מסכת ברכות - netdna
16:14:18ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 1פ''עב ןוניש דומיל ץבוק תוכן ענינים משניות ברכות 6............................................................................. פאה20............................................................................... תניא פרק א38........................................................................... פרק ב 40........................................................................... פרק ג42............................................................................ נערך ע"י :איגוד תלמידי הישיבות ישיבת תות"ל המרכזית ,בית משיח 770 - 770 Eastern Parkway, Brooklyn, NY 11213, U.S.A. Tel. 347.850.2770 Fax. 04.697.4225 16:14:18ו"עשת ב רדא ה"כ מו"ל :מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו 744 Eastern Parkway, Brooklyn, NY 11213, U.S.A. Tel. 718.778.8000 Fax. 718.788.0800 .indd 2פ''עב ןוניש דומיל ץבוק פתח דבר דוקא בימים הנקראים בלשון העולם ימי החופש ,יש להוסיף בלימוד התורה ובהידור בקיום המצוות . .דוקא בימים אלו ,שאין מחויבים עפ"י דין הישיבה למשמעת וללמוד תורה מספר שעות בכל יום ויום ,הרי מראים שברצון הטוב ומבלי ציווי מבחוץ – מוסיפים על מספר זה כמה וכמה .ובפרט שעליו להראות "דוגמא חי' בסביבתו עתה ,מהו תלמיד ישיבה בכלל וישיבת תומכי תמימים בפרט ,שממנו יראו וכן יעשו. (לקו"ש ח"ח ע' )367 בעמדנו בימי ההכנה ליום הבהיר י"א ניסן" ,עשתי עשר יום נשיא לבני אשר" ,יום ההולדת הקי"ג של אבינו רוענו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ,קובץ ,ובו משניות ,תניא ומאמרים ללימוד בע"פ במסגרת ישיבות בין הזמנים ,על מנת שיהיה עזר בידי תלמידי ישיבות תות"ל ,לנצל כראוי ימים מיוחדים אלו. 'אבן הבוחן' להתקשרותו של תמים לרבי ולמסירותו לקיום הוראותיו, הינו דווקא בימי בין הזמנים ,בהם יכול כל אחד ואחד לבחון את עצמו אליבא דאמת ,ולהוסיף ביתר שאת ויתר עוז בניצול הזמן הן בלימוד והן בפעולה על סביבתו להתקשר לכ"ק אד"ש ,ולהכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו. החוברת מיועדת ללימוד בישיבות בין הזמנים המתקיימות זו השנה השביעית ברציפות תחת הנהלת את"ה העולמי ,ומהוות מקום כינוס לתלמידי התמימים לשקוד בלימודם גם בימי בין הזמנים ,ולנצל ימים יקרים אלו בצורה הטובה ביותר. כמפורט בתקנון ניתן לקבל מילגות על פרק משניות ,עמוד תניא או מאמר 16:14:18ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 3פ''עב ןוניש דומיל ץבוק אשר כל אחד מהם מהווה יחידת בחינה ,מילגה נוספת ניתנת על בחינה ברצף ,כמפורט בתקנון. ••• בשם כל תלמידי התמימים ,הרינו בזה לישא ברכה לנגיד החסידי הרב שלום בער שי' דרייזין ,על שנטל על עצמו לסייע בידי התמימים לקיים את רצונו של כ"ק אד"ש ,ישלח ה' משכורתו כפולה מן השמים ,ויחזקו בבריאות איתנה ,וירווה רוב נחת חסידית מיוצאי חלציו. ••• אין ספק ,כי התאחדותם של תלמידי התמימים מכל ישיבות תות"ל ברחבי הארץ לנצל את ימי בין הזמנים כראוי ,מסיבה נחת רוח רב לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ,ומחישה את פעמי הגאולה. ופעולות אלו של 'כולנו כאחד' ימשיכו את ברכותיו והשפעותיו של אבינו רוענו ,ועד שיזרזו את הברכה הכי עיקרית ,ברכת הגאולה האמיתית והשלימה ,אשר תיכף ומיד 'תחזינה עינינו' ,ושוב יופיע ויגלה עלינו במהרה ,ונזכה לראותו 'מלך ביופיו' ,ויקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, ונזכה לחגוג את חג החירות בשלימות ובשמחה ,ונשיר לפניו שיר חדש, השירה העשירית: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! ימי בין-הזמנים ,שנת ה'תשע"ה ימי ההכנה לי"א ניסן 16:14:19ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 4פ''עב ןוניש דומיל ץבוק משניות 16:14:20ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 5פ''עב ןוניש דומיל ץבוק מסכת ברכות 6 שינון בעלאפה לימוד – קובץ ברכות פרק מסכת 19 פרק א מאימתי קורין .משעה שהכהנים נכנסין לאכול כדי להרחיק את האדם מן העבירה .ואמר להו רבנן כוותי בתרומתן – כהנים שנטמאו וטבלו אין יכולים לאכול סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם בתרומה עד שיעריב שמשן דהיינו צאת הכוכבים .והא דלא מן העבירה וחייבים אתם לקרות :ולא זו בלבד – כולה תני משעת צאת הכוכבים מלתא אגב אורחיה קמ"ל שאם מלתא דרבן גמליאל הוא דאמר לבניו :הקטר חלבים – של קרבנות :ואיברים נטמאו הכהנים בטומאה – של עולת תמיד של בין שטהרתן תלויה בקרבן הערבים שנזרק דמו ביום, כגון זב ומצורע אין הכפרה מצוה להעלות הנתחים מעכבתן מלאכול בתרומה פרק א כל הלילה דכתיב (ויקרא דכתיב (ויקרא כב) ובא ו') היא העולה על מוקדה השמש וטהר ואחר יאכל ֵמ ֵא ָימ ַתי קוֹ ִרין ֶאת ׁ ְש ַמע ְ ּב ַע ְר ִבית. על המזבח כל הלילה עד מן הקדשים ,ביאת שמשו ִמ ׁ ּ ָש ָעה ׁ ֶש ַהכּ ֲֹהנִ ים נִ כְ נָ ִסים לֶ ֱאכֹל ִ ּב ְתרו ָּמ ָתן ,הבקר :וכל הנאכלין ליום מעכבתו מלאכול בתרומה אחד – כגון תודה וחטאת אשוֹ נָ ה ,דִּ ְב ֵרי ַר ִ ּבי ואין כפרתו מעכבתו ַעד סוֹ ף ָה ַא ׁ ְשמו ָּרה ָה ִר ׁ ואשם וכיוצא בהם שהם מלאכול בתרומה :עד סוף האשמורה הראשונה – ֱאלִ ֶיעזֶ ר .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִריםַ ,עד ֲחצוֹ תַ .ר ָ ּבן נאכלים ליום ולילה ,זמן אכילתן עד שיעלה עמוד שליש הראשון של לילה ַ ּג ְמלִ ֵיאל אוֹ ֵמרַ ,עד ׁ ֶש ַ ּי ֲעלֶ ה ַע ּמוּד ַה ׁ ּ ַש ַחר. השחר והוא המביא לידי שהלילה נחלקה לשלשה ַמ ֲעשֶׂ ה ׁ ֶש ָ ּבא ּו ָבנָ יו ִמ ֵ ּבית ַה ִּמ ׁ ְש ֶּתהָ ,א ְמר ּו נותר :אם כן למה אמרו משמרות .ומשם ואילך חכמים עד חצות – בק"ש לא מקרי תו זמן קריאת ם א ם, ה ר מ א ע. מ ש ׁ ת א ו ּ ינ ר ק ֹא ל , לוֹ ֶ ְ ַ ָ ַ לָ ֶ ִ ִָ ובאכילת קדשים ,אבל שמע דשכיבה ,ולא קרינא בהקטר חלבים ואיברים ביה בשכבך .ומקמי ל ֹא ָעלָ ה ַע ּמוּד ַה ׁ ּ ַש ַחרַ ,ח ָ ּי ִבין ַא ֶּתם לִ ְקרוֹ ת. לא אמרו בו חכמים עד צאת הכוכבים נמי יממא הוא ולאו זמן שכיבה .וְ ל ֹא זוֹ ִ ּבלְ ַבדֶ ,א ָ ּלא ָּכל ַמה ׁ ּ ֶש ָא ְמר ּו ֲחכָ ִמים חצות כלל ,ולא נקט ליה הכא אלא להודיע שכל דבר והמקדימים וקורים ַעד ֲחצוֹ תִ ,מ ְצוָ ָתן ַעד ׁ ֶש ַ ּי ֲעלֶ ה ַע ּמוּד ַה ׁ ּ ָש ַחר. שמצותו בלילה כשר כל קריאת שמע של ערבית ֶה ְק ֵטר ֲחלָ ִבים וְ ֵא ָב ִריםִ ,מ ְצוָ ָתן ַעד ׁ ֶש ַ ּי ֲעלֶ ה הלילה :כדי להרחיק את מבעוד יום ,סומכים אהא האדם מן העבירה – שלא דר' יהודה דאמר לקמן ַע ּמוּד ַה ׁ ּ ָש ַחר .וְ כָ ל ַה ֶּנ ֱאכָ לִ ין לְ יוֹ ם ֶא ָחד, יבא לאכלן אחר שיעלה בפרק תפלת השחר תפלת עמוד השחר ויתחייב כרת, המנחה עד פלג המנחהִ ,מ ְצוָ ָתן ַעד ׁ ֶש ַ ּי ֲעלֶ ה ַע ּמוּד ַה ׁ ּ ַש ַחרִ .אם ֵּכן, וכן בק"ש שלא יאמר שהוא שעה ורביע קודם הלילה .וקי"ל דעבד כר' לָ ָּמה ָא ְמר ּו ֲחכָ ִמים ַעד ֲחצוֹ תְּ ,כ ֵדי לְ ַה ְר ִחיק עדיין יש לי שהות ותעבור ימ ַתי קוֹ ִרין עונתה :ב בין תכלת ללבן יהודה עבד ומיד כשכלה ֶאת ָה ָא ָדם ִמן ָה ֲע ֵב ָירהֵ :מ ֵא ָ – בין חוטי תכלת לחוטי זמן המנחה מתחיל זמן קריאת שמע של ערביתֶ :את ׁ ְש ַמע ְ ּב ׁ ַש ֲח ִריתִ .מ ׁ ּ ֶש ַ ּי ִּכיר ֵ ּבין ְּתכֵ לֶ ת לבן שבציצית .פירוש אחר גיזת צמר שצבעה תכלת עד שיעלה עמוד השחר זמן לְ לָ ָבןַ .ר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר אוֹ ֵמרּ ֵ ,בין ְּתכֵ לֶ ת ויש בה מקומות שלא – דכל הלילה מקרי נקלט הצבע יפה ונשאר שכיבה והלכה כרבן לְ כַ ְר ִתי( .וְ גוֹ ְמ ָר ּה) ַעד ָהנֵ ץ ַה ַח ָּמהַ .ר ִ ּבי לבן :בין תכלת לכרתי – גמליאל שגם חכמים יְ הוֹ ׁ ֻש ַע אוֹ ֵמרַ ,עד ׁ ָשל ֹׁש ׁ ָשעוֹ תֶ ׁ ,ש ֵּכן דֶּ ֶר ְך צבע התכלת קרוב לגוון מודים לו ולא אמרו עד של כרתי כרישין שקורין חצות אלא כדי להרחיק ְ ּבנֵ י ְמלָ כִ ים לַ ֲעמוֹ ד ְ ּב ׁ ָשל ֹׁש ׁ ָשעוֹ תַ .ה ּקוֹ ֵרא פורוש בלע"ז :עד שלש את האדם מן העבירה. ומיהו לכתחילה משהגיע עונת קריאת שמע של ערבית שעות – ביום עד סוף שעה שלישית שהוא רביע היום דמתניתין דהיינו מצאת הכוכבים אסור לסעוד וכל שכן בזמן שהימים והלילות שוים .ולעולם זמן קריאת שמע לישן עד שיקרא קריאת שמע ויתפלל :מעשה שבאו בניו הוא עד רביע היום בין שהימים ארוכים בין קצרים .וכן הא מבית המשתה – בני רבן גמליאל שמעינהו לרבנן דאמרי דתנן לקמן [פ"ד מ"א] תפלת השחר עד ארבע שעות ביום עד חצות ,והכי קאמרי ליה הא דפליגי רבנן עלך דוקא היינו עד שליש היום ,וארבע שעות דנקט לפי ששליש קאמרי עד חצות ותו לא ויחיד ורבים הלכה כרבים ,או היום הוא ארבע שעות בזמן שהימים והלילות שוין .וכל דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות מקום שנזכר במשנה כך וכך שעות ביום על דרך זה אתה צריך לחשב ולדון .זו הבנתי מפירושי הרמב"ם ונתקבל לי. מסכת ברכות א ב 16:14:20ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 6פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 7 תוכרב– תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד 20 וטעמא דרבי יהושע דאמר עד שלש שעות ביום שכן דרך שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך :לחתום – בברוך: בני מלכים שאין עומדין ממטתן עד סוף שעה שלישית שלא לחתום – כגון ברכת הפירות וברכת המצות :ה ורחמנא דאמר ובקומך עד שעה שכל בני אדם עומדים מזכירין יציאת מצרים בלילות – פרשת ציצית אומרים ממטתם קאמר והלכה כרבי יהושע ,ומיהו לכתחלה צריך אותה בק"ש של ערבית ואע"פ שאין לילה זמן ציצית דכתיב וראיתם אותו פרט לכוין לקרות ק"ש עם הנץ לכסות לילה אומרים אותה החמה כמו שהיו הותיקים ִמ ָּכאן וְ ֵאילָ ְך ל ֹא ִה ְפ ִסידְּ ,כ ָא ָדם ַה ּקוֹ ֵרא בלילה מפני יציאת מצרים עושים :לא הפסיד – כלומר לא הפסיד מלברך ַב ּתוֹ ָרה: ֵ ּבית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםּ ָ ,ב ֶע ֶרב ָּכל שבה :כבן שבעים שנה – הייתי נראה זקן .ולא לפניה ולאחריה ,אלא ָא ָדם יַ ּט ּו וְ יִ ְק ְראוּ ,ו ַּב ּב ֶֹקר יַ ֲעמֹדוֶּ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר זקן ממש אלא שהלבינו אע"פ שעברה עונתה קורא ומברך לפניה ולאחריה( :דברים ו) ו ְּב ׁ ָשכְ ְ ּב ָך ו ְּבקו ֶּמ ָך .ו ֵּבית ִה ֵ ּלל שערותיו יום שמינו אותו נשיא כדי שיראה זקן וראוי כאדם שקורא בתורה – אוֹ ְמ ִריםָּ ,כל ָא ָדם קוֹ ֵרא ְּכ ַד ְרכּ וֹ ֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר לנשיאות ,ואותו היום אע"פ שלא יצא ידי חובת ק"ש בעונתה יש לו קבול (שם) ו ְּבלֶ כְ ְּת ָך ַבדֶּ ֶר ְךִ .אם ֵּכן ,לָ ָּמה נֶ ֱא ַמר דרש בן זומא מקרא זה: ולא זכיתי – לא נצחתי שכר כקורא בתורה :ג ו ְּב ׁ ָשכְ ְ ּב ָך ו ְּבקו ֶּמ ָךּ ְ ,ב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ְ ּבנֵ י ָא ָדם לחכמים .ודומה לו בש"ס יטו – על צדיהם ,דכתיב בשכבך דרך שכיבהׁ :שוֹ כְ ִבים ,ו ְּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ְ ּבנֵ י ָא ָדם עוֹ ְמ ִדיםָ .א ַמר בפ' בנות כותים [לח ב] בהא זכנהו ר' אלעזר לרבנן יעמדו – דכתיב ובקומך ַר ִ ּבי ַט ְרפוֹ ןֲ ,אנִ י ָהיִ ִיתי ָבא ַבדֶּ ֶר ְך ,וְ ִה ֵּט ִתי כלומר נצחם: דרך קימה :כדרכו – בין בקימה בין בישיבה בין לִ ְקרוֹ תְּ ,כ ִד ְב ֵרי ֵבית ׁ ַש ַּמאי ,וְ ִס ַּכנְ ִּתי ְב ַע ְצ ִמי פרק ב היה קורא בתורה – פרשת קריאת שמע: בשכיבה בין בהליכהִ :מ ּ ְפנֵ י ַה ִּל ְס ִטיםָ .א ְמר ּו לוֹ ְּ ,כ ַדי ָהיִ ָית לָ חוּב והגיע זמן – קריאת כדי היית – ראוי היית שמע :אם כיון לבו יצא ליהרג ,ואם היית מת היית ְ ּב ַע ְצ ְמ ָךֶ ׁ ,ש ָע ַב ְר ָּת ַעל דִּ ְב ֵרי ֵבית ִה ֵ ּלל: – לדברי האומר מצות מתחייב בנפשך :ד שתים לפניה – יוצר אור ואהבהּ ַ :ב ׁ ּ ַש ַחר ְמ ָב ֵר ְך ׁ ְש ַּתיִ ם לְ ָפנֶ ָיה וְ ַא ַחת לְ ַא ֲח ֶר ָיה, צריכות כוונה צריך לפרש אם כיון לבו שיהא מתכוין ואחת לאחריה – אמת ו ָּב ֶע ֶרב ׁ ְש ַּתיִ ם לְ ָפנֶ ָיה ו ׁ ְּש ַּתיִ ם לְ ַא ֲח ֶר ָיה. לצאת ידי חובתו ,והאומר ויציב :ובערב – מברך שתים לפניה – מעריב ַא ַחת ֲא ֻר ָּכה וְ ַא ַחת ְק ָצ ָרהְ .מקוֹ ם ׁ ֶש ָא ְמר ּו מצות אין צריכות כונה ערבים ואהבת עולם :לְ ַה ֲא ִר ְ מפרש אם כיון לבו לקרות יךֵ ,אינוֹ ַר ׁ ּ ַשאי לְ ַק ֵ ּצר .לְ ַק ֵ ּצרֵ ,אינוֹ כנקודתן וכהלכתן לאפוקי ושתים לאחריה – אמת ַר ׁ ּ ַשאי לְ ַה ֲא ִר ְ יך .לַ ְח ּתֹםֵ ,אינוֹ ַר ׁ ּ ַשאי ׁ ֶשלּ ֹא קורא להגיה שאינו קורא ואמונה והשכיבנו :אחת התיבות כנקודתן אלא ארוכה ואחת קצרה – לַ ְח ּתֹם .וְ ׁ ֶשלּ ֹא לַ ְח ּתֹםֵ ,אינוֹ ַר ׁ ּ ַשאי לַ ְח ּתֹם: קורא ככתיבתן כדי להבין אשתים שלפניה קאי, ַמזְ ִּכ ִירין יְ ִצ ַיאת ִמ ְצ ַריִ ם ַ ּב ֵ ּלילוֹ תָ .א ַמר בחסרות ויתרות דבקריאה יוצר אור ארוכה שפותחת כזו לא יצא ואנן קיימא לן בברוך וחותמת בברוך וכן ּ ּ ּ ים ע ב ש ׁ ן ב כ י א י ר ה ה, ר ע ן ב ר ע א י ב ר ִ ְ ִ ֶ ְ נִ ֲ ֵ ֲ יָ ְ זַ ֲ ֶ זָ ָ לְ ֶ ִ ַ כמאן דאמר מצות צריכות מעריב ערבים אהבה קצרה כונה :בפרקים – לקמן ׁ ָשנָ ה ,וְ ל ֹא זָ כִ ִיתי ׁ ֶש ֵּת ָא ֵמר יְ ִצ ַיאת ִמ ְצ ַריִ ם במתניתין מפרש מה הם ַ ּב ֵ ּלילוֹ תַ ,עד ׁ ֶשדְּ ָר ׁ ָש ּה ֶ ּבן זוֹ ָמאֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר (דברים טז) לְ ַמ ַען ִּתזְ כּ ֹר הפרקים :שואל מפני יך .יְ ֵמי ַח ֶ ּי ָ את ָך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם כּ ֹל יְ ֵמי ַח ֶ ּי ָ יךַ ,ה ָ ּי ִמים .כּ ֹל ֶאת יוֹ ם ֵצ ְ הכבוד – שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים יךַ ,ה ֵ ּלילוֹ ת .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִרים ,יְ ֵמי ַח ֶ ּי ָ יְ ֵמי ַח ֶ ּי ָ כּ י מ ֹל ה. ז ּ ה ם עוֹ ה , יך ֵ יְ ֶ ַ לָ ָ לו שלום כגון אביו או ָ רבו או שגדול ממנו ַח ֶ ּייך ,לְ ָה ִביא לִ ימוֹ ת ַה ָּמ ׁ ִש ַיח: בחכמה :ומשיב – ואין פרק ב' צריך לומר שמשיב להם שלום אם הקדימו לו: ָהיָ ה קוֹ ֵרא ַב ּתוֹ ָרה ,וְ ִה ִ ּג ַיע זְ ַמן ַה ִּמ ְק ָראִ ,אם ִּכ ֵ ּון לִ ּבוֹ ,יָ ָצא .וְ ִאם ובאמצע – הפרק :שואל לָ או ,ל ֹא יָ ָצאּ ַ .ב ּ ְפ ָר ִקים ׁשוֹ ֵאל ִמ ּ ְפנֵ י ַה ָּכבוֹ ד ו ֵּמ ׁ ִשיב ,ו ָּב ֶא ְמ ַצע ׁשוֹ ֵאל מפני היראה – אדם שהוא ירא מפניו שמא יהרגהו, ִמ ּ ְפנֵ י ַה ִ ּי ְר ָאה ו ֵּמ ׁ ִשיב ,דִּ ְב ֵרי ַר ִ ּבי ֵמ ִאירַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרּ ָ ,ב ֶא ְמ ַצע ג ד ה א 16:14:21ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 7פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 8 שינון בעלבפה לימוד – קובץ ברכות פרק מסכת 21 ואצ"ל שמשיב לו שלום .אבל מפני הכבוד לא :רבי – הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה :לא יהודה אומר באמצע – הפרק ,שואל בשלום מי שהוא יצא – דכתיב והיו הדברים בהוייתן יהיו כלומר כמו שהן ירא ממנו ומשיב שלום למי שמוטל עליו לכבדו :ומשיב סדורין בתורה .ומיהו אם הקדים פרשת ויאמר לפרשת שלום לכל אדם – שהקדים לו שלום .והלכה כר"י ובכל והיה אם שמוע ופרשת והיה אם שמוע לשמע נראה דאין זה חשוב למפרע ויצא, מקום שאסור להפסיק כך שהרי אינן סדורות כן זו אסור לדבר בלשון הקודש ׁשוֹ ֵאל ִמ ּ ְפנֵ י ַה ִ ּי ְר ָאה ,ו ֵּמ ׁ ִשיב ִמ ּ ְפנֵ י ַה ָּכבוֹ ד, לאחר זו בתורה :יחזור כמו בשאר לשונות :ב בין ויאמר לאמת ויציב לא ַ ּב ּ ְפ ָר ִקים ׁשוֹ ֵאל ִמ ּ ְפנֵ י ַה ָּכבוֹ ד ,ו ֵּמ ׁ ִשיב ׁ ָשלוֹ ם למקום שטעה – אם בין יפסיק – דכתיב וה' פרק לפרק טעה שאינו יודע אלהים לְ כָ ל ָא ָדם: ֵאלּ ּו ֵהן ֵ ּבין ַה ּ ְפ ָר ִקיםּ ֵ ,בין אמת (ירמיה י) ,הלכך באיזה פרק הפסיק ולראש אשוֹ נָ ה לִ ׁ ְשנִ ָ ּיהּ ֵ ,בין ׁ ְשנִ ָ ּיה לִ ׁ ְש ַמע, אין מפסיקין בין אני ה' ְ ּב ָרכָ ה ִר ׁ איזה פרק יחזור חוזר אלהיכם לאמת .וכן להפסק ראשון שהוא והיה ּ ם א ה ה ין ב , ֹע מ ש ׁ ם א ה ה ע הלכה :ו ֵּבין ׁ ְש ַמ ִ יָ ָ וְ ֵ ַ ָ ִ יָ ָ וְ לִ והיה אם שמוע נוהג בין אם שמוע והרמב"ם אומר שהוא ואהבת את ה' ,ואם ֹאמר לֶ ֱא ֶמת וְ יַ ִ ּציב. ביום בין בלילה – דכתיב ׁ ָשמ ַֹע לְ וַ ּי ֶ ֹאמרּ ֵ ,בין וַ ּי ֶ בה (דברים יא) ולמדתם באמצע הפרק פסק שיודע ּ ּ ֹאמר לֶ ֱא ֶמת וְ יַ ִ ּציב אותם את בניכם ,ותלמוד ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרֵ ,בין וַ י ֶ הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו תורה נוהג בין ביום ובין ל ֹא יַ ְפ ִסיקָ .א ַמר ַר ִ ּבי יְ הוֹ ׁ ֻש ַע ֶ ּבן ָק ְר ָחה ,לָ ָּמה בלילה :ויאמר אינו נוהג פרק פסק חוזר לראש (א ָ ּלא ְּכ ֵדי) אלא ביום – דאית ביה ָק ְד ָמה ׁ ְש ַמע לִ וְ ָהיָ ה ִאם ׁ ָשמ ַֹעֶ , אותו הפרק היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם פ' ציצית שאינה נוהגת ׁ ֶש ְ ּי ַק ֵ ּבל ָעלָ יו עֹל ַמלְ כוּת ׁ ָש ַמיִ ם ְּת ִח ָ ּלה, בלילה ,דכתיב (במדבר הוא בוכתבתם של שמע טו) וראיתם אותו :ג רבי וְ ַא ַחר ָּכ ְך יְ ַק ֵ ּבל ָעלָ יו עֹל ִמ ְצוֹ ת .וְ ָהיָ ה ִאם או בוכתבתם של והיה אם יוסי אומר לא יצא – שמוע חוזר לוכתבתם של ֹאמרֶ ׁ ,שוְ ָהיָ ה ִאם ׁ ָשמ ַֹע נוֹ ֵהג לאזנך ׁ ָשמ ַֹע לְ וַ ּי ֶ דכתיב שמע השמע שמע ,ואם נסתפק לאחר ֹאמר ֵאינוֹ נוֹ ֵהג ֶא ָ ּלא ַ ּב ּיוֹ ם מה שאתה מוציא מפיךּ ַ .ב ּיוֹ ם ו ַּב ַ ּליְ לָ ה ,וַ ּי ֶ שהתחיל למען ירבו אינו ותנא קמא סבר שמע חוזר שעל הרגל לשונו ִּ (בלְ ָבד)ַ :ה ּקוֹ ֵרא ֶאת ׁ ְש ַמע וְ ל ֹא ִה ׁ ְש ִמ ַיע בכל לשון שאתה שומע. הוא הולך :ד נדבך – והלכתא כת"ק :ולא דקדק לְ ָאזְ נוֹ ,יָ ָצאַ .ר ִ ּבי יוֹ ֵסי אוֹ ֵמר ,ל ֹא יָ ָצאָ .ק ָרא שורה של בנין אבנים ,כמו באותיותיה – להוציאן נדבכין די אבן גלל בעזרא בשפתיו יפה ,בב' תיבות וְ ל ֹא ִד ְקדֵּ ק ְ ּבאוֹ ִת ּיוֹ ֶת ָיהַ ,ר ִ ּבי יוֹ ֵסי אוֹ ֵמר (ו) ,ואע"ג דמסתפי דלמא נפלי ולא מצו מכווני לא שהתיבה השניה מתחלת יָ ָצאַ ,ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמר ל ֹא יָ ָצאַ .ה ּקוֹ ֵרא באות שהתיבה הראשונה הצריכום חכמים לרדת, נגמרת ,כגון על לבבך ,לְ ַמ ְפ ֵר ַע ,ל ֹא יָ ָצאָ .ק ָרא וְ ָט ָעה ,יַ ֲחזֹר לִ ְמקוֹ ם דק"ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד :מה ֹאש ָה ִאילָ ן אוֹ עשב בשדך ,ואבדתם ׁ ֶש ָּט ָעהָ :ה ֻא ָּמנִ ין קוֹ ִרין ְ ּבר ׁ מהרה ,אם אינו נותן ריוח שאינן רשאין לעשות כן ֹאש ַה ִּנ ְד ָ ּב ְךַ ,מה ׁ ּ ֶש ֵאינָ ן ַר ׁ ּ ָש ִאין לַ ֲעשׂ וֹ ת ביניהם להפרידם נמצא ְבר ׁ בתפלה – דצלותא רחמי היא ובעי כוונה ,הלכך קורא אותם שתי אותיות ֵּכן ַ ּב ְּת ִפ ָ ּלהָ :ח ָתן ּ ָפטוּר ִמ ְ ּק ִר ַיאת ׁ ְש ַמע כאות אחת :רבי יוסי יורדין למטה ומתפללין: אשוֹ ן ַעד מוֹ ָצ ֵאי ׁ ַש ָ ּבתִ ,אם ל ֹא אומר יצא – והלכה כר' ְ ּבלַ יְ לָ ה ָה ִר ׁ ה חתן – שנשא בתולה יוסי .מיהו לכתחלה פטור מקריאת שמע לילה צריך ָעשָׂ ה ַמ ֲעשֶׂ הַ .מ ֲעשֶׂ ה ְ ּב ַר ָ ּבן ַ ּג ְמלִ ֵיאל ׁ ֶש ָ ּק ָרא לדקדק באותיותיה ,וכן ראשונה ,משום דטריד אשוֹ ן ׁ ֶש ָּנשָׂ אָ .א ְמר ּו לוֹ ַּתלְ ִמ ָידיו, יזהר שלא יניח הנד ולא ְבלַ יְ לָ ה ָה ִר ׁ שמא לא ימצאנה בתולה. יניד הנח ולא ירפה ואני שמעתי שמתירא החזק (ל ֹא) לִ ַּמ ְד ָּתנוַּ ,ר ֵ ּבנוֶּ ׁ ,ש ָח ָתן ּ ָפטוּר ִמ ְ ּק ִר ַיאת ולא יחזק הרפה ,וצריך שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו ,וטרדא דמצוה אשוֹ ן)ָ .א ַמר לָ ֶהםֵ ,אינִ י (בלַ יְ לָ ה ָה ִר ׁ להתיז זיי"ן של תזכרו ׁ ְש ַמע ְ שלא יהא נראה כאומר היא ורחמנא אמר ובלכתך תשכרו בשי"ן כלומר כדי ׁשוֹ ֵמ ַע לָ כֶ ם לְ ַב ֵּטל ִמ ֶּמ ִּני ַמלְ כוּת ׁ ָש ַמיִ ם בדרך בלכת דידך הוא שתרבו שכר ,שהרי אין דמחייבת הא דמצוה ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס :הקורא למפרע פטירת :אם לא עשה מעשה – אם לא בעל עד מוצ"ש ב ג ד ה 16:14:21ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 8פ''עב ןוניש דומיל ץבוק תוכרב– תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד 22 שהם ד' לילות ,טריד .ומשם ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ,ואעפ"י שלא עשה מעשה חייב בק"ש :ו רחץ לילה הראשון שמתה אשתו – ואף על פי שאבל אסור ברחיצה :אסטניס אני – קר ומצונן ,לשון צינה .ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו ֲא ִפלּ ּו ׁ ָש ָעה ֶא ָחת: אלא רחיצה של תענוג: ו 9 – שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר :ואם לאו – שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ,ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה :הפנימים – הרואים האבלים: והחיצונים – שאינם רואים פני האבלים :ג ָר ַחץ ְ ּבלַ יְ לָ ה ָה ִר ׁ אשוֹ ן נשים ועבדים פטורים מק"ש – אע"פ שהיא ח לא כל הרוצה ליטול ׁ ֶש ֵּמ ָתה ִא ׁ ְש ּתוֹ ָ .א ְמר ּו לוֹ ַּתלְ ִמ ָידיו( ,ל ֹא) מצות עשה שהזמן גרמא את השם יטול – אם לא הוחזק חכם ופרוש בשאר לִ ַּמ ְד ָּתנוַּ ,ר ֵ ּבנוֶּ ׁ ,ש ָא ֵבל ָאסוּר לִ ְרחֹץָ .א ַמר וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות סד"א דברים אין [זה] אלא גאוה לָ ֶהםֵ ,אינִ י ִּכ ׁ ְש ָאר ָּכל ָא ָדםִ ,א ְס ְטנִ יס ֲאנִ י: לחייבן הואיל ואית בה שמראה בעצמו שיכול וּכְ ׁ ֶש ֵּמת ָט ִבי ַע ְבדּ וֹ ִ ,ק ֵ ּבל ָעלָ יו ַּתנְ חו ִּמין. מלכות שמים קמ"ל. לכוין לבו ,ואין הלכה ותפילין מצות עשה שהזמן כרבן שמעון בן גמליאלָ .א ְמר ּו לוֹ ַּתלְ ִמ ָידיו( ,ל ֹא) לִ ַּמ ְד ָּתנוַּ ,ר ֵ ּבנוּ, גרמא הם דלילה ושבת וחזינן לקצת מרבותינו דאמרי דהאידנא כל אדם ׁ ֶש ֵאין ְמ ַק ְ ּבלִ ין ַּתנְ חו ִּמין ַעל ָה ֲע ָב ִדיםָ .א ַמר לאו זמן תפילין נינהו, וסד"א הואיל ואתקוש יקרא קריאת שמע בלילה לָ ֶהםֵ ,אין ָט ִבי ַע ְבדִּ י ִּכ ׁ ְש ָאר ָּכל ָה ֲע ָב ִדים, תפילין למזוזה נשים הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך ָּכ ׁ ֵשר ָהיָ הָ :ח ָתן ִאם ָר ָצה לִ ְקרוֹ ת ְק ִר ַיאת נחייבו קמ"ל :קטנים – אפילו קטן שהגיע לחינוך בשאר ימים אם לא אשוֹ ן ,קוֹ ֵראַ .ר ָ ּבן ׁ ִש ְמעוֹ ן יקרא ׁ ְש ַמע לַ יְ לָ ה ָה ִר ׁ לא הטילו על אביו לחנכו בלילה ראשון מיחזי יותר בק"ש ,לפי שאינו מצוי כיוהרא שמראה עצמו ֶ ּבן ַ ּג ְמלִ ֵיאל אוֹ ֵמר ,ל ֹא כָ ל ָהרוֹ ֶצה לִ ּטֹל ֶאת תמיד אצלו בעונת ק"ש. שהוא מכוין בכל שעה ַה ׁ ּ ֵשם יִ ּטֹל: ולא בתפילין משום דסתם אלא השתא משום דטריד קטן אינו יודע לשמור פרק ג' במצוה: תפילין שלא יפיח בהן: פרק ג מי שמתו מוטל ּ ּ ּ ת יא ר ק מ ּר ו ט פ יו, פ ל ּט ו מ תוֹ מ ש ׁ י מ ַ ִ ְ ִ ָ נָ ָ לְ ָ ֵ ֶ ִ וחייבין בתפלה – דתפלה לפניו – אחד מן הקרובים רחמי היא ,ומדרבנן היא שחייב להתאבל עליהם ׁ ְש ַמע( ,ו ִּמן ַה ְּת ִפ ָ ּלה) ו ִּמן ַה ְּת ִפ ִּלין .נוֹ שְׂ ֵאי ותקנוה אף לנשים ולחנך מוטל עליו לקברו :פטור מק"ש – משום דטריד ַה ִּמ ָּטה וְ ִחלּ ו ֵּפ ֶיהן וְ ִחלּ ו ֵּפי ִחלּ ו ֵּפ ֶ יהןֶ ,את בה הקטנים :ובמזוזה – דמהו דתימא הואיל טרדא דמצוה :וחלופיהן ׁ ֶש ִּל ְפנֵ י ַה ִּמ ָּטה וְ ֶאת ׁ ֶש ְּל ַא ַחר ַה ִּמ ָּטהֶ ,את ואתקש לתלמוד תורה כי – שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות ׁ ֶש ַ ּל ִּמ ָּטה צ ֶֹר ְך ָ ּב ֶהן ּ ְפטו ִּרין ,וְ ֶאת ׁ ֶש ֵאין היכי דנשים פטורות מת"ת דכתיב (דברים יא) ולמדתם במצוה :את שלפני המטה לַ ִּמ ָּטה צ ֶֹר ְך ָ ּב ֶהן ַח ָ ּי ִביןֵ .אלּ ּו וָ ֵאלּ ּו ּ ְפטו ִּרין אותם את בניכם ולא – המזומנים לנשאה כשתגיע המטה אצלםִ :מן ַה ְּת ִפ ָ ּלהָ :ק ְבר ּו ֶאת ַה ֵּמת וְ ָחזְ רוִּ ,אם בנותיכם הכי נמי נפטור ממזוזה אע"פ שהיא מצות ואת שלאחר המטה – יְ כוֹ לִ ין לְ ַה ְת ִחיל וְ לִ גְ מֹר ַעד ׁ ֶשלּ ֹא יַ ִ ּגיע ּו עשה שלא הזמן גרמא קא כלומר בין אותם שלפני המטה ובין אותם שלאחר לַ ׁ ּשו ָּרה ,יַ ְת ִחיל ּו וְ ִאם לָ או ,ל ֹא יַ ְת ִחילוּ .משמע לן :ובברכת המזון – מיבעיא לן אי חייבות המטה אם המטה צריכה ָהעוֹ ְמ ִדים ַ ּב ׁ ּשו ָּרהַ ,ה ּ ְפנִ ִימים ּ ְפטו ִּרין, בברכת המזון מדאורייתא להם לשאתה פטורים, כיון דכתיב (שם ח) ואכלת ואותן שאין המטה צריכה וְ ַה ִחיצוֹ נִ ים ַח ָ ּי ִבים :נָ ׁ ִשים וַ ֲע ָב ִדים ו ְּק ַט ִּנים ושבעת וברכת הויא ליה להן כגון ההולכים ללוות ּ ְפטו ִּרין ִמ ְ ּק ִר ַיאת ׁ ְש ַמע ו ִּמן ַה ְּת ִפ ִּלין ,וְ ַח ָ ּי ִבין מצות עשה שלא הזמן את המת לכבודו בלבד גרמא ,או שמא אין חייבות חייבין :אלו ואלו פטורים ַ ּב ְּת ִפ ָ ּלה ו ַּב ְּמזוּזָ ה ו ְּב ִב ְר ַּכת ַה ָּמזוֹ ןּ ַ :ב ַעל מדאורייתא משום דכתיב מן התפלה – דלאו דאורייתא היא כמו קריאתֶ .ק ִרי ְמ ַה ְר ֵהר ְ ּבלִ ּבוֹ וְ ֵאינוֹ ְמ ָב ֵר ְך ,ל ֹא לְ ָפנֶ ָיה (שם) על הארץ הטובה שמע ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה :ב אשר נתן לך והארץ לא נתנה לנקבות ולא אפשיטא :ד להתחיל ולגמור – פרשה אחת של קריאת שמע :לשורה בעל קרי – עזרא תקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין ז ח א ב ג ד 16:14:21ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 9פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 10 פה לימוד – קובץ שינון בעלג-ד ברכות פרק מסכת 23 שראה קרי לאונסו בין לרצונו עד שיטבול .ולא מפני עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה והמשמשת טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי מטתה שראתה נדה אחר ששמשה צריכין טבילה :ורבי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים :יהודה פוטר – אף במשמשת שראתה נדה פטר ר' יהודה, מהרהר – ק"ש בלבו כשהגיע זמן המקרא :ואינו מברך ואף על גב דמעיקרא בת טבילה הות ואיכא למימר דלא פקעא חובת טבילה מינה. לפניה ולאחריה – ואפילו וכבר כתבנו לעיל דבטלוה בהרהור ,כיון דברכות לאו וְ ל ֹא לְ ַא ֲח ֶר ָיה .וְ ַעל ַה ָּמזוֹ ן ְמ ָב ֵר ְך לְ ַא ֲח ָריו, לטבילותא מפני שהיתה דאורייתא לא אצרכוהו רבנן :ועל המזון מברך וְ ֵאינוֹ ְמ ָב ֵר ְך לְ ָפנָ יוַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמר, תקנה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה: לאחריו – דחיובא ְמ ָב ֵר ְך לִ ְפנֵ ֶיהם וּלְ ַא ֲח ֵר ֶיהם: ָהיָ ה עוֹ ֵמד פרק ד תפלת השחר עד דאורייתא הוא :ואינו מברך לפניו – דלאו חיובא ַ ּב ְּת ִפ ָ ּלה ,וְ נִ זְ ַּכר ׁ ֶשהוּא ַב ַעל ֶק ִרי ,ל ֹא יַ ְפ ִסיק, חצות – שכן תמיד של שחר קרב עד חצות לרבנן, דאורייתא היא. וכבר ֶא ָ ּלא יְ ַק ֵ ּצר .יָ ַרד לִ ְט ּבֹלִ ,אם יָ כוֹ ל לַ ֲעלוֹ ת ולר' יהודה אינו קרב אלא נפסקה ההלכה דבטלוה עד ארבע שעות ביום. לטבילותא ,ובעלי קריין וּלְ ִה ְת ַּכ ּסוֹ ת וְ לִ ְקרוֹ ת ַעד ׁ ֶשלּ ֹא ָתנֵ ץ ַה ַח ָּמה, ועד ד' שעות היינו עד קורין ק"ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין יַ ֲעלֶ ה וְ יִ ְת ַּכ ֶּסה וְ יִ ְק ָרא וְ ִאם לָ או ,יִ ְת ַּכ ֶּסה סוף שעה רביעית שהוא שליש היום בזמן שהיום כל הברכות ואין מערער ַב ַּמיִ ם וְ יִ ְק ָראֲ .א ָבל ל ֹא יִ ְת ַּכ ֶּסה ,ל ֹא ְב ַמיִ ם י"ב שעות ,וכן זמנה בדבר :ה לא יפסיק – תפלתו לגמרי אלא יקצר ָה ָר ִעים וְ ל ֹא ְב ֵמי ַה ִּמ ׁ ְש ָרהַ ,עד ׁ ֶש ַ ּי ִּטיל לְ תוֹ כָ ן לעולם עד סוף שליש היום לפי אורך הימים וקטנן כל ברכה וברכה :ולקרות ַמיִ ם .וְ כַ ָּמה יַ ְר ִחיק ֵמ ֶהם ו ִּמן ַהצּ וֹ ָאהַ ,א ְר ַ ּבע כדכתבינן לעיל גבי ק"ש. עד שלא תנץ החמה – שהותיקין מדקדקים על ַא ּמוֹ ת: זָ ב ׁ ֶש ָר ָאה ֶק ִרי ,וְ נִ דָּ ה ׁ ֶש ּ ָפלְ ָטה והלכה כרבי יהודה :תפלת המנחה עד הערב – עד עצמן לגמור אותה עם הנץ ׁ ִשכְ ַבת זֶ ַרע ,וְ ַה ְמ ׁ ַש ֶּמ ׁ ֶשת ׁ ֶש ָר ֲא ָתה נִ דָּ ה, שתחשך :עד פלג המנחה החמה ,דכתיב (תהלים – זמן מנחה קטנה הוא עב) ייראוך עם שמש: ְצ ִריכִ ין ְט ִבילָ ה ,וְ ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה ּפוֹ ֵטר: מתשע שעות ומחצה עד יתכסה במים – ודוקא מים פרק ד' הלילה ,שהם שתי שעות עכורים שאין לבו רואה ומחצה ,נמצא פלג המנחה את הערוה ,אבל צלולים ְּת ִפ ַ ּלת ַה ׁ ּ ַש ַחרַ ,עד ֲחצוֹ תַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה שהוא חצי שיעור זה שעה לא :במים הרעים – מים ורביע .ופסק ההלכה בזה, סרוחים :במי המשרה – אוֹ ֵמרַ ,עד ַא ְר ַ ּבע ׁ ָשעוֹ תְּ .ת ִפ ַ ּלת ַה ִּמנְ ָחה ַעד דעבד כמר עבד ודעבד מים ששורין בהם פשתן: עד שיטיל לתוכן מים – ָה ֶע ֶרבַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרַ ,עד ּ ְפלַ ג ַה ִּמנְ ָחה. כמר עבד ,והרוצה לעשות כדברי חכמים ולהתפלל חסורי מחסרא והכי קתניְּ ,ת ִפ ַ ּלת ָה ֶע ֶרב ֵאין לָ ּה ְק ַבע .וְ ׁ ֶשל מו ָּס ִפין ָּכל תפלת המנחה עד הערב ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיתן לתוכן מים ,ושיעור ַה ּיוֹ םַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרַ ,עד ׁ ֶש ַבע ׁ ָשעוֹ ת: יעשה ,ובלבד שלא יתפלל ערבית בזמן זה ,שכיון המים שיטיל למי רגלים ַר ִ ּבי נְ חוּנְ יָ א ֶ ּבן ַה ָ ּקנָ ה ָהיָ ה ִמ ְת ּ ַפ ֵ ּלל ִ ּבכְ נִ ָיסתוֹ שמחשיב אותו יום לענין של פעם אחת רביעית: וכמה ירחיק מהם – מן לְ ֵבית ַה ִּמ ְד ָר ׁש ו ִּב ִיצ ָיאתוֹ ְּת ִפ ָ ּלה ְק ָצ ָרה. שמתפלל בו מנחה אינו יכול להחשיבו לילה המי רגלים שלא הטיל ָא ְמר ּו לוֹ ַ ,מה ָּמקוֹ ם לִ ְת ִפ ָ ּלה זוֹ ָ .א ַמר ולהתפלל בו ערבית .ואם לתוכן מים ,ומן הצואה: בא לעשות כדברי רבי ארבע אמות – ודוקא לָ ֶהםּ ִ ,בכְ נִ ָיס ִתי ֲאנִ י ִמ ְת ּ ַפ ֵ ּלל ׁ ֶשלּ ֹא ֶת ֱא ַרע יהודה שלא להתפלל כשהוא לצדדים או לאחריו אבל לפניו מרחיק כמלא עיניו :ו זב שראה קרי – אע"פ מנחה אלא עד פלג המנחה שהוא שעה ורביע קודם הלילה שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו ,עושה ומשם ואילך יוכל להתפלל ערבית :אין לה קבע – אפילו הכי צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום זמנה כל הלילה .והא דתני אין לה קבע ולא קתני זמנה כל קרי .וכן נדה אם באה להתפלל ופולטת שכבת זרע הרי היא הלילה ,לאשמעינן דתפלת ערבית רשות ,לפי שהיא כנגד כבעל קרי .ושכבת זרע מטמא האשה בפליטתו כל שלשה הקרבת איברים ופדרים שקרבים כל הלילה ,והנך רשות ימים לאחר תשמיש ,ולאחר מכאן כבר הסריח בגופה ואין נינהו שכיון שנזרק הדם נרצה הקרבן אף על פי שנטמאו ראוי עוד להיות ולד נוצר ממנו .והכי פירושו נדה שפלטה איברים ופדרים או שאבדו .ומיהו האידנא קבלוה עליהם ה ו א ב 16:14:21ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 10פ''עב ןוניש דומיל ץבוק תוכרב– תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד 24 11 כחובה :ושל מוספין כל היום – אם אחרה אחר שבע פורשים לעבירה ,יהיו צרכיהם גלוים לפניך לרחם עליהם. יצא ,אבל נקרא פושע וכן הלכה :ב מה מקום – כלומר פרשת לשון פרישה ,העבור של עבירה .ואין הלכה כרבי מה טיבה :שלא תארע תקלה – שלא יבא מכשול על יהושע ,אלא התפלה שמתפללים במקום סכנה היא צרכי ידי ,כדמפרש בברייתא שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו עמך מרובים וכו' .ומתפלל אותה אדם כשהוא מהלך. חבירי ,הרי רעה שתבא על ואינו מתפלל לא ג' ידי שאגרום להם שיענשוַּ :ת ָקלָ ה ַעל יָ ִדי ,ו ִּב ִיצ ָיא ִתי ֲאנִ י נוֹ ֵתן הוֹ ָדיָ ה ראשונות ולא ג' אחרונות. אני נותן הודיה על חלקי וכשיעבור מקום הסכנה שחלק ַעל ֶחלְ ִקיַ :ר ָ ּבן ַ ּג ְמלִ ֵיאל אוֹ ֵמרּ ְ ,בכָ ל יוֹ ם – מודה על הטובה ותתיישב דעתו צריך לחזור ולהתפלל תפלה כתקנה לי ששם חלקי מיושבי בית ִמ ְת ּ ַפ ֵ ּלל ָא ָדם ׁ ְשמוֹ נֶ ה ֶעשְׂ ֵרהַ .ר ִ ּבי יְ הוֹ ׁ ֻש ַע המדרש .ושתי תפלות הללו אם לא עברה עונתה :ה בכניסתו לבית המדרש אוֹ ֵמרֵ ,מ ֵעין ׁ ְשמוֹ נֶ ה ֶעשְׂ ֵרהַ .ר ִ ּבי ֲע ִק ָ יבא היה רוכב על החמור ירד – אין הלכה כסתם וביציאתו חובה על כל איש אוֹ ֵמרִ ,אם ׁ ְשגו ָּרה ְת ִפ ָ ּלתוֹ ְ ּב ִפיו ,יִ ְת ּ ַפ ֵ ּלל זו ,אלא בין יש לו מי ואיש לאמרן ,דהכי אמרינן בברייתא בכניסתו מה הוא ׁ ְשמוֹ נֶ ה ֶעשְׂ ֵרה וְ ִאם לָ אוֵ ,מ ֵעין ׁ ְשמוֹ נֶ ה שיאחוז חמורו בין אין לו מי שיאחוז חמורו לא ירד, אומר וביציאתו מהו אומר ֶעשְׂ ֵרה: ַר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר אוֹ ֵמרָ ,העוֹ שֶׂ ה מפני שאין דעתו מיושבת משמע דחובה למימרינהו: ְת ִפ ָ ּלתוֹ ְק ַבעֵ ,אין ְּת ִפ ָ ּלתוֹ ַּת ֲחנוּנִ יםַ .ר ִ ּבי עליו כשהוא יורד :יחזיר ג מעין שמונה עשרה את פניו – לצד ירושלים, – אית דמפרשי בגמרא יְ הוֹ ׁ ֻש ַע אוֹ ֵמרַ ,ה ְמ ַה ֵ ּל ְך ִ ּב ְמקוֹ ם ַס ָּ ה, כ נָ שנאמר (מלכים א ח) שאומר מכל ברכה וברכה מן האמצעיות בקוצר ִמ ְת ּ ַפ ֵ ּלל ְּת ִפ ָ ּלה ְק ָצ ָרה .אוֹ ֵמר ,הוֹ ׁ ַשע ַה ׁ ּ ֵשם והתפללו אליך דרך ארצם: יכוין את לבו כנגד בית וחותם על כל אחת ואחתֶ .את ַע ְּמ ָך ֶאת ׁ ְש ֵא ִרית יִ שְׂ ָר ֵאלּ ְ ,בכָ ל ּ ָפ ָר ׁ ַשת קדשי הקדשים – שנא' ואית דאמרי ,הביננו ה' אלהינו לדעת דרכך ,שהיא ָה ִע ּבוּר יִ ְהי ּו ָצ ְרכֵ ֶיהם לְ ָפנֶ ָ (שם) והתפללו אל המקום יךּ ָ .ברו ְּך ַא ָּתה ה' הזה :ו באסדא – עצים ברכה אחת שיש בה מעין ׁשוֹ ֵמ ַע ְּת ִפ ָ ּלהָ :היָ ה רוֹ כֵ ב ַעל ַה ֲחמוֹ ר ,יֵ ֵרד. הרבה קשורים ומהודקים כל הברכות האמצעיות יחד ,ומשיטים אותם בנהר של שמונה עשרה ,וחותם וְ ִאם ֵאינוֹ יָ כוֹ ל לֵ ֵירד ,יַ ֲחזִ יר ֶאת ּ ָפנָ יו ,וְ ִאם ובני אדם הולכים עליהם. ברוך אתה ה' שומע תפלה: שגורה בפיו – שהוא למוד ֵאינוֹ יָ כוֹ ל לְ ַה ֲחזִ יר ֶאת ּ ָפנָ יו ,יְ כַ ֵ ּון ֶאת לִ ּבוֹ ובלשון מקרא (ד"ה ב ב) ָהיָ ה יוֹ ׁ ֵשב קרוין רפסודות :ז אין ורגיל בה .והלכה כרבי ְּכנֶ גֶ ד ֵ ּ (בית) ק ֶֹד ׁש ַה ֳ ּק ָד ׁ ִשים: תפלת המוספים אלא עקיבא שמי שאין תפלתו בחבר עיר – בחבורת שגורה בפיו ,או בשעת ַ ּב ְּס ִפינָ ה אוֹ ַב ָ ּקרוֹ ן אוֹ ָב ַא ְסדָּ ה ,יְ כַ ֵ ּון ֶאת לִ ּבוֹ העיר ,כלומר בצבור ולא הדחק ,מתפלל אדם שלש ְּכנֶ גֶ ד ֵ ּבית ק ֶֹדש ַה ֳ ּק ָד ׁ ִשים: ַר ִ ּבי ֶאלְ ָעזָ ר ביחיד :בחבר עיר ושלא ראשונות ושלש אחרונות בחבר עיר – בין בצבור והביננו באמצע שהיא מעין ֶ ּבן ֲעזַ ְריָ ה אוֹ ֵמרֵ ,אין ְּת ִפ ַ ּלת ַה ּמו ָּס ִפין ֶא ָ ּלא בין ביחיד :רבי יהודה כל האמצעיות ,חוץ מימות ְ ּב ֶח ֶבר ִעיר .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִריםּ ְ ,ב ֶח ֶבר ִעיר אומר משמו – של ר' הגשמים שאינו מתפלל אלעזר בן עזריה .ואיכא הביננו מפני שצריך לומר וְ ׁ ֶשלּ ֹא ְב ֶח ֶבר ִעירַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמר ִמ ׁ ּ ְשמוֹ , בין ת"ק לרבי יהודה יחיד שאלה בברכת השניםָּ ,כל ָמקוֹ ם ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ֶח ֶבר ִעירַ ,ה ָ ּי ִחיד ּ ָפטוּר הדר בעיר שאין שם עשרה וחוץ ממוצאי שבתות לת"ק אליבא דר' אלעזר ִמ ְּת ִפ ַ ּלת ַה ּמו ָּס ִפין: וי"ט שצריך לומר הבדלה דאמר לא תקנוה אלא בחונן הדעת :ד העושה ה' פרק בחבר עיר יחיד זה פטור, תפלתו קבע – שתפלתו ולר"י אין יחיד פטור אלא ֵאין עוֹ ְמ ִדין לְ ִה ְת ּ ַפ ֵ ּלל ֶא ָ ּלא ִמ ּתוֹ ְך כּ ֶֹבד דומה עליו כמשאוי .ולשון כשהוא במקום עשרה קבע שאומר חוק קבוע אשוֹ נִ ים ָהי ּו ׁשוֹ ִהים ֹאשֲ .ח ִס ִידים ָה ִר ׁ עלי ר ׁ שש"צ פוטרו .והלכה להתפלל וצריך אני לצאת כחכמים: ממנה :מתפלל תפלה ׁ ָש ָעה ַא ַחת ו ִּמ ְת ּ ַפ ְּללִ יםְּ ,כ ֵדי ׁ ֶש ְ ּיכַ ְ ּונ ּו ֶאת פרק ה אין עומדין .מתוך קצרה – ומה היא , תפלה לִ ָ ּבם לַ ָּמקוֹ םֲ .א ִפלּ ּו ַה ֶּמלֶ ְך ׁשוֹ ֵאל ִ ּב ׁ ְשלוֹ מוֹ כובד ראש – הכנעה ומורא קצרה ,שאומר הושע ה' דכתיב (תהלים ב) עבדו את עמך וגו' :בכל פרשת העבור – אפילו בשעה שהם את ה' ביראה ,ועבודה זו תפלה היא :שוהים שעה אחת ג ד ה ו ז א 16:14:21ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 11פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 12 פה לימוד – קובץ שינון בעלה-ו ברכות פרק מסכת 25 – במקום שבאו להתפלל :אפילו המלך שואל בשלומו מופסקת כל כך :ד לא יענה אחר הכהנים אמן – בסוף – ודוקא מלך ישראל אבל מלך עובד כוכבים פוסק שלא כל ברכה כמו ששאר הצבור עונים :מפני הטירוף – שלא יהרגנו :אפילו נחש כרוך על עקבו – דוקא נחש שרוב תטרוף דעתו ויטעה ,לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה פעמים אינו נושך ,אבל עקרב או אפעה מן הדברים שניה ולהקרות להן מלה במלה ואם יענה אמן לא יוכל שודאי נושכים וממיתים לכוין ולחזור לתפלתו פוסק :ב מזכירין גבורות ל ֹא יְ ׁ ִש ֶיב ּנוּ .וַ ֲא ִפלּ ּו נָ ָח ׁש ָּכרו ְּך ַעל ֲע ֵקבוֹ , מהר ולהתחיל הברכה גשמים – משיב הרוח מ ּכירין ּגבוּרוֹ ת ּג ׁשמים שראוי שיתחיל :לא ישא שאינו לשון בקשה אלא ל ֹא יַ ְפ ִסיק: ְ ָ ִ ַ זְ ִ ִ ְ את כפיו – שמא לא יוכל לשון הזכרה ושבח .ומפני ִ ּב ְת ִח ַ ּית ַה ֵּמ ִתים ,וְ ׁשוֹ ֲאלִ ין ַה ְ ּג ׁ ָש ִמים ְ ּב ִב ְר ַּכת לכוין ולחזור לתפלתו שהגשמים אחת מגבורותיו להתחיל שים שלום שתהא של הקב"ה דכתיב (איוב ַה ׁ ּ ָשנִ ים ,וְ ַה ְבדָּ לָ ה ְ ּבחוֹ נֵ ן ַהדַּ ַעתַ .ר ִ ּבי ֲע ִק ָיבא דעתו מטורפת מאימתא יעית ִ ּב ְפנֵ י ַע ְצ ָמ ּה .דצבורא :ואם הבטחתו ה) עושה גדולות עד אוֹ ֵמר ,אוֹ ְמ ָר ּה ְ ּב ָרכָ ה ְר ִב ִ אין חקר הנותן מטר על – כלומר אם בטוח הוא פני ארץ משום הכי קרי ַר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר אוֹ ֵמרּ ְ ,בהוֹ ָד ָאהָ :האוֹ ֵמר ַעל שלא תהא דעתו מטורפת להו גבורות גשמיםַ :קן ִצ ּפוֹ ר יַ ִ ּגיע ּו ַר ֲח ֶמ ָ יך ,וְ ַעל טוֹ ב יִ ָ ּזכֵ ר ׁ ְש ֶמ ָך ,מאימת הצבור :ה אם ושאלה – ותן טל ומטר שגורה תפלתי – סדורה ל' בקשה :בברכת השנים מוֹ ִדים מוֹ ִדיםְ ,מ ׁ ַש ְּת ִקין אוֹ תוֹ ָ .העוֹ ֵבר לִ ְפנֵ י בפי במרוצה ואיני נכשל – מתוך שהן פרנסה בה :שהוא מטורף – קבעו ַה ֵּת ָבה וְ ָט ָעה ,יַ ֲעבֹר ַא ֵחר ַּת ְח ָּתיו ,וְ ל ֹא יְ ֵהא שאלתן בברכת פרנסה: שהחולה מטורף ,כמו אך והבדלה – במוצאי שבתַ :ס ְר ָבן ְ ּבאוֹ ָת ּה ׁ ָש ָעהִ .מ ַּניִ ן הוּא ַמ ְת ִחיל, טרוף טורף (בראשית מד). בחונן הדעת – פי' אחר לשון טורפים לו שהיא ִמ ְּת ִח ַ ּלת ַה ְ ּב ָרכָ ה ׁ ֶש ָּט ָעה ָבה: ָהעוֹ ֵבר ברכה ראשונה של חול. תפלתו בפניו [בגמרא ה]. ובירושלמי אמרו מפני מה לִ ְפנֵ י ַה ֵּת ָבה ,ל ֹא יַ ֲענֶ ה ַא ַחר ַהכּ ֲֹהנִ ים ָא ֵמן, כלומר התפלה שהתפללו תקנו הבדלה בחונן הדעת עליו מטורפת וטרודה שאם אין דעה הבדלה ִמ ּ ְפנֵ י ַה ֵּטרוּף .וְ ִאם ֵאין ׁ ָשם כּ ֵֹהן ֶא ָ ּלא הוּא, ממנו ואינה מקובלת: מנין .וכן הלכה :ג על קן ל ֹא יִ ּ ָׂשא ֶאת ַּכ ּ ָפיו .וְ ִאם ַה ְב ָט ָחתוֹ ׁ ֶשהוּא פרק ו כיצד מברכין. צפור יגיעו רחמיך – כמו חוץ מן היין – שמתוך שהגיעו רחמיך על צפור נוֹ שֵׂ א ֶאת ַּכ ּ ָפיו וְ חוֹ זֵ ר לִ ְת ִפ ָ ּלתוֹ ַ ,ר ׁ ּ ַשאי: חשיבותו קבעו לו ברכה יח לעצמו .וכן הפת :בורא וגזרת לא תקח האם על ַה ִּמ ְת ּ ַפ ֵ ּלל וְ ָט ָעהִ ,ס ָימן ַרע לוֹ .וְ ִאם ׁ ְשלִ ַ הבנים כן חוס ורחם עלינו: מיני דשאים – לפי שיש משתקין אותו – שעושה ִצ ּבוּר הוּאִ ,ס ָימן ַרע לְ ׁשוֹ לְ ָחיוִ ,מ ּ ְפנֵ י בכלל פרי האדמה דשא, וזרעים כגון קטניות ,ור' מדותיו של הקב"ה רחמים ׁ ֶש ׁ ּ ְשלוּחוֹ ֶשל ָא ָדם ְּכמוֹ תוֹ ָ .א ְמר ּו ָעלָ יו ַעל והן אינן אלא גזרות מלך יהודה בעי היכר ברכה על עבדיו :ועל טוב יזכר ַר ִ ּבי ֲחנִ ינָ א ֶבן דּ וֹ ָסאֶ ׁ ,ש ָהיָ ה ִמ ְת ּ ַפ ֵ ּלל ַעל לכל מין ומין ואין הלכה שמך – משמע על כר' יהודה .והא דתנן על טובתך ַהחוֹ לִ ים וְ אוֹ ֵמר ,זֶ ה ַחי וְ זֶ ה ֵמתָ .א ְמר ּו לוֹ , נודה לך ועל הרע לא נודה, הירקות אומר בורא פרי והרי אנו חייבין לברך על ִמ ַּניִ ן ַא ָּתה יוֹ ֵד ַעָ .א ַמר לָ ֶהםִ ,אם ׁ ְשגו ָּרה האדמה ,הני מילי ירקות הרעה כשם שמברכין שדרכן לאכלן חיין ואכלן על ְת ִפ ָ ּל ִתי ְ ּב ִפי ,יוֹ ֵד ַע ֲאנִ י ׁ ֶשהוּא ְמ ֻק ָ ּבל וְ ִאם הטובה :מודים מודים – חיין או שדרכן לאכלן דמיחזי כמקבל עליו שתי לָ או ,יוֹ ֵד ַע ֲאנִ י ׁ ֶשהוּא ְמט ָֹרף: מבושלים ואכלן מבושלים אלוהות .ומפרש בירושלמי אבל אותן שדרכן לאכלן פרק ו' הדא דתימא בצבור ,אבל חיין ואכלן מבושלים או ביחיד תחנונים הם :ולא ֵּכ ַיצד ְמ ָב ְרכִ ין ַעל ַה ּ ֵפרוֹ תַ .על ּ ֵפרוֹ ת ב ג ד ה יהא סרבן באותה שעה – כדרך שאר יורדים לפני התיבה שצריך לסרב פעם ראשונה אבל זה לא יסרב כשאומרים לו לך רד לפי שגנאי הוא שתהא התפלה 16:14:22ו"עשת ב רדא ה"כ א ָה ִאילָ ן אוֹ ֵמרּ ,בוֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ָה ֵעץ ,חוּץ ִמן ַה ַ ּייִ ןֶ ׁ ,ש ַעל ַה ַ ּייִ ן אוֹ ֵמר ּבוֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ַה ָ ּג ֶפן .וְ ַעל ּ ֵפרוֹ ת ָה ָא ֶרץ אוֹ ֵמר ּבוֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ,חוּץ ִמן ַה ּ ַפת, ׁ ֶש ַעל ַה ּ ַפת הוּא אוֹ ֵמר ַה ּמוֹ ִציא לֶ ֶחם ִמן ָה ָא ֶרץ .וְ ַעל ַהיְ ָרקוֹ ת אוֹ ֵמר ּבוֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמהַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרּ ,בוֹ ֵרא ִמינֵ י ְד ׁ ָש ִאין :ב ֵ ּב ַר ְך ַעל .indd 12פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 13 תוכרב– תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד 26 שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן חיין אינו מברך עליהן ומביאים פרפראות אחרות לאחר הסעודה אחר שמשכו אלא שהכל .וירקות שאוכלין אותם בין חיין בין מבושלים ידיהם מן הפת :מעשה קדרה – כגון הריפות וגרש כרמל מברכין עליהן בפה"א בין חיין בין מבושלים :ב בירך על וקמח שנתבשל במים כגון הלביבות וכיוצא בהן .ואית פירות האילן וכו' – כל היכא דכי שקלי פירא איתיה לענף ,דמפרשי פרפרת דמתניתין פת הצנומה בקערה שאין בה ואותו הענף עצמו חוזר מראה לחם דמברכים עלה בורא מיני מזונות .והשתא ומוציא פרי לשנה האחרת ּ ֵפרוֹ ת ָה ִאילָ ן ּבוֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ,יָ ָצא .וְ ַעל מקרי אילן ,ומברכין על ניחא דאיצטריך לאשמעינן פירותיו בורא פרי העץֵ ּ ,פרוֹ ת ָה ָא ֶרץ ּבוֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ָה ֵעץ ,ל ֹא יָ ָצאַ .על ברך על הפרפרת לא אבל היכא דכי שקלת פטר את הפת אף על גב ליה ֻּכ ָ ּלם ִאם ָא ַמר ׁ ֶש ַהכּ ֹל (נִ ְהיָ ה) ,יָ ָצאַ :על לפרי לא ישאר ענף שיחזור דהיא נמי מין פת ,אבל ויוציא פרי לשנה האחרת דָּ ָבר ׁ ֶש ֵאין ִ ּגדּ וּלוֹ ִמן ָה ָא ֶרץ אוֹ ֵמר ׁ ֶש ַהכּ ֹל. מעשה קדרה פטר .ובית אין מברכין על שמאי סברי כשם שאם הפירות ַעל ַהח ֶֹמץ וְ ַעל ַה ּנוֹ ְבלוֹ ת וְ ַעל ַה ּגוֹ ַבאי אוֹ ֵמר אלא בורא פרי האדמה: ברך על הפרפרת לא (על ֶה ָחלָ ב וְ ַעל ַה ְ ּג ִבינָ ה וְ ַעל ַה ֵ ּב ִיצים ועל כולן אם אמר שהכל ׁ ֶש ַהכּ ֹל ַ פטר את הפת כך לא פטר יצא – ואפילו על הפת מעשה קדרה .ואין הלכה ּ ועל היין .ומיהו לכתחלה אוֹ ֵמר ׁ ֶש ַהכּ ֹל)ַ .ר ִבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרָּ ,כל ׁ ֶשהוּא כב"ש :ו היו יושבים – אין לאכול שום פרי אם ִמין ְקלָ לָ ה ֵאין ְמ ָב ְרכִ ין ָעלָ יוָ :הי ּו לְ ָפנָ יו בלא הסיבה ,וסימן הוא אינו יודע תחלה שיברך שלא נתועדו לאכול יחד. עליו ברכה הראויה לו :ג ִמינִ ים ַה ְר ֵ ּבהַ ,ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרִ ,אם יֵ ׁש שרגילים היו כשמתועדים חבורות אנשים לאכול נובלות – פירות שנפלו ֵ ּבינֵ ֶיהם ִמ ִּמין ׁ ִש ְב ָעהְ ,מ ָב ֵר ְך ָעלָ יו .וַ ֲחכָ ִמים מן האילן קודם שנתבשלו שהיו מסובים על המטות כל צרכן :גובאי – חגבים אוֹ ְמ ִריםְ ,מ ָב ֵר ְך ַעל ֵאיזֶ ה ֵמ ֶהם ׁ ֶש ִ ּי ְר ֶצה: ואוכלים ושותים בהסבת טהורים :מין קללה – ֵ ּב ַר ְך ַעל ַה ַ ּייִ ן ׁ ֶש ִ ּל ְפנֵ י ַה ָּמזוֹ ןָ ּ ,פ ַטר ֶאת שמאל :כל אחד מברך נובלות וגובאי ע"י קללה לעצמו – שלא היה להם הן באים ואין הלכה כר"יַ :ה ַ ּייִ ן ׁ ֶש ְּל ַא ַחר ַה ָּמזוֹ ןּ ֵ .ב ַר ְך ַעל ַה ּ ַפ ְר ּ ֶפ ֶרת קבע סעודה בלא הסיבה. ד מין שבעה – חטה ומיהו אם אמרו ניזיל ורמון ׁ ֶש ִּל ְפנֵ י ַה ָּמזוֹ ןָ ּ ,פ ַטר ֶאת ַה ּ ַפ ְר ּ ֶפ ֶרת ׁ ֶש ְּל ַא ַחר ושעורה וגפן ותאינה ניכול נהמא בדוכתא פלן, זית ותמרים ,דהני עדיפי ַה ָּמזוֹ ןּ ֵ .ב ַר ְך ַעל ַה ּ ַפתָ ּ ,פ ַטר ֶאת ַה ּ ַפ ְר ּ ֶפ ֶרת. אע"פ שלא הסיבו כהסיבו הואיל ונשתבחה בהן דמי ,ואחד מברך לכולם א"י :מברך על איזה מהם ַעל ַה ּ ַפ ְר ּ ֶפ ֶרת ,ל ֹא ָפ ַטר ֶאת ַה ּ ַפתּ ֵ .בית ומצטרפין נמי לזימון: שירצה – דחביב עדיףַ ׁ .ש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםַ ,אף ל ֹא ַמ ֲעשֵׂ ה ְק ֵד ָרה: בא להם יין בתוך המזון והלכה כחכמים :ה פטר כל אחד מברך לעצמו – את היין שלאחר המזון ָהי ּו יוֹ ׁ ְש ִבין (לֶ ֱאכֹל)ָּ ,כל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ְמ ָב ֵר ְך הואיל ואין בית הבליעה פנוי ואין לב המסובים – הני מילי בשבתות וימים לְ ַע ְצמוֹ ֵ .ה ֵס ּבוֶּ ,א ָחד ְמ ָב ֵר ְך לְ כֻ ָ ּלןּ ָ .בא לָ ֶהם טובים שרגילים לקבוע על פונה אל המברך אלא היין לאחר המזון ,וכשברך יַ יִ ן ְ ּבתוֹ ְך ַה ָּמזוֹ ןָּ ,כל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ְמ ָב ֵר ְך לבלוע מה שבפיהם .א"נ חיישינן שמא יחנק כשבא על היין לפני המזון לְ ַע ְצמוֹ .לְ ַא ַחר ַה ָּמזוֹ ןֶ ,א ָחד ְמ ָב ֵר ְך לְ כֻ ָ ּלם. אדעתא דהכי ברך ,אבל לענות אמן :והוא אומר בשאר ימים שאין רגילים וְ הוּא אוֹ ֵמר ַעל ַה ֻּמגְ ָמרַ ,אף ַעל ּ ִפי ׁ ֶש ֵאין על המוגמר – המברך לקבוע עצמן על ברכת המזון הוא מברך על היין ְמ ִב ִיאין ֶאת ַה ֻּמגְ ָמר ֶא ָ ּלא לְ ַא ַחר ַה ְּס ֻעדָּ ה: שלאחר המזון אין היין המוגמר בורא עצי בשמים. ְ שלפני המזון פוטר היין ֵה ִביא ּו לְ ָפנָ יו ָמלִ ַיח ַ ּב ְּת ִח ָ ּלה ו ַּפת ִע ּמוֹ ְ ,מ ָב ֵרך ואע"ג דאיכא דעדיף שלאחר המזון .וכל מיניה אפ"ה כיון דאתחיל לאחר ַעל ַה ָּמלִ ַיח וּפוֹ ֵטר ֶאת ַה ּ ַפתֶ ׁ ,ש ַה ּ ַפת ְט ֵפלָ ה המזון דתנן במתניתין בחדא עביד לאידך :לאחר היינו לאחר שסלקו ידיהם לוֹ .זֶ ה ַה ְּכלָ לָּ ,כל ׁ ֶשהוּא ִע ָ ּקר וְ ִע ּמוֹ ְט ֵפלָ ה, הסעודה – לאחר ברכת מן הפת קודם שיברכו המזון ,דהשתא לאו מצרכי ברכת המזון :פרפרת – כל דבר שמלפתים בו את הפת ,הסעודה הוא ,אפ"ה כיון שהתחיל בברכות אחרונות כגון בשר וביצים ודגים קרויים פרפרת .ופעמים שהיו גומרן :מוגמר – רגילין היו להביא אחר הסעודה עצי מביאים פרפראות קודם סעודה להמשיך האכילה וחוזרים בשמים במחתה על האש לריח טוב :ז מליח – כל דבר ג ד ה ו ז 16:14:22ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 13פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 14 פה לימוד – קובץ שינון בעלו-ז ברכות פרק מסכת 27 מלוח :שהפת טפלה לו – מי שאכל אכילה גסה מפירות הארץ קרויים דמאי ,כלומר דא מאי מעושרין הן או לא, מתוקים ביותר אוכל אחריו דבר מליח לחתך הליחות לפי שהם חשודים על המעשרות ואסרו חכמים לאכול הנדבקות בגופו מחמת רוב הפירות ,ומפני שאינו יכול מפירותיהן עד שיעשר .ואם אכל ולא עשר מברך עליו ולא לאכול המליח לבדו אוכל מן הפת עמו .אבל המליח לבדו הוי מצוה הבאה בעבירה דרוב עמי הארץ מעשרים הם: עיקר והפת טפלה לו :ח שנטלה תרומתו – ואף על פי שלא נטלה ממנו תרומה מברך אחריהן ג' ברכות ְמ ָב ֵר ְ ּ ּ ט ה ת א ר ט ּפוֹ ו ר ק ע ה ל ע ך ה: פ ַ ֶ ֵ ָ ִ ָ ַ לָ ֵ ְ – דכל שהוא משבעת גדולה ,כגון בן לוי שהקדים את הכהן ולקח המעשר המינים מברך אחריו שלש ָאכַ ל ְּת ֵאנִ ים ֲענָ ִבים וְ ִר ּמוֹ נִ יםְ ,מ ָב ֵר ְך ַא ֲח ֵר ֶיהן ברכות ,דסבירא ליה לרבן בשבלים קודם שנטל הכהן גמליאל דואכלת ושבעת ׁ ָש ׁלש ְ ּב ָרכוֹ ת ,דִּ ְב ֵרי ַר ָ ּבן ַ ּג ְמלִ ֵיאל .וַ ֲחכָ ִמים תרומה גדולה ,והכהן היה לו ליטול תרומה גדולה (מ ֵעין ׁ ָש ׁלש)ַ .ר ִ ּבי וברכת לאו אלחם בלבד אוֹ ְמ ִריםּ ְ ,ב ָרכָ ה ַא ַחת ֵ קאי אלא אכל ז' המינין תחלה אחד מחמשים, המוזכרים לעיל בפרשהֲ .ע ִק ָיבא אוֹ ֵמרֲ ,א ִפלּ ּו ָאכַ ל ׁ ֶשלֶ ק וְ הוּא ְמזוֹ נוֹ , דרחמנא קרייה ראשית, נמצא תרומה גדולה של ובהאי קרא שלש ברכות ְמ ָב ֵר ְך ַא ֲח ָריו ׁ ָש ׁלש ְ ּב ָרכוֹ תַ .ה ׁ ּשוֹ ֶתה ַמיִ ם רמיזי ,וברכת זו ברכת הזן, כהן בתוך המעשר הזה על הארץ זו ברכת הארץ ,לִ ְצ ָמאוֹ ,אוֹ ֵמר ׁ ֶש ַהכּ ֹל נִ ְהיָ ה ִ ּב ְד ָברוֹ ַ .ר ִ ּבי אחד מחמשים שבו ,לבד הטובה זו בונה ירושלים, מתרומת מעשר שעל הלוי ַט ְרפוֹ ן אוֹ ֵמרּ ,בוֹ ֵרא נְ ָפ ׁשוֹ ת ַר ּבוֹ ת: וכן הוא אומר (דברים ג) להפריש תרומה ממעשרו. פרק ז' ההר הטוב הזה :וחכ"א ואשמעינן מתניתין דהכא ברכה אחת – מעין שלש דפטור הלוי מלהפריש לשה ׁ ֶש ָאכְ ל ּו כְ ֶא ָחדַ ,ח ָ ּי ִבין לְ זַ ֵּמןָ .אכַ ל ׁ ְש ׁ ָ ברכות אם ענבים תאנים ממנו תרומה גדולה דכתיב ורימונים זיתים ותמרים דְּ ַמאי ,ו ַּמ ֲעשֵׂ ר ִר ׁ אשוֹ ן ׁ ֶש ִּנ ְּטלָ ה ְתרו ָּמתוֹ , (במדבר יח) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן אכל ,מברך על העץ ועל ו ַּמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י וְ ֶה ְקדֵּ ׁש ׁ ֶש ִּנ ְפדּ וּ ,וְ ַה ׁ ּ ַש ָּמ ׁש פרי העץ ועל ארץ חמדה המעשר ,מעשר מן המעשר טובה וכו' ,וחותם על ׁ ֶש ָאכַ ל ַּכ ַ ּזיִ ת ,וְ ַהכּ ו ִּתיְ ,מזַ ְּמנִ ין ֲעלֵ ֶיהםֲ .א ָבל אמרתי לך ולא תרומה הארץ ועל הפירות. גדולה ותרומת מעשר ובארץ ָאכַ ל ֶט ֶבל ,ו ַּמ ֲעשֵׂ ר ִר ׁ אשוֹ ן ׁ ֶשלּ ֹא נִ ְּטלָ ה ישראל חותם על הארץ ועל מן המעשר :ומעשר שני פירותיה .וברכה זו עצמה והקדש שנפדו – כגון מברך על היין אלא שפותח בה על הגפן ועל פרי הגפן .שנתן את הקרן ולא נתן את החומש ,שהבעלים מוסיפים ועל כל דבר הנעשה מחמשת מיני דגן במקום על העץ ועל חומש .וקמשמע לן תנא דאין חומש מעכב :והשמש פרי העץ אומר על המחיה ועל הכלכלה וחותם על הארץ שאכל כזית – דמהו דתימא כיון שהשמש אין לו קביעות ועל המחיה :אפילו אכל שלק – של ירק .והוא מזונו ,אלא הולך ובא אין מזמנין ,עליו קמ"ל .ובכל הני אשמעינן שסומך עליו למזון מברך ג' ברכות דואכלת ושבעת אכל דאע"ג דדמו לאיסור אין כאן ברכה בעבירה :והכותי – מן מאי דאכל קאי .והלכה כחכמים שאין מברכין שלש ברכות העובדי כוכבים שהביא מלך אשור מכותא ומשאר ארצות אלא אלחם ,ועל שבעת המינין ברכה אחת מעין שלש ,ויושב אותם בערי שומרון ,ונתגיירו מאימת האריות שהיו ועל כל שאר דברים בורא נפשות רבות וחסרונן .ופירוש אוכלים בהם כמפורש בספר מלכים (ב יז) ,והיו שומרים חסרונן כמו לחם ומים שאי אפשר להתקיים בלא הם ,על תורה שבכתב ,וכל מצוה שהחזיקו בה מדקדקים בה יותר כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי ,כלומר על כל מה מישראל ,לפיכך היו מאמינים בהם בקצת המצות ,עד שבעולם שגם אם לא נבראו יכולין הבריות להתקיים ,ולא שבדקו אחריהם ומצאו להם דמות יונה בראש הר גריזים נבראו כי אם לתענוג ולתוספת טובה .ומפני שיש בברכה שהיו עובדים אותה ,ומאז עשאום כעובדי כוכבים גמורים זו ב' ענינים הויא ברכה ארוכה ופותחת בברוך וחותמת לכל דבריהם ,הלכך האידנא אין מזמנין על הכותי :אכל בברוך ,כדאיתא בירושלמי שחותמים בה ברוך אתה ה' טבל – דגן שלא נטלה ממנו תרומה ומעשרות קרוי טבל. חי העולמים :השותה מים לצמאו – דוקא ,מברך שהכל .ופירוש טבל טב לא ואין צריך לומר טבל דאורייתא ,אלא אבל השותה מים לבלוע מאכל שנתחב לו בגרונו וכיוצא אפילו טבל דרבנן כגון דגן שצמח בעציץ [שאינו נקוב] בזה אינו מברך :רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות שאינו טבל אלא מדרבנן ,אין מזמנין עליו :ומעשר ראשון – מברך לפני שתיית המים .ואין הלכה כר' טרפון ,אלא שלא נטלה תרומתו – לאו תרומת מעשר קאמר דהאי לפניהם מברך שהכל ולאחריהם בורא נפשות רבות: טבל גמור הוא ,אלא כגון שהקדים לוי את הכהן בכרי פרק ז שלשה שאכלו .לזמן – להזדמן יחד ,לברך לאחר שנתמרח והוקבע לתרומה מן התורה ונטל מעשר בלשון רבים נברך שאכלנו משלו :דמאי – פירות עמי ראשון תחלה ,ואחד מחמשים שבו היא ראויה לתרומה ח א 16:14:22ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 14פ''עב ןוניש דומיל ץבוק תוכרב– תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד 28 15 גדולה לכהן ,וכל זמן שלא נתן ממנו תרומה גדולה זו אף למעשה דאין מזמנין על הקטן כלל עד שיגדל ויביא שתי על פי שהפריש תרומת מעשר אין מזמנין עליו ,ואם היה שערות .ונשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן, מקדימו בשבלים קודם שתתמרח לא היה צריך להפריש אבל נשים עם עבדים לא משום פריצותא :עד כזית – וכן תרומה גדולה כדכתבינן לעיל :ומעשר שני והקדש שלא הלכה ,ולא כרבי יהודה דאמר עד כביצה :ג בשלשה נפדו – א"צ לומר שלא והוא אומר ברכו – דהא נפדו כלל דהא בלאו דידיה איכא זימון, מילתא ְתרו ָּמתוֹ ,ו ַּמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י וְ ֶה ְקדֵּ ׁש ׁ ֶשלּ ֹא נִ ְפדּ וּ, דפשיטא היא ,אלא שנפדו וכן כולם :אחד עשרה ולא נפדו כהלכתן ,כגון וְ ַה ׁ ּ ַש ָּמ ׁש ׁ ֶש ָאכַ ל ּ ָפחוֹ ת ִמ ַּכ ַ ּזיִ ת ,וְ ַה ָּנכְ ִריֵ ,אין ואחד עשר רבוא – הך שפדה מע"ש רישא רבי עקיבא היא, בגרוטאות ְמזַ ְּמנִ ין ֲעלֵ ֶיהם :נָ ׁ ִשים וַ ֲע ָב ִדים ו ְּק ַט ִּנים, של כסף או במטבע שאין דאמר מה מצינו בבית הכנסת משהגיעו לעשרה עליו צורה ,ורחמנא אמר ֵאין ְמזַ ְּמנִ ין ֲעלֵ ֶיהםַ .עד ַּכ ָּמה ְמזַ ְּמנִ ין, (דברים יד) וצרת הכסף אין חילוק בין רבים בדבר שיש בו צורהַ .עד ַּכ ַ ּזיִ תַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרַ ,עד ַּכ ֵ ּב ָיצה: למועטים הכא נמי אין והקדש שחללו ע"ג קרקע לשה אוֹ ֵמר ,נְ ָב ֵר ְך .חילוק :במאה אומר נברך ֵּכ ַיצד ְמזַ ְּמנִ יןּ ִ ,ב ׁ ְש ׁ ָ ולא פדאו בכסף ,ורחמנא לה' אלהינו – הך סיפא לשה וָ הוּא ,אוֹ ֵמרּ ָ ,ב ְרכוּּ ַ .ב ֲעשָׂ ָרה, אמר ונתן את הכסףּ ִ :ב ׁ ְש ׁ ָ כולה רבי יוסי הגלילי היא, דאמר לפי רוב הקהל הן והשמש שאכל פחות אוֹ ֵמר נְ ָב ֵר ְך לֵ אל ֵֹהינוּּ ַ .ב ֲעשָׂ ָרה וָ הוּא, מכזית – משנה שאינה מברכין שנאמר במקהלות צריכה היא ,אלא איידי אוֹ ֵמרּ ָ ,ב ְרכוֶּ .א ָחד ֲעשָׂ ָרה וְ ֶא ָחד ֲעשָׂ ָרה ברכו אלהים .ופסק הלכה דהדר לרובא לצורך משלשה ועד עשרה ,ואין הדר ִר ּבוֹ אּ ְ .ב ֵמ ָאה ,אוֹ ֵמר ,נְ ָב ֵר ְך לַ ייָ ֱאל ֵֹהינוּ. נמי להא :ועובד כוכבים – עשרה בכלל ,המברך אומר בגר שמל ולא טבל מייריּ ְ .ב ֵמ ָאה וָ הוּא ,אוֹ ֵמרּ ָ ,ב ְרכוּּ ְ .ב ֶאלֶ ף ,אוֹ ֵמר נברך שאכלנו משלו וכולן ואשמעינן דכל כמה עונים ברוך שאכלנו משלו דלא נְ ָב ֵר ְך לַ ייָ ֱאל ֵֹהינ ּו ֱאל ֵֹהי יִ שְׂ ָר ֵאלּ ְ .ב ֶאלֶ ף טבל עובד כוכבים הוא, ובטובו חיינו .ועשרה או ולעולם אינו גר עד שימול וָ הוּא ,אוֹ ֵמרּ ָ ,ב ְרכוּּ ְ .ב ִר ּבוֹ א ,אוֹ ֵמר ,נְ ָב ֵר ְך מעשרה ולמעלה המברך ויטבול :ב וקטנים אין אומר נברך לאלהינו מזמנין עליהם – דוקא לַ ייָ ֱאל ֵֹהינ ּו ֱאל ֵֹהי יִ שְׂ ָר ֵאל ֱאל ֵֹהי ַה ְ ּצ ָבאוֹ ת שאכלנו משלו ,וכולן עונים ברוך אלהינו שאכלנו קטנים שאין יודעים למי יוֹ ׁ ֵשב ַה ְּכרו ִּבים ַעל ַה ָּמזוֹ ן ׁ ֶש ָאכַ לְ נוּּ ְ .ב ִר ּבוֹ א מברכין ,אבל קטן היודע משלו ובטובו חיינו :רבי ְ ְ למי מברכין מזמנין עליו .וָ הוּא ,אוֹ ֵמרּ ָ ,ב ְרכוְּּ .כ ִענְ יָ ן ׁ ֶשהוּא ְמ ָב ֵרךָּ ,כך ישמעאל אומר ברכו את ה' המבורך – והלכה כר' ואיכא מרבוותא דאמרי עוֹ נִ ין ַא ֲח ָריוּ ָ ,ברו ְּך יְ יָ ֱאל ֵֹהינ ּו ֱאל ֵֹהי יִ שְׂ ָר ֵאל דלא אמרו קטן היודע ישמעאל :ד אינן רשאים למי מברכין מזמנין עליו ֱאל ֵֹהי ַה ְ ּצ ָבאוֹ ת יוֹ ׁ ֵשב ַה ְּכרו ִּבים ַעל ַה ָּמזוֹ ן ליחלק – מכיון שחלה אלא בבן שלש עשרה ׁ ֶש ָאכַ לְ נוַּ .ר ִ ּבי יוֹ ֵסי ַה ְ ּגלִ ילִ י אוֹ ֵמר ,לְ ִפי עליהם חובת זימון :וכן שנה ויום אחד שלא הביא ארבעה וכן חמשה – אין שתי שערות והוא הנקרא רֹב ַה ָ ּק ָהל ֵהן ְמ ָב ְרכִ יןֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר (תהלים השלשה מזמנין לעצמן קטן פורח אבל והיחיד יחלק מהן ,דאיהו בבציר סח) ְ ּב ַמ ְק ֵהלוֹ ת ָ ּב ְרכ ּו ֱאל ִֹהים ,ה' ִמ ְּמקוֹ ר מהכי אין מזמנין עליו, נמי אקבע בחובת זמון: ואפילו יודע למי מברכין .יִ שְׂ ָר ֵאלָ .א ַמר ַר ִ ּבי ֲע ִק ָיבאַ ,מה ָּמ ִצינ ּו ְ ּב ֵבית ששה נחלקים – כדי זמון לכאן וכדי זמון לכאן ,עד ובירושלמי מייתי הלכה ַה ְּכנֶ ֶסת ֶא ָחד ְמ ֻר ִ ּבין וְ ֶא ָחד מו ָּע ִטין אוֹ ֵמר, עשרה ,אבל י' אין נחלקים לשה דאתחייבו להו בזמון שיש ָ ּב ְרכ ּו ֶאת יְ יָ ַ .ר ִ ּבי יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל אוֹ ֵמרּ ָ ,ב ְרכ ּו ֶאת יְ יָ ַה ְמב ָֹר ְךְ ׁ :ש ׁ ָ בו הזכרת השם ,עד שיהיו ׁ ֶש ָאכְ ל ּו כְ ֶא ָחדֵ ,אינָ ן ַר ׁ ּ ָש ִאין לֵ ָחלֵ ק וְ כֵ ן ַא ְר ָ ּב ָעה ,וְ כֵ ן ֲח ִמ ׁ ּ ָשהִ ׁ .ש ׁ ּ ָשה עשרים ,ואז יחלקו לשתי נֶ ֱחלָ ִקיןַ ,עד ֲעשָׂ ָרה .וַ ֲעשָׂ ָרה ֵאינָ ן נֶ ֱחלָ ִקיןַ ,עד ׁ ֶש ִ ּי ְהי ּו ֶעשְׂ ִריםְ ׁ :ש ֵּתי חבורות אם ירצו :ה ואם ב ג ד ה ֲחבוּרוֹ ת ׁ ֶש ָהי ּו אוֹ כְ לוֹ ת ְ ּב ַביִ ת ֶא ָחדּ ִ ,בזְ ַמן ׁ ֶש ִּמ ְק ָצ ָתן רוֹ ִאין ֵאלּ ּו ֶאת ֵאלּ וֲּ ,ה ֵרי ֵאלּ ּו ִמ ְצ ָט ְר ִפין לַ ִ ּז ּמוּן וְ ִאם לָ אוֵ ,אלּ ּו ְמזַ ְּמנִ ין לְ ַע ְצ ָמן ,וְ ֵאלּ ּו ְמזַ ְּמנִ ין לְ ַע ְצ ָמןֵ .אין ְמ ָב ְרכִ ין ַעל ַה ַ ּייִ ן ַעד ׁ ֶש ִ ּי ֵּתן לְ תוֹ כוֹ ַמיִ ם ,דִּ ְב ֵרי 16:14:22ו"עשת ב רדא ה"כ לאו אלו מזמנין לעצמן – ובזמן ששמש אחד משמש לשתי החבורות אף על פי שאין רואים אלו את אלו ,השמש מצרפן: .indd 15פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 16 פה לימוד – קובץ שינון בעלז-ח ברכות פרק מסכת 29 אין מברכין על היין – בורא פרי הגפן :עד שיתן לתוכו ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל, מים – לפי שהיה יינם חזק מאד ולא היה ראוי לשתייה ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה בלא מים ,הילכך אכתי לא אישתני למעליותא ולא זז הכסת ראשון לטומאה ויהיה משקה טופח במפה מחמת מברכתו הראשונה ומברכין עליו בורא פרי העץ כענבים .נגוב הידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון ואין הלכה כרבי אליעזר: דלעולם המשקים נעשות פרק ח אלו דברים .מברך תחלה וחוזר ומטמא על היום – בתחלה קדוש ַר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִריםְ ,מ ָב ְרכִ ין: את הידים כשמקנח בה היום ואח"כ מברך על היין תמיד בתוך הסעודה .אבל פרק ח בורא פרי הגפן ,שתחלה בשלחן ליכא למגזר הכי ֵאלּ ּו דְּ ָב ִרים ׁ ֶש ֵ ּבין ֵ ּבית ׁ ַש ַּמאי ו ֵּבית ִה ֵ ּלל קדש היום ואחר כך בא שאסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה .ובית היין על השלחן בשביל ַ ּב ְּסעו ָּדהּ ֵ .בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםְ ,מ ָב ֵר ְ ל ע ך ַ היום ,וכשם שקדם לכניסה הלל סברי מותר להשתמש שני שהוא בשלחן כך קודם לברכה :מברך ַה ּיוֹ ם וְ ַא ַחר ָּכ ְך ְמ ָב ֵר ְך ַעל ַה ַ ּייִ ן .ו ֵּבית ִה ֵ ּלל על היין – תחלה ,וה"ה לטומאה ,הלכך לא יניח למקדש על הפת ,שהיין או אוֹ ְמ ִריםְ ,מ ָב ֵר ְך ַעל ַה ַ ּייִ ן וְ ַא ַחר ָּכ ְך ְמ ָב ֵר ְך ַעל המפה על השלחן שמא יטמאו המשקים שבמפה הפת גורמים לקדוש היום ַה ּיוֹ םּ ֵ :בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִרים ,נוֹ ְטלִ ין לַ ָ ּי ַדיִ ם שאם אין לו יין או פת לא מחמת השלחן ויחזרו יקדש :ב בש"א נוטלין וְ ַא ַחר ָּכ ְך מוֹ זְ גִ ין ֶאת ַהכּ וֹ ס .וב"ה אוֹ ְמ ִרים, ויטמאו את האוכלים ,ואם לידים ואחר כך מוזגין את יניחנה על הכסת אין לחוש הכוס – שאם אתה אומר מוֹ זְ גִ ין ֶאת ַהכּ וֹ ס וְ ַא ַחר ָּכ ְך נוֹ ְטלִ ין לַ ָ ּי ַדיִ ם: כי אם שמא יטמאו ידיו, מוטב שיטמאו ידים שאין מוזגין את הכוס תחלה ,ב"ש אוֹ ְמ ִריםְ ,מ ַק ֵּנ ַח יָ ָדיו ַ ּב ַּמ ּ ָפה ו ַּמ ִּנ ָיח ּה ַעל גזרה שמא יטמאו משקים להם עיקר מן התורה, שנפלו באחורי הכוס ַה ׁ ּ ֻשלְ ָחן .וב"ה אוֹ ְמ ִריםַ ,על ַה ֶּכ ֶסתּ ֵ :בית דאין נטילת ידים לחולין מחמת הידים, מן התורה ,ולא יטמאו שהידים ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםְ ,מכַ ְ ּב ִדין ֶאת ַה ַ ּביִ ת וְ ַא ַחר קודם נטילה תורת שני אוכלים שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה לטומאה יש להן ומטמאים ָּכ ְך נוֹ ְטלִ ים לַ ָ ּי ַדיִ ם .ו ֵּבית ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִרים, את המשקים להיות תחלה, שני בחולין מן התורה: ויחזרו המשקים ויטמאו את נוֹ ְטלִ ין לַ ָ ּי ַדיִ ם ואח"כ ְמכַ ְ ּב ִדין ֶאת ַה ָ ּביִ ת :ד בית שמאי אומרים אחורי הכוס ,שהמשקים מכבדין את הבית – מקום ֵ ּבית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִרים ,נֵ ר ו ָּמזוֹ ן ו ְּבשָׂ ִמים שנטמאו מטמאים כלים שאכלו שם מכבדים אותו מדרבנן ,אלא שהקילו וְ ַה ְבדָּ לָ ה .ו ֵּבית ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִרים ,נֵ ר ו ְּבשָׂ ִמים משיורי אוכלים שנתפררו בטומאה זו שכלי שנטמאו עליו ואח"כ נוטלים לידים אחוריו במשקים טמאים ו ָּמזוֹ ן וְ ַה ְבדָּ לָ הּ ֵ .בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםֶ ׁ ,ש ָ ּב ָרא מים אחרונים .דפעמים לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ,וסברי בית שמאי אסור שהשמש עם הארץ ומניח הפירורים שיש בהם כזית ,ואם להשתמש בכוס שאחוריו טמאות אע"פ שלא נטמא תוכו ,אתה אומר נוטלים לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את גזרה שמא ינתזו נצוצות מתוכו על אחורי הכוס ויקבלו האוכלים שמים אחרונים נתזים עליהם ונמאסים .ובית המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמאו את הידים .וכיון הלל סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ,ושמש תלמיד דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאות נוטלין לידים חכם אינו מניח פירורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם, תחלה ואח"כ מוזגין את הכוס ,כדי שלא יקבלו המשקים ואם נתזים המים על גבי פירורים שאין בהם כזית אין בכך שאחורי הכלי טומאה מחמת ידים ונמצאו אחורי הכלי כלום דפירורים שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד .והלכה טמאים מחמת אותן משקים ומשתמש בו באיסור .ובית כבית שמאי בזה שמותר להשתמש בשמש עם הארץ: הלל סברי אין אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאות ,ה נר ומזון – מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין הלכך מוזגים את הכוס תחלה ושותים אותו ואח"כ נוטלין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא שיעור [כוס] אחד .בית לידים ,שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח"כ מוזגים שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה .דכולי עלמא את הכוס גזירה שמא יהיו אחורי הכוס טמאים ,שמותר הבדלה בסוף ,דאפוקי יומא מאחרינן ליה כי היכי דלא להשתמש בכלי שאחוריו טמאים ,ולא יהיו ידיו נגובות ליהוי עליה כמשאוי .לא נחלקו אלא על הנר ועל הבשמים, יפה ויטמאו אחורי הכלי המשקין שבידיו ,ואותן משקין דבית שמאי אומרים נר ומזון ואח"כ בשמים ,ובית הלל שנעשו תחלה יחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים אומרים נר ובשמים כי הדדי ,דברכות שאנו יכולים מסואבות :ג מקנח ידיו במפה – מנטילת מים ראשונים ,לעשותם דלא מיחזי כמשאוי כגון נר ובשמים מקדמינן א ב ג ד ה 16:14:22ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 16פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 17 תוכרב– תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד 30 להו לברכת המזון :בית שמאי אומרים שברא מאור ואחר כך מברך על המזון – שאין ברכת המזון טעונה האש – שברא דמשמע לשעבר ולא בורא דמשמע להבא .כוס .וב"ה סברי ברכת המזון טעונה כוס :עונין אמן אחר מאור האש ולא מאורי האש ,דחדא נהורא איכא בנורא :ישראל המברך – ואף על פי שלא שמע הזכרת השם אלא ובית הלל אומרים בורא – נמי משמע לשעבר :מאורי סוף הברכה דמסתמא לשמים ברך :אלא אם כן שמע כל האש – שהרבה גוונים יש הברכה – שמא ברך להר בשלהבת ,אדומה לבנה ְמאוֹ ר ָה ֵא ׁש .וב"ה אוֹ ְמ ִריםּ ,בוֹ ֵרא ְמאוֹ ֵרי גריזים: פרק ט הרואה מקום וירקרוקת:ולא על ָה ֵא ׁשֵ :אין ְמ ָב ְרכִ ין ,ל ֹא ַעל ַה ֵּנר וְ ל ֹא ַעל ו לא על הנר שנעשו בו ניסים – כגון מעברות ים סוף ונחלי הבשמים של עובדי ַה ְ ּבשָׂ ִמים ׁ ֶשל עוֹ ְב ֵדי כּ וֹ כָ ִבים ,וְ ל ֹא ַעל כוכבים – נר משום דלא ארנון ומעברות הירדן ואבן שבת שהעובד כוכבים ַה ֵּנר וְ ל ֹא ַעל ַה ְ ּבשָׂ ִמים ׁ ֶשל ֵמ ִתים ,וְ ל ֹא שישב עליה משה ע"ה כשעשה מלחמה בעמלק עשה מלאכה לאורו ַעל ַה ֵּנר וְ ל ֹא ַעל ַה ְ ּבשָׂ ִמים ׁ ֶש ִּל ְפנֵ י ֲעבוֹ ַדת וקיימא לן אור שלא שבת ודומיהן .ואניסא דרבים אין מברכין עליו הואיל כּ וֹ כָ ִביםֵ .אין ְמ ָב ְרכִ ין ַעל ַה ֵּנרַ ,עד ׁ ֶש ֵ ּיאוֹ ת ּו כגון הני דאמרינן מחייבי ונעבד בו עבירה. כ"ע לברוכי ,אבל אניסא ובשמים לְ אוֹ רוֹ ִ :מי ׁ ֶש ָאכַ ל וְ ׁ ָשכַ ח וְ ל ֹא ֵב ַר ְךּ ֵ ,בית של עובדי כוכבים בבשמים דיחיד כגון הרואה מקום שהם במסבה שעובדי ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִרים ,יַ ְחזֹר לִ ְמקוֹ מוֹ וִ ָיב ֵר ְך. שנעשה לו בו נס איהו חייב כוכבים מסובים לברוכי ברוך שעשה לי נס בה וב"ה אוֹ ְמ ִרים ,יְ ָב ֵר ְך ְ ּב ָמקוֹ ם ׁ ֶש ִּנזְ ַּכרַ .עד לסעודה מיירי .והא דתנן במקום הזה ובנו ובן בנו בסיפא ולא על הנר ולא ֵא ָימ ַתי הוּא ְמ ָב ֵר ְךַ ,עד ְּכ ֵדי ׁ ֶש ִ ּי ְת ַע ֵּכל ַה ָּמזוֹ ן חייבים לברך ברוך שעשה על הבשמים של עבודת נס לאבותי במקום הזה. כוכבים ,מה טעם קאמרֶ ׁ ,ש ְ ּב ֵמ ָעיוּ ָ :בא לָ ֶהם יַ יִ ן לְ ַא ַחר ַה ָּמזוֹ ן ,וְ ֵאין וכל הני ברכות דמתניתין מה טעם אין מברכין על ׁ ָשם ֶא ָ ּלא אוֹ תוֹ ַהכּ וֹ סּ ֵ ,בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִרים, בעו הזכרת שם ומלכות בשמים של עובדי כוכבים דכל ברכה שאין בה הזכרת לפי שסתם מסבת עובדי ְמ ָב ֵר ְך ַעל ַה ַ ּייִ ן וְ ַא ַחר ָּכ ְך ְמ ָב ֵר ְך ַעל ַה ָּמזוֹ ן. השם ומלכות אינה ברכה: ב זיקים – כוכב הנראה כוכבים לעבודת כוכבים ו ֵּבית ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִריםְ ,מ ָב ֵר ְך ַעל ַה ָּמזוֹ ן וְ ַא ַחר ואין מברכין על בשמים כמו שפותח הרקיע ויורה של עבודת כוכבים :ולא ָּכ ְך ְמ ָב ֵר ְך ַעל ַה ַ ּייִ ן .עוֹ נִ ין ָא ֵמן ַא ַחר יִ שְׂ ָר ֵאל כחץ ממקום למקום .אי נמי כוכב שנראה כמו שיש על הנר של מתים – דלא ַה ְּמ ָב ֵר ְך ,וְ ֵאין עוֹ נִ ין ָא ֵמן ַא ַחר ַהכּ ו ִּתי אתעביד לאורה אלא לו זנב ארוך :זועות – ַה ְּמ ָב ֵר ְךַ ,עד ׁ ֶש ִ ּי ׁ ְש ַמע ָּכל ַה ְ ּב ָרכָ ה: לכבוד בעלמא :ולא על שהארץ מזדעזעת ורועשת: בשמים של מתים – רעמים – קול הנשמע פרק ט' דלעבורי ריחא עבידי :ולא ברקיע מעננים ששופכים ָהרוֹ ֶאה ָמקוֹ ם ׁ ֶש ַּנ ֲעשׂ ּו בוֹ נִ ִּסים לְ יִ שְׂ ָר ֵאל, על נר ובשמים – דעבודת מים מזה לזה ,כמה דתימא שאסורין כוכבים ,לפי ְ (ירמיה נא) לקול תתו ּ ּ ּ ּ אוֹ ֵמר ָברוּך ׁ ֶש ָעשָׂ ה נִ ִסים לַ ֲאבוֹ ֵתינ ּו ַב ָמקוֹ ם בהנאה :עד שיאותו לאורו המון מים בשמים :ועל – שיהנו מאורו ,ולא שיהנו ַה ֶ ּזהָ .מקוֹ ם ׁ ֶש ֶּנ ֶע ְק ָרה ִמ ֶּמ ּנ ּו ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה, הרוחות – שבאים בסערה ממש אלא שקרוב לו כל וזעף ,ואינם מצויות אלא ירצה:כךז אוֹ ֵמר ָ ּברו ְּך ׁ ֶש ָע ַקר ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה ֵמ ַא ְר ֵצנוּ: שיוכל ליהנות אם לפרקים :ברוך שכחו שיתעכל המזון שבמעיו – ַעל ַה ִ ּז ִיקין ,וְ ַעל ַה ְ ּזוָ עוֹ ת ,וְ ַעל ַה ְ ּב ָר ִקים ,וְ ַעל מלא עולם – ואי בעי כל זמן שאינו רעב מברך ברוך עושה מעשה מחמת ָה ְר ָע ִמים ,וְ ַעל ָהרוּחוֹ ת ,אוֹ ֵמר ָ ּברו ְּך ׁ ֶשכּ ֹחוֹ אותה האכילה הוא סימן בראשית שכל אלו מעשה שלא נתעכל המזון .ודוקא ָמלֵ א עוֹ לָ םַ .על ֶה ָה ִרים ,וְ ַעל ַה ְ ּג ָבעוֹ ת ,וְ ַעל בראשית הם דכתיב בשכח אמרי בית הלל (תהלים קלה) ברקים למטר דאינו חוזר ,אבל במזיד ַה ַ ּי ִּמים ,וְ ַעל ַה ְּנ ָהרוֹ ת ,וְ ַעל ַה ִּמ ְד ָ ּברוֹ ת ,אוֹ ֵמר עשה ,אבל על ההרים ועל הגבעות וכו' אומר עושה אשיתַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה דברי הכל יחזור למקומו ָ ּברו ְּך עוֹ שֵׂ ה ַמ ֲעשֵׂ ה ְב ֵר ׁ ִ מעשה בראשית דוקא דלא ויברך :ח מברך על היין אוֹ ֵמרָ ,הרוֹ ֶאה ֶאת ַה ָ ּים ַה ָ ּגדוֹ ל אוֹ ֵמר ָ ּברוּךְ מצי לברוכי עלייהו שכחו ׁ ֶש ָעשָׂ ה ֶאת ַה ָ ּים ַה ָ ּגדוֹ לּ ִ ,בזְ ַמן ׁ ֶשרוֹ ֶאה אוֹ תוֹ לִ ְפ ָר ִקיםַ .על ַה ְ ּג ׁ ָש ִמים מלא עולם שאינן נראים ו ז ח א ב 16:14:23ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 17פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 18 קובץ לימוד – שינון בעל פה מסכת ברכות פרק ט 31 ברוב העולם אלא כל אחד ואחד במקומו :הים הגדול – מה שעבר עליו מן הטוב ויתפלל על העתיד שתבא לו ים אוקינוס שמקיף העולם :ברוך שעשה את הים הגדול טובה :ה חייב אדם לברך על הרעה – כשמברך דיין – שמתוך גדלו וחשיבותו קובע ברכה לעצמו :לפרקים האמת על הרעה ,חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם – משלשים יום לשלשים יום :על הגשמים וכו' – מברך שמברך בשמחה הטוב והמטיב על הטובה :דבר אחר בכל מאדך – בכל מדות הטוב והמטיב ,והוא דאית המדודות לך בין מדה ליה ארעא בשותפות עם וְ ַעל ַה ְ ּבשׂ וֹ רוֹ ת ַה ּטוֹ בוֹ ת אוֹ ֵמר ָ ּברו ְ ּ ב וֹ ט ה ּך ַ טובה בין מדת פורענות: אחריני דהכי משמע הטוב לא יקל אדם ראשו – לא והמטיב הטוב לדידיה וְ ַה ֵּמ ִטיב ,וְ ַעל ׁ ְשמוּעוֹ ת ָרעוֹ ת אוֹ ֵמרּ ָ ,ברו ְּך ינהג קלות ראש :כנגד והמטיב לאחריני ,אבל כי לית ליה ארעא כלל דַּ ַ ּין ָה ֱא ֶמתּ ָ :בנָ ה ַביִ ת ָח ָד ׁש ,וְ ָקנָ ה כֵ לִ ים שער המזרח – חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אומר מודים אנחנו לך ה' ֲח ָד ׁ ִשים ,אוֹ ֵמר ָ ּברו ְּך ׁ ֶש ֶה ֱחיָ נוְּ .מ ָב ֵר ְך ַעל אשר לרגלי הבית למזרח, אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו' .ואם ָה ָר ָעה ֵמ ֵעין ַה ּטוֹ ָבה ,וְ ַעל ַה ּטוֹ ָבה ֵמ ֵעין לפי שהוא מכוון ,שכל השערים מכוונים זה כנגד יש לו קרקע לבדו מברך ָה ָר ָעהַ .הצּ וֹ ֵעק לְ ׁ ֶש ָע ַברֲ ,ה ֵרי זוֹ ְּת ִפ ַ ּלת זה שער מזרח שער עזרת שהחיינו :ג בנה בית חדש וקנה כלים חדשים – בין ׁ ָשוְ אֵּ .כ ַיצדָ .היְ ָתה ִא ׁ ְש ּתוֹ ְמ ֻע ֶ ּב ֶרת ,וְ ָא ַמר, נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם וההיכל ובית יש לו כיוצא בהן בין אין לו יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶש ֵּתלֵ ד ִא ׁ ְש ִּתי זָ כָ רֲ ,ה ֵרי זוֹ ְּת ִפ ַ ּלת קדש הקדשים בימי בית כיוצא בהן מברך שהחיינו: ראשון :באפונדתו – אזור על הרעה מעין הטובה – ׁ ָשוְ א ָהיָ ה ָבא ַבדֶּ ֶר ְך וְ ׁ ָש ַמע קוֹ ל ְצוָ ָחה ָ ּב ִעיר, חלול שנותנים בו מעות. מפרש בגמרא כגון שצפו וְ ָא ַמר ,יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶשלּ ֹא יִ ְהי ּו ֵאלּ ּו ְ ּבנֵ י ֵב ִיתי, פירוש אחר בגד שלובש מים על ארצו ושטפו על בשרו לקבל הזיעה תבואתו של שנה זו ,אע"פ ֲה ֵרי זוֹ ְּת ִפ ַ ּלת ׁ ָשוְ אַ :ה ִּנכְ נָ ס לְ ְּכ ָר ְך ִמ ְת ּ ַפ ֵ ּלל שלא לטנף שאר בגדים, שרוו המים פני האדמה ונעשית שדהו משובחת ׁ ְש ַּתיִ םַ ,א ַחת ִ ּבכְ נִ ָיסתוֹ וְ ַא ַחת ִ ּב ִיצ ָיאתוֹ . וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו :קפנדריא – לשנים הבאות השתא ֶ ּבן ַע ַ ּזאי אוֹ ֵמרַ ,א ְר ַ ּבעְ ׁ ,ש ַּתיִ ם ִ ּבכְ נִ ָיסתוֹ ליכנס בפתח זה ולצאת מיהא רעה היא ומברך דיין האמת :ועל הטובה מעין ו ׁ ְּש ַּתיִ ם ִ ּב ִיצ ָיאתוֹ ,וְ נוֹ ֵתן הוֹ ָד ָאה לְ ׁ ֶש ָע ַבר, בפתח שכנגדו כדי לקצר הלוכו דרך שם .ולשון הרעה – כגון דאשכח וְ צוֹ ֵעק לֶ ָע ִתיד לָ בֹא: ַח ָ ּיב ָא ָדם לְ ָב ֵר ְך קפנדריא אדמקיפנא דרי מציאה ,אע"ג דרעה ְ היא דאי שמע בה מלכא ַעל ָה ָר ָעה ְּכ ׁ ֵשם ׁ ֶשהוּא ְמ ָב ֵרך ַעל ַה ּטוֹ ָבה, אעול בהא ,כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות חובטו במכות ויסורין ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר (דברים ו) וְ ָא ַה ְב ָּת ֵאת יְ יָ ֱאל ֶֹק ָ יך של בתים אקצר מהלכי ושקיל לה מיניה השתא ְ ּבכָ ל לְ ָב ְב ָך ו ְּבכָ ל נַ ְפ ׁ ְש ָך ו ְּבכָ ל ְמא ֶֹד ָךּ ְ .בכָ ל ואכנס דרך כאן :ורקיקה מיהא טובה היא ומברך – אסורה בהר הבית :מקל הטוב והמטיב: ָ ָ הצועק לְ ָב ְבךּ ִ ,ב ׁ ְשנֵ י יְ ָצ ֶריךּ ְ ,ביֵ ֶצר טוֹ ב ו ְּביֵ ֶצר ָרע. וחומר – ממנעל ,ומה לשעבר – המתפלל על מה ָ ָ מנעל שאינו דרך בזיון שכבר היה הרי זו תפלת ו ְּבכָ ל נַ ְפ ׁ ְשךֲ ,א ִפלּ ּו הוּא נוֹ ֵטל ֶאת נַ ְפ ׁ ְשך. אסור ,רקיקה שהיא דרך שוא ,דמאי דהוה הוה :ד ָ ּ ָ ּ שתים בכניסתו ושתים ו ְּבכָ ל ְמא ֶֹדךְ ,בכָ ל ָממוֹ נְ ך .דָּ ָבר ַא ֵחר ְבכָ ל בזיון לא כל שכן :כל ביציאתו – בכניסתו ְמא ֶֹד ָךּ ְ ,בכָ ל ִמדָּ ה ו ִּמדָּ ה ׁ ֶשהוּא מוֹ ֵדד לָ ְך חותמי ברכות שבמקדש אומר שתכניסני לכרך זה – המברך אומר בסוף כל לשלום ,נכנס אומר מודה ֱהוֵ י מוֹ ֶדה לוֹ ִ ּב ְמאֹד ְמאֹד .ל ֹא יָ ֵקל ָא ָדם ֶאת ברכה ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם חונן ֹאשוֹ ְּכנֶ גֶ ד ׁ ַש ַער ַה ִּמזְ ָרחֶ ׁ ,שהוּא ְמכֻ ָ ּון ְּכנֶ גֶ ד אני לפניך שהכנסתני לכרך ר ׁ זה לשלום הרי (זה) שתים הדעת וכן בכולם ,והעונין בכניסתו .בקש לצאת ֵ ּבית ָק ְד ׁ ֵשי ַה ֳ ּק ָד ׁ ִשים .ל ֹא יִ ָּכנֵ ס לְ ַהר ַה ַ ּביִ ת אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד .שאין אומר שתוציאני מכרך זה ְ ּב ַמ ְקלוֹ ,ו ְּב ִמנְ ָעלוֹ ,ו ְּב ֻפנְ דָּ תוֹ ,ו ְּב ָא ָבק ׁ ֶש ַעל לשלום ,לאחר שיצא אומר עונין אמן אחר כל ברכה מודה אני לפניך שהוצאתני ַרגְ לָ יו ,וְ ל ֹא יַ ֲעשֶׂ ּנ ּו ַק ּ ַפנְ דַּ ְריָ א ,ו ְּר ִק ָיקה ִמ ַ ּקל שבמקדש ,דכתיב בעזרא מכרך זה לשלום וכל (נחמיה ט) קומו ברכו כך וָ ח ֶֹמרָּ .כל חוֹ ְת ֵמי ְב ָרכוֹ ת ׁ ֶש ָהי ּו ַב ִּמ ְקדָּ ׁש, למה מפני שצריך שיתן את ה' אלהיכם מן העולם אדם הודאה לבוראו על ָהי ּו אוֹ ְמ ִרים ִמן ָהעוֹ לָ םִ .מ ׁ ּ ֶש ִ ּקלְ ְקל ּו ַה ִּמינִ ין, עד העולם ,ואומר אח"כ ג ד ה 16:14:23ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 18פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 32 תוכרב– תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד 19 ויברכו שם כבודך ,כלומר שעונים ברוך שם כבוד מלכותו מדעתיה דנפשיה קעבד ולא גמרינן מיניה ,תא שמע מן לע"ו .ואשמעינן הכא דבמקדש ראשון לא היו אומרים המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל ,וכי תימא לא אלא ברוך אלהי ישראל מן העולם ולא יותר ולא היו שאל המלאך בשלום גדעון ,ולא ברכו ,אלא בשליחותו אומרים ועד העולם :משקלקלו המינים – שאין מאמינים של מקום הודיעו שהשכינה עמו ,ולא גמרינן מיניה ,תא שמע ואומר אל תבוז כי בתחיית המתים ואמרו זקנה אמך ,אל תבוז את אין עולם אלא זה ,התקינו וְ ָא ְמרוֵּ ,אין עוֹ לָ ם ֶא ָ ּלא ֶא ָחדִ ,ה ְת ִקינ ּו בעז לומר שמדעתו עשה עזרא ובית דינו שיהו אומרים מן העולם ועד ׁ ֶש ְ ּיה ּו אוֹ ְמ ִריםִ ,מן ָהעוֹ לָ ם וְ ַעד ָהעוֹ לָ ם. אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך העולם לומר ששני עולמות וְ ִה ְת ִקינוֶּ ׁ ,ש ְ ּי ֵהא ָא ָדם ׁשוֹ ֵאל ֶאת ׁ ְשלוֹ ם שנאמר עת לעשות לה' יש ,העולם הזה והעולם ֲח ֵברוֹ ַ ּב ׁ ּ ֵשםֶ ׁ ,ש ֶ ּנ ֱא ַמר (רות ב) וְ ִה ֵ ּנה ב ַֹעז הפרו תורתך :רבי נתן הבא ,להוציא מלב המינים אומר הפרו תורתך – שכופרים בתחיית המתים: ּ ּ ּ ּ ּ ם, מ ע ים ר צ וֹ ק ר ֹאמ י ם, ח ית ב מ א ב כֶ ָ ִ יָ יְ ִ ְ לַ ֶ וַ ֶ לֶ ֵ ִ ָ שיהא אדם שואל בשלום פעמים שמבטלים דברי תורה כדי לעשות לה', ֹאמר ּו לוֹ ,יְ ָב ֶרכְ ָך יְ יָ .וְ אוֹ ֵמר (שופטים חבירו בשם – בשמו וַ ּי ְ של הקדוש ברוך הוא, אף זה המתכוין לשאול ָ ּ ּ ּ ולא אמרינן מזלזל הוא ו) יְ יָ ִע ְמך ִגבוֹ ר ֶה ָחיִ ל .וְ אוֹ ֵמר (משלי כג) בשלום חברו ,וזהו רצונו של מקום שנאמר (תהלים בכבודו של מקום בשביל ַאל ָּתבוּז ִּכי זָ ְקנָ ה ִא ֶּמ ָך .וְ אוֹ ֵמר (תהלים כבוד הבריות להוציא לד) בקש שלום ורדפהו, שם שמים עליו ,ולמדו קיט) ֵעת לַ ֲעשׂ וֹ ת לַ ייָ ֵה ֵפר ּו תוֹ ָר ֶת ָךַ .ר ִ ּבי מותר להפר תורה ולעשות דבר הנראה אסור: מבועז שאמר לקוצרים נָ ָתן אוֹ ֵמרֵ ,ה ֵפר ּו תוֹ ָר ֶת ָך ֵעת לַ ֲעשׂ וֹ ת לַ ייָ : ה' עמכם ,וכי תימא בעז סליק מסכת ברכות סליק מסכת ברכות 16:14:23ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 19פ''עב ןוניש דומיל ץבוק מסכת פאה 20 שינון בעלא פה לימוד – קובץ פאה פרק מסכת 33 פרק א אלו דברים שאין להם שיעור – מדאורייתא ,ופירשו גודל הגרגרים וקטנן ,שאם היו השבלים של שדה אבל מדרבנן יש להם שיעור ,דהא תנן בסיפא אין פוחתין במקום אחד מלאות וטובות ובמקום אחר צנומות דקות לפאה מששים :הפאה – שאדם חייב להניח בסוף שדהו לא יניח הפאה כולה מן הרעות אלא ישער ששים לרע לעניים ,כדכתיב (ויקרא כג) לא תכלה פאת שדך בקצרך :וליפה :ג מתחלת השדה ומאמצעה – ואין צריך להניח והבכורים – דכתיב פאה בסוף שדה ,דכתיב (שמות כג) ראשית בכורי (ויקרא יט) לא תכלה פאת אדמתך תביא בית ה' שדך לקצור ,אמרה תורה אלהיך ,ולא נתנה תורה תן פאה ואף על פי שיש לך א פרק בהם שיעור :והראיון עדיין קמה לקצור :ובלבד ֵאלּ ּו ְד ָב ִרים ׁ ֶש ֵאין לָ ֶהם ׁ ִשעוּרַ .ה ּ ֵפ ָאה, – שחייב אדם להראות שיתן בסוף כשיעור – בעזרה בשלש אע"ג דרבי קרא בתחלה ּ כּ ים, ד ס ח ּת ו יל מ ו ן, יוֹ א ר ה ים, ּר ו ב ה ֲ ָ ִ ּגְ ִ וְ ָ ֵ ָ רגלים ,וְ ַ ִ ִ דכתיב (שם) שלש פעמים ובאמצע שיש תורת פאה למה שנתן ,מכל מקום בשנה יראה כל זכורך ,וְ ַתלְ מוּד ּתוֹ ָרהֵ .אלּ ּו ְד ָב ִרים ׁ ֶש ָא ָדם אוֹ כֵ ל וזאת הראיה אין לה שיעור לא מפטר אלא אם כן נותן דכל אימת דבעי עייל ּ ֵפרוֹ ֵת ֶיהן ָ ּבעוֹ לָ ם ַה ֶ ּזה וְ ַה ֶ ּק ֶרן ַק ֶ ּי ֶמת לוֹ בסוף השדה תשלום שיעור אחד מששים עם מה שנתן ומתחזי ונפיק .פירוש אחר לָ עוֹ לָ ם ַה ָ ּבאִּ .כ ּבוּד ָאב וָ ֵאם ,וּגְ ִמילוּת עולת ראיה ושלמי חגיגה באמצע ובתחלה כן מוכח שחייב להביא כדכתיב ֲח ָס ִדים ,וַ ֲה ָב ַאת ׁ ָשלוֹ ם ֵ ּבין ָא ָדם לַ ֲח ֵברוֹ בירושלמי .ורמב"ם פירש ובלבד שיתן בסוף כשיעור (שם) ולא יראו פני ריקם ,וְ ַתלְ מוּד ּתוֹ ָרה ְּכנֶ גֶ ד ֻּכ ָ ּלםֵ :אין ּפוֹ ֲח ִתין אין לה שיעור מדאורייתא פאה הצריכה לכל השדה, דכתיב (דברים טז) איש לַ ּ ֵפ ָאה ִמ ׁ ּ ִש ׁ ּ ִשים ,וְ ַאף ַעל ּ ִפי ׁ ֶש ָא ְמר ּו ֵאין שצריך שיניח בסוף השדה אחד מששים חוץ ממה כמתנת ידו ,אלא שחכמים לַ ּ ֵפ ָאה ׁ ִשעוּרַ .הכּ ֹל לְ ִפי ג ֶֹדל ַה ּ ָׂש ֶדה ,וּלְ ִפי נתנו בה שיעור ,העולה שהניח בתחלה ובאמצע: מעה כסף וחגיגה שתי רֹב ָה ֲענִ ִ ּיים ,וּלְ ִפי רֹב ָה ֲענָ וָ ה :נוֹ ְתנִ ין ּ ֵפ ָאה אם שייר קלח אחד – כסף :וגמילות חסדים – בסוף השדה והניח אותו חולים ִמ ְּת ִח ַ ּלת ַה ּ ָׂש ֶדה ו ֵּמ ֶא ְמ ָצ ָע ּהַ .ר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן דבגופו ,כגון ביקור לפאה סומך עליו ,וכל מה ולקבור מתים וכיוצא אוֹ ֵמר ,ו ִּבלְ ַבד ׁ ֶש ִ ּי ֵּתן ַ ּב ּסוֹ ף ַּכ ׁ ּ ִשעוּרַ .ר ִ ּבי שהניח באמצע ובתחילה בהן ,אבל גמילות תורת פאה עליה :ואם לאו חסדים יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרִ ,אם ׁ ִש ֵ ּיר ֶקלַ ח ֶא ָחד ,סוֹ ֵמ ְך דבממונו ,כגון פדיון – שלא הניח אפילו קלח אחד בסוף השדה לפאה, שבוים ולהלביש ערומים לוֹ ִמ ׁ ּשוּם ּ ֵפ ָאה וְ ִאם לָ אוֵ ,אינוֹ נוֹ ֵתן ֶא ָ ּלא ולהאכיל את הרעבים הרי מה שהניח באמצע וכיוצא בהן יש להן שיעורִ ,מ ׁ ּשוּם ֶה ְפ ֵקר: ְּכלָ ל ָא ְמר ּו ַ ּב ּ ֵפ ָאהָּ .כל ובתחילה אינה חשובה פאה אלא דין הפקר יש לה. שיתן בכל פעם שתבא ׁ ֶשהוּא אֹכֶ ל ,וְ נִ ׁ ְש ָמר ,וְ גִ דּ וּלָ יו ִמן ָה ָא ֶרץ, מצוה כזו לידו חמישית ופליג אדרבי שמעון דאמר מן הריוח שבנכסיו ,ותו וּלְ ִק ָיטתוֹ כְ ַא ַחת ,ו ַּמכְ נִ יסוֹ לְ ִק ּיוּםַ ,ח ָ ּיב דמכל מקום היא חשובה לא מחייב ,דהכי אמרינן פאה אלא דלא מפטר בעל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש .הלכך מבעי ליה לאינש השדה בהכי .והלכה כרבי שמעון :ד כל דבר שהוא אוכל לאפרושי חמישית הריוח בכל עת כדי שיהא מצוי כל זמן – למעוטי ספיחי סטים ,שאע"פ שהן אוכל על ידי הדחק שיבא גמילות חסד לידו שיקיימנו ,ובהכי נפיק ידי חובתו :לאו אוכל מקרו ואין חייבין בפאה ,דכתיב (ויקרא יט) ותלמוד תורה – אין לה שיעור דכתיב (יהושע א) והגית ובקצרכם ,ואין קצירה אלא בדבר הראוי לאכילה :ונשמר בו יומם ולילה :ות"ת כנגד כולם – שקול כנגד כולם – :למעוטי הפקר שאין לו שומרים שאינו חייב בפאה, ב אין פוחתין לפאה מששים – מדרבנן :אע"פ שאמרו דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב אותם ,פרט להפקר שכבר אין לפאה שיעור – מדאורייתא כדאמרן :הכל לפי גודל נעזב :וגידוליו מן הארץ – למעוטי כמהין ופטריות, השדה – אם שדהו גדולה ועניים מועטים נותן ומוסיף על שאין להם שורש בארץ וגדוליהם מן האויר ,שאין חייבין ששים לפי גודל שדהו ,ואם שדהו קטנה ועניים מרובים בפאה דכתיב (שם) קציר ארצכם :ולקיטתו כאחד – מוסיף על ששים לפי רוב העניים :ולפי הענוה – אית למעוטי תאנה וכיוצא בה ,מן האילנות שנלקטים הפירות דגרסי ענוה בוי"ו ,כלומר לפי רוב ענותו ירבה לעניים ,שמתבשלים בהם ראשון ראשון ,דכתיב (שם) קציר משמע לשון וענותך תרבני (תהלים יח) .ורמב"ם פירש לשון דבר הנקצר הרבה ביחד :ומכניסו לקיום – למעוטי ירק עניה כלומר מה שתענה הארץ .ואית דגרסי ענבה בבי"ת ,שאינו מתקיים אלא מתעפש מיד ,דכתיב (שם כג) פאת מסכת פאה א ב ג ד 16:14:23ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 20פ''עב ןוניש דומיל ץבוק האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – 34 21 שדך בקצרך ואין הירק נקצר :והתבואה והקטניות – לקנות תבואה או יין לגתות ולגרנות .ואם קנו קודם מרוח, תבואה מחמשת המינים ,חטה ושעורה וכוסמת שבולת שעדיין לא הוקבעה תבואה זו למעשר ,המעשרות שלהם: שועל ושיפון קטניות פולין ואפונים ועדשים ודומיהן :המקדיש ופודה – המקדיש גרנו ופדאו מיד הגזבר ,והוא בכלל הזה – להתחייב בפאה כשישלמו בהם כל התנאים גדיש או קמה שלא הוקבע למעשר כשהיה ביד ההקדש, חייב הפודה להוציא הללו :ה האוג – אילן ממנו המעשרות .אבל אם שהפרי שלו אדום ,וקורין לו בלע"ז קורנ"י אולי"סּ ַ .ב ּ ֵפ ָאה .וְ ַה ְּתבו ָּאה וְ ַה ִ ּק ְטנִ ּיוֹ ת ַ ּב ְּכלָ ל ַה ֶ ּזה: נתמרח הגורן ביד הגזבר הואיל ובשעה שהיה ראוי ורמב"ם פירש שהוא צמח ו ָּב ִאילָ ןָ ,האוֹ ג וְ ֶה ָחרו ִּבין וְ ֶאגוֹ זִ ים שיוקבע למעשר דהיינו שמעבדים בו העורות וקורין לו בערבי סומא"ק ,וְ ַה ׁ ּ ְש ֵק ִדים וְ ַה ְ ּג ָפנִ ים וְ ָה ִר ּמוֹ נִ ים וְ ַה ֵ ּז ִיתים בזמן המרוח היתה ביד הקדש ,אין הפודה חייב והאשכלות שלו ראויין וְ ַה ְּת ָמ ִריםַ ,ח ָ ּי ִבין ַ ּב ּ ֵפ ָאה :לְ עוֹ לָ ם הוּא להוציא ממנו מעשרות לאכילה .ולאו דוקא שההקדש פטור מן אלו שמנה התנא חייבים נוֹ ֵתן ִמ ׁ ּשוּם ּ ֵפ ָאה ו ָּפטוּר ִמן ַה ַּמ ַעשְׂ רוֹ ת, המעשרות: בפאה ולא מיני אילנות ּ ּ ַעד ׁ ֶש ְי ָמ ֵר ַח .וְ נוֹ ֵתן ִמ ׁשוּם ֶה ְפ ֵקר ו ָּפטוּר ִמן פרק ב אלו מפסיקין אחרים ,אלא אלו ודומיהן – בין שדה לשדה ויהיו קאמר :ו לעולם הוא ַה ַּמ ַעשְׂ רוֹ תַ ,עד ׁ ֶש ְ ּי ָמ ֵר ַח .ו ַּמ ֲאכִ יל לַ ְ ּב ֵה ָמה נחשבים כשתי שדות, נותן משום פאה – מי שלא הניח פאה בשדה וְ לַ ַח ָ ּיה וְ לָ עוֹ פוֹ ת ו ָּפטוּר ִמן ַה ַּמ ַעשְׂ רוֹ תַ ,עד לענין שאם הניח פאה באחת מהן על חברתה לא במחובר חייב להפריש מן ׁ ֶש ְ ּי ָמ ֵר ַח .וְ נוֹ ֵטל ִמן ַה ּג ֶֹרן וְ זוֹ ֵר ַע ו ָּפטוּר ִמן עלתה לו לפאה ,דכתיב התלוש ,והפאה שמפריש מן התלוש ונותן לעניים ַה ַּמ ַעשְׂ רוֹ תַ ,עד ׁ ֶש ְ ּי ָמ ֵר ַח ,דִּ ְב ֵרי ַר ִ ּבי ֲע ִק ָיבא. (ויקרא יט) פאת שדך שלא יניח פאה משדה לחברתה: פטורה מן המעשרות :עד כּ ֵֹהן וְ לֵ וִ י ׁ ֶש ָ ּל ְקח ּו ֶאת ַה ּג ֶֹרןַ ,ה ַּמ ַעשְׂ רוֹ ת הנחל – נהר :והשלולית שימרח – שיעשה כרי וצבור של תבואה ,אבל ׁ ֶש ָ ּל ֶהםַ ,עד ׁ ֶש ְ ּי ָמ ֵר ַחַ .ה ַּמ ְקדִּ ׁיש וּפוֹ ֶדהַ ,ח ָ ּיב – אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אם בא להפריש פאה אחר ְ ּב ַמ ַעשְׂ רוֹ תַ ,עד ׁ ֶש ְ ּי ָמ ֵר ַח ַה ִ ּגזְ ָ ּבר: אחרות של מים שותות המירוח צריך שיפריש פרק ב' ממנה :ודרך היחיד – ד' והמעשרות התרומה אמות :ודרך הרבים – שש תחלה ואחר כך יטול ו ְֵאלּ ּו ַמ ְפ ִס ִיקין לַ ּ ֵפ ָאהַ .ה ַּנ ַחל ,וְ ַה ׁ ּ ְשלוּלִ ית, עשרה אמה ,ומשום סיפא הפאה ,שאין פטור מן המעשרות אלא הפאה וְ ֶד ֶר ְך ַה ָ ּי ִחיד ,וְ ֶד ֶר ְך ָה ַר ִ ּבים ,ו ׁ ְּש ִביל ָה ַר ִ ּבים, נקט לה דבעי למתני סיפא שכל אלו אין מפסיקין שנטלה קודם המרוח: ופטור ו ׁ ְּש ִביל ַה ָ ּי ִחיד ַה ָ ּקבו ַּע ִ ּבימוֹ ת ַה ַח ָּמה ונותן משום הפקר באילן ,וקמ"ל דאפילו דרך מן המעשרות – (משום ו ִּבימוֹ ת ַה ְ ּג ׁ ָש ִמים ,וְ ַה ּבוּר ,וְ ַה ִּניר ,וְ זֶ ַרע ַא ֵחר. הרבים שהיא רחבה ט"ז הפקר) המפקיר תבואתו אמה אינה מפסקת באילן: ּ ּ ובא אחר וזכה בה ,אין וְ ַהקוֹ ֵצר לְ ׁ ַש ַחת ַמ ְפ ִסיק ,דִּ ְב ֵרי ַר ִבי ֵמ ִאיר .שביל הרבים ושביל היחיד – שביל זוטר טובא הזוכה בה חייב במעשרות וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִריםֵ ,אינוֹ ַמ ְפ ִסיקֶ ,א ָ ּלא ִאם ֵּכן דשקיל כרעא ומנח כרעא. דכתיב (דברים יד) ובא ואשמעינן דאפילו שביל הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין ,אבל המפקיר תבואתו דרבים אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, לאחר המרוח אין ההפקר ההוא פוטר מן המעשר :ומאכיל כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות לבהמה וכו' – ואפילו הוא עצמו מותר לאכול אכילת עראי הגשמים מפסיק בין השדות הזרועות ואי לא לא מפסיק: קודם מירוח ,אבל הבהמה אוכלת אפילו אכילת קבע :הבור – שדה שאינה זרועה .והאדמה לא תשם (בראשית נוטל מן הגורן וזורע וכו' – דמן התורה הזורע פטור מז) מתרגמינן וארעא לא תבור :והניר – חרישה .כמו מן המעשר אפילו לאחר מרוח דכתיב (שם) עשר תעשר נירו לכם ניר (ירמיה ד) :וזרע אחר – כגון ששתי השדות ואכלת וזורע לא קרינן ביה ואכלת ,מיהו מדרבנן חייב .ס"ל זרועים חטים וביניהם קרקע זרוע מין אחר .ושיעור רוחב לר"ע דקודם מרוח פטור מן המעשר אפילו מדרבנן .ואין הבור והניר וזרע אחר כדי שלשה תלמים של מענית הלכה כר"ע :שלקחו את הגורן – שקנו תבואה מן הגורן ,המחרישה :והקוצר לשחת מפסיק – דקסבר כל לשחת וקנסו חכמים שיהיו חייבים להפריש תרומות ומעשרות לאו קצירה היא ,דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה. ולתת אותם לכהנים ולוים אחרים כדי שלא יהיו קופצים שחת תבואה שלא הביאה שליש ,וקוצרים אותה להאכיל לבהמות .ואין הלכה כרבי מאיר :ב אמת המים שאינה ה ו א 16:14:24ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 21פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 22 ב פה שינון בעל לימוד – קובץ פאה פרק מסכת 35 יכולה להקצר כאחת – שהיא רחבה כל כך עד שהעומד להם בכל העיר – אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, באמצע אינו יכול לקצור מכאן ומכאן :ר' יהודה אומר אע"פ שאין רואין זה את זה ,ואין הלכה כרבי אליעזר בר' מפסקת – ופליג את"ק דאמר לעיל על שלולית דהיינו צדוק שאמר משמו ,אבל הלכה כר"ג :ה שני מיני חטין אמת המים דבכל ענין מפסיק ,ור' יהודה סבר דאם – כגון שחמתית ולבנה :ו הלבלר – הסופר :הזוגות – הם כל אותן שנים שנים יכולה להקצר כאחת אינה הנזכרים בפ"ק דמסכת מפסקת .והלכה כר' יהודה :וכל ההרים אשר ָח ָר ׁשַ :א ַּמת ַה ַּמיִ ם ׁ ֶש ֵאינָ ּה יְ כוֹ לָ ה לְ ִה ָ ּק ֵצר אבות ,שקבלו שנים מפי שנים [עד] מפי שמעון במעדר יעדרון – הר ְּכ ַא ַחתַ ,ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרַ ,מ ְפ ֶס ֶקת .וְ כֹל הצדיק :ז שדה שקצרוה שחודו זקוף ואין בקר בכליו יכולין לעבור שםֶ ,ה ָה ִרים ֲא ׁ ֶשר ַ ּב ַּמ ְעדֵּ ר יֵ ָע ֵדרוּןַ ,אף ַעל ּ ִפי כותים – לעצמן .ולא שקצרוה פועלי כותים ומפסיק בין שתי השדותֶ ׁ :ש ֵאין ַה ָ ּב ָקר יָ כוֹ ל לַ ֲעבֹר ְ ּבכֵ לָ יו ,הוּא נוֹ ֵתן לישראל ,דאז הוי כאילו הוא נותן פאה לכל – קצרוה ישראל :קרסמוה כלומר נותן פאה אחת לכל ּ ֵפ ָאה לַ כּ ֹלַ :הכּ ֹל ַמ ְפ ִסיק לִ זְ ָר ִעים ,וְ ֵאינוֹ נמלים – דרך הנמלה שתי השדות ולא חשיב ַמ ְפ ִסיק לְ ִאילָ ן ֶא ָ ּלא גָ ֵדר .וְ ִאם ָהיָ ה שֵׂ ָער לחתוך קנה השבולת הפסק .הואיל והם נעדרים מלמטה .ולזה קורים במעדר ,כלומר שבני אדם כּ וֹ ֵת ׁשֵ ,אינוֹ ַמ ְפ ִסיקֶ ,א ָ ּלא נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה לַ כּ ֹל: קרסום ,לשון יכרסמנה חופרים אותו הר בכלי וְ לֶ ָחרו ִּבין ָּכל ָהרוֹ ִאין זֶ ה ֶאת זֶ הָ .א ַמר ַר ָ ּבן חזיר מיער (תהלים פ): שחופרים בו את הקרקע, פטורה – דכתיב גבי פאה אין זה הפסק .שהרואה ַ ּג ְמלִ ֵיאל ,נוֹ ֲהגִ ין ָהי ּו ֵבית ַא ָ ּבא ,נוֹ ְתנִ ין ּ ֵפ ָאה ובקצרכם ,עד שתהיו אומר אין זה קרקע בור אלא למחר חופרים אותו ַא ַחת לַ ֵ ּז ִ יתים ׁ ֶש ָהי ּו לָ ֶהם ְ ּבכָ ל רו ַּח ,וְ לֶ ָחרו ִּבין אתם הקוצרים :שחובת הקציר בקמה – כלומר במעדר וזורעים אותו ושתי ָּכל ָהרוֹ ִאין זֶ ה ֶאת זֶ הַ .ר ִ ּבי ֶאלִ ֶיעזֶ ר ְ ּב ַר ִ ּבי חובת הפאה של זה השדות הם אחת :ג הכל מפסיק לזרעים – מפרש ָצדוֹ ק אוֹ ֵמר ִמ ׁ ּ ְשמוֹ ַ ,אף לֶ ָחרו ִּבין ׁ ֶש ָהי ּו הניחה בקמה .ונהי דאם כלה שדה ,חזרה פאה בגמרא בירושלמי דהכל לָ ֶהם ְ ּבכָ ל ָה ִעירַ :הזּוֹ ֵר ַע ֶאת שָׂ ֵדה ּו ִמין לעומרים וחייב להפריש לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה .אם צריך ֶא ָחדַ ,אף ַעל ּ ִפי ׁ ֶשהוּא עוֹ שֵׂ ה ּו ׁ ְש ֵּתי גְ ָרנוֹ ת, פאה מן העומרים ,ה"מ היכא דכלה הוא אבל הכא הוא לעקור את המחרישה נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה ֶא ָחת .זְ ָר ָע ּה ׁ ְשנֵ י ִמינִ יןַ ,אף ַעל הוא לא כלה :ח הלוקח מצד זה כדי לתת אותה נותן פאה לכל – שחובת לצד זה ,מפסיק :אלא גדר ּ ִפי ׁ ֶש ֲעשָׂ ָאן ּג ֶֹרן ַא ַחת ,נוֹ ֵתן ׁ ְש ֵּתי ֵפאוֹ ת. הפאה ממה שקצר נשאר – גבוה עשרה טפחיםַ :הזּוֹ ֵר ַע ֶאת שָׂ ֵדה ּו ׁ ְשנֵ י ִמינֵ י ִח ִּטיןֲ ,עשָׂ ָאן בזה החצי שקנה הלוקח, שער כותש – ענפי האילן והוי כאילו לא מכר לו קרויין שער .ופירוש שער ּג ֶֹרן ַא ַחת ,נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה ַא ַחת ׁ ְש ֵּתי גְ ָרנוֹ ת ,נוֹ ֵתן אלא מה שנשאר בשדה כותש ,שהנופות של ׁ ְש ֵּתי ֵפאוֹ תַ :מ ֲעשֶׂ ה ׁ ֶש ָ ּז ַרע ַר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן אחר שיוציא ממנה הפאה אילנות מתערבין זה עם שראוי להוציא מאותה זה למעלה מן הגדר כעלי ִא ׁיש ַה ִּמ ְצ ּ ָפה לִ ְפנֵ י ַר ָ ּבן ַ ּג ְמלִ ֵיאל ,וְ ָעל ּו שדה .וכן הפודה מיד זה התקוע במכתש :ד כל הרואים זה את זה – כל לְ לִ ׁ ְש ַּכת ַה ָ ּגזִ ית וְ ׁ ָש ָאלוָּ .א ַמר נַ חוּם ַה ַ ּל ְבלָ ר, הגזבר מוציא מן החצי שפדה הפאה הראויה אשאֶ ׁ ,ש ִ ּק ֵ ּבל ֵמ ַא ָ ּבא, זמן שהעומד אצל אחד ְמ ֻק ָ ּבל ֲאנִ י ֵמ ַר ִ ּבי ְמיָ ׁ ָ לשדה כולה: מהאילנות יכול לראות האילן האחר ,אע"פ שיש ׁ ֶש ִ ּק ֵ ּבל ִמן ַה ּזוּגוֹ תֶ ׁ ,ש ִ ּק ְ ּבל ּו ִמן ַה ְּנ ִב ִיאים, משה ִמ ִּסינַ יּ ְ ,בזוֹ ֵר ַע ֶאת שָׂ ֵדה ּו ׁ ְשנֵ י ִמינֵ י ִח ִּטיןִ ,אם ֲעשָׂ ָאן ביניהן גדר ,אינו מפסיקֲ ,הלָ כָ ה לְ ׁ ֶ ולוקח פאה מאילן אחד על ּ חבירו :לזיתים שהיו להם ּג ֶֹרן ַא ַחת ,נוֹ ֵתן ֵפ ָאה ַא ַחת ׁ ְש ֵּתי גְ ָרנוֹ ת ,נוֹ ֵתן ׁ ְש ֵּתי ֵפאוֹ ת :שָׂ ֶדה בכל רוח – פאה אחת היו ׁ ֶש ְ ּק ָצרו ָּה גוֹ יִ םְ ,ק ָצרו ָּה לִ ְס ִטיםִ ,ק ְר ְסמו ָּה נְ ָמלִ יםְ ׁ ,ש ָב ַר ָּת ּה ָהרו ַּח אוֹ נותנים על כל הזיתים שהיו להם לצד מזרחה של עירְ ,ב ֵה ָמהְ ּ ,פטו ָּרהָ .ק ַצר ֶח ְציָ ּה וְ ָק ְצר ּו לִ ְס ִטים ֶח ְציָ ּהְ ּ ,פטו ָּרהֶ ׁ ,שחוֹ ַבת ופאה אחרת על כל הזיתים ַה ּ ֵפ ָאה ַ ּב ָ ּק ָמהְ :ק ָצרו ָּה לִ ְס ִטים ֶח ְציָ ּה וְ ָק ַצר הוּא ֶח ְציָ ּה ,נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבע רוחות :שהיו ִמ ַּמה ׁ ּ ֶש ָ ּק ַצרָ .ק ַצר ֶח ְציָ ּה ו ָּמכַ ר ֶח ְציָ ּהַ ,הלּ וֹ ֵק ַח נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה לַ כּ ֹלָ .ק ַצר ב ג ד ה ו ז ח 16:14:24ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 22פ''עב ןוניש דומיל ץבוק האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – 36 23 פרק ג מלבנות – ערוגות מרובעות .ובשביל שעשויות על פי שאין נותנין פאה לירק ,משום דלזרע עבידי וכמיני כדפוסי הלבנות קרויין מלבנות :שבין הזיתים – וה"ה זרעים חשיבי .והלכה כחכמים :ג המחליק בצלים – לכל שאר אילנות .ונקט זיתים לאשמועינן דאפילו זיתים אית דמפרשי ל' ואנכי איש חלק (בראשית כו) ,על שם שחייבים בפאה לא מפסקי לב"ה ,וכ"ש שאר אילנות שכשנתלשו נשאר המקום חלק .ואית דמפרשי המחליק כמו המחלק ,שנוטל חלק שאין חייבין בפאה מן הבצלים לחים למכרן דפשיטא דלא מפסקיֶ :ח ְציָ ּה וְ ִה ְקדִּ ׁיש ֶח ְציָ ּהַ ,ה ּפוֹ ֶדה ִמ ַ ּיד ַה ִ ּגזְ ָ ּבר, ב"ש אומרים פאה מכל בשוק וחלק אחר מניח הוּא נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה לַ כּ ֹל: אחד ואחד – מכל מלבן יבשים לגורן לקיום :נותן ומלבן ,הואיל ועומדות פאה לאלו לעצמן – פרק ג הערוגות פסקי פסקי ואין דכשני מיני חטים דמו: ַמלְ ְ ּבנוֹ ת ַה ְּתבו ָּאה ׁ ֶש ֵ ּבין ַה ֵ ּז ִיתיםּ ֵ ,בית מתערבין זו עם זו קסברי וכן בכרם – וכן המחליק בכרם דינו כמחליק ב"ש דמפסקי זיתיםַ ׁ .ש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםֵ ּ ,פ ָאה ִמ ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחדּ ֵ .בית [אבל] היכא דראשי בבצלים :המדל נותן מן שורות מתערבים מזה לזה ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִריםֵ ,מ ֶא ָחד ַעל ַהכּ ֹל .וּמוֹ ִדים ,המשוייר על מה ששייר – בזמן שהבצלים זרועים אשי ׁשוּרוֹ ת ְמע ָֹר ִביןֶ ׁ ,שהוּא [מודו] דלא מפסקי .ובזמן ׁ ֶש ִאם ָהי ּו ָר ׁ ֵ שהאילנות מרוחקים זה רצופים נוטל מהם אחד מזה עד שבקרקע בית נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה ֵמ ֶא ָחד ַעל ַהכּ ֹלַ :ה ְמנַ ֵּמר ֶאת מבינתיים כדי שהנשארים יתגדלו בריוח ויעשו גסים. סאה שהוא נ' אמה על נ' שָׂ ֵדה ּו וְ ׁ ִש ֵ ּיר ְקלָ ִחים לַ ִחיםַ ,ר ִ ּבי ֲע ִק ָיבא אמה אין בו י' אילנות, וזהו הנקרא מדל שדולה מודים ב"ה שנותן פאה אוֹ ֵמר ,נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה ִמ ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד .וַ ֲחכָ ִמים ושולף אותם ממקומם, לכל מלבן ומלבן, ותנן איזהו מדל נוטל אחת דהואיל אוֹ ְמ ִריםֵ ,מ ֶא ָחד ַעל ַהכּ ֹל .וּמוֹ ִדים ֲחכָ ִמים והאילנות מרוחקים נראין ומניח שנים .ואותן שעוקר הדברים שלא בשביל לְ ַר ִ ּבי ֲע ִק ָיבא ְ ּבזוֹ ֵר ַע ׁ ֶש ֶבת אוֹ ַח ְרדָּ ל ליתן ריוח לנשארים אינם האילנות נעשו חייבין בפאה לפי שתקנת לשה ְמקוֹ מוֹ תֶ ׁ ,שהוּא נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה ִמ ָּכל המלבנותּ ִ .ב ׁ ְש ׁ ָ ובזמן שהאילנות רצופים הנשארים היא ,הילכך נותן פאה מן הנשאר לבד ויש עשר אילנות בפחות ֶא ָחד וְ ֶא ָחדַ :ה ַּמ ֲחלִ יק ְ ּב ָצלִ ים לַ ִחים לַ ׁ ּשוּק מבית סאה מודים בית והנעקר פטור מכלום דלא שמאי שנותן פאה אחת ו ְּמ ַק ֵ ּים יְ ֵב ׁ ִשים לַ ּג ֶֹרן ,נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה לְ ֵאלּ ּו לְ ַע ְצ ָמן חשיבא קצירה :המחליק מאחת יד – כלומר מענין על הכל ,לא נחלקו אלא וּלְ ֵאלּ ּו לְ ַע ְצ ָמן .וְ כֵ ן ַ ּב ֲאפוּנִ ין ,וְ כֵ ן ְ ּבכָ ֶרם. כשיש עשר אילנות בבית אחד ,או כולו לגורן או סאה :ב המנמר – מלקט ַה ֵּמ ֵדל ,נוֹ ֵתן ִמן ַה ְמ ׁש ָֹאר ַעל ַמה ׁ ּ ֶש ׁ ּ ִש ֵ ּיר. כולו לשוק .ורמב"ם פירש מאחת יד ממקום אחד, שדהו מקומות מקומות ,וְ ַה ַּמ ֲחלִ יק ֵמ ַא ַחת יָ ד ,נוֹ ֵתן ִמן ַה ְמ ׁש ָֹאר דמחזי כמנומר ,לשון ונמר שהחלק שנוטל למכור חברבורותיו (ירמיה יג)ַ ,על ַהכּ ֹל :ה ִָא ָּמהוֹ ת ׁ ֶשל ְ ּב ָצלִ ים ַח ָ ּיבוֹ ת בשוק אינו נוטל אותו מכאן ומכאן אלא כולו שקצר התבואה שנתבשלה ַ ּב ּ ֵפ ָאה ,וְ ַר ִ ּבי יוֹ ֵסי ּפוֹ ֵטרַ .מלְ ְ ּבנוֹ ת ַה ְ ּב ָצלִ ים ראשון ראשון בשדה: מצד אחד :ד האמהות של ושייר קלחים לחים – ׁ ֶש ֵ ּבין ַה ָ ּי ָרקַ ,ר ִ ּבי יוֹ ֵסי אוֹ ֵמרֵ ּ ,פ ָאה ִמ ָּכל בצלים – בצלים גדולים אותן שלא נתבשלו: שמניחין אותן לגדל זרע, ואחדנותן– ֶא ָחד וְ ֶא ָחד .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִריםֵ ,מ ֶא ָחד ַעל פאה לכל אחד ומתוך שמשתהין בארץ כשחוזר ללקט הקלחים ַהכּ ֹלָ :ה ַא ִחין ׁ ֶש ָחלְ קוּ ,נוֹ ְתנִ ין ׁ ְש ֵּתי ֵפאוֹ ת. לא חזו לאכילה אלא על לחים ששייר. ידי הדחק ,ולכך פטר רבי דנמור ָחזְ ר ּו וְ נִ ׁ ְש ַּת ְּתפוּ ,נוֹ ְתנִ ין ּ ֵפ ָאה ֶא ָחתְ ׁ .שנַ יִ ם מפסיק ולאו אתחלתא יוסי .ואין הלכה כמותו: ׁ ֶש ָ ּל ְקח ּו ֶאת ָה ִאילָ ן ,נוֹ ְתנִ ין ּ ֵפ ָאה ֶא ָחת .לָ ַקח מלבנות הבצלים שבין דקצירה חשיבא :בזורע הירק – סבר רבי יוסי שבת – ירק שקורין לו אניט"ו בלע"ז :שהוא זֶ ה ְצפוֹ נוֹ וְ זֶ ה ְדרוֹ מוֹ ,זֶ ה נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה לְ ַע ְצמוֹ , דירק כזרע אחר דמי, שאין דרך בני אדם להיות נותן פאה לכל אחת ואחת וְ זֶ ה נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה לְ ַע ְצמוֹ ַ .ה ּמוֹ כֵ ר ִקלְ ֵחי ִאילָ ן מכניס בצלים בין הירק, – מפני שאין דרכן לזרוע מהן שדה אחת ,לפיכך חשובין כל אותן ערוגות כאילו ותנן לעיל בפרק שני דזרע אחר מפסיק .ואין הלכה כל אחת מהן שדה אחת .ושבת וחרדל חייבים בפאה אף כרבי יוסי :ה שלקחו את האילן – מהנך אילנות דחשיב א ב ג ד ה 16:14:24ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 23פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 24 שינון בעלג פה לימוד – קובץ פאה פרק מסכת 37 בפרק קמא שחייבים בפאה :המוכר קלחי אילן – שרשי ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות – דמטלטלין צמחים שחייבין בפאה ,ולא מכר לו הקרקע ,נותן הלוקח נקנין אגב קרקע ,בכסף בשטר ובחזקה ,כדתנן בפ"ק פאה מכל אחד ואחד :בזמן שלא שייר – כלומר אם לא דקדושין ושם מפורש :ז שכיב מרע – השוכב על מטתו התחיל בעל השדה לקצור או ללקט פירות ,אז הוא דחייב מחמת חולי :שייר קרקע כל שהוא – כל הני שייר קרקע כל שהוא ,דתנן במתניתין, הלוקח ליתן פאה .אבל מכאן ועד סוף פרקין ,לאו אם התחיל בעל השדה ְ ּבתוֹ ְך שָׂ ֵדהוּ ,נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה ִמ ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד. דוקא קרקע דהוא הדין לקצור שדהו קודם שמכר את אלו ,שנשאר מן השדה ָא ַמר ַר ִ ּבי יְ הו ָּדהֵ ,א ָימ ַתיּ ִ .בזְ ַמן ׁ ֶשלּ ֹא ׁ ִש ֵ ּיר מטלטלים כל שהן .אלא איידי דתנא רישא גבי שלא נקצר או שלא נלקטּ ַ ,ב ַעל ַה ּ ָׂש ֶדהֲ .א ָבל ִאם ׁ ִש ֵ ּיר ַ ּב ַעל ַה ּ ָׂש ֶדה, פאה ובכורים ופרוזבול בעל השדה הוא הנותן פאה על הכל ,דמכי אתחיל הוּא נוֹ ֵתן ּ ֵפ ָאה לַ כּ ֹלַ :ר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר אוֹ ֵמר, קרקע כל שהוא תנא בכל הנך נמי קרקע כל שהוא: בקצירה או בלקיטת ַק ְר ַקע ֵ ּבית ר ַֹבעַ ,ח ֶ ּי ֶבת ַ ּב ּ ֵפ ָאהַ .ר ִ ּבי יְ הוֹ ׁ ֻש ַע מתנתו קיימת – אם קנו הפירות איחייב בפאה של מידו על המתנה אף על אתיִ םַ .ר ִ ּבי ַט ְרפוֹ ן אוֹ ֵמר, כל השדה .ורבי יהודה אוֹ ֵמרָ ,העוֹ שָׂ ה ָס ַ פי שעמד מחליו אינו לפרושי מלתיה דת"ק ׁ ִש ׁ ּ ָשה ַעל ׁ ִש ׁ ּ ָשה ְט ָפ ִחיםַ .ר ִ ּבי יְ הו ָּדה ֶבן יכול לחזור בו ,הואיל אתא וכן הלכה :ו קרקע ושייר לעצמו כל שהוא בית רובע – מקום שראוי ְ ּב ֵת ָירה אוֹ ֵמרְּ ,כ ֵדי לִ ְקצֹר וְ לִ ׁ ְשנוֹ ת .וַ ֲהלָ כָ ה גלי דעתיה דלאו מחמת לזרוע בו רובע הקבִּ .כ ְד ָב ָריוַ .ר ִ ּבי ֲע ִק ָ יבא אוֹ ֵמרַ ,ק ְר ַקע ָּכל מיתה כתב המתנה :לא ופירשו בו שהוא עשר שייר קרקע כל שהוא – אמות ומחצה על עשר ׁ ֶשהוּאַ ,ח ָ ּיב ַ ּב ּ ֵפ ָאה ,ו ַּב ִ ּבכּ ו ִּרים ,וְ לִ כְ ּתֹב ָעלָ יו לעצמו ,מסתמא לא שביק אמות בקירוב: העושה ּ ְפרוֹ זְ ּבוּל ,וְ לִ ְקנוֹ ת ִע ּמוֹ נְ כָ ִסים ׁ ֶש ֵאין לָ ֶהם איניש נפשיה ערטילאי, סאתים – רבי יהושע לא ואם לא שהיה חושב ודאי אזיל בתר זריעה ,אלא ַא ֲח ָריוּת ְ ּבכֶ ֶסף ו ִּב ׁ ְש ָטר ו ַּב ֲחזָ ָקהַ :הכּ וֹ ֵתב שימות לא היה נותן כל קרקע המוציאה סאתיים שהן י"ב קבין :לקצור נְ כָ ָסיו ׁ ְשכִ יב ְמ ַרעִ ׁ ,ש ֵ ּיר ַק ְר ַקע ָּכל ׁ ֶשהוּא, נכסיו ,הלכך אם עמד חוזר ולשנות – דרך הקוצרים מ ּת תוֹ מ ּת ה .ל ֹא ׁש ּיר קרקע ּכל ׁשהוּא ,ואפילו קנו מידו :וכתב ִֵ ְַ ַ ָ ֶ ַ ְ נָ ַ ָ נָ לאשתו קרקע כל שהוא אוחז מלא כפו מן הקמה אבדה כתובתה – בשכיב וקוצר ,כדכתיב (תהלים ֵאין ַמ ְּתנָ תוֹ ַמ ָּתנָ הַ .הכּ וֹ ֵתב נְ כָ ָסיו לְ ָבנָ יו מרע מיירי ,שמחלק נכסיו קכט) שלא מלא כפו קוצר .וְ כָ ַתב לְ ִא ׁ ְש ּתוֹ ַק ְר ַקע ָּכל ׁ ֶשהוּאִ ,א ְ ּב ָדה לבניו וכתב לאשתו חלק ואם יש בקמה כדי למלאות בין הבנים ושמעה איהי כפו שני פעמים חייבת כְ ֻת ָ ּב ָת ּהַ .ר ִ ּבי יוֹ ֵסי אוֹ ֵמרִ ,אם ִק ְ ּבלָ ה ָעלֶ ָיה, ושתקה ולא אמרה כתובתי בפאה :קרקע כל שהוא ַאף ַעל ּ ִפי ׁ ֶשלּ ֹא כָ ַתב לָ ּהִ ,א ְ ּב ָדה כְ ֻת ָ ּב ָת ּה: אני גובה או כיוצא בזה חייבת בפאה – דס"ל פאת ַהכּ וֹ ֵתב נְ כָ ָסיו לְ ַע ְבדּ וֹ ,יָ ָצא ֶבן חוֹ ִריןִ ׁ .ש ֵ ּיר אבדה כתובתה :רבי יוסי שדך כל שהוא משמע, אומר אם קבלה עליה – ופליג אכולהו :ובבכורים ּ ּ י ב ר ין. ר חוֹ ן ב א צ ֹא ל ּא, ו ה ש ׁ ל כ ע ק ר ק ִ ַ ִ ֶ ָ יָ ֶ ָ ַ ְ ַ שתהא שותפת בין הבנים, – דכתיב בהו אדמתך. אפילו לא קנו מידה ,והוא והני מילי בבכורי חטה ׁ ִש ְמעוֹ ן אוֹ ֵמר ,לְ עוֹ לָ ם הוּא ֶבן חוֹ ִריןַ ,עד לא צוה שיכתבו כך בפניה, ושעורה ,אבל בבכורים של אבדה כתובתה ושוב אינה אילן אינו חייב אלא אם כן יש לו קרקע שש עשרה אמות סביב לאילן שהוא שיעור יניקתו :ולכתוב עליה פרוזבול יכולה לחזור בה .ואין הלכה כרבי יוסי :ח הכותב כל – הלל תקן פרוזבול ,כשראה שהיו נמנעים מלהלוות נכסיו לעבדו – שכתב כל נכסי נתונים לפלוני עבדי ,הרי לעניים מפני השביעית שמשמטת החוב ,תקן שיהא מוסר העבד בכלל הנכסים ונתן לו את עצמו .והא דקאמר עבדי שטרותיו לבית דין ,וכותב מוסר אני לכם פלוני ופלוני היינו עבדי שהיה כבר :שייר קרקע כל שהוא לא יצא הדיינין כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה ,ומשכתבו בן חורין – דכל היכא דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי לו שטר זה שוב אין שביעית משמטת חובו .ודוקא כשיש שייר ,וכי אמר כל נכסי לך אשאר נכסים קאמר ולחנופי קרקע כל דהוא ללוה דאז חשיב כאילו החוב גבוי כבר ליה קאתי ולא שחרריה ,כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסי. ביד בית דין ותו לא קרינא ביה לא יגוש ,וחשבינן לקרקע ואפילו אין לו שום נכסים אלא העבד והקרקע ששייר מכל כל שהוא כאילו שוה כל החוב דאין אונאה לקרקעות :מקום לא יצא לחירות ,דכיון דאין מתקיים דבור כל נכסי דהא אתא חוץ ובטל ליה דלא פלגינן דבורא והוי בטל ו ז ח 16:14:24ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 24פ''עב ןוניש דומיל ץבוק האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – 38 25 לגמרי ולא קנה לא עצמו ולא נכסים :ר"ש אומר לעולם הכא בשדה חבירו לא תקינו ליה רבנן שיקנו לו ארבע הוא בן חורין – בין אין לו נכסים אחרים אלא העבד אמותיו .אי נמי כיון דנפל עליה גלי דעתיה דבנפילה ניחא והקרקע ששייר ,ובין יש לו נכסים אחרים לעולם הוא ליה דלקני ,בארבע אמות לא ניחא ליה דלקני :ה שלש בן חורין .ומוקמינן דבור כל נכסי בעבד לבדו כשאין לו אבעיות ביום – שלש פעמים מתגלה בעל הבית ונראה בתוך שדהו כדי שיקחו נכסים אחרים ,ולא אמרינן העניים פאה .אבעיות ֹאמר ֲה ֵרי כָ ל נְ כָ ַסי נְ תוּנִ ין לְ ִא ׁיש ּ ְפלוֹ נִ י דבמה שאמר חוץ בטל ׁ ֶש ּי ַ לשון גלוי ,נבעו מצפוניו דבורו שאמר כל נכסי, ַע ְבדִּ י חוּץ ֵמ ֶא ָחד ֵמ ִר ּבוֹ א ׁ ֶש ָ ּב ֶהן: (עובדיה א) מתרגמינן דפלגינן דבורא ,ומקיימינן פרק ד אגליין מטמרוהי :בשחר ליה בעבד ויצא בן חורין: – מפני המיניקות שבניהם חוץ מאחד מרבוא – ולא ּ ּ ּ ּ ּ ַה ֵפ ָאה נִ ֶּתנֶ ת ִב ְמ ֻח ָבר לַ ַק ְר ַקעְ .ב ָדלִ ית ישנים בשחר ואז יש להם פירש מהו משייר ,דהתם פנאי ללקט :ובחצות – אמרינן דאחד מרבוא ו ְּב ֶד ֶקלּ ַ ,ב ַעל ַה ַ ּביִ ת מוֹ ִריד ו ְּמ ַח ֵ ּלק לָ ֲענִ ִ ּיים. מפני התינוקות שדרכן דקאמר היינו עבד, ואיהו ַר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן אוֹ ֵמרַ ,אף ַ ּב ֲחלִ ֵיקי ֱאגוֹ זִ ים. לצאת בחצות והולכים לא חשיב ליה אלא כאחד ֲא ִפלּ ּו ִת ׁ ְש ִעים וְ ִת ׁ ְש ָעה אוֹ ְמ ִרים לְ ַח ֵ ּלק ללקוט פאה :ובמנחה מרבוא בנכסים ואע"ג – מפני הזקנים ההולכים דשוי טפי ,ואין הלכה כר' וְ ֶא ָחד אוֹ ֵמר לָ בֹז ,לָ זֶ ה ׁשוֹ ְמ ִעיןֶ ׁ ,ש ָא ַמר על משענתם ואין מגיעים שמעון: לשדה עד שעת המנחה: פרק ד הפאה ניתנת ַּכ ֲהלָ כָ הּ ְ :ב ָדלִ ית ו ְּב ֶד ֶקל ֵאינוֹ כֵ ןֲ ,א ִפלּ ּו שלא יפחתו – משלש במחובר – דכתיב (ויקרא יט) לעני ולגר תעזוב ,הנח ִת ׁ ְש ִעים וְ ִת ׁ ְש ָעה אוֹ ְמ ִרים לָ בֹז וְ ֶא ָחד אוֹ ֵמר עתים הללו .והלכה שאין נותנין פאה אלא בשלש לפניהם והם יבוזו :בדלית לְ ַח ֵ ּלק ,לָ זֶ ה ׁשוֹ ְמ ִעיןֶ ׁ ,ש ָא ַמר ַּכ ֲהלָ כָ ה :נָ ַטל עתים הללו ,אין פוחתין – גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנותִ :מ ְק ָצת ּ ֵפ ָאה וּזְ ָר ָק ּה ַעל ַה ׁ ּ ְש ָארֵ ,אין לוֹ ָב ּה מהן ואין מוסיפין עליהם: של בית נמר – שם מקום, מוריד ומחלק – דכתיב ְּכלוּם .נָ ַפל לוֹ ָעלֶ ָיה ,ו ֵּפ ַרשׂ ַט ִּליתוֹ ָעלֶ ָיה, כדכתיב (במדבר לב) (שם) תעזוב אותם ,אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב ַמ ֲע ִב ִירין אוֹ תוֹ ֵה ֶימ ָּנה .וְ כֵ ן ְ ּבלֶ ֶקט ,וְ כֵ ן את בית נמרה .קושרים חבל בצד הקמה וקוצרים לפניהם ואי אתה עוזב ְ ּבע ֶֹמר ַה ׁ ּ ִשכְ ָחהֵ ּ :פ ָאה ֵאין קוֹ ְצ ִרין אוֹ ָת ּה והולכים עד שיכלה אותם שיש סכנה בעלייתם, החבל ומניחים פאה לכל אלא מוריד מן האילן ְ ּב ַמ ָ ּגלוֹ ת ,וְ ֵאין עוֹ ְק ִרין אוֹ ָת ּה ְ ּב ַק ְרדֻּ ּמוֹ ת, החבל ,וחוזרים וקושרים ומחלק להם: בחליקי ְּכ ֵדי ׁ ֶשלּ ֹא יַ כּ ּו ִא ׁיש ֶאת ֵר ֵעהוָּ ׁ :ש ׁלש ומניחים פאה ,והיינו אגוזים – על שם שאילנות מכל אומן ואומן כלומר של אגוזים חלקים ואין ַא ְב ָעיוֹ ת ַ ּב ּיוֹ םּ ַ ,ב ׁ ּ ַש ַחר ו ַּב ֲחצוֹ ת ו ַּב ִּמנְ ָחהַ .ר ָ ּבן מכל שורה ושורה ועל זה בהם קשרים כשאר אילנות קרויין חליקי אגוזיםּ ַ .ג ְמלִ ֵ יאל אוֹ ֵמר ,ל ֹא ָא ְמר ּו ֶא ָ ּלא כְ ֵדי ׁ ֶשלּ ֹא מזכירין אותן לשבח :ו יבא אוֹ ֵמר ,ל ֹא ָא ְמר ּו ֶא ָ ּלא עובד כוכבים שקצר את ואין הלכה כר"ש :אפילו יִ ְפחֹתוַּ .ר ִ ּבי ֲע ִק ָ שדהו וכו' – דכתיב גבי תשעים ותשעה – ארישא קאי ,בפאה הניתנת כְ ֵדי ׁ ֶשלּ ֹא יוֹ ִסיפוֶּ ׁ .של ֵ ּבית נָ ֵמר ָהי ּו ְמלַ ְ ּק ִטין לקט ופאה ובקצרכם פרט לשקצרוה עובדי כוכבים, במחובר :ב בדלית ובדקל ַעל ַה ֶח ֶבל ,וְ נוֹ ְתנִ ים ּ ֵפ ָאה ִמ ָּכל אוֹ ָמן וְ אוֹ ָמן: וגבי שכחה כתיב (דברים – שמצותן בתלוש:ג נטל כד) כי תקצור קצירך נָ כְ ִרי ׁ ֶש ָ ּק ַצר ֶאת שָׂ ֵדה ּו וְ ַא ַחר ָּכ ְך נִ ְת ַ ּג ֵ ּיר, – אחד מן העניים מקצת ושכחת עומר ,מכאן אמרו פאה שלקט כבר וזרק לו ּ ָפטוּר ִמן ַה ֶ ּל ֶקט ו ִּמן ַה ׁ ּ ִשכְ ָחה ו ִּמן ַה ּ ֵפ ָאהַ .ר ִ ּבי עובד כוכבים שקצר שדהו על השאר כדי לקנות: ואחר כך נתגייר פטור: אין לו בה כלום – אפילו יְ הו ָּדה ְמ ַח ֵ ּיב ְ ּב ׁ ִשכְ ָחהֶ ׁ ,ש ֵאין ַה ׁ ּ ִשכְ ָחה ֶא ָ ּלא שאין השכחה אלא במה שלקט ,דקונסין אותו ִב ׁ ְש ַעת ָה ִע ּמוּרִ :ה ְקדִּ ׁיש ָק ָמה ו ָּפ ָדה ָק ָמה, בשעת עמור – ובשעת ומוציאין ממנו התלוש עמור מיהא גר היה וחייב והמחובר :נפל לו עליה ַח ָ ּיבֳ .ע ָמ ִרין ו ָּפ ָדה ֳע ָמ ִריןַ ,ח ָ ּיבָ .ק ָמה ו ָּפ ָדה בכל המצות ,ורבנן סברי וכו' – אע"ג דארבע אמות של אדם קונות לו בסמטא ובצדי רשות הרבים ,הואיל ואיכא שכחה בעומר ואיכא שכחה בקמה כדכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה לרבות שכחת קמה ,את שישנו א ב ג ד ה ו ז 16:14:25ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 25פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 26 ד-הפה שינון בעל לימוד – קובץ פאה פרק מסכת 39 בשכחת קמה ישנו בשכחת עומר ,והאי עובד כוכבים כן הלכה :י הנושר בשעת הקצירה – שבלים הנופלים שקצר שלא היה בשכחת קמה דאותה שעה עובד כוכבים בשעת הקצירה :הכהו קוץ – כל היכא דנושר מחמת אונס היה אע"פ שעכשיו נתגייר אינו בשכחת עומר .ואין הלכה אינו לקט ,דכתיב (ויקרא יט) ולקט קצירך ,אין לקט אלא כרבי יהודה :ז קמה ופדה עומרים פטורה – דמקרא מחמת קציר :תוך היד – אנשר קאי ,כלומר תוך היד ונשר, דממעטינן קציר עובדי תוך המגל ונשר ,דהנושר כוכבים ממעטינן נמי ֳע ָמ ִריןְ ּ ,פטו ָּרהֶ ׁ ,ש ִ ּב ׁ ְש ַעת חוֹ ָב ָת ּה ָהיְ ָתה מתוך היד ומתוך המגל קציר הקדש דלאו קצירך לעניים .אבל הנושר מאחר הוא ולענין שכחה פליגי ְפטו ָּרה: ַּכ ּיוֹ ֵצא בוֹ ַ ,ה ַּמ ְקדִּ ׁיש ּ ֵפרוֹ ָתיו היד מנדנוד ידו ומאחר המגל מכח תנועת המגל, רבי יהודה ורבנן בהקדיש ַעד ׁ ֶשלּ ֹא ָבא ּו לְ עוֹ נַ ת ַה ַּמ ַעשְׂ רוֹ ת ,ו ְּפ ָד ָאן, קמה ופדה עומרים כי היכי לבעל הבית ,דאין זה דפליגי בעובד כוכבים ַח ָ ּי ִביןִ .מ ׁ ּ ֶש ָ ּבא ּו לְ עוֹ נַ ת ַה ַּמ ַעשְׂ רוֹ ת ,ו ְּפ ָד ָאן, בדרך קצירה :ראש היד – כשידו מלאה ויש שבלים ישן ַעד ׁ ֶשלּ ֹא נִ גְ ְמר ּו וּגְ ָמ ָרן שקצר שדהו ואחר כך ַח ָ ּי ִביןִ .ה ְקדִּ ׁ ָ נתגייר :ח עד שלא באו בין ראשי אצבעותיו לפס לעונת המעשרות – היינו ַה ִ ּגזְ ָ ּבר ,וְ ַא ַחר ָּכ ְך ּ ְפ ָד ָאןְ ּ ,פטו ִּריםֶ ׁ ,ש ִ ּב ׁ ְש ַעת ידו ,הנושר משם ,וכן מרוח כשהוא משוה פני חוֹ ָב ָתן ָהי ּו ְפטו ִּריםִ :מי ׁ ֶש ָ ּל ַקט ֶאת ַה ּ ֵפ ָאה הנושר מראש המגל :רבי הכרי ברחת ,אם באותה ישמעאל אומר לעניים שעה היו ביד הגזבר וְ ָא ַמר ֲה ֵרי זוֹ לְ ִא ׁיש ּ ְפלוֹ נִ י ָענִ יַ ,ר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר – דדמי לתוך היד ולתוך פטורים ,ואם לאו אין אוֹ ֵמר ,זָ כָ ה לוֹ .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִרים ,יִ ְּתנֶ ָ ּנה המגל :ורבי עקיבא אומר ההקדש פוטרן :וגמרן לבעל הבית – דמדמי ליה אשוֹ ןַ .ה ֶ ּל ֶקט וְ ַה ׁ ּ ִשכְ ָחה הגזבר – שנגמרו בעודן לְ ָענִ י ׁ ֶש ִּנ ְמ ָצא ִר ׁ לאחר היד ולאחר המגל. ביד הגזבר :ט רבי אליעזר וְ ַה ּ ֵפ ָאה ׁ ֶשל נָ כְ ִרי ַח ָ ּיב ְ ּב ַמ ַעשְׂ רוֹ תֶ ,א ָ ּלא ִאם והלכה כרבי עקיבא :יא אומר זכה לו – פלוגתא חורי הנמלים – דרך דרבי אליעזר ורבנן בעשיר ֵּכן ִה ְפ ִקיר :אֵיזֶ ה ּו לֶ ֶקטַ .ה ּנוֹ ׁ ֵשר ִ ּב ׁ ְש ַעת הנמלים לכנוס תבואה שלקט פאה לזכות בה בחוריהן :שבתוך הקמה לעני .דרבי אליעזר סבר ַה ְ ּק ִצ ָירהָ .ק ַצר ְמל ֹא יָ דוֹ ָּ ,תלַ ׁש ְמל ֹא ֻק ְמצוֹ , – עד שלא התחילו לקצור :של בעל הבית – אמרינן תרי מגו ,מגו דאי ִה ָּכה ּו קוֹ ץ וְ נָ ַפל ִמ ָ ּידוֹ לָ ָא ֶרץֲ ,ה ֵרי הוּא ׁ ֶשל בעי מפקר לנכסיה והוי שאין לעניים בקמה כלום: עני וחזי ליה השתא נמי ַ ּב ַעל ַה ָ ּביִ תּ .תוֹ ְך ַה ָ ּיד וְ תוֹ ְך ַה ַּמ ָ ּגל לָ ֲענִ ִ ּיים. שלאחר הקוצרים – לאחר שהתחילו לקצור חיישינן ֹאש חזי ליה .ומגו דאי בעי זכי ַא ַחר ַה ָ ּיד וְ ַא ַחר ַה ַּמ ָ ּגל ,לְ ַב ַעל ַה ָ ּביִ ת .ר ׁ לנפשיה זכי נמי לחבריה, שמא הביאו שם הנמלים ֹאש ַה ַּמ ָ ּגלַ ,ר ִ ּבי יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל אוֹ ֵמר, ורבנן סברי חד מגו אמרינן ַה ָ ּיד וְ ר ׁ מן הלקט .הלכך החטים העליונים שבחורים או עד שלא התחילו לקצור :לָ ֲענִ ִ ּייםַ .ר ִ ּבי ֲע ִק ָיבא אוֹ ֵמר ,לְ ַב ַעל ַה ָ ּביִ ת: של בעל הבית – שאין שבלים העליונים לעניים ח ֵֹרי ַה ְּנ ָמלִ ים ׁ ֶש ְ ּבתוֹ ְך ַה ָ ּק ָמהֲ ,ה ֵרי ֵהן ׁ ֶשל לעניים בקמה כלום: דיש שם מן הלקט ,אבל שלאחר הקוצרים – חטים התחתונים לבעל לאחר ַ ּב ַעל ַה ָ ּביִ תֶ ׁ .ש ְּל ַא ַחר ַה ּקוֹ ְצ ִריםָ ,ה ֶעלְ יוֹ נִ ים שהתחילו לקצור חיישינן הבית דמן הקמה היה. והלכה כחכמים :של עובד לָ ֲענִ ִ ּיים ,וְ ַה ַּת ְח ּתוֹ נִ ים ׁ ֶשל ַ ּב ַעל ַה ָ ּביִ תַ .ר ִ ּבי ואלו הן עליונים כל שהן כוכבים חייב במעשרות לבנים ,ואלו הן תחתונים העובד ֵמ ִאיר אוֹ ֵמרַ ,הכּ ֹל לָ ֲענִ ִ ּייםֶ ׁ ,ש ְּס ֵפק לֶ ֶקט – דהואיל ואין הירוקים שנוטים להשחיר כוכבים חייב בלקט שכחה לֶ ֶקט: ונכרים שהם ישנים :ר"מ ופאה הוו להו כשאר אומר הכל לעניים – שאי פרק ה תבואה של עובד כוכבים אפשר לגורן בלא ירקון, ָ ּג ִד ׁיש ׁ ֶשלּ ֹא לֻ ַ ּקט ַּת ְח ָּתיוָּ ,כל ַה ּנוֹ גֵ ַע שחייבת במעשר :אלא ושמא אלו הירוקים מן א"כ הפקיר – התבואה חדשה שקצרו לעניים ָ ּב ָא ֶרץ ֲה ֵרי הוּא ׁ ֶשל ֲענִ ִ ּייםָ .הרו ַּח ׁ ֶש ּ ִפ ְ ּז ָרה ולעשירים ,דהפקר פטור עכשיו שיש בה חלק מן המעשר .ומתניתין ר"מ ֶאת ָה ֳע ָמ ִרים ,אוֹ ְמ ִדים אוֹ ָת ּה ַּכ ָּמה לֶ ֶקט לעניים :שספק לקט לקט היא דאמר אין קנין – דכתיב (שם) לעני ולגר לעובד ִהיא ְראוּיָ ה לַ ֲעשׂ וֹ ת ,וְ נוֹ ֵתן לָ ֲענִ ִ ּייםַ .ר ָ ּבן כוכבים בארץ ישראל תעזוב הנח לפניהם משלך. להפקיע מן המעשר .ואין ׁ ִש ְמעוֹ ן ֶ ּבן ַ ּג ְמלִ ֵיאל אוֹ ֵמר ,נוֹ ֵתן לָ ֲענִ ִ ּיים והלכה כר"מ: ח ט י יא א 16:14:25ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 26פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 40 27 האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – פרק ה גדיש שלא לוקט תחתיו – מי שאסף והגדיש את אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו – העומרים למקום אחד בתוך השדה שעדיין לא לקטו שם רבי אליעזר לדבריהם דרבנן קאמר להו ,לדידכו דפלגיתו העניים את הלקט :כל הנוגעות בארץ לעניים – דקנסוהו עלי בעשיר שלקט פאה לעני שאני אומר זכה לו ואתון רבנן לפי שהגדיש על גב הלקט ,ואפילו הגדיש חטים על אמריתו דלא זכה לו ,היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו ,דהא אין בעל גבי לקט של שעורים הוי השדה יכול לזכות לו את כל הנוגע מן החטים בארץ ּ ּ ּ ּ ה ּ ֹאש ׁ ר יר צ ק ב ש ׁ ת ב ש ׁ ה: פ י ד ב ָ וְ ִ ָ ַ ֶ ֹלֶ ִ ילָ ִ נְ ֵ כְ ִ הלקט לפי דבריכם ,ונמצא לעניים :הרוח שפזרה דלקט זה לא בא ברשותו את העמרים – על גבי ַמ ִ ּג ַיע לַ ָ ּק ָמהִ ,אם נִ ְק ֶצ ֶרת ִעם ַה ָ ּק ָמהֲ ,ה ֵרי של עני ,אלא לדבריכם הלקט :כדי נפילה – כדי בשעת ִהיא ׁ ֶשל ַ ּב ַעל ַה ַ ּביִ ת ,וְ ִאם לָ אוֲ ,ה ֵרי ִהיא ׁ ֶשל מזכה את העני בכל הגדיש שיעור שרגיל ליפול על מנת להחזיר דמתנה על קצירה ,שהם ארבעה קבין ֲענִ ִ ּייםִ ׁ .ש ּבֹלֶ ת ׁ ֶשל לֶ ֶקט ׁ ֶש ִּנ ְת ָע ְר ָבה ַב ָ ּג ִד ׁיש, מנת להחזיר שמה מתנה, לכור זרע ,והכור דאמרהואת"קל' ְמ ַע ּ ֵׂשר ׁ ִש ּבֹלֶ ת ַא ַחת וְ נוֹ ֵתן לוֹ ָ .א ַמר ַר ִ ּבי ונמצאת אותה שבולת סאין .ומשום שהיא לקט באה ליד העני אומדים כמה לקט ראויה ֱאלִ ֶיעזֶ ר ,וְ כִ י ֵה ָיא ְך ֶה ָענִ י ַה ֶ ּזה ַמ ֲחלִ יף דָּ ָבר ויכול להחליפה באחרת. לעשות קא משמע לן רבן שמעון בן גמליאל אין ׁ ֶשלּ ֹא ָבא ִב ְר ׁשוּתוֹ ֶ .א ָ ּלא ְמזַ ֶּכה ֶאת ֶה ָענִ י ורבנן אמרי הכא עשו את שאינו זוכה כזוכה, הדבר צריך אומד שכבר ְ ּבכָ ל ַה ָ ּג ִד ׁיש ,ו ְּמ ַע ּ ֵׂשר ׁ ִש ּבֹלֶ ת ַא ַחת וְ נוֹ ֵתן וחשבינן להאי שבולת קצוב ועומד כדי נפילה, בשלשים סאין של זרע לוֹ ֵ :אין ְמגַ לְ ְ ּגלִ ין ְ ּבט ַֹפח ,דִּ ְב ֵרי ַר ִ ּבי ֵמ ִאיר. של לקט כאילו באה לידו של עני ,אע"ג דלא רגיל ליפול ממנו בשעת וַ ֲחכָ ִמים ַמ ִּת ִיריןִ ,מ ּ ְפנֵ י ׁ ֶש ֶא ְפ ׁ ָשרּ ַ :ב ַעל זכה בה ,לענין זה שיכול קצירה ארבעה קבין וכך ַה ַ ּביִ ת ׁ ֶש ָהיָ ה עוֹ ֵבר ִמ ָּמקוֹ ם לְ ָמקוֹ ם ,וְ ָצ ִר ְ יך להחליפה באחרת .והלכה יתן לעניים :ב שבולת כחכמים :ג אין מגלגלין שבקציר – שייר בקצירתו לִ ּטֹל לֶ ֶקט ׁ ִשכְ ָחה ו ֵּפ ָאה ו ַּמ ְעשַׂ ר ָענִ י ,יִ ּטֹל, בטופח – מין קטניות דק, שבולת אחת שלא קצר, שקורין לו בערבי גילבא"ן. וראש אותה שבולת מגיע וּכְ ׁ ֶש ַ ּי ֲחזֹר לְ ֵביתוֹ יְ ׁ ַש ֵ ּלם ,דִּ ְב ֵרי ַר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר. ורמב"ם פי' שהוא מין זרע לקמה ,אם אותה שבולת וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִריםָ ,ענִ י ָהיָ ה ְ ּבאוֹ ָת ּה ׁ ָש ָעה: שקורין לו קורטמ"ן ודומה נקצרת עם הקמה הרי היא לשעורים .ואומר ר"מ של בעל הבית ,שהקמה ַה ַּמ ֲחלִ יף ִעם ָה ֲענִ ִ ּייםּ ְ ,ב ׁ ֶשלּ וֹ ּ ָפטוּר ,ו ְּב ׁ ֶשל שאין מגלגלין זה המין עם מצילתה דלא קרינן בה לא ֲענִ ִ ּיים ַח ָ ּיבְ ׁ .שנַ יִ ם ׁ ֶש ִ ּק ְ ּבל ּו ֶאת ַה ּ ָׂש ֶדה שאר מיני זרעים ,לקצור תשוב לקחתו (דברים כד): אותם ביחד ,כי הלקט מעשר שבולת אחת ונותן ַ ּב ֲא ִריסוּת ,זֶ ה נוֹ ֵתן לָ זֶ ה ֶחלְ קוֹ ַמ ְעשַׂ ר ָענִ י, שהיה ראוי ליפול משאר לו – לפי שחייב ליתן לו דבר מתוקן כמו שהיתה וְ זֶ ה נוֹ ֵתן לָ זֶ ה ֶחלְ קוֹ ַמ ְעשַׂ ר ָענִ יַ .ה ְמ ַק ֵ ּבל מיני זרעים יפול מזה המין הגרוע ונמצא מפסיד שבולת של לקט דפטורה שָׂ ֶדה לִ ְקצֹרָ ,אסוּר ְ ּבלֶ ֶקט ׁ ִשכְ ָחה ו ֵּפ ָאה לעניים :וחכמים מתירים מן המעשרות ואף על פי שעדיין לא נתמרח חל שם ו ַּמ ְעשַׂ ר ָענִ יָ .א ַמר ַר ִ ּבי יְ הו ָּדהֵ ,א ָימ ַתיּ ִ .בזְ ַמן מפני שאפשר – שיפול לקט משאר זרעים כמו מן מעשר עליו כמו מעשר הטופח .והלכה כחכמים. ראשון שהקדימו בשבלין שחל עליו שם מעשר אף ע"פ שעדיין לא נתמרח .וכיצד פי' אחר אין מעלין מים בגלגל מן הבור להשקות את הוא עושה ,מביא שתי שבלים מגדיש זה שנתערבה בו השדה או להרביצה עד שיהא משקה טופח עליה בשעה שבולת של לקט ,ואומר על אחת מהן אם זו לקט מוטב ,שהעניים באים בשביל הלקט ,מפני שהוא מפסיד לעניים. ואם לאו הרי מעשרותיה קבועים בזו השנית ,ונותן לו וחכמים מתירין ,מפני שאפשר שישומו ההפסד של עניים את הראשונה .ובירושלמי פריך וניחוש שמא זאת השניה בזה ויתן בעל השדה כפי השומא שישומו עליו ,ולר' שקבע עליה המעשרות של לקט היא ,וכיון שהיא פטורה מאיר דאמר אין מגלגלין שמין לבעל הבית הפסדו ונוטל מן המעשר אין המעשרות קובעים בה שאין מפרישין מן מן העניים ד עני היה באותה שעה – ופטור מלשלם. הפטור על החיוב ,ומשני שלוקח שבולת שלישית ואומר והלכה כחכמים :ה המחליף עם העניים – נותן תבואה אם השנייה שקבעתי בה המעשרות היא לקט ואינה יכולה או פירות לעני בחלוף מה שלקט :בשלו פטור – מן להיות מעשר ,הרי זו השלישית מעשר על הראשונה :א"ר המעשר .מה שנתן לו העני שהוא של לקט שכחה ופאה: ושל עניים חייב – מה שנתן בעל הבית לעני מתבואתו, ב ג ד ה 16:14:25ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 27פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 28 ה-ופה שינון בעל לימוד – קובץ פאה פרק מסכת 41 וחייב לעשר קודם שיתן אותו לעני :שנים שקבלו את בשדה ,דקאי גביה וזכי ביה .אבל בעל הבית בעיר הוי השדה – והם עניים :באריסות – למחצה לשליש ולרביע ,שכחה אף על גב דלא שכחו בעל הבית :ח לכובעות – והם נעשים כבעל הבית ,ובעל הבית עני אסור בלקט של לעשות מהן כמין כובע בראש ,שכך היו רגילין לעשות שדהו דכתיב (ויקרא יט) לא תלקט לעני ,אזהרה לעני שלא עטרות של שבולין ולשום בראש :לכומסאות – אינם גבוהים ובולטים למעלה ילקט הלקט שלו ,וחייב ככובעות ,אלא נכפפים להפריש מעשר עני ולתת ׁ ֶש ִ ּק ֵ ּבל ִמ ֶּמ ּנ ּו לְ ֶמ ֱח ָצה ,לִ ׁ ְשלִ ׁיש וְ לִ ְר ִב ַיע. למטה שאינו נראה כל אותו לעני אחר .ודוקא כל אחד על חלקו נעשה כבעל ֲא ָבל ִאם ָא ַמר לוֹ ׁ ְשלִ ׁיש ַמה ׁ ּ ֶש ַא ָּתה קוֹ ֵצר כך ,כמה דתימא (דברים לב) הלא הוא כמוס עמדי: הבית ,ולא על חלק חבירוֶ ׁ .ש ָ ּל ְךֻ ,מ ָּתר ְ ּבלֶ ֶקט ו ְּב ׁ ִשכְ ָחה ו ְּב ֵפ ָאה ,וְ ָאסוּר ולחררה – קצר מעט הלכך מותרין ליתן זה לזה מעשר עני :שקבלה ממנו ְ ּב ַמ ְעשַׂ ר ָענִ יַ :ה ּמוֹ כֵ ר ֶאת שָׂ ֵדהוַּ ,ה ּמוֹ כֵ ר ועמר ,כדי לגלגל עיסה לעשות חררה קטנה ע"ג למחצה – שזכה במחוברֻ .מ ָּתר וְ ַהלּ וֹ ֵק ַח ָאסוּר .ל ֹא יִ שְׂ כּ ֹר ָא ָדם ֶאת גחלים .פ"א יש שקוצרים אבל אם אמר ליה [שליש] מה שאתה קוצר ,אין לו ַה ּפוֹ ֲעלִ ים ַעל ְמנָ ת ׁ ֶש ְ ּילַ ֵ ּקט ְ ּבנוֹ ַא ֲח ָריוִ .מי התבואה ומגדישים אותה במקום אחד עד שתתאסף. חלק אלא בתלוש, וחיוב ׁ ֶש ֵאינוֹ ַמ ִּנ ַיח ֶאת ָה ֲענִ ִ ּיים לִ לְ קֹט ,אוֹ ׁ ֶשהוּא ואז נושאים אותה למקום לקט שכחה ופאה הכל על שדשים התבואה ,ומקום בעל השדה ,ואף על פי ַמ ִּנ ַיח ֶאת ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ל ֹא ,אוֹ ׁ ֶשהוּא ְמ ַס ֵ ּי ַע הדישה נקרא גורן ,ומה ששכחת העמרים בתלוש ֶאת ֶא ָחד ֵמ ֶהןֲ ,ה ֵרי זֶ ה ּגוֹ זֵ ל ֶאת ָה ֲענִ ִ ּיים. שמגדישים על גבי קרקע בשעת עמור ,מכל מקום נקרא כובעות ,כדמות כאן פטור דלא קרינן ביה ַעל זֶ ה נֶ ֱא ַמר (משלי כב) ַאל ַּת ֵּסג ְ ּגבוּל כובע שמשימין בראש, קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש .וגר שנתגייר לאחר עוֹ לִ יםָ :הע ֶֹמר ׁ ֶש ׁ ּ ְשכָ חוּה ּו פוֹ ֲעלִ ים וְ ל ֹא ומה שמגדישים בחפירה בארץ נקרא כומסאות, קצירה דחייב בשכחה ׁ ְשכָ חוֹ ַב ַעל ַה ַ ּביִ תְ ׁ ,שכָ חוֹ ַב ַעל ַה ַ ּביִ ת וְ ל ֹא לשון כמוס עמדי ,ומה לעיל לרבי יהודה ,היינו משום דקרינן ביה שדךְ ׁ .שכָ חוּה ּו פוֹ ֲעלִ יםָ ,ע ְמד ּו ֲענִ ִ ּיים ְ ּב ָפנָ יו אוֹ שמגדישים בעגולה כדמות אבן הרחים נקרא חררה, ומכל מקום מהאי טעמא ׁ ֶש ִח ּפוּה ּו ְב ַק ׁשֲ ,ה ֵרי זֶ ה ֵאינוֹ ׁ ִשכְ ָחה: ע"ש שהחררה עגולה: לא מחייבינן גר בלקט מאחר שעיקרו במחובר :ו ַה ְמ ַע ֵּמר לְ כוֹ ָבעוֹ ת וּלְ כֻ ְמ ָסאוֹ ת ,לַ ֲח ָר ָרה ולעמרים – עשה עמרים קטנים ,וסופו לעשות המוכר שדהו – שמכר לו וְ לָ ֳע ָמ ִריםֵ ,אין לוֹ ׁ ִשכְ ָחהִ .מ ֶּמ ּנ ּו וְ לַ ּג ֶֹרן ,יֶ ׁש משנים ושלשה עומר שדה וקמתה .אבל מכר את הקמה בלבד ושייר השדה לוֹ ׁ ִשכְ ָחהַ .ה ְמ ַע ֵּמר לַ ָ ּג ִד ׁיש ,יֶ ׁש לוֹ ׁ ִשכְ ָחה. אחד :אין לו שכחה – כלומר מה ששכח בשדה לעצמו ,שניהם אסורים ִמ ֶּמ ּנ ּו וְ לַ ּג ֶֹרןֵ ,אין לוֹ ׁ ִשכְ ָחה .זֶ ה ַה ְּכלָ לָּ ,כל בשעה שמוליך לא' מן בלקט שכחה ופאה ,שאצל המקומות הללו אינו זה אני קורא שדך ואצל זה ַה ְמ ַע ֵּמר לְ ָמקוֹ ם ׁ ֶשהוּא גְ ַמר ְמלָ אכָ ה ,יֶ ׁש לוֹ שכחה דכתיב (שם כט) אני קורא קצירך: ם המוכר ׁ ִשכְ ָחהִ .מ ֶּמ ּנ ּו וְ לַ ּג ֶֹרןֵ ,אין לוֹ ׁ ִשכְ ָחה .לְ ָמקוֹ כי תקצור קצירך בשדך מותר – בלקט שכחה ושכחת עומר בשדה ,מה ופאה אם הוא עני :על ׁ ֶש ֵאינוֹ גְ ַמר ְמלָ אכָ הֵ ,אין לוֹ ׁ ִשכְ ָחהִ .מ ֶּמ ּנ ּו קציר שאין אחריו קציר אף מנת שילקט בנו אחריו וְ לַ ּג ֶֹרן ,יֶ ׁש לוֹ ׁ ִשכְ ָחה: עמור שאין אחריו עמור, – שע"י כן הפועל מנכה פרק ו יצא אלו שיש אחריהן לו מן השכירות ,ונמצא עמור :ממנו ולגורן יש פורע חובו משל עניים: ּ ּ ּ ים, י ע ר ק ב ה ים, ר מ אוֹ אי מ ש ׁ ית ב ִ נִ ֲ לָ ֵ ְ ֶ ִ ְ ַ ַ ֵ לו שכחה – המוליך אל תסג גבול עולים – מאחת מהמקומות הללו כלומר אל תקרי עולם אלא ֶה ְב ֵקר .ו ֵּבית ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִריםֵ ,אינוֹ ֶה ְפ ֵקר, לגורן ושכח עומר באחת עולים ,אית דמפרשי אלו ַעד ׁ ֶש ֻ ּי ְפ ַקר ַאף לָ ֲע ׁ ִש ִירים ַּכ ׁ ּ ְש ִמ ָּטהָּ .כל מן המקומות הללו ,הוי עולי מצרים שלא תשנה שכחה :המעמר לגדיש האזהרות שבתורה שנתנה ליוצאי מצרים ,ואית דמפרשי עולים אלו בני אדם שירדו – ורוצה שישארו באותו מקום ושם ידוש אותם ,יש לו מנכסיהם ,וקרי להו עולים לשון כבוד ,כדרך שקורין לעור שכחה :ממנו ולגורן – ואם נמלך עליהם אח"כ ומוליכם למקום אחר לדוש אותם ,אין לו שכחה: סגי נהור :ז ולא שכחו בעל הבית – כגון דבעל הבית ו ז ח א 16:14:25ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 28פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 29 האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – 42 פרק ו בית שמאי אומרים הבקר לעניים – מי שהפקיר ומודים ב"ה שאם החזיק בו ואח"כ שכחו שאינו שכחה, לעניים ולא לעשירים דין הפקר יש לו ,ופטור מן המעשר ,כדאמרינן בסמוך :ג ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח דכתיב בלקט ופאה (ויקרא יט) לעני ולגר תעזוב אותם – ,לקמן בסמוך מפרש לה :ד שנים שהתחילו מאמצע שורה – של עמרים ,זה הפך פניו לצפון וזה הפך פניו מה תלמוד לומר תעזוב לדרום :ושכחו לפניהם אותם ,למד על עזיבה אחרת דהיינו הפקר ,שהיא ָע ְמ ֵרי ַה ּ ָׂש ֶדה ׁ ֶשל ַקב ַקב וְ ֶא ָחד ׁ ֶשל ַא ְר ַ ּב ַעת – לאחר שהתחילו לעמר דלגו עומר ושכחוהו, כזו ,מה זו לעניים ולא ַק ִ ּבין ו ׁ ְּשכָ חוֹ ּ ֵ ,בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםֵ ,אינוֹ הוי שכחה ,דקרינן ביה לעשירים אף מה שנאמר לא תשוב לקחתו (דברים במקום אחר לעניים ולא ׁ ִשכְ ָחה .ו ֵּבית ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִריםִ ׁ ,שכְ ָחה: כד) :ולאחריהם אינו לעשירים :אף לעשירים ָהע ֶֹמר ׁ ֶשהוּא ָסמו ְּך לַ ָ ּג ָפה וְ לַ ָ ּג ִד ׁיש ,לַ ָ ּב ָקר שכחה – אם כשהפכו כשמטה – דכתיב (שמות פניהם זה לצפון וזה כה) והשביעית תשמטנה וְ לַ ֵּכלִ ים ,ו ׁ ְּשכָ חוֹ ּ ֵ ,בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִרים, לדרום והתחילו לעמר מה ונטשתה, ת"ל ֵאינוֹ ׁ ִשכְ ָחה .ו ֵּבית ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִריםִ ׁ ,שכְ ָחה: נשאר עומר אחד ביניהם ונטשתה ,למד על נטישה ושכחוהו ,אינו שכחה. אחרת דהיינו הפקר ,שהיא אשי ׁשוּרוֹ תָ ,הע ֶֹמר ׁ ֶש ְּכנֶ גְ דּ וֹ מוֹ כִ ַיח. ָר ׁ ֵ לפי ששניהם סמכו זה על כשביעית ,מה שביעית ָהע ֶֹמר ׁ ֶש ֶה ֱחזִ יק ּבוֹ לְ הוֹ לִ יכוֹ ֶאל ָה ִעיר ,זה ומתוך כך נשכח :יחיד לעניים ולעשירים אף ּשכָ חוֹ ,מוֹ ִדים ׁ ֶש ֵאינוֹ ׁ ִשכְ ָחה :וְ ֵאלּ ּו ֵהן שהתחיל מראש השורה הפקר לעניים ולעשירים :ו ׁ ְ – השתא מפרש להא דתנן ב לגפה – גדר אבנים אשי ׁשוּרוֹ תְ ׁ .שנַ יִ ם ׁ ֶש ִה ְת ִחיל ּו ֵמ ֶא ְמ ַצע סדורות זו על זו בלא טיטָ :ר ׁ ֵ לעיל ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח .כגון שיש ולכלים – כלי המחרישהַ :ה ׁ ּשו ָּרה ,זֶ ה ּ ָפנָ יו לְ ָצפוֹ ן וְ זֶ ה ּ ָפנָ יו לְ ָדרוֹ ם, כאן עשר שורות של עשר בית שמאי אומרים אינו שכחה – פלוגתייהו דב"ש וְ ׁ ָשכְ ח ּו לִ ְפנֵ ֶיהם וּלְ ַא ֲח ֵר ֶיהםֶ ,את ׁ ֶש ִּל ְפנֵ ֶיהם עמרין מסודרין בשורות מצפון לדרום ,והתחיל וב"ה בעומר שהחזיק בו ׁ ִשכְ ָחה ,וְ ֶאת ׁ ֶש ְּל ַא ֲח ֵר ֶיהם ֵאינוֹ ׁ ִשכְ ָחה .יָ ִחיד לעמר בראש שורה אחת להוליכו לעיר ונתנו בצד ושכח עומר אחד לאחריו, ֹאש ַה ׁ ּשו ָּרה ,וְ ׁ ָשכַ ח לְ ָפנָ יו הגפה או בצד הגדיש ׁ ֶש ִה ְת ִחיל ֵמר ׁ הוי שכחה ,כיון שעבר ושכחו שם ,שבית שמאי וּלְ ַא ֲח ָריוֶ ׁ ,ש ְּל ָפנָ יו ֵאינוֹ ׁ ִשכְ ָחה ,וְ ׁ ֶש ְּל ַא ֲח ָריו ממנו ועמר עומר הסמוך אומרים אינו שכחה שהרי לו קרינן ביה לא תשוב זכה בו :ובית הלל אומרים ׁ ִשכְ ָחהִ ,מ ּ ְפנֵ י ׁ ֶשהוּא ְ ּב ַבל ָּת ׁשוּב .זֶ ה ַה ְּכלָ ל, לקחתו ,אבל אם שכח שכחה – והא דתנן לקמן במתניתין העומר שהחזיק ָּכל ׁ ֶשהוּא ְ ּב ַבל ָּת ׁשוּבִ ׁ ,שכְ ָחה .וְ ׁ ֶש ֵאינוֹ ְ ּב ַבל עומר אחד או שנים בסוף השורה ,דהיינו לפניו, בו להוליכו לעיר ושכחו ָּת ׁשוּבֵ ,אינוֹ ׁ ִשכְ ָחהְ ׁ :שנֵ י ֳע ָמ ִריםִ ׁ ,שכְ ָחה, והניחם וחזר והתחיל מודים בית הלל לב"ש לשה ֵאינָ ן ׁ ִשכְ ָחהְ ׁ .שנֵ י ִצ ּבו ֵּרי זֵ ִיתים שאינו שכחה ,זהו כשלא ו ׁ ְּש ׁ ָ לעמר מתחלת שורה שניה ,לא הוי שכחה, לשה ֵאינָ ן ׁ ִשכְ ָחהְ ׁ .שנֵ י הניחו אצל הגפה או אצל וְ ָחרו ִּביןִ ׁ ,שכְ ָחה ,ו ׁ ְּש ׁ ָ דלא קרינן ביה לא תשוב, הגדיש .פירוש אחר בש"א לשה ֵאינָ ן ׁ ִשכְ ָחה. אינו שכחה אפילו בעומר ֻה ְצנֵ י ִפ ׁ ְש ָּתןִ ׁ ,שכְ ָחה ,ו ׁ ְּש ׁ ָ שאני אומר דעתו לעשות שורה אחרת מאותם לשה ֵאינָ ן ּ ֶפ ֶרט. שלא החזיק בו כלל לא ׁ ְשנֵ י גַ ְר ְ ּג ִריםֶ ּ ,פ ֶרט ,ו ׁ ְּש ׁ ָ שהניח ממזרח למערב. הוי שכחה ,דהואיל והניחו אצל דבר המסויים עתיד ׁ ְשנֵ י ׁ ִש ֳ ּבלִ ים ,לֶ ֶקט ,ו ׁ ְּשל ׁ ָֹשה ֵאינָ ן לֶ ֶקט. והיינו דתנן העומר שכנגדו מוכיח ,שהעומרים [של] לזכרו ,ובה"א שכחה ֵאלּ ּו ְּכ ִד ְב ֵרי ֵבית ִה ֵ ּלל .וְ ַעל ֻּכ ָ ּלן ֵ ּבית ׁ ַש ַּמאי שורות אחרות מוכיחים כל זמן שלא החזיק בו. על אלו שהניח שלא שכחן לשה לָ ֲענִ ִ ּיים ,וְ ַא ְר ָ ּב ָעה לְ ַב ַעל אוֹ ְמ ִריםְ ׁ ,ש ׁ ָ שראויין להתחשב עמהן ים ר מ ע י ש ׁ ה. ח ש ׁ ינוֹ א , חוֹ ִ ָ ֳ נֵ ְ ָ כְ ִ ֵ אתיִ ם ,ו ׁ ְּשכָ ַה ָ ּביִ תָ :הע ֶֹמר ׁ ֶש ֶ ּי ׁש ּבוֹ ָס ַ בשורה אחרת :ה הוצני פשתן – כמו שנעקר אתיִ םַ ,ר ָ ּבן ַ ּג ְמלִ ֵיאל אוֹ ֵמר ,לְ ַב ַעל ַה ָ ּביִ ת .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִרים, ו ָּב ֶהם ָס ַ הפשתן מן השדה נקרא ּ ּ ּ ּ ל ע ב ל ש ׁ ֹח כ י פ ים ר מ ע ה ֹב ר מ י ל, יא מ ג ן ב ר ר מ א לָ ֲענִ ִ ּיים ְ ַ ָ ַ ַ ָ .לִ ֵ וְ כִ ֵ ָ ֳ ָ ִ יֻ ִ ַ ֶ ַ ַ הוצני ,שעומד כמו הוצין: שני גרגרים – ענבים: ַה ַ ּביִ ת אוֹ הו ַּרע כּ ֹחוֹ ָ .א ְמר ּו לוֹ ,יֻ ּ ִפי כֹחוֹ ָ .א ַמר לָ ֶהם ,ו ָּמה ִאם ִ ּבזְ ַמן ב ג ד ה ו 16:14:26ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 29פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 30 שינון בעל פה לימוד – קובץ פאה פרק ו מסכת 43 אלו כדברי ב"ה – וטעמייהו משום דכתיב (ויקרא יט) דלא הוי שכחה דכתיב (שם) כי תקצור ושכחת עומר, לעני ולגר תעזוב אותם ,חד לעני וחד לגר ,הרי שנים .עומר שסביבותיו קציר הוי שכחה ,ולא עומר שסביבותיו ובית שמאי אמרי שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית .קמה :ואת הקמה – אם שכח קמה והיו ראשי שבלים דכתיב (דברים כד) לגר ליתום ולאלמנה יהיה ,הרי שלשה שלה מחוברים לקמה אחרת שלא שכחה ,זאת הקמה שלא שכחה מצלת על הקמה לעניים :ו העומר שיש השכוחה המחוברת אליה, אתיִ ם ו ׁ ְּשכָ חוֹ ֵ ,אינוֹ בו סאתים אינו שכחה ׁ ֶשהוּא ע ֶֹמר ֶא ָחד וּבוֹ ָס ַ ולא הויא שכחה :העומר – דכתיב (שם) לא תשוב אתיִ םֵ ,אינוֹ לקחתו ,עומר שאתה ׁ ִשכְ ָחהְ ׁ ,שנֵ י ֳע ָמ ִרים ו ָּב ֶהם ָס ַ אינו מציל – אם היה עומר שכוח או קמה שכוחה יכול להגביהו כולו כאחת ִדין ׁ ֶשלּ ֹא יְ ֵהא ׁ ִשכְ ָחהָ .א ְמר ּו לוֹ ,ל ֹאִ .אם בצד עומר שאינו שכוח, ולשאת אותו על כתפו, ֹאמר אין העומר שאינו שכוח יצא זה של סאתים שאי ָא ַמ ְר ָּת ְ ּבע ֶֹמר ֶא ָחד ׁ ֶשהוּא כְ גָ ִד ׁישּ ,ת ַ מציל לא על העומר ולא ּ אתה יכול להגביה כולו ּ ּ ִב ׁ ְשנֵ י ֳע ָמ ִרים ׁ ֶש ֵהן ִככְ ִריכוֹ תָ .ק ָמה ׁ ֶש ֶי ׁש על הקמה השכוחים:ט כאחת :אמרו לו יפה כחו עקורה – תלושה ,ושאינה אתיִ ם ,ו ׁ ְּשכָ ָח ּהֵ ,אינָ ּה ׁ ִשכְ ָחהֵ .אין ָ ּב ּה – כדאמרינן שתים שכחה ָ ּב ּה ָס ַ עקורה מחוברת לקרקע, שלש אינן שכחה :לא אתיִ ם, אתיִ םֲ ,א ָבל ִהיא ְראוּיָ ה לַ ֲעשׂ וֹ ת ָס ַ אם ָס ַ אמרת בעומר אחד שהוא אינן מצטרפין לסאתים ונימא דלא הוו שכחה, כגדיש – דין הוא שעומר ֲא ִפלּ ּו ִהיא ׁ ֶשל ט ַֹפח ,רוֹ ִאין אוֹ ָת ּה ְּכ ִאלּ ּו ִהיא אחד שיש בו סאתים לא אלא אם שכחן הוו שכחה. יהיה שכחה ,מפני שהוא ֲענָ וָ ה ׁ ֶשל שְׂ עוֹ ִריםַ :ה ָ ּק ָמה ַמ ֶ ּצלֶ ת ֶאת ודוקא בשכח שניהם דאם שכח עקורה ולא שכח כגדיש ואין שייך שכחה ָהע ֶֹמר וְ ֶאת ַה ָ ּק ָמהָ .הע ֶֹמר ֵאינוֹ ַמ ִ ּציל ל ֹא בגדיש :תאמר בשני שאינה עקורה היתה עמרים – שהם כמו שאר ֶאת ָהע ֶֹמר וְ ל ֹא ֶאת ַה ָ ּק ָמהֵ .איזוֹ ִהיא ָק ָמה שאינה עקורה מצלת על עמרים קטנים :ככריכות – ׁ ֶש ִהיא ַמ ֶ ּצלֶ ת ֶאת ָהע ֶֹמרָּ .כל ׁ ֶש ֵאינָ ּה ׁ ִשכְ ָחה העקורה שאצלה :וכן כאגודות קטנות :ז קמה באילן – סאה פירות שיש בה סאתים ושכחה ֲא ִפלּ ּו ֶקלַ ח ֶא ָחדְ :ס ָאה ְתבו ָּאה ֲעקו ָּרה תלושין אצל סאה מחוברין אינו שכחה – דילפינן אין מצטרפין ,והוו שכחה: שכחת קמה משכחת עומר ,ו ְּס ָאה ׁ ֶש ֵאינָ ּה ֲעקו ָּרה ,וְ כֵ ן ְ ּב ִאילָ ן ,וְ ַה ׁ ּשוּם והשום והבצלים – סאה אתיִ םֶ ,א ָ ּלא קמה של שום וסאה קמה מה עומר שיש בו סאתים וְ ַה ְ ּב ָצלִ יםֵ ,אינָ ן ִמ ְצ ָט ְר ִפין לְ ָס ַ אינו שכחה אף קמה שיש של בצלים אין מצטרפין בה סאתים אינה שכחה ׁ ֶשל ֲענִ ִ ּיים ֵהםַ .ר ִ ּבי יוֹ ֵסי אוֹ ֵמרִ ,אם ָ ּבאת לסאתים קמה .אי נמי סאה שום עקור וסאה ושכחת קמה ילפינן לה ְר ׁשוּת ֶה ָענִ י ָ ּב ֶא ְמ ַצעֵ ,אינָ ן ִמ ְצ ָט ְר ִפין ,וְ ִאם מקרא דכתיב (שם) ושכחת שום שאינו עקור ,וכן עומר בשדה ,לרבות שכחת לָ אוֲ ,ה ֵרי ֵאלּ ּו ִמ ְצ ָט ְר ִפיןְּ :תבו ָּאה ׁ ֶש ִּנ ְּתנָ ה סאה בצלים עקורים וסאה בצלים שאינן עקורין אין קמה :טופח – מין קטנית לְ ׁ ַש ַחת אוֹ לַ ֲאלֻ ָּמה ,וְ כֵ ן ַ ּב ֲאגֻ דֵּ י ַה ׁ ּשוּם, דק מאד ,וקורין לו בערבי מצטרפין :אם באת – כגון גילבא"ן .ובקמה של וַ ֲאגֻ דּ וֹ ת ַה ׁ ּשוּם וְ ַה ְ ּב ָצלִ יםֵ ,אין לָ ֶהן ׁ ִשכְ ָחה. שיש לקט בין סאה לסאה, שעורים איירי וכן בכרם יש פרט בין שנשתדפו וְ כָ ל ַה ְּטמוּנִ ים ָ ּב ָא ֶרץְּ ,כגוֹ ן ַהלּ וּף וְ ַה ׁ ּשוּם ונעשו דקות כטופח, סאה לסאה .אבל בפירות ואפ"ה רואים אותם כאילו וְ ַה ְ ּב ָצלִ יםַ ,ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרֵ ,אין לָ ֶהם האילן לא משכחת רשות הן גסים כשאר עני באמצע ,דאין לקט שעוריםִ ׁ ,שכְ ָחה .וַ ֲחכָ ִמים אוֹ ְמ ִרים ,יֵ ׁש לָ ֶהם ׁ ִשכְ ָחה: ואם כשנחשוב אותן גסים ופרט באילן .ואין הלכה כשאר שעורים יהיה בהן כרבי יוסי:י שנתנה לשחת – לקצור בעודה לחה להאכיל סאתים אע"פ שעכשיו שהם שדופות אין בהם סאתים ,לא לבהמה :לאלומה – לקצור כדי לאסור בה עומרים הוי שכחה .ואין לפרש דשל טופח ממש יחשבו כאילו הם אחרים ,כמו מאלמים אלומים (בראשית לז) :אגודי כשעורים הגסים ,אלא בשעורים שנשתדפו ונעשו כטופח ,השום – שומין שלקטן כדי לאגוד בהן שומים אחרים: דהכי אמרינן בירושלמי רואים את השדופות כאילו הן ואגודות השום והבצלים – אם שכחן אינן שכחה ,דדרך מלאות :ענוה של שעורים – ענוה בוי"ו כמו ענבה בבי"ת שומין ובצלים שעושים מהן אגודות קטנות וחוזרים כלומר גרגיר שעורים :ח הקמה מצלת את העומר – קמה ואוגדים בחמש או שש מאלו הקטנות לאגודה אחת ,ועל שלא שכחה שהיתה בצד עומר ששכחו ,מצלת על העומר ,אותן הקטנות קאמר דלא הוו שכחה .משום דהוי כמעמר ז ח ט י 16:14:26ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 30פ''עב ןוניש דומיל ץבוק האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – 44 31 למקום שאינו גמר מלאכה ,דאמרינן לעיל בסוף פרק יוסי אומר אין שכחה לזיתים – לא אמר רבי יוסי אלא גדיש דלא הוי שכחה :הלוף – רמב"ם אמר שהוא מין בזמן שבא אדרינוס קיסר והחריב את כל הארץ ולא היו ממיני הבצלים :רבי יהודה אומר אין להם שכחה – לכל זיתים מצויין ,אבל בזמן שזיתים מצויין מודה רבי יוסי הטמונים ,דכתיב שדך מה שדה בגלוי אף כל בגלוי ,פרט דיש שכחה לזיתים .וכן מי שהיו כל זיתיו נטופה או לטמון :וחכמים אומרים שופכני או בישני יש להם יש להם שכחה – כתיב שכחה :ב שלש שורות ַה ּקוֹ ֵצר ַ ּב ַ ּליְ לָ ה וְ ַה ְמ ַע ֵּמר וְ ַה ּסו ָּמא ,יֵ ׁש שדך דמשמע גלוי וכתיב של שני מלבנים – שלש שורות של אילני זיתים קצירך דמשמע נמי גלוי ,לָ ֶהם ׁ ִשכְ ָחה .וְ ִאם ָהיָ ה ִמ ְת ַּכ ֵ ּון לִ ּטֹל ֶאת הוי מיעוט אחר מיעוט ובין שורה ראשונה לשניה ואין מיעוט אחר מיעוט ַה ַ ּגס ַה ַ ּגסֵ ,אין לוֹ ׁ ִשכְ ָחהִ .אם ָא ַמרֲ ,ה ֵרי ֲאנִ י ערוגה מרובעת כדמות אלא לרבות ומרבינן מלבנות התבואה שבין את קוֹ ֵצר ַעל ְמנָ ת ַמה ׁ ּ ֶש ֲאנִ י ׁשוֹ כֵ ח ֲאנִ י ֶא ּטֹל, הטמון .ופירוש טמון דבר הזיתים דתנן לעיל בריש שהנאכל ממנו הוא טמון פרק ג' ,וכן בין שורה יֶ ׁש לוֹ ׁ ִשכְ ָחה: תחת הקרקע ,כמו הצנון שניה לשלישית ושכח פרק ז והבצל והשום והלפת אילן אמצעי שבשורה ָּכל זַ יִ ת ׁ ֶש ֶ ּי ׁש לוֹ ׁ ֵשם ַ ּב ּ ָׂש ֶדה ֲא ִפלּ ּו ְּכזֵ ית וכיוצא בהן .ואין הלכה האמצעית ,אינה שכחה כר' יהודה :יא הקוצר שסביביו שהאילנות בלילה והמעמר – בלילהַ :ה ְּנטוֹ ָפה ִ ּב ׁ ְש ָעתוֹ ,ו ׁ ְּשכָ חוֹ ֵ ,אינוֹ ׁ ִשכְ ָחהּ ַ .ב ֶּמה הסתירוהו ,ודמי לחפוהו בקש או עמדו עניים כנגדו והסומא – בין ביום בין ְד ָב ִרים ֲאמו ִּריםּ ִ .ב ׁ ְשמוֹ ו ְּב ַמ ֲעשָׂ יו ו ִּב ְמקוֹ מוֹ . בלילה :אם היה מתכוין דתנן לעיל דאינו שכחה: ישנִ יּ ְ .ב ַמ ֲעשָׂ יו, ליטול הגס הגס – כיון ִ ּב ׁ ְשמוֹ ֶ ׁ ,ש ָהיָ ה ׁ ִש ְפכוֹ נִ י אוֹ ֵב ׁ ָ בד"א – אמתניתין דלעיל קמהדר דתנן בזית דמתכוין ליטול הגסין ׁ ֶשהוּא עוֹ שֶׂ ה ַה ְר ֵ ּבהּ ִ .ב ְמקוֹ מוֹ ֶ ׁ ,שהוּא עוֹ ֵמד אפילו דקין אין להם הנטופה בשעתו ושכחו שכחה :על מנת מה ְ ּב ַצד ַה ַ ּגת אוֹ ְב ַצד ַה ּ ִפ ְר ָצה .ו ׁ ְּש ָאר ָּכל אינו שכחה .במה דברים שאני שוכח אני נוטל יש אמורים בזמן שלא התחיל לשה ֵאינָ ן ׁ ִשכְ ָחה. לו שכחה – דמתנה על ַה ֵ ּז ִיתיםְ ׁ ,שנַ יִ ם ׁ ִשכְ ָחה ,ו ׁ ְּש ׁ ָ בו אבל התחיל בו ושכחו הרי זו שכחה עד שיהיה מה שכתוב בתורה ותנאו ַר ִ ּבי יוֹ ֵסי אוֹ ֵמרֵ ,אין ׁ ִשכְ ָחה לְ זֵ ִיתים :זַיִ ת בטל: בו סאתים :כל זמן שיש יא א ב פרק ז כל זית .כזית הנטופה בשעתו – על שם שהוא נוטף שמן קראו לו נטופה ,אע"פ שאינו נוטף בכל שנה הואיל והעלו לו שם זה על שהוא נוטף בשעתו ,אם שכחו אינו שכחה דכתיב (דברים כד) ושכחת עומר בשדה ,עומר שאתה שוכחו לעולם יצא זה שאתה זוכרו לאחר זמן :שופכני – שזיתיו שופכים שמן הרבה: בישני – שהוא מבייש כל שאר אילנות מרוב השמן שיוצא ממנו יותר מחביריו :שהוא עושה הרבה – זיתים מרובים: שנים שכחה – סתם מתניתין כבית הלל דאמרי לעיל שנים לעניים :רבי 16:14:26ו"עשת ב רדא ה"כ ׁ ֶש ִּנ ְמ ָצא עוֹ ֵמד ֵ ּבין ׁ ָש ׁלש ׁשוּרוֹ ת ׁ ֶשל ׁ ְשנֵ י ַמלְ ְ ּבנִ ים ו ׁ ְּשכָ חוֹ ֵ ,אינוֹ ׁ ִשכְ ָחה .זַ יִ ת ׁ ֶש ֶ ּי ׁש ּבוֹ אתיִ ם ,ו ׁ ְּשכָ חוֹ ֵ ,אינוֹ ׁ ִשכְ ָחהּ ַ .ב ֶּמה ְד ָב ִרים ָס ַ ֲאמו ִּריםּ ִ .בזְ ַמן ׁ ֶשלּ ֹא ִה ְת ִחיל ּבוֹ ֲ .א ָבל ִאם ִה ְת ִחיל ּבוֹ ֲ ,א ִפלּ ּו ְּכזֵ ית ַה ְּנטוֹ ָפה ִ ּב ׁ ְש ָעתוֹ , ו ׁ ְּשכָ חוֹ ,יֶ ׁש לוֹ ׁ ִשכְ ָחהָּ .כל זְ ַמן ׁ ֶש ֶ ּי ׁש לוֹ ֹאשוֹ ַ .ר ִ ּבי ֵמ ִאיר אוֹ ֵמר, ַת ְח ָּתיו ,יֶ ׁש לוֹ ְבר ׁ ִמ ׁ ּ ֶש ֵּתלֵ ְך ַה ַּמ ֲח ֵבא :ג ֵאיזֶ ה ּו ֶפ ֶרטַ .ה ּנוֹ ׁ ֵשר ִ ּב ׁ ְש ַעת ַה ְ ּב ִצ ָירהָ .היָ ה בוֹ ֵצרָ ,ע ַקץ ֶאת (מ ָ ּידוֹ ) לָ ָא ֶרץ ָה ֶא ׁ ְשכּ וֹ לֻ ,ה ְס ַ ּב ְך ֶ ּב ָעלִ ים ,נָ ַפל ִ וְ נִ ְפ ַרטֲ ,ה ֵרי הוּא ׁ ֶשל ַ ּב ַעל ַה ָ ּביִ תַ .ה ַּמ ִּנ ַיח ֶאת ַה ַּכלְ ָּכלָ ה ַּת ַחת ַה ֶ ּג ֶפן ְ ּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶשהוּא בוֹ ֵצר, ֲה ֵרי זֶ ה ּגוֹ זֵ ל ֶאת ָה ֲענִ ִ ּייםַ ,על זֶ ה נֶ ֱא ַמר (משלי כב) ַאל ַּת ֵּסג ְ ּגבוּל עוֹ לִ ים :ד ֵאיזוֹ ִהי לו תחתיו יש לו בראשו – אם נזכר בעל הזיתים מן הזיתים ששכח באילן בעוד שיש לו זיתים תחתיו יכול לחזור וללקטן ,ולא חשיבא שכחה מה ששכח בראש האילן אלא לאחר שלא נשארו לו זיתים תחת האילן :רבי מאיר אומר משתלך המחבא – כלומר משבדק המלקט בכל מחבואי הזיתים, אז הוי הנשאר לעניים כשאין לבעל האילן זיתים תחתיו ,אבל כל זמן שלא בדק המלקט בכל מחבואי הזיתים אף על פי שאין זיתים תחתיו יכול לחזור וללקט .ואין הלכה כרבי מאיר :ג איזהו פרט – האמור בתורה (ויקרא .indd 31פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 32 שינון בעל פה לימוד – קובץ פאה פרק ז מסכת 45 יט) ופרט כרמך לא תלקט :עקץ – חתך :הוסבך בעלים זית שנים שלשה גרגרים .שנים שלשה גרגרים עוללות, – נקשר ונאחז בעלים ועל ידי כך נפל ונפרט :הרי הוא יותר מכאן אשכול :וחכמים אומרים עוללת – דלא של בעל הבית – שלא נפרט דרך בצירה :המניח כלכלה חשיבי הגרגרים השוכבים זה על זה להקרא כתף .והלכה בשעה שהוא בוצר – נותן סל תחת הענבים שיפול הפרט כחכמים ה המדל בגפנים – כשהגפנים תכופים זה אחר זה עוקר מאותם שבינתים לתוכו :הרי זה גוזל את והאחרים מתוקנים בכך: העניים – דפרט בנשירתו עוֹ לֶ לֶ תָּ . ף. ט ֹא ל ף ת ֹא ל ה ּ ין א ש ׁ ל כ ֵ נָ וְ ֵ כָ לָ ֵ ֶ כך הוא מדל בשל עניים זכו בו עניים קודם שיגיע לארץ :אל תסג גבול ִאם יֶ ׁש לָ ּה ָּכ ֵתף אוֹ נָ ֵטףֶ ׁ ,של ַ ּב ַעל ַה ַ ּביִ ת, – אע"פ שיש בהם פאה או עוללות של עניים כך עולים – מפורש לעיל היא ִאם ָס ֵפק ,לָ ֲענִ ִ ּיים .עוֹ לֶ לֶ ת ׁ ֶש ְ ּב ַא ְר ֻּכ ָ ּבהִ ,אם מדל בשלהם כמו בשלו, בפרק ה' :ד איזו קסבר עניים דין שותף יש עוללת – האמורה בתורה נִ ְק ֶר ֶצת ִעם ָה ֶא ׁ ְשכּ וֹ לֲ ,ה ֵרי ִהיא ׁ ֶשל ַ ּב ַעל להם וכשם ששותף כמו (שם) וכרמך לא תעוללַ :ה ַ ּביִ ת ,וְ ִאם לָ אוֲ ,ה ֵרי ִהיא ׁ ֶשל ֲענִ ִ ּייםּ ַ .ג ְר ֵ ּגר שהוא מדל בשלו כך מדל כתף – השרביט האמצעי בשל חבירו אף עניים כן: של האשכול מחוברים בו יְ ִח ִידיַ ,ר ִ ּבי יְ הו ָּדה אוֹ ֵמרֶ ,א ׁ ְשכּ וֹ ל .וַ ֲחכָ ִמים רבי מאיר אומר בשלו אשכולות קטנות הרבה, וכשהן שוכבים זה על אוֹ ְמ ִרים ,עוֹ לָ לֶ תַ :ה ֵּמ ֵדל ַ ּב ְ ּג ָפנִ יםְּ ,כ ׁ ֵשם הוא רשאי – קסבר עניים דין קונה יש להם בחלקם, זה כמשאוי שעל כתפו ׁ ֶשהוּא ֵמ ֵדל ְ ּבתוֹ ְך ׁ ֶשלּ וֹ ֵּ ,כן הוּא ֵמ ֵדל ְ ּב ׁ ֶשל וכשם שהמוכר לחבירו של אדם הוא נקרא כתף, וכשהן מפוזרים בשרביט ֲענִ ִ ּיים ,דִּ ְב ֵרי ַר ִ ּבי יְ הו ָּדהַ .ר ִ ּבי ֵמ ִאיר אוֹ ֵמר, י' אשכולות אסור ליגע בהן אף בשל עניים כן. אחד לכאן ואחד לכאן ְ ּב ׁ ֶשלּ וֹ הוּא ַר ׁ ּ ַשאי ,וְ ֵאינוֹ ַר ׁ ּ ַשאי ְ ּב ׁ ֶשל ֲענִ ִ ּיים: והלכה כרבי יהודה :ו אין כאן כתף :נטף – כרם רבעי – הנוטע כל ֶּכ ֶרם ְר ָב ִעיּ ֵ ,בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִריםֵ ,אין לוֹ הן גרגרים של ענבים עץ מאכל ,בשנה הרביעית המחוברים בסוף השרביט ּ ים, ר מ אוֹ ל ל ה ית ּב ו ּר. ו ע ב לוֹ ין א , ש ׁ ֹמ ח ִ ְ ֵ ִ ֵ ִ ֵ וְ ֶ מעלה הפירות לירושלים שרגילים להיות תלוים ואוכלם שם בקדושת שם ענבים הרבה ,ועל שם יֶ ׁש לוֹ ּ ֵ .בית ׁ ַש ַּמאי אוֹ ְמ ִרים ,יֶ ׁש לוֹ ֶפ ֶרט מעשר שני ,או פודה אותם שענביו נוטפות למטה וְ יֶ ׁש לוֹ עוֹ לֵ לוֹ ת ,וְ ָה ֲענִ ִ ּיים ּפוֹ ִדין לְ ַע ְצ ָמן. ומעלה הדמים לירושלים נקרא נטף ,ובלשון מקרא דכתיב (ויקרא יט) ובשנה קורא לאשכול שאין לו ו ֵּבית ִה ֵ ּלל אוֹ ְמ ִריםֻּ ,כלּ וֹ לַ ַ ּגת :ז ֶּכ ֶרם ׁ ֶש ֻּכלּ וֹ הרביעית יהיה כל פריו לא כתף ולא נטף עולל ,עוֹ לֵ לוֹ תַ ,ר ִ ּבי ֱאלִ ֶיעזֶ ר אוֹ ֵמר ,לְ ַב ַעל ַה ַ ּביִ ת. קדש הלולים ,ודרשינן לפי שהוא לפני שאר הלולים כמו חלולים, האשכולות כעולל לפני ַר ִ ּבי ֲע ִק ָיבא אוֹ ֵמר ,לָ ֲענִ ִ ּייםָ .א ַמר ַר ִ ּבי אמר רחמנא אחליה האיש :אם ספק – שנראים הקטנות ֱאלִ ֶ יעזֶ ר (דברים כד)ִּ ,כי ִת ְבצֹר ל ֹא ְתעוֹ לֵ ל והדר אכליה :בית שמאי האשכולות אומרים אין לו חומש – התלויות בשרביט כאילו ִאם ֵאין ָ ּב ִצירִ ,מ ַּניִ ן עוֹ לֵ לוֹ תָ .א ַמר לוֹ ַר ִ ּבי אף על פי שטעון פדיון שוכבות זו על זו ואין שוכבות יפה ,דהשתא הוי ֲע ִק ָיבא (ויקרא יט) ,וְ כַ ְר ְמ ָך ל ֹא ְתעוֹ לֵ ל כמעשר שני אין הבעלים מוסיפים את החומש דלא ספק אם יש לה כתף אם ֲא ִפלּ ּו ֻּכלּ וֹ עוֹ לֵ לוֹ תִ .אם ֵּכן לָ ָּמה נֶ ֱא ַמר ִּכי כתבה תורה בו חומש: לאו :שבארכובה – יחור ואין לו ביעור – אינו חייב של זמורה שתלויין בה ִת ְבצֹר ל ֹא ְתעוֹ לֵ לֵ .אין לָ ֲענִ ִ ּיים ָ ּבעוֹ לֵ לוֹ ת לבערו מן הבית בערב פסח אשכולות הרבה והבוצר ק ֶֹדם ַה ָ ּב ִצירַ :ה ַּמ ְקדִּ ׁיש ַּכ ְרמוֹ ַעד ׁ ֶשלּ ֹא של רביעית ושל שביעית קוצצה ,והיא נקראת המעשרות כשמבער רכובה ופעמים שיש בה נוֹ ְדע ּו בוֹ ָהעוֹ לֵ לוֹ תֵ ,אין ָהעוֹ לֵ לוֹ ת לָ ֲענִ ִ ּיים. כדכתיב (דברים כו) בערתי עוללות עם האשכלות: ִמ ׁ ּ ֶש ּנוֹ ְדע ּו בוֹ ָהעוֹ לֵ לוֹ תָ ,העוֹ לֵ לוֹ ת לָ ֲענִ ִ ּיים .הקדש מן הבית :וב"ה נקרצת – נקצצת ונחתכת, ודוגמתו שנינו ביומא (לא ב) קרצו ומירק אחר שחיטה אומרים יש לו – חומש ויש לו ביעור .בית הלל ילפי על ידו .ובמקרא (ירמיה מו) קרץ מצפון בא :גרגר יחידי קדש קדש ממעשר ,מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור – כגון אשכול שאין לו אשכולות קטנות שוכבות זו על זו אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור ,ובית שמאי לא אלא הגרגרים מחוברים בשרביט עצמו :רבי יהודה אומר ילפי קדש קדש ממעשר :יש לו פרט ויש לו עוללות – אשכול – דכתיב (ישעיה יז) ונשאר בו עוללות כנוקף דכחולין חשבי ליה :והעניים פודין לעצמן – מן הפרט ה ו ח 16:14:27ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 32פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 33 האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – 46 והעוללות שלקטו ,ואוכלים אותן במקומן ומעלין הדמים לכל ,בין לעניים בין לעשירים :רביעה שניה – המטר לירושלים :ובית הלל אומרים כולו לגת – משום דילפי נקרא רביעה מפני שהוא רובע את הארץ ומולידה ממעשר וסברי להו מעשר שני ממון גבוה הוא הלכך אין ומצמיחה כזכר הרובע את הנקבה והיא מתעברת ממנו, לעניים חלק בו ,ודורכים העוללות עם שאר היין והבעלים לשון בהמתך לא תרביע (ויקרא יט) .פירוש אחר רביעה מעלים הכל לירושלים: על שם שהמטר משכיב העפר ומרביצו ,תרגום ז שכולו עוללות – שאין ַר ִ ּבי יוֹ ֵסי אוֹ ֵמר ,יִ ְּתנ ּו שְׂ כַ ר ִ ּגדּ וּלָ יו לַ ֶה ְקדֵּ ׁש. בכל הכרם אשכול שיש רובץ רביע .וזמן רביעה לו כתף ונטף :אם אין ֵאיזֶ ה ִהיא ׁ ִשכְ ָחה ֶ ּב ָע ִריסָּ .כל ׁ ֶש ֵאינוֹ שניה בשנה בינונית הוא בציר – וכמה שיעור יָ כוֹ ל לִ ְפ ׁשֹט ֶאת יָ דוֹ וְ לִ ְּטלָ ּה ,ו ָּברוֹ גְ לִ ּיוֹ ת ,בכ"ג במרחשון :שאינן בציר שלשה אשכולות מוסקין – מסיקה בזיתים ִמ ׁ ּ ֶש ַ ּי ֲעבֹר ֵה ֶימ ָּנה: שעושים רביעית :אמר כמו קוצר בתבואה ,בוצר לו רבי עקיבא וכרמך פרק ח בענבים ,אורה בתאנים, לא תעולל אפילו כולו גודר בתמרים ,כך מוסק עוללות – ורבי אליעזר ֵמ ֵא ָימ ַתי ָּכל ָא ָדם ֻמ ָּת ִרין ְ ּבלֶ ֶקטִ .מ ׁ ּ ֶש ֵ ּילְ כ ּו בזיתים :ולא יהא מביא אמר דלא תימא הואיל ואין בארבעה איסרות – לעניים בעוללות קודם ַה ָּנמוֹ ׁשוֹ תּ ְ .ב ֶפ ֶרט וְ עוֹ לֵ לוֹ תִ ,מ ׁ ּ ֶש ֵ ּילְ כ ּו דהיינו שני פונדיונים, לבציר יזכה בהם בעל ָה ֲענִ ִ ּיים ַ ּב ֶּכ ֶרם וְ יָ בוֹ אוּ .ו ַּב ֵ ּז ִיתיםִ ,מ ׁ ּ ֶש ֵּת ֵרד שהפונדיון שני איסרין, הבית ,לכך נאמר וכרמך ותנן אין פוחתין לעני לא תעולל :ח משנודעו ְר ִב ָיעה ׁ ְשנִ ָ ּיהָ .א ַמר ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה ,וַ ֲהל ֹא יֵ ׁש העובר ממקום למקום העוללות – שניכר מה ׁ ֶש ֵאינָ ם מוֹ ְס ִקין ֶאת זֵ ֵית ֶיהם ֶא ָ ּלא לְ ַא ַחר מככר בפונדיון ,דהיינו הוא עוללת ומה הוא מזון שתי סעודות ,וכיון אשכול :העוללות לעניים ְר ִב ָיעה ׁ ְשנִ ָ ּיהֶ .א ָ ּלא כְ ֵדי ׁ ֶש ְ ּי ֵהא ֶה ָענִ י יוֹ ֵצא שאינו מביא זיתים שוה – שאין אדם מקדיש דבר וְ ל ֹא יְ ֵהא ֵמ ִביא ֶא ָ ּלא ְ ּב ַא ְר ָ ּב ָעה ִא ָּסרוֹ ת: ארבעה איסרות ,דהיינו שאינו שלו :יתנו שכר מזון שתי סעודות לו ושתי גדולן להקדש – מה נ ֱֶא ָמנִ ים ַעל ַה ֶ ּל ֶקט וְ ַעל ַה ׁ ּ ִשכְ ָחה וְ ַעל ַה ּ ֵפ ָאה סעודות לאשתו ,אף הוא שמשביחין כל שעה בתוך ִ ּב ׁ ְש ָע ָתן ,וְ ַעל ַמ ְעשַׂ ר ָענִ י ְ ּבכָ ל ׁ ְשנָ תוֹ .ו ֶּבן אינו יוצא ללקוט .ואין קרקע של הקדש .והלכה כרבי יוסי :בעריס – כרם לֵ וִ י נֶ ֱא ָמן לְ עוֹ לָ ם .וְ ֵאינָ ן נֶ ֱא ָמנִ ין ֶא ָ ּלא ַעל הלכה כרבי יהודה:ב נאמנים – העניים לומר שהגפנים שלה מודלות דָּ ָבר ׁ ֶש ְ ּבנֵ י ָא ָדם נוֹ ֲהגִ ין ֵּכן :נֶ ֱא ָמנִ ין ַעל חטים הללו של לקט על גבי כלונסות ועצים, שכחה ופאה הן ,ופטורים לשון אף ערשנו רעננה ַה ִח ִּטין ,וְ ֵאין נֶ ֱא ָמנִ ין ַעל ַה ֶ ּק ַמח וְ ל ֹא ַעל מן המעשר :בשעתן – (ש"ה א) :כל שאינו יכול ַה ּ ַפת .נֶ ֱא ָמנִ ין ַעל ַה ּ ְׂשעוֹ ָרה ׁ ֶשל א ֶֹרז ,וְ ֵאין בשעת הקציר :בכל שנתו לפשוט – כלומר לאחר – בשנה שלישית ובשנה שעבר מעליה ,אם במקום נֶ ֱא ָמנִ ין ָעלָ יו ֵ ּבין ַחי ֵ ּבין ְמ ֻב ׁ ּ ָשל .נֶ ֱא ָמנִ ין ששית ,שמעשר עני נוהג שנזכר אינו יכול לפשוט יסין ,ל ֹא בהן :ובן לוי נאמן לעולם ידו וליטול קרינא ביה לא ַעל ַה ּפוֹ ל ,וְ ֵאין נֶ ֱא ָמנִ ין ַעל ַה ְ ּג ִר ִ – דמעשר ראשון נוהג תשוב לקחתו (דברים כד)ַ :ח ִ ּיים וְ ל ֹא ְמ ֻב ׁ ּ ָשלִ ין .נֶ ֱא ָמנִ ין ַעל ַה ׁ ּ ֶש ֶמן, בכל שנה ,וכיון דאמר אבל רוגליות – הגפנים של מעשר ראשון הם לא העומדים על גבי קרקע לוֹ ַמר ׁ ֶשל ַמ ְעשַׂ ר ָענִ י הוּא ,וְ ֵאין נֶ ֱא ָמנִ ין חיישינן שמא לא הפריש שדורכים עליהם ברגלָ :עלָ יו ,לוֹ ַמר ׁ ֶשל זֵ ֵיתי נִ ּקוּף הוּא :נֶ ֱא ָמנִ ים מהן תרומת מעשר ,דכי משיעבור ממנה – הוי היכי דלא נחשדו ישראל שכחה דכל גפן וגפן מן ַעל ַה ָ ּי ָרק ַחי ,וְ ֵאין נֶ ֱא ָמנִ ים ַעל ַה ְמ ֻב ׁ ּ ָשל, על תרומה גדולה כך לא הרוגליות חשיבא כאומן נחשד בן לוי על תרומת מעשר :אלא על דבר שבני אדם בפני עצמו ,ואסור לשוב מאומן לאומן: נוהגין כן – נוהגים לתת להם כן ולא על דבר שאין רגילים פרק ח מאימתי הנמושות – אית דמפרשי זקנים לתת להם כיוצא בו ,ולקמן מפרש ואזיל :ג נאמנים על ההולכים על משענתם .ואית דמפרשי לקוטי בתר לקוטי. החטים – לומר של מעשר עני הם שניתן לי ,אבל אין שמאחר שילכו בשדה לוקטים אחר לוקטים או הזקנים נאמנים לומר קמח ופת זה של מעשר עני ,שניתן לי קמח הללו שמאחרים ללכת ללקט אחר הכל כבר נתיאשו ופת ,דאין דרך לחלק מעשר עני קמח ופת :שעורה של העניים מאותה שדה ,וכל הנמצא בה אחר כך הוא הפקר אורז – אית דמפרשי שבולת של אורז ,שלא היה דרכם א ב ג ד 16:14:27ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 33פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 34 שינון בעלח פה לימוד – קובץ פאה פרק מסכת 47 לחלק אורז של מעשר עני אלא בשבולים .ואית דמפרשי המחלק מעשר עני בתוך ביתו מחלק כפי רצונו ולא נתנו שעורה של אורז קודם שנכתש במכתש והוסרה קליפתו בו חכמים שיעור :ו מדה זו – דאין פוחתין לעני אמורה [שעורה קורא] לו ,ולאחר דישה בעודו בקליפתו דרך בכהנים לוים וישראלים ,כל אחד מהם שמחלק מעשר עני לחלקו לעניים :גריסין – שטחנן בריחים של גרוסות :בגורן לא יפחות מזה השיעור :היה מציל – שאין רוצה נאמנים על השמן – לחלק לעניים שבאו כל מעשר עני שבידו ,ורוצה שדרך לחלק מעשר עני ֶא ָ ּלא ִאם ֵּכן ָהיָ ה לוֹ דָּ ָבר מו ָּעטֶ ׁ ,ש ֵּכן דֶּ ֶרךְ בשמן :ואין נאמנים לומר להציל ממנו לקרוביו העניים :נוטל מחצה – של זיתי נקוף הוא – זיתי ַ ּב ַעל ַה ַ ּביִ ת לִ ְהיוֹ ת מוֹ ִציא ִמ ְּל ָפסוֹ ֵ :אין נקוף ממתנות עניים הן, ומצניע לצורך קרוביו: שחובטים ומנקפים בזית ּפוֹ ֲח ִתין לָ ֲענִ ִ ּיים ַ ּב ּג ֶֹרן ֵמ ֲח ִצי ַקב ִח ִּטים וְ ַקב ונותן מחצה – לעניים שבאו .ואם לאחר שנטל להשיר הזיתים שנשארו שְׂ עוֹ ִריםַ .ר ִ ּבי ֵמ ִאיר אוֹ ֵמרֲ ,ח ִצי ַקבַ .קב מן המסיקה .ונקוף לשון מחצה והצניע לצורך כנוקף זית .ואין העני נאמן וָ ֵח ִצי ֻּכ ְּס ִמין ,וְ ַקב ְ ּגרוֹ גְ רוֹ ת ,אוֹ ָמנֶ ה ְד ֵבלָ ה. קרוביו היה לו דבר מועט, לומר שמן זה כלומר שלא נשאר לו כדי הוצאתי ַר ִ ּבי ֲע ִק ָיבא אוֹ ֵמרְ ּ ,פ ָרסֲ .ח ִצי ל ֹג יַ יִ ןַ .ר ִ ּבי מזיתי נקוף ופטור מן לתת לכל אחד מן העניים המעשר ,לפי שאין רגילין ֲע ִק ָיבא אוֹ ֵמרְ ,ר ִב ִיעיתְ .ר ִב ִיעית ׁ ֶש ֶמןַ .ר ִ ּבי שבאו כשיעור הקצוב לעשות שמן מזיתי לעיל במתניתין ,נותן נקוףֲ .ע ִק ָיבא אוֹ ֵמרְ ׁ ,ש ִמינִ ית .ו ׁ ְּש ָאר ָּכל ַה ּ ֵפרוֹ ת, אבל עני האומר קמח זה או לפניהם מה שנשאר בידו פת זו מלקט שכחה ופאה ָא ַמר ַא ָ ּבא ׁ ָשאוּלְּ ,כ ֵדי ׁ ֶש ִ ּי ְמ ְּכ ֵרם וְ יִ ַ ּקח והן מחלקים ביניהם :ז שלקטתי וטחנתי קמח מככר בפונדיון – ככר ּ ת: וֹ דּ ע ס י ת ּ ש ׁ ן זוֹ מ ם ה ב ה ּר ו מ א זוֹ ה מ ֻ ְ ֵ ְ ְ ֶ ָ ָ ֲ דָּ ִ ואפיתי לחם ,נאמן שדרך הנמכר בפונדיון כשהחטים נמכרים ארבע סאים לסלע. העני לעשות לחם מלקט ַ ּבכּ ֲֹהנִ ים ו ַּבלְ וִ ִ ּים ו ַּב ִ ּישְׂ ְר ֵאלִ יםָ .היָ ה ַמ ִ ּציל, שכחה ופאה :ד נאמנים – וארבע סאין הן כ"ד קבין, העניים על הירק חי לומר נוֹ ֵטל ֶמ ֱח ָצה וְ נוֹ ֵתן ֶמ ֱח ָצהָ .היָ ה לוֹ ָד ָבר שכל סאה היא ששה קבין והסלע הוא ד' דינרים וכל של מעשר עני הוא ,דירק מו ָּעט ,נוֹ ֵתן לִ ְפנֵ ֶיהם ,וְ ֵהן ְמ ַח ְּל ִקין ֵ ּבינֵ ֶיהן: חייב במעשר מדרבנן: דינר ששה מעין נמצא ֵאין ּפוֹ ֲח ִתין לֶ ָענִ י ָהעוֹ ֵבר ִמ ָּמקוֹ ם לְ ָמקוֹ ם דבר מועט – נאמנים אף הסלע כ"ד מעין נמצאו דפעמים על המבושל, כ"ד קבין לכ"ד מעין, ּ ּ ּ ּ ּ ִמ ִכ ָכר ְבפוּנְ ְדיוֹ ןֵ ,מ ַא ְר ַבע ְס ִאין ְב ָסלַ ע .לָ ן, שבעה"ב שכח מלעשר קב לכל מעה ,והמעה ומעשר מן המבושל מתוך נוֹ ְתנִ ין לוֹ ּ ַפ ְרנָ ַסת לִ ינָ הָ ׁ .ש ַבת ,נוֹ ְתנִ ין לוֹ שני פונדיונים ,הרי הככר הקדרה :מלפסו – הנמכר בפונדיון הוא חצי הקדרה ְמזוֹ ן ׁ ָש ׁלש ְס ֻעדּ וֹ תִ .מי ׁ ֶש ֶ ּי ׁש לוֹ ְמזוֹ ן ׁ ְש ֵּתי או הפרור שמבשל בה: קב .אבל מפני שהחנוני ה אין פוחתין לעניים ְס ֻעדּ וֹ ת ,ל ֹא יִ ּטֹל ִמן ַה ַּת ְמחוּיְ .מזוֹ ן ַא ְר ַ ּבע רוצה להשתכר ליציאת בגורן – כשמחלקין האפייה והטחינה אי מעשר ֶעשְׂ ֵרה ְס ֻעדּ וֹ ת ,ל ֹא יִ ּטֹל ִמן ַה ֻ ּק ּ ָפה .וְ ַה ֻ ּק ּ ָפה עני בגורן אין נותנין לכל אפשר שימכר הככר שהוא חצי קב בפונדיון כפי לשהִ :מי עני ועני פחות משיעור נִ גְ ֵ ּבית ִ ּב ׁ ְשנַ יִ ם ,ו ִּמ ְת ַח ֶ ּל ֶקת ִ ּב ׁ ְש ׁ ָ זה דכתיב (דברים כו) הערך שמוכרים התבואה אתיִ ם זוּז ,ל ֹא יִ ּטֹל לֶ ֶקט ׁ ִשכְ ָחה ואכלו בשעריך ושבעו ׁ ֶש ֶ ּי ׁש לוֹ ָמ ַ בשוק ארבע סאים בסלע לפיכך לא יהיה הככר אתיִ ם ָח ֵסר תן לו כדי שבעו :דבלה ו ֵּפ ָאה ו ַּמ ְעשַׂ ר ָענִ יָ .הי ּו לוֹ ָמ ַ – תאנים יבישים לאחר הנמכר בפונדיון אלא רובע שנדרסים בעגול קרויין דִּ ינָ רֲ ,א ִפלּ ּו ֶאלֶ ף נוֹ ְתנִ ין לוֹ ְּכ ַא ַחתֲ ,ה ֵרי זֶ ה הקב בלבד .וכשמחלקים תבואה לעני בגורן ועליו דבלה .ושוב אין נמכרים יִ ּטֹלָ .הי ּו ְמ ֻמ ׁ ְש ָּכנִ ין לְ ַב ַעל חוֹ בוֹ אוֹ לִ כְ ֻת ַ ּבת במדה אלא במשקל ,להכי לטחון ולאפות אין תני מנה דבלה ,ומנה הוא ִא ׁ ְש ּתוֹ ֲ ,ה ֵרי זֶ ה יִ ּטֹלֵ .אין ְמ ַח ְ ּי ִבין אוֹ תוֹ פוחתין מחצי קב ,אבל כשנותנים לו ככר אפוי משקל מאה דינרים והדינר לִ ְמכּ ֹר ֶאת ֵ ּביתוֹ וְ ֶאת ְּכלֵ י ַת ׁ ְש ִמ ׁישוֹ ִ :מי משקל ששה מעים ומשקל לא יהיה אלא רובע הקב המעה ט"ז גרגרי שעורה :פרס – חצי מנה ,ובכל המדות שהם ששה ביצים .והכי מפורש בפרק כיצד משתתפין האמורות במתניתין הלכה כת"ק והלכה כאבא שאול .ולא בעירובין (פ"ב) :פרנסת לינה – מטה וכרים וכסתות: נאמרו דברים הללו אלא למחלק מעשר עני בגורן ,אבל מזון שלש סעודות – שחייב אדם לאכול בשבת שלש ה ו ז ח ט 16:14:27ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 34פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 48 האפ תכסמ נוסעים לרבי קובץ לימוד – 35 סעודות :לא יטול מן התמחוי – לפי שהתמחוי מתחלק ליטול לקט שכחה ופאה ואינו נוטל מקופה של צדקה בכל יום ,שהגבאים מחזירים על פתחי בעלי בתים בכל שמתפרנס בצנעה ואינו נוטל ממה שביד גבאי ,אבל אם יום ולוקחים מהם תבשיל לצורך העניים ,והכלי שמשימים נוטל מקופה של צדקה אז אין מניחין אותו ליטול אפילו בו את התבשיל נקרא תמחוי :לא יטול מן הקופה – לפי לקט שכחה ופאה עד שימכור כלי תשמישו:ט מי שיש לו חמשים זוז וכו' – דחמשין שהקופה מתחלקת מערב דעבדין טבין כמאתים דלא שבת לע"ש :נגבית בשנים ּ ּ ּ ׁ ֶש ֶי ׁש לוֹ ֲח ִמ ׁ ִשים זוּז וְ הוּא נוֹ שֵׂ א וְ נוֹ ֵתן ָב ֶהם ,עבדין :וכל מי שצריך – לפי שממשכנים על הצדקה ,ואין עושים שררה ֲה ֵרי זֶ ה ל ֹא יִ ּטֹל .וְ כָ ל ִמי ׁ ֶש ֵאינוֹ ָצ ִר ְ ליטול ואינו נוטל וכו' – יך לִ ּטֹל כגון שדוחק עצמו במלאכה על הצבור פחות משנים :וְ נוֹ ֵטלֵ ,אינוֹ נִ ְפ ָטר ִמן ָהעוֹ לָ ם ַעד ׁ ֶש ִ ּי ְצ ָט ֵרךְ ומסתפק במעשה ידיו כדי ומתחלקת בשלשה – לפי שהיא כדיני ממונות ודיני לַ ְ ּב ִר ּיוֹ ת .וְ כָ ל ִמי ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְ שלא יתפרנס מאחרים .אבל יך לִ ּטֹל וְ ֵאינוֹ נוֹ ֵטל, אם אין מעשה ידיו מספיקין ממונות בשלשה :ח מאתים זוז – קים להו לרבנן שאלו ֵאינוֹ ֵמת ִמן ַה ִ ּז ְקנָ הַ ,עד ׁ ֶש ְ ּי ַפ ְרנֵ ס ֲא ֵח ִרים לו ומסגף עצמו בחיי צער קרובין למיתה על זה אמרו מספיקים לשנה אחת ִמ ׁ ּ ֶשלּ וֹ ,וְ ָעלָ יו ַה ָּכתוּב אוֹ ֵמר (ירמיה כל הצריך ליטול ואינו נוטל לכסות ולמזונות :או לכתובת אשתו – ואפילו יז) ָ ּברו ְּך ַה ֶ ּג ֶבר ֲא ׁ ֶשר יִ ְב ַטח ַ ּבייָ וְ ָהיָ ה יְ יָ הרי זה שופך דמים ואסור לרחם עליו על נפשיה לא היא יושבת תחתיו :ואת ִמ ְב ָטחוֹ .וְ כֵ ן דַּ ָ ּין ׁ ֶשדָּ ן דִּ ין ֱא ֶמת לַ ֲא ִמ ּתוֹ . חייס כל שכן כלי תשמישו – כלים יפים שמשתמש בהם בשבתות וְ כָ ל ִמי ׁ ֶש ֵאינוֹ ל ֹא ִח ֵ ּגר ,וְ ל ֹא סו ָּמא ,וְ ל ֹא על אחרים: סליק מסכת פאה וברגלים .והני מילי כשבא ִפ ֵּס ַח ,וְ עוֹ שֶׂ ה ַע ְצמוֹ ְּכ ַא ַחד ֵמ ֶהםֵ ,אינוֹ ֵמת ִמן ַה ִ ּז ְקנָ ה ַעד ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ְּכ ַא ַחד ֵמ ֶהםֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר [(משלי יא) וְ ד ֵֹר ׁש ָר ָעה ְתבוֹ ֶא ּנוּ ,וְ נֶ ֱא ַמר] (דברים טז) ֶצ ֶדק ֶצ ֶדק ִּת ְרדּ ֹף .וְ כָ ל דַּ ָ ּין ׁ ֶשלּ וֹ ֵק ַח ׁש ַֹחד ו ַּמ ֶּטה ֶאת ַהדִּ יןֵ ,אינוֹ ֵמת ִמן ַה ִ ּז ְקנָ ה ַעד ׁ ֶש ֵעינָ יו ֵּכהוֹ תֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר (שמות כג) וְ ׁש ַֹחד ל ֹא ִת ָ ּקח ִּכי ַה ׁ ּש ַֹחד יְ ַע ֵ ּור ּ ִפ ְק ִחים וְ גוֹ ': נשלמה מסכת פאה 16:14:28ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 35פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 16:14:28ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 36פ''עב ןוניש דומיל ץבוק תניא 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 37פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 38 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ קובץ לימוד – שינון בעל פה .indd 38פ''עב ןוניש דומיל ץבוק א קרפ אינת 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ 39 .indd 39פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 40 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ קובץ לימוד – שינון בעל פה .indd 40פ''עב ןוניש דומיל ץבוק ב קרפ אינת 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ 41 .indd 41פ''עב ןוניש דומיל ץבוק 42 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ קובץ לימוד – שינון בעל פה .indd 42פ''עב ןוניש דומיל ץבוק ג קרפ אינת 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ 43 .indd 43פ''עב ןוניש דומיל ץבוק לזכות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לרגל 114שנים להולדתו • נדפס לזירוז התגלותו המיידית תיכף ומיד ממש 16:14:29ו"עשת ב רדא ה"כ .indd 44פ''עב ןוניש דומיל ץבוק
© Copyright 2024