‫ב"ה‬
‫אספקלריה המאירה‬
‫הרב אלי' וואלף‬
‫בפרשת השבוע‪ ,‬פרשת שמות‪ ,‬מספרת התורה שפרעה גזר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"‪.‬‬
‫משמעותה הפנימית של גזרה זו היא ‪ -‬כפי שהרבי מבאר בלקוטי שיחות חט"ז ‪" -‬היאור"‪ ,‬כיון שלדעתם של המצרים הוא מקור חיותם‪ ,‬היה העבודה זרה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ארץ אשר "למטר השמים תשתה מים"‪ ,‬וכאשר אדם זקוק לגשם‪ ,‬הוא נושא את עיניו למרום ‪ -‬הוא מבין שהקב"ה "הוא הנותן לך כח לעשות‬
‫חיל"‪ .‬אבל במצרים‪ ,‬בה לא יורדים גשמים‪ ,‬אזי ה"יאור"‪ ,‬כוחות הטבע‪ ,‬הם העבודה זרה שלהם‪.‬‬
‫גזרת פרעה היתה‪ ,‬ש"כל הבן הילוד – היאורה תשליכוהו"‪ .‬יש להשליך את "הבן הילוד" אצל היהודים‪ ,‬אל "היאור"‪ ,‬אל תוך גדרי העולם והנהגת הטבע‪.‬‬
‫גזרת פרעה יכלה להתבצע‪ ,‬רק לאחר ש"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא"‪ .‬כי כל עוד ישנם יהודים שהגיעו משם‪ ,‬מארץ ישראל‪ ,‬יהודים שראו בעיניהם‬
‫שמקור החיות מגיע מן השמים – פרעה לא יכול היה לנסות לפגוע באמונתם של עם ישראל‪.‬‬
‫כל עוד יש מישהו הזוכר את ימי האור‪ ,‬את הימים הטובים‪ ,‬כל עוד ישנו אדם אשר ראה בעיניו הגשמיות מהו מקור החיים – אזי אדם זה מחיה‪ ,‬מפיח אמונה‪,‬‬
‫אצל כולם‪ ,‬גם אצל אלו שנולדו בגלות מצרים‪ ,‬גם אצל "הבן הילוד" שלא ראה זאת בעיניו‪.‬‬
‫*‬
‫בשבוע שעבר‪ ,‬בתאריך י"ד טבת‪ ,‬כותב הרבי בלוח היום יום‪" :‬תנועת צדיק‪ ,‬ומכל שכן ראי' או שמיעת קול‪ ,‬צריך לפעול שלא יישכח לעד"‪.‬‬
‫פתגם זה‪ ,‬כולל הסיפור שלפניו‪ ,‬על ה'שפאלער זיידע' – הינו קטע מתוך מכתבו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (כ"ז מר‪-‬חשון תרפ"ה)‪ ,‬שם כותב הרבי‬
‫בין היתר אל נמען המכתב‪:‬‬
‫‪"...‬התבונן בעצמך‪ ,‬אם כי צעיר התלמידים הנך‪ ,‬אבל עיניך ראו זוהר אור אספקלריה המאירה‪ ,‬וקול דברי קדשו שמעת‪ ,‬קול חוצב להבות אש‪ ,‬אשר יש בו‬
‫כדי להעיר ולהאיר"‪...‬‬
‫‪ "...‬תנועת צדיק‪ ,‬ומכל שכן ראי' או שמיעת קול‪ ,‬צריך לפעול שלא יישכח לעד‪ ,‬וגם קטן וצעיר‪ ,‬צריך להיות בהתעוררות גדולה‪ ,‬באופן שיפעל גם על‬
‫זולתו"‪.‬‬
‫*‬
‫לקראת שבת פרשת שמות יוצא לאור גליון המאה של "בית חיינו"‪.‬‬
‫גליונות בית חיינו‪ ,‬על היומנים שבהם‪ ,‬התיאורים של "תנועת צדיק"‪ ,‬הכתי"ק‪ ,‬השיחות‪ ,‬התמונות‪ ,‬וכל יתר המדורים שבהם – מחזירים את אלו שהיו‬
‫באותם ימים‪ ,‬אל ימי האור‪.‬‬
‫הם מחיים אצלם‪ ,‬ובאמצעותם גם את סביבתם‪ ,‬את אותם ימים‪ .‬מעוררים אצלם מחדש את הרגש‪ ,‬את ה"ראי' או שמיעת קול"‪ ,‬את ה"זוהר אור אספקלריה‬
‫המאירה" ואת ה"קול חוצב להבות אש" – מתוך מטרה "שלא יישכח לעד"‪.‬‬
‫באמצעות גליונות אלו‪ ,‬כתוצאה מהעובדה שהקוראים שהיו שם‪ ,‬חיים וחווים מחדש – אזי "יש בו כדי להעיר ולהאיר"‪ .‬כאשר קוראים בגליונות השבועיים‪,‬‬
‫ונזכרים על "תנועת צדיק‪ ,‬ומכל שכן ראי' או שמיעת קול"‪ ,‬כאשר מתעוררים ונזכרים באותם רגעים‪ ,‬באותו מעמד – "צריך להיות בהתעוררות גדולה‪,‬‬
‫באופן שיפעל גם על זולתו"‪.‬‬
‫רגעי החיות השבועיים הללו‪ ,‬מחיים את השבת‪ .‬הם מביאים לכך שאנחנו לא נגיע חלילה למצב של "היאורה תשליכוהו"‪ ,‬שלא נשקע בשגרת הנהגת הטבע‪,‬‬
‫ומוטל עלינו‪ ,‬שבאמצעותנו‪ ,‬גם "הבן הילוד" בגלות‪ ,‬לא תחול עליו גזרת פרעה‪.‬‬
‫גליונות אלו מזכירים לנו ומעוררים אצלנו מחדש את "ארץ ישראל"‪ ,‬את ה"שאו מרום עיניכם"‪ ,‬את "למטר השמים תשתה מים"‪ ,‬ההכרה מהו מקור החיים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫ולפעלא טבא אמינא יישר חילא‪.‬‬