‫בכייה לדורות ושמחת דורות | הרב בועז כהנא‬ ‫אחד מחמשת הדברים שארעו בתשעה באב הוא חטא המרגלים‪ ,‬ועליו אומרים חז"ל‪:‬‬ ‫)תענית כט‪(.‬‬ ‫"ויבכו העם בלילה ההוא – הם בכו בכיה של חינם ואני אקבע להם בכיה לדורות"‪ .‬הקשר בין חטא‬ ‫המרגלים לחורבן הבית מופיע אף בפסוק מפורש בתהלים‪" :‬וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו‬ ‫וירגנו באהליהם )=כמתואר בחטא המרגלים( ולא שמעו בקול ה' וישא ידו להפיל אותם במדבר‬ ‫)=העונש של‬ ‫דור המרגלים( ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות )=גלות לבני בניהם – חורבן בתי המקדש("‪ .‬אם כן דוד‬ ‫המלך וחז"ל מזהים את חטא המרגלים כגורם הנסתר שמונח ביסוד חורבן הבית‪.‬‬ ‫ננסה להעמיק בחטא המרגלים כדי להבין במעט את השורש של החורבנות שארעו גם הם בתשעה‬ ‫באב‪ ,‬עליהם אנחנו אבלים בימים אלו‪.‬‬ ‫כשרות או רוע‬ ‫אנו מוצאים סתירה ברש"י לגבי השאלה האם כבר בעת יציאתם היו המרגלים נתונים‬ ‫בפסיכולוגיה של חטא ותכננו את הוצאת דיבת הארץ רעה‪ ,‬או שמא חטא זה התגבש בהם מאוחר‬ ‫יותר? מחד גיסא כותב רש"י‪" :‬כולם אנשים – כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות‪ ,‬ואותה שעה כשרים‬ ‫היו"‪ .‬אך מאידך גיסא הוא כותב‪" :‬וילכו ויבואו – מקיש הליכתן לביאתן‪ ,‬מה ביאתן בעצה רעה‪ ,‬אף‬ ‫הליכתן בעצה רעה"‪.‬‬ ‫מה אם כן היה מצבם של המרגלים בעת יציאתם לשליחות ריגול הארץ – הכשרים היו או בעלי‬ ‫עצה רעה?‬ ‫בעקבות דברי רש"י עלינו לומר שישנם מצבים של אנשים כשרים שהם בעלי עצה רעה‪ .‬זוהי עצה‬ ‫רעה שאינה נובעת מרוע המושרש באישיות‪ ,‬אלא דווקא מאישיות כשרה בעלת שאיפות טובות –‬ ‫בעיני עצמה – שאיפות שמולידות עצה רעה‪.‬‬ ‫על פי הסבר זה נוכל ליישב שאלה נוספת שעולה מפרשת המרגלים‪ :‬תפילתו של משה על יהושע‪:‬‬ ‫"י‪-‬ה יושיעך מעצת מרגלים"‪ ,‬וכן תפילתו של כלב על עצמו‪" :‬ויבוא עד חברון – נשתטח על קברי אבות‬ ‫שלא יהיה ניסת לחבריו להיות בעצתם"‪ .‬אם חטא המרגלים היה חטא שנבע מרשעות או מעצלנות‪,‬‬ ‫מדוע חשש משה שיהושע לא יוכל להיוושע לבדו מליפול בעצתם‪ ,‬הרי מדובר בתלמידו הגדול‬ ‫שעליו נאמר "לא ימיש מתוך האוהל"‪ .‬וכן מדוע חש כלב שהוא עצמו עלול ליפול בעצתם‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שחש צורך ללכת לבדו עד חברון ולהשתטח על קברי אבות?‬ ‫ועוד יש להוסיף ולשאול‪ ,‬כיצד זה עם ישראל כולו‪ ,‬כל הדור ההוא – דור שרק שנה קודם לכן שמע‬ ‫קול אלוקים בהר סיני‪ ,‬נטה לקבל את עצת המרגלים בניגוד לדעת משה‪ ,‬יהושע וכלב – ואין פוצה‬ ‫פה?!‬ ‫‪1‬‬ ‫אלא שחטא זה נבע מתפיסת עולם כשרה ומגובשת שחפצה‪ ,‬בעיני עצמה‪ ,‬לבנות קרבת אלוקים‬ ‫וטהרה באומה‪ .‬לכן דווקא אנשים כמו כלב ויהושע חשו עצמם נמשכים אליה מאוד‪ ,‬והעם כולו‬ ‫נפל בה‪ .‬אלא שטעות איומה היתה מונחת ביסוד תפיסת עולם זו‪ ,‬טעות שצריך תפילה רבה כדי‬ ‫לזהות אותה ולהישמר מפניה‪.‬‬ ‫כפי שראינו טעות זו‪ ,‬שיצרה תפיסת עולם שעלולה להיתפס כיראת שמים‪ ,‬היא הסיבה הנסתרת‬ ‫שמונחת ביסוד חורבן בית מקדשנו‪ .‬מהי הטעות הנוראה הזו שהפילה אנשים שכוונתם היתה‬ ‫טובה?‬ ‫אנשי המלחמה‬ ‫חטא המרגלים הוביל למותו של כל דור המדבר טרם כניסתם לארץ ישראל‪ .‬בספר דברים מופיעים‬ ‫ביטויים שניתן להיעזר בהם על מנת להגדיר את ההבדל בין הדור ההוא לבין בניו שנמצאו ראויים‬ ‫להיכנס לארץ‪" :‬והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה עד‬ ‫תום כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה"‪.‬‬ ‫מדוע מכנה התורה את אנשי דור המרגלים בתואר "אנשי המלחמה"‪ ,‬והלא הם התאפיינו דווקא‬ ‫בחשש ממלחמת כיבוש הארץ? אם כן‪ ,‬על איזו מלחמה מדובר? )רש"י אומר שהכוונה היא‬ ‫לאנשים שהיו ראויים לצאת למלחמה‪ ,‬מבן עשרים שנה ומעלה‪ ,‬שעליהם נגזרה הגזרה‪ .‬הרשב"ם‬ ‫דוחה זאת באמרו שאם כן ראוי היה לכתוב "אנשי מלחמה"‪ ,‬בלי תוספת ה'‪ .‬לכן הוא מציע הסבר‬ ‫משלו לפיו מדובר על המלחמה של המעפילים שניסו להעפיל אל ראש ההר אחרי חטא המרגלים‬ ‫ונפלו בקרב‪ .‬אך לכאורה גם הסבר זה צריך עיון שהרי לא על חטא ההעפלה נענש אותו דור‪ ,‬ואף‬ ‫לא כולם חטאו בחטא זה – כפי שראיתי ששואל הרב שלמה פישר שליט"א בספרו 'בית ישי'(‪.‬‬ ‫ייתכן שהתשובה לשאלה זו מצויה בתיאור של התורה לדור הכניסה לארץ‪" :‬וטפכם אשר אמרתם‬ ‫לבז יהיה‪ ,‬ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבואו שמה"‬ ‫)באופן פשוט זהו תיאור שבא לומר‬ ‫שהילדים הצעירים לא ידעו לבחור בין טוב לרע בעת חטא המרגלים וממילא לא חטאו‪ .‬אך גם מי שקטן מגיל עשרים‬ ‫חייב במצוות כבר מגיל שלוש עשרה‪ ,‬לכן מוסיף האבן עזרא שם "טוב ורע – על רובם דיבר הכתוב"(‪.‬‬ ‫עץ הדעת טוב ורע‬ ‫הביטוי "ידעו טוב ורע" מופיע בתורה במקום נוסף ומפורסם‪" :‬עץ הדעת טוב ורע"‪ .‬עיון במשמעות‬ ‫הביטוי שם עשוי לשפוך אור על משמעות הביטוי אצלנו‪.‬‬ ‫הרמב"ם מספר במורה נבוכים שהוא נשאל איך ייתכן שידיעת טוב ורע נחשבת לחטא‪ ,‬והרי מעלת‬ ‫האדם היא יכולת ההבחנה בין טוב ובין רע? ומסביר שידיעת טוב ורע היא ידיעה פחותה מידיעה‬ ‫עמוקה יותר והיא ידיעת אמת ושקר‪ .‬המושגים טוב ורע שייכים לעולם "המפורסמות" – כלומר‬ ‫התיאורים הסובייקטיביים‪ ,‬לעומתם המושגים אמת ושקר הם תאורים אובייקטיביים‪ .‬האמת‬ ‫נכונה לא מפני שהיא טובה למישהו או משהו‪ ,‬אלא מפני שהיא אמת "לא ייאמר על השמים‬ ‫כַדוּ ִריים – נאה"‪ ,‬כלומר לא שייך לומר על אמת מדעית שהיא טובה‪ ,‬אלא שהיא אמיתית‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לפני חטא אדם הראשון הבין האדם שכך גם ביחס למוסר – מעשה ראוי איננו רק "טוב"‪ ,‬אלא‬ ‫הוא אמיתי‪ .‬זהו הבדל עצום‪ .‬כאשר אדם עושה מעשה "טוב" – בעיני עצמו הוא עומד בפני שתי‬ ‫אפשרויות אובייקטיביות – טוב ורע‪ .‬שתיהן אמיתיות והוא בוחר בטוב‪ .‬הוא בוחר באופציה‬ ‫העדיפה לדעתו‪ ,‬אך כאשר האדם מכיר בכך שמעשה זה הוא "אמיתי" – אין כאן שתי אפשרויות‪.‬‬ ‫המציאות עצמה טובה‪ ,‬זוהי האמת שלה ולכן ברור לו שעליו לבחור באמת ולא בשקר‪ .‬העולם‬ ‫הניצב בפניו הוא עולם שיש לו אמת‪ ,‬יש לו תוכן מובהק‪ ,‬הוא הולך לכיוון ברור‪ .‬אמנם אפשר‬ ‫להתכחש לתוכן זה‪ ,‬אבל כאשר עושים כך יודעים שעושים שקר‪ ,‬מעשה שאינו תואם את המציאות‬ ‫באמת‪ ,‬מעשה דמיוני‪ .‬על פי המבט שלפני חטא אדם הראשון כדי לעשות מעשה ראוי – צריך‬ ‫ואפשר להקשיב למציאות עצמה ולשמוע בתוכה את קול ה'‪ ,‬זוהי האמת המדעית‪.‬‬ ‫המבט שאחרי חטא אדם הראשון הוא מבט אחר לגמרי‪ ,‬זהו מבט שבו הרע הוא אפשרות קיימת‪,‬‬ ‫אין אמת שמונחת ביסוד המציאות‪ .‬לכן זהו עולם של מלחמה‪ ,‬הטוב נלחם ברע‪ ,‬הוא מאוים מפניו‬ ‫מפני שבאמת יש רע‪ ,‬יש אופציה כזו‪ .‬לעומת זאת העולם שלפני החטא הוא עולם שאין בו מלחמה‪,‬‬ ‫האמת לא צריכה להילחם בשקר כיוון שהיא יודעת‪ ,‬כביכול‪ ,‬שהשקר הוא שקר – הוא לא אופציה‬ ‫אמיתית‪.‬‬ ‫מהי המלחמה?‬ ‫ייתכן וזו הסיבה שבגלל ה נקראו דור המרגלים "אנשי המלחמה" – אנשים טובים ומוסריים‪,‬‬ ‫אנשים כשרים‪ ,‬אלא שהתודעה שלהם היא תודעה לא תמימה‪ ,‬תודעה שמאוימת באופן תמידי על‬ ‫ידי הרע )אולי זו גם הסיבה למה שמביא רש"י שאנשי מלחמה הם מגיל עשרים ומעלה‪ ,‬בכך‬ ‫שאבדו כבר את תום הילדות‪ .‬ניתן להסביר לפי זה גם את פרושו של הרשב"ם שאלו המעפילים‬ ‫שם התברר שהם לא עברו שינוי עמוק בתודעה‪ ,‬אלא רק הביעו נכונות להילחם ב"רע"(‪ .‬אנשים‬ ‫שחיים יום יום את "המלחמה" – המפורסמת שבין הטוב לבין הרע‪.‬‬ ‫על פי תפיסת עולם זו‪ ,‬שיש בעולמנו טוב ויש גם רע‪ ,‬ארץ ישראל היא ארץ שאכן צריך להיזהר‬ ‫ממנה‪ .‬אמנם יש מצווה לכובשה‪ ,‬והמרגלים ידעו זאת היטב‪ ,‬אבל המפגש איתה יעצים גם את‬ ‫כוחות הרע שיש בנפש‪ ,‬ושאר המצוות תיפגענה מאוד‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫"המרגלים שלקחו מפרי הארץ כוונו בהם ]=על ידם[ להסיר לבבותיהם של ישראל מן הארץ‪ .‬כי עיקר‬ ‫תכליתם ]=של ישראל[ לעבוד את ה'‪ ,‬ולזה דרושים הגברת השכל ]=הטוב[ ולפי טבע הארץ תתגבר התאווה‬ ‫]=הרע[‪ ...‬לפי תגבורת הגופני ]=הגופניות[ שבארץ‪ ,‬אי אפשר כלל שיבחרו בטוב" ]חבש פאר עמ' נג[‪.‬‬ ‫כאשר האדם שרוי בשאיפה לטוב אבל זהו טוב שהוא אחד משתי אופציות קבועות – הטוב והרע –‬ ‫שקיימות באופן מהותי במציאות‪ ,‬אזי תמיד שאיפה זו מלווה במגננה‪ ,‬בפחד מפני כל מה שהוא‬ ‫סתמי‪ ,‬שהוא פשוט‪ .‬מפני שהטוב דורש בניה‪ ,‬דורש שינוי של הקיים ודאגה שהוא לא יתדרדר‬ ‫לתהומות הרע‪ .‬זוהי שאיפה עוצמתית ומרשימה‪ ,‬אבל גאוותנית‪ .‬כאשר היא עומדת בפני‬ ‫‪3‬‬ ‫התפרצות של כוחות חיים‪ ,‬כפי שבצדק זיהו המרגלים בארץ ישראל‪ ,‬ארץ בני ענק‪ ,‬היא מודאגת‬ ‫מפני האפשרות שאי אפשר יהיה להשתלט עליהם‪.‬‬ ‫הטעות היא בכך שהטוב לא ייבנה על ידי השתלטות אלא על ידי הקשבה‪ ,‬הטוב אינו אחת משתי‬ ‫אופציות‪ ,‬אלא הוא הטבע האמיתי של כל היש‪ .‬אמנם לפי מבטנו זה לא נראה כך ויש מלחמה‪ ,‬אך‬ ‫ישנה השקפה אלוקית עמוקה לאין ערוך שעל פיה הסתכל הקב"ה באורייתא וברא עלמא‪ .‬הרע לא‬ ‫יכול להיות‪ ,‬רק האדם בדמיונותיו יכול להשתמש בעולם לדברים רעים‪ ,‬אבל הוא אינו יכול‬ ‫להופכו באמת לרע‪ .‬וסוף האמת להופיע‪ ,‬כשרק יקומו עדיני לב וידעו להקשיב אליה בענווה ולתת‬ ‫לה להופיע‪.‬‬ ‫חורבן הבית‬ ‫נבואתם השחורה של המרגלים אכן התגשמה‪ ,‬והכניסה לארץ אכן הובילה גם תהליכים של‬ ‫התדרדרות מוסרית‪ .‬אבל לא בעטיים חרב בית מקדשנו‪ ,‬אלא בעטייה של "מרגליות" מסויימת‬ ‫שעוד נותרה בנו‪ .‬עין רעה שעושה אידיאליזציה של המבט החלקי שלה על הטוב ועל הרע‪ ,‬ובשם‬ ‫האידיאולוגיה שלה נלחמת בכוחות חיים ארץ‪-‬ישראליים שאינם נכנסים לטוב שאליו היא‬ ‫שואפת‪.‬‬ ‫שלא יכו את התלמידים‬ ‫לכן היה חשוב כל כך שיכנסו לארץ אנשים שלא יודעים טוב ורע‪ ,‬שהם עדיין ילדים שאינם‬ ‫משועבדים לקונספירציות של טוב מסוים שאליו צריך לשעבד את הכל‪ .‬אמנם גם הם עתידים‬ ‫להסתאב קצת "ולהתפכח"‪ ,‬אבל האמירה הזאת תישאר לדורי דורות‪ ,‬בשורשה של הבכיה‪,‬‬ ‫וממילא בשורשו של התיקון‪ .‬לחזור לילדות‪.‬‬ ‫אחד האיסורים של ימי בין המיצרים שמופיעים בשו"ע הוא שלא יכו את התלמידים‪ .‬וכותב על זה‬ ‫הרב במגד ירחים‪" :‬מבין המיצרים נגאל עם על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית שאינם זקוקים‬ ‫למקל חובלים" – מי שמאמין בילד יש לו את הגבורה הרוחנית שלא להכותו‪ .‬הרע שבו אינו קיים‬ ‫באמת‪ .‬לא אנשי מלחמה ואנשי בכיית דורות‪ ,‬אלא אנשי גבורה ושמחה‪.‬‬ ‫‪4‬‬