עלון להורדה שלום לעם
בני נוער בכל רחבי הארץ מתאספים יחדיו בבית הכנסת המקומי ללימוד משותף בליל חג השבועות מוצאי שבת 11/5/16 *תוכנית לימוד מיוחדת * כיבוד עשיר מתחברים לתורה ויהדות 729 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב החל מהשעה 23:00אל תוך הלילה. רכזי נוער ,מדריכים וקבוצות צרו קשר: אזור ירושלים | 052-7644409 :אזור המרכז054-8421100 : אזור הדרום | 052-7644408 :אזור הצפון054-4324518 : מושבים ,ובכל חלקי הארץ052-7644408 : גיליון זה יו"ל ע"י ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מרכז "שלום לעם" מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il במדור מבט לחיים הרובוט שקם על יוצרו פרשת במדבר כ"ז אייר תשע"ו 04ביוני 2016 שבת פרשת במדבר ,כ"ז באייר תשע"ו, - 4/6/16ביטול הגזירה היום נחשב כאחד מהימים הטובים שהיו בזמן בית המקדש השני (מגילת תענית), מכיוון שביום זה הצליחו בית חשמונאי לבטל את הגזירה הקשה שגזרו היוונים, שנקראת "עטרות של ורד" ,בה גזרו היוונים לתלות פרחי ורד על פתחי החנויות והחצרות כחלק מפולחן של עבודה זרה, וחייבו לכתוב על מצח השור והחמור שאין לבעליהם חלק באלוקי ישראל ,וכשגברו בית חשמונאי ביטלו את הגזירה ,ועשו אותו יום-טוב. יום ראשון ,כ"ח באייר תשע"ו- 5/6/16 , פטירת שמואל הנביא היום ,הוא יום פטירתו של שמואל הנביא, ובמגילת תענית נאמר שיום פטירתו חל מחר ,בכ"ט באייר .מסיבה זו נוהגים רבים לעלות על קברו שברמה ,סמוך לשכונת רמות בירושלים ,ביום כ"ח באייר בערב ושוהים שם עד הלילה ,כך שהם נמצאים על קברו בשני ימי הזיכרון .שמואל היה השופט האחרון של בני ישראל בתקופת השופטים ,והנהיג את עם ישראל בסוף זמן השופטים עד תחילת תקופת המלכים ,שאול ודוד .שמואל היה משבט לוי מצאצאי קורח ,והיה תלמידו של עלי הכהן שגידלו וחינכו במשכן שילה .שמואל המליך את שאול המלך ,אולם לאחר שלא הרג את אגג העמלקי ,עברה המלוכה לידי דוד וממנו יצא המלך המשיח במהרה בימינו אמן .בשעה שנפטר שמואל הנביא ,באו כל עם ישראל להספידו וקברוהו בעיר שברמה .ישנה סגולה מיוחדת לומר היום את תפילת חנה שמובאת בתחילת ספר שמואל ,שהיא גם הפטרת יום ראשון של ראש השנה. יום שני ,כ"ט באייר תשע"ו - 6/6/16 ,תפילה להצלחת הילדים סגולה גדולה לומר היום ,ערב ראש חודש סיון ,את התפילה המיוחדת שמביא השל"ה הקדוש בספרו שבה מתפללים על הצלחת הילדים וחינוכם בדרך ה'. וזה לשון השל"ה הקדוש" :ביותר צריך להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם, וכל צרכיהם וזיווגם מה' יצא הדבר .ולבי אומר שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון ,הוא החודש שבו ניתנה התורה ואז נקראים בנים לה' אלוקינו. מסע אל העבר וראוי להתענות ביום זה הוא ואשתו ,ויתעוררו בתשובה ,ויתקנו כל ענייני הבית איסור והיתר וטומאה וטהרה וכל העניינים ,יתנו צדקה לעניים הגונים". התפילה מופיעה ברבים מסידורי התפילה .בישיבתו של מרן ה"חתם סופר", היו התלמידים נוהגים להתענות בערב ראש חודש סיון ,כהכנה לקראת קבלת התורה שבחג השבועות. יום שלישי ,א' בסיון תשע"ו - 7/6/16 ,עמוד ענן על הקבר סיפור ישן שהתפרסם הוא ,שבליל ראש חודש סיון וכן בליל חג השבועות, נראה עמוד ענן על קברו של התנא המפורסם רבי יהודה בן בתירא שנמצאת בעיר נציבין (כיום בדרום-מזרח טורקיה) ,ו"העמוד עולה מהארץ ועד השמים והוא דבר פלא בעיני כל רואיו" .רבי יהודה בן בתירא היה חי בסוף תקופת בית המקדש השני ,ופעם אחת בא אליו גוי אחד שהיה גר בנציבין וצחק כשאמר שלמרות האיסור לגוי לאכול מקרבן הפסח ,הוא התחפש כיהודי ועלה לירושלים בה אכל את קרבן הפסח .התחכם עמו רבי יהודה בן בתירא ושאל אותו" :האם נתנו לך לאכול מהאליה של הכבש ,שהוא החלק המשובח ביותר"? ענה הגוי ,כי אמנם הפעם לא נתנו לו לאכול מן האליה ,אבל בפעם הבאה שיעלה לירושלים ידרוש לקבל חלק משובח זה .ואכן כשעלה הגוי בשנה לאחר מכן לירושלים, דרש לקבל את האליה וכולם התפלאו עליו ,שכן ההלכה ידועה לכל שהאליה מוקרבת על גבי המזבח .ביררו הכהנים אחריו וכשמצאו שהוא גוי ,הענישו אותו. שלחו הכהנים לרבי יהודה מכתב ,ובו כתבו" :שלום לך רבי יהודה בן בתירא, שאתה נמצא בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים". יום רביעי ,ב' בסיון תשע"ו - 8/6/16 ,היום המיוחס יום זה נקרא בשם "היום המיוחס" ,והוא בין ראש חודש סיון לבית שלושת ימי ההגבלה .טעמים מספר ניתנו לכינוי זה ,והידוע בהם הוא שביום זה אמר הקב"ה למשה לומר לעם ישראל" :ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" ,ובכך בחר ה' בעם ישראל להיות לו לעם מיוחד מכל העמים ,מיוחסים ומקודשים יותר מכל אומות העולם .כל יהודי צריך להכיר בכך ,שהוא בן יקיר ואהוב על הקב"ה ,וה' מייחל ומצפה לכל אחד מאתנו מתי נשוב להתקרב אליו ולעבדו בלבב שלם. יום חמישי ,ג' בסיון תשע"ו - 9/6/16 ,ימי ההגבלה היום מתחילים שלושת ימי ההגבלה ,בהם התכוננו בני ישראל לקראת קבלת התורה בהר סיני .הימים נקראים 'הגבלה' ,כי בהם הוגבלו בני ישראל שלא להתקרב להר סיני ,להיות מוכנים ליום השלישי ולהיות קדושים וטהורים לקראת קבלת המתנה הגדולה היא התורה הקדושה ,ובכך כרת ה' אתנו ברית להיות לו לעם ואנו נהיה לו בנים אהובים ונאמנים לקיים את דבריו ומצוותיו. הרובוט שקם על יוצרו מבאט ל החיים נראה היה שאפשר לחתוך את המתח ששרר במלון המפואר בסכין .אנשי התקשורת הרבים כמו גם מאות הצופים המאושרים שהצליחו לזכות בכרטיס כניסה לדו קרב המסקרן והמותח ,המתינו בציפייה דרוכה לתחילת המשחק שבסופו ייקבע האם 'הבינה המלאכותית' -שם כולל לחכמת התכנון המפעילה את המחשב ושפותחה על ידי בני האדם ,תגבר על המוח האנושי. במקרה שכן ,הרי שמדובר כאן ש'הגולם', המחשב ,קם על יוצרו -האדם. מצד אחד ,ישב בכיסאו ,השחקן הסיני המפורסם ,קים ז'ונג ,שהיה גם אלוף העולם במשחק ה'גו' המפורסם ,שהומצא בסין לפני יותר מ 3,000שנה ונחשב בעיני יודעי דבר אבינועם הרש למשחק מורכב יותר מאשר משחק השחמט המפורסם. מהצד השני ,חיכה לאלוף העולם ,מחשב משוכלל ביותר שנבנה במיוחד על ידי חברת 'גוגל' וכל בנייתו ותכליתו תוכננו אך ורק למטרה אחת :להביס את המוח האנושי ובכך בעצם לתת אות לפתיחת העידן שבו המכונות שבני האדם ייצרו ,יהיו אף יותר חכמות מבני האדם עצמם .משחק ה'גו' בין אלוף העולם לבין המחשב עם ה'בינה המלאכותית' ,היה חוויה מרתקת לחובבי המשחק מכל העולם. לפני המשחק ,ניגש לקים ז'ונג ,אדוארד באטלר הבריטי ,שהיה גם אחד המדענים הראשיים של חברת 'גוגל' ,ואמר לו" :תשמע ידידי ,אתה הרי מכיר טוב את המערכת המורכבת של המחשב שיתמודד מולך .אתה הראשון שהתחיל לפתח את התוכנה ואנחנו המשכנו אחריך עם קבוצה של מאה מדענים ובנייתו ארכה לנו מעל שנה וחצי ,אבל אני במקומך לא הייתי דואג ,אני בטוח שהמוח שלך יוכל לנצח בסופו של דבר את המכונה הזו ,המוכרת לך מקרוב"... קים ז'ונג ניסה להבין מדוע המדען הראשי של חברת 'גוגל' מצא לנכון לגשת אליו לפני ההתמודדות ועוד יותר מכך ,לא הבין ,מדוע בכלל הוא עודד אותו? אמנם זה נכון שקים ז'ונג אמור להתחרות במחשב שהוא בנה בעצמו ביחד עם אדוארד באטלר .אבל בכל זאת עכשיו הוא 'עבר צד' ומתמודד כנגד אותו מחשב שהתחיל לבנות ולפתח ,מה עוד שבוודאי אדוארד באטלר וצוותו הכניסו מאז שעזב קים, שיפורים רבים כדי לשכלל ולשפר עוד את ביצועיה של ה'בינה המלאכותית' במחשב המיוחד. "בטח הוא מנסה להוריד לי את רמת הריכוז ולגרום לי לשאננות ,אולם אני בכל זאת מתכוון להיות ערני ולנצח את המחשב!" חשב קים לעצמו. רגע לפני התחלת המשחק ,ניגשו לקים צוותי תקשורת מכל העולם וראיינו אותו. הם שאלו אותו איזה מסר יש לו להעביר לאנושות כולה הצופה במשחק בשידור ישיר. קים הביט לעבר המצלמה ואמר בקול בוטח" :אל תדאגו חברים ,אני אומר לכם שהערב כל האנושות כולה תקבל הוכחה נוספת לחכמתו של המין האנושי ולעליונות שיש לו על פני המכונה"... כשביקשו אחר כך אותם צוותי תקשורת לראיין את אדוארד באטלר המדען הראשי של 'גוגל' ,ולשמוע מה יש לו לומר ,הוא רק מלמל למצלמות" :בניגוד לידידי קים ז'ונג ,אני מעדיף לדבר אך ורק אחרי המשחק"... כעבור רגעים נוספים ניתן האות והמשחק החל. קים ז'ונג היה מרוכז כולו .היה ניכר שהוא שבע רצון מהתפתחות המשחק ,על כל צעד שעשה המחשב על לוח משחק ה'גו' ,קים ענה לו במהלך חכם משלו. השעון הראה שמתחילת המשחק עברה כבר חצי שעה .קים ביקש כוס מים וניכר עליו שמאמץ הריכוז הוציא ממנו הרבה כוחות .כעבור עשר דקות נוספות ביקש קים הפסקה ,וכאן ניצלו צוותי התקשורת את ההפוגה ושאלו אותו" :איך לדעתך ייגמר המשחק?" "הכול בשליטה" ענה קים" ,למעשה ,אני כבר צופה את הסוף של המשחק ואת מהלכיו של המחשב ה'משוכלל' ",לגלג קים והוסיף צחוק משלו כדי להבליט את תחושת הבוז כלפי המחשב" ,המחשב הזה עוד יפסיד בגללי בהפסד כואב ,אני אמנם עזבתי את חברת 'גוגל' אבל האמינו לי שאני מכיר את המחשב הזה מצוין ויודע טוב מאד למה הוא מסוגל .סוף כל סוף ,אני בניתי אותו בהתחלה"... בכל אותו זמן ,חיכה ברייטון לואיס ,נציגה של אוניברסיטת 'קולומביה' היוקרתית בה לימד קים ז'ונג ,לנצל את הרגע שבו עיני כל העולם נשואות לעבר קים ז'ונג .הוא ניצל את ההפוגה הקלה שהייתה בראיון ומיד נדחף לעבר המצלמה ואמר בקול נרגש" :רציתי לומר כבר עכשיו בשם אוניברסיטת 'קולומביה' עוד לפני סוף המשחק, שאנחנו מאוד גאים בקים שמלמד אצלנו ,וכמובן נשמח להמשיך ולתגמל אותו בתור אחד המוחות המבריקים ביותר שידעה האנושות" .ברייטון מיהר לשלוף מכיסו צ'ק ענק עם שש ספרות ,והגיש אותו לקול תקתוק המצלמות לקים הנרגש: "הנה לך ,קים ז'ונג ידידנו .מתנה מאוניברסיטת 'קולומביה' בעבור ניצחונך"... "אבל אדוני "...ניסה המראיין מרשת BBCלהעמיד את ברייטון לואיס על טעותו: "המשחק עדיין לא הסתיים .ייתכן שהמחשב יוכל לנצח בסופו של דבר את קים" ברייטון לואיס ,הניף את ידו בביטול" :הבלים!" אמר למצלמות בקול זחוח" :אין לי ספק בכלל שניצחונו של אדון ז'ונג הוא רק עניין של זמן ,תנוח דעתך אדוני המראיין. קים ז'ונג בהתאם לרוח ולמסורת המנצחת של אוניברסיטת 'קולומביה' יוכל לנצח את המחשב הזה בקלות "...וכאן לקח ברייטון לואיס נשימה עמוקה ואחר המשיך: "כידוע ,אוניברסיטת 'קולומביה' ידועה בתור מקום לאנשים גאונים וחכמים הנמנים על פסגת האנושות ביצירתיות המבריקה שלהם .הוא בוודאי ינצח .מילה שלי"... קים ז'ונג חייך למצלמה יחד עם הצ'ק שברייטון לואיס הביא לו .הוא הודה לאוניברסיטת 'קולומביה' ומיד ניגש להמשך הקרב למול המחשב .כעבור חמש דקות נוספות השתרר באולם הגדול הלם מוחלט .קים ז'ונג תפס את ידיו כלא מאמין ,ניכר עליו שהוא נכנס להלם עמוק .המחשב ,כך התברר ,ביצע מהלך מיוחד וגאוני שטרם נראה עד עכשיו במשחקי ה'גו' מעולם .מדובר על שילוב של כמה אסטרטגיות שרק מחשב המסוגל לבצע סנכרון של אלפי מהלכים בבת אחת מסוגל לתרגל מהלך מורכב שכזה. השופט הכריז על סיום המשחק וניצחונו של המחשב ,והקהל היה עדיין שרוי תחת ההפתעה המוחלטת .בסיום נראה שקים ז'ונג עבר חוויה מטלטלת במיוחד. בצעדים כושלים הוא ניגש למצלמות וביקש סליחה מהעולם כולו" :אני מצטער, אבל המחשב ניצח אותי .אני צריך ללכת לביתי ולראות מה לא היה בסדר במשחק ששיחקתי"... לאחר המשחק ,פרשנים שניתחו את ניצחון המחשב ,הגיעו למסקנה שהמחשב שקים ז'ונג בנה בעצמו ביחד עם שאר המדענים ,הצליח באמצעות התוכנה של קים ,לגלות מהלך מיוחד ומבריק שאף שחקן לא הצליח לגלות מעולם ,כולל קים ז'ונג בעצמו. בכך הצליח המחשב להתעלות על יוצרו ובכך בעצם ,הפסיד המוח האנושי למכונה שהוא בנה במו ידיו... *** מאז ימי האנושות ממציאים בני האדם המצאות רבות .חלק מההמצאות משמשות את האנושות לדברים טובים ומועילים .אולם חלק מההמצאות כגון הנשק הגרעיני, מתגלות ככאלה שיכולות להיות הרסניות .על האדם כחלק מהאנושות ,להיות מודע תמיד לכוחו הרב ולהשלכות של מעשיו .עליו לדאוג שתמיד הוא ידע לשלוט בהם, ולא לתת להם לצאת מכלל שליטה .כי לפעמים המכונות שהוא בעצמו יצר ,יוכלו להסב לו נזק כבד שספק אם ניתן יהיה לשקם... מתי הפעם האחרונה שהסתכלת על השמיים? תעצור מדי פעם את מרוץ החיים ,ותחשוב לרגע על היד המכוונת משמים .האמנה בהשגחה פרטית תיתן לך מבט שונה על האפשרויות העומדות לרשותך ,ועל תכלית החיים. הצילו – אני טובע !!! סיפור צעיר יצן ַהּכְ ָפר ֵ -אּלּו ֵהם ְׁש ֵּתי ְּד ֻמּיֹות ׁשֹוטה ַהּכְ ָפר וְ לֵ ַ ֵ ֶמ ְרּכָ זִ ּיֹות ַּבּיָ ִמים ֶׁשל ָאזִ ,אי ֶא ְפ ָׁשר ָהיָ ה לִ כְ ָפר יהם. ַה ְמכַ ֵּבד ֶאת ַע ְצמֹו ִּבלְ ֲע ֵד ֶ לֹומר ּכִ י ּכְ ֵׁשם ֶׁש ֲחמֹור נִ ְׁש ָאר ֲחמֹורּ ,כָ ְך ְרגִ ילִ ים ַ ִט ֵּפׁש נִ ְׁש ָאר ִט ֵּפׁשַ .הלְ וַ אי! ַהלְ וַ אי ֶׁש ַה ִּט ֵּפׁש ָהיָ ה דֹומה נִ ְׁש ָאר ִט ֵּפׁש ּכְ מֹות ֶׁש ָהיָ הַ .ה ְּב ָעיָ ה ִהיא ּכִ י ְּב ֶ לְ יַ יִ ן ַה ִּמ ְׁש ַּת ֵּב ַח ְּב ֶמ ֶׁשְך ַהּזְ ַמןּ ,כָ ְך ִמ ְׁש ַּת ַּב ַחת ִט ְּפׁשּותֹו ֶׁשל ַה ִּט ֵּפׁש ְּבכָ ל יֹום ֶׁשחֹולֵ ף .וְ זֹאת ֹלא ּמֹוצא לֹו לְ נָ כֹון יצן ָה ֲעיָ ָרה ֶׁש ֵ ְמ ַעט ְּב ַא ְׁש ָמתֹו ֶׁשל לֵ ַ ּׁשֹוטה. לה ֶ לְ ִה ְת ָּפ ֵרק ַעל ְּדמּותֹו ֶׁש ַ ּׁשֹוטה ֹלא ָא ַהב ֶאת ַהּלֵ ץֹ ,לא ִמ ְּפנֵ י ֶׁש ָהיָ ה ָחכָ ם ַה ֶ ַּדּיֹו ּכְ ֵדי לְ ַהּכִ יר ְּב ָר ָעתֹו ֶׁשל ַהּלֵ ץֶׁ ,שּכֵ ן ִט ֵּפׁש ָהיָ ה, ֶאּלָ א ִמּׁשּום ֶׁשּכָ ְך ִצּוּו אֹותֹו ֶא ָחיו ַה ְּב ִר ִיאים ְּבנַ ְפ ָׁשם יהם ַהּנָ תּון לִ ְצחֹוק ּוב ִׂשכְ לָ םֶׁ ,ש ָח ָסה נַ ְפ ָׁשם ַעל ֲא ִח ֶ ְ ּולְ לַ ַעג ְּביַ ד ַהּלֵ ץֵ .הם ִאּיְ מּו ָעלָ יו לְ ַבל יִ ְק ַרב ֵאלָ יו, וְ ֹלא יְ ַד ֵּבר ִעּמֹו ִמּטֹוב וְ ַעד ַרע. ִמּכֵ יוָ ן ֶׁשּגַ ם ַהּלֵ ץ ֵאינֹו נִ ְׁש ָאר אֹותֹו לֵ ץ ֶׁש ָהיָ ה, קֹוחֹותיו ְּבנֵ י ָ חֹורה ְט ִרּיָ ה לִ ְק ַהל לָ חֹובתֹו לְ ַס ֵּפק ְס ָ ּומ ָ ֵ ּפֹורה ֹלא נָ ח וְ ֹלא ָׁש ַקטַ ...חּיָ ב הּוא לִ ְמצֹא ַמ ֶּׁשהּו ֶׁשּיָ נִ ַיע ּקֹוד ַח וְ ַה ֶ יציוֲ ,ה ֵרי ֶׁשּמֹחֹו ַה ֵ ַהּכְ ָפרַ ,מ ֲע ִר ָ ֶאת ַאּמֹות ַה ִּס ִּפים ָּב ֲעיָ ָרהֶׁ ,שּכֻ ּלָ ם יִ ְראּו ֶאת ּכֹחֹו ָה ַרב. ּׁשֹוטה ִמ ְת ָק ֵרבְּ ,בתֹוְך ּכְ ֵדי ֶׁשהּוא ְמ ַד ֶּדה ִמ ְּׁשלּולִ ית ּבֹוץ ַא ַחת לַ ֲח ֵב ְר ָּתּהָ ,ק ְר ָמה תה ֶ ַ ּכְ ֶׁש ָר ָאה ֶא לָ ּה ָּתכְ נִ יתֹו עֹור וְ גִ ִידים. ּפֹוס ַע ,וְ נִ כְ נַ ס ַא ֲח ָריו ֶאל ֵּבית ּׁשֹוטה ַה ֵ רה ֶ טּוח' ָע ַקב ַא ַח ַ יטת 'לְ ַאט ֲא ָבל ָּב ַ ַהּלֵ ץ ֶׁש ָע ַבד ְּב ִׁש ַ "אי, ּבֹוער ִחּכֵ ְך ֶאת ּכַ ּפֹות יָ ָדיו ַה ְּקפּואֹות זֹו ָּבזֹו ,וְ ָא ַמר ַ ּׁשֹוטה ִה ְתיַ ֵּׁשב לְ יַ ד ַה ַּתּנּור ַה ֵ ַהּכְ נֶ ֶסתַ ,ה ֶ "אכֵ ן ּכֵ ןַ ,קר!" ַקר!" ַהּלֵ ץ ִה ְתיַ ֵּׁשב לְ יָ דֹו ִׁש ְפ ֵׁשף ּגַ ם הּוא ֶאת ּכַ ּפֹות יָ ָדיוָ , ּׁשֹוטה ִּב ְׁשכֵ נֹו וְ ִה ְת ַר ֵחק ְמ ַעטָ .ע ָשֹה ַע ְצמֹו ַהּלֵ ץ ּכְ ִמי ֶׁש ֵאינֹו ַמ ְב ִחיןִ ,הכְ נִ יס יָ דֹו יןה ֶ ִה ְב ִח ַ ּכֹוסּיֹות ְק ַטּנֹותֶ ,את ָה ַא ַחת לָ גַ ם וְ ֶאת ַה ְּׁשנִ ּיָ ה וֹוד ָקה ְמ ֻׁש ַּב ַחת ָמזַ ג לִ ְׁש ֵּתי ִ ּכֹוסית ְ הֹוציא ִ לְ ַת ְר ִמילֹו ִ מֹותיָך. ּות ַח ֵּמם ַע ְצ ֶ הּודיַ ,קח ְ "הא לְ ָך יְ ִ מֹוסיףֵ : ּׁשֹוטהּ ,כְ ֶׁשהּוא ִ ָמ ַסר לַ ֶ ׁשֹוטהָ .חזַ ר וְ ֵק ַרב ַע ְצמֹו ֶאל ּובוַ ַּדאי ֶׁשֹּלא ֶ נּועה ֶׁשּכָ זֹו ֹלא יָ כֹול ַאף ֶא ָחד לַ ֲעמֹדְ , נּו ,מּול ַּב ָּק ָׁשה ְצ ָ ּכֹוסיתֵ ,ה ִר ָיקּה ֶאל ּתֹוְך ִּפיו ,וְ ָק ָרא ְּבקֹול ּגָ דֹול "לְ ַחּיִ ים ,לְ ַחּיִ ים יְ ִד ִידי". ַהּלֵ ץ ,נָ ַטל ֶאת ַה ִ מֹוציא ִמ ַּת ְר ִמילֹו ּובתֹוְך ּכְ ֵדי ּכָ ְך ִ "ה ָבה וְ נֹאכַ ל ַמ ֶּׁשהּו ְּביַ ַחד"ְ , אֹומר ַהּלֵ ץָ , "נּוִ ,אם ּכְ ָבר יְ ִד ִידים"ֵ ,ּׁשֹוטה "יְ ִדידֹו". יה ֶ ּומ ִּצ ַיע לִ ְפנֵ ַ ימהַ , ּוׁש ָאר ִמינֵ י ַּת ְרּגִ ָ ּכְ ָעכִ ים וְ ֻעּגִ ּיֹות ְ ּכָ ְך ַאט ַאט ֻה ְפ ְׁשרּו ַהּלְ ָבבֹותַ .הּלֵ ץ -יֵ ׁש לֹו ַס ְבלָ נּות ַר ָּבהִ ,אם ֹלא ַהּיֹום ָאז ָמ ָחרִ ,אם ֹלא ָמ ָחר יֹותר ָאז ָמ ֳח ָר ַתיִ םִ ,אם ֹלא ָמ ֳח ָר ַתיִ ם ָאזֲ ...א ָבל הּוא ֶאת זְ ָממֹו יְ ַב ַּצעּ .כָ ְך ִמ ֵּדי יֹום ִמ ְת ָק ֵרב הּוא ֵ ּׁשֹוטה, ּׁשֹוטה ּכְ ַמ ֲע ֵשֹה ַהּלְ ִב ָיאה ַה ְמ ֻפ ְר ָסםַ .מ ְצלִ ַיח הּוא לִ ְרּכֹׁש ֶאת ֱאמּונֹו ֶׁשל ַה ֶ ידֹוה ֶ ַ ֶאל יְ ִד קֹורן ֵמא ֶֹׁשר ,וְ ַה ִּצּבּור ְמ ַחּכֶ ה לִ ְראֹות ּׁשֹוטה ֵ ּתֹוב ִבים ֵהם ּכַ ֲח ֵב ִרים ִמ ֶּׁשּכְ ָבר ַהּיָ ִמיםַ .ה ֶ ּוכְ ָבר ִמ ְס ְ יצד יִ ּפֹל ָּד ָבר. ּכֵ ַ ּׁשֹוטה וְ ִה ִּצ ַיע לֹו לה ֶ ימת יְ ִדידּות ֲע ֻמ ָּקה ָּפנָ ה ַהּלֵ ץ ֶא ַ ימה ְּבנִ ַ ְּב ַא ַחד ַהּיָ ִמים ִּב ְׁש ַעת ָצ ֳה ַריִ ם ֲח ִמ ָ "ּבין ָה ֵע ִצים נְ ַטּיֵ ל ,נִ ְׁש ֶּתה ְק ָצת ,נֹאכַ ל ְק ָצת. לָ ֵצאת יַ ַחד לְ ִטּיּול ֶׁשל ָצ ֳה ַריִ ם ֶאל ִמחּוץ לָ ֲעיָ ָרהֵ . טֹובים ְּב ַא ְמ ַּת ְח ִּתי"ִ ,ה ְמ ִּתיק ִעּמֹו סֹוד. יֵ ׁש ִע ִּמי ְּד ָב ִרים ִ צֹועד ְּב ִב ָּטחֹון ַא ֲח ֵרי ַהּלֵ ץ. ּפֹור ִׂשים לֹו ,וְ הּוא ֵ יֹוד ַע לְ ַה ְב ִחין ַּב ַּמלְ ּכ ֶֹדת ֶׁש ְ ׁשֹוטהֹ ,לא ֵ ׁשֹוטה הּוא ֶ נּוֶ , יֹוצ ִאים יַ ַחד ּיּומּה ַה ֻּמ ְצלָ חְ . עֹומ ֶדת לִ ְפנֵ י ִס ָ וְ ַהּלֵ ץ ְמ ַחּכֵ ְך ּכַ ּפֹות יָ ָדיו ַּב ֲהנָ ָאהִ ,הּנֵ ה זֶ ה ָּבאְ ,מזִ ָּמתֹו ֶ ּפֹורס ֲח ִתיכַ ת ַּבד ַעל ַה ַּק ְר ַקע, ֶאל ִמחּוץ לַ ּכְ ָפרִ ,מ ְתיַ ְּׁש ִבים ִמ ַּת ַחת לְ ַא ַחד ָה ֵע ִציםּ ,כְ ֶׁש ַהּלֵ ץ ֵ ּׁשֹוטה יֹוׁש ִבים לֶ ֱאכֹל ,וְ ַה ֶ ּׁשֹוטה נֹוזֵ ל ִרירְ . ּומ ִּפיו ֶׁשל ַה ֶ ּומגְ ָּדנֹותִ , מֹוציא ִמ ַּת ְר ִמילֹו ַמ ֲע ַדּנִ ים ִ ִ טֹובים ֲאנַ ְחנּוֲ ,ח ָבל ֶׁש ַעד ַהּיֹום ֹלא ָהיִ ינּו ּכָ ְך". "איֵ ,אּלּו יְ ִד ִידים ִ לֹועסַ : ְמ ַמלְ ֵמל ְּבעֹודֹו ֵ אֹותָך אתי ְ "ׁש ַמע יְ ִד ִידיֹ ,לא לְ ִחּנָ ם ֵה ֵב ִ אֹומר ְּבלַ ַחׁשְ : צֹופן סֹוד ,וְ ֵ ַהּלֵ ץ ְמ ַהנְ ֵהן ְּב ַה ְסּכָ ָמהְ ,מ ַחּיֵ ְך ּכְ ֵ אתיָך ִאיׁש נֶ ֱא ָמן יֹוד ַעְ .מ ָצ ִ רֹוצה לְ גַ ּלֹות ֶאת ָאזְ נֶ יָך סֹוד ֶׁש ַאף ֶא ָחד ִמּלְ ַב ִּדי ֵאינֹו ֵ לְ כָ אןָ .היִ ִיתי ֶ ּכֹורה ֶאת ָאזְ נָ יו ,וְ זֶ ה ַמ ְמ ִׁשיְך: ּׁשֹוטה ֶ י".ה ֶ ַ ּומּׁשּום ּכָ ְך ָּב ַח ְר ִּתי ַּדוְ ָקא ְּבָך לִ ְהיֹות ֻׁש ָּת ִפ ּכִ לְ ָב ִביִ , מֹורה ְּב ֶא ְצ ָּבעֹו ֶאל ַה ִּב ָּצה ַהּגְ דֹולָ ה ׁשֹואל הּוא ְּבתֹוְך ּכְ ֵדי ֶׁשהּוא ֶ רֹואה ַא ָּתה ֶאת ַה ִּב ָּצה?" ֵ "ה ֶ ָ ָסמּוְך לִ ְק ֵצה ָה ֲעיָ ָרה. ּׁשֹוטה. יבה ֶ ַ "ּב ָּצה ְמ ֻסּכֶ נֶ ת ִהיא זֹו"ֵ ,מ ִׁש ִבּורים ּכֻ ּלָ םַ .אְך ֹלא ֻּד ִּבים וְ ֹלא "ׁש ֻטּיֹות וַ ֲה ָבלִ יםֲ ,א ִחיזַ ת ֵעינַ יִ ם ִהיא זֹוּ ,כָ ְך ְס ִ נֹופף ְּביָ דֹוְ : ַהּלֵ ץ ְמ ֵסֹודּה ֶׁשל ִּב ָּצה ְמ ֻד ָּמה זֹו". יַ ַערְׁ .ש ַמע וַ ֲא ַס ֵּפר לְ ָך ָ ּגֹוררּו ֲע ַדיִ ן ַּב ֲעיָ ָרה זֹוָּ ,פ ִריץ ּגָ דֹול וְ ָע ִׁשיר ּבֹותי ִה ְת ְ "היָ ה זֶ ה לִ ְפנֵ י ַרּבֹות ַּב ָּׁשנִ יםּ ,כְ ֶׁש ַּסּבֹות ַס ַ ָ אֹוצרֹות ָׁשלַ ט ּכָ אן ְּב ָחזְ ָקהַ .על ָה ָהר ַה ָּסמּוְך ָהיְ ָתה ְּבנּויָ ה ִט ָירתֹו ַה ְמפ ֶֹא ֶרתָ ,ע ִׁשיר ּגָ דֹול ָהיָ ה ,וְ ָ רּוסּיִ ים ַעל ָה ֲעיָ ָרהַ ,ה ָּפ ִריץ נֶ ֱאלַ ץ לִ ְבר ַֹח ,וְ ֶאת דּודי קֹוזָ ִקים ִ לֹו לְ ֵאין ְספֹרְּ .ב ַא ַחד ַהּיָ ִמים ָּפ ְׁשטּו ּגְ ֵ רֹותיו ִמ ֵהר לִ ְקּבֹר". אֹוצ ָ ְ הֹורה ְּב ֶא ְצ ַּבע ֶאל ַה ִּב ָּצה ַה ְמ ַאּיֶ ֶמת וְ ָׁש ַתק. אֹוצר"ָ ,א ַמר וְ ָ "וְ כָ אןּ ,כָ אן ָקבּור ָה ָ ִמ ֶּׁש ָע ְברּו ַּדּקֹות ִמ ְס ָּפר ֶׁשל ְׁש ִת ָיקה ִה ְמ ִׁשיְךּ" :כָ ֵעת ִּב ְרצֹונִ י יַ ַחד ִע ְּמָך לְ ִהּכָ נֵ ס ֶאל ּתֹוְך ַה ִּב ָּצה אֹוצר ֶׁשּיְ ֵהא ַאְך וְ ַרק ֶׁשּלָ נּוְּ ,בָך ָּב ַח ְר ִּתי לִ ְהיֹות לִ י לְ ֻׁש ָּתף". הֹוציא ֶאת ָה ָ ּולְ ִ "א ָבל זֹו ִּב ָּצהֲ .עלּולִ ים ָאנּו לִ ְטּב ַֹע ָּבּה". ּׁשֹוטה ֶׁשּיָ ַׁשב ָהמּום ַעד ּכֹהָּ ,פ ַתח ֶאת ִּפיוֲ : ַה ֶ "הֹלא ּכְ ָבר ָא ַמ ְר ִּתי לְ ָך ּכִ י ַאְך ֲא ִחיזַ ת ֵעינַ יִ ם ִהיא זֹוַ ,ה ֵחלֶ ק ַה ִחיצֹונִ י ִּבלְ ַבד ִּב ָּצה הּוא ,וְ ַה ְּׁש ָאר ֲיָ ֵבׁש ּכְ מֹו ַהּנֶ גֶ בָ .ה ָבה וְ נֵ לֵ ְך!" ּובלְ ִהיטּותֹו ִמ ֵהר וְ ָק ַפץ ֶאל ַה ִּב ָּצה ,נִ ָּסה לְ ִה ְת ַק ֵּדם ְמ ַעט, ּׁשֹוטה ִמ ְּמקֹומֹו ְּב ִח ָּפזֹוןִ , רֹומם ַה ֶ ִה ְת ֵ עֹומד ַעל ָה ֲא ָד ָמה ַהיְ ֵב ָׁשה ִמ ַּבחּוץ, יֹותר .וְ ַהּלֵ ץ ֵ נֹוס ֶפת ּגָ ְר ָמה לֹו לִ ְׁשק ַֹע ָעמֹק ֵ ַאְך ּכָ ל ְּפ ִס ָיעה ֶ ְמ ַחּיֵ ְך ַּב ֲהנָ ָאה. ּׁשֹוטה. טֹוב ַע ֲאנִ י ַּבּבֹוץ!" זָ ַעק ַה ֶ יֹותרֵ , הֹוצ ֵיאנִ י ִמּכָ אןֵ ,אינִ י יָ כֹול לָ זּוז ֵ "עזֹר לִ יִ , ֲאֹוצ ֲיאָך. רֹוצה ַא ָּתה ּכִ י ִ יסָך לַ ּבֹוץֶ , "עד ֶׁש ָע ַמלְ ִּתי לְ ַהכְ נִ ְ ּומ ַחּיֵ ְךַ , "ׁשֹוטה ֶׁשּכָ מֹוָך"ֵ ,מ ִׁשיב ַהּלֵ ץ ְ ֶ אֹותָך. אֹוציא ְ אֹותָך ְּבתֹוְך ַהּבֹוץ ,וְ אֹו ָאז ִ ֹלא וָ ֹלא! ַה ְמ ֵּתן נָ א ַעד ּכִ י יָ בֹואּו ְּבנֵ י ָה ֲעיָ ָרה ּכֻ ּלָ ם ,יִ ְראּו ְ * הֹוביל נֹותנִ ים לַ יְ ָצ ִרים לְ ִ ּׁשֹוטה ַהּזֶ ה ָאנּו ְּב ַע ְצ ֵמנּו .לִ ְפ ָע ִמים ָאנּו ְ ַמ ְצ ִחיק ַמ ְצ ִחיקִ ,אּלּולֵ א ָהיָ ה ַה ֶ ּוב ִמ ְׁש ָּתאֹותְּ .ב ִבּלּויִ ים ּוב ִמגְ ָּדנֹותְּ ,ב ִטּיּולִ ים ְ ימהְּ ,ב ַמ ֲע ַדּנִ ים ְ אֹותנּו ְּב ִמינֵ י ַּת ְרּגִ ָ אֹותנּו ,לְ ַפּתֹות ָ ָ ּומ ִּטילֵ נּו ְּב ִמ ְר ָמה ֶאל ַהּבֹוץ. עֹומד הּוא ַ ּומ ֶּׁש ָּקנָ ה זֶ ה ֶאת ֱאמּונֵ נּוֵ , ּוב ֲח ֵב ִרים ּכָ ֵאּלּו אֹו ֲא ֵח ִריםִ , ַ ָעמֹק הּוא ַהּבֹוץּ ,ולְ ֵה ָחלֵ ץ ִמ ָּׁשם ּכְ ָבר ָק ֶׁשה .יֵ ׁש לְ ִהּזָ ֵהר ִּב ְב ִח ַירת ַה"יְ ִד ִידים". החלפן סיפור לשבת אין בעל עסק בעיר שלא הכיר את אלברטו חלפן הכספים הוותיק ,במשך 42שנים במקצוע עברו תחת ידיו עשרות מיליוני לירטות איטלקיות שהומרו במטבעות שונים .אלברטו קנה את שמו בזכות יושרו ונאמנותו, תכונות שברוב הפעמים מאד רחוקות במקצוע החלפנות ,אבל אלברטו היה ישר ונאמן בטבעו ,וכך נהג עם כל לקוחותיו הרבים. למרות זקנותו ותנועותיו הכבדות והאיטיות שבהן התנהל ,עדיין היו רבים ששמרו אמונים לחלפן הוותיק, ולא הסכימו להזדקק לשירותיהם של מיכאל ראם חלפנים חדשים וצעירים שצצו בעיר בשנים האחרונות ,וניסו להיכנס לנעליו של אלברטו. שלושה בנים היו לו לאלברטו ,אך אף אחד מהם לא התגורר בעיירה הקטנה .אנג'לו הצעיר הרחיק לנדוד עד לאמריקה הגדולה ,שם ניהל את חייו .למרות המרחק הרב ועיסוקיו הרבים ,השתדל אנג'לו להגיע מספר פעמים בשנה כדי לבקר את אביו הזקן ,ובנוסף לכך דאג שבביתו של אביו יהיה 'מכשיר טלפון' שהיה מצרך יקר מאוד באותם ימים ,דרכו יוכל להתקשר ולשוחח עם משפחתו בכל זמן שיחפוץ. גם באותו קיץ ביקר אנג'לו את אביו ,ולשם שינוי קפץ לביקור גם בחנות הקטנה שבקצה השוק האיטלקי .בחנות של אביו היה נדמה שהזמן בה עצר מלכת .האב הזקן היה סופר את השטרות הרבים שעברו תחת ידיו החלשות באיטיות ,וכמובן זה בנוסף לחוש הראיה שגם הוא כבר לא ממש תפקד כמו פעם ,לא פלא שהלקוחות שגם כך היו מעטים המתינו זמן רב בחוסר סבלנות ,ורק רחמיהם על החלפן הקשיש גרמו להם להמשיך לבקר בחנותו. אנג'לו ראה את הכול ,הפנים את המצב והחליט להקל על אביו בכל מחיר .מיד כשחזר לביתו התחיל לברר על המכשירים הקיימים בשוק בתחום זה ,ולמרות מחירי העתק של מוצרים אלו באותם ימים ,היה מוכן אנג'לו להשקיע למען רווחתו של אביו .הוא רכש מכשיר שסופר את השטרות במהירות ומזהה אותם ,כך שלחלפן לא נותר אלא להכניס את השטרות אל מכשיר הפלא ,והוא כבר עושה את העבודה לבד .גם מחשבון משוכלל לא יזיק לאביו שעושה עדיין את כל החישובים על בלוק נייר גדול וישן ,חשב אנג'לו ,ושילם עוד מאתיים דולר על מחשבון שהיה פלא של ממש .הוא ארז את החבילה היטב ,ומיהר אל בית הדואר כדי לשולחה במהירות האפשרית" .זה שביר ועדין מאוד" אמר אנג'לו לפקיד שניצב מולו" ,המשלוח המיוחד הכולל אחריות על המוצר עולה עוד ארבעים דולר" אמר לו הפקיד ,ואנג'לו החליט שאם כבר הוא נפרד מכמה מאות דולרים בשביל שני ה"צעצועים" שישמחו את אביו ,שווה לו להפסיד עוד כמה עשרות דולרים ובלבד שהמשלוח יגיע ליעדו בשלום. עברו שבועיים ואנג'לו שהמתין לטלפון מאביו לא התאכזב ,האב הנרגש התקשר והודה לו מאוד על הדאגה הרבה" .אני בטוח שזה מאוד יעזור לי" אמר אלברטו לבנו שמעבר לים" ,באמת ידיי כבר עייפות ורועדות בזמן שאני סופר את השטרות .תודה אנג'לו ,תודה רבה!" סיים האב את השיחה ,ואנג'לו הרגיש שהמאמץ הרב שהשקיע היה שווה. הקיץ שוב הגיע ,ואנג'לו כמידי שנה הגיע לבקר את אביו" ,אני חייב לראות כיצד אבא נהנה מהמתנה שרכשתי בעבורו" .הוא הגיע שוב אל השוק הישן ,וצעד בין הסמטאות הישנות שהחזירו אותו אל ימי ילדותו. בליל הקולות והריחות המגוונים כמעט שהשכיחו ממנו את מטרתו, והוא לא שם לב שהוא כבר עומד על יד חנותו הקטנה של אביו .אבל כשנכנס פנימה ציפתה לו אכזבה .הוא הרגיש כאילו סטרו על פניו לאחר שראה את המכשיר המשוכלל שוכב בפינת החנות מאובק ,ועליו מונח המחשבון ששילם עליו במיטב כספו" .הו אנג'לו ,מה נשמע?" פנה אליו אביו כשלפתע הבחין בו .האב החכם הבין מיד מדוע נפלו פניו של בנו, והוא פתח לו את דלת העץ הצדדית והכניס אותו פנימה" :אל תכעס עלי אנג'לו יקירי "...אמר לו האב לאחר שהכין לשניהם כוס תה משובח. "כל כך רציתי לדאוג לך ,לעזור לך ,אז למה?" פנה אנג'לו בקול כאוב לאביו" .האמת היא" אמר אלברטו וטפח על שכמו של בנו" ,בתחילה התלהבתי מאוד מהמכשיר ,הוא עשה את העבודה בצורה מושלמת ,וגם המחשבון המשוכלל עזר לי מאוד ,במקום לשבת בסוף היום על טורי המספרים הארוכים ולחשב את הרווח שנותר לי ,הייתי פשוט מקיש על מקשי המחשבון והתוצאה הייתה ברורה .אבל לאחר מספר ימים הבנתי שלא העיקר התוצאה הסופית של לדעת כמה שטרות וכמה רווחים יש ברשותי .נוכחתי לדעת שאחרי כל כך הרבה שנים אני נהנה מהמגע עם השטרות ,מהספירה ביד של שטר ועוד שטר ,אני נהנה לחוש אותם ולהרגיש שהנה הרווחתי עוד כמה לירטות ,עוד כמה דולרים ,זה מה שנותן לי את הכוח בעבודה השוחקת כל כך "...אלברטו הביט בפניו של אנג'לו והרגיש שהוא הבין .הוא הבין שאת ההנאה של אביו מספירת השטרות הוא לא לקח בחשבון ,ואת זה לא יוכל לספק לו אף מכשיר או מחשבון ,משוכלל ככל שיהיה... *** על אף שהקב"ה בוודאי ידע את מספרם של בני ישראל לפרוטרוט ,הוא מצווה אותם בפרשת השבוע למנות את העם לשבטיו ,והתורה מפרטת על פני עשרות פסוקים את המניין המדויק של כל שבט ושבט ,רק כדי להראות את חיבתם של עם ישראל לפני הבורא. מרוב אהבתו של הקב"ה לבניו הוא מונה אותם שוב ושוב ,לא כדי לדעת את מספרם ,אלא כדי להמחיש להם עד כמה הוא אוהב אותם... הנדיב שנעלם בית המדרש שלום היה יהודי תלמיד חכם שניצל כל רגע פנוי ללימוד תורה .באחד הימים כשישב בבית הכנסת ולמד בקול ,נכנס לבית הכנסת יהודי אמריקאי אמיד שהתפעל מהאופן שבו היה שלום שקוע בלימודו ,וביקש לתת לו תרומה .מכיוון שהוא רצה לתת את המתנה 'בעילום שם' הוא הבחין בבחור שענה לשם דוד שבדיוק יצא מבית הכנסת ,הוציא מכיסו שטר של מאה דולר וביקש ממנו לתת את הכסף ל'מי שלומד מצד ימין של הארון קודש' .דוד לקח את הכסף, ניגש לשלום והושיט לו את הכסף ואמר שאלה מס' 396 שמישהו בחוץ ביקש לתת לו את הכסף. שלום שהקפיד לקיים את הפסוק בספר משלי 'שונא מתנות יחיה' לא הסכים לקבל את הכסף ,ואילו דוד רץ החוצה כדי לחפש את היהודי האמריקאי ולהחזיר לו את הכסף .וכשיצא החוצה ,גילה שהתורם האלמוני עזב את המקום .כעת הגיע דוד לרב ושאל אותו מה עליו לעשות עם הכסף ,מה לדעתכם השיב לו הרב? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רמ"ה סעיפים י' ,י"א בדין' :מקבל מתנה שלא רצה לקבל' .סימן רס"ז סעיף כ"ה בדין 'מצא דמים'. תשובה לשאלה "שעון עמיד במים" (שאלה מס' )394 תקציר השאלה השבועית :חיים הראה בבריכה לחבר'ה את השעון החדש שאביו הביא לו מאיטליה ,דודי התעניין האם השעון נגד מים וכשחיים השיב בחיוב ,בלי להתבלבל הוא העיף את השעון למים .כשהוציאו את השעון מהבריכה התברר שהוא לא היה עמיד למים והוא ניזוק .האם דודי צריך לשלם על השעון? האם חיים יכול לתבוע את החברה שמכרה לו שעון 'נגד מים'? תשובה בקצרה :דודי מוגדר בהיבט ההלכתי כ'מזיק באונס' והוא פטור מלשלם על השעון. תשובה בהרחבה :ידוע ומפורסם הכלל התלמודי ש'אדם מועד לעולם' בין ער ובין ישן תמיד אדם נחשב כ'מועד' וצריך לשלם על נזקיו( .תלמוד בבלי 'בבא קמא' דף כ"ו עמוד א') הראשונים נחלקו האם גם באונס גמור אנו אומרים את הכלל של 'אדם מועד לעולם' או לא? ולכן דעת ה'תוספות' שבאונס גמור – פטור ,ואילו דעת הרמב"ן שכלל זה תקף גם במקרה של אונס גמור. מה נחשב לאונס גמור? דעת ה'תוספות' שיש לחלק בין אדם ששמר על חפץ והוא אבד לו ,איננו יכולים להחשיב זאת כ'אונס גמור' מכיוון שהוא קרוב ל'פשיעה' בגלל שיכל להימנע מכך אם היה שומר כראוי .אבל אדם שהוא 'שומר חינם' (שפטור בגניבה ואבדה) וגנבו לו את החפץ ,זה קרוב ל'אונס גמור' כיוון שהוא לא יכל למנוע את הגניבה והוא יהיה פטור מתשלום .ולכך אפשר לדמות את המקרה שלנו ,שזריקת השעון לבריכה על ידי דודי תיחשב 'אונס גמור' מכיוון שלא חלם לרגע ששעון שאמור להיות נגד מים ,יינזק מחדירת מים ואם כן הדבר תלוי במחלוקת הראשונים שהבאנו בקטע הקודם. זרק קופסה למים והיה בפנים יהלום ,מה הדין? במקרה שאדם זרק קופסה שהייתה נראית לו ריקה למים ,והתברר שהיה בתוכה יהלום – יש ספק האם אפשר להחשיב זאת כ'אונס גמור' שהרי על דעת עצמו החליט לגעת בקופסה ,ולכן אינו יכול לפטור את עצמו בטענת 'אונס' .בתלמוד בבלי (מסכת 'בבא קמא' דף ס"ב עמוד ב') מסופר על אדם שבעט בקופסה שהייתה שייכת לחברו לתוך המים ,ולאחר מכן בא חברו וטען שהיו בתוכה יהלומים ודורש ממנו לשלם את שווים .אמנם הגמרא נשארה בספק האם המזיק צריך לשלם את שווי היהלומים לפי טענתו של החבר ,ועל מעשה זה ישנם שני פירושים :הפירוש הראשון הוא של הרמב"ם ,שלדבריו השאלה בגמרא היא האם מאמינים לניזק שבאמת היו שם יהלומים? הרי בדרך כלל לא מניחים יהלומים בסתם קופסה שמונחת ללא שמירה ,ולכן אם יביא בעל הקופסה ראיות ברורות שהיו שם יהלומים, בוודאי שהמזיק יצטרך לשלם לו עליהם למרות שבדרך כלל לא מניחים יהלומים בקופסאות כאלו ,כיוון שהוא ביצע 'מעשה מזיק' ולכן עליו לשלם את הנזק במלואו .אבל לפי הפירוש השני ,של ה'תוספות' הדיון בגמרא הוא, האם נחייב את המזיק מכיוון שאסור לאדם להזיק ,והוא היה צריך לקחת בחשבון שייתכן ויש בקופסה הזאת יהלומים ,אבל במקרה שברור לכולם שלא אמור להיות שם יהלומים המזיק יהיה פטור מלשלם את דרישתו של החבר ,וגם אם בעל הקופסה יביא עדים שבקופסה היו יהלומים הדבר ייחשב כ'אונס' והמזיק יהיה פטור ,שהרי אי אפשר לגרום נזק כזה גדול ולהיות פטור בגלל 'אונס'(.שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ח סעיף א') ולכן במקרה שלנו ,הדין תלוי בשני הסברים אלו :האם חייב לשלם על מעשה שביצע בחפץ של חברו ,למרות שלא היה צפוי שיגרם מכך נזק. זריקת שעון למים -האם היא מעשה מזיק? אם נבחן מחדש את הדימוי בין הסיפור המובא כאן לבין המתואר בגמרא, נראה שהמקרה שלנו אינו דומה מכיוון ששם הם ביצעו בפועל 'מעשה מזיק' ואצלנו דודי רק העיף את השעון למים ,מה שבוודאי אינו נחשב ל'מעשה מזיק' בשעון שאמור להיות מוגן לחדירת מים ,אלא שכתוצאה מהזריקה לאחר זמן החלה חדירת מים לשעון ,ולכן צריך לפטור את דודי מתשלום מכיוון שלא ביצע מעשה מזיק. לסיכום -בסיפור שלנו דודי אינו חייב בתשלום מכיוון שזריקת שעון למים אינה מוגדרת כ'מעשה מזיק' .אמנם לדעת הרמב"ן שהובאה למעלה ,נראה שהוא כן יהיה חייב לשלם מכיוון שלדעתו אדם חייב לשלם גם ב'אונס גמור' -אבל הוא לא ישלם לפי השווי של השעון בחנות מכיוון שהוא שעון פשוט וחיים שילם מחיר מופקע על שעון שלא שווה את הכסף ,ואם אפשר לתקן את השעון – על דודי לשלם את עלות התיקון .ואם החברה תחזיר לחיים את הכסף כיוון שזה 'מקח טעות' ודאי שדודי לא יצטרך לשלם אפילו לדעת הרמב"ן, ולהלכה נחלקו הפסוקים מהי דעת בעל ה'שולחן ערוך' לגבי אדם המזיק האם משלם במקרה של אונס גמור כדעת הרמב"ן ולכן הפוסקים האחרונים קובעים שמספק פטור המזיק לשלם.
© Copyright 2024