דיני חולה ביום הכיפורים

‫בס“ד‬
‫איחוד הצלה‬
‫ארגון מתנדבים ארצי להצלת חיים‬
‫משרד ראשי ‪ -‬רח‘ ירמיהו ‪ 78‬ת‪.‬ד‪ 36233 .‬ירושלים ‪91361‬‬
‫טל‘ ‪ • 02-5002020‬לתרומות ‪[email protected] • www.1221.org.il • 1-800-33-1221‬‬
‫בפיקוחם של הרבנים‬
‫הגר“ע אויערבאך שליט“א • הגר“י סילמן שליט“א • הגר“ש רוזנברג שליט“א • הגר“א דביר שליט“א‬
‫דיני חולה ביום הכיפורים‬
‫יוצא לאור על ידי וועדת ההלכה של ’איחוד הצלה‘‬
‫ הפעולות וההכנות לפני יו“כ ‪-‬‬‫חולה החושש שצום יום הכיפורים יכול לפגוע חלילה בחייו‪,‬‬
‫חייב להתייעץ על כך עם רופאו האישי שמכירו היטב‪) ,‬ועדיף‬
‫רופא שומר מצוות( ויברר הדברים כדלהלן‪,‬‬
‫א‪ .‬האם מותר לו לצום ביום הכיפורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מוכרח גם לאכול‪ ,‬או שמא די לו בשתייה בלבד‪ ,‬וכן‬
‫להיפך‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם התזונה או השתייה יכולים שיהיו פחות מכשיעור‬
‫]וכמו שנבאר[‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהי כמות הנוזלים או האוכל שהוא זקוק להם במשך‬
‫יממה זו‪.‬‬
‫ה‪ .‬יברר ההכרח בלקיחת התרופות ביום הכיפור‪.‬‬
‫וכן שאלות נוספות כפי העניין‪.‬‬
‫לאחר ההיוועצות עם הרופא‪ ,‬יעשה שאלת חכם‪ ,‬כיצד לנהוג‬
‫הלכה למעשה‪.‬‬
‫אין להסתמך על הפסיקה שקיבל בשנים קודמות‪ ,‬וכל שנה‬
‫חייב לשאול מחדש את הרופא והרב כיצד לנהוג‪.‬‬
‫הואיל ואינו דומה מקרה אחד למשנהו‪ ,‬וכל חולה או חלש הוא‬
‫מקרה בפני עצמו‪ ,‬בהתחשב בנתונים הרפואיים האישיים‪,‬‬
‫לכן חובה עליו להתייעץ עם רופאו האישי לפני שאלת הרב‪.‬‬
‫במקרה ועליו לשתות ביוה“כ‪ ,‬יכין מראש כוסית פחות מכשיעור‬
‫וימדוד את מלוא לוגמיו שלו‪ ,‬כמו שיבואר להלן במידות השיעורים‪.‬‬
‫חיוב אכילה בערב יו“כ‬
‫חולה שאינו מתענה ביום כיפור‪ ,‬מצווה אף הוא באכילת ערב‬
‫יום כיפור‪) ,‬אם קשה לו האכילה יש לסמוך על המצדדים‪,‬‬
‫שחולה שאינו מחוייב לצום‪ ,‬אינו מצווה בזה(‪.‬‬
‫טבילה במקווה‬
‫חולה שאינו יכול לטבול במקווה בערב יום הכיפורים‪ ,‬ישפכו‬
‫עליו ט‘ קבין מים‪ ,‬שהם ‪ 23‬ליטר )ואפשר להקל ב‪ 16-‬ליטר(‪.‬‬
‫אופן השפיכה‪ ,‬ללא הפסק מעל ראשו כנגד גופו כאשר שתי‬
‫ידיו נגד לבו ברפיון‪ ,‬ויש אומרים שמועיל בכה“ג כשזורם זרם‬
‫מים רגיל של מקלחת למשך כארבע דקות‪.‬‬
‫הטמנת אוכלין בערב יום כיפור‬
‫מותר להטמין בערב יום כיפור חמין לצורך חולים שאינם‬
‫מתענים‪.‬‬
‫אכילה כפי צורכו בלבד‬
‫חולה שהותר לו לאכול ולשתות בלא שיעורים‪ ,‬אסור בדברים‬
‫שאינו אוכלם לצורך תזונתו‪ ,‬אלא לתענוג והנאה בלבד‪.‬‬
‫אכילת פחות מכשיעור למניעת אכילת שיעור‬
‫חולה שהרופא קבע שאם יצום כמה שעות יצטרך בודאי‬
‫אחר כך לאכול שיעור שלם‪ ,‬מוטב שיתחיל לאכול מיד‬
‫בבוקר פחות מכשיעור‪.‬‬
‫אכילה כדרך או בעירוי‬
‫אאין איסור אכילה ביוהכ“פ‪ ,‬אלא כאשר בא האוכל דרך הפה‬
‫והגרון‪ ,‬אולם כאשר ניתן על ידי עירוי וכדו‘‪ ,‬מעיקר הדין אין‬
‫בו איסור‪ ,‬אך אין להתיר הדבר לאדם בריא‪.‬‬
‫ואף על פי כן‪ ,‬חולה שמותר לו לאכול מחמת סכנה ביוהכ“פ‪,‬‬
‫אינו מחויב לקבל מחייתו דרך עירוי‪ ,‬כדי שלא יהיה לו צורך‬
‫באכילה כדרכה‪ ,‬אלא אוכל כדרך אכילה מפיו ומגרונו‪.‬‬
‫אך חולה שאינו בכלל סכנה‪ ,‬וצריך לאכול על מנת שלא‬
‫יגיע לכלל סכנה‪ ,‬יש שהורו שעליו לחבר עצמו לעירוי מערב‬
‫יוה“כ‪ ,‬שיקבל הנוזלים דרך עירוי‪.‬‬
‫להימנע מיציאה מהבית‬
‫מי שמרגיש חלש או אשה בהריון וכדו‘‪ ,‬שיש חשש שעל ידי‬
‫שיבואו לבית הכנסת‪ ,‬יגרום הדבר שיצטרכו לאכול ביוה“כ‬
‫]ואפילו רק בשיעורים[‪ ,‬אסור להם לבוא לבית הכנסת‪ ,‬אלא‬
‫יישארו בביתם‪ ,‬שעל ידי זה יתכן שיוכלו לצום בלא אכילה‬
‫ושתייה‪ ,‬ואפילו כדי למנוע פעם אחת אכילה או שתייה‪ ,‬עדיף‬
‫שיישארו בביתם‪.‬‬
‫הכרעת הדין בספק פיקו“נ‬
‫לכתחילה על כל חולה לברר קודם יוה“כ אם עליו לצום או‬
‫לאכול והאופן וכמות האכילה שעליו לאכול‪ ,‬וכמו שביארנו‪,‬‬
‫אולם במצבים מסוימים שלא מבורר הדבר מעיו“כ או‬
‫במקרים וחלה החמרה או שנולד ספק ביו“כ עצמו‪ ,‬יש לנקוט‬
‫ולהתיר על פי רופא‪ ,‬איש מקצוע‪ ,‬החולה או ע“פ ספק נפשות‬
‫להקל‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬
‫ג‬
‫א‪ .‬באם יש רופא וכן חובש יהודי וכל אדם יהודי הבקי קצת‪,‬‬
‫ואפילו רופא נכרי בקי שאומר שאם לא יאכל החולה‪ ,‬יבוא לידי‬
‫סכנה‪ ,‬מאכילים אותו‪ ,‬אפילו אם החולה אומר שאינו צריך‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרופא אחד אומר צריך ורופא אחר אומר אינו צריך‪,‬‬
‫מאכילין אותו‪ ,‬הואפילו אם הרופא האומר שצריך הוא נכרי‬
‫בקי או אשה‪ ,‬והוא הדין לשנים כנגד שנים‪.‬‬
‫ואולם אם גם החולה אומר כדברי הרופא שאינו צריך‪ ,‬אין‬
‫מאכילין אותו‪ ,‬וכן אם שני רופאים אומרים אינו צריך‪ ,‬ואחד‬
‫אומר צריך‪ ,‬והחולה אינו אומר כלום‪ ,‬אין מאכילין אותו‪ ,‬נגואם‬
‫האחד מופלג בחכמה יותר מהאחרים‪ ,‬מאכילין אותו‪ .‬אך אם‬
‫אומר המומחה שאין צריך‪ ,‬ושניים אומרים צריך‪ ,‬הולכים‬
‫אחר רוב ומנין ומאכילים אותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬זאם החולה אומר צריך אני לאכול‪ ,‬אפילו מאה רופאים‬
‫אומרים אינו צריך‪ ,‬חואפילו אומרים שהמאכל יזיקו‪ ,‬מאכילין‬
‫אותו‪ ,‬והוא הדין אפילו לא אמר כן‪ ,‬אלא רק אחרי ששאלו‬
‫אותו על כך אמר צריך אני‪ ,‬מאכילין אותוט‪ ,‬יאך יש להזכיר‬
‫לו מקודם ]באופן שאין חשש שייבהל ויפחד מכך[‪ ,‬שהיום‬
‫יום הכיפורים‪.‬‬
‫וכן הדין אם החולה עצמו אומר שהוא מרגיש שיסתכן אם‬
‫לא יאכל‪ ,‬מאכילים אותו‪] ,‬לאחר שמזכירין לו שיוה“כ היום[‪.‬‬
‫ד‪ .‬חולה שספק אם הוא מסוכן‪ ,‬ואין שם רופא לשאלו‪ ,‬ספק‬
‫פיקוח נפש להקל‪ ,‬ומאכילין אותו לפי הצורך וההכרח‪.‬‬
‫ה‪ .‬חולה שהרופא אמר לו שיכול לצום‪ ,‬אולם באמצע הצום‬
‫חלה הרעה במצבו‪ ,‬ומרגיש חלישות גדולה‪ ,‬ואין במקום‬
‫רופא להכריע אם יכול להמשיך הצום‪ ,‬חייב לאכול‪.‬‬
‫תפילה לפני האכילה‬
‫חולה לפני שיאכל טוב שיאמר‪” ,‬הנני מוכן ומזומן לקיים‬
‫מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים‪ ,‬כמו שכתבת בתורתך‪,‬‬
‫ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם‬
‫וחי בהם אני ה‘‪ ,‬ובזכות קיום מצוה זו‪ ,‬תחתום אותי ואת כל‬
‫חולי עמך ישראל לרפואה שלימה‪ ,‬ואזכה ביום הכיפורים‬
‫הבא לקיים שוב ועניתם את נפשותיכם‪ ,‬כן יהי רצון‪ ,‬אמן“יא‪.‬‬
‫חולה המחמיר שלא לאכול‬
‫יבחולה שחייב לאכול ביוכ“פ ומחמיר על עצמו להתענות‪,‬‬
‫עליו נאמר ”אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש“‪ ,‬ואין בכך‬
‫מדת חסידות כלל‪ ,‬וזו היא עבירה גמורה‪ ,‬ומצוה על גדולי‬
‫ישראל וחכמיו להיות נוכחים בשעת האכלתו‪ ,‬אם יש חשש‬
‫שלא יאכל‪.‬‬
‫כפרה על האכילה‬
‫יגחולה שצריך לאכול ביו“כ‪ ,‬אין צריך כפרה על כך‪ ,‬דאונס‬
‫רחמנא פטריה‪.‬‬
‫ שיעורים ‪-‬‬‫שיעור איסור אכילה‬
‫ידאיסור אכילה מן התורה הוא בכל שהוא‪ ,‬וחיוב כרת במזיד‬
‫וחטאת בשוגג הוא על שיעור ככותבת הגסה‪ ,‬שיעור זה שווה‬
‫בכל אדם‪ ,‬בין בבעל גוף גדול בין בבעל גוף קטן‪.‬‬
‫טוחולה שצריך לאכול ביום הכיפורים מאכילים אותו פחות‬
‫פחות מכשיעור‪ ,‬וישהה בין אכילה לאכילה כשיעור אכילת‬
‫פרס‪ ,‬אם כמות זו אינה מספיקה‪ ,‬יצמצם את הרווח שבין‬
‫אכילה לאכילה‪ ,‬ואם גם זה אינו מספיק יאכל כדרכו‪.‬‬
‫ויש לידע‪ ,‬שגם אכילה ושתייה פחות מכשיעור‪ ,‬ואפילו אכילה‬
‫כל שהיא אסורה מדאורייתא‪ ,‬ואינה מותרת רק בפיקוח נפש‬
‫)או ספק פיקו“נ(‪.‬‬
‫פחות מכשיעור‬
‫שיעור שתייה להתחייב עליה ביו“כ הוא כמלוא לוגמיו‪,‬‬
‫דהיינו כמות נוזלים הממלאת פיו של אדם‪ ,‬כדי הבלטת לחי‬
‫אחד‪ ,‬לפיכך‪ ,‬חולה החייב לשתות ביו“כ יש לו לשתות פחות‬
‫משיעור זה‪ ,‬ובאדם בינוני הוא ‪ 40‬סמ“ק‪.‬‬
‫וכששותה כשיעור זה לא נעקר בזה התענית לגמרי‪.‬‬
‫טזמידה זו של מלוא לוגמיו אינה כמידת אכילה‬
‫ששיעורה שווה לכל‪ ,‬אלא משתנית מאדם לאדם‪ ,‬באדם‬
‫קטן השיעור פחות‪ ,‬ואצל גדול‪ ,‬מרובה‪ .‬יזועל כן ראוי‬
‫שמערב יוה“כ ימלא החולה או היולדת את פיהם מים‬
‫כדי הבלטת לחי אחד‪ ,‬ויפלוט אותם וימדדום )בבקבוק‬
‫המסומן במידות(‪ ,‬וביו“כ ישתה פחות מכמות זאת‪ ,‬וכפי‬
‫הזמנים כדלהלן‪.‬‬
‫פחות מכשיעור לעניין אכילה‪ ,‬הוא נפח כמו של שלושים‬
‫גרם מים )סמ“ק(‪ ,‬ויש מחמירים‪ ,‬שאם יכול‪ ,‬לא יאכל יותר‬
‫מעשרים וחמישה גרם‪) ,‬השיעור שונה בדברים ספוגיים‬
‫כטורטים שיש בהם נפח‪ ,‬ואינם שוקלים הרבה(‪.‬‬
‫יש להפסיק בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה‪ ,‬שיעור‬
‫אכילת פרס‪ ,‬והוא ‪ 9‬דק‘ לכתחילה‪.‬‬
‫השיעורים נמדדים לפי נפח‪ ,‬לכן צריך החולה להכין לעצמו‬
‫כוסית קטנה עם המידות הנ“ל בערב יום כיפור‪ ,‬וכל התכולה‬
‫שנכנסת בתוכו‪ ,‬הוא השיעור המותר לו‪ ,‬ואל יסתמך לשער‬
‫לפי אומדן דעתו כי בקל יוכל לטעות בזה‪.‬‬
‫חולה אשר לפי חוות דעת הרופא לא די לו שיעורים אלו‪,‬‬
‫יצמצם לו זמן ההמתנה בין שתייה לשתייה כפי הצורך‬
‫ההכרחי‪ 8 ,‬דקות‪ 7 ,‬דקות‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬עד ל‪ 2-‬דקות‪ ,‬ואם גם‬
‫זה אינו די לו‪ ,‬ימתין זמן מועט כשיעור שתיית רביעית בין‬
‫שתייה לשתייה‪ ,‬ואם גם בכך אינו מסתפק‪ ,‬שותה כפי הצורך‪,‬‬
‫והכל עפ“י הכרעת הרופא והרב‪.‬‬
‫וכן לעניין כמות האוכל‪ ,‬אם לפי דעת הרופא לא די לו בשיעור‬
‫הנ“ל יוסיף עד ‪ 38‬סמ“ק‪ ,‬ואם גם זה לא די לו‪ ,‬יצמצם בזמן‬
‫ההמתנה בין אכילה לאכילה כנ“ל בשתייה‪ ,‬ואם גם בזה לא‬
‫די לו‪ ,‬יאכל כהרגלו‪ ,‬והכל רק לפי הכרעת הרופא והרב‪.‬‬
‫היתר אכילה ושתייה פחות מכשיעור‪ ,‬הוא רק בכמות שהרופא‬
‫והרב ציוו עליו לאכול ולשתות‪ ,‬אבל אין לאכול ולשתות יותר‬
‫מכמות זו אפילו פחות מכשיעור‪] ,‬אמנם ישנם הרבה מקרים‬
‫שהרופא בעצמו אומר שאינו יודע לכוון במדויק כמה שיעור‬
‫הנוזלים או האכילה שהוא זקוק להם[‪.‬‬
‫צריך החולה לקבל הוראת היתר הן על השתייה והן על‬
‫האכילה‪ ,‬כיון שבהרבה מקרים מספיק לחולה שתייה בלבד‪.‬‬
‫יחבמקרה שמאכילין החולה על פי בקשתו‪ ,‬נותנים לפניו‬
‫מאכל‪ ,‬ואומרים לו יום כיפור היום‪ ,‬ואם אתה חושש שיהיה‬
‫לך סכנה אם לא תאכל כשיעור בבת אחת‪ ,‬אכול בבת אחת‪,‬‬
‫ואם לאו תאכל מעט מעט פחות מכשיעור‪.‬‬
‫צירוף שיעור אכילה ושתייה‬
‫יטכל האוכלים מצטרפים לשיעור אכילה‪ ,‬וכל המשקים‬
‫מצטרפים לשיעור שתייה‪ ,‬אולם אכילה ושתייה אינם‬
‫מצטרפים‪ ,‬ומותר לאכול ולשתות יחד פחות משיעור מאכל‬
‫ומשקה‪.‬‬
‫מאכלים מוצקים ונוזליים‬
‫כל דבר קרוש ויציב‪ ,‬כמו חמאה גבינה וכדומה‪ ,‬נחשב כאוכל‪,‬‬
‫דבר נוזל כמשקה‪ ,‬נידון כמשקה‪ ,‬ויש כמה דברים שדנו בזה‬
‫הפוסקים‪ ,‬וצריך להתייעץ עם רב ומורה הוראה בכל פרט‪.‬‬
‫מאכל שרוי במשקה‬
‫השורה פת או עוגה ושאר מאכלים במשקה‪ ,‬הרי כל הנוזל‬
‫הנבלע בפנים נחשב כמאכל‪ ,‬ומצטרף לשיעור של ‪ 30‬גרם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כל הממרחים המרוחים על המאכל‪ ,‬אף שמצד עצמם‬
‫הם נוזלים‪ ,‬דינם כאוכל‪ ,‬ומצטרפים לשיעור של שלושים גרם‪.‬‬
‫מדידת השיעורים ביום כיפור‬
‫מותר לשקול ולמדוד שיעורים אלו ביום הכיפורים‪ ,‬אך טוב‬
‫יותר לעשות זאת בערב יום הכיפורים‪ ,‬ושיעור שתייה עליו‬
‫לבדוק קודם יו“כ מלוא לוגמיו וכנ“ל‪.‬‬
‫היסח דעת לעניין ברכה‬
‫כבמפסיק בין אכילה לאכילה ושתייה לשתיה‪ ,‬אין צריך לברך‬
‫בכל פעם על השתיה והאכילה‪ ,‬ועל הפחות מכשיעור אינו‬
‫מברך ברכה אחרונה‪.‬‬
‫ דיני סעודה ‪-‬‬‫אכילה ללא קידוש‬
‫כאחולה האוכל ביום הכיפורים אינו עושה קידוש לפני‬
‫האכילה‪ ,‬אף כאשר חל יום כיפורים בשבת‪.‬‬
‫נטילת ידים לאכילה‬
‫חולה שאוכל פת ביום הכיפורים‪ ,‬נוטל ידיים לסעודה כהרגלו‬
‫כל השנה עד לפרק היד‪ ,‬שאין זו רחיצה של תענוג‪.‬‬
‫וכן נוטל מים אחרונים‪ ,‬אם הוא רגיל להקפיד על זה‪.‬‬
‫מניעה מחיוב זימון‬
‫אם כמה חולים אוכלים במקום אחד‪ ,‬יזהרו שלא יתחייבו‬
‫בחובת זימון‪ ,‬וכגון‪ ,‬שיאכלו בזמנים או בחדרים שונים‪ ,‬או‬
‫שיתכוונו שלא להצטרףנב‪.‬‬
‫יעלה ויבוא בברהמ“ז ומעין ג‘‬
‫כבחולה וקטן האוכלים ביוה“כ )כשיעור( אומרים בברכת‬
‫המזון ”יעלה ויבוא וכו‘ ביום הכיפורים הזה“ ]וביו“כ שחל‬
‫בשבת‪ ,‬אומרים גם ”רצה“[‪.‬‬
‫כגואם שכח ונזכר לאחר שסיים ברכת ”בונה ירושלים“‪ ,‬לא‬
‫יחזור‪ ,‬כדולא יאמר בברכה בפני עצמה אלא יתחיל ”הטוב‬
‫והמטיב“‪.‬‬
‫וכן בברכת מעין ג‘ אומר “זכרנו לטובה ביום הכיפורים הזה“‪,‬‬
‫]וביו“כ שחל בשבת‪ ,‬אומרים גם “ורצה והחליצנו“[‪ ,‬ואם שכח‬
‫אינו חוזר‪.‬‬
‫אכילה בפרהסיא‬
‫אין איסור לחולה לאכול בפרהסיא‪.‬‬
‫ תפילה ‪-‬‬‫עמידה בווידוי‬
‫יתוודה בערב יום כיפור בעמידה‪ ,‬ובשעת הצורך מותר לחולה‬
‫לסמוך על איזה דבר ולהתוודות‪.‬‬
‫חולה וזקן יכול להקל להישען בוידוי של חזרת הש“ץ‪.‬‬
‫ויש שמקילין לזקן וחולה להישען אף בוידוי של תפילת לחש‪.‬‬
‫תפילה זכה‬
‫חולה מסוכן שצריך לאכול פחות מכשיעור‪ ,‬יכול לומר‬
‫בתפילה זכה‪“ ,‬הריני מקבל עלי מעתה איסור מלאכה‬
‫וחמישה עינויים איסור אכילה ושתיה וכו‘“‪ ,‬אך לא יאמר את‬
‫“הריני מקבל עלי לענות גופי ונפשי וכו‘“כה‪.‬‬
‫ואם צריך לאכול כשיעור או אם יש חשש שיצטרך לאכול‬
‫כשיעור‪ ,‬יאמר רק “הריני מקבל עלי מעתה איסור מלאכה“‬
‫או שיאמר “הריני מקבל עלי לענות נפשי ולא לאכול יותר‬
‫מהצריך לי לסלק מעלי את הסכנה“כו‪.‬‬
‫חולה המתקשה להתפלל‬
‫חולה שאינו מסוגל להאריך בתפילה‪ ,‬ישתדל עכ“פ לומר‬
‫את סדר הוידוי הכתוב במחזור “אבל אנחנו חטאנו“‪“ ,‬אשמנו‬
‫בגדנו וכו‘“‪“ ,‬על חטא וכו‘“‪ ,‬מפני שהוידוי והתשובה הם‬
‫מעיקרי היום‪ .‬ומי שאינו מסוגל גם זאת‪ ,‬ידלג ”על חטא“‪,‬‬
‫אולם ”אשמנו וכו‘“ לא ידלג‪.‬‬
‫אכילה באמצע שמו“ע‬
‫כזחולה שחלש לבו באמצע תפילת שמו“ע וחייב לאכול‪ ,‬לא‬
‫יברך על האכילה‪ ,‬אלא יהרהר הברכה בליבו‪.‬‬
‫עלייה לתורה‬
‫חולה שצריך לאכול ביוה“כ‪ ,‬יכול לקבל עלייה בקריאת‬
‫התורה בשחרית‪ ,‬ונכון שלא יקראוהו לששי ומפטיר‪] ,‬ובשנה‬
‫שחל יוה“כ בשבת‪ ,‬יכול לעלות לתורה[‪.‬‬
‫]בתפילת מנחה ביו“כ שחל להיות בשבת‪ ,‬כהן ולוי יכולים‬
‫לעלות לתורה אף אם אינם צמים‪ ,‬ולעניין עליה במפטיר‪ ,‬יש‬
‫המסתפקים בדברכח[‪.‬‬
‫והאוכל פחות מכשיעור‪ ,‬יכול לעלות לתורה בין בשחרית ובין‬
‫במנחה‪.‬‬
‫נטילת תרופות‬
‫כטאסור ביו“כ לטעום דבר‪ ,‬ואפילו פולטו ולא בולעו‪ ,‬ומכל‬
‫מקום למותר לחולה )שאין לו איסור נטילת תרופות משום‬
‫גזירת שחיקת סממנין( לשטוף פיו בתרופה מרה ולפלוט‪,‬‬
‫אם צריך לכך לרפואתולא ואף לבלוע משקה זה יש מקום‬
‫להקל כדלקמן‪.‬‬
‫סירופ או תרופה עם טעם‬
‫חולה שיש בו סכנה הזקוק לקחת תרופה ביו“כ‪ ,‬מורים לו‬
‫למרר את המים על ידי מלח ]או דברים אחרים‪ ,‬אם אסור‬
‫לו מלח[‪ ,‬שבאופן זה השתייה אסורה רק מדרבנןלב‪ ,‬כיון‬
‫שהמשקים אינם ראויים‪.‬‬
‫גלולות ללא טעם לחולה שאין בו סכנה‬
‫לגגלולות שאין בהם טעם‪ ,‬מותר ליקח אותם אף חולה שאין‬
‫בו סכנה‪.‬‬
‫לקיחת תרופה עם מים‬
‫חולה אף שאין בו סכנה שאינו מסוגל לבלוע הגלולות ללא‬
‫מים‪ ,‬מותר לו ליטול התרופה עם מים פחות מכשיעור‪ ,‬שערב‬
‫בהם דבר מר שיפסל מהנאת החייך‪.‬‬
‫ברכת שהכל על המים לצורך נטילת כדור‬
‫לדמי שצריך לשתות מים עבור לקיחת התרופה‪ ,‬לא יברך‬
‫ברכת שהכל על המים‪.‬‬
‫רחיצה ונעילת הסנדל לחולה‬
‫רחיצה לרפואה‬
‫להחולה אף שאין בו סכנה‪ ,‬מותר לו להתרחץ‪ ,‬כשהרופא‬
‫אומר שהוא זקוק לכך לצורך בריאות גופו‪ ,‬והוא בגדר חולה‬
‫שאין בו איסור רפואה בשבתלו )מצוי ביולדת אחר הלידה(‪.‬‬
‫מי שנתקף בכאבי ראש ביוהכ“פ ומצטער מזה מאוד עד‬
‫שנחלש כל גופו עקב כך‪ ,‬או נופל למשכב‪ ,‬מותר לו לשטוף‬
‫ראשו במים צוננים להקל הכאבים‪.‬‬
‫נעילת הסנדל‬
‫חולה שאין בו סכנה‪ ,‬שיש לו מכה ברגלו‪ ,‬והצינה קשה לו‪,‬‬
‫וקשה לו ללכת בלי נעלי עור‪ ,‬מותר לו לנעול נעלי עור‪ ,‬אבל‬
‫אם יכול להתאים לו נעליים נוחות שאינם מעור‪ ,‬יעשה כן‪.‬‬
‫חולה שהותר לו לנעול נעלי עור‪ ,‬רשאי לילך בזה אף אם אין‬
‫חוליו ניכר‪ ,‬אולם ימעט בהילוך שלא לצורך‪.‬‬
‫לזהנועל מנעלי עור‪ ,‬לא יגע בהם כי אם על ידי בגד‪ ,‬ואם נגע‬
‫בהם שלא ע“י בגד‪ ,‬צריך ליטול ידיו במקום שנגע בהם‪.‬‬
‫ דיני יולדות‪ ,‬מעוברות ומניקות ‪-‬‬‫לחעוברות ומניקות‪ ,‬מתענות ומשלימות ביום הכיפורים‪.‬‬
‫מעוברות‬
‫מעוברות יש להן להתכונן לצום על ידי שתיה מרובה‪ ,‬ולהקפיד‬
‫ביום הצום לשהות במקום קריר )מזגן( ולהרבות במנוחה‪ ,‬מכיוון‬
‫שהתייבשות חלילה יכולה לגרום ללידה מוקדמת‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫לה לתת תשומת לב במשך היום אם תנועות העובר הן כרגיל‪.‬‬
‫מעוברת בסיכון‪ ,‬וכן כאשר ישנם בעיות רפואיות‪ ,‬יש להתייעץ‬
‫עם הרופא ומורה ההוראה וכנ“ל בחולה‪.‬‬
‫מעוברת שהריחה‬
‫לט‬
‫מעוברת שהריחה ריח מאכל ופניה נשתנו או שפניה לא‬
‫נשתנו‪ ,‬אולם אמרה צריכה אני לאכול‪ ,‬לוחשים לה באוזנה‬
‫שיו“כ היום‪ ,‬אם נתקררה דעתה בזיכרון זה‪ ,‬מוטב‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬
‫מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה‪ ,‬מואין הבדל אם עומדת‬
‫בתחילת עיבורה או בסופה‪.‬‬
‫מאכשמאכילין את המעוברת שהריחה‪ ,‬יש ליתן לה לפי סדר‬
‫זה‪ ,‬תחילה יש לנסות לתת לה כמה טיפות מן הרוטב‪ ,‬אולי‬
‫תתיישב דעתה‪ ,‬לא נתיישבה דעתה‪ ,‬נותנים לה רוטב פחות‬
‫פחות מכשיעור‪ ,‬ואם גם בזה לא נתיישבה דעתה‪ ,‬נותנים לה‬
‫מן המאכל עצמו פחות פחות מכשיעור עד שתתיישב דעתה‪,‬‬
‫ואם עדיין לא נתיישבה דעתה‪ ,‬מבמאכילין אותה כשיעור עד‬
‫שתתיישב דעתה‪.‬‬
‫מגכהו עיניה ואינה יכולה לראות מחמת הצום‪ ,‬מאכילין‬
‫אותה עד שיאורו עיניה‪ ,‬נחלשה הרבה‪ ,‬ונראה לרוב בני אדם‬
‫שאצלה שהיא מסוכנת‪ ,‬מאכילין אותה‪.‬‬
‫יולדת‬
‫מדיולדת תוך ג‘ ימים ללידתה )תוך ‪ 72‬שעותנד(‪ ,‬לא תתענה‬
‫כלל‪ ,‬ואין צריך להאכילה פחות פחות מכשיעור‪) ,‬ויש מחמירין‬
‫בלא אמרה צריכה אני להאכילה פחות פחות מכשיעור(‪,‬‬
‫מהואף אם אמרה איני צריכה לאכול‪ ,‬מאכילין אותה ואומרים‬
‫לה אכלי‪ ,‬אכן אז יש להאכילה פחות פחות מכשיעור‪.‬‬
‫מומיום הרביעי עד יום השביעי ועד בכלל‪ ,‬אם אמרה צריכה‬
‫אני לאכול‪ ,‬מאכילין אותה‪.‬‬
‫מזאמרה צריכה אני לאכול‪ ,‬והרופאים אומרים אינה צריכה‪,‬‬
‫מאכילין אותה פחות פחות מכשיעור‪.‬‬
‫אם אומרת איני יודעת אם צריכה אני לאכול‪ ,‬או שאינה‬
‫אומרת כלום ואין מי שיאמר שאינה צריכה‪ ,‬מחמאכילין אותה‬
‫פחות מכשיעור‪.‬‬
‫מטאם אומרת שאינה צריכה לאכול והרופא אומר שצריכה‪,‬‬
‫או שהוא מסופקנ‪ ,‬מאכילין אותה‪.‬‬
‫אמרה איני צריכה ואין מי שאומר כנגדה‪ ,‬אין מאכילין אותה‪.‬‬
‫לאחר ז‘ ימים הרי היא ככל אדם‪ ,‬ואינה מסוכנת מחמת הלידה‪,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אף אם אומרת צריכה אני לאכול מחמת הלידה‪ ,‬אין‬
‫מאכילין אותה‪ ,‬נאאבל אם אמרה צריכה אני לאכול מחמת‬
‫שמתכבד עלי החולי‪ ,‬מאכילין אותה כדרך שמאכילין כל חולה‬
‫האומר צריך אני‪.‬‬
‫הפלה‬
‫נההמפלת דינה כיולדת‪ ,‬ואם הפילה בארבעים הימים‬
‫הראשונים להריונה‪ ,‬תעשה שאלת חכם‪.‬‬
‫מינקת‬
‫מינקת שיש לה ילד חולה או מסוכן ואינו רוצה לינק כי אם‬
‫ממנה‪ ,‬ואם תתענה סכנה הוא לילד‪ ,‬אינה מתענה‪ ,‬ותברר אצל‬
‫הרופא ותעשה שאלת רב אם עליה לאכול פחות מכשיעור או‬
‫יותר‪ ,‬והאם יכולה להסתפק בקבלת המזון בעירוי‪.‬‬
‫א מנ“ח שי“ג‪ ,‬שו“ת מהרש“ם ח“א סי‘ קכ“ג‪,‬‬
‫שו“ת אחיעזר ח“ג ס“ט‪.‬‬
‫ב שו“ע סי‘ תרי“ח סעי‘ א‘‪.‬‬
‫ג משנ“ב סי‘ תרי“ח סק“א‪.‬‬
‫ד שו“ע שם סעי‘ ב‘‪.‬‬
‫ה משנ“ב שם סק“ו‪.‬‬
‫ו שו“ע שם סעי‘ ג‘‪.‬‬
‫ז שו“ע שם סעי‘ א‘‪.‬‬
‫ח משנ“ב שם סק“ד‪.‬‬
‫ט עיין ביה“ל סי‘ תרי“ח סעי‘ א‘ ד“ה ואם החולה‬
‫ודלא כהט“ז‪.‬‬
‫י משנ“ב שם סק“ה‪.‬‬
‫יא הועתק ממחזור עתיק‪ ,‬עיין בס‘ תורת היולדת‬
‫פ‘ נ“ב אות י‘‪.‬‬
‫יב משנ“ב שם סק“ה‪.‬‬
‫יג משנ“ב שם‪.‬‬
‫יד שו“ע סי‘ תרי“ב סעי‘ א‘ ה‘‪.‬‬
‫טו שו“ע סי‘ תרי“ח סעי ז‘ ח‘‪.‬‬
‫טז משנ“ב סי‘ תרי“ח ס“ק כ“א‪.‬‬
‫יז משנ“ב שם‪.‬‬
‫יח משנ“ב שם ס“ק כ“ד‪.‬‬
‫יט שו“ע סי‘ תרי“ב סעי‘ ב‘‪.‬‬
‫כ הליכות שלמה פרק ו‘ ס“ק י“א‪.‬‬
‫כא משנ“ב שם ס“ק כ“ט‪.‬‬
‫כב שו“ע סי‘ תרי“ח סעי‘ י‘‪ ,‬ועיין במשנ“ב שם‬
‫ובשעה“צ אות כ“א‪ ,‬ובמשנ“ב סי‘ קפ“ח ס“ק י“ט‪.‬‬
‫כג משנ“ב סי‘ תרי“ח ס“ק כ“ט‪.‬‬
‫כד משנ“ב סי‘ קפ“ח ס“ק י“ט ודלא כהמג“א‪.‬‬
‫כה עיין מנח“י ח“ו סי‘ נ“ח‬
‫כו עיין ש“ש עמ‘ קכ“ד‪.‬‬
‫כז אבנ“ז או“ח ל“ז ח‘‬
‫כח עיין שו“ת רעק“א מה“ק תשו‘ כ“ד‪ ,‬ועיין שו“ת‬
‫מנחת אליעזר ח“ב סי‘ ע“ב‪ ,‬ובשו“ת חת“ס או“ח‬
‫תשו‘ קנ“ז‪.‬‬
‫כט רמ“א סי‘ תרי“ב סעי‘ ו‘‪.‬‬
‫ל שבה“ל ח“ד סי‘ נ“ד ו‘‪.‬‬
‫לא דאף אם יבלע אין בזה איסור דאורייתא‪,‬‬
‫דהוה משקין שאינן ראויין‪.‬‬
‫לב כמבואר ברמ“א בסי‘ תרי“ב סעי ט‘ דפטור‬
‫על משקין שאינם ראויין‪ ,‬ובמשנ“ב ס“ק ט“ו‬
‫לגבי אכילת דברים שאינם ראויין דהוא איסור‬
‫מדרבנן‪.‬‬
‫לג אגרות משה או“ח ח“ג צ“א‪ ,‬ישועות יעקב‬
‫תרי“ב‪.‬‬
‫לד שבה“ל ח“י סו“ס פ“ג‪ ,‬דכל שלא רוצה‬
‫להנות‪ ,‬לא יברך‪.‬‬
‫לה משנ“ב סי‘ תרי“ג סק“י‪.‬‬
‫לו עיין משנ“ב שם‪.‬‬
‫לז משנ“ב סי‘ תרי“ד ס“ק י“ד‪.‬‬
‫לח שו“ע סי‘ תרי“ז סעי‘ א‘‪.‬‬
‫לט משנ“ב סי‘ תרי“ז סק“ב‪.‬‬
‫מ משנ“ב שם סק“א‪.‬‬
‫מא משנ“ב שם ס“ק ד‘‪.‬‬
‫מב תורת היולדת פרק נ‘ אות ב‘‪.‬‬
‫מג תורת היולדת שם אות ג‘‪.‬‬
‫מד שו“ע שם סעי‘ ד‘‪.‬‬
‫מה משנ“ב שם סק“י‪.‬‬
‫מו שו“ע שם‪.‬‬
‫מז משנ“ב שם ס“ק י“א‪.‬‬
‫מח משנ“ב שם ובשעה“צ אות ט“ז‪.‬‬
‫מט שו“ע סי‘ תרי“ח סעי‘ ה‘‪.‬‬
‫נ עיין משנ“ב סי‘ תרי“ח ס“ק י“ג דמיירי שמכיר‬
‫החולי אלא שמסופק אם יסתכן‪ ,‬דאל“ה הוי‬
‫כאיניש דעלמא‪.‬‬
‫נא משנ“ב סי‘ תרי“ז ס“ק י“ב‪.‬‬
‫נב עיין שש“כ פרק ל“ט סעיף ל“ג‪.‬‬
‫נג משנ“ב שם סק“י‪.‬‬
‫נד משנ“ב שם ס“ק י“ג‪.‬‬
‫נה ביאור הלכה סי‘ תרי“ז ד“ה יולדת‪.‬‬
‫‪ -‬העלון היה למראה עיניו של מורנו הגר“ש רוזנברג שליט“א ‪-‬‬
‫איחוד הצלה‬
‫קו פתוח ללקוחות כל קופות החולים‬
‫מוקד הלכתי‪-‬רפואי בענייני צום יום הכיפורים‬
‫‪0722-722-350‬‬
‫יענו לשאלות הגאונים הגדולים חברי ביה“ד דמרן הגאב“ד הגאון רבי ניסים קרליץ שליט“א וטובי הרופאים המומחים‬
‫קבלת קהל ביום א‘ ז‘ תשרי )‪ (20.9‬בבית הדין רח' הרב שך ‪ 46‬בני‪-‬ברק בין השעות ‪19:00-22:00‬‬
‫מענה טלפוני ביום ב‘ ח‘ תשרי )‪ (21.9‬בין השעות ‪19:00-22:00‬‬
‫‪ -‬לקבלת קובץ הלכות לחולים וליולדות חייגו ‪ 24 03-6001411‬שעות ‪-‬‬