‫פברואר ‪ ,2016‬שבט תשע"ו‪ ,‬גיליון ‪178‬‬
‫ים‬
‫ה ח ב ל נו‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ח‬
‫י‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫מכתבים‬
‫תוכן עניינים‬
‫מה שפתוח ‪ -‬פיתוח?‬
‫ערבה במקום חבל‬
‫שומרי הזמן‬
‫משמעת על ארבע‬
‫נא להכיר ‪ -‬המדבר‬
‫זה נוער‪ ,‬זה!‬
‫הפיל של מיכאל‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫מדורים‬
‫מכתבים‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫‪24‬‬
‫שירותים חברתיים‬
‫‪25‬‬
‫אם אתם בסביבה‬
‫‪26‬‬
‫דבורה ננסית‬
‫‪29‬‬
‫ציפור החודש‬
‫‪29‬‬
‫צמח החודש‬
‫המסיבה כטרנספורמטור ‪ -‬יניב גולן ‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫תשבץ‬
‫הנהגים במחלקת התחבורה עברו‬
‫אימוני בטיחות‪ ,‬שכללו גם נהיגה‬
‫בסלאלום בין קונוסים‪ .‬לקונוסים שלום‪.‬‬
‫"קצה המדבר"‪,‬‬
‫ירחון המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬
‫מופץ חינם בישובי האזור‬
‫עורכת‪ :‬גל נקדימון‬
‫עריכה גרפית‪ :‬סטודיו יטבתה‬
‫כתובת המערכת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬חבל אילות‪88805 .‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬
‫משתתפים‪ :‬ערבה בן‪-‬יתח‪ ,‬שרי ברקן‪,‬‬
‫יניב גולן‪ ,‬נורית גורן‪ ,‬רותם ג'קסון‪,‬‬
‫יורם הופמן‪ ,‬שירלי חכם‪-‬יפרח‪ ,‬אסף כץ‪,‬‬
‫שי ניצן‪ ,‬דורון קרן‪ ,‬רחלי רוזט‪ ,‬בני שלמון‪,‬‬
‫איתי שני‬
‫איור השער‪ :‬עדן גרינהוט‬
‫‪ 2‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫לא בבאר שלי‬
‫בזמן מערכת הבחירות של ‪ ,1981‬וסמוך‬
‫להתבטאותו של מנחם בגין על "המיליונרים‬
‫ליד בריכות השחייה"‪ ,‬הופיעה קריקטורה‬
‫בעיתון מקומי בקרית שמונה‪.‬‬
‫מתוארים בה הקיבוצים – עם שמות כולם‪:‬‬
‫דן‪ ,‬דפנה‪ ,‬שמיר‪ ,‬עמיר‪ ,‬גונן‪ ,‬כפר גלעדי‬
‫וכולי‪ ,‬כלהקת חיות טרף אשר סובבות קריה‬
‫שלווה – כאילו לא היו בעיות כלל בקרית‬
‫שמונה אילולי הקיבוצים‪ .‬הקריקטורה עומ‬
‫ררה זעם רב והעיתון נאלץ להתנצל עליה‪.‬‬
‫אני מותח קו ישר בין אותה קריקטורה לבין‬
‫מאמר שהתפרסם בגיליון האחרון בעיתון‬
‫"קצה המדבר"‪ .‬נכון – הכותב ושכמותו‪,‬‬
‫אינם מתוייגים כ"ימנים" בשיח הפוליטי‬
‫העקום שהשתרש בישראל‪ ,‬אבל הדמגוגיה‬
‫אותה דמגוגיה‪ ,‬וההשלכות אותן השלכות‪.‬‬
‫פירצות לוגיות קיימות לאורך כל המאמר‪.‬‬
‫אחת המשעשעות בהן‪ ,‬גם אם לא המקוממת‬
‫ביותר‪( :‬אנחנו) "לא מודים כי ל‪ 98-‬אחוזים‬
‫מאיתנו אי ן שום כוונה לעבוד בשדות וב�מ‬
‫טעים"‪ .‬שני משפטים אחר כך מצוטט ראש‬
‫המועצה באומרו כי תושבי חבל אילות יתמ‬
‫פרנסו מחקלאות‪ ,‬אבל לא בהכרח יעבדו בה‪.‬‬
‫ומיד מצוטט גם דובי קדישאי אומר כ י ב�ל‬
‫עדי הפועלים הזרים אין חקלאות‪ .‬זה נקרא‬
‫שאנחנו "לא מודים"? דרגה כזו של רשלנות‬
‫מהווה הצדקה להפעלת שיקולי עורך‪.‬‬
‫אציג כאן רשימה חלקית מאוד של עיוותים‬
‫ואי אמיתות‪:‬‬
‫שטחים חקלאיים מוגדרים על ידי רשויות‬
‫התכנון של מדינת ישראל כשטחים פתוחים‪.‬‬
‫להציג את דובי קדישאי כמי שאינו אומר‬
‫אמת בהקשר זה (בעת הגשת תכנית לרשויות‬
‫התכנון!) זו דמגוגיה‪ .‬אם‪ ,‬לחילופין‪ ,‬נעלמ‬
‫מה מידיעתו של הכותב עובדה זו‪ ,‬אולי זה‬
‫מצביע על התוקף של דעתו בענייני סביבה‪.‬‬
‫שמירה על קרקעות המדינה‪ :‬הכותב נופל‬
‫שוב לבור הבורות (כך אני מקווה‪ ,‬אחרת יש‬
‫שם גרוע יותר לפרסום שלו)‪ .‬כן‪ ,‬קרקעות‬
‫המדינה נתפסות באופן לא חוקי על ידי‬
‫גורמים שונים‪ ,‬בייחוד בדרום הארץ‪ .‬חלק‬
‫מאותן קרקעות אני מכיר מקרוב‪ .‬עד סוף‬
‫שנות השמונים לא הי ו שם כפרים – מו�כ‬
‫רים או לא‪ .‬זה מגוחך לחשוב ששמירה על‬
‫שטחים פתוחים איננה תואמת חקלאות מומ‬
‫דרנית‪ ,‬אבל עולה בקנה אחד עם מרעה לא‬
‫מבוקר והתיישבות ללא הליכי תכנון‪.‬‬
‫כן – לא כל המיזמים שלנו הצליחו‪ .‬ללעוג‬
‫לאלה שהכזיבו‪ ,‬לאחר שהושקעו בהם כסף‪,‬‬
‫שעות משפחה ושעות שינה‪ ,‬תקוות וחלומ‬
‫מות – זהו מעשה מרושע‪ .‬לעשות זאת בזמן‬
‫שבו אנחנו לא מוותרים וממשיכים ליזום‬
‫ולהשקיע בפיתוח‪ ,‬כאשר מראש ידוע שלא‬
‫כל היוזמות יצליחו – זהו מעשה מרושע‪.‬‬
‫ואחרונה – ציבור של שכירים ועצמאים‬
‫בשכונה קהילתית‪ ,‬אולי יעלה מהר יותר‬
‫את מספר התושבים בחבל‪ .‬אבל אם לכותב‬
‫אכפת באמת בנושא ניצול עבודה שכירה‪,‬‬
‫אשר מהווה אחד הנימוקים במאמר (קוראים‬
‫לזה באידיש‪ :‬קונסיסטנטיות של ארגומנט)‪,‬‬
‫אזי הוא צריך לזכור שאותם תושבים בכל‬
‫זאת יאכלו פירות‪ ,‬ירקות ומוצרי חלב‪ ,‬אבל‬
‫יגדלו אותם פועלים של מישהו אחר‪ ,‬אולי‬
‫עם יחס אחר לחוקי עבודה‪ .‬אז אול י לכ�ו‬
‫תב לא כל כך אכפת על הדבר עצמו‪ ,‬אלא‬
‫מה – נוט אין מיי באק יארד‪ .‬זה מוסר של‬
‫פרזיטים‪.‬‬
‫יכול להיות שהכל מגוחך ושאין ערך לדבר‪,‬‬
‫וברור לי‪ ,‬שאנחנו ל א מהווים כרגע את ה�מ‬
‫שחק המרכזי בעיר‪ .‬יכול להיות שהכל חלום‬
‫בתוך חלום‪ .‬אבל‪ ,‬זה החלום שלי‪ .‬מי שממ‬
‫תעקש לירוק לבאר ולשתות ממנה לסירוגין‬
‫– שימצא באר אחרת‪.‬‬
‫מיכה אשחר‪ ,‬קטורה‬
‫הו‪ ,‬דון קישוט‬
‫זה זמן מה‪ ,‬קרוב לארבע שנים ליתר דיוק‪,‬‬
‫ניטש ויכוח ער בין אושיית סביבה מקומ‬
‫מית‪ ,‬לכותב ת מילים אלה‪ .‬הסוגיה ש�ב‬
‫מחלוקת ‪ -‬תפקידו של העיתון האזורי‬
‫בחבל אילות‪ .‬האמת‪ ,‬או הדבר הקרוב‬
‫ביותר לקונצנזוס‪ ,‬נמצא כנראה אי‪-‬שם‬
‫באמצע‪ ,‬אבל אליבא דאושיית העיתונות‪,‬‬
‫מתפקידיו של העיתון להעיר את החבל‬
‫המנומנם ‪ -‬אותו ואת שימת ליבו ‪ -‬לדון‬
‫בנושאים בוערים (לדידו)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫אני רואה בעיתון אמצעי תקשורת אזומ‬
‫רי‪ ,‬שאמור לספק עניין לתושבים‪ ,‬אך לאו‬
‫דווקא להזעיקם לקרב‪ .‬כמו שאמרתי ‪-‬‬
‫עמק השווה שוכן בינינו‪ ,‬קרוב לוודאי‪.‬‬
‫‪ /‬דבר העורכת‬
‫ועל שום מה אני מעל ה את העניין? בע�י‬
‫תון זה ישנם מכתבי תגובה לטורו של‬
‫יניב גולן מהגיליון הקודם‪ ,‬שנשא את‬
‫הכותרת השנויה במחלוקת ‪" -‬החקלאות‬
‫אינה קדושה"‪ .‬אז מצד אחד‪ ,‬אין שמחה‬
‫ממני על המעורבות של הקוראים‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬חלק מהתגובות מאופיינות בטון‬
‫חריף למדי‪ ,‬הצורם לאוזניי הרגילות‬
‫לרחש השטיח בסלון‪ .‬עם זאת‪ ,‬צנזורה‬
‫אינה מדרכי‪ ,‬או מדרך העיתון ועל כן‬
‫מובאים הדברים ככתובם וזכות התגובה‬
‫שמורה לנמען בגיליון הבא‪.‬‬
‫אבל אנשים ‪ -‬למה צריך להרגיז אתכם‪,‬‬
‫על מנת לקבל תגובה‪ ,‬או שיתוף פעולה?‬
‫מכתבים‬
‫חקלאות אינה קדושה‬
‫(יניב גולן "קצה המדבר" גליון מס ‪)177‬‬
‫החקלאות אינה קדושה‪ ,‬ולמען האמת אינני מוצא שום דבר קדוש‬
‫במה שאנחנו עושים בחבל שלנו כבר למעלה מ‪ 50-‬שנים‪.‬‬
‫דורון ניסים מצוטט ברשימה של יניב כהוגה‪ ,‬האומר כי תושבי‬
‫החבל עוסקים במאבקים מקומיים תוך התעלמות מהבעיות הגדומ‬
‫לות‪ .‬הבעיות הגדולות‪ ,‬לדעתו‪ ,‬הן הפיכת השטחים הטבעיים של‬
‫הנגב והערבה (ובעצם כלל השטח של מדינת ישראל) לשדה תעופה‬
‫ופסי רכבת‪.‬‬
‫בלי לקרוא לילד בשמו‪ ,‬מטיף יניב לגישה שמלווה אותנו מאז הקמת‬
‫הישוב הראשון בערבה הדרומית והיא העיר אילת ‪ -‬לשם מה לאכלס‬
‫שטח נפלא זה‪ ,‬מתנה אלוהית‪ ,‬לשטח מאוכלס בבני אדם‪ .‬אין שום‬
‫קדושה בכך שאנשים מתיישבים בחבל ארץ זה‪ ,‬שהיה קיים עשרות‬
‫מיליוני שנים קודם וימשיך להתקיים גם בלי שיתיישבו בו אנשים‪.‬‬
‫אינני כותב את הדברים כדי להציג את דברי יניב כבדיחה‪ .‬במגילת‬
‫ההכרזה על הקמת קיבוץ יטבתה כתוב כי אחת המטרות של הקמת‬
‫הישוב הוא לגאול את השממה‪ .‬בהזדמנויות שונו ת אמרתי וגם כת�ב‬
‫תי שההתיישבות בחבל‪ ,‬כולל הקמת יטבתה ‪ -‬לא גאלו שום שממה‪,‬‬
‫אלא פגעו‪ ,‬לפני הכל‪ ,‬ביצירה המופלאה שקוראים לה מדבר‪ .‬המדבר‬
‫אינו שממה‪ ,‬אלא מעשה יצירה אלוהית מופלא ועשיר‪ .‬לא צריך‬
‫לשמור עליו ולא צריך לשנות אותו‪ ,‬אלא פשוט לא להתחרות בו‬
‫ולא להתיישב בו‪.‬‬
‫כותב יניב כי העובדה הדמוגרפית החשובה והאמיתית בחבל היא‬
‫העיר אילת כולל הפרוור שלה – באר אורה‪ .‬קשה מאד לשנות את‬
‫המציאות של הישובים הקטני ם שאין להם חשיבות דמוגרפית הפז�ו‬
‫רים בערבה הדרומית‪ ,‬אבל אפשר גם אפשר לתקן אותה‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫מיזוג של עירית אילת עם חבל אילות יכול להביא תמורה של ממש‬
‫ קודם כל חלוק ה הוגנת של משאבים‪ .‬אילת זקוקה כאוויר לנש�י‬‫מה לכסף בעוד שהחבל על אוכלוסייתו הדלילה מחזיק במשאבים‬
‫לאומיים‪ ,‬בעיקר ארנונות משרד הביטחון‪ ,‬ללא שום פרופורציה‬
‫להבדלי גודל האוכלוסייה‪ .‬מיזוג הרשויות יביא לסופו את פיצול‬
‫הרשויות היקר מאין כמוהו‪ ,‬ובעיקר יוכל להביא לנטישת השטחים‬
‫החקלאיים על ידי הישובים‪.‬‬
‫תהיה בצעד זה הזדמנות להשתחרר מכמה בלופים כמו הכלכליות‬
‫של הגד"ש‪ ,‬התמרים‪ ,‬הרפתות וכן שהחקלאות היא מקור פרנסה‬
‫אבל לא בעבודת החברים בישובים‪ .‬הצעה זו כבר עלתה בעבר ואין‬
‫שום סיבה שלא נחזור אליה‪.‬‬
‫אני מודה ליניב ששחרר אותי מצורך לעסוק בעוד סוגיה רגישה‪:‬‬
‫הוא כותב‪ ,‬ואני מסכים אתו‪ ,‬שתושבי החבל מנפנפים "באופי החמ‬
‫ברת י המיוחד" של החבל‪ .‬מנפנפים‪ ,‬פירושו שזהו עוד אחד מה�ב‬
‫לופים המצויים‪.‬‬
‫אני רוצה לחזור לדון‪ ,‬להנאתי‪ ,‬בשאלת הקדושה‪ .‬מקובל לחשוב‬
‫שבהתגלות של אלוהים בפני עם ישראל יש מידה רבה של קדושה‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬לאחר שאלוהים ברא את העולם‪ ,‬כולל המדבריות שבו‪ ,‬הוא‬
‫ברא את האדם והטיל עליו שליחות‪" :‬ויאמר אלוהים‪ ,‬נעשה אדם‬
‫בצלמנו וכדמותנו‪ ,‬וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובמ‬
‫כל‪-‬הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ‪ .‬ויברא אלוהים את האדם‬
‫בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם‪ .‬ויברך אותם‬
‫האלוהים ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ‪ ...‬הנה נתתי‬
‫לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר‬
‫בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאוכלה‪ ,‬ולכל חית הארץ ולכל עוף‬
‫השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב‬
‫לאכלה ויהי כן" (בראשית א')‪" .‬ויקח יהוה אלוהי ם את האדם וינ�י‬
‫חהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב')‪.‬‬
‫דובי הלמן‪ ,‬יטבתה‬
‫קיבוץ יטבתה‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪3 2016‬‬
‫מכתבים‬
‫החקלאות אינה אויב המדינה‬
‫בדרך כלל אני נמנע מפולמו ס עם חברים‪ .‬אני מסתפק בהבעת ע�מ‬
‫דתי‪ .‬מאמרו של יניב גולן בגיליון האזורי הקודם‪ " :‬חקלאות אינה‬
‫קדושה" אינו משאיר לי ברירה‪.‬‬
‫לאחרונה שמעתי את עמוס עוז (ציטוט מהזיכרון)‪" :‬אני לא מפחד‬
‫מהשמאל‪ ,‬לא מפחד מהימין‪ ,‬לא מפחד מהחרדים‪ ,‬לא מפחד מהעמ‬
‫רבים‪ ,‬אבל אני מאוד מפחד מפנאטים‪".‬‬
‫ויכוח על אמונות ושכנוע על בסיס נימוקים דתיים אינו ברפרטואר‬
‫שלי‪ .‬בעיני‪ ,‬קדושה אינה נימוק‪ .‬לא לקיום חקלאות‪ ,‬לא להיאחזות‬
‫בקבר יוסף בשכם‪ ,‬אבל גם לא לשימור "השטחים הפתוחים"‪ .‬מעולם‬
‫לא טענתי כי החקלאות קדושה‪ .‬לדעתי הצנועה‪ ,‬חקלאות בערבה‬
‫היא פשוט הדבר הנכון‪ .‬יניב מעדיף מאבק על אמונות לעומת בחינת‬
‫חלופות‪ ,‬ועל כך נאמר‪" :‬כל הפוסל במומו פוסל"‪ .‬ונכון‪ ,‬בעיני‪ ,‬כמו‬
‫בהגדרות תמ"א ‪ ,35‬שטחים פתוחים הם לא רק שטחים לא‪-‬מופרים‪.‬‬
‫גם מטעי תמרים לאורך כביש הערבה הם אנטיתזה למפעלי תעשייה‬
‫מעשנים‪ ,‬או גורדי שחקים המסתירים את הרקיע‪.‬‬
‫חזרה על טיעונים שאי ן להם ביסוס לא הופכת אותם לנכונים‪ .‬והע�ו‬
‫בדות הרלוונטיות‪ :‬קיבוצי הערבה חיים מחקלאות‪ .‬מעל ל‪80%-‬‬
‫מההכנסות שלנו הם מחקלאות‪ ,‬א ו מעיבוד תוצרת חקלאית (בע�י‬
‫קר תמרים‪ ,‬רפת וגידולי שדה)‪ .‬ולדוגמה שיניב מנופף בה‪ ,‬החובות‬
‫שצבר פרויקט השום בראשית דרכו‪ .‬מזה שלוש עונות‪ ,‬השום (שיש‬
‫סיכוי למיכון מלא שלו) הוא גידול מרוויח ‪ .‬התייחסות רק לח�ו‬
‫בות‪ ,‬בלי ניתוח כלכלי‪ ,‬היא בורות או דמגוגיה‪ .‬חברת אלגטק ‪-‬‬
‫היום מפעל משגשג לכל הדעות‪ ,‬הייתה קרובה לפשיטת רגל‪ ,‬ורק‬
‫עזרה של יהודים טובים מהניכר הצילה אותה‪ .‬ערדג‪ ,‬עד שגירשו‬
‫אותה מים סוף‪ ,‬הייתה לרבים מקור גאווה ורווח‪ ,‬אבל לפני שהגיעה‬
‫לרווחיות הייתה עמוסת הפסדים‪ ,‬וזאת למרות תמיכ ה של המד�י‬
‫נה והסוכנות בעשרות מיליוני ש״ח‪ .‬אפילו התמרים צוברים חובות‬
‫עצומי ם לפני שהם מתחילים להרוויח‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אילו רציתי לה�ש‬
‫תמש בסגנון של יניב‪ :‬מדוע הוא נטפל לכמה עשרות אלפי דונמים‬
‫לחקלאות‪ ,‬לעומת המיליונים שהוקצו במועצה לשמורות טבע?‬
‫גם מי שהסביבה יקרה לליבו חייב להחליט על עדיפויות‪ .‬דווקא‬
‫הבשורה היחסית ‪ -‬החוו ת הסולריות‪ ,‬היא אויב של השטחים הפת�ו‬
‫חים‪ .‬מאות קורבנות של זיהום האויר בישראל (לפי הערכת משרד‬
‫הבריאות) עומדים מול פגיעה ברצף השטחים האלה‪ .‬בחירה בין‬
‫חלופות נדרשת אפילו ללא קורבן‪ ,‬רק עקביות‪ :‬נראה לי שיניב בוחר‬
‫לנסוע במכונית דיזל מזהמת‪ .‬מכונית מונעת בגז‪ ,‬היא חלופה זמינה‬
‫הרבה יותר ידידותית לסביבה‪ .‬ג ם יניב גולן מקפיד על פרסום דע�ו‬
‫תיו על נייר – מה עם העצים שנכרתו לכבוד הפרסום? אולי מספיק‬
‫פרסום של קצה המדבר באתר המועצה? דווקא חברי‪ ,‬שפוטי רעיון‬
‫ההתיישבות החקלאית‪ ,‬כבר עברו לעיתונים וספרים דיגיטליים כי‬
‫זה יותר ידידותי לסביבה‪ .‬האם יניב‪ ,‬שבזמנו היה העורך‪ ,‬נלחם על‬
‫כך? משום מה‪ ,‬כאן הוא לא נזקק לרעיונותיו של דורון ניסים על‬
‫הצורך בתפישה סביבתית גלובלית וכוללת‪.‬‬
‫בעיניי הכל שאלה של איזונים‪ .‬האדם הוא חל ק מהמערכת האק�ו‬
‫לוגית‪ .‬גם הצרכים והרצונות שלו הם שיקול לגיטימי‪ .‬כמובן‪ ,‬כל‬
‫החלטה צריכה להיות באחריות‪ ,‬בתבונה ובשיקול דעת‪.‬‬
‫יניב מכניס לתוך פי אמירה‪" :‬בלעדי הפועלים הזרים אין חקלאות"‬
‫דעתי אינ ה כזאת‪ ,‬והראייה ‪ -‬יטבתה וסמר לא מעסיקים כאלה‪ .‬ו�ל‬
‫עצם העימות הנוכחי‪ :‬השאלה אם העובדים הם זרים או בוגרי צבא‬
‫ב"עבודה מועדפת" לא מעלה ולא מורידה‪ .‬בתפקידיי השונים תמיד‬
‫חיפשתי גידולים וטכנולוגיות המשחררים את החקלאות מעתירות‬
‫העבודה‪ .‬הפוך על הפוך‪ ,‬דווקא החקלאות הממוכנת וללא עובדים‬
‫זרים היא חקלאות אקסטנסיבית‪ ,‬המנצלת שטחי קרקע גדולים פי‬
‫כמה ביחס למה שאנחנו מבקשים‪.‬‬
‫העירוב של הביקורת על התנהגות קפיטליסטית לכאורה‪ ,‬עם נושא‬
‫השטחים והחקלאות הו א חסר שחר‪ .‬האם בתעשייה או בתיירות נ�ש‬
‫תחרר מכבלי הקפיטליזם? אני בהחלט גאה בכך שאני מנהל את‬
‫חיי בקיבוץ באורח סוציאליסטי‪ .‬ככל יכולתי קידמתי את השיתוף‬
‫והקואופרציה באזור‪ .‬לשנות את העולם – גדול עלי‪ .‬וכן ‪ ,‬אני רוצה‬
‫לחיות ולהתפרנס בקיבוץ בערבה‪ .‬הרעיונות של יניב על מקורות‬
‫פרנסה נוספים‪ ,‬שאני מסכים איתם לגמרי‪ ,‬עדיין לא מוציאים לחם‪.‬‬
‫אוכלוסיית האזור תוכפל כנראה לפני שמחשבים‪ ,‬הנדסה וחינוך‬
‫יחליפו את החקלאות כבסיס כלכלי לקיומנו‪ .‬הניסיונות של מפעלי‬
‫התעשייה ומפעל ההנדסה ‪ -‬שאותו יניב מכיר היטב ‪ -‬לא הביאו‬
‫עדיין אפילו להתחלה של פריצת דרך‪.‬‬
‫יניב מתייחס בזלזול להתחייבויות המדינה ולניהול על פי אמות‬
‫מידה תכנוניות מחייבות‪ .‬הוא גם לא מתייחס לכך שמדובר רק על‬
‫עתודות קרקע‪ .‬המדינה לא מקצה בפועל את הקרקעות בלי אמות‬
‫מידה מתאימות‪ .‬ובהכללה‪ ,‬הסוגיה של "אמת ויציב – מה עדיף" היא‬
‫סוגיה פילוסופית ומשפטית מרתקת‪ .‬בלי יציבות רבה של ההחלטות‬
‫והמערכת השלטונית אין אפשרות לנהל חיים מודרניים מאורגנים‪.‬‬
‫משום מה נראה לי שאנרכיזם‪ ,‬גם אם הוא סוציאליסטי‪ ,‬לא מהווה‬
‫חלופה‪ .‬אני נוטה לחשוב ש "יציב" עדיף‪ ,‬ורק במקרים קיצוניים‬
‫ביותר ‪" -‬אמת" גובר על "יציב"‪ .‬הדרך להתמודד עם ההעדפות‬
‫היא בכלים ציבוריים ודמוקרטיים מקובלים‪ .‬משאל עם ‪ -‬הכי קרוב‬
‫למה שיניב מציע ‪ -‬הוא לדעתי אמצעי גרוע לניהול מדינה‪ ,‬כלכלה‬
‫ואיזור‪.‬‬
‫"מהרסייך ומחריביך ממך יצאו"‪ .‬כנראה אני ל א שותף עם יניב ב�א‬
‫מונה מהו בניין ומהו הרס‪.‬‬
‫החקלאות אינה קדושה אבל לא היא אויב המדינה‪.‬‬
‫וכן ‪ ,‬אני מאמין ב"מותר האדם מן הבהמה"‪.‬‬
‫דרושים דרושים דרושים דרושים דרושים‬
‫לעיתון "קצה המדבר"‬
‫פרסם‬
‫עכשיר"ו‬
‫דב‬
‫דרושים כתבים מוכשרים‬
‫במגוון נושאים‬
‫ב"קצה המ‬
‫להזמנת פרסום ופרטים‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דובי קדישאי‪ ,‬יטבתה‬
‫החבל ברשת‬
‫אתר האינטרנט האזורי‬
‫מתעדכן מדי יום‬
‫נא לפנות במייל ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 4‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫נא לפנות במייל ל‪:‬‬
‫‪www.eilot.org.il‬‬
‫מאמר דעה‬
‫פיתוח מכיוונים אחרים‬
‫‪ /‬אסף כץ‪ ,‬לוטן‬
‫השימוש הרגיל שלנו במילה 'פיתוח' לתיאור שינוי שאנחנו עושים בסביבה‪ ,‬עלול להוביל אותנו באופן‬
‫עיוור לכיוון שאנחנו לא באמת רוצים‪ .‬זוהי הזמנה לבחון מחדש את הכיוון אליו אנחנו בוחרים ללכת‬
‫המטרה האמיתית של המאמר הזה‪ ,‬היא לגרום לנו ללכת ולהכיר את‬
‫הסביבה שלנו‪ .‬אם עשינו את זה‪ ,‬אז כבר עברנו חצי דרך‪ .‬החצי השני‬
‫הוא להכיר את עצמנו‪ .‬בעצם‪ ,‬אלה שני חלקים של אותו שלם‪ ,‬כי מה‬
‫אנחנו ללא הסביבה שלנו?‬
‫בחמש שנים האחרונות ראיתי שינויים די נרחבים בערבה‪ ,‬שינויים‬
‫שהתקיימו תחת המילה 'פיתוח'‪ .‬מילה מאוד יפה‪ .‬אכן‪ ,‬כולנו רוצים‬
‫פיתוח‪ ,‬אבל אני חושב שאולי היא מעט מטעה בשימוש שנעשה בה‪.‬‬
‫בצורה יחסית פשוטה אפשר להגיד שבכל הקשור לחקלאות‪ ,‬בנייה‬
‫ותעשייה‪' ,‬פיתוח ' זו המילה בה אנחנו משתמשים בשביל לתאר ש�י‬
‫נוי של איזור בר‪ ,‬או איזור מופר‪ ,‬לשטח שמביא לנו משהו שאנחנו‬
‫רואים בו תועלת‪ .‬קודם הוא היה לא 'מפותח' ועכשיו הוא כן‪ .‬יש‬
‫תחושה של התקדמות למקום יותר טוב‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬אם נשתמש‬
‫במילה אחרת לתאר את התהליך‪ ,‬לא בהכרח נחשוב שהתקדמנ ו ל�מ‬
‫קום יותר טוב‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם הייתי אומר ש'לקחו שטח של חולות ליד‬
‫קיבוץ מסוים ושינו אותו לשדה של תמרים'‪ ,‬כנראה שזה היה נשמע‬
‫קצת שונה מ'לקחו שטח של חולות ליד קיבוץ מסוים ופיתחו אותו‬
‫לשדה של תמרים'‪ .‬אם הייתי משתמש במילה הרסו במקום שינו‪ ,‬או‬
‫פיתחו‪ ,‬כנראה שזה היה נשמע כבר שונה לגמרי‪ .‬אני בעד השימוש‬
‫במילה שינוי ‪ ,‬כיון שהיא נייטרלית ויכולה לאפשר לנו לחשוב בע�צ‬
‫מנו ‪ -‬האם אנחנו רואים בדבר הזה דבר טוב או דבר לא טוב‪ ,‬האם זה‬
‫הכיוון בו אנחנו רוצים ללכת או שלא‪ .‬בלי תשובות מוכנות מראש‪,‬‬
‫פשוט לחשוב ולהחליט בעצמנו‪.‬‬
‫בכל הקשור לחקלאות‪ ,‬בנייה ותעשייה‪,‬‬
‫'פיתוח' זו המילה בה אנחנו משתמשים‬
‫בשביל לתאר שינוי של איזור בר‪,‬‬
‫או איזור מופר‪ ,‬לשטח שמביא לנו משהו‬
‫שאנחנו רואים בו תועלת‬
‫אני חושב שאחת הסיבו ת שאנחנו לא משקיעים יותר בשימור הסב�י‬
‫בה הקיימת שלנו‪ ,‬היא שאנחנו לא בהכרח מכירים ומוקירים אותה‪.‬‬
‫אם אני שומע על 'פיתוח' שאמור להיעשות ליד קיבוץ כלשהו‪,‬‬
‫בשטח שלא מוכר לי‪ ,‬אז כנראה שיהיה לי קל לתמוך ב'פיתוח' שלו‪.‬‬
‫כרגע מבחינתי אין ערך גבוה למקום‪ ,‬וה'פיתוח' שלו יביא לי ערך‬
‫כלשהו (צמיחה‪ ,‬כסף‪ ,‬נוחות‪ ,‬יופי בצורה שאני רגיל לחוות אותו)‪.‬‬
‫יש משהו מעט משונה בהחלטה לשנות משהו מדבר שאינו מוכר‪,‬‬
‫לדבר מוכר‪ .‬איך אפשר להגיד שאני 'מפתח' מקום למשהו יותר טוב‪,‬‬
‫אם אני אפילו לא בהכרח מכיר אותו ולא יודע מה האיכויות שלו?‬
‫לכן התחלתי ואמרתי שהמטרה של המאמר היא שנצא ונכיר את‬
‫הסביבה שלנו‪ ,‬כדי שלפחות נדע מהו הדבר שאנחנו משנים בשביל‬
‫משהו אחר‪ .‬אולי נראה את היופי שכבר קיים ונחליט שזו לא עסקה‬
‫טובה‪ .‬ואם החלטנו שזו כ ן עסקה טובה‪ ,‬אז גם זה מקובל‪ ,‬אבל ל�פ‬
‫חות להכיר; אולי מחר הסביבה שלנו כבר לא תהיה שם‪.‬‬
‫החלק השני ש ל הדרך הוא להכיר את עצמנו‪ .‬חשוב לא פחות מל�ה‬
‫כיר את הסביבה‪ .‬״להכיר את עצמי״ אומר לדעת מי אני כרגע ומה‬
‫אני רוצה להיות‪ .‬אני‪ ,‬העולם והסביבה נמצאים בשינוי מתמיד ‪ -‬איך‬
‫הייתי רוצה שהשינוי הזה יראה? מה הערכים שמובילים אותי? ברגע‬
‫שנדע מה אנחנו באמת רוצים‪ ,‬נוכל לבחור לפעול ככה בעול ם ול�ה‬
‫חליט באמת מה אנחנו רוצים לפתח‪ .‬נוכל לבחור במודע שהערכים‬
‫האלה יובילו את החיים שלנו‪ .‬אולי‪ ,‬אם נכיר את עצמנו יותר טוב‪,‬‬
‫נגלה שהרבה מהדברים האלה כבר נמצאים כאן‪ .‬נגלה שאנחנו לא‬
‫צריכים לעשות שינוי גדול בחוץ כדי לחוות שפע‪ ,‬קרבה‪ ,‬ביטחון‬
‫וכו' ‪ -‬אותם הדברים שאנחנו באמת מחפשים‪.‬‬
‫ומהו הקשר בין החלק של הכרת הסביבה להכרת עצמנו? בהנחה‬
‫שאנחנו עושים שינויים בעולם כדי שיהיה לנו יותר טוב‪ ,‬יכול להיות‬
‫שהאסרטגיה שלנו היא פשוט לא נכונה‪ .‬האסטרטגיה כרגע היא‬
‫לשנות את הסביבה שלנו כדי שתמלא את הצרכים שלנו‪ .‬אבל אם‬
‫אנחנו לא יודעים לעומק מהם הצרכים שלנו‪ ,‬או לא מחוברים אליהם‬
‫באמת‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬אנחנו לא בהכרח יודעים מהי הסביבה שלנו שאותה‬
‫אנחנו משנים‪ ,‬יכול להיות שאנחנו לא פועלים בצורה שתפיק את‬
‫התוצאה שאותה אנחנו מחפשים‪ .‬חשוב שנבין טוב מי ומה אנחנו‬
‫ומהי הסביבה שלנו‪ ,‬ומהו הכיוון שאליו אנחנו רוצים להגיע‪ ,‬אחרת‬
‫אנחנו פשוט הולכים כמו עיוורים לכיוון לא ידוע‪.‬‬
‫חשבתי על המילה 'פיתוח' ושמתי לב שהשורש שלה הוא פ‪.‬ת‪.‬ח‪,‬‬
‫כמו פתח‪ ,‬לפתוח‪ ,‬פתיחה‪ .‬לפי הבנתי‪ ,‬פתיחה היא דבר שמאפשר‬
‫למה שכבר קיים להיות מוכר‪ .‬כשאני נפתח למשהו אני לא יוצר‬
‫משהו חדש‪ ,‬אלא מאפשר למשהו שכבר קיים להיות נגלה וקיים‬
‫כחלק ממני‪ ,‬וזה לטעמי שימוש נכון במילה פיתוח ‪ .‬פיתוח של הי�כ‬
‫רות עם מה שכבר קיים‪ ,‬עם היופי והשפע שכבר קיים בנו ובסביבה‬
‫שלנו‪ ,‬בצורה שהקשר בינינו לסביבה יעשה גלוי ובעל ערך‪.‬‬
‫אנחנו חיים באזור מאוד יפה ומיוחד‪ .‬ההגעה למדבר מגיעה מתוך‬
‫בחירה‪ ,‬בחירה לחיות חיים מסוימים‪ .‬יכול להיות ששכחנו למה באנו‬
‫לפה‪ .‬יכול להיות שאנחנו צריכים להיפתח ולהכיר מחדש את המקום‬
‫היפה והמיוחד הזה שבו אנחנו גרים‪ ,‬כ י כרגע נראה שאנחנו מא�פ‬
‫שרים להרבה שינויים לקרות‪ ,‬לא מתוך רצון רע‪ ,‬פשוט מאי ידיעה‪.‬‬
‫השינויים האלה אולי יהפכו את המקום הזה להיות מקום שכבר לא‬
‫בהכרח נרצה לגור בו‪ .‬חבל שנסתכל עוד כמה שנים ולא נדע מה‬
‫קרה לסביבה שלנו‪ ,‬לבית שלנו ואולי אפילו לעצמנו‪ .‬אפשר לבחור‬
‫שהשינוי יקרה אחרת‪ .‬מ ע כ ש י ו‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪5 2016‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫יום הנוער ‪2016‬‬
‫צילום‪ :‬אילן מור‬
‫יום הנוער הוא אירוע שהפך למסורת בחבל‬
‫אילות ומתקיים בכל שנה במהלך ינואר‪,‬‬
‫בצמוד לחילופי הסמסטר בבית הספר‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬התקיים ביום חמישי ה‪.21.1-‬‬
‫זהו יםום שמשלב את כלל המערכות הע�ו‬
‫טפות את בני הנוער בחבל – הפורמאליות‬
‫והבלתי פורמאליות‪ ,‬וכמובן את בני הנוער‬
‫עצמם‪.‬‬
‫מטרתו של היםום היא ליצור במה והזד�מ‬
‫נות לעשייה של בני הנוער למען עצמם‪,‬‬
‫בתחומי העניין המגוונים אשר מעצבים‬
‫את עולמם‪ .‬הדגש הוא על יצירת תהליכים‬
‫המובילים לחוויה של הצלחה‪.‬‬
‫השנה התגבשה לה קבוצה של נציגים‬
‫מהישובים השונים בחבל‪ ,‬אשר הכתיבו‬
‫את הטון והביאו את משנת הנוער לעיצוב‬
‫האירוע‪ .‬בין הדברים אותם הם בחרו להביא‬
‫ליום היו‪ :‬דוכנים שונים שחבר׳ה מכל ישוב‬
‫יפעילו במהלך האירוע‪ ,‬הופעה של הרכב‬
‫נוער‪ ,‬קליפים בהכנת הנוער בישובים‬
‫ובני נוער אשר יובילו את המסיבה ויתקלטו‬
‫לתוך הלילה‪...‬‬
‫הם גם אלה שבחרו את הציור לחולצה‬
‫המסורתית מהסקיצות השונות שציירו בני‬
‫הנורער בישובים‪ .‬הזוכים המאושרים (שק�י‬
‫בלו סווטשירטים מפנקים) היו בני הנוער‬
‫מבאר אורה‪.‬‬
‫האירוע התחיל בבית הספר‪ ,‬בהפסקה פעימ‬
‫לה בהובלת תלמידים ממגמת התקשורת‪,‬‬
‫אשר קיימו שידור חי במערכת הכריזה של‬
‫בית הספר‪ .‬נהנינו ממופע רחוב של רקדן‬
‫ברייקדאנס ואומן ביטבוקס והתפזרנו ל‪-‬‬
‫‪ 13‬סדנאות שונות שנרשמנו אליהן מראש‬
‫ מבישוילי שדה ובנייה מחנאית שהעב�י‬‫רו תנועות הנוער מחנות העולים ונוע"ם‪,‬‬
‫דרך סדנאות תיאטרון בהנחיית שחקנים‬
‫‪ 6‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫מתיאטרון אלעד‪ ,‬אומנויות לחימה‪ ,‬יצירה‪,‬‬
‫ציור ועוד‪ ...‬כל אחד מצא תחום עניין רלמ‬
‫וונטי‪.‬‬
‫בערב נפגשנו לאירוע השיא‪ ,‬שהחל בהופעת‬
‫הרכב הנוער "משמעת עצמית" מבאר אורה‪,‬‬
‫שהיו פשוט מעולים והקהל לא נתן להם‬
‫לרדת מהבמה‪ .‬חילקונו חולצות‪ ,‬צפינו ב�ק‬
‫ליפים בהפקת בני הנוער‪ ,‬טעמנו ממטעמי‬
‫הישובים ונהנינו ממסיבת העיתונאים‪ ,‬אשר‬
‫הובילו תלמידי מגמת התקשורת‪ .‬מסיבת‬
‫העיתונאים כללה ראיון עם הזמר "טונה"‪,‬‬
‫שנבחר להופיע השנה באירוע – השאמ‬
‫לות היו נוקבות ומרעננות כאחד‪ .‬השאלה‬
‫האהובה עלי הייתה‪" :‬בתחקיר התברר לי כי‬
‫אתה מאד אוהב את צבי הנינג'ה ‪ -‬מה גרם‬
‫לך ללכת להיות זמר ולא נינג'ה?"‬
‫עם סיום הראיון רקדנו ושרנו יחד עם טונה‬
‫על הבמה והמשכנו למסיבה לאל תוך הל�י‬
‫לה‪ .‬לאורך האירוע כולו פעל במקום מתחם‬
‫סימולאטורים‪ ,‬באדיבות אמנון אלמוג‪ ,‬אשר‬
‫כלל רכב מתהפך‪ ,‬סימולאטור נהיגה ומתקן‬
‫המדמה התנגשות רכב ללא חגורת בטיחות‪.‬‬
‫הסימולאטורים הינם חלק ממערך הסברה‬
‫בנושא בטיחות בדרכים‪ ,‬המועברים בדרך‬
‫כל כך חווייתית שבני הנוער עלו לעל המ�ת‬
‫קנים שוב ושוב‪...‬‬
‫האירוע היה מוצלח ביותר‪ ,‬האווירה הייתה‬
‫טובה ועשיית הנוער הייתה מורגשת ומרגשת‪.‬‬
‫הרגשנו קהילה אחת של חבל אילות‪ ,‬ולרגע‬
‫אחד הרגיש‪ ,‬כי מרכז העולם זה אכן כאן‪...‬‬
‫תודה רבה לכולם על חשיבה ועשייה משומ‬
‫תפת‪.‬‬
‫דורון קרן‬
‫קצת משמעת עצמית‬
‫ההרכב המקומי המבטיח מבאר‪-‬אורה‪ ,‬אשר‬
‫הקפיץ את בני הנוער במהלך יום הנוער‪,‬‬
‫נושא את השם הפדגוגי "משמעת עצמית"‪.‬‬
‫בסיומו של הערב פגשתי את חברי "משמ‬
‫מעת עצמית" כשהם מלאי אדרנלין‪ ,‬גאווה‬
‫וסיפוק‪ ,‬לצד פריקת מתח ועייפו ת מחו�ד‬
‫שיים של חזרות אינטנסיביות‪.‬‬
‫חברי הלהקה הם שי גלעדי ע ל בס ופס�נ‬
‫תר‪ ,‬תלמיד י"ב‪ ,‬עידו פרקאל על התופים‪,‬‬
‫תלמיד כיתה י'‪ .‬אלמוג חזיזה – שירה‪ ,‬יבוא‬
‫מוצלח מאילת‪ ,‬שחברה ללהקה בחודשים‬
‫האחרונים‪ ,‬תלמידת כיתה י'‪ .‬עמירן שטרית‬
‫בגיטרה חשמלית ובקולות רקע‪ ,‬תלמיד‬
‫י"ב‪ ,‬ויונתן מור שנתן בראש בחשמלית‪,‬‬
‫תלמיד כיתה ט'‪.‬‬
‫"משמעת עצמית" ? נשמע כמו צמד מילים‬
‫שיכולים לצאת מפיה של מורה‪ ,‬מאיפה זה‬
‫בא?‬
‫עמירן שטרית‪ ,‬הדובר והדברן של החבורה‬
‫מספר איך בכלל התחילו‪" :‬לפני כשלוש‬
‫שנים רצינו להקים להקה‪ .‬ריכוז ומשמעת‬
‫עצמית היו רחוקים מאתנו‪ ,‬והתפזרנו לכל‬
‫עבר‪ .‬שגיא אלון שהיה חבר בלהקה בעבר‪,‬‬
‫צעק לעברנו‪" :‬אין לכם משמעת עצמית!"‬
‫החלפנו מבטים בינינו והבנו‪ ,‬מצאנו את‬
‫שמנו‪ ,‬את זהות הלהקה ומשם הרוב זרם"‪.‬‬
‫איך ההרגשה אחרי?‬
‫"וואוו!!! אופוריה מטורפת‪ ,‬לא ציפינו‬
‫לאהבה כזו מהקהל‪ .‬התגובות מחזקות אותמ‬
‫נו להמשיך‪".‬‬
‫תרצו להעביר מסר כלשהו?‬
‫"תודה לכל מי שתמך בנו לאורך הדרך‪,‬‬
‫להורים שלנו ש"סובלים" את הרעש‪ ...‬לנומ‬
‫ער שפירגן‪ .‬בהזדמנות זו אני רוצה לומר‬
‫שאנו מחפשים שעות במה‪ ,‬נשמח להשמ‬
‫תפשף ולהפיץ את הבשורה בקרב יישובי‬
‫החבל‪ ".‬לפרטים‪[email protected] :‬‬
‫רחלי רוזט‬
‫צילום‪ :‬אילן מור‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫בגלקסיה רחוקה רחוקה‪...‬‬
‫מועצה בריאה‬
‫השף מאור כהן‬
‫בעקבות פנייה שהגיעה למועצה מטעם עימ‬
‫ריית אילת בשיתוף עם הסתדרות העובדים‪,‬‬
‫נעמ"ת ועמותת "מהיום"‪ ,‬יצאו ‪ -‬מיכל יחמ‬
‫זקאל ושרי ברקן‪ ,‬לקורס של מובילי בריאות‬
‫במקומות עבודה‪ .‬הקורס כלל שישה מפמ‬
‫גשים‪ ,‬ארבע שעות כל מפגש‪ ,‬במהלכם‬
‫קיבלו המשתתפים כלים להובלת התכנית‬
‫במקום העבודה‪.‬‬
‫מטרתה של התכנית שמקיימות מיכל‬
‫ושרי במועצה‪ ,‬לשפר את איכות החיים של‬
‫העובדים ולהטמיע אורח חיים בריא‪" .‬זה‬
‫מתחיל משינוי מחשבתי"‪ ,‬הן מסבירות‪,‬‬
‫"ולכן ההרצאה הראשונה היתה של דינה‬
‫רוקסא‪ ,‬על שינוי ויציאה מקיבעון בהקשר‬
‫של בריאות ‪ -‬שינוי תזונה‪ ,‬ספורט ועוד‪ .‬זו‬
‫היתה בעצם הרצאת הקדמה לכל הנושא"‪.‬‬
‫ביום ב'‪ ,25.1 ,‬התקיימה סדנת בישול בריא‬
‫עם השף מאור כהן ‪ ,‬שלימד את סודות ה�מ‬
‫טבח הבריא ‪ -‬בלי אבקות‪ ,‬עם עשבי תיבול‪,‬‬
‫שמן בריא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ובכלל ‪ -‬נתן טיפים‬
‫למטבח בריא יותר‪.‬‬
‫בהמשך יתקיימו גם סדנאות והרצאות על‬
‫יוגה‪ ,‬תזונה‪ ,‬הומיאופתיה‪ ,‬ארגונומיה בעמ‬
‫בודה‪ ,‬ספורט ועוד‪ .‬סך הכל‪ ,‬תימשך התכמ‬
‫נית כחודשיים‪.‬‬
‫שנת מצווה בבאר‬
‫בשבת‪ ,23.1 ,‬חגגה באר אורה בסימן שנת‬
‫הבר‪-‬מצווה‪ .‬התושבים הוזמנו לחגיגה בבאר‬
‫אורה הישנה לפיקניק יישובי‪ ,‬בהובלת ילדי‬
‫שנת הבר‪-‬מצווה ומחנות העולים (בראשותו‬
‫של אלון ובהובלת קטי אלנתן)‪.‬‬
‫במסגרת שנת הבר‪-‬מצווה‪ ,‬המשימות לנומ‬
‫ער מחולקות לפי נושאים‪ :‬נושא החודש היה‬
‫נתינה‪ ,‬כאשר במסגרתו הכינו בני ובנות‬
‫הבר‪-‬מצווה פעילויות לילדי הישוב ומשחקי‬
‫חברה‪.‬‬
‫המשימות מתחלפות מדי חודש‪ .‬עוד בינואר‬
‫ יאפו הנערים והנערות חלות ויחלקו אותן‬‫במחלקות השונות בבית החולים יוספטל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בחבל אילות‪ ,‬כי לפי העיתונאי וחבר‬
‫להקת נאג' חמאדי ‪ -‬דרור פוייר‪ ,‬למתבונן‬
‫מבחוץ‪ ,‬היישובים בחב ל אילות הם כמו ה�ג‬
‫לקסיות בסרטי מלחמת הכוכבים ‪ -‬מקומות‬
‫רחוקים‪ ,‬שהשמות שלהם לא אומרים שום‬
‫דבר לאף אחד‪ .‬כמובן‪ ,‬הכל נאמר בהומור‪,‬‬
‫במהלך ההופעה המשובחת של הלהקה‬
‫המדוברת‪ ,‬בה חברים גם העיתונאים אראל‬
‫סג"ל‪ ,‬אור הלר‪ ,‬דרור גלוברמן וטל לזר‪.‬‬
‫חברי נאג' חמאדי הגיעו עד לחוות ע'רנדל‬
‫והעניקו לקהל הרב שעתיים של מוזיקה‬
‫טובה‪ ,‬אקטואליה‪ ,‬הומור שנון (מסתבר‬
‫שדיויד בואי הגיעה השמימה‪ ,‬וכשנשאל מי‬
‫ירצה שיטפל בשערו לקראת הכניסה לגן‬
‫עדן‪ ,‬השיב ‪ -‬ז'קלין ליכטנשטיין‪ ,‬אז הביאו‬
‫אותה‪ )...‬והכל בתפאורה של החווה על‬
‫ההר‪ .‬מרכז המבקרים שעומד זה מכבר על‬
‫תילו ומוקף במרפסת עץ גדולה‪ ,‬אירח את‬
‫תושבי האזור‪ ,‬עם בירה‪ ,‬קפה ואווירה טובה‪.‬‬
‫להופעה‪ ,‬שהתקיימה באמצע ינואר‪ ,‬הגיעו‬
‫אורחים גם מערבה תיכונה‪ ,‬ממרכז הארץ‬
‫ואפילו מכפר מסריק הצפוני‪ ,‬וגם אלה שממ‬
‫רחוק באו‪ ,‬הסכימו שהיה שווה‪.‬‬
‫גל נקדימון‬
‫צילום‪ :‬גל נקדימון‬
‫חווה נגישה‬
‫ביום ד ' ‪ ,20.1.16‬התקיים אירוע לציון ש�נ‬
‫תיים של פעילות לסיירת נגישות ישראל‬
‫באילת‪.‬‬
‫חברי ומתנדבי סיירת הנגישו ת בחרו לה�ע‬
‫ניק שלושה אותות הוקרה‪:‬‬
‫למקום הנגיש ביותר בעיר‪.‬‬‫לאדם הנותן לאורך זמן לקהילת אנשים‬‫עם מוגבלות‪.‬‬
‫לפעילות המקדמת את הקהילה‪.‬‬‫באירוע הוענק אות הוקרה לחווה הטיפולית‬
‫מול הרי אדו ם שבקיבוץ גרופית‪ ,‬על פע�י‬
‫לות המקדמת את הקהילה‪ .‬כל המעורבים‬
‫בפעילות החווה היו נרגשים מאד מהמחווה‬
‫ומקבלת האות‪ ,‬ושמחו יחד עם כל מי שתרם‬
‫ותורם למקום החשוב הזה‪.‬‬
‫ערבה בן‪-‬יתח‬
‫שרי ברקן‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪7 2016‬‬
‫‪ 8‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫פירואט במרץ‬
‫מחממים את גזרת ההר‬
‫ביום ראשון‪ ,24.1 ,‬התקיים טקס פתיחת‬
‫נקודת מתנדבים ראשונה באזור אילת‪-‬‬
‫אילות‪ .‬הנקודה‪ ,‬המהווה חל ק מפריסת ת�ח‬
‫נות כיבוי אש באזור הערבה‪ ,‬הוקמה בקימ‬
‫בוץ נווה‪-‬חריף ומטרתה מתן מענה ראשוני‬
‫לאירועים בגזרה‪ ,‬עד להגעת כוחות מתחנת‬
‫יטבתה ואילת‪ ,‬במידת הצורך‪.‬‬
‫במקום נמצאת ניידת כבאות וחילוץ מדגם‬
‫"רותם" ובאזור יש שישה מתנדבים שע�ב‬
‫רו הכשרה לנהיגה על הכבאית ומתנדבים‬
‫נוספים שיענו לקריאות ומוכנים להקפמ‬
‫צה ‪ .24/7‬האחריות התפעולית של הרכב‬
‫נמצאת בידיהם האמונות של יעקב אילן‬
‫ויהודה כהן מנווה‪-‬חריף‪ ,‬המחזיקים את‬
‫הכבאית בכוננות שוטפת‪ ,‬המאפשרת פעימ‬
‫לות בכל רגע נתון‪.‬‬
‫הטקס הצנוע‪ ,‬שהתקיים בקיבוץ נווה‪-‬חריף‪,‬‬
‫בקור עז‪ ,‬חשף את הרכב החדש וכלל נאומים‬
‫קצרים של מפקד מחוז דרום של כיבוי אש‪,‬‬
‫מפקד אילת‪-‬אילות וראש המועצה אודי גת‪.‬‬
‫כולם כאחד בירכו על הצעד החשוב ודיברו‬
‫בשבח המתנדבים‪.‬‬
‫גל נקדימון‬
‫צילום‪ :‬פיטר יאנג‬
‫ביום שני‪ 1 ,‬במרץ‪ ,‬יגיעו בנות נרגשות‬
‫לבחינה מיוחדת במינה‪ ,‬באולם האזומ‬
‫רי‪ .‬תלמידות החוג לבלט של נורית שני‬
‫ייגשו ל"מופע פרס הביצוע"‪ ,‬המתקיים‬
‫מטעם האקדמיה האמריקאית לבלט‪ .‬מדובר‬
‫באירוע וותיק מאד בעולם הבלט הקלאסי‪,‬‬
‫המגיע ע ם הוראות הפעלה מוקפדות‪ ,‬המ�ע‬
‫ניינות לא פחות מהמופע עצמו‪ ,‬כמו ‪ -‬נעמ‬
‫ליים בצבע אחיד (וורוד)‪ ,‬תסרוקת אחידה‬
‫(שיער מגולגל) ואפילו סרט השיער צריך‬
‫להיות בצבע מסוים‪ .‬אפילו מספר הכימ‬
‫סאות ליד שולחן הבוחנים קבוע בתוכנית‬
‫האירוע‪...‬‬
‫אמנם‪ ,‬כל הבנות מקבלות פרס ומדליה‬
‫ואופ י האירוע אינו תחרותי‪ ,‬אך הבנות מצ�י‬
‫גות את התרגילים לפי רמת הלימוד שלהן‪,‬‬
‫שבה עליהן לעמוד‪ .‬הרקדניות הצעירות‬
‫יופיעו בתרגילים קבועים וידועים‪ ,‬עליהם‬
‫הן שוקדות זמן רב מראש‪ .‬כמובן‪ ,‬גם הן‬
‫עובדות לפי הנחיות מפורטות‪ ,‬המסבירות‬
‫אפילו כיצד יש לגשת ולקבל את התעודה‬
‫והמדליה בסוף הבחינה‪ ,‬כיצד להושיט את‬
‫הידיים לקבלת ן וכיצד לחזור לקבוצת ה�ב‬
‫נות‪ .‬על קצות האצבעות‪ ,‬למי שתהה‪...‬‬
‫המופע המקסים הזה יתקיים באולם האזורי‪,‬‬
‫בשעה ‪.16:30‬‬
‫צילום‪ :‬גל נקדימון‬
‫עלה של זית‬
‫מי שנסע לאחרונה בנתיב המתפתל ועולה‬
‫לקיבוץ נווה‪-‬חריף‪ ,‬בוודאי שם לב ששדרת‬
‫עצי הזית שעיטרה את הדרך‪ ,‬איבדה את‬
‫הראש‪ ...‬כל העצים נגזמו ונותרו רק הגזע‬
‫וכמה ענפים‪.‬‬
‫ראובן פינקו מנווה חריף מסביר שמהחברה‬
‫הלאומית לדרכים (לעבר מע"צ)‪ ,‬האמורה‬
‫להסדיר את כביש הגישה‪ ,‬התקבלה דרישה‬
‫להזיז את העצים‪ ,‬מכיוון שיש לשמור על‬
‫מרחק מסוים לנטיעה לצידי הכביש‪ .‬בקיבוץ‬
‫נפלה החלטה להעתיק את העצים ‪ -‬המיקום‬
‫הסופי עדיין לא ידוע‪ ,‬אבל בינתיים אפשר‬
‫להצטער מצד אחד על הירוק שנעלם מהדרך‬
‫וליהנות ‪ -‬מהצד השני ‪ -‬משדה ראייה פתוח‬
‫ואולי קצת יותר בטיחותי בסיבובים‪.‬‬
‫גל נקדימון‬
‫גל נקדימון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪9 2016‬‬
‫"דרך הערבה"‬
‫ממתגים את כביש ‪ ,90‬חושבים שצריך עוד חדרי אירוח באזור‪ ,‬ומתכננים את האטרקציה הבאה‪.‬‬
‫התיירות בארץ במשבר‪ ,‬עכשיו זה כבר ברור‪ ,‬אבל מה קורה בחבל אילות?‬
‫התיירות הנכנסת למדינת ישראל נמצאת במשבר ועל כך מעידים‬
‫נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ ,‬לפיהם קיימ ת יר�י‬
‫דה קבועה במספר התיירים הנכנסים למדינה בשנים האחרונות‪ .‬אם‬
‫חשבנו שבימי "צוק איתן" ואחריו ספג השוק מכה‪ ,‬הגיע גל הטרור‬
‫הנוכחי‪ ,‬המלווה ביחסי ציבור גרועים במיוחד למדינה בתקשורת‬
‫העולמית‪ ,‬והראה לנו שתמיד יש גרוע יותר‪ .‬מאז החורף של ‪,2013‬‬
‫ירד מספר התיירים כמעט ב‪ !20%-‬עם זאת‪ ,‬מובילי התיירות בחבל‬
‫אילות לא מודאגים יותר מדי ‪ -‬האזור נהנה משקט ביטחוני יחסי‪,‬‬
‫חדרי האירוח נהנים מתפוסה גבוהה יחסית‪ ,‬והחורף שלנו הוא היפה‬
‫ביותר במדינה‪ .‬ומה אנחנו מתכוונים לעשות עם זה?‬
‫רכז התיירות של חבל אילות‪ ,‬שמול (שמואל יעקב)‪ ,‬מקשר את מצב‬
‫התיירות בארץ למצב הביטחוני‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬אבל גם למצב הכלכלי‪:‬‬
‫"כאשר הביטחון מתערער‪ ,‬יש פחות תיירות נכנסת ופחות אוירה‬
‫של תיירות וחופש‪ .‬כאשר יש מצב כלכלי קשה‪ ,‬אנשים עושים את‬
‫החשבון הכלכלי שלהם ‪ -‬כמה פעמים ייצאו לחופשה בשנה‪ ,‬וזה‬
‫משפיע כמובן על התיירות בארץ וכפועל יוצא‪ ,‬גם על התיירות‬
‫בחבל אילות‪".‬‬
‫זה נכון שאנחנו באזור הכי שקט בארץ‪,‬‬
‫אבל בשביל התל‪-‬אביבי הממוצע‬
‫דרום זה דרום‪ ,‬ונגב זה נגב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אנחנו משתמשים במונח 'ערבה' ולא נגב‬
‫אז אנחנו כן נפגעים מהמצב הביטחוני‪ ,‬למרות שכאן לא היו‬
‫אירועים ביטחוניים?‬
‫"זה נכון שאנחנו באזור הכי שקט בארץ‪ ,‬אבל בשביל התל‪-‬אביבי‬
‫הממוצע דרום זה דרום‪ ,‬ונגב זה נגב‪ .‬לכן‪ ,‬אנחנו משתמשים במונח‬
‫'ערבה' ולא נגב‪ ,‬וכך ממצבים את עצמינו כאזור אחר‪ ,‬אבל עדיין‪,‬‬
‫האזרח הישראלי לא עושה את האבחנה בין דרום לדרום‪ .‬זה נבדק‬
‫גם בסקרי דעת קהל וגם בקבוצות מיקוד‪ ,‬ואנחנו כרגע בעיצומו של‬
‫מיתוג ובורחים אפיל ו מהמונח 'כביש ‪ ,'90‬שבעקבות סדרת הט�ל‬
‫וויזיה קיבל קונוטאציות שליליות‪".‬‬
‫עד כמה זה משפיע עלינו ועל אילת?‬
‫"בעיתות משבר‪ ,‬מציעים באילת את הרעה החולה של "הכל כלול"‬
‫החורף יפה יותר ואפילו הקשת שלנו יפה יותר‪( .‬צילום‪ :‬גל נקדימון)‬
‫‪ 10‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫במחירים מוזלים ובתי המלון יעשו הכל‪ ,‬על מנת למנוע מהתייר‬
‫שמגיע לאילת לעזוב את כותלי בית המלון‪ .‬זאת‪ ,‬למרות הסלוגן‬
‫של התיירות באילת‪ ,‬שנולד לפני כשלוש שנים בשיתוף עם עיריית‬
‫אילת ‪" -‬אילת פלוס"‪ .‬הכוונה היתה שהתייר יבוא לא רק לאילת‪,‬‬
‫אלא גם לפלוס שזה אנחנו ‪ -‬החי‪-‬בר‪ ,‬תמנע‪ ,‬נופי הערבה‪ ,‬אבל יש‬
‫פער בין המותג לבין ההתנהלות וההתנהגות בפועל של מנהלי בתי‬
‫המלון‪ .‬התאחדות בתי המלון לא היתה שותפה אקטיבית לעבודה‬
‫האסטרטגית של "אילת פלוס" והם עושים את השיקולים הכלכליים‬
‫שלהם‪ ,‬מה שפוגע בתיירות של חבל אילות (של הערבה‪ ,‬לצורך‬
‫העניין)‪".‬‬
‫מדברים כבר זמן רב על מיתוג כביש ‪ .90‬איפה הדברים עומדים כרגע?‬
‫"עכשיו אנחנו בעיצומו של תהליך‪ ,‬בשלב בחירת הלוגו והסלוגן‪.‬‬
‫תכנית עבודה מפורטת ומתוקצבת תוכן בתוך שלושה חודשים‪ ,‬ואני‬
‫מקווה שיימצא התקציב להשקת המותג החדש‪ ,‬כבר לקראת האביב‬
‫הקרוב‪ .‬כנראה שהסלוגן שלנו יהיה "דרך הערבה ‪ -‬עוד לא ראית‬
‫כלום"‪ ,‬כי הדרך הזאת מלאה בהפתעות‪ ,‬נקודות תוכן מעניינות‬
‫וחווייתיות שיכולות להפתיע כל נוסע על הדרך הזו‪ ,‬שהיא דרך‬
‫הערבה‪".‬‬
‫אני מתארת לעצמי שכפל המשמעות של המילה "דרך" הוא מכוון‪...‬‬
‫"כן‪' ,‬דרך' במשמעות של הדרך שנוסעים בה וגם במשמעות של‬
‫עוברים אותה‪ ,‬בתוכה‪ ,‬באופ ן חווייתי‪ .‬כלומר שהיא גם מובילה מ�נ‬
‫קודה א׳ לנקודה ב׳ והיא גם טומנת בחובה הפתעות למי שישכיל‬
‫לעצור בדרך‪ ,‬או ישתכנע לעצור וזו המשמעות של השקה של מותג‬
‫ אם יהיו לנו את הכסף והסבלנות‪ ,‬יש סיכוי שהדרך הזו ‪" -‬דרך‬‫הערבה"‪ ,‬תצליח לחולל שינוי בתפיסה של התייר את הערבה‪".‬‬
‫תיירים בדרכים‬
‫למה"ערבה" ולא חבל אילות? בגלל השת"פ עם ערבה תיכונה?‬
‫"קודם כל‪' ',‬חבל' הוא מונח מוניציפאלי ותיירות לא מדברת במ�ו‬
‫נחים כאלה‪ ,‬אלא במונחים גיאוגרפיים‪ ,‬לכן טוב ונכון להשתמש‬
‫במונח "ערבה"‪ ,‬כשאין הבדל בין שתי המועצות‪ .‬התייר לא יודע‬
‫לעשות את האבחנה הגיאוגרפית והוא לא צריך לעשות אותה‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה התיירותי בין שת י המועצות השכנות הוא טוב לכ�ו‬
‫לם ‪ -‬לא רק שיש לנו הרבה במשותף ‪ -‬אותו איזור ג"ג‪ ,‬אנחנו‬
‫"מידע לתיירים" ‪ -‬מידע לתייר ‪ -‬הרוב משותף לשתי המועצות‬
‫נמצאים באותו שקע‪ ,‬יש לנו אותם נופים‪ ,‬אותם נושאים‪ ,‬יש לנו‬
‫אירועים משותפים ‪ -‬אלא ששתי המועצות גם משלימות אחת את‬
‫השנייה‪ :‬אמנם‪ ,‬אנחנו משתרעי ם על פני ‪ 180‬ק"מ בין שתי המו�ע‬
‫צות ‪ -‬ממושב עידן בצפון‪ ,‬על לקיבוץ אילות בדרום‪ ,‬אבל צריך‬
‫לזכור שאצלנו יש כ‪ 200-‬חדרים ואצלם יש כ‪ 350-‬חדרים בעלי‬
‫אופ י שונה‪ .‬התיירות שלנו פונה יותר לקהל המאורגן‪ ,‬קרי לקב�ו‬
‫צות‪ ,‬ואצלם פונה יותר למשפחות‪ ,‬ואין סיבה שלא יהיה מוצר אחד‬
‫שנקרא 'ערבה'‪".‬‬
‫האם שיתוף הפעולה בין שתי המועצות בא לידי ביטוי בתחומים‬
‫נוספים?‬
‫"הוכנה תוכנית שאומצה על ידי שני ראשי הרשויות‪ ,‬של שיתופי‬
‫פעולה בתחומים שונים‪ .‬בתוכנית העבודה דיברנו על מרכז מידע‬
‫והזמנות משותף ‪ -‬שקיים‪ ,‬אתר אינטרנט משותף ‪ -‬שקיים‪ .‬הפקות‬
‫דפוס משותפות ‪ -‬חוברת אזורית‪ ,‬חוברת אומנים‪ ,‬ערכה של מפה‬
‫ומסלולי תיור משותפים ‪ -‬הכל כבר יצא לפועל‪ .‬לאחרונה‪ ,‬יש גם‬
‫איש קידום מכירות משותף‪ .‬מול משרדי הממשלה ‪ -‬משרד התיירות‬
‫ומול המשרד לפיתוח הנגב והגליל ‪ -‬אנחנו נחשבים כאזור אחד ומה‬
‫שנותר זה רק לייצר איזור תיירותי אחד‪ .‬לתפיסתי‪ ,‬עד כדי איחוד‬
‫שתי מחלקות התיירות ‪ -‬לאחת‪ .‬יש בארץ מועצות שנוהגות כך‪ ,‬כמו‬
‫אלה של הנגב המערבי המאוגדות תחת עמותת 'בשור‪-‬שקמה'‪ ,‬או‬
‫רמת נגב ומצפה רמון‪".‬‬
‫מה עם הפן הכלכלי של מהלך גדול כל כך?‬
‫"להשקה כזו יש צורך בהרבה כסף ולשמחתנו הרבה שנ י ראשי המ�ו‬
‫עצות ‪ -‬גם של הערבה התיכונה וגם של הערבה הדרומית התגייסו‬
‫במלוא הרצינות‪ .‬גם ‪-‬ה‪ JNF-‬משתתפים בחשיבה‪ ,‬באסטרטגיה וב�ה‬
‫כנות ואנחנו מקוויים שגם בהשקעות כספיות‪".‬‬
‫מה צופן העתיד למיזמים מקומיים‪ ,‬כמו "צל תמרים"?‬
‫"צל תמרים הוא סיפור עצוב מבחינת התיירות של האזור‪ .‬היתה‬
‫תקווה שתהיה לנו נקודת עצירה חדשה עם תוכן ברמה ובאיכות‬
‫גבוהים‪ .‬לצערנו‪ ,‬התבדינו ומיזם שהושקעו בו מיליונים רבים ‪-‬‬
‫נכשל‪ .‬הסיבות‪ ,‬לדעתי‪ ,‬נעוצות בראייה קצרת טווח של הבעלים‪,‬‬
‫אשר לא השכילו להשקיע בשיווק ובמכירות המיזם‪ .‬לא ייתכן‬
‫שבהשקעות כל כך גדולות‪ ,‬לא יושקע כסף בשיווק ומכירות; בכל‬
‫פרויקט תיירותי שנמצא בראשית דרכו‪ ,‬לפחות ‪ 15%‬מההשקעה‬
‫צריכים להיות מוקצים לטובת יחסי ציבור ומכירות‪ .‬במקרה הזה‪,‬‬
‫הוקצו לכל היותר ‪ 0.1%‬מסך ההשקעה ליחסי ציבור‪ .‬אם כך‪ ,‬מה‬
‫הפלא שהמיזם נכשל?"‬
‫ומה הסיכוי של כל מיזם חדש מול מזנון יטבתה המיתולוגי?‬
‫"יש סיכוי‪ ,‬השאלה היא שאלה של מיקום‪ .‬מסקרי התנהגות של ה�צ‬
‫רכן הישראלי‪ ,‬אנחנו יודעים שבנסיעה שלו לאילת‪ ,‬הממוצע הוא‬
‫שת י עצירות בנסיעה‪ ,‬לכן כל אטרקציה בדרך הערבה צריכה לה�ת‬
‫רחק מאילת ולהיות מספיק באמצע הדרך‪ ,‬על מנת שאנשים יעצרו‪.‬‬
‫לכן המיקום האידיאלי הוא דווקא בצומת מנוחה‪ ,‬או בצומת ציחור‪.‬‬
‫מצד אחד ‪ -‬יש עלייה קבועה בשימוש בכביש ‪ 40‬והיום כשליש מ�ה‬
‫תנועה‪ ,‬לפחות בכיוון אחד ‪ -‬בהלוך‪ ,‬או בדרך חזור עובר בדרך הזו‪.‬‬
‫לכן יש למיזם בצומת ציחור‪ ,‬עם תחנת דלק‪ ,‬סיכוי לא רע להצליח‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬ולמרות שכל התכניות דיברו על כך שצומת ציחור חשוב‬
‫לתייר הישראלי‪ ,‬משרד הביטחון לא מוכן לשחרר א ת הצומת‪ .‬ל�מ‬
‫רות שזה אינו שטח אש‪ ,‬הוא מופיע במעטפת הביטחונית‪/‬בטיחותית‬
‫של מערכת הביטחון הישראלית‪".‬‬
‫איזה אופי צריך להיות למיזם דרכים כזה?‬
‫"מקום שמעניק שירותי דרך ‪ -‬תחנת דלק‪ ,‬כמובן‪ ,‬ואטרקציה כל‬
‫כך מיוחדת‪ ,‬שהצרכן הישראלי לא יכול להרשות לעצמו לומר‪" :‬לא‬
‫הייתי בפונדק ‪ ,X‬או בנקודה זו וזו"‪ ,‬כלומר שחובה עלי כצרכן‬
‫להיות שם‪ ,‬אחרת אני לא ‪ .IN‬לכן‪ ,‬המיזם של יהל היה נכון‪ ,‬הקימו‬
‫משהו מיוחד‪ ,‬עם שירותים ברמה גבוהה ומתחם שמעוצב בצורה‬
‫נפלאה והתקווה היתה שהמקום הזה יצי ע ארוחה שונה מכל הפ�א‬
‫סט‪-‬פוד שקיים בין תל‪-‬אביב לאילת‪ .‬זה יכול היה להצליח‪...‬‬
‫עיקר שירותי דרך הם לאלה שנוסעים על הדרך‪ .‬נכון שהם אמורים‬
‫גם לשרת את מי שמתארחים בלינה הכפרית‪ ,‬אבל מספר החדרים‬
‫של הלינה הכפרית אינו משמעותי בשביל לייצר אטרקציה של שימ‬
‫רותי דרך‪".‬‬
‫‪ 100‬חדרים בכל קיבוץ‬
‫ואיך נגרום לשני מיליון נוסעים בשנה (בממוצע)‪ ,‬לעצור וגם‬
‫להישאר?‬
‫"אנחנו לא מתכוונים שכל היורדים לאילת יישארו ללון באזור‪ ,‬אלא‬
‫יתעכבו מספיק זמן בשביל לחוות את מה שיש לערבה להציע‪ .‬אבל‬
‫בהחלט צריך להגדיל משמעותית את מספר הלינות לאורך הכביש‪.‬‬
‫הדבר הכי חשוב‪ ,‬הוא כמובן ‪ -‬מקומות לינה‪ .‬הפתרון שלי ליותר‬
‫חדרים בחבל‪ ,‬הוא לא בהקמת בית מלון של מאות חדרים‪ ,‬אלא‬
‫בחיזוק מקומות האירוח הקיימי ם והקמה של חדשים ביישובים ש�ע‬
‫דיין אין‪.‬‬
‫באני מאמין שלי לערבה הדרומית ‪ -‬לכל אחד מהקיבוצים תהיה‬
‫תב"ע (תכנית בניין עיר) תיירותית‪ ,‬שמאפשרת לפחות ‪ 100‬יחידות‬
‫אירוח‪ .‬למשל‪ ,‬שמי שיש לו היום ‪ 40‬חדרים‪ ,‬יוסיף עוד ‪ .60‬זה כולל‬
‫עידוד היישובים האחרים שאינם עוסקים היום בתיירות‪ ,‬להקים גם‬
‫הם ‪ 100‬יחידות אירוח‪ .‬אלה צריכים להיות מיזמים של הקיבוצים‬
‫עצמם‪ ,‬בעידוד המועצה‪".‬‬
‫מי שיש לו היום ‪ 40‬חדרים‪ ,‬יוסיף עוד ‪.60‬‬
‫זה כולל עידוד היישובים האחרים‬
‫שאינם עוסקים היום בתיירות‪,‬‬
‫להקים גם הם ‪ 100‬יחידות אירוח‬
‫למה שהיישובים יתגייסו למיזם שאפתני כל כך?‬
‫"למיטב ידיעתי‪ ,‬היום התיירות היא הענף הכלכלי השלישי במועצה‪,‬‬
‫אחרי חקלאות ותעשייה‪ .‬בי ן הענפים נותני השירות‪ ,‬להערכתי‪ ,‬הה�כ‬
‫נסה של האזור מענף התיירות‪ ,‬מגיעה ל‪ 15-20%-‬מסך כל הכנסות‬
‫האזור‪ .‬באזור שבו החקלאות היא לא ענף עתיר ידיים עובדות‪ ,‬הרי‬
‫שהתיירות יכולה לתת גם פיתרון תעסוקתי שיכול לסייע לכלכלה‬
‫האזורית‪ .‬במקומות שכן מצליחים באזור‪ ,‬כמו קרן קולות‪ ,‬בין ‪10-‬‬
‫‪ 15%‬מכוח האדם העובד בקיבוץ קטורה‪ ,‬עוסק בתיירות‪ .‬לכן‪ ,‬צריך‬
‫להיות שילוב בין האינטרס של קברניטי המועצה לעודד את המשקים‬
‫לחזק את התיירות שלהם ובין האינטרס של היישובים עצמם‪".‬‬
‫אז אתה לא בעד הקמת מלון באזור?‬
‫"מלון בסדר גודל של מאות חדרים‪ ,‬לא יתרום לתיירות של הע�ר‬
‫בה הדרומית‪ .‬כאן מתאים יותר להקים מלונות בוטיק‪ ,‬כמו מלונית‬
‫הבוטיק של ע'רנדל והמיזם של רוני דואק בשחרות‪ .‬צריך למצוא‬
‫נקודות נוספות‪ ,‬אחרות‪ ,‬שיהיו אך ורק באזורים מופרים ול א באז�ו‬
‫רים בתוליים‪.‬‬
‫יש כאן כמה טיעונים‪ :‬הטיעון הכלכלי ‪ -‬אנחנו יכולים להגיע‬
‫למצב שבין ‪ 10-15%‬מתושבי הקיבוצים יכולים לעבוד בתחום‬
‫המשך בעמוד ‪13‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪11 2016‬‬
úåéåðîåàä úéáá úåàðãñ
øãîñ úåàðá
øåöòì úéãåçéé úåðîãæä
åðééçá ãåñé úåìàù ïåçáìå
óúåùî çéùå úåðîåà ,úåððåáúä êøã
?
,øáãîá úåè÷ù úåëéìä
äöåá÷ì åéøáç íò ,åîöò íò íãà ìù ùâôî
.øãîñ úåàð éùðà íòå
15-20.2.2016
øòáî ú÷éðëèá äëø úéëåëæá ìåñéô úðãñ
ïîô÷ äðôã úééçðäá
[email protected] 054-47778755 äðôã
25-27.2.2016
,ñøî åãððà ïðçå éåì äéàî úééçðäá äòåðú úðãñ
[email protected]
÷åáñééôá
Levy & Mars Performance
3-5.3.2016
ïîééøô éðáìç éúåø úééçðäá ìå÷å äøéù úðãñ
www.vocalitystudio.com [email protected] 054-2098228 éúåø
17-19.3.2016
øùù øéîàå øìññ ïéîåî úééçðäá ä÷éñåî úðãñ
[email protected]
054-9798476 úåø
äðéì
íåãà éøä ìåî ìà çåøéàä éøãçá
úåçåøà
øãîñ úåàð ìù ìëåàä øãçá úåùâåî úåéðåçîö
òãé ùøãð àì úåàðãñá
íãå÷ ïåéñéð åà
[email protected]
054-9798476 äîùøäå íéèøôì
øãîñ úåàðá íééçä úåãåà íéôñåð íéèøôì
www.neot-semadar.com
2016 ‫ | פברואר‬178 .‫ קצה המדבר | גיליון מס‬12
‫המשך מעמוד ‪11‬‬
‫התיירות ‪ ,‬ואז תרמנו להתפתחות התעסוקתית באזור‪ ,‬שמשווע ל�מ‬
‫קורות חדשים של תעסוקה‪ .‬מלון אחד גדול יעסיק עובדים אחרים‪,‬‬
‫שלא בהכרח יתרום לתעסוקה בחבל‪.‬‬
‫טיעון נוסף ‪ -‬למלון גדול מאד יכול‪ ,‬חלילה‪ ,‬להגיע המונח "הכל‬
‫כלול" וברגע שהמלונות הללו יפנו גם לקהל הישראלי שמגיע‬
‫היום לאילת‪ ,‬הרי שאין שום יתרון יחסי להקמת מלון שמנצל את‬
‫ערכי הטבע והנוף שבו הוא אמור להיות מוקם‪ .‬האזור צריך להיות‬
‫שונה‪ ,‬אתה לא יכול לקחת את אילת ולהביא אותה לחבל אילות‪".‬‬
‫מכבי ת"א כמשל‬
‫אבל אתה מדבר על אתרי אירוח לעשירונים עליונים‪ ,‬מה עם‬
‫המשפחות שמגיעות עם שלושה ילדים ולא רוצות‪ ,‬או לא יכולות‬
‫להוציא משכורת של חודש על סופשבוע?‬
‫"לטובת כל הקהל הזה יעמדו חדרי האירוח בקיבוצים‪ ,‬כמו היום‪,‬‬
‫רק במספרים גדולים יותר‪ .‬האירוח הקיבוצ י חשוב ‪ -‬לא רק ת�ע‬
‫סוקתית ליישובים עצמם‪ ,‬אלא גם חווייתית לתיירים‪ .‬התפיסה‬
‫התיירותית של הערבה הדרומית‪ ,‬לא יכולה להיות דומה לזו של‬
‫העיר אילת‪ ,‬שמציעה נופש של בטן גב‪ .‬הערבה הדרומית מציעה‬
‫נופש של תוכן וחוויה‪ .‬צרכני התיירות מתחלקים לכאלה שמחמ‬
‫פשים את הנופש וכאלה שמחפשים את התוכן והחוויה ‪ -‬אפשר‬
‫לומר שה ם צרכני תרבות‪ ,‬כי חלק ניכר מתנועת התיירות היא צ�ר‬
‫כנית תרבות‪ ,‬שמחפשת להכיר את הסביבה ‪ -‬גם האנושית וגם‬
‫הטבעית ‪ -‬השונה מז ו שהגיעה ממנה‪ .‬ברגע שתיקח יזם אחד ש�י‬
‫קים מלון של ‪ 1,000‬חדרים‪ ,‬איבדת את התנועה הזאת‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש תנועה תיירותית‪ ,‬של מה שנקרא צרכני חדרי אירוח‬
‫מפנקים‪ .‬גם לאלה‪ ,‬צריך וכדאי להציע אפשרויות נופש באזור"‪.‬‬
‫התיירות היא חלון הראווה של ההתיישבות‪ .‬ככל‬
‫שאנשים יבואו יותר לקיבוצים‪ ,‬יתארחו יותר‬
‫בקיבוצים‪ ,‬ישתכנעו מאורח החיים הרגוע‪ ,‬השקט‪,‬‬
‫יש סיכוי שיותר אנשים יחפשו את השקט הזה‬
‫האם‪ ,‬נראה לך שיקום המלון בססגון?‬
‫"להערכתי‪ ,‬המלון לא יקום‪ .‬ישנה דינאמיקה שידועה ממקומות‬
‫אחרים בארץ ‪ -‬ככל שהמיזם מתעכב‪ ,‬כך סיכוייו לקום מתמעטים‬
‫והולכים והגופים הירוקים ‪ -‬בצדק‪ ,‬או לא בצדק ‪ -‬יעשו הכל על‬
‫מנת לעכב ולמנוע את הבנייה (המניעה היא בטכניקה של עיכוב‪.‬‬
‫ככ ל שמתעכבת הקמת המלון‪ ,‬כך הסיכויים נמוכים יותר‪ ,‬כי הג�ו‬
‫פים הירוקים צוברים יותר ויותר הצלחות ויש להם יותר ויותר‬
‫השפעה על תהליכים סביבתיים ואחרים בארץ‪".‬‬
‫אז התיירות תתרום כלכלית‪ ,‬תעסוקתית ומה עם הבעיה הגדולה‬
‫של האזור ‪ -‬הדמוגרפית?‬
‫"היום אנחנו יודעים שגם בצריכה התיירותית‪ ,‬אנשים מחפשים‬
‫להכיר פסיפס אנושי שונה מזה שהם הגיעו ממנו ואנחנו יודעים‬
‫שהתיירות היא חלון הראווה של ההתיישבות‪ .‬זאת אומרת ‪ -‬ככל‬
‫שאנשים יבואו יותר לקיבוצים‪ ,‬יתארחו יותר בקיבוצים‪ ,‬ישתכנעו‬
‫מאורח החיים הרגוע‪ ,‬השקט‪ ,‬יש סיכוי שיותר אנשים יחפשו את‬
‫השקט הזה‪ .‬ראי את אירוע יוגה ערבה‪ ,‬שכתוצאה ממנו‪ ,‬יותר ויותר‬
‫קבוצות עם מנחים שמגיעות ליוגה ערבה ‪ ,‬ואפילו מגיעות לס�ו‬
‫פי שבוע בערבה ואפילו ידוע על משפחות שהעתיקו את מגוריהן‬
‫לכאן‪ ,‬בעקבות האירוע‪".‬‬
‫בעצם‪ ,‬אתה מדבר על מכבי ת"א של שנות ה‪ 70-‬וה‪ ,80-‬שהיתה‬
‫גם מפעל עלייה‪ .‬באו שחקנים גדולים ונחמדים‪ ,‬התחתנו ונשארו‬
‫בארץ‪ :‬יבואו לפה משפחות נחמדות‪ ,‬שמחפשות את השקט‪ ,‬יראו‪,‬‬
‫יאהבו ויישארו‪.‬‬
‫"יש בזה משהו‪"...‬‬
‫מהטייפ לדי‪.‬וי‪.‬די‬
‫ארכיונאי הישובים בחבל אילות נפגשו בחסות‬
‫ארכיון המועצה‪ ,‬במטרה להכיר ולהעשיר את‬
‫ארכיונאי החבל במידע רלוונטי‬
‫מעבר לרשומות (נייר)‪ ,‬מגיעים לארכיון חומרי ם אחרים כתצל�ו‬
‫מים‪ ,‬סרטים‪ ,‬קבצי קול‪ ,‬חפצים‪ ,‬תצלומי אויר‪ ,‬מפות הנדסיות‪,‬‬
‫פרסומים‪ ,‬מודעות‪ ,‬קטעי עיתונות ועוד‪ .‬חלק מן החומרים דורשים‬
‫התאמה והמרה למכשירים עכשוויים‪( .‬קלטות וידאו‪ ,‬קסטות טייפ‪,‬‬
‫גלילי טייפ סלילים ‪ ,‬תשלילים ועוד)‪ .‬עסקנו בשלבי הטיפול בח�ו‬
‫מרים אלו ונמשיך להעשיר אחד את השני במידע נוסף‪.‬‬
‫חלקו הראשון של המפגש עסק בניהול אוספים מיוחדים בארכיון‪.‬‬
‫חלקו השני ש ל המפגש הוקדש לציר ארכיוני הקיים באתר המו�ע‬
‫צה‪ ,‬פועל למעלה משנה והגיע למספר מועט מדי של תושבי החבל‪.‬‬
‫הציר‪ :‬חבל אילות – מסע בזמן‪ ,‬מאפשר לכל תושב בחבל אילות‬
‫להכניס תצלומים‪ ,‬סרטים ודברי התייחסות לאירועים שהתרחשו‬
‫בחבל אילות – בישוב הפרטי ובמרחב האזורי‪.‬‬
‫את הציר הציגו בפנינו ענת חכמוב ודפנה פיליפ‪ ,‬מייסדות התוכמ‬
‫נה ‪ ,‬המפעילות אותה במקומות רבים בארץ‪ :‬מועצות אזוריות‪ ,‬ק�י‬
‫בוצים‪ ,‬ערים‪ ,‬יחידות צבאיות‪ ,‬מוסדות תרבות‪ ,‬ארגונים ומשפחות‪.‬‬
‫"חבל אילות מסע בזמן" מאפשר לכל אדם להכניס באופן פשוט‬
‫ביותר תמונות וסרטונים קצרים (עד שלוש דקות)‪ .‬ציר הזמן מציג‬
‫בעיקר תצלומים וסרטונים ומאפשר לכל המעוניין להגיב לתמונות‬
‫ולהוסיף חוויות משלו‪.‬‬
‫המידע המצטבר על ציר הזמן מספר על חבל אילות בראייתם של‬
‫כל אנשי המקום‪ .‬הסיפור ההיסטורי של חבל אילות מונגש באופן‬
‫קל לכל המעוניין‪ :‬אנשי הישובים‪ ,‬הורי חברים‪ ,‬אנשים שגרו‬
‫בחבל אילות בעבר‪ ,‬בני ם שעזבו‪ ,‬תלמידי הכיתות השונות וס�ק‬
‫רנים בכלל‪.‬‬
‫ארכיון המועצה מפעיל א ת הציר לטובת כל אנשי הישובים‪ ,‬ב�ה‬
‫משך יוכלו ישובים מעוניינים להצטרף ולהכניס גם את ציר הזמן‬
‫של קיבוצם לציר האזורי‪.‬‬
‫בינתיים אתם מוזמנים להיכנס לקישור‪:‬‬
‫‪http://eilot.localtimeline.com/index.php?lang=he‬‬
‫אתם מוזמנים לבדוק מתי ביקר נשיא המדינה יצחק בן צבי באזור‪,‬‬
‫מתי נחנך בית העם האזורי ומתי נחנך האגם המלאכותי בתמנע‪.‬‬
‫נשמח אם תגיבו ותעשירו אותנו מהארכיונים הפרטיים שלכם‬
‫במידע רלוונטי‪.‬‬
‫המידע יעלה לציר הזמן יום לאחר מכן‪(.‬החומר העולה עובר אישור‬
‫הקשור בצנעת הפרט‪ ,‬זכויות יוצרים וכו')‪.‬‬
‫עד למפגש הבא‪ ,‬נשמח אם ישובים אחרים יחליטו להצטרף ולמ‬
‫תע ד את העשייה במקומותיהם למען הדורות הבאים‪ .‬ולעזור ל�ה‬
‫נגיש את המידע האגור בארכיונים לשימוש הקהילה ומעוניינים‪.‬‬
‫המעוניינים יזכו לתמיכה וליווי‪.‬‬
‫נורית גורן‪ ,‬ארכיון המועצה‪.‬‬
‫גל נקדימון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪13 2016‬‬
‫על כלבים ופקחים‬
‫בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישובי מועצת חבל אילות‪ ,‬פתחו הקיבוצים את שעריהם בפני אכיפה ופיקוח‬
‫כלבים ונכנעו לחוקים ממשלתיים כאחד האדם‪ .‬את חלק מהתושבים זה מספק‪ ,‬אחרים נחנקים בשקט כל‬
‫הדרך אל הקנס ומעטים עדיין מעדיפים לסגור את השער ולסדר את הבעיות בינם לבין עצמם‬
‫ככה לא‪ :‬כלבים גדולים מסתובבים ביישוב‬
‫התמונה הפסטורלית בה כלבים מסתובבים בעצלתיים בין הבתים‬
‫כשהם מנהלים חיי חופש ועצמאות לצד חברים ידידותיים ההולכים‬
‫על שתיים‪ ,‬כבר כמעט ונעלמה מן הנוף הקהילתי‪ .‬את מקומה תפסו‬
‫מחסומי פה‪ ,‬רצועות ורישיונות שנועדו להשליט סדר ולהנחיל לנו‬
‫איכות חיים בורגנית יותר‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים‪ ,‬כל ישוב בחבל גועש כמרקחה‪ .‬בעלי הכלבים‬
‫שהיו רגילים לפגוש את כלבם האהוב בדרך לתחנה‪ ,‬צריכים לצאת‬
‫במיוחד מהבית לטיול מאורגן מראש ועדיף שיהיו חמושים בשקית‪.‬‬
‫כלבי החופש של ישובי הספר במדבר איבדו באחת את עצמאותם‪,‬‬
‫אך מנגד הרוויח כל מי שחשש מפניהם‪ ,‬כל מי שנמאס לו לדרוך‬
‫על מסה סמיכה ומסריחה באמצע המדרכה וכל מי שסתם לא אהב‬
‫לחיות בלי חוקים וכללים‪ .‬והחוק‪ ,‬כמו חוק ‪ -‬לא מבדיל בין כלב‬
‫מחמד ידידותי לכלב שמירה אימתני‪ .‬על שניהם הוא חל באותה‬
‫מידה (למעט המחסום אולי) ‪ -‬שניהם לא יוכלו להסתוב ב ללא רצ�ו‬
‫עה מהיום והלאה‪ ,‬ועל ראשי שניהם עומד קנס כספי (לא מועט)‬
‫באם ייתפסו משוטטים חלילה‪ .‬בשעה שהכלבים עצמם עדין מנסים‬
‫להבין לאיזה אורך מגיע החבל החדש שכרוך להם סביב הצוואר‪,‬‬
‫יעקב מנשה‪ ,‬מנהל מחלקת תברואה ופיקוח‪ ,‬משנס מותניים במשרדו‬
‫לצד מזכירתו‪ ,‬מירב פיתום וארבעת פקחיו‪ ,‬לקראת עומס העבודה‬
‫שאף פעם לא נגמרת‪.‬‬
‫עד לפני כשנה עוד עבדה המועצה מו ל חברה חיצונית הנותנת ש�י‬
‫רותי הדברה‪ ,‬תברואה ופיקוח‪ .‬לפני כמה חודשים הגיעו להחלטה‬
‫במליאה שכדאי להקים מחלקה עצמאית חדשה שתענה ע ל ה�ד‬
‫רישות הללו‪ ,‬במטרה להוזיל עלויות ולהגדיל את סל השירותים‬
‫המיועד לתושבים ‪ -‬החל מהדברת דירות‪ ,‬ריסוסי ביובים‪ ,‬טיפול‬
‫במפגעים שונים ומזיקי ם למיניהם‪ ,‬ועד שירותים כמו לכידת חת�ו‬
‫לים לצורך סירוס וכמובן‪ ,‬פיקוח כלבים‪.‬‬
‫חוק אחד לכולם (?)‬
‫"פיקוח הכלבים בא לתת מענה על פי תקנות העבירות המנהליות‬
‫'קנס מנהלי כלבת ופיקוח על כלבים'‪ ,‬כאשר סכום הקנסות נקבע‬
‫בהתאם למדיניות הממשלה"‪ ,‬מרצין יעקב מנשה‪ ,‬מנהל המחלקה‪.‬‬
‫"על פי החוק הזה אנחנו מחויבים להיכנס לכל ישוב שנמצא בתחום‬
‫הרשות המקומית ולוודא שבעלי הכלבים מתנהלים על פי חוק״‪.‬‬
‫באילו מקרים ניתן קנס?‬
‫"במקרים הבאים ‪ :‬החזקת כלב ללא רישיון‪ ,‬אי‪-‬דיווח לרופא וטר�י‬
‫‪ 14‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫נרי על מותו של כלב או על כלב שנשך‪ ,‬כלב משוטט ללא רצועה‪,‬‬
‫החזקת כלב מסוכן ללא רישיון‪ ,‬אי חסימת פיו של כלב מסוכן‪ ,‬אי‬
‫שילוט כניסה לחצר בית בו מוחזק כלב‪ ,‬א י העברת כלב שנשך לב�י‬
‫דוד ועבור כלב שלא עבר חיסון נגד כלבת‪ .‬סכום הקנסות נע בין‬
‫‪ 250‬ש״ח על אי דיווח ואי שילוט ועד ‪ 500‬ש״ח על שוטטות כלב‬
‫ללא רצועה‪ .‬אי חיסון נגד כלבת כבר מקפיץ את הקנס ל‪1,500-‬‬
‫ש״ח וקנס בגובה ‪ 5,000‬ש״ח יינתן לבעל כלב שהחזיק כלב מסוכן‬
‫ללא רישיון"‪.‬‬
‫אלא שבחבל אילות המדיניות הזו לא חלה על כולם ‪ -‬כל קיבוץ‬
‫מכתיב את הנהלים הפנימיים שלו ומוצי א תקנון שונה ביחס לה�ת‬
‫נהלות הכלבים בתחומו‪ .‬יש כאלה שעדיין נותנים לכלביהם לשוטט‬
‫ויש כאלה שכבר נמצאים בעיצומה של סדרת חינוך נוקשה‪ ,‬אחרי‬
‫ששילמו מחיר יקר שהגיע מלווה בצילומים ממוחשבים של הכלב‬
‫עם השעה המדויקת בה נתפס על חם‪.‬‬
‫"התקנון הקיבוצי נועד לעשות סדר פנימי‪,‬‬
‫אבל חשוב להדגיש שהתקנון הזה‬
‫הוא לא מעל החוק‪ .‬משמע אם מישהו מהקיבוץ‬
‫מתקשר להתלונן ‪ -‬אנחנו צריכים להגיע"‬
‫(יעקב מנשה‪ ,‬מחלקת תברואה)‬
‫אז אין חוק אחד לכולם באזור?‬
‫"אנחנו מקפידים לאכוף את החוק כפי שהוא מופיע במדיניות‬
‫הממשלתית"‪ ,‬מתנצל מנשה‪" ,‬אין לנו שליטה על מה שקורה בתוך‬
‫הקיבוץ כל עוד לא קבלנו תלונה וכל קיבוץ עם החוקים שלו‪ .‬בנווה‬
‫חריף‪ ,‬למשל‪ ,‬אסור להחזיק כלבים שאסורים על פי חוק‪ ,‬גם אם יש‬
‫להם רישיון‪ .‬הם לא מורשים להיכנס לישוב‪ ,‬ואם כלב תקף פעם‬
‫אחת הוא מחויב לצאת מהקיבוץ‪.‬‬
‫בבאר אורה כפופים לחוק המדינה ואין שום תקנון מיוחד‪ ,‬מה שאומר‬
‫ששערי הישוב פתוחים בפני הפקחים להגיע לסיורי פתע ולבצע‬
‫אכיפה‪ .‬כך זה גם בקיבוץ אילות‪ ,‬ולאחרונה הוחלט כך גם באליפז‪,‬‬
‫בעקבות תלונות של תושבים‪ .‬קיבוץ יהל הוא הבא בתור‪ .‬בהתחלה‬
‫היו בקיבוצים הללו מלחמות פנימיות על העניין‪ ,‬אבל עכשיו רובם‬
‫מובילים את הכלבים ברצועה‪ .‬ביטבתה ובסמר‪ ,‬למשל‪ ,‬לא מוכנים‬
‫להכניס פקחים‪ .‬הם פותרים את הבעיות בפנים‪ .‬התקנון הקיבוצי‬
‫נועד לעשות סדר פנימי‪ ,‬אבל חשוב להדגיש שהתקנון הזה הוא לא‬
‫מעל החוק‪ .‬משמע‪ ,‬אם מישהו מהקיבוץ מתקשר להתלונן שיש כלב‬
‫משוטט שעושה צרכים במרפסת שלו‪ ,‬אז עם כל הכבוד לתקנון של‬
‫הקיבוץ‪ ,‬אנחנו צריכים להגיע לקיבוץ‪ ,‬לאתר את הכלב‪ ,‬לסרוק את‬
‫השבב שלו‪ ,‬לצלם אותו‪ ,‬למלא דוח סיור ולתת את הקנס"‪.‬‬
‫בנאות סמדר‪ ,‬כמו ברוב התחומים‪ ,‬התמונה מיוחדת יותר‪" :‬מתוך‬
‫היכרות שלנו עם הבעייתיות של כלבים ‪ -‬נביחות‪ ,‬מריבות בין‬
‫כלבים‪ ,‬פגיעה ביחסי שכנים ‪ -‬אנחנו לא מחזיקים כלבים כחיות‬
‫מחמד‪ ".‬מסבירה ענת שאול‪ ,‬ממייסדות הקיבוץ‪" .‬היישוב שלנו בנוי‬
‫קצת אחרת ‪ -‬החצרות לא מגודרות והבתי ם לא ממש מוגדרים כ�ט‬
‫ריטוריה פרטית‪ ,‬אז כשמסתובב כלב במרחב הציבורי‪ ,‬הוא בעצם‬
‫מסתובב במרחב הביתי של כולנו‪ .‬מתוך התחשבות באל ה שלא ב�ה‬
‫כרח מרגישים בנוח עם כלבים‪ ,‬החלטנו שלא להחזיק אותם‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬אנחנו כן רוצים שהילדים שלנו יכירו כלבים ויאהבו בעלי‬
‫חיים בכלל‪ ,‬אז אנחנו מוודאים שתמיד יהיה לפחו ת כלב אחד ש�י‬
‫דידותי לילדים‪ ,‬כך שבכל זמן נתון יש כאן שלושה כלבים ‪ -‬כלב‬
‫ילדים "ישן"‪ ,‬כלב ילדים "חדש" ומתוך צורך ‪ -‬כלב שמירה בדיר‪".‬‬
‫השכן שלא ישן‬
‫לא אחת‪ ,‬נוצר מצב שפקחים תושבי החבל קונסים את שכניהם‬
‫ליישוב‪ .‬האם אין בזה טעם לפגם?‬
‫יעקב‪" :‬לפני שהתחלנו לתת קנסות‪ ,‬דיברנו עם הנהלת הישובים‬
‫והסברנו להם שמתחילים באכיפה‪ ,‬וגם שלחנו מכתבים ועלונים‪,‬‬
‫כך שכולם קיבלו התראה מוקדמת ובאנו בגישה חיובית‪ .‬אבל ברגע‬
‫שמגיעה תלונה מתושב‪ ,‬אנחנו חייבים לפעול על פי התקנון‪ ,‬והתמ‬
‫לונות אכן מגיעות מהתושבים עצמם‪ .‬אנחנו‪ ,‬מצדנו‪ ,‬מאד קשובים‬
‫לאנשים ולאוכלוסיה וממש לא עושים דווקא‪.‬‬
‫כל הפקחים הם עובדי מועצה כמובן‪ ,‬ואחד הפקחים‪ ,‬יוסי פיסו‪,‬‬
‫מתגורר בבאר אורה וכבר הצליח להפתיע בעלי כלבים רבים בישוב‪.‬‬
‫"אם בן אדם עשה עבירה‪ ,‬זה לא משנה אם הוא שכן שלי או לא‪.‬‬
‫חוק זה חוק"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬אם אראה שכן פורץ לרכב‪ ,‬אני אעלים‬
‫עין כי הוא שכן שלי? מבחינתי זה אותו הדבר‪ .‬אני באמת מבין כל‬
‫תושב בישוב שקיבל ממני קנס‪ ,‬זו לא הרגשה נעימה‪ ,‬אבל אני לא‬
‫יכול להבליג על זה‪ ,‬כי זה כמו להבליג על כלב שיתקוף מחר‪ .‬אני‬
‫לא נותן קנסות בשמחה ובהנאה‪ ,‬באמת כואב לי הלב לעשות את זה‪,‬‬
‫אבל זה כורח המציאות‪ .‬אני צריך להבין גם את האנשים והילדים‬
‫שמפחדים מכלבים‪".‬‬
‫"אני גם חושב שהפעלתי הרבה פעמים‬
‫שיקול דעת מוסרי בנושא הזה‪,‬‬
‫למשל היו פעמים שראיתי ילד‬
‫רודף אחרי כלב שברח ולא עשיתי כלום‪,‬‬
‫כי הבנתי את הסיטואציה" (יוסי פיסו‪ ,‬פקח)‬
‫אבל אתה מבין גם את בעלי הכלבים?‬
‫"מקרוב! גם לי יש שני כלבים בבית‪ ,‬אבל הם יוצאים בצורה מסו�ד‬
‫רת‪ .‬אני גם חושב שהפעלתי הרבה פעמים שיקול דעת מוסרי בנושא‬
‫הזה‪ .‬למשל‪ ,‬היו פעמים שראיתי ילד רודף אחרי כלב שברח ולא‬
‫עשיתי כלום‪ ,‬כי הבנתי את הסיטואציה‪ .‬אנ י את המוטל עלי עש�י‬
‫תי ‪ -‬עברתי בין כל בעלי הכלבים בישוב כשהתחלתי את תפקידי‪,‬‬
‫וביקשתי לקשור את הכלב ברצועה‪ ,‬כדי שלא אגיע למצב הלא נעים‬
‫הזה‪ .‬שום דבר לא נעשה בכוונה תחילה"‪.‬‬
‫אז האם בפועל יש ישובים שבהם חוטפים יותר קנסו ת מאשר ב�י‬
‫שובים אחרים?‬
‫יוסי‪" :‬בין הקיבוצים יש‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬הבד ל משמעותי‪ ,‬על פי הת�ק‬
‫נונים שמאפשרים להם להכניס פקחים לתחומם‪ .‬אנ י לא נכנס לק�י‬
‫בוצים אם לא קוראים לי‪ .‬צריך לזכור שהגדר ההיקפית בקיבוץ זו‬
‫החצר שלהם‪ ,‬זאת אומרת שאין באמת כלב משוטט כי הוא בתוך‬
‫החצר שלו‪ ,‬עד שזה מגיע לתלונות‪ ,‬כאמור‪ .‬לעובדה שאני גר בבאר‬
‫אורה אין כל חשיבות לכמות הקנסות במקום‪ .‬בבאר אורה הייתה‬
‫הזמנה לביצוע אכיפה לפני יותר משנה‪ ,‬אז אנחנו מחויבים לפעול‪.‬‬
‫צריך לזכור שאי הנעימות האמיתית היא לא בגלל הקנסות‪ ,‬אלא‬
‫בגלל צואת הכלבים והכלבים שקופצים על ילדים ברחוב‪ .‬חוץ מזה‪,‬‬
‫חשוב לזכור שפיקוח הכלבים הוא רק חלק קטן מהעבודה במחלקת‬
‫המשך בעמוד ‪17‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪15 2016‬‬
‫‪ 16‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫המשך מעמוד ‪15‬‬
‫תברואה; את רוב הזמן של י אני מעביר בכלל במטעים של הקיב�ו‬
‫צים‪ ,‬בחיפוש אחר מפגעי היתושים והזבובים‪".‬‬
‫אז יישוב שיש בו פקח לא "סובל" יותר?‬
‫יעקב מנשה‪" :‬הפקחים עושים סיורים מפתיעים בישובים‪ ,‬כדי שלא‬
‫ידעו מתי הם באים‪ .‬בקיבוצים למשל‪ ,‬התושבים למדו להחביא את‬
‫הכלבים כשמגיע פקח ‪ -‬אם מישהו מהקיבוץ רואה את הרכב שלנו‬
‫נכנס הוא מיד מסמס לכולם והם נערכים בהתאם‪ ,‬אבל אם הפקח גר‬
‫בישוב הוא יכול למעשה לתת קנס גם באמצע הלילה‪ .‬וא ם כבר מ�ד‬
‫ברים על התמודדות עם השכנים שלנו‪ ,‬חשוב להבהיר שאנחנו מאוד‬
‫באים לקראתם בהשוואה למה שקורה במקומות אחרים בארץ‪ ,‬שם‬
‫עדיין לוקחים כלבים להסגר‪ ,‬כי על פי החוק ‪ -‬כל כלב שלא קשור‬
‫לבעלים שלו עם רצועה נחשב משוטט ומחויב להילקח להסגר‪".‬‬
‫ובחבל אילות?‬
‫"זו הרגשה רעה לקחת כלב להסגר" אומ ר יעקב באמפתיה‪" .‬אנ�ח‬
‫נו לא רוצים לגרום לעוגמת נפש‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬העלות של החזקת כלב‬
‫בהסגר היא גבוהה‪ .‬אז אנחנו לא נגדם‪ ,‬אבל אנחנו כן כפופים לחוק‬
‫מסוים ובעצם פועלים על פי דרישות של הישוב‪ .‬עכשיו‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫קבלנו ערעור על קנס שחילקנו‪ ,‬וכשזה עובר למעלה‪ ,‬אז לפעמים‬
‫מחייבים אותנו לפעול בצורה יותר אגרסיבית ומאוד יכול להיות‬
‫שגם יחייבו אותנו לקחת להסגר בקרוב ‪ ,‬וזו לא המטרה שלנו‪ .‬ה�מ‬
‫גמה שלנו היא לא להעניש את האנשים ואת הכלבים‪ ,‬אלא יותר‬
‫לחנך‪".‬‬
‫והתושבים באמת התחילו להתחנך?‬
‫יעקב‪" :‬הם לא מקבלים את זה בהנאה‪ ,‬והנושא בהחלט מרתיח חלק‬
‫מהתושבים‪ ,‬אבל בתל אביב‪ ,‬למשל‪ ,‬זה ברור לכולם ‪ -‬שם כולם‬
‫מסתובבים עם רצועה ושקיות ניילון ואוספים את הצרכים ש ל ה�כ‬
‫לבים שלהם‪ .‬אין מה לעשות ‪ -‬החוקים של מדינת ישראל חלים על‬
‫כולנו‪ .‬החוק הזה היה קיים תמיד‪ ,‬רק שלא היה מי שיאכוף אותו עד‬
‫עכשיו‪".‬‬
‫חיי כלב‬
‫מה‪ ,‬בעצם‪ ,‬מטרת החוק ואכיפתו?‬
‫"המטרה של כל העניין הזה היא שתהיה לנו איכות חיים ‪ -‬כבישים‬
‫נקיים מצואת כלבים‪ ,‬אשפה שלא מתפזרת ‪ ,‬ילדים שיכולים לה�ס‬
‫תובב בחופשיות בלי לפחד מנשיכות או שהכלבים ייקחו להם אוכל‬
‫מהידיים‪ .‬ליצור אווירה יותר נעימה זו למעשה האחריות של כולנו‪.‬‬
‫אנחנו פה בשביל לעשות סדר‪ .‬האגף שלנו נהיה עמוס בעבודה ‪-‬‬
‫פסולת‪ ,‬כלבים‪ ,‬חתולים‪ ,‬מזיקים‪ ,‬הנושא הזה אף פעם לא נגמר‪.‬‬
‫השאלה היא אם להסתכל על התמונה הגדולה של איכות חיים‪ ,‬או‬
‫להסתכל בקטן ובקטנוניות על אכיפת החוק‪".‬‬
‫אפשר לומר שהאחריות בנושא עברה מהקיבוצים לאנשים?‬
‫"האחריות צריכה להיות של האנשים ‪ -‬הכל מסתכם בגישה של הבן‬
‫אדם לגבי הכלב‪ .‬למה הוא לוקח כלב? כדי להשגיח עליו‪ ,‬או כדי‬
‫לתת ל ו לעשות מה שהוא רוצה? כלב זו אחריות! לי בבית יש א�ר‬
‫בעה כלבים ואני מוציא אותם באופן מסודר כמה פעמים ביום‪ ,‬כדי‬
‫שלא יפריעו לאף אחד‪ .‬אצלנו בחבל פחות רואים את זה‪ ,‬אבל יש‬
‫אנשים שמתעללים בכלבים שלהם או משחררים אותם בלי השגחה‬
‫והם נדרסים‪ ,‬או חוזרים פצועים מקרבות‪ .‬יש גם הרבה שזורקים את‬
‫הכלבים שלהם בישובים שלנו‪ ,‬בשערי הכניסה‪ ,‬או אפילו על כביש‬
‫הערבה‪.‬‬
‫אז אתה גם בצד של הכלבים וגם בצד של בעלי הכלבים‪ ,‬בעצם?‬
‫"לצערי‪ ,‬לכלבים כבר אין זכויות בימינו‪ ,‬במיוחד לעומת חתולים‪.‬‬
‫כלב לא נחשב לחיה מוגנת וחתול דווקא כן‪ .‬יש לחתולים זכויות‬
‫יתר והם מהווים היו ם בעיה הרבה יותר גדולה‪ ,‬כי אין קנסות ל�ח‬
‫תולים משוטטים‪ .‬אי אפשר ללכוד אותם או להכניס אותם להסגר‪,‬‬
‫אלא רק על מנת לסרס אותם‪ ,‬והם עושים הרבה צרות ‪ -‬הם מורידים‬
‫כמויות של ציפורים‪ ,‬נכנסים לבתי ילדים‪ ,‬עושים צרכים בארגזי‬
‫חול בגנים ועוד‪ .‬הבעיה שלנו היא שאנשים נותנים להם לאכול‪ ,‬לא‬
‫ככה כן‪ :‬כלב בחצר מרווחת ומגודרת‬
‫סוגרים פחים ולא מסרסים אותם והם מתרבים‪ .‬אין לנו תקנון של‬
‫חתולים‪ ,‬אבל בגלל הסיפור הזה יצא חוק של האכלת חתולים ‪ -‬לא‬
‫כל אחד יכול להאכיל חתול איפה שהוא רוצה"‪.‬‬
‫תושבת יטבתה‪ ,‬עוד לא מודעת לפקחים ולתפקידם‪" :‬ביטבתה לא‬
‫אוהבים שכלבים מסתובבים חופשי‪ ,‬ולדעתי יש גם תקנון שמחייב‬
‫ללכת עם רצועה‪ ,‬ולמרות שכולם מודעים לזה‪ ,‬הכלבים עדיין מסמ‬
‫תובבים לבד‪ .‬זה נורא מה שהולך אצלנו מבחינת צואת הכלבים‪ .‬גם‬
‫לי בתור בעלת כלב זה מפריע‪ ,‬כי מעבר לסירחון וללכלוך‪ ,‬הכלב‬
‫שלי מרחרח את הצואה ויכול להידבק מתחלואים של כלבי ם א�ח‬
‫רים‪ .‬אני גם חושבת שזה חינוך טוב להוליך את הכלב ברצועה‪.‬‬
‫הייתי שמחה שכלבים יסתובבו חופשי ואני מאמינה שהם צריכים‬
‫את החופש שלהם‪ ,‬אבל זה קשה כשזה קורה במקום קטן עם המון‬
‫כלבים‪ .‬אם היינו חיים בחברה מתוקנת שכולם פה היו אוספים את‬
‫הצואה של הכלבים שלהם‪ ,‬אולי זה היה עובד‪ ,‬אבל בינתיים אנחנו‬
‫וגם הכלבים סובלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כבר היו מצבים בקיבוץ של אנשים‬
‫שהיו צריכים להיפטר מכלבים שהיו מאיימים מדי או נבחנים מדי‪.‬‬
‫"הייתי שמחה שכלבים יסתובבו חופשי‬
‫ואני מאמינה שהם צריכים את החופש שלהם‪,‬‬
‫אבל זה קשה כשזה קורה במקום קטן‬
‫עם המון כלבים" (חברת קיבוץ)‬
‫אני זוכרת שבתור ילדה לא הבנתי את זה‪ ,‬אבל היום בתור בן אדם‬
‫בוגר אני מבינה שצריך להתחשב‪ ,‬צריך להיות רגיש לכל הכיוונים‬
‫ועדיין‪ ,‬להכניס פקחים לכזה מקום קטן ‪ -‬יש בזה טעם לפגם‪ .‬כמו‬
‫שלא מכניסים לפה משטרה ופותרים את הבעיה בתוך הקהילה‪ ,‬יותר‬
‫בנעימות ופחות בצורה מערכתית‪-‬מדינית של קנסות‪ .‬זה מספיק‬
‫בעיני שכמה שכנים היו פונים אליך ברמה האישית וכבר לא היה‬
‫לך נעים להוציא את הכלב בלי רצועה‪ .‬אני חושבת שביטבתה עוד‬
‫מנסים להמשיך את זה"‪.‬‬
‫"אצלנו יש לדעתי יותר כלבים מאנשים"‪ ,‬צוחקת הדר (שם בדוי)‬
‫חברת קיבוץ סמר‪" .‬יש כאלה שאוהבים כלבים ויש כאלה שפחות‪,‬‬
‫אבל אין לנו שום תקנון פנימי ביחס לכלבים‪ ,‬למרות שהיו מצבים‬
‫שהוציאו מהקיבוץ כלבים שהיו תוקפניים מדי‪ .‬ברוח סמר יש יותר‬
‫סובלנות וסבלנות‪ ,‬ואם יש בעיה פונים אליך באופן אישי‪ .‬זו הדרך‬
‫שלנו לפתור בעיות‪ .‬אנחנו סומכי ם על המוסר אחד של השני ובי�נ‬
‫תיים זה עובד לנו יופי‪".‬‬
‫רותם ג'קסון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪17 2016‬‬
‫צחיח קיצוני ביותר‬
‫"המדבר הוא 'ספר' שבו בכל יום אני פותח דף חדש‪ ,‬צופה בתופעות לא מוכרות‪ ,‬מגרה את המחשבה ומנסה‬
‫להבין אותן‪ :‬החיים רוחשים בסביבה הקיצונית הזו‪ ,‬נטולת החיים לכאורה‪( ".‬בני שלמון‪" ,‬טבע המדבר")‬
‫ד"ר בני שלמון‪ ,‬אחד מיקירי האזור ומי שראוי להיות אזרח של כבוד‬
‫בחבל אילות‪ ,‬על אף היותו תושב אילת‪ ,‬כתב ספר על המדבר‪ .‬ליתר‬
‫דיוק ‪ -‬על המדבר שלנו‪ ,‬זה שאנו רואים בו את החצר האחורית וד"ר‬
‫בני‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬מכיר את החצר האחורית שלנו טוב מרובנו‪.‬‬
‫פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא כותב ספר?‬
‫"בשנים האחרונות נפל לי האסימון והבנתי שכל אדם ‪ -‬אין כמותו‬
‫בעולם מבחינת מה שהוא יודע‪ ,‬מה שהוא למד‪ ,‬מה שהושקע בו‬
‫ולמה שהוא התפתח‪ .‬אני צברתי הרבה ידע ואני כבר נוגע בשבעים‬
‫וכאשר אעזוב את העולם ‪ -‬לא בהכרח היום‪ ,‬לא מחר‪ ,‬אולי בעוד‬
‫עשר‪-‬עשרים שנה ‪ -‬אז כל מה שיש איתי נמחק‪ .‬וכל מה שחשבתי‪,‬‬
‫אבל ל א עשיתי ומה שלא נכתב באיזושהי צורה ‪ -‬דפוס‪ ,‬או דיג�י‬
‫טאלית ‪ -‬לא קרה‪".‬‬
‫אתה בעל ידע נרחב במגוון תחומים ‪ -‬למה כתבת דווק א על ה�מ‬
‫דבר?‬
‫"אנחנו יושבים במקום שרוב מדינת ישראל לא מכירה אותו‪ ,‬קוראים‬
‫לו מדבר‪ 90% .‬מהאנשים בישראל‪ ,‬לא מכירים ‪ 50%‬ממנה‪ .‬בתנ"ך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬המדינה היא מדן ועד באר‪-‬שבע ; בבאר‪-‬שבע נגמרת ה�מ‬
‫דינה‪ .‬רציתי שיכירו ‪ -‬את האקלים‪ ,‬את התופעות‪ ,‬את בעלי החיים‪,‬‬
‫את אזורי המחייה ובכלל להגדיר מה זה מדבר‪ .‬לכן‪ ,‬יש פרק שלם‬
‫בספר שמגדיר מה זה מדבר‪ ,‬כי מדבר זה לא חולות‪ ,‬וזו לא הגדרה‬
‫גיאוגרפית‪ ,‬אלא הגדרה אקלימית‪ .‬יש מעט מאד חומר כתוב טוב‬
‫בעברית על המדבר וצריך שיהיה עוד‪" .‬‬
‫עד כמה אנשים לא מכירים את המדבר?‬
‫"יודעים שמבאר‪-‬שבע עד אילת ‪ -‬חם‪ ,‬שזה מאד טריוויאלי ‪ .‬א�נ‬
‫שים לא מבינים שמבחינת אקלים אזור אילת הוא לא בתחום מדינת‬
‫ישראל ‪ -‬הוא בסהרה‪ ,‬צחיח‪-‬קיצוני‪ ,‬לגמרי אחר‪ .‬ברוב המדינה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הגשם יורד בעיקר בחורף‪ ,‬באזור שלנו הוא יורד דווקא‬
‫בעונות המעבר‪ ,‬אבל אנשים לא מודעים לזה‪ .‬עוד משהו שאופייני‬
‫למדבר צחיח קיצוני ‪ -‬גשם מקומי בכמויות גדולות‪ .‬לכן יש עמוד‬
‫שלם בספר‪ ,‬שמראה לאנשים שבין שתי נקודות סמוכות על כביש‬
‫‪ ,90‬יש הבדלים של עשרות מילימטר משקעים‪ .‬ישנם אירועי גשם‬
‫מדהימים‪ ,‬אבל מאד נקודתיים‪ ,‬כמו האירוע האחרון בתמנע‪ ,‬שהיה‬
‫מאד אופייני לאזור‪".‬‬
‫"אנחנו יושבים במקום שרוב מדינת ישראל‬
‫לא מכירה אותו‪ ,‬קוראים לו מדבר‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהאנשים במדינה‪ ,‬לא מכירים ‪ 50%‬ממנה"‬
‫מה אפשר ללמד את מי שחיים פה? אנחנ ו כבר מכירים את הא�ק‬
‫לים‪...‬‬
‫"החל מגילו של האזור ‪ -‬האם הוא עתיק? דרך בעלי חיים ובתי‬
‫גידול ועד לדברים שאנחנו יכולים ללמוד מהמדבר עצמו‪ ,‬מצורות‬
‫החיים שבו ואיך הן מסתדרות אחת עם השנייה‪ .‬המדבר מלמד אותנו‬
‫דברים שבני האדם מסרבים להבין‪ ,‬כמו ‪if you can't beat them, -‬‬
‫‪ .join themm‬במקום להילחם עם בעם‪ ,‬תרבות בתרבות‪ ,‬אפשר ל�ה‬
‫רוויח הרבה אנרגיה‪.‬‬
‫לא רבים יודעים‪ ,‬אבל הטענה שהארץ מתייבשת בגלל האדם ‪ -‬אינה‬
‫נכונה‪ .‬תופעת ההתייבשות קיימת כבר ‪ 10,000‬שנה ואינה תלויה‬
‫בבני האדם וכמות הגשם שיורדת‪ ,‬הולכת ופוחתת ב‪ 10,000-‬השנים‬
‫האחרונות‪ .‬אנחנו מדברים כל הזמן על התחממות גלובאלית‪ ,‬אבל זו‬
‫תופעה טבעית‪ .‬למשל‪ ,‬לפני אלפי שנים הסהרה היתה ירוקה‪ ,‬היתה‬
‫שם סוואנה‪ ,‬היו שם אגמים ולא מדבר‪ .‬יש שם בעלי חיים וגם מהם‬
‫אנחנו יכולים ללמוד ‪ -‬איך חיים בעלי חיים וצמחים עם רצף של‬
‫‪ 18‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫צילום‪ :‬דורון ניסים‬
‫שנים שחונות?"‬
‫מה הופך את הספר "טבע המדבר " לשונה מכל אינדקס‪ ,‬או אנצ�י‬
‫קלופדיה בנושאי טבע?‬
‫"ההסתכלות ההוליסטית על הדברים ‪ -‬יש לי הכשרה מדעית‪ ,‬אבל‬
‫הדרכה של ‪ 28‬שנים בבית‪-‬ספר שדה אילת‪ ,‬אפשרה לי לחזק את‬
‫הידיעה של י עצמי ולהבין את הדברים לעומק‪ ,‬בגלל שלא רק ל�מ‬
‫דתי את החומר‪ ,‬אלא גם הסברתי אותו לאחרים‪ .‬מדען בדרך כלל‬
‫חותך את העולם בצורה מאד חדה‪ ,‬אבל הוא לא יכול להסתכל על‬
‫הדברים הוליסטית‪ .‬הסתכלתי על בתי גידול ‪ -‬טראריום‪( ,‬בעברית‬
‫יפה ‪ -‬מקום חיות)‪ ,‬מתוכם לקחתי מינים בולטים ומעניינים של‬
‫צמחים ובעלי חיים וסיפרתי על כל אחד סיפור עם תמונה‪".‬‬
‫לפי מה בחרת את המינים השונים?‬
‫"בגלל שאי אפשר לקחת את כל מה שיש ‪ -‬זה פשוט יותר מדי‪,‬‬
‫בחרתי את אלה שגם יש מה לומר עליהם וגם ‪ -‬מה שיש לומר‬
‫עליהם ‪ -‬מעניין‪ .‬אני יכול להגיד לך שמות של מאות מינים‪ ,‬אבל‬
‫לא על כולם יהיה מידע‪ ,‬לא על כל אחד יש מה להגיד‪ ,‬או שהמידע‬
‫עליהם לא מעניין‪".‬‬
‫בני‪ ,‬לא טוב‬
‫בידי מי הופקד עיצוב הספר?‬
‫"ליאור דפני מבאר‪-‬אורה‪ ,‬שכבר עיצבה בעבר ספרים על שונית‬
‫האלמוגים באילת (בעברית ובאנגלית)‪ ,‬ספר גיאולוגיה של הרי‬
‫אילת וחלקים מהספר ״מפרץ אילת מים סוף ועד סופו״ ועוד ספרים‬
‫מסוגים שונים‪".‬‬
‫ליאור מספרת שהעבודה על הספר של בני היתה מרתקת‪" .‬היא‬
‫ארכה כשנה והמידע המרתק והתמונות המעניינות היוו את נקודות‬
‫האור‪ ,‬העניין והיופי בעבודה על ספר גדול כל כך‪ ,‬נהניתי מכל‬
‫רגע‪".‬‬
‫מי בחר את הצילומים?‬
‫"הצילומים נבחרו על ידי בני ועל ידי‪ ,‬תוך התחשבות בקומפוזיציות‬
‫הצילום‪ ,‬נשוא הצילום‪ ,‬האור והמסר שרצינו להעביר בכל תמונה‪".‬‬
‫חוץ מהנושא‪ ,‬נהנית גם מהעבודה עם המחבר?‬
‫"מאד‪ .‬נכון שהעבודה על הספר היתה חוויה של עבודה על נושא‬
‫קרוב לליבי ‪ -‬המדבר הסובב אותנו‪ ,‬אבל העובדה שהתקיימה מול‬
‫לקוח מפרגן‪ ,‬הנותן יד חופשית ורואה במעצב שותף מלא ל״לידת״‬
‫ספר‪ ,‬העצימה את החוויה‪".‬‬
‫בני‪ ,‬בידי מי הפקדת את הביקורת על הספר?‬
‫"את טיוטת הספר שלחתי לידידי‪ ,‬מורי ורבי ‪ -‬עוזי פז‪( ".‬ד"ר עוזי‬
‫פז‪ ,‬ביולוג ופעיל סביבה‪ ,‬מאחוריו קריירה ארוכה ותפקידים רבים‬
‫בתחומי הטבע והסביבה; בתחילת דרכו עבד כפקח בשמורת האלמ‬
‫מוגים באילת ומאוחר יותר הגיע לכסא המנהל הראשון של רשות‬
‫שמורות הטבע‪ .‬ג‪.‬נ)‪" .‬לעוזי יש ידע מאד רחב בכמה תחומים‪ ,‬הוא‬
‫גם כותב‪ ,‬גם הוציא ספרים ויכול לבקר אותי מכל הכיוונים‪ .‬אז‬
‫שלחתי לו את כתב היד והוא כתב לי במילים האלה‪ :‬בני‪ ,‬לא טוב‪.‬‬
‫אבל הוא לא רק קטל‪ ,‬אלא גם שיפר‪ .‬הוא אמר לי ‪ -‬אני לא שומע‬
‫את הקול של בני‪ .‬התרגום של זה הוא‪ :‬מה שאהבתי לשמוע זה‬
‫את ההדרכות שלך ואתה כתבת בלי להדריך‪ .‬ועוד דבר ‪ -‬תשתמש‬
‫בקסם הישן שקוראים לו סיפור‪".‬‬
‫הקסם של הסיפור מתאים לספר טבע?‬
‫"הקסם של הסיפור‪ ,‬לדעתי‪ ,‬או להרגשתי‪ ,‬זה קסם שטבוע בבני אדם‬
‫באופן גנטי‪ ,‬כי לא צריך ללמד אותם‪ .‬את לוקחת קבוצה של ילדים‬
‫בני שנתיים‪-‬שלוש וכשאת מתחילה לספר סיפור בטון המתאים אז‬
‫יש שקט (תרגיל שכל מדריך מתחיל יודע) וכולם מקשיבים‪ .‬פז אמר‬
‫לי להשתמש בטכניקה של סיפור ‪ -‬עזוב מדע‪ .‬כל הציטטות‪ ,‬כל‬
‫השמות המדעיים‪ ,‬כל הסוגריים‪ ,‬זה קוטע את הרצף של הקריאה‪.‬‬
‫תשתמש בידע המדעי שלך‪ ,‬אבל תשים אותו בצד‪ ,‬תשים אותו‬
‫באינדקס‪ .‬מי שירצה למצוא זאב‪ ,‬למשל‪ ,‬יחפש אותו באינדקס‪".‬‬
‫בדור הגוגל‪ ,‬יש צורך בכזה ספר?‬
‫"בוודאי שיש צורך‪ .‬קודם כל‪ ,‬הספר הזה עושה משהו לקורא ‪-‬‬
‫תקרא‪ ,‬תראה‪ ,‬תתעורר סקרנותך‪ ,‬תצא לטבע ותראה את הדברים‬
‫בטבע‪ .‬אני רוצה לעורר את הסקרנות שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני כל הזמן‬
‫מדריך ואני רואה שיש צורך בידע הזה והוא לא זמין‪ .‬אמנם‪ ,‬יש המון‬
‫מאמרים‪ ,‬אבל אין מידע זמין על המדבר‪.‬‬
‫מה שאני מנסה להגיד זה שיש מה ללמוד מהמדבר ‪ -‬גם בתרבות‬
‫אנושית‪ ,‬גם בהתאמה של בעלי חיים למדבר‪ .‬את החלק המדעי‪,‬‬
‫השארתי לחלק השני של הספר ובסוף יש גם אינדקס‪ .‬מי שרוצה‬
‫יכול לקרוא ערכים ולבדוק בסוף הספר‪".‬‬
‫למה הספר לא נמכר בחנויות‪ ,‬אלא רק על ידך?‬
‫"כבר אין ספרים מהסוג הזה בהוצאות ‪ -‬לא בקטנות ולא בגדולות‪.‬‬
‫לא מוציאים אלבומים‪ ,‬או ספרי תוכן בסגנון של אלבומים‪ ,‬ההוצאות‬
‫פשוט לא מתעניינות בזה והגדולות יותר רוצות ‪ 50%‬מההכנסות של‬
‫הספר‪ ,‬אז אני מפיץ לבד‪.‬‬
‫הוצאתי על חשבוני ‪ 500‬ספרים‪ ,‬שנמכרים ב‪ 120-‬ש"ח לספר וזה‬
‫לא יכסה את ההוצאות‪ .‬לשמחתי‪ ,‬הרבה מאד אנשים תרמו תמונות‬
‫לספר‪ ,‬ורק צלם אחד‪ ,‬מחו"ל‪ ,‬דרש תשלום‪ .‬כל האחרים תרמו את‬
‫התמונות שלהם בנדיבות ובכמויות ; האנשים בישראל מאד מפר�ג‬
‫נים‪ .‬בינתיים נמכרו כ‪ 130-‬ספרים בפחות מחודשיים‪".‬‬
‫יהיה עוד ספר?‬
‫"'שיטים וצבאים' והוא כבר בכתיבה‪ .‬אני כותב מהר יחסית והחומר‬
‫זמין לי בראש‪ .‬אבל את הספר הבא כבר אוציא בפורמט ‪ ,PDF‬אני‬
‫רוצה להנגיש אותו לקהל‪".‬‬
‫זו השקעה רצינית ‪ -‬גם של עבודה וגם של כסף‪...‬‬
‫"תראי‪ ,‬חשוב לי לפתוח לאנשים את הראש להסתכל סביב‪ .‬המדבר‬
‫הוא מקום מדהים לגור בו‪ ,‬מקום טוב‪ ,‬מקום יפה‪ ,‬זה המקום עם הכי‬
‫הרבה אופציות לעתיד שיש למדינת ישראל‪ .‬במדבר י ש מעט א�נ‬
‫שים‪ ,‬והנגב הוא עוד המון שטח‪ ,‬אבל כדי לחיות במדבר ‪ -‬צמחים‪,‬‬
‫בעלי חיים‪ ,‬אנשים ‪ -‬צריכים לדעת להתארגן עם המדבר‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫*ניתן לשלם גם באשראי‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪19 2016‬‬
‫מעשה בחולצה אחת מגניבה‬
‫יום הנוער בא והלך‪ ,‬אבל השאיר אחריו מאות בני נוער מרוצים וחולצה אחת שתלך איתם עוד הרבה זמן‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬שני ההדפסים שנבחרו להופיע על החולצות הגיעו מבאר‪-‬אורה‪ ,‬אבל ההתחלה לא היתה מובנת מאליה‬
‫יום הנוער בחבל אילות‪ ,‬מצוין מדי שנה במהלך חודש ינואר‪ .‬בכל‬
‫שנה יום זה מקבל גוון אחר‪ ,‬ייחודי‪ ,‬ועל התוצאה הסופית מנצחים‬
‫בקולי קולות בני הנוער‪ ,‬אשר לוקחים חלק פעיל מאוד בהווייתו‪.‬‬
‫לפנ י כשלוש שנים התווסף נדבך חשוב ומשמעותי ליום זה – "ת�ח‬
‫רות חולצות יום הנוער"‪ .‬סבורני שהמילה "תחרות" קופצת מבין‬
‫השורות ומעוררת אצל חלקכם אנטגוניזם; לתחרות יכולות להיות‬
‫השלכות שליליות או חיוביות ועל כך יעידו פסיכולוגים רבים‪ ,‬כל‬
‫זאת בהתאם למצב הנידון ‪ .‬אי לכך‪ ,‬יצאתי לחקור את הנידון במח�ו‬
‫זותיה של דורון קרן ‪ -‬רכזת הנוער במתנ"ס‪.‬‬
‫"נתקלתי בהתנגדויות רבות מצדם‬
‫של בני הנוער‪ :‬סקפטיות‪ ,‬זלזול‪,‬‬
‫חוסר אמון ודימוי עצמי נמוך‬
‫ביחס לשייכותם לחבל"‬
‫(ערן טוויטו‪ ,‬רכז הנוער בבאר‪-‬אורה)‬
‫איך ולמה תחרות ?‬
‫דורון‪" :‬מדובר במסורת שהחלה טרם תקופתי בתפקיד‪ ,‬אותה הובילו‬
‫צוות המדריכים ומועצת תלמידי הנוער דאז‪ .‬אני לא בדיוק זוכרת‬
‫איך נולד הרעיון‪ ,‬א ך כן יכולה לספר על התרומה ההיקפית וה�נ‬
‫‪ 20‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫רחבת שנוצרה סביב התהליך‪ ,‬אשר רקם עור וגידים ולימים הפך‬
‫למסורת‪ .‬חשוב לציין שהפר ס אינו ראוותני ‪ -‬הקבוצה הזוכה מק�ב‬
‫לת סווטשירטים‪ ,‬לעומת חולצות רגילות שמקבלים שאר בני הנוער‬
‫בחבל"‪.‬‬
‫מה המטרה של התחרות ושל מעורבות הנוער בתכנונים של היום?‬
‫"המטרה העיקרית שעמדה לנגד עינינ ו היא לרתום את בני הנ�ו‬
‫ער לעשייה‪ ,‬לשלב ולהעצים את כשרונם המנהיגותי שממילא טמון‬
‫בכל אחד ואחד מהם באופן כזה או אחר‪ ,‬לשים אותם במרכז ולגרום‬
‫להם להיות אחראים על עיצובו ואופיו של יום זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ליצור‬
‫ולייצר תהליך של חיבור פנימי בתוך היישוב ומחוצה לו‪ ,‬בין כלל‬
‫יישובי החבל‪".‬‬
‫מה התרומה של המעורבות הזו לבני הנוער?‬
‫"כל האלמנטים המוזכרי ם לעיל מזכים את בני הנוער במספר נק�ו‬
‫דות חוזקה‪ .‬הבולטת ביניהן הינה תחושות גאווה במקום שממנו הם‬
‫באו ואותו הם מייצגים וכתולדה מכך מתחזקת גם השייכות לכלל‬
‫החבל‪".‬‬
‫מכאן הדרמתי אל הקבוצה הזוכה ליום הנוער ‪ – 2016‬בני הנוער‬
‫מבאר אורה‪ .‬על התהליך המשמעותי שעברו בני הנוער מספר ערן‬
‫טוויטו ‪ -‬רכז הנוער בבאר אורה‪" :‬אני בתפקיד רכז הנוער ביישוב‬
‫קצת פחות משנה‪ .‬בשנה שעברה חוויתי את יום הנוער כהורה מלווה‬
‫לילדיי הפרטיים‪ ,‬כך שזהו בעצם יום הנוער הראשון שבו אנ י ב�ת‬
‫פקיד‪ .‬אני אמור להניע את הנוער לקחת חלק בעשייה‪ ,‬לחבר אותם‬
‫ליישוב ומחוצה לו‪".‬‬
‫ויש היענות?‬
‫״בהתחלה זה היה אתגר לא פשוט‪ ,‬כמעט בלתי אפשרי‪ .‬נתקלתי‬
‫בהתנגדויות רבות מצדם של בני הנוער‪ :‬סקפטיות‪ ,‬זלזול‪ ,‬חוסר אמון‬
‫ודימוי עצמי נמוך ביחס לשייכותם לחבל; אלו הניעו אותי לשלב‬
‫הילוך‪ ,‬להניע ולסמן לנגד עיניי זכייה‪ .‬מטרה זו שהצבתי בפניי ובפני‬
‫בני הנוער‪ ,‬הוביל ה אותנו לניצחון‪ ,‬אשר בעיניי הוא לא פחות מש�מ‬
‫עותי מכל מה שהשגנו בדרך בה עברנו בכדי להגיע אליו‪".‬‬
‫איך הרגשת כשהחבר'ה זכו‪ ,‬אחרי ההתחלה הקשה?‬
‫"התמלאתי תחושת סיפוק עז וגאווה בבני הנוער‪ ,‬בתהליך שעברנו‪,‬‬
‫ביעדים שהצבנו לעצמנו ובמטרות שהושגו"‪.‬‬
‫באר מלאה ברעיונות‬
‫לתחרות חולצת יום הנוער הציבו מספר קריטריונים‪ .‬הציור צריך‬
‫להביע את שייכותם של בני הנוער לחבל וניתן היה לסמל את האומן‬
‫האורח שמופיע באירוע‪ .‬בני הנוער בבאר אורה התכנסו מספר רב‬
‫של פעמים לסיעור מוחות‪ ,‬כולם זרקו רעיונות לאוויר ובהנחייתו‬
‫של ערן החלו לשלוף סלוגנים‪ .‬משנרשמו כעשרה משפטים אשר‬
‫נמצאו כמתאימים‪ ,‬החלו לחשוב על ציורים תואמים‪.‬‬
‫בין כל הכישרונות הצעירים התבלטו שלושה בני נוער‪ ,‬שציוריהם‬
‫של שניים מהם גם נבחרו לפאר את החזית והגב של חולצת יום‬
‫הנוער ‪.2016‬‬
‫ים אשכנזי‪ ,‬תלמידת כיתה י' אש ר ציורה נבחר להתנוסס בחזית ה�ס‬
‫ווטשירט קיבלה את ההשראה לציו ר מהסלוגן "בחבל אילות מע�ש‬
‫נים רק טונה"‪ ,‬שנולד עקב העובדה שהזמר טונה הגיע להופיע בפני‬
‫בני הנוער‪.‬‬
‫ים מספרת שהציור תמיד היה חלק ממנה ‪ -‬בתקופת הגן הביאה‬
‫ציורים רבים הביתה‪ ,‬כמ ו כל ילד אחר‪ ,‬אלא שאצלה חקוקה בזי�כ‬
‫רון התלהבות יתרה מצד אמה‪ .‬ים מעידה על כך שההתלהבות הזו‬
‫עודדה אותה להעמיק בציור יותר ויותר והיא זאת אשר נטעה בה‬
‫את הביטחון‪.‬‬
‫איך את מרגישה לאחר הזכייה?‬
‫"אני גאה מאוד‪ ,‬הזכייה מחזקת אצלי את תחושת השייכות למקום‪,‬‬
‫אני מאוד אוהבת את היישוב‪ ,‬תמיד הייתי מחוברת למועדון הנוער‬
‫ועכשיו אף יותר"‪.‬‬
‫עדן‪ ,‬איך את מרגישה עם זה שהציור שלך מופיע בשער גיליון זה?‬
‫"אני לא אוהבת להיחשף ולהתבלט‪ ,‬לא ממש מרגישה נוח עם זה‪.‬‬
‫אני לא אדחוף את עצמי או את הציורים שלי‪ ,‬אלא אם כן מישהו‬
‫אחר עושה זאת עבורי‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬אני לא מתנגדת‪ ,‬די זורמת‪".‬‬
‫עד כמה את מחוברת ליישוב?‬
‫"אני מחוברת בעיקר לבית שלי‪ ,‬אוהבת להתבודד בו"‪.‬‬
‫הציור שלך ממש משקף חיבור לחבל תרתי משמע‪ ,‬אי ך את מ�ס‬
‫בירה זאת?‬
‫"האמת היא שזה ממש לא היה רעיון שלי לצייר את התינוק עם חבל‬
‫הטבור‪ .‬כולם זרקו משפטים‪ ,‬ואחד המשפטים היה‪" :‬החבל נותן לך‬
‫חיים" מפה לשם הגיע הציור‪ .‬עם או בלי קשר‪ ,‬יש לי חברות טובות‬
‫מאוד בנאות סמדר‪ ,‬בסמר וביטבתה‪".‬‬
‫מתי התחלת לצייר ומהו ציור עבורך?‬
‫"התחלתי בגיל צעיר‪ .‬אחותי הגדולה ציירת‪ ,‬ואפשר לומר שציור‬
‫נמצ א סביבי בכל פינה בבית מתקופת הילדות‪ .‬הציור מעניק מש�מ‬
‫עות לחיי‪ ,‬אפשר לומר משמעות רבה עד מאוד" ‪.‬‬
‫הציור ההומוריסטי בעל סגנוןה הגרפיטי שנבחר לעטר את גב הח�ו‬
‫לצה‪ ,‬הוא של אוראל טוויטו‪ ,‬תלמיד בכיתה י"א‪ .‬אוראל לא מקדיש‬
‫זמן לציור‪ ,‬מתמקד בעיקר בספורט ובאמנות לחימה‪ ,‬הציור בא לו‬
‫ככה‪ ,‬על הדרך‪.‬‬
‫על גבם של למעלה ממאתיים בני נוער מתנוסס הציור שלך‪.‬‬
‫גאווה?‬
‫"כן‪ ,‬לגמרי‪ ,‬אני מאוד שמח שניצחנו‪ ,‬זו תחושת סיפוק גדולה‬
‫לראות את בני הנוער מסתובבים ביישוב לבושים בסווטשירט‪ ,‬גם‬
‫אחרי שעבר יום הנוער"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אני חוזרת אל דבריה של דורון קרן‪ ,‬כשבמוחי מהדהד שוב‬
‫ושוב המשפט הבא‪" :‬ליצור ולייצר תהליך של חיבור פנימי בתוך‬
‫היישוב‪/‬קיבוץ ומחוצה לו בין כלל יישובי החבל"‪.‬‬
‫אין ספק שהצליח להם‪ ,‬ולו רק בשל כך שווה היה כל התהליך‪.‬‬
‫רחלי רוזט‬
‫"הגעתי ליישוב בכיתה ב'‪,‬‬
‫וזה היה מעבר טראומתי מהעיר אל המקום‬
‫המבודד הזה‪ ,‬עם מעט מאוד ילדים‪.‬‬
‫נאלצתי להתמודד עם פחדים שלא הכרתי‪"...‬‬
‫(ים אשכנזי‪ ,‬באר‪-‬אורה)‬
‫תמיד הרגשת מחוברת גם ליישוב?‬
‫"ממש לא‪ ,‬במיוחד לא בילדות‪ .‬הגעתי ליישוב בכיתה ב'‪ ,‬וזה היה‬
‫מעבר טראומתי מהעיר אל המקום המבודד הזה‪ ,‬עם מעט מאוד‬
‫ילדים‪ .‬נאלצתי להתמודד עם פחדים שלא הכרתי‪ ,‬עם השקט הזה‪,‬‬
‫המעבר החד מהעיר למדבר‪ ,‬פחד מעקרבים ארסיים‪...‬‬
‫אבל בשנה השלישית שלנו במקום היישוב צמח‪ ,‬הכרתי חברים וחמ‬
‫ברות‪ ,‬התחברתי עם עדן גרינהוט חברתי בלב‪ ,‬בנפש ובציור ויחד‬
‫הלכנו לחוג ציור אצל אמיר אלקיים‪".‬‬
‫גם את מתלהבת מהדברים שאת יוצרת?‬
‫"לא‪ ,‬אני די פרפקציוניסטית ומאוד קשה לי לרצות את עצמי‪ .‬אם‬
‫זה לא מושלם בעיניי‪ ,‬אני מניחה בצד עד שתבוא לי המוזה‪ .‬ציורים‬
‫רבים שוכבים בצד וממתינים למוזה שתבוא"‪.‬‬
‫לצדה של ים יושבת עדן גרינהוט‪ ,‬חברתה הטובה ביותר‪ ,‬תלמידת‬
‫כיתה ט'‪ .‬ציורה של עדן אמנם לא זכה בתחרות‪ ,‬אך הותיר אנשים‬
‫רבים פעורי פה‪ ,‬ואי אפשר היה שלא לתת לו מקום של כבוד‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪21 2016‬‬
‫הפיל והבעיה היהודית ‪ -‬שיחה עם מיכאל לבני‬
‫איך יודעים שיש פיל על העץ? רואים את האופניים שלו נשענים על הגזע‪ .‬איך יודעים שיש פיל יהודי על‬
‫העץ? לפי הכיפה שלו שמונחת מתחת לעץ‪ .‬על הבעיה היהודית והפיל כולנו שמענו‪ ,‬אבל על הפיל שנמצא‬
‫בחדר של תנועת השמאל הישראלי הציוני עוד לא כולם שמעו‪ ,‬וגם מי ששמעו עליו‪ ,‬עדיין לא ראו אותו‬
‫מיכאל לבני‪ ,‬חבר ותיק בקיבוץ לוטן‪ ,‬ועוד יות ר ותיק בתנועה הק�י‬
‫בוצית (גשר הזיו)‪ ,‬טוען שהוא יכול לראות את הפיל‪ ,‬ולא זו בלבד‬
‫– החיזיון הזה של פיל ענק שמסתובב לו בחדר מבלי שאיש יראה‬
‫אותו מדיר שינה מעיניו‪ ,‬ומאז הוא מנסה לפקוח את עינינו לראות‬
‫ולהבחין במציאותו של הפיל‪ .‬ומהו אותו פיל? על פי דבריו של‬
‫מיכאל‪ ,‬אותם ניתן למצוא בחוברת בשם "הפיל בחדר של השמאל‬
‫הציוני"‪ ,‬הוא כותב‪" :‬הפיל בחדר‪ ,‬שבקושי נמצא במודעות של‬
‫השמאל הציוני‪ ,‬הוא שאלת הזהות היהודית‪-‬ציונית של הלאומיות‬
‫היהודית בארץ‪ ...‬במקרים רבים‪ ,‬נקודות המוצא של עמדות מדיניות‬
‫אצל חוגים רבים בחברה הישראלית נעוצות בתפיסתם הלאומית‪-‬‬
‫יהודית‪ .‬השמאל הציוני אינו שם‪ ,‬ונפקדות השמאל הציוני משאלת‬
‫הזהות היהודית ציונית מהווה את הפיל בחדר"‪ ,‬פרוש‪ :‬יש צורך‬
‫לטפל בפיל‪ ,‬במובן זה שכל מי שנמצא מחוץ לחדר יוכל לראות את‬
‫הפיל – זאת אומרת את הזהות היהודית ציוני ת האמיתית של ה�ש‬
‫מאל הציוני‪ ,‬ולכן ירצה להיכנס לחדר‪ .‬בלי זה רוב האנשים יעדיפו‬
‫להסתופף בחצר הימנית‪ ,‬כפי שאכן קורה היום ‪ .‬זוהי תמצית ביקו�ר‬
‫תו על השמאל‪ ,‬אבל מיכאל אינו מוכן להסתפק בניתוח המצב‪ ,‬ועל‬
‫מעשיו באתי לראיין אותו‪ .‬ישבנו על כוס קפה במרפסת ביתו בלוטן‪:‬‬
‫אני לא בטוח מה בדיוק אני רוצה ממך חוץ מלדבר על פילים‪...‬‬
‫"גל ביקשה ממך לראיין אותי? חודשים לא דיברתי איתה‪ ,‬מעניין‬
‫איך היא הגיעה לחוברת‪"...‬‬
‫ההתעסקות שלי בדרך כלל היא ב‪-‬ד' אמות של חבל אילות‪ ,‬וכאן‬
‫אנחנו הולכים לדבר על הצלת מדינת היהודים‪ ,‬אז נראה איך זה‬
‫ילך לנו‪ .‬מה הסיפור עם הפיל הזה בכלל?‬
‫"אז ככה‪ :‬בעקבות השינויים שהתחוללו בשנתיים האחרונות בקיבוץ‬
‫לוטן ובגלל האכזבה הגדולה בבחירות של ‪ ,2015‬נוצר מצב שגרם‬
‫לי להחליט להפנות את מרצי ומעשי לכיוון אחר – להשפיע ברמה‬
‫התנועתית ובמפלגת העבודה או במר"צ ודרכן בציבוריות הישראמ‬
‫לית‪ .‬יש בקטורה כעשרים חברים רשומים במפלגת העבודה‪ ,‬לא?"‬
‫"הפיל בחדר‪ ,‬שבקושי נמצא‬
‫במודעות של השמאל הציוני‪,‬‬
‫הוא שאלת הזהות היהודית‪-‬ציונית‬
‫של הלאומיות היהודית בארץ‪"...‬‬
‫יש כעשרים רשומים‪ ,‬אבל חלקם אינם גרים בקטורה כבר זמן רב‬
‫"בכל אופן‪ ,‬בלוטן אין כמעט אף אחד‪ ,‬ולדעתי חברי הקיבוצים‬
‫בכלל וחברי לוטן בפרט צריכים לפעול במסגרות האלה ולהשפיע‬
‫– וזה המעט שאני מנסה לעשות‪ .‬כמובן שזה לא רק לוטן; פעם‪,‬‬
‫חברי הקיבוצים בכלל היו הרבה יותר פעילים במסגרות ציבוריות‬
‫והיום כבר לא‪ .‬גם המצב בארץ בכלל‪ ,‬החל מבחירות ‪ 2009‬והלאה‬
‫ גרם לי דאגה עמוקה‪ .‬רציתי לכתוב מאמר ולפרסם בכתב העת‬‫"חברה"‪ ,‬אבל התנועה הקיבוצית הפסיקה את המימון לכתב העת‬
‫והוא נסגר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הם ניסו להגביל אותי ל‪ 1500-‬מילים‪ ,‬אז‬
‫החלטתי להוציא את המאמר לאור במימון הקרן שהקמתי בזמנו‪,‬‬
‫ולהשתמ ש בזה בתור מנוף‪ ,‬על מנת לנסות לשנות את הגישה הח�י‬
‫נוכית בתנועות הנוער‪ ,‬באגף החינוך התנועתי וגם ברמה הציבורית‬
‫– למשל שלחתי את החוברת לכל חברי הכנסת ממרצ וממפלגת‬
‫העבודה (המחנה הציוני)‪".‬‬
‫מישהו מהם ענה לך?‬
‫"אחדים ענו‪ .‬מכולם הפתיע אותי דווקא איתן כבל‪ ,‬שכתב לי שקרא‬
‫‪ 22‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫את החומר‪ .‬הוא אפילו גילה שם טעות דפוס‪...‬‬
‫בהמשך הפצתי את זה בתנועה הקיבוצית לכל מיני אנשים שאליהם‬
‫רציתי להגיע‪ .‬לאחר מכן החלטתי לנסות להשמיע את קולי בקרב‬
‫תנועות הנוער – והתמקדתי באלה שהיו בעיני יותר פתוחים לרעיון‬
‫– הנוער העובד והלומד (נוע"ל) ותנועת דרור‪-‬ישראל‪ ,‬אבל שלחתי‬
‫עותקים גם להנהגת המחנות העולים ולהנהגת השומר הצעיר‪ ,‬אף כי‬
‫סברתי שהם יהיו פחות פתוחים לרעיונותיי‪".‬‬
‫העתיד שייך לצעירים?‬
‫ומתנועות הנוער היתה היענות?‬
‫"פניתי במיוחד לנוע"ל‪ ,‬כי בראשו עומד אדם הידוע כקשה אבל‬
‫אידיאולוגי ‪ -‬פסח האוספטר‪ .‬שלחתי לו את החומר וזימנתי את‬
‫עצמי אליו למשרד ושם הוא אמר לי שהוא מסכים עם כל מילה‬
‫בחוברת ומבקש להפיץ אותה בקרב התנועה‪ .‬מסיבות שונות‪ ,‬ההפצה‬
‫התעכבה (שלחתי לו ‪ 1500‬עותקים)‪ ,‬אז פסח היפנה אותי בינתיים‬
‫לתנועת דרור ישראל ‪ .‬נפגשתי עם המרכז הפדגוגי של התנועה‪ ,‬וג�י‬
‫ליתי להפתעתי את דבר קיומה של רשת חינוך של התנועה‪ ,‬כולל‬
‫בתי ספר‪ .‬רובם אמנם מקצועיים‪ ,‬אבל יש גם כמה בתי ספר עיוניים‪,‬‬
‫והמנהל הפדגוגי‪ ,‬לאחר שבדק את העניין עם הצוות שלו‪ ,‬הציע‬
‫לעשות ניסוי בשניים מהם‪ ,‬כעין תכניות לפיילוט‪ .‬אנחנו אמורים‬
‫להיפגש בקרוב ולנסות לבנות תכניות פעולה – איך משלבים את‬
‫החומר הזה עם מה שקיים‪".‬‬
‫מה עם הצעירים של התנועה הקיבוצית?‬
‫" לפני כשנתיים נפגשתי גם עם גבי אוסם‪ ,‬שהייתה אז האחראית‬
‫על מחלקת החינוך בתק"צ‪ ,‬במטרה לעניין אותה בחומר החינוכי‪.‬‬
‫הכנתי מצגת והראיתי לה במה דברים אמורים‪ ,‬כולל תשובה לשאלה‬
‫"במה צריך לעסוק אגף החינוך וכיצד עליו לפעול?"‪ ,‬אבל התגובה‬
‫הייתה "מעניין‪ ,‬צריך להראות את זה לצוות"‪ ,‬מה שאף פעם לא‬
‫קרה‪ .‬בינתיים התחלפה המרכזת‪ ,‬והבאתי את המצגת גם בפני דבי‬
‫בראייס‪ ,‬המחליפה‪ ,‬אבל הצוות החדש לא ידע בדיוק איך לאכול‬
‫אותי‪ .‬אני לא הרמתי ידיים‪ ,‬ואני ממשיך ‪ -‬בתור חבר בצוות ההיגוי‪,‬‬
‫לנסות לדחוף את העניין ‪ -‬בתקווה שזה אכן יתממש‪".‬‬
‫האם אתה מאמין שניתן עוד להציל את המדינה הזו מהשיגעון‬
‫שאחז בה?‬
‫"הכול צפוי והשאלה היא אם הרשות נתונה‪ .‬המצב בתחומים רבים‬
‫אכן קשה‪ ,‬אבל אני אומר "אז מה?" ומנסה להשפיע בכוחי הדל על‬
‫מנת לשנות את המצב‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬לפני שנים רבות‪ ,‬בעקבות כניסתו לכנסת של הרב מאיר כהנא‪,‬‬
‫עלתה בחדר מורים בבית הספר ׳סולם צור׳ הצעה לקיים דיו ן בנ�ו‬
‫שא‪ ,‬ובקשו ממני לדון בכך בחדר המורים‪ .‬את זה עשיתי ואז כתבתי‬
‫מאמר שהתפרסם בירחון "מבפנים" וגם בחו"ל‪ ,‬בשם‪" :‬דמוקרטיה‪,‬‬
‫דת ועתידנו הציוני"‪ .‬ציינתי כי הניסיון המדיני של עם ישראל לחיים‬
‫במדינה עצמאית נמשך בסך הכול ‪ 80‬השנים בתקופת המכבים‪ ,‬עם‬
‫כל הלחצים הפנימיים והחיצוניים‪ ,‬לפני שהכול התפוצץ‪ .‬אנחנו לא‬
‫רחוקים היום למלאת ‪ 80‬שנה למדינת ישראל הדמוקרטית‪ ,‬ובצדק‬
‫עולה השאלה אם אנחנו מסוגלים לקיים כאן מדינה עצמאית‪".‬‬
‫אלא אם יבוא המשיח עם החמור‪...‬‬
‫"הבעיה יכולה להיות אם החמור יותר חכם ממי שרוכב עליו‪ ,‬כפי‬
‫שידוע לנו מסיפור בלעם (במדבר כ"ב)‪".‬‬
‫לאור כל המכשולים‪ ,‬אני תוהה האם לא כדאי להתחיל לנסות את‬
‫כל העסק בתחום המועצה?‬
‫"אני שמח שאתה שואל את השאלה הזו‪ .‬באמת דאגתי להפיץ את‬
‫החובר ת ביישובי האזור במספר מספיק של עותקים‪ ,‬וזה לא ש�ה‬
‫טלפון שלי החל לצלצל ובצד השני של הקו ביקשו ממני להרצות‬
‫את משנתי באיזה יום שישי‪ ,‬או אפילו באיזה ערב באמצע השבוע‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬חצי שנה יותר מאוחר‪ ,‬אני מבין שאם להתחיל משהו בחבל‬
‫אילות‪ ,‬אז הייתי רוצה לא רק לדבר אלא גם להציע מה ואיך לעשות‪,‬‬
‫וניתן אולי להתחיל דווקא מבית הספר‪".‬‬
‫למה להתחיל דווקא מבית הספר?‬
‫"בית הספר 'מעלה שחרות' פתוח לרעיונות חדשים‪ ,‬והוא ממלא‬
‫לפחות אחד משני התנאים שמכשירים אותו להיות פיילוט למימוש‬
‫הרעיון – ההכרה כי מטרת בית הספר גם לחנך ולא רק ללמד‪ .‬הדבר‬
‫השני הוא שיטת לימוד משולבת ערכים (‪.)confluent education‬‬
‫זו שיטה שבה השתמשתי כשהייתי אחראי מטעם הסוכנות על מורים‬
‫שליחים‪.‬‬
‫לפי שיטה זו לוקחי ם את קבוצת המורים ולומדים לעומק אר�ב‬
‫עה ערכי יסוד‪ :‬שוויון ערך האדם‪ ,‬קהילה‪ ,‬שליחות‪ ,‬ולאומיות (או‬
‫ציונות) כערך של השתייכות‪ ,‬ואז כל מורה אמור לפרט על גבי‬
‫גיליון את מה שהוא הולך ללמד במשך השנת הלימודים‪ ,‬וכל מורה‬
‫אמור לנסות ולמצוא את הערכים האלה בחומר שאותו הוא הולך‬
‫ללמד ולהדגיש אותו בזמן השיעור‪".‬‬
‫"אם אנחנו רוצים להביא לשינוי‬
‫בצורת העברת הערכים –‬
‫אנחנו חייבים להגיע אל המורים‬
‫ואל מנהלי בתי הספר ולהתחיל מהלך‪.‬‬
‫הדבר חייב להשתקף בהווי של‬
‫בית הספר‪ ,‬שיפעל גם כבית חינוך"‬
‫זו שיטה שתואמת את תכניות הלימודים?‬
‫"אין מ ה לדאוג‪ .‬כל הערכים מופיעים‪ ,‬ואין צורך לשנות תכניות ל�י‬
‫מודים‪ ,‬והרווח הוא שכל מורה רואה איך המורים האחרים מלמדים‬
‫את אותם הערכים‪ ,‬וכך מגיעים לתגבור בלימוד הערכים‪ ,‬בדומה‬
‫למה שהיה בזר ם העובדים (למרות שלא הכירו את הביטוי �‪conflu‬‬
‫‪ . )ent education‬אם כבר מזכירים אותו‪ ,‬הזרם הזה חוסל בזמנו על‬
‫ידי דוד בן גוריון‪ .‬אני לא מתכוון להחיות את זרם העובדים כמובן‪,‬‬
‫כי אנחנו בעידן אחר‪ ,‬אבל הערכים דומים‪ ,‬ואם אנחנו רוצים להביא‬
‫לשינוי בצורת העברת הערכים – אנחנו חייבים להגיע אל המורים‬
‫ואל מנהלי בתי הספר ולהתחיל מהלך‪".‬‬
‫במה יבוא לידי ביטוי מהלך כזה?‬
‫"הדבר חייב להשתקף בהווי של בית הספר‪ ,‬שיפעל גם כבית חינוך‪,‬‬
‫לקראת שבת‪ ,‬חג ומועד‪ ,‬כולל הדגשה של שנת הבר‪/‬בת מצווה‪.‬‬
‫האם ניתן לעשות זאת במעלה שחרות? זו שאלה קשה‪ .‬המנהלים‬
‫והמורים מאד עסוקים‪ ,‬וכל שינוי דורש מחשבה עמוקה ואולי גם‬
‫הרבה עבודה נוספת‪.‬‬
‫מחשבה אחרת‪ :‬אולי ב'מעלה שחרות'‪ ,‬בו יש שליטה של הקיבוצים‪,‬‬
‫ועל כן ניתן להכניס שינוי כזה‪ .‬בעבר הרחוק בתי הספר הקיבוציים‬
‫היו באמת של הקיבוצים‪ ,‬אלא שכיום הם בעצם שייכים למועצה‬
‫ולא לקיבוצים‪".‬‬
‫כאן נגמר לנו הזמן ונצטרך אולי להשלים את הראיון בפעם אחרת‪.‬‬
‫מי שמתעניין או רוצה לבקר‪ ,‬לשבח‪ ,‬לעזור‪ ,‬לעצור – מוזמן לכתוב‬
‫למיכאל‪.‬‬
‫*לפני שנה וחצי התפרסם מאמר של מיכאל ב"ידיעות הקיבוץ"‪,‬‬
‫ובו טען מיכאל כי בני ובנות הקיבוץ היוצאים לשנת שירות למעשה‬
‫אינם מצוידים בחזון ציוני‪" :‬ולחניכים‪ ,‬שהם כביכו ל שליחינו במ�פ‬
‫עלי הצדקה אין כל מוטיבציה או יכולת להסביר בסביבת ם את תר�ו‬
‫מתם כביטוי של השקפת עולם רעיונית‪-‬קיבוצית‪ .‬השינשינים כלל‬
‫אינם יודעים כי במקרים רבים הם משתפים פעולה עם אידיאולוגיה‬
‫המנוגדת לזו של התנועה הקיבוצית‪ ".‬י‪.‬ה‪.‬‬
‫יורם הופמן‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪23 2016‬‬
‫המדור לשירותכם ‪/‬‬
‫שרי ניצן‬
‫מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫מי אנחנו‬
‫"למה בעצם צריכים מחלקת רווחה בחבל אילות?" שואל אותי תושב‬
‫חדש בפגישה אקראית‪ .‬כאשר אני מסבירה שהתשובה היא בשם ‪-‬‬
‫"המחלקה לשירותים חברתיים"‪ ,‬הוא מרים גבה ומבקש הסבר‪.‬‬
‫המחלקה לשירותים חברתיים במועצה הוקמה בשנת ‪ .1994‬היא‬
‫יושבת בתוך קיבוץ יטבתה ומתפקדת כשלוחה של משרד הרווחה‪,‬‬
‫ומספקת מגוון שירותי ייעוץ‪ ,‬תמיכ ה וטיפול בפרט‪ ,‬במשפחה ו�ב‬
‫קהילה‪ ,‬בכל מעגלי החיים ‪ -‬מלידה עד זקנה ‪ .‬צוות מיומן של עו�ב‬
‫דים סוציאליים בחבל מעניק את השרות‪ .‬הצוות כולל עובדת זכאות‬
‫ שתפקידה לחשב את מידת זכאות הפונים ‪ -‬שהיא גם המרכזת של‬‫תחום ההתנדבות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המחלקה פעילה בפיתוח שירותים מתאימים לצרכי האזור‪,‬‬
‫כמו המועדון לגיל השלישי במועצה‪ ,‬ומועדונית "בי ת בערבה"‪ ,‬ה�נ‬
‫מצאת בחווה לרכיבה טיפולית ליד קיבוץ גרופית‪ .‬פרויקטים נוספים‬
‫הם היחידה לטיפול זוגי ומשפחתי‪ ,‬והיחידה להתנדבות‪ .‬אנחנו מפמ‬
‫עילים קבוצות תמיכה‪ ,‬את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון‪,‬‬
‫תוכניות מניעה יחד עם מחלקות המתנ"ס‪ ,‬ומפתחים יחד עם מחלקת‬
‫ותיקים של המתנ"ס‪ ,‬את העתיד שלנו בחבל‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו לוקחים‬
‫אחריות בקידום פרויקטים בתחום של השיקום והצרכים המיוחדים‪.‬‬
‫בכל חודש נשתף אתכם בפרויקט אחד בהובלת או בשיתוף המחלקה‪,‬‬
‫לרווחת תושבי חבל אילות‪.‬‬
‫החודש‪ ,‬נציין תוכנית בין‪-‬דורית מיוחדת‪ ,‬המופעלת דרך המועדון‬
‫לגיל השלישי‪ ,‬בשיתוף מועצת התלמידים של בית הספר היסודי‬
‫"מעלה שחרות" והיחידה להתנדבות של המחלקה‪ .‬במשך שנה שלמה‬
‫עמלו החברים במועדון לגיל השלישי‪ ,‬בהובלת רנטה טיקוצ'ינסקי‬
‫‬
‫(ובעבר חייקה טמקין)‪ ,‬יחד עם ילדי מועצת התלמידים והמורה מיכל‬
‫בדיל‪ ,‬כדי להכין משחק "ספארי חיות" מבד‪ .‬התוצר המיוחד הועבר‬
‫לרשות ילדי גן שיקומי באילת בטקס מרגש בחווה ליד גרופית בסוף‬
‫חודש דצמבר‪ .‬הילדים והמבוגרים הכינו מאכלים טעימים לסיום‬
‫הבוקר‪ ,‬ילדי הגן השתתפו בפעילות מיוחדת‪ ,‬וכולם נהנו‪.‬‬
‫גם השנה נמשיך ונרחיב את התוכניות הבין‪-‬דוריות עם בית הספר‪.‬‬
‫שותפויות נרקמות ממש עכשיו ואנו מברכים על ההזדמנות להמשיך‬
‫ולשלב את התושבים המבוגרים בחייהם ש ל התושבים הצעירים‪ .‬ח�י‬
‫בורים אלו מעשירים את חייהם של כל המשתתפים – לרווחת כולם‪.‬‬
‫אנו גאים להיות שותפים לעיצוב פני האזור ובחוד ש הבא נביא טע�י‬
‫מה ראשונה של פרויקט חדש שיוצא לפועל בימי ם אלה ‪" -‬יחד ב�ע‬
‫רבה" ‪ -‬בית לבוגרים עם צרכים מיוחדים בליווי המחלקה לשירותים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫צילום‪ :‬גדי קדם‬
‫מתנדבי‬
‫חבל אילות‪,‬‬
‫אירוע ההוקרה השנתי‬
‫יתקיים השנה באילת‪.‬‬
‫תרשמו לפניכם‪:‬‬
‫‪31.03.16‬‬
‫יום חמישי‬
‫בשעה ‪19:00‬‬
‫פרטים נוספים בהמשך!!‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫היחידה להתנדבות‬
‫חבל אילות‬
‫‪ 24‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫הצוות המארגן‪.‬‬
‫אם את בסביבה‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫הערבה לאן‬
‫רשמים אישיים ממפגש שיתוף ציבור ראשון במסגרת תוכנית האב לשטחים פתוחים‪ .‬חקלאים ואנשי‬
‫סביבה ‪ -‬כולם מדברים בשם "הדורות הבאים"‪ :‬אלה דואגים לפרנסת צאצאיהם‪ ,‬בעוד חבריהם רוצים‬
‫להשאיר קצת מרחב לטבע הייחודי של הערבה‪ .‬הדרך עודנה ארוכה (אבל לפחות יש דרך)‬
‫"רגע‪ ,‬אז מישהו מאליפז‪ ,‬למשל‪ ,‬יוכל להגיד לנו א ם לשים טו�ר‬
‫בינת רוח בשדות שלנו?!"‪ ,‬תהה בכעס אחד מנוסעי הרכב‪ ,‬בשעה‬
‫שהחבר'ה היו בדרך הביתה מהדיון הפומבי הראשון ‪ -‬במסגר ת ה�כ‬
‫נתה של תוכנית האב לשטחים פתוחים בחבל אילות‪ .‬הנה שאלה‬
‫טובה‪ ,‬אחת מיני רבות שעוד יצוצו כאשר ננסה להגיע להסכמות‬
‫לגבי דמותה העתידית של הערבה הדרומית‪.‬‬
‫נראה שהמועצה שכרה את האנשים המתאימים ביותר למשימה‬
‫החשובה (לא בטוח שמחמאה מצד הח"מ היא דבר מועיל במקרה‬
‫שלפנינו)‪ :‬אנשי צוות "לרמן תכנו ן עיר ואזור"‪ ,‬שחיברו את "המ�ד‬
‫ריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים במועצות האזוריות"‪ .‬עכשיו הם‬
‫מגיעים אלינו ‪ -‬עם הניסיון‪ ,‬עם הגישה‪ ,‬עם ההבנה לגבי המורכבות‬
‫הכרוכה ביצירתו של מסמך שתכליתו להתוות דרך משותפת במרחב‬
‫של אי הסכמות‪.‬‬
‫אנחנו נמצאים עדיין בשלב "לימוד המצב הקיים" ובסך הכל צפוי‬
‫התהליך להתפרס על כשנתיים‪ .‬כמו שכבר נכתב כאן לאחרונה‪ ,‬זהו‬
‫נושא משעמם ‪ -‬וחשוב ביותר‪ .‬בהמשך ממתינים לנו עימותים לא‬
‫פשוטים בין חקלאים ואנשי פיתוח ‪ -‬לבין שוחרי הסביבה והשימור‪.‬‬
‫אלה גם אלה ידברו בשם "הדורות הבאים" ‪ :‬הראשונים מבקשים ל�ה‬
‫בטיח את עתידה הכלכלי של החברה בערבה‪ ,‬בעו ד שותפיהם דו�ר‬
‫שים להותיר חלק מנכסי הטבע לשיקול דעתם של צאצאינו‪ .‬הדרמה‬
‫הזו‪ ,‬שרובנו יכולים להתחבר אליה‪ ,‬מתחבאת מאחורי סדרת שלבים‬
‫משמימים‪ :‬מ"גיבוש תמונת עתיד ועקרונות תכנון מנחים"‪ ,‬דרך‬
‫"בחינת חלופות מרחביות ובחירת חלופה מועדפת"‪ ,‬ועד "עריכת‬
‫מסמך מדיניות"‪ .‬הללויה‪.‬‬
‫השאלה אינה מה צופן העתיד –‬
‫כי אפילו הדוב עלול לפספס בניחושיו ‪-‬‬
‫אלא מה אנחנו רוצים שיהיה‪ .‬ולא רק שכולנו‬
‫רשאים לומר זה לזה מה לעשות איפה‪,‬‬
‫אלא שהערבה והטבע הייחודי שבה‬
‫הם עניינם של כל שוחרי הסביבה‬
‫אמנם‪ ,‬יש בתוכנית האב למועצה פרק שעסק בשטחים הפתוחים‪ ,‬אך‬
‫הוא אינו עומד בקריטריונים בסיסיים דוגמת שימוש בטכנולוגיית‬
‫‪ .GISS‬המתכננות הנכבדות נמנעו מלעסוק בדילמות סביבתיות מ�ר‬
‫כזיות ושתקו כאשר נדרשו של א להתייחס לשאלת השטחים הח�ק‬
‫לאיים ("מצדנו אתן יכולות לצבוע אותם בשחור"‪ ,‬הובהר להן באחד‬
‫הדיונים)‪.‬‬
‫הישיבה של ראשית ינואר נפתחה ע ל ידי מנכ"ל המועצה‪ ,‬זהר מ�י‬
‫כאלי‪ ,‬הממונה על יישומה של תוכנית האב לחבל‪ .‬זהר הודה ביושר‬
‫כי בתחילה לא ייחס חשיבות לפרק הסביבתי‪ ,‬ולכן גם חלפו שנים‬
‫אחדות בטרם יושמה ההמלצה על הקמתו של "שולחן עגול לשטחים‬
‫פתוחים"‪ .‬עם הזמן ‪ -‬ובתוספת הלחץ של אלון שמי ודורית בנט ‪-‬‬
‫הגיע המנכ"ל למסקנה ששאלת השטחים הפתוחים קובעת‪ ,‬במידה‬
‫רבה‪ ,‬את דמותו ואופי ו של האזור‪ .‬מכאן קצרה הדרך להחלטה ל�ע‬
‫רוך תוכנית מפורטת שתתמקד בסוגיה זו‪.‬‬
‫אדריכלית הנוף מיכל בן‪-‬שושן‪ ,‬ראש צוות התכנון מטעם "לרמן"‪,‬‬
‫הציגה את התהליך בפני כמה עשרות מתושבי החבל שטרחו ובאו‬
‫באמצע יום העבודה לאודיטוריום במרכז למחקר ואנרגיה מתחדמ‬
‫שת ‪ .‬אם אתם מתייחסים לעצמכם ברצינות‪ ,‬תפתחו את אתר המ�ו‬
‫עצה ותלחצו על קיצור הדרך ל"תוכנית האב לשטחים הפתוחים"‪.‬‬
‫המסמך הרלוונטי הוא "חומר רקע למפגש מס׳ ‪ 1‬עם נציגי ציבור‬
‫ותושבים"‪ .‬מעניין למדי וחשוב מאוד‪.‬‬
‫בעקבות האיזון האבוד‬
‫מעיון בשקופית מס' ‪ 14‬מתברר כי אנשי המקצוע ששכרנו מעריכים‬
‫כי האיזו ן בין פיתוח לשימור בחבל אילות הופר בשנים האחר�ו‬
‫נות‪ .‬מהשקופית הבאה עולה כי תפקידה של תוכנית האב הוא‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬לווסת במשהו את לחצי הפיתוח האדירים (מה שד"ר כץ‬
‫מכנה "עונת הייחום של הכלים הכבדים")‪ .‬לא בטוח שכולם מרוצים‬
‫מהקביעה הזו‪ ,‬אבל מי שמזמין אנשי מקצוע אמור להניח שיש להם‬
‫מה להגיד‪ ,‬ואפילו כבר בהתחלה‪ .‬הם לא באו עד פה רק כדי לענות‬
‫אמן ולהכשיר את בקשות המערכת‪.‬‬
‫אחת השאלו ת החשובות היא‪ ,‬אכן‪ ,‬כיצד מתייחסים לשטחי ה�ח‬
‫קלאות‪ ,‬והאם תוכניתו של הממסד המשקי שלנו להכפילם ראויה‬
‫או הרסנית‪ .‬במרכז הארץ החקלאות נחשבת סוג של "שטח פתוח"‪,‬‬
‫מפני שבשוליה אכן יכולים להתקיי ם בעלי חיים ומעט מהטבע ה�מ‬
‫קורי‪ .‬זה בוודאי עדיף על פנ י מרקם עירוני צפוף‪ .‬אלא שעמק ה�ע‬
‫רבה עדיין שונה במידת מה ממישור החוף‪ ,‬והשאלה היא לאן אנחנו‬
‫רוצים להגיע‪.‬‬
‫בדיון שהתפת ח אמר דובי גולדמן‪ ,‬מרכז משק יטבתה‪ ,‬כי צריך ל�ה‬
‫שלים עם העובדה שבדומה לרוב העולם ‪ -‬גם אצלנו ישמש המישור‬
‫את בני האדם‪ ,‬כשבעלי החיים והטבע יידחקו אל ההרים‪ .‬התיאור‬
‫הפסקני הזה קצת דכדך אותי‪ .‬אז הזכרתי לעצמי שהדוב הטוב‬
‫והפיקח אמ ר בדיון פומבי אחר‪" :‬ההערכה האישית שלי היא שה�מ‬
‫לון בתמנע בסופו של דבר יקום‪ ,‬ויקום במקום הזה‪ ,‬עמק ססגון‪ .‬אז‬
‫אנחנו יכולים להתכנס פה ולטחון מים עד חנוכה‪ ,‬אבל שום דבר לא‬
‫ייצא מזה"‪ .‬השאלה אינה באמת מה צופן העתיד – כי אפילו דובי‬
‫עלול לפספס בהערכותיו ‪ -‬אלא מה ראוי שיהיה‪.‬‬
‫ולא רק שכולנו יכולים וצריכים לומר זה לזה מה (לא) לעשות איפה‪,‬‬
‫אלא שהערבה והטבע הייחודי שבה הם עניינם ש ל כל שוחרי הסב�י‬
‫בה בארץ‪ .‬ובמקרה של ראש מפרץ אילת ‪ -‬גם של צפרי כל העולם‪.‬‬
‫שדה בדיונה‪ ,‬דיונה בשדה‪ :‬חקלאות וטבע זה לא אותו דבר‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪25 2016‬‬
‫מדע במדבר‬
‫דבורת הדבש הננסית‬
‫לפני כחושדש הבחין עובד במטע יטבתה במושבה עליה אלפי דב�ו‬
‫רים‪ .‬אחרי הרבה טלפונים ושליחת תמונות הגיע ד"ר בני שלמון‬
‫אשר איבחן‪ :‬מדובר בדבורת הדבש הננסית‪ .‬עד להורדת המושבה‬
‫מהענף‪ ,‬כבר התפזרו הדבורים והתנחלו במקום אחר‪ ,‬אשר עדיין‬
‫לא נמצא‪.‬‬
‫ד"ר בני שלמון נתקל לראשונה בדבורה הננסית מחוץ לביתו‪ ,‬בשנת‬
‫‪ .2007‬בני‪ ,‬חוקר החרקים‪ ,‬הבחין בדבורה קטנטנה שלא ראה קודם‬
‫לכן‪ ,‬שותה מים מהגינה‪ .‬באותו יום נשלח אליו מאמר של חוקר‬
‫מירדן שגילה שם את הדבורה הננסית הפולשת‪.‬‬
‫הדבורה המיניאטורית הוזו (רבע מגודל דבורה רגילה) גרמה למ�י‬
‫ני היסטריה – כאשר חששו שהיא נושאת עליה וירוס אשר קוטל‬
‫כוורות ברחבי העולם‪ .‬לאחר שהתבררר שאין עליה קרציונים העל�ו‬
‫לים לשאת את הוירוס‪ ,‬ה"לחץ" שהיא גורמת מתמקד בעיקר באנשי‬
‫שמירת הטבע‪ ,‬החרדים מהמין הפולש‪.‬‬
‫דבותרת הדבש הננסית אינה חדשה בעולם‪ ,‬והיא נפוצה באסיה ה�ט‬
‫רופית‪ :‬תאילנד‪ ,‬וייטנאם‪ ,‬ובמקומות נוספים‪ .‬לאחר בדיקות גנטיות‬
‫של כוורות באילת‪ ,‬באילות ובירדן‪ ,‬התגלה כי מוצא כל המושבות‬
‫ממלכה אם אחת שהגיעה לירדן‪ .‬ככל הנראה אותה מלכה הגיעה‬
‫דרך נתיבי הסחר‪ ,‬והתיישבה באזורנו‪.‬‬
‫קטנה‪ ,‬אבל חשובה‬
‫לדבורים ישנה חשיבות עצומה לטבע ולבני האדם‪ :‬הדבורים הינן‬
‫המאביקות העיקריות של הפרחים בטבע‪ ,‬כולל של גידולים כמו‬
‫שקד‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬תפוח אדמה‪ ,‬מלון‪ ,‬אבטיח‪ ,‬מלפפון ועוד‪( .‬צמחים‬
‫יכולים להתרבות גם ברבייה וגטטיבית ‪ -‬סוג של שיבוט‪ ,‬בו בעצם‬
‫מכל צמח שגדל מהשלוחה יוצא העתק)‪.‬‬
‫בהאבקה יש צמח אם וצמח אב‪ ,‬שיוצרים בזרע מטען גנטי חדש‬
‫ושונה במקצת ממטען האם והאב‪ .‬רבייה מינית‪ ,‬כמו אצל בני האדם‬
‫‪ /‬שירלי חכם יפרח‬
‫‪(warf honey bee) Apis florae‬‬
‫מבטיחה מגוון גנטי‪ ,‬עמידות כנגד וירוסים‪ ,‬טפילים וטורפים –‬
‫התקדמות אל מול השינוי‪ .‬הוריאציה הגנטית נותנת פוטנציאל גנטי‬
‫אינסופי‪.‬‬
‫ישנם צמחים המאביקים באמצעות הרוח (כמו עצי התמר‪ ,‬וכמו‬
‫הדשא)‪ ,‬אך רוב הצמחים נדרשים לבעלי החיים על מנת לבצע את‬
‫ההאבקה‪ .‬חרקםים שונים כמו פרפרים ודבורים‪ ,‬וכן עטלפים וציפ�ו‬
‫רים ‪ -‬משמשים לצמחים שליחים להעברת אבקה מחלק הזכרי בצמח‬
‫אחד לחלק הנקבי בצמח מאותו מין‪ .‬הדבורה מקבלת "תשלום" מן‬
‫הפרח ‪ -‬צוף‪ .‬המנגנונים והמבנים השונםים בפרחים מבטיחים ש�כ‬
‫שהדבורה תמצוץ צוף מן הפרח‪ ,‬תיפול עליה אבקה מהאבקן‪ ,‬ובפרח‬
‫אחר תועבר ממנה אבקה לצלקת בעמוד העלי (החלק הנקבי בפרח)‪.‬‬
‫לחשוב על האבקת שדה או מטע עם‬
‫דבורת הדבש הננסית דומה לניסיון‬
‫לרתום זברה במקום סוס כדי להוביל כרכרה‬
‫כך ישנם פרחים ממשפחת השפתניים‪ ,‬כמו מרווה‪ ,‬בהם לחיצה על‬
‫"דוושה" מפילה אבקה על ראש וגב הדבורה‪ .‬גרגרי האבקה בפרחים‬
‫בנויים בצורה כזו‪ ,‬שגרגר אבקה נצמד רק לגרגר אבקה של פרח‬
‫מאותו מין‪ .‬זהו מנגנון מיוחד שפיתחו הצמחים‪ ,‬על מנת להבטיח‬
‫שהדבורה תעביר את האבקה לפרח אחר מאותו מין ולא תעבור‬
‫למינים אחרים של פרחים ודור ההמשך של הפרחים יעמוד בסיכון‪.‬‬
‫לדבורה יש "אינטרס" לעבור בין אותם מיני פרחים ולאסוף במעופה‬
‫גוש אבקה גדול להביא לכוורת ‪ -‬האבקה משמשת כמזון לרימות‬
‫(הזחלים של הדבורים) שבתוך הכוורת‪ ,‬ולכן האיא חשובה גם ל�ד‬
‫בורה‪.‬‬
‫ישנן דבורים‪ ,‬כמו דבורי הבר‪ ,‬אשר מאביקות רק פרחים או קבוצות‬
‫פרחים מסויימות‪ .‬מנגנון זה שבטבע מבטיח את האבקת פרחי הבר ‪.‬‬
‫מעניין לדעת‪ ,‬כי בימינו ארכיאולוגים מפענחים את הרכב מיני‬
‫אבקת הפרחים שנותרה בקרקע‪ ,‬על מנת לדעת אילו צמחים היו‬
‫נפוצים בתקופה ממנה לקחו את דגימת העפר‪.‬‬
‫כאשר דבורה חוזרת לכוורת‪ ,‬מרוצה מכמות הצוף והאבקה‪ ,‬כשגוש‬
‫אבקה מוצמד לרגלה‪ ,‬היא "מספרת" לדבורים האחרות בכוורת היכן‬
‫נמצאים הפרחים‪ ,‬מה כמותם‪ ,‬ומה המרחק‪ .‬כל זאת היא מספרת דרך‬
‫ריקוד ‪ -‬ריקוד מתלהב משמעו מזון עשיר‪ ,‬ולהיפך‪ .‬גם לדבורים‬
‫חשוב לדתעת אם יש ריכוז מזון מספק‪ ,‬כדי לא לצאת לתעופה ש�ת‬
‫בזבז אנרגיה‪.‬‬
‫לא מתערבבות‬
‫דבורה ננסית מאביקה כנפון זהוב‪ -‬שני מינים פולשים באילת‬
‫‪ 26‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫חקלאים מספרים שכאשר יושב שרקרק מעל כוורת‪ ,‬דבורי הדבש‬
‫נמנעות מלצאת על מנת שלא להיטרף‪ .‬לעומתן‪ ,‬הדבורים הננסיות‬
‫לא חוששות‪ ,‬מאחר והשרקרק לא יבזבז אנרגיה על מנת לתפוס‬
‫דבורה שגודלה רבע מהגודל הרגיל‪.‬‬
‫פרופסור שרון שפריר‪ ,‬מנהל המרכז לחקר הדבורים בפקולטה ל�ח‬
‫קלאות‪ ,‬מבהיר כי דבורת הדבש הננסית לא יכולה לספק האבקה‬
‫לחקלאים בשירות מסחרי‪ ,‬כי היא פשוט אינה מבוייתת‪ .‬לחשוב על‬
‫האבקת שדה או מטע עם דבורת הדבש הננסית דומה לניסיון לרתום‬
‫זברה במקום סוס כדי להוביל כרכרה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הדבורים הננסיות מייצרות מעט מאוד דבש בחלה‪ ,‬ויחסית‬
‫לדבורת הדבש המבויתת אין די דבש לרדות מהכוורת‪ .‬כל שמייצרת‬
‫הדבורה הננסית הינו פס צר של תאים ובהם נאגר דבש ‪ -‬מעט‪ ,‬אבל‬
‫בטעם עדין וצלול יותר‪ ,‬כך מספרים‪.‬‬
‫איציק אלבז‪ ,‬דבוראי ידוע המציב כוורות גם באזורנו‪" :‬אנחנו‪ ,‬כענף‪,‬‬
‫מאוד חוששים מהמין הפולש‪ .‬הדבורה הזאת היא סתגלנית יותר‬
‫מהדבורים שלנו‪ ,‬היא תתחרה חזק על פרחי הטבע‪".‬‬
‫הדבוראים חוששים מתופעה שקרהתה בעבר וגרמה לנזק גדול‪ :‬ה�ד‬
‫בורה האפריקאית‪ ,‬אשר פלשה לאירופה‪ ,‬התרבהתה עם דבורים מת�ו‬
‫רבתות‪ .‬למי שאינו יודע ‪ -‬הדבוראים מקפידים לטפח תאת הקו ה�ג‬
‫נטי של דבורים‪ ,‬משקי רביה מתמחים בגידול מלכות מזנים שונים‪,‬‬
‫וכדומה‪ :‬הכל כדי להגיע לתוצאה בה דבורי הדבש עושתות את מל�א‬
‫כתן ומאביקות את הגידולים ביעילות מחד‪ ,‬ומייצרות דבש מאידך‪.‬‬
‫פרופסור שפיר וד"ר שלמון פוטרים את הדבוראים מהחשש הזה‪:‬‬
‫הדבורה האפריקאית ודבורת הדבש שלנו הינן מאותו מין‪ ,‬ולכן הזמ‬
‫דווגו ביניהן‪ .‬לעומתן‪ ,‬דבורת הדבש הננסית הינה מין שונה של‬
‫דבורים‪ ,‬ולא נצפה שהיא מתערבבת עם דבורי הדבש שאצלנו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬אז מה הבעיה?‬
‫דבורת הדבש הננסית כן דומה לדבורת הדבש שמגדלים בישראל‬
‫בכך שבניגוד לרוב מיני הדבורים האחרים‪ ,‬גם היא חרק חברתי‪.‬‬
‫דבורת הדבש הננסית חיה חיי קהילה‪ :‬בכוורת ישנם אלפי פרטים‬
‫עם תלות מלאה ביניהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬דבורת הדשבש הננסית נעה בנח�י‬
‫לים רבים‪ ,‬והיא סתגלנית יותר מהדבורים שלנו‪ .‬קצב ההתפשטות‬
‫וההתרבות שלה הוא מהיר‪.‬‬
‫דבורה אחת היא אמנם קטנה‪ ,‬אבל אלפי דבורים בקן‪ ,‬כפול הרבה‬
‫קינים אחד ליד השני משמעם ביומאסה אדירה ‪ -‬מיליונים של פיות‬
‫רעבים שיתפשטו באזורים בהם ישנן כבר דבורים שמתקיימות‬
‫ממזון מוגבל‪ .‬כמות השטחים הפתוחים קטנה וכמות הצוף מוגבלת‪,‬‬
‫ואין מספיק משאבים כדי לספק צוף ואבקה לדבורים הקיימות‪ .‬כבר‬
‫היום נאבקים דבוראים על שמירת מקורות המזון של הכוורות‪.‬‬
‫דבורי הדבש בישראל נחלשות ‪ -‬לא רק בגלל מחסור במזון‪ ,‬אלא גם‬
‫בגלל התמודדות עם ריסוסים ווירוסים‪.‬‬
‫דבורי הבר מתמחתות בפרחים מסוימים; הן אחראיות להאבקת ה�פ‬
‫רחים‪ ,‬ודבורת הדבש הננסית עלולה להתחרות בדבורי הבר על צוף‬
‫ואבקה‪ ,‬לגרום להפחתת מזונן ובעקבות כך לדעיכת אוכלוסיותיהן‬
‫ולפגיעה במיני פרחי הבר שהן מאביקות‪.‬‬
‫ההנחה היא שהדבורה הננסית מתקשה לעבור בעצמה את המדבר‬
‫(מיעוט מזןון ‪ -‬פרחים ‪ -‬ומים)‪ ,‬וכרגע חיה באילת בה יש גינות מו�ש‬
‫קות ופרחים‪ .‬אבל אם היא תעבור את המדבר תוך "קפיצה" מיישוב‬
‫ליישוב‪ ,‬או בתוך כלי רכב‪ -‬היא עלולה להתפשט בכל הארץ‪.‬‬
‫אז‪ ..‬מה לעשות אם נתקלים בכוורת כזו‪:‬‬
‫איך מזהים?‬
‫כוורת הדבורה הננסית נראית בצורת "פיתה"‪ ,‬ויכולה להיות תלויה‬
‫על ענף‪ ,‬למשל על שיחי בוגנוויליה‪ .‬כאשר גוזמים שיח ופוגעים‬
‫בקן‪ ,‬נחיל דבורים יוצא כדי לחפש מקום להקמת מושבה חדשה‪.‬‬
‫הדבורים הננסיות בעייתיתות‪ ,‬כי יש להן הרבה תאי מלכות‪ .‬אם מ�פ‬
‫ריעים למושבה‪ ,‬כמו על ידי גיזום השיח עליו תלוי הקן‪ ,‬יכולות‬
‫לעוף בין שתיים עד שבע מלכות יחד עם זכרים ופועלות‪ ,‬ולהקים‬
‫מושבות חדשות‪.‬‬
‫למי מדווחים?‬
‫לרשות הטבע והגנים‪ ,‬ו‪/‬או לד"ר בני שלמון‬
‫מה עושים בינתיים?‬
‫גוזמים את הענף – בזהירות‪ ,‬לא לטלטל את החלה (הקן) ‪ -‬לשים‬
‫בשקית ולהקפיא‪ .‬בתוך החלה ניתן לראות‪ ,‬מעבר לדבורים‪ ,‬את‬
‫מבנה החלה עשוי הדונג‪ ,‬תאי אבקה‪ ,‬ולדות‪ ,‬ומעט מעט דבש‪.‬‬
‫שימו לב! דבורת הדבש הננסית היא דבורה לכל דבר‪ ,‬ומי שרגיש‬
‫לעקיצות דבורים צריך להתרחק ממנה‪.‬‬
‫*הכתבה מבוססת על ראיון עם ד"ר בני שלמון‬
‫נחיל באילת‬
‫לידע כללי‬
‫מה זה "מין פולש"‬
‫מין פולש הוא בעל חיים או צמח אשר הגיע לאזור שאינו מקום‬
‫הגידול הטבעי שלו‪ ,‬והצליח להתרבות ולהתבסס‪.‬‬
‫עם הפיכת העולם שלנו לכפר גלובלי‪ ,‬התחזקות נתיבי מסחר‬
‫ומעבר של בני אדם וסחורות מאזורים שונים בעולם לאזורים‬
‫אחרים‪ ,‬גדלה כמות המינים הפולשים בכל מקום אליו מגיעות‬
‫אוניות‪ ,‬מטוסים‪ ,‬משאיות ובני אדם מארצות אחרות‪.‬‬
‫אבל מה הבעיה במינים פולשים?‬
‫"מין פולש מגיע לארץ חדשה ללא המערכת האקולוגית המאזנת‬
‫ובולמת את גידול האוכלוסייה שלו‪ .‬בהעדר אויבים טבעיים כגון‬
‫טורפים וטפילים‪ ,‬שנשארים לרוב בארץ המוצא של הפולש‪ ,‬מימ‬
‫נים פולשים מתרבים ומתפשטים בקצב גבוה וכמעט ללא הגבלה‬
‫באזורים אליהם הם פולשים"‪ ,‬כך מסביר מדריך החברה להגנת‬
‫הטבע‪ :‬מינים פולשים בישרלאל‪ .‬כאשר הם מתרבים ללא הג�ב‬
‫לה הם מתחרים במקורות המזון של המינים הקיימים‪ ,‬טורפים‬
‫מינים מקומיים או משנים את פני השטח‪ ,‬ובכך לעתים אפילו‬
‫מכחידים אוכלוסיה מקומית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נמלת האש הקטנה‪ :‬מין‬
‫פולש בעיקר בצפון הארץ‪ .‬גורמת לעקיצה כואבת אצל אנשים‪,‬‬
‫פוגעת בנמלים ופרוקי רגליים‪ ,‬ויכולה לפגוע בחיות מחמד עד‬
‫כדי עיוורון‪ .‬לדברי ד"ר שלמון‪ ,‬מינים פולשים הם הגורם השני‬
‫להיעלמות המגוון הביולוגי (אחרי הרס וקיטוע בתי גידול)‪.‬‬
‫יש אפילו תוכנית לאומית לשימור המגוון הביולוגי בישראל‪,‬‬
‫המופעלת ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ומתוכה מצאתי ציטטה‬
‫שתשכנע את מי שדבורי הרבר הינן יצור נעלם כמו הג'יני ב�מ‬
‫נורה של אלאדין‪:‬‬
‫" ‪...‬יש מינים הנותנים לאדם ”מוצרים“ ‪” -‬שרותי אספקה“‪ .‬אלה‬
‫הם כל מייני הדגניים‪ ,‬הירקות‪ ,‬והפירות ‪ -‬צמחי מזוננו‪ ,‬המגו�ד‬
‫לים במערכות אקולוגיות חקלאיות‪ ,‬שגידולם לא היה מתאפשר‬
‫ללא קיומם של אבותיהם החיים בבר‪ ... .‬אך המינים המספקים‬
‫שירותי אספקה ושירותי התרבות לא היו יכולים לתפקד כראוי‪,‬‬
‫ולספק את שירותיהם‪ ,‬ללא ”עבודה“ של מינים רבים אחרים‪,‬‬
‫שרובם סמויים‪ .‬מיני המאכל שלנו לא היו עמידים בפני מחלות‬
‫ומזיקים ללא גנים מקרובי הבר שלהם המשמשים להשבחתם‪,‬‬
‫רובם לא היו מייצרים מזון ללא האבקה על ידי חרקים מאביקים‬
‫המגיעים ממערכות אקולוגיות שמחוץ למערכות החקלאיות‪ .‬כל‬
‫אלה‪ ,‬כולל המינים המעניקםים לנו שרותי תרבות‪ ,‬לא היו יכ�ו‬
‫לים לספק שירותיהם לולא היו אלפי מינים אחרים‪ ,‬ברובם קטני‬
‫גוף וקטני קטנים‪ ,‬המספקים ”שירותי בקרה“ ‪ -‬בקרת האקלים‪,‬‬
‫בקרת מים‪ ,‬בקרת מזיקים ומחלות טפיליות‪"..‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪27 2016‬‬
‫‪ 28‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫חוקרים פטריות עובש‬
‫פברואר‬
‫ציפור החודש‬
‫עפרוני חכלילי‬
‫‪ /‬איתי שני‬
‫לא הוד לה ולא הדר‪ ,‬א ך זוהי לבטח צ�י‬
‫פור של המדבר‪...‬‬
‫העפרוני החכלילי הוא עפרוני קטן‬
‫ובהיר‪ ,‬המסתובב באזורים הכי צחיחים‬
‫של המדבר ‪ -‬מישורים חוליים‪ ,‬או סתם‬
‫בחמדות ושולי מלחות‪.‬‬
‫אבל שירתו הטריטוריאלית מיוחדת וזכה‬
‫ובזנבו צבעים אדמדמים שניתן לראותם‬
‫רק בתעופה‪.‬‬
‫מדי שבועיים שלושה‪ ,‬נפג ש חוג ה�צ‬
‫פרות לחפש ציפורים של כאן ועכשיו‬
‫ואחרות שרק עוברות בדרך אגב‪.‬‬
‫בעונה זו‪ ,‬בה מקננים העפרונים‪ ,‬ניתן‬
‫לשמוע אות ם מכריזים על הטריט�ו‬
‫ריה שלהם ברום‪ ,‬בעוד הם עפים מעל‬
‫ו״צועקים״‪ .‬קשה לתאר קול של ציפור‬
‫ובכל זאת בפגישה האחרונה של החוג‪,‬‬
‫הציע לי יניב באשר מסמר להקשיב‬
‫לשירה הנשמעת כמו הכרזה ״שלי‪...‬‬
‫שלי‪...‬שלי‪...‬״‪ ‬‬
‫צילום‪ :‬איתי שני‬
‫חוקרים פטריות עובש‬
‫צמח החודש‬
‫‪ /‬בני שלמון‬
‫פברואר‬
‫טוריים מדבריים‬
‫הנפוץ מן הצמחים הח‪-‬ד‪-‬שנתיים ב�א‬
‫זורנו‪ .‬אופייני לחלקים חמים של דרום‬
‫הנגב‪ .‬חד‪-‬שנתיי ם מחכים כזרעים בק�ר‬
‫קע עד בוא הגשם בכמות המתאימה בסמ‬
‫תיו‪-‬חורף‪ .‬הנביטה מהירה‪ ,‬וראשית הוא‬
‫מצמיח עלים עסיסיים בהם הוא יוצר‬
‫מזון ‪ -‬בהטמעה‪ .‬כשכמות המים בקרקע‬
‫אוזלת‪ ,‬הוא מצמיח פרחים‪ ,‬שתחילה הם‬
‫לבנבנים ואחרי האבקה הופכים סגולים‬
‫ כנראה איתות לחרקים המאביקים‪.‬‬‫באותו שקע‪ ,‬שבו ניקוו מי שיטפון‪ ,‬ניתן‬
‫למצוא טוריים קטנים בעלי שניים‪-‬‬
‫שלושה פרחים‪ ,‬ליד שיחים גדולים בהם‬
‫עשרות פרחים‪ .‬הפרחים עושים פירות‪-‬‬
‫תרמילים שבהם שני טורי זרעים‪ ,‬ומכאן‬
‫שם הצמח‪ .‬לדחיית אוכלי עשב למיניהם‬
‫יש בכל חלקי הצמח חומרים כימיים‬
‫בעלי טעם וריח חריפים של משפחת‬
‫המצליבים ("שמני חרדל")‪ .‬ניתן לשבור‬
‫עלה ולהריח (או לטעום)‪ .‬לעתים מתלמ‬
‫ווה אליו בן אותו סוג ‪ -‬טוריים זיפניים‪,‬‬
‫שצבע פרחיו צהוב‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪29 2016‬‬
‫טורניר פיני ‪2016‬‬
‫הטורניר ה‪ 20-‬לזכרו של פיני לוטמן ז"ל‬
‫הטורניר יערך בין התאריכים‬
‫‪6-11/3/2016‬‬
‫בקיבוץ קטורה‬
‫החלה ההרשמה על פי החלוקה לקבוצות הבאות‪:‬‬
‫כיתות ד'‪ -‬ו'‬
‫כיתות ז'‪ -‬ט'‬
‫כיתות י'‪ -‬יב'‬
‫נשים‬
‫בוגרים‬
‫ותיקים (‪)40+‬‬
‫לפרטים‪ :‬אורן אלמוג‪[email protected] 053- 4244273 ,‬‬
‫‪ 30‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫מעבר לקצה‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫טרנס‪-‬פורמציה‬
‫ניסיון כושל להכניס מסיבת ריקודים לתוך קובץ אקסל‪ :‬כמה אנרגיה נשרפה ברחבה‪ ,‬מה הדלתא בין‬
‫הזאטוט החוגג לבין הקשיש המפזז‪ ,‬פעימות לדקה אצל שלום חנוך מול הבלקן ביט בוקס‪ ,‬תדירות‬
‫החפירות‪ ,‬והאם אורחים מהאזור רצויים בנובי‪-‬גוד (תלוי את מי שואלים)‬
‫אנחנו כבר יודעים שקיבו ץ נמדד לא רק לפי מספר החברים‪ ,‬רמת הה�כ‬
‫נסה‪ ,‬מטרז' הדירות‪ ,‬יעד הפנסיה‪ ,‬שיתופי או מתחדש ‪ -‬אלא גם לפי‬
‫המסיבות שמתקיימות בו‪ ,‬אבל איך מודדים מסיבה? בימינו אין דבר‬
‫שאי אפשר להכניסו לתוך קובץ אקסל‪ ,‬ולפניכם אם כן ניסיון כושל‬
‫להעריך את איכותה של מסיבה בפרמטרים מדידים‪ :‬תדירות‪ ,‬משך זמן‪,‬‬
‫משרע ת גילים (להלן)‪ ,‬איכות המוזיקה‪ ,‬מערכת ההגברה‪ ,‬שתייה‪ ,‬מ�י‬
‫קום וכו'‪.‬‬
‫תדירו‪:‬ת‪ :‬נפתח בשאלה הידועה‪ ,‬כמה פעמים אתם עושים את זה בח�ו‬
‫דש? אם תסתפקו במסיבת ראש השנה האזרחי ובפורים ‪ -‬זה בסדר‬
‫גמור‪ ,‬חברים‪ .‬לא רק הכמות קובעת‪ ,‬אלא גם האיכות‪ .‬אבל בהנחה‬
‫שמסיבות הן גם טקסי ריפוי חברתיים‪ ,‬אולי יש טעם לארגן עוד חגיגה‬
‫אחת או שתיים‪ .‬לתשומת לב ועדת תרבות ‪ /‬צוות צעירים‪.‬‬
‫משרעת הגילים‪ :‬אין ספק שזהו אחד המדדים החשובים ביותר ‪ -‬בן‬
‫כמה הצעיר ביותר שמפזז על הרחבה‪ ,‬ומה גילו של קשיש החופרים‪ .‬אז‬
‫נכון שישנן מסיבות שמיועדות רק לבנ י ‪ 24‬עד ‪ ,28‬אבל החיבור האמ�י‬
‫תי קורה כאשר הצוציק של השכנים נכנס ל‪ Zone-‬שלו‪ ,‬ולידו מהדסת‬
‫מעדנות אחת ממייסדות הקיבוץ‪ ,‬שכבר חצתה מכבר את הששים‪.‬‬
‫סמן אקולוגי‪ :‬בין שותפיי לקולקטיב ישנם חובבי קצב שיכולים לצאת‬
‫במחול גם כאשר נגמר הגריז בפח והמשאבה הפניאומטית נכנסת לתדר‬
‫מהיר של אּוטססס‪ּ-‬ואּוטססס‪-‬אּוטססס‪ .‬אחרים זקוקים לכך שכל הכ�ו‬
‫כבים יסתדרו בשורה‪ ,‬רק כדי שיגיעו לאזור המסיבה‪ .‬כך שאם הם סוף‬
‫סוף רוקדים‪ ,‬זו הוכחה נפלאה שהקסם שלנו עדיין עובד‪.‬‬
‫מיקום‪ :‬עשיתם את זה פעם במוסך? או בבית האריזה? על הדשא מול‬
‫חדר האוכל? כמו שיועצי הזוגיות ממליצים לנו בחום לזנוח מדי פעם‬
‫את הנוחיות של חדר השינה‪ ,‬כך כל מרחב מספק חוויה אחרת לדיסקו‪.‬‬
‫זה אמנם דורש פתיחות וקצת יותר לוגיסטיקה‪ ,‬אבל המאמץ משתלם‪.‬‬
‫מוזיקה‪ :‬כידוע‪ ,‬כל די‪-‬ג'יי הוא על פי מהותו חסין‪-‬בקשות‪ .‬ונכון שמי‬
‫שמארגן את המסיבה גם מחליט מה שומעים‪ ...‬ובכל זאת‪ ,‬אם אפשר‪,‬‬
‫אשמח לגיוון ‪ :‬לא רק אלקטרוני מהונדס היטב‪ ,‬ולא רק להיטים שח�ו‬
‫קים לעייפה‪ .‬התקדמות לפי עשורים היא קונספט נחמד‪ ,‬אכן‪ ,‬אבל‬
‫יש בוודאי עוד אפשרויות מלבד הכרונולוגיה‪ ,‬שממילא תהרוג אותנו‬
‫בסוף‪ .‬אז בבקש ה קצת רגאיי‪ ,‬קצת דאנס‪-‬הול‪ ,‬קצת רוק‪ ,‬קצת מז�ר‬
‫חי‪ ,‬קצת פורטיס‪ .‬אה‪ ,‬ולא לשכוח את "הרמטיקו" של הבלקן עם ‪200‬‬
‫‪ ,BPM‬כלומר פעימות לדקה‪.‬‬
‫מערכת הגברה ‪ :‬חבר'ה‪ ,‬נמאס לי לשלם מאות שקלים בשביל ל�ס‬
‫חוב שוב סאב‪-‬וּופרים מיהל או מאליפז (תודה דימה‪ ,‬תודה לאיוש)‪ ,‬או‬
‫לבקש טובות מאנשי הסאונד בחבל‪ .‬אנחנו קיבוץ רציני ומצליח ‪ -‬חוץ‬
‫מהקטע הכלכלי ‪ -‬אז לכל הרוחות‪ ,‬הגיע הזמן שתהיה גם לנו מערכת‬
‫נורמאלית‪ .‬נכון שפעם היינו רוקדים בחד"א עם סטריאו ביתי וטייפ‬
‫קסטות‪ .‬כן‪ ,‬היינו מסוגלים לעוף עם "על פני האדם" של שלום חנוך‬
‫(סלואו מושן של ‪ .)BPM 97‬על המשלט יושבת עיר והשנה החדשה היא‬
‫ההזדמנות‪ .‬בתודה מראש‪.‬‬
‫שתייה‪ :‬ממש לא חייבים אלכוהול‪ ,‬אפשר גם בלי (אבל יותר נחמד עם)‪.‬‬
‫לו"ז‪ :‬מתי שאתם רוצים‪ ,‬רק תודיעו‪ .‬הניסיון שלי לארגן ריקודי שקיעה‬
‫במוצ"ש ‪ -‬לא התרומם‪ .‬אין זה אומר שהרעיון לא יבשיל מתישהו‪:‬‬
‫הכל כל כך יפה בשעה הזו‪ ,‬ועוד לא ירד על הלב הכובד של השבוע‬
‫הקרב‪ ...‬התמונה שמצורפת לטור זה צולמה במסיבה לפני כשלושה‬
‫שבועות‪ :‬היא החלה בשעה ‪ 7:00‬בבוקר שבת והסתיימה אחר הצהריים‪.‬‬
‫כמו שאתם רואים‪ ,‬היה כיף גדול‪.‬‬
‫מסיבה היא מין טרנספורמטור שכזה‪:‬‬
‫דוחפים גל מצד אחד‪ ,‬ומקבלים גל אחר מצד שני‪.‬‬
‫לכאורה הוצאנו מרץ וגמרנו סחוטים‪ ,‬בדפיציט‬
‫חמור של דופמין‪ .‬למעשה קיבלנו זריקת עידוד‬
‫לקראת השבוע הבא‬
‫אורחים מהאזור‪ :‬כן‪ ,‬יש אצלנו מי שמעקמים את האף בכל פעם שרכב‬
‫שאין עליו ציור של חיה נכנס לחצר הקיבוץ ‪ .‬האם זה עוד מישהו ש�מ‬
‫עוניין חלילה לתקוע את הקשית שלו לתוך כוס ההנאות שלנו? מה‬
‫רע לו במקום שממנו הוא בא? רק כי יש אצלנו מסיבת נובי‪-‬גוד עם‬
‫קאיפיריניה ובירה חופשי?! ובכן‪ ,‬מבחינתי משמח מאוד שמגיעים‬
‫אורחים‪ ,‬כי זה מוסיף אנרגיה וצבע ותנועה (אפשר לחשוב שאנחנו‬
‫מתרגשים במיוחד לראות שוב ושוב את שותפינו מזה ארבעה עשורים)‪.‬‬
‫אם וכאשר יחצה עומס המבקרים סף מסוים‪ ,‬פשוט נפתח ליין אזורי‪ .‬רק‬
‫קחו בחשבון שהבירה תהיה אז בתשלום‪.‬‬
‫אנרגי‪:‬ה‪ :‬כמו שיש תוכנות עיבוד תמונה שמסוגלות לקבוע כמה קיל�ו‬
‫מטרים רץ איניאסטה במשחק מול ויאדוליד‪ ,‬ככה אפשר בוודאי לחשב‬
‫כמה קלוריות נשרפו במהלך הסילבסטר‪ .‬מסיבה היא מין טרנספורמטור‬
‫שכזה‪ :‬דוחפים גל מצד אחד‪ ,‬ומקבלים גל אחר מצד שני‪ .‬לכאורה הוצאנו‬
‫מרץ וגמרנו סחוטים‪ ,‬בדפיציט חמור של דופמין‪ .‬למעשה קיבלנו זריקת‬
‫עידוד לקראת עוד שבוע אפרפר‪-‬צהבהב‪ ,‬המציאות שבקצה כל קרחנה‪.‬‬
‫קרחנה של שבת בצהריים‪ .‬הצעירים של היום‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪31 2016‬‬
‫התשבץ החודשי‬
‫בעקבות הסערה סביב ספרה של דורית רביניאן‪ ,‬החלטתי שהגיע הזמן לתשבץ ספרים‪( .‬אולי כבר היה אחד כזה‪ ,‬מי‬
‫זוכרת‪ .)..‬נתחיל עם ספרי ילדים ‪ -‬גדולים וקטנים; בחודש הבא ‪ -‬קלאסיקות‪.‬‬
‫תמשיכו לשלוח פתרונות‪ ,‬כי גם החודש יוגרל גביע גלידה של מזנון יטבתה בין הפותרים‪.‬‬
‫פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר"‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‪ ,‬מועצה אזורית חבל אילות‪ ,‬או למייל‪[email protected] :‬‬
‫בהצלחה‪ .‬גל נקדימון‬
‫מאוזן‬
‫‪ 3‬הוא לימד אותנו שכולנו רוצים לבעוט‬
‫בפחית (‪)3,3,3,4‬‬
‫‪ 5‬חבורת סוד מוחלט בהחלט!‬
‫‪ 7‬השכבה הראשונה בפנימייה עברה‬
‫לטלוויזיה‬
‫‪ 8‬כי זה אופי‬
‫‪ 10‬הכלב הכי מפורסם מקיבוץ מגידו (‪)5,3‬‬
‫‪ 12‬המיכל של נפתלי‬
‫‪ 14‬המילה השנייה של ילדים‪-‬בלשים‬
‫בריטיים עם רז‬
‫‪ 15‬מעשה הקונדס של ‪ 13‬מאונך‬
‫‪ 16‬הצמח שנתן הכל ונשאר מאושר‬
‫‪ 18‬ציון של גלילה‬
‫‪ 19‬רוחב הלב של ‪16‬‬
‫‪ 21‬התאומות הזוממות (‪)6,4‬‬
‫נושא‪:‬‬
‫ספרי ילדים‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪ 32‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 178 .‬פברואר ‪2016‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מאונך‬
‫‪ 1‬שמה‪K‬הפרטי של הסופרת הוא ג'ואן‪,‬‬
‫בלי (‪)4,4‬‬
‫‪ 2‬קבלת האחר בחמש קומות (‪)6,4‬‬
‫‪ 4‬יותר ג'ינג'ית מ"ג'ינג'י"‪ ,‬יותר קנדית‬
‫מטרודו‬
‫‪ 6‬פעוטות עד היום מחפשים את הנשיקה‬
‫של דבורה (‪)6,5,6‬‬
‫‪ 7‬הצבר הקלאסי של אסתר‬
‫‪ 9‬ילד עם שם מסובך וקשרים מורכבים עם‬
‫פיות (‪)4,6‬‬
‫‪ 11‬ההמשך של ‪ 12‬מאוזן‬
‫‪ 13‬חית בית שובבה של רופא בהמת הרכיבה‬
‫‪ 17‬החבר שלו חמור מדוכא (‪)3,2‬‬
‫‪ 20‬ארץ מימי התנ"ך‪ ,‬מימיה של ג'ודי‬
‫ומהספר על הקוסם‬
‫פתרון התשבץ הקודם‬
‫"משקאות"‬
‫‪2‬‬
‫ס‬
‫ק ו ק ט י י ל‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ס פ ר י י ט‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫מ ר ט י נ י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫מ ו ק ה‬
‫ה‬
‫ק‬
‫י‬
‫ש ו‬
‫ס פ ר ס ו‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ק‬
‫ו‬
‫מ י צ פ ט ל‬
‫ב י ר ה‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ק‬
‫פ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ק ו ל ט ה‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ר‬