: הגוף האנושי וגופו של המקום התפתחות זהות מקצועית בהכשרת מורים

‫הגוף האנושי וגופו של המקום‪:‬‬
‫התפתחות זהות מקצועית בהכשרת מורים‬
‫אילה צור‬
‫תקציר‬
‫מאמר זה עוסק בחקירת התפתחותה של הזהות המקצועית של סטודנטית אשר למדה‬
‫בקורס "השיח החינוכי בראי הסביבה הפיזית של בית הספר"‪ .‬במסגרת הקורס‬
‫הסטודנטים התבקשו לדמיין מקום המשקף עבורם בית ספר אידיאלי‪ ,‬ולייצג אותו‬
‫באופן ויזואלי ומילולי‪ ,‬זאת במטרה לזמן להם תנאים לפיתוח זהות מקצועית כמורים‪.‬‬
‫התהליך נערך פעמיים‪ ,‬בתחילת הקורס ובסופו‪ .‬המאמר מתמקד בשאלה מדוע‬
‫הסטודנטית טענה שהתהליך שהתקיים בקורס לא קידם את יכולתה להשתחרר‬
‫מסכמות קודמות ולשנות את נקודת מבטה על בית הספר‪ .‬ממצאי המחקר מציגים‬
‫מיפוי של השינויים שחלו בזהות המקצועית של הסטודנטית תוך התחקות אחר‬
‫הגורמים המזרזים והמעכבים אותם‪ .‬החלק האחרון של המאמר כולל דיון בהיבטים‬
‫שבהם ניתן להרחיב את ההתבוננות הביקורתית של הסטודנטים בזהות המקצועית‬
‫שלהם בדרכם להבנות מחדש מסגרת התייחסות לעצמם ולבית ספר‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬אני מאמין חינוכי‪ ,‬זהות מקצועית‪ ,‬הכשרת מורים‪ ,‬בית ספר‪ ,‬סביבת‬
‫למידה‬
‫ד"ר אילה צור‪ ,‬אורנים‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫מבוא‬
‫במאמר זה מתוארת התפתחות של זהות מקצועית אצל סטודנטית הלומדת בתכנית‬
‫"מוסמך בהוראה" שנה א' במכללת אורנים‪ .‬הסטודנטית השתתפה בקורס "השיח‬
‫החינוכי בראי הסביבה הפיזית של בית ספר"‪ ,‬שאותו לימדתי‪.‬‬
‫זהות של מורים (‪ ,)teacher identity‬לפי הגדרתה המקובלת‪ ,‬היא תוצר‬
‫ותהליך‪ .‬כתוצר היא תוצאה של מכלול ההשפעות שמורים חווים בסביבת עבודתם‪,‬‬
‫וכתהליך היא הדינמיקה של יחסי הגומלין שבהם מורים מעורבים‪ ,‬הכרוכה בלמידה‬
‫מתמדת של תפקידיהם ותפקידי זולתם ושל השלכות למידה זו לפעולה‪ 1.‬מההיבט‬
‫התהליכי‪ ,‬זהות של מורים היא תופעה ממוצבת (‪ ,)situated identity‬הניזונה בעיקר‬
‫מההקשר הבית ספרי‪ .‬היא מורכבת מתת‪-‬זהויות נבדלות ומשתנות אשר לא בהכרח‬
‫‪2‬‬
‫מתיישבות זו עם זו‪.‬‬
‫זהות של מורים נחלקת לשתי תת‪-‬זהויות עיקריות‪ :‬זהות אישית וזהות‬
‫מקצועית‪ .‬זהות אישית (‪ )personal identity‬מתייחסת לתפקידים שיש למורים מחוץ‬
‫לבית הספר‪ ,‬לציפיות המופנות כלפיהם מהמשפחה והחברים‪ ,‬לרגשותיהם‪ ,‬אמונותיהם‬
‫ולביוגרפיה האישית שלהם כביטוי של העצמי‪ 3.‬זהות מקצועית (‪)professional identity‬‬
‫מתייחסת להיות המורים אנשי מקצוע בעלי ידע תוכן‪ ,‬ידע פדגוגי וידע דידקטי‪,‬‬
‫המממשים את ידיעותיהם בפעולה‪ 4.‬היא כוללת ציפיות חברתיות שמקורן באידיאלים‬
‫חברתיים על אודות המורה הטוב ומרכיבים כגון‪ :‬התפתחות מקצועית‪ ,‬תפיסות תפקיד‪,‬‬
‫עומס עבודה וכדומה‪ 5.‬בנוסף לזהות אישית ולזהות מקצועית‪ ,‬דיי וקינגטון הציעו תת‪-‬‬
‫זהות נוספת – זהות ממוצבת (‪ ,)situated identity‬שהיא מרכיב הזהות המתגבש מתוך‬
‫התנסויותיהם של המורים בבית הספר‪ ,‬והוא כולל לולאות משוב שבהם מעורבים‬
‫תלמידים‪ ,‬מורים‪ ,‬הנהלה וכד'‪.‬‬
‫מודעות המורים לממדי זהותם‪ ,‬על הגיונותיה ומורכבותה‪ ,‬נתפסת בספרות‬
‫כחיונית להתפתחותם‪ .‬היא מחזקת מחויבות מקצועית ותחושת מסוגלות ותורמת‬
‫להגברת המוטיבציה‪ .‬מורים המודעים לזהותם המקצועית מתנהלים כאנשים בעלי‬
‫‪6‬‬
‫תמונה ברורה של הכיוון שבו הם מעוניינים לצעוד‪.‬‬
‫הכשרת מורים נחשבת לשלב מכריע בעיצוב זהות המורה‪ 7,‬והרפלקציה נתפסת‬
‫כאמצעי חיוני ומרכזי התורם להתפתחותה‪ .‬רפלקציה מאפשרת להבנות זיקות בין‬
‫הנחות מובנות מאליהן‪ ,‬אמונות‪ ,‬רגשות‪ ,‬ערכים והתנסויות‪ ,‬ובדרך זו לנווט בנתיבי‬
‫‪Beijaard, Meijer & Verloop, 2004 1‬‬
‫‪Beijaard, Meijer & Verloop, 2004; Morrison, 2013 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Beauchamp & Thomas, 2009; Day & Kington, 2008‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Beijaard, Verloop & Vermunt, 2000‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Day & Kington, 2008‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Day & Kington, 2008; Izadinia, 2013; Rodgers & Scott, 2008‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Beijaard, Meijer & Verloop, 2004; Izadinia, 2013‬‬
‫‪611‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
‫זהויות אפשריות‪ 8.‬על מנת שהתהליכים הרפלקטיביים יהיו יעילים‪ ,‬מוצע לשלב ניתוח‬
‫מטפורות ונרטיבים ולעודד שיח פנימי וחברתי‪ 9.‬השיח נתפס כחיוני ליצירת‬
‫טרנספורמציה עמוקה בזהות‪ ,‬במיוחד כאשר הוא מזמן מצבים מערערים המעודדים‬
‫‪10‬‬
‫מעורבות גבוהה והבניה מחודשת של סכמות קיימות‪.‬‬
‫איזדיניה ערכה השוואה בין ‪ 92‬מחקרים שעניינם פיתוח זהות מקצועית‬
‫בהכשרת מורים‪ 11.‬מממצאי ההשוואה עולה שהחוקרים השתמשו במגוון רחב של כלים‪:‬‬
‫ציורים‪ ,‬פורטפוליו‪ ,‬כתיבת ז'ורנל‪ ,‬כתיבת נרטיבים ביוגרפיים‪ ,‬למידת חקר וכיוצא בזה‪.‬‬
‫מרבית המחקרים התמקדו בהשפעות הרפלקציה‪ ,‬בקהילות למידה‪ ,‬בניסיון קודם‬
‫ובמאפייני הקשר על מגוון ממדי הזהות‪ :‬תחושת שליחות‪ ,‬ביטחון עצמי‪ ,‬מודעות‬
‫עצמית‪ ,‬חשיבה ביקורתית‪ ,‬ידע מקצועי‪ ,‬נטייה להשמיע קול אישי ויחסים עם עמיתים‪,‬‬
‫הורים ותלמידים‪ .‬לטענת איזדיניה‪ ,‬כל המחקרים פרט לשלושה‪ ,‬הציגו תמונה ורודה של‬
‫השפעות חיוביות‪ ,‬מבלי שהדעת ניתנת לקשיים ולמהמורות המלווים סטודנטים ומורים‬
‫טירונים בתחילת דרכם המקצועית‪ .‬לתמונה לא מציאותית זו‪ ,‬הדגישה החוקרת‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫עלולות להיות השלכות בעייתיות על יעילותם של תהליכי ההכשרה‪.‬‬
‫במסגרת הקורס "השיח החינוכי בראי הסביבה הפיזית של בית ספר"‬
‫‪13‬‬
‫הסטודנטים התבקשו לבצע מספר משימות‪ .‬המשימה העיקרית‪ ,‬מטלת המיקום‪,‬‬
‫כיוונה את הסטודנטים ליצור דימוי של בית ספר כמקום (ראו פירוט בהמשך)‪ .‬המשימה‬
‫מבוססת על רציונל הנשען על גישתו הפנומנולוגית של מרלו‪-‬פונטי‪ 14,‬הרואה בתהליכי‬
‫התפיסה האנושית תוצאה של זיקת גומלין בין הגוף לבין המרחב‪ .‬הגוף ניחן בתכונות‬
‫המאפשרות לו לתווך בין העולם הסובייקטיבי לבין העולם האובייקטיבי‪ .‬הוא שייך‬
‫לסובייקט‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬משום שהוא מעורב בעיבוד תחושות המגיעות מהעולם‪ ,‬והוא‬
‫שייך לאובייקטים בעולם‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬משום שבדומה להם יש לו צורה‪ ,‬גודל ואפשרות‬
‫להתפשטות במרחב‪ .‬שייכות כפולה זו מאפשרת לאדם להשליך את תכונות הגוף‬
‫המתנסה – מבנהו‪ ,‬צורתו‪ ,‬גודלו ואופן תנועתו – על אובייקטים בעולם ובדרך זו להעניק‬
‫להם פשר ומובן‪ .‬בזכות הגוף‪ ,‬טוען מרלו‪-‬פונטי‪ 15,‬האדם מסוגל לאמוד את העולם‪,‬‬
‫להכיר אותו באופן אינטימי ולהתנהל כיישות המוטמעת בו‪ .‬באינטראקציה שבין הגוף‬
‫לבין המרחב צפונה ראשיתם של תהליכי התפיסה האנושית‪ .‬שם חבויות משמעויות‬
‫קדם‪-‬רפלקטיביות המצויות בשכבת היסוד של ההכרה‪ ,‬ברובד הפרימורדיאלי של עולם‬
‫החיים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬אם מתמקדים בזיקה שבין הגוף לבין המקום‪ ,‬כפי שנעשה במטלת‬
‫‪8‬‬
‫‪Izadinia, 2013; Schön, 1983‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Sfard & Prusak, 2005‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Alsup, 2006‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Izadinia, 2013‬‬
‫‪12‬‬
‫שם‬
‫‪13‬‬
‫פלד‪9002 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Merleau-Ponty, 1962‬‬
‫‪15‬‬
‫שם‬
‫‪611‬‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫המיקום‪ ,‬ישנו פוטנציאל להרחיב את הנגישות למשמעויות יסוד שעל בסיסן נבנית‬
‫התייחסותו של האדם לעולם‪.‬‬
‫הקשר המחקר‬
‫"השיח החינוכי בראי הסביבה הפיזית" הוא קורס בחירה בתכנית "מוסמך בהוראה"‬
‫אשר ניתן בסמסטר ב' של שנת תשע"ד‪ ,‬ובמסגרתו נערך המחקר‪ .‬מטרות הקורס היו‪:‬‬
‫לתמוך בתהליכים של התפתחות זהות מקצועית בקרב הסטודנטים‪ ,‬ולעורר מודעות‬
‫לחשיבותה של הסביבה הפיזית בתהליכים חינוכיים‪.‬‬
‫תהליכי הלמידה בקורס הושתתו על תאוריית הלמידה הטרנספורמטיבית‬
‫(‪ )transformative learning theory‬של מזירו‪ ,‬העוסקת בלמידת מבוגרים‪ 16.‬בחרתי‬
‫בתאוריה זו משום שחתרתי לעצב סביבה אשר תעודד למידה מעמיקה‪ ,‬שהיא חיונית‬
‫לתהליכים של אקלטורציה והבניית זהות מקצועית של מורים‪ 17.‬התאוריה של מזירו‬
‫מורכבת ומקיפה‪ ,‬ותקצר היריעה מלדון בה בהרחבה במסגרת מאמר זה‪ .‬אסתפק‬
‫בהצגת העקרונות הרלוונטיים להבהרת הרציונל המונח ביסוד תכנון הקורס ומהלכו‪.‬‬
‫תאוריית הלמידה הטרנספורמטיבית מניחה שאנשים מצוידים במסגרות‬
‫התייחסות (‪ )frame of reference‬שדרכן הם מפרשים את התנסויותיהם‪.‬‬
‫טרנספורמציה בלמידה מתרחשת כתוצאה משינוי מבני עמוק המוביל להתגבשות‬
‫מסגרת התייחסות חדשה (‪ )reframing‬ותקפה יותר להסבר המציאות‪ 18.‬בקורס הנדון‬
‫יושמו שלושה עקרונות מרכזיים בתאוריה לקידום למידה טרנספורמטיבית‪ :‬התנסות‬
‫בבעיה או דילמה מערערת (‪ ;)disoriented dilemma‬דגש על רפלקציה ביקורתית‬
‫(‪ )critical reflection‬במטרה לחלץ הנחות המצויות ביסוד מסגרת ההתייחסות; ויצירת‬
‫תנאים לשיח ביקורתי (‪ ,)critical discourse‬אשר יעודדו בחינה של המציאות ממגוון‬
‫‪19‬‬
‫נקודות מבט ויציעו הזדמנות לתיקוף של תפיסות ואמונות‪.‬‬
‫במסגרת הקורס הסטודנטים הציגו בתערוכה‪ ,‬בתחילת הקורס ובסופו‪ ,‬את‬
‫מטלת המיקום שהכינו‪ .‬מטלת המיקום התוותה הכנה של מעין תכנית ל'בית ספר‬
‫אידיאלי'‪ .‬הכנת התכנית היתה הבעיה המערערת המרכזית שעמה התמודדו הסטודנטים‬
‫לאורך הקורס‪ .‬לאחר התערוכה נערך שיח כיתתי וניתן משוב עמיתים על התוצרים‪.‬‬
‫הדגמתי לסטודנטים עריכת ריאיון‪ ,‬וביקשתי מהם להתפצל לזוגות ולראיין זה את זה‪.‬‬
‫התנסויות נוספות שבהן הסטודנטים היו מעורבים במהלך הקורס היו‪ :‬לצלם מקומות‬
‫במכללת אורנים‪ ,‬ולהסביר את יחסם כלפיהם; להתלוות לתלמידים ולבקש מהם לצלם‬
‫מקומות שהם אוהבים ולא אוהבים בבית הספר; לצלם מקום אחד בבית הספר שבו הם‬
‫מתנסים המייצג 'טיפוח' ומקום אחד המייצג 'הזנחה'‪ .‬בתום הקורס הסטודנטים‬
‫התבקשו להגיש מטלת סיכום הכוללת ניתוח איכותני של 'בית הספר האידיאלי' של‬
‫‪Mezirow, 2000, 2006 16‬‬
‫‪Calleja, 2014 17‬‬
‫‪Mezirow, 2000 18‬‬
‫‪19‬‬
‫ראו הערה ‪61‬‬
‫‪611‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
‫בן‪/‬ת הזוג שלהם‪ ,‬רפלקציה כללית על הנלמד בקורס והתייחסות לניתוח של בן‪/‬בת הזוג‬
‫למטלת המיקום שלהם‪ .‬בנספחים לעבודת הסיכום צורפו תמליל הריאיון וגיליונות‬
‫מטלות המיקום‪.‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫‪20‬‬
‫מאמר זה מציג ניתוח שערכתי למטלות המיקום של אורנה שהיתה אחת מתוך ‪99‬‬
‫סטודנטים שלמדו בקורס‪ .‬בזמן הקורס אורנה הייתה בת ‪ ,16‬אם לתאומים בני שלוש‪,‬‬
‫עורכת דין במקצועה‪ .‬היא למדה בתכנית "מוסמך בהוראה" שנה א' במסלול להוראת‬
‫האזרחות‪ .‬את אורנה ראיינה דנה‪ ,‬בת ‪ ,11‬סטודנטית במסלול להוראת הביולוגיה‪.‬‬
‫בחרתי להציג את עבודתה של אורנה משום שלמרות היותה פעילה מאוד בדיונים‬
‫בקורס‪ ,‬בעבודת הסיכום היא טענה שהיא עדיין מקובעת בתפיסות קודמות על בית‬
‫ספר‪ .‬הפער בין התנהלותה במהלך הקורס לבין טענתה גרם לי לתהות‪ :‬האם מטרות‬
‫הקורס לא הושגו לגביה? האם ייתכן שסטודנט המעורב במה שנראה לעין כלמידה‬
‫פעילה אינו מרחיב את ידיעותיו ותובנותיו ואינו משנה את נקודת מבטו? אולי אורנה‬
‫הושפעה מהקורס אך לא הצליחה לייצג את השינוי? ייתכן שאורנה ייצגה את השינוי אך‬
‫לא הבינה את משמעויותיו? שאלת המחקר העיקרית שהנחתה אותי אפוא היתה‪ :‬מדוע‬
‫אורנה טענה שהתהליך שהתקיים בקורס לא קידם את יכולתה להשתחרר מסכמות‬
‫קודמות ולשנות את נקודת מבטה על בית ספר‪.‬‬
‫כלי המחקר העיקרי שבאמצעותו נאספו הנתונים הוא מטלת המיקום‬
‫(‪ 21.)Location Task‬בנוסף‪ ,‬נעשה שימוש בטקסטים מילוליים‪ :‬בתמליל הריאיון שדנה‬
‫ערכה לאורנה; בטקסטים שאורנה כתבה עבור שתי התערוכות שהתקיימו בשבוע השני‬
‫ובשבוע האחרון של הסמסטר; בעבודות הסיכום של אורנה ושל דנה; ביומן המורה שבו‬
‫כתבתי בתום המפגשים‪.‬‬
‫מטלת המיקום‪ ,‬ביישומה לתכנון 'בית ספר אידיאלי' מייצרת תנאים לדיאלוג‬
‫ישיר בין הגוף לבין 'בית ספר'‪ .‬היא כוללת גיליון שעליו המשתתף מתכנן בית ספר (איור‬
‫‪ .)6‬המטלה נשענת על הפילוסופיה של מרלו‪-‬פונטי‪ 22,‬לפיה האדם לומד להכיר את‬
‫העולם דרך גופו וכי בזיקה שבין הגוף לבין המרחב הפיזי טמונות משמעויות קדם‪-‬‬
‫רפלקטיביות שמקורן בעולם החיים‪ .‬ממדי הגיליון הם ‪ 19X19‬ס"מ וממדי השטח‬
‫המיועד לתכנון בית הספר וסביבתו החיצונית הם ‪ 11X11‬ס"מ‪ .‬השטח המתוחם בקו‬
‫שחור עבה מיועד לתכנון בית הספר וממדיו הם ‪ 81X81‬ס"מ‪ .‬שטח זה הוא כממדי גוף‬
‫אנושי‪ ,‬והוא נקבע על יסוד ההנחה שמידות אלו יעודדו את המשתתפים לחוות את‬
‫המקום כישות אנושית‪ ,‬ולהשליך עליו משמעויות שמקורן ברובד הנאיבי‪ ,‬הקדם‪-‬‬
‫רפלקטיבי של עולם החיים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪20‬‬
‫השמות בדויים‬
‫‪21‬‬
‫פלד‪9002 ,‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Merleau-Ponty, 1962‬‬
‫‪23‬‬
‫ראו הערה ‪96‬‬
‫‪612‬‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫איור ‪ :6‬תרשים גיליון מטלת המיקום‬
‫היות ומשמעויות השאובות מדימוי הגוף מושלכות על מקומות‪ ,‬יחסם של אנשים לגופם‬
‫‪24‬‬
‫מסייע לפרש את מטלת המיקום באופן הבא‪:‬‬
‫‪ ‬חזית הגוף כוללת את איברי החישה‪ .‬היא האזור שבאמצעותו האדם מקיים‬
‫תקשורת ושיח עם העולם‪ .‬תכונות אלו מושלכות על חזית המקום הנושאת משמעות של‬
‫ייצוג ופנייה לרשות הרבים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החלק האחורי של הגוף הוא אזור ההפרשה‬
‫ונשיאת המשאות הכבדים‪ ,‬ולכן החלק האחורי של המקום נושא משמעות של אזור‬
‫שירות מוסתר‪ ,‬אינטימי ומופנם‪.‬‬
‫‪ ‬מרכז הגוף הוא הוא ה"לב" המייצג את האני ואשר ונחשב לאיבר החשוב ביותר אשר‬
‫מעניק חיים לחלקי הגוף האחרים‪ .‬משמעויות המיוחסות ללב מושלכות על מרכז‬
‫המקום‪ ,‬הנתפס כאזור המציע חוויה של שיוך‪ ,‬שליטה וייצוג‪ .‬הפריפריה לעומת זאת‪,‬‬
‫היא פריסת הגפיים כלפי העולם‪ .‬וכך‪ ,‬אזורים המרוחקים ממרכז המקום נושאים‬
‫משמעות של התמסרות למרחב העולם‪ ,‬של חופש ואוטונומיה‪.‬‬
‫‪ ‬מעלה‪-‬מטה‪ :‬בחלקים העליונים של הגוף מצויים הראש ואיברי החישה‪ .‬איברים אלו‬
‫נושאים משמעות של רוחניות והתבוננות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלקים התחתונים של הגוף‬
‫מצויות הרגליים וכן איברי הרבייה וההפרשה המייצגים מעשיות וגשמיות‪ .‬בהתאם לכך‬
‫מקומות גבוהים או אזורים גבוהים מתקשרים להתבוננות‪ .‬האופק מתרחב‪ ,‬ניתן לקבל‬
‫תמונה כוללת‪ ,‬להיות מודעים ליישויות ולמעשים רבים‪ .‬לעומתם‪ ,‬מקומות נמוכים או‬
‫אזורים המצויים סמוך לקרקע קשורים לעשייה ולמעורבות פעילה בעולם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫שם‬
‫‪610‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
‫עיבוד הטקסטים התקדם בשלבים הבאים‪( :‬א) התבוננות מעמיקה בגיליונות‬
‫המטלה וקריאה של הטקסטים המילוליים; (ב) ניתוח תצורה של גיליונות המטלה‪,‬‬
‫שהוא תהליך פרשני שמטרתו לחשוף את המבנה המרחבי החבוי של המטלה ולהמחיש‬
‫את רעיונותיה המרכזיים; ו‪(-‬ג) ניתוח תמטי של ההבדלים בין שתי המטלות‪.‬‬
‫בכל שלב משלבי המחקר‪ ,‬הניתוח התבסס על הצלבה בין הנתונים המילוליים‬
‫לבין הנתונים הוויזואליים‪ ,‬כך שניתן היה לבחון השערות ולבסס פרשנויות באמצעות‬
‫‪25‬‬
‫מגוון מקורות המידע‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫אורנה היא ילידת חיפה‪ .‬מקום הולדתה שימש לה השראה בבחירת המיקום עבור 'בית‬
‫הספר האידיאלי' שלה (ראו ניתוח תצורה למטלה הראשונה באיור ‪ 9‬ולמטלה השנייה‬
‫באיור ‪ .)8‬בריאיון שהתקיים בתחילת הסמסטר היא הסבירה לדנה‪:‬‬
‫בית הספר דומה [לבית הספר שבו היא למדה בילדותה א‪.‬צ] רק מבחינה פיזית‬
‫[‪ ]...‬אני אוהבת ירוק וטבע‪ ,‬בגלל זה היער והים‪ ,‬אפילו רק במרחק ראייה‪ .‬זו‬
‫ההשראה‪ ,‬זה זיכרון ילדות‪.‬‬
‫אורנה הזכירה את בית הספר שבו היא למדה לטוב ולרע‪ .‬ברפלקציה למטלת הסיכום‬
‫היא אמרה‪:‬‬
‫תמיד חשבתי שבית ספר כסביבה פיזית‪ ,‬הוא מקום מושלם ללמידה‪ ,‬אבל‬
‫שנאתי ללמוד בו בגלל הרדידות של התוכן‪ ,‬בגלל התחרותיות המלווה את‬
‫המדידה באמצעות בחינות‪ ,‬ובגלל והעיסוק התפל בחומריות‪ .‬יותר מהכול‬
‫הרגשתי שלא מייחסים חשיבות לדעתי ולצרכים שלי כתלמידה‪.‬‬
‫לאורנה‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬יש "תכנית גדולה" – להקים עבור ילדיה בית ספר‪ .‬בריאיון היא‬
‫אמרה לדנה‪:‬‬
‫הבחירה בהוראה משלבת בין שני דברים‪ :‬אני משועממת להחריד בעבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לי שני ילדים בני שלוש‪ ,‬וחלום חיי הוא שיהיה להם כיף בבית ספר‪.‬‬
‫בעבודת הסיכום היא כתבה דברים דומים‪:‬‬
‫הגעתי לקורס אחרי שבתכנון המערכת לשנת הלימודים הבנתי שהוא עוסק‬
‫בסביבה הפיזית‪ .‬אז כבר התרוצץ במוחי הרעיון של הקמת בית ספר עבור‬
‫ילדיי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪Clark, 2010; Zur & Eisikovits, 2011‬‬
‫‪616‬‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫גיליון מטלת המיקום הראשון כולל ‪ 21‬מקומות‪ .‬כל המקומות מופיעים פעם‬
‫אחת‪ ,‬פרט לחדר פעילות‪ ,‬חדר מנוחה‪ ,‬חדר פעילות גופנית‪ ,‬חצר ויער‪ .‬הגיליון המקורי‬
‫נראה כטיוטה‪ :‬כתב היד מופיע בגדלים שונים‪ ,‬יש מחיקות רבות והמקומות רשומים‬
‫בחוסר עקביות‪ ,‬לעתים על גבי מדבקות‪ 26,‬ולעתים ישירות על גבי הגיליון‪ .‬ניתוח‬
‫התצורה מציע הפשטה וקטגוריזציה של רעיונות‪ ,‬והבלטה של הרגל חשיבה ( ‪habit of‬‬
‫‪)mind‬‬
‫‪27‬‬
‫לייצג רעיונות באמצעות ניגודים‪ .‬במטלה הוצבו אלה מול אלה מקומות‬
‫לפעילות נפשית ומקומות לפעילות גופנית (במרכז); מקומות למנוחה ומקומות לפעילות‬
‫(במתחמי הכיתות); מקומות לגיל הילדות לעומת מקומות לגיל ההתבגרות (בין שני‬
‫האשכולות של מתחמי הכיתות); מקומות של המולה לעומת מקומות של שקט (בסביבה‬
‫החיצונית של בית הספר); מקומות בנויים וסדורים לעומת מקומות של טבע בסביבה‬
‫אקראית (הסביבה הפנימית לעומת הסביבה החיצונית של בית ספר)‪.‬‬
‫איור ‪ :9‬ניתוח תצורה של המטלה הראשונה של אורנה‬
‫‪26‬‬
‫הסטודנטים קיבלו מדבקות שנועדו לרישום המקומות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪Mezirow, 2000‬‬
‫‪619‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
‫המרחב הפנימי של בית הספר משקף רצון לממש חוויה של שייכות ושליטה‪.‬‬
‫המרכז מפותח וציבורי‪ ,‬מוקף בשכבה דחוסה של מתחמי כיתות העוטפת אותו מכל‬
‫עבר‪ .‬כל אחד מהמתחמים בנוי סביב חצר מרכזית ויחד הם יוצרים אזורי משנה זהים‪.‬‬
‫האזור המוקצה לבית הספר מנותק מהסביבה‪ .‬אין פתחים כלפי חוץ‪ ,‬אין כניסות‬
‫ויציאות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המעגל הרביעי‪ ,‬שהוא המרחב החיצוני של בית הספר‪ ,‬משקף רצון‬
‫לממש חוויה של אוטונומיה וחופש‪ .‬זאת‪ ,‬בשל היער הדליל במקומות ובשל טבעו הפראי‬
‫והלא מסודר שלו כמקום‪ .‬מעבר למעגל הרביעי אורנה הציבה ים ועיר‪ .‬השימוש בשטח‬
‫אשר הוגדר כחיצוני לגבולות המטלה מתפרש כרצון להתרחב‪ ,‬לחוות את העולם‪,‬‬
‫להתנסות בו ולנכס אותו‪.‬‬
‫גיליון מטלת המיקום השני של אורנה (ראו איור ‪ )8‬כולל ‪ 82‬מקומות‪ .‬כל‬
‫המקומות מופיעים פעם אחת פרט לסוויטת למידה‪ ,‬יער‪ ,‬חדרי צוות‪ ,‬מתחם מדעים‬
‫ומתחם זיכרונות‪.‬‬
‫איור ‪ :8‬ניתוח תצורתה של המטלה השנייה של אורנה‬
‫‪618‬‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫בגיליון השני התצורה המעגלית סדורה וסימטרית יותר בהשוואה לגיליון הראשון‪.‬‬
‫המרכז מיועד לפעילות ציבורית לקהל רחב‪ ,‬וככול שמתרחקים המקומות מיועדים‬
‫לאוכלוסייה מצומצמת יותר או לפעילות הנתפסת כפחות חשובה‪ .‬בניגוד למראה‬
‫המרושל של הגיליון הראשון‪ ,‬הגיליון השני מתוכנן ומוקפד‪ .‬דנה‪ ,‬בת זוגה של אורנה‬
‫בקורס‪ ,‬זיהתה את ההבדל וכתבה‪:‬‬
‫ניכר מהצורה החיצונית של שני הגיליונות שהחשיבה של אורנה התגבשה‪ ,‬וכי‬
‫הרעיונות ברורים לה יותר‪ .‬המטלה הראשונה 'מבולגנת'‪ ,‬כתובה בצורה לא‬
‫ברורה‪ ,‬ולעומתה השנייה מאוד מאורגנת‪ ,‬נקייה וברורה‪.‬‬
‫ישנן נקודות השוואה נוספות‪ ,‬שחלקן מתפרשות כרעיונות חדשים וחלקן כרעיונות‬
‫יציבים שעברו ליטוש‪:‬‬
‫‪ ‬רעיונות שהופיעו רק במטלה השנייה‪ .‬אורנה פיתחה את המטלה השנייה בחמישה‬
‫כיוונים חדשים‪ .‬הכיוון הראשון הוא שימוש בחלק הקדמי של הגיליון לעיצוב מתחם‬
‫הכולל כניסה ושני חדרי זיכרון‪ .‬את חדרי הזיכרון היא תיארה באופן הבא‪" :‬הייתי‬
‫רוצה לייחד אזור שבו תלמידים שמסיימים את לימודיהם יוכלו ליצור מעין מזכרת או‬
‫מקום המייחד אותם ואשר ישאיר את החותם שלהם בבית הספר"‪ .‬בדיון שהתקיים‬
‫בעקבות התערוכה הראשונה אורנה הביעה את אי שביעות רצונה מכך שהיא לא הציבה‬
‫כניסה לבית הספר כשם שעשו סטודנטים אחרים‪ .‬במטלה השנייה הדבר בא על תיקונו‪.‬‬
‫אורנה עיצבה את חזית בית הספר כמתחם כניסה מפותח‪ .‬שילוב חדרי הזיכרון מעיד על‬
‫כוונה להציג את בית הספר כלפי חוץ כיישות המחזקת תחושת שייכות‪.‬‬
‫הכיוון השני קשור לתהליכי הלמידה‪ .‬במטלה הראשונה אורנה תכננה שישה‬
‫מתחמי למידה זהים ברוח הגישה הדואליסטית הרווחת‪ :‬הכיתה מיועדת ללמידה‬
‫והחצר מיועדת למנוחה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ההתייחסויות בתחילת הקורס לתהליכי הלמידה היו‬
‫מצומצמות‪ .‬בטקסט שהיא כתבה עבור התערוכה הראשונה היא הסתפקה במילים‬
‫הבאות‪" :‬המאפיין העיקרי של תהליכי הלמידה יהיה שילוב תלמידים בבחירת תכני‬
‫הלימוד‪ .‬יהיה שיעור אחד ביום בו כל ילד יבחר מקצוע לימוד אחד בו הוא חזק או חלש‬
‫במטרה להעצים את נקודות החוזק או לסייע להתקדם במקצוע החלש"‪ .‬בטקסט שהיא‬
‫כתבה עבור התערוכה השנייה ניתן לזהות ניצנים של שימוש בשפה מקצועית והרחבה‬
‫של סכמות קיימות‪:‬‬
‫חשוב לי מאוד שתכנית הלימודים תתמקד בלימודי חקר ובלמידה מבוססת‬
‫פרויקטים (‪ ]...[ )PBL‬שיתוף התלמידים בבניית חלק מתכניות הלימודים‪,‬‬
‫לימוד במתחמים המתאימים ללמידה חווייתית‪ .‬ההערכה תהיה מעצבת‬
‫ותשלב את המורים ואת התלמידים [‪ ]...‬המורים בבית הספר יהיו‬
‫מנחים‪/‬מלווים‪/‬מנטורים‪ ,‬והכשרתם המקצועית תהא מתאימה ללימודי חקר‬
‫ופתרון בעיות‪.‬‬
‫את ההבדל בין שני השלבים ניתן לייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסינתזה חדשה של רעיונות‬
‫פדגוגיים אליהם אורנה נחשפה במהלך לימודיה בתכנית יחד עם דימוי בית הספר‬
‫הקיים בעיני רוחה‪ .‬אחת האפשרויות להסבר שינוי זה הוא החשיפה למושג "סוויטת‬
‫‪611‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
‫הלמידה" שאותו הצגתי במהלך הקורס‪" .‬סוויטת למידה" היא מרחב גדול המחליף את‬
‫כיתות הלימוד‪ .‬המרחב כולל מגוון מקומות‪ :‬אזורים המיועדים ללמידה בקבוצות‪ ,‬לדיון‬
‫במליאה‪ ,‬לפגישות עם מורים מנחים‪ ,‬ללמידה בחצר‪ ,‬למטבחון וכיוצא בזה‪ 28.‬בעבודת‬
‫הסיכום אורנה כתבה‪:‬‬
‫נוכחתי שכאשר כיתה הופכת לסוויטת לימוד‪ ,‬הלמידה משתנה‪ ,‬וכך גם‬
‫התפיסה מהו תלמיד ומהו מורה‪ .‬בכיתה צפופה ומלאה בשולחנות‪ ,‬אין ברירה‬
‫אלא ללמד בשיטה פרונטלית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם יוצרים חלל גדול‪ ,‬הלמידה‬
‫יכולה להיות לחלוטין אחרת‪.‬‬
‫השינוי השלישי הוא שילובם של ילדי גן בבית הספר‪ .‬ברובד הגלוי נראה שצעד זה משקף‬
‫הרחבה של תפיסת בית הספר כמקום חברתי‪ .‬ואכן בטקסט שליווה את התערוכה‬
‫השנייה אורנה כתבה‪" :‬המאפיין העיקרי של הסביבה החברתית של בית הספר הוא‬
‫יצירת מעגלים חברתיים בין שכבות הלימוד השונות על‪-‬ידי אימוץ של תלמידי שכבה‬
‫בוגרת את תלמידי השכבה הצעירים ממנה"‪ .‬אפשרות אחרת‪ ,‬אשר לא הוצהרה על‪-‬ידי‬
‫אורנה‪ ,‬היא שמתחם הילדים מייצג שינוי ביחסה למטלה‪ .‬בפעם השנייה שהיא ניגשה‬
‫להכנת המטלה‪ ,‬היא ייחדה מקום לילדיה הרכים שלמענם היא החלה בלימודי ההוראה‬
‫ועבורם היא חולמת להקים בית ספר‪ .‬ייתכן שהדבר משקף הזדהות רבה יותר עם‬
‫התוצר – תחושה שהיא הצליחה לתכנן מקום שהוא טוב דיו לילדיה‪ ,‬או לחילופין שבית‬
‫ספר איננו יכול להיות אידיאלי ללא ילדיה‪ .‬את מתחם הילדים אורנה מיקמה בחזית‬
‫בית הספר קרוב למרכז‪ .‬המיקום מרמז על חשיבות‪ ,‬על רצון לממש תחושת שייכות‪ ,‬על‬
‫רצון לעטוף את המקום בשכבות של הגנה‪.‬‬
‫השינוי הרביעי הוא הצבת מתחם לימודי חוץ וחדר מוזיקה באזור השייך‬
‫לסביבה החיצונית של בית ספר‪ .‬תוספת זו שוברת את הדואליזם בין חוץ לפנים שאפיין‬
‫את המטלה הראשונה‪ .‬התנסויות למידה אינטלקטואליות ואסתטיות מוצבות גם מחוץ‬
‫לכותלי בית ספר באופן המשקף הרחבה של משמעות המושג "למידה" אל מעבר‬
‫לגבולות הכיתה‪ .‬ייתכן שאחד הגורמים לשינוי זה הוא ההתנסות בשיטת למידה‬
‫מבוססת מקום שאורנה חוותה במסגרת הקורס‪.‬‬
‫השינוי החמישי בא לידי ביטוי בשילוב שלושה חדרי צוות במעגל הראשון‬
‫והשני של המטלה‪ .‬שילוב זה התבצע בהשראתה של דנה אשר הסבה את תשומת ליבה‬
‫לעובדה שלא התייחסה למורים ולהנהלה במטלת המיקום הראשונה‪ .‬לדברי אורנה‪ ,‬לא‬
‫הם עמדו לנגד עיניה כשתכננתה את המטלה‪ ,‬אלא התלמידים‪ .‬התנסחות זו מרמזת‬
‫שאורנה הציבה חדרי צוות מתוך כוונה להתחשב ב'אחר'‪ .‬היא לא התבוננה על המטלה‬
‫מנקודת מבט של מורה – לא בתחילת הקורס וגם לא בסופו‪.‬‬
‫‪ ‬העשרה של רעיונות קיימים‪ .‬אורנה הוסיפה למעגל הרביעי חוות סוסים ומשתלה‬
‫ובכך הרחיבה את מגוון המקומות המיועדים לחינוך מקצועי‪ .‬בטקסט שליווה את‬
‫המטלה בתערוכה השנייה היא כתבה‪" :‬בבית ספר יהיו מתחמי לימוד עיוניים ומתחמי‬
‫‪Nair, Fielding & Lackney, 2009 28‬‬
‫‪612‬‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫מלאכה‪ .‬אני חושבת שבית הספר צריך לחזור לחינוך מקצועי כי לא מתאים לכולם‬
‫להיות עיוניים"‪ .‬מעניין לציין שלמרות שאורנה התייחסה בנשימה אחת ללימודים‬
‫עיוניים וללימודים מקצועיים‪ ,‬את הראשונים היא הכלילה בעיקר בתוך בית הספר ואת‬
‫האחרונים – מחוצה לו‪ .‬ייתכן שהבדל זה מייצג פער בין הרובד הגלוי‪ ,‬שבו אורנה‬
‫הצהירה על אמונתה בהכלה של חינוך מקצועי‪ ,‬לבין הרובד הסמוי‪ ,‬שבו היא עדיין‬
‫שבויה בתפיסה המדירה אותו מלב העשייה הבית ספרית‪.‬‬
‫‪ ‬ליטוש רעיונות מרכזיים‪ .‬היבט נוסף שאורנה הדגישה הוא הזיקה שבין בית הספר‬
‫לבין הקהילה‪ .‬בריאיון היא סיפרה על חוויית חיים אשר לימדה אותה להכיר בחשיבותה‬
‫של הקהילה בחיי הפרט‪" :‬הייתי בנח"ל והיה משהו בחיי הקיבוץ שמאוד אהבתי‪.‬‬
‫למרות שאני לא אדם מאוד קהילתי‪ ,‬הידיעה שהאפשרות קיימת חשובה לי"‪ .‬בטקסט‬
‫לתערוכה השנייה היא כתבה‪" :‬החזון שלי הוא שילוב בין בית ספר לקהילה מתוך ראייה‬
‫שככול שהם יהיו שלובים זה בזה‪ ,‬כך יתעצם כוחה של הקהילה‪ ,‬והשפעתו של בית‬
‫הספר על הפרטים שבה תהיה גבוהה יותר"‪ .‬הרצון לשלב בין פעילות בית הספר לבין‬
‫פעילות הקהילה התבהר לאורנה במהלך הקורס וקיבל ביטוי חד וברור במטלה השנייה‪.‬‬
‫בגיליון הראשון היא הציבה במרכז ספריה‪ ,‬חדר מחשבים‪ ,‬בריכה ומרכז תרבות פנאי‬
‫וספורט‪ .‬בגיליון השני המרכז תוכנן כמקום המיועד למוסדות קהילתיים‪ ,‬כאשר‬
‫הבריכה וחדר המחשב שויכו לחיי היומיום של בית הספר והורחקו מהמרכז‪ .‬הקשר‬
‫שאורנה תיארה בין בית הספר לבין הקהילה הוא חד‪-‬סטרי‪ .‬משאבי בית הספר עומדים‬
‫לרשות הקהילה והוא נתפס כמקור השפעה עליה‪ ,‬אך אין אזכור להשפעות אפשריות של‬
‫הקהילה על בית הספר‪ .‬ייתכן שתופעה זו נובעת מדפוס אישיות הנוטה לחפש דרכים‬
‫להשפיע על הסביבה‪ .‬תימוכין למסקנה זו מופיע באופן שבו אורנה השתלטה על המרחב‬
‫בשני גיליונות המטלה מעבר למעגל הרביעי‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי לכאורה של רעיונות יציבים‪ .‬במהלך הקורס עסקנו בגישתו של מרלו‪-‬פונטי‬
‫לתפקיד הגוף בתהליכי התפיסה האנושית‪ .‬מהטקסט שנלווה למטלת המיקום השנייה‬
‫ניתן ללמוד שאורנה הבינה את המסר באופן שגוי‪ ,‬וכי התפיסה הדואלית של גוף‪-‬נפש‬
‫עדיין מושרשות בתודעתה‪ .‬התפיסה השגויה באה לידי ביטוי במשפט הבא‪" :‬בית הספר‬
‫ישים דגש על חיבור בין גוף לנפש‪ ,‬והלימודים יהיו משולבים בפעילות גופנית על בסיס‬
‫יומיומי"‪ .‬ביטוי מוחשי להתמדת התפיסה הדואלית של גוף‪-‬נפש ניתן למצוא במרכז‬
‫הגיליונות של שתי המטלות החצוי בין מקומות המיועדים לפעילות מנטלית לבין‬
‫מקומות המיועדים לפעילות גופנית‪.‬‬
‫‪ ‬רפלקציה על התהליך ועל התוצר‪ .‬הטקסט שאורנה כתבה עבור התערוכה הראשונה‬
‫מרמז על האתגר שהיה מנת חלקה בהכנת המטלה‪:‬‬
‫הגיתי את בית הספר מ'הפנטזיות' שלי הן מבחינת מיקומו והמבנים שבו והן‬
‫מבחינת תכני הלימוד‪ .‬רגשותיי היו מעורבים מכיוון שמחד גיסא מדובר בבית‬
‫הספר שהייתי רוצה להקים ושהייתי רוצה שילדיי ילמדו בו‪ ,‬ומאידך גיסא‪,‬‬
‫קשה היה לי לדמיין משהו אבסטרקטי ולשלב בו כל כך הרבה פרטים‪.‬‬
‫‪611‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
‫הכנת המטלה היתה אפוא חוויה מערערת שמקורה בספק שאורנה הטילה בכישוריה‬
‫לבצע אותה לשביעות רצונה‪ .‬בטקסט שליווה את התערוכה השנייה שוב ניכר אי נחת‬
‫מהתוצאה‪:‬‬
‫אני בטוחה כי גם הפעם לא הצלחתי להגיע לכל הנושאים והתחומים מהם‬
‫מורכב בית הספר‪ .‬אני חושבת שזו מטלה מאוד מורכבת לאדם אחד‪ ,‬מכיוון‬
‫שצריך לחשוב עליה מהיבטים שונים‪ ,‬ועדיין אני מרגישה שאין לי היכולת‬
‫לעשות זאת לבד‪.‬‬
‫התהליך המחיש לאורנה שלפניה כברת דרך ארוכה לצעוד בה‪:‬‬
‫גם הפעם היה לי קשה לדמיין בית ספר לגמרי מנותק מהסכמות הקיימות‬
‫אצלי בראש‪ .‬אני חושבת שהקורס אפשר לי לקבל תמונה רחבה יותר של סוגי‬
‫בתי ספר ומקומות המצויים בהם‪ ,‬אך לא לגמרי לצאת מתוך המקובעות של‬
‫בית הספר שבו למדתי‪.‬‬
‫לצד הספק‪ ,‬ישנה הכרה בהתקדמות‪ .‬בעבודת הסיכום אורנה כתבה‪:‬‬
‫אני מבינה היום שלסביבה הפיזית של בית ספר יש מקום מרכזי בכל הקשור‬
‫לתכני הלימוד ולערכי בית הספר‪ .‬אין לי ספק שבתכנון בית הספר האמתי‬
‫שאקים יהיו לנושאים שבהם עסקנו בקורס מקום משמעותי‪.‬‬
‫דיון‬
‫ניתוח הטקסטים של אורנה מאפשר למפות את מקורות ההשפעה על זהותה המקצועית‪.‬‬
‫במטלה הראשונה באה לידי ביטוי בעיקר נקודת המפגש בין זהות אישית לבין זהות‬
‫מקצועית‪ 29.‬היא כללה מידע על אירועים ביוגרפיים בעבר ובהווה אשר השפיעו על‬
‫מניעיה לבחירה בהוראה ועל עיצוב תפיסות חינוכיות בוסריות‪ .‬כן השתקפו ממנה הרגלי‬
‫חשיבה אופייניים וצרכים רגשיים דומיננטיים‪.‬‬
‫המטלה השנייה ועבודת הסיכום העידו על התפתחות בזהות המקצועית‪.‬‬
‫הסכמה הוויזואלית היתה בהירה יותר‪ ,‬ניכרה הרחבה של נקודת המבט על בית הספר‪,‬‬
‫שכלול של סכמות קיימות ואינטגרציה הדוקה יותר בין ההיבט האישי לבין ההיבט‬
‫המקצועי‪ .‬ההתפתחות הושפעה מתאוריות וגישות שלכדו את תשומת ליבה במהלך‬
‫הלימודים‪ ,‬מהשיח עם דנה ומהשיח שהתנהל בקבוצה עקבות התערוכה הראשונה‪.‬‬
‫עיבוד הממצאים ממחיש את היתרון המתודולוגי הטמון בחקר התפתחות‬
‫זהות מקצועית באמצעות השוואה בין שתי מטלות מיקום‪ .‬ההבדלים בין המטלות‬
‫מופיעים באופן מוחשי ומזמינים את החוקר לפרש אותם‪ .‬לרשות החוקר עומדים‬
‫טקסטים מילוליים ממגוון מקורות המסייעים לו לפרש את הביטויים הוויזואליים‬
‫הנמצאים לנגד עיניו‪.‬‬
‫השוואה בין שתי המטלות של אורנה מעוררת את השאלה האם היא חוותה‬
‫במסגרת הקורס למידה טרנספורמטיבית‪ .‬לפי מזירו‪ 30,‬למידה טרנספורמטיבית‬
‫‪Beijaard, Verloop & Vermunt, 2000; Day & Kington, 2008 29‬‬
‫‪Mezirow, 2000 30‬‬
‫‪611‬‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫מתרחשת כאשר מודעות האדם להנחות היסוד שלו ושל זולתו מתרחבת‪ ,‬וכאשר הוא‬
‫מסוגל להעריך את הרלוונטיות שלהן לפירוש ההתנסות‪ .‬הרפלקציה של אורנה למטלת‬
‫הסיכום מעידה שמנקודת מבטה התשובה לשאלה זו היא שלילית‪ .‬היא לא השתחררה‬
‫מהסכמות הקיימות אצלה בראש‪ ,‬כלשונה‪ ,‬ומהמקובעות של בית הספר שבו למדה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האם כך הם פני הדברים‪.‬‬
‫בניסיון להבין את מקור תחושתה של אורנה אפיינתי שבעה מכווני תשומת לב‬
‫לניתוח מטלת מיקום‪:‬‬
‫‪ ‬מודעות לחסרונה של נקודת מבט‪ .‬במטלה הראשונה והשנייה אורנה התבוננה על‬
‫בית הספר מנקודת מבט של תלמידה בעבר ושל אם בהווה‪ .‬לא נמצאו עדויות להפנמת‬
‫נקודת מבט של מורה כשלב חיוני בתהליך רכישת זהות מקצועית‪ .‬שאלות כגון‪ :‬באיזה‬
‫מקום היית מעדיפה ללמד במתחם שתכננת ומדוע? באלו דרכים היית מלמדת במקום‬
‫מסוים? היו מעודדות אותה לחשוב על המטלה מנקודת מבט נוספת‪ ,‬לדמיין את עצמה‬
‫כמורה‪ ,‬ולעסוק בהבניית תפיסת תפקידה‪.‬‬
‫‪ ‬מודעות לחלקיות נקודת המבט‪ .‬המטלה השנייה של אורנה משקפת הרחבה של‬
‫נקודת מבט על בית ספר כארגון מערכתי‪-‬ציבורי‪ .‬ישנה התייחסות לצוות החינוכי‪,‬‬
‫ומיתוג של המקום על‪-‬ידי פיתוח של מתחם כניסה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההתייחסות לקשר בין בית‬
‫הספר לבין הקהילה מפורטת יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקשר המתואר הוא חד צדדי‪ .‬בית הספר‬
‫תורם לקהילה‪ ,‬אך לא להפך‪ .‬יש להניח שאם אורנה הייתה נשאלת באלו דרכים‬
‫הקהילה יכולה לתרום לבית הספר‪ ,‬היתה מתפתחת הזדמנות להבניה מחודשת של‬
‫סכמה זו וליצירת אפשרויות חדשות‪ .‬בהמשך ניתן אף להרחיב את הלמידה להקשר רחב‬
‫ולדון בטיבם של יחסי גומלין בכלל ושל אלו שאורנה מקיימת בחייה בפרט‪.‬‬
‫‪ ‬עיגון ידע פרקטי בידע הצהרתי‪ .‬במטלה השנייה אורנה התייחסה לראשונה לדרכי‬
‫הלמידה בבית הספר ואף השתמשה במושגים מקצועיים‪ .‬יש להניח שהצעתה מבוססת‬
‫על תאוריה חבויה על למידה‪ ,‬אולם מכיוון שהיא לא נדרשה לנמק את בחירותיה‪,‬‬
‫העדפותיה נתפסו כשרירותיות‪ .‬שאלות עקיפות המכוונות לחשיבה רפלקטיבית על‬
‫הנחות יסוד ועל עקרונות תאורטיים היו מסייעות לה לנסח את תאוריית הלמידה שלה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬היכן לומדים בבית הספר שלך בשיטת החקר? כיצד היית מעצבת את סביבת‬
‫הלמידה? מדוע שיטה זו עדיפה לדעתך? שאלות אלו היו מסייעות להפוך את הידע‬
‫הסמוי לגלוי‪ ,‬ולבסס רעיונות מעשיים על רציונל מופשט ומוצק‪ ,‬המאפשר לתקשר עם‬
‫הזולת באופן מושכל‪ ,‬ומקל על העברת הידע להקשרים נוספים‪.‬‬
‫‪ ‬יישוב בין סתירות פנימיות‪ .‬מטלת המיקום הציפה פערים בין תכנים לא מודעים‬
‫אשר הופיעו בעיקר בערוץ הוויזואלי‪ ,‬לבין תכנים מודעים אשר הופיעו בעיקר בערוץ‬
‫המילולי‪ .‬הפערים מסייעים לחשוף סכמות מושרשות המצויות בבסיס הידע והאמונות‪,‬‬
‫אשר באופן יחסי הן עמידות בפני שינוי‪ .‬אורנה הסבירה בפירוט מדוע חשוב לשלב חינוך‬
‫מקצועי בבתי הספר‪ ,‬אולם גיליון מטלת המיקום שלה כלל מעט מקומות הקשורים‬
‫לחינוך מקצועי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬המקומות הבודדים ששולבו מצויים בפריפריה‪ ,‬מחוץ‬
‫‪611‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
‫למתחם המיועד לבית הספר‪ .‬וכך‪ ,‬לצד הצהרות על הכלה‪ ,‬בפועל אמונותיה שבויות‬
‫בסכמות של הדרה‪ .‬לפי מזירו‪ 31,‬תנאי מרכזי להשגת אוטונומיה בלמידה הוא הבאת‬
‫הנחות היסוד לקדמת הבמה‪ .‬יש לשער שאם אורנה היתה נשאלת על סתירה זו היא‬
‫היתה מּונעת ליישב אותה על‪-‬ידי שינוי תפיסותיה‪.‬‬
‫‪ ‬התמודדות עם תפיסות שגויות‪ .‬במטלת המיקום השנייה אורנה התייחסה לתכנים‬
‫שלמדה במהלך הקורס‪ .‬אחד ההיבטים שנדונו הוא רלוונטיות הזיקה בין גוף לנפש‬
‫לעשייה החינוכית‪ .‬הטקסט של אורנה מעיד שהיא הבינה שהסוגיה חשובה‪ ,‬אך תפסה‬
‫אותה באופן שגוי‪ .‬ייתכן שחשיפה להצעות של סטודנטים‪ ,‬המייצגות דרכים לשילוב‬
‫הגוף בחוויית הלמידה‪ ,‬היתה מתווכת עבור אורנה את הרעיונות המופשטים שנלמדו‬
‫בקורס‪ ,‬ומאפשרת הבנה מדויקת יותר של הנושא‪ .‬התמודדות עם שאלה כגון‪ :‬באלו‬
‫דרכים ניתן להשתמש בגוף לקידום תהליכי הלמידה בכיתה? היתה עשויה לתרום אף‬
‫היא להבנת הנושא‪.‬‬
‫‪ ‬מודעות להרגלי חשיבה ולמגבלותיהם‪ .‬הרגלי חשיבה עלולים להגביל אפשרויות‬
‫להרהר בתכנים‪ 32.‬התבוננות בגיליונות המטלה של אורנה‪ ,‬ובעיקר בגיליון הראשון‪,‬‬
‫מלמד שהיא נוטה לחשיבה דואליסטית‪ .‬צורת חשיבה זו מגבילה את היכולת להתבונן‬
‫‪33‬‬
‫על החוויה הלימודית כשלמות דינמית‪ ,‬לחתור לאזן אותה וליצור רציפות בתהליכיה‪.‬‬
‫ייתכן שהסבת תשומת ליבה של אורנה להרגל חשיבה זה‪ ,‬ודיון בדרכים להתבונן על‬
‫המציאות באופן שונה היו מסייעים לה לגלות חלופות ואפשרויות נוספות‪.‬‬
‫‪ ‬אינטגרציה של תהליכים אמוציונליים בזהות מקצועית‪ .‬אורנה חוותה תסכול‬
‫כתלמידה אשר נבע‪ ,‬לדבריה‪ ,‬מהתעלמות מקולה ומחוסר נכונות לאפשר לה להשפיע על‬
‫תהליכים בבית הספר‪ .‬חוויות ביוגרפיות הן הזדמנות לפתח רגישות להיבטים שונים‬
‫במציאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬על מנת לאפשר שילוב פורה בין זהות אישית לבין זהות מקצועית‪,‬‬
‫יש צורך ללבן רגשות לא פתורים‪ .‬מסגרות התייחסות‪ ,‬מבהיר מזירו‪ 34,‬נשענות על‪-‬פי‪-‬‬
‫רוב על הנחות יסוד טעונות רגשית‪ .‬שינוי מסגרת ההתייחסות כרוך בכך שהאדם יגלה‬
‫גישה פתוחה‪ ,‬ללא מועקות שמקורן באיום על האני‪ .‬שאלות כגון‪ :‬באלו הקשרים‬
‫הרגשת שלא ניתנה לך הזדמנות להשמיע את קולך? מהי חוויית הילדות שאת מבקשת‬
‫לחסוך מילדיך? איזה מענה ניתן ב'בית הספר האידיאלי' לצורך של ילדים להשמיע את‬
‫קולם? האם השפעה על בית הספר היא צורך של כלל הילדים? ‪ -‬שאלות כאלה היו‬
‫תורמות לעיבוד רגשי ומקדמות אובייקטיביזציה של החוויה לקראת התמודדות‬
‫מושכלת ומבוקרת עם סוגיות מקצועיות‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מלמדים שהקורס סייע לאורנה להרחיב את מסגרת‬
‫ההתייחסות שלה במגוון היבטים של זהותה המקצועית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעבודת הסיכום‬
‫מתברר שהיא לא הבינה את משמעויות השינויים לעומקן‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בחינת‬
‫‪31‬‬
‫‪Mezirow, 2000‬‬
‫‪32‬‬
‫שם‬
‫‪33‬‬
‫דיואי‪]6281[ 6222 ,‬‬
‫‪34‬‬
‫ראו הערה ‪86‬‬
‫‪612‬‬
‫א יל ה צ ו ר‬
‫הטקסטים שלה באמצעות מכווני תשומת הלב שלעיל מלמדת על השאלות הרבות שיכלו‬
‫להישאל‪ ,‬ועל ערוצי ההתפתחות האפשריים שהיא היתה יכולה להתקדם בהם‪ ,‬לו נתנה‬
‫עליהן את דעתה‪ .‬הבנה שטחית של משמעות השינויים במטלה והיעדר מיצוי של‬
‫ההזדמנויות לבחינה ביקורתית של זהותה המקצועית‪ ,‬אלו להערכתי שתי הסיבות‬
‫המסבירות את טענתה של אורנה שהיא לא חוותה בקורס תהליך של ערעור סכמות‬
‫שבהן היא שבויה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫לפי מזירו‪ ,‬למידה טרנספורמטיבית מתרחשת כאשר אנשים מעורבים‬
‫בתהליכים רפלקטיביים ובשיח ביקורתי המכוונים אותם לבחון הנחות ואמונות‬
‫המצויות ביסוד מסגרת ההתייחסות שלהם למציאות‪ .‬כאשר התהליכים הללו מתבצעים‬
‫באופן חלקי‪ ,‬כפי שבדיעבד אני מבינה שאירע בקורס‪ ,‬המטלה משמשת בעיקר ככלי‬
‫המאפשר לייצג עולם פנימי‪ ,‬והפוטנציאל הטמון בה לחולל בו שינוי איננו ממומש‪.‬‬
‫תובנות אלו ינחו אותי בתכנון עתידי של הקורס תוך יישום שבעת מכווני‬
‫תשומת הלב לניתוח מטלת המיקום‪ .‬מעבר לקורס‪ ,‬ממצאי המחקר ממחישים את‬
‫המורכבות הכרוכה בהבניית זהות מקצועית בהכשרת סטודנטים להוראה‪ ,‬ואת טיבם‬
‫של התהליכים המקדמים אותה‪ :‬בעיה מערערת‪ ,‬נגישות לתכנים לא מודעים‪ ,‬רפלקציה‬
‫ביקורתית ושיח חברתי‪.‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫דיואי‪ ,‬ג' (‪ .)]6281[ 6222‬ניסיון וחינוך (תר'‪ :‬ר' קליינברגר וא"צ בראון)‪ .‬ירושלים‪ :‬בית הספר‬
‫לחינוך של האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך‪.‬‬
‫פלד‪ ,‬א' (‪[ .)9002‬אני‪-‬מקום[‪ :‬על אדריכלות הומניסטית‪ .‬חיפה‪ :‬פרדס‪.‬‬
‫‪Alsup, J. (2006). Teacher identity discourses: Negotiating personal and professional‬‬
‫‪spaces. New Jersey: Lawrence Erlbaum.‬‬
‫‪Beauchamp, C., & Thomas, L. (2009). Understanding teacher identity: An overview‬‬
‫‪of issues in the literature and implications for teacher education. Cambridge‬‬
‫‪Journal of Education, 39(2), 175–189.‬‬
‫‪Beijaard, D., Meijer, P.C., & Verloop, N. (2004). Reconsidering research on‬‬
‫‪teachers' professional identity. Teaching and Teacher Education, 20, 107‬‬‫‪128.‬‬
‫‪Beijaard, D., Verloop, N., & Vermunt, J.D. (2000). Teacher's perceptions of‬‬
‫‪professional identity: An exploratory study from personal knowledge‬‬
‫‪perspective. Teaching and Teacher Education, 16, 749-764.‬‬
‫‪Calleja, C. (2014). Jack Mezirow's conceptualization of adult transformative‬‬
‫‪learning: A review. Journal of Adult and Continuing Education, 20(1), 117‬‬‫‪136.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪Mezirow, 2000‬‬
‫‪610‬‬
‫ה ג וף הא נו ש י ו גו פ ו ש ל ה מ קו ם‬
Clark, A. (2010). Transforming children's spaces: Children's and adults'
participation in designing learning environments. London & New York:
Routledge.
Day, C., & Kington, A. (2008). Identity, well-being and effectiveness: The emotional
context of teaching. Pedagogy, Culture & Society, 16(1), 7-13.
Izadinia, M. (2013). A review of research on student teachers' professional identity.
British Educational Research Journal, 39(4), 694-713.
Merleau-Ponty, M. (1962). Phenomenology of perception. London: Routledge &
Kegan Paul.
Mezirow, J. (2000). Learning to think like an adult: Cor concepts of transformation
theory. In: J. Mezirow (Ed.), Learning as transformation (pp. 3-33). San
Francisco: Jossey-Bass.
Mezirow, J. (2006). An overview of transforative learning. In: P. Sutherland & J.
Crowther (Eds.), Lifelong learning: Concepts and contexts (pp. 21-38).
New York: Routledge.
Morrison, C.M. (2013). Teacher identity in the early career phase: Trajectories that
explain and influence development. Australian Journal of Teacher
Education, 38(4), 90-107.
Nair, P., Fielding, R., & Lackney, J. (2009). The language of school design: Design
patterns foe 21st century schools. U.S.A.: Design Share publications.
Rodgers, C., & Scott, K. (2008). The development of personal self and professional
identity in learning to teach. In: M. Cocran-Smith, S. Feiman-Nemser, D.J.
McIntyre & K.E. Demers (Eds.), Handbook of research on teacher
education: Enduring questions and changing contexts (pp. 732-755). NY:
Routledge.
Schön, D.A. (1983). The reflective practitioner: How professionals think in action.
New York: Basic Books.
Sfard, A., & Prusak, A. (2005). Telling identities: In search of an analytic tool for
investigating learning as a culturally shaped activity. Educational
Researcher, 34(4), 14–22.
Zur, A., & Eisikovits, R.A. (2011). School as a place: A phenomenological method
for contemplating school environments. International Journal of
Qualitative Studies in Education, 24(4), 451-470.
616