בס"ד גליון פרשת בהר (שנה חמישית) ,י"ב אייר תשע"ו את מֵ אֱֹלהֶ יָך ,כִ י אֲ נִי ה" -אמרו רבותינו "וְ ֹלא תוֹנּו ִאיׁש אֶ ת עֲ ִמית ֹו ,וְ י ֵָר ָ בגמרא ,למה מתכוונת התורה כשמצווה לא להונות איש את רעהו, אם בהונאת ממון ,כבר כתוב לפני כן "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" ,אלא הכוונה כאן "לא תונו איש את עמיתו" לאונאת דברים ,הכתוב מדבר לא לצער אדם במילים ,לא לומר אחד לשני מילים דוקרות או מכאיבות ,כשאדם בשעת ויכוח אומר לאשתו את כמו אמא שלך ,את עצלנית וכו' ,זהו לאו מן התורה -לא לומר לזולתך מילים שגורמות לו צער וכאב. ומסביר ספר החינוך בפירוש הגדרים של האיסור הנ"ל :שלא להונות אחד מישראל בדברים ,כלומר שלא נאמר לישראל דברים שיכאבוהו ויצערוהו וכו' ,וכמה אזהרות וכמה זרוזין שהזהירונו חז"ל בענין זה ,שלא להכאיב לבריות בשום דבר וראוי להזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהא נשמע חירוף לבני אדם כי התורה הקפידה הרבה באונאת דברים ,לפי שהוא דבר קשה מאד ללב הבריות והרבה בני אדם יקפידו עליו יותר ממון. והגמרא אומרת שכאשר אדם לא מתייחס לאזהרותיה של התורה, ובשעת כעס או ויכוח כן פולט מילים פוגעות ומכאיבות ,והאדם השני נפגע ומצטער ,כמו חמה שאמרה לכלתה כמה הילדים שלך נראים מוזנחים ,או כמה הבית שלך מלוכלך וחסר סדר ,והכלה הרגישה פגיעה וצער ,אומרת הגמרא שכל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה ,שנאמר" :הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך" ,אומר רש"י "הצועק על אונאת דברים אין השער ננעל לפניו" מחיצה שבין שכונה לצבא מרום אינו ננעל – זאת אומרת אפילו שהאשה ,זוהי הכלה נפגעה ואין לה הרבה זכויות ויש הרבה מקטרגים ועוונות ולכן נעלו בפניה את שערי השמים ,בכל אופן אם תתפלל על הכאב והצער שנגרם לה מזולתה ,היא תיענה מיד ,ומיד ישלמו למצערה. אומר רש"י ,השער לא ננעל להפסיד ראייתן מן המקום אלא תמיד רואה אותם עד שיפרע -ראו כמה חמורים הדברים לומר מילים פוגעות ומצערות. בגמרא מסופר [בבא בתרא ט] על אחד האמוראים ששמו היה רב אחדובי ברבי אמי ,אבל כולם כינו אותו הילד ששיבש את דעתה של אמו ,ומדוע כינו אותו כך ,ממעשה שהיה שפעם אחת שאל רב אחדובי שאלה את רב ששת לבדוק את ידיעותיו ,ורב ששת ניסה לענות ולא הצליח לענות את התשובה הנכונה ,וכך חזר הדבר כמה פעמים עד שאמר לו השואל רב אחדובי בלשון זלזול" ,מה עוד תנסה להמציא ולתרץ" אומרת הגמרא באותה שעה ,המלגלג רב אחדובי השואל נשתתק ,קיבל אירוע מוחי ואיבד את כח הדיבור ,מיד הזמינו לו מד"א אבל אמו ידעה מיד מה הסיבה שהקב"ה שיתק את בנה 81:81 ( 02דקות לפני השקיעה) 02:20 ורצה לרב ששת ובקשה ממנו שימחול לבנה על כך שציער אותו במילים ,רב ששת לא הבין ,מה את רוצה ממני ,לא עשיתי לא דבר, ואז אמו של רב אחדובי התחננה לפניו ,אני הייתי המינקת שלך וגילתה דדיה ,מאילו ינקת ,תתפלל ותסלח לבני .ואז ,אומרת הגמרא התרגש רב ששת ,התפלל ונרפא. רבותי ,שווה לקב"ה לאבד תלמיד חכם כמו רב אחדובי אחרי שנים של עמל תורה ,כל פסיקות ההלכה שלו ,וכל הספרים שיכל לכתוב, והתורה שיכל ללמד רק בגלל לגלוג שאמר בינו לבין רב ששת. רבותי ,פעם רץ ילד בביתו של החזון איש והשתולל ,אחד מהנוכחים שעמד שם שאינו אביו צעק עליו" ,אתה תצא מפה" ,אמר לו החזון איש ,אסור לך לומר לו מילה מצערת אתה לא אביו ,וגם לא בעל הבית של הדירה ,אם כן מדוע אתה אומר לו מילים מצערות אם בעל הדירה לא מעיר לו ,זה לאו מן התורה ,לכן יש לנהוג משנה זהירות בשעת ויכוח או בשעת מריבה ,ויותר בין בעל ואשה ,כל עבירה מדאורייתה זה כמו לאכול כזית חזיר ,כל מילה פוגעת. שלמה המלך אומר במשליִ " :דבְ ֵרי ְנִרגָן כְ ִמ ְתלַהֲ ִמים ,וְ הֵ ם י ְָרדּו חַ ְד ֵרי בָ טֶ ן" ,ומסביר הגר"א ,שכאשר אדם מפנה מילה פוגענית או דוקרנית לחברו ,מילת נרגנות ,זה הרבה יותר גרוע מאשר יפצעהו בסכין או בחרב – משום שפציעה של סכין או חרב סופה להתרפא ,הפצע יגליד ויעלם ,אבל מילה דוקרנית מעליבה או פוגעת נשארת לעולם בחדרי הבטן .ולכן ,אדם שרוצח ח"ו את חברו בחרב או בסכין ,דמו יישפך אבל יש לו חלק לעולם הבא ,מה שאין כן אדם המלבין את חברו ברבים על ידי מילה אין לו חלק לעולם הבא. ּושפָ ָתיו מו ֵֹקׁש נַפְ ׁשוֹ" ,אדם שלא עורך "פי כְ ִסיל ְמ ִח ָתה ל ֹוְ , לכן ִ ביקורת דקדקנית וקפדנית לפני שמוציא מילים מפיו ,וכלשון חובת הלבבות :שיקשה בעיניך הוצאת מילים מפיך כמו שקשה בעיניך הוצאת זהוב מכיסך – אדם שלא מסנן ובודק את התבטאויותיו כלפי סובביו ,מכריו ,תלמידיו ,עובדיו ,בני ביתו וכו' ,הוא קודם כל מזיק לעצמו ,כמו מוקש שמזיק לאדם הדורך עליוְ ,שפָ ָתיו מו ֵֹקׁש נַפְ ׁש ֹו. הנזק שאדם יכול לעשות לעצמו בפיו ,בפה שלו ,אף אויב ורודף לא יכול לעשות לו ,וכך מסביר הרב אבן עזרא מדוע אסרה התורה לקלל חרש ,הוא הרי איננו שומע ואני רק חפץ לפרוק זעם שהצטבר בתוכי, אם כן מדוע אסרה התורה – ועונה הרב ,משום שאתה מזיק לנשמה שלך כאשר אתה מוציא מפיך התבטאות לא מהוגנת ולא נקיה ונעימה. ולכן אומר הגר"א ,כל ימיו צריך האדם להתייסר ברסן פיו וכו' ,לרסן את הפה זה כל החיים בכל מצב ובכל זמן .והזהיר והנזהר ירבה שבת שלום ,אייל עמרמי שלומם כנהר ,אמכי"ר 08:20 ויאמר ירמיהו ירמיה ל"ב לקבלת העלון במייל[email protected] : לשיעורי תורה ,שאלות לרב ,ועודwww.ayal-taarog.co.il : זכויות לא דורשים ,זכויות יוצרים במדרש מסופר על אלכסנדר מוקדון ששמע על מלך קציא שמנהל את מדינתו בחכמה יתרה ,נתאווה אלכסנדר מוקדון לראות כיצד מתנהלת המדינה ,והלך אצל מלך קציא לראות כיצד עושה הוא דין לבני מדינתו. נכנסו שני אנשים לדין ,הקונה טען" ,המוכר מכר לי שדה ומצאתי בתוכה מטמון ,שדה קניתי ,מטמון לא קניתי ,הרי שהמטמון שייך למוכר". מנגד טען המוכר "מכרתי שדה ,וכל מה שבתוכה מכרתי ,הרי שהמטמון שייך לקונה". שאל מלך קציא את האחד" ,יש לך בן"? "כן" ,שאל את השני" ,יש לך בת"? "כן" .אם כן ענה המלך ,יתחתנו שניהם ,והמטמון יהיה לשניהם .תמה אלכסנדר מוקדון "וכי כך אתם דנים"? ענה לו מלך קציא "ואתם לא כך הייתם דנים"? ענה אלכסנדר מוקדון" ,לא" ,אני הייתי הורג את שניהם ונוטל את הממון לרשותי. מספר המדרש שמלך קציא אמר לאלכסנדר מוקדון ,כי אם השמש זורחת במדינתו ,זה רק בשביל הבהמות ,שנאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" ,אדם בזכות הבהמה ,לאנשים כאלו אין ראוי שתזרח שמש. במלכות קציא ,כל אחד מחפש את טובתו של חברו ,מלכות כזו יכולה וראויה להתקיים. בני הזוג בבית צריכים להתנהג בדרך של נתינה ללא תנאים ,נתינה שלא על מנת לקבל ,כל אחד מבני הזוג צריך להתרכז אך ורך במחויבות שלו כלפי זולתו ,ולא להיפך ,במה שהוא יכול להרוויח מזולתו. כשהבעל ירצה לתת לאשתו ללא תנאי ,רק כדי שיהיה לה טוב ,וכן להי פך ,כשהאישה תיתן לבעלה ללא תנאי ,הצד השני בהכרח ירצה להחזיר ,טבע האדם שאינו יכול רק לקבל ,מוכרח הוא גם להחזיר, וממילא נוצר מעגל שכולם גם מקבלים ,אבל המעגל צריך להתחיל קודם מנתינה ורק אח"כ מגיעה הקבלה .קודם מבצעים את החובות, וממילא נוצרים הזכויות ,כי זכויות לא דורשים ,זכויות יוצרים. לכולנו יש חסרונות :אחד עצלן אחד כעסן אחד עצבן ואחד שכחן. המידות הלא טובות שבנו ,מפריעות מאוד לנו ולסובב אותנו .בבתים שמידת הכעס "חוגגת שם" ,בבתים בהם ההורים תמיד עצבניים ומתוחים ,מבזים ומשפילים -מבית כזה בוודאי יתקשו לצאת ילדים מוצלחים. "ההצלחה" של משפחת "עצבני" ניכרת לעיני כל ,והאמת טופחת על פניהם של ההורים "המחנכים" .לכן אם ברצוננו ילדים מחונכים, ראשית החינוך צריכה להיות אצלנו ההורים. "באתם מאוחר מידי" בחינוך אסור לטעות! כך ענה מרן החזון איש זיע"א ,להורים צעירים שבאו לשאול אותו :אם אתה לא יודע לחנך ,שב ואל תעשה עדיף!" " ... אפילו אם לא תחנך את ילדיך בכלל ,הנזק שייגרם להם יהיה פחות, "רבי ,מאיזה גיל נתחיל לחנך את התינוק שלנו?". ידוע שעיקר החינוך ,שנקנה כמובן בין כתלי הבית תלוי ב"התנהגות מאשר אם תחנך כמו שאתה חושב שמחנכים". ההורים" כמבואר בהרחבה בספר המידות ערך בנים .או כמו שהעולם אומרים" :התפוח לא נופל רחוק מהעץ" .רצוננו בע"ה לגדל פירות מי רוצה להיות יתום? טובים ,דורות ישרים ומבורכים ,ולא ח"ו פירות באושים ,ולכן עלינו מחנך בכיתה ד' באחד מת"ת הטובים בירושלים סיפר על שיחת לדאוג בראשונה לחינוך של עצמנו .וזוהי כוונת החזון איש באומרו תלמידים ששמע בהפסקה. להורים" :באתם מאוחר מידי" ,כי החינוך מתחיל הרבה זמן לפני תמליל השיחה" .אתה יודע אברהם ,אבא של מויישי שכן שלי נפטר. שנולד הילד הראשון ,החינוך מתחיל אצלנו אצל עבודת המידות שלנו .כל היום באים אליהם אנשים ,לנחם .כולם בוכים ,החדר מדרגות התפוח והעץ שלנו מלא מודעות אבל .רק בלילה שכולם הולכים מהבית יש שם כאשר אנחנו מסתכלים במראה אנו רואים את עצמנו. שקט .אבא שלי אמר ,שצריך לנחם את מויישי ,אבל אני מתבייש, במראה ,לא נוכל לראות מישהו אחר ,המראה משקפת את מי שעומד אין לי מה להגיד לו ולכן עוד לא נכנסתי אליהם הביתה .מויישי בטח עצוב נורא וחושב כל הזמן על אבא שלו" מולה. הילדים ,הם המראה שלנו .בילדים ,משתקפים המידות שלנו .כל ילד "אני דווקא חושב שאחרי שהוא יתרגל שאין לו אבא ,הוא בטח כבר וילד ,הוא כענף בגזע המשפחתי .גזע של עץ תפוחים לא יוכל להוציא לא יהיה עצוב .כי כולם ירחמו עליו ,יוותרו לו ,יעזרו לו ויקנו לו תפוזי ם .מעץ כעסן יצאו חס ושלום פירות כעסנים ומעץ עצלן יצאו דברים ,יתייחסו אליו יפה כי עכשיו הוא יתום .ובבית כבר לא יהיה פירות עצלים .ולהיפך מעץ רגוע ייצאו פירות רגועים ,מעץ זריז יצאו לו אבא שיצעק עליו וירביץ לו"... פירות זריזים ומעץ מתוק יצאו פירות מתוקים. "אברהם ,איך אתה מדבר ,השתגעת?! מי שאין לו אבא הוא הילד עיקר תפקידנו בעולם ,הוא לעבוד ולתקן את המידות שלנו .זה לא הכי עצוב בעולם .אין מי שיעזור לו וילמד איתו ,מי יחתום לו על בושה לעבוד ולתקן את המידות ,אבל זוהי בושה גדולה לחיות עם מבחנים וילמד איתו בשבת?!"... מידות מקולקלות ולא לתקן אותם. "זה לא נכון ,אבא שלי גם ככה לא לומד איתי אף פעם ,הוא כל הזמן לכולנו ,יש מידות הדורשות שיפוץ ותיקון .אין אדם שנולד מושלם ,רק צועק ומרביץ" -המשיך אברהם להתגונן. הצלצול של סיום ההפסקה קטע את המשך שיחת הילדים. כל מילה נוספת מיותרת.... רבי יהודה ליווא בן בצלאל -המהר"ל מפראג רבי יהודה ליווא בן בצלאל שלימים נקרא המהר"ל (מורינו הגדול רבי ליווא) מפראג היה מגדולי הפוסקים והמקובלים בדורו. בסיפור הבא נלמד על זהירותו של המהר"ל מלבייש בת ישאל עוד כשהיה נער צעיר לימים. *** ראשו של רבי שמואל רייך היה נתון בין שתי ידיו ,הוא ישב על ערימות של אפר ועשן שפעם היו ביתו רחב הידיים .מפדחתו נטף דם ממכה שחטף מאחד הפורעים הנוצרים ,אך הוא לא שת ליבו לכך .לבו דאג לגורלם של בני הקהילה היהודית ,למרות הפסד כל רכושו. מעמודי התווך של הקהילה היה העשיר רבי שמואל ,ליבו הרחום והחנון ,בתוספת לידיעות הרבות בתורה ויראת השמים שלו ,חברו לעושרו הגדול ועם המכלול הזה ניהל את הקהילה היהודית בעירו כ"ראש הקהל" .הפורעים הנוצרים שהחליטו לבצע פוגרום בבני הקהילה גרמו למספר הרוגי ם ועשרות פצועים והחריבו ובזזו כמעט את כל רכושם של בני הקהילה היהודית .כעת המה ראשו של רבי שמואל ממחשבות מה ניתן לעשות כדי לשקם את ההריסות ולדאוג לאלמנות וליתומים ולשאר היהודים לקורת גג ומחיה. צל שנעמד לידו העירו משרעפיו .הייתה זו בתו המשכלת ויראת ה', פערל (פנינה) .למראה של בתו נעגמה רוחו שוב .הוא נזכר בבת אחת שכעת יצטרך להעיב על אושרה :זה לא מכבר באה בברית האירוסין עם הבחור המתמיד יהודה ליווא (שלימים נודע בשם המהר"ל מפראג ,צדיק וקדוש עליון ומגדולי בעלי המחשבה היהודית) ,ואביה העשיר הבטיח לחתנו נדוניה מכבודת למען יוכל לשבת בהשקט ובטח על התורה ועל העבודה. כעת ,לאחר שעושרו אבד בידי הפורעים ,אין בידו לעמוד בהתחייבותו ,וייתכן שקשר השידוכין יצטרך להתבטל .ליבו נשבר מצער על בתו הצדקת שתיאלץ להפסיד כזה חתן .אבל הוא ידע שאסור לו להעלים פרט כזה מן החתן. בלית ברירה שלח ר בי שמואל איגרת לפראג ובה גולל את הצרות שפקדוהו ,והוא מודיע לחתן שיכול הוא לבטל את קשר השידוכין ולשמוע הצעות שידוכין אחרות ממי שיוכל לעמוד בהתחייבותיו כלפיו. בינתיים לא ישבה פערל בחיבוק ידיים וארגנה שק קמח בהקפה, מהקמח הכינה לחמניות משובחות ועמדה בשוק בדוכן מאולתר בו ניסתה למכור את תוצרתה .לאחר מספר שעות עבר לידה רכוב על סוס ,נעץ את כידונו בשלוש לחמניות ועמד להסתלק מבלי לשלם. פערל נזדעקה ,הן בכך תלויה פרנסת הוריה ,והיא התחננה לחייל שישיב לה את הככרות .אבל החייל התנצל שרעב הוא ולא אכל שלושה ימים .אין בידו מעות לשלם לה .משהמשיכה לבכות נכמרו רחמיו ,מתחתיו הוציא כר גדול וכבד והשליך לעברה :זה מה שלקחתי מן השלל .אם לא אחזור עם הכסף תוך שלושה ימים, תוכלי לקחת אותו תמורת דמי הלחם. המהר"ל מפראג שקיבל את האיגרת נזדעזע .בו במקום ישב וכתב לחותנו לעתיד שקשר השידוכין שריר וקיים וכי אינו מוכן בשום אופן לבייש בת ישראל בגינם של ענייני ממון .ולעניין פרנסה – ה' יתברך הזן ומכלכל את בריותיו יחוס עליהם. הימים נקפו והחייל לא שב .פערל שהסתקרנה מדוע הכר כבד כל כך ,פרמה באיטיות את התפרים העבים בצדי הכר .לפתע נקרעה בטנת הכר וממנו גלשו מרגליות לרוב ...מסתבר שמישהו החביא רכוש אדיר בתוך הכר. בעודם חוככים האם להודיע למהר"ל שניתן להמשיך בשידוך, הגיעה איגרתו של החתן הצדיק ובה הודעה שהשידוך ימשיך כרגיל .זכו בני הזוג להקים את ביתם ואבי הכלה שמח שיכול הוא לתמוך בחתן צדיק וקדוש כזה. תוספי תזונה תוספי תזונה כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של אנשים רבים בעולם .התזונה הלקויה והשעות הארוכות במקומות העבודה שהחיים המערביים מביאים עימם גורמים לחסרים תזונתיים ,אותם אנו מנסים למלא בעזרת תוספים .מחקר מקיף מאוד מגלה כעת כי צריכה מוגזמת של תוספי תזונה עלולה להגדיל את הסיכון לחלות במחלת הסרטן ובמחלות לב ,וכי "היא מביאה יותר נזק מתועלת". "אנחנו לא בטוחים למה זה קורה ,אך ראיות מעידות כי אנשים הנוטלים תוספים תזונתיים יותר מהדרוש נוטים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן" ,הסביר ,חוקר סרטן מאוניברסיטת קולורדו שערך את המחקר בעקבות מחקרי עבר שנמצאו כי אכילת פירות וירקות מורידה את הסיכון לחלות בסרטן. המחקר הנוכחי ,שהוצג בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לחקר סרטן ,התנהל במשך עשור .לאחר ניסויים ראשוניים במודלים של בעלי חיים החוקרים עברו לאנשים שנטלו תוספים תזונתיים ופלצבו (תרופת דמה)" .מצאנו כי התוספים למעשה לא הועילו לבריאות שלהם .בפועל, חלק מהאנשים חלו יותר בסרטן בזמן שנטלו את הוויטמינים". אחד מהמחקרים שנערכו היה על תוסף בטא קרוטן ,והוא מצא כי נטילה של התוסף מעבר למינון המומלץ הגדילה את הסיכון להתפתחות סרטן הריאות ומחלות לב ב 02-אחוזים .במחקר אחר ,חומצה פולית, שנחשבת כעוזרת לצמצום מספר הפוליפים במעי גס ,למעשה הגדילה אותם. "זה לא אומר שאנשים צריכים לפחד מנטילת ויטמינים ומינרלים, אבל הם צריכים להקפיד על המינון הנכון שלהם .ויטמינים הם דבר טוב ,אבל אין תחליף לתזונה טובה ובריאה" .מסבירים הרופאים. זו אינה הפעם הראשונה שהאגודה האמריקאית לחקר הסרטן מצהירה כי צריכה מוגזמת של תוספים עלולה להוביל לתופעות לוואי בלתי רצויות .צריכה גבוהה מדי של סידן למשל ,עלולה לגרום לצמיחה של אבנים בכליות ,אי ספיקת כליות, והיפרקלצימיה שהיא מחלת יתר סידן בדם .יותר מדי ויטמין C נמצא כמעכב את יכולת הגוף לספוג נחושת ,וצריכה מוגברת של ויטמיני A, D, Kעלולה להיות רעילה. הגמד של חנה יוגב ארנון יוגב נהג המונית ,היה עבריין תנועה מועד .בואו נסכים שאם היינו צריכים להחליט מה מקצוע נמליץ עבורו ,הג'וב האחרון ברשימת ההמלצות לא היה נהג מונית ,ארנון סבל מאי-שקט ורגלו קלה על הגאז. תמיד היה נדמה לו שאם ימהר וייחפז ירוויח יותר ,ויצליח להקדים את חבריו הנהגים ללקוח הבא. ייאמר מיד ,חנה הצעירה שבאה מבית טוב ,לא חיבבה את החיפזון של בעלה על הכביש ,והתריעה בו "אני מתחננת לפניך תשים מעצור למהירות ,הנהיגה הפרועה הזו עלולה לגרום אסון ...אז אנא" .האוזניים של ארנון היו אטומות משמוע ,הוא היה ונותר חסר סבלנות ,מה שהביא אותו לכמה וכמה מפגשים עם שוטרים קפדניים ,שרשמו לו דו"חות בעין יפה ,עם כמה התראות. השעה היתה שתיים וחצי בצהריים ,כאשר ראובן שימשונוב תלמיד כיתה ה' סיים את לימודו בתלמוד תורה "שושנים לדוד" .הוא ארז את ספריו בתיקו ,ופנה לעבר שער היציאה ,ראובן ,הבן יקיר והבכור של הרב שימשונוב ,היה ילד מקסים במידותיו שנהג ללמוד דף גמרא עם אביו מדי ערב. ראובן הקטן ירד אל הכביש כדי לחצותו מבלי לעלות בדעתו שאדון ארנון יוגב נהג המונית הפרוע שועט בכביש העירוני במהירות 802 קמ"ש ולא ברור לאן .התאונה היתה בלתי נמנעת .גופו של הילד הועף כמה עשרות מטרים .הפאניקה שליפפה את יוגב דחפה אותו להימלט מן המקום צפונה ,שעה אחר כך הוא האזין לחדשות ברדיו ושמע כי "תלמיד כבן 88נהרג בתאונת "פגע וברח" ליד בית ספרו ,והמשטרה מחפשת את עקבותיו של הנהג הנמלט ,כפי הנראה נהג מונית". ארנון יוגב עצר את מוניתו בצידי הדרך ,פתח את הדלת ושעט אל השדה כולו מבוהל ,נסער ,בוכה ,מכה את ראשו בידיו וצורח "מה עשיתי? אוי ריבונו של עולם! חרב עלי עולמי ...הצילו!!!". ההתעשתות הזו היתה לדאבון הלב מאוחרת מדי 00 .שעות אחר כך הוא הסגיר את עצמו לידי המשטרה ,נחקר ,נשלח למעצר בית ,וחודש מאוחר יותר ניצב לפני השופט ,שם קרא התובע במשך שעה ארוכה עלילות שונות של הנהג יוגב ,ששורטט והוצג כעבריין כבישים מועד. בסופו של יום התברר כי הלה פשוט רוצח ,אומנם בשוגג ,אבל רוצח. השופט יקותיאל גרומן היה נחרץ" .הנ"ל הוזהר עשרות פעמים ,קיבל הרבה דו"חות ,עשה כמה תאונות ,נתפש על מהירות גבוהה ...מעבר לשלילת רשיונו ל 82 -שנים ,אני גוזר עליו שנתיים מאסר בפועל". חנה יוגב התמוטטה למראה בעלה המובל אבל וחפוי ראש לריצוי מעצרו .עד כאן הפרטים הטכניים ,אך כאן המקום לאזכר שהאב השכול הרב רחמים שימשונוב היה מסדר הקידושין של בני הזוג יוגב ,ויתירה על כך הוא אף התכבד להיות הסנדק של שמואל ,בנם הבכור של היוגבים .חנה הסתגרה בביתה חוששת להלך ברחוב עקב הביזיון מהאסון שנגרם למשפחה היקרה שהיא כה אוהבת ומכבדת .רגליה לא נשאו אותה לנחמם בימי אבלם ,היא אף לא העיזה להתקשר .היא חשה מבוכה איומה וחרדה מפני תגובות המשפחה האומללה ,אוי ,כמה נורא. אחרי שלושה חודשים הצ'קים החלו לחזור .נושים דפקו בדלת. המשכנתא אף היא לא כובדה .בעל המכולת בפנים נפולות ,הודיע לחנה שהוא לא נותן מצרכי מזון ,עד שיכוסה כל החוב" .תביני אותי" השפיל את עיניו .חברת החשמל איימה בניתוק חשמל ,פעם ,פעמיים ,ובפעם השלישית נותק זרם החשמל .חנה הדליקה נרות כדי להאיר הבית .אחר כך נותק גם קו-הטלפון .חברת יבוא המכוניות עיקלה את המונית של בעלה .המכות רדפו זו את זו ,עד לאותו בוקר שחנה הפכה את כל הבית כדי למצוא כמה שקלים לקנות חלב ולחם .היא לא מצאה ,ונפלה על הספה פוכרת ידיה וזועקת בשקט" .,למה זה מגיע לי ,אבא שבשמים? רחם עלי!!!". דפיקה בדלת .בפתח שליח ובידו ארגז עמוס לעייפה במוצרי מזון יבשים ושקית ניילון גדושה בחלב ולחם ומטרנה .שקיות טיטולים ומעטפה" .זה שלחו לך" אמר ונעלם. .₪ 0,222סכום עתק .חנה שילמה את חוב החשמל ,והפקידה מקדמה בידיו של בעל המכולת" .גברת יוגב את לא חייבת לי לפרוטה .אמש הגיע לכאן יהודי שאני לא מכיר ושילם את כל חובך" .חנה היתה המומה .עם יתרת הכסף שילמה את החוב ל"בזק". יומיים אחר כך טלפון מפקידת הבנק "חנה יוגב שלום ,לפני דקה עזב את הבנק יהודי שאינני מכירה וכיסה את כל המינוס בחשבונך כולל ההחזר של שתי המשכנתאות ...אני מקווה ששימחתי אותך". "בהחלט" השיבה חנה במבוכה. ארנון בבית סוהר .פעמיים בשבוע ביקורים .הקטנטנים מתגעגעים ומשוועים לאבא ...ארנון שואל "איך את מסתדרת חנה?". "אתה לא תאמין ,יש איזה גמד קטן או גדול אינני יודעת ,הוא פשוט דואג כל הזמן שלא אחסר דבר .נותן לי חשבון פתוח במכולת, משלם חשבונות חשמל ,משלם "בזק" ,שולח זרי פרחים בשבת, שקיות של ממתקים לילדים ,כיסה את המינוס בבנק כולל המשכנתאות שחזרו .זה ממש גמד מדהים ...אינני יודעת". ארנון פער פיו בתדהמה ,וכשהתעשת שאל "האם ביקרת את משפחת שימשונוב מאז התאונה?" שאל אסיר מס' " .7272680אני מתביישת ,אני לא מסוגלת להסתכל להם בפנים."... "גם אני הרוס מבושה .איזה אסון נורא גרמנו להם "...לחש ארנון "אני מבטיח לך ,והבטחתי גם לבורא-עולם שאני יורד מההגה ובעזרת ה' ,כמו שרצית תמיד ,נכניס לביתנו את השבת והקידוש... חכי לי ,תוך פחות משנה אשתחרר ...אבל אין לי מושג מאיפה אמצא את הכוח ללכת ברחוב ולהיפגש במקרה עם הרב או הרבנית שימשונוב."... מיד עם שחרורו של הארנון מהכלא ,ניסו היוגבים להתחקות אחרי הגמד שדאג במסירות לכל מחסורה של הרעייה האומללה .אך לשווא .אגב ,ביום השיחרור מהכלא מצא ארנון בתיבת הדואר מעטפה ובה תלוש קנייה של בגדים ע"ס ₪ 122ובו פתק קטן "אנו מברכים אותך על צאתך מן הכלא ,ומייחלים שתפתח דף חדש ומוצלח בחיים .קנה לך בגדים חדשים .מזל וברכה". רק אחרי חודשיים מאז השחרור ,אזרו ארנון וחנה יוגב את האומץ לבוא ולהתנצל בפני משפחת שימשונוב .הזוג שימשונוב קיבל במאור פנים את היוגבים ,הגישו קפה ועוגות ,והקפידו לשוחח על כל נושא שבעולם ,רק לא לאזכר את האסון. "אני נורא מתנצל ,ומבקש את סליחתכם ,זה מעשה פשע ממש איך שנהגתי ,אינני יודע איך לנחם ,אינני יודע איך לתקן את העוול ,אנא מחלו לי". "מחלנו ארנון ,מחלנו ,הרגישו נוח .הכל רצון ה' ,בראש השנה וביום כיפור אומרים מי ימות ומי יחיה ,מי בחרב מי בחנק ...גזירת המוות לא בידינו ,רק צריך להשתדל לא להיכנס לתחום המסוכן שמגלגלים חובה על ידי חייב ...אנחנו סולחים מכל הלב". 88שנים חלפו מאז .לארנון וחנה יוגב נולדו עוד חמישה ילדים, ביתם הפך מזמן לבית חרדי לכל דבר .האושר והשמחה שררו במעונם ,ורק חידה קטנה עדיין ליוותה אותם ..מי הוא אותו שדאג למלא את חסרונה של חנה בימים הקשים ההם. בוקר אחד נכנסה חנה יוגב למשרד הפנים כדי לדווח על אובדן תעודת זהות ,ולבקש חדשה. הפקיד שאל" :אתם משפחת יוגב?" .כן השיבה" .אתם גרתם בעבר ברחוב הדף היומי בשכונת "ערבי נחל?" .אכן כן ,אישרה חנה. "אם כן ,לפני כ 88 -שנים כשהייתי צעיר יחסית ,נבחרתי להיות כשליח ,אתם בוודאי יודעים מי היה המשלח ...הרב שימשונוב כמובן"" .הרב שימשונוב???" השתאתה חנה" .כן ,כן" השיב הפקיד. בשעת לילה ולאחר תאום טלפוני ,הגיעו ארנון וחנה -עם זר פרחים לביתם של השימשונובים כדי להבין את פשר ההטבה המופלאהבאותם ימים קשים. הרבנית שימשונוב" :כן ,היינו שבורים ומרוסקים ממותו של ראובן ז"ל .אנחנו בני אדם ולא מלאכים .נודה על האמת ,זעמנו וזעפנו עליך ארנון על נהיגתך הפושעת והרשלנית וליבנו ממש בער בקירבנו .במידה מסויימת חשבנו שהכלא הוא מעין נקמה ,למרות שליהודי אסור לנקום ולנטור .הרגשנו שקשה לנו לסלוח לך ,אבל אחרי שלושה חודשים מישהו דאג ללחוש לאוזננו כי חנה סובלת ממש ...ואז בעלי אמר לי ,עדנה ,זה הזמן להתעלות על עצמינו. אנחנו נטהר את ליבנו ,ונעשה עם הזוג האומלל הזה חסד זך ועליון. נדאג לכל מחסורם ,גם אם המאמץ הזה יכביד על חיינו .בעלי שכר שליח צעיר וביקשו לשמור בסוד את שם משלחו .אך משמים ,אחרי 88שנים ,ההבטחה נמוגה מזכרונו ...שתדעו ,הרגשנו באותם ימים קשים ,כמי שנישאים על כנפי ההטבה של הקב"ה בכבודו ובעצמו. החסד הזה ממש הבריא אותנו ,הרגשנו תחושת אחווה כלפיכם ורצון עז שתזכו להתחזק ביראת-שמים ,וזו תהיה הכפרה האמיתית הראוייה לעילוי נשמה עילאי לנשמתו של ראובן בננו ז"ל .ובאמת עקבנו באושר רב אחרי התעלותכם הרוחנית ומבלי שנקפנו אצבע, ולא עסקנו בשיכנוע ,אתם ינקתם מן החסד המיוחד הזה ,וזכיתם לחסות בצל כנפי השכינה .במידה רבה -אומר בעלי -שההטבה שלכם כלפינו מבחינה רוחנית ,היא עצומה וענקית לאין-ערוך מן ההטבות הקטנות הגשמיות ,ששלחנו לכם באותם ימים". ו ְּבחָ נוּנִ י נָא ּ ָבזֹאת אוֹמֵ ר הָ ַרב ִאם לַאֲ נ ִָׁשים הָ י ְָתה י ְִדיעָ ה אֲ ִמ ִתית עַ ל גֹדֶ ל ִמפְ עָ לָיו ,הָ יּו יו ְֹדעִ ים עַ ל יֹ ֶׁשר ִמ ְׁשפָ טָ יו וְ הָ יּו יו ְֹדעִ ים ֻכלָם כַמָ ה הַ ִמ ְׁשפָ ִטים ֶׁשל ֹו י ְָׁש ִרים ּומסֻ ָד ִריםּ ,ומֵ ִרים ִסכְ לּות ֹו בְ ִמצְ ווֹת הַ בו ֵֹרא י ְִתבָ ַרך ְרצוֹנ ֹו לו ַֹמר ּונְכוֹנִ ים ְ תו ָֹרת ֹו אֲ ֶׁשר ִהזְ ִהיר בָ ּה לִ ְסמֹ ך עָ לָיו כְ מ ֹו ֶׁשָאמַ רּ" :ובְ חָ נּונִ י נָא בָ זֹאת" וְ ָאמַ ר "בִ ְטח ּו בַ ה' עֲדֵ י עַ ד" ,לִ פְ עָ ִמים אַ ָתה רוֹאֶ ה ֶׁשהַ בִ טָ חוֹן לא בָ א אֵ צֶ ל הַ ִממּוׁש כִ י חָ סֵ ר ל ֹו י ְִדיעוֹת בַ תו ָֹרה ,הַ ֶשפַ ע ֶׁשל ֹו ְמ ֻעכָב בַ ָשמַ יִם מֵ אֵ יזו ֶֹׁש ִהי ִסבָ ה כָלְ ֶׁש ִהי ,עֲ ווֹנוֹת ֶׁשלוֹ ,הּוא יָכוֹל עַ כְ ָׁשיו לְ ַׁש ְח ֵרר אֶ ת הַ ֶשפַ ע וְ לא ַרק ָאמ ָרה לְ ַׁש ְח ֵרר אוֹת ֹו אֶ לָא גַם לְ הַ גְ בִ יר אוֹתוֹ ,אֵ יך? אֶ חָ ד מֵ הַ ְדבָ ִרים הַ תו ָֹרה ְ ִמצְ וַ ת צְ דָ ָקה" ,הָ בִ יאּו אֶ ת -כָל-הַ מַ עֲ ֵשר אֶ ל-בֵ ית הָ אוֹצָ ר ּובְ חָ נּונִ י נָא יח בָ זֹאת"" ,חַ י ה' ִאם לא? וַ הֲ ִריקֹ ִתי ָלכֶם בְ ָרכָה עַ ד-בְ לִ י-דָ י " .אֲ נִ י מַ בְ ִט ַ לְ ךְ ,תנַסֶ הּ" ,ובְ חָ נּונִ י"ִ ,תבְ חַ ן או ִֹתי. אוֹמֵ ר הַ מָ גִ יד ִמדּובְ נָא לָמָ ה ה' נ ַָתן לָנּו לִ בְ חֹן אוֹת ֹו ַרק בָ זֶה? ה' ְמצַ ּוֶ ה או ְֹתך ֶׁש ִתבְ חַ ן אוֹת ֹו זֶה לא ֶׁש ִאם אַ ָתה רוֹצֶ ה ִתבְ חַ ן אֶ לָא הַ ָקדוֹׁש בָ רּוך הּוא רוֹצֶ ה ֶׁש ִתבְ חַ ן אוֹתוֹ ,לָמָ ה? מָ ָׁשל לְ מָ ה הַ דָ בָ ר דוֹמֶ ה? לְ סוֹחֵ ר אֶ ָחד ֶׁשבָ א עִ ם ִמבְ חַ ר בַ ִדים לַעֲ י ָָרהָ ,אמַ ר לָהֶ ם אַ ֶתם רו ִֹאים יֵׁש לִ י פֹ ה חֲ ִתיכוֹת בַ ִדים כָל בַ ד ֵׁשׁש אַ מוֹת ,צֶ מֶ רַ .אף אֶ חָ ד לא יַאֲ ִמין לוֹ ,בַ ִדים כָאֵ לֶה ְקטַ ּנִ ים וְ דַ ִקים ,אֵ יפֹ ה יֵׁש פֹ ה ֵׁשׁש אַ מוֹת ...אוֹמֵ ר לָהֶ ם הַ סוֹחֵ רְ :קחּו אֶ חָ ד ִתבְ ְדקּו בְ בַ ָק ָׁשה ...נִ גַׁש ַאחַ ד הָ אֲ נ ִָׁשים ּובוֹחֵ ר אֶ ת חֲ ִתיכַת הַ בַ ד הֲ כִ י עֲלּובָ ה וְ דַ ָקה כְ דֵ י לְ הַ ְראוֹת לְ סוֹחֵ ר ֶׁשבֶ אֱ מֶ ת זֶה לא מַ ְת ִאים ,וְ הּוא לו ֵֹקחַ ּובוֹדֵ ק וְ רוֹאֶ ה ֶׁשיֵׁש ֵׁשׁש אַ מוֹת וְ אוֹמֵ ר :בֶ אֱ מֶ ת יֵׁש כָאן ֵׁשׁש אַ מוֹת ...הַ סוֹחֵ ר ָשמַ ח :אַ ָתה רוֹאֶ ה? זֹאת ְסחו ָֹרה ְמׁשֻ בַ חַ ת!... אוֹמֵ ר הַ ָמגִ יד ִמדּובְ נָא הַ ָקדוֹׁש בָ רּוך הּוא ָל ַקח ִמצְ וָ ה ַאחַ ת ִמכָל הַ ִמצְ ווֹת ֶׁשלוֹ ,הַ ִמצְ וָ ה ֶׁש ְּנִראֵ ית הֲ כִ י פָ חוֹת נְכ ֹונָה ...תוֹצִ יא כֶסֶ ף וְ יָבוֹא לְ ך יוֹתֵ ר... וְ הַ ָקדוֹׁש בָ רּוך הּוא אוֹמֵ ר :בְ בַ ָק ָׁשהַ ,קח אֶ ת הַ ִמצְ וָ ה וְ ִתבְ חַ ן או ָֹתּה ,תוֹצִ יא אֶ ת הַ כֶסֶ ף וְ ִת ְראֶ ה ִאם זֶה לא יַחֲ זֹר לְ ךּ" ,ובְ חָ נּונִ י נָא בָ זֹאת"ַ ,תעֲ ֶשה לִ י ִמבְ חָ ןִ ...אם הָ ָאדָ ם הָ יָה יוֹדֵ עַ אֶ ת זֶה ,הָ יָה יוֹדֵ עַ אֵ יך לְ הו ִֹריד ֶאת הַ ֶשפַ ע ֶׁשל ֹו יוֹתֵ ר מַ הֵ ר ,אֲ בָ ל הּוא לא יוֹדֵ עַ אֶ ת זֶה. בְ סֵ פֶ ר הַ ִחּנּוך ְמבָ אֵ ר ֶׁשהַ ֵשם י ְִתבָ ַרך נ ַָתן אֶ ת הָ אֶ פְ ָׁשרּות לִ בְ חֹ ן אוֹת ֹו בְ ִמצְ וַ ת צְ דָ ָקה וְ הּוא גַם ִהבְ ִטיחַ ֶׁשּשּום חֵ ְטא וְ עָ ווֹן לא יְעַ כֵב אֶ ת הַ ִמצְ וָ ה הַ ּזוָֹ .אדָ ם לִ פְ עָ ִמים נוֹטֵ ל יָדַ יִם בְ ִד ְקדּוק כִ י ִהבְ ִטיחּו ל ֹו ע ֲִׁשירּות, נְטילַת יָדַ יִם ִאם הּוא יַעֲ ֶשה עָ ווֹן זֶה יְעַ כֵב אֶ ת מַ ַתן הַ ָּשכָר, אֲ בָ ל בְ ִמצְ וַ ת ִ יבּותא, ַרב ִח ְסדָ א אוֹמֵ ר :אֲ נָא מָ ִׁשינָא ְמלוֹא י ִָדי ,וִ יהָ בִ ינּו לִ י ְמלוֹא ִט ָ ִיתי ׁשוֹפֵ ך הַ ְרבֵ ה מַ יִם וְ ִקבַ לְ ִתי הַ ְרבֵ ה ע ֶֹׁשר ,אֲ בָ ל לִ פְ עָ ִמים הָ ָאדָ ם לא הָ י ִ ז ֹוכֶה לְ ע ֶֹׁשר ,לָמָ ה? בִ גְ לַל ֶׁשיֵׁש אֵ יזֶה עָ ווֹן ַאחֵ ר ְמעַ כֵב ...אוֹמֵ ר סֵ פֶ ר הַ ִחּנּוך ֶׁשבְ ִמצְ וַ ת צְ דָ ָקה אֵ ין ׁשּום חֵ ְטא וְ עָ ווֹן יְכוֹלִ ים לְ עַ כֵב אֶ ת הַ ֶשפַ ע ֶׁשלָּה בָ ע ֹולָם הַ ּזֶה ,כִ י ה' ִהבְ ִטיחַ עַ ל זֶה ֶׁשּזֹאת בְ ִחינָהִ ,תבְ חַ ן או ִֹתיִ ,אם אֲ נִ י אֶ בְ חַ ן אֶ ת ה' וְ אֶ ְראֶ ה ֶׁשהֶ עָ ווֹן ֶׁשלִ י ְמעַ כֵב ָאז אֵ יזֶה בְ ִחינָה יֵׁש פֹ ה? את ְ -ת ַקבֵ ל בְ ָרכָה עַ ד ָלכֵן בְ ִמצְ וָ ה ז ֹו אֵ ין דָ בָ ר ֶׁשיָכוֹל לְ עַ כֵב .אַ ָתה הוֹצֵ ָ בְ לִ י דַ יָ ,אבִ יא אֶ ת הַ מַ עֲ ֵשר בֵ ית ה' ּובְ חָ נּונִ יָ ,אז זֶה אוֹמֵ ר דָ ְר ֵׁשנִ י ,לָ כֵן ִמי ֶׁשֹּלא יוֹדֵ עַ ,רוֹאֶ ה ֶׁשֹּלא ִמ ְתמַ מֵ ׁש אֶ צְ ל ֹו הַ ְדבָ ִרים וְ יֵׁש ל ֹו קֻ ְׁשיוֹת בַ לֵב, ִית הּוא אוֹמֵ ר ִהבְ ִטיחּו לִ י א' ב' ג' אֲ בָ ל כְ לּום לא ָק ָרהִ .אם אַ ָתה הָ י ָ ָָארץ יוֹדֵ עַ ֶׁש ִמצְ וַ ת צְ דָ ָקה א ֹו כְ מ ֹו שהגמ' אוֹמֶ ֶרת עֲ ִׁש ִירים ֶׁשבְ חּוצָ ה ל ֶ ִמפְ נֵי מָ ה זוֹכִ ים? לָמָ ה יֵׁש עֲ ִׁש ִירים בְ חּו"ל הֲ ֵרי אֵ ין בְ ָרכָה בַ כֶסֶ ף ֶׁשל ְהּודים בְ חּו"ל? חּו"ל ,הַ כֹל אֲ וִ יר עַ ִמים טָ מֵ אָ ,אז אֵ יך יֵׁש עֲ ִׁש ִירים י ִ אוֹמֶ ֶרת הַ גְמָ ָרא ִמפְ נֵי ֶׁש ְמכַבְ ִדים אֶ ת הַ ַשבָ תֻ ,כלָם עו ִֹשים ַׁשבָ ת ,ק ֹונִ ים זְמין או ְֹר ִחים פוֹתֵ חַ ָׁש ִטיחַ ָשם ְמנו ָֹרה מַ עֲדַ ּנִ ים לְ כַבֵ ד אֶ ת הַ ַשבָ ת ,מַ ִ ְמיֻחֶ דֶ תׁ ,שֻ לְ חָ ן ,צַ לָחוֹת ְמיֻחָ דוֹת ,עוֹד ָמנָה אוֹמֵ ר לְ ִא ְׁשת ֹו ַתעֲ ִשי0-0 , מָ נוֹת בְ ַׁשבָ תָׁ ,ש ִרים בֵ ין מָ נָה לְ מָ נָה וְ או ְֹמ ִרים ִדבְ ֵרי תו ָֹרה ,כָל סּוגֵי הַ מַ ְׁש ָקאוֹת יֵׁש ל ֹו עַ ל הַ ּשֻ לְ חָ ן יֵׁש לוֹ ,הּוא ְמכַבֵ ד אֶ ת הַ ַשבָ ת ,הַ ָקדוֹׁש בָ רּוך הּוא י ְִתבָ ַרך ְׁשמ ֹו אוֹמֵ ר אֲ נִ י אֶ תֵ ן לְ ך ע ֶֹׁשר עַ ל זֶה ַאל ִת ְדַאג ,גַם ִאם יֵׁש ְק ָללָה בְ חּו"ל -לְ ך י ְִהיֶה ע ֶֹׁשרָ ,ככָה הַ גְמָ ָרא אוֹמֶ ֶרת ,עֲ ִׁש ִירים לּוד ִקיָא ֶׁשבְ חּו"ל ִמפְ נֵי מָ ה זוֹכִ ים ּומַ עֲ ֶשה בִ ַק ְר ִתי אֵ צֶ ל בַ עַ ל הַ בַ יִת בְ ְ יתי אֵ יזֶה ע ֶֹׁשר יֵׁש לוֹ ,אֵ יזֶה ׁשֻ לְ חָ ן הּוא מֵ בִ יא וְ אֵ יזֶה אוֹמֵ ר ר' יו ִֹסי וְ ָר ִא ִ אֹ כֶלָ ,אמַ ְר ִתי ל ֹו ַתגִ יד לִ י בְ נִ י ִמ ִמי? מֵ אֵ יפֹ ה לְ ך כָל הַ כֶסֶ ף הַ ּזֶה מָ ה אַ ָתה ֵית ָככָה עָ ִׁשיר? ִיתיָ ...אז אֵ יך נִ ְהי ָ ית בַ פַ יִס? ע ֹונֶה לוֹ :לאַ ,קצָ ב הָ י ִ זָכִ ָ ִיתי לוֹקֵ חַ בְ הֵ מָ ה לְ ַׁשבָ ת ,וְ ָאז הָ י ְָתה בְ הֵ מָ ה אוֹמֵ ר כָל בְ הֵ מָ ה ֶׁשבָ ָאה הָ י ִ יתי, ִיתי ׁש וֹמֵ ר עוֹד חֲ ִתיכָה לְ ַׁשבָ ת ,זֶהּו ,זֶה מַ ה ֶשעָ ִש ִ יוֹתֵ ר ְטעִ ימָ ה ,וְ הָ י ִ יתי אֹ כֶל לְ ַׁשבָ ת ,הַ ְרבֵ ה אֹ כֶל ...וְ ִהּנֵה ַרק ל ַָק ְח ִתי ְדבָ ִרים לְ ַׁשבָ תָ ,קנִ ִ יתי לְ ַׁשבָ ת ,זֶה הַ כֹל ,פָ ׁשּוט ְמאֹד. ִת ְראֶ ה אֵ יזֶה עָ ִׁשיר אֲ נִ יָ .קנִ ִ אוֹמֵ ר ַרבֵ נּו בְ חַ יֵי ָאדָ ם ֶׁשֹּלא יוֹדֵ עַ אֶ ת זֶה ,הּוא לא מֵ בִ ין לָמָ ה לא מַ גִ יעַ ל ֹו הַ ֶשפַ ע כְ מ ֹו ֶׁשלַחֲ בֵ ר ֹו מַ גִ יעַ .מַ ה ּנַעֲ ֶשה וַ חֲ סֵ ָרה לְ ך י ְִדיעָ ה?ִ ...מי ֶׁשֹּלא זְרי מַ ס לא ְמ ַקבֵ ל או ָֹתם ,מַ ה לַעֲ שוֹת ...יֵׁש ִׁשיטוֹת לִ ְמׁשֹך יוֹדֵ עַ ֶׁשיֵׁש הֶ ְח ֵ ֶׁשפַ ע ,גַם ִאם לא מַ גִ יעַ לְ ך. סדרו את הפרשה לפניכם רשימת נושאי הפרשה בסדר מעורבב ,עליכם לסדרם מחדש לפי סדר ההתרחשות בפרשה .כשתצליחו ,שימו כל אות של כל נושא במקומה ,ותקבלו מהאותיות חלק מפסוק מהפרשה. א .דיני מכירת וגאולת בתים א .דיני שמיטת הארץ ד .הבטחות שפע לשומרי השמיטה ד .איסור אונאת ממון ודברים ד .דיני עבד עברי הנמכר לגוי ד .דיני עבד כנעני ו .איסור ע"ז וציווי על השבת ב .איסור ריבית ו .דיני מכירת בתי ושדות הלווים ו .דיני שנת היובל ו .דיני מכירת וגאולת שדות נ .דיני עבד עברי המוכר עצמו "_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _" המונח המבוקש הינו מילה בת 0אותיות המופיעה בפרשה, ואשר כל שורה בחידה רומזת להקשר שונה שלה. צהל סוס עם תבן ליד עמוד עשוי אבן לבוש אוכף מבד חשוב כספרה במכונת חישוב. ` בת"ת התחלנו במבצע "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" התלמידים למדו על תלמידי רבי עקיבא ועל ימי הספירה וקיבלו על עצמם להרבות בכבוד הזולת. כל מעשה של "ואהבת לרעך כמוך" שנעשה ע"י תלמיד מקבל פרח ובו נכתב המעשה ונתלה בהר סיני כהכנה לקבלת התורה. ההשתוקקות של התלמידים גדולה והר סיני מתמלא פרחים של מעשים טובים. עזרא הסופר י-ם אשדוד קרית מלאכי אשקלון באר שבע הנזק שעושות ה"מדוזות" נושאת המטוסים "רונלד רייגן" היא כלי השיט התשיעי במספרו למשפחת הנושאות מסוג "נימיץ" .מדובר בעיר צפה במשקל של מאה אלף טונות ,אורכה יותר מ 002-מטר וגובהה 62מטר .היא מונעת בכוחו של כור גרעיני ומסוגלת לשייט ללא תדלוק במשך כ 02-שנה. והנה בקיץ ,0227בעודה עוגנת בנמל בריסביין באוסטרליה ,עבר לידה נחיל מדוזות ואלפים מהן נשאבו אל תוך המנוע ועם מי הקירור השביתו חלקית את יחידת המעבה .כתוצאה מכך הושבתה ספינת הענק ,לרבות חלקים מהכור שלה .גאוות הצי האמריקאי ,אונייה בעלת כוח צבאי של מדינה קטנה ,לא יכלה ליצור העשוי בעיקר ממים וג'לטין. סיפורה של ה"רונלד רייגן" אינו ייחודי :צוותי תחזוקה של תחנות הכוח באשדוד ואשקלון מתריעים מדי שנה על שאיבה של יותר מטון של מדוזות בשעה שהן בקרבת החוף ,ומאמץ רב מושקע כדי למנוע פגיעה באספקת החשמל .לא פעם נדמה שתחנות הכוח הן ממש מגנט למדוזות ,בעיקר בגלל הצורך הרב שלהן במי ים לקירור. מעבר למטרד של חסימת תחנות שאיבה ,למדוזות תיאבון עצום והן מסוגלות לאכול מדי יום ביומו עד פי עשרה ממשקל גופן ,מה מהווה גורם סיכון למערכות האקולוגיות שמדוזות מתבססות בהן. בשנות ה 12-של המאה שעברה מדוזה "מסרקנית" הגיעה כפולשת לים השחור .קצב הריבוי המסחרר שלה ועמידותה כנגד המינים הקיימים בים כמעט גרמו להפסקה מוחלטת של הדיג בים עד אמצע שנות התשעים. המדוזות שייכות למערכה ביולוגית בשם "צורבניים" ,שכוללת גם אלמוגים ושושנות ים .השם מדוזה שמור לחברי המערכה בעלי כושר תנועה ,שאינם מקובעים למקומם .רוב המדוזות בים התיכון שייכות למחלקה בשם "מדוזות הסוכך". מדובר ביצורים פשוטים למדי ,חסרי מערכת עצבים מרכזית או מערכות עיכול ,דם או נשימה נפרדות .עד 08אחוז מגופן הוא מים, והשאר הוא מעין חומר ג'לטיני שממנו מורכבות כיפת המדוזה וזרועות הציד הצורבות. הכיפה משמשת חלל לעיכול המזון ובה בעת מאפשרת למדוזה לשחות על ידי התכווצות ודחיקת מים החוצה. בשבת: בחול: תפילות שחרית הנץ החמה ( 20:82כ 08-דקות קודם הנץ החמה) 26:22 שחרית מנין ב' 21:88 שחרית מנין ג' ( 80:02כ 02-דק' קודם שקיעה) מנחה סמוך למנחה ערבית מנין א' בתום השיעור המרכזי ערבית מנין ב' שיעורים בימים א – ה בשעה , 80:02גמרא – לאחר השיעור המרכזי עין יעקב -עיון באגדות חז"ל חובת הלבבות הלכה /ענייני דיומא מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל הלכות שבת יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי פעילות לנשים יום שלישי 02:02שיעור לנשים ,הר' עטיה תפילות ושיעורים ( 80:82כ 02-דק' לפני שקיעה) מנחה ערב שבת ( 20:08כשעה קודם הנץ החמה) שחרית עם הנץ החמה 02( 26:22דק' לפני תפילת שחרית) שיעור בהלכות נידה 26:02 שחרית מנין ראשי ( 80:02אליהו קורן ,0משפחת פרג'יאן) תהילים לבנים שיעור הלכה חושן משפט 88:02 87:22 מנחה מנין א' 87:02 שיעור מוסר ( 86:88בתום השיעור) מנחה מנין ב' ( 80:82כשעה לפני צאת השבת) אבות ובנים ( 80:02כ 02-דק' קודם צאת שבת) שיעור הלכה ( 02:82עם צאת השבת) ערבית של מוצ"ש פעילות לנשים בשבת תהילים לבנות שיעור לנשים ( 80:08הרב מן ההר ,80/0משפ' בן אלי) 80:08מפי מו"ר שליט"א שיעורים קבועים נוספים מפי מו"ר הרב שליט"א בירושלים והסביבה! יום רביעי 81:22ביה"כ "בורכוב" ,רח' פישל ירושלים 86:02 יום שני יום חמישי 08:22 ביה"כ "מוסיוף" ,רח' יואל ירושלים מעלה אדומים רח' אבני החושן בס"ד משיעור לשיעור גדל מספר המשתתפים בשיעור השבועי בימי ראשון בפסגת זאב של מו"ר הרה"ג אייל עמרמי שליט"א! השיעור עובר החל מיום ראשון הקרוב לבית הכנסת "משכן אברהם" ברח' מרידור 11פסגת זאב ,י-ם בהלכה ובאגדה לזיכוי הרבים ,להצלחה ,לרפואה ולעילוי נשמת. דניאל בן-ציון בטל' .050-4886366 העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור ,מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ,שזכותו הגדולה תגן עלינו ,דוד בן שמחה וב"ב ,משפחת מזרחי ,ציון בן נעמי לבריאות והצלחה ,יחזקאל מאיר בן שרה להצלחה ברוחניות וגשמיות להצלחת: לרפואת :חיים מרדכי בן נטע ,עובדיה בן עמומה לעילוי נשמת :נעמי בת עזיזה
© Copyright 2024