‫בס"ד‬
‫קובץ הלכות ט' באב לכונן איחוד הצלה‪,‬‬
‫לחולה‪ ,‬יולדת‪ ,‬מעוברות ומניקות‬
‫הכנות לצום‬
‫הטיפול בחולים ובפצועים דורש זריזות‪ ,‬ערנות מרבית‪ ,‬ולעיתים קרובות הדבר כרוך גם במאמץ גופני‪ ,‬לכן‪ ,‬כל מתנדב‬
‫יתכונן כראוי באכילה‪ ,‬בשתייה ובמנוחה על מנת שיוכל לתפקד היטב במהלך הצום‪.‬‬
‫השנה שחל ערב הצום בשבת‪ ,‬לא יאמר בשבת הריני עושה זאת בכדי לתפקד בחול ]בצום[ כראוי‪.‬‬
‫רצוי לנעול נעלים מיוחדות לתשעה באב בשעה מוקדמת או להחזיקם בסמוך‪ ,‬כדי שאם יזדמן לו מקרה חרום סמוך‬
‫לצום ויימשך אל תוך הצום‪ ,‬יהיו לו נעלים מוכנות להחלפה‪ ,‬והשנה שחל ערב הצום בשבת‪ ,‬יכין זאת מערב שבת‪,‬‬
‫ומותר לנעול נעלי בד רק בצאת הכוכבים‪.‬‬
‫מן הראוי למנות בכל מקום תורנים לט' באב‪ ,‬כל תורן מספר שעות כפי יכולתו‪ ,‬ועדיף שהמינוי יהיה באופן שהחזקים‬
‫בגופם ואשר צמים יותר בנקל יהיו ממונים לתורנים לשעות שלפני סיום הצום‪.‬‬
‫וכן ראוי לסדר את התורנות באופן שחלקם יוכלו להתפלל בנץ החמה ולאחר מכן להתמנות לתורנים‪ ,‬וכך התורנים‬
‫שלפניהם יוכלו להתפלל בזמן ולשמוע מגילת איכה‪.‬‬
‫אכילה ושתיה לצורך הצלת חיים‬
‫מתנדב שבדרכו לטיפול בחולה או תוך כדי טיפול בחולה או נפגע נחלש גופו מן הצום וחושש שהדבר ישפיע על‬
‫החולה וימנע בכך את הצלתו )ואין אחר במקומו(‪ ,‬ישתה בפעם אחת כמות כפי צורכו‪ ,‬ועדיף שתיה מתוקה )שיתחזק‬
‫יותר בכך( וימשיך לצום כפי יכולתו‪ ,‬ובלבד שלא יפגע בהמשך תעניתו בהצלת חייו של החולה‪.‬‬
‫נעילת הסנדל לצורך טיפול באירועים וחיפוש נעדרים‬
‫‪1‬בטיפול באירועי נעדרים שקיים חשש לחייהם‪ ,‬וכן באירועים גדולים הכרוכים בהליכה רבה וטורח גדול לילך יחף‪,‬‬
‫מותר לנעול נעליים‪2 ,‬וטוב שיתן עפר בתוכם‪ ,‬ובסיום הפעילות או הטרחה יש לחלוץ הנעליים‪.‬‬
‫שאילת שלום‬
‫כיון ‪3‬שאין שאילת שלום לחברו בט' באב‪4 ,‬וכן אסור לומר בוקר טוב‪ ,‬לכן יש להימנע מלפתוח בשלום בהגעת‬
‫הכונן לאירוע‪ ,‬אלא רק יפתח ויציע את עזרתו‪.‬‬
‫וכמו כן אין לומר בוקר טוב בתחילת שידור אירוע במירס‪.‬‬
‫‪5‬אולם במקרה ואחר יפתח ויאמר שלום לכונן‪ ,‬אזי יש להשיבו בשפה רפה ובכובד ראש‪.‬‬
‫ניקיון ידיים לאחר טיפול בחולה‬
‫כונן שהתלכלכו ידיו במהלך טיפול באירוע‪6 ,‬מותר לרחוץ ולהעביר הלכלוך במים לפי הצורך‪.‬‬
‫‪7‬וכן הנוגע במקומות המכוסים‪ ,‬ששם הוא מקום זיעה‪ ,‬ורצה עתה להתפלל‪ ,‬צריך לרחוץ כל ידו עד קשרי אצבעותיו‪,‬‬
‫אפילו לא נגע רק באצבע אחת‪.‬‬
‫ישיבה על כסא במכונית‬
‫הנוסע ברכב מותר לו ליישב בכיסאות הרכב‪ ,‬אף שהינם גבוהים‪ ,‬כיון שאין זה דרך תענוג ונוחיות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫עיין שו"ע סי' תקנ"ד סעי' י"ז‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫משנ"ב סי' תקנ"ד ס"ק ל"ג‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שו"ע שם סעי' כ'‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫משנ"ב שם ס"ק מ"א‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שו"ע שם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שו"ע שם סעי' ט' כיון שאינה רחיצה של‬
‫תענוג‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫משנ"ב סי' תרי"ג סק"ו‪.‬‬
‫אכילת חולה בט' באב‬
‫‪8‬חולה שצריך לאכול בט' באב אוכל כדרכו כפי הצורך‪ ,‬אף שאין בו סכנה‪ ,‬ואינו צריך להקפיד על אכילת שיעורים‪.‬‬
‫כאשר צום ט' באב חל בזמנו‪9 ,‬יש מחמירים שאם מספיק לחולה שתיה בלבד‪ ,‬ישתה ולא יאכל‪ ,‬וכן אם מספיק לו‬
‫אכילה בלבד‪ ,‬יאכל ולא ישתה‪.‬‬
‫‪10‬וכן אם מספיק לו אכילה או שתיה פעם אחת בלבד‪ ,‬אסור לו לאכול יותר מכפי צורכו‪ ,‬ולאחר שאכל או שתה‪,‬‬
‫ימשיך לצום‪.‬‬
‫אך הרבה מורים להקל שבחולה לא גזרו‪ ,‬ויכול לאכול ולשתות כפי צורכו‪.‬‬
‫והשנה שט' באב נדחה‪ ,‬בוודאי יש להקל שחולה אוכל כדרכו‪.‬‬
‫‪11‬אם החולה מרגיש עתה טוב ואינו זקוק לאכול‪ ,‬אין לו לאכול חצי שיעור כדי שאחר כך לא יצטרך לאכול כשיעור‪.‬‬
‫‪12‬מי שהותר לו לאכול בט' באב‪ ,‬ישתדל שלא להתענג בתפנוקים‪ ,‬אלא יאכל כפי צורכו‪.‬‬
‫נטילת תרופות‬
‫חולה שאין צריך לאכול אך נזקק לקחת כדורים לרפואה‪ ,‬מותר לקחתם בט' באב‪.‬‬
‫‪13‬וכן מותר לקחת תרופה מרה‪.‬‬
‫ברכת שהכל על המים לצורך נטילת כדור‬
‫‪14‬מי שצריך לשתות מים עבור לקיחת התרופה‪ ,‬לא יברך ברכת שהכל על המים‪.‬‬
‫מריחת משחה רפואית‬
‫‪15‬סיכה אינה אסורה אלא סיכה של תענוג‪ ,‬אבל מריחת משחה לצורך רפואה‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫סעודה מפסקת לאדם שאינו צם‬
‫חולה שאינו צם בט' באב‪ ,‬כ' השבה"ל ]סי' פ"ג[ דההלכה נוטה דהוא גם כן מחוייב בסעודה מפסקת‪ ,‬כיון דגם מי‬
‫שאוכל בט' באב‪ ,‬דין תענית עליו‪ ,‬כמש"כ החת"ס‪ 16‬דלא הותר לו אלא הנצרך לו ולא יותר‪ ,‬ועוד‪ ,‬דבסעודה מפסקת‬
‫ישנם דינים שיוכל לקיים אף אם לא צם‪ ,‬כמו איסור ב' תבשילין‪ ,‬וישיבה על גבי קרקע‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫המתקשה לישב על הקרקע‬
‫‪17‬אדם הקשה לו לישב על הארץ‪ ,‬יכול לשבת על גבי ספסל נמוך‪.‬‬
‫נעילת הסנדל לחולה‬
‫‪18‬חולה וכן מי שיש לו מכה ברגליו ‪19‬שהצינה קשה להם‪ ,‬מותרים בנעילת הסנדל‪.‬‬
‫אמירת עננו בתפילה‬
‫‪8‬‬
‫הגדרת חולה‪ ,‬הובא במשנ"ב שם ס"ק י"א דהוא חלוש וחש בגופו‪ ,‬אע"פ שאין בו סכנה‪ ,‬ומן הראוי לחולה שמסתפק אם עליו לצום בט' באב‬
‫להתייעץ עם רופא ולשאול שאלת רב‪.‬‬
‫השנה שט' באב נדחה‪ ,‬אזי יש להקל אף בחולי קצת‪ ,‬כמבואר בביה"ל סי' תקנ"ט סעי' ט' ד"ה ואינו משלים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫חת"ס סי' קנ"ז והביאו השבט הלוי ח"י סי' פ"א‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שבט הלוי ח"ט סי' קל"א ג'‪ ,‬כיון דאין דין שיעורים בט"ב‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ירושלמי תענית פ"א ה"ה‪ ,‬רמב"ם פ"ג‬
‫הל' תעניות ה"ה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שבה"ל ח"י סי' פ"א א'‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫שבה"ל ח"י סו"ס פ"ג‪ ,‬דכל שלא רוצה להנות‪ ,‬לא יברך‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫שו"ע שם סעי' ט"ו ובביאור הלכה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫סי' קנ"ז‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫משנ"ב סי' תקנ"ט ס"ק י"א‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫שו"ע סי' תרי"ד סעי' ג'‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫משנ"ב סי' תרי"ד ס"ק י'‪.‬‬
‫‪20‬מי ששכח ואכל בתענית‪ ,‬יאמר עננו ]ביום צום התענית הזה[ במנחה‪.‬‬
‫חולה שאינו מחוייב להתענות וצריך לאכול בלי הגבלה‪ ,‬לא יאמר עננו בתפילה‪.‬‬
‫אולם אם אוכל רק מעט לצורכו‪ ,‬אפילו יותר מכשיעור‪ ,‬וממשיך להתענות‪ ,‬יאמר עננו‪.‬‬
‫אמירת נחם‬
‫אף מי שאינו צם‪ ,‬יאמר "נחם" בתפילה‪.‬‬
‫בברכת המזון בט' באב אין להוסיף "נחם"‪ ,‬אלא מברך כרגיל‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬עלייה לדוכן‬
‫כהן שאינו צם עולה לדוכן במנחה‪) ,‬ובלבד שלא שתה יין קודם לכן בהבדלה(‪.‬‬
‫נטילת ידיים לאכילה‬
‫חולה שאוכל לחם בט' באב‪ ,‬יש לו ליטול את כל כף היד‪.‬‬
‫מעוברות ומניקות‬
‫‪ 21‬בט' באב שחל בזמנו אזי מעוברות ומניקות מתענות‪.‬‬
‫במידה ויש לה בעיות רפואיות כל שהן‪ ,‬עליה להתייעץ עם רופא ומורה הוראה לקבוע כיצד עליה להתנהג‪.‬‬
‫‪22‬במידה והיא חלשה וחשה בגופה‪ ,‬אע"פ שאין בה סכנה‪ ,‬אינה צריכה לצום‪ ,‬ובפרט בחודשי ההיריון הראשונים‪ ,‬ועיין‬
‫בהערה‪.23‬‬
‫‪24‬השנה שט' באב נדחה‪ ,‬מעוברות ומניקות שיש להם מיחוש קצת‪ ,‬אינם מחוייבות לצום‪.‬‬
‫‪25‬מעוברת שעלולה להפיל‪ ,‬אין לה להתענות‪.‬‬
‫‪26‬מינקת שהתינוק חולה ולדברי הרופא התענית של המינקת תזיק לו‪ ,‬מותר לה לאכול‪.‬‬
‫‪27‬וכן אם חולשת האם רבה ואין לה מספיק חלב להניקו‪ ,‬ואין תחליף אחר לחלב האם לתינוק‪ ,‬וסכנה היא לתינוק‪,‬‬
‫חייבת לאכול‪.‬‬
‫‪28‬ובמקרה שהיא בריאה ואוכלת כדי שלא תגיע למצב שלא יהיה חסר חלב לתינוק‪ ,‬אזי בשנה שט' באב חל בזמנו‪,‬‬
‫טוב שתאכל ותשתה "פחות פחות מכשיעור"‪29 ,‬אולם השנה שט' באב נדחה‪ ,‬אין צריך להחמיר בזה‪.‬‬
‫יולדת בט' באב שחל בזמנו‬
‫‪30‬יולדת בשבעה ימים הראשונים שלאחר הלידה‪ ,‬אין לה לצום‪ ,‬אפילו אומרת איני צריכה לאכול‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בשבה"ל ח"ה סי' ס' ד' ובח"ח סי' קל"א דן בסתירת הביה"ל‪ ,‬שבסי' תקס"ה ס"א הביא מח"א דיחיד שאינו מתענה ומתפלל עם הציבור‪ ,‬יאמר בש"ת‬
‫עננו‪ ,‬ודחה דבריו וכ' דאין לומר עננו בשום פנים‪ ,‬ובסי' תקס"ח סק"ג כ' המשנ"ב דבתענית ציבור‪ ,‬אע"פ שאכל‪ ,‬יכול לומר עננו ]ביום צום התענית‬
‫הזה[‪.‬‬
‫וכ' לחלק‪ ,‬דבסי' תקס"ח מיירי בחולה דשכח ואכל‪ ,‬ועדיין עיקר התענית רובו עליו‪ ,‬ובסי' תקס"ה מיירי בחולה וכדו' שפטור מהתענית לגמרי‪.‬‬
‫וכן פסק בח"י סי' פ"א ב'‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שו"ע סי' תקנ"ד סעי' ה'‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫עיין משנ"ב סי' תקנ"ד ס"ק י"א‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בספר תורת היולדת פ' מ"ח בהערה ו'‬
‫הביא כמה מקרים שבהן אין המעוברת‬
‫צריכה לצום‪.‬‬
‫א‪ .‬אם המעוברת או היולדת אנמית )כגון‪ ,‬שיש לה כ‪ 10-‬גר' המוגלובין(‪ ,‬הרי היא כחלושה‪ ,‬ואם חשה בגופה יותר מכל אדם בריא שצם‪ ,‬כגון שסובלת‬
‫מסחרחורת‪ ,‬או מלחץ בבטנה מהעובר‪ ,‬או מדפיקות לב‪ ,‬או מחום עקב הצום‪ ,‬מותרת באכילה ושתיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשסובלת מקוליטיס )דלקת מעיים כרונית(‪ ,‬או שהיא בסוף מחלת צהבת וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחץ דם גבוה או נמוך וחלשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חום גבוה או כאבי גרון חזקים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ביה"ל סי' תקנ"ט סעי' ט' ד"ה ואינו‬
‫משלים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫תורת היולדת שם‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שערי תשובה סי' תקנ"ד סעי' ו'‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫שערי תשובה שם‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תורת היולדת שם‪ ,‬שהרי היא בריאה ושותה רק כדי שלא יסתכן התינוק‪ ,‬ודומה למש"כ הביה"ל סי' תקנ"ד סעי' ו' ד"ה דבמקום‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫הגר"ש רוזנברג שליט"א‪.‬‬
‫וכל שכן בג' ימים הראשונים שלאחר הלילה שבוודאי אסור לה לצום‪.‬‬
‫לאחר שבעת הימים‪ ,‬תוך השלושים יום ללידתה‪ ,‬כ' השו"ע דאין צריכה להתענות‪ ,‬והוסיף הרמ"א דנוהגין להתענות‬
‫כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה‪ ,‬והמיקל לא הפסיד‪.‬‬
‫והערוך השולחן‪ 31‬כתב על דברי הרמ"א‪ ,‬שאולי זהו בימיהם שהדורות היו בריאים וחזקים‪ ,‬אך עכשיו חלילה ליולדת‬
‫להתענות בט' באב תוך ל' יום ללידתה‪ ,‬ולכן אין להניחן להתענות בט' באב‪.‬‬
‫וכשיש לה צער גדול ‪32‬או שהיא קצת חולה‪ ,‬אף לשיטת הרמ"א אינה צריכה לצום‪.‬‬
‫יולדת בט' נדחה‬
‫‪33‬השנה שט' באב נדחה‪ ,‬יולדת תוך ל' יום אינה מחוייבת לצום‪.‬‬
‫‪34‬יולדת שאינה מתענה‪ ,‬אם יכולה תתענה כמה שעות‪ ,‬אולם אם הדבר קשה לה‪ ,‬לא תתענה כלל‪.‬‬
‫‪35‬יולדת תוך ל' יום ללידתה‪ ,‬מותרת לנעול סנדל מעור אם צריכה לכך‪.‬‬
‫הבדלה לאוכלים בצום ט' אב‬
‫האיש החולה שאינו צם כלל‪ ,‬יבדיל תכף במוצ"ש‪.‬‬
‫אולם חולה הצם בתחילת הצום‪ ,‬יבדיל בסמוך לאכילה‪.‬‬
‫אישה חולה הצריכה לאכול בט' באב‪ ,‬לכתחילה בעלה או אביה ]או אדם אחר[ יבדיל עבורה‪ ,‬והיא תשתה הכוס‪ ,‬ואזי‬
‫שוב אינו צריך להבדיל במוצאי הצום‪.‬‬
‫ואם אין לה גבר שיבדיל עבורה‪ ,‬תבדיל האשה‪.‬‬
‫בדיעבד כשהחולה אינו יכול לשתות הכוס‪ ,‬ואין קטן או חולה אחר שישתה עבורו‪ ,‬יכול להקל ולסמוך על הפוסקים‬
‫הסוברים שחולים האוכלים בט' באב אינם מחוייבים בהבדלה‪.‬‬
‫קטן האוכל יש אומרים שצריך להבדיל‪ ,‬ומנהג העולם שקטן אינו מבדיל‪.‬‬
‫יש אומרים שחולה המבדיל‪ ,‬יכול להבדיל על יין‪ ,‬ויש מחמירים שיבדיל על חמר מדינה‪] ,‬אמנם אין משקה שהוא‬
‫בוודאי חמר מדינה[‪.‬‬
‫כשמבדיל אינו אומר הפסוקים "הנה ק‪-‬ל ישועתי וכו'" ואינו מברך על הבשמים‪.‬‬
‫על הנר מברך רק במוצ"ש‪ ,‬ואשה לא תברך על הנר‪ ,‬ואם אפשר‪ ,‬בעלה יוציא אותה בברכת "בורא מאורי האש"‪.‬‬
‫כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי‪...‬‬
‫יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים )זכריה ט'‪ ,‬י"ט(‬
‫‪30‬‬
‫משנ"ב שם ס"ק י"ג‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫סי' תקנ"ד סעי' ח'‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫משנ"ב שם ס"ק י"ד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫עיין ביה"ל סי' תקנ"ט סעי' ט' ד"ה ואינו משלים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫משנ"ב שם בשם האליהו רבא‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שו"ע סי' תרי"ד סעי' ג'‪.‬‬