬ממומש כנגד אקטיבי‪.‬‬
‫הקטנת ‪VMIN‬‬
‫באיור מס' ‪ 2.9a‬מופיע מקור זרם מסוג ‪ .Cascode Current Sink‬נגדיר ‪ . VGS = ΔV + VT :‬ניתן לומר‬
‫ש‪ ΔV : -‬הוא מתח ה‪ VDS -‬המינימלי הדרוש על מנת לשמור התקן ברוויה (מתח זה זהה עבור כל‬
‫הטרנזיסטורים בעלי מימים שווים וזרם זהה)‪.‬‬
‫‪IREF‬‬
‫‪2ΔV +2VT‬‬
‫‪ΔV + VT‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.9a‬מקור זרם מסוג ‪Cascode Current Sink‬‬
‫ברוויה‪ ,‬ניתן לרשום ‪:‬‬
‫‪ID = )K'W/2L()VGS – VT(2 = )K'W/2L()ΔV(2‬‬
‫באיור ‪ ,2.9a‬אם ‪ M3‬זהה ל‪ M4 -‬ואם נזניח את אפקט המצע‪ ,‬אזי ‪ .VG4 = 2ΔV + 2VT‬כדי ש‪-‬‬
‫יהיה ברוויה‪ ,‬דרוש ש‪:‬‬
‫או ש‪:‬‬
‫‪VDS2MIN = VGS2 - VT‬‬
‫כלומר ‪:‬‬
‫‪VD2MIN = VG2 - VT‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪VD2MIN = 2ΔV + 2VT- VT = 2ΔV + VT‬‬
‫זהו למעשה ה‪ VMIN -‬של מקור הזרם‪ .‬כמובן‪ ,‬צריך לוודא שגם ‪ M1‬נמצא ברוויה ואם לא צריך‬
‫לשנות את ‪ IREF‬בהתאם‪.‬‬
‫באמצעות מקור זרם מסוג ‪ Cascode Current Sink‬דו‪-‬דרגתי שמופיע באיור ‪ ,2.9b‬ניתן להקטין את‬
‫‪ .VMIN‬במעגל זה‪ ,‬נניח שכל ההתקנים מתואמים ונזניח את אפקט המצע על ‪ .M6,M4,M2‬נתון ש‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4W6/L6 = W1/L1 = W2/L2 =W3/L3 =W4/L4 = W5/L5‬‬
‫מתוך המשוואה של ‪ ID‬לעיל‪ ,‬מתקבל ש‪ VGS6 = VT + 2ΔV :‬ולכן‬
‫‪VG6 = VG4 = 2VT + 3ΔV T‬‬
‫‪VGS3 = VGS4 = ΔV + VT‬‬
‫מכיוון ש‪ ID4 = ID3 :‬אזי ‪:‬‬
‫‪VG2 = VG4 - VGS3 = VT + 2ΔV‬‬
‫ולכן ‪:‬‬
‫‪VD2MIN = VG2- VT = 2ΔV‬‬
‫מכאן ‪:‬‬
‫‪IREF‬‬
‫‪IREF‬‬
‫‪3ΔV + 2VT‬‬
‫‪2ΔV + VT‬‬
‫‪ΔV + VT‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.9b‬מקור זרם בעל ‪ VMIN‬נמוך‬
‫‪ 2.5‬ראי זרם‬
‫בסעיף זה נכיר מעגלים דומים לאלה שבסעיף הקודם אלא שבסעיף זה מקורות הזרם מבוקרים‬
‫ע"י זרם ‪ DC‬ולא ע"י מתח ‪ DC‬כפי שהיה בסעיף הקודם‪ .‬בנוסף לכך המעגלים כאן נבדלים‬
‫מהקודמים בזה שהם מסתמכים על עקרון של התקנים מתואמים‪ .‬מעגלים אלה נקראים ראי‬
‫זרם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.10‬ראי זרם ‪ MOS‬פשוט‬
‫איור מס' ‪ 2.10‬מציג ראי זרם ‪ MOS‬פשוט‪ .‬אם ‪ M1 , VDS1 > VT1‬יהיה תמיד ברוויה‪ .‬אם נניח ש‪:‬‬
‫‪ VDS2 > VGS2 - VT2‬אז ניתן להשתמש במודל הרוויה עבור שני התקנים‪:‬‬
‫)‪ID = K'W/2L(VGS –VT)2(1 + λVDS‬‬
‫])‪=>VGS1 –VT1 = √ [2L1ID1/K'NW1(1 + λVDS1‬‬
‫])‪=> VGS2 –VT2 = √ [2L2ID2/K'NW2 (1 + λVDS2‬‬
‫מכיוון שמתחי המצע של ‪ M1‬ושל ‪ M2‬זהים‪ ,‬אזי ‪ VT1 = VT2‬ומתקבלת התוצאה הבאה‪:‬‬
‫)‪Iout/Iin = IDS2/IDS1 = KN2'W2L1(1 + λ2VDS2) / KN1'W1L2(1 + λ1VDS1‬‬
‫‪Rout = Vout/Iout = rds2 = 1/λ ID2 = 1/λIout‬‬
‫עבור‪:‬‬
‫‪KN' = 71µA/V2‬‬
‫;‬
‫‪VT = 0.6V‬‬
‫נבחר ‪ I = 25µA‬מתקבל ‪:‬‬
‫; ‪Rout = 1/(0.02x25x10 ) = 2MΩ‬‬
‫אם נתון ש‪ 1/4 = W/L -‬עבור שני הטרנזיסטורים‪ .‬נחשב את ‪ VGS‬בנקודה בה הטרנזיסטור עובר‬
‫מהתחום האוהמי לתחום הרוויה ‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ID = KN'W/2L(VGS –VT)  25 = 71 (VGS – 0.6) / 8‬‬
‫‪=> VGS = 2.3V‬‬
‫‪=> VMIN = 2.3– 0.6 = 1.7V‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 2.6‬מגברים‬
‫ניתן לראות שהמגבר האופרטיבי שבאיור מס' ‪ 2.11‬ממומש באמצעות היחידות הבסיסיות ‪ :‬נגד‬
‫אקטיבי‪ ,‬מקור זרם‪ ,‬ראי זרם‪ ,‬מגבר דיפרנציאלי ומגבר מהפך (ראה עמ' ‪ .)4‬עד כה לא נותחו‬
‫המגבר הדיפרנציאלי והמגבר המהפך‪ .‬למרות זאת עדיין אפשר להבין את הניתוח של המגבר‬
‫האופרטיבי‪.‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.11‬מגבר אופרטיבי‬
‫ראשית נצייר את סכמת התמורה לאות קטן של המגבר (ללא הנגד ‪ R‬והקבל ‪ )C‬עבור תדרים‬
‫נמוכים‪ .‬הסכמה מופיע באיור מס' ‪ .2.12‬לאחר סידור הרכיבים בצורה נוחה יותר מתקבלת‬
‫הסכמה שבאיור מס' ‪.2.13‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.12‬סכמת התמורה לאות קטן של המגבר‬
‫‪13‬‬
‫איור מס' ‪ : 2.13‬סכמת התמורה לאות קטן של המגבר לאחר סידור הרכיבים‬
‫נבצע ניתוח עבור המוד הדיפרנציאלי כלומר ‪ .V1 = -V2‬מתוך סימטריה‪ ,‬ידוע ש ‪:‬‬
‫‪ = VS1 = VS2‬קבוע‪ ,‬לכן ניתן לחשב ש‪ Vo/Vin -‬יהיה מהצורה‪:‬‬
‫‪A0 = Vo/Vin = Vo/( V1-V2) = gm2gm5RIRII‬‬
‫יציבות המגבר ‪:‬‬
‫בניסוי זה נחבר את המגבר כעוקב מתח‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪Vin‬‬
‫‪-‬‬
‫])‪Vo = A(s)[Vin – Vo] => Vo/Vin = A(s)/[1+A(s‬‬
‫כאשר )‪ A(s‬הוא ההגבר בחוג פתוח‪ .‬במערכת עם משוב מסוג זה‪ ,‬המערכת תהיה יציבה אם הערך‬
‫המוחלט של הגבר החוג |)‪ |A(jω)B(jω‬קטן מאחד כאשר הפאזה שווה ל‪( 180O -‬במקרה זה‬
‫‪ .(B(jω)= 1‬מסתבר שהמגבר שלנו אינו יציב מכיוון שההגבר גדול מאחד בזמן שהפאזה מתהפכת‬
‫(כלומר מגיעה ל‪ .)180o -‬בכדי להבטיח יציבות טובה למגבר‪ ,‬עלינו להשיג ‪ phase margin‬מספיק‬
‫גבוה‪ ,‬ומבחינת ערכים כדאי לעבוד לפחות ב‪ , 45o-‬ולרוב מומלץ אפילו ‪.60o‬‬
‫נשתמש בשיטה הנקראת קומפנסצית מילר‪ ,‬לפיה נוסיף קבל ‪( CC‬בתחילה ללא הנגד ‪ )R‬בין שתי‬
‫דרגות המגבר‪ .‬תגובת התדר של המגבר תהיה מהצורה ‪:‬‬
‫)‪Vo(s)/V2(s) = A0 (1 - s/z) / (1 - s/p1) (1 - s/p2‬‬
‫כאשר האפס הוא בחצי המישור הימני‪ ,‬ושני הקטבים הם בחצי המישור השמאלי‪ ,‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪z ≈ gm5 / CC‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪GB ≈ gm1 / CC‬‬
‫והקטבים ‪:‬‬
‫‪p2 ≈ -gm5 / Cout‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪p1 ≈ -(gm5RIRIICC)-1‬‬
‫ניתן להראות‪ ,‬כי בהנתן ‪ , z > 10GB‬מספיק שיתקיים ‪ |p2| > 1.22 GB‬על מנת שלמגבר יהיה‬
‫‪ phase margin‬של למעלה מ‪. 45o-‬‬
‫‪14‬‬
‫בטרנזיסטור ‪ MOS‬הפרמטר ‪ gm‬לא מספיק גדול‪ ,‬ולכן עבור קיבול מוצא שקרוב בערכו לקיבול‬
‫הקומפנסציה‪ ,‬נקבל |‪ z ≈ | p2‬ולא תתקיים הדרישה שציינו‪ ,‬וכתוצאה מזה לא מתקבל ‪phase‬‬
‫‪ margin‬גדול מספיק כדי להבטיח יציבות‪ .‬הוספת נגד ‪ R‬בטור לקבל תזיז את האפס ל‪ z' -‬כאשר‪:‬‬
‫‪z' = 1/[CC(1/gm2 – R)] >> z‬‬
‫כתוצאה מכך ה‪ phase margin -‬גדל ומייצב את המגבר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פרק ‪ - 3‬דוחות הכנה‬
‫דוח הכנה ‪ -‬ניסוי מס' ‪1‬‬
‫‪ .3.1‬טרנזיסטור ‪PMOS‬‬
‫צייר גרף של הזרם כפונקציה של המתח של טרנזיסטור ‪( PMOS‬בעל ‪ )W/L = 60/4‬עבור שני‬
‫המקרים הבאים ‪:‬‬
‫א‪ IDS .‬כפונקציה של ‪ VGS‬כאשר ‪ VDS‬שווה ל‪ -5V -‬ו‪ VGS -‬משנה מ‪ 0-‬ל‪.-5V -‬‬
‫ב‪ IDS .‬כפונקציה של ‪ VDS‬כאשר ‪ VGS‬משתנה מ‪ 0 -‬ל ‪ -5V -‬בקפיצות של ‪.1V‬‬
‫‪ .3.2‬נגד אקטיבי‬
‫א‪ .‬איור מס' ‪ 3.2‬מציג מימוש של ארבעה נגדים אקטיביים בעזרת טרנזיסטורי ‪ NMOS‬כפי‬
‫שמומשו ב‪ .test chip -‬הנגדים ‪ R1‬עד ‪( R4‬שערכם ‪ (1.3Kohm‬נוספו למעגל על מנת שניתן יהיה‬
‫למדוד את הזרם הזורם דרך הטרנזיסטורים עם הסקופ' בצורה נוחה‪.‬‬
‫איור מס' ‪ : 3.2‬מימוש ארבעה נגדים אקטיביים בעזרת טרנזיסטורי ‪.NMOS‬‬
‫נתון ש ‪ .VTN = 0.6V -‬הנח ש‪.λ=0 -‬‬
‫‪ 3.2.1‬רשום את המשוואה שמתארת את הקשר בין ‪ ID‬למתח הכניסה‪ .‬בעזרת ‪( excel‬או תוכנה‬
‫אחרת) חשב את ‪ ID‬עבור ‪ VDD = 0,1,2,3,4,5V‬אם נתון ש‪:‬‬
‫‪W/L = 4µ/2µ‬‬
‫‪.i‬‬
‫‪W/L = 20µ/10µ‬‬
‫‪.ii‬‬
‫‪W/L = 60µ/10µ‬‬
‫‪.iii‬‬
‫‪W/L = 120µ/10µ‬‬
‫‪.iv‬‬
‫ניתן להציג את התוצאות בטבלה או בגרף‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬חשב את ‪ gm‬עבור ‪ VDS = 3V‬כאשר‪:‬‬
‫‪W/L = 20µ/10µ‬‬
‫‪.i‬‬
‫‪W/L = 120µ/10µ‬‬
‫‪.ii‬‬
‫‪3.2.3‬‬
‫מה ההתנגדות של שני הנגדים של סעיף ‪ 3.2.2‬כאשר ‪? VDS = 3V‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 3.3‬מחלק מתח‬
‫א‪ .‬איור מס' ‪ 3.3‬מציג מימוש של שני מחלקי מתח בעזרת טרנזיסטורי ‪ NMOS‬ו‪ PMOS -‬כפי‬
‫שמומשו ב‪ .test chip -‬תפקיד הנגדים הוא כפי שהוסבר בסעיף ‪.3.2‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫איור מס' ‪ :3.3‬מימוש שני מחלקי מתח בעזרת טרנזיסטורי ‪.MOS‬‬
‫נתון ש‪ VTN = 0.6V :‬ו‪VTP = -0.87V -‬‬
‫‪3.3.1‬‬
‫‪3.3.2‬‬
‫‪3.3.3‬‬
‫‪3.3.4‬‬
‫נתון ש‪ WN/LN = WP/LP = 20µ/10µ :‬עבור ההתקנים של המחלק השמאלי באיור‪.‬‬
‫חשב את הערך של ‪. V8‬‬
‫עבור איזה יחס של ‪ WN/WP‬יתקבל ש‪ V8=2.5V -‬אם נתון ש‪? LN = LP -‬‬
‫נתון ש‪ WN/LN = WP/LP = 20µ/10µ :‬עבור כל ההתקנים במחלק הימני‪ .‬חשב את ערכם‬
‫של ‪( V3 V2 V1‬כאשר ‪ V1‬מציין את המתח ב‪ drain -‬של ‪ V2 ,M3‬מציין את המתח ב‪-‬‬
‫‪ drain‬של ‪ ,M5‬ו‪ V3-‬מציין את המתח ב‪ drain -‬של ‪ .)M6‬על מנת להקל על החישובים‪,‬‬
‫נזניח את אפקט המצע‪.‬‬
‫נתון שההתנגדות המשטחית של פוליסיליקון שווה ל‪ .20 Ω/□ -‬חשב את מספר הריבועים‬
‫של פוליסיליקון הדרושים למימוש מחלק מתח בו זורם זרם כמו שזורם במעגל שבאיור‬
‫הימני‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 3.4‬מקור זרם פשוט‬
‫א‪ .‬איור מס' ‪ 3.4‬מציג מימוש של ארבעה מקורות זרם בעזרת טרנזיסטורי ‪ NMOS‬כפי שמומשו‬
‫ב‪ .test chip -‬תפקיד הנגדים הוא כפי שהוסבר בסעיף ‪ .3.2‬הטרנזיסטור העליון מהווה עומס‬
‫אקטיבי למקור זרם‪.‬‬
‫איור מס' ‪ : 3.4‬מימוש של ארבעה מקורות זרם בעזרת טרנזיסטורי ‪NMOS‬‬
‫נתון ש‪.VTN = 0.6V :‬‬
‫‪ 3.4.1‬בהנחה שהטרנזיסטורים פועלים בתחום הרוויה‪ ,‬רשום ביטוי של ‪( I‬בתחום הרוויה) עבור‬
‫המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪W2/L2 = W1/L1 = 20µ /4µ‬‬
‫‪.i‬‬
‫‪W2/L2 = 40µ/10µ W1/L1 = 20µ /4µ‬‬
‫‪.ii‬‬
‫‪W2/L2 = 80µ/10µ W1/L1 = 20µ /4µ‬‬
‫‪iii‬‬
‫‪W2/L2 = 40µ/10µ W1/L1 = 80µ /4µ‬‬
‫‪iv‬‬
‫הערה‪ W1/L1 :‬מתייחס לטרנזיסטור התחתון ו‪ W2/L2 -‬לעליון‪.‬‬
‫‪ 3.4.2‬עבור כל המקרים של הסעיף הקודם חשב את הערך של ‪ I‬אם נתון ש‪VGG = 1.5V :‬‬
‫(צומת ‪ .)30‬בסעיף זה עליך להזניח את ‪.λ‬‬
‫‪ 3.4.3‬אם נתון ש‪ , λ = 0.02 V-1 :‬חשב את התנגדות המקור ‪ Ro‬עבור כל המקרים‪.‬‬
‫‪ 3.4.4‬מה ה‪ VMIN -‬הצפוי עבור כל אחד מהמקרים הנ"ל ? על מנת להקל על החישובים‪ ,‬נזניח‬
‫את אפקט המצע‪.‬‬
‫‪Ro‬‬
‫‪IDO‬‬
‫סעיף‬
‫‪i‬‬
‫‪ii‬‬
‫‪iii‬‬
‫‪iv‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 3.5‬מקור זרם עם נגד במשוב‬
‫מקורות הזרם שמופיעים באיור מס' ‪ 3.5‬טוב יותר מהמקורות שבסעיף הקודם בכך שהוא בעל‬
‫התנגדות ‪ Ro‬גבוה יותר‪ .‬הטרנזיסטור התחתון מממש נגד ‪ R‬כפי שמופיע באיור ‪ .2.8‬תפקיד הנגדים‬
‫הוא כפי שהוסבר בסעיף ‪.3.2‬‬
‫איור מס' ‪ : 3.5‬מקורות זרם בעלי ‪ Ro‬משופר‬
‫נתון ש‪ VTN =0.6V :‬ו‪.λ = 0.02 -‬‬
‫‪ 3.5.1‬בהנחה שהטרנזיסטורים פועלים בתחום הרוויה‪ ,‬רשום ביטוי של ‪( I‬הזרם של כל מקור)‬
‫עבור המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪W1/L1 = W2/L2 = 20µ /4µ . i‬‬
‫‪W1/L1 = 80µ/4µ W2/L2 = 20µ /4µ .ii‬‬
‫‪W1/L1 = 20µ/4µ W2/L2 = 80µ /4µ .iii‬‬
‫‪W1/L1 = 80µ/4µ W2/L2 = 80µ /4µ .iv‬‬
‫הערה‪ W1/L1 :‬מתייחס לטרנזיסטור התחתון ו‪ W2/L2 -‬לעליון‪( .‬בסעיף זה‪ ,‬הזנח את אפקט המצע‬
‫ואת ‪.)λ‬‬
‫‪ 3.5.2‬עבור כל המקרים של הסעיף הקודם חשב את הערך של ‪ I‬בהינתן ‪ . VGG1 = 1.5V‬בסעיף‬
‫זה עליך להזניח את ‪.λ‬‬
‫‪ 3.5.3‬חשב את הערך המינימלי של ‪ VGG2‬כפונקציה של ‪ VT1 ,VGG1‬ו‪.VT2 -‬‬
‫‪ 3.5.4‬עבור כל המקרים של הסעיף ‪ 3.5.1‬רשום ביטוי עבור ‪ VMIN‬וחשבו את ערכו‪.‬‬
‫‪ 3.5.5‬אם נתון ש‪ , λ = 0.02 V-1 :‬חשב את התנגדות המקור ‪ Ro‬עבור כל המקרים‪.‬‬
‫‪VMIN‬‬
‫‪Ro‬‬
‫‪IDO‬‬
‫סעיף‬
‫‪i‬‬
‫‪ii‬‬
‫‪iii‬‬
‫‪iv‬‬
‫‪19‬‬
‫דוח הכנה ‪ -‬ניסוי מס' ‪2‬‬
‫‪ 3.6‬מקור זרם ‪Cascode Current Sink :‬‬
‫מקורות הזרם שמופיעים באיור מס' ‪ 3.6‬הם בעלי ‪ VMIN‬נמוך יחסית למקורות בצורת ‪.Cascode‬‬
‫תפקיד הנגדים הוא כפי שהוסבר בסעיף ‪.3.2‬‬
‫איור מס' ‪ : 3.6‬מקור זרם ‪Cascode Current Sink :‬‬
‫נתון ש‪ VTN = 0.6V :‬ו‪ VTP = -0.87V -‬ו‪.λ = 0.02 -‬‬
‫‪3.6.1‬‬
‫‪3.6.2‬‬
‫‪3.6.3‬‬
‫‪3.6.4‬‬
‫בהנחה שהטרנזיסטורים פועלים בתחום הרוויה‪ ,‬חשב את ‪ ID3 ID2 ID1‬כאשר נתון ש‪:‬‬
‫‪ W/L = 80µ/4µ‬עבור כל טרנזיסטור ה‪( N -‬חוץ מ‪ )N2 -‬ו‪ W/L = 80µ/4µ -‬עבור‬
‫טרנזיסטורי ה‪ .PMOS -‬עבור ‪ .W/L = 20µ/4µ N2‬בסעיף זה עליך להזניח את ‪ .λ‬מימדי‬
‫כל הטרנזיסטורים כפי שמתואר בסעיף ‪( 2.4‬עמ' ‪ .)10‬על מנת להקל על החישובים ראשית‬
‫חשב את ‪ ID1‬והזנח את אפקט המצע‪.‬‬
‫בהנחה שהטרנזיסטורים פועלים בתחום הרוויה‪ ,‬חשב את ‪ ID3 ID2 ID1‬כאשר נתון ש‪:‬‬
‫‪ W/L = 120µ/4µ‬עבור כל טרנזיסטור ה‪( N -‬חוץ מ‪ )N8 -‬ו‪ W/L = 120µ/4µ -‬עבור‬
‫טרנזיסטורי ה‪ .PMOS -‬עבור ‪ .W/L = 30µ/4µ N8‬בסעיף זה עליך להזניח את ‪.λ‬‬
‫מימדי כל הטרנזיסטורים כפי שמתואר בסעיף ‪( 2.4‬עמ' ‪ .)10‬על מנת להקל על החישובים‬
‫ראשית חשב את ‪ ID1‬והזנח את אפקט המצע‪.‬‬
‫עבור שני הסעיפים הקודמים‪ ,‬חשב את הערך של התנגדות המקור ‪ .Ro‬נתון ש‪ Ro -‬חולץ‬
‫מסכמת התמורה והוא שווה ל‪. gm6rds6rds5 -‬‬
‫חשב את ‪ VMIN‬של שני המעגלים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 3.7‬מגבר אופרטיבי‬
‫באיור מס' ‪ 3.7‬מופיע מגבר אופרטיבי‪.‬‬
‫איור מס' ‪ : 3.7‬מגבר אופרטיבי‪.‬‬
‫נתון ש‪ VTN = 0.6V :‬ודרוש ש‪ A0=33200 ,ID1=8µA ,ID8= ID5=80µA :‬ו‪GB=10Mhz -‬‬
‫(מכפלת הגבר רוחב סרט)‪.‬‬
‫‪3.7.1‬‬
‫‪3.7.2‬‬
‫‪3.7.3‬‬
‫‪3.7.4‬‬
‫‪3.7.5‬‬
‫‪3.7.6‬‬
‫‪3.7.7‬‬
‫‪M9‬‬
‫‪10µ‬‬
‫בעזרת סכמת התמורה שמופיע באיור ‪ ,2.13‬הוכח את נכונות הביטוי ל‪ A0 -‬בעמ' מס' ‪.12‬‬
‫מה הערכים של ‪ RI‬ו‪? RII -‬‬
‫אם נתון ש‪( VT9=1.25V ,W8/L8 = 10µ/10µ -‬בשל אפקט מצע)‪ L9=10µ ,‬חשב את ‪.W9‬‬
‫מתוך דרישות הזרם‪ ,‬חשבו את ‪ W6/L6‬ואת ‪.W7/L7‬‬
‫נתון ש‪ .GB = gm1/CC -‬עבור ‪ CC=7pF‬חשב את ‪( .W1/L1‬שים לב כי מטעמי סימטריה‬
‫‪.) W1/L1=W2/L2‬‬
‫נתון ש‪ λ = 0.01 :‬עבור כל הטרנזיסטורים‪ .‬כידוע‪ ,gds = λ·ID ,‬מתוך הדרישה עבור ‪,A0‬‬
‫חשב את ‪.W5/L5‬‬
‫נאלץ ‪ VGS3‬להיות שווה ל‪ VGS5 -‬ע"י קיום התנאי ‪.W3/L3 = W5I3/L5I5‬‬
‫ידוע ש‪ I6 = I5 :‬וש‪ .I4 = I3 -‬בנוסף לכך‪ ,‬מטעמי סימטריה ‪ W3/L3=W4/L4‬ולכן ניתן‬
‫לרשום את התנאי הנ"ל בצורה ‪.W4/L4 = W5I4/L5I6 :‬‬
‫ידוע גם ש‪.I7/I8 = (W7/L7)/(W8/L8( , I6 = I8 , I4 =0.5 I7 -‬‬
‫ולכן‪.W4/L4 = 0.5(W5/L5)(W7L6/W6L7( = 0.5(W5/L5)(I7/I6( -‬‬
‫מכן חשב את ‪ W4/L4‬ואת ‪. W3/L3‬‬
‫בעזרת התוצאות הנ"ל‪ ,‬מלא את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫‪M8‬‬
‫‪10µ‬‬
‫‪10µ‬‬
‫‪M7‬‬
‫‪M6‬‬
‫‪M5‬‬
‫‪M4‬‬
‫‪M3‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪M1‬‬
‫‪50µ‬‬
‫‪10µ‬‬
‫‪10µ‬‬
‫‪25µ‬‬
‫‪25µ‬‬
‫‪10µ‬‬
‫‪10µ‬‬
‫‪W‬‬
‫‪L‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ‪ - 4‬תיאור של כלי ‪Cadence‬‬
‫במהלך הניסוי‪ ,‬נבצע סימולציות אנלוגיות בעזרת כלי ‪ .Cadence‬למרות שאין צורך לצייר סכמות‬
‫או ‪ ,layout‬מובא כאן הסבר קצר גם על כלי אלה‪.‬‬
‫להפעלת כלי ‪ cadence‬יש להריץ ‪:‬‬
‫‪icfb5141‬‬
‫‪ 4.1‬שרטוט סכימת המעגל‬
‫ על מנת לבנות סכמה חדשה עליך ללחוץ על ‪. File->New->Cellview‬‬‫‪cadence : library‬‬
‫‪ : cell name‬שם של התא החדש‪.‬‬
‫‪schematic :view name‬‬
‫‪composer - schematic : tool‬‬
‫יפתח חלון שבאמצעותו תוכל לצייר את המעגל שלך‪.‬‬
‫יש ללחוץ על ‪ OK‬לאישור‪ .‬עתה יופיע חלון חדש המיועד לשרטוט סכמות חשמליות‪:‬‬
‫בשלב הבא 'נצייר' את המעגל המכיל מספר אלמנטים‪.‬‬
‫בכדי להוסיף רכיבים חדשים למעגל‪ ,‬יש להשתמש בפקודה ‪( add  component‬או ‪icon‬‬
‫מתאים)‪.‬‬
‫בחלון שמתקבל לחץ על ‪.browser‬‬
‫בחלון שנפתח בחר בספרית ‪ .NCSU_Analog_Parts‬בתוך ספריה זו ניתן למצוא את כל הרכיבים‬
‫האנלוגיים וכן מקורות מתח למיניהם‪.‬‬
‫הרכיבים הרלוונטיים למעגל הם‪:‬‬
‫טרנזיסטור ‪ pmos‬בעל ‪ 4‬הדקי חיבור‬
‫טרנזיסטור ‪ nmos‬בעל ‪ 4‬הדקי חיבור‬
‫מקור ‪ DC‬ל‪Vdd -‬‬
‫חיבור לאדמה‬
‫קבל‬
‫מקור מתח חילופין‬
‫‪pmos4‬‬
‫‪nmos4‬‬
‫‪vdc‬‬
‫‪gnd‬‬
‫‪cap‬‬
‫‪vsin‬‬
‫‪22‬‬
‫ לאחר הבחירה יש לעבור לחלון ה‪ schematics -‬ולגרור את החלק למקום הרצוי‪ ,‬ובאורינטציה‬‫הרצויה (‪ ,)sideways , upside down , rotate‬לחץ על ‪ F3‬על מנת לקבל אפשרויות אלה‪.‬‬
‫ בעזרת הכפתור השמאלי ניתן למקם את הרכיב‪.‬‬‫ בכדי לעבור לפקודה הבאה יש ללחוץ על ‪. Esc‬‬‫בכדי לחבר בין הרכיבים יש להשתמש בפקודה ‪( add  wire‬או ‪ icon‬מתאים)‪ ,‬לחיצה ראשונה‬
‫על הכפתור השמאלי ממקמים את הנקודה הראשונה של הקו‪ ,‬יש 'לגרור' את הקו ללא לחיצה על‬
‫כפתורי העכבר עד למקום הרצוי לסיום הקו‪ .‬לחיצה כפולה על הכפתור השמאלי‪ ,‬תסיים את הקו‪.‬‬
‫לאחר שרטוט המעגל כולו יש לקבוע‪/‬לשנות את ערכי הפרמטרים של כל הרכיבים המשורטטים‬
‫(ערכי המתחים‪ ,‬גדלי הטרנזיסטורים‪ ,‬וערך הקבל)‪ ,‬בחר ב‪ , edit  properties  object -‬סמן‬
‫את האלמנט הרצוי ולחץ על הכפתור השמאלי‪.‬דוגמא לחלון ‪ properties‬של טרנזיסטור ‪:pmos‬‬
‫לאחר עדכון כל ערכי הרכיבים יש לבצע שמירה של המעגל ע"י ‪.design  check & save‬‬
‫‪23‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬את הטרנזיסטורים יש למקם כך שהכיוון ה‪ source -‬שלהם יהיה נכון! (הסימולטור‬
‫אינו רואה את הטרנזיסטור כסימטרי)‪.‬‬
‫על הסכמה שלך להכיל רק את האלמנטים שבמעגל‪ ,‬כלומר טרנזיסטורים‪ ,‬נגדים‪ ,‬קבלים וחיבורים‬
‫ל‪ vdd -‬ול‪ .gnd -‬יש להוסיף ‪ pin‬עבור כל כניסה ויציאה של המעגל‪.‬‬
‫הוספת ‪ - pin‬בחר ב‪ .Add->Pin -‬בחלון שנפתח רשום שם ה‪ ,pin -‬בחר את כיוונו וסובב אותו‬
‫במידת הצורך‪ .‬הבא את הסמן למקום שבו אתה רוצה למקם את ה‪ pin -‬ולחץ על כפתור העכבר‪.‬‬
‫מקורות שדרושים בביצוע סימולציות נוסיף בהמשך‪ .‬כעת נבנה ‪ symbol‬למעגל‪.‬‬
‫בנית ‪ - Symbol‬כדי שאפשר יהיה להשתמש במעגל כתא בסכמה ברמת היררכיה גבוהה יותר צריך‬
‫לבנות למעגל ‪ .Symbol‬ניתן לעשות זאת בעזרת ‪.Design->Create Cellview->From Cellview‬‬
‫בחלון שנפתח‪ ,‬בקש את הכניסות ואת היציאות על הצלעות הרצויות ולחץ על ‪.OK‬‬
‫רצוי מאד להפריד בין האלמנטים של המעגל לאלמנטים שנחוצים להרצת הסימולציות‪ .‬לכן‪ ,‬על‬
‫מנת לסמלץ את המעגל שציירת‪ ,‬בונים סכמה חדשה שמכילה את ה‪ symbol -‬של המעגל שבנית‬
‫ואת כל המקורות הנחוצות לסימולציה‪ .‬חייב להופיע גם מקור בשם ‪ vdc‬שאליו מחוברים ה‪-‬‬
‫‪ vdd : symbols‬ו‪ .gnd -‬בעזרת מקור זה קובעים את מתח ההספקה של המעגל‪.‬‬
‫דוגמא של מעגל (ללא מקורות) ‪:‬‬
‫דוגמא למעגל מיועד לסימולציה‪:‬‬
‫‪24‬‬
‫דוגמא לפרמטרי מקור מתח ‪:AC‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 4.2‬סימולציה‬
‫‪ Cadence‬מספקת מספר תוכניות לסימולציות אנלוגיות‪ .‬בניסוי זה נשתמש ב‪.SpectreS -‬‬
‫ניתן לבצע מספר סוגי סימולציה‪:‬‬
‫‪ .1‬סימולצית ‪( DC Sweep‬שינוי מקור מתח כניסת ה‪ DC-‬למעגל)‪.‬‬
‫‪ .2‬סימולציה בזמן ‪.Transient -‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .3‬סימולציה בתדר ‪.AC -‬‬
‫אופן עבודת הסימולטור‪:‬‬
‫גם אם לא נבחר באף אחת שלשת האפשרויות הנ"ל של סימולציה‪ ,‬ונבצע הרצה של הסימולטור‪,‬‬
‫יבוצעו מיד שתי הפעולות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬יצירת ‪ netlist‬של המעגל (קובץ ‪ spice‬המתאר את פרמטרי הרכיבים במעגל והחיבוריות‬
‫ביניהם)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע אנליזת '‪ 'DC‬לקביעת נקודות העבודה במעגל‪.‬‬
‫כדי לפתוח את הסימולטור יש לבצע את המהלך הבא‪:‬‬
‫‪Tools  analog environment‬‬
‫יפתח החלון הבא‪:‬‬
‫כדי להפנות את הסימולטור למודלים הרצויים של הטרנזיסטורים יש לבצע‪:‬‬
‫‪ Setup  modelpath‬ולהגדיר את מיקום קבצי המודלים‪.‬‬
‫אנליזת נקודות עבודה ‪: DC‬‬
‫יש לבצע בחלון הסימולטור‪:‬‬
‫‪Simulate  Run‬‬
‫כדי להציג את תוצאות הסימולציה על גבי הסכימה יש לבצע‪:‬‬
‫‪Results  annotate  DC operating points‬‬
‫(כדי לחזור להצגת ערכי הטרנזיסטורים ‪)Results  annotate  Restore defaults -‬‬
‫לביצוע אנליזת ‪:AC‬‬
‫יש לבצע בתפריט הסימולטור‪:‬‬
‫‪Analysis  choose‬‬
‫יש לבחור ב‪ AC -‬ולמלא את תחום התדרים הרצוי לצורך הסימולציה‪:‬‬
‫‪27‬‬
‫לאחר מילוי הפרטים יש ללחוץ ‪ O.K‬לאישור‪ ,‬ובחלון הסימולטור יש לבצע ‪:‬‬
‫‪Simulation  Run‬‬
‫(באופן דומה ניתן לבצע אנליזת ‪ Transient‬כאשר הפעם יש למלא את הערך התחתון והעליון של‬
‫סקלת הזמן וכן את אינטרוול הזמן לדגימת התוצאה‪).‬‬
‫הצגת תוצאות‪:‬‬
‫בחלון הסימולטור יש לבצע‬
‫‪Tools  calculator‬‬
‫‪28‬‬
‫יפתח החלון הבא‪:‬‬
‫להצגת תוצאות אנליזת ‪:DC sweep‬‬
‫בחר ב‪ vs -‬עבור מתח או ‪ is‬עבור זרם‪ ,‬לאחר מכן את הצומת הרצוי ולבסוף לחץ על ‪.plot‬‬
‫להצגת תוצאות אנליזת ‪:AC‬‬
‫בחר ב‪ vf -‬עבור מתח או ‪ if‬עבור זרם‪ ,‬לאחר מכן את הצומת הרצוי (יציאה) ובחר ‪ 20db‬או ‪phase‬‬
‫בהתאם לצורך‪ ,‬לבסוף לחץ על ‪ .plot‬כעת יפתח חלון ‪ waveform‬ובו הגרף המבוקש‪( .‬כדאי מאד‬
‫להציג את הצירים בסקלה לוגריתמית בחלון ה‪ waveform -‬יש לבצע‪, axis  x axis  log :‬‬
‫וכנ"ל עבור ציר ‪.)y‬‬
‫להצגת תוצאות אנליזת ‪:Transient‬‬
‫בחר ב‪ vt -‬עבור מתח או ‪ it‬עבור זרם‪ ,‬לאחר מכן את הצומת הרצוי ולבסוף לחץ על ‪.plot‬‬
‫‪Save and Load State‬‬
‫ניתן לשמור את מצב הסימולטור ב‪ state -‬בעזרת הפקודה ‪ .session  save state‬במהלך הניסוי‪,‬‬
‫במקום להגדיר את ה‪ model path -‬ואת סוג האנליזה‪ ,‬כל פעם מחדש‪ ,‬אנו נטען את הנתונים‬
‫לסימולטור בעזרת הפקודה ‪.session  load state‬‬
‫מציאת ה‪ gm -‬של הטרנזיסטור מתוך הסימולציה‬
‫לאחר הרצה הסימולציה בחר ב‪ .Tool Results Browser -‬בחלון שנפתח בחר ב‪opBegin- -‬‬
‫‪ .info‬בחר בטרנזיסטור (או בבלוק שמכיל את הטרנזיסטור עד שתגיע לטרנזיסטור)‪ .‬יופיעו כל‬
‫הפרמטרים של הטרנזיסטור‪ .‬להצגת הערך בחר בפרמטר‪ ,‬לחץ על הכפתור הימני ובחר ב‪.Table -‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 4.3‬שרטוט ‪LAYOUT‬‬
‫סעיף זה מתאר בקצרה ציור ‪.LAYOUT‬‬
‫יש לבצע את הפקודות הבאות בתפריט הראשי‪:‬‬
‫ על מנת לבנות ‪ layout‬חדש עליך ללחוץ על ‪. File->New->Cellview‬‬‫‪cadence : library‬‬
‫‪ : cell name‬שם של התא החדש‪.‬‬
‫‪layout :view name‬‬
‫‪virtuoso : tool‬‬
‫יפתח חלון שבאמצעותו תוכל לצייר את המעגל שלך‪.‬‬
‫יש ללחוץ על ‪ OK‬לאישור‪.‬‬
‫עתה יופיע חלון לשרטוט ‪ ,Layout‬וכן חלון נוסף המהווה את התפריט לשכבות השונות (‪,)LSW‬‬
‫ראה דוגמא בהמשך‪.‬‬
‫חשוב‪ :‬ראשית עליך לוודא שהסריג איתי אתה עובד מתאים לטכנולוגיה‪ .‬הרזולוציה של הסריג‬
‫צריך להיות חצי ‪ .lambda‬לדוגמא‪ ,‬עבור תהליך של ‪ lambda=0.8u ,1.6u‬והסריג יהיה ‪ .0.4u‬ניתן‬
‫לקבוע הרזולוציה של הסריג בעזרת הפקודה ‪:‬‬
‫‪Design->Options->Display‬‬
‫הוספת פוליגון ‪ :‬בוחרים את השכבה הרצויה בחלון ‪ .LSW‬בוחרים בפקודה ‪:‬‬
‫‪Create-polygon or Create-rectangle‬‬
‫ומציירים את הצורה‪.‬‬
‫תחת תפריט ‪ Edit‬קיימות כל הפקודות הרגילות שדרושות לביצוע עריכה כגון‪:‬‬
‫… ‪move, delete, stretch, undo‬‬
‫בדרך כלל יש לבחור צורה לפני שמבצעים עליה פעולה‪ .‬בחירת הצורה מתבצעת עם הכפתור‬
‫השמאלי של העכבר‪.‬‬
‫מרחקים ניתן למדוד בעזרת סרגל המופיע ב‪ icon -‬התחתון ביותר‪ ,‬יש לסמן את נקודת התחלת‬
‫המדידה ע"י לחיצה בודדת על הכפתור השמאלי בעכבר‪' ,‬לגרור' ללא לחיצה את הסרגל עד לנקודה‬
‫הרצויה ולסיים את המדידה ע"י לחיצה בודדת נוספת על הכפתור השמאלי בעכבר‪.‬‬
‫בסיום פעולת המדידה יש ללחוץ על ‪ Esc‬כדי להמשיך בפעולות אחרות‪.‬‬
‫כדי לבטל את הצגת הסרגלים (אם הם מפריעים) יש לבצע‪:‬‬
‫‪misc  clear rulers‬‬
‫בסיום העריכה עליך לבצע ‪.save‬‬
‫‪30‬‬
:Layout -‫דוגמא למסך המתקבל בעת העבודה ב‬
The layers used in the experiment:
pwell
nwell
active = diffusion area
nselect = defines the active area as n+
pselect = defines the active area as p+
poly = polysilicon (transistor gate)
elec = another layer of polysilicon on top of the thick oxide
metal1 = used for connection between layers and for access to the ‘outer’ world (pins)
cp = contact between metal1 and poly
ca = contact between metal1 and active
ce = contact between metal1 and electrode
31
‫פרק ‪ - 5‬ביצוע הניסויים‬
‫הערות מקדימות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בספריה הוכנו מראש קבצים עבור מרבית הרכיבים הנדרשים‪.‬‬
‫לפני עזיבת המעבדה‪ ,‬יש להראות את התוצאות למנחה‪.‬‬
‫הדו"ח הסופי‪:‬‬
‫עבור הדו"ח הסופי יש להדפיס‪:‬‬
‫‪ ‬כל הסכמות‪ ,‬גרפים של הסימולציה ושל המדידות‪.‬‬
‫‪ ‬צורות גל של הסימולציות‪.‬‬
‫לכך יש להוסיף‪:‬‬
‫‪ ‬דוחות מכינים‪.‬‬
‫‪ ‬תשובות בעברית לכל השאלות הנשאלות בחוברת‪ ,‬במהלך הניסויים‪ ,‬וכן הסברים‬
‫נדרשים‪.‬‬
‫‪ ‬הדגשות והסברים על התדפיסים‪ ,‬במידה ואלו נראים כנדרשים‪.‬‬
‫את הדוח הסופי יש להגיש בתוך שבועיים ממועד המעבדה האחרונה‪ ,‬כשהוא ערוך‪ ,‬מסודר וכרוך‬
‫בצורה סבירה ונוחה לקריאה‪.‬‬
‫סדר הדוח‪:‬‬
‫‪ ‬דוח מכין לניסוי ‪.1‬‬
‫‪ ‬דוח מכין לניסוי ‪.2‬‬
‫‪ ‬דפי תשובות והסברים לגבי ניסוי ‪.1‬‬
‫‪ ‬דפי תשובות והסברים לגבי ניסוי ‪.2‬‬
‫‪ ‬תדפיסים מניסוי ‪ ,1‬בהתאם לסדר חלקי הניסוי‪.‬‬
‫‪ ‬תדפיסים מניסוי ‪ ,2‬בהתאם לסדר חלקי הניסוי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ביצוע ניסוי מס' ‪1‬‬
‫הערה ‪ :‬במהלך הניסוי עליך להיעזר בהסברים על הסימולציות אנלוגיות‪.‬‬
‫הפעלת המכשירים‬
‫רב מודד )‪ : (DVM‬הדלק את המכשיר‪ .‬לחץ על כפתור ה‪ DC -‬על מנת שנוכל למדוד מתח ‪.DC‬‬
‫מחולל אותות ‪ :‬הדלק את המחולל‪ .‬עבור רוב הסעיפים דרוש אות מחזורי בצורת משור‪ .‬לחץ על‬
‫הכפתור עם ציור של משור )‪.(ramp‬‬
‫ יש ללחוץ על כפתור ה‪( output -‬להדליק אותו) על מנת להפעיל את הדק הפלט‪.‬‬‫ לחץ על כפתור ה‪ utility -‬ואז על הכפתור שמתחת ל‪ .output/setup -‬וודא שהוא מכוון ל‪-‬‬‫‪ HighZ‬ולחץ על ‪.Done‬‬
‫ תדר ‪ :‬לחץ על כפתור על ‪ freq/period‬לקביעת התדר וודא שהוא נמצא במצב ‪( freq‬לחיצה‬‫נוספת על הכפתור מעבירה מצב)‪ .‬הקלד ‪ 10‬ולחץ על הכפתור מעל היחידות ‪.KHZ‬‬
‫ אמפליטודה ‪ :‬לחץ על הכפתור שמתחת ‪ amp/hilevel‬ודא שהוא נמצא על מצב ‪ .hilevel‬הקלד ‪5‬‬‫ובחר ביחידות ‪.V‬‬
‫ ‪ :offset‬לחץ על כפתור ‪ offset/lolevel‬וודא שהוא נמצא במצב ‪ .lolevel‬לחץ על "‪ "0‬ובחר ב‪.V-‬‬‫לחץ כעת על כפתור ה‪ .output -‬ודא שהוא דלוק‪ ,‬אחרת לא יתקבל אות ביציאה‪.‬‬
‫אוסילוסקופ' ‪ :‬הדלק את הסקופ'‪ .‬חבר את יציאת המחולל לכניסת ה‪ .X -‬לחץ על הכפתור ‪auto‬‬
‫‪ .scale‬פעולה זאת מציגה את האות בסקלה הנכונה על המסך‪ .‬ודא שמתקבל אות משור בעל‬
‫אמפליטודה ‪ ,5V‬תדר של ‪ 10KHz‬ו‪ offset -‬של ‪.2.5V‬‬
‫שמירת גרף ‪ :‬הכנס ‪ disk on key‬למקומו במכשיר‪ ,‬לחץ על ‪ Save/Recall‬ואז לחץ על ‪.Save‬‬
‫כמובן נין לשלוט על שם הקובץ ופורמט השמירה‪.‬‬
‫ביצוע מדידות על גרף ‪ :‬לחץ על ‪ ,Quick Measure‬ואז על הכפתור שמתחת ל‪ .Select -‬בחר‬
‫המדידה שהינך צריך לבצע ולחץ על הכפתור שמתחת ל‪.Measure -‬‬
‫ספק ‪ :‬הדלק את המכשיר‪ .‬בחר ביציאה מס' ‪ 3‬בעזרת הכפתור ‪( output select‬יש ללחוץ על כפתור‬
‫זה עד שהחץ מעל המספרים מגיע לספק שברצונך לבחור)‪ .‬לחץ על ‪ VSET‬לקביעת מתח הספק‪.‬‬
‫הקלד ‪ 10‬ולחץ על ‪ .enter‬הכרטיס מקבל מתח של ‪ .10V‬מתח זה מגיע לווסת שהופך אותו ל‪.5V -‬‬
‫לחץ על ‪ ISET‬הקלד ‪ 0.015‬ולחץ על ‪ enter‬לקביעת זרם מרבי של ‪ .15mA‬חבר את הספק ל‪-‬‬
‫‪ DVM‬וודא שמתח היציאה אכן שווה ל‪ 10V -‬ושמתח ביציאת הוסת שווה ל‪.5V -‬‬
‫חשוב‪ :‬בכל סעיף וודא שמקור שמתח (עם הגבלת הזרם) מחובר לכרטיס‪.‬‬
‫‪ .1‬טרנזיסטור ‪PMOS‬‬
‫א‪Analysis .‬‬
‫‪ IDS - DC Sweep‬כפונקציה של ‪VGS‬‬
‫ פתח את המעגל ‪.ptransistor‬‬‫ הפעל את הכלי סימולציה בעזרת ‪Tools-> analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ ptranA‬של ‪ ptransistor‬בעזרת ‪ session->load state‬בחלון‬‫הסימולציה‪.‬‬
‫ לחץ על ‪ Analysis->Choose‬ואז על כפתור ה‪ .dc -‬ניתן לראות שה‪ state -‬הגדיר ביצוע של‬‫סימולצית ‪ DC‬כאשר המתח של ‪ VGS‬משתנה מ‪ 0 -‬ל‪ .-5V -‬סגור את החלון‪.‬‬
‫ לחץ על ‪( simulation->run‬או הרמזור הירוק) לביצוע האנליזה‪.‬‬‫כאמור‪ ,‬סימולציה זאת מבצעת ‪ sweep analysis‬כלומר‪ ,‬משנה את מתח המקור מ‪ 5V -‬ל‪0 -‬‬
‫ומציגה את הזרם כפונקציה של המתח‪.‬‬
‫‪ -‬פתח חלון ה‪ calculator -‬בעזרת ‪.Tools->Calculator‬‬
‫‪33‬‬
‫ לחץ על כפתור ה‪ swept_dc -‬ואז על ‪ is‬בחלון ה‪ .calculator -‬בחר בהדק ה‪ drain -‬של כל‬‫הטרנזיסטור‪.‬‬
‫‪ .G111‬לחץ על כפתור ה‪( plot -‬הכפתור עם הגרף האדום) בחלון ה‪ .calculator -‬הוסף את הגרף‬
‫לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q111‬באיזה תחום נמצא הטרנזיסטור ?‬
‫‪ .Q112‬השווה את התוצאה עם החישוב התאורטי‪ .‬הסבר‪.‬‬
‫ סגור את חלונות הסימולציה‪.‬‬‫ב‪ IDS - DC Sweep Analysis .‬כפונקציה של ‪VDS‬‬
‫ הפעל את הכלי סימולציה בעזרת ‪Tools-> analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ ptranB‬של ‪ ptransistor‬בעזרת ‪ session->load state‬בחלון‬‫הסימולציה‪.‬‬
‫ לחץ על ‪ Analysis->Choose‬ואז על כפתור ה‪ .dc -‬ניתן לראות שה‪ state -‬הגדיר ביצוע של‬‫סימולצית ‪ DC‬כאשר המתח של ‪ VDS‬משתנה מ‪ 0 -‬ל‪ .-5V -‬סגור את החלון‪.‬‬
‫ לחץ על ‪ .Tools->Parametric Analysis‬בשדה ‪ Variable Name‬רשום ‪ .VG‬ב‪ From -‬רשום ‪0‬‬‫וב‪ To -‬רשום ‪ .5‬ב‪ Total Steps -‬רשום ‪ .6‬לחץ על ‪ .Analysis->Start‬הכלי יריץ ‪ 6‬סימולציות עם‬
‫‪ VG‬שונה עבור כ"א‪.‬‬
‫ פתח חלון ה‪ calculator -‬בעזרת ‪.Tools->Calculator‬‬‫ לחץ על כפתור ה‪ swept_dc -‬ואז על ‪ is‬בחלון ה‪ .calculator -‬בחר בהדק ה‪ drain -‬של כל‬‫הטרנזיסטור‪.‬‬
‫‪ .G121‬לחץ על כפתור ה‪( plot -‬הכפתור עם הגרף האדום) בחלון ה‪ .calculator -‬הוסף את הגרף‬
‫לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q121‬השווה את התוצאה עם החישוב התאורטי‪.‬‬
‫‪ -‬סגור את חלונות הסימולציה‪.‬‬
‫חשוב מאד ‪ :‬בכל סעיף של ביצוע מדידות יש לחבר את מתחי ההספקה לכרטיס‪.‬‬
‫קבע את המתח ואת הזרם המרבי של הספק (כפי שהוסבר בסעיף "הפעלת‬
‫המכשירים") לפני שאתה מחבר את הספק לכרטיס!!‬
‫ג‪ .‬מדידות ‪ IDS‬כפונקציה של ‪VGS‬‬
‫ חבר אות מחזורי העולה באופן ליניארי מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬בעל תדר של ‪ 10KHz‬להדק מס' ‪18‬‬‫)‪ (gate‬על הכרטיס‪.‬‬
‫ חבר את הגששים של הסקופ' להדקים מס' ‪ 19‬ו‪.(drain) 6-‬‬‫ חבר מתח של ‪ 0V‬להדק מס' ‪( 19‬קצה שני של הנגד)‪.‬‬‫ לחץ על כפתור ‪ auto scale‬על הסקופ'‪ .‬ערוץ ‪ X‬מציג את מתח המקור‪ ,‬וערוץ ‪ Y‬את המתח‬‫בהדק השני של הנגד‪ .‬ההפרש ביניהם חלקי ערך הנגד (כ‪ )1.3 KΩ -‬מהווה את הזרם בטרנזיסטור‪.‬‬
‫ הצג את זרם כפונקציה של הזמן ע"י חישוב ההפרש המתח על שני הערוצים‪ .‬ראשית לחץ על‬‫הכפתור ‪ math‬ובחר באפשרות ‪ .X-Y‬כעת ניתן לכבות את ערוצים ‪ X‬ו‪ .Y -‬ידוע שהמתח עולה‬
‫בצורה ליניארית עם הזמן ולכן ניתן להסתכל על הגרף שמתקבל כגרף של זרם כפונקציה של מתח‪.‬‬
‫ניתן לכוון את הסקלה האופקי כל שכל משבצת (‪ )10us‬מייצגת ‪.1V‬‬
‫הערה ‪ :‬אם צורת הגל רועדת‪ ,‬לחץ על הכפתור ‪ single‬בצד ימין של הסקופ' ‪.‬‬
‫‪ .G131‬הוסף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q131‬השוואה עם הגרפים של הסעיף הסימולציות וחישובים התיאורטיות‪ .‬ניתן לדעת מה‬
‫הערכים המדויקים של הגרף ‪ X-Y‬על הצגת סמן ע"י לחיצה על כפתור ה‪ cursor -‬שניתן להזיז‬
‫באמצעות הכפתור הסמוך‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מדידות ‪ IDS‬כפונקציה של ‪VDS‬‬
‫ חבר אות מחזורי העולה באופן ליניארי מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬בעל תדר של ‪ 10KHz‬להדק מס' ‪( 19‬קצה של‬‫הנגד) על הכרטיס‪.‬‬
‫ חבר את שני הערוצים של הסקופ' להדקים מס' ‪ 19‬ו‪.6-‬‬‫‪34‬‬
‫ חבר מתח של ‪ 0V‬להדק מס' ‪.(gate) 18‬‬‫ לחץ על כפתור ‪ auto scale‬על הסקופ'‪ .‬ערוץ אחד מציג את מתח המקור‪ ,‬והערוץ השני את‬‫המתח בהדק השני של הנגד‪ .‬הצג בסקופ' את חיסור בין שני הערוצים‪ .‬גרף זה מייצג את הזרם דרך‬
‫הנגד עד כדי חלוקה בהתנגדות שלו‪.‬‬
‫‪ .G141‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .G145 – G142‬חזור על הפעולה עבור המתחים ‪( 1,2,3,4,5V‬על צומת ‪.(18‬‬
‫‪ .Q141‬השוואה עם הגרפים של הסעיף הסימולציות וחישובים התיאורטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬נגד אקטיבי‬
‫א‪DC Sweep Analysis .‬‬
‫ פתח את המעגל ‪actres‬‬‫ הפעל את הכלי סימולציה בעזרת ‪Tools-> analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ actres‬של ‪ actres‬בעזרת ‪ session->load state‬בחלון הסימולציה‪.‬‬‫ לחץ על ‪ Analysis->Choose‬ואז על כפתור ה‪ .dc -‬ניתן לראות שה‪ state -‬הגדיר ביצוע של‬‫סימולצית ‪ DC‬כאשר המתח של ‪ V1‬עולה מ‪ 0 -‬ל‪ .5V -‬סגור את החלון‪.‬‬
‫ לחץ על ‪( simulation->run‬או הרמזור הירוק) לביצוע האנליזה‪.‬‬‫כאמור‪ ,‬סימולציה זאת מבצעת ‪ sweep analysis‬כלומר‪ ,‬משנה את מתח המקור מ‪ 0 -‬ל‪5V -‬‬
‫ומציגה את הזרם כפונקציה של המתח‪.‬‬
‫ פתח חלון ה‪ calculator -‬בעזרת ‪.Tools->Calculator‬‬‫ לחץ על כפתור ה‪ sweep_dc -‬ואז על ‪ is‬בחלון ה‪ .calculator -‬בחר בהדק ה‪ drain -‬של כל‬‫הטרנזיסטור‪.‬‬
‫‪ .G211‬לחץ על כפתור ה‪( plot -‬הכפתור עם הגרף האדום) בחלון ה‪ .calculator -‬צרף את הגרף‬
‫לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .G214 - G212‬חזור לחלון הסכמה‪ .‬בחר בטרנזיסטור‪ .‬בחר ב‪Edit->Properties->Objects -‬‬
‫(או לחץ על "‪ .)"q‬בחלון שנפתח ניתן לשנות את מימדי הטרנזיסטור‪ .‬שנה את גודל הטרנזיסטור‬
‫חזור על הפעולות הנ"ל עבור כל יתר המקרים שבדו"ח ההכנה‪ .‬הערה ‪ :‬הכלי אינו קולט ערך של‬
‫‪ .120u‬עבור מקרה זה‪ ,‬רשום ‪ 300‬בשה של ‪.grid units‬‬
‫‪ .Q211‬השווה את התוצאות עם החישובים התאורטיים‪.‬‬
‫ כעת יש למצוא את הערך של ‪ gm‬עבור שני המקרים שבהם ‪ W=20µ‬ו‪ W=60µ -‬כאשר‬‫‪ .VDS=3V‬הכלי נותן את הערך של ‪ gm‬כאשר תנאי המעגל נקבעים ע"י מתח ה‪ dc -‬של המקור‬
‫שבמקרה שלנו הוא ‪ .5V‬על מנת למצוא את הערך של ‪ gm‬עבור ‪ ,VDS=3V‬יש לבצע סימולציית ‪DC‬‬
‫(עם שמירת נקודות העבודה) עם מתח ‪ dc‬של המקור שיגורם שמתח ה‪ VDS -‬על הטרנזיסטור‬
‫יהיה ‪.3V‬‬
‫‪ .Q212‬בעזרת הגרפים של הזרם שקיבלת בסעיף הקודם‪ ,‬מצא איזה מתח ‪ dc‬יגרום לכך שמתח‬
‫ה‪ VDS-‬יהיה כ‪ 3V -‬עבור שני המקרים (כלומר עבור המקרים ש‪ W=20µ -‬ו‪ .)W=60µ -‬הסבר‬
‫כיצד מצאת את מתח ה‪?dc -‬‬
‫שנה את מתח ה‪ dc -‬של המקור בהתאם והרץ שוב את שתי הסימולציות‪ .‬ראשית תקן את מימדי‬
‫הטרנזיסטורים בעזרת ‪ .Edit->Properties‬שנית בחר את מקור המתח ושוב לחץ על ב‪Edit- -‬‬
‫‪ >Properties‬ושנה את המתח ל‪ -‬למתח שמצאת במקום ‪ .5V‬הרץ את הסימולציה‪( .‬ה‪ gm -‬מחושב‬
‫בניתוח ה‪ dc -‬של המעגל)‪.‬‬
‫‪ .Q213‬רשום את ה‪ gm -‬שהתקבל בשני המקרים (לקבלת ה‪ gm -‬לחץ על ה‪Tools->Results -‬‬
‫‪ ,Browser‬בחר ב‪ opBegin-info -‬וב‪ ,N0 -‬לחץ על ‪ gm‬עם הכפתור בימני ובחר ה‪.)table -‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע מדידות של הזרמים‬
‫ חבר אות מחזורי העולה באופן ליניארי מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬בעל תדר של ‪ 10KHz‬להדק מס' ‪ 1‬על‬‫הכרטיס‪.‬‬
‫ חבר את הגששים של הסקופ' להדקים מס' ‪ 1‬ו‪.2-‬‬‫ לחץ על כפתור ‪ auto scale‬על הסקופ'‪ .‬כוון את הסקלה האופקי כל שכל משבצת (‪)10us‬‬‫מייצגת ‪.1V‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .G221‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫ניתן למצוא מה הערכים המדויקים של הגרף ‪ X-Y‬על הצגת סמן ע"י לחיצה על כפתור ה‪cursor -‬‬
‫שניתן להזיז באמצעות הכפתור הסמוך‪.‬‬
‫‪ .G222 - G224‬חזור על הפעולות האלה עבור כל ארבעת המקרים שבדו"ח ההכנה‪ .‬שים לב‬
‫שההדקים עבור יתר המקרים הם כפי שמופיע באיור ‪ ( 3.2‬כלומר צמתים ‪ 4 ,3‬ו‪ 5 -‬במקום ‪ .)2‬צרף‬
‫את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q221‬השוואה עם הגרפים של הסעיף הסימולציות וחישובים התיאורטיות‪.‬‬
‫‪ .Q222‬האם הזרמים עבור ‪ W/L = 4µ/2µ‬ועבור ‪ W/L=20µ /10µ‬זהים ? הסבר‪.‬‬
‫‪ -‬סגור את חלונות הסכמה והסימולציה‪.‬‬
‫‪ .3‬מחלק מתח‬
‫א‪DC Analysis .‬‬
‫ פתח את המעגל ‪ .voldiv_sim‬שים לב שהפעם המעגל מוגדר כתא נפרד ‪ voldiv‬והמקורות‬‫מופיעים בהררכיה שמעל‪ .‬לחץ על "‪ "X‬ובחר בתא ‪ voldiv‬ולחץ על ‪ .OK‬פעולות זאת מציגה את‬
‫התוכן של התא ‪ .voldiv‬לחץ על "‪ "B‬כדי לחזור לרמה הקודמת‪.‬‬
‫ הפעל את הכלי סימולציה בעזרת ‪Tools-> analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ voldiv_sim‬של ‪ voldiv_sim‬בעזרת ‪ session->load state‬בחלון‬‫הסימולציה‪.‬‬
‫ בחר ב‪ .Analysis->Choose -‬בחר ב‪ tran -‬וכבה את הכפתור ‪( Enabled‬אם הוא לחוץ) לחץ על‬‫‪.OK‬‬
‫ לחץ על ‪ Analysis->Choose‬ואז על כפתור ה‪ .dc -‬ניתן לראות שה‪ state -‬הגדיר ביצוע של‬‫סימולצית ‪ .DC‬סגור את החלון‪ .‬קיימת הגדרה של סימולציה נוספת (ראה סעיף הבא)‪.‬‬
‫ בחר במקור ‪ ,V4‬ולחץ על ‪ .edit-properties‬שנה ‪ Voltage1‬ל‪ ,5V -‬ועל ‪.OK‬‬‫ לחץ על ‪( simulation->run‬או הרמזור הירוק) בחלון הסימולציה לביצוע האנליזה‪.‬‬‫ בחר ב‪ .Results-Annotate-DC node voltages -‬פעולה זאת רושמת את המתחים של‬‫הצמתים על הכמה‪ .‬ניתן לרדת לתוך המעגל ע"י בחירת ‪Design->Hierarchy->Descend Edit‬‬
‫בחירת ה‪ voldiv -‬ולחיצה על ‪( .OK‬חוזרים למעלה עם ‪.)Design->Hierarchy->Return‬‬
‫‪ .Q311‬מה המתחים ‪ V2 ,V1,V0‬ו‪ V3 -‬והזרמים בשני ענפי המעגל ?‬
‫ כעת נשנה את מתח הכניסה מ‪ 0 -‬ל‪ .5V -‬בחר ב‪ .Analysis->Choose -‬לחץ על ‪ dc‬ואז על‬‫‪ .component parameter‬לחץ על ‪.OK‬‬
‫ בצע אנליזת ‪ dc sweep‬בעזרת ‪.simulation->run‬‬‫ בעזרת ה‪ calculator -‬הצג גרף של המתחים ‪ V2 ,V1,V0‬ו‪.V3 -‬‬‫‪ .G311‬צרף את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q312‬האם המתחים משתנים באופן ליניארי ?‬
‫‪ .Q313‬מה הזרם בשני הענפים ?‬
‫ב‪Transient Analysis .‬‬
‫בסעיף הקודם ביצענו ‪ ,dc sweep analysis‬כלומר שינינו את המתח מ‪ 0 -‬עד ‪ 5‬ועבור על ערך של‬
‫מתח חושב הזרם עבורו‪ .‬הפעם נשנה את המתח מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬כפונקציה של הזמן ונדפיס גרף של‬
‫הזרם גם כפונקציה של הזמן‪:‬‬
‫ בחר ב‪ .Analysis->Choose -‬בחר ב‪ tran -‬ולחץ על הכפתור ‪ .Enabled‬לחץ על ‪.OK‬‬‫ בחר במקור ‪ V4‬בסכמה‪ .‬בחר ב‪ .Edit->Properties->Objects -‬שנה את הערך של ‪Voltage1‬‬‫מ‪ 5 -‬ל‪ .0 -‬לחץ על ‪.OK‬‬
‫ פעולה זאת מגדירה צורת גל של המתח שעולה מ‪ 0 -‬עד ל‪ 5V -‬ב‪.10ms -‬‬‫ בצע אנליזת ‪ transient‬בעזרת ‪.simulation->run‬‬‫ פתח חלון ה‪ calculator -‬ולחץ על כפתור ה‪ .vt -‬כעת בחר בצומת ‪ V1‬ולחץ על ‪.plot‬‬‫‪ .G321‬הצג את הגרף של ‪ V2 ,V1,V0‬ו‪ V3 -‬וצרף אותם לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q321‬השווה את התוצאה עם הגרף שבסעיף הקודם‪ .‬הסבר‪.‬‬
‫‪ -‬סגור את חלונות הסכמה והסימולציה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ג‪ .‬ביצוע מדידות של המתחים‬
‫ חבר אות מחזורי העולה באופן ליניארי מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬בעל תדר של ‪ 100Hz‬להדק מס' ‪ 9‬על‬‫הכרטיס‪.‬‬
‫ חבר את הערוצים של הסקופ' להדקים מס' ‪ 7‬ו‪ .8-‬לחץ על ‪.auto scale‬‬‫‪ .G331‬צרף את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q331‬השוואה את הגרפים עם הגרפים של סעיף הסימולציות והחישוב התיאורטי ‪.‬‬
‫‪ .4‬מקור זרם‬
‫א‪Sweep Analysis .‬‬
‫ פתח את המעגל ‪source‬‬‫ הפעל את הכלי סימולציה בעזרת ‪Tools-> analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ source‬של התא ‪ source‬בעזרת ‪ session->load state‬בחלון‬‫הסימולציה‪.‬‬
‫ לחץ על ‪ Analysis->Choose‬ואז על כפתור ה‪.dc -‬‬‫ לחץ על ‪ simulation->run‬לביצוע האנליזה‪.‬‬‫ פתח חלון ה‪calculator -‬‬‫ לחץ על כפתור ה‪ is -‬בחלון ה‪ calculator -‬ואז לחץ על הדק ה‪ drain -‬של הטרנזיסטור ‪.N0‬‬‫ בעזרת ה‪ calculator -‬הדפס גרף של הזרם כפונקציה של המתח‪.‬‬‫‪ .G411‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫ אם נניח שהמשוואה של הזרם בתחום הרוויה נתונה ע"י ‪:‬‬‫)‪ID = ID0(1 + λVo‬‬
‫‪ .Q411‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪.‬‬
‫(במקרה זה ‪ λ‬מהווה למעשה את מקדם התקצרות התעלה‪ ,‬שכן ‪ .)V=VDS‬מתוך הגרף‪ ,‬מצא‬
‫את ‪ .VMIN‬בעזרת הערכים שמצאת‪ ,‬חשב את ‪.Ro‬‬
‫‪ .G412 - G414‬בצע סימולציות כפי שהוסבר לעיל עבור יתר המקרים שבדו"ח ההכנה‪ .‬צרף‬
‫את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q412 - Q414‬מתוך הגרפים‪ ,‬מצא את ‪ λ , VMIN ,ID0‬ו‪ Ro -‬עבור יתר המקרים שבדו"ח‬
‫ההכנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע מדידות‬
‫ חבר אות מחזורי העולה באופן ליניארי מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬בעל תדר של ‪ 10KHz‬להדק מס' ‪ 17‬על‬‫הכרטיס‪.‬‬
‫ כוון מקור מס' ‪ 2‬ל‪ 1.5V -‬וזרם מרבי של ‪ .10mA‬חבר את המקור להדק מס' ‪ 30‬על הכרטיס‪.‬‬‫ חבר את הערוצים של הסקופ' להדקים מס' ‪ 17‬ו‪.20-‬‬‫ הצג את עקום המתח‪-‬זרם כפי שעשית בסעיף ‪.1‬‬‫‪ .G421‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q421‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪ .‬מצא גם‬
‫את ‪ VMIN‬ואת ‪.Ro‬‬
‫ חזור על הפעולות האלה עבור כל המקרים שבדו"ח ההכנה‪ .‬שים לב שההדקים עבור יתר‬‫המקרים הם כפי שמופיע באיור ‪ 3.3‬כלומר הדקים ‪ 22 ,21‬ו‪ 31 -‬במקום ‪.20‬‬
‫‪ .G422 - G424‬צרף את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q422 - Q424‬מצא את ‪ , λ ,VMIN, ID0‬ואת ‪.Ro‬‬
‫‪ .Q425‬השווה בין החישוב התיאורטי הגרפים של סעיף הסימולציות ושל המדידות‪.‬‬
‫‪ .5‬מקור זרם עם נגד במשוב‬
‫א‪Sweep Analysis .‬‬
‫‪ -‬פתח את המעגל ‪source2‬‬
‫‪37‬‬
‫ הפעל את הכלי סימולציה בעזרת ‪Tools-> analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ source2‬של התא ‪ source2‬בעזרת ‪ session->load state‬בחלון‬‫הסימולציה‪.‬‬
‫ לחץ על ‪ Analysis->Choose‬ואז על כפתור ה‪.dc -‬‬‫ לחץ על ‪ simulation->run‬לביצוע האנליזה‪.‬‬‫ פתח חלון ה‪calculator -‬‬‫ בעזרת ה‪ calculator -‬הדפס גרף של הזרם כפונקציה של המתח‪.‬‬‫‪ .G511‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫ אם נניח שהמשוואה של הזרם בתחום הרוויה נתונה ע"י ‪:‬‬‫)‪ID = ID0(1 + λVo‬‬
‫ו‪1/ λ *ID0 = R0 -‬‬
‫ תזכורת ‪ :‬השיפוע = ‪λ*ID0‬‬‫‪ .Q511‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪ .‬מתוך‬
‫הגרף‪ ,‬מצא את ‪ .VMIN‬בעזרת הערכים שמצאת‪ ,‬חשב את ‪.Ro‬‬
‫‪ .G512 – G514‬בצע סימולציות כפי שהוסבר לעיל עבור יתר המקרים שבדו"ח ההכנה‪ .‬צרף‬
‫את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q512 - Q514‬מתוך הגרפים‪ ,‬מצא את ‪ λ , VMIN ,ID0‬ו‪ Ro -‬עבור יתר המקרים שבדו"ח‬
‫ההכנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע מדידות‬
‫ חבר אות מחזורי העולה באופן ליניארי מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬בעל תדר של ‪ 10KHz‬להדק מס' ‪ 23‬על‬‫הכרטיס‪.‬‬
‫ כוון מקור מס' ‪ 2‬ל‪ 1.5V -‬וזרם מרבי של ‪ . 10mA‬חבר את המקור להדק מס' ‪ 12‬על הכרטיס‪.‬‬‫ כוון מקור מס' ‪ 1‬ל‪ 3.3V -‬וזרם מרבי של ‪ . 10mA‬חבר את המקור להדק מס' ‪ 33‬על הכרטיס‪.‬‬‫ חבר את הערוצים של הסקופ' להדקים מס' ‪ 23‬ו‪.27-‬‬‫ הצג את עקום המתח‪-‬זרם כפי שעשית בסעיף ‪.1‬‬‫‪ .G521‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q521‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪ .‬מצא גם‬
‫את ‪ VMIN‬ואת ‪.Ro‬‬
‫ חזור על הפעולות האלה עבור כל המקרים שבדו"ח ההכנה‪ .‬שים לב שההדקים עבור יתר‬‫המקרים הם כפי שמופיע באיור ‪ 3.4‬כלומר הדקים ‪ 11 ,28‬ו‪ 24 -‬במקום ‪.27‬‬
‫‪ .G522 - G524‬צרף את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q522 - Q524‬מצא את ‪ VMIN‬ואת ‪.Ro‬‬
‫‪ .Q525‬השווה בין החישוב התיאורטי הגרפים של סעיף הסימולציות ושל המדידות‪.‬‬
‫חשוב מאד ‪ :‬בכל סעיף של ביצוע מדידות יש לחבר את מתחי ההספקה לכרטיס‪.‬‬
‫קבע את המתח ואת הזרם המרבי של הספק (כפי שהוסבר בסעיף "הפעלת‬
‫המכשירים") לפני שאתה מחבר את הספק לכרטיס!!‬
‫‪ .6‬מקור זרם ‪ Cascode‬בעל ‪ VMIN‬משופר‬
‫א‪Sweep Analysis .‬‬
‫ פתח את המעגל ‪source3a‬‬‫ הפעל את הכלי סימולציה בעזרת ‪Tools-> analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ source3a‬של התא ‪ source3a‬בעזרת ‪ session->load state‬בחלון‬‫הסימולציה‪.‬‬
‫ לחץ על ‪ Analysis->Choose‬ואז על כפתור ה‪.dc -‬‬‫ לחץ על ‪ simulation->run‬לביצוע האנליזה‬‫ פתח חלון ה‪calculator -‬‬‫ בעזרת ה‪ calculator -‬הדפס גרף של הזרם (של ה‪ drain -‬של הטרנזיסטור הימני העליון)‬‫כפונקציה של המתח‪.‬‬
‫‪ .G611‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ אם נניח שהמשוואה של הזרם בתחום הרוויה נתונה ע"י ‪:‬‬‫)‪ID = ID0(1 + λVo‬‬
‫‪ .Q611‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪ .‬מתון‬
‫הגרף‪ ,‬מצא את ‪ VMIN‬ואת ‪.Ro‬‬
‫ חזור על הפעולות הנ"ל עבור המעגל ‪.source3b‬‬‫‪ .G612‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q613‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪ .‬מצא גם‬
‫את ‪ VMIN‬ואת ‪.Ro‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע מדידות‬
‫ חבר אות מחזורי העולה באופן ליניארי מ‪ 0 -‬עד ‪ 5V‬בעל תדר של ‪ 1KHz‬להדק מס' ‪ 29‬על‬‫הכרטיס‪.‬‬
‫ חבר את הערוצים של הסקופ' להדקים מס' ‪ 29‬ו‪ .34-‬הצג את עקום המתח‪-‬זרם כפי שעשית‬‫בסעיף ‪.1‬‬
‫‪ .G621‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q621‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪ .‬מצא גם‬
‫את ‪ VMIN‬ואת ‪.Ro‬‬
‫חשוב ‪ :‬המתחים על שני הערוצים כמעט זהים ולכן ההפרש ביניהם קטן מאד‪ .‬על מנת לקבל אות‬
‫הפרש נוח יותר למדידה‪ ,‬יש להגדיל את הרגישות של שני הערוצים עד ל‪ .500mV/sq -‬העלאת‬
‫הרגישות תגרום לכך שחלק מצורת הגל יגלוש מעבר למסך‪ ,‬ולכן יש להוריד את מיקום הגל‬
‫למינימום האפשרי על מנת לקבל מקסימום צורת גל בתוך המסך‪ .‬לאחר השינויים האלה‪ ,‬יש‬
‫ללחוץ על ‪ single‬כדי שהסקופ' יצייר את צורות הגל מחדש‪.‬‬
‫ חזור על הפעולות האלה עבור המעגל השני שבדו"ח ההכנה‪ .‬שים לב שההדק עבור המקרה‬‫השני הוא כפי שמופיע באיור ‪ 3.5‬כלומר הדק ‪ 32‬במקום ‪.34‬‬
‫‪ .G622‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q622‬בצע אקסטרפולציה של הגרף כדי למצוא את ‪ ID0‬ומצא את ‪ λ‬מתוך השיפוע‪ .‬מצא גם‬
‫את ‪ VMIN‬ואת ‪ Ro‬כפי שעשית בסעיף הסימולציות‪.‬‬
‫‪ .Q623‬השווה בין החישוב התיאורטי הגרפים של סעיף הסימולציות ושל המדידות‪.‬‬
‫‪ .7‬מגבר אופרטיבי‬
‫א‪ – Ac Analysis .‬ללא קומפנסציה‬
‫ פתח את המעגל ‪( opamp1_sim‬המגבר ללא הרכיבים ‪ R‬ו‪.)C-‬‬‫ הפעל את ה‪.analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ opamp1_sim_ac‬של התא ‪.opamp1_sim_ac‬‬‫ לחץ על ‪ simulation->run‬לביצוע האנליזת ‪ ac‬של המגבר‪ .‬פתח חלון ה‪.calculator -‬‬‫ בחלון ה‪ calculator -‬לחץ על ‪ ac‬ואז על ‪ . vf‬כעת לחץ על צומת ‪( Vout‬בסכמה)‪ ,‬ואז על ‪ V1‬ו‪-‬‬‫‪ .V2‬לחץ על "‪ "-‬כדי לקבל ‪ .V1-V2‬כעת לחץ על "‪ "/‬על מנת לקבל את מתח היציאה חלקי ‪V1-‬‬
‫‪ .V2‬כעת בחר בפונקצית ‪( abs‬ערך מוחלט) ואז בחר ב‪ .20db -‬לחץ על ‪ Plot‬והדפס גרף של ההגבר‬
‫כפונקציה של תדר‪.‬‬
‫‪ .G711‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .G712‬לחץ על ‪ . vf‬כעת לחץ על צומת ‪( Vout‬בסכמה)‪ ,‬אבל הפעם בחר ב‪( phase -‬במקום ‪ abs‬ו‪-‬‬
‫‪ )20db‬על מנת לקבל את הגרף של הפאזה‪ .‬צרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q711‬מהו ה‪? phase margin -‬האם המגבר יציב ? הסבר‪.‬‬
‫ב‪ - Ac Analysis .‬עם קבל ונגד קומפנסציה‬
‫ פתח את המעגל ‪( opamp2_sim_ac‬המגבר עם הרכיבים ‪ R‬ו‪.)C-‬‬‫ הפעל את ה‪.analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ opamp2_sim_ac‬של התא ‪.opamp2_sim_ac‬‬‫ חזור על הפעולות של סעיף א'‪.‬‬‫‪ .G721 - G722‬צרף את הגרפים לדו"ח‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .Q721‬מהו ה‪ ? phase margin -‬האם המגבר יציב ? הסבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מציאת מתח ה‪offset -‬‬
‫ במגבר אידיאל‪ ,‬אם אין סיגנל ‪ ac‬בכניסה אזי לא יהיה סיגנל ביציאה‪ .‬במגבר אמיתי‪ ,‬אם אין‬‫סיגנל בכניסה‪ ,‬זה לא אומר שהיציאה בהכרח מאופסת‪ .‬המתח בכניסה הדרוש על מנת לאפס את‬
‫היציאה נקרא מתח ה‪ .offset -‬העדר סיגנל בכניסה משמעו שקיים רק אות ה‪ dc -‬כלומר ‪2.5V‬‬
‫במקרה שלנו‪ .‬מתח ה‪ offset -‬יהיה הסטייה מ‪ 2.5V -‬הדרושה לקבלת ‪ 2.5V‬ביציאה‪.‬‬
‫ פתח את המעגל ‪ .opamp2_sim_off‬לכניסת ה‪ "-" :‬של המגבר נחבר מתח של ‪ 2.5V‬ולכנסת‬‫ה‪ ,"+" :‬מתח עולה מ‪ 2.4V -‬עד ל‪ .2.6V -‬נדרוש ‪ 1000‬נקודות ביניים למען הדיוק‪.‬‬
‫ הפעל את ה‪.analog environment -‬‬‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪.opamp2_sim_off‬‬‫ לחץ על ‪ run‬לביצוע האנליזת ‪ dc sweep‬של המגבר עם הרכיבים ‪ R‬ו‪.C-‬‬‫ פתח חלון ה‪.calculator -‬‬‫ לחץ על ‪ swept_dc‬ועל ‪ vs‬ובחר את צומת היציאה‪ .‬לחץ על ‪ .plot‬לחץ על ‪ vs‬ובחר את צומת‬‫הכניסה‪ ,‬לחץ על ‪ .plot‬מצא את מתח ה‪ offset -‬כלומר מה מתח הכניסה כאשר מתח היציאה‬
‫שווה ל‪( 2.5V -‬צריך לבצע ‪ zoom in‬קרוב מאד לאיזור של ‪.)2.5V‬‬
‫‪ .G731‬הדפס וצרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q731‬רשום מהו מתח ה‪ offset -‬של המגבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מציאת ה‪ slew rate -‬וה‪settling time -‬‬
‫ מחברים לכניסה אות ריבועי מחזורי‪ .‬ביציאה גם מתקבלת אות מחזורי ריבועי אבל לא‬‫"אידיאלי"‪ .‬נגדיר‪:‬‬
‫ ‪ : +slew rate‬שיפוע של אות היציאה בזמן שהאות עולה‪.‬‬‫ ‪ : -slew rate‬שיפוע של אות היציאה בזמן שהאות יורד‪.‬‬‫ ‪ : settling time‬הזמן הדרוש לאות היציאה להגיע בטווח של ‪ 1%‬של ערכו במצב יציב‪.‬‬‫ פתח את המעגל ‪ opamp2_sim_sr‬המכיל סכמה כפי שמופיע באיור ‪.7.1‬‬‫‪+‬‬
‫‪Vin‬‬
‫‪-‬‬
‫איור מס' ‪7.1‬‬
‫ שים לב שהכניסה הינו אות ריבועי בעל ‪:‬‬‫מתח עליון = ‪ ,2.6V‬מתח תחתון = ‪ ,2.4V‬זמן עליה וירידה =‪ ,10ns‬זמן השהייה = ‪ 2µs‬ורוחב‬
‫פולס= ‪.20µs‬‬
‫ העלה את ה‪ state -‬בשם ‪ opamp2_sim_sr‬של התא ‪.opamp2_sim_sr‬‬‫ בצע ‪ transient analysis‬למשך ‪ 50 µs‬כפי שמוגדר ב‪.opamp2_sim_sr -‬‬‫‪ .G741‬הדפס וצרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q741‬מתוך הגרף מצא את ה‪( slew rate -‬בעליה ובירידה) וה‪.settling time -‬‬
‫ה‪ .‬מציאת ה‪input common mode range -‬‬
‫ בסעיף זה‪ ,‬נמצא מהו ה‪ ,VICMR input common mode range -‬כלומר עבור איזה תחום של‬‫מתחי ‪ Vc=(V+ - V- )/2‬ממשיך המגבר לעבוד בצורה הנכונה‪ .‬על מנת לעשות זאת‪ ,‬נבצע‬
‫‪( dc_sweep‬מ‪ 0-‬ל‪ )5V -‬של מתח הכניסה של המעגל בסעיף הקודם‪ .‬עבור סימולציה זאת‪ ,‬יש‬
‫להשתמש באותה סכמה של הסעיף הקודם‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫ מכיוון שהמגבר מחובר בתצורה של עוקב מתח‪ ,‬ה‪ VICMR -‬יהיה תחום המתחים שעוברו היציאה‬‫עוקבת אחרי הכניסה‪.‬‬
‫ באותו חלון ‪ Analog Design Environment‬של הסעיף הקודם‪ ,‬העלה את ה‪ state -‬בשם‬‫‪ opamp2_sim_icmr‬של התא ‪.opamp2_sim_sr‬‬
‫ בצע ‪ dc_sweep‬כפי שמוגדר ב‪.opamp2_sim_icmr -‬‬‫‪ .G751‬הדפס וצרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q751‬מתוך הגרף מצא את ה‪ VICMR -‬כלומר טווח המתחים שמתח היציאה עוקבת אחרי מתח‬
‫הכניסה באון מדויק‪.‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬סימולציית ה‪ dc_sweep -‬נותן למעגל אין סוף זמן להגיע למצב מתמיד‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מציאת ה‪ VICMR -‬בדרך זאת נותנת רק הערכה גסה של ה‪ .VICMR -‬ניתן למצוא את ה‪VICMR -‬‬
‫המדויק יותר ע"י הרצת סימולציות ‪ transient‬מתאימות‪.‬‬
‫ו‪ .‬סימולצית ‪ ac‬בחוג סגור‬
‫גם בסעיף זה מריצים באותו חלון ‪ Analog Design Environment‬של הסעיף הקודם‪ .‬העלה את‬
‫ה‪ state -‬בשם ‪ opamp2_sim_ac‬של התא ‪.opamp2_sim_sr‬‬
‫ בצע סימולציית ‪ ac‬כפי שמוגדר ב‪.opamp2_sim_ac -‬‬‫‪ .G761‬הדפס וצרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q761‬באיזה תדר יורד ההגבר ב‪? 3db -‬‬
‫‪Layout‬‬
‫פתח את התא ‪ .Chip-layout‬לחץ על ‪ .shift F‬בצע ‪ zoom‬לחלקים השנים של התא ועיין ב‪layout -‬‬
‫של השבב‪.‬‬
‫‪ .8‬ביצוע מדידות‬
‫הערה ‪ :‬קשה מאד לבצע מדידות על המגבר בחוג פתוח‪ .‬ההגבר הגבוה במצב זה מיד מכניס את‬
‫המגבר לרוויה‪ .‬לכן כל המדידות בניסוי תבצענה בחוג סגור‪.‬‬
‫א‪ .‬מדידת ההגבר של המגבר ללא ‪RC‬‬
‫ חבר את המגבר ללא נגד וקבל הקומפנסציה כפי שמתואר שאיור מס' ‪8.1‬‬‫‪+‬‬
‫‪Vin‬‬
‫‬‫אויר מס' ‪8.1‬‬
‫ הדק ה‪ "+" -‬של המגבר הוא הדק ‪ 14‬על הכרטיס‪ ,‬והדק ה‪ "-" -‬הוא מספר ‪ .13‬הדק היציאה‬‫הוא מס' ‪ .15‬חבר חוט המקצר בין היציאה )‪ (15‬ל "‪.(13) "-‬‬
‫ להדק הכניסה ‪ 14‬חבר אות סינוסי בעל תדר ‪ 10KHz‬ואמפליטודה ‪ 0.05V‬ורמת ‪ DC‬של‬‫‪ lolevel=2.475V( 2.5V‬ו‪.)hilevel=2.525V -‬‬
‫ חבר את ערוצי הסקופ' לכניסה ‪ 14‬וליציאה ‪ .15‬לחץ על ‪.auto-scale‬‬‫‪ .G811‬הדפס וצרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q811‬הסבר מה רואים בגרף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדידת ההגבר של המגבר עם ‪ RC‬לתיקון ה‪phase margin -‬‬
‫ חבר את המגבר עם נגד וקבל הקומפנסציה כפי שמתואר שאיור מס' ‪8.1‬‬‫ להדק הכניסה ‪ 16‬חבר אות סינוסי בעל תדר ‪ 10KHz‬ואמפליטודה ‪ 0.05V‬ורמת ‪ DC‬של‬‫‪ .2.5V‬חבר חוט המקצר בין היציאה )‪ (26‬ל "‪.(25) "-‬‬
‫‪41‬‬
‫ חבר את ערוצי הסקופ' לכניסה ‪ 16‬וליציאה ‪ .26‬לחץ על ‪.auto-scale‬‬‫‪ .G821‬הדפס וצרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q821‬מה ההגבר ? מה הפאזה של היציאה לעומת הכניסה ?‬
‫ חזור על מדידת ההגבר ופאזה עבור התדרים‪:‬‬‫‪.10MHz, 5MHz, 1Mhz, 800KHz, 500Khz, 300KHz, 100Khz, 10KHz, 1KHz‬‬
‫‪ .Q822‬רשום את ההגבר והפאזה עבור כל אחד מהתדרים הנ"ל ?‬
‫‪ .Q823‬צייר גרף ‪ bode‬של ההגבר ושל הפאזה‪ .‬באיזה תדר יורד ההגבר ב‪ ? 3db -‬האם הגרפים‬
‫דומים לתוצאות הסימולציה ?‬
‫ג‪ - .‬מדידת ה‪ slew rate -‬וה‪ - settling time -‬עם ‪RC‬‬
‫ חבר את המגבר עם נגד וקבל הקומפנסציה כפי שמתואר באיור מס' ‪8.1‬‬‫ חבר מקור ‪ dc‬של ‪ 10V‬בעל מגבלת זרם של ‪ 15mA‬להדק ה‪.Vdd -‬‬‫ להדק הכניסה ‪ 16‬חבר אות ריבועי בעל תדר ‪ 10KHz‬ואמפליטודה ‪ 0.2V‬עם ‪ dc offset‬של‬‫‪ .2.5V‬חבר את גשש הסקופ' ליציאה ‪.26‬‬
‫‪ .G831‬הדפס וצרף את הגרף לדו"ח‪.‬‬
‫‪ .Q831‬מתוך הגרף מצא את ה‪( slew rate -‬בעליה ובירידה)‪.‬‬
‫‪ -‬בשלב זה לא נמדוד את ה‪ settling time -‬כי צריך להוסיף קבל מתאים לכרטיס‪.‬‬
‫איור ‪ : 7.3‬ה‪ layout -‬של ה‪test chip -‬‬
‫‪42‬‬
‫לפני עזיבת המעבדה‪ ,‬יש להראות את התוצאות למנחה!!‬
‫הדפסות‬
‫ברוב עורכי הטקסט והחלונות בהם נעשה שימוש‪ ,‬ניתן להדפיס בדומה למערכת חלונות‪ ,‬בעזרת‬
‫‪ ,File → Print‬ולחיצה על <‪ >Enter‬ללא שום שינויים או תוספות‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬ניתן להדפיס קובץ המוכר על‪-‬ידי המדפסת (טקסט או ‪ )PostScript‬בעזרת הפקודה‪:‬‬
‫‪lpr -Pbp filename‬‬
‫‪43‬‬