‫פרשת חקת‬
‫גליון ‪23‬‬
‫שיחת מרן המשגיח‬
‫רבנו הגה"צ ר' אליהו אליעזר דסלר שליט"א‬
‫מנהל רוחני דישיבת פוניבז'‬
‫קוצר הבנתינו בחטאי הראשונים מחת מיעוט השגתינו בדרגתם‬
‫קצת הבנה בחטאי הראשונים‬
‫בפעמיים הקודמים התעכבנו ללמוד מהחטאים שכתבה לנו‬
‫התה"ק‪ ,‬שהיו בדורות הראשונים‪ ,‬בהבנה הדלה שלנו מה שייך‬
‫וכיצד יתכן חטא וכשלון אצל אותם השלמים‪ ,‬אצל דור המדבר‬
‫דור דעה‪ .‬וראינו בזה שני ביאורים אחד בנוי על פי דברי המשנה‬
‫סופ"ג דאבות‪ ,‬שהאדם נתבע על מעשיו כפי רוח חכמתו וכמה‬
‫שהחכמה של האדם יותר גדולה כך נדרש ממנו להרבות במעשים‪,‬‬
‫להוציא את החכמה שלו ולתת יותר ביטוי מעשי‪ ,‬וכפי שהמשנה‬
‫אומרת שאם חכמתו מרובה ממעשיו דומה לאילן שענפיו מרובין‬
‫משרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו‪ .‬ודור‬
‫המדבר שהיו בדרגה כ"כ גבוה ה דקדקו איתם יותר על כל מעשה‬
‫שיהיה בתכלית השלימות‪ ,‬ועל דרך זה יהיה יותר מובן דברי‬
‫הילקוט (מלכים א' סי' רי"ג)‪ ,‬שדורו של דוד שהיו בדרגה גדולה‬
‫מאוד שאפילו תינוקות שהיו אז עד‪ ,‬שלא טעמו טעם חטא‪ ,‬היו‬
‫יודעים לדרוש את התורה במ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא‪,‬‬
‫ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלים לפי שהיה בהם‬
‫דילוטרים‪ .‬מה זה מלחמה‪ ,‬הכח של הלוחמים בטנקים‪ ,‬הרי ברור‬
‫לנו הוא שהכח של המלחמה זה מכח התורה‪ ,‬זה מהלימוד תורה‬
‫והשקיעות בתורה‪ .‬שיכול להיות גדלות בתורה אבל בלי מעשים‬
‫ח"ו אז כשיוצאין למלחמה נופלין‪ .‬די בדבר אחד‪ -‬שהיו בהם‬
‫דילוטרים‪ ,‬בשביל שלא תועיל זכותם להציל אותם‪ .‬ואותו דבר יש‬
‫שביארו לפ"'ז את ענינם של תלמידי ר"ע שהתביעה כלפיהם‬
‫היתה שכפי דרגתם‪ ,‬ואדרבא רק מחמת גודל דרגתם‪ ,‬נתבעו על‬
‫מעשיהם עד כדי שהפסידו את זכות הקיום שלהם בכלל‪.‬‬
‫עוד מהלך ראינו לבאר את חטאם של הראשונים ע"פ דברי‬
‫האלטר מק לם שכתב שמיד בתחילת התורה היא מלמדת את‬
‫החטא של אדם הראשון ללמד על החולשה שיש באדם ואת כח‬
‫הפיתוי שיש בו שניתן לפתות אותו לעשות היפך ממה שמבין‬
‫ומשיג בדעתו‪ ,‬ואדם שלא יעשה מעשים של זהירות והרחקה הוא‬
‫עלול להתפתות גם לדברים שמופרכים אצלו לגמרי ואים שייכים‬
‫אליו כ לל‪ .‬וזה היה גם חטאם של ראשונים שנתפתו אחר ליבם‬
‫ולא עשו שמירה מהכח הנורא של פיתוי הלב‪ .‬ובזה נתבאר לנכון‬
‫מה שציותה אותנו התורה לחזור בכל יום פעמיים בבוקר ובערב‬
‫על הציווי לא רק לגופו של דבר אלא ג"כ להעמיד שמירה ע"ז "פן‬
‫יפתה לבבכם" ואז "וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים‬
‫והשתחוויתם להם"‪ .‬וכמו שביאר החתם סופר (בדברים פרשת‬
‫ראה) דהגדר של ע"ז‪ -‬אלוהים אחרים הוא‪ ,‬שכל דבר אפי' מעניני‬
‫העולם הזה‪ ,‬שהאדם נשען עליו ומסתמך עליו ובוטח בו‪ ,‬בין אם‬
‫זה מכח הזכרונות שלו או הקשרים שלו כל אלו ודומיהם‪ ,‬הוי‬
‫בגדר עבודה זרה! ואפי' אם האדם בוטח גם בהקב"ה רק שהוא‬
‫סומך גם בכח אחר גם זה עבודה זרה בשיתוף‪ .‬וחוץ מביטחון‬
‫גמור בהקב"ה הכל ע"ז‪ ,‬ועל ע"ז זו ציוותה אותנו התורה להזהר‬
‫מפיתוי הלב שלא נסתה ונעבוד ע"ז ונשתחווה לה‪.‬‬
‫בשני ביאורים אלו ניסינו קצת להבין את המושג של חטא שכתבה‬
‫התורה על הראשונים‬
‫ההשקפה האמיתית היא שאין לנו שום הבנה בדרגה‬
‫של הראשונים‬
‫אבל באמת אנחנו צריכים לדעת שאינו לנו שום שייכות וזיקה‬
‫בכלל לנסות להבין את החטאים של הראשונים שהיו בדרגה‬
‫שבכלל לא נתפסת אצלינו בחוש הנה הגמ' בשבת (דפ נה‪ :‬נו‪):‬‬
‫אומרת א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר ראובן חטא‬
‫אינו אלא טועה‪ ,‬כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה‪ ,‬כל האומר‬
‫שלמה חטא אינו אלא טועה וכו' והגמ' שם שואלת "אלא מה אני‬
‫מקיים ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את ליבו" ה"ק שהטו ולא‬
‫הלך אחריהם ומבואר שגם כשכתוב בתורה על חטאי הראשונים‬
‫אין הכוונה כמו שאנחנו מבינים את זה‪.‬‬
‫אין מושג של חטא 'בדקות'‪ -‬ישנם אנשים עדינים‬
‫שכלפיהם כל דור הוא חוטא‬
‫ר' ירוחם כותב בדע"ת (בראשית ע"מ רב') שאנחנו חושבים‬
‫שהחטאים של הראשונים היו 'בדקות' ע"כ עלינו לדעת שאין‬
‫מושג כזה של חטא בדקות ! וגם לא חטא 'עדין' כי חטא אין בו‬
‫דקות ועדינות חטא הוא גדול וגס כל מציאות של חטא באיזה‬
‫צורה שהיא הוא חטא‪ ,‬והוא חטא גדול‪ ,‬אלא שישנם אנשים‬
‫עדינים שכלפיהם כל דבר נחשב חטא נוראי "שאגה להם כלביא"‪,‬‬
‫אלה אנשים שחיים גבוה גבוה‪ ,‬שכל דבר אצליהם צריך להיות‬
‫בשיא השלימות‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬שאנחנו מבינים שחייל בחיל האויר‬
‫צריך שיהיה לו נשימה בריאה ומסודרת במאה אחוז‪ ,‬ולא מספיק‬
‫שמונים אחוז‪ ,‬בערך‪ ,‬בלי מאה אחוז הוא לא יכול לעבוד כאן‪ ,‬יש‬
‫מקומות שבמקומות האלה מקבלים רק מי שאצלו הכל תקין‬
‫במאה אחוז שיא השלימות‪ ,‬כל דבר פחות מזה לא מתאים‪ ,‬וזהו‬
‫חטא גדול ביחס למקום הגבוה שהוא נמצא בדרגות של אותם‬
‫אנשים‪ ,‬הנה למשל במשנה בשבת (נד‪ ):‬נאמר כי פרתו של ר'‬
‫אלעזר בן עזריה היתה יוצאת ברצועה שבין קרניה בשבת וכתוב‬
‫בירושלמי (שבת ע"ה‪ ,‬ה"ד) שהושחרו שיניו של ר' אלעזר מפני‬
‫הצומות שצם לעשות תשובה ע'ז ושם מבואר שבאמת הפרה לא‬
‫היתה שלו כלל אלא של שכנתו וזה גם שיצאה בשבת היה רק פעם‬
‫אחת אלא מפני שלא מיחה בה נקראת על שמו‪ ,‬הרי לנו גודל‬
‫הדרגה העצומה שלהם שכל דבר שבעינינו הוא שום דבר בעיניהם‬
‫הוא חטא נוראי כי אצל "אנשים עדינים" כל דבר הכי קטן שיהיה‬
‫הוא חסרון וחטא‪ ,‬ב'מכתב מאליהו' (ח"ב עמ' ‪ )172‬מבאר שמש"כ‬
‫כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה אין פירושו שהוא‪ -‬האומר‬
‫בעצם צודק רק יש לו טעות אלא הביאור הוא "שאין בדבריו‬
‫כלום כי אם טעות!" שבאמת לה היה שום חטא!!‬
‫המרחק בין דורות הראשונים לדור שלנו‬
‫המושגים של התורה בענינם של אבות העולם זה משהו אחר זה‬
‫שפה אחרת שאין לנו שום שייכות אליה‪ ,‬הגמ' בשבת (דף קיב‪):‬‬
‫אומרת " אם ראשונים כמלאכים אנו בני אדם ואם ראשונים כבני‬
‫אדם אנו כחמורים" והנה כל אחד מבין שחמור ובן אדם זה שני‬
‫דברים שלא קשורים אחד לשני בכלל‪ ,‬זה מציאות אחרת‪ ,‬וכן‬
‫אדם ומלאך זה לא תוספת דרגה יותר מעלה וכדו'‪ ,‬אלא זה משהו‬
‫אחר סוג אחר לגמרי וכך הגמ' מתייחסת לדורות האחרונים של‬
‫האמוראים כלפי הדור שלפניהם‪ .‬וא"כ נחשוב מה ההבדל בין‬
‫האמוראים לתנאים ובין התנאים לאנשי כנה"ג ובין כנה"ג‬
‫לנביאים ובין הנביאים לדורות שלפניהם וק"ו בן בנו של ק"ו‬
‫המרחק עד הדור שלנו‪ ,‬שגם השפה שנאמר בהם‪ ,‬אם נבין את זה‬
‫כפשוטו 'אינו אלא טועה' אמנם ודאי שעל עף שאין לנו שום מושג‬
‫והבנה בראשונים מ"מ התורה היא נצחית והיא ניתנה לכל אחד‬
‫ואחד להבין את התורה ולפרש אותה כפי דרגתינו וכמובן‬
‫שהעיקר זה הלימוד שהתורה רצתה ללמד אותנו בזה כלפי הדרגה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫ר' חיים וואלאז'ינר אמר (כפי מה שנמצא בשם אביו של ה"מכתב‬
‫מאליהו" הרב"ד ז"ל) שפעם שישבו גדולי עולם אצל הגר"ח בעל‬
‫נפה" ח ובתוך דבריהם דיברו על השלימות בדרגה הכי גבוהה שיש‬
‫שהרי נצטווינו מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי וכו' אמר ר' חיים כי‬
‫הוא לא מצליח לתפוס במה שייך דרגה מעבר לדרגתו של הגאון!‬
‫לא נתפס אצלו שיש דרגה יותר מזה אמנם ודאי שיש יותר אבל‬
‫זה לא נתפס אצלו בחוש מה כבר יכול להיות יותר?‬
‫ההשגה הכי גדולה שלנו היא בהגר"א וא"כ איך נתפוס‬
‫יותר מזה‬
‫ולשבר את האוזן כמה אנו רחוקים מלתפוס את הדרגה של‬
‫הראשונים נביא כמה עובדות שכתב הגר"ח בהקדמה ל'ספרא‬
‫דצניעותא' נכד הגר"א שהו"ל את הספר כותב שחוץ משיעורים‬
‫בנגלה ובנסתר שהיה מקפיד עליהם היה חוזר על תלמוד בבלי‬
‫מדי יום מאה דפים ור' חיים עצמו כותב "ופעם אחת מדי דברי‬
‫עמו בענ ין התפילה אמר לי פעם אחת הראוני מן השמים גודל ענין‬
‫התפילה כי יגעתי יגיעות רבות על הבנת מאמר אחד בזוה"ק ולא‬
‫עלה בידי לפרשו לאמיתו והנה ביום ר"ח א' בעמדי להתפלל‬
‫תפילת העמידה דשחרית ברגע אחד נפל במחשבתי באותו המאמר‬
‫לפרשו על שבעה אופנים ומה היה לי לעשות? ואמרתי לו אפשר‬
‫מעט רק לסדרם במחשבה וכי גם זה חשיב הפסק? אמר באמת כן‬
‫עשיתי שהיתי כמו רבע מינוט (רבע דקה) וסדרתיה במחשבתי‬
‫ושוב חזרתי תיכף לגמור תפילתי ואחר גומרי תפילתי התבוננתי‬
‫על המראה לחזור עליהם והנה מאומה אין בידי כי נשכחו ממני‬
‫לגמרי (ובהערה שם‪ :‬ומזה תבין גודל קדושת טהרת מחשבתו‬
‫בתפילה אשר גם זה הי ה נחשב אצלו למחשבה זרה בתפילה)‬
‫ונצטערתי על זה הרבה ושהיתי כמו חצי שעה להסיח דעתי מצערי‬
‫ולקרות הלל‪ ,‬ובעומדי להתפלל מוסף והנה נפלו עוד הפעם כל‬
‫השבע אופנים במחשבתי כבראשונה‪ .‬שוב לא פניתי מחשבתי‬
‫מתפילתי כלום ולא נתתי דעתי עליה להרהר בהם כלל וכסיימתי‬
‫תפלתי נמצאו ערוכים ושמורים לפני כל השבעה פירושם‬
‫לאמיתתם ומתוקים מדבש ונפת‪.‬‬
‫עוד מעשה הוא מביא שם שפעם אחד ביום א' של פסח הוו יתבי‬
‫גביה תרי תלמידי מתלמידיו החשובים ומאשר היו יודעים זה‬
‫דרכו בקודש מעולם הפלגת שמחתו וחדות ה' מעוזו אשר היה שש‬
‫ושמח ביו"ט ‪ ,‬וכאשר ראו אז שאין שמחתו במילואו וטובו כ"כ‬
‫כהרגלו שאלו פיו הק' ע"ז ולא רצה להשיב והפצירו בו מאד לא‬
‫יכול להתאפק אמר מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם‬
‫בזה לקיים דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים כי בזו הלילה בא אלי‬
‫אליהו וגילה לי ענינים וחידושים נוראין אין שקר בשם יב' על פי‬
‫"עלו זה בנגב" ובעמדי בבוקר מרוב הפלגת השמחה לא יכולתי‬
‫להתאפק והרהרתי בהם קודם ברכת התורה ונענשתי שתיכף‬
‫נתעלמו ממני ואינם (והוא לפי שיטתו הנקו' בש"ע אור"ח שגם‬
‫הרהור בד"ת נאסר קודם ברכות התורה) ונחמוהו וברכו לו‬
‫'השי"ת יחזיר לרבינו את אבידתו' ואחר זמן מה שאלו א' מהם‬
‫אם כבר הוחזרה לו אבידתו והשיב ב"ה שנתגלו לו שנית והמה‬
‫כב' מאות וס' אופנים! וכבר ידעתי מפני מה נתעלמו ממני כן אני‬
‫יודע מפני מה נתגלו לי שנית ואמר לי שבאופן אחד מהם אני יודע‬
‫כוחות כל הבריות וכל אבר מה ענינו!!‪.‬‬
‫הרי לנו כמה גודל דרגתם של מי שחי לפני כמאתים שנה שאנחנו‬
‫מצליחים עוד בדימיוננו קצת להבין ולחוש את דרגתו ק"ו דרורות‬
‫הראשונים שאין לנו שום שמץ של תחילת ידיעה בגודל דרגתם‬
‫ומעלתם וא"כ איך אנחנו חושבים בדעתינו לנסות להבין את‬
‫החטאים שלהם הרי החטאים שלהם הם ודאי כפי דרגתם וכיון‬
‫שאין לנו השגה בדרגה שלהם כך לא נוכל להבין את החטאים‬
‫שלהם‪.‬‬
‫הנה בפרשה שלפנינו פר' חוקת (כ' כב') נאמר "ויסעו מקדש‬
‫ויבואו בני ישראל כל העדה הר ההר" ולכאורה תמוה מהו‬
‫הכפילות בני ישראל כל העדה‪ .‬ורש"י על המקום מפרש "כולם‬
‫שלמים ועומדים להיכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותן שנגזרה‬
‫גזירה עליהם שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן‬
‫(דברים ד'‪ ,‬ד') חיים כלכם היום" והנה אע"פ שהיו בשלמות כ"כ‬
‫גדולה "כולן שלמים" כאן מת אהרן ומתחיל תוכנית חדשה בטלו‬
‫ענני כבוד וכו' ורש"י פי' (בפסוק כג') "על גבול ארץ אדום" מגיד‬
‫שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשיו הרשע נפרצו מעשיהם‬
‫וחסרו הצדיק הזה" ומיד אחרי מיתת אהרן כתוב עוד "וישמע‬
‫הכנעני מלך ערד" שז הו עמלק שבא להלחם בישראל הרי לנו שגם‬
‫כשהגיעו לשלימות כ"כ גדולה וכבר עמדו להיכנס לארץ היה‬
‫עליהם איזשהו תביעה ותלו בכך את מיתתו של אהרן ועמלק בא‬
‫להילחם איתם‪.‬‬
‫ביאור טענת כלל ישראל כי אין לחם ואין מים‬
‫וכן אחרי זה כשנסעו מהר ההר והיו צריכים לסבוב את ארץ‬
‫אדום מפני שלא נתנה להם רשות לעבור בארצם כתוב בפסוק‬
‫"ותקצר נפש העם בדרך" (והבעל הטורים פי' "מלמד שראו כל‬
‫הצרות שיבואו עליהם בגלות אדום ואיך ימשך גלות אדום")‬
‫ובהמשך וידבר העם באלוקים ובמשה למה העליתנו ממצרים‬
‫למות במדבר כי אין לחם ואין ממים ונפשנו קצה בלחם הקלקל"‬
‫פלאי פלאים לכאורה לא מובן בכלל הנה כלל ישראל הולך במדבר‬
‫ארבעים שנה ופתאום טוענים אין לחם ואין מים ומצד שני ונפשנו‬
‫קצה בלחם הקלקל‪ ,‬ורש"י פי' שטענו "עתיד המן הזה שיתפח‬
‫מעינו כלום יש ילוד אישה שמכניס ולא מוציא" ולכאורה זה‬
‫תמוה מה קרה פתאום הרי ארבעים שנה הם אוכלים את המן‬
‫ולא קרה כלום ומה השתנה עכשיו? ממה פחדו? ובעל כורחינו אין‬
‫לנו להבין כמו שאנחנו מבינים בהבנה הפשוטה שלנו‪ ,‬אלא כוונת‬
‫הפסוק הוא שהיתה כאן עייפות רוחנית שכלל ישראל פחדו שהם‬
‫לא יחזיקו מעמד בארץ ישראל שהרי בארץ ישראל תהיה ההנהגה‬
‫ע" פ דרכי הטבע זורעים חורשים וכו' והכל מכוסה בכיסוים של‬
‫טבע אין ניסים גלויים אין השגחה גלויה ולכן כלל ישראל פחדו‬
‫שהם לא יצליחו לעמוד בזה בדרגה הנכונה וכיון שכך הם איבדו‬
‫את ה"ויגבה ליבו" את האמונה בעצמם שהם יעמדו בזה וימשיכו‬
‫להתעלות‪ ,‬ולכך דוקא עכשיו כשהם עומדים כבר להיכנס לארץ‬
‫ישראל דוקא כאן הם טוענים "כי אין לחם ואין מים" פי' לחם‬
‫טבעי ואין מים טבעיים‪" ,‬ונפשנו קצה בלחם הקלקל" וכמו‬
‫שאמרו עתיד המן שיתפח במעינו פירושו שמחמת שחיו עד עכשיו‬
‫לגמרי בהנהגה ניסית ואכלו את המן שהוא לחם רוחני אמרו שזה‬
‫יגרום להם את הנפילה כשיבואו לאכול לחם גשמי כי אין הם‬
‫מורגלים בכך ובודאי יפלו כי הכל יראה שמי שזורע בטבע זה גודל‬
‫ובטבע ע"י שאוכל שבע וכו'‪.‬‬
‫ובאמת שהיה חשש גדול בדבריהם אבל הם בדרגתם הגבוהה‪,‬‬
‫ודוקא משום כך‪ ,‬היו צריכים להאמין בעצמם שהם יצליחו לעמוד‬
‫בזה והקב" ה לא מביא על האדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו‪,‬‬
‫וזה היה תביעה עליהם ולכן מיד הקב"ה שלח להם את הנחשים‬
‫השרפים‪ -‬דהיינו שהמדבר חוזר לקדמותו וצורתו הטבעית אין‬
‫ענני כבוד ולכן באמת המדבר מלא נחשים‪ ,‬אין עמוד הענן‬
‫שמיישר את ההרים‪ .‬ואין הכי נמי כי הצורה בעבודת השם היא‬
‫לעבוד מתוך הטבע להכיר את האמת מתוך הנסיון ולא מעל‬
‫הטבע‪ ,‬כפי שהיו כל השנים במדבר ואם כך הדרך אז הם צריכים‬
‫להאמין שהם יוכלו לעמוד בזה‪.‬‬
‫ובאמת עלינו לדעת שאע"פ שאנחנו חיים בתוך הטבע ומונהגים‬
‫ע"י כוחות הטבע מ" מ בסופו של דבר הכל ניסים וגם בתוך הטבע‬
‫הקב"ה עושה ניסים וזהו המציאות של כלל ישראל מיד‬
‫בהתהוותם‪ .‬הרי האבות היו עקרים וגם האמהות ובדרך הטבע‬
‫לא היה התחלה של כלל ישראל בכלל וכל היציאה למצרים‬
‫וההליכה במדבר הכל היה למעלה מן הטבע ללמנו גם לדורות‬
‫עולם שאע"פ שאנחנו חיים בדרכי הטבע הקב"ה מנהל אותנו‬
‫למעלה מן הטבע‪ ,‬וכמו"ש (דברים ה‪ ,‬טו') "המוליכך במדבר‬
‫הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך‬
‫מים מצור החלמיש"‪.‬‬
‫גם במצב של הדור שלנו ברור שיש לנו את הכוחות לכך‬
‫וזה לימוד גדול בשבילנו שגם בדור שלנו שיש כזה מצב של‬
‫עייפות‪ ,‬מצב של נפילה‪ ,‬ניתוק גדול מהדביקות בהשי"ת‪ ,‬ימים של‬
‫עקבתא דמשיחא שיש צרות הכלל וצרות הפרט‪ ,‬גם במצב כזה‬
‫אנו צריכים להאמין שאנחנו יכולים לעמוד בזה ואנו צריכים‬
‫לעשות את שלנו‪ ,‬והקב"ה ינהל אותנו למעלה מן הטבע‪ .‬וכמו‬
‫שאמר החסיד יעב"ץ שיותר פלא ונס אצלו‪ ,‬איך שכלל ישראל חי‬
‫וקיים בין כל האומות יותר מכל ניסי מצרים ואדרבא הקב"ה‬
‫מעמיד אותנו בתוך נסיונות כדי שנתקרב אליו ולא נחיה‬
‫במלומדה וכמה שיותר נעשה ונשתדל כך הקב"ה יעזור ויסייע‬
‫בידינו‪.‬‬
‫נערך מתוך שיחה שנאמרה בישיבת פוניבז'‬
‫ביום ג' כט' סיון תשע"ו‬
‫יו"ל ע"י מכון שערי המוסר‬
‫ניתן לקבל גם בדוא"ל בכתובת‬
‫‪[email protected]‬‬