- בבל בתקופת התלמוד תחומי בבל המיוחסת - עב:
בס"ד
בבל בתקופת התלמוד -
לקידושין עא-:עב - :תחומי בבל המיוחסת
יסן-אייר התשע"ו
פ י הארץ
מוצא הפרת והחידקל בדרום־מזרח טורקיה .ה הרות זורמים דרומה־מזרחה ,ולבסוף מתאחדים לכ 200-ק"מ ו שפכים למפרץ הפרסי
)'ים עֲרב'( .האזור שבּין ה הרות קרוי מסופוטמיה .האזור הצפו י ,סמוך למוצא ה הרות ,הוא הררי; אך הדרום עשה מישור מוך )בגדד,
שעל החידקל ,היא בגובה כ 35-מטר מעל פ י הים( ,ובמרחק כ 300-ק"מ מהמפרץ הפרסי )קרוב ל ַכשכר שבמחוז מֵ ישָׁ ן( גובהּ המישור
וה הרות הוא כ 8-9-מטרים בלבד מעל פ י הים .באזורים אלו לעתים עולים מי ה הרות על גדותיהם ומציפים את סביבתם .עם מי
ה הרות בא סחף ,שלעתים מצטבר וחוסם את ה הר ,וה הר מפלס לו דרך אחרת .יש ן הערכות שבּעבר היה חוף המפרץ הפרסי
צפו י־מערבי קילומטרים רבים ממקומו כיום ,ועם הש ים ' כבש' בידי הסחף והתרחק.
בבל אי ה משופעת במשקעים ,ומֵ י ה הרות הכרחיים לחקלאות .בעבר היתה רשת תעלות להזרמת מים מן ה הרות .סביב התעלות
התקיימה החקלאות ,וכדי שלא יעמדו המים במקום ויציפו את השדות היו התעלות מפולשות -מ הר ל הר .המפורסמת שבהן בתלמוד
היא התעלה ה קראת הר מלכא .רשת התעלות הרסה בפלישת המו גולים )בראשית האלף השישי למ יי ו(.
בבצּוֹת
אזור בבל התלמודית הוא בעיקר בין בגדד לאיחוד ה הרות .מפאת הזרימה המישורית של ה הרות ,תחומים אלו מאופיי ים ִ
רבות.
בסוגיה בקידושין )עא-:עב (.ידו ים גבולות בבל לע יין חזקת הייחוס שהתברכה בה בבל .חלק משמות המקומות שהוזכרו אי ם מזוהים
כיום ,או שאין זיהויים ודאי .בחלק מהזיהויים יש קושי מן הסוגיה ,ועיין להלן.
תמצית עיקר סוגיית הגבולות )מתוך :תמצית מסק ות הדף(:
גבולות בבל ליוחסין :מזרחית לחידקל -רב :נהר עזק; שמואל :נהר יואני .גבול למעלה על החידקל -רב :העיירות בגדא ואוונא )שביניהן החידקל(;
שׁנִית( ואינהּ בכלל )המרחק ממנהּ לעליונה הכּשרה -פרסה(.
שמואל )מוסיף( :מושכני .בתחתית החידקל -אפמיא־התחתונה )דוֹבֶרֶת מֵי ָ
במערב ,על שׂפת הפּרת )גבול עליון( -רב :מִבצר תולבקני; שמואל :גשר בית פרת )א :הוסיף; ב :חיסר ,ואחרי זמנו הוזז הגשר למעלה(; ר'
יוחנן :עד מעבורת גיזמא ,ויוצאת רצועה כשרה באלכסון עד למעלה מאיהי־דקירא )הפסולה( ,ובתוכה שוט־מישוט .אביי קילל את הסומך
על רב )ללשון א כ"ש על שמואל(.
בירם -מערבית לפְּרת -מיוחסת .חביל־ימא )=פרת־דבורסי( ,וכ"ש שוניא וגוביא וציצורא -המעולים שבבבל .רב :נהר חלזון -מיוחסים;
ר' יוחנן חולק" ,וַ ַיּנְחֵ֞ם בַּחְלַ֧ח )חלזון( וּבְחָב֛וֹר )הדייב( נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן )גינזק( וְ ָﬠ ֵר֥י מָדָֽי )חמדן וי"א נהוונד ,ומושכי ,חוסקי ורומקי(" -ר' יוחנן:
ומיבמות )טז-.יז :(.העיד ר' דוסא בשם חגי הנביא ,שמקבלים גֵּרים מבּני קַרדּוּ
כולן פסולות.
)אך לא מן הקרתויים ,מפני תערובת ממזרים ,צאצאי בנות ישראל ,וכַסובר וַלדן מגוי ממזר( ותדמור .ר' יוחנן א ,רב יוסף :מתדמור לא )צאצאי בנות ישראל
שנחטפו בידי עבדי שלמה ,וי"א בידי גויים בשעת החורבן( ,ופסוליהם התגלגלו למֵישן ולהרפניא.
שיטת רש"י בסוגיין ,במהלך זרימת ה הרות
רש"י )ד"ה עד הר עזק( כתב שהפּרת והחידקל זורמים מן הדרום לצפון .זאת למד מש י מקומות בדברי חז"ל :בבל לצפו ה דארץ
ישראל היא )ב"ב כה ;(:הפרת מעיד על גשמי א"י -ו מצא שיורד מא"י לבבל )שבת סה.(:
באופן חריג ,פתח רש"י את פירושו לסוגיה בהסתייגות " -לפי הע יין ראה ."...כלומר :ידועה אפשרות אחרת להסביר את מהלך
ה הרות ,אך הע יין מתפרש בפשטוּת באופן ה "ל' .האפשרות האחרת' היא ,כ ראה ,זו שמובאת בתוס'
בשם רב ו תם :ה הרות זורמים מהצפון לדרום .ו'בבל לצפון א"י' פירושו :לצפון־מזרח ,שהרי בכל
התלמוד קראת א"י 'מערבא' )תוס' בכורות ה :ד"ה מטרא(] .ייתכן שלרש"י הוקשה לפרש כן ,שלפי זה בבל
מזרחית לא"י הרבה יותר ממה שהיא צפו ית )במפות של היום ,לדוגמה ,ראית תל־אביב סמוכה לקו־רוחב ,32וחרבות
עיר בבל העתיקה צפו יים לקו זה כ 60-ק"מ בלבד( .לכן העדיף כאן להציג את מהלך ה הרות באופן אחר" ,לפי הע יין"[.
אמ ם ,במקום אחר )בסוגיה העוסקת בכיוון ה חת אב י בית הכיסא; ברכות סא :ד"ה הוו שדיין( כתב
רש"י במפורש שבבל היא במזרחהּ של א"י )וכך מוכח שם בסוגיה(.
הערות אודות מקומות מסוימים
מחוזא" .אמימר שרא ליה לרב הו א בר תן למי סב איתתא מחוזייתא )י"ג :ממחוזאי; כת"י וטיקן(."...
רש"י" :ואין מחוזא בתוך גבולי בבל האמורים לע ין יוחסין" )עב .(:מחוזא היתה סמוכה לחידקל )ברכות ט ,(:מקום מושבו של רבא
)ישיבת פומבדיתא פעלה במחוזא בימי כהו תו כראש הישיבה; איגרת רב שרירא גאון( .עד כמה שידוע כיום ,מקומהּ בתוך גבולות בבל
ליוחסין ,ב יגוד לאמוּר כאן!
אפשר ליישב זאת בשתי דרכים :א .מסיבות מסוימות הוּרעה חזקת העיר ואי ה כשאר בבל ,למרות הימצאוּתהּ בתוך תחומי בבל .מדובר
בסוגיה זו אחרי ימי רבא ,וייתכן שבי תיים התערבו שם אותן משפחות שהכריז עליהן כפסולות )לעיל ע ,(:ועל כן הורעה חזקת הכשרוּת
של העיר .כמו כן ,ידוע כי ב י מחוזא היו יידים לסחורה ,באופן חריג ,עד כדי כך שלא הכירו חתימות ש ֵכ יהם )גיטין ו .(.ועוד ,ייתכן
שריבוי הגֵּרים בעיר )עג (.מעיד גם הוא על הֲ גירה רבּה שגרמה למ יעת ההסתמכות על חזקת הכשרוּת הבבלית .ידוע גם כן ,שבש ת
ד'קכ"ג )כ 11-ש ה לאחר פטירת רבא בש ת ד'קי"ב ,איגרת רש"ג עמ' (89עלה צבא רומי ,בראשות הקיסר יוליא וס )'הכופר'( ,למלחמה
על הפרסים ,ושרף את מחוזא ואת שכ תה קטסיפון )אטלס כרטא עמ' ;100א צ' לגיאוגרפיה תלמודית( .מסתבר שכש ב תה ש ית
התלקטו אליה א שים ממקומות שו ים ומחוץ לבבל ,ושוב לא היתה לה חזקת הכשרות הבבלית.
ב' .מחוזא' שמדובר בה בסוגיה זו אי ה העיר מחוזא סתם .ו ראה שהכוו ה לאזור ש קרא בתלמוד 'בי חוזאי' ,הקרוי כיום חוזיסטן
)בדרום-מערב פרס ,מזרחי למֵ ישן .צליל השם שמר גם בשמהּ של העיר הפרסית ַאח ַוז( .איזור זה מחוץ לגבולות בבל האמוּרים.
לגבי זיהוי העיר ומיקומהּ .מפורש שהיא קרובה לחידקל )ברכות ט .(:באטלס של פרופ' בְּ ַרוֶר ציין אותה בגדה המזרחית שלו )וכן ציין
אביו במפה שבא ציקלופדיה העברית ערך בבל(; אך באטלס כרטא )פרופ' אבי־יו ה( ובמפות וספות ציי ו אותה בגדה המערבית .וכן יש
שכתבו שמקומהּ בגדה המערבית ,סמוך ל הר מלכא )מרדכי דב יודלביץ ,מחוזא ,מוסד הרב קוק תש"ז; ראה גם :זאב דוב אלטיר מייר
הלוי ,מחוזא ,תר"פ ,עמ' 3הערה ב ]לכאורה אין הכרח במה שהסיק שם מב"ב עג.([:.
תרשים :2
הנהרות זורמים מדרום לצפון
הר עזק ו הר יוא י .קשה לקבוע בוודאות את זהותם של ה הרות האלה ,ולפי הע יין ראה שהן תעלות ,או הרות טבעיים ,שהיו
מקבילים לחידקל ,מזרחית לו .מהציורים שבפירושי מהרש"ל ומהרש"א עולה ששמואל מוסיף על רב בזה ,כלומר -הר יוא י מזרחי
ל הר עזק .יש שמזהים את הר יוא י עם תעלת הרואן )ראה א צ' לגיאוגרפיה תלמודית(.
אפמיא .ר' אברהם יעקב ברוור ,אטלס כרטא ועוד ,מיקמוה באזור העיר כות .אך בא ציקלופדיה לגיאורפיה תלמודית )ערך אפמיא( כתב
)ב יגוד למסומן שם במפה שלפ י הערך בבל( שהיא באזור קור ה )סמוך לאיחוד הפרת והחידקל .וכך סימ ו במפה שבתלמוד שוט שטיין(.
זיהוי זה מתאים יותר לדברי רש"י )תחילת עב (.ש ימק את ההתעלמות מהגבול התחתון על הפּרת בכך שהפרת שפך לחידקל.
מושכ י .גבול החידקל העליון לפי שמואל .לפי רש"י שמואל הרחיב את הגבול כלפי מעלה )רש"י כתב דרום כפי דרכו בסוגיה ,כאמור
לעיל( .אמ ם באטלסים ציי ו את העיר בגדה המערבית של החידקל ,ומעט דרומית מאוו א.
אקרא דתולבק י; גשר פרת; מעבורת גיזמא )גבול צפו י על הפּרת( .לפי פשט הסוגיה ,לכאורה ,הם מקומות על הפרת ,צפו ית־מערבית
לפומבדיתא )ואכן כך ציירו בתלמוד שוט שטיין( ,שהרי פומבדיתא מיוחסת .אך במפות של פ' אמן ושל י"א ברוור מצוי ת תולבק י על
הפרת ,צפו ית ל הרדעא וקרובה לה .וכן באטלס כרטא )עמ' 98מפה ,(153מסומן גבול בבל ליוחסין צפו ית ל הרדעא ,כאשר פומבדיתא -
סמל כשרוּת הייחוס -ותרת מחוץ לתחום .וזה תמוה .לדרך זו יש להסביר בדוחק שאף לרב ולשמואל 'רצועה פקא' )מתולבק י או
מגשר פרת( וכוללת את פומבדיתא בתחום ה ָכּשר.
גובאי )לפי רב יהודה הם גבעו יים; ע .(:מובא כאן באוצר הגאו ים )סי' שצז(" :שֵׁ ם מקום הוא אחורי בבל בצד מזרחו שלחדקל מאחורי
הרוא י קראת גו אי .ועדיין קוראים אותו ישמעאלים גוכ'י".
לעיון וסף
פ חס אמן ,א ציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ) 2כרכים( ,ת"א התשל"ב.
מיכאל אבי יו ה ,אטלס כרטא לתקופת המש ה והתלמוד ,התשכ"ו.
אברהם יעקב ברוור ,מפת בבל והארצות הסמוכות בתקופת התלמוד ,בתוך :הא ציקלופדיה העברית ,ערך בבל ,כרך ז ]את המפה ערך לאחר
שביקר באזור פעמיים ,לפ י כ 80-ש ה ,ובדק גם דעות ומסורות רב ים ומלומדים בבגדד .כן כתב לי ב וֹ ,פרופ' משה ברוור )עורך האטלסים( ,בתשובה לשאלתי לגבי הרדעא[.
]אביעזר גולן ,המזרח התיכון )אוגדן חוברות( ,משרד הביטחון -ההוצאה לאור ,ת"א התשכ"ו[
הערה :המפה )בעמוד הראשון( וסימון המיקומים בה ועדו להמחיש את הדברים ,אך אי ם מדויקים.
מהדורה א ,יסן-אייר התשע"ו | לתיקו ים ולתגובות :יעקב מתלון [email protected] -
© Copyright 2024