על מרוץ הלפיד בדגניה ב
גליון מס' ,34דצמבר / 2015כסלו-טבת תשע"ו http://www.degania-b.org.il
שלום לקוראי העלון,
החודש חל חג החנוכה הוא חג האורים .נאחל לכולנו חודש מלא באור ,שמחה וגשמי ברכה.
"נר שביעי של חנוכה"
צילומים :ארז ביטון – ארזביט סטודיו לצילום
"נר שלישי של חנוכה"
המשך חודש טוב,
צוות העלון – רינה זהרוני ,אפרת לויטן ,לירון שרת ,אנה לובין ארביטי.
מה בעלון?
משולחנו של יו"ר ועד ההנהלה – אגודה קהילתית...............
משולחנו של מנהל הקהילה..............................................
עושים תרבות.................................................................
נוסטלגיה.......................................................................
אצלנו בדגניה ב'..............................................................
נעים להכיר ...................................................................
פינת המומחה................................................................
לזכרם...........................................................................
חינוך.............................................................................
יומן נעורים....................................................................
ספורט.............................................................................
1
2
3
4
11
18
19
20
24
22
26
אוכל...........................................................................
31
0
שלום לכולנו,
חברות וחברים,
חג שמח וחודש נפלא.
החודש אנחנו עסוקים בהכנת התקציב לשנת .2016להזכירכם ,רוב רובו של התקציב מגיע
מתשלומי מסים ודמי שימוש של תושבי הישוב .התקציב משקף את מכלול הפעילויות בהן עוסקת
האגודה הקהילתית ועיקרן מתן שירותים לתושבי הישוב ,שיבטיחו לנו בטחון ואיכות חיים.
קיבוץ או ישוב קהילתי כמו דגניה ב' קבע לעצמו בעבר נורמות של סגנון חיים ,אשר היוו גורם
משיכה לתושבים רבים ,שבחרו לקבוע את משכנם במקום .עלינו להבטיח לעצמנו ולילדינו שנעשה
הכל על מנת לשמר נורמות אלו.
בימינו אנו ,שימור נורמות של סגנון חיים מלווה במשמעות כלכלית ,קרי ,הוצאה כספית לא
מבוטלת .אנחנו ,בוועד ההנהלה של האגודה ,מאמינים ושואפים לחזק את הסעיפים השונים,
שמצד אחד יבטיחו לנו איכות חיים ,ומהצד השני יאפשרו לנו שמירה על ערכים קיבוציים
בסיסיים .משימתנו העיקרית בכל שנה היא מציאת האיזון בין התשלומים השונים אליהם
נדרשים התושבים ובין הצרכים המשתנים של הקהילה .זוהי משימה מורכבת הדורשת הכנה
ארוכה וקפדנית.
השנה ,בעזרת מערכת הנהלת החשבונות ומשאבי אנוש של האגודה ,עברנו תהליך בו כל אחראי
ענף ומגזר באגודה נדרש להכין את תוכנית העבודה שלו לשנת ,2016הכוללת את מגוון ההוצאות
השוטפות לצד השאיפות להתפתחות והשקעות .כעת ,משסיימנו לרכז את החומר הרב ,התחלנו
להכניס את הרעיונות והחלומות לתוך מסגרת תקציב נוקשה ,מתוך הבנה שנס פח השמן במקרה
זה לא קורה ,השמיכה קצרה והאלונקה כבדה.
לצערי ,לא נצליח לתת ביטוי בתקציב לכל חלומותינו ,אך חשוב שנדע לשמור על כיוון וסדרי
עדיפויות .חשוב גם שנדע לתכנן את עצמנו לטווח ארוך ולהבין ,שישנם תהליכים (בעיקר של
השקעה גדולה) שיקחו מספר שנים לממשם.
עד סוף החודש תקבלו ,כל אחד ואחת ,את דף התקציב לשנה הבאה .בסוף החודש נתכנס לישיבת
הסבר ,פירוט והצבעה על התקציב לשנת .2016נוכחות כלל הציבור בישיבת התקציב השנתית
חשובה מאוד ,זוהי הדרך העיקרית של כולנו להשפיע על הכיוון והדרך בה נלך.
אנחנו פה בשבילכם ,לכל הארה ,הערה ורעיון .אל תהססו לפנות להציע.
להתראות,
ניר
ניר אלפרט ,יו"ר ועד ההנהלה ,אגודה קהילתית
1
לקוראים שלום,
הקביעה כי "טובים השניים מן האחד" מכילה תובנה חברתית על יתרונות הקבוצה על פני היחיד,
יתרונות הגורמים להעצמה של הקבוצה ,הנובעת מליכוד השורות ומשיתוף פעולה עד כדי השגת
השלם הגדול ממרכיביו .אולם ,אליה וקוץ בה ,לאחדות יש פוטנציאל לכוח הרסני ,הכוח לבטל
את דעת המיעוט ,לקבע רעיונות שאין להם אחיזה במציאות ,לעיתים אפילו רעיונות הרחוקים מן
האמת" .מיליארד סינים לא טועים!" האמנם? האם סימן הקריאה לא צריך להיות מוחלף בסימן
שאלה גדול?
החברה מחבקת ותומכת ,אך מנגד מדכאת ובולמת את היצירתיות .תלבושת אחידה מקדמת את
תחושת השייכות ,אך מערערת את היכולת לביטוי עצמי .מצעד החיילים בסך מהווה ביטוי
לעוצמה הגלומה בו ,עוצמה שניתן לרתום ליצירה ,אך גם לרמיסת החירות .חברה שרתמה עצמה
למשימה תשיג אותה ,אך במחיר של ביטול ההתלבטות האישית ודילוג מעל משוכת האנושיות
והאישיות.
כיצד למצוא את נקודת האיזון בין אחדות לעצמיות? מהו סוד היחיד והיחד? זה אולי סוג של
אוקסימורון .איך לארגן בלאגן וכיצד ליזום ספונטניות?
מבט שלי מבחוץ פנימה מזהה תהליך מדהים שמתרחש כיום בדגניה ב' ,הניסיון של הקבוצה
למצוא את הנקודה הארכימדית של שימור הרעיון של הקולקטיב ולעטוף אותו בתכנים חדשים
מבית מדרשם של הדוגלים בעצמיות .התהליך כואב וכרוך במשברים גדולים וקטנים .בדרך נעשה
כנראה שגיאות ,אך החתירה למגע והנחישות של מובילי התהליך "קוראים לנו ללכת" .וכמאמר
המשורר:
אֵא ין ַררב ִרריבֵא ננ נמ ֹוו ִר יעַר ֹ /לא אֵא לֹ ,לא מֶ לְֶךֹ ,לא גִר ּבוֹור
ּבִר זְז רוֹועַר נְזטניָיה נַרבְז ִרקיעַר /אֲ נ ְזַרחננ ֶד ֶרְך אֶ ל הָי אוֹור
רגע לפני תחילת השנה האזרחית החדשה אני מאחל לקבוצת דגניה ב' ,כי תדע למצוא את הנתיב
המשלב את העוצמה שביחד עם עצמיות היחיד ,שנמצא את הדרך לתת ליחיד מקום לביטוי עצמי
המהווה חלק בלתי נפרד מהחבורה.
ומעט לכולנו ,בימים אלו הושלמה הכנת טיוטה להסכם בין האגודות .הסכם זה מהווה אבן דרך
וציון חשוב במהלך הגדול לאיחוד הקהילה של כל המתגוררים בדגניה ב' לכלל קהילה אחת ,שבה
האינטרס הקהילתי והשירותים המוניציפליים זהים לכל .מהלך זה משתלב במהלך שעושה
הקבוצה שתכליתו לעצב חזון לישוב כפרי ,שגרים בו בכפיפה אחת קבוצה גדולה של חברי קיבוץ,
שלהם אמצעי ייצור המנוהלים במשותף ,אך גם פרטים "העושים איש לביתו" והמשותף לכולם
הוא הצגת נס הקהילה אל על.
נכון ,הדבר לא יגיע בבת אחת אלא קמעה קמעה ,אך הרי קיבוץ כמעט בן מאה לא מפחד מדרך
ארוכה.
נדב אמיתון ,מנהל קהילה
2
מה בתרבות -חודש דצמבר
בחודש שעבר פתחנו במסורת "יש לי סיפור" .
מנחם ברקאי סיפר על שהותו בכלא הסורי ועל החיים שאחרי .היה מרתק ,מעניין ומרגש במיוחד!
“מאז יום חמישי 19.11.2015בערב ,אני מקבל שפע מחמאות.
שוב חוויתי התרוממות רוח ,בזכותם של אלה שבאו לשמוע ולחלוק איתי את חוויות השבי וחלקים
מחיי .שפע תודות לעשרות השותפים לערב".
מנחם ברקאי
הסיפור הבא יתקיים ביום חמישי 24.12.15במועדון האירוח הכפרי (פרטים מדוייקים – בהמשך).
"אחי ,איפה אתה?" זהו סיפורו המופלא של ג'ק גינדה חברנו ,על איך בגיל 50הוא מצא את אחיו
האובד!
כדי שמפגשים אלו יהיו מרגשים וממצים ,וכדי שנהפוך זאת למסורת השתדלו להגיע ולשמוע.
חנוכה בפתח.
אירועים רבים קורים בחנוכה...גם אצלנו בדגניה ב' וגם ברחבי העמק.
פסטיבל הבננה ,אשר מתרחש במקומות שונים בעמק בין התאריכים 3-12.12.2015יעבור אצלנו
בדגניה ב' גם בחוות השוקולד גליתא (הצגת ילדים "פה גדול" ב )10.12 -וגם בבום במסיבה
ברזילאית ובשר על האש (ב .)8.12-פירוט נוסף על הפסטיבל נמצא למצוא באתר דגניה ב'.
בימים אלו ממש מתקיימים אירועי החג בדגניה ב' .סיכום ותמונות במדור בחודש הבא.
ביום שישי 11.12.15תתקיים כמיטב המסורת מסיבת הטוגה .טוגות ניתן לקחת מהמכבסה.
כמובן שהכניסה היא מגיל 18ומעלה .
תהנו .וניפגש בעלון הבא עם סיכום שנת התרבות האזרחית!
אוריה גלעדי ,תרבות.
3
מספר הקהל – 70שנה לתחילת הכתיבה בו
לפני שבעים שנה ,במלאת לדגניה ב' חצי יובל – 25שנים ,היתה חגיגה גדולה ,רבים הוזמנו לשמוח
עם חברי הקבוצה ,אך אז חשבו החברים שעליהם לתת לעצמם מתנה – ספר גדול" .ספר הקהל"
שלנו ממשיך את הדרך בה כתבו החולמים שראו ברכה בפועלם .שבעים שנה כותבים את דברי ימי
הקבוצה ובין דפי הספר מצוי מגוון רחב של נושאים .אך בארבעה דפים נתעכב עתה.
ארבעת הדפים הראשונים של הספר הם דפי קלף וכתב בהם סופר סתם מירושלים .הקורא בהם
חש בסגנון התנכ"י ,בו נכתבו דברי ימי הקבוצה ב 25-השנים הראשונות.
שני ספרי הקהל – הראשון,
מימין ,משנת – 1945לפני 70
שנים ,והשני ,הצעיר ,משנת
– 1990לפני 25שנים.
מתוך 4הדפים הראשונים של הספר נבחרו קטעים המראים את גודל העשייה והתרוממות הרוח
של החברים ,כפי שחשו לאחר 25שנות עשייה.
וגם – כדי להקל על הקריאה נעשו בטקסט שינויים של הוספת פיסוק וכתיב מלא.
כאן ,בעמק הצר והארוך אשר שרשרת
הרים מכתירה אותו ...כאן בעמק ,על
רצועת שדה אשר הרים שוממים סוגרים
עליה מארבע רוחות ,כאן כרתנו ברית
עם החיים ועם היקום .היי ברוכה
פינתנו פינת ארצנו ,בך העזנו לחתור
להגשמת חזון תחייה והתחדשות ולצקת
בדפוסי יצירה את האמונה של אדם
באדם ...לך מסרנו את חיינו ואת
עצמנו ,קבלי נא ברצון את רגשי
אהבתנו...
4
דגניה ב' הוקמה תחילה כנקודה זמנית
ובפי הערבים נקראה אנם גוני אל תאני
(השניה)
צילום מהדף הראשון בספר הקהל
ויהי בשנת ה' אלפים תרפ"א ,היא השנה הרביעית להצהרת בלפור,
כ"ט בתשרי ,ותירדנה שלוש עגלות רתומות לשלושה זוגות פרדות,
והן דובה וקפלה ,אחמד וכדרלעומר ,תרח ולך-לך ,עמוסות כבודה
ומטלטלין עם תשעה-עשר בני אדם ומספר פרות מהמקנה מכפר-
אוריה אשר ביהודה אל בקעת כנרות אשר בעמק-הירדן ,אל המישור
אשר בין הירדן והירמוך וצפונה לו נחלת דגניה אלף וצפונה לה
מעבר לירדן מערבה לנחלת כנרת...
והארץ היתה שוממה והיא אחוזת הקרן
הקיימת לישראל בידי קבוצת דגניה
לשומרה ולעובדה ,וימסרו מנחלתם
חלקה לבאים מיהודה ,ומים אין בה
מלבד אשר בכנרת ובירדן ובירמוך.
ויתנחלו האנשים בנחלתם ויובילו מים
בחביות מן הירדן ויקימו להם אוהלים
וצריף בן קומתיים ובניין חימר
אחד...
קציר עם שתי פרידות ,ברקע נראה
הבית הגדול
וסבל הילדים גדול מנשוא כי ניסיון
אין לאמהות הצעירות בטיפולם והמחסה משרב דל באוהלים,
ונקודת היישוב מרוחקת מהירדן ומדגניה אלף .ולעת ההיא
הערבים מנסים את כוחם בשלל ובביזה...
וימשיכו הזורעים בזריעה והמובילים בהובלה והבונים בבנייה
וייכנסו לגור בבית הראשון אשר מלבני מלט ייבנה ,והוא בן
שתי קומות וגם רפת גדולה אחת יבנו
בשביל שישים הבקר וגם אורווה
לבהמות העבודה ,ותהי השמחה בליבם,
כי לא עוד מים בעגלות יובילו...
אולם קשה העבודה ומפרכת ,וירכשו
להם אנשי דגניה בית טרקטור לחריש
האדמה ,והוא הראשון בעמק הירדן,
5
ובריכת-מים הקימו למען אגור בה מים לשתייה ,ואת הטבק ישתלו
למען העסק מחוסרי עבודה אשר באניות לארץ יגיעו ,וייטעו
מהתמרים ומהבננות...
ואת חדר האוכל מהצריף הראשון התקינו
ותנור התקינו לאפות הלחם ווילונות
נתלו על החלונות ויוסיפו חן .אולם
שמחת האנשים שבתה בגלל מגיפת הטיפוס
שפרצה וחלו בה רבים ,ואת שערות רחל
אשר עד לברכיה הגיעו גזזו ,כי כה
ייעשה לכל נגוע הטיפוס...
חדר-האוכל "הבורגני" של דגניה ב'
בשנות ה 30-למאה הקודמת
ולעת ההיא החבר בלאס ערך את
ניסיונותיו בשתילת החיטה למען הרבות
יבולים ,וירא בעוני האדמה ובסידורי
המים אשר מהירדן על ידי משאבות
טרקטורים יישאבו ,ויבנה את יובל
המים הגדול ,הוא האקוודוקט בלע"ז,
אשר אדמת דגניה אלף ישקה ואת אדמת
האקוודוקט ובוניו בעמק השומם
דגניה בית ירווה לאדמות בית-זרע יגיע
וגם אל אדמות אפיקים יזרום ,כי הפרישו המשקים גם לאפיקים
מאדמתם למען יתנחלו גם המה .ויפרצו הבניינים קדמה מזרחה
ותירבנה הפרות ברפת וייתרבו גידולי המשק למיניהם...
ויגדלו הבנים וישאו להם נשים וייוולדו להם ילדים ויהיו לעם
רב שבע וחמשים וארבע מאות נפש.
ויתר דברי הימים כתובים בספר "דגניה בית" ועלון הקבוצה
"רשומות" ,דבר דבור על אופניו....
כולם מוזמנים לביקור בארכיון ולהתרשמות מספר הקהל ,בו ניתן למצוא מידע אודותכם.
ליקטה וקיצרה מספר הקהל – רינה זהרוני.
6
על מרוץ הלפיד בדגניה ב'
למעלה מארבעים שנה מתקיים בדגניה ב' מרוץ הלפיד בהשתתפות ילדי בית הספר שלנו ובעזרתם
של נערות ונערי חברת הנעורים .מדי שנה ,באחד מימי חנוכה ,יוצאים הילדים למרוץ שהוכן
בקפידה ע"י הצוות החינוכי בסיוע הורים ומתנדבים נוספים .המרוץ המסורתי נשא כל פעם מטרה
מאתגרת שונה ,התקיים בקשיי מזג-אויר בגשמים וברוחות ,אך תמיד הגיעו הרצים הביתה
בקולות שירה ובהתלהבות גדולים .להלן זיכרונות ממספר מרוצים:
בחנוכה תשמ"ה – בדצמבר 1984התקיים מרוץ הלפיד הראשון של
חברת הילדים בדגניה ב'– כיתות א'-ח' .מסלול הריצה היה מאלומות
לדגניה ב' .הילדים רצו בחוליות של 5-4ילדים ,כל חוליה כ 300-מ'.
הילדים הגדולים נסעו במשאית וילדי הכיתות הנמוכות נסעו באוטובוס.
ע"י בית-אלישבע הצטרפו כל הילדים לחוליית הרצים האחרונה ,הדליקו
פנסים ורצו לרחבת חדר-האוכל כשהלפיד בראש התהלוכה.
בחנוכה תשנ"ד– בדצמבר 1993התקיים מרוץ לכבוד גבורת המכבים
ועם ישראל לדורותיו .המרוץ החל באתר ההנצחה של חטיבת גולני.
כיתות ה'-ח' הגיעו לביקור במקום לפני התחלת הריצה .בגשם קל החל
המרוץ ,אך התחזק עד שהיה צריך להפסיקו בסמוך לביה"ח פוריה.
הילדים המשיכו במרוץ מכנרת המושבה ,התלהבותם גדלה ורבים רצו
מהטנק עד לשער .קומץ חברים קיבל את מסע הלפיד ההרפתקני
בתשואות רמות.
בחנוכה תשנ"ה – בדצמבר 1994התקיים מרוץ לפיד השלום עם ילדי כיתות א'-ח' וחברת
הנעורים ט'-י"ב והמסלול היה מגשר חוסיין לדגניה ב' .המרוץ היה בחסות מג"ב אשדות .היציאה
–ממסוף הגבול החדש ,ע"י מעוז-חיים .התרגשות
הילדים היתה גדולה בעת שנגשו ללחוץ ידיים לשלום
עם השומרים החמושים .הילדים הגישו פרחים
וסופגניות חמות ,אחר נשאו ברכה מילדי עמק-הירדן
וישראל .קצין ירדני בירך בסימפטיה רבה וברוב כבוד
וחשיבות הצית את הלפיד והמרוץ יצא לדרך הארוכה,
כאשר אנשי מג"ב לקחו את הפיקוד לבטיחות .בשער
דגניה ב' הצטרפו כל הילדים לחוליית הרצים
האחרונה ועם נושאי הלמפיונים התקדמה התהלוכה
לרחבת חדר-האוכל.
בחנוכה תשס"ה– בדצמבר 2005התקיים מרוץ לפיד בסימן – השלום בינינו ולכל עם-ישראל
הזינוק למרוץ המסורתי היה מתל-קציר דרך השדות לכיוון שער-הגולן ,לאפיקים ,בית-זרע
ולבסוף הביתה ,לדגניה ב'.
7
בחנוכה תשס"ט– בדצמבר 2008התקיים מרוץ לפיד שנקרא – דור העתיד – נושא הלפיד! ועל-
כך כתבו :ביום ראשון ,בשעה שתיים בדיוק ,יתייצבו ילדינו על קו הזינוק .במסורת העבר ובסימן
העתיד –מר"חבים ושיכונאים ישאו הלפיד.
בחנוכה תש"ע– בדצמבר 2009מרוץ הלפיד בסימן גלעד שליט .גם
בטקס ברחבה ביקשו "להאיר את החשיכה השוררת זו כבר השנה
השישית ,עקב הימצאותו של גלעד שליט בשבי האויב בעזה...
מחזקים את המשפחה ומתפללים שבקרוב ישוב גלעד מן הצללים,
שבחייו ישוב לשרור האור והוא יחזור לחיק המשפחה והחברים".
בחנוכה תשע"א– בדצמבר 2010במרוץ הלפיד המסורתי נשאוהו
ילדינו הרצים מקיבוץ האון עד אלינו ,כאן בדגניה ב' .המרוץ סימל,
השנה" ,את האור של בית דגניה ב' ואת המסורת הייחודית והחשובה
שלנו".
מהארכיון – רינה זהרוני
השנה ,חנוכה תשע"ו -דצמבר 2015מרוץ הלפיד ייתקיים בסימן "כל אחד הוא אור קטן וכולנו
אור איתן" .ועל כך בגיליון הבא.
"נר רביעי של חנוכה" .צילום :ארז ביטון – ארזביט סטודיו לצילום
8
מחקר בלימודי א"י -המיקום המדויק של העיר מודיעין מתקופת המכבים
קרוב ל 2,200 -שנה עברו מאז פרוץ מרד המכבים בעיר מודיעין .היכן נמצאת מודיעין של מתתיהו
ובניו? שאלה זו העסיקה דורות של חוקרים ,ארכיאולוגים ואנשי דת ,שאלה שבמשך שנים לא
באה אל פתרונה.
אז איפה היא מודיעין? בשלב ראשון יש לחפש במקורות .יוסף בן מתתיהו כותב " :ויישלח שמעון
לקחת עצמות אחיו ויקבור אותם אל קברות אבותיו במודיעים ...ויקים על קברות אבותיו ואחיו
מצבה גדולה ...והמצבה נשקפת אל הים" .כלומר ניתן להבין ,כי מודיעין החשמונאית משקיפה על
ים תיכון .אנו מוצאים בתלמוד התייחסות למיקום העיר מודיעין המלמד אותנו כי היא ממוקמת
כ 15מייל מירושלים " :מן מודיעין לירושלים 15מיילים הוא".
בשנת 340ישב בעיר קיסריה הבישופ אוסביוס אשר תיעד ומיפה את כל האתרים שבארץ וקישרם
למקורות .את כל המידע ריכז הכומר בספרו החשוב "אונומסטיקון" ובו הוא כותב על מודיעין" :
כפר אצל לוד משם היו המכבים אשר גם את מצבתם רואים עד הים".
תיעוד חשוב למיקומה של העיר מודיעין אנו מקבלים ממפת מידבא ,שנמצאה בעיר דיבון
בממלכת ירדן ובה מופיעה העיר מודיעין בין ירושלים לעיר לוד.
מפת מידבא
443
מהמידע עד כה ניתן להניח כי מודיעין החשמונאית ישבה באזור הגיאוגרפי של מזרח שפלת יהודה
מזרחית ללוד כ 15 -מייל מירושלים .כיום כביש .443
לאור נתונים אלו ,החלו בסקר ארכיאולוגי באזור כדי לאתר רמז שיצביע על מיקומה של מודיעין.
ואכן נמצא כפר ערבי עתיק בן אלפי שנים המתאים לתיאור המקום מודיעין ושמו "מידיה".
מידיה = מודיעין ? אפשרי .בנוסף ,בסמוך לכפר נמצאו קברי יהודים בני 2000שנה במקום הנקרא
"קבור אל יהוד" (=קברי היהודים) ,דבר המחזק את האפשרות לזיהוי מודיעין .הקושי לאמת את
מידיה עם מודיעין נבע מהעובדה ,שכל הקברים שנתגלו במקום אינם תואמים לדיני ההלכה
באותה תקופה של קבורה יהודית בקברי משפחה .כמו כן לא נמצאו כל ראיות למבני קדושה
היכולים להראות חיים יהודים כמו מקוואות ,בית כנסת ,חרסים ,מטבעות וכו'.
תפנית במחקר מיקומה של מודיעין העתיקה באה ב-
,2001כאשר משלחת של רשות העתיקות ביצעה
חפירת הצלה בדרום העיר החדשה מודיעין ,לצד
הכביש מודיעין-לטרון .שמו הערבי של המקום הוא
"אום אל עומדאן" ("האמא של העמודים") ,ואולי,
חשבו החוקרים ,ניתן לייחס את השם "עומדאן"
ל"מודיעין"?
9
הצעת החוקרים לזהות את היישוב ,שנחשף באום אל עומדאן ,עם מודיעין החשמונאית נובעת
בנוסף לדמיון בשם מהממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו באתר ,והתאמתם למקורות הכתובים
אודות אופיו ומיקומו של הכפר מודיעין .מיקומו של האתר הוא בין ההר לשפלה ,בקרבת הדרך
הרומית שעלתה מלוד לירושלים .ומיקומו ביחס לסביבתו התואמת את מפת מידבא.
בית הכנסת הקדום "אום אל עומדאן" שבמודיעין
בחפירות שנערכו מטעם רשות העתיקות בחורבת אום אל עומדאן נחשפו שרידי כפר מתקופת
הבית השני .הכפר כולל מערכת סמטאות ,מבני מגורים ,מבני ציבור ,בית כנסת ומקווה טהרה.
קיומם של בית כנסת ,מקווה טהרה והימצאותם של כלי אבן מאפשר את זיהויו של היישוב
כיהודי .בין הממצאים נתגלו מטבעות שנטבעו במרד הגדול ובמרד בר כוכבא ,ומכלול כלי חרס
המאפיין את יהודה בתקופת הבית השני .סביב הכפר תועדו פתחי מערות קבורה רבות ,שעל פי
אופן חציבתן ניתן להגדירן כיהודיות.
לסיכום ,ניתן כיום להגדיר בביטחון את מיקומה הקדום של העיר מודיעין בה חיו החשמונאים
דרומית מערבית לעיר מודיעין החדשה ,על כביש החיבור שבין 431ל ,443 -בדיוק במקום שנתגלה
בית הכנסת הקדום "אל עומדאן".
אחד הדברים המעניינים בתגלית זו היא העובדה ,שעוד לפני חורבן בית המקדש כבר היה נהוג
ומקובל בחלק מהיישוב היהודי בארץ הנוהג של בניית בתי כנסת ,בהם אולי לא התפללו אולם
לבטח התכנסו ללימוד התורה.
המלצתי החמה לאוהבי הארץ ושביליה להגיע למקום שחוויה לטייל בו בכל חודשי השנה ובמיוחד
בימי חג החנוכה.
חנוכה שמח,
אמנון מישר
10
לירדן רתם-בר ו-לי בן-שלום שהשתחררו מצה"ל – בשעה טובה!
לפנחס אולשר-
ברכות להצלחה בחיים האזרחיים והשתלבות נעימה בדגניה ב' ובכל
ברכות חמות
מקום שתבחרו.
ולבביות!
למנור אוקוביט ,מטר טרומן ,איתמר שחר וזהר ליבר ולהורים הנרגשים
ברכות עם גיוסכם לצה"ל.
מאחלים לכם שרות משמעותי ושקט ,והעיקר שתחזרו הביתה בשלום!
על קבלת אות
הוקרה "יקיר
ענף הבננות
בעמק הירדן"
לשנת תשע"ו
אוהבים,
ועדת דור צעיר ובית דגניה ב'
תודה!
לכל קהילת דגניה ב' –
המון תודה על קבלת הפנים החמה והאוהבת שהענקתם
לנו עם הצטרפותו
של נועם
המתוק למשפחתנו.
תודה רבה על הפינוקים הטעימים שלא הפסיקו להגיע,
על המתנות ,על העזרה עם הבנות וכמובן על החיבוק
החם והחיוך שקיבלנו מכל אחת ואחד מכם.
אוהבים אתכם מאוד וגאים להיות חלק מקהילה
נהדרת שכזאת!
אנו רוצים להודות לכל
המשפחות ,שפינקו אותנו
בארוחות וקינוחים בשבועות
שלאחר לידתה של ִבתנו
–
ליה.
היה לנו מאוד טעים ונעים !
ירדן ,ענבל ,עמית ,שי ונועם הקטן
טלי ,אריאל ,יניב וליה לובין
***תזכורת ***
לאתר של דגניה ב' http://www.degania-b.org.ilיש להכנס כך:
שם משתמש :שם פרטי ומשפחה (למשל :דגניה בית)
סיסמא ( 1234 :זו סיסמא ראשונית .רצוי להחליפה).
באתר ניתן להתעדכן בהודעות שוטפות ,לצפות בתמונות וסרטונים מארועים שונים ,לעדכן
פרטים אישיים ,לפרסם עסק ,לפתוח קריאת שירות וליצור קשר עם בעלי תפקידים שונים
בקהילה.
לשאלות ,הערות והארות ניתן לפנות באמצעות “ צור קשר” באתר אל :אנה לובין ארביטי או
במייל[email protected] :
11
יקיר ענף הבננות בעמק הירדן -פנחס אולשר
ביום שני ,7/12/2015במסגרת פסטיבל הבננה -טעם כנרת ,המתקיים בעמק הירדן במהלך ימי חג
החנוכה ,הוענק לראשונה בעמק אות "יקיר ענף הבננות בעמק הירדן" לשנת תשע"ו לחברנו היקר
פנחס אולשר ולאסף ארזי משער-הגולן.
צילום :עידן בן-שלום
את אות ההוקרה העניקו יוסי ורדי ,ראש המועצה; מנשה (מנש) שלום ,מנכ"ל צמח מפעלים
אזוריים ומשקי עמק הירדן; משה נבון ,מנכ"ל צמח בננות.
צילום :עידן בן-שלום
צילום :ארז ביטון ,ארזביט – סטודיו לצילום.
להלן נימוקי הענקת אות ההוקרה ,כפי שכתב והקריא בטקס ד"ר יאיר ישראלי מצמח נסיונות:
"פנחס ,מקיבוץ דגניה ב' ,הוא מאחרוני דור המייסדים של ענף הבננות ,שעדיין נמצאים איתנו
היום .דור של חלוצים ציונים ,משכילים וחדורי הכרה ,שבחרו במודעות ומרצון בעבודת כפיים
בשדה ובמטע .הם היו עובדי הקבלן של עצמם ,והיו התאילנדים של עצמם .ותיק אחד ,ממייסדי
ענף הבננות בעמק הירדן ,הזהיר אותי פעם :דע לך ,בבננות בעמק אם העמדת כיסא נוח בערוגה
וישבת בו כל היום -כבר עבדת קשה .אבל הם לא ישבו בכיסא נוח .הם עבדו בטוריה ובסכין
הדילול ובמרסס הנישא על הגב ,הם לא היו המנהלים ,הם היו הפועלים עצמם.
פנחס היה אחד מהם ,אבל היה גם מהנוטעים שאינם מסתפקים בעמל הכפיים בלבד ,אלא גם
לומדים ,ומעמיקים ובודקים.
12
פנחס הצטיין בהבנתו את ההיבטים הכלכליים של הענף ונהג להציג שאלות ולשקול שיקולים של
כדאיות ורווחיות .כל רעיון חדש וכל שינוי בכיוון נדרשו לעבור אצלו דרך המסננת הזו .לאחר
הכל ,עבודת החקלאות הלא אמורה לפרנס אותנו וכל שינוי צריך להבחן בתרומתו לרווחיות.
אבל ,כיאה לדור המייסדים ,פנחס לא ויתר על בגדי העבודה ולא זנח את עבודת המטע כל עוד
עמד בו כוחו .הוא היה עד לשינויים המפליגים שעבר הענף עם השנים ,וגם כיום הוא עדיין
מתעניין ושומר על קשר .פנחס הוא כחוט המקשר בין תקופת ראשית הענף לבין פריחתו בהווה.
על כל אלה ,מוענק לו ביום זה ציון יקיר ענף הבננות בעמק הירדן לשנת תשע"ו".
דברים שכתב חנן בן-שלום לפנחס:
"פנחס יקירי ,מורי ורבי –
במסגרת עבודתי אני נוסע לעיתים קרובות להודו .הודו
היא מגדלת הבננה הגדולה בעולם ,כ 35-מיליון טון
בשנה ,כאשר המדינה השנייה אחריה מגדלת "רק" כ10-
מיליון טון בננות בשנה.
צילום :עידן בן-שלום
במהלך השנים הרבות ,שאני עובד בהודו רכשתי לי שם
של מומחה לגידול בננות ואני מוכר מאד בין מגדלי הבננה בהודו .כשהבריטים עזבו את הודו הם
חילקו את אדמות הודו באופן שוויוני ככה שכמעט לכל משפחה הודית באזור הכפרי יש חלקת
אדמה חקלאית ,שבה היא מגדלת בננות (קשה למצוא בהודו מגדלי בננות אשר גודל שטחם עולה
על 150דונם ,מרבית המגדלים מגדלים כ 10דונם) ,מכאן אתה יכול להבין שבהודו יש מיליוני
מגדלי בננות...
בביקוריי בהודו אני מגיע לכפרים ונפגש עם המגדלים .בכפר ממוצע כ 60-מגדלי בננות שמקיפים
אותי ואני שופך בפניהם את משנתי .תמיד בפתח דבריי אני מספר להם ,שאת דרכי הבננית
התחלתי בכפר קטן בישראל ,בגיל 10יצאתי לראשונה לעבוד במטעי הבננות יחד עם "אבא" שלי,
והוא זה שלימד אותי את תורת הגידול ,ונטע בי את האהבה הגדולה שיש לי לבננה ,אהבה שאני
מתחזק עד היום.
שנינו יודעים שאבא שלי גידל בננות לתקופה מאד קצרה ועבר להוראה הרבה לפני שאני התחלתי
לעבוד בבננות .האבא הבנני שלי עליו אני מספר בכזאת גאווה למגדלים ההודים הוא אתה .אני
חוסך מההודים את זה שאתה לא בדיוק האבא הביולוגי שלי ,אבל עדיין מרשה לעצמי לקרוא לך
אבא.
התחלתי לעבוד בבננות בכתה ה' וישר הצמדת אותי אליך .יש לי כל כך הרבה זיכרונות מהשנים
שעבדנו יחד שאני יכול לכתוב עליהם ספר .לכתוב עכשיו ספר זה קצת קשה כי אני מאד עסוק,
אבל בכל זאת ,אני רוצה לשתף אותך במספר זיכרונות שמלווים אותי עד היום ,ובאיזה שהוא
מקום עיצבו את מי שאני היום.
הדבר הכי משמעותי שאני זוכר (ולא מבין) זה שאף פעם לא היית צועק עלי; לא משנה אם
התחצפתי או עשיתי נזקים שטויות וכדומה ,אף פעם לא איבדת את קור הרוח ,תמיד היית מעמיד
אותי במקום ,מסביר ,מתקן ומחנך.
13
מנגד ,הצבת סטנדרטים גבוהים :הגעה בזמן לעבודה ,ללא חיסורים ,לעבוד מהר ונקי ,לנצל את
הזמן באופן מיטבי ולדרוש מעצמך ומהעובדים שלך לתת את המירב .אם רק היית יודע כמה קש
אכלו ואוכלים אלה שעבדו ועובדים תחתיי עד היום בגלל הערכים האלה...
אחד הדברים הזכורים לי ביותר זה יצר התחרותיות שלך .כשאני התחלתי לעבוד בבננות אתה
היית בן חמישים לערך ,מעט צעיר מגילי כיום .היית עובד איתי ועם נעם קלי בדוור בהורדת
גזעים .אנחנו היינו בכיתה ז' והיית מארגן תחרויות נגדנו ,וכדי להשוות כוחות היינו מתחרים
שנינו נגדך .נעם חותך עם המצ'טה ,אני תופס את הגזע ומסדר בין השורות ואתה עושה את 2
הפעולות יחדיו .בגלל שנעם תמיד היה המהיר באדם ואני הייתי חזק ,תמיד ניצחנו אותך אבל אף
פעם לא הסכמת להודות בכך ,וטענת שאני לא מסדר את הגזעים ישר (עד היום ,כשהעובדים שלי
לא מסדרים את הגזעים פלס זה מוציא אותי מדעתי).
צילום :עידן בן שלום
כשחזרתי מהצבא לימדת אותי לדלל .אתה היית מדלל ותיק ומנוסה ואני בתחילת דרכי; היינו
עובדים כתף אל כתף ,שורה ליד שורה ,ככה שתוכל להשגיח שאני לא עושה טעויות; איך שהיינו
מגיעים בסמוך לקצה השורה ,היית פותח מבערים ומסיים ראשון את השורה על מנת להראות לי
מי בעל הבית ושיש עוד מה ללמוד...
כשהייתי בכתה ז' אכלנו ארוחת-בוקר בטרומית; הסוכר נגמר ופקדת עלי לקחת את הטרקטור
ולנסוע לסוכה הצפונית של סעדיה להביא ממנה סוכר; לא הייתי נהג מי יודע מה ואיכשהו
הכנסתי את הטרקטור לתוך תעלת ההשקיה (בנס הוא לא התהפך) .חזרתי לטרומית מבוייש,
קראתי לך הצידה ואמרתי" :פנחס בוא תראה מה קרה" .תגובתך הייתה" :העיקר שלך לא קרה
כלום ,בוא נחלץ את הטרקטור ועד מחר כולם ישכחו את הפדיחה" (כמובן שבערב לא הגעתי
לחדר-האוכל)...
בתחילת עבודתי בבננות הייתי אוסף עבורך את הסנדות ִראתן תומכים את עצי הבננה; אתה היית
עובר אחריי ותומך את העצים; בימים ההם גידלנו את זן הננס הנמוך ואתה היית אחראי על
השדה הרחוק; קלת אפיקים עבד אז במלוא כוחו וכל עצי הבננות היו מלאים בנסורת שנכנסה
לכל החורים בגוף ,תוסיף לכך את חום יולי אוגוסט בעמק הירדן ותקבל עבודה שנואה במיוחד...
להשקות היה חלומו הרטוב של כל עובד מתבגר במטעי הבננה של עמק הירדן .בימים ההם השקנו
בהצפה; המים זרמו בתעלות פתוחות ותפקיד המשקה היה לפתוח ולסגור דלתות ולהפנות את
המים לערוגות שבהם היו נטועים עצי הבננה .הסיפורים בקרב החבר'ה הצעירים היו שאתה מפנה
את המים מהתעלה המרכזית לערוגה ,הולך לקצה הערוגה ושוכב לישון; כשאתה מרגיש את
14
המים מלחחים את בהונותיך אתה מתעורר ומעביר את המים לערוגה הבאה .ברור שבבחירה בין
עצי הננס מלאי האבק מקלת לבין המים הקרירים בערוגות כולנו חלמנו על אפשרות ב'.
ואז יום אחד אתה בא אליי ואומר "חנניק ,מחר אני נותן לך להשקות" ,כמובן שמרוב התרגשות
ואושר לא עצמתי עין כל הלילה ,בבוקר הגעתי נכון אלי קרב ,נתת לי טרקטור וטוריה ולעבודה...
הזרמתי מים בתעלה והפניתי אותם לערוגה ,הנעתי את הטרקטור ונסעתי לנמנם בקצה הערוגה;
היות שאני טיפוס לחוץ מטבעי כמובן שלא נרדמתי; אני מחכה ומחכה והמים לא מגיעים; ניגש
לתחילת הערוגה ומגלה פירצה בשפת הערוגה .בימים ההם כבר הייתי מאד חזק ,אוחז בטוריה
ומנסה לסתום את הפירצה ,ככל שאני עובד יותר קשה כך הפרצה הולכת וגדלה ,ואני מרוב ייאוש
ובושה כבר מתחיל לדמוע; דומע ומכסה ,דומע ומכסה .ואז כשאני כבר מיואש לגמרי אתה מופיע
"חנניק יש בלאגן" ,כאילו שאתה לא רואה ...אתה
אוחז בטוריה ובדקה סוגר את הפירצה ומסנן "כוח
כמו שלך לבננצ'יק זה יתרון ,אבל צריך לרכוש גם
מיומנות" ,ואני אומר לך בהקלה ובחוצפה של נער
"תודה שהסתתרת בין העצים וחיכית שזה יקרה
כדי שתוכל לספר לכולם שהיצלת אותי."...
שיא תהליך ההתפתחות של ילד בננות דגנייתי הוא
המועד שבו הוא מספיק חזק לסחוב את אשכולות
הבננה .לסחוב אשכולות זו העבודה הכי שווה
בבננות וגם הכי מתגמלת ,גם אתה מקבל עיצוב גוף
בחינם וגם אחרי כל עגלה איתן אולשר נותן לך
סיגריית רויאל בתנאי שלא תספר לאף אחד.
נעם ואני התחלנו לסבל בכיתה ז'; מעניין אם אתה
רואה היום ילד בכתה ז' סוחב אשכולות של 35ק"ג.
אין ספק שהיו לכם דרישות גבוהות מאיתנו ,דור
ההמשך; בכתה ח' אמרת לי "חנניק ,מחר אני מלמד
אותך לסדר עגלה"...
לסדר עגלות זה כבר שיא השיאים; אם נותנים לך
לסדר עגלה זה סימן שכבר ממש סומכים עליך;
ושוב לא עצמתי עין כל הלילה ובבוקר הגעתי דרוך
אלי קרב .הקטיף החל והאשכולות זרמו בקצב
לכיוון העגלה; שורה ראשונה ,שורה שנייה ,שורה
מן הארכיון
שלישית" ,חנניק ,זה עגלה למכון סדר 4גובה";
להרים אשכולות לקומה רביעית זה לא קל לילד בכיתה ט' ,אבל אני מתאמץ ומסתדר ,בונה את
הסטיפה ישרה פלס ,שם מנטות בין השורות ובין האשכולות מדביק נייר טואלט על כל צוואר על
מנת למנוע מהלטקס לטפטף על האשכולות ,מסיים עגלה בנויה לתפארת ויורד בגאווה מהעגלה;
אתה ניגש אליי ואומר לי בגאווה אבהית "היום נולד מסדר העגלות מספר 1בעמק הירדן" ואני
מוצף באושר .מאז לא הפסקתי לסדר עגלות ומשאיות במשך שנים רבות ,אבל את העגלה
הראשונה שנתת לי לסדר לעולם לא אשכח.
15
מספר שנים אחרי שחרורי מהצבא הגשמתי את חלומי ומוניתי למרכז ענף הבננות בדגניה ב'.
בימים ההם ענף הבננות שקק חיים וחברים ,כשכל אחד מהחברים אוחז בדעותיו המקצועיות
ואיננו מרפה .אתה היית יועץ הסתרים שלי; באותם ימים אתה היית אחראי על חלקות הבית
ואחרי שהייתי מוציא את העובדים לעבודותיהם ,הייתי נוסע אליך על מנת לקבל עצות ותובנות;
על הדרך מדלל איתך שורה או שתיים; כמובן שהיינו מתחרים מי יותר מהיר; אז כבר הייתי גדול
ומיומן ואתה כבר לא צעיר ,מנסה בכל כוחותיך לעמוד בקצב שלי; וכמו שאני לא ויתרתי לך אז
כשאתה היית החזק והמיומן ,אתה לא ויתרת והרמת ידיים כשהיתרון היה אצלי.
באחד הימים בעודנו מתחרים חשת ברע; עצרנו והתיישבת תחת עץ; אני הייתי מודאג ושאלתי
אותך חצי בבדיחות חצי ברצינות אם להזמין נט"ן; ויתרת על התענוג ,וכששבו אליך כוחותיך
הזכרת לי בבדיחות ,שכשהייתי בכתה ט' הבטחתי לך ,שאני אהיה זה שיכתוב עליך את ההספד,
כי בטח זה יהיה ההספד הכי מפרגן שתוכל לקבל.
לבן הצעיר שלי קוראים נעם; הוא משחק כדורגל ובטוח שהוא יהיה שחקן מפורסם ,ולכן אין
טעם להשקיע זמן מיותר בבית הספר .בזמנו ,גם אני חשבתי שבית הספר הינו מיותר ובכל
הזדמנות הייתי בורח מבית הספר והולך לעבוד בבננות .אבא שלי היה בא אליכם אנשי הבננות
בטענות ,ודורש שלא תיתנו לי לעבוד ותשלחו אותי בחזרה לבית הספר; אתם מנגד טענתם
שללמוד אני לא אלמד אז עדיף שאעבוד .כשנעם הבן שלי לא לומד אני שואל אותו" :מה יקרה
אם לא תהיה שחקן כדורגל? ממה תתפרנס?" הוא מחזיר לי ואומר שגם אני לא למדתי ,ועדיין
הגעתי למקום טוב .באחד הוויכוחים האחרונים בינינו ,כאשר הילד סירב ללמוד נתתי לו את
מספר הטלפון שלך ואמרתי לו" :תתקשר לסבא פנחס ,שלפחות יילמד אותך בננות ,שאם לא
תהיה שחקן כדורגל לפחות תהייה בננצ'יק" ...
פנחס ,אני מאחל לך עוד הרבה שנים של בריאות ,וגאה בכך שהיום אתה מקבל את אות יקיר
הענף על תרומתך לענף הבננות.
את מה שתרמו לי השנים הרבות שעבדנו ביחד ניסיתי להעלות על דף זה ,ועל כך אני מוקיר לך
תודה.
חנן
***********************************************************************************************
לפני הטקס ,התקיימה בבית גבריאל פתיחת תערוכת צילומי בננות "בננה ועמק – סיפור אהבה"
של יקירנו הצלם ארז ביטון .התערוכה מהווה את אחד משיאי פסטיבל הבננה ותהיה מוצגת
בגלריה הגדולה בחודש הקרוב -עד לתאריך .3.1.2016מומלץ בחום!
צילומים :רון שלף ,אפיקים
16
כתבות נוספות על פנחס אולשר ,על תערוכת הצילום של ארז ביטון ועל פסטיבל הבננה בכלל ,שבין
יוזמיו ומארגניו נמצא חברנו אבי אייזנברג ניתן למצוא בעיתונות ארצית ומקומית כדוגמת:
ידיעות אחרונות "מסלול"; ישראל היום; "בעמק וברמה" (כתבה של עידן בן-שלום)" ,הזמן
הירוק" ובאתר של דגניה ב'.
*******************************************************************************
אני והסבתא ישבנו בצוותא...
סבתא וסבא שלי אוהבים לטייל .אין מקום בארץ שהם לא היו בו ,ובכל זאת הם מצליחים בכל
שבת למצוא מקום חדש לטייל בו .אני תמיד שמחה להצטרף אליהם לטיולים ,לשמוע סיפורים,
להתלהב ביחד מפריחות ,לשמוע על ציפורים ולהכיר מקומות חדשים ויפים .אהבתם לטיולים
חוצה גבולות והם נהנים גם מטיולים בארצות אחרות .בטיול האחרון שלהם הם היו בהודו
ובנפאל .ישבנו סבתא ואני ערב אחד בסלון ביתם וביקשתי מסבתא לספר לי על הטיול.
באיזו מדינה טיילתם?
טיילנו בצפון הודו לרגלי ההימלאיה ובנפאל ,בעיר הבירה קטמנדו.
מה הדבר שאהבתם יותר מכל בטיול?
אהבנו את האנשים בהודו ,שיש להם הרבה סבלנות ואפילו שקשה להם
הם לא רבים ,גם כשהם מחכים שעות בתור למקדשים שלהם .גם
בכבישים הישנים הם ממתינים בסבלנות ועוזרים אחד לשני.
מה מיוחד במדינה הזו?
המיוחד בעיני הוא השילוב של האמונה עם חיי היומיום של ההודים
והסבלנות אחד כלפי השני.
ספרי לי על חוויה מיוחדת שהייתה לכם?
על שפת הגנגס ברישיקש
חוויה מיוחדת הייתה לראות אלפי הודים באים בכל יום להתפלל ביחד
ליד נהר הגנגס ,לשמוע את שירתם ולחוש את האווירה המיוחדת שבהתכנסות זו ללא צעקות,
בשקט ובכבוד לכל אחד ואחת.
איך את מסכמת את הטיול?
היה טיול מיוחד ושונה מטיולים אחרים שהשתתפתי בהם .הודו זה
עולם שונה מכל מה שהכרתי קודם .פגשנו הרבה ישראלים שהודו
"מדברת" אליהם .במיוחד השפיע עלי השילוב של האמונה וחיי
היומיום.
תודה לסבתא על התשובות והשיתוף בחוויות מהטיול .אני מאחלת
לסבא וסבתא שלי הרבה טיולים עוד שנים רבות ,כשאגדל אצטרף
גם לטיולים שלהם בחו"ל.
הילי שרת ראיינה את סבתא רוחה שרת.
17
צפון הודו ,ברקע הרי ההימלאיה
משפחת לובין
ההורים :טלי ,מעצבת פנים עצמאית ועובדת באירוח כפרי דגניה ב' .כרגע,
בבית בחופשת לידה; אריאל ,עובד בחב' הייטק באזור תעשיה תרדיון ,משגב.
שמות הילדים :יניב ,בן שנתיים וחצי ,בגנון "דקל"; ליה ,בת חודש.
חיות המחמד שלנו :אין.
גרים בדגניה ב' מאז :דצמבר .2012
קצת עלינו :אריאל בן דגניה ב' וטלי ילידת צ'ילה .אוהבים להרכיב פאזלים,
לטייל ,להתארח ולארח את המשפחה ומאד אוהבים גם להיות בבית בשקט
ושלווה .
18
במדור יתנו מומחי דגניה ב' במגוון תחומים עצות חשובות ויענו על שאלות.
שאלות ניתן לשלוח בצורה גלויה או אנונימית דרך האתר ,לכתובת הדוא"ל של המערכת:
,[email protected]או בכתב לתיבת הדואר של אנה לובין ארביטי .חברי קהילה
המעוניינים לתרום מידיעותיהם ולהצטרף לצוות המומחים שלנו -נשמח לקבל את עזרתכם!
והפעם -כביסת יד
נושא כביסת היד עולה מידי פעם מהשאלות שמופנות אליי ,וגם פה יש כמה כללים שרצוי ליישם.
לא משרים בגד בכביסת יד -אלא מכבסים בצורה עדינה ומהירה.
הכינו כיור או קערה גדולה עם נוזל כביסת יד ומים פושרים ,הכניסו את הבגד ,טיבלו עד הרטבה
כללית ,באזורים הרגישים שפשפו בעדינות ,ניתן קצת לכווצ'ץ' בידיים את הבגד ,שיטפו בעדינות
במים זורמים וסיימתם .אם אתם עדיין רוצים לצפ'ר בריח של מרכך – שוב ,הכינו כיור עם טיפה
מרכך מהול בהרבה מים ,טיבלו את הבגד ,סובבו עם היד כמה סיבובים (כמו במכונה) ,שיטפו
במים זורמים ,סחטו או שימו את הבגד בכיור לטיפטוף לפחות לשעה ,חיזרו וסחטו קלות ,תלו
לטיפטוף על מוט הווילון במקלחת (מומלץ) רק עד שיפסיק לטפטף ,פירסו על מתקן הייבוש ולא
על קולב (הבגד רטוב וכבד ויימתח).
ההמלצה של גילגול במגבת אינה מובנת לי (הגילגול מותח ולפעמים גם עושה ריח לא נעים) .אפשר
לפרוס! נכון ,לא לכולם יש מקום להתפרס ,אז פשוט השתמשו במוט הווילון לפעולות אלו (רק
בידקו שניגבתם את המוט והוא נקי מאבק.)...
אנו בחג השמן .כמה טיפים לקראת ניתזי השמן והדונג הבאים עלינו-
על ניתזי השמן מירחו סבון כלים ,העבירו עם האצבע ,קצת ליחצו וככה הסבון יחדור פנימה.
את המפות ושאר הבגדים ,שטיפטף עליהם דונג ,הכניסו למקפיא בשקית ניילון ,קילפו את הדונג
ומירחו סבון כלים על הכתם שמן שנשאר.
בקשה – אני מחפשת בגדים עם כתמי צבעים ,שעדיין לא עברו כביסה (גואש /שמן /אקריליק
וחברים אחרים) .אני עושה תחרות בין חומרים מסירי כתמים ,אז במידה ויש לכם בגד עם כתמים
כאלו צרו איתי קשר.
סמוד
19
הנפטרים בדגניה ב' בחודש דצמבר
שושנה האפט כ"ד בכסלו תשמ"א
בלה צלביץ' כ"ו בכסלו תשנ"ה
פאני ברוסטוב ה' בכסלו תשס"ט
אטקה קלרמן ה' בכסלו תשס"א
שרה אגין כ' בכסלו תשמ"ו
ברטה סתו י"ג בכסלו תשמ"ח
קדיש לוז כ"ט בכסלו תשל"ג
מנחם הלוי ט"ו בכסלו תשל"ז
ראובן יגר ל' בכסלו תש"ס
יעקב רבינוביץ' כ"ה בטבת תשי"ג
יוסף פרומקין-אבידור כ"ט בכסלו תשכ"ז
ליפא סלע י' בכסלו תשכ"ח
אריה בלומנפלד י"ב בכסלו תשס"ו
חנה ניב י' בטבת תשע"ד
סימה אולצ'יק י"ט בכסלו תשל"ד
דני וגמייסטר כ"ה בכסלו תשס"ז
יחיאל אברהמי ט"ו בכסלו תשמ"ז
אברהם זיו ו' בטבת תשס"ט
עודד וגמייסטר כ"ח בכסלו תשט"ו
חייק'ה בר-חיים י' בטבת תשס"ב
עליזה לובין כ"ו בכסלו תשמ"ז
יורם רם ה' בטבת תשנ"ו
הלל גלעדי ו' בטבת תשכ"ו
יהי זכרם ברוך
20
2.12.1980
2.12.1994
2.12.2008
2.12.2000
3.12.1985
4.12.1987
5.12.1972
7.12.1976
9.12.1999
12.12.1953
12.12.1966
12.12.1967
12.12.2005
13.12.2013
14.12.1973
16.12.2006
17.12.1986
22.12.2009
23.12.1954
24.12.2001
28.12.1986
28.12.1995
29.12.1965
הלל גלעדי – נפטר לפני 50שנה
נולד בוילנה ועלה לארץ ישראל ב .1914-היה אחד מחברי "קבוצת עבודה"
בכפר אוריה ומשם הגיע להתיישבות בדגניה ב' .לגלעדי חלק רב בתכנון דרכי
פיתוח המשק ,בעיצוב הדפוסים הארגוניים ובבניינה של הקבוצה .בהיותו
בארה"ב ארגן שם קבוצת חלוצים ,אשר עלו אחר-כך והצטרפו לדגניה ב'.
מפועלו מחוץ לקבוצה נציין את ניהול בית החולים המרכזי בעמק – בי"ח
עפולה ,עבודה במחלקת ההתיישבות של הסוכנות ,ותרם רבות בזמן
התיישבות "חומה ומגדל" .בן שבעים היה במותו.
שרה אגין-צפתי–נפטרה לפני 30שנה
נולדה בפטריקוב שברוסיה הלבנה .לאחר מלחמת העולם ה 1-ועם פרוץ הפרעות
ברוסיה ,ב ,1920-עזבה את בית הוריה ועם אחיה הצעיר אייזיק וחברים נוספים
יצאה בדרך לארץ-ישראל ,שנתיים ארך מסעה .בתחילה עבדה בריצוף ואח"כ
כרפתנית .שרה ריכזה את המטבח בבית-החינוך המשותף .כ 20-שנה הקדישה
לקליטה ולטיפול הנוער עולה ,ראתה בכך שליחות עליונה .בת 88היתה במותה.
יורם רם –נפטר לפני 20שנה
מילדיה הראשונים של דגניה ב' ,למד בבית-החינוך המשותף ובבית-ירח .בעודו
נער שמר בשדות רכוב על סוסה והיה פעיל בהגנה .במלחמת השחרור לחם כצלף
בטבריה ובמקומות אחרים.
כל חייו חי בקבוצה ומילא תפקידים מרכזיים כמו מזכיר .היה מרכז מחלקת
הביטחון בתק"ם וחבר בוועדת הביטחון של המרכז החקלאי .אהב את המדינה
ואת נופיה והכיר היטב את שבילי הארץ .בן 68היה במותו.
אריה בלומנפלד–נפטר לפני 10שנים
נולד בגרמניה ובצעירותו הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר" .ב 1937-עלה לארץ
ישראל והצטרף לקבוצת "שיבולת" ששהתה ברחובות וחלמה להקים קיבוץ.
לבסוף ,ב ,1941-הגיע עם חבריו לדגניה ב' .שנים רבות עבד בגן-הירק ואחר-כך
במחסן הכללי.
אריה מילא תפקידים רבים כרכז וכחבר בוועדות .היה איש צנוע ומילא באהבה
כל תפקיד שהוטל עליו .בן 88היה במותו.
21
ראיון עם מדריך חדש בשיכון ,שגיב טובול
לפני כחודש נכנס מדריך חדש להדרכה בשיכון .המדור יצא להיפגש ,להתרשם ולהציג אותו
בפניכם :זהו שגיב טובול ( ,)36נשוי ,מתגורר בקיבוץ גשר ,חיפאי במקור .הפגישה עם שגיב
התקיימה בחדר המורים בבית ירח ,שם הוא משמש בשעות היום כמורה לספרות.
ספר קצת על עצמך :בשנים האחרונות עבדתי כמדריך נוער בקיבוץ בגולן ובעמותת "בית חם"
בירושלים ,שהפעילה מקלט מוסיקה לנוער בסיכון .לימדתי ספרות בחוות הנוער בירושלים וכעת
בתיכון בית ירח .אהבה גדולה נוספת היא המוסיקה .אני חבר בלהקת פולק-רוק ,מנגן בגיטרה
ומפוחית ,וגם כותב ומלחין.
מה קורה בשיכון? השיכון עבר לאחרונה שינויים .עבר גם שיפוץ ומתיחת פנים (אתם מוזמנים
לראות!) ,המשפחות נרתמו ובאו לנקות ועכשיו נראה נעים ומסביר פנים ,ביתי וחמים .צפויים עוד
שינויים בהמשך ,שיהפכו אותו למקום עוד יותר מזמין .זו הזדמנות להודות לכל מי שיזמו ועשו
ותרמו :בניין ותשתיות ,צוות החינוך ,ההורים והנערים.
22
השאיפה שלנו היא שהשיכון יהפוך להיות רלוונטי לכל בני הנעורים בדגניה ב' ,שכיום רק חלקם
נמצאים בו .בגלל עיסוקיהם הרבים ,הנערים למעשה מתפנים רק בערב .לכן הפעילויות יתחילו
בסביבות שמונה בערב .עשינו כבר ערב פיצות ,ערב פיתות בטאבון ,ערב סרט וערב סושי .יש
תכנית עשירה לחנוכה ,כולל פעילות משותפת עם בני הנעורים בעמק במרכז עידן .חברי הקהילה
מוזמנים לבוא ,לבקר ולהתרשם .מומלץ!
אנו מאחלים לשגיב ולשיכון שגשוג והצלחה!
ראיינה :אפרת לויטן
צילומים :נעמה היינמן; שגיב טובול
23
גינה קהילתית – בגן ריפר
בחודש האחרון הקמנו בגן ריפר ,בשיתוף פעולה עם ההורים ועובדי הנוי גינה קהילתית.
מהי גינה קהילתית? זהו מקום ציבורי המתוחזק על ידי הקהילה ולמענה; זוהי מסגרת של פעילות
משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות .ברוב המקרים הגינה הקהילתית מוקמת ,מנוהלת
ומתוחזקת בידי מתנדבים מן הקהילה ,לפעמים בסיוע צוות מקצועי או רכז (חיצוני או תושב
פעיל) .הגינה היא מוקד מפגש של תושבי הקהילה ,ולכן לכל גינה יש השימושים המתאימים
למתנדבים הפעילים בה .גינות קהילתיות רבות שכיחות באזורים עירוניים מקום בו קרקע וצומח
נמצאים במחסור .הגינה הקהילתית הראשונה בארץ הוקמה בנווה צדק ,בשנת ,1983בקרן
הרחובות שלוש ושטיין.
לגינות קהילתיות ישנו מגוון רחב של תועלות חברתיות ,הן למשתתפים בפעילות בגינה והן
לשכנים ,או ליישוב בו נמצאת הגינה הקהילתית .מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות
הוא הספונטניות שלהם ,יחד עם היבט של רוגע הנובע מהסביבה הירוקה והשקטה יחסית .בנוסף,
לגינון קהילתי ישנם גם עקרונות אקולוגיים הכוללים שתילת צמחייה מקומית ,חסכון במים
ועמידות בפני מזיקים .הטיפול בגינה מבוסס על חומרים ידידותיים לסביבה ,ללא שימוש בחומרי
דישון וכן ייצור קומפוסט מהפסולת האורגנית שמצטברת בגינה ובבית .גינות קהילתיות משמרות
שטחים פתוחים בישוב וחלקן ממוקם במקומות מוזנחים שהפכו לגן פורח.
ילדי גן ריפר מזמינים את ההורים ,האחים ,הסבים והדודים ואנשים מקהילת דגניה ב' להיות
שותפים איתנו לגינה הקהילתית בהתהוותה והתפתחותה.
החזון שלנו הוא לפתח גינה קהילתית גדולה לכל הקיבוץ במקום מוזנח ,וליצור מקום מפגש נעים
וטעים לכל המעוניין בהנחייה של הילדים.
יש להם מה ללמד אותנו.
בברכה ובתקווה ,צוות גן ריפר (כתבה בשם הצוות :תמי).
24
צעדת האקלים -מרח"ב א'-ג'
ביום שישי 27.11.15יצאו ילדי המרח"ב לצעדת האקלים בחוף אמנון שבצפון הכנרת.
הצעדה התקיימה בכמה מוקדים בעולם ,ובישראל התקיימה בו זמנית בתל-אביב ובכנרת.
מטרת הצעדה היא לקרוא לאו"ם "להתעורר" ולטפל בנושא האקלים והזיהום שמתחולל בעולמנו
למען עתיד טוב יותר לילדינו ונכדינו.
צוות המרח"ב בחר לקחת חלק בצעדה זו בכדי לעזור לקריאה.
כל המשתתפים בצעדה נתבקשו ללבוש חולצות ירוקות ,ואנחנו גם הכנו לבבות ירוקים – סמל
הצעדה.
בסיום ,נעמדו כל משתתפי הצעדה לתמונה היוצרת לב .תמונה זו תשלח לאו"ם ,ונקווה כי תשמע
שם קריאתנו!
שלט שהכינו במרח"ב ד'-ה' לקראת מרוץ אלישע.
צילם :דוד אייזנברג
25
מרוץ אלישע 2015
אני רוצה לפתוח את דברי בלומר תודה! בראש ובראשונה לצוות
המארגן; צוות קטן ,אך איכותי שבשקט בשקט הפיק את המרוץ
על הצד הטוב ביותר; ועוד תודה לכל מי שעזר ,תרם ,הושיט יד
ועצה ,דרבן ,החמיא ,הציע ,למי שהוביל את הרצים ולמי שנסע
אחריהם ווידא שכולם חוזרים בשלום לארוחת הצהריים בחד"א.
אין ברצוני לשכוח שם של אף אחד מהמתנדבים הרבים ,לכן לא אציין אותם בשמותיהם.
צילום:
אוריה גלעדי
נפגשנו בבוקר סתווי ונהדר על הדשא הירוק של בית אלישבע ,עליו היה תלוי שלט ענק "מרוץ
אלישע ."2015התרגשות גדולה של כל המשתתפים והמארגנים; לאחר מספר מילות פתיחה
ודברים מרגשים אותם הקריאה רותי גולן ,ניגשנו לחימום אקטיבי בסגנון הזומבה ,עם מריאנה
לוי וורד אופיר; המוזיקה והקצב העלו את הדופק והכינו את הרצים לקראת הזינוקים
המתקרבים.
צילומים :ארז ביטון -
ארזביט סטודיו
לצילום
26
זינוק ראשון ,העממי 800מטר בקירוב ,עמד בנושא של קבוצות עם דגש על קבוצתיות ומורל; את
המקום הראשון קטף המרח"ב .בזינוק זה היו כ 150-רצים מכל הגילאים ומינים ,כולל ילד אחד
בעגלה ( בטח שנה הבאה כבר ירוץ לבד).
הזינוק השני היה של ילדים עד גיל 14למרחק של 1600מטר ,הרבה התרגשות הייתה לפני הזינוק,
ומרגע שנשמעה הירייה ,נחיל של ילדים וילדות כיסה את הכבישים; הילדים רצו שני סיבובים-
אחד בתחומי הקיבוץ והשני בשטחי החקלאות.
המשתתפים הקטנים ביותר היו בני חמש; כבוד להם ולהוריהם על האומץ!
צילומים :ארז ביטון -
ארזביט סטודיו לצילום
שני הזינוקים הבאים של הנוער והבוגרים3000 ,מ' ו6000 -מ' בהתאמה ,הוזנקו בזה אחר זה;
הרצים קיבלו מסלול אתגרי שחצה כבישים ,דרכים חקלאיות ,קוצים ,מים ,ירידה קטלנית וגם
חיכתה להם עלייה אימתנית לסיום; הקרב במרוץ ה 6000 -הוכרע בסופו של דבר ממש בכניסה
למשפך הסיום .כל הכבוד לרצים על התחרותיות וההוגנות.
צילומים :אוריה גלעדי
27
עשרות מדליות הוענקו לגילאים השונים; ראוי לציין את השתתפותם הגדולה של משפחת בן עמי
במרוץ! תודה מיוחדת לילדי המרח"ב והמדריכות שרקדו בשישי בערב ,השתתפו במרוץ וגם רקדו
בטקס הסיום.
צילומים :ארז ביטון -ארזביט סטודיו לצילום
נפגש גם בשנה הבאה ,אל תפסיקו להתאמן מבטיחים הפתעות חדשות.
דוד אייזנברג ,ספורט
צילום :אוריה גלעדי
28
הקפת הכנרת באופניים–מזווית אישית וקצת אחרת
בשבת 7.11עשינו הקפה מלאה של הכנרת באופניים.
טוב ,האמת היא שלא כולנו הקפנו אותה פיזית ,חלקנו רק מנטאלית – אני ,למשל.
זה בא לידי ביטוי בעיקר בדאגה לשלומם של בני משפחתי (שכן השתתפו בו) לפני המסע,
ובמהלכו -בשעות הבקר בשבת בהן הייתי ערה כמובן (מ 10:00 -ככה).
כן ,השנה הוחלט כי בעלי ושניים מילדיי ייצגו אותנו בהקפה ,ואני אתרום למאמץ בכך שאסייע
בהכנות ,אבוא עם הקטנים לקבל את פניהם בסיום ,ואולי אף אכתוב על כך לאחר האירוע -
לראיה מסמך זה.
ההכנות למסע היו מקצועיות ומדויקות ,להלן חלקן כולל ציטוטים נבחרים מהתהליך:
אופניים -לא שיא הטכנולוגיה ,אבל עברו בדיקה מקיפה לצמצום הסיכוי לתקלות;
לבוש" -העיקר לא ג'ינס ,אלא משהו נח" -זאת עד שנרכוש מכנסי טייטס הדוקים ומעודכנים לילדים;...
מים – "איפה כל הבקבוקים בבית?? טוב לא נורא מחלקים בדרך";
אוכל –"אמא ,לי תשימי פסטה עם רוטב שמנת בקופסא" (אמיתי!) ,ולתמריץ -חטיף לכל ילד;
שינה" -אתם צריכים לקום מאד מוקדם ,אז אתם גם תלכו לישון מוקדם יחסית הערב .וכשאתם
קמים -תעשו זאת בשקט בבקשה ,כי יש פה עוד כאלה שישנים" .מה חשבתם? ברור ששמעתי ,כל
לחישה ולחישה של בעלי לילדים (איפה ההתחשבות?) ,אבל אני יכולתי להרשות לעצמי לשים את
השמיכה על הראש ולעצום עיניים שוב.
סיון ושחר
ליבר; ניר,
אלה ונטע
אלפרט.
בתחילת
מסלול חצי
הקפה30 -
ק" מ
סיון ושחר ליבר ,יונתן ראובני.
רכבו חצי הקפה.
במסע עצמו ,חשבתי עליהם המון .באמת .קצת חששתי אבל בעיקר קיוויתי שהחוויה תהיה טובה
וחיובית ,אחרת מי יודע עם מה אצטרך להתמודד כשנחליט לצאת להקפה בשנה הבאה?
מזג האוויר שיחק לטובתם של הרוכבים וההקפה עברה בצורה טובה ,אף יותר ממה שציפינו.
כולם הגיעו שלמים ונינוחים .הילדים הגיעו מרוצים (שנגמר?) ומוכנים להשלמת שעות יקרות
שהתבזבזו .לא ,לא השלמת שעות שינה כי אם שעות בהייה ו/או משחק במסכים מסוגים שונים.
לפעמים נדמה ,כי הדבר היחידי שמונע מהם לעשות פעילויות-חוץ הוא החשש מכמה שעות
טלוויזיה/מחשב/טאבלט הם יפסידו.
לאחר ההקפה כששאלתי איך היה ,קיבלתי עדכון מפורט כמו שרק ילדים יודעים לתת" :בסדר".
אבל עכשיו ,בדיעבד ,חקרתי קצת יותר.
29
עידו ,ספר לנו על המסע" :רציתי להראות לאבא שאני יכול למרות שידעתי שיהיה לי קשה.
האמת היא שבהתחלה היה ממש כיף ,אח"כ בעליות התחיל להיות לי קשה .בעליות הקשות
לקראת הסוף אבא שם יד על הגב שלי ודחף אותי וכך קידם אותי .הרגשתי טוב מאד בסיום
הרכיבה ,כי ידעתי שאמא ואבא יהיו גאים בי (צודק!) .בשנה הבאה אולי נשתתף שוב .היה די כיף
אבל אולי נסתפק בחצי הקפה".
ואני אומרת -אופטימי הילד ,עכשיו משראה בעלי כי עמדו בזה יפה ,אין להם סיכוי להימלט
מהקפה נוספת בשנה הבאה.
יואב ,מה יש לך לומר ?
"לא היה קל אבל גם לא קשה במיוחד .היו קטעים שהרגשתי שאינני יכול יותר והיו כאלה בהם
הרגשתי שאני יכול להגביר את הקצב .לקראת הסוף ראיתי שלט בו היה כתוב כמה ק"מ נותרו
וחשבתי שאני לקראת הסוף אבל נדמה היה שזה כמו נצח ולא נגמר ..אחרי ההקפה שמחתי
שהצלחתי לעשות זאת והרגשתי שנתתי הכל"!
ויריב לעומת זאת:
"היה כיף ללכת על זה בידיעה שהילדים באים איתי ואני מאד גאה בהם על כך .היתה חוויה
משפחתית טובה".
וכותבת שורות אלו :אין ,בשנה הבאה אני בטוח מצטרפת; נותנת דוגמא ומבצעת הקפה שלמה.
יש לי שנה שלמה להתאמן ברכיבה -אקח את הילדים לגן ,אעבור כל בקר גם לכלבו וגם
למרכולית ,אסע לנפח אויר באופניים ואחזור הביתה ,כשאקפיד לעבור דרך שבילים רבים
בקיבוץ .וכשאקח אותם חזרה מהגן -לא אתעצל ואעשה כמה סיבובים באופניים סביב גן
השעשועים .נראה לי שזה יספיק בשביל להגיע מוכנה .מה זה מוכנה? שיא הכושר.
לסיכום ,אני אומרת -אפשר ליהנות ממימיה של הכנרת ,לצפות ביופייה המרהיב ,לכתוב עליה
שירים ...אבל הכי כיף להקיף אותה! באופניים!!! נכון ילדים?
כתבה :כרמית אלראי
תמונות לא היו למשפ' אלראי ,אז ביקשנו יפה מאחרים שהשתתפו והצטלמו...
יוחאי רמון .רכב הקפה מלאה
30
מדור בנימה אישית – סופגניות מנצחות לחנוכה
יש לי מתכון מנצח של סופגניות ,שכמובן תמיד מצליח .המתכון הזה שייך למרגלית צפתי ז"ל.
במשך שנים הכנו אותו במטבח בימי חנוכה של פעם.
העבודה במטבח תרמה לי יותר מלימודיי ברופין (למי שזוכר) .הנסיון עושה את
ההבדל – להכנס לצוות מנצח ומגובש – ממש משפחה ,עם יכולת עבודה מהירה,
בעלי משמעת ,סדר ונקיון; צוות שמטפח ומלמד .זכורים לי במיוחד ערבי הגיבוש
אצל מרגלית בגג; או כשהייתה נכנסת בימי ראשון אחרי שבת אצל ענת ומספרת
כמה שענת מבשלת מדהים .מרגלית היתה עבורי מעיין "מנטורית" בזמן הלימודים
והיתה מתעניינת בלימודים ,במתכונים חדשים ובעשייה עצמה.
את המתכון הזה תמיד טיגנו ,אבל אני ניסיתי אותו גם באפייה והוא מעולה.
במידה והחלטנו לאפות השנה ,המתכון הוא אותו דבר פשוט מתפיחים ישר בתבנית של התנור,
ברווחים כמובן; לאפות בחום של 175מעלות בשלב האמצעי (כמו שאופים עוגיות).
חומרים:
ראש עיסה = 40גרם שמרים טריים +חצי כוס חלב /מים 1 +כף סוכר 1 +כף קמח .לערבב
ולהתפיח .אני כיום משתמשת ב 1-כף שמרים יבשים במקום ראש עיסה.
50 גרם מרגרינה /חמאה מומסת
חצי כוס חלב /מים פושרים
2 כפות סוכר
קורט מלח
1 כף קוניאק-לא לוותר
3 ביצים
500 גר' קמח
מערבבים הכל יחד ומתפיחים .ההתפחה מאוד חשובה; לא מתפיחים במקור חום ישיר ,אלא
עוטפים את הכלי בניילון נצמד ,מכסים בשמיכת פליז ומניחים על המקרר (חום עולה-קור יורד).
לאחר שתי התפחות לרדד עלה (לא דק מידי ,בערך 1ס"מ) ,לקרוץ עיגולים עם כוס (כוסות יין
מומלצות ,כיוון שהשפה שלהן דקה) או למי שיש סט קורצים -מומלץ.
לטגן בשמן עמוק (לפחות 7-8ס"מ); לבדוק שהאש לא חמה מידי – בטיגון הראשון לכסות את
הסיר ואחרי שהופכים לצד השני לפתוח המכסה .להעביר לנייר סופג (ולקוות שלא השפרצנו על
עצמנו ויש כתמי שמן ,ואם קרה ויש ,לקרוא את מדור "פינת המומחה".)...
לגבי מילוי – כל אחד והעדפותיו; המבחר הוא עצום.
זהו גם השלב שאנו אומרים בלב "השנה אני אוכל רק אחת" (אני אישית לא אוהבת סופגניות,
אבל מאוד אוהבת לביבות ,גם אותן צריך לצרוך במשורה.)...
בתאבון ,סמוד ברגשטיין
31
© Copyright 2024