‫גליון מס' ‪ ,34‬דצמבר ‪ / 2015‬כסלו‪-‬טבת תשע"ו ‪http://www.degania-b.org.il‬‬
‫שלום לקוראי העלון‪,‬‬
‫החודש חל חג החנוכה הוא חג האורים‪ .‬נאחל לכולנו חודש מלא באור‪ ,‬שמחה וגשמי ברכה‪.‬‬
‫"נר שביעי של חנוכה"‬
‫צילומים‪ :‬ארז ביטון – ארזביט סטודיו לצילום‬
‫"נר שלישי של חנוכה"‬
‫המשך חודש טוב‪,‬‬
‫צוות העלון – רינה זהרוני‪ ,‬אפרת לויטן‪ ,‬לירון שרת‪ ,‬אנה לובין ארביטי‪.‬‬
‫מה בעלון?‬
‫משולחנו של יו"ר ועד ההנהלה – אגודה קהילתית‪...............‬‬
‫משולחנו של מנהל הקהילה‪..............................................‬‬
‫עושים תרבות‪.................................................................‬‬
‫נוסטלגיה‪.......................................................................‬‬
‫אצלנו בדגניה ב'‪..............................................................‬‬
‫נעים להכיר ‪...................................................................‬‬
‫פינת המומחה‪................................................................‬‬
‫לזכרם‪...........................................................................‬‬
‫חינוך‪.............................................................................‬‬
‫יומן נעורים‪....................................................................‬‬
‫ספורט‪.............................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪26‬‬
‫אוכל‪...........................................................................‬‬
‫‪31‬‬
‫‪0‬‬
‫שלום לכולנו‪,‬‬
‫חברות וחברים‪,‬‬
‫חג שמח וחודש נפלא‪.‬‬
‫החודש אנחנו עסוקים בהכנת התקציב לשנת ‪ .2016‬להזכירכם‪ ,‬רוב רובו של התקציב מגיע‬
‫מתשלומי מסים ודמי שימוש של תושבי הישוב‪ .‬התקציב משקף את מכלול הפעילויות בהן עוסקת‬
‫האגודה הקהילתית ועיקרן מתן שירותים לתושבי הישוב‪ ,‬שיבטיחו לנו בטחון ואיכות חיים‪.‬‬
‫קיבוץ או ישוב קהילתי כמו דגניה ב' קבע לעצמו בעבר נורמות של סגנון חיים‪ ,‬אשר היוו גורם‬
‫משיכה לתושבים רבים‪ ,‬שבחרו לקבוע את משכנם במקום‪ .‬עלינו להבטיח לעצמנו ולילדינו שנעשה‬
‫הכל על מנת לשמר נורמות אלו‪.‬‬
‫בימינו אנו‪ ,‬שימור נורמות של סגנון חיים מלווה במשמעות כלכלית‪ ,‬קרי‪ ,‬הוצאה כספית לא‬
‫מבוטלת‪ .‬אנחנו‪ ,‬בוועד ההנהלה של האגודה‪ ,‬מאמינים ושואפים לחזק את הסעיפים השונים‪,‬‬
‫שמצד אחד יבטיחו לנו איכות חיים‪ ,‬ומהצד השני יאפשרו לנו שמירה על ערכים קיבוציים‬
‫בסיסיים‪ .‬משימתנו העיקרית בכל שנה היא מציאת האיזון בין התשלומים השונים אליהם‬
‫נדרשים התושבים ובין הצרכים המשתנים של הקהילה‪ .‬זוהי משימה מורכבת הדורשת הכנה‬
‫ארוכה וקפדנית‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬בעזרת מערכת הנהלת החשבונות ומשאבי אנוש של האגודה‪ ,‬עברנו תהליך בו כל אחראי‬
‫ענף ומגזר באגודה נדרש להכין את תוכנית העבודה שלו לשנת ‪ ,2016‬הכוללת את מגוון ההוצאות‬
‫השוטפות לצד השאיפות להתפתחות והשקעות‪ .‬כעת‪ ,‬משסיימנו לרכז את החומר הרב‪ ,‬התחלנו‬
‫להכניס את הרעיונות והחלומות לתוך מסגרת תקציב נוקשה‪ ,‬מתוך הבנה שנס פח השמן במקרה‬
‫זה לא קורה‪ ,‬השמיכה קצרה והאלונקה כבדה‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬לא נצליח לתת ביטוי בתקציב לכל חלומותינו‪ ,‬אך חשוב שנדע לשמור על כיוון וסדרי‬
‫עדיפויות‪ .‬חשוב גם שנדע לתכנן את עצמנו לטווח ארוך ולהבין‪ ,‬שישנם תהליכים (בעיקר של‬
‫השקעה גדולה) שיקחו מספר שנים לממשם‪.‬‬
‫עד סוף החודש תקבלו‪ ,‬כל אחד ואחת‪ ,‬את דף התקציב לשנה הבאה‪ .‬בסוף החודש נתכנס לישיבת‬
‫הסבר‪ ,‬פירוט והצבעה על התקציב לשנת ‪ .2016‬נוכחות כלל הציבור בישיבת התקציב השנתית‬
‫חשובה מאוד‪ ,‬זוהי הדרך העיקרית של כולנו להשפיע על הכיוון והדרך בה נלך‪.‬‬
‫אנחנו פה בשבילכם‪ ,‬לכל הארה‪ ,‬הערה ורעיון‪ .‬אל תהססו לפנות להציע‪.‬‬
‫להתראות‪,‬‬
‫ניר‬
‫ניר אלפרט‪ ,‬יו"ר ועד ההנהלה‪ ,‬אגודה קהילתית‬
‫‪1‬‬
‫לקוראים שלום‪,‬‬
‫הקביעה כי "טובים השניים מן האחד" מכילה תובנה חברתית על יתרונות הקבוצה על פני היחיד‪,‬‬
‫יתרונות הגורמים להעצמה של הקבוצה‪ ,‬הנובעת מליכוד השורות ומשיתוף פעולה עד כדי השגת‬
‫השלם הגדול ממרכיביו‪ .‬אולם‪ ,‬אליה וקוץ בה‪ ,‬לאחדות יש פוטנציאל לכוח הרסני‪ ,‬הכוח לבטל‬
‫את דעת המיעוט‪ ,‬לקבע רעיונות שאין להם אחיזה במציאות‪ ,‬לעיתים אפילו רעיונות הרחוקים מן‬
‫האמת‪" .‬מיליארד סינים לא טועים!" האמנם? האם סימן הקריאה לא צריך להיות מוחלף בסימן‬
‫שאלה גדול?‬
‫החברה מחבקת ותומכת‪ ,‬אך מנגד מדכאת ובולמת את היצירתיות‪ .‬תלבושת אחידה מקדמת את‬
‫תחושת השייכות‪ ,‬אך מערערת את היכולת לביטוי עצמי‪ .‬מצעד החיילים בסך מהווה ביטוי‬
‫לעוצמה הגלומה בו‪ ,‬עוצמה שניתן לרתום ליצירה‪ ,‬אך גם לרמיסת החירות‪ .‬חברה שרתמה עצמה‬
‫למשימה תשיג אותה‪ ,‬אך במחיר של ביטול ההתלבטות האישית ודילוג מעל משוכת האנושיות‬
‫והאישיות‪.‬‬
‫כיצד למצוא את נקודת האיזון בין אחדות לעצמיות? מהו סוד היחיד והיחד? זה אולי סוג של‬
‫אוקסימורון‪ .‬איך לארגן בלאגן וכיצד ליזום ספונטניות?‬
‫מבט שלי מבחוץ פנימה מזהה תהליך מדהים שמתרחש כיום בדגניה ב'‪ ,‬הניסיון של הקבוצה‬
‫למצוא את הנקודה הארכימדית של שימור הרעיון של הקולקטיב ולעטוף אותו בתכנים חדשים‬
‫מבית מדרשם של הדוגלים בעצמיות‪ .‬התהליך כואב וכרוך במשברים גדולים וקטנים‪ .‬בדרך נעשה‬
‫כנראה שגיאות‪ ,‬אך החתירה למגע והנחישות של מובילי התהליך "קוראים לנו ללכת"‪ .‬וכמאמר‬
‫המשורר‪:‬‬
‫אֵא ין ַררב ִרריבֵא ננ נמ ֹוו ִר יעַר ‪ֹ /‬לא אֵא ל‪ֹ ,‬לא מֶ לְֶך‪ֹ ,‬לא גִר ּבוֹור‬
‫ּבִר זְז רוֹועַר נְזטניָיה נַרבְז ִרקיעַר ‪ /‬אֲ נ ְזַרחננ ֶד ֶרְך אֶ ל הָי אוֹור‬
‫רגע לפני תחילת השנה האזרחית החדשה אני מאחל לקבוצת דגניה ב'‪ ,‬כי תדע למצוא את הנתיב‬
‫המשלב את העוצמה שביחד עם עצמיות היחיד‪ ,‬שנמצא את הדרך לתת ליחיד מקום לביטוי עצמי‬
‫המהווה חלק בלתי נפרד מהחבורה‪.‬‬
‫ומעט לכולנו‪ ,‬בימים אלו הושלמה הכנת טיוטה להסכם בין האגודות‪ .‬הסכם זה מהווה אבן דרך‬
‫וציון חשוב במהלך הגדול לאיחוד הקהילה של כל המתגוררים בדגניה ב' לכלל קהילה אחת‪ ,‬שבה‬
‫האינטרס הקהילתי והשירותים המוניציפליים זהים לכל‪ .‬מהלך זה משתלב במהלך שעושה‬
‫הקבוצה שתכליתו לעצב חזון לישוב כפרי‪ ,‬שגרים בו בכפיפה אחת קבוצה גדולה של חברי קיבוץ‪,‬‬
‫שלהם אמצעי ייצור המנוהלים במשותף‪ ,‬אך גם פרטים "העושים איש לביתו" והמשותף לכולם‬
‫הוא הצגת נס הקהילה אל על‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬הדבר לא יגיע בבת אחת אלא קמעה קמעה‪ ,‬אך הרי קיבוץ כמעט בן מאה לא מפחד מדרך‬
‫ארוכה‪.‬‬
‫נדב אמיתון‪ ,‬מנהל קהילה‬
‫‪2‬‬
‫מה בתרבות ‪ -‬חודש דצמבר‬
‫בחודש שעבר פתחנו במסורת "יש לי סיפור" ‪.‬‬
‫מנחם ברקאי סיפר על שהותו בכלא הסורי ועל החיים שאחרי‪ .‬היה מרתק‪ ,‬מעניין ומרגש במיוחד!‬
‫“מאז יום חמישי ‪ 19.11.2015‬בערב‪ ,‬אני מקבל שפע מחמאות‪.‬‬
‫שוב חוויתי התרוממות רוח‪ ,‬בזכותם של אלה שבאו לשמוע ולחלוק איתי את חוויות השבי וחלקים‬
‫מחיי‪ .‬שפע תודות לעשרות השותפים לערב‪".‬‬
‫מנחם ברקאי‬
‫הסיפור הבא יתקיים ביום חמישי ‪ 24.12.15‬במועדון האירוח הכפרי (פרטים מדוייקים – בהמשך)‪.‬‬
‫"אחי‪ ,‬איפה אתה?" זהו סיפורו המופלא של ג'ק גינדה חברנו‪ ,‬על איך בגיל ‪ 50‬הוא מצא את אחיו‬
‫האובד!‬
‫כדי שמפגשים אלו יהיו מרגשים וממצים‪ ,‬וכדי שנהפוך זאת למסורת השתדלו להגיע ולשמוע‪.‬‬
‫חנוכה בפתח‪.‬‬
‫אירועים רבים קורים בחנוכה‪...‬גם אצלנו בדגניה ב' וגם ברחבי העמק‪.‬‬
‫פסטיבל הבננה‪ ,‬אשר מתרחש במקומות שונים בעמק בין התאריכים ‪ 3-12.12.2015‬יעבור אצלנו‬
‫בדגניה ב' גם בחוות השוקולד גליתא (הצגת ילדים "פה גדול" ב‪ )10.12 -‬וגם בבום במסיבה‬
‫ברזילאית ובשר על האש (ב‪ .)8.12-‬פירוט נוסף על הפסטיבל נמצא למצוא באתר דגניה ב'‪.‬‬
‫בימים אלו ממש מתקיימים אירועי החג בדגניה ב'‪ .‬סיכום ותמונות במדור בחודש הבא‪.‬‬
‫ביום שישי ‪ 11.12.15‬תתקיים כמיטב המסורת מסיבת הטוגה‪ .‬טוגות ניתן לקחת מהמכבסה‪.‬‬
‫כמובן שהכניסה היא מגיל ‪ 18‬ומעלה ‪.‬‬
‫תהנו‪ .‬וניפגש בעלון הבא עם סיכום שנת התרבות האזרחית!‬
‫אוריה גלעדי‪ ,‬תרבות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מספר הקהל – ‪ 70‬שנה לתחילת הכתיבה בו‬
‫לפני שבעים שנה‪ ,‬במלאת לדגניה ב' חצי יובל – ‪ 25‬שנים‪ ,‬היתה חגיגה גדולה‪ ,‬רבים הוזמנו לשמוח‬
‫עם חברי הקבוצה‪ ,‬אך אז חשבו החברים שעליהם לתת לעצמם מתנה – ספר גדול‪" .‬ספר הקהל"‬
‫שלנו ממשיך את הדרך בה כתבו החולמים שראו ברכה בפועלם‪ .‬שבעים שנה כותבים את דברי ימי‬
‫הקבוצה ובין דפי הספר מצוי מגוון רחב של נושאים‪ .‬אך בארבעה דפים נתעכב עתה‪.‬‬
‫ארבעת הדפים הראשונים של הספר הם דפי קלף וכתב בהם סופר סתם מירושלים‪ .‬הקורא בהם‬
‫חש בסגנון התנכ"י‪ ,‬בו נכתבו דברי ימי הקבוצה ב‪ 25-‬השנים הראשונות‪.‬‬
‫שני ספרי הקהל – הראשון‪,‬‬
‫מימין‪ ,‬משנת ‪ – 1945‬לפני ‪70‬‬
‫שנים‪ ,‬והשני‪ ,‬הצעיר‪ ,‬משנת‬
‫‪ – 1990‬לפני ‪ 25‬שנים‪.‬‬
‫מתוך ‪ 4‬הדפים הראשונים של הספר נבחרו קטעים המראים את גודל העשייה והתרוממות הרוח‬
‫של החברים‪ ,‬כפי שחשו לאחר ‪ 25‬שנות עשייה‪.‬‬
‫וגם – כדי להקל על הקריאה נעשו בטקסט שינויים של הוספת פיסוק וכתיב מלא‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬בעמק הצר והארוך אשר שרשרת‬
‫הרים מכתירה אותו‪ ...‬כאן בעמק‪ ,‬על‬
‫רצועת שדה אשר הרים שוממים סוגרים‬
‫עליה מארבע רוחות‪ ,‬כאן כרתנו ברית‬
‫עם החיים ועם היקום‪ .‬היי ברוכה‬
‫פינתנו פינת ארצנו‪ ,‬בך העזנו לחתור‬
‫להגשמת חזון תחייה והתחדשות ולצקת‬
‫בדפוסי יצירה את האמונה של אדם‬
‫באדם‪ ...‬לך מסרנו את חיינו ואת‬
‫עצמנו‪ ,‬קבלי נא ברצון את רגשי‬
‫אהבתנו‪...‬‬
‫‪4‬‬
‫דגניה ב' הוקמה תחילה כנקודה זמנית‬
‫ובפי הערבים נקראה אנם גוני אל תאני‬
‫(השניה)‬
‫צילום מהדף הראשון בספר הקהל‬
‫ויהי בשנת ה' אלפים תרפ"א‪ ,‬היא השנה הרביעית להצהרת בלפור‪,‬‬
‫כ"ט בתשרי‪ ,‬ותירדנה שלוש עגלות רתומות לשלושה זוגות פרדות‪,‬‬
‫והן דובה וקפלה‪ ,‬אחמד וכדרלעומר‪ ,‬תרח ולך‪-‬לך‪ ,‬עמוסות כבודה‬
‫ומטלטלין עם תשעה‪-‬עשר בני אדם ומספר פרות מהמקנה מכפר‪-‬‬
‫אוריה אשר ביהודה אל בקעת כנרות אשר בעמק‪-‬הירדן‪ ,‬אל המישור‬
‫אשר בין הירדן והירמוך וצפונה לו נחלת דגניה אלף וצפונה לה‬
‫מעבר לירדן מערבה לנחלת כנרת‪...‬‬
‫והארץ היתה שוממה והיא אחוזת הקרן‬
‫הקיימת לישראל בידי קבוצת דגניה‬
‫לשומרה ולעובדה‪ ,‬וימסרו מנחלתם‬
‫חלקה לבאים מיהודה‪ ,‬ומים אין בה‬
‫מלבד אשר בכנרת ובירדן ובירמוך‪.‬‬
‫ויתנחלו האנשים בנחלתם ויובילו מים‬
‫בחביות מן הירדן ויקימו להם אוהלים‬
‫וצריף בן קומתיים ובניין חימר‬
‫אחד‪...‬‬
‫קציר עם שתי פרידות‪ ,‬ברקע נראה‬
‫הבית הגדול‬
‫וסבל הילדים גדול מנשוא כי ניסיון‬
‫אין לאמהות הצעירות בטיפולם והמחסה משרב דל באוהלים‪,‬‬
‫ונקודת היישוב מרוחקת מהירדן ומדגניה אלף‪ .‬ולעת ההיא‬
‫הערבים מנסים את כוחם בשלל ובביזה‪...‬‬
‫וימשיכו הזורעים בזריעה והמובילים בהובלה והבונים בבנייה‬
‫וייכנסו לגור בבית הראשון אשר מלבני מלט ייבנה‪ ,‬והוא בן‬
‫שתי קומות וגם רפת גדולה אחת יבנו‬
‫בשביל שישים הבקר וגם אורווה‬
‫לבהמות העבודה‪ ,‬ותהי השמחה בליבם‪,‬‬
‫כי לא עוד מים בעגלות יובילו‪...‬‬
‫אולם קשה העבודה ומפרכת‪ ,‬וירכשו‬
‫להם אנשי דגניה בית טרקטור לחריש‬
‫האדמה‪ ,‬והוא הראשון בעמק הירדן‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ובריכת‪-‬מים הקימו למען אגור בה מים לשתייה‪ ,‬ואת הטבק ישתלו‬
‫למען העסק מחוסרי עבודה אשר באניות לארץ יגיעו‪ ,‬וייטעו‬
‫מהתמרים ומהבננות‪...‬‬
‫ואת חדר האוכל מהצריף הראשון התקינו‬
‫ותנור התקינו לאפות הלחם ווילונות‬
‫נתלו על החלונות ויוסיפו חן‪ .‬אולם‬
‫שמחת האנשים שבתה בגלל מגיפת הטיפוס‬
‫שפרצה וחלו בה רבים‪ ,‬ואת שערות רחל‬
‫אשר עד לברכיה הגיעו גזזו‪ ,‬כי כה‬
‫ייעשה לכל נגוע הטיפוס‪...‬‬
‫חדר‪-‬האוכל "הבורגני" של דגניה ב'‬
‫בשנות ה‪ 30-‬למאה הקודמת‬
‫ולעת ההיא החבר בלאס ערך את‬
‫ניסיונותיו בשתילת החיטה למען הרבות‬
‫יבולים‪ ,‬וירא בעוני האדמה ובסידורי‬
‫המים אשר מהירדן על ידי משאבות‬
‫טרקטורים יישאבו‪ ,‬ויבנה את יובל‬
‫המים הגדול‪ ,‬הוא האקוודוקט בלע"ז‪,‬‬
‫אשר אדמת דגניה אלף ישקה ואת אדמת‬
‫האקוודוקט ובוניו בעמק השומם‬
‫דגניה בית ירווה לאדמות בית‪-‬זרע יגיע‬
‫וגם אל אדמות אפיקים יזרום‪ ,‬כי הפרישו המשקים גם לאפיקים‬
‫מאדמתם למען יתנחלו גם המה‪ .‬ויפרצו הבניינים קדמה מזרחה‬
‫ותירבנה הפרות ברפת וייתרבו גידולי המשק למיניהם‪...‬‬
‫ויגדלו הבנים וישאו להם נשים וייוולדו להם ילדים ויהיו לעם‬
‫רב שבע וחמשים וארבע מאות נפש‪.‬‬
‫ויתר דברי הימים כתובים בספר "דגניה בית" ועלון הקבוצה‬
‫"רשומות"‪ ,‬דבר דבור על אופניו‪....‬‬
‫כולם מוזמנים לביקור בארכיון ולהתרשמות מספר הקהל‪ ,‬בו ניתן למצוא מידע אודותכם‪.‬‬
‫ליקטה וקיצרה מספר הקהל – רינה זהרוני‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫על מרוץ הלפיד בדגניה ב'‬
‫למעלה מארבעים שנה מתקיים בדגניה ב' מרוץ הלפיד בהשתתפות ילדי בית הספר שלנו ובעזרתם‬
‫של נערות ונערי חברת הנעורים‪ .‬מדי שנה‪ ,‬באחד מימי חנוכה‪ ,‬יוצאים הילדים למרוץ שהוכן‬
‫בקפידה ע"י הצוות החינוכי בסיוע הורים ומתנדבים נוספים‪ .‬המרוץ המסורתי נשא כל פעם מטרה‬
‫מאתגרת שונה‪ ,‬התקיים בקשיי מזג‪-‬אויר בגשמים וברוחות‪ ,‬אך תמיד הגיעו הרצים הביתה‬
‫בקולות שירה ובהתלהבות גדולים‪ .‬להלן זיכרונות ממספר מרוצים‪:‬‬
‫בחנוכה תשמ"ה – בדצמבר ‪ 1984‬התקיים מרוץ הלפיד הראשון של‬
‫חברת הילדים בדגניה ב'– כיתות א'‪-‬ח'‪ .‬מסלול הריצה היה מאלומות‬
‫לדגניה ב'‪ .‬הילדים רצו בחוליות של ‪ 5-4‬ילדים‪ ,‬כל חוליה כ‪ 300-‬מ'‪.‬‬
‫הילדים הגדולים נסעו במשאית וילדי הכיתות הנמוכות נסעו באוטובוס‪.‬‬
‫ע"י בית‪-‬אלישבע הצטרפו כל הילדים לחוליית הרצים האחרונה‪ ,‬הדליקו‬
‫פנסים ורצו לרחבת חדר‪-‬האוכל כשהלפיד בראש התהלוכה‪.‬‬
‫בחנוכה תשנ"ד– בדצמבר ‪ 1993‬התקיים מרוץ לכבוד גבורת המכבים‬
‫ועם ישראל לדורותיו‪ .‬המרוץ החל באתר ההנצחה של חטיבת גולני‪.‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ח' הגיעו לביקור במקום לפני התחלת הריצה‪ .‬בגשם קל החל‬
‫המרוץ‪ ,‬אך התחזק עד שהיה צריך להפסיקו בסמוך לביה"ח פוריה‪.‬‬
‫הילדים המשיכו במרוץ מכנרת המושבה‪ ,‬התלהבותם גדלה ורבים רצו‬
‫מהטנק עד לשער‪ .‬קומץ חברים קיבל את מסע הלפיד ההרפתקני‬
‫בתשואות רמות‪.‬‬
‫בחנוכה תשנ"ה – בדצמבר ‪ 1994‬התקיים מרוץ לפיד השלום עם ילדי כיתות א'‪-‬ח' וחברת‬
‫הנעורים ט'‪-‬י"ב והמסלול היה מגשר חוסיין לדגניה ב'‪ .‬המרוץ היה בחסות מג"ב אשדות‪ .‬היציאה‬
‫–ממסוף הגבול החדש‪ ,‬ע"י מעוז‪-‬חיים‪ .‬התרגשות‬
‫הילדים היתה גדולה בעת שנגשו ללחוץ ידיים לשלום‬
‫עם השומרים החמושים‪ .‬הילדים הגישו פרחים‬
‫וסופגניות חמות‪ ,‬אחר נשאו ברכה מילדי עמק‪-‬הירדן‬
‫וישראל‪ .‬קצין ירדני בירך בסימפטיה רבה וברוב כבוד‬
‫וחשיבות הצית את הלפיד והמרוץ יצא לדרך הארוכה‪,‬‬
‫כאשר אנשי מג"ב לקחו את הפיקוד לבטיחות‪ .‬בשער‬
‫דגניה ב' הצטרפו כל הילדים לחוליית הרצים‬
‫האחרונה ועם נושאי הלמפיונים התקדמה התהלוכה‬
‫לרחבת חדר‪-‬האוכל‪.‬‬
‫בחנוכה תשס"ה– בדצמבר ‪ 2005‬התקיים מרוץ לפיד בסימן – השלום בינינו ולכל עם‪-‬ישראל‬
‫הזינוק למרוץ המסורתי היה מתל‪-‬קציר דרך השדות לכיוון שער‪-‬הגולן‪ ,‬לאפיקים‪ ,‬בית‪-‬זרע‬
‫ולבסוף הביתה‪ ,‬לדגניה ב'‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בחנוכה תשס"ט– בדצמבר ‪ 2008‬התקיים מרוץ לפיד שנקרא – דור העתיד – נושא הלפיד! ועל‪-‬‬
‫כך כתבו‪ :‬ביום ראשון‪ ,‬בשעה שתיים בדיוק‪ ,‬יתייצבו ילדינו על קו הזינוק‪ .‬במסורת העבר ובסימן‬
‫העתיד –מר"חבים ושיכונאים ישאו הלפיד‪.‬‬
‫בחנוכה תש"ע– בדצמבר ‪ 2009‬מרוץ הלפיד בסימן גלעד שליט‪ .‬גם‬
‫בטקס ברחבה ביקשו "להאיר את החשיכה השוררת זו כבר השנה‬
‫השישית‪ ,‬עקב הימצאותו של גלעד שליט בשבי האויב בעזה‪...‬‬
‫מחזקים את המשפחה ומתפללים שבקרוב ישוב גלעד מן הצללים‪,‬‬
‫שבחייו ישוב לשרור האור והוא יחזור לחיק המשפחה והחברים‪".‬‬
‫בחנוכה תשע"א– בדצמבר ‪ 2010‬במרוץ הלפיד המסורתי נשאוהו‬
‫ילדינו הרצים מקיבוץ האון עד אלינו‪ ,‬כאן בדגניה ב'‪ .‬המרוץ סימל‪,‬‬
‫השנה‪" ,‬את האור של בית דגניה ב' ואת המסורת הייחודית והחשובה‬
‫שלנו‪".‬‬
‫מהארכיון – רינה זהרוני‬
‫השנה‪ ,‬חנוכה תשע"ו‪ -‬דצמבר ‪ 2015‬מרוץ הלפיד ייתקיים בסימן "כל אחד הוא אור קטן וכולנו‬
‫אור איתן"‪ .‬ועל כך בגיליון הבא‪.‬‬
‫"נר רביעי של חנוכה"‪ .‬צילום‪ :‬ארז ביטון – ארזביט סטודיו לצילום‬
‫‪8‬‬
‫מחקר בלימודי א"י ‪ -‬המיקום המדויק של העיר מודיעין מתקופת המכבים‬
‫קרוב ל‪ 2,200 -‬שנה עברו מאז פרוץ מרד המכבים בעיר מודיעין‪ .‬היכן נמצאת מודיעין של מתתיהו‬
‫ובניו? שאלה זו העסיקה דורות של חוקרים‪ ,‬ארכיאולוגים ואנשי דת‪ ,‬שאלה שבמשך שנים לא‬
‫באה אל פתרונה‪.‬‬
‫אז איפה היא מודיעין? בשלב ראשון יש לחפש במקורות‪ .‬יוסף בן מתתיהו כותב‪ " :‬ויישלח שמעון‬
‫לקחת עצמות אחיו ויקבור אותם אל קברות אבותיו במודיעים‪ ...‬ויקים על קברות אבותיו ואחיו‬
‫מצבה גדולה‪ ...‬והמצבה נשקפת אל הים"‪ .‬כלומר ניתן להבין‪ ,‬כי מודיעין החשמונאית משקיפה על‬
‫ים תיכון‪ .‬אנו מוצאים בתלמוד התייחסות למיקום העיר מודיעין המלמד אותנו כי היא ממוקמת‬
‫כ ‪ 15‬מייל מירושלים‪ " :‬מן מודיעין לירושלים ‪ 15‬מיילים הוא"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 340‬ישב בעיר קיסריה הבישופ אוסביוס אשר תיעד ומיפה את כל האתרים שבארץ וקישרם‬
‫למקורות‪ .‬את כל המידע ריכז הכומר בספרו החשוב "אונומסטיקון" ובו הוא כותב על מודיעין‪" :‬‬
‫כפר אצל לוד משם היו המכבים אשר גם את מצבתם רואים עד הים"‪.‬‬
‫תיעוד חשוב למיקומה של העיר מודיעין אנו מקבלים ממפת מידבא‪ ,‬שנמצאה בעיר דיבון‬
‫בממלכת ירדן ובה מופיעה העיר מודיעין בין ירושלים לעיר לוד‪.‬‬
‫מפת מידבא‬
‫‪443‬‬
‫מהמידע עד כה ניתן להניח כי מודיעין החשמונאית ישבה באזור הגיאוגרפי של מזרח שפלת יהודה‬
‫מזרחית ללוד כ‪ 15 -‬מייל מירושלים‪ .‬כיום כביש ‪.443‬‬
‫לאור נתונים אלו‪ ,‬החלו בסקר ארכיאולוגי באזור כדי לאתר רמז שיצביע על מיקומה של מודיעין‪.‬‬
‫ואכן נמצא כפר ערבי עתיק בן אלפי שנים המתאים לתיאור המקום מודיעין ושמו "מידיה"‪.‬‬
‫מידיה = מודיעין ? אפשרי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בסמוך לכפר נמצאו קברי יהודים בני ‪ 2000‬שנה במקום הנקרא‬
‫"קבור אל יהוד" (=קברי היהודים)‪ ,‬דבר המחזק את האפשרות לזיהוי מודיעין‪ .‬הקושי לאמת את‬
‫מידיה עם מודיעין נבע מהעובדה‪ ,‬שכל הקברים שנתגלו במקום אינם תואמים לדיני ההלכה‬
‫באותה תקופה של קבורה יהודית בקברי משפחה‪ .‬כמו כן לא נמצאו כל ראיות למבני קדושה‬
‫היכולים להראות חיים יהודים כמו מקוואות‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬חרסים‪ ,‬מטבעות וכו'‪.‬‬
‫תפנית במחקר מיקומה של מודיעין העתיקה באה ב‪-‬‬
‫‪ ,2001‬כאשר משלחת של רשות העתיקות ביצעה‬
‫חפירת הצלה בדרום העיר החדשה מודיעין‪ ,‬לצד‬
‫הכביש מודיעין‪-‬לטרון‪ .‬שמו הערבי של המקום הוא‬
‫"אום אל עומדאן" ("האמא של העמודים")‪ ,‬ואולי‪,‬‬
‫חשבו החוקרים‪ ,‬ניתן לייחס את השם "עומדאן"‬
‫ל"מודיעין"?‬
‫‪9‬‬
‫הצעת החוקרים לזהות את היישוב‪ ,‬שנחשף באום אל עומדאן‪ ,‬עם מודיעין החשמונאית נובעת‬
‫בנוסף לדמיון בשם מהממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו באתר‪ ,‬והתאמתם למקורות הכתובים‬
‫אודות אופיו ומיקומו של הכפר מודיעין‪ .‬מיקומו של האתר הוא בין ההר לשפלה‪ ,‬בקרבת הדרך‬
‫הרומית שעלתה מלוד לירושלים‪ .‬ומיקומו ביחס לסביבתו התואמת את מפת מידבא‪.‬‬
‫בית הכנסת הקדום "אום אל עומדאן" שבמודיעין‬
‫בחפירות שנערכו מטעם רשות העתיקות בחורבת אום אל עומדאן נחשפו שרידי כפר מתקופת‬
‫הבית השני‪ .‬הכפר כולל מערכת סמטאות‪ ,‬מבני מגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬בית כנסת ומקווה טהרה‪.‬‬
‫קיומם של בית כנסת‪ ,‬מקווה טהרה והימצאותם של כלי אבן מאפשר את זיהויו של היישוב‬
‫כיהודי‪ .‬בין הממצאים נתגלו מטבעות שנטבעו במרד הגדול ובמרד בר כוכבא‪ ,‬ומכלול כלי חרס‬
‫המאפיין את יהודה בתקופת הבית השני‪ .‬סביב הכפר תועדו פתחי מערות קבורה רבות‪ ,‬שעל פי‬
‫אופן חציבתן ניתן להגדירן כיהודיות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן כיום להגדיר בביטחון את מיקומה הקדום של העיר מודיעין בה חיו החשמונאים‬
‫דרומית מערבית לעיר מודיעין החדשה‪ ,‬על כביש החיבור שבין ‪ 431‬ל‪ ,443 -‬בדיוק במקום שנתגלה‬
‫בית הכנסת הקדום "אל עומדאן"‪.‬‬
‫אחד הדברים המעניינים בתגלית זו היא העובדה‪ ,‬שעוד לפני חורבן בית המקדש כבר היה נהוג‬
‫ומקובל בחלק מהיישוב היהודי בארץ הנוהג של בניית בתי כנסת‪ ,‬בהם אולי לא התפללו אולם‬
‫לבטח התכנסו ללימוד התורה‪.‬‬
‫המלצתי החמה לאוהבי הארץ ושביליה להגיע למקום שחוויה לטייל בו בכל חודשי השנה ובמיוחד‬
‫בימי חג החנוכה‪.‬‬
‫חנוכה שמח‪,‬‬
‫אמנון מישר‬
‫‪10‬‬
‫‪ ‬לירדן רתם‪-‬בר ו‪-‬לי בן‪-‬שלום שהשתחררו מצה"ל – בשעה טובה!‬
‫לפנחס אולשר‪-‬‬
‫ברכות להצלחה בחיים האזרחיים והשתלבות נעימה בדגניה ב' ובכל‬
‫ברכות חמות‬
‫מקום שתבחרו‪.‬‬
‫ולבביות!‬
‫‪ ‬למנור אוקוביט‪ ,‬מטר טרומן‪ ,‬איתמר שחר וזהר ליבר ולהורים הנרגשים‬
‫ברכות עם גיוסכם לצה"ל‪.‬‬
‫מאחלים לכם שרות משמעותי ושקט‪ ,‬והעיקר שתחזרו הביתה בשלום!‬
‫על קבלת אות‬
‫הוקרה "יקיר‬
‫ענף הבננות‬
‫בעמק הירדן"‬
‫לשנת תשע"ו‬
‫אוהבים‪,‬‬
‫ועדת דור צעיר ובית דגניה ב'‬
‫תודה!‬
‫לכל קהילת דגניה ב' –‬
‫המון תודה על קבלת הפנים החמה והאוהבת שהענקתם‬
‫לנו עם הצטרפותו‬
‫של נועם‬
‫המתוק למשפחתנו‪.‬‬
‫תודה רבה על הפינוקים הטעימים שלא הפסיקו להגיע‪,‬‬
‫על המתנות‪ ,‬על העזרה עם הבנות וכמובן על החיבוק‬
‫החם והחיוך שקיבלנו מכל אחת ואחד מכם‪.‬‬
‫אוהבים אתכם מאוד וגאים להיות חלק מקהילה‬
‫נהדרת שכזאת!‬
‫אנו רוצים להודות לכל‬
‫המשפחות‪ ,‬שפינקו אותנו‬
‫בארוחות וקינוחים בשבועות‬
‫שלאחר לידתה של ִבתנו‬
‫–‬
‫ליה‪.‬‬
‫היה לנו מאוד טעים ונעים !‬
‫ירדן‪ ,‬ענבל‪ ,‬עמית‪ ,‬שי ונועם הקטן‬
‫טלי‪ ,‬אריאל‪ ,‬יניב וליה לובין‬
‫***תזכורת ***‬
‫לאתר של דגניה ב' ‪ http://www.degania-b.org.il‬יש להכנס כך‪:‬‬
‫שם משתמש‪ :‬שם פרטי ומשפחה (למשל‪ :‬דגניה בית)‬
‫סיסמא‪ ( 1234 :‬זו סיסמא ראשונית‪ .‬רצוי להחליפה)‪.‬‬
‫באתר ניתן להתעדכן בהודעות שוטפות‪ ,‬לצפות בתמונות וסרטונים מארועים שונים‪ ,‬לעדכן‬
‫פרטים אישיים‪ ,‬לפרסם עסק‪ ,‬לפתוח קריאת שירות וליצור קשר עם בעלי תפקידים שונים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫לשאלות‪ ,‬הערות והארות ניתן לפנות באמצעות “ צור קשר” באתר אל‪ :‬אנה לובין ארביטי או‬
‫במייל‪[email protected] :‬‬
‫‪11‬‬
‫יקיר ענף הבננות בעמק הירדן‪ -‬פנחס אולשר‬
‫ביום שני ‪ ,7/12/2015‬במסגרת פסטיבל הבננה‪ -‬טעם כנרת‪ ,‬המתקיים בעמק הירדן במהלך ימי חג‬
‫החנוכה‪ ,‬הוענק לראשונה בעמק אות "יקיר ענף הבננות בעמק הירדן" לשנת תשע"ו לחברנו היקר‬
‫פנחס אולשר ולאסף ארזי משער‪-‬הגולן‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עידן בן‪-‬שלום‬
‫את אות ההוקרה העניקו יוסי ורדי‪ ,‬ראש המועצה; מנשה (מנש) שלום‪ ,‬מנכ"ל צמח מפעלים‬
‫אזוריים ומשקי עמק הירדן; משה נבון‪ ,‬מנכ"ל צמח בננות‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עידן בן‪-‬שלום‬
‫צילום‪ :‬ארז ביטון‪ ,‬ארזביט – סטודיו לצילום‪.‬‬
‫להלן נימוקי הענקת אות ההוקרה‪ ,‬כפי שכתב והקריא בטקס ד"ר יאיר ישראלי מצמח נסיונות‪:‬‬
‫"פנחס‪ ,‬מקיבוץ דגניה ב'‪ ,‬הוא מאחרוני דור המייסדים של ענף הבננות‪ ,‬שעדיין נמצאים איתנו‬
‫היום‪ .‬דור של חלוצים ציונים‪ ,‬משכילים וחדורי הכרה‪ ,‬שבחרו במודעות ומרצון בעבודת כפיים‬
‫בשדה ובמטע‪ .‬הם היו עובדי הקבלן של עצמם‪ ,‬והיו התאילנדים של עצמם‪ .‬ותיק אחד‪ ,‬ממייסדי‬
‫ענף הבננות בעמק הירדן‪ ,‬הזהיר אותי פעם‪ :‬דע לך‪ ,‬בבננות בעמק אם העמדת כיסא נוח בערוגה‬
‫וישבת בו כל היום‪ -‬כבר עבדת קשה‪ .‬אבל הם לא ישבו בכיסא נוח‪ .‬הם עבדו בטוריה ובסכין‬
‫הדילול ובמרסס הנישא על הגב‪ ,‬הם לא היו המנהלים‪ ,‬הם היו הפועלים עצמם‪.‬‬
‫פנחס היה אחד מהם‪ ,‬אבל היה גם מהנוטעים שאינם מסתפקים בעמל הכפיים בלבד‪ ,‬אלא גם‬
‫לומדים‪ ,‬ומעמיקים ובודקים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פנחס הצטיין בהבנתו את ההיבטים הכלכליים של הענף ונהג להציג שאלות ולשקול שיקולים של‬
‫כדאיות ורווחיות‪ .‬כל רעיון חדש וכל שינוי בכיוון נדרשו לעבור אצלו דרך המסננת הזו‪ .‬לאחר‬
‫הכל‪ ,‬עבודת החקלאות הלא אמורה לפרנס אותנו וכל שינוי צריך להבחן בתרומתו לרווחיות‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬כיאה לדור המייסדים‪ ,‬פנחס לא ויתר על בגדי העבודה ולא זנח את עבודת המטע כל עוד‬
‫עמד בו כוחו‪ .‬הוא היה עד לשינויים המפליגים שעבר הענף עם השנים‪ ,‬וגם כיום הוא עדיין‬
‫מתעניין ושומר על קשר‪ .‬פנחס הוא כחוט המקשר בין תקופת ראשית הענף לבין פריחתו בהווה‪.‬‬
‫על כל אלה‪ ,‬מוענק לו ביום זה ציון יקיר ענף הבננות בעמק הירדן לשנת תשע"ו‪".‬‬
‫דברים שכתב חנן בן‪-‬שלום לפנחס‪:‬‬
‫"פנחס יקירי‪ ,‬מורי ורבי –‬
‫במסגרת עבודתי אני נוסע לעיתים קרובות להודו‪ .‬הודו‬
‫היא מגדלת הבננה הגדולה בעולם‪ ,‬כ‪ 35-‬מיליון טון‬
‫בשנה‪ ,‬כאשר המדינה השנייה אחריה מגדלת "רק" כ‪10-‬‬
‫מיליון טון בננות בשנה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עידן בן‪-‬שלום‬
‫במהלך השנים הרבות‪ ,‬שאני עובד בהודו רכשתי לי שם‬
‫של מומחה לגידול בננות ואני מוכר מאד בין מגדלי הבננה בהודו‪ .‬כשהבריטים עזבו את הודו הם‬
‫חילקו את אדמות הודו באופן שוויוני ככה שכמעט לכל משפחה הודית באזור הכפרי יש חלקת‬
‫אדמה חקלאית‪ ,‬שבה היא מגדלת בננות (קשה למצוא בהודו מגדלי בננות אשר גודל שטחם עולה‬
‫על ‪ 150‬דונם‪ ,‬מרבית המגדלים מגדלים כ ‪ 10‬דונם)‪ ,‬מכאן אתה יכול להבין שבהודו יש מיליוני‬
‫מגדלי בננות‪...‬‬
‫בביקוריי בהודו אני מגיע לכפרים ונפגש עם המגדלים‪ .‬בכפר ממוצע כ‪ 60-‬מגדלי בננות שמקיפים‬
‫אותי ואני שופך בפניהם את משנתי‪ .‬תמיד בפתח דבריי אני מספר להם‪ ,‬שאת דרכי הבננית‬
‫התחלתי בכפר קטן בישראל‪ ,‬בגיל ‪ 10‬יצאתי לראשונה לעבוד במטעי הבננות יחד עם "אבא" שלי‪,‬‬
‫והוא זה שלימד אותי את תורת הגידול‪ ,‬ונטע בי את האהבה הגדולה שיש לי לבננה‪ ,‬אהבה שאני‬
‫מתחזק עד היום‪.‬‬
‫שנינו יודעים שאבא שלי גידל בננות לתקופה מאד קצרה ועבר להוראה הרבה לפני שאני התחלתי‬
‫לעבוד בבננות‪ .‬האבא הבנני שלי עליו אני מספר בכזאת גאווה למגדלים ההודים הוא אתה‪ .‬אני‬
‫חוסך מההודים את זה שאתה לא בדיוק האבא הביולוגי שלי‪ ,‬אבל עדיין מרשה לעצמי לקרוא לך‬
‫אבא‪.‬‬
‫התחלתי לעבוד בבננות בכתה ה' וישר הצמדת אותי אליך‪ .‬יש לי כל כך הרבה זיכרונות מהשנים‬
‫שעבדנו יחד שאני יכול לכתוב עליהם ספר‪ .‬לכתוב עכשיו ספר זה קצת קשה כי אני מאד עסוק‪,‬‬
‫אבל בכל זאת‪ ,‬אני רוצה לשתף אותך במספר זיכרונות שמלווים אותי עד היום‪ ,‬ובאיזה שהוא‬
‫מקום עיצבו את מי שאני היום‪.‬‬
‫הדבר הכי משמעותי שאני זוכר (ולא מבין) זה שאף פעם לא היית צועק עלי; לא משנה אם‬
‫התחצפתי או עשיתי נזקים שטויות וכדומה‪ ,‬אף פעם לא איבדת את קור הרוח‪ ,‬תמיד היית מעמיד‬
‫אותי במקום‪ ,‬מסביר‪ ,‬מתקן ומחנך‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מנגד‪ ,‬הצבת סטנדרטים גבוהים‪ :‬הגעה בזמן לעבודה‪ ,‬ללא חיסורים‪ ,‬לעבוד מהר ונקי‪ ,‬לנצל את‬
‫הזמן באופן מיטבי ולדרוש מעצמך ומהעובדים שלך לתת את המירב‪ .‬אם רק היית יודע כמה קש‬
‫אכלו ואוכלים אלה שעבדו ועובדים תחתיי עד היום בגלל הערכים האלה‪...‬‬
‫אחד הדברים הזכורים לי ביותר זה יצר התחרותיות שלך‪ .‬כשאני התחלתי לעבוד בבננות אתה‬
‫היית בן חמישים לערך‪ ,‬מעט צעיר מגילי כיום‪ .‬היית עובד איתי ועם נעם קלי בדוור בהורדת‬
‫גזעים‪ .‬אנחנו היינו בכיתה ז' והיית מארגן תחרויות נגדנו‪ ,‬וכדי להשוות כוחות היינו מתחרים‬
‫שנינו נגדך‪ .‬נעם חותך עם המצ'טה‪ ,‬אני תופס את הגזע ומסדר בין השורות ואתה עושה את ‪2‬‬
‫הפעולות יחדיו‪ .‬בגלל שנעם תמיד היה המהיר באדם ואני הייתי חזק‪ ,‬תמיד ניצחנו אותך אבל אף‬
‫פעם לא הסכמת להודות בכך‪ ,‬וטענת שאני לא מסדר את הגזעים ישר (עד היום‪ ,‬כשהעובדים שלי‬
‫לא מסדרים את הגזעים פלס זה מוציא אותי מדעתי)‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עידן בן שלום‬
‫כשחזרתי מהצבא לימדת אותי לדלל‪ .‬אתה היית מדלל ותיק ומנוסה ואני בתחילת דרכי; היינו‬
‫עובדים כתף אל כתף‪ ,‬שורה ליד שורה‪ ,‬ככה שתוכל להשגיח שאני לא עושה טעויות; איך שהיינו‬
‫מגיעים בסמוך לקצה השורה‪ ,‬היית פותח מבערים ומסיים ראשון את השורה על מנת להראות לי‬
‫מי בעל הבית ושיש עוד מה ללמוד‪...‬‬
‫כשהייתי בכתה ז' אכלנו ארוחת‪-‬בוקר בטרומית; הסוכר נגמר ופקדת עלי לקחת את הטרקטור‬
‫ולנסוע לסוכה הצפונית של סעדיה להביא ממנה סוכר; לא הייתי נהג מי יודע מה ואיכשהו‬
‫הכנסתי את הטרקטור לתוך תעלת ההשקיה (בנס הוא לא התהפך)‪ .‬חזרתי לטרומית מבוייש‪,‬‬
‫קראתי לך הצידה ואמרתי‪" :‬פנחס בוא תראה מה קרה"‪ .‬תגובתך הייתה‪" :‬העיקר שלך לא קרה‬
‫כלום‪ ,‬בוא נחלץ את הטרקטור ועד מחר כולם ישכחו את הפדיחה" (כמובן שבערב לא הגעתי‬
‫לחדר‪-‬האוכל)‪...‬‬
‫בתחילת עבודתי בבננות הייתי אוסף עבורך את הסנדות ִראתן תומכים את עצי הבננה; אתה היית‬
‫עובר אחריי ותומך את העצים; בימים ההם גידלנו את זן הננס הנמוך ואתה היית אחראי על‬
‫השדה הרחוק; קלת אפיקים עבד אז במלוא כוחו וכל עצי הבננות היו מלאים בנסורת שנכנסה‬
‫לכל החורים בגוף‪ ,‬תוסיף לכך את חום יולי אוגוסט בעמק הירדן ותקבל עבודה שנואה במיוחד‪...‬‬
‫להשקות היה חלומו הרטוב של כל עובד מתבגר במטעי הבננה של עמק הירדן‪ .‬בימים ההם השקנו‬
‫בהצפה; המים זרמו בתעלות פתוחות ותפקיד המשקה היה לפתוח ולסגור דלתות ולהפנות את‬
‫המים לערוגות שבהם היו נטועים עצי הבננה‪ .‬הסיפורים בקרב החבר'ה הצעירים היו שאתה מפנה‬
‫את המים מהתעלה המרכזית לערוגה‪ ,‬הולך לקצה הערוגה ושוכב לישון; כשאתה מרגיש את‬
‫‪14‬‬
‫המים מלחחים את בהונותיך אתה מתעורר ומעביר את המים לערוגה הבאה‪ .‬ברור שבבחירה בין‬
‫עצי הננס מלאי האבק מקלת לבין המים הקרירים בערוגות כולנו חלמנו על אפשרות ב'‪.‬‬
‫ואז יום אחד אתה בא אליי ואומר "חנניק‪ ,‬מחר אני נותן לך להשקות"‪ ,‬כמובן שמרוב התרגשות‬
‫ואושר לא עצמתי עין כל הלילה‪ ,‬בבוקר הגעתי נכון אלי קרב‪ ,‬נתת לי טרקטור וטוריה ולעבודה‪...‬‬
‫הזרמתי מים בתעלה והפניתי אותם לערוגה‪ ,‬הנעתי את הטרקטור ונסעתי לנמנם בקצה הערוגה;‬
‫היות שאני טיפוס לחוץ מטבעי כמובן שלא נרדמתי; אני מחכה ומחכה והמים לא מגיעים; ניגש‬
‫לתחילת הערוגה ומגלה פירצה בשפת הערוגה‪ .‬בימים ההם כבר הייתי מאד חזק‪ ,‬אוחז בטוריה‬
‫ומנסה לסתום את הפירצה‪ ,‬ככל שאני עובד יותר קשה כך הפרצה הולכת וגדלה‪ ,‬ואני מרוב ייאוש‬
‫ובושה כבר מתחיל לדמוע; דומע ומכסה‪ ,‬דומע ומכסה‪ .‬ואז כשאני כבר מיואש לגמרי אתה מופיע‬
‫"חנניק יש בלאגן"‪ ,‬כאילו שאתה לא רואה‪ ...‬אתה‬
‫אוחז בטוריה ובדקה סוגר את הפירצה ומסנן "כוח‬
‫כמו שלך לבננצ'יק זה יתרון‪ ,‬אבל צריך לרכוש גם‬
‫מיומנות"‪ ,‬ואני אומר לך בהקלה ובחוצפה של נער‬
‫"תודה שהסתתרת בין העצים וחיכית שזה יקרה‬
‫כדי שתוכל לספר לכולם שהיצלת אותי‪."...‬‬
‫שיא תהליך ההתפתחות של ילד בננות דגנייתי הוא‬
‫המועד שבו הוא מספיק חזק לסחוב את אשכולות‬
‫הבננה‪ .‬לסחוב אשכולות זו העבודה הכי שווה‬
‫בבננות וגם הכי מתגמלת‪ ,‬גם אתה מקבל עיצוב גוף‬
‫בחינם וגם אחרי כל עגלה איתן אולשר נותן לך‬
‫סיגריית רויאל בתנאי שלא תספר לאף אחד‪.‬‬
‫נעם ואני התחלנו לסבל בכיתה ז'; מעניין אם אתה‬
‫רואה היום ילד בכתה ז' סוחב אשכולות של ‪ 35‬ק"ג‪.‬‬
‫אין ספק שהיו לכם דרישות גבוהות מאיתנו‪ ,‬דור‬
‫ההמשך; בכתה ח' אמרת לי "חנניק‪ ,‬מחר אני מלמד‬
‫אותך לסדר עגלה"‪...‬‬
‫לסדר עגלות זה כבר שיא השיאים; אם נותנים לך‬
‫לסדר עגלה זה סימן שכבר ממש סומכים עליך;‬
‫ושוב לא עצמתי עין כל הלילה ובבוקר הגעתי דרוך‬
‫אלי קרב‪ .‬הקטיף החל והאשכולות זרמו בקצב‬
‫לכיוון העגלה; שורה ראשונה‪ ,‬שורה שנייה‪ ,‬שורה‬
‫מן הארכיון‬
‫שלישית‪" ,‬חנניק‪ ,‬זה עגלה למכון סדר ‪ 4‬גובה";‬
‫להרים אשכולות לקומה רביעית זה לא קל לילד בכיתה ט'‪ ,‬אבל אני מתאמץ ומסתדר‪ ,‬בונה את‬
‫הסטיפה ישרה פלס‪ ,‬שם מנטות בין השורות ובין האשכולות מדביק נייר טואלט על כל צוואר על‬
‫מנת למנוע מהלטקס לטפטף על האשכולות‪ ,‬מסיים עגלה בנויה לתפארת ויורד בגאווה מהעגלה;‬
‫אתה ניגש אליי ואומר לי בגאווה אבהית "היום נולד מסדר העגלות מספר ‪ 1‬בעמק הירדן" ואני‬
‫מוצף באושר‪ .‬מאז לא הפסקתי לסדר עגלות ומשאיות במשך שנים רבות‪ ,‬אבל את העגלה‬
‫הראשונה שנתת לי לסדר לעולם לא אשכח‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מספר שנים אחרי שחרורי מהצבא הגשמתי את חלומי ומוניתי למרכז ענף הבננות בדגניה ב'‪.‬‬
‫בימים ההם ענף הבננות שקק חיים וחברים‪ ,‬כשכל אחד מהחברים אוחז בדעותיו המקצועיות‬
‫ואיננו מרפה‪ .‬אתה היית יועץ הסתרים שלי; באותם ימים אתה היית אחראי על חלקות הבית‬
‫ואחרי שהייתי מוציא את העובדים לעבודותיהם‪ ,‬הייתי נוסע אליך על מנת לקבל עצות ותובנות;‬
‫על הדרך מדלל איתך שורה או שתיים; כמובן שהיינו מתחרים מי יותר מהיר; אז כבר הייתי גדול‬
‫ומיומן ואתה כבר לא צעיר‪ ,‬מנסה בכל כוחותיך לעמוד בקצב שלי; וכמו שאני לא ויתרתי לך אז‬
‫כשאתה היית החזק והמיומן‪ ,‬אתה לא ויתרת והרמת ידיים כשהיתרון היה אצלי‪.‬‬
‫באחד הימים בעודנו מתחרים חשת ברע; עצרנו והתיישבת תחת עץ; אני הייתי מודאג ושאלתי‬
‫אותך חצי בבדיחות חצי ברצינות אם להזמין נט"ן; ויתרת על התענוג‪ ,‬וכששבו אליך כוחותיך‬
‫הזכרת לי בבדיחות‪ ,‬שכשהייתי בכתה ט' הבטחתי לך‪ ,‬שאני אהיה זה שיכתוב עליך את ההספד‪,‬‬
‫כי בטח זה יהיה ההספד הכי מפרגן שתוכל לקבל‪.‬‬
‫לבן הצעיר שלי קוראים נעם; הוא משחק כדורגל ובטוח שהוא יהיה שחקן מפורסם‪ ,‬ולכן אין‬
‫טעם להשקיע זמן מיותר בבית הספר‪ .‬בזמנו‪ ,‬גם אני חשבתי שבית הספר הינו מיותר ובכל‬
‫הזדמנות הייתי בורח מבית הספר והולך לעבוד בבננות‪ .‬אבא שלי היה בא אליכם אנשי הבננות‬
‫בטענות‪ ,‬ודורש שלא תיתנו לי לעבוד ותשלחו אותי בחזרה לבית הספר; אתם מנגד טענתם‬
‫שללמוד אני לא אלמד אז עדיף שאעבוד‪ .‬כשנעם הבן שלי לא לומד אני שואל אותו‪" :‬מה יקרה‬
‫אם לא תהיה שחקן כדורגל? ממה תתפרנס?" הוא מחזיר לי ואומר שגם אני לא למדתי‪ ,‬ועדיין‬
‫הגעתי למקום טוב‪ .‬באחד הוויכוחים האחרונים בינינו‪ ,‬כאשר הילד סירב ללמוד נתתי לו את‬
‫מספר הטלפון שלך ואמרתי לו‪" :‬תתקשר לסבא פנחס‪ ,‬שלפחות יילמד אותך בננות‪ ,‬שאם לא‬
‫תהיה שחקן כדורגל לפחות תהייה בננצ'יק‪" ...‬‬
‫פנחס‪ ,‬אני מאחל לך עוד הרבה שנים של בריאות‪ ,‬וגאה בכך שהיום אתה מקבל את אות יקיר‬
‫הענף על תרומתך לענף הבננות‪.‬‬
‫את מה שתרמו לי השנים הרבות שעבדנו ביחד ניסיתי להעלות על דף זה‪ ,‬ועל כך אני מוקיר לך‬
‫תודה‪.‬‬
‫חנן‬
‫***********************************************************************************************‬
‫לפני הטקס‪ ,‬התקיימה בבית גבריאל פתיחת תערוכת צילומי בננות "בננה ועמק – סיפור אהבה"‬
‫של יקירנו הצלם ארז ביטון‪ .‬התערוכה מהווה את אחד משיאי פסטיבל הבננה ותהיה מוצגת‬
‫בגלריה הגדולה בחודש הקרוב‪ -‬עד לתאריך ‪ .3.1.2016‬מומלץ בחום!‬
‫צילומים‪ :‬רון שלף‪ ,‬אפיקים‬
‫‪16‬‬
‫כתבות נוספות על פנחס אולשר‪ ,‬על תערוכת הצילום של ארז ביטון ועל פסטיבל הבננה בכלל‪ ,‬שבין‬
‫יוזמיו ומארגניו נמצא חברנו אבי אייזנברג ניתן למצוא בעיתונות ארצית ומקומית כדוגמת‪:‬‬
‫ידיעות אחרונות "מסלול"; ישראל היום; "בעמק וברמה" (כתבה של עידן בן‪-‬שלום)‪" ,‬הזמן‬
‫הירוק" ובאתר של דגניה ב'‪.‬‬
‫*******************************************************************************‬
‫אני והסבתא ישבנו בצוותא‪...‬‬
‫סבתא וסבא שלי אוהבים לטייל‪ .‬אין מקום בארץ שהם לא היו בו‪ ,‬ובכל זאת הם מצליחים בכל‬
‫שבת למצוא מקום חדש לטייל בו‪ .‬אני תמיד שמחה להצטרף אליהם לטיולים‪ ,‬לשמוע סיפורים‪,‬‬
‫להתלהב ביחד מפריחות‪ ,‬לשמוע על ציפורים ולהכיר מקומות חדשים ויפים‪ .‬אהבתם לטיולים‬
‫חוצה גבולות והם נהנים גם מטיולים בארצות אחרות‪ .‬בטיול האחרון שלהם הם היו בהודו‬
‫ובנפאל‪ .‬ישבנו סבתא ואני ערב אחד בסלון ביתם וביקשתי מסבתא לספר לי על הטיול‪.‬‬
‫באיזו מדינה טיילתם?‬
‫טיילנו בצפון הודו לרגלי ההימלאיה ובנפאל‪ ,‬בעיר הבירה קטמנדו‪.‬‬
‫מה הדבר שאהבתם יותר מכל בטיול?‬
‫אהבנו את האנשים בהודו‪ ,‬שיש להם הרבה סבלנות ואפילו שקשה להם‬
‫הם לא רבים‪ ,‬גם כשהם מחכים שעות בתור למקדשים שלהם‪ .‬גם‬
‫בכבישים הישנים הם ממתינים בסבלנות ועוזרים אחד לשני‪.‬‬
‫מה מיוחד במדינה הזו?‬
‫המיוחד בעיני הוא השילוב של האמונה עם חיי היומיום של ההודים‬
‫והסבלנות אחד כלפי השני‪.‬‬
‫ספרי לי על חוויה מיוחדת שהייתה לכם?‬
‫על שפת הגנגס ברישיקש‬
‫חוויה מיוחדת הייתה לראות אלפי הודים באים בכל יום להתפלל ביחד‬
‫ליד נהר הגנגס‪ ,‬לשמוע את שירתם ולחוש את האווירה המיוחדת שבהתכנסות זו ללא צעקות‪,‬‬
‫בשקט ובכבוד לכל אחד ואחת‪.‬‬
‫איך את מסכמת את הטיול?‬
‫היה טיול מיוחד ושונה מטיולים אחרים שהשתתפתי בהם‪ .‬הודו זה‬
‫עולם שונה מכל מה שהכרתי קודם‪ .‬פגשנו הרבה ישראלים שהודו‬
‫"מדברת" אליהם‪ .‬במיוחד השפיע עלי השילוב של האמונה וחיי‬
‫היומיום‪.‬‬
‫תודה לסבתא על התשובות והשיתוף בחוויות מהטיול‪ .‬אני מאחלת‬
‫לסבא וסבתא שלי הרבה טיולים עוד שנים רבות‪ ,‬כשאגדל אצטרף‬
‫גם לטיולים שלהם בחו"ל‪.‬‬
‫הילי שרת ראיינה את סבתא רוחה שרת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫צפון הודו‪ ,‬ברקע הרי ההימלאיה‬
‫משפחת לובין‬
‫ההורים‪ :‬טלי‪ ,‬מעצבת פנים עצמאית ועובדת באירוח כפרי דגניה ב'‪ .‬כרגע‪,‬‬
‫בבית בחופשת לידה; אריאל‪ ,‬עובד בחב' הייטק באזור תעשיה תרדיון‪ ,‬משגב‪.‬‬
‫שמות הילדים‪ :‬יניב‪ ,‬בן שנתיים וחצי‪ ,‬בגנון "דקל"; ליה‪ ,‬בת חודש‪.‬‬
‫חיות המחמד שלנו‪ :‬אין‪.‬‬
‫גרים בדגניה ב' מאז‪ :‬דצמבר ‪.2012‬‬
‫קצת עלינו‪ :‬אריאל בן דגניה ב' וטלי ילידת צ'ילה‪ .‬אוהבים להרכיב פאזלים‪,‬‬
‫לטייל‪ ,‬להתארח ולארח את המשפחה ומאד אוהבים גם להיות בבית בשקט‬
‫ושלווה ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫במדור יתנו מומחי דגניה ב' במגוון תחומים עצות חשובות ויענו על שאלות‪.‬‬
‫שאלות ניתן לשלוח בצורה גלויה או אנונימית דרך האתר‪ ,‬לכתובת הדוא"ל של המערכת‪:‬‬
‫‪ ,[email protected]‬או בכתב לתיבת הדואר של אנה לובין ארביטי‪ .‬חברי קהילה‬
‫המעוניינים לתרום מידיעותיהם ולהצטרף לצוות המומחים שלנו ‪ -‬נשמח לקבל את עזרתכם!‬
‫והפעם‪ -‬כביסת יד‬
‫נושא כביסת היד עולה מידי פעם מהשאלות שמופנות אליי‪ ,‬וגם פה יש כמה כללים שרצוי ליישם‪.‬‬
‫לא משרים בגד בכביסת יד ‪ -‬אלא מכבסים בצורה עדינה ומהירה‪.‬‬
‫הכינו כיור או קערה גדולה עם נוזל כביסת יד ומים פושרים‪ ,‬הכניסו את הבגד‪ ,‬טיבלו עד הרטבה‬
‫כללית‪ ,‬באזורים הרגישים שפשפו בעדינות‪ ,‬ניתן קצת לכווצ'ץ' בידיים את הבגד‪ ,‬שיטפו בעדינות‬
‫במים זורמים וסיימתם‪ .‬אם אתם עדיין רוצים לצפ'ר בריח של מרכך – שוב‪ ,‬הכינו כיור עם טיפה‬
‫מרכך מהול בהרבה מים‪ ,‬טיבלו את הבגד‪ ,‬סובבו עם היד כמה סיבובים (כמו במכונה)‪ ,‬שיטפו‬
‫במים זורמים‪ ,‬סחטו או שימו את הבגד בכיור לטיפטוף לפחות לשעה‪ ,‬חיזרו וסחטו קלות‪ ,‬תלו‬
‫לטיפטוף על מוט הווילון במקלחת (מומלץ) רק עד שיפסיק לטפטף‪ ,‬פירסו על מתקן הייבוש ולא‬
‫על קולב (הבגד רטוב וכבד ויימתח)‪.‬‬
‫ההמלצה של גילגול במגבת אינה מובנת לי (הגילגול מותח ולפעמים גם עושה ריח לא נעים)‪ .‬אפשר‬
‫לפרוס! נכון‪ ,‬לא לכולם יש מקום להתפרס‪ ,‬אז פשוט השתמשו במוט הווילון לפעולות אלו (רק‬
‫בידקו שניגבתם את המוט והוא נקי מאבק‪.)...‬‬
‫אנו בחג השמן‪ .‬כמה טיפים לקראת ניתזי השמן והדונג הבאים עלינו‪-‬‬
‫על ניתזי השמן מירחו סבון כלים‪ ,‬העבירו עם האצבע‪ ,‬קצת ליחצו וככה הסבון יחדור פנימה‪.‬‬
‫את המפות ושאר הבגדים‪ ,‬שטיפטף עליהם דונג‪ ,‬הכניסו למקפיא בשקית ניילון‪ ,‬קילפו את הדונג‬
‫ומירחו סבון כלים על הכתם שמן שנשאר‪.‬‬
‫בקשה – אני מחפשת בגדים עם כתמי צבעים‪ ,‬שעדיין לא עברו כביסה (גואש ‪ /‬שמן ‪ /‬אקריליק‬
‫וחברים אחרים)‪ .‬אני עושה תחרות בין חומרים מסירי כתמים‪ ,‬אז במידה ויש לכם בגד עם כתמים‬
‫כאלו צרו איתי קשר‪.‬‬
‫סמוד‬
‫‪19‬‬
‫הנפטרים בדגניה ב' בחודש דצמבר‬
‫שושנה האפט כ"ד בכסלו תשמ"א‬
‫בלה צלביץ' כ"ו בכסלו תשנ"ה‬
‫פאני ברוסטוב ה' בכסלו תשס"ט‬
‫אטקה קלרמן ה' בכסלו תשס"א‬
‫שרה אגין כ' בכסלו תשמ"ו‬
‫ברטה סתו י"ג בכסלו תשמ"ח‬
‫קדיש לוז כ"ט בכסלו תשל"ג‬
‫מנחם הלוי ט"ו בכסלו תשל"ז‬
‫ראובן יגר ל' בכסלו תש"ס‬
‫יעקב רבינוביץ' כ"ה בטבת תשי"ג‬
‫יוסף פרומקין‪-‬אבידור כ"ט בכסלו תשכ"ז‬
‫ליפא סלע י' בכסלו תשכ"ח‬
‫אריה בלומנפלד י"ב בכסלו תשס"ו‬
‫חנה ניב י' בטבת תשע"ד‬
‫סימה אולצ'יק י"ט בכסלו תשל"ד‬
‫דני וגמייסטר כ"ה בכסלו תשס"ז‬
‫יחיאל אברהמי ט"ו בכסלו תשמ"ז‬
‫אברהם זיו ו' בטבת תשס"ט‬
‫עודד וגמייסטר כ"ח בכסלו תשט"ו‬
‫חייק'ה בר‪-‬חיים י' בטבת תשס"ב‬
‫עליזה לובין כ"ו בכסלו תשמ"ז‬
‫יורם רם ה' בטבת תשנ"ו‬
‫הלל גלעדי ו' בטבת תשכ"ו‬
‫יהי זכרם ברוך‬
‫‪20‬‬
‫‪2.12.1980‬‬
‫‪2.12.1994‬‬
‫‪2.12.2008‬‬
‫‪2.12.2000‬‬
‫‪3.12.1985‬‬
‫‪4.12.1987‬‬
‫‪5.12.1972‬‬
‫‪7.12.1976‬‬
‫‪9.12.1999‬‬
‫‪12.12.1953‬‬
‫‪12.12.1966‬‬
‫‪12.12.1967‬‬
‫‪12.12.2005‬‬
‫‪13.12.2013‬‬
‫‪14.12.1973‬‬
‫‪16.12.2006‬‬
‫‪17.12.1986‬‬
‫‪22.12.2009‬‬
‫‪23.12.1954‬‬
‫‪24.12.2001‬‬
‫‪28.12.1986‬‬
‫‪28.12.1995‬‬
‫‪29.12.1965‬‬
‫הלל גלעדי – נפטר לפני ‪ 50‬שנה‬
‫נולד בוילנה ועלה לארץ ישראל ב‪ .1914-‬היה אחד מחברי "קבוצת עבודה"‬
‫בכפר אוריה ומשם הגיע להתיישבות בדגניה ב'‪ .‬לגלעדי חלק רב בתכנון דרכי‬
‫פיתוח המשק‪ ,‬בעיצוב הדפוסים הארגוניים ובבניינה של הקבוצה‪ .‬בהיותו‬
‫בארה"ב ארגן שם קבוצת חלוצים‪ ,‬אשר עלו אחר‪-‬כך והצטרפו לדגניה ב'‪.‬‬
‫מפועלו מחוץ לקבוצה נציין את ניהול בית החולים המרכזי בעמק – בי"ח‬
‫עפולה‪ ,‬עבודה במחלקת ההתיישבות של הסוכנות‪ ,‬ותרם רבות בזמן‬
‫התיישבות "חומה ומגדל"‪ .‬בן שבעים היה במותו‪.‬‬
‫שרה אגין‪-‬צפתי–נפטרה לפני ‪ 30‬שנה‬
‫נולדה בפטריקוב שברוסיה הלבנה‪ .‬לאחר מלחמת העולם ה‪ 1-‬ועם פרוץ הפרעות‬
‫ברוסיה‪ ,‬ב‪ ,1920-‬עזבה את בית הוריה ועם אחיה הצעיר אייזיק וחברים נוספים‬
‫יצאה בדרך לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שנתיים ארך מסעה‪ .‬בתחילה עבדה בריצוף ואח"כ‬
‫כרפתנית‪ .‬שרה ריכזה את המטבח בבית‪-‬החינוך המשותף‪ .‬כ‪ 20-‬שנה הקדישה‬
‫לקליטה ולטיפול הנוער עולה‪ ,‬ראתה בכך שליחות עליונה‪ .‬בת ‪ 88‬היתה במותה‪.‬‬
‫יורם רם –נפטר לפני ‪ 20‬שנה‬
‫מילדיה הראשונים של דגניה ב'‪ ,‬למד בבית‪-‬החינוך המשותף ובבית‪-‬ירח‪ .‬בעודו‬
‫נער שמר בשדות רכוב על סוסה והיה פעיל בהגנה‪ .‬במלחמת השחרור לחם כצלף‬
‫בטבריה ובמקומות אחרים‪.‬‬
‫כל חייו חי בקבוצה ומילא תפקידים מרכזיים כמו מזכיר‪ .‬היה מרכז מחלקת‬
‫הביטחון בתק"ם וחבר בוועדת הביטחון של המרכז החקלאי‪ .‬אהב את המדינה‬
‫ואת נופיה והכיר היטב את שבילי הארץ‪ .‬בן ‪ 68‬היה במותו‪.‬‬
‫אריה בלומנפלד–נפטר לפני ‪ 10‬שנים‬
‫נולד בגרמניה ובצעירותו הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר"‪ .‬ב‪ 1937-‬עלה לארץ‬
‫ישראל והצטרף לקבוצת "שיבולת" ששהתה ברחובות וחלמה להקים קיבוץ‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ב‪ ,1941-‬הגיע עם חבריו לדגניה ב'‪ .‬שנים רבות עבד בגן‪-‬הירק ואחר‪-‬כך‬
‫במחסן הכללי‪.‬‬
‫אריה מילא תפקידים רבים כרכז וכחבר בוועדות‪ .‬היה איש צנוע ומילא באהבה‬
‫כל תפקיד שהוטל עליו‪ .‬בן ‪ 88‬היה במותו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ראיון עם מדריך חדש בשיכון‪ ,‬שגיב טובול‬
‫לפני כחודש נכנס מדריך חדש להדרכה בשיכון‪ .‬המדור יצא להיפגש‪ ,‬להתרשם ולהציג אותו‬
‫בפניכם‪ :‬זהו שגיב טובול (‪ ,)36‬נשוי‪ ,‬מתגורר בקיבוץ גשר‪ ,‬חיפאי במקור‪ .‬הפגישה עם שגיב‬
‫התקיימה בחדר המורים בבית ירח‪ ,‬שם הוא משמש בשעות היום כמורה לספרות‪.‬‬
‫ספר קצת על עצמך‪ :‬בשנים האחרונות עבדתי כמדריך נוער בקיבוץ בגולן ובעמותת "בית חם"‬
‫בירושלים‪ ,‬שהפעילה מקלט מוסיקה לנוער בסיכון‪ .‬לימדתי ספרות בחוות הנוער בירושלים וכעת‬
‫בתיכון בית ירח‪ .‬אהבה גדולה נוספת היא המוסיקה‪ .‬אני חבר בלהקת פולק‪-‬רוק‪ ,‬מנגן בגיטרה‬
‫ומפוחית‪ ,‬וגם כותב ומלחין‪.‬‬
‫מה קורה בשיכון? השיכון עבר לאחרונה שינויים‪ .‬עבר גם שיפוץ ומתיחת פנים (אתם מוזמנים‬
‫לראות!)‪ ,‬המשפחות נרתמו ובאו לנקות ועכשיו נראה נעים ומסביר פנים‪ ,‬ביתי וחמים‪ .‬צפויים עוד‬
‫שינויים בהמשך‪ ,‬שיהפכו אותו למקום עוד יותר מזמין‪ .‬זו הזדמנות להודות לכל מי שיזמו ועשו‬
‫ותרמו‪ :‬בניין ותשתיות‪ ,‬צוות החינוך‪ ,‬ההורים והנערים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫השאיפה שלנו היא שהשיכון יהפוך להיות רלוונטי לכל בני הנעורים בדגניה ב'‪ ,‬שכיום רק חלקם‬
‫נמצאים בו‪ .‬בגלל עיסוקיהם הרבים‪ ,‬הנערים למעשה מתפנים רק בערב‪ .‬לכן הפעילויות יתחילו‬
‫בסביבות שמונה בערב‪ .‬עשינו כבר ערב פיצות‪ ,‬ערב פיתות בטאבון‪ ,‬ערב סרט וערב סושי‪ .‬יש‬
‫תכנית עשירה לחנוכה‪ ,‬כולל פעילות משותפת עם בני הנעורים בעמק במרכז עידן‪ .‬חברי הקהילה‬
‫מוזמנים לבוא‪ ,‬לבקר ולהתרשם‪ .‬מומלץ!‬
‫אנו מאחלים לשגיב ולשיכון שגשוג והצלחה!‬
‫ראיינה‪ :‬אפרת לויטן‬
‫צילומים‪ :‬נעמה היינמן; שגיב טובול‬
‫‪23‬‬
‫גינה קהילתית – בגן ריפר‬
‫בחודש האחרון הקמנו בגן ריפר‪ ,‬בשיתוף פעולה עם ההורים ועובדי הנוי גינה קהילתית‪.‬‬
‫מהי גינה קהילתית? זהו מקום ציבורי המתוחזק על ידי הקהילה ולמענה; זוהי מסגרת של פעילות‬
‫משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות‪ .‬ברוב המקרים הגינה הקהילתית מוקמת‪ ,‬מנוהלת‬
‫ומתוחזקת בידי מתנדבים מן הקהילה‪ ,‬לפעמים בסיוע צוות מקצועי או רכז (חיצוני או תושב‬
‫פעיל)‪ .‬הגינה היא מוקד מפגש של תושבי הקהילה‪ ,‬ולכן לכל גינה יש השימושים המתאימים‬
‫למתנדבים הפעילים בה‪ .‬גינות קהילתיות רבות שכיחות באזורים עירוניים מקום בו קרקע וצומח‬
‫נמצאים במחסור‪ .‬הגינה הקהילתית הראשונה בארץ הוקמה בנווה צדק‪ ,‬בשנת ‪ ,1983‬בקרן‬
‫הרחובות שלוש ושטיין‪.‬‬
‫לגינות קהילתיות ישנו מגוון רחב של תועלות חברתיות‪ ,‬הן למשתתפים בפעילות בגינה והן‬
‫לשכנים‪ ,‬או ליישוב בו נמצאת הגינה הקהילתית‪ .‬מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות‬
‫הוא הספונטניות שלהם‪ ,‬יחד עם היבט של רוגע הנובע מהסביבה הירוקה והשקטה יחסית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫לגינון קהילתי ישנם גם עקרונות אקולוגיים הכוללים שתילת צמחייה מקומית‪ ,‬חסכון במים‬
‫ועמידות בפני מזיקים‪ .‬הטיפול בגינה מבוסס על חומרים ידידותיים לסביבה‪ ,‬ללא שימוש בחומרי‬
‫דישון וכן ייצור קומפוסט מהפסולת האורגנית שמצטברת בגינה ובבית‪ .‬גינות קהילתיות משמרות‬
‫שטחים פתוחים בישוב וחלקן ממוקם במקומות מוזנחים שהפכו לגן פורח‪.‬‬
‫ילדי גן ריפר מזמינים את ההורים‪ ,‬האחים‪ ,‬הסבים והדודים ואנשים מקהילת דגניה ב' להיות‬
‫שותפים איתנו לגינה הקהילתית בהתהוותה והתפתחותה‪.‬‬
‫החזון שלנו הוא לפתח גינה קהילתית גדולה לכל הקיבוץ במקום מוזנח‪ ,‬וליצור מקום מפגש נעים‬
‫וטעים לכל המעוניין בהנחייה של הילדים‪.‬‬
‫יש להם מה ללמד אותנו‪.‬‬
‫בברכה ובתקווה‪ ,‬צוות גן ריפר (כתבה בשם הצוות‪ :‬תמי)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫צעדת האקלים‪ -‬מרח"ב א'‪-‬ג'‬
‫ביום שישי ‪ 27.11.15‬יצאו ילדי המרח"ב לצעדת האקלים בחוף אמנון שבצפון הכנרת‪.‬‬
‫הצעדה התקיימה בכמה מוקדים בעולם‪ ,‬ובישראל התקיימה בו זמנית בתל‪-‬אביב ובכנרת‪.‬‬
‫מטרת הצעדה היא לקרוא לאו"ם "להתעורר" ולטפל בנושא האקלים והזיהום שמתחולל בעולמנו‬
‫למען עתיד טוב יותר לילדינו ונכדינו‪.‬‬
‫צוות המרח"ב בחר לקחת חלק בצעדה זו בכדי לעזור לקריאה‪.‬‬
‫כל המשתתפים בצעדה נתבקשו ללבוש חולצות ירוקות‪ ,‬ואנחנו גם הכנו לבבות ירוקים – סמל‬
‫הצעדה‪.‬‬
‫בסיום‪ ,‬נעמדו כל משתתפי הצעדה לתמונה היוצרת לב‪ .‬תמונה זו תשלח לאו"ם‪ ,‬ונקווה כי תשמע‬
‫שם קריאתנו!‬
‫שלט שהכינו במרח"ב ד'‪-‬ה' לקראת מרוץ אלישע‪.‬‬
‫צילם‪ :‬דוד אייזנברג‬
‫‪25‬‬
‫מרוץ אלישע ‪2015‬‬
‫אני רוצה לפתוח את דברי בלומר תודה! בראש ובראשונה לצוות‬
‫המארגן; צוות קטן‪ ,‬אך איכותי שבשקט בשקט הפיק את המרוץ‬
‫על הצד הטוב ביותר; ועוד תודה לכל מי שעזר‪ ,‬תרם‪ ,‬הושיט יד‬
‫ועצה‪ ,‬דרבן‪ ,‬החמיא‪ ,‬הציע‪ ,‬למי שהוביל את הרצים ולמי שנסע‬
‫אחריהם ווידא שכולם חוזרים בשלום לארוחת הצהריים בחד"א‪.‬‬
‫אין ברצוני לשכוח שם של אף אחד מהמתנדבים הרבים‪ ,‬לכן לא אציין אותם בשמותיהם‪.‬‬
‫צילום‪:‬‬
‫אוריה גלעדי‬
‫נפגשנו בבוקר סתווי ונהדר על הדשא הירוק של בית אלישבע‪ ,‬עליו היה תלוי שלט ענק "מרוץ‬
‫אלישע ‪ ."2015‬התרגשות גדולה של כל המשתתפים והמארגנים; לאחר מספר מילות פתיחה‬
‫ודברים מרגשים אותם הקריאה רותי גולן‪ ,‬ניגשנו לחימום אקטיבי בסגנון הזומבה‪ ,‬עם מריאנה‬
‫לוי וורד אופיר; המוזיקה והקצב העלו את הדופק והכינו את הרצים לקראת הזינוקים‬
‫המתקרבים‪.‬‬
‫צילומים‪ :‬ארז ביטון ‪-‬‬
‫ארזביט סטודיו‬
‫לצילום‬
‫‪26‬‬
‫זינוק ראשון‪ ,‬העממי ‪ 800‬מטר בקירוב‪ ,‬עמד בנושא של קבוצות עם דגש על קבוצתיות ומורל; את‬
‫המקום הראשון קטף המרח"ב‪ .‬בזינוק זה היו כ‪ 150-‬רצים מכל הגילאים ומינים‪ ,‬כולל ילד אחד‬
‫בעגלה ( בטח שנה הבאה כבר ירוץ לבד)‪.‬‬
‫הזינוק השני היה של ילדים עד גיל ‪ 14‬למרחק של ‪ 1600‬מטר‪ ,‬הרבה התרגשות הייתה לפני הזינוק‪,‬‬
‫ומרגע שנשמעה הירייה‪ ,‬נחיל של ילדים וילדות כיסה את הכבישים; הילדים רצו שני סיבובים‪-‬‬
‫אחד בתחומי הקיבוץ והשני בשטחי החקלאות‪.‬‬
‫המשתתפים הקטנים ביותר היו בני חמש; כבוד להם ולהוריהם על האומץ!‬
‫צילומים‪ :‬ארז ביטון ‪-‬‬
‫ארזביט סטודיו לצילום‬
‫שני הזינוקים הבאים של הנוער והבוגרים‪3000 ,‬מ' ו‪6000 -‬מ' בהתאמה‪ ,‬הוזנקו בזה אחר זה;‬
‫הרצים קיבלו מסלול אתגרי שחצה כבישים‪ ,‬דרכים חקלאיות‪ ,‬קוצים‪ ,‬מים‪ ,‬ירידה קטלנית וגם‬
‫חיכתה להם עלייה אימתנית לסיום; הקרב במרוץ ה‪ 6000 -‬הוכרע בסופו של דבר ממש בכניסה‬
‫למשפך הסיום‪ .‬כל הכבוד לרצים על התחרותיות וההוגנות‪.‬‬
‫צילומים‪ :‬אוריה גלעדי‬
‫‪27‬‬
‫עשרות מדליות הוענקו לגילאים השונים; ראוי לציין את השתתפותם הגדולה של משפחת בן עמי‬
‫במרוץ! תודה מיוחדת לילדי המרח"ב והמדריכות שרקדו בשישי בערב‪ ,‬השתתפו במרוץ וגם רקדו‬
‫בטקס הסיום‪.‬‬
‫צילומים‪ :‬ארז ביטון ‪ -‬ארזביט סטודיו לצילום‬
‫נפגש גם בשנה הבאה‪ ,‬אל תפסיקו להתאמן מבטיחים הפתעות חדשות‪.‬‬
‫דוד אייזנברג‪ ,‬ספורט‬
‫צילום‪ :‬אוריה גלעדי‬
‫‪28‬‬
‫הקפת הכנרת באופניים–מזווית אישית וקצת אחרת‬
‫בשבת ‪ 7.11‬עשינו הקפה מלאה של הכנרת באופניים‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬האמת היא שלא כולנו הקפנו אותה פיזית‪ ,‬חלקנו רק מנטאלית – אני‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫זה בא לידי ביטוי בעיקר בדאגה לשלומם של בני משפחתי (שכן השתתפו בו) לפני המסע‪,‬‬
‫ובמהלכו‪ -‬בשעות הבקר בשבת בהן הייתי ערה כמובן (מ ‪ 10:00 -‬ככה)‪.‬‬
‫כן‪ ,‬השנה הוחלט כי בעלי ושניים מילדיי ייצגו אותנו בהקפה‪ ,‬ואני אתרום למאמץ בכך שאסייע‬
‫בהכנות‪ ,‬אבוא עם הקטנים לקבל את פניהם בסיום‪ ,‬ואולי אף אכתוב על כך לאחר האירוע ‪-‬‬
‫לראיה מסמך זה‪.‬‬
‫ההכנות למסע היו מקצועיות ומדויקות‪ ,‬להלן חלקן כולל ציטוטים נבחרים מהתהליך‪:‬‬
‫אופניים‪ -‬לא שיא הטכנולוגיה‪ ,‬אבל עברו בדיקה מקיפה לצמצום הסיכוי לתקלות;‬
‫לבוש‪" -‬העיקר לא ג'ינס‪ ,‬אלא משהו נח" ‪ -‬זאת עד שנרכוש מכנסי טייטס הדוקים ומעודכנים לילדים‪;...‬‬
‫מים – "איפה כל הבקבוקים בבית?? טוב לא נורא מחלקים בדרך";‬
‫אוכל –"אמא‪ ,‬לי תשימי פסטה עם רוטב שמנת בקופסא" (אמיתי!)‪ ,‬ולתמריץ‪ -‬חטיף לכל ילד;‬
‫שינה‪" -‬אתם צריכים לקום מאד מוקדם‪ ,‬אז אתם גם תלכו לישון מוקדם יחסית הערב‪ .‬וכשאתם‬
‫קמים‪ -‬תעשו זאת בשקט בבקשה‪ ,‬כי יש פה עוד כאלה שישנים"‪ .‬מה חשבתם? ברור ששמעתי‪ ,‬כל‬
‫לחישה ולחישה של בעלי לילדים (איפה ההתחשבות?)‪ ,‬אבל אני יכולתי להרשות לעצמי לשים את‬
‫השמיכה על הראש ולעצום עיניים שוב‪.‬‬
‫סיון ושחר‬
‫ליבר; ניר‪,‬‬
‫אלה ונטע‬
‫אלפרט‪.‬‬
‫בתחילת‬
‫מסלול חצי‬
‫הקפה‪30 -‬‬
‫ק" מ‬
‫סיון ושחר ליבר‪ ,‬יונתן ראובני‪.‬‬
‫רכבו חצי הקפה‪.‬‬
‫במסע עצמו‪ ,‬חשבתי עליהם המון‪ .‬באמת‪ .‬קצת חששתי אבל בעיקר קיוויתי שהחוויה תהיה טובה‬
‫וחיובית‪ ,‬אחרת מי יודע עם מה אצטרך להתמודד כשנחליט לצאת להקפה בשנה הבאה?‬
‫מזג האוויר שיחק לטובתם של הרוכבים וההקפה עברה בצורה טובה‪ ,‬אף יותר ממה שציפינו‪.‬‬
‫כולם הגיעו שלמים ונינוחים‪ .‬הילדים הגיעו מרוצים (שנגמר?) ומוכנים להשלמת שעות יקרות‬
‫שהתבזבזו‪ .‬לא‪ ,‬לא השלמת שעות שינה כי אם שעות בהייה ו‪/‬או משחק במסכים מסוגים שונים‪.‬‬
‫לפעמים נדמה‪ ,‬כי הדבר היחידי שמונע מהם לעשות פעילויות‪-‬חוץ הוא החשש מכמה שעות‬
‫טלוויזיה‪/‬מחשב‪/‬טאבלט הם יפסידו‪.‬‬
‫לאחר ההקפה כששאלתי איך היה‪ ,‬קיבלתי עדכון מפורט כמו שרק ילדים יודעים לתת‪" :‬בסדר"‪.‬‬
‫אבל עכשיו‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬חקרתי קצת יותר‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫עידו‪ ,‬ספר לנו על המסע‪" :‬רציתי להראות לאבא שאני יכול למרות שידעתי שיהיה לי קשה‪.‬‬
‫האמת היא שבהתחלה היה ממש כיף‪ ,‬אח"כ בעליות התחיל להיות לי קשה‪ .‬בעליות הקשות‬
‫לקראת הסוף אבא שם יד על הגב שלי ודחף אותי וכך קידם אותי‪ .‬הרגשתי טוב מאד בסיום‬
‫הרכיבה‪ ,‬כי ידעתי שאמא ואבא יהיו גאים בי (צודק!)‪ .‬בשנה הבאה אולי נשתתף שוב‪ .‬היה די כיף‬
‫אבל אולי נסתפק בחצי הקפה"‪.‬‬
‫ואני אומרת‪ -‬אופטימי הילד‪ ,‬עכשיו משראה בעלי כי עמדו בזה יפה‪ ,‬אין להם סיכוי להימלט‬
‫מהקפה נוספת בשנה הבאה‪.‬‬
‫יואב‪ ,‬מה יש לך לומר ?‬
‫"לא היה קל אבל גם לא קשה במיוחד‪ .‬היו קטעים שהרגשתי שאינני יכול יותר והיו כאלה בהם‬
‫הרגשתי שאני יכול להגביר את הקצב‪ .‬לקראת הסוף ראיתי שלט בו היה כתוב כמה ק"מ נותרו‬
‫וחשבתי שאני לקראת הסוף אבל נדמה היה שזה כמו נצח ולא נגמר‪ ..‬אחרי ההקפה שמחתי‬
‫שהצלחתי לעשות זאת והרגשתי שנתתי הכל"!‬
‫ויריב לעומת זאת‪:‬‬
‫"היה כיף ללכת על זה בידיעה שהילדים באים איתי ואני מאד גאה בהם על כך‪ .‬היתה חוויה‬
‫משפחתית טובה"‪.‬‬
‫וכותבת שורות אלו‪ :‬אין‪ ,‬בשנה הבאה אני בטוח מצטרפת; נותנת דוגמא ומבצעת הקפה שלמה‪.‬‬
‫יש לי שנה שלמה להתאמן ברכיבה‪ -‬אקח את הילדים לגן‪ ,‬אעבור כל בקר גם לכלבו וגם‬
‫למרכולית‪ ,‬אסע לנפח אויר באופניים ואחזור הביתה‪ ,‬כשאקפיד לעבור דרך שבילים רבים‬
‫בקיבוץ‪ .‬וכשאקח אותם חזרה מהגן‪ -‬לא אתעצל ואעשה כמה סיבובים באופניים סביב גן‬
‫השעשועים‪ .‬נראה לי שזה יספיק בשביל להגיע מוכנה‪ .‬מה זה מוכנה? שיא הכושר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אני אומרת‪ -‬אפשר ליהנות ממימיה של הכנרת‪ ,‬לצפות ביופייה המרהיב‪ ,‬לכתוב עליה‬
‫שירים‪ ...‬אבל הכי כיף להקיף אותה! באופניים!!! נכון ילדים?‬
‫כתבה‪ :‬כרמית אלראי‬
‫תמונות לא היו למשפ' אלראי‪ ,‬אז ביקשנו יפה מאחרים שהשתתפו והצטלמו‪...‬‬
‫יוחאי רמון‪ .‬רכב הקפה מלאה‬
‫‪30‬‬
‫מדור בנימה אישית – סופגניות מנצחות לחנוכה‬
‫יש לי מתכון מנצח של סופגניות‪ ,‬שכמובן תמיד מצליח‪ .‬המתכון הזה שייך למרגלית צפתי ז"ל‪.‬‬
‫במשך שנים הכנו אותו במטבח בימי חנוכה של פעם‪.‬‬
‫העבודה במטבח תרמה לי יותר מלימודיי ברופין (למי שזוכר)‪ .‬הנסיון עושה את‬
‫ההבדל – להכנס לצוות מנצח ומגובש – ממש משפחה‪ ,‬עם יכולת עבודה מהירה‪,‬‬
‫בעלי משמעת‪ ,‬סדר ונקיון; צוות שמטפח ומלמד‪ .‬זכורים לי במיוחד ערבי הגיבוש‬
‫אצל מרגלית בגג; או כשהייתה נכנסת בימי ראשון אחרי שבת אצל ענת ומספרת‬
‫כמה שענת מבשלת מדהים‪ .‬מרגלית היתה עבורי מעיין "מנטורית" בזמן הלימודים‬
‫והיתה מתעניינת בלימודים‪ ,‬במתכונים חדשים ובעשייה עצמה‪.‬‬
‫את המתכון הזה תמיד טיגנו‪ ,‬אבל אני ניסיתי אותו גם באפייה והוא מעולה‪.‬‬
‫במידה והחלטנו לאפות השנה‪ ,‬המתכון הוא אותו דבר פשוט מתפיחים ישר בתבנית של התנור‪,‬‬
‫ברווחים כמובן; לאפות בחום של ‪ 175‬מעלות בשלב האמצעי (כמו שאופים עוגיות)‪.‬‬
‫חומרים‪:‬‬
‫‪ ‬ראש עיסה = ‪ 40‬גרם שמרים טריים ‪ +‬חצי כוס חלב ‪ /‬מים ‪ 1 +‬כף סוכר‪ 1 +‬כף קמח‪ .‬לערבב‬
‫ולהתפיח‪ .‬אני כיום משתמשת ב‪ 1-‬כף שמרים יבשים במקום ראש עיסה‪.‬‬
‫‪ 50 ‬גרם מרגרינה ‪ /‬חמאה מומסת‬
‫‪ ‬חצי כוס חלב ‪ /‬מים פושרים‬
‫‪ 2 ‬כפות סוכר‬
‫‪ ‬קורט מלח‬
‫‪ 1 ‬כף קוניאק‪-‬לא לוותר‬
‫‪ 3 ‬ביצים‬
‫‪ 500 ‬גר' קמח‬
‫מערבבים הכל יחד ומתפיחים‪ .‬ההתפחה מאוד חשובה; לא מתפיחים במקור חום ישיר‪ ,‬אלא‬
‫עוטפים את הכלי בניילון נצמד‪ ,‬מכסים בשמיכת פליז ומניחים על המקרר (חום עולה‪-‬קור יורד)‪.‬‬
‫לאחר שתי התפחות לרדד עלה (לא דק מידי‪ ,‬בערך ‪ 1‬ס"מ)‪ ,‬לקרוץ עיגולים עם כוס (כוסות יין‬
‫מומלצות‪ ,‬כיוון שהשפה שלהן דקה) או למי שיש סט קורצים‪ -‬מומלץ‪.‬‬
‫לטגן בשמן עמוק (לפחות ‪ 7-8‬ס"מ); לבדוק שהאש לא חמה מידי – בטיגון הראשון לכסות את‬
‫הסיר ואחרי שהופכים לצד השני לפתוח המכסה‪ .‬להעביר לנייר סופג (ולקוות שלא השפרצנו על‬
‫עצמנו ויש כתמי שמן‪ ,‬ואם קרה ויש‪ ,‬לקרוא את מדור "פינת המומחה"‪.)...‬‬
‫לגבי מילוי – כל אחד והעדפותיו; המבחר הוא עצום‪.‬‬
‫זהו גם השלב שאנו אומרים בלב "השנה אני אוכל רק אחת" (אני אישית לא אוהבת סופגניות‪,‬‬
‫אבל מאוד אוהבת לביבות‪ ,‬גם אותן צריך לצרוך במשורה‪.)...‬‬
‫בתאבון‪ ,‬סמוד ברגשטיין‬
‫‪31‬‬