‫רשומות‬
‫הצעות חוק‬
‫ג׳ באדר התשנ׳׳ד‬
‫‪2247‬‬
‫‪ 14‬בפברואר ‪ 994‬ו‬
‫עמוד‬
‫העעת חוק הנוער)טיפול והשגחה()תיקון מס׳ ‪) (11‬טיפול נפשי בקטין(‪ ,‬התשנ״ד‪1994-‬‬
‫תיקון עקיף‪:‬‬
‫חוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬התשנ״א‪-‬ו‪99‬ו‬
‫‪224‬‬
‫מתפרסמת בזה ה ע ע ת חוק של חברי הכנסת מטעם ו ע ד ת העבודה והרווחה ש ל הכנסת‪:‬‬
‫ה צ ע ת חוק הנועד )טיפול והשגחה()תיקון מם׳ ‪) (11‬טיפול נפשי בקטין(‪,‬‬
‫התשנ״ד‪*1994.-‬‬
‫]‪[770‬‬
‫תיקון סעיף ‪1‬‬
‫בסעיף ו לחוק הנוער )טיפול והשגחה(‪ ,‬התש״ך‪) 1960-‬להלן ‪ -‬החוק העיקרי(‪ ,‬אחרי‬
‫‪.1‬‬
‫ההגדרה של ״בית משפט״ יבוא‪:‬‬
‫י‬
‫׳׳״ועדה פסיכיאטרית״ ‪ -‬כמשמעותה בחוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬התשנ״א‪991-‬ו*)להלן ‪-‬‬
‫חוק טיפול בחולי נפש(‪ ,‬שחבר בה פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער‪:‬‬
‫״פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער״ ‪ -‬רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של‬
‫הילד והמתבגר לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף דו לפקודת הרופאים‪ ,‬או מתמחה בענף‬
‫זה‪:‬״‬
‫הוספת סעיפים‬
‫‪3‬ב ע ד ‪3‬ה‬
‫‪.2‬‬
‫אחרי סעיף ‪3‬א לחוק העיקרי יבוא‪:‬‬
‫״בריקה‬
‫פסיכיאטרית‬
‫מרפאתית‬
‫‪3‬ב‪) .‬א( בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות לקטין להתיצב‬
‫לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער‪ ,‬במקום שיורה ובתנאים שיקבע‪,‬‬
‫לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין‪ ,‬אם סבר שקיימת אפשרות של ממש כי‬
‫הקטין חולה במחלת נפש או סובל מהפרעה נפשית או התנהגותית העלולים‬
‫לגרום נזק להתפתחותו‪.‬‬
‫)ב( הוראה לפי סעיף קטן)א( תהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא‬
‫תעלה על שלושים ימים‪.‬‬
‫בדיקה‬
‫פסיכיאטרית‬
‫באשפה‬
‫‪3‬ג‪) .‬א( בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז קטין בבית‬
‫החולים במשמעותו בחוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬בתנאים שיקבע‪ ,‬לצורך אבחון‬
‫מצבו הנפשי של הקטין‪ ,‬אם סבר‪ ,‬על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מומחה‬
‫לילדים ונוער‪ ,‬כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין חולה במחלת נפש או‬
‫סובל מהפרעה נפשית או התנהגותית העלולים לגרום נזק חמור להתפתחותו‪,‬‬
‫ולא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך אשפוז‪.‬‬
‫דברי‬
‫ב ש נ ת ‪ 1991‬נחקק החוק לטיפול בחולי נפש‪ .‬חוק זה‬
‫דאג לאיזון בין האינטרסים ש ל ה ח ב ר ה מ ע ד אחד‪ ,‬ו ש ל ח ו ל ה‬
‫ה נ פ ש מ ע ד שני‪ .‬לאשפוז פסיכיאטרי ה ש ל כ ו ת מרחיקות ל ב ת‬
‫ע ל חיי ה מ א ו ש פ ז ‪ -‬ה ד ב ר ברוך בססיגמטיזעיה חברתית‪,‬‬
‫ו א ש פ ת ש ל א ל ע ו ר ך יכול להסב נזק רפואי למאושפז‪.‬‬
‫השלכותיו" השליליות ש ל אשפוז ש ל א ל ע ו ר ך ש ל‬
‫קטינים‬
‫חמורות במיוחד‪ .‬אספקטים מסוימים הקשורים‬
‫לאשפוז קטינים ל א זכו להתייחסות ה ו ל מ ת בחוק לטיפול‬
‫בתולי נפש‪.‬‬
‫התיקונים‬
‫ה מ ו צ ע י ם לחוק ה נ ו ע ר נטיפול והשגחה(‬
‫והחוק לטיפול בחולי נפש באים להעניק ה ג נ ו ת לקטינים‪,‬‬
‫לפי ע ר כ י ה ם המיוחדים‪ .‬נקודת ה מ ו צ א ה י א טובת הילד‪ .‬תוך‬
‫הסבר‬
‫נסיון ליישם א ת עקרונות ה א מ נ ה ה ב י נ ל א ו מ י ת לזכויות‬
‫הילד ‪ -‬ל ת ת יותר דגש לרצון הקטין‪ ,‬למסד א ת יכולתו‬
‫ל ב ט א א ת רעונו‪ ,‬במקרה זה ‪ -‬ל ת ת לקטין מ ע ל גיל מסוים‬
‫א פ ש ר ו ת ל ה ת נ ג ד לאשפוז ש ל א מרעונו‪.‬‬
‫כ ו ו נ ת תיקונים א ל ה לקבוע א ת סמבות ב י ת המשפט‬
‫לנוער ב כ ל ה נ ו ג ע לאשפוז פסיכיאטרי ש ל ילדים ומתבגרים‪,‬‬
‫ל ע מ ע ם ולהגדיר א ת ה ע י ל ו ת לאשפוז‪ ,‬א ך לאפשר במקביל‬
‫ל ב י ת המשפט לשקול א ת מכלול האינטרסים‪ ,‬ב ע י ו ת‬
‫רפואיות‪ ,‬ההקשר ה מ ש פ ח ת י והחברתי‪ ,‬ו א ת ט ו ב ת הילד‪.‬‬
‫במו כן באים התיקונים להסדיר מ ע ר ך בקרות מתאים ב כ ל‬
‫מקרה ש ל אשפוז פסיכיאטרי לקטין‪ ,‬מרצון א ו ש ל א מרצון‪,‬‬
‫ו ל ד א ו ג ל ה י מ צ א ו ת פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער כחבר‬
‫ב ו ע ד ו ת הפסיכיאטריות ה ד נ ו ת בענינו‪.‬‬
‫ה ע ע ת חוק מס• תתש־ם‪ :‬הועברה לועדה ביום ח׳ בשבט התשנ׳׳ד )‪ :0‬בדעמבר ‪.(1995‬‬
‫ם״ח התש״ך‪ ,‬עמי ‪ ;52‬התשנ־א‪ ,‬עמי ‪40‬ו‪.‬‬
‫ס״ח התשנ״א‪ ,‬עמי ‪ 58‬ועמי ‪.150‬‬
‫‪224‬‬
‫ה צ ע ו ת חוק ד‪ ,224‬ג׳ ב א ד ר ה ת ש נ ״ ד ‪ 4.2.1994 ,‬ו‬
‫)ב( הוראה לפי סעיף קטן)א( תהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא‬
‫תעלה על שבעה ימים‪.‬‬
‫טיפול‬
‫פסיכיאטרי‬
‫מרפמתי‬
‫‪3‬ד‪) .‬א( בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול‬
‫פסיכיאטרי בקטין הזקוק לטיפול‪ ,‬אף אם הקטין אינו חולה במחלת נפש‪ ,‬במקום‬
‫שיורה ובתנאים שיקבע‪ ,‬ובלבד שנוכח‪ ,‬על סמך חוות דעת של פסיכיאטר‬
‫מומחה לילדים ונוער‪ ,‬בי מצבו הנפשי של הקטין מעריך טיפול פסיכיאטרי‪ ,‬וכי‬
‫עלול להיגרם נזק להתפתחותו אם לא יקבל את הטיפול‪.‬‬
‫)ב( הוראה לפי סעיף קטן)א( תהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא‬
‫תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי‪ ,‬על סמך חוות דעת של‬
‫פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער‪ ,‬להאריך מדי פעם בפעם את תקופת הטיפול‬
‫המרפאתי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים‪.‬‬
‫אשפוז לעורך‬
‫טיפול מרפאתי‬
‫‪3‬ה‪) .‬א( בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז של‬
‫הקטין בבית החולים כמשמעותו בחוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬לצורך טיפולו‬
‫הנפשי‪ ,‬אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער‪ ,‬בי‬
‫נתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי‬
‫האמורות בסעיף ‪ 9‬לחוק טיפול בתולי נפש;‬
‫)‪ (2‬הקטין חולה במחלת נפש‪ ,‬אף אם לא נתקיימו בו העילות‬
‫כאמור בפסקה )ו(‪ ,‬אך מצבו הנפשי מצריך טיפול;‬
‫)‪ (3‬הקטין סובל מהפרעה נפשית או התנהגותית קשה המצריכה‬
‫טיפול‪:‬‬
‫ובלבד שלענין פסקאות)‪ (2‬ו־)‪ (3‬יורה בית המשפט על אשפוז‪ ,‬רק אם ראה‬
‫כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז‪ ,‬וכי עלול להיגרם נזק חמור‬
‫להתפתחותו אם לא יקבל את הטיפול באשפוז‪.‬‬
‫)ב( הוראה לפי סעיף קטן)א( תהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא‬
‫תעלה על ‪4‬ו ימים‪ :‬בית המשפט רשאי להאריך מדי פעם את תקופת הטיפול‬
‫באשפוז לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים‪ ,‬לפי‬
‫המלצה של ועדה פסיכיאטרית‪.‬‬
‫)ג( ועדה פסיכיאטרית לא תמליץ על הארכה של תקופת אשפוז באמור‬
‫בסעיף קטן)ב(‪ ,‬אלא אם בן שוכנעה שמוסיף להתקיים בקטין תנאי מן התנאים‬
‫לאשפחו לפי סעיף קטן)א(‪.‬״‬
‫‪.3‬‬
‫האמור בסעיף ‪ 20‬לחוק העיקרי יסומן)א( ואחריו יבוא‪:‬‬
‫תיקון סעיף ‪10‬‬
‫״)ב( סמכויות בית משפט לפי סעיפים ‪3‬ב עד ‪3‬ה באות להוסיף על הסמכויות הנתונות‬
‫לכל אדם לפי חוק טיפול בחולי נפש‪.‬״‬
‫הצעות חוק ד‪ ,224‬ג׳ באדר התשנ״ד‪ 4.2.1994 ,‬ו‬
‫‪225‬‬
‫תיקון חוק‬
‫טיפול בחולי‬
‫נפש‬
‫‪.4‬‬
‫בחוק טיפול בחולי נפש ‪-‬‬
‫)‪(1‬‬
‫אחרי סעיף ‪ 4‬יבוא‪:‬‬
‫״אשפוז מרצון‬
‫*ח‬
‫ש ל‬
‫‪4‬א‪) .‬א(‬
‫אפוטרופוס‪.‬‬
‫בסעיף זה‪ ,‬״אחראי על קטין׳׳ ‪ -‬הורה‪ ,‬הורה מאמץ או‬
‫)ב( אשפוז מרצון של קטין חולה ייעשה בידי הורהו או בידי‬
‫אפוטרופםו‪ ,‬ולענין זה יראו את הבקשה וההסכמה של ההורה או‬
‫האפוטרופוס בבקשת הקטין והסכמתו‪.‬‬
‫)ג( לא יאושפז קטין‪ ,‬שמלאו לו שש עשרה שנים‪ ,‬אם הוא‬
‫מתנגד לאשפוזו בידי הורהו או אפוטרופוסו‪ ,‬אלא באישור בית המשפט‬
‫לנוער‪ ,‬כמשמעותו בחוק הנוער )טיפול והשגחה(‪ ,‬התש״ך‪-‬ס‪)196‬להלן‬
‫בסעיף זה ‪ -‬חוק הנוער‪ /‬בהליכים לפי אותו חוק‪.‬‬
‫)ד( ראה מנהל‪ ,‬פסיכיאטר או ארם אחר המטפל בקטין בבית‬
‫החולים‪ ,‬כי קטין שאושפז בידי הורהו או אפוטרופסו מתנגד לאשפוז‪,‬‬
‫יודיע על כך‪ ,‬בהקדם האפשרי‪ ,‬לפקיד סעד כמשמעותו בחוק הנוער‪.‬‬
‫)ה( אשפוז של חולה קטין מרצון האחראי עליו יהיה לתקופה‬
‫שלא תעלה על שבעה ימים‪.‬‬
‫)ו( הועדה הפסיכיאטרית רשאית‪ ,‬לפי בקשה מנומקת בכתב‬
‫מאת המנהל‪ ,‬להאריך מדי פעם בפעם את תקופת האשפוז לתקופות‬
‫נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים‪.‬‬
‫)ז( האחראי על הקטין‪ ,‬פקיד סעד‪ ,‬או קטין שמלאו לו ש ש עשרה‬
‫שנים‪ ,‬וכן המנהל‪ ,‬רשאים בכל עת לפנות אל הועדה הפסיכיאטרית‬
‫בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז של הקטין‪.‬״‬
‫)‪(2‬‬
‫בסעיף ‪ ,24‬סעיף קטן)ד( יסומן)ה(‪ ,‬ולפניו יבוא‪:‬‬
‫״)ד( בועדה פסיכיאטרית הדנה בענינו של קטין יהיה חבר אחד לפחות שהוא רופא‬
‫בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי תקנות המומחים‪ ,‬או‬
‫מתמחה בענף זה‪.‬״‬
‫חברי הכנסת‪ :‬בני טמקין‪ ,‬תמר גודגסקי‪,‬‬
‫יצחק לוי‪ ,‬עמיר פ ר ץ‬
‫‪226‬‬
‫המחיר ‪ 88‬אגורות‬
‫הצעות חוק ‪ ,2247‬ג• באדר התשנ״ד‪14.2.1994 ,‬‬
‫‪ISSN 0334-3030‬‬
‫סודר בסדר‪-‬צילום והודפס במדפים הממשלתי‪ ,‬ירושלים‬