להורדה
שבתון בקישון משולחן מסע לא פשוט .מי שהיו עד עכשיו ´מלח הארץ´ צריכים לרדת למצרים .יעקב -נכד ובן לאלו שלהם הובטחה כל ארץ ישראל -עושה עכשיו את דרכו למצרים .הוא ובניו ובנותיו וכל המשפחה .זמן קשה .כמה אנשים ירדו ביחד איתו? שבעים איש .המספר הזה הוא לא מקרי .הוא מספר שמבטיח את העתיד של האומה ואת ההצלחה שלנו לשרוד את הגלות הזו ואת כל אלו שבאו אחריה .הבורא יתברך המתין עד שהגיעו למספר המקודש הזה ´ .´70את כל הדרך הם עשו עם 69 נפשות .מי השלים את המניין לשבעים? יוכבד .בין החומות, דקה לפני הכניסה למצרים נולדה התינוקת החשובה הזו. הלידה של יוכבד היא כל כך חשובה ומשמחת .כי המספר שבעים ייתן כוח לעם היהודי לשרוד מול שבעים אומות .וגם מול שבעים ´זאבים´ -כי יש תקופות ששנאת העמים היא שנאת זאב לכבש .כל ילד יהודי -הוא כנגד אומה ומלחמותיה. ויוכבד -בהולדתה היוותה בשורה עצומה לכל העתיד שלנו. מזל טוב!! לו רק ידענו לשער כל תינוק יהודי במחירון הזהב הזה ,הייתה לנו הערכה לנו עצמנו ולכל הסובבים אותנו. בעל הספר "יסוד ושורש העבודה" מסביר שהולדת כל תינוק צריכה לשמח אותנו וזכות לנו לומר "מזל טוב" .ואפילו להשתתף בשמחת הברית או הקידוש .כל תינוק שייך למועדון היוקרתי של ´עם ישראל חי´ .והנה עתה ,הצטרף עוד ערב לערבות ההדדית של כלל ישראל. תארו לעצמכם שחתמתם ערבות לחבר טוב .ההוא נקלע לקשיים ,ואתם שכבר מזמן שכחתם את ההלוואה מקבלים טלפון מהבנק´ .להחזיר את החובות שלו?´ אתם פשוט נבהלים .בהמשך מסתבר שיש יותר משמונה-מאות ערבים. כל אחד יצטרך לתת עשרה דולרים כדי לפרוע את החוב. שמונה מאות ערבים? כל הכבוד .יצאנו בזול. ביהדות כל תינוק הוא ערב להמשכיות האומה .זה לא דומה בכלל לכסף ,זה עתיד!! יוכבד -משלימה את מנין השבעים ומעניקה את החוסן הלאומי הנדרש כדי שנזכה לצאת ממצרי כל השעבודים העתידיים. ערך חיי כל יהודי!! -פרעה ידע ולכן הוא לחם בילודה .הגזרה האכזרית של הריגת תינוקות -לא גרמה לשואה אליה התכוון. כי העם הזה לוחם על המשכיותו ולכן´ :כן ירבה!´ פרעה מצווה על המיילדות להרוג את התינוקות .הוא מכפיל את השמירה במשטרה מיוחדת אשר בודקת בבתים ,ושולפת את התינוקות מעריסותיהם. הרב עמרם ,גדול הדור ,לא יכול לעמוד בזה .הוא מתגרש מיוכבד רעייתו .אין טעם ללדת ילדים בתקופה אכזרית כזו! הוא טוען. כל הגברים ראו ועשו כמותו .ואז ,מגיעה מרים אל אבא. מרים ,בת החמש מנהלת עם אביה ויכוח ,שאפילו מבוגרים לא יכולים לנהל. אבא ,למה? “אבא!" היא בוכה" ,למה?" ואביה מסביר לה ,שאין טעם ללדת תינוקות אשר יושלכו ליאור באכזריות .המראה הזה ,או המחשבה עליו יכולים להטריף דעתו של אדם" ...אבל אבא" ,ממשיכה מרים בתביעתה" .הוא גזר רק על הזכרים ,ואתה? אתה מכלה גם את הבנות!" זה לא אותו דבר? כך נראה לנו .נדמה לנו שיש הבדל עצום בין מי שכבר נולד ויומת לבין מי שאפילו לא בתכנון .זה נכון במובן של מידת האכזריות .אבל זה לא נכון בהיבט של ההפסד הלאומי. כל ילד יהודי ,כל ילדה יהודייה ,מחזקים את אושיות האומה! וככה ,בזכות מרים ,נולד התינוק הכי מפורסם בכל האנושות כולה :משה רבינו. אנחנו עם ששרד את כל ההיסטוריה באופן ניסי .מהלך החשיבה של מרים ,מלווה את כל מי שהחליט להישאר בתוך העם היהודי ולתרום לחוסנו .כבר היינו בהרבה תחנות שבהם יכולנו לקבל החלטה להפסיק להתקיים :בזמן האינקוויזיציה האם ריאלי להוסיף עוד ילדים למצב הבלתי נסבל? ובזמן החורבן? ובתקופת מסעי הצלב? או שמא בערבות סיביר הקפואה? בחיים של הגטו? ומתי בעצם לא? אנחנו עם של ´על אף הכל´ .ממשיכים קדימה ,ומקיימים את העם בשיא האופטימיות. בשבת הזו מאיר האור העצום של ´ותחיינה את הילדים´ .זה לא רק ללדת .אלא גם להחיות .ולעודד לשמח ולהיות ´אידישע מאמע'' מותג עולמי!! .האור של המסירות של האם היהודייה המגדלת את ילדיה באופטימיות מאירה. התבלין האופטימי המיוחד הזה ,שרק לנו יש .כי רק כך הוקם ורק כך ימשיך עם הנצח. עלון מס' 11 כ' טבת התשע”ו פרשת השבוע: פרשת “שמות” ההפטרה: דברי ירמיהו כניסת השבת: 16:14 יציאת השבת: 17:25 ר”ת: 17:58 שבת שלום, הרב שמואל בן הרוש רב בימ”ר קישון נקודה למחשבה... הטבע ,הזמן ואורך הרוח הם שלושת הרופאים הגדולים ביותר! שבתון בקישון ,עלון מס' 11 )הרמב"ם( תקציר הפרשה דור הולך ודור בא " -וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" .באותו רגע החלה אחת התקופות הקשות ביותר בעם ישראל -שעבוד מצרים .ומפני שידע הקב"ה שעתידים המצריים להתנכל לבני ישראל ולנסות ולהמעיט את מספרם הקדים תרופה למכה" :ובני-ישראל פרו וישרצו וירבו במאוד מאוד ,ותמלא הארץ אותם" ,עד כדי כך ,שנשות ישראל ילדו כל אחת ששה תינוקות חיים בבת אחת ,וכולם גיבורים וחזקים שלא כדרך הטבע! "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" .פרעה כפר בכל הטובה שעשה עמו יוסף ,שהציל אותם מרעב וכליה ,ועשה עצמו כאילו אינו מכיר את יוסף ובני עדתו .בראותו כי בני-ישראל מתרבים מיום ליום חשש שמא יום אחד יתחילו עמו במלחמה ולכן אסף את כל יועציו וחכמיו למצוא דרך כיצד לעצור את התפשטותם .הלך פרעה אל זקני ישראל ואמר להם :עד עכשיו ניתן לכם כל טוב מצרים ואכן התעשרתם והנה אתם עם רב .הגיע השעה לפרוע את החוב. עליכם יהיה לבנות את ערי המבצר פיתום ורעמסס. למרבה הפלא ,על-אף העבודה הקשה ,המשיכה תופעת התרבותו של עם ישראל " -וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" .בראותו שמזימתו לא עלתה יפה החליט פרעה להעביד עוד יותר את בני-ישראל" ,וימררו את חייהם בעבודה קשה"... לילה אחד חולם פרעה ,והנה כל ארץ מצרים נתונה על כף אחת של המאזניים ובכף השנייה עומד טלה וזה מכריע את הכף לצידו .הפתרון בפי חרטומי מצרים היה חד משמעי :בן עתיד להיוולד בעם ישראל והוא עתיד להחריב את כל ארץ מצרים! מיד כינס פרעה את כל המיילדות העבריות וציווה עליהן כי ברגע הלידה יבחינו במין הולד..." :אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה" .אך המיילדות האמיצות ובראשן שפרה ופועה המשיכו להחיות גם את הזכרים ואף דאגו בשעת הצורך למים ומזון. בינתיים דחקו האסטרולוגים בפרעה ; דע לך כי היום ייולד מושיען של ישראל! ומאחר וזה נוכח לדעת כי המיילדות אינן מקיימות את פקודתו ,החליט לצוות על עמו" :כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון". ואכן לא טעו האסטרולוגים בתחזיתם .באותו היום נולד בן לעמרם ויוכבד משבט לוי ,ויקרא שמו בישראל -משה ,הוא האיש שהנהיג את עם ישראל בצאתו ממצרים .לאחר שלושה חודשים ,משלא יכלה להחביאו בביתה ,יצאה יוכבד אמו ליאור והניחו אותו בתוך תיבת גומי על מימי הנילוס. התיבה משכה את תשומת ליבה של בת פרעה שיצאה לרחוץ במימי הנהר. משפתחה אותה גילתה תינוק עברי בוכה .אז הופיעה מרים אחות משה והציעה לחפש אישה עבריה שתניק את התינוק .כך חזר משה לחיק אמו עד שגדל דאורייתא מן התורה כל ציווי שמקורו בתורה שבכתב ,ולא מגזרות חכמים או תקנותיהם. נקרא מצווה 'דאורייתא' .מטבע הדברים למצווה מדאורייתא יש תוקף חזק יותר ולכן כשקיים ספק בעניין הקשור למצווה דאורייתא -יש לנהוג לחומרה. דיבוק מונח קבלי העוסק ברוח טומאה הנדבקת לגוף האדם ועשויה לגרום לתופעות בעלות נראות חיצונית. בכתבי האר"י מובא כי יש בכח לגרש דבוק ורוח רע על ידי שמות וכוונות היוצאות מפסוקים שונים. דינא דמלכותא דינא חוק המלכות ,דין. כלל הלכתי הקובע כי יהודי המתגורר במדינה מחויב לקיים את חוקיה וחוקי המלכות שבה ,כאילו הם דיני התורה .למשל :אם על פי חוק המדינה חובה לשלם מסים ,הרי שהיהודי מחויב גם הוא בתשלום המיסים ואם אינו משלם הוא עובר על מצוות התורה .ברור שהכלל "דינא דמלכותא דינא" אינו מוחלט ,ובמקומות שהוא יכול לבטל את ההלכה והמשפט העברי יש הגבלות להלכה זו. והובא אל בית פרעה. יום אחד יצא משה מבית המלוכה לראות מה שלום אחיו בני-ישראל "וירא בסבלותם" .לפתע ראה שוטר מצרי מכה את אחד מבני-ישראל .בהביטו שאין איש באזור הכה את המצרי עד מות וטמן את גופתו בחול .למחרת ראה שני עבריים מכים איש את רעהו הוא פנה אל אחד מהם; "רשע למה תכה רעך?" ,זה לא נשאר חייב וענה למשה :הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?" משה נוכח לדעת כי דבר הריגת המצרי התפרסם ועל כן נאלץ לברוח למדין. שם הוא פוגש בבנות יתרו כהן מדין ,אשר בני המקום החרימו אותו על שהפסיק לעבוד עבודה זרה ,מציל אותן מן הרועים המתעללים בהן ועוזר להן להשקות את הצאן .כתוצאה מכך הוא נפגש עם אביהם ונושא לאשה את בתו ציפורה, ממנה נולד לו בנו הראשון -גרשום. "ויאנחו בני-ישראל מן העבודה . .ותעל שועתם אל האלוקים "...והקב"ה מחליט כי הגיע זמן הגאולה .משה ,הרועה את עדרי הצאן של חותנו ,רואה לפתע מחזה מדהים :אש אוחזת בשיח קוצני )"סנה"( אך הוא איננו כלה ,כשהוא מתקרב אל המקום הוא שומע את דברי האלוקים אליו ,שבסופן מוטלת עליו השליחות: "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים". משה ,ברוב ענוותנותו ,מנסה להתחמק מהתפקיד ומטיל ספק אם בני-ישראל יאמינו לכל דבריו ,אך הקב"ה מוסר בידו מופתים :האחד ,בהשליכו את מטהו ארצה הוא הופך לנחש וכשהוא אוחז בזנב הנחש חוזר המטה לקדמותו .אם גם זה לא יספיק ,יכניס משה את ידו לחיקו וזו תיהפך למצורעת וכאשר יחזיר שנית לחיקו תעלם הצרעת כלא הייתה כלל. לאחר שהקב"ה מחזקו בדברים ומצרף אליו את אחיו הגדול אהרון ,יוצא משה אל בני-ישראל .הוא מוסר להם את דברי ה' ומראה להם את המופתים .העם נותן בו את אמונו ובטחונו במשה. יחד עם אהרון ושבעים מזקני ישראל מתייצב משה לפני פרעה ואומר" :כה אמר ה' אלוקי ישראל שלח את עמי ."...פרעה לא רק שדוחה את בקשתם ,אלא שהוא עוד מכביד את תנאי העבודה .מעתה יצטרכו בני-ישראל לדאוג בעצמם לחומרי הבניה ,וזאת מבלי לגרוע במכסת העבודה הרגילה .הסיבה לגזירה זו: כדי שלא יהיה להם פנאי למחשבות "מוזרות" על חופש וחירות. המצב נעשה גרוע יותר ובני-ישראל מתלוננים קשות לפני משה ואהרון; “...הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להורגנו". משה לוקח את הדברים לתשומת ליבו ופונה אל ה'" :למה הרעות לעם הזה? למה זה שלחתני? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך?" מושגים ביהדות דת מבחינה לשונית משמעות המינוח הוא -מכלול הדינים ההנהגות והנחות היסודות המאחדות יחד חבורת אנשים להתארגנות חברתית לעבודת כח עליון. ביהדות ,מקובל לכנות אדם דתי כאדם שמקבל על עצמו עול תורה ומצוות. דמאי דא מאי? מה זה? -מושג הלכתי בהלכות מעשרות. הדמאי הינו שם עצם של תוצרת חקלאית שהאדם אינו יודע אם הופרשו ממנה תרומות ומעשרות על פי ההלכה .כלומר הוא אינו יודע אם קוים הציווי המחייב להפריש מהתוצרת החקלאית חלק לטובת הכוהנים, הלויים והעניים .בדרך כלל דמאי הינו תוצרת חקלאית שנמכרה על ידי איכרים וחקלאים פשוטים ,עמי הארץ ,אשר אין ודאות שהפרישו את המעשרות .בזמן המשנה תיקנו חכמים כי חובתו של אדם הרוכש דמאי להפריש ממנו מעשר ראשון. שבתון בקישון ,עלון מס' 11 אחד ולעניין... נתינה לשם נתינה "וייטב אלוקים למילדות ,וירב העם ויעצמו מאוד .ויהי כי יראו המיילדות את האלוקים ויעש להם בתים" )שמות א כ-כא(. יוכבד ומרים סיכנו את חייהן כדי להציל תינוקות יהודיים ממיתה בידי המצרים .הקב"ה זיכה אותן בשכר על כך ,ועשה להן "בתים" -רש"י מסביר שהן זכו לבתי כהונה ,לוויה ומלכות -מצאצאיהן יצאו כוהנים ,לווים ומלכים .ר' משה פיינשטיין זצ"ל שואל על כך -אם שכרן של המיילדות היה אותם "בתים" מדוע נכנסו המילים "וירב העם ויעצמו מאוד" בתוך תיאור שכרן? אם המילים "ויעש להן בתים" הן תיאור ההטבה של הקב"ה למיילדות ,צריך היה לכאורה להיכתב כך" :וייטב אלוקים למיילדות ויעש להן בתים" .הוא עונה על כך שעיקר שכרן לא היה הבתים ,אלא התעצמותו והתרבותו של העם ,כיוון ששאיפתן האמיתית הייתה אך ורק שיתרחב ויגדל עם ישראל .לכן ,לאחר שכותב הפסוק שהקב"ה היטיב עם המיילדות ,מיד מוזכרת התעצמות העם שהייתה תוצאת מעשיהן -זה היה שכרן העיקרי .הבתים היוו שכר נוסף ,מעבר לכך ,על יראת השמים המיוחדת שהייתה בהן. ישנן מספר מניעים אפשריים בעשיית חסד עם הזולת -האדם עושה זאת מפני שהוא יודע שחסד זה מצווה גדולה; או בגלל שהוא מרגיש שהוא חייב טובה לאותו אדם ,או כתוצאה מגורמים רבים אחרים .מהסברו של הר' פיינשטיין ניתן ללמוד שהכוונה העיקרית שעלינו לכוון בעת שאנו מיטיבים עם הזולת )בדומה לכוונה הכללית בכל מצווה( היא שאותו אדם אכן ייהנה ממעשינו ושייטב לו מהם .יוכבד ומרים לא חשבו על השכר שהן קבלנה בזכות החיים שהצילו -הן רק שאפו להצליח לח יות את התינוקות היהודיים .הקב"ה שילם להן את שכרן בכך שאפשר להן להצליח בשאיפתן ,וכתוצאה מכך התרבה עם ישראל והתעצם מאוד. בנה של יוכבד ,משה רבנו ,ירש מאמו תכונה זו של התמסרות מוחלטת למען הזולת .הוא ראה את סבלם של בני ישראל וסיכן את עצמו כדי לעזור להם .הוא עמד לפני פרעה ושכנע אותו לתת יום מנוחה בשבוע ליהודים -כך יכלו לנוח בשבת .מעבר לכך ,הוא הוכיח דאגה ומסירות אין קץ אף לכבשה קטנה מעדרו .בזכות אותם מעשים נגלה אליו הקב"ה בסנה ,דיבר איתו ,והפך אותו למנהיגם של ישראל .שאיפתו הייתה אחת: להציל את העם מלחץ השעבוד במצרים ,ושכרו הגדול היה שאכן הוא זכה להיות השליח להוציאם. לימוד זה משתייך לשטחים רבים בחיינו ,אולם ייתכן והחשוב ביותר מבניהם -הוא לגבי עיסוקנו .רבים מאתנו זוכים ,ועבודתם מעורבת בעשייה למען הזולת ,אולם אדם עלול בקלות לטעות ולהתמקד בעיקר בכסף שהוא מרוויח מעבודתו .הר' פאם זצ"ל טופל פעם אצל רופא שיניים ,הרב התפעל בפניו -עד כמה הוא מסייע לאחרים בעבודתו. הרופא השיב שעניין זה מהווה עבורו אך ורק רווח צדדי ,המניע העיקרי שלו הוא להרוויח את פרנסתו .הרב פאם ענה לו ואמר שלמעשה הכסף שהוא מרוויח -הוא הרווח הצדדי ועיקר מטרתו צריכה להיות סיוע לבני אדם והבאת מרפא ומזור לשיניהם. כולנו יודעים ששכרן הנצחי של יוכבד ומרים יהיה בעולם הבא -תוצאות מעשיהן וכוונותיהן הטהורות .אם אדם עושה מעשה חסד מתוך מניע כזה, הוא מבטיח לעצמו שפע רב בעולם הבא .הסבא מסלבודקא כותב שמסירות נפש של אופה היא כאשר הוא משכים בבוקר טרם עלות השחר כדי שיוכל לספק לציבור לחם טרי בעת שיקומו משנתם .הוא עושה מעשה חסד נדיר בערכו בעת שהוא משכים קום למען צורך כה חיוני של אנשים אחרים .אולם ,הוא מעיר ,אם האופה עושה זאת אך ורק מתוך כוונה להרוויח את פרנסתו -אז הוא מפסיד את המקור העיקרי לחלקו בעולם הבא .מעשי חסד הם מעשים גדולים עד מאוד שיכולים לזכות אותנו בשכר עצום -אולם עלינו לדאוג שהכוונה שלנו תהיה נכונה וטהורה -לעזור לזולת .הרווחים הצדדיים יגיעו ,אולם הבאת טוב וחסד לחייהם של אחרים -זהו שכר עצום עבורנו בפני עצמו. שבת שלום, גנ”מ אריק יעקב מפקד בימ”ר קישון נקודת מבט... שתי נשים אמיצות השבת ,מחזירה אותנו הפרשה אל הימים האפלים ,במצרים של פרעה ,אל "עולמם החשוך של מחנות הריכוז" -כהגדרתו של פרופ' אנדרה נהר .השבת שוב "נבלה" במחיצתם של אחינו בני ישראל ,עוד בטרם היו לעם מגובש .נחווה יחד עמם את מסכת ייסוריהם הנוראים ,ונחוש בהשפלתם תחת עול הנוגש המצרי. השבת ,נלמד גם משהו על שיטותיו המודרניות של פרעה לשינוי דעת הקהל ,משל התחנך בבתי האולפנא של אשפי התעמולה השקרית בדורנו. פרעה המשעבד שנא את עם ישראל .אולם ,העם המצרי זכר את חסדי יוסף העברי. בלבו של העם נשמרה פינה חמה למארגן היעיל של המשק בימי הרעב הגדול .פרעה הבחין היטב ב"שאלת היהודים" הנצחית ,בפניה הוא ניצב .הוא חשש מן העם השוכן בתוך עמו -כיחידה אתנית בפני עצמה .התוצאות הפוליטיות הנובעות ממצב זה בעתיד ,הדירו שינה מעיניו. פרעה ,למרות היותו דיקטאטור בנוסח ימי קדם ,חושש מן הפעולה הישירה נגד אויביו. פרעה השליט ,הכל יכול ,אשר איש לא ירים קול מחאה ,אם יוציא להורג את מתנגדיו, מחפש עצות של "הבה נתחכמה לו" נגד עם ישראל .מדוע? ממה פחד? גם במצרים של אז ,גם בשלטון אבסולוטי ,קיימת דעת קהל .גם הדיקטאטור הקשוח והאכזרי ביותר מתחשב בה .אולם ,הואיל ובידו כל מושכות השלטון .מנווט הוא את מהלכיו לשינוי דעת הקהל ,לאט ומבלי שיחוש הקהל ,שדעתו אכן השתנתה .נוסף לכך, כדי שיצליחו המזימות האפלות ,אסור גם לקרבן להרגיש שמעמדו ואולי אף חייו בסכנה .הוא עלול עוד להרים קול צעקה מוקדם מדי. הנאצים ידעו את הסוד -בבואם לפתור את שאלת היהודים שלהם. כך החל גם פרעה :וישימו עליו שרי מיסים" )שם ,יא(. לא נראה נורא :במדינות מסוימות מקובל עד היום להטיל מס על נתינים זרים .צעד זה, המפלה קבוצות מיעוט באוכלוסייה ,לא יביא למרי מצד הרוב ,סוף סוף הטלת מס על המיעוט תורמת לרווחת הרוב ,בלא שיידרש לשאת בעול .המס המצרי היה מס עקיף - בעבודה ולא בכסף .הנתינים הזרים חויבו להפריש אנשים וזמן ,כדי לבנות ערי מסכנות לפרעה .אולי רטנו בסתר לבם ,אולי כעסו ,כשנודע צו ההתפקדות לעבודה .אבל בוודאי לא חשבו ,שבעטיו כדאי להסתכסך עם שליט כל יכול .התחכום בפקודת מס העבודה היה רב .כי ברגע שהתארגנו "בריגדות העבודה של העברים" ,החל תהליך ההפרדה והשחיקה במעמדם בעיני הציבור המצרי .העם המצרי החל להתרגל לעובדה, שהעברים אינם אזרחים שווי זכויות .עצם יציאת הפועלים כל יום לעבודת המלך שינתה את ההסתכלות עליהם .המצב הפך לחלק מנורמת החיים במצרים .בלא להכריז על כך מראש ,נוצר מעמד של עבדים .ומה שחשוב עוד יותר :מעמד של מפקחים על העובדים " -קאפו" בז'רגון המאה העשרים. אולם מס העבודה היה רק כיסוי לתוכנית רחבה יותר :דיכויו של העם העברי ,השפלתו ולבסוף גם השמדתו .העם ידע רק על פקודת העבודה ,והסכים לה .הנוגשים עינו את העובדים והעבידום בפרך .להתלונן במקרה כזה קשה ביותר ,כי קשה להוכיח בבית המשפט שתביעות העבודה חרגו מהנורמות ,והיו לעבדות והשפלה .תמיד טענו השלטונות כלפי העובדים" :נרפים אתם ,נרפים". לא ארך זמן רב ,והאווירה במצרים השתנתה כליל" :ויעבידו מצרים" -כל מצרים .שימו לב למהפך שחל מרגע ה"הבה נתחכמה לו" ועד לרגע זה .האנטישמיות כבר הקיפה את ההמונים .האווירה הכללית הייתה בשלה לפקודה המרושעת להרוג הבנים שנולדים .לעם המצרי לא נותרו כל עכבות מוסריות ,השליט יכול לפנות אליהם בפומבי ובצו גלוי ולדרוש להשמיד את העם היהודי .זהו כוחה של שיטת ה"סלאמי" ,בניווט דעת הקהל לעבר המטרות ה"רצויות". אולם ,אל תוך החשיכה המוסרית שאפפה את מצרים באותם ימים ,פלשה אלומת אור של גבורת שתי נשים .הפרשה מבליטה את עוז רוחן של שתי הנשים ,אשר לא נכנעו לאווירה הכללית של אכזריות ושל רשעות ,ששררה ברחוב המצרי .שתי נשים ,שאיש לא היה מגלה לעולם אשמתן ,לו היו רוצחות את הנולדים ,איש לא יכול היה להפליל אותן ברצח ,אם "הילד מת בשעת הלידה" ,אך הן עמדו בלחץ שהפעיל עליהן המלך .הן סירבו לפקודה ,תוך הסתכנות אישית .ולא רק שלא המיתו את הילדים ,אלא " -ותחיינה את הילדים לא הייתה זו ,אפוא ,רק התנגדות סבילה לפקודה לא מוסרית ,כי אם התנגדות פעילה .הן הציבו אתגר בפני המלך הרשע ובפני עמו ,הנוטל אף הוא חלק במערכת הדיכוי וההשמדה של העם היהודי. שתי נשים בודדות בתוך המון מוסת .התורה מבליטה את עמידתן האמיצה ,כדי להורות לדורות יבואו ,שאין להיכנע לעריצות בשום תנאי .גם האיש הבודד ,היחיד והחלש חייב להציב את הצדק מול האלימות ,את המוסר מול הרשע ,את האמת מול השקר. התירוץ שהיה חביב על הנאצים ,עת הועמדו למשפט" :רק מילאנו פקודות" ,או האליבי של הבינוניות האנושית הטוענת" :וכי מה יכולתי לעשות ,הייתי אחד נגד כולם" -לא מתקבלים על דעתו של המקרא. זהו המסר של סיפור המיילדות ,הוא שימש כלפיד המאיר את הדרך של כל הנשמות הגדולות בכל הדורות ,נשמות אשר -למרות בדידותן הנוראה בתוך המון נבער ומטורף חושים -לא סטו מן הדבקות במוסר ופעלו בהתאם למצפון .פעלו כך ,למרות אי הנוחות ,על אף לעג הסביבה ,תוך הסתכנות אישית ,שלא פעם הביאה עליהם את קיצם. מנין שאבו המיילדות את אומץ הלב הנפלא הזה ,את היכולת הנפשית להתמודד עם הסביבה כולה ,על מושגיה המעוותים? הפסוק עצמו עונה על כך »'תיראן המיילדות את האלוקים ולא עשו''... היכולת הנפשית לא לעשות רשע ,טמונה ביראת האלוקים .נקודת המוצא למוסר ולמצפון הפועלים בחרות מוחלטת -תלויה ביראה זו. שבתון בקישון ,עלון מס' 11 משפחתו של יצחק לאונר עלתה לארץ מרומניה עם גלי העלייה הגדולים שבאו לאחר מלחמת השחרור .המצב הכלכלי בארץ היה קשה ,ותקופת הצנע החלה. ריו של יצחק היו ממקור חסידי ,מקורבי בית חסידות סהרהט־ויז'ניץ .יצחק היה אז כבן שנתיים ,ומשפחתו קבעה את דירתה בעיר חיפה .האב החל לעבוד בתעשייה הצבאית ,במכון 'כורדני' ,במשרת מומחה לפצצות .שנה לאחר העלייה ארצה נולד אח ליצחק ,ונקרא שמו בישראל משה .זו הייתה תוספת שמחה למשפחה הצעירה ,אולם לא לאורך זמן .יצחק זוכר את היום שבו איחר אביו לשוב מעבודתו .אמו לא חשדה במאומה ,עד שבאו שני קצינים אל הבית. השניים התעכבו בתחילה בכניסה ,ולאחר מכן אזרו עוז ובישרו לאם את הבשורה המרה :פיצוץ גדול שאירע במכון גרם לפציעתם של כעשרים מהעובדים ,ובהם בעלה. האב היה פצוע קשה .שבוע ימים טופל במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ,אך נפטר מפצעיו .האם הצעירה התקשתה להתמודד עם האסון .גם הקושי לפרנס את משפחתה היה למעלה מכוחותיה .לא עבר זמן רב והיא חלתה והלכה לעולמה. שני היתומים הצעירים ,יצחק בן השש ומשה בן השלוש ,נשארו בודדים .הם ידעו כי יש להם קרוב משפחה בחיפה ,אך הוא התגורר במרחק גדול ,ובגלל תנאי הקשר הקשים אז אף לא ידע על דבר פטירתה של האם .שכן טוב לב ,אך רחוק מיהדות ,לקח את הילדים אליו. עם הזמן החל השכן לחפש מוסד שיקבל את הילדים .הוא שמע כי מוסד של המיסיון ,שהיה ממוקם במנזר סטלה־מאריס בכרמל ,מוכן לקבל את היתומים היהודים חינם אין כסף. בעיני השכן זה היה 'פתרון' מצוין ,ובתוך כמה ימים נאספו הילדים בידי אנשי המיסיון והוכנסו אל המנזר .לילדים זו הייתה תחילתה של מסכת ייסורים. משמעת הברזל שנכפתה עליהם הייתה קשה" .ספגנו מכות וגם סבלנו מהשפלות מילוליות ,מקללות ומיחס מזלזל" ,נזכר יצחק. הימים נקפו והסבל נמשך .יום אחד אירע דבר ששבר את גב הגמל .יצחק מספר" :אחי משה התקשה להירדם בעת שנת הצהריים .אחת הנזירות הפליאה בו את מכותיה ,והוא מירר בבכי וסירב להירגע". באותו רגע החליט יצחק שעליהם לברוח מהמקום" .אתה תראה שעד מחר כבר לא נהיה במקום הארור הזה" ,הבטיח יצחק לאחיו הצעיר. בשעות אחר הצהריים של אותו יום אימן יצחק את אחיו הרך לטפס על גדר. "משה הקטן עבר את הגדר בתוך כמה דקות ,מהר ממני" ,מחייך יצחק" .כל כך היה להוט לצאת מהמנזר". יצחק הבין כי אם ינסו לברוח לאור היום יגלו אנשי המנזר את דבר הבריחה במהירות .לכן תכנן את הבריחה לשעת לילה מאוחרת .באותו לילה ,לאחר כיבוי האורות ,התגנבו הילדים ממיטותיהם והמתינו לשעת כושר. קרוב לחצות הלילה בא הרגע המיוחל .השטח היה פנוי והשניים מיהרו לטפס על הגדר .עלטת הלילה הפחידה אותם ,אולם יצחק היה נחוש להגיע אל תחנת האוטובוס הקרובה .הוא שיער כי שם בוודאי ימצא איש שיוכל לעזור להם .הוא הרגיע את אחיו הצעיר ,שלא חדל מלבכות. צחק מתאר את הדרך שעברו ,דרך חורשה אפילה ,כחוויה מפחידה ביותר לילדים רכים כמותם .שאיפה אחת הייתה להם להגיע אל אותו קרוב משפחה. זמן רב הלכו השניים ברחובותיה השוממים של חיפה ,עד שהגיעו לתחנה. לשמחתם ,ראו שם אדם אחד .זה היה יהודי קשיש ומזוקן ,שהתפלא מאוד למראה הילדים ההולכים לבדם. יצחק הבכור סיפר לזקן בהתרגשות את קורותיהם ותיאר לאיש את קרוב המשפחה שלו .פני הזקן אורו" .אני מכיר אותו" ,קרא" ,אקח אתכם אליו מיד!". עד היום אין יצחק יכול לשכוח את החסד שעשה עמם הקשיש .האיש אחז בידיהם ולא הרפה מהם לרגע ,עד שהביא אותם אל פתח ביתו של קרוב המשפחה החיפאי .תדהמה עצומה אחזה באיש למראה קרוביו הצעירים .הוא ואשתו ,שהיו אנשים מבוגרים וחסרי ילדים ,אימצו את הילדים ודאגו לכל מחסורם. אך במהרה עלתה השאלה איפה ילמדו הילדים .האיש ,שהיה אף הוא מקורב לרבי מסרט־ויז'ניץ ,החליט להביא את הילדים אליו .הרבי התרגש מאוד למשמע סיפור הצלתם של הילדים ,ולקח אותם לחסותו .יצחק ומשה החלו את לימודיהם במוסדות החסידות. הילדים גדלו כבני־בית במעונו של הרבי מסרט־ויז'ניץ .קרוב המשפחה היה בא לבקרם תכופות .הוא גם שילם את שכר הלימוד החודשי בעבורם .לימים דאג לשלבם בלימודי מקצוע ולמצוא להם מקומות עבודה מתאימים .יצחק ומשה הקימו משפחות .ניגוני השבת ומנהגי חצר סרט־ויז'ניץ מלווים אותם עד היום, ואת ליל הבריחה מהמנזר לא ישכחו לעולם. לימונית לימונית ,מכונה גם עשב לימון או למון גראס ,מוכרת בשל טעם והארומה הלימונית החזקה שלה .היא נמצאת בשימוש ברפואת צמחי מרפא לטיפול במגוון מצבי בריאות כגון :הרגעה והפחתת מתח, טיפול נגד פטריות ועוד .בלימונית חומר פעיל הנקרא ציטראל והוא אשר מקנה לה את טעמה הלימוני האופייני .מחקר חדש העלה כי הציטראל עשויי להרוג תאים סרטניים מבלי לפגוע בתאים בריאים -המחקר בוצע בשלב ראשון במבחנה. תרופות סבתא לימונית -יתרונות בריאותיים מקובלים ברפואת צמחי מרפא מכילה רכיבים טבעיים העשויים לאזן את מערכת העצבים ולסייע להרגעה ,שיפור מצב רוח הפחתת דיכאון ועוד. ללימונית תכונות נוגדות פטריות והיא יכולה לסייע במצבי קנדידה. הלימונית עשויה לסייע בהפחתת כאבים כללית. ללימונית תכונות אנטי בקטריאליות חזקות והיא יכולה לסייע במצבים כגון הליקובקטר ,מעי רגיז ועוד. מכילה רכיבים היכולים לסייע להרגעה והורדת מתחים. עשירה בנוגדי חמצון החיוניים למלחמה ברדיקליים החופשיים ובכך סיוע למניעת מחלות לב ,ניקוי רעלים מהגוף ,האטת תהליכי הזדקנות ,מלחמה בהתפתחות תאים סרטניים ועוד. הלימונית מכילה רכיבים אנטי דלקתיים חזקים ועשויה לסייע במצבי דלקת גרון הפחתת דלקתיות בגוף ועוד. לימונית -שימושים ביתיים ניתן להוסיף מספר עלי לימונית למשקאות לימונדה שונים להעשרת הטעם .מומלץ לשתות חליטת לימונית מספר פעמים ביום -שימו מספר עלי לימונית בכוס מים רותחים ,הניחו לכ 10-דקות ושתו שבתון בקישון ,עלון מס' 11
© Copyright 2024