ב"ה אספקלריה המאירה הרב אלי' וואלף בפרשת השבוע ,פרשת שמות ,מספרת התורה שפרעה גזר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". משמעותה הפנימית של גזרה זו היא -כפי שהרבי מבאר בלקוטי שיחות חט"ז " -היאור" ,כיון שלדעתם של המצרים הוא מקור חיותם ,היה העבודה זרה שלהם. בארץ ישראל ,ארץ אשר "למטר השמים תשתה מים" ,וכאשר אדם זקוק לגשם ,הוא נושא את עיניו למרום -הוא מבין שהקב"ה "הוא הנותן לך כח לעשות חיל" .אבל במצרים ,בה לא יורדים גשמים ,אזי ה"יאור" ,כוחות הטבע ,הם העבודה זרה שלהם. גזרת פרעה היתה ,ש"כל הבן הילוד – היאורה תשליכוהו" .יש להשליך את "הבן הילוד" אצל היהודים ,אל "היאור" ,אל תוך גדרי העולם והנהגת הטבע. גזרת פרעה יכלה להתבצע ,רק לאחר ש"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" .כי כל עוד ישנם יהודים שהגיעו משם ,מארץ ישראל ,יהודים שראו בעיניהם שמקור החיות מגיע מן השמים – פרעה לא יכול היה לנסות לפגוע באמונתם של עם ישראל. כל עוד יש מישהו הזוכר את ימי האור ,את הימים הטובים ,כל עוד ישנו אדם אשר ראה בעיניו הגשמיות מהו מקור החיים – אזי אדם זה מחיה ,מפיח אמונה, אצל כולם ,גם אצל אלו שנולדו בגלות מצרים ,גם אצל "הבן הילוד" שלא ראה זאת בעיניו. * בשבוע שעבר ,בתאריך י"ד טבת ,כותב הרבי בלוח היום יום" :תנועת צדיק ,ומכל שכן ראי' או שמיעת קול ,צריך לפעול שלא יישכח לעד". פתגם זה ,כולל הסיפור שלפניו ,על ה'שפאלער זיידע' – הינו קטע מתוך מכתבו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (כ"ז מר-חשון תרפ"ה) ,שם כותב הרבי בין היתר אל נמען המכתב: "...התבונן בעצמך ,אם כי צעיר התלמידים הנך ,אבל עיניך ראו זוהר אור אספקלריה המאירה ,וקול דברי קדשו שמעת ,קול חוצב להבות אש ,אשר יש בו כדי להעיר ולהאיר"... "...תנועת צדיק ,ומכל שכן ראי' או שמיעת קול ,צריך לפעול שלא יישכח לעד ,וגם קטן וצעיר ,צריך להיות בהתעוררות גדולה ,באופן שיפעל גם על זולתו". * לקראת שבת פרשת שמות יוצא לאור גליון המאה של "בית חיינו". גליונות בית חיינו ,על היומנים שבהם ,התיאורים של "תנועת צדיק" ,הכתי"ק ,השיחות ,התמונות ,וכל יתר המדורים שבהם – מחזירים את אלו שהיו באותם ימים ,אל ימי האור. הם מחיים אצלם ,ובאמצעותם גם את סביבתם ,את אותם ימים .מעוררים אצלם מחדש את הרגש ,את ה"ראי' או שמיעת קול" ,את ה"זוהר אור אספקלריה המאירה" ואת ה"קול חוצב להבות אש" – מתוך מטרה "שלא יישכח לעד". באמצעות גליונות אלו ,כתוצאה מהעובדה שהקוראים שהיו שם ,חיים וחווים מחדש – אזי "יש בו כדי להעיר ולהאיר" .כאשר קוראים בגליונות השבועיים, ונזכרים על "תנועת צדיק ,ומכל שכן ראי' או שמיעת קול" ,כאשר מתעוררים ונזכרים באותם רגעים ,באותו מעמד – "צריך להיות בהתעוררות גדולה, באופן שיפעל גם על זולתו". רגעי החיות השבועיים הללו ,מחיים את השבת .הם מביאים לכך שאנחנו לא נגיע חלילה למצב של "היאורה תשליכוהו" ,שלא נשקע בשגרת הנהגת הטבע, ומוטל עלינו ,שבאמצעותנו ,גם "הבן הילוד" בגלות ,לא תחול עליו גזרת פרעה. גליונות אלו מזכירים לנו ומעוררים אצלנו מחדש את "ארץ ישראל" ,את ה"שאו מרום עיניכם" ,את "למטר השמים תשתה מים" ,ההכרה מהו מקור החיים שלנו. ולפעלא טבא אמינא יישר חילא.
© Copyright 2024