להורדה

‫שבתון‬
‫בקישון‬
‫משולחן‬
‫מסע לא פשוט‪ .‬מי שהיו עד עכשיו ´מלח הארץ´ צריכים לרדת‬
‫למצרים‪ .‬יעקב ‪ -‬נכד ובן לאלו שלהם הובטחה כל ארץ‬
‫ישראל ‪ -‬עושה עכשיו את דרכו למצרים‪ .‬הוא ובניו ובנותיו וכל‬
‫המשפחה‪ .‬זמן קשה‪ .‬כמה אנשים ירדו ביחד איתו? שבעים‬
‫איש‪ .‬המספר הזה הוא לא מקרי‪ .‬הוא מספר שמבטיח את‬
‫העתיד של האומה ואת ההצלחה שלנו לשרוד את הגלות הזו‬
‫ואת כל אלו שבאו אחריה‪ .‬הבורא יתברך המתין עד שהגיעו‬
‫למספר המקודש הזה ´‪ .´70‬את כל הדרך הם עשו עם ‪69‬‬
‫נפשות‪ .‬מי השלים את המניין לשבעים? יוכבד‪ .‬בין החומות‪,‬‬
‫דקה לפני הכניסה למצרים נולדה התינוקת החשובה הזו‪.‬‬
‫הלידה של יוכבד היא כל כך חשובה ומשמחת‪ .‬כי המספר‬
‫שבעים ייתן כוח לעם היהודי לשרוד מול שבעים אומות‪ .‬וגם‬
‫מול שבעים ´זאבים´ ‪ -‬כי יש תקופות ששנאת העמים היא‬
‫שנאת זאב לכבש‪ .‬כל ילד יהודי ‪ -‬הוא כנגד אומה ומלחמותיה‪.‬‬
‫ויוכבד ‪ -‬בהולדתה היוותה בשורה עצומה לכל העתיד שלנו‪.‬‬
‫מזל טוב!! לו רק ידענו לשער כל תינוק יהודי במחירון הזהב‬
‫הזה‪ ,‬הייתה לנו הערכה לנו עצמנו ולכל הסובבים אותנו‪.‬‬
‫בעל הספר "יסוד ושורש העבודה" מסביר שהולדת כל תינוק‬
‫צריכה לשמח אותנו וזכות לנו לומר "מזל טוב"‪ .‬ואפילו‬
‫להשתתף בשמחת הברית או הקידוש‪ .‬כל תינוק שייך למועדון‬
‫היוקרתי של ´עם ישראל חי´‪ .‬והנה עתה‪ ,‬הצטרף עוד ערב‬
‫לערבות ההדדית של כלל ישראל‪.‬‬
‫תארו לעצמכם שחתמתם ערבות לחבר טוב‪ .‬ההוא נקלע‬
‫לקשיים‪ ,‬ואתם שכבר מזמן שכחתם את ההלוואה מקבלים‬
‫טלפון מהבנק‪´ .‬להחזיר את החובות שלו?´ אתם פשוט‬
‫נבהלים‪ .‬בהמשך מסתבר שיש יותר משמונה‪-‬מאות ערבים‪.‬‬
‫כל אחד יצטרך לתת עשרה דולרים כדי לפרוע את החוב‪.‬‬
‫שמונה מאות ערבים? כל הכבוד‪ .‬יצאנו בזול‪.‬‬
‫ביהדות כל תינוק הוא ערב להמשכיות האומה‪ .‬זה לא דומה‬
‫בכלל לכסף‪ ,‬זה עתיד!!‬
‫יוכבד ‪ -‬משלימה את מנין השבעים ומעניקה את החוסן‬
‫הלאומי הנדרש כדי שנזכה לצאת ממצרי כל השעבודים‬
‫העתידיים‪.‬‬
‫ערך חיי כל יהודי!! ‪ -‬פרעה ידע ולכן הוא לחם בילודה‪ .‬הגזרה‬
‫האכזרית של הריגת תינוקות‪ -‬לא גרמה לשואה אליה התכוון‪.‬‬
‫כי העם הזה לוחם על המשכיותו ולכן‪´ :‬כן ירבה!´‬
‫פרעה מצווה על המיילדות להרוג את התינוקות‪ .‬הוא מכפיל‬
‫את השמירה במשטרה מיוחדת אשר בודקת בבתים‪ ,‬ושולפת‬
‫את התינוקות מעריסותיהם‪.‬‬
‫הרב‬
‫עמרם‪ ,‬גדול הדור‪ ,‬לא יכול לעמוד בזה‪ .‬הוא מתגרש מיוכבד‬
‫רעייתו‪ .‬אין טעם ללדת ילדים בתקופה אכזרית כזו! הוא טוען‪.‬‬
‫כל הגברים ראו ועשו כמותו‪ .‬ואז‪ ,‬מגיעה מרים אל אבא‪.‬‬
‫מרים‪ ,‬בת החמש מנהלת עם אביה ויכוח‪ ,‬שאפילו מבוגרים‬
‫לא יכולים לנהל‪.‬‬
‫אבא‪ ,‬למה? “אבא!" היא בוכה‪" ,‬למה?"‬
‫ואביה מסביר לה ‪ ,‬שאין טעם ללדת תינוקות אשר יושלכו‬
‫ליאור באכזריות‪ .‬המראה הזה‪ ,‬או המחשבה עליו יכולים‬
‫להטריף דעתו של אדם‪" ...‬אבל אבא"‪ ,‬ממשיכה מרים‬
‫בתביעתה‪" .‬הוא גזר רק על הזכרים‪ ,‬ואתה? אתה מכלה גם‬
‫את הבנות!"‬
‫זה לא אותו דבר? כך נראה לנו‪ .‬נדמה לנו שיש הבדל עצום‬
‫בין מי שכבר נולד ויומת לבין מי שאפילו לא בתכנון‪ .‬זה נכון‬
‫במובן של מידת האכזריות‪ .‬אבל זה לא נכון בהיבט של‬
‫ההפסד הלאומי‪.‬‬
‫כל ילד יהודי‪ ,‬כל ילדה יהודייה‪ ,‬מחזקים את אושיות האומה!‬
‫וככה‪ ,‬בזכות מרים‪ ,‬נולד התינוק הכי מפורסם בכל האנושות‬
‫כולה‪ :‬משה רבינו‪.‬‬
‫אנחנו עם ששרד את כל ההיסטוריה באופן ניסי‪ .‬מהלך‬
‫החשיבה של מרים‪ ,‬מלווה את כל מי שהחליט להישאר‬
‫בתוך העם היהודי ולתרום לחוסנו‪ .‬כבר היינו בהרבה תחנות‬
‫שבהם יכולנו לקבל החלטה להפסיק להתקיים‪ :‬בזמן‬
‫האינקוויזיציה האם ריאלי להוסיף עוד ילדים למצב הבלתי‬
‫נסבל? ובזמן החורבן? ובתקופת מסעי הצלב? או שמא‬
‫בערבות סיביר הקפואה? בחיים של הגטו? ומתי בעצם לא?‬
‫אנחנו עם של ´על אף הכל´ ‪ .‬ממשיכים קדימה‪ ,‬ומקיימים את‬
‫העם בשיא האופטימיות‪.‬‬
‫בשבת הזו מאיר האור העצום של ´ותחיינה את הילדים´ ‪ .‬זה‬
‫לא רק ללדת‪ .‬אלא גם להחיות‪ .‬ולעודד לשמח ולהיות‬
‫´אידישע מאמע'' מותג עולמי!!‪ .‬האור של המסירות של‬
‫האם היהודייה המגדלת את ילדיה באופטימיות מאירה‪.‬‬
‫התבלין האופטימי המיוחד הזה‪ ,‬שרק לנו יש‪ .‬כי רק כך הוקם‬
‫ורק כך ימשיך עם הנצח‪.‬‬
‫עלון מס' ‪11‬‬
‫כ' טבת התשע”ו‬
‫פרשת השבוע‪:‬‬
‫פרשת “שמות”‬
‫ההפטרה‪:‬‬
‫דברי ירמיהו‬
‫כניסת השבת‪:‬‬
‫‪16:14‬‬
‫יציאת השבת‪:‬‬
‫‪17:25‬‬
‫ר”ת‪:‬‬
‫‪17:58‬‬
‫שבת שלום‪,‬‬
‫הרב שמואל בן הרוש‬
‫רב בימ”ר קישון‬
‫נקודה למחשבה‪...‬‬
‫הטבע‪ ,‬הזמן ואורך הרוח הם שלושת‬
‫הרופאים הגדולים ביותר!‬
‫שבתון בקישון‪ ,‬עלון מס' ‪11‬‬
‫)הרמב"ם(‬
‫תקציר‬
‫הפרשה‬
‫דור הולך ודור בא ‪" -‬וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא"‪ .‬באותו רגע החלה‬
‫אחת התקופות הקשות ביותר בעם ישראל ‪ -‬שעבוד מצרים‪ .‬ומפני שידע‬
‫הקב"ה שעתידים המצריים להתנכל לבני ישראל ולנסות ולהמעיט את מספרם‬
‫הקדים תרופה למכה‪" :‬ובני‪-‬ישראל פרו וישרצו וירבו במאוד מאוד‪ ,‬ותמלא‬
‫הארץ אותם"‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שנשות ישראל ילדו כל אחת ששה תינוקות חיים בבת‬
‫אחת‪ ,‬וכולם גיבורים וחזקים שלא כדרך הטבע!‬
‫"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף"‪ .‬פרעה כפר בכל הטובה‬
‫שעשה עמו יוסף‪ ,‬שהציל אותם מרעב וכליה‪ ,‬ועשה עצמו כאילו אינו מכיר את‬
‫יוסף ובני עדתו‪ .‬בראותו כי בני‪-‬ישראל מתרבים מיום ליום חשש שמא יום אחד‬
‫יתחילו עמו במלחמה ולכן אסף את כל יועציו וחכמיו למצוא דרך כיצד לעצור‬
‫את התפשטותם‪ .‬הלך פרעה אל זקני ישראל ואמר להם‪ :‬עד עכשיו ניתן לכם כל‬
‫טוב מצרים ואכן התעשרתם והנה אתם עם רב‪ .‬הגיע השעה לפרוע את החוב‪.‬‬
‫עליכם יהיה לבנות את ערי המבצר פיתום ורעמסס‪.‬‬
‫למרבה הפלא‪ ,‬על‪-‬אף העבודה הקשה‪ ,‬המשיכה תופעת התרבותו של עם‬
‫ישראל ‪" -‬וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"‪ .‬בראותו שמזימתו לא עלתה יפה‬
‫החליט פרעה להעביד עוד יותר את בני‪-‬ישראל‪" ,‬וימררו את חייהם בעבודה‬
‫קשה‪"...‬‬
‫לילה אחד חולם פרעה‪ ,‬והנה כל ארץ מצרים נתונה על כף אחת של המאזניים‬
‫ובכף השנייה עומד טלה וזה מכריע את הכף לצידו‪ .‬הפתרון בפי חרטומי מצרים‬
‫היה חד משמעי‪ :‬בן עתיד להיוולד בעם ישראל והוא עתיד להחריב את כל ארץ‬
‫מצרים!‬
‫מיד כינס פרעה את כל המיילדות העבריות וציווה עליהן כי ברגע הלידה יבחינו‬
‫במין הולד‪..." :‬אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה"‪ .‬אך המיילדות האמיצות‬
‫ובראשן שפרה ופועה המשיכו להחיות גם את הזכרים ואף דאגו בשעת הצורך‬
‫למים ומזון‪.‬‬
‫בינתיים דחקו האסטרולוגים בפרעה ; דע לך כי היום ייולד מושיען של ישראל!‬
‫ומאחר וזה נוכח לדעת כי המיילדות אינן מקיימות את פקודתו‪ ,‬החליט לצוות על‬
‫עמו‪" :‬כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון"‪.‬‬
‫ואכן לא טעו האסטרולוגים בתחזיתם‪ .‬באותו היום נולד בן לעמרם ויוכבד‬
‫משבט לוי‪ ,‬ויקרא שמו בישראל ‪ -‬משה‪ ,‬הוא האיש שהנהיג את עם ישראל‬
‫בצאתו ממצרים‪ .‬לאחר שלושה חודשים‪ ,‬משלא יכלה להחביאו בביתה‪ ,‬יצאה‬
‫יוכבד אמו ליאור והניחו אותו בתוך תיבת גומי על מימי הנילוס‪.‬‬
‫התיבה משכה את תשומת ליבה של בת פרעה שיצאה לרחוץ במימי הנהר‪.‬‬
‫משפתחה אותה גילתה תינוק עברי בוכה‪ .‬אז הופיעה מרים אחות משה והציעה‬
‫לחפש אישה עבריה שתניק את התינוק‪ .‬כך חזר משה לחיק אמו עד שגדל‬
‫דאורייתא‬
‫מן התורה‬
‫כל ציווי שמקורו בתורה שבכתב‪ ,‬ולא מגזרות חכמים או תקנותיהם‪.‬‬
‫נקרא מצווה 'דאורייתא'‪ .‬מטבע הדברים למצווה מדאורייתא יש תוקף‬
‫חזק יותר ולכן כשקיים ספק בעניין הקשור למצווה דאורייתא ‪ -‬יש לנהוג‬
‫לחומרה‪.‬‬
‫דיבוק‬
‫מונח קבלי העוסק ברוח טומאה הנדבקת לגוף האדם ועשויה לגרום‬
‫לתופעות בעלות נראות חיצונית‪.‬‬
‫בכתבי האר"י מובא כי יש בכח לגרש דבוק ורוח רע על ידי שמות וכוונות‬
‫היוצאות מפסוקים שונים‪.‬‬
‫דינא דמלכותא דינא‬
‫חוק המלכות‪ ,‬דין‪.‬‬
‫כלל הלכתי הקובע כי יהודי המתגורר במדינה מחויב לקיים את חוקיה‬
‫וחוקי המלכות שבה‪ ,‬כאילו הם דיני התורה‪ .‬למשל‪ :‬אם על פי חוק‬
‫המדינה חובה לשלם מסים‪ ,‬הרי שהיהודי מחויב גם הוא בתשלום‬
‫המיסים ואם אינו משלם הוא עובר על מצוות התורה‪ .‬ברור שהכלל "דינא‬
‫דמלכותא דינא" אינו מוחלט‪ ,‬ובמקומות שהוא יכול לבטל את ההלכה‬
‫והמשפט העברי יש הגבלות להלכה זו‪.‬‬
‫והובא אל בית פרעה‪.‬‬
‫יום אחד יצא משה מבית המלוכה לראות מה שלום אחיו בני‪-‬ישראל "וירא‬
‫בסבלותם"‪ .‬לפתע ראה שוטר מצרי מכה את אחד מבני‪-‬ישראל‪ .‬בהביטו שאין‬
‫איש באזור הכה את המצרי עד מות וטמן את גופתו בחול‪ .‬למחרת ראה שני‬
‫עבריים מכים איש את רעהו הוא פנה אל אחד מהם; "רשע למה תכה רעך?"‪ ,‬זה‬
‫לא נשאר חייב וענה למשה‪ :‬הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?"‬
‫משה נוכח לדעת כי דבר הריגת המצרי התפרסם ועל כן נאלץ לברוח למדין‪.‬‬
‫שם הוא פוגש בבנות יתרו כהן מדין‪ ,‬אשר בני המקום החרימו אותו על שהפסיק‬
‫לעבוד עבודה זרה‪ ,‬מציל אותן מן הרועים המתעללים בהן ועוזר להן להשקות‬
‫את הצאן‪ .‬כתוצאה מכך הוא נפגש עם אביהם ונושא לאשה את בתו ציפורה‪,‬‬
‫ממנה נולד לו בנו הראשון ‪ -‬גרשום‪.‬‬
‫"ויאנחו בני‪-‬ישראל מן העבודה ‪ . .‬ותעל שועתם אל האלוקים‪ "...‬והקב"ה מחליט‬
‫כי הגיע זמן הגאולה‪ .‬משה‪ ,‬הרועה את עדרי הצאן של חותנו‪ ,‬רואה לפתע מחזה‬
‫מדהים‪ :‬אש אוחזת בשיח קוצני )"סנה"( אך הוא איננו כלה‪ ,‬כשהוא מתקרב אל‬
‫המקום הוא שומע את דברי האלוקים אליו‪ ,‬שבסופן מוטלת עליו השליחות‪:‬‬
‫"ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים"‪.‬‬
‫משה‪ ,‬ברוב ענוותנותו‪ ,‬מנסה להתחמק מהתפקיד ומטיל ספק אם בני‪-‬ישראל‬
‫יאמינו לכל דבריו‪ ,‬אך הקב"ה מוסר בידו מופתים‪ :‬האחד‪ ,‬בהשליכו את מטהו‬
‫ארצה הוא הופך לנחש וכשהוא אוחז בזנב הנחש חוזר המטה לקדמותו‪ .‬אם גם‬
‫זה לא יספיק‪ ,‬יכניס משה את ידו לחיקו וזו תיהפך למצורעת וכאשר יחזיר שנית‬
‫לחיקו תעלם הצרעת כלא הייתה כלל‪.‬‬
‫לאחר שהקב"ה מחזקו בדברים ומצרף אליו את אחיו הגדול אהרון‪ ,‬יוצא משה‬
‫אל בני‪-‬ישראל‪ .‬הוא מוסר להם את דברי ה' ומראה להם את המופתים‪ .‬העם‬
‫נותן בו את אמונו ובטחונו במשה‪.‬‬
‫יחד עם אהרון ושבעים מזקני ישראל מתייצב משה לפני פרעה ואומר‪" :‬כה אמר‬
‫ה' אלוקי ישראל שלח את עמי‪ ."...‬פרעה לא רק שדוחה את בקשתם‪ ,‬אלא‬
‫שהוא עוד מכביד את תנאי העבודה‪ .‬מעתה יצטרכו בני‪-‬ישראל לדאוג בעצמם‬
‫לחומרי הבניה‪ ,‬וזאת מבלי לגרוע במכסת העבודה הרגילה‪ .‬הסיבה לגזירה זו‪:‬‬
‫כדי שלא יהיה להם פנאי למחשבות "מוזרות" על חופש וחירות‪.‬‬
‫המצב נעשה גרוע יותר ובני‪-‬ישראל מתלוננים קשות לפני משה ואהרון;‬
‫“‪...‬הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להורגנו"‪.‬‬
‫משה לוקח את הדברים לתשומת ליבו ופונה אל ה'‪" :‬למה הרעות לעם הזה?‬
‫למה זה שלחתני? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא‬
‫הצלת את עמך?"‬
‫מושגים‬
‫ביהדות‬
‫דת‬
‫מבחינה לשונית משמעות המינוח הוא ‪ -‬מכלול הדינים ההנהגות והנחות‬
‫היסודות המאחדות יחד חבורת אנשים להתארגנות חברתית לעבודת‬
‫כח עליון‪.‬‬
‫ביהדות‪ ,‬מקובל לכנות אדם דתי כאדם שמקבל על עצמו עול תורה‬
‫ומצוות‪.‬‬
‫דמאי‬
‫דא מאי? מה זה? ‪ -‬מושג הלכתי בהלכות מעשרות‪.‬‬
‫הדמאי הינו שם עצם של תוצרת חקלאית שהאדם אינו יודע אם הופרשו‬
‫ממנה תרומות ומעשרות על פי ההלכה‪ .‬כלומר הוא אינו יודע אם קוים‬
‫הציווי המחייב להפריש מהתוצרת החקלאית חלק לטובת הכוהנים‪,‬‬
‫הלויים והעניים‪ .‬בדרך כלל דמאי הינו תוצרת חקלאית שנמכרה על ידי‬
‫איכרים וחקלאים פשוטים‪ ,‬עמי הארץ‪ ,‬אשר אין ודאות שהפרישו את‬
‫המעשרות‪ .‬בזמן המשנה תיקנו חכמים כי חובתו של אדם הרוכש דמאי‬
‫להפריש ממנו מעשר ראשון‪.‬‬
‫שבתון בקישון‪ ,‬עלון מס' ‪11‬‬
‫אחד‬
‫ולעניין‪...‬‬
‫נתינה לשם נתינה‬
‫"וייטב אלוקים למילדות‪ ,‬וירב העם ויעצמו מאוד‪ .‬ויהי כי יראו המיילדות את‬
‫האלוקים ויעש להם בתים" )שמות א כ‪-‬כא(‪.‬‬
‫יוכבד ומרים סיכנו את חייהן כדי להציל תינוקות יהודיים ממיתה בידי‬
‫המצרים‪ .‬הקב"ה זיכה אותן בשכר על כך‪ ,‬ועשה להן "בתים" ‪ -‬רש"י‬
‫מסביר שהן זכו לבתי כהונה‪ ,‬לוויה ומלכות ‪ -‬מצאצאיהן יצאו כוהנים‪ ,‬לווים‬
‫ומלכים‪ .‬ר' משה פיינשטיין זצ"ל שואל על כך ‪ -‬אם שכרן של המיילדות‬
‫היה אותם "בתים" מדוע נכנסו המילים "וירב העם ויעצמו מאוד" בתוך‬
‫תיאור שכרן? אם המילים "ויעש להן בתים" הן תיאור ההטבה של הקב"ה‬
‫למיילדות‪ ,‬צריך היה לכאורה להיכתב כך‪" :‬וייטב אלוקים למיילדות ויעש‬
‫להן בתים"‪ .‬הוא עונה על כך שעיקר שכרן לא היה הבתים‪ ,‬אלא‬
‫התעצמותו והתרבותו של העם‪ ,‬כיוון ששאיפתן האמיתית הייתה אך ורק‬
‫שיתרחב ויגדל עם ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬לאחר שכותב הפסוק שהקב"ה היטיב עם‬
‫המיילדות‪ ,‬מיד מוזכרת התעצמות העם שהייתה תוצאת מעשיהן ‪ -‬זה‬
‫היה שכרן העיקרי‪ .‬הבתים היוו שכר נוסף‪ ,‬מעבר לכך‪ ,‬על יראת השמים‬
‫המיוחדת שהייתה בהן‪.‬‬
‫ישנן מספר מניעים אפשריים בעשיית חסד עם הזולת ‪ -‬האדם עושה זאת‬
‫מפני שהוא יודע שחסד זה מצווה גדולה; או בגלל שהוא מרגיש שהוא‬
‫חייב טובה לאותו אדם‪ ,‬או כתוצאה מגורמים רבים אחרים‪ .‬מהסברו של‬
‫הר' פיינשטיין ניתן ללמוד שהכוונה העיקרית שעלינו לכוון בעת שאנו‬
‫מיטיבים עם הזולת )בדומה לכוונה הכללית בכל מצווה( היא שאותו אדם‬
‫אכן ייהנה ממעשינו ושייטב לו מהם‪ .‬יוכבד ומרים לא חשבו על השכר שהן‬
‫קבלנה בזכות החיים שהצילו ‪ -‬הן רק שאפו להצליח לח יות את‬
‫התינוקות היהודיים‪ .‬הקב"ה שילם להן את שכרן בכך שאפשר להן‬
‫להצליח בשאיפתן‪ ,‬וכתוצאה מכך התרבה עם ישראל והתעצם מאוד‪.‬‬
‫בנה של יוכבד‪ ,‬משה רבנו‪ ,‬ירש מאמו תכונה זו של התמסרות מוחלטת‬
‫למען הזולת‪ .‬הוא ראה את סבלם של בני ישראל וסיכן את עצמו כדי‬
‫לעזור להם‪ .‬הוא עמד לפני פרעה ושכנע אותו לתת יום מנוחה בשבוע‬
‫ליהודים ‪ -‬כך יכלו לנוח בשבת‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הוא הוכיח דאגה ומסירות אין‬
‫קץ אף לכבשה קטנה מעדרו‪ .‬בזכות אותם מעשים נגלה אליו הקב"ה‬
‫בסנה‪ ,‬דיבר איתו‪ ,‬והפך אותו למנהיגם של ישראל‪ .‬שאיפתו הייתה אחת‪:‬‬
‫להציל את העם מלחץ השעבוד במצרים‪ ,‬ושכרו הגדול היה שאכן הוא‬
‫זכה להיות השליח להוציאם‪.‬‬
‫לימוד זה משתייך לשטחים רבים בחיינו‪ ,‬אולם ייתכן והחשוב ביותר‬
‫מבניהם ‪ -‬הוא לגבי עיסוקנו‪ .‬רבים מאתנו זוכים‪ ,‬ועבודתם מעורבת‬
‫בעשייה למען הזולת‪ ,‬אולם אדם עלול בקלות לטעות ולהתמקד בעיקר‬
‫בכסף שהוא מרוויח מעבודתו‪ .‬הר' פאם זצ"ל טופל פעם אצל רופא‬
‫שיניים‪ ,‬הרב התפעל בפניו ‪ -‬עד כמה הוא מסייע לאחרים בעבודתו‪.‬‬
‫הרופא השיב שעניין זה מהווה עבורו אך ורק רווח צדדי‪ ,‬המניע העיקרי‬
‫שלו הוא להרוויח את פרנסתו‪ .‬הרב פאם ענה לו ואמר שלמעשה הכסף‬
‫שהוא מרוויח ‪ -‬הוא הרווח הצדדי ועיקר מטרתו צריכה להיות סיוע לבני‬
‫אדם והבאת מרפא ומזור לשיניהם‪.‬‬
‫כולנו יודעים ששכרן הנצחי של יוכבד ומרים יהיה בעולם הבא ‪ -‬תוצאות‬
‫מעשיהן וכוונותיהן הטהורות‪ .‬אם אדם עושה מעשה חסד מתוך מניע כזה‪,‬‬
‫הוא מבטיח לעצמו שפע רב בעולם הבא‪ .‬הסבא מסלבודקא כותב‬
‫שמסירות נפש של אופה היא כאשר הוא משכים בבוקר טרם עלות‬
‫השחר כדי שיוכל לספק לציבור לחם טרי בעת שיקומו משנתם‪ .‬הוא‬
‫עושה מעשה חסד נדיר בערכו בעת שהוא משכים קום למען צורך כה‬
‫חיוני של אנשים אחרים‪ .‬אולם‪ ,‬הוא מעיר‪ ,‬אם האופה עושה זאת אך ורק‬
‫מתוך כוונה להרוויח את פרנסתו ‪ -‬אז הוא מפסיד את המקור העיקרי‬
‫לחלקו בעולם הבא‪ .‬מעשי חסד הם מעשים גדולים עד מאוד שיכולים‬
‫לזכות אותנו בשכר עצום ‪ -‬אולם עלינו לדאוג שהכוונה שלנו תהיה נכונה‬
‫וטהורה ‪ -‬לעזור לזולת‪ .‬הרווחים הצדדיים יגיעו‪ ,‬אולם הבאת טוב וחסד‬
‫לחייהם של אחרים ‪ -‬זהו שכר עצום עבורנו בפני עצמו‪.‬‬
‫שבת שלום‪,‬‬
‫גנ”מ אריק יעקב‬
‫מפקד בימ”ר קישון‬
‫נקודת‬
‫מבט‪...‬‬
‫שתי נשים אמיצות‬
‫השבת‪ ,‬מחזירה אותנו הפרשה אל הימים האפלים‪ ,‬במצרים של פרעה‪ ,‬אל "עולמם‬
‫החשוך של מחנות הריכוז" ‪ -‬כהגדרתו של פרופ' אנדרה נהר‪ .‬השבת שוב "נבלה"‬
‫במחיצתם של אחינו בני ישראל‪ ,‬עוד בטרם היו לעם מגובש‪ .‬נחווה יחד עמם את מסכת‬
‫ייסוריהם הנוראים‪ ,‬ונחוש בהשפלתם תחת עול הנוגש המצרי‪.‬‬
‫השבת‪ ,‬נלמד גם משהו על שיטותיו המודרניות של פרעה לשינוי דעת הקהל‪ ,‬משל‬
‫התחנך בבתי האולפנא של אשפי התעמולה השקרית בדורנו‪.‬‬
‫פרעה המשעבד שנא את עם ישראל‪ .‬אולם‪ ,‬העם המצרי זכר את חסדי יוסף העברי‪.‬‬
‫בלבו של העם נשמרה פינה חמה למארגן היעיל של המשק בימי הרעב הגדול‪ .‬פרעה‬
‫הבחין היטב ב"שאלת היהודים" הנצחית‪ ,‬בפניה הוא ניצב‪ .‬הוא חשש מן העם השוכן‬
‫בתוך עמו ‪ -‬כיחידה אתנית בפני עצמה‪ .‬התוצאות הפוליטיות הנובעות ממצב זה‬
‫בעתיד‪ ,‬הדירו שינה מעיניו‪.‬‬
‫פרעה‪ ,‬למרות היותו דיקטאטור בנוסח ימי קדם‪ ,‬חושש מן הפעולה הישירה נגד אויביו‪.‬‬
‫פרעה השליט‪ ,‬הכל יכול‪ ,‬אשר איש לא ירים קול מחאה‪ ,‬אם יוציא להורג את מתנגדיו‪,‬‬
‫מחפש עצות של "הבה נתחכמה לו" נגד עם ישראל‪ .‬מדוע? ממה פחד?‬
‫גם במצרים של אז‪ ,‬גם בשלטון אבסולוטי‪ ,‬קיימת דעת קהל‪ .‬גם הדיקטאטור הקשוח‬
‫והאכזרי ביותר מתחשב בה‪ .‬אולם‪ ,‬הואיל ובידו כל מושכות השלטון‪ .‬מנווט הוא את‬
‫מהלכיו לשינוי דעת הקהל‪ ,‬לאט ומבלי שיחוש הקהל‪ ,‬שדעתו אכן השתנתה‪ .‬נוסף לכך‪,‬‬
‫כדי שיצליחו המזימות האפלות‪ ,‬אסור גם לקרבן להרגיש שמעמדו ואולי אף חייו‬
‫בסכנה‪ .‬הוא עלול עוד להרים קול צעקה מוקדם מדי‪.‬‬
‫הנאצים ידעו את הסוד ‪ -‬בבואם לפתור את שאלת היהודים שלהם‪.‬‬
‫כך החל גם פרעה‪ :‬וישימו עליו שרי מיסים" )שם‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫לא נראה נורא‪ :‬במדינות מסוימות מקובל עד היום להטיל מס על נתינים זרים‪ .‬צעד זה‪,‬‬
‫המפלה קבוצות מיעוט באוכלוסייה‪ ,‬לא יביא למרי מצד הרוב‪ ,‬סוף סוף הטלת מס על‬
‫המיעוט תורמת לרווחת הרוב‪ ,‬בלא שיידרש לשאת בעול‪ .‬המס המצרי היה מס עקיף ‪-‬‬
‫בעבודה ולא בכסף‪ .‬הנתינים הזרים חויבו להפריש אנשים וזמן‪ ,‬כדי לבנות ערי מסכנות‬
‫לפרעה‪ .‬אולי רטנו בסתר לבם‪ ,‬אולי כעסו‪ ,‬כשנודע צו ההתפקדות לעבודה‪ .‬אבל בוודאי‬
‫לא חשבו‪ ,‬שבעטיו כדאי להסתכסך עם שליט כל יכול‪ .‬התחכום בפקודת מס העבודה‬
‫היה רב‪ .‬כי ברגע שהתארגנו "בריגדות העבודה של העברים"‪ ,‬החל תהליך ההפרדה‬
‫והשחיקה במעמדם בעיני הציבור המצרי‪ .‬העם המצרי החל להתרגל לעובדה‪,‬‬
‫שהעברים אינם אזרחים שווי זכויות‪ .‬עצם יציאת הפועלים כל יום לעבודת המלך‬
‫שינתה את ההסתכלות עליהם‪ .‬המצב הפך לחלק מנורמת החיים במצרים‪ .‬בלא‬
‫להכריז על כך מראש‪ ,‬נוצר מעמד של עבדים‪ .‬ומה שחשוב עוד יותר‪ :‬מעמד של‬
‫מפקחים על העובדים ‪" -‬קאפו" בז'רגון המאה העשרים‪.‬‬
‫אולם מס העבודה היה רק כיסוי לתוכנית רחבה יותר‪ :‬דיכויו של העם העברי‪ ,‬השפלתו‬
‫ולבסוף גם השמדתו‪ .‬העם ידע רק על פקודת העבודה‪ ,‬והסכים לה‪ .‬הנוגשים עינו את‬
‫העובדים והעבידום בפרך‪ .‬להתלונן במקרה כזה קשה ביותר‪ ,‬כי קשה להוכיח בבית‬
‫המשפט שתביעות העבודה חרגו מהנורמות‪ ,‬והיו לעבדות והשפלה‪ .‬תמיד טענו‬
‫השלטונות כלפי העובדים‪" :‬נרפים אתם‪ ,‬נרפים"‪.‬‬
‫לא ארך זמן רב‪ ,‬והאווירה במצרים השתנתה כליל‪" :‬ויעבידו מצרים" ‪ -‬כל מצרים‪ .‬שימו‬
‫לב למהפך שחל מרגע ה"הבה נתחכמה לו" ועד לרגע זה‪ .‬האנטישמיות כבר הקיפה‬
‫את ההמונים‪ .‬האווירה הכללית הייתה בשלה לפקודה המרושעת להרוג הבנים‬
‫שנולדים‪ .‬לעם המצרי לא נותרו כל עכבות מוסריות‪ ,‬השליט יכול לפנות אליהם בפומבי‬
‫ובצו גלוי ולדרוש להשמיד את העם היהודי‪ .‬זהו כוחה של שיטת ה"סלאמי"‪ ,‬בניווט דעת‬
‫הקהל לעבר המטרות ה"רצויות"‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אל תוך החשיכה המוסרית שאפפה את מצרים באותם ימים‪ ,‬פלשה אלומת אור‬
‫של גבורת שתי נשים‪ .‬הפרשה מבליטה את עוז רוחן של שתי הנשים‪ ,‬אשר לא נכנעו‬
‫לאווירה הכללית של אכזריות ושל רשעות‪ ,‬ששררה ברחוב המצרי‪ .‬שתי נשים‪ ,‬שאיש‬
‫לא היה מגלה לעולם אשמתן‪ ,‬לו היו רוצחות את הנולדים‪ ,‬איש לא יכול היה להפליל‬
‫אותן ברצח‪ ,‬אם "הילד מת בשעת הלידה"‪ ,‬אך הן עמדו בלחץ שהפעיל עליהן המלך‪ .‬הן‬
‫סירבו לפקודה‪ ,‬תוך הסתכנות אישית‪ .‬ולא רק שלא המיתו את הילדים‪ ,‬אלא ‪" -‬ותחיינה‬
‫את הילדים לא הייתה זו‪ ,‬אפוא‪ ,‬רק התנגדות סבילה לפקודה לא מוסרית‪ ,‬כי אם‬
‫התנגדות פעילה‪ .‬הן הציבו אתגר בפני המלך הרשע ובפני עמו‪ ,‬הנוטל אף הוא חלק‬
‫במערכת הדיכוי וההשמדה של העם היהודי‪.‬‬
‫שתי נשים בודדות בתוך המון מוסת‪ .‬התורה מבליטה את עמידתן האמיצה‪ ,‬כדי להורות‬
‫לדורות יבואו‪ ,‬שאין להיכנע לעריצות בשום תנאי‪ .‬גם האיש הבודד‪ ,‬היחיד והחלש חייב‬
‫להציב את הצדק מול האלימות‪ ,‬את המוסר מול הרשע‪ ,‬את האמת מול השקר‪.‬‬
‫התירוץ שהיה חביב על הנאצים‪ ,‬עת הועמדו למשפט‪" :‬רק מילאנו פקודות"‪ ,‬או האליבי‬
‫של הבינוניות האנושית הטוענת‪" :‬וכי מה יכולתי לעשות‪ ,‬הייתי אחד נגד כולם" ‪ -‬לא‬
‫מתקבלים על דעתו של המקרא‪.‬‬
‫זהו המסר של סיפור המיילדות‪ ,‬הוא שימש כלפיד המאיר את הדרך של כל הנשמות‬
‫הגדולות בכל הדורות‪ ,‬נשמות אשר ‪ -‬למרות בדידותן הנוראה בתוך המון נבער ומטורף‬
‫חושים ‪ -‬לא סטו מן הדבקות במוסר ופעלו בהתאם למצפון‪ .‬פעלו כך‪ ,‬למרות אי‬
‫הנוחות‪ ,‬על אף לעג הסביבה‪ ,‬תוך הסתכנות אישית‪ ,‬שלא פעם הביאה עליהם את‬
‫קיצם‪.‬‬
‫מנין שאבו המיילדות את אומץ הלב הנפלא הזה‪ ,‬את היכולת הנפשית להתמודד עם‬
‫הסביבה כולה‪ ,‬על מושגיה המעוותים? הפסוק עצמו עונה על כך »'תיראן המיילדות את‬
‫האלוקים ולא עשו‪''...‬‬
‫היכולת הנפשית לא לעשות רשע‪ ,‬טמונה ביראת האלוקים‪ .‬נקודת המוצא למוסר‬
‫ולמצפון הפועלים בחרות מוחלטת ‪ -‬תלויה ביראה זו‪.‬‬
‫שבתון בקישון‪ ,‬עלון מס' ‪11‬‬
‫משפחתו של יצחק לאונר עלתה לארץ מרומניה עם גלי העלייה הגדולים שבאו‬
‫לאחר מלחמת השחרור‪ .‬המצב הכלכלי בארץ היה קשה‪ ,‬ותקופת הצנע החלה‪.‬‬
‫ריו של יצחק היו ממקור חסידי‪ ,‬מקורבי בית חסידות סהרהט־ויז'ניץ‪ .‬יצחק היה‬
‫אז כבן שנתיים‪ ,‬ומשפחתו קבעה את דירתה בעיר חיפה‪ .‬האב החל לעבוד‬
‫בתעשייה הצבאית‪ ,‬במכון 'כורדני'‪ ,‬במשרת מומחה לפצצות‪ .‬שנה לאחר‬
‫העלייה ארצה נולד אח ליצחק‪ ,‬ונקרא שמו בישראל משה‪ .‬זו הייתה תוספת‬
‫שמחה למשפחה הצעירה‪ ,‬אולם לא לאורך זמן‪ .‬יצחק זוכר את היום שבו איחר‬
‫אביו לשוב מעבודתו‪ .‬אמו לא חשדה במאומה‪ ,‬עד שבאו שני קצינים אל הבית‪.‬‬
‫השניים התעכבו בתחילה בכניסה‪ ,‬ולאחר מכן אזרו עוז ובישרו לאם את‬
‫הבשורה המרה‪ :‬פיצוץ גדול שאירע במכון גרם לפציעתם של כעשרים‬
‫מהעובדים‪ ,‬ובהם בעלה‪.‬‬
‫האב היה פצוע קשה‪ .‬שבוע ימים טופל במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬אך‬
‫נפטר מפצעיו‪ .‬האם הצעירה התקשתה להתמודד עם האסון‪ .‬גם הקושי לפרנס‬
‫את משפחתה היה למעלה מכוחותיה‪ .‬לא עבר זמן רב והיא חלתה והלכה‬
‫לעולמה‪.‬‬
‫שני היתומים הצעירים‪ ,‬יצחק בן השש ומשה בן השלוש‪ ,‬נשארו בודדים‪ .‬הם ידעו‬
‫כי יש להם קרוב משפחה בחיפה‪ ,‬אך הוא התגורר במרחק גדול‪ ,‬ובגלל תנאי‬
‫הקשר הקשים אז אף לא ידע על דבר פטירתה של האם‪ .‬שכן טוב לב‪ ,‬אך רחוק‬
‫מיהדות‪ ,‬לקח את הילדים אליו‪.‬‬
‫עם הזמן החל השכן לחפש מוסד שיקבל את הילדים‪ .‬הוא שמע כי מוסד של‬
‫המיסיון‪ ,‬שהיה ממוקם במנזר סטלה־מאריס בכרמל‪ ,‬מוכן לקבל את היתומים‬
‫היהודים חינם אין כסף‪.‬‬
‫בעיני השכן זה היה 'פתרון' מצוין‪ ,‬ובתוך כמה ימים נאספו הילדים בידי אנשי‬
‫המיסיון והוכנסו אל המנזר‪ .‬לילדים זו הייתה תחילתה של מסכת ייסורים‪.‬‬
‫משמעת הברזל שנכפתה עליהם הייתה קשה‪" .‬ספגנו מכות וגם סבלנו‬
‫מהשפלות מילוליות‪ ,‬מקללות ומיחס מזלזל"‪ ,‬נזכר יצחק‪.‬‬
‫הימים נקפו והסבל נמשך‪ .‬יום אחד אירע דבר ששבר את גב הגמל‪ .‬יצחק‬
‫מספר‪" :‬אחי משה התקשה להירדם בעת שנת הצהריים‪ .‬אחת הנזירות‬
‫הפליאה בו את מכותיה‪ ,‬והוא מירר בבכי וסירב להירגע"‪.‬‬
‫באותו רגע החליט יצחק שעליהם לברוח מהמקום‪" .‬אתה תראה שעד מחר‬
‫כבר לא נהיה במקום הארור הזה"‪ ,‬הבטיח יצחק לאחיו הצעיר‪.‬‬
‫בשעות אחר הצהריים של אותו יום אימן יצחק את אחיו הרך לטפס על גדר‪.‬‬
‫"משה הקטן עבר את הגדר בתוך כמה דקות‪ ,‬מהר ממני"‪ ,‬מחייך יצחק‪" .‬כל כך‬
‫היה להוט לצאת מהמנזר"‪.‬‬
‫יצחק הבין כי אם ינסו לברוח לאור היום יגלו אנשי המנזר את דבר הבריחה‬
‫במהירות‪ .‬לכן תכנן את הבריחה לשעת לילה מאוחרת‪ .‬באותו לילה‪ ,‬לאחר כיבוי‬
‫האורות‪ ,‬התגנבו הילדים ממיטותיהם והמתינו לשעת כושר‪.‬‬
‫קרוב לחצות הלילה בא הרגע המיוחל‪ .‬השטח היה פנוי והשניים מיהרו לטפס‬
‫על הגדר‪ .‬עלטת הלילה הפחידה אותם‪ ,‬אולם יצחק היה נחוש להגיע אל תחנת‬
‫האוטובוס הקרובה‪ .‬הוא שיער כי שם בוודאי ימצא איש שיוכל לעזור להם‪ .‬הוא‬
‫הרגיע את אחיו הצעיר‪ ,‬שלא חדל מלבכות‪.‬‬
‫צחק מתאר את הדרך שעברו‪ ,‬דרך חורשה אפילה‪ ,‬כחוויה מפחידה ביותר‬
‫לילדים רכים כמותם‪ .‬שאיפה אחת הייתה להם להגיע אל אותו קרוב משפחה‪.‬‬
‫זמן רב הלכו השניים ברחובותיה השוממים של חיפה‪ ,‬עד שהגיעו לתחנה‪.‬‬
‫לשמחתם‪ ,‬ראו שם אדם אחד‪ .‬זה היה יהודי קשיש ומזוקן‪ ,‬שהתפלא מאוד‬
‫למראה הילדים ההולכים לבדם‪.‬‬
‫יצחק הבכור סיפר לזקן בהתרגשות את קורותיהם ותיאר לאיש את קרוב‬
‫המשפחה שלו‪ .‬פני הזקן אורו‪" .‬אני מכיר אותו"‪ ,‬קרא‪" ,‬אקח אתכם אליו מיד!"‪.‬‬
‫עד היום אין יצחק יכול לשכוח את החסד שעשה עמם הקשיש‪ .‬האיש אחז‬
‫בידיהם ולא הרפה מהם לרגע‪ ,‬עד שהביא אותם אל פתח ביתו של קרוב‬
‫המשפחה החיפאי‪ .‬תדהמה עצומה אחזה באיש למראה קרוביו הצעירים‪ .‬הוא‬
‫ואשתו‪ ,‬שהיו אנשים מבוגרים וחסרי ילדים‪ ,‬אימצו את הילדים ודאגו לכל‬
‫מחסורם‪.‬‬
‫אך במהרה עלתה השאלה איפה ילמדו הילדים‪ .‬האיש‪ ,‬שהיה אף הוא מקורב‬
‫לרבי מסרט־ויז'ניץ‪ ,‬החליט להביא את הילדים אליו‪ .‬הרבי התרגש מאוד‬
‫למשמע סיפור הצלתם של הילדים‪ ,‬ולקח אותם לחסותו‪ .‬יצחק ומשה החלו את‬
‫לימודיהם במוסדות החסידות‪.‬‬
‫הילדים גדלו כבני־בית במעונו של הרבי מסרט־ויז'ניץ‪ .‬קרוב המשפחה היה בא‬
‫לבקרם תכופות‪ .‬הוא גם שילם את שכר הלימוד החודשי בעבורם‪ .‬לימים דאג‬
‫לשלבם בלימודי מקצוע ולמצוא להם מקומות עבודה מתאימים‪ .‬יצחק ומשה‬
‫הקימו משפחות‪ .‬ניגוני השבת ומנהגי חצר סרט־ויז'ניץ מלווים אותם עד היום‪,‬‬
‫ואת ליל הבריחה מהמנזר לא ישכחו לעולם‪.‬‬
‫לימונית‬
‫לימונית‪ ,‬מכונה גם עשב לימון או למון גראס‪ ,‬מוכרת בשל טעם והארומה הלימונית החזקה שלה‪ .‬היא‬
‫נמצאת בשימוש ברפואת צמחי מרפא לטיפול במגוון מצבי בריאות כגון‪ :‬הרגעה והפחתת מתח‪,‬‬
‫טיפול נגד פטריות ועוד‪ .‬בלימונית חומר פעיל הנקרא ציטראל והוא אשר מקנה לה את טעמה‬
‫הלימוני האופייני‪ .‬מחקר חדש העלה כי הציטראל עשויי להרוג תאים סרטניים מבלי לפגוע בתאים‬
‫בריאים ‪ -‬המחקר בוצע בשלב ראשון במבחנה‪.‬‬
‫תרופות‬
‫סבתא‬
‫לימונית ‪ -‬יתרונות בריאותיים מקובלים ברפואת צמחי מרפא‬
‫מכילה רכיבים טבעיים העשויים לאזן את מערכת העצבים ולסייע להרגעה‪ ,‬שיפור מצב רוח הפחתת‬
‫דיכאון ועוד‪.‬‬
‫ללימונית תכונות נוגדות פטריות והיא יכולה לסייע במצבי קנדידה‪.‬‬
‫הלימונית עשויה לסייע בהפחתת כאבים כללית‪.‬‬
‫ללימונית תכונות אנטי בקטריאליות חזקות והיא יכולה לסייע במצבים כגון הליקובקטר‪ ,‬מעי רגיז‬
‫ועוד‪.‬‬
‫מכילה רכיבים היכולים לסייע להרגעה והורדת מתחים‪.‬‬
‫עשירה בנוגדי חמצון החיוניים למלחמה ברדיקליים החופשיים ובכך סיוע למניעת מחלות לב‪ ,‬ניקוי‬
‫רעלים מהגוף‪ ,‬האטת תהליכי הזדקנות‪ ,‬מלחמה בהתפתחות תאים סרטניים ועוד‪.‬‬
‫הלימונית מכילה רכיבים אנטי דלקתיים חזקים ועשויה לסייע במצבי דלקת גרון הפחתת דלקתיות‬
‫בגוף ועוד‪.‬‬
‫לימונית ‪ -‬שימושים ביתיים‬
‫ניתן להוסיף מספר עלי לימונית למשקאות לימונדה שונים להעשרת הטעם‪ .‬מומלץ לשתות חליטת‬
‫לימונית מספר פעמים ביום ‪ -‬שימו מספר עלי לימונית בכוס מים רותחים‪ ,‬הניחו לכ‪ 10-‬דקות ושתו‬
‫שבתון בקישון‪ ,‬עלון מס' ‪11‬‬